בִּשְׁנַת שְׁלשִׁים וָשֶׁבַע לְחַיַּי אֲנִי עוֹמֵד עַל הַנָּהָר זַמְבֶּזִי,

מִן הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְעֵשֶׂב סָבוּךְ עַד לַמַּיִם וְגּ’וּנְגְל עָבֹת סָבִיב,

אֲנִי וְאִשְׁתִּי – לֹא עוֹד.

וְהַדּוּגִית קְטַנָּה, מָנוֹעַ וּמְשׁוֹטִים, נוֹגַעַת

יַרְכָתַיִם בַּחוֹף, וְיָרַדְנוּ בָהּ. רֹחַב הַנָּהָר מָאתַיִם אַמָּה, וְרָחוֹק מִשָּׁם

שְׁלשׁ מֵאוֹת, וְרָחוֹק מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת, עַד לַאֲשָׁדוֹת הַגְּדוֹלִים מַסַּע

שְׁתֵי פַּרְסָאוֹת. נַהַם הָאֲשָׁדוֹת עָמוּם, גּוֹאֶה מִמַּעֲמַקִּים, כְּאֶרֶץ רוֹעֶשֶׁת

עַל צִירֶיהָ.

שִׁיַּטְנוּ בֵין-עַרְבַּיִם, וֵאלֹהִים הוֹלִיךְ מַרְאוֹת נִשְׂגָּבִים

לְאֹרֶךְ הַנָּהָר. עֶדְרֵי תוֹאִים שְׁחוֹרִים בְּקָרְחוֹת הַיַּעַר, וְיַחְמוּרִים

שְׁלוּחֵי-רֶגֶל בְּקִרְעֵי הָעֲרָבָה. פִּילִים מִיָּמִין בְּמִשְׁפָּחוֹת, חֶדֶק בְּעִקְבוֹת

זָנָב, וְדִישׁוֹנִים מִשְּׂמֹאל דַּקֵּי תַבְנִית עִם לֹבֶן בַּצַּוָּאר. יַעַר קָנִים,

סוּף-שֶׁל-רַגְלַיִם, עֵינַיִם לְמֵאוֹת בּוֹהוֹת בָּנוּ מִי אֲנַחְנוּ מַה אֲנַחְנוּ

מַה-פִּתְאֹם אֲנַחְנוּ, וְהַנָּהָר זֶרֶם רָחָב וְהַדּוּגִית צָרָה.

שָׁלשׁ פְּעָמִים בָּא

הָעֶרֶב. פַּעַם מִשֶּׁהָלַךְ יוֹם וּפַעַם מִשֶּׁחַשְׁנוּ חשֶׁךְ וּפַעַם מִשֶּׁהַחִלּוֹנוּ

מִתְיָרְאִים. זֶה דֶרֶךְ הָאֵימָה. שָׁלשׁ פְּעָמִים הִיא נִגְלֵית עַד שֶׁמַבְחִינִים

בָּהּ.

אָמְנָם שָׁמַעְנוּ אוֹמְרִים כִּי נוֹרָאִים הָאֲשָׁדוֹת, אָמְנָם שָׁמַעְנוּ

כִּי נִסְעָרִים. נֵתֶז-מֵימֵיהֶם זוֹנֵק שָׁמַיִם וְשֶׁצֶף-מַפָּלָם נוֹתֵךְ

מָטָר-שֶׁל-עוֹלָמִים. אָכֵן אָמְרוּ חָלָק סַלְעָם וַחֲלַקְלָק אֲזוֹבָם וּמְבֻלָּק

כָּל זִיז וְזִיעַ שֶׁלָּהֶם, וְאָנוּ לֹא שִׁעַרְנוּ.

אָמְרוּ אִישׁ נָפַל מִן הַצּוּק

מָעֲדָה רַגְלוֹ, ואִישׁ נִסְתַּחְרְרוּ עֵינָיו בַמַּעַרְפֹּלֶת, וְאִישׁ לֹא עָמְדָה

בוֹ רוּחַ רָצָה לִהְיוֹת אֶחָד עִם מִשְׁבְּרֵי הַתְּהוֹם. כֻּלָּם הֶעְמִיקוּ לִצְלֹל,

הִרְחִיקוּ לְהִשָּׁטֵף, אָנָה זוֹרְמִים הַנִּשְׁמָטִים וְאָן הֵם מַפְלִיגִים?

*

הַבַּאוֹבַּב, עֵץ-לֶחֶם-הַקּוֹפִים, צַמַּרְתּוֹ שְׁמוֹנִים אַמָּה לָרוֹם וַחֲבִיקַת – גִּזְעוֹ

עֶשְׂרִים אֲרֻכֵּי-זְרוֹעַ. וּבַעַל-הַדּוּגִית זָּקֵן כֻּלּוֹ מְכֻוָּץ לֶעָפָר, רֹאשׁוֹ

שָׁעוּן עַל שֹׁרֶשׁ, נִרְדָּם עַד עִמְקֵי חֲלוֹמוֹ, חוֹלֵם עַד סִתְרֵי מַאֲוַיָּיו,

לֹא יָקִיץ מְהֵרָה. שִׁלְשַׁלְנוּ לַמִּגְבַּעַת שְׂכַר-שָׁעָה שֶׁל דּוּגִיתוֹ וְיָרַדְנוּ בָהּ.

וְהָעַרְבַּיִם הָיוּ שׁוֹקְטִים.

וּשְׁלשָׁה כּוּשִׁים מִבְּנֵי זוּלוּ רָאוּנוּ בַּדּוּגִית

וְצָחֲקוּ, צְמַרְמֹרֶת עָבְרָה בִּי. תָּמִיד אֲנִי רוֹאֶה בְּלֹבֶן שִׁנֵּיהֶם אֶת בֹּהַק

הַשֶּׁלֶד מִבַּעַד לַבָּשָׂר. שְׁלשָׁה כּוּשִׁים צָחֲקוּ לָנוּ, עוֹרֵנוּ לָבָן וְהַשֶּׁלֶד

מֻסְוֶה הֵיטֵב, אֲבָל עוֹרָם שָׁחוֹר וּבֹהַק שִׁנֵּיהֶם נוֹצֵץ, הֵם צָחֲקוּ לָנוּ.

*

נוֹף-בְּרֵאשִׁית הַגּ’וּנְגְל, בְּתוּלֵי הַבְּרִיאָה. יַלְדוּת שֶׁלֹּא הִבְגִירָה מֵעוֹלָם,

שְׂרוּעָה פֶּרֶא, תְּמִימָה, רְפוּיַת רֶסֶן. רַק הַמָּנוֹעַ בַּדּוּגִית דָּרוּךְ וּמְחֻשָּׁב,

רַק טִרְטוּר הַמָּנוֹעַ.

מַה אַדִּירִים הַמַּרְאוֹת סָבִיב. שְׁלשִׁים וָשֶׁבַע

לְחַיַּי, יָדִי חֲזָקָה בַּהֶגֶה, אִשְׁתִּי יָפָה פָּנֶיהָ שְׁחֻמּוֹת, רֹגַע הַנָּהָר בְּעֵינֶיהָ.

מַה לִּי מַמְבָּה לוֹחֵשׁ בָּעֵשֶׂב וְעֵינֵי הַפַּנְתֵּר בַּסְּבַךְ? נַעַר קָטֹן נוֹהֵג בָּם.

הָעֶרֶב שָׁרוּי וָרַךְ. רֵאשִׁית הַיָּמִים, אַחֲרִית הַיָּמִים, שַׁלְוָה בַּיַּעַר. הַחַיִּים

כְּמוּסִים וְהַמַּיִם לַנָּהָר מְכַסִּים. רַק טִרְטוּר הַמָּנוֹעַ.

*

אֲנִי זוֹכֵר כְּהַיּוֹם כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר. אִי קָטָן. וּבִהְיוֹת הַנָּהָר נֶחֱלָק

אֵצֶל הָאִי, נִתְנַחְשְׁלָה הַדּוּגִית פִּתְאֹם וְזַעֲזוּעַ פָּקַד אוֹתָהּ. הַמָּנוֹעַ הֵחֵל

לְהִשְׁתָּעֵל. חִרְחֵר אַחַת, עוֹד אַחַת, יְבָבָה בָּקְעָה מִמֶּנּוּ וְהוּא פָּסַק לִפְעֹם.

אֵיזֶה דֶרֶךְ הָאֵימָה, אִם שֶׁמְטַלְטֶלֶת כָּל חוּשָׁיו שֶׁל אָדָם, אִם שֶׁמְּשַׁתֶּקֶת,

וְאִם שֶׁדּוֹרֶכֶת אוֹתָם עַל קֹטֶב הַשִּׁגָּעוֹן תְּהוֹם מִזֶּה וַאֲבַדּוֹן מִזֶּה, וְאַתָּה

כִּמְהַלֵּךְ עַל חֶבֶל. הַמַּבִּיט עֵינֵי-טוֹרֵף, בְּפִתְאֹם-בְּשׁוּחַת-לַיְלָה, הַמַּבִּיט

עֵינֵי-טוֹרֵף עִם יָדָיו רֵיקוֹת, הוּא יוֹדֵעַ מַה הָרֶגַע וְעֵד לַדּוּמִיָּה הַזֹּאת

שֶׁאֵין לָהּ מְשָׁלִים, חִידַת הַגְּבוּל שֶׁבַּבְּרִיאָה, תַּשְׁבֵּץ גִּדְרוֹת הַטֶּבַע.

הֲסִבּוֹתִי רֹאשִׁי לְחַרְטוֹם הַדּוּגִית, מַעֲלֵה-הַנָּהָר אֵיתָן, הַשֶּׁצֶף פָּסַק. נֵצַח

קָצָר הוֹפִיעַ מֵאֵי-שָׁם וְשָׁהָה עִמָּנוּ כְּהֶרֶף-עַיִן. הָס. לֹא זִיעַ. לֹא נִיד.

מִיָּד לְאַחַר-כֵּן הֵחֵלָה הַדּוּגִית נִדְחֶפֶת בְּזֶרֶם רַב לְעֵבֶר יַרְכָתֶיהָ.

הַזְּעָקָה הָיְתָה אַחַת, זוֹ שֶׁל אִשְׁתִּי. נָשִׁים זוֹעֲקוֹת עַל סַף הַסַּכָּנָה. בְּיֵצֶר הַקִּנְיָן

הַמְיֻחָד לָהּ חָשָׁה אֶת הַחַיִּים נִשְׁמָטִים מִבֵּין יָדֶיהָ. אֲבָל מִי שׁוֹמֵעַ,

מִי שׁוֹמֵעַ, לְבַד מִשְׁלשֶׁת הַכּוּשִׁים עַל הַחוֹף שְׂמֵחִים לְאֵיד,

עוֹנִים בְּהֵד, וּבֹהַק-הַשִּׂנְאָה בְּשִׁנֵּיהֶם מְסַנְוֵר אֶת מַחֲשַׁכֵּי עוֹרָם.

עַד שֶׁהֵקִיץ מֵחֲלוֹמוֹ בַּעַל-הַדּוּגִית הַזָּקֵן. מְזוֹרֵר, מְפַלְבֵּל, מִתְנַעֵר מִמַּעֲמָקָיו.

אֲהוֹי מֶה הָיָה, אֲבוֹי מֶה אֻנָּה לוֹ, מַטֵּה-לַחְמוֹ שָׁם בַּדּוּגִית, כָּל אֲחִיזַת-

חַיָּיו, וְעַתָּה הַכֹּל אָבוּד אָבוּד וְהַנָּהָר זוֹרֵם וּמַה שֶׁנּוֹתָר – מַטְבֵּעַ

בַּמִּגְבַּעַת, הַצְּעִירִים עַד אָן הֵם מְעִיזִים?

הַזֶּרֶם שָׁט וְגוֹרֵף. דּוּמִיָּה כְּבֵדָה נִסְתַּלְעָה בָּאֲבָרִים. אִישׁ וְגַפָּיו אֲבָנִים. אִישׁ וְלִבּוֹ.

רַק הַדַּעַת נוֹשֶׁמֶת. עֵינַיִם לָאָדָם לִרְאוֹת תְּהוֹם רַבָּה, אָזְנַיִם לְרִתְחַת-בְּרֵאשִׁית, רַק

לֹא חוּשִׁים לוֹ לָמֹד קְצֵה כֹּבֶד-הַחַיִּים וְיַעַד נְפִילָתָם בַּתֹּהוּ. רְסִיס בְּמֵימוֹת-עוֹלָם,

אֵיכָה יָמִישׁ אֶת עֹמֶס-מַשְׁאַבָּיו? אֱלֹהִים, פְּרֻדָּה אֲנַחְנוּ בַּהֲפָכֶיךָ, גַּרְגֵּר בְּמִצְבּוֹרְךָ

הָאֵינְסוֹפִי, שַׁבְרִיר בְּאַסְפַּקְלַרְיַת זְמַנְךָ, רִגְעֵנוּ נֶעְלָם בַּמִּקְרוֹסְקוֹפִּים, מַה סּוֹד

מְמַדֵּינוּ בַקִּיּוּם? הִנֵּה הָרֶשֶׁת לְרֹחַב הַנָּהָר. הִנֵּה הַחַיִץ הָאַחֲרוֹן בְּטֶרֶם קֵץ. עָצַמְנוּ

עַיִן, נִבְלָעִים בַּחִדָּלוֹן.

*

…הָיִינוּ שְׂרוּעִים בַּדֶּשֶׁא הֶעָבֹת. לֹא רָאִינוּ חֲלוֹם, אֲבָל הִנֵּה שִׁבְרוֹ.

שְׁלשָׁה כּוּשִׁים

לָחֲמוּ לָנוּ. שְׁלשָׁה כּוּשִׁים הִצִּילוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ.

הֶעֱלוּנוּ מִנְּהַר-מָוֶת, שָׁלוּנוּ מִמַּיִם עַזִּים.

בֹּהַק שִׁנֵּיהֶם נוֹצֵץ וְעוֹרָם שָׁחוֹר מֵאַפְלוּלִית-הָעֶרֶב וֵאלֹהֵי-הָאָדָם שָׂחָה

עִם פְּנֵיהֶם

בַּקְּרָב. עִסּוּ אֶת אֲבָרֵינוּ וְצָחֲקוּ לָנוּ. אֲבָרֵינוּ חִוְרִים כַּשִּׂיד, לְבָנִים כַּגֶּזַע הָעֶלְיוֹן,

וּשְׁלשָׁה כּוּשִׁים צוֹחֲקִים לָנוּ. הָה, טֶבַע הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים. הוֹ, צְעִיף-הַשֶּׁקֶר

הָעוֹטֶה אֶת הָאֱמֶת. וְהַשָּׁנָה ה' אֲלָפִים וְתַשָׁ"א לְמִנְיָנֵנוּ וּשְׁלשֶׁת מִלְיוֹן לְשֶׁלֶד בְּחִיר-

הַבְּרִיאָה כְמִנְיַן הַמְלֻמָּדִים. וְכֻלָּנוּ בַעֲלֵי-חֻלְיוֹת, אֶחָד טוֹרֵף וְאֶחָד נִטְרָף, מִי בַעֲלֵי-זָנָב וּמַקְרִינֵי-קֶרֶן וּמִי מַלְתְּעוֹת וְזוֹקְפֵי-נִיבִים.

בָּא אַנְגְּלִי אֶחָד עִם רוֹבֶה טָעוּן,

אֲחַשְׁתְּרָן שֶׁל אַדְמַת רוֹדֶזִיָּה, לְיַד אֲשְׁדּוֹת-הַמַּלְכָּה. לוֹ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָה

וְהַחַי הַיּוֹשֵׁב

עָלֶיהָ. נֶעְלַם הַצְּחוֹק מִשִּׁנֵי הַכּוּשִׁים, אָפַל הַבֹּהַק בְּצֶלֶם-הַבּוֹרֵא, נָמַסּוּ

שְׁרִירֵיהֶם.

הוֹ, עֲפַר הָאֲדָמָה וּמֵימֵי-קְדוּמִים! מַה יִוָּתֵר מִכָּל אֲשֶׁר נוֹלַד בֵּינֵינוּ

בְּפִתְאֹם, לְבַד מִנַּהַם הָאֲשָׁדוֹת? הֲלֹא רַק כִּמְעַט-קָט וְרוּחַ אֱלֹהִים שׁוּב הָיְתָה

מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

(1951)