לזכר אחים קדושים ברוסיה אשר הוקעו על לא חמס בכפם בשנות מלחמת העולם.
א 🔗
בִּשְׁקֹעַ יוֹם אָבִיב בְּלַהֲבוֹת אַרְגָּמָן
תָּעִינוּ עַל גְּדוֹת הַפְּלָגִים.
מַה חִוֵּר חֲבֵרִי! מַה לּוֹהֵט הַמַּעֲרָב!
וּפְלָגִים הָמוּ, רִנֵּנוּ…
עֲרֻמִּים הָעֵצִים וּפָז עַל צַמְרוֹתָם,
וְגַלֵּי הַפְּלָגִים דָּם אָפֵל.
עַל גְּדוֹת פַּלְגֵי אָבִיב בָּאָה לִי הַשֶּׁמֶשׁ
בְּאֶרֶץ הַצָּפוֹן, בַּגּוֹלָה.
בִּשְׁקֹעַ יוֹם אָבִיב בְּלֶהָבוֹת רַעֲנַנּוֹת
אָבַל חֲבֵרִי הַחִוֵּר,
סָפַד לְאַחִים מוּקָעִים,
בָּכָה מֵעֶלְבּוֹן לֹא יוּמַד.
הִשְׁחִירָה אֲדָמָה דְשֵׁנָה וּרְוָיָה,
אִמָּא נִצְחִית, אִמָּא רַחֲמָנִית,
וַיֶּהְמוּ יְלָדֶיהָ, פְּלָגִים צְעִירִים,
לִתְקוּמַת אִמָּם מִשְּׁנַת הַמָּוֶת.
– "יוֹמָם הַתְּלוּיִים יֵחָרְכוּ בַשָּׁמֶשׁ…
מַה מַּזְהִיר בַּלֵּילוֹת לְבֶן־תַּכְרִיכֵיהֶם,
הַנָּעִים בִּדְמָמָה עַל מַשְׁקוֹפֵי שְׁעָרִים
וְהַס… רַק כֶּלֶב מְשֻׁגָּע יֵילִיל…"
אַל תֵּבְךְּ, רְחִימָא, הֵן קָמָה לִתְחִיָּה
אִמָּא נִצְחִית, אִמָּא רַחֲמָנִית;
לָהּ רַחֲמֵי עוֹלָם, לְאִמָּא־אֲדָמָה…
הַקְשִׁיבָה, מַה הוֹמִים, מַה רָנִים הַפְּלָגִים…
וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לָנוּ עַל גְּדוֹת הַפְּלָגִים
וַנָּשָׁב מַחֲרִישִׁים בְּסֵתֶר צְלָלִים,
שַׁבְנוּ בְּהִתְגַנֵּב מֵחֲמַת הַנּוֹגֵשׂ.
הַכְּרָךְ בְּלָעָנוּ בְּלוֹעוֹ־תְהוֹמוֹ
וַיְלַחֵךְ צְלָלֵינוּ בִלְשׁוֹנוֹת אוֹרוֹ,
וְלֹא הָמַם שְׁאוֹנוֹ הֶמְיַת לְבָבִי:
הָמוּ בִלְבָבִי פַלְגֵי אָבִיב,
אִמָּא נִצְחִית קָמָה לִתְחִיָּה…
אַךְ בַּלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתִי מֵעֵינַי.
הֲפִכּוּ בַסֵּתֶר פְּלָגִים מִתְרוֹנְנִים?
אוֹ קְטוּעוֹת נֶאֶנְקָה צִפּוֹר גַּלְמוּדָה?
אוֹ אָבַל חֶרֶשׁ חֲבֵרִי לֹא־נֻחָם?
אוֹ מָדַד בְּלַחַשׁ הַזְּמַן טִפְחוֹת־יָמַי
מְכֻסִּים בְּמַשָּׁאוֹן, נִדָּפִים כָּעֲרָפֶל?
וְעֵר־לֹא־עֵר, יָשֵׁן־לֹא־יָשֵׁן
נִשְׁקַפְתִּי דּוּמָם בָּאֶשְׁנָב הֶעָכוּר…
ב 🔗
לִי נִרְאֶה כְּחָדָשׁ הָרְחוֹב בַּחֲצוֹת לֵיל,
נֶחֱלָק לְאָרְכּוֹ לִשְׁנַיִם:
לַהֲקַת נְגֹהוֹת מֵעֵבֶר מִזֶּה
צָפָה בְדִמְמַת לַיְלָה
וּצְלָלִים עֲמוּקִים בְּלִי רֶגֶשׁ וָנִיד
קָפְאוּ בָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.
נֶעְתָּמִים מֵעָשָׁן הִשְׂתָּרְעוּ שְׁמֵי־שְׁחוֹר
עֲכוּרִים־אֲדֻמִּים, יְגֵעִים;
עֲיֵפוֹת מִיָּגוֹן, מֵעָמָל וָחֵטְא
רָגְעוּ הַחוֹמוֹת נִרְדָּמוֹת;
הִשְׁחִיר מֵחֶצְיוֹ וָמַעְלָה כָל קִיר,
מֵחֶצְיָם וָמַטָּה הֶחְוִירוּ.
צָפוּ הַנְּגֹהוֹת בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב,
צָפוּ לְאָרְכּוֹ בִדְמָמָה,
כְּאוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ מִמֶּרְחֲקֵי־סוֹד
לָתוּר אֶת מַצְפּוּנוֹת הַלַּיְלָה.
עֲנֻגִּים וְזַכִּים הֶחֱלִיקוּ בִדְמִי,
נָגְעוּ בָאָרֶץ וְלֹא נָגָעוּ,
וּתְכֵלֶת עֲנֻגָּה לִתְכֵלֶת הָרֹךְ
כִּתְכֵלֶת הִנּוּמַת הַלְּבָנָה..
מֵאַיִן זֶה תִשְׁטְפוּ נָגְהֵי הַזֹּךְ
וּתְכֶלְתְּכֶם אָנָה מוּעֶדֶת?
אִם לֹא פָּנָס בּוֹדֵד בְּמַעֲלֵה הָעִיר
שָׁלַח אֶת קַוָּיו עַד הֵנָּה?
וַיְהִי כִּי נִלְאֵיתִי לְהַשְׁקִיף לָרְחוֹב,
וָאָסֵב אֶת עֵינַי הַחַדְרָה.
דּוּמִיָּה וָחֹשֶׁךְ בְּחַדְרִי הַצָּר
וּמַלְבִּין בַּחֹשֶׁךְ חֲלוּקִי,
וְגָוָן שֶׁל תְּכֵלֶת לַלֹּבֶן הַזֶּה,
כִּתְכֵלֶת הַשֶּׁלֶג בַּלָּיְלָה,
וּפִתְאֹם לִי נִרְאָה זֶה לֹבֶן מַה זָּר,
מָה רָחוֹק וְקָרוֹב כְּאֶחָד…
הֵן זֶהוּ חִוְרוֹנָם שֶׁל נָגְהֵי־הַסּוֹד,
זֶה חִוְרוֹן תַּכְרִיכֵי הַמֵּתִים..
וּפִתְאֹם וּמָלֵא כָל חַדְרִי מֵהֶם,
מִנְּגֹהוֹת הַתְּכֵלֶת הַחִוְרִים,
כִּתְּרוּנִי רְפָאִים לְבָנִים כְּסִיד
בִּצְחוֹק עַל שִׂפְתֵיהֶם הַכְּחֻלּוֹת…
ג 🔗
…הִכַּרְתִּי אֶת אַחַי לִנְדוּדִים וּכְאֵב.
– וּמַה לָּכֶם פֹּה עַל אֲדָמוֹת?
הַאִם לֹא מְצָאתֶם מִגָּלוּת וּכְאֵב
מָנוֹחַ בְּעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת?
– "מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים נִגְזַרְנוּ בְלִי עֵת… –
וַיַּרְאוּ בִצְחוֹק עַל צַוָּארָם –
וּנְבַקֵּשׁ שִׁלּוּמַת מוּתֵנוּ־בְלִי־עֵת" –
וּצְחוֹקָם חֲרִישִׁי כִדְבָרָם.
– מַה פִּשְׁעֲכֶם, אֶחָי? – צָעַקְתִּי בְלִי קוֹל…
אַךְ חֶרֶשׁ בַּת־צְחוֹקָם הִבְרִיקָה:
"כִּי חָיֹה חָיִינוּ בְלִי אֲוִיר לִנְשׁוֹם
וַנָּמָת גַּם מִיתַת חֲנִיקָה…"
וְלָמָּה לֹא קְרַעְתֶּם שָׁמַיִם וּתְהוֹם?
– "כִּי טוֹבָה, כִּי יָפָה הַשְּׁתִיקָה…
לֹא תָכִיל הַצְּעָקָה, לֹא תָכִיל הַכְּאֵב:
הֵן מַתְנוּ, הוּמַתְנוּ בַחֲנִיקָה…"
– וּמַה זּוֹ בַת־צְחוֹקְכֶם, בָּהּ יָגוֹן וָגִיל,
כְּאַחַת אֲיֻמָּה־מַקְסִימָה?
– "הַיָּגוֹן לַשְּׂרִידִים, וְלָנוּ – הַגִּיל,
כִּי יֵשׁ לָנוּ אֲוִיר לִנְשִׁימָה…"
– עַד מָתַי זֶה תִּתְעוּ בְרַחֲבֵי־אֵין־סוֹף?
הַתְשׁוֹטְטוּ יָמִים אוֹ שָׁנִים?
– "עַד נִשְׁתֶּה לִרְוָיָה הָאַוִיר הַזָּךְ,
גְּזָלוּהוּ מִמֶּנּוּ תַלְיָנִים…"
וַיְהִי כִּי מָרַטְתִּי שָׂפָם וָרֹאשׁ,
וַיִּלְחֲשׁוּ: "דֹּם, אַל תֵּאָנֵק…
הֵן שׁוֹתְקִים חַיִינוּ, אַף מַתְנוּ בִדְמִי,
הֵן מַתְנוּ, הוּמַתְנוּ בֶחָנֶק…"
וּצְחוֹקָם מָה רַךְ הוּא, מַה זַּךְ הוּא, מַה קַּל,
מַה מֵּעִיק כְּנֵטֶל אֲבָנִים…
צָנַחְתִּי לָאָרֶץ וָאֵשֵׁב בִּדְמִי.
אָנֹכִי וְאוֹרְחַי הַלְּבָנִים…
ד 🔗
בִּפְרוֹחַ יוֹם אָבִיב בְּלֶהָבוֹת רַעֲנַנּוֹת
יָשַׁבְתִּי דוּמָם לָאָרֶץ.
דָּפַק הַשַּׁחַר בְּאֶשְׁנַבִּי הֶעָכוּר
בַּאֲלֻמַּת קַרְנַיִם חַמּוֹת.
אַךְ שַׁדְמוֹת מִזְרָח לֹא רִפְּדוּ בְשׁוֹשַׁנִּים
אֶת כִּלְאִי לִכְבוֹד הָאָבִיב,
רַק כִּתְמֵי דָם רִצְּדוּ מוּל עֵינַי הַלֵּאוֹת
עַל סִיד הַכְּתָלִים הֶעָבֵשׁ.
בִּפְרוֹחַ יוֹם אָבִיב בְּלֶהָבוֹת רַעֲנַנּוֹת
יָשַׁבְתִּי דוּמָם לָאָרֶץ,
אַךְ רֹן פַּלְגֵי אָבִיב אֵלַי לֹא הִגִּיעַ…
אִם בּוֹצְרִים בָּאוּ לִי הֲלֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת,
אַךְ אוֹרְחַי הַחִוְרִים הִצִּיגוּנִי רֵיקָם:
בִּצְחוֹק חֲרִישִׁי עַל שִׂפְתֵיהֶם כְּחֻלּוֹת
הֵסִירוּ מֵעָלַי הֲמוֹן הַפְּלָגִים,
הִשְׁבִּיתוּ לָנֶצַח שִׁיר הָאֲדָמָה…
הוֹי אִמָּא־אֲדָמָה! נִצְחִית, רַחֲמָנִית!
לֹא תַקְשִׁיב עוֹד נַפְשִׁי שִׁירָתֵךְ־הֲמִיתֵךְ…
הוֹי אִמָּא־אֲדָמָה! נִצְחִית, רַחֲמָנִית!
בִּלְתִּי שִׁירָתֵךְ־הֲמִיתֵךְ טְמִירָה
מַה־לִּי בָאָרֶץ, מִי לִי בָאָרֶץ?
וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי בָאָרֶץ…
וַתָּבוֹא לִי שִׁמְשִׁי בֵּין כָּתְלֵי כִלְאִי,
הָעֵץ בֶּחָצֵר לָהַט דּוּמָם.
וּכְבוֹא לִי שִׁמְשִׁי בֵּין כָתְלֵי כִלְאִי
נִתַּרְתִּי פִּתְאֹם כִּנְשׁוּךְ צִפְעוֹנִי:
הַאֻמְנָם שֵׁנִית יָרֹנּוּ פְלָגִים?
כִּי הֶמְיָה שָׁמַעְתִּי מִכְּנַף הָאָרֶץ…
אַךְ גָּזָה כְרֶגַע… נִסְתַּם הַגּוֹלֵל…
כָּבָה פִתְאֹם הָעֵץ בֶּחָצֵר,
וּפָשְׁטוּ צְלָלִים, וַתְּהִי הַדְּמָמָה,
כַּאֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָמוֹהָ דְּמָמָה…
פטרוגרד, ניסן תרע"ו
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות