מי אני?
אני עותק של עצמי, זה העותק המפוזר באין ספור כוכבים, הפזורים באין ספור גלקסיות, באין ספור יקומים.
נכון שאני קשור בכל שאר אין ספור העותקים שנוצקו ממני, אך אין לי כל אפשרות להתקשר אל עותקַי ולבדוק אם הקשר פעיל, רדום או מנותק.
כאשר יגיע המסר שלי אל ראשון עותקַי, הוא כבר לא יהיה שם.
והואיל וכך, וזה בניגוד לכל היגיון, אני מהדורה חד־פעמית של עצמי.
יותר נכון יהיה לומר שאני העותק היחיד של עצמי שנפל לידי.
אבל כך גם כל יתר העותקים שלי: כל אחד מהם יקר המציאות, היחיד שנותר ממהדורה יחידה שנותרה.
מה גדולה ומה נוראה הבדידות של עותק אחד בודד של עצמו.
בבריאה שלנו, האמבה מנסה לשדר אלי סימנים מתוך עולמה הפנימי העשיר, וצר לה מאוד על שאינני מסוגל לקרוא את השירים הנפלאים שחיברה ואשר לאחר מותה אבדו לעולמים.
בבריאה שלנו, שירתה של האמבה האלמונית היתה מתחלקת, על ידי אמבולוגים אילו היו, לתקופה הוורודה, הכחולה והאדמדמה שלה.
האמבולוגים, אילו היו, היו מבחינים בבשלות המדהימה שבאה לידי ביטויה המושלם ביותר בתקופתה האדמדמה.
האמבולוגים אילו היו, יכלו להיות אלי הקדם האוניברסליים של מין האמבות.
לגבי האמבות, אל אנתרופומורפי היה מוחזק כאבטיפוס של אל אוניברסלי. אבל הואיל ולא כך, מותר לשער שהאלים הקדמונים של מין האמבות היו אמבומורפיים.
מה גדולה בדידותה של האמבה, היודעת לחוש אותי (בכאב) והיודעת שאני, שום תחושה אינני חש אליה, בהיותי טרנסצנדנטי אל היקום שבו נגזר עליה להיות.
כאשר הקנוקנת של צמח משתרג מחפשת לה נקודת משען, האם לפנינו התגלותה של מודעות.
האם עצם חיפושה של נקודת המשען הוא המודעות, או האם הגפן אינה מודעת לתכלית המאמץ שלה שהוא חיפוש נקודת המשען.
החיפוש הוא פעולה ותפיסת נקודת המשען וההיכרכות סביבה הם נצחונה והצלחתה של הפעולה. אבל, היכן ההוכחה שעצם הפעולה ועצם הצלחתה, פירושם מודעות.
הגפן מלווה את פעולתה במוסיקה קיצבית הנובעת מעצם הווייתה הפעילה. תנועות הקנוקנת מתבצעות לקצב המוסיקה שהיא משמיעה לעצמה, והטונים שהיא מפיקה הם מנגינת־מלחמה, מנגינת מלחמת הקיום.
בעל הכרם אינו מודע לכל זאת.
בעל הכרם מודע אך ורק לשלבים הגסים והברורים ביותר של הוויית הגפן: הניצנים והתפרחת, האשכול המאדים, הבציר, היקב, התירוש.
מה עצובה בדידותה של הגפן, מה עגמומית בדידותה של הפאסיפלורה.
הגפן ואלוהים, האמבה ואנוכי, היקום בתנועתו מאז בריאתו, מה עצובה בדידותנו של כולנו, ומה בודד הוא עצבוננו של כולנו.
אין קשר בינינו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות