תהליך הצמיחה הכלכלית שהתרחש בארץ־ישראל מהרבע השלישי של המאה הי"ט דומה לתהליך הכלכלי שהתרחש במצרים של אותה תקופה ובליבנט כולו. הגורם היחידי שפעל בארץ־ישראל ואשר לא פעל במצרים או בלבנון היה הגורם היהודי, דהיינו העלייה היהודית. לפיכך יש לשאול מה הם האינדיקטורים לצמיחה כלכלית: האם די להסתפק בגידול האוכלוסיה, בתנועת ספנות וכדו'? דומה כי ניתן להציע אינדיקטור נוסף לצמיחה כלכלית: מחירי המקרקעין.
לדעתי יש להשוות בין מחירי המקרקעין בגב ההר דווקא: חברון, ירושלים או שכם. כלומר, אותם אזורים, שיש להניח, כי ההשפעות האירופיות או השפעות השוק העולמי עליהם היו קטנות וחלשות יותר מכפי שהיו באזורי השפלה. ההתפתחויות באזורים הללו היא התפתחות אנדוגנית יותר, והנתונים עשויים להוות מודד נוסף להמחשת שיעור הצמיחה הכלכלית.
בעניין הבנקאות האירופית בארץ־ישראל; אני מטיל ספק בהנחה, שהיה הסכם קארטלי בין הבנקים. קארטל יכול להתארגן רק בשעה שחבריו בטוחים במונופול שלהם על השוק. אולם הצרפתים לא נהנו ממונופול ועמדו מול התחרות של האינטרסים הפיננסיים של בריטניה וגרמניה.
שאלה מרכזית אחרת היא דרכי השימוש בהון. בצורה גסה אפשר לטעון כי קיימים שלושה גורמי ייצור עיקריים: קרקע, עבודה, הון. השאלה שיש לתת עליה תשובה היא, מה היה היחס בין שלושה גורמי הייצור האלה? האם היו השקעות ההון בארץ־ישראל תחליף להשקעות בגורמי הייצור האחרים, ועל־כן השתמשו בהון בצורה אינטנסיבית? לעומת שימוש פחות אינטנסיבי בגורמי־הייצור האחרים?
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות