רקע
ישראל ישעיהו
במעמד חברי הסינט וביה"נ האמריקאי בראשות יו"ר הקונגרס מר קרל אלברט, – לכבוד משלחת הכנסת
בתוך: דְּבָרִים בְּעִתָּם

ואשינגטון, כסלו תשל"ו, 10.11.75


אנו שמחים להיות אתכם וביניכם כידידים וכנציגים של העם האמריקני.

אנחנו נפעמים ומתפעלים נוכח ההתעניינות העירנית ורחבת האופקים שלכם בכל המתרחש בעולם ובכלל זה בארצנו ובעמנו, וכמובן נוכח הדיונים החפשיים והגלויים שלכם, השקפותיכם הנאורות והחלטותיכם האמיצות.

ארה"ב של אמריקה היא כיום המשענת החשובה ביותר לקיומה של הדמוקרטיה בעולם ולהגנת חירותם, אורח חייהם ומורשתם התרבותית של כל העמים והאנשים הנמנים על מה שמכונה העולם המערבי, שאינו רק ממשות טריטוריאלית אלא גם עולם של מושגים וערכים מהותיים פרי הגות ונסיון של דורות רבים. מושגים וערכים שהם אורח־חיים קיים, או אורח חיים ששוחרי חופש רבים בעולם משתוקקים להגיע אליו.

ואנחנו אורחיכם, שליחי מדינה קטנה, חדשה־ישנה, מיוחדת במינה בקרב המדינות שהגיעו לעצמאות במחצית השניה של המאה העשרים, מדינה של עם־עתיק, שונה מכל העמים, שבמשך קרוב לאלפיים שנה נשא בלבו ועל מצחו את כתם גלותו מארץ אבותיו, וסבל מאד מן הפורענויות שפקדו אותו בשל היותו עם של גולים, נכרים בארצות נכר; העם הזה נמצא כיום בתהליך של יקיצה והשתחררות מן הנטל הכבד מנשוא, שרבץ עליו, והוא חותר לחזור ולהיות עם ככל העמים, היושב בנחלת אבותיו ומעצב מחדש את תרבותו ומורשתו כעם בן־חורין וכמדינה עצמאית.

פינת עולם קטנה זו, שאליה אנחנו שבים בכח זכותינו וקשרינו ההיסטוריים אליה, היתה דלת אוכלוסין, נגועה בביצות, הריה קרחים וקשוחים, ומרביתה ישימון, עניה ונעדרת אוצרות טבע.

העובדה שהצלחנו להפריח שממותיה ולבנות חורבותיה בעמל, ביזע וביסורים גדולים, ובעזרת תרומותיו של העם היהודי ושל ידידיו שבראשם ארצות הברית של אמריקה; העובדה שהצלחנו להציל ולקבץ לתוכה את פליטי מחנות ההשמדה הנאצית הנוראה באירופה ואת פליטי הדיכוי, השיעבוד וההשפלה בארצות ערב, וכן פליטי הדיכוי בארצות הדיקטטורה הקומוניסטית, ולעשות מכולם חברה יצרנית, דמוקרטית וחרוצה, העולה באותו נתיב עצמו שעלתה ארצות הברית של אמריקה, – שתי עובדות אלה מעוררות נגדנו קנאה־שנאה וצרות־עין של מדינות העם הערבי, שמספר אוכלוסיהן כ־100 מיליון ושטחיהן משתרעים על פני שמינית של כדור הארץ, שטחים שבחלקם הם דלי אוכלוסין, שטחים ברוכים באוצרות טבע אדירים, ועשרן של אותן המדינות הולך וגדל בממדים אגדיים.

למרבה הצער הם מנסים להדביק עלינו תו של חמסנים, גזענים ותוקפנים המסכנים את שלום העולם. והעולם, החי בקוצר רוח ובקוצר ראות, הרודף אחרי שלווה מדומה והנאה בת־חלוף, מקבל כדבר המובן מאליו, שמדינה קטנה, בעלת אוכלוסיה של שלשה מיליון פליטים, החולמים ביום ובלילה על מעט שלווה ושקט, להם ולילדיהם, היא המסכנת את שלומם ואת חייהם של מאה מיליון ערבים עשירים, שמחסניהם מלאים ומתמלאים נשק מכל הסוגים, הזורם אליהם מארצות הגוש המזרחי ומארצות הגוש המערבי, ככל שירצו. ואנחנו תוהים ומשתוממים כיצד אפשר שוב להציג בפני העולם את הטיעון האבסורדי שהמעטים המותקפים, שעצמאותם וקיומם בסכנה, הם דוקא המטילים אימה, והם התוקפנים, – טיעון המזכיר בהחלט את המאורעות העגומות של שנות השלושים והארבעים באירופה, שאסור לשכוח אותם.

נשיא מצרים, הנחשב כמנהיג ערבי מתון, שזה עתה קיבלה ארצות הברית את פניו בכבוד גדול, מכריז על עצמו שהוא רוצה בשלום, אך יחד עם זאת הוא מסרב לבטל את מצב המלחמה נגד מדינת־ ישראל, ושומר לעצמו את האופציה הזאת להזדמנות נוחה. וכששואלים אותו מתי יבוא השלום בין ישראל והערבים הוא משאיר זאת לדור הבא…

הנשיא סאדאת דורש פתרון שאלת הפלשתינאים על־ידי הקמת מדינה פלשתינאית חילונית ודמוקרטית. זוהי בעצם הסיסמה והמטרה של אש"ף. אולי מיותר להצביע על הדוגמה של מדינות ערביות חילוניות ודמוקרטיות כגון סעודיה ולוב, ומצרים עצמה, או לבנון המסכנה המתבוססת בדמיה, ואין מושיע לה.

הנשיא סאדאת הרגיע אותנו, שהוא מוכן, בניגוד לאש"ף, להסתפק בינתיים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה בשביל מדינה פלשתינית, אבל, תרשו לי להזכיר שבמשך עשרים שנה, עד מלחמת ששת הימים, היו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה תחת שלטון ערבי בלעדי. מדוע לא הקימו אז מדינה פלשתינית באותם שטחים ומדוע ועל מה ניהלו נגדנו מלחמות טירור במשך אותם עשרים השנים.

גם הנשיא סאדאת, כמו המלך פייצל המנוח, והמלך חאלד כיום, הביע את משאלתו לזכות להתפלל במסגד אל־אקצה בירושלים. אבל מזרח ירושלים, ששם נמצא המסגד, היה גם הוא במשך עשרים שנה תחת שלטון ערבי מוסלמי בלעדי. מדוע אף פעם אחת לא באו להתפלל שם הנשיא סאדאת, או הנסיך חאלד, שכיום הוא מלך. אין לי שום ספק שאילו היה מישהו מן האישים החשובים האלה בא כיום להתפלל בירושלים היה מתקבל בכל הכבוד הראוי לו: שערי ישראל פתוחים למבקרים מארצות ערב הבאים אליה בהמוניהם, וכן לצליינים נוצרים מכל ארצות העולם ואלו ארצות ערב אינן מרשות ביקורים של יהודים, אפילו אינם אזרחי ישראל, באותן ארצות, פרט למקרים יוצאים מן הכלל.

ישראל, מתוך סולידריות יהודית, קלטה לתוך שיטחה, בין השאר, אוכלוסיה של יותר ממיליון יהודים פליטים, מושפלים ומגורשים, מארצות ערב, והפכה אותם לאנשים בני חורין, יצרנים וחרוצים מדוע לא עשו, ומדוע לא יעשו כן, מנהיגיו של העם הערבי האציל והעשיר לפליטים הפלשתינאים, מתוך סולידריות ערבית, בייחוד שהם עצמם גרמו לטרגדיה שלהם ע"י מלחמתם בישראל.

הנה אני עבדכם הנאמן אחד מאותם פליטים יהודים, שנולדו וגדלו, הם ואבות אבותיהם, בארצות הנחשבות כיום ארצות ערב, בא אליכם כיו"ר הכנסת של מדינת־ישראל, מדינת היהודים פליטי המצוקות בארצות שונות. אנחנו, יהודי ארצות ערב נמלטנו מאותן ארצות בידים ריקניות כדי להציל נפשותינו והשארנו אחרינו שם נכסים חומריים עצומים, שהוחרמו או נמכרו בלא מחיר ובייחוד נכסי מורשת רוחניים כגון: ספריות, כתבי יד עתיקים, בתי־כנסת, בתי־קברות, גניזות וכיו"ב.

עלי לציין ויש ברשותי הוכחות היסטוריות ומדעיות מכריעות, מן העבר הרחוק והקרוב, אני עצמי חזיתי זאת מבשרי, שאנחנו נרדפנו והושפלנו באותן ארצות, לא מפני שאנחנו יהודים ולא רק בדור הזה של הפעילות הציונית אלא בכל הדורות.

הציונות קמה כתנועת שיחרור של העם היהודי, כדי לחדש ולחזק את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין א"י ואת הקיום היהודי בא"י שלא פסק מעולם. אך בייחוד כדי להציל ולמלט את היהודים הנרדפים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 66832 יצירות מאת 4170 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!