רקע
ישראל ישעיהו
כ"ה שנים לאופרה הישראלית
בתוך: דְּבָרִים בְּעִתָּם

כ"ג בכסלו תשל"ג 29.11.72


ברשותכם האדיבה אומר מלים מספר לכבוד הערב החגיגי הזה, במלאת כ"ה שנים למוסד האמנותי החשוב – האופרה הישראלית.

השנה אנו חוגגים מלאת כ"ה שנים למדינת־ישראל בתוך כך הננו חוגגים גם את הקמתם ואת קיומם של מפעלים, רבים ושונים, שקמו בתחומים שונים של חיינו, מפעלים שהמדינה ואזרחיה רואים בהם נכסים של קיימא.

אחד מן המפעלים הללו, שנולדו לפני כ"ה שנים, והוא בבחינת נכס שיש להתכבד בו, לברך עליו ולחוג בשמחה את קיומו, היא האופרה הישראלית שלנו.

זהו מפעל אמנותי מיוחד במינו ואין שני לו בארץ, שהעניק לנו, לרבבות חובבי האופרה, מכל שכבות החברה הישראלית, שעות גדולות ויפות של סיפוק ושל השראה אמנותית, בהעלותה על במתנו, מן המשובח והמעולה שביצירות האופראיות, וזאת במשך עשרים וחמש שנה, ללא הפסק.

בין מוסדות האמנות בישראל, ששמרו על רמה אמנותית, בלי לרדת אל השווקים החדשים של אמנות הזול והקלוקל – תופסת האופרה הישראלית מקום ראשון.

לא נפריז אם נאמר, שהאופרה הישראלית טיפחה בישראל קהל רב של חובבי אופרה גם מקרב שכבות עממיות שלא היתה להן זיקה לאמנות האופראית.

האופרה מפָרנסת כמאתיים משפחות של אמנים, זמרים ונגנים, קלטה הרבה אמנים עולים חדשים, והיא גם גידלה וטיפחה אמנים הנמנים עכשיו עם טובי הזמרים בבתי־האופרה בעולם. כל זה הודות ליזמתה, למירצה הבלתי־נלאה ולכושרה האמנותי המעולה של הגב' אדיס דה פיליפ, המייסדת והמנהלת את האופרה, וכן הודות למר שמחה אבן־זוהר הנושא על שכמו את העול הכבד של הטיפול בבעיות האופרה שלא על־מנת לקבל פרס; ובמיוחד, כמובן מאליו, הודות למאות האמנים והעובדים ומשפחותיהם.

האופרה נעזרה עזרה חמרית על־ידי הממשלה ומוסדות אחרים; אף על פי כן היא סבלה וסובלת מחוסר אפשרויות של התפתחות. כפי שכולנו רואים חסר לה אולם מתאים וחסרה לה במה ראויה לשמה, ואפשרויות הקיום היומיומי שלה קשות למדי.

מאליו מובן שהאופרה תוכל להתקיים ולשכלל את מפעלה רק אם אנחנו, כל אוהדיה, כל חובבי האופרה בישראל, נעמוד לימינה, נתמוך בה, נתבע בשבילה מידי המוסדות את המגיע לה ולנו. בשעת חג זו הבה נברך מכל הלב ונאחל הצלחה טובה ומלאה לגב' אדיס דה־פיליפ, למר שמחה אבן־זוהר ולכל אמני האופרה ועובדיה, בלי יוצא מהכלל.

יהי רצון שתזכו ונזכה אתכם יחד לחוג את יובל החמשים של האופרה בבית המפואר שייבנה בשבילה ובתנאים חמריים מכובדים וקלים יותר מאשר עד כה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 66832 יצירות מאת 4170 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!