(מַהֲתַלָּה)
שָׁנִינוּ בַּסְּפָרִים וּמָצִינוּ בַּכְּתֻבּוֹת
כִּי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב
נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת.
אָמְנָם הָיוּ לוֹ זָהָב וָכֶסֶף וְשֶׁנְהָב,
וְאוֹצָרוֹת בַּבִּקְעָה וּמַטְמוֹנִים בָּהָר,
מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה וְכָל עֵבֶר הַנָּהָר,
אָמְנָם הָיוּ לוֹ אֻרְווֹת סוּסִים וּפָרָשִׁים–
אֲבָל מִכֹּל וּמִכֻּלָּם, כָּךְ מִסְתַּבֵּר, אָהַב אֶת הַנָּשִׁים.
וְקִבֵּץ לוֹ מֵהֶן, אַחַת לְאַחַת, סוּגִים שׁוֹנִים וּמֻרְכָּבִים:
נְשֵׁי-מִפְלֶצֶת
וּנְשֵׁי-כְּרוּבִים,
מְפֻטָּמוֹת וְדַקְדַּקּוֹת,
צַרְחָנִיּוֹת וּשְׁתַקְתַּקּוֹת,
תִּפְאֶרֶת דַּדֵּי מִצְרַיִם
וּמִבְחַר עַכּוּזֵי פְּלִשְׁתִּים,
בֶּטֶן אֲרַם-נַהֲרַיִם
וְקַרְסֹל מֵאִצִילֵי חִתִּים,
וְנוֹסָף עַל אֵלֶּה סְתָם נָשִׁים כָּךְ וְכָךְ–
הַכֹּל כַּמְסֻפָּר בְּסֵפֶר הַתְּנַ"ךְ–
מִן הָעִדִּית וּמִן הַשֶּׁלֶף,
מוֹאֲבִיּוֹת, צִידוֹנִיּוֹת, וְכֻלֵּי-וְכֻלֵּי… בְּסַךְ הַכֹּל אֶלֶף.
וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה לְיוֹם אֶחָד
שְׁלשָׁה יְצוּעֵי-בֹּקֶר וְאַרְבָּעָה מִשְׁכְּבֵי-צָהֳרַיִם וַחֲמִשָּׁה עַרְשֵׂי-לַיְלָה,
כָּל אֵלֶּה הַמֶּלֶךְ לְבַד.
וְאִם לֹא דַי לוֹ–
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, עֲרוּכָה לְהַלֵּל,
שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל.
כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, וּכְדֵי לְהָסִיר מִכְשׁוֹל,
וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיָה נִצְרָךְ גָּדוֹל
וְהָיָה מְרֻפָּד מִפָּנִים וּמֵעֹרֶף
בָּתֵּי-קַיִץ וּבָתֵּי-חֹרֶף,
וְנָשָׁיו פְּזוּרוֹת וּנְפוֹצוֹת לִרְוָחָה
אַחַת בְּעִיר וּשְׁתַּיִם בְּמִשְׁפָּחָה,
וְכֵיוָן שֶׁמִּלְּבַד סֵדֶר נָשִׁים
הָיוּ לוֹ לַמֶּלֶךְ, כִּדְבַר הַמְפָרְשִׁים,
גַּם כַּמָּה סִדּוּרִים שֶׁל אַגַב-אוֹרְחָא,
כְּגוֹן נִהוּל סִדְרֵי הַמַּמְלָכָה,
אוֹ כְּגוֹן גְּזֵרַת דִּין בֵּין חָזָק לְחַלָּשׁ,
אוֹ בִּנְיַן בֵּית-הַמֶּלֶךְ וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ,
וְכֵיוָן שֶׁבֵּין עִנְיָן לְעִנְיָן
הָיְתָה חֲסֵרָה לוֹ אִשָּׁה לַמִּנְיָן–
נוֹעֲצוּ חֲכָמִים וְהַמֶּלֶךְ הֶחְלִיט
לַעֲשׂוֹת תּוּשִׁיָּה חֲדָשָׁה בְּתַכְלִית:
הוּא קִבֵּץ אֶת נָשָׁיו מִכָּל מָחוֹז וָפֶלֶךְ
וְעַל הַגִּבְעָה הַצּוֹפָה בֵּית-הַמֶּלֶךְ
בָּנָה לוֹ הַרְמוֹן מְפֻאָר וּמְגֻדָּל
וְכִסָּהוּ כִּפָּה וְהִצִּיב בּוֹ מִגְדָּל
וְחִלְּקוֹ לְתָאִים–תָּא תָּא לְשֵּׁגָל,
וְהִפְקִיד עַל כָּל תָּא, לִבְלִי בּוֹא אֶל קִרְבּוֹ,
שׁוֹמֵר נֶאֱמָן–סָרִיס וְחַרְבּוֹ.
וְנִתְּנוּ שָׁם לְכָל אִשָּׁה מַעֲדַנֶּיהָ:
קֶרֶן-הַפּוּךְ לְיַפּוֹת עֵינֶיהָ
וְשֶׁמֶן-הַמֹּר וְתֵבַת-בְּשָׂמִים
וּמִינֵי מַלְבּוּשִׁים וּמִינֵי מַנְעַמִּים,
וּבְקִצוּר וּלְלֹא שְׂפַת-יֶתֶר–
כָּל הַדָּרוּשׁ לְמִשְׁכַּב-הַכֶּתֶר.
וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל עוֹלָמוֹ
הִצִּיעוּ לוֹ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
לְמַנּוֹת רַב-סָרִיס מְאֻמָּן וְאַלִּים
וּלְתִתּוֹ עַל אֶלֶף סְרִיסֵי הַשְּׁגָלִים,
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מְקַשֵּׁר וּמְתַוֵּךְ
וְיֵדַע מָה וּמִי וּמָתַי לְשַׁדֵּךְ,
וְיִהְיֶה כָּל בְּשָׂרוֹ וְעַצְמוֹ
מְצַיֵּת וְנִשְׁמָע רַק לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,
וִימַלֵּא בְּמַרְאֵהוּ מֹרֶךְ וָחִיל
אֶת לֵב הַבְּרִיּוֹת הַהוֹלְכִים רָכִיל,
וְיִנְצֹר אֶת סוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּב הוּא לְבַד–
וְתִכּוֹן הַמַּלְכוּת לָעַד.
אָמְרוּ וְעָשׂוּ וּמִנּוּ רַב-סָרִיס,
מְשֻׁמָּד-לְהַרְגִּיז וּמוּמָר-לְהַכְעִיס,
כּוּשִׁי עַז וּמֻשְׁחָז וַעֲנָק וְאַלִּים,
מִילִידֵי הָרָפָה וּמִבְּנֵי הַנְּפִילִים,
שֶׁלּוּלֵא דְבַר מוּמוֹ הַנּוֹרָא וְאָיֹם
הָיָה וַדַּאי אָב לְמֵאָה דוֹר בְּיוֹם…
וְהִצִּיבוּ אֶת זֶה הַנָּכֶה בַּלִּשְׁכָּה
וּמִצְוַת הַכֶּתֶר עָלָיו חֲזָקָה:
פֹּה תַּעֲמֹד וּבְיָדֶיךָ הַשֶּׁלַח–
עַד אִם יִקְרָא הַמֶּלֶךְ.
עָמַד הַסָּרִיס. וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
רֹאשׁוֹ מְשֻׁקָּע בְּעִסְקֵי יוֹמְיוֹמוֹ,
בְּמוֹעֶצֶת שָׂרָיו, בְּטִקְסֵי הַמַּלְכוּת,
בְּמִנְיַן הַזָּהָב הַסָּגוּר וְשָׁחוּט,
בְּחִבּוּר מְשָׁלָיו, בְּנִסּוּי הַנֶּשֶׁק– –
וּבֵין דָּא לְהָא, בִּתְקֹף אוֹתוֹ חֵשֶׁק,
הָיָה רוֹמֵז רֶמֶז בְּשִׁיר, אוֹ מְלִיצָה,
וְהָאִישׁ הַכּוּשִׁי לוֹ מֵשִׁיב בִּקְרִיצָה
כְּשׁוֹאֵל: מִי הַפַּעַם לְפִי טַעְמוֹ?…
וּשְׁלֹמֹה מֵנִיד רֹאשׁ וּמַפְטִיר לְתֻמּוֹ:
זֹאת הַפַּעַם… נֹאמַר-נָא…תְּכֻלַּת-הָעַיִן,
קוֹמָה בֵּית מִשְּׂמֹאל,
תָּא קוֹף-כָּף-זַיִן.
הַצַּו רַק נִתַּן–וּכְנֵפֶץ חֲזִיז
יָצָא מְבֹהָל וְדָחוּף הַסָּרִיס
וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ נֶחְפַּז וְהֵבִיא
אֶת הַיְּעֵלָה לִמְאוּרַת הַלָּבִיא,
וְכֻלּוֹ מְנֻשָּׁף וְשׁוֹאֵף וְנוֹחֵחַ
אֶת נוֹף חָזוּתָהּ וְאֶת נֹעַם הָרֵיחַ,
וְלֵב הַזָּכָר בּוֹ רוֹגֵשׁ וְנִפְעָם
לַמְרוֹת הַמִּגְרַעַת וְחֵרֶף הַפְּגָם,
וְהוּא מְבֻיָּשׁ וְנָבוֹךְ וְנִדְכָּא
עַד לְמִפְתַּן הַלִּשְׁכָּה.
אֲבָל הַס. עִם הַגִּיעַ מִטְעַן-הַסֵּתֶר
וְעִם פְּרִיקָתוֹ עַל יְצוּעַ-הַכֶּתֶר,
חָזַר וְיָצָא וְנִצַּב הַכּוּשִׁי
לְפֶתַח חֲדַר-הַמִּשְׁכָּב הָאִישִׁי,
וְלֹא רָאָה אִישׁ אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
לֹא בְּשָׁכְבוֹ וְלֹא בְּקוּמוֹ,
כִּדְבַר הַמָּשָׁל אֲשֶׁר הִמְשִׁילוֹ
בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלֶכֶת,
לֵאמֹר: הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ,
הַכּוּשִׁי יָכוֹל לָלֶכֶת.
וַיְהִי זֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ יָמִים וְשָׁבֻעִים וְשָׁנִים.
פַּעַם הָיְתָה זֹאת אֲצִילַת-הַקַּרְסֹל וּפַעַם חֲלוּמַת-הַפָּנִים.
וְכִסֵּא שְׁלֹמֹה חָזָק מְאֹד, אֵין דְּאָגָה וְאֵין מֶתַח,
וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח.
רַק לֵב הַכּוּשִׁי שֶׁהִרְבָּה לָרוּץ אֹרַח
עָיַף אַט-לְאַט בַּטִּרְדָּה וּבַטֹּרַח,
כִּי נוֹדֶה-נָא–לָרוּץ כָּךְ יוֹם-יוֹם כַּבָּרָק,
עָשׂוּי לְהַמְרִיד גַּם לִבּוֹ שֶׁל עֲנָק.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: עוֹד הוּא רָץ
וְהִנֵּה–יַד שָׂטָן! –אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ,
וּבֶאְמַצע רוּצוֹ אָז אֶל
תָּא קוֹף-כָּף-חֵית,
כָּרַע, קָרַס הַכּוּשִׁי–
וָמֵת.
בָּכָה לוֹ שְׁלֹמֹה וְסָפַד לוֹ עַל-מוֹת,
שִׁבְעָה יְמֵי צוֹם
וּשְׁמוֹנֶה דְמָעוֹת,
וּפָרַשׁ מִכִּסְאוֹ בְּאוֹתָם יְמֵי אֵבֶל,
רַק עִיֵּן בַּסְּפָרִים, אוֹ תָּפַשׂ בַּנֵּבֶל,
וְהִסְפִּיקוּ שְׁלשָׁה יְצוּעִים לוֹ בַּיּוֹם…
וְגַם אֵלֶּה עָשָׂה רַק כְּדֵי לֹא לִפְגֹּם
חָלִילָה כְּנִיד, אוֹ חָלִילָה כְּחוּט,
בִּמְסֹרֶת הַיַּחַשׂ שֶׁל בֵּית-הַמַּלְכוּת.
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לַמִּסְפֵּד שְׁלֹמֹה קָם
וַיִּלְבַּשׁ חָכְמָה וַיֵּצֵא אֶל הָעָם
וַיֹּאמַר בְּאָזְנָיו: שִׁמְעוּ-נָא אֵלַי
כָּל אוֹהֲבֵי לִקְחִי וּמְשָׁלַי
וִיהִי-נָא אֲשֶׁר אַשְׁמִיעַ הַפַּעַם
מוּסָר וְהַשְׂכֵּל לְכָל מֵבִין טַעַם–
אָמְנָם מוּדַעַת הִיא כִּי מַר הַמָּוֶת וְיָדוֹ קָשָׁה,
אַךְ מוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה,
לְשׁוֹנָהּ חָלָב וְחֵיקָהּ דְּבַשׁ
אֲבָל גַּאֲוָתָהּ גַּאֲוַת נָחָשׁ;
בֵּין אִם תַּמָּה, אוֹ יְחוּמָה,
שְׁגַל אוֹתָהּ וּבְעַל אוֹתָהּ כְּגֶבֶר בְּעַלְמָה.
אַךְ הִשָּׁמֵר,בְּנִי, מִלְּרַדֵּף אֶת עִקְּבוֹתֶיהָ
לוּ גַם פַּעַם–
פּן כַּבָּרָק תִּפֹּל, לִפְנֵי הָרַעַם…
*
תַּמּוּ דִבְרֵי שְׁלֹמֹה. וְכָל יֶתֶר הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר הִמְשִׁיל,
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּסֵפֶר-הַסְּפָרִים
וְכָל הַקּוֹרֵא בּוֹ יַשְׂכִּיל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות