אם שונות הן דעות איש ואיש והאמונות מתחלפות לעמים, אחת היא החכמה מימי עולם והמדעים לא ימירו לעולם. מאז קם גאליליי (1589–1642) ויורה דרך לחכמים למצוא את המדע באשר הוא שם, נטה מעל הפלוסופיא ויחזק במעוז הבחינות והנסיונות, אשר לא ימירו בהמיר ארץ, קנו למו המדעים שם עולם וחותם האמת לא ינכר אותותיו. חכמת הטבע של ארסטוטלוס איננה שוה ללמדה בנזק העת וסברת ניוטאן ולייבניץ קיימת לעד, יען מה: יען כי הקדמונים הלבישו חכמתם במציאות והאחרונים הם תלמידי המציאות והטבע מורם; לכן מיום הכו המדעים בנסיון שרשם לא יזקינו, תועלתם חדשה עמדם תמיד ועוד ינובון בשיבה. עוד היום יקרו ספרי ניוטאן ולייבניץ, גוים ולאפלאס, אף כי צעדה החכמה קדימה הרחק הלאה ממעמדה בימיהם.

לרגלי המצוקות והרדיפות אשר עברו עלינו בני ישראל מיום גלותנו מעל ארצנו, כפנו שרשי חכמת עמנו תחתיהם לנצור את חיי האומה, את דתה ומנהגיה, ומעטו דורשי חכמת הבריאה כולה; ואף כי כאב לב הנבונים בעם, בראותם כי פרועים הם לשמצה בקמיהם, וישלחו קצה משענתם אל הלך הדבש הנוזל בארץ העמים, גם נאורו עיניהם, אך להושיט ממנו גם לאחיהם המתעלפים בערפל לא מצאו דים, או כי יראו את השבועה אשר נשבעו מרי נפש לשבת דומם, פן יפגעו בם, ויהי הענן והחשך. – הן אמנם כי התנדבו רבים מבני עמנו, אשר נשאם לבם לחכמה, להציץ אלינו קו זהר מהודה, אך לא מצא מסלותיו ועדי רגע הועם ואיננו.

אחד הוא בימים האחרונים, אשר הקדיש את ימיו למדעים, ומטרת חייו נוכח פניו לטעת אותם באהלי תורה, ה"ה החכם הנאור, הרב המופלג בתורה המפורסם בכל קצוי ארץ מו"ה חיים זעליג סלאנימסקי (המכונה ״חז"ס"), עליו יאמר: כי לא שח שיחה בטלה (בעולם הספרות) מימיו, הוא הואיל וידרך על שמי יעקב ״כוכבא דשביט" ויהי אור, בספריו הנחמדים: תולדות השמים, מוסדי חכמה, יסודי העבור, מציאות הנפש, אות זכרון ובמאמריו הנמרצים במכה"ע הופיע אור גדול משמש החכמה על שמינו, אלפים מבנ"י אשר נתן למו ה' לבב חכמה הלכו לאורו, כי ה' נתן לו לשון למודים לצקת רוח חכמה בלב קוראיו.

ואני בראותי כי מאמרי המדע אשר זרע לצדקה במכה"ע יקרים המה ופרי תנובה ישוה למו ישאו תמיד, אמרתי לאספם יחד לחיה, לבל יבולו בנבול עלי מכה"ע, ונתתים בה לפני מוקירי חכמה ודורשי תבונה. לא אספתי את מאמרי הספרות אף כי יקרים המה, כי אם את המדעים לבדם, אשר בעבורם הנני אסיר תודה להרב המחבר נ"י; לא שתי עליהם נוספות ב"א מעט מזער, אשר מצאתי נכון להעיר עליהם, כי כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת.

הכותב לכבוד החכמה יוסף יהודה ליב זאסניץ

אדר שני תרנ"א, פה ווארשא.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 67141 יצירות מאת 4185 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!