פעם נתגלגל לידי ספרון קטן ושמו “אשר בנחל”, מאלה אין קץ הספרונים הנכתבים והמופצים בידי חסידיו של הרבי נחמן מברסלב.

לימים התברר לי ששתי המילים הללו הן מובאה מן הפסוק ל"ו בפרק ב' בספר דברים: “מערוער אשר על שפת נחל ארנון, והעיר אשר בנחל, ועד הגלעד”.

בכל המקרא מופיע רק פעם אחת צירוף המילים “אשר בנחל”, ואין אנו יודעים איזו היא העיר ואיזהו הנחל, כשם שאיננו יודעים היכן והב והיכן סופה, כשם שאיננו יודעים אם בפסוק “את והב בסופה ואת הנחלים ארנון”, הכוונה היא לוהב אשר בסופה שהיא מקום, או האם מישהו חלף את והב ועל פניה בסופה כלומר כסופה. והמוזר ביותר הוא “הנחלים ארנון” הבא ללמדך שארנון אינו נחל אלא נחלים.

אך המוזר עוד יותר הוא “העיר אשר בנחל” ובכתובים אחרים, “העיר אשר בתוך הנחל”.

אינני יודע אם מי מהחסידים של אותו רבי סתום ולא מפורש, שמע אותו מזכיר פסוק זה בהקשר כלשהו. ואם כן, מהי אותה עיר שהיא בתוך נחל ואיזה מין נחל הוא זה שבתוכו עיר?

על מלכות השמים אנו יודעים מהברית החדשה ועל עיר האלוהים אשר בשמים אנו יודעים מאוגוסטינוס שנולד בקרת חדשה ודיבר פונית שהיתה ניב קלוקל של הניב הכנעני שהוא מניבי השפה העברית.

השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם. ובארץ, כל הנחלים הולכים אל הים. נחל ארנון גם הוא הולך אל הים, הוא ים הערבה, הוא ים המלח.

זה הים שלימים כונה גם “ים המוות”, וזה המקום שאליו הולכים כל החיים.

אין לדעת אם בעל היסורים מהעיר אומן ידע את הכינוי המודרני ים המוות, ואין לי אפשרות לברר אם את שם הספר “אשר בנחל” הגה אחד מחסידיו ולא כמובאה מפי רבו.

לי נראה שהעיר אשר בנחל היא המקום שבו שרויים כולנו בדרך אל ים המוות, ואם מותר לומר “על אם הנחל”, הנה העיר אשר בנחל היא מקומנו, על אם הדרך אל המוות.

ולא עיר האלוהים אשר בשמים היא, אלא עיר החטאים אשר בארץ היא, לא הרחק מסדום ועמורה שנחרבו, והחטאים מאין הם באים, מן הספק ומן היסורים הם באים, ולבעלי הספק והיסורים יאה לשכון בעיר אשר בנחל ההולך אל המוות.