רקע
דוד בן־גוריון
אל הפועלים הערבים

(במועצת פועלי הרכבה, אדר תרפ"ד, חיפה)

בשם הסתדרות הפועלים היהודים אני מביע את שמחתנו על פגישה זו של הפועל העברי והערבי, שבה מדובר על עבודה משותפת וקשרי חברים. זה לא מקרה שעל דבר האחווה והאחדות מדברים רק בפגישת פועלים. בין בעלי הרכוש והמסחר יש התחרות וקנאה–בין הפועלים יש אחדות. אולם אנו רוצים שהאחדות בין הפועל הערבי והעברי תתכונן על האמת. אנו רוצים שהקשרים בינינו יהיו ישרים, ושאתם, פועלים ערבים, תדעו מה אנו רוצים ומי אנו.

תנועת הפועלים בארץ-ישראל נוצרה ע"י פועלים יהודים שעלו לארץ זו מארצות שונות. בכל הארצות שמשם באנו עבדנו יחד עם פועלי העמים האחרים, תמיד שמרנו על הקשרים האינטרנציונאליים וחיזקנו את הברית שבין פועלי כל האומות. גם בבואנו הנה רצינו ואנו רוצים לעבוד שכם אחד את הפועל הערבי, וזה שנים אחדות שאנו מתאמצים לאחד את כל פועלי הרכבת בלי הבדל דת ולאום. ידענו שדבר זה אינו קל. יש לנו נסיון מארצות אחרות. בכל מקום שיש אומות שונות קשה הדבר הזה, ביחוד במקום שיש בו רוב ומיעוט. יש לפעמים שהרוב רוצה לדכא את המיעוט, שהמיעוט יעזוב את לשונו וידבר בלשון הרוב. אנחנו בכל מקום ובכל ארץ עמדנו ודרשנו שהפועלים יתאחדו על יסוד של שוויון גמור. ברית הפועלים שבין אומות שונות יכולה להתקיים רק על יסוד של חירות ושוויון לאומי. יש לפועלים ענינים משותפים שאין בהם כל הבדל בין יהודי וערבי, אנגלי וצרפתי; אלה הם עניני העבודה: שעות העבודה, המשכורת, היחסים עם נותן העבודה, הגנה בפני מקרי אסון, זכות הפועלים להתארגן וכדומה. בכל הדברים האלה עובדים יחד. ויש דברים מיוחדים לכל פועל בן אומתו, דברים מיוחדים ולא מתנגדים–אלה הם הצרכים הלאומיים שלו: תרבותו, שפתו, חירות עמו וכו'. בכל הענינים האלה צריכה להיות אוטונומיה גמורה ושוויון גמור לפועלי כל עם ועם.

זהו היסוד לאיחוד האינטרנציונלי. על יסוד זה התאחדנו את האינטרנציונל של האגודות המקצועיות בעולם. ועל היסוד הזה אנו רוצים להתאחד את הפועלים הערבים. הסתדרות אחת לכל ענינינו המשותפים ואבטונומיה ושויון בכל הענינים הלאומיים.

הח' אליאס אמר בצדק שאין הפועלים הערבים רוצים להכנס לחברות הלאומיות שמטרתן שקר לעניני הפועלים. ואין אנו קוראים את הפועלים הערבים להכנס לחברה לאומית עברית, אלא להתקשר את הסתדרות הפועלים העברים. אין אנו רוצים שהפועל הערבי יתכחש לעמו ולשפתו.

גם בהתקשרו את הפועלים היהודים נשאר הפועל הערבי בן לעמו הערבי, כמו שהפועל העברי נשאר בן נאמן לעמו העברי. אנו רוצים בברית של פועלים ערבים בני עם ערבי חפשי, את הפועלים העברים בני עם עברי חפשי. רק על יסוד זה תיכון האחדות בינינו.

עם כניסתכם להסתדרות פועלי הרכבת נעשית הסתדרות זו להתאחדות של פועלי הרכבת בלי הבדל דת ולאום, ואין היא הסתדרות של פועלים יהודים בלבד.

ועכשיו אביע את דעתי על השאלה בדבר הקשר של הסתדרות פועלי הרכבת את ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י.

הסתדרות פועלי הרכבת לא יהא לה כל ערך ותוקף והשפעה אם לא תהא מקושרה את כל הפועלים המסודרים בארץ. כשם שאנו רוצים לאחד את כל פועלי הרכבת בלי הבדל דת ולאום, כך אנו רוצים לאחד את הפועלים בכל שאר המקצועות. לצערנו הפועלים הערבים במקצועות אחרים עוד לא הבינו את צורך הארגון. ההסתדרות היחידה שישנה היא של הפועלים העברים. בה מאורגנים כל המקצועות: הפועלים החקלאים, פועלי הבנין, העץ, המתכת, העור, המחט ועוד, יותר מעשרת אלפים פועלים. להסתדרות זו יש גם הרבה מסורות של עזרת חברים וסיוע הדדי: כמו קופת-חולים, המשביר ועוד, הפתוחים לכל פועל בארץ. אם אגודה אחת נפרדת תקים לעצה מוסדות כאלה, לא יצליחו ולא יואילו להיטיב את תנאי חיי הפועלים. גם כשתרצה לסדר שביתה לא תצליח בלי העזרה הכספית והציבורית של כל תנועת הפועלים המסודרת.

כוח הפועלים המסודר כבר בארץ אינו די גדול. למען שיהיה כוח רב ומספיק למעמד הפועלים בארץ-ישראל להלחם על זכויותיו נחוץ שכוח זה יגדל ויתרבה. חיזוק כוחו של מעמד הפועלים בארץ יבוא בשני דרכים אלה:

א. על ידי עלית הפועלים העברים מחו“ל לא”י, עליה שתלך ותתרבה.

ב. על ידי סידור הפועלים הבלתי מאורגנים בארץ. רק בשני דרכים אלה יברא בארץ כוח פועלים גדול, אשר ירבה ויתחזק מיום ליום על ידי הרחבת עלית הפועלים והתאחדותם את הפועלים הערבים אשר בארץ. בדרך זו אנו מאמינים שתצליח תנועת הפועלים.

הקשר בין כל הפועלים בארץ הוא הכרחי בשביל כל פועל, והוא יתקיים רק על יסוד של אמת וחירות ושוויון לאומי גמור.

אין אנו אומרים לפועלים הערבים שיכנסו להסתדרות יהודית, אלא שיתאחדו ויתקשרו אתה יחד בתנאי שכל אחד ישאר גם להבא חפשי ושווה בכל ענינינו הלאומיים. עכשיו אנו מתאחדים בעבודת הרכבת, כך נעשה בכל מקצוע ומקצוע. הסתדרות פועלי הרכבת המאחדת את כל הפועלים בלי הבדל דת ולאום תהיה קשורה את ההסתדרות הפועלים העברים הקיימת למען שיחד יעזרו לארגון הפועלים בכל שאר המקצועות. הפועלים היהודים המאוגדים בהסתדרות הכללית מושיטים את ידם לפועלים הערבים ונכונים להתקשר בברית של אחווה, אמת ושוויון.


חיפה, אדר תרפ"ד.

(קונטרס, קסה)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!