רקע
מאיר הלוי לטריס
מות אחיתופל
mנחלת הכלל [?]
kמחזות

1

אחיתופל ויואש בנו

אישון לילה. הולכים שניהם יחדיו דומם בין סבכי היער.


יואש

עַד מָה אָבִי! עַד מָה תוֹלִיכֵנִי?

בְּשָׂרִי סָמַר מִפָּחַד סוֹדְךָ הֲבִינֵנִי. –

כְּמוֹ בִתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב קוֹל וּדְמָמָה

יְעוֹרֵר לְבָעִתֵנוּ יְשֵׁנֵי אֲדָמָה;

כֵּן בָּאתָ אַט לַחֲדַר מִשְׁכָּבִי

קָרָאתָ לִי – וְעוֹד יֶחְרַד לְבָבִי.

מָה הָקְדַּרְתָּ נֶאֱלַם דּוּמִיָּה

כְּאִישׁ יָכִין צַעֲדוֹ אֶרֶץ תַּחְתִּיָּה?

מַדּוּעַ זֶה יָמִים פָּנֶיךָ יִקְדָּרוּ

תַּחַת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד צָהֲלוּ נָהָרוּ?

אַל תִּמְשְׁכֵנִי הָלְאָה – לֹא אוֹסִיף לֶכֶת.


אחיתופל

זֶה הַמָּקוֹם!


יואש

מָה נּוֹרָא הוּא! כִּדְמוּת שַׁחַת

עֵת לְבַלַּע כָּל הַיְקוּם רָגְזָה מִתַּחַת.


אחיתופל

מוּל עָצְבִּי וְרָגְזִי חֲשֵׁכָה זוּ אוֹרָה

רְאֵה לְלִבִּי וְתִבָּהֵל, הוּא מְקוֹם נוֹרָא!

זְכוֹר שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה מְקוֹם יִשְׁבַּת הֶבֶל

שָׁם הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתִּגְרַת חֶבֶל

שָׁם הָרֶצַח לְאֵיד נִדְכְּאִים שָׂמֵחַ

רוּחַ זִלְעָפוֹת מוֹקְדֵי עוֹלָם נוֹפֵחַ

בְּנַחֲלֵי גָפְרִית אֻמְלָלִים יִתְגַּלְגָּלוּ

עַד יִכֶל שְׁאֵרָם לָאֵפֶר יִתְמַשּׁלוּ

דַכְּאֵי רוּחַ כִּי יְשַׁוְּעוּ שָׂתָם הַצְּעָקָה

לָעַד כֻּלּוֹ יְיֵלִיל וִישׁוּעָה רָחָקָה

דִּמְעָה מֵאֵין פּוּגַת יוֹרִידוּ כַּמָּיִם

וְכָכָה בְאֵין מוֹחֶה יִבְכּוּ כִּימֵי שָׁמַיִם

שָׁם עֵת נַהמַת לִבִּי זַעקַת שֶׁבֶר עוֹרֵרָה

שָׁם תָּכִין לִבְּךָ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּרָה.


יואש

הָהּ! מַה-זֶה אֶשְׁמָע! אָזְנַי תִּצַּלְנָה!


אחיתופל

רַךְ וְצָעִיר! עֲטִינֶיךָ חָלָב מָלֵאוּ

פּנֵי לְהָבִים פָּניךָ מִשּׂמְחָה שָׂבֵעוּ

לִבְּךָ יִרְחַשׁ עוֹז יְהַלֵּךְ חוּג שָׁמַיִם

מֵהַבִּיט עָמָל וְשׁוֹד תָּסֵב עֵינָיִם.

בְּנֵי הַנְעוּרִים הָאֱמוּנִים עֲלֵי נַחַת

וְשִׂמְחַת עוֹלָם כָּל לִבָּם לוֹקַחַת

מִבְּשׂוֹרַת בַּלָּהָה אָחוֹר יִסּוֹגוּ

נִבְהָלוּ יֶחֱרָדוּ כַּדּוֹנָג נָמוֹגוּ.

גַּם מִמְּךָ עֶלֶם! אֶפְחַד אֵחַתָּה

מֶה הוֹמֶה לִי לִבִּי גַּדֵל לָךְ עַתָּה!

לוּ יְמֵי כָלַח כָּמוֹנִי בְּרוּחֲךָ עָצָרוּ

לוּ רָעוֹת שָׂבַעְתִּי עַל רֹאשְׁךָ עָבָרוּ

לוּ רָעֲמוּ פָּנֶיךָ מִפִּיד יְבוֹאֶךָ

אָז שְׁמוֹעַ הַוָּתִי יִכּוֹן לִבֶּךָ.


יואש

נָא דַבֵּר! לֹא אוּכַל נְשׂוֹא!


אחיתופל

בְּנִי, עֵינְךָ לֹא עוֹד תִּרְאֶנִּי

שְׁקָה לִי בְּנִי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ – וְאֵינֶנִּי.


יואש

אוֹי לִי! הֻכָּה לִבִּי עַד מָוֶת!


אחיתופל

לֹא קָם דְּבָרִי עֲצָתִי הוּפָרָה

אַבְשָׁלוֹם יִפּוֹל עֲצַת חוּשַׁי גָּבָרָה

כִּסֵּא דָוִד יִכּוֹן יַכְרִיתֵנִי מֵחַיִּים

אֲקַדְמֵהוּ – אֵרֵד שְׁאוֹל אוֹ אַעַל שָׁמַיִם!


  1. המחזה הזאת היא משיר וכוחי (aus einem dramatischen Gedichte) בשם יד אבשלום אשר עודנו עמי בכתובים.  ↩

המלצות קוראים
תגיות