אסופת המאמרים והדיונים המתפרסמים כאן מתרכזת בעיקר בפרק המעבר מ’יישוב ישן' ל’יישוב חדש' בשלהי המאה הי"ט, ובהיקף הרחב יותר – בתמורות המרכזיות שהתרחשו בארץ־ישראל מהרבע האחרון של המאה הי"ט ועד פרוץ מלחמת־העולם הראשונה. האסופה נפתחת במאמרו של ישראל ברטל, הבוחן מחדש כמה מושגים מקובלים ושגורים על אופיו של ‘היישוב הישן’ במחצית השנייה של המאה הי"ט, ועל ההבדלים שהתקיימו בינו לבין מה שנהוג לכנות בשם ‘היישוב החדש’. ברטל מערער על כמה מוסכמות ומפנה את תשומת־הלב להיבטים בהתפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל, שעד כה התעלם מהם המחקר או שלא ייחס להם חשיבות מרובה. המאמר הינו נוסח מורחב של דברים שנאמרו בדיון חוקרים בהשתתפות יהושע בן־אריה, דן הורוביץ ומנחם פרידמן. יהושע בן־אריה מנתח את תהליך היציאה היהודית מחוץ לחומות בירושלים ועומד על אופיין של השכונות היהודיות שקמו בירושלים שמחוץ לחומות בשנות השמונים של המאה הי"ט – תקופת השלב הראשון של העלייה הראשונה. גם דן גלעדי עוסק במאמרו בבחינה מחדש – הפעם בחינה מחדש של פעילות ‘הנדיב הידוע’ ביישוב הארץ ודפוסי הסיוע שלו למושבות הראשונות. יגאל דרורי מביא תמצית של עבודת־גמר לתואר השני שהגיש בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל־אביב. בעבודתו בדק דרורי כיצד השתקפה העלייה־השנייה העובדת בעיתונות הארצישראלית הכללית ומתאר את מִגוון הדעות שמצאו להן במה בעיתונותו של אליעזר בן־יהודה ובעיתון ‘החרות’.

תרומתו של אליעזר בן־יהודה לתחייתה של הלשון העברית היתה נושא הרצאתו של יעקב פלמן במסגרת דיוני קתדרה – במה חודשית, המאפשרת לחוקרים בתחומים שונים של תולדות ארץ־ישראל ויישובה להציג את מחקריהם החדשים ולהעמידם לדיון בפני עמיתים למקצוע ובפני הקהל הרחב. בקתדרה, הערוכה על־ידי יהושע בן־אריה, השתתפו מלבד המרצה גם חיים רבין, עוזי אורנן וראובן סיוון שייצגו דעות שונות לגבי מפעלו הלשוני של בן־יהודה.

דיוני קתדרה אחרת הוקדשו להרצאתו של נחום גרוס על התמורות הכלכליות בארץ־ישראל בשלהי האימפריה העות’מאנית. גרוס ניתח את המאפיינים השונים של ההתפתחות הכלכלית ההדרגתית ושל הזינוק הכלכלי אחרי 1900, ותיאר את הגורמים השונים להתפתחות זאת. בדיון שהתקיים בעקבות ההרצאה השתתפו מרדכי אליאב, יהודה דון, חיים ברקאי, ישראל מרגלית וישראל קולת.

ישראל ברטל מביא שתי איגרות העוסקות בענייני חקלאות שנשלחו בשנת תר"ט מיהודי הגליל לסיר משה מונטיפיורי, מתוך אוסף האיגרות שהביא מונטיפיורי ממסעו השלישי – הפחות ידוע – לארץ־ישראל. שושנה הלוי מפרסמת תעודות חדשות לתולדות ‘פרדס מונטיפיורי’, הסמוך ליפו. חומר זה מעמיד באור חדש ומפתיע את ראשית הפרדסנות היהודית ביפו. אליעזר בשן וצבי אילן סוקרים בקצרה את פועלם המדעי של פרופ' ח"ז הירשברג ז"ל ופרופ' יוחנן אהרוני ז"ל חתני פרס יצחק בן־צבי לשנת תשל"ו, שהלכו לעולמם בתחילת השנה. רמי יזרעאל ערך ביבליוגראפיה של עבודות דוקטורט ומ"א, הנמצאות בדפוס או בהכנה, וזאת – במגמה לסייע לחוקר ולקורא המעוניין במידע על פעולות המחקר המתקיימות בין כותלי האוניברסיטאות ובמכוני המחקר השונים בישראל. הביבליוגראפיה מקיפה את מירב העבודות שהושלמו או שנמצאו בתהליך כתיבה בשנים תשל"ה–תשל"ו, והיא מהווה השלמה ותוספת לחיבורו של יעקב ברנאי שהופיע בתשל"ב.