א.    🔗

א) הקדוש ברוך-הוא בטובו ובחסדו הגדול הקדים רפואה למכה.

ב) וקודם שבא בחכמתו הגדולה את העולם, ברא את משיח גואל-צדק.

ג) למען אשר יציל בימי הנסיונות הנוראים את יצורי-התבל מכליה ומאבדן גמור.

ד) אפס כי הסתר הסתיר אל שדי מעיני האדם למאות ולאלפי שנים את עת בוא משיח להגלות.

ה) ובשעת החשכה של חמת-אלהים, כשחרב בית המקדש ועם ישראל גלה מעל אדמת-קדשו.

ו) צעד משיח שני צעדים ממקום מחבואו כדי לרדת לעולם ולהציל את שארית יעקב.

ז) אבל אל שדי, שלפניו גלוים וידועים המאורעות המתרגשים לבוא עד סוף כל הדורות, העמיד אותו בצעדו השלישי ויאמר אליו לאמר:

ח) "חטאת עם-ישראל, בדור זה ובדורות הבאים, ישימו עול-ברזל על צוארך.

ט) “וכעיני שור-פר מרב עמל וצרה, כן תכבינה עיניך ולשונך תדבק לחכך, התקבל עליך את הנסיון?”

י) ויען משיח וישאל: “עד כמה ימשכו ימי הנסיון?”

יא) וקול מאת האלהים ענה אותו לאמר: " אני נשבע בחייך – רק לשבעה ימים שמתי את המשא על שכמך.

יב) אבל אם יצטער לבך על הדבר, אז אשמיד בחמתי את אלה, המעכבים את באך".

יג) ויען משיח: "אל שדי! בשמחה רבה ובכל לבי הריני מקבל עלי את יסורי-העולם –

יד) אבל אל נא יכבו אפילו חיי אחד מבניך".

טו) ואל-שדי הניח על שכם משיח קורות-ברזל ועול קשה על צוארו, וקומתו הזקופה שחה לארץ.

טז) ומשיח התמרמר בבכי תחת כובד קומתו הכפופה ויקרא:

יז) "אל שדי! מה כחי כי אאריך נפשי ואיחל?

יח) וקול אלהים ענהו לאמר:

"בני חביבי! האם לא אתה עצמך הסכמת ברצונך הטוב מששת ימי-בראשית לקבל עליך את יסורי-העולם?

יט) "דע לך: משעה, שאבד עמי את ארצו, לא עליתי לשבת על כסא מלכותי,

כ) ועל ראשי ילין תמיד טל ליל חשך ואפלה".

כא) אך שמע משיח את הדברים קרא: “צערי פסק, די לו לעבד, שהוא נדמה לרבו”.

– – – – –

 

ב.    🔗

א) בכל יום כעלות השחר מליט אל שדי את פניו ביגון ובוכה.

ב) וקולו, כקול יונה מנהמת, מילל ומתיפח ואומר לאמר:

ג) אוי לי! חרבתי את ביתי, שרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם!"

ד) ובבכותו שתי דמעות נושרות מעיניו ונופלות לים אוקינוס.

ה) ובנפלן הימה מיללות הדמעות, וקול יללתן הולך ונשמע מסוף העולם ועד סופו.

ו) ולשִמעו ינועו השמים ותרעד האדמה.

ז) וכשמֹע משיח את קול שועת אלהים מן השמים ואת יללת דמעותיו הקדושות מים אוקינוס ואת אנחות עם-ישראל מר-הנפש מן הארץ ––

ח) אז יקרב את המעלה התחתונה של כסא-הכבוד.

ט) והוא נושא את עיניו אל האלהים ושואל מתוך יגון עמוק בלי אמר ודברים: “עד אנה, רבונו של עולם?”

י) ועיני אל שדי נעשות רטובות מרחמים רבים, אבל קול עונה את משיח לאמר:

יא) בני האהוב! על לא הגיעה שעתך ולא מלא עדיין צבא הכחות הארציים".

יב) ובכל יום, בצהרים, יושב משיח מתחפש לעני בשער העיר רומי בין עניים מחזרים על הפתחים ופסחים.

יג) בגדיו אשר עליו בלויי-סחבות וגופו מכוסה פצעים כֻּלו.

יד) והוא מסיר את הסמרטוטים מעל פצעיו ומגלה אותם אחד, אחד לעיני העוברים והשבים.

טו) אבל אין אחד מעמי-הארץ פונה אליו את מבטו; אין מהם שם לב לפצעיו ואין מרחם עליו.

טז) ובכל יום, אך נראה ככב-הערב, עומד משיח כשמתניו משונסות ועם מקלו בידו לפני שער ההיכל ומחכה בלב חָרֵד למצות אלהים: “לכה”!

יז) אולם מאות שנים ואלפי שנים חולפות ועוברות ובת-הקול שותקת.

יח) אבל ימי המשיח כבר ממשמשים ובאים, ויום-אלהים הגדול כבר עומד בחצי דרכו.

– – – – –

 

ג.    🔗

א) והיה באחרית הימים:

ב) כשהגיע שעת בּיאַת משיח ינסה אלהים את העולם בנסיונות קשים.

ג) כדי לטהר ולזכך את בני-האדם, וחטאתיהם תסערנה כמוץ מגרן וכעשן מאַרֻבּה.

ד) וכצרוף צורף-הזהב באש את הפז מסיגיו.

ה) ואל שדי יתן אותות ומופתים נוראים בשמים ובארץ.

ו) ומספרם יהיה עשרה.

– – – – –

 

ד.    🔗

א) האות הראשון יהיה אות פחד גדול.

ב) אלהים ימטיר מן השמים ברד-אבנים ומבול אֵש זלעפות.

ג) נהרות וימים יפרצו ויעברו על גדותיהם.

ד) על פני השמים יראו נחשי-אש וככבים בעלי זנבות אַרוכים.

ה) עמודי-תבל יתפלצון וקול רעש גדול ונורא ישמע.

ו) ופריצי חיות לא יחרדו עוד מפני בני-אדם.

ז) שדי האדמה תצמקנה.

ח) כל פנים יחורו, כל הברכים תכשלנה מפחד וכל הלבבות ימסו כהמס דנג מפני אש.

י) ובני-האדם ינועו ויחגו כשכורים הלומי-יין ואמרו:

יא) “הגיעו הימים האחרונים; הולכים ובאים חבלי ימות המשיח!”

יב) “הה, אויה לנו! מי יעזרנו לשאת את חבלי-הלידה של הימים הנוראים?”

– – – – –

 

ה.    🔗

א) האות השני יהיה אות-השמש וטל-דמים.

ב) הקדוש ברוך הוא יוציא חמה מנרתיקה חם נורא יהיה בעולם.

ג) וכבדי-העון והממרים לא יוכל נשוא את השרב הגדול ויצעקו:

ד) “אוי לנו! לאן ננוסה ונמלטה על נפשנו מפני השמש וחום אִשה?”

ה) ובאו להסתר בחוחים ובדרדרים ובנקרות הצורים

ו) אבל אין מקום, אשר ימצאו בו מסתור מן השרב:

ז) ובידיהם יחפרו קברים לעצמם וחיים ירדו אליהם וקראו למות כי יבוא ויגאלם מרעתם.

ח) וכאשר יעברו שלשים ימי-השרב, תסתיר השמש פניה.

ט) ובעולם תהיה עלטה גדולה.

י) וכבדי-העון והממרים ישאפו אל תוכם את החשך.

יא) ומעיהם ימלאו חשך וגופותיהם יכֻסו שחין מעלה צחנה.

יב) ועשתונותיהם תאבדנה והיו שכורים ולא מיין.

יג) ואלה אשר בינתם לא תתבלע יכלמו ויחפרו.

יד) יען יבינו לקול האותות, כי גאולתן של ישראל קרובה לבוא.

טו) וכאשר יעברו שלשים ימי-החשך ישוב לשמש זרחה כאתמול.

טז) אז ימטיר אלהים טל-דמים ונהרי נחלי-דם ישתפכו על פני כל הארץ

יז) כּבדי-האון והממרים ישכחו להבדיל בין דם ומים וישתו מנהרי נחלי-הדם.

יח) ויתגלגלו במכאובים וביסורים גדולים ויקללו את היום אשר נִתַּן בו הריון לאמותיהם.

יט) ונפלו חמרים, חמרים ולא יהיה קובר להמה

כ) והערים תּמָלאנה באשה וצחנת-פגרים.

כא) ונשמו ההיכלים והטירות, מקומות נשפי-החשק והמחולות.

– – – – –

 

ו.    🔗

א) השלישי יהיה אות של שערים חתומים.

ב) אלהים יחתום את שערי-החכמה, ואנשים ישרים לא יוכלו התקיים בעולם.

ג) והתאספו מחנות, מחנות, והלכו המדברה.

ד) ויתישבו בין קוצים וחרולים ובנקרות-צורים ועל מקומות נשאים ובעמקים שפלים, שלא עדה עליהם רגל אדם.

ה) ואמרו לארי: “אבי אתה!” ואל נמר: “קרובי אתה!” באבוד להם כל חבור וקשר עם בני-אדם.

ו) והימים ההם יהיו לעם-ישראל ללא מושל וללא מורה-דרך, ללא רעים נאמנים וללא אנשי-אמת.

ז) וירבו נביאי-שקר ומאַשרים מתעים.

ח) ונשכח זכרון הגדולים, ומעל לוח-הלב ימָּחו אמרות-הנצח.

ט) ונשמו בתי-הכנסיות והתיתמו בתי-המדרש, והחדרים יהָפכו לבתי-זמה.

י) וננעלו שערי-הפרנסה.

יא) ונעו רעבים עשרה, עשרה ופשטו ידים רקות, ואיש לא יענה להם.

יב) כי ינעלו גם שערי-הרחמים.

– – – – –

 

ז.    🔗

א) האות הרביעי יהיה אות גוג ומגוג.

ב) אלהים יפתח שערי קצה העולם ויצאו משם בלי-מספר חיילות גוג ומגוג.

ג) שפלי-הקומה יהיו, מזוהמים ושואפי-דם.

ד) ובמראה-פניהם יפילו פחד על בני-האדם ובנשמת אפם ישרפו את כל הקרב אליהם.

ה) ולאיש, איש מהם יהיו שני ראשים ושבע עינים.

ו) וצפרנים תהיינה להם כצפרני-הנשר ושניהם – שִׁנֵּי אריה,

וגרמיהם – גרמי חמור, וכל גופם יהיה שעיר כגוף-החיות.

ז) קלי-המרוץ יהיו כצביים ושואפי-דם כיעני-מדבר.

ח) ימים עמוקים לא יעמידו אותם בלכתם, כי ישתו את מימיהם עד תומם.

ט) ויערי-בציר לא יפסיקו את מרוצתם, כי יעקרו את העצים בשניהם.

י) והסתתרו מפניהם ילדים מאחורי האמות ואמות מאחורי הגברים וגברים מאחורי הזקנים יצעקו:

יא) “אויה לנו! אויה לנו! מי יצילנו מן החיילות הפראים?”

יב) והזקנים יענו: עתה כבר קרובה הגאולה לבוא, כי יום-המשיח כבר קרב אל חצי דרכו.

– – – – –

 

ח.    🔗

א) האות החמשי יהיה אות שלשת הקיסרים ושל משיח בן-יוסף.

ב) אלהים יקים מעם-אדום הרשע, שחרב את בית-המקדש, שלשה קיסרים.

ג) הם יהיו אנשי-שקר וחטאים, אבל יתחפשו לאנשים למען צוד ברשתם נשמות בני-אדם.

ד) והם יגזרו גזרות קשות על עם ישראל ויאלצו את היהודים לבגוד באלהים.

ה) והגדילו את המסים עשרת מונים: מי ששלם חמשה, ישלם חמישים, ומי ששלם חמשים – חמש מאות, ומי אשר לא יהיה לו מה לשלם, יומת מות אכזרי.

ו) ממשלת שלשת הקיסרים תארך עשרים ושבעה חדשים; תשעה, תשעה חדשים ימלוך כל אחד מהם.

ז) השלישי שבקיסרים יכבוש עמים רבים ויחריב ארצות רבות וימלוך על העולם כולו.

ח) והוא ירדוף את עם ישראל על צואר, והיהודים ילכו וימעטו כדונג מפני אש.

ט) ובאחרית ממשלת הקיסר השלישי יבא משיח בן-יוסף.

י) שמו יהיה: נחמיה בן חושיאל וגם בשם שני יקָּרא: מנחם בן עמיאל.

יא) והוא יביא אתו את שבטי אפרים ומנשה וחצי שבט גד.

יב) והתפשטה השמועה על-דבר בוא המשיח, והתאספו אליו יהודים מכל הארצות הרחוקות.

יג) ומשיח בן-יוסף יֵצא למלחמה על קיסר אדום הרשע וישמיד מחיילותיו לרבבות.

יד) ויך לפי חרב את קיסר אדום הרשע ויחריב את ממלכתו החוטאת עד היסוד.

טו) והוציא ממגדל יוליאַנוס-קיסר את כלי-הקדש של בית-המקדש הטמונים שם והביאם ירושלימה.

טז) והבשורה על-דבר נצחונותיו של משיח בן-יוסף תגיע לקיסרי יתר הארצות ונפלו עליהם אימה ופחד.

יז) ומלך מצרים יכרות עם משיח בן-יוסף שלום-נצח.

יח) ומלך אשור יכנע לו ויעל לו מס.

יט) ומשיח בן-יוסף יכבוש את כל הארצות אשר מסביב לירושלים, מדמשק עד אשקלון.

– – – – –

 

ט.    🔗

א) האות הששי יהיה אות השטן ארמילוס.

ב) אלהים יחולל נפלאות גדולות.

ג) ברומי, בירת אדום הרשעה, יש תמונת נקבה יפהפיה מחוטבת שיש לבן.

ד) והיא מחוטבת לא ביד אדם, כי אלהים בעצמו יצרה בכחו.

ה) ובאו אנשים חטאים מאדום מנולים לא ידעו בשת, ושכבו את נקבת-השיש והחֵמו אותה.

ו) ואלהים ישמור את טפתם במעי-השיש של הנקבה וולד יולד.

ז) וכאשר ימלאו הימים תבקע בטן-השיש ויצאה בריה בצורת אדם.

ח) ושמו יהיה “אַרמילוס”.

ט) וגבהו יהיה תשע-עשרה אמות ורחבו שש אמות ובין עיניו טפח.

י) ושני ראשים יהיו לו, ושערות להם אדומות כנחשת קלל.

יא) והעינים תהיינה עמוקות, ועקבות רגליהם יהיו ירוקות.

יב) ובא אַרמילוס לאדום הרשע ויאמר: “אנכי אלהיך”.

יג) ובני-אדום יקבלו אותו מהר לאלהים והשתחוו לו והמליכו אותו עליהם למלך.

יד) וארמילוס יאמר אליהם: "הביאו לפני את הלוחות אשר נתתי לכם! "

טו) והביאו את שקוץ אליליהם והניחוהו לפניו.

טז) ואמר: "כן! זאת התורה ואלה החוקים, אשר נתתי לכם! "

יז) אחרי-כן יצוה אַרמילוס לקרוא אליו את משיח בן-יוסף ואת בני-ישראל ויאמר אליהם:

יח) “הביאו את תורתכם והעידו עלי, כי אני אלהיכם”.

יט) אבל משיח בן-יוסף ובני עם ישראל יקצפו קצף גדול.

כ) ומשיח בן-יוסף יפתח ספר-תורה ויקרא מעליו בקול רם.

כא) אנכי ה' אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומבית-עבדים"

כב) ולא יהיו לך אלהים אחרים על פני".

כג) ובאותה שעה יצא משיח בן יוסף ואתו שלשים אלף מגבורי-אפרים למלחמה על אַרמילוס הרשע ויכו מחילו לפי חרב מאתים אלף איש.

כד) אז תעלה חמת אַרמילוס עד להשחית, וקרא בעוזריו את החיילות הפראים של גוג ומגוג.

כה) והוא יוליך אותם אל העמק אשר דָּיֵק לו סביב.

כו) ונלחם וגבר והכה את חיל היהודים לפי-חרב.

כז) ואת משיח בן-יוסף יקח שבי וישים עליו כבלי-ברזל.

כח) ויענה אותו בכל מיני ענוים קשים וביד טמאה ימיתהו בחרב.

כט) ויצאו האבות ממקום מנוחתם לקבל את פני משיח בן-יוסף המעונה והמומת.

ל) ובכבוד גדול ישאוהו על כפיהם אל מערת-המכפלה.

לא) ונעמו זמירות למסירות-נפשו על עם ישראל.

לב) ואלהים יקבל את פניו ויאמר אליו לאמר:

לג) “הבן-יקיר לי, אפרים! ילד שעשעים, רחם ארחמך!”

לד) ועמי-התבל, בימי ממלכת ארמילוס הרשע, ישובו לרדוף את עם-ישראל באף ובעברה ובגזרות קשות ורעות.

לה) ואמרו: “הראיתם את העם עז-הפנים והשנוא, אשר קם נגד מלכות ארמילוס האדיר וימליך מלך משלו?”

לו) וכל רכי-הלב והבוגדים בבני-ישראל יכחשו באלהים ויספחו אל עם אדום הרשע.

לז) ולעגו לאלה אשר ישארו חזקים באמונתם ויאמרו:

לח) “איה, אפוא, הגאולה שאתם, הטפשים והמשוגעים, מחכים לה? משיח נפל בחרב אַרמילוס האדיר, ומאין תבוא גאולתכם?”

לט) והנשארים מבית-יעקב יצרפו בכּור ענים ומצוקות-נפשם כהצרף זהב בתוך יקוד-אש, ויהיו קדושים כמלאכי-שמים.

מ) והלכו למרחקי מדבר-יהודה ושם יֵשבו ארבעים וחמשה ימים בתעניות ובתפלות.

מא) וארמילוס יגדיל את ממלכתו ויצא למלחמה על מצרים וינצחנה.

מב) ויפנה את מבטו לירושלים כדי לשוב ולהחריב אותה שנית לארך-ימים.

– – – – –

 

י.    🔗

א) האות השביעי יהיה אות התקיעה הראשונה בשופרו של משיח.

ב) אל הארץ ירד המלאך מיכאל והוא יתקע בשופר שלש פעמים.

ג) אחרי התקיעה הראשונה תחדר רוח ששון לכל שבעת השחקים ופני האדמה ישובו לתחיה.

ד) שבעה ברקים, אחוזים ונעוצים זה בזה, יעופו בחפזון לקראת דוד מלך ישראל.

ה) ודוד מלך ישראל, יֵצא מהיכלו אשר בשחק, ויחד אתו יצאו כל מלכי בית-דוד ובית-ישראל.

ו) ועל ראש כל אחד יהיה נזר-זהב, אבל כתרו של מלך דוד יזהיר בזהר יפה יותר מכלם.

ז) והמלך דוד יכנס אל בית-המקדש, אשר העתק לשמי-מעל וישב על כסא-מלכות של אש.

ח) ומלכי בית-דוד יעמדו לימינו, ומלכי בית-ישראל לשמאלו.

ט) והוא יתחיל מזמר-מזמורים, שלא שמע אותם עדיין כל ילוד-אשה.

י) ומטטרון שר-הפנים וכל חיילות-שמים והשרפים ומלאכי-השרת וחיות-הקדש יענו כלם יחד:

יא) "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות! "

יב) ולארץ ירד אליהו הנביא ויתנשא על הרי ארץ-ישראל ויעורר עליהם מספד.

יג) וקולו יהא הולך ונשמע מסוף העולם ועד סופו, והוא יאמר לאמר:

יד) “הרי ארץ-ישראל הקדושה, עד אנה תשארו בשממתכם ועד מתי יהיה פריכם אומלל?”

טו) ואחרי-כן יוסף: “שלום הולך ובא לעולם”.

טז) וביום השני ישוב ויעל על ההרים ויאמר: ברכה באה לעולם".

יז) וביום השלישי יעלה עוד הפעם על ההרים ויאמר: “ישועה באה לעולם!”

יח) ובאותה שעה ימיש אלהים ברב חסדו את העול הקשה מעל צוארי משיח בן-דוד ואת משא-הברזל מעל שכמו.

יט) ואמר לאמר: “בני החביב הגיעה שתך, לך”.

כ) ומשיח בן-דוד יזקוף את קומתו הכפופה וצעד את הצעד השלישי, שנתעכב בו לאלפי-שנים.

כא) ויבא לעולם בדמות עני ורוכב על החמור.

כב) ויחד עם משיח בן-דוד יבואו אליהו הנביא והנביאים: משה, ישעיהו, ירמיהו, ברוך עזרא, חנוך ומלכי-צדק.

כג) כלם יחד עם משיח בן-דוד יהיו תשעה:

כד) והם יביאו אתם את הצדיקים, אשר ישבו במדרש-יהודה ארבעים וחמשה ימים בתעניות ובתפלות.

כה) ומשיח בן-דוד ירפא את מחץ לבבם, יחזק את ידיהם הרפת ויאמץ את ברכיהם הכושלות.

כו) ובני עם ישראל, הנפוצים בארצות נכריות, אך ישמעו את תקיעת שופר של משיח, יבינו, כי באה הגאולה.

כז) והתאספו יחד ובאו אל משיח בן-דוד, ככתוב:

כח) “ובאו האובדים בארץ אשור ונדחים בארץ-מצרים”.

כט) ומשיח בן-דוד ואתו אליהו הנביא ויתר הנביאים יוליכו את הצדיקים ממדבר-יהדה והבאים מכל פנות-העולם – לירושלים.

ל) ומשיח בן-דוד יעלה על המעלה היחידה, אשר נשארה מבית המקדש, וישב עליה אחוז תוגה עמוקה.

לא) והשמעה תבוא לאזני ארמילס הרשע, כי קם מלך לעם ישראל ויקרא בשצף קצף:

לב) "אד אָן ימרה העם עז-הפנים והשנוא את מצותי? "

לג) והוא יאסוף שנית את חיילות גוג ומגוג ויצא אתם למלחמה על משיח בן-דוד.

לד) ושני המחנות יתאספו בעמק יהושפט; אלה מעבר מזה ואלה מעבר מזה.

לה) ואז יצא הקדוש ברוך הוא אזור עוז ועצמה למחמה על ארמילוס הרשע וחיילותיו.

לו) ויציג את משיח בן-דוד לימינו ואת חיילות היהודים לשמאלו.

לז) והמטיר מן השמים ברד אבנים וחצי-אש; אש וגפרית ורוח זלעפות.

לח) והשמיד את ארמילוס ואת חיילותיו עד האחרון.

לט) והחריב את מלכות אדום הרשע עד היסוד, ועד כי לא ידע איש את מקומה עד סוף כל הדורות.

– – – – –

 

יא.    🔗

האות השמיני יהיה אותה תקיעה השניה של שופר-משיח לתחית-המתים.

ב) המלאך מיכאל יתקע בשופר בפעם השניה.

ג) ונפתחו הקברים ומערות-האבן וארונות-העץ.

ד) וקמו מקבריהם המומתים והמעונים על קדוש-השם.

ה) ושבו לתחיה כל המתים וכל אלה שנולדו מתים מששת ימי-בראשית.

ו) וכולם יקומו חיים בפנים, אשר היו להם בשעת מותם.

ז) מי שהיה עור בחייו,יקום עור, מי שהיה פסח, יקום פסח, והאלם, יקום אלם.

ח) למען אשר יכיר רע את רעהו וקרוב את קרובו.

ט) ולמען אשר לא יאמרו הנבלים, כי לא שבי-תחיה הם הללו, הלא חדשים שנולדו.

י) ואחרי-כן ירָפאו כל בעלי-המום וכל החולים ישובו לאיתנם.

יא) ומשיח בן-דוד ואתו אליהו הנביא ויתר הנביאים ילכו אל קבר משיח בן-יוסף.

יב) וישיבו אותו לתחיה, ובכבוד גדול יתיצב בין שורותיהם.

יג) והיה מחנה הנביאים עשרה.

– – – – –

 

יב.    🔗

א) האות התשיעי יהיה אות התקיעה השלישית של שופרי משיח והגאולה מתוך הגלות.

ב) המלאך מיכאל יתקע בשופר בפעם השלישית.

ג) ופגשו מכל ארבע פנות העולם בני עם-ישראל את משיח בן-דוד.

ד) אלהים יוציא מאחורי נהר גוזן וערי-מדי הרחוקות את נדחי עשרת-השבטים.

ה) והוציא מאחורי נהר סמבטיון את בני משה רבינו.

ו) ומשיח בן-דוד יוליך לארץ-ישראל את כל היהודים החיים והמתים ששבו לתחיה.

ז) הקרובים והרחוקים, הצדיקים ובעלי-התשובה – את הכל עד האחרון.

ח) ואלהים יפרוש על משיח בן-דוד שבע חֻפות מאבנים יקרות.

ט) ומתחת כל חופה ישטפו ארבעה, ארבעה נהרות: של חלב, של דבש, של יין ושל בשמים יקרים.

י) ואלהים יקח מידי אליהו הנביא את צפחת השמן.

יא) ומשח את משיח בן-דוד למלך ויביאהו אל תחת החופות.

יב) ואלהים צבאות יופיע בהדר גאונו בראש כלם.

יג) אחריו ילך משיח בן-דוד והמלך דוד עם יתר המלאכים ואחריהם הנביאים.

יד) ולימינו של משיח תלך התורה ולשמאלו כל עם ישראל.

טו) וכל שבט יהיה מוקף ענן של אור.

טז) ולפני ההולכים תשתרע ארץ, אשר תפרח כגן-אלהים.

– – – – –

 

יג.    🔗

א) האות העשירי יהיה אות ירושלים העליונה ושלטון אלהים בעולם.

ב) אלהים יאסוף את הרי העולם כלו וערם אותם זה על גב זה.

ג) ובראשם יקים את ירושלים החדשה, ירושלים העליונה.

ד) וסבב אותה סוללות גבוהות וגבעות ומבצרים כלילי-יופי.

ה) וירושלים החדשה תכונן על עשר אבנים:

ו) ואלה שמותם: אדום, פטדה, ברקת, שהם, ישפה, שבו, לשם, נפך, ספיר, ויהלום.

ז) ואלהים יוסיף עליהן עוד שתי אבנים: תרשיש ואחלמה, למען תהיינה שתים-עשרה כמספר שבטי-ישראל.

ח) ואלהים יקומם את בית-המקדש בכל תפארתו והדרו.

ט) ועלה בחוד יפיו על הבית הראשון שבנה המלך שלמה.

י) והתחדשו השמים, הארץ ועם ישראל.

יא) השמים והארץ, אשר בימות-המשיח הנוראים יהיו מקופּלים כספר או כמעיל, יתיישרו.

יב) ועם-ישראל אחרי עברו מדורי שפלות, עוני ומות, יקום לתחיה ויחדש כנשר נעוריו.

יג) ואלהי-הצבאות יוסיף על אור החמה שבעתים כאור שבעת-הימים.

יד) והיה אור הלבנה כאור החמה.

טו) אבל אור הצדיקים עוד יגדל הרבה מאור החמה כנכון היום.

טז) וכל קסם תפארת האדמה, אשר אבל נבלה אחרי מעשה-החטא של אדם הראשון, ישוב יתחדש.

יז) והארץ תצמיח בכל יום צמחים חדשים ותעשה פרי חדש.

יח) ואלהים בחסדו הגדול יחוס על סדום ועמורה ויקומם אותן מחורבנן וישיב אליהן את הדרן שמלפנים.

יט) ואלהי-הצבאות ידחוף לתוך מוקדי-עולם של שאול-תחתיה את השטן המשחית עם מחנות המקטרגים והמחבלים, ושם יאבדו לנצח.

כ) ואלהים ישחט את מלאך-המות, ולא ימות איש מבני-האדם לנצח.

– – – – –

 

יד.    🔗

א) והקדוש ברוך הוא יפח רוח חדש במלים ישנות ויתן לבני-האדם תורה חדשה.

ב) והוא יעשה את לב כל עמי-הארץ עֵר ופתוח לאמת וליושר.

ג) ופתח לעמי-הארץ את מקור הצדק והחסד.

ד) למען יקוים מה שנאמר:

ה) "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם.

ו) והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר".