(מתוך דו“ח הוועד הפועל לוועידה השניה של ההסתדרות, כ”ג שבט תרפ"ג)
בוועידת חיפה, ועידת-היסוד של ההסתדרות, לא דנו בדבר יחסינו את הפועלים העריבם, אולם לפני הוועד הפועל הועמדה שאלה זו על ידי פועלי הרכבת. במקום זה, שהפועל העברי והערבי עובדים בו יחד ובתנאים שוים, גמל הצורך בפעולה ועזרה הדדית והגנה משותפת על זכויות הפועלים ועניניהם כלפי הממשלה. באחת המועצות של ההסתדרות (יפו, כ" טבת–א' שבט תרפ"ב) עלתה שאלה זו על הפרק ונתקבלה החלטה האומרת:
"המועצה מוסרת לוועד הפועל לקבוע את דרכי הארגון המשותף והעזרה ההדדית של הפועלים היהודים והערבים, העובדים ברכבת, בדואר ובטלגרף. הועד הפועל ימַנה את החברים המתאימים שיטפלו בארגן זה יחד עם אגודת פועלי הרכבת העברים.
בתור בסיס פרינציפיוני לארגון זה, מתקבלים העיקרים הבאים:
א. ארגון הפועלים על יסוד של סקציות לאומיות.
ב. המשכת קיומה של אגודת פועלי הרכבת היהודים בתוך ההסתדרות הכללית".
הוועידה הרביעית של הסתדרות פועלי הרכבת (חיפה, כ“ו-כ”ח שבט,תרפ"ו) אישרה וקיבלה את החלטות המועצה; הוועידה עמדה על הקושי לאגד בבת אחת מספר גדול של פועלים ערבים, ועל אי-אפשרות לסדר סקציה לאומית מיוחדת כל זמן שלא נתאגד מספר הגון של פועלים ערבים, ולכן הוסיפה להחלטות המועצה את התיקון הבא:
“עד שיהיה מספר מספיק של פועלים כדי יצירת סקציה לאומית, מתקבלים במקרים בודדים פועלים ערבים להסתדרות של הפועלים העברים בהתרבות מספרם נוצרת הסקציה”.
המכשולים והמפגעים על דרך האיחוד של הפועלים העריבם, שעליהם עמדה ועידת פועלי הרכבת היהודים, עשו לאל את הנסיונות של ההסתדרות הכללית והסתדרות פועלי הרכבת לקשר קשרים אורגניזציוניים מסודרים את הפועלים הערבים, ועד היום הזה לא עלה בידינו לסדר אפילו את הגרעין שסביבו יתרכז חלק הגון של פועלים ערבים. אולם בכל שעת כושר וצורך נעשו פעולות משותפות על ידי הפועלים היהודים והערבים לשם הגנת עניני הרכבת בפני השלטון, במקרי פיטורין, הורדת המחירים וכדומה. היו לא פעם אספות משותפות של פועלים יהודים וערבים, שסבלו מהיחס הרע של הנהלת הרכבת, ועל פי דרישותיהם המשותפות של הערבים והיהודים כאחת עשתה ההסתדרות הכללית את הצעדים הדרושים בפני הנהלת הרכבת והממשלה המרכזית בירושלם. ההסתדרות נלחמה נגד הפיטורים ההמוניים של פועלי הרכבת, נגד סירובי ההנהלה לשלם פיצויים לפועלים המפוטרים, ודרשה מהממשלה, על פי יפוי-כוח מיוחד שנתנו לה גם הפועלים היהודים וגם הפועלים הערבים, לקבוע חוקת-הקנה שתבטיח את זכויותיהם המינימליות של הפועלים העובדים ברכבת זמן ידוע. עד היום לא נענתה הממשלה לדרישתנו מתוך אמתלאות שונות. רק במקרה אחד הצלחנו–כשהפועלים הערבים פנו אלינו לדרוש מהממשלה הקטנה שעות העבודה לפועלים המושלמים בחודש הרמדן.
ברור, שלהבא תצטרך ההסתדרות להקדיש תשומת לב ומרץ לפעולה והאיגוד המשותפים את הפועלים הערבים, ואולי נצטרך לקבוע מזכיר מיוחד השליט בלשון הערבית בדיבור ובכתב, למען עמוד בקשר מתמיד את הפועל הערבי.
תל-אביב, שבט תרפ"ג.
(פנקס, כרך ב', עמוד 32–31).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.