בכנסת, כ' באדר ב' תשל"ו, 22.3.76

חברי הכנסת,

ביציע האורחים החשובים יושב אתנו היום אורח חשוב ומכובד מאד, מר אלאן פוהר נשיא הסינט של הרפובליקה הצרפתית. בשמכם ובשמי הנני מביע לו את ברכותינו הלבביות ואת הוקרתנו למעמדו הרם ולאישיותו הדגולה והאצילה.

מר אלאן פוהר כבר ביקר בישראל פעמים מספר אך הפעם הוא נענה להזמנתנו ובא לביקור רשמי בתוקף מעמדו וכהונתו כאיש שהעם הצרפתי בחר בו לעמוד בראש הבית העליון שלו, כיושב ראש הועד הבינלאומי להצלת יהודי ערב, וכידיד גדול של מדינת־ישראל והעם היהודי.

מר אלאן פוהר, מילא וממלא תפקידים חיוניים בדרגים גבוהים ביותר הן במישור הלאומי הצרפתי והן במישור הבינלאומי. הוא היה נציב כללי מטעם צרפת לעניני גרמניה ואוסטריה בגמר מלחמת העולם השניה, ובתפקידו זה סייע רבות לשארית הפליטה היהודית; הוא כיהן יו"ר הפרלמנט האירופי, ובתפקיד זה סייע להידוק הקשרים בינינו לבין הקהיליה האירופית. היה פעמיים נשיא בפועל של הרפובליקה הצרפתית ועכשיו, כאמור, הוא נשיא הסינט ויו"ר הועד הבינלאומי להצלת יהודי ערב.

חברי הכנסת, גלוי וידוע, שבשנים האחרונות נתגלעו ויכוחים וחילוקי דעות בינינו לבין ממשלת צרפת. אנו מקוים שחילוקי הדעות הללו הם זמניים וחולפים ועוד ישובו וישררו בינינו הבנה ויחסי ידידות בעתיד כמו בעבר. בחשבוננו ההיסטורי עם העם הצרפתי הגדול. רשומים דפים מפוארים של ידידות ושל מעשים טובים. חילוקי דעות בהווה, ותהיה חריפותם ככל שתהיה, לא יעיבו על הדפים המזהירים הללו. מה גם שמר אלאן פוהר הוא מבחירי ומבכירי בניו של העם הצרפתי כפי שהוא משתקף באותם דפים היסטוריים. ידידותו לישראל מסירותו לעניני העם היהודי היא כנה ונאמנה, עמדה, עומדת ותעמוד בכל המבחנים. גם כשהוא חולק על פרט זה או אחר במדיניותנו או במעשינו, הוא אומר לנו את דעתו בגילוי־לב גמור אבל ברוח של ידידות וכנות כמבקש טובנו והצלחתנו. בנאום שנשא בפאריס ב־27 באפריל 1970 הוא אמר: “אני שומר לעצמי את הזכות ואת החופש לתמוך במדיניותה של הממשלה בירושלים או למתוח עליה ביקורת. אנו נעמוד לימין ישראל ועַם ישראל תוך עירנות לכל איום המאיים עליה”.

אורחנו הדגול הוא איש חזון ואיש מעשה אמיץ רוח ובעל שאר־רוח מאמין בעקרונות הצדק האנושי ולוחם ללא ליאות למען כבוד האדם, חרותו וזכותו לחיים ולשוויון, ולמען הגשמת אותם עקרונות שנוסחו בהכרזה האוניברסאלית של זכויות האדם, פרי יצירתו של היהודי הצרפתי הדגול רנה קסאן ז"ל.

סגולותיו האישיות התרומיות, השקפת עולמו ויושר דעתו של מר אלאן פוהר הם שעמדו לו והמריצו אותו להתייצב לימין הציונות, מדינת־ישראל והעם היהודי, בייחוד בראותו את הסבל שנפל בחלקם של יהודי אירופה בתקופה האפלה והטרגית של מלחמת העולם השניה. מכאן היחלצותו להצלת קהילות היהודים השרויים במצוקה בארצות ערב, תחלה במצרים ובעיראק ועכשיו בסוריה; מכאן רגישותו ועירנותו למצוקה הרוחנית הלאומית שבה שרויים שלשה מיליון היהודים ברוסיה הסוביטית ומכאן חרדתו מפני האנטישמיות והאנטי־ציונות על כל גילוייהן וגילגוליהן.

בנאומו הנ"ל אמר אלאן פוהר, בין השאר: “האם האנטי־ציונות אינה מוליכה אותנו שוב לגזענות? האם האנטי־ציונות לא הפכה היום לצורה חדשה של אנטישמיות? הבעיה הדאיגה אותי ואני חרד לה. אנחנו חוגגים את יום השנה ה־25 של השיחרור ממחנות ההשמדה. 25 שנה לאחר אושוויץ חשבנו שהגזענות, על כל צורותיה, כבר נעקרה מן העולם. חשבנו שהאנטישמיות מתה מות סופי אבל הנה אנו רואים כיצד חוזרת ומתעוררת האנטישמיות מימין ומשמאל. בצורה גלויה ובצורה סמויה כיצד חוזרים למעשים ברבריים, לאלימות לגינוסייד”.

מר פוהר ראה את הנולד. דבריו נאמרו בשנת 1970 עכשיו אנו רואים כולנו שהאנטי־ציונות אינה מסתירה עוד את פרצופה המכוער. ראינו כיצד צהלו האנטישמיים הגלויים והנסתרים, הותיקים ותלמידיהם החדשים, כאשר השיגו הצבעה של 72 מדינות בעצרת האומות המאוחדות בגנות התנועה הציונית. כאשר הגזענים למיניהם מנו דוקא בציונות את חטא הגזענות מר פוהר הוסיף ואמר באותו נאום: “התוצאה החמורה ביותר של האנטישמיות מתגלית בתחום היחס למדינת ישראל. לדידי מדינת־ישראל היא מדינה למופת, וככל מדינות העולם יש לה הזכות לחיים חופשיים מכל איום, זכות שהיא חשובה ומקודשת ביותר בעיני כל עם וכל מדינה”. אלה היו דבריו של אורחנו.

ברצוני להבטיח למר אלאן פוהר שהעם היהודי לא ישכח לו את ידידותו, מסירותו ופעלו – כשם שלא שכח מעולם את ידידיו שהיטיבו עמו. אנחנו עם בעל זכרון ארוך ועמוק, הזכירה ההיסטורית היא תכונה לאומית שלנו טבועה באופיינו ומעוגנת בתורתנו.

אנו תפלה שההצלחה תאיר פנים למר אלאן פוהר וישיג את המטרות שהציב לעצמו, בכל תחומי פעילותו ומנהיגותו, ובמיוחד בתחום האנושי הנלבב של חילוץ יהודים השרויים במצוקה ממצוקתם.

היה ברוך ומבורך ידידנו היקר אלאן פוהר.

* * *