לֹא בְאַנְדָלוּזְיָה, בְּחֶמְדַּת אַלְקַהִירָה,
בְנָפוֹת פְּרָת וּבָצְרָה, הַקִּרְיָה הַבַּגְדָּדִית –
בְּנוֹף הַשּׁמֶשׁ דִּקְלֵי הוֹד מִתַּמְּרִים,
שָׁמָּה עַל אָבְנָיִם אֶלֶף לֵילוֹת לַיְלָה
יָשְבָה גִּ’ן2 בַּת מֶלֶךְ וַתִּבְנֶה רָמוֹת לָהּ
אַרְמוֹן הָאֲגָדָה!
בְּאָהֳלֵי מִדְבָּר רָחוֹק, בְּלֵב עֲרָב הַחַרְסִית,
שָׁמָּה לִבְרַק זִיוִים, עַל צַלְעֵי אֶבֶן פְּלָאִית,
בִּלְבַב הַקַעְבָּה5, שָׁם, תְּלוּיִם מֻעַלַקָתְּ:
וְהֵם מְגִלּוֹת קְדוּמִים כְּתוּבוֹת מֵימֵי זָהָב
בּידֵי בְחִיר מְשׁוֹרְרִים, רוֹזֵן הַמַּחֲשָׁבָה
וְהֵם מַחֲרֹזֶת פְּנִינִים, שִׁירוֹת אֶ-סֶּמוּתְּ6
אֲשֶׁר לִגְדָל פַּיטָנִים!
נִצְחִי כּכּוֹכָבִים תְּלוּיֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת,
כּקֶשֶׁת אַרְגְּוָנִית בַּשַׁחַק אַחֲרֵי גָשֶׁם –
כָּכָה תְּלוּיִם רָמָה הַמֻּעַלַּקָתְּ,
תּוֹרַת לֵב וְנֶפֶשׁ, דִּמְיוֹן וְחֶזְיוֹנוֹת
כְּתוּבוֹת זָהָב טָהוֹר עַל מִשְׁחַר קִיר הַקַּעְבָּה,
כָּכָה הֵמָּה תְּלוּיִם…
אָז בְּרַחֲבֵי בָתָה, לִפְנֵי בֹא מֻחַמָּד
לֹא הָיָה נָבִיא אֶחָד, אָז נְבִיאִים רַבִּים
מִלְאוּ אֶת עֲרָב, עֲרָב הַמְּאֻשּׁרֶת;
כָּל נָבִיא חוֹזֶה, מְשׁוֹרֵר חוֹלֵם מַרְאוֹת
פָּנָה אֶל עִיר מַכֶּה7, מִקְדַּשׁ רוֹאִים גְּדוֹלִים
לָחֹק עַל הַקַּעְבָּה לוּחוֹת שִׁיר וְחָזוֹן,
תּוֹרָה לִבְנֵי צִיָּה וְשָׂרִיד לָדוֹר אַחֲרוֹן!
הָיָה מֶלֶךְ פַּיְטָן זֶה אִמְרוּ אַל-קָיְס8
אַלּוּף גִּבּוֹרֵי כַּנְדָּה9, נְגִיד שִׁבְטֵי אַלְלָה;
הָיָה מֶלֶךְ פַּיְטָן, אוֹהֵב שִׁיר וּסְיָחוֹת
אֲשֶׁר הָגְלָה בִּפְקוּדַת אָבִיו הוֹגֵ’יר
לִנְטֹר צֹאן עֲדָרִים, תַּחַת לִשְׁגוֹת
בְּאַהֲבָה וִיפֵהפִיּוֹת…
תַּחַת שְׁמֵי עֲרָב בִּרְעוֹתוֹ צֹאן וְחָזוֹן
בְּצֵל הַתֹּמֶר יוֹמָם, בִּיגוֹן הַסַּהַר לַיְלָה,
בִּשְׁקִיעַת רַחֲמִים וְרוּדָה זֶה אִמְרוּ אַל-קָיְס
גִּלָּה מַחְצַב הָרִים, מֶנּוּ פְנִינִים גְּדוֹלִים
נַפְשׁוֹ חָצְבָה לָהּ;
שָׁמָּה גִּלָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם יַטְבִּיעוּ
שִׁגָּיוֹן רָם בֶּעָיִן, בַּלֵּב וְעַל הַשָּׂפָה;
שָׁמָּה אֵל לוֹ נִרְאֶה, אֵל הַסּוֹד וּדְמָמָה
וְתַחַת אֶבְרוֹת נֶשֶׁר, עָלָיו גַפּוֹ הָדָה,
נִגְלֶה לוֹ מִמְרוֹמִים מַלְאַךְ גַבְרִיאֵל.
לֹא בְּקִידוֹת סְתוּמוֹת, בִּתְנוּעַת פֶּה וְלָשׁוֹן
הֶעֱרִיץ אֶת הָאֵלִים; פֻּלְחַן אִמְרוּ נִגְלֶה:
בִּשְׂחוֹק הַבָּתָה, עֶדְרֵי צֹאן וּגְמַלִּים
וַעֲרִיפֵי דֶקֶל!..
תַּחַת גַּפּוֹת זִּקִּים, מִבְּעַד לְמִפְרָשֵׂימוֹ,
שְׁטוּחֵי שְׁחָקִים דּוֹלְקִים בְּשַׁחַר מֻקְדַּם זִיוִים;
בְּחֹם וְאֵשׁ וְשָׁרָב, בְּצָהֳרֵי יוֹם זִלְעָפוֹת,
בְּצוּף אַוְרִירִים רַכִּים, מַלְאֲכֵי עוֹנַת עִשּׁה10;
מוּל פְּנֵי דָם וְלַהַב, שְׁעַת מַגְרֶבְּ11 גְּדוֹלָה
בְּהוֹלִידָה שַׂרְפֵי אוּרִים, שׁוֹקְעֵי עֵבֶר יָם,
מִבְּעַד צַמְּרוֹת תְּמָרִים הַמְּכַסִים שֶׁמֶשׁ מֵתָה –
נִגְלֶה פֻלְחַן אִמְרוּ!
בִּתְהוֹמוֹת לֵיל כַּאֲשֶׁר עָנָן דּוֹלֵק סַהַר,
יִבְהַר, יבְהַר לוֹ, יִתְמוֹגֵג תַּחַת רַגְלָיו
וְסַהַר גִּבּוֹר הָלְאָה, מָעְלָה, בְּכֶסֶף מָלֵא
קוֹנֶה דַרְכּוֹ מוּל מִשְׁעוֹל הַחֶלְבּוֹנִים;
בַּמָּרוֹם יַפְקִיד חֵילוֹ, לִגְיוֹנֵי הַכּוֹכָבִים
אֲשֶׁר פִּיהֶם סוֹד וְעֵינָם עֵין זְמָרַגְדִּים
רְבֲבוֹת גְּוָנֵי נֹגַהּ מִשְׁתַּבְּרִים בָּם כִּפְצָצוֹת;
בִּתְהוֹמוֹת לֵיל כַּאֲשֶׁר גָּנְחָה לָהּ הַנָּאקָה
גִנּוּח אַחֲרוֹן, בִּנְפֹל אָחוֹר רוֹכְבָהּ,
קַשְׂקַשֵׂי שְׁפִיפוֹן בְּאִישון הִתְרַחָבוּ
וַתְּרַשְׁרֵשׁ לָשׁוֹן שְׁסוּעָה דֶרֶךְ אִבְקַת-אַפָּהּ
לֶאֶרוֹב לַגְּמַלִּיָּה, לִשּׁךְ לָהּ בְּאַרְסָהּ;
כַּאֲשֶׁר חוֹל הַּמִדְבָּר יְפַרְפֵּר, יִזְדַעְזֵעַ
מֵרַעְמַת הֵד הַלְבִיאָה מֵינִיקָה אֶת גּוּרֶיהָ
וְרוֹבֶה צַיִד גִּבּוֹר שָׁוְא לוֹ כוֹנֵן חִצָּיו
מוּל נַעֲמִית הַמְּפֻנָּקָה, הִתְחַמְּקָה וַתֵּעָלֵם;
כַּאֲשֶׁר צָלְלָה נַהֲמַת סְיָחָה בְּרַחֲבֵי הָעֲרָבָה
בְּפַרְשֵׁז צֵל הַכִּדוֹן, מִשְׁעַן פָּרָשׁ אַמִּיץ
פּוֹשֵׁט גְּדוּד וְשָׁלָל עָלָיו סוֹכֵךְ לַיְלָה,
עָלָיו סוֹכֵךְ נָבִיא, כִּי רַחֲמָיו עוֹרֵר גִּבּוֹר
לְבָרֵךְ, הַצְלַח יָדָיו בְּמִשְׁלַח חֵיל הָרַזּוּ12;
בְּצֶאֱלֵי לֵיל, כַּאֲשֶׁר נֶטֶש דְּרָכִים
סוֹפג טָל וּרְטוּבה תִּמּוֹרַת הַתִּפְאֶרֶת,
חֲרִישִׁי נוֹטֵף הֲדָס וַחֲשָׁאִי יִפְרַח
רֹתֶם זָהָב, שׁוֹלֵחַ בְּשָׂמָיו רָחוֹק
לְאַפּי עֲדִינוֹת רוֹכְבוֹת אֲשֶׁר מְצִלּוֹת רַבּוֹת
לִגְמַלֵּיהֶן וְלָהֵן רַק בַּעַל אֶחָד…
אָז בְּרִקְמַת לַיְלָה עַל לַחֲשֶׁה וּרְחָשֶׁיהָ
זֶה אִמְרוּ אַל-קָיְס אָז מִזְבֵּח בָּנָה,
עָשׂוּי אַבְנֵי גָזִית בַּמִּדְבָּר הִתְעַרְעֵרוּ
וְאֶת חֶלְבּוֹ, לִבּו עָלָיו הִקְרִיב אִמְרוּ!
אָז, בְּאֶצְבַּע פְּלָאית עַל נֵבֶל רַחֲשֵׁי רָזִים,
בּעֲלוֹת הַלֵּב בָּאֵשׁ וְהַחֵלֶב לוֹ מְטַפְטֵף,
אָסַף אִמְרוּ פְּנִינֵי נַפְשׁוֹ נוֹפְלִים
וַיַּחֲרוֹז בָּם מִזְמוֹרִים, שִׁירוֹת יְמוֹת קְדוּמִים,
וְהֵם מֻעַלַּקָתְּ!..
בִּלְבַב הַצִּיָּה, בְּצֵל כַּנְפֵי רַחֲמִים,
הֶגְיוֹנוֹ נָשָׂא, רָאָה חִידוֹת וּפִתְרוֹנִים:
עַל מְעוֹרֵי שַׁחַק, מְצוּקֵי אֶרֶץ, לִגְיוֹנֵי צִבְאוֹתֵיהֶם,
חַי וְעוֹף וְצֶמַח וְלֵילוֹת בָּתָה,
זַהֲרוּרֵי שַׁחַר עִם זִהְיוֹנֵי שְׁקִיעָה,
צֶאֱלֵי נָאוֹת, נָפוֹת בְּרוּכֵי אַלְלָה,
זְנִים וּזְרָדִים, זַנְגְּבִיל, נֵרְדְּ, קִנָּמוֹן,
חֲלֵב הַנָּאקוֹת, דְּבַש הַתֹּמֶר, אֶשְׁכּוֹלוֹת יַתְּרִבְּ
וְדַלַּת רֹאשׁ הַסְּיָחָה…
עַל עַנְתָּר וְזֻלַּיְקָה13, יֹפִי, גַּעְגּוּעִים,
עַל פִּגְעֵי אַהֲבָה עַזָּה, אִשָׁהּ, תַּעֲנוּגֶיהָּ,
גַּחֲלי עֵינֵי חוּרוֹת14, פִּלַגְשִׁים מְדֻשּׁנוֹת אֹהֶל,
עֲשַׁן נַרְגִּילָה, עַמוּדֵי אֵד הַקַּהֲוֶה
מִתְאַבְּכִים בְּחוּטֵי חָזוֹן, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת;
עַל יֵינוֹת נֶשֶׂף מְקַטְרֵי הַמַּחֲשָׁבָה,
חֲלוֹמוֹת זָהָב וַאֲגָדוֹת לָאֲלָפִים,
מַכְאֹבֵי לֵב וּפְרִידָה וְרָזוֹן אֲשֶׁר נָפַל
בְּמַשְׁמַנֵי עֶשּׁרִיָּה15…
עַל גִּבּוֹר יָחִיד, אוּד נֵצֶר רָמִים,
עַל נֵבֶל אַחֲרוֹן, שְׁרִיד מִזְמוֹר קַדְמוֹן,
עַל הַנָּקָם מוֹרֶשֶׁת דּוֹרֵי דוֹרוֹת,
בְּגִידַת רֵעַ וְכָזָב בִּבְנֵי אָדָם,
כִּשְׁלוֹן מֶלֶךְ, תַּחַת רַגְלָיו נִמְעַד
כִּסְאוֹ, נָפַל גַּם שַׁרְבִיטוֹ;
עַל עֲרָב, עַל זֹהַר, עַל אַלְקַמָה פַיְטָנֶיהָ16,
עַל כָּרֶן וְקָנַפְּרָה17 שׁוֹדְדֵי אָרְחוֹתֶיהָ;
עַל עֲרָב, אֵלִים רַבִּים לָהּ
לִפְנֵי בֹא רַסּוּל18 שָׁדַד רִבְצָם,
אַלּוּף לְרֹאשָׁם שָׁם: אֵל אֶחָד, כַּבִּיר!..
עַל עֲרָבים,
נִיבָם שִׁיר, לְבָבָם רֶגֶשׁ וְרוּחָם הָאֱמוּנָה –
שָׁר לוֹ אִמְרוּ אַלּוּף גִּבּוֹרֵי כַנְדָּה,
שָׁר לוֹ אִמְרוּ מֶלֶךְ אָצִיל, פַּיְטָן
שִׁירֵי קֶסֶת גְּדוֹלָה, שְׁפוּכַת זָהָב טָהוֹר
וְהֵם מֻעַלַּקָתְּ!
בְּלֵיל הַנָבִיא בֶּן אֳרָחוֹת, נִין מַאֲמִינִים גְּדוֹלִים,
עַל דַּבְּשׁוֹת גְּמַלָּיו לְעֻמַּת דְּבִיר כִּי יָנוּד
בִּנְתִיבוֹת הַחִגַּ’ז;
בְּלֵיל הַנָבִיא כַּאֲשֶׁר סַהַר כִּצְמִיד כֶּסֶף חָצוּי,
כְּקֶשֶׁת דְּרוּכָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ כּוֹנֵן וִיפַלֵּחַ
בְּכִכַּר הָעֲרָבָה
רִבֹּאוֹת תַּלְמֵי אוֹרָה בְתִלֵּי חוֹל כַּסֹּלֶת;
בְּלֵיל הַנָּבִיא, בֶּן אֳרָחוֹת, נִין מַאֲמִינִים גְּדוֹלִים
יִפְנֶה מוּל קֳדָשָׁיו מוּל מַכֶּה שֶׁבַּמִּדְבָּר –
אָז בַּחֲזוֹן הַבָּתָה צְלִילִים כִּי יֶחֱדָרוּ
בָּאֹהָלִים, אֶל כָּל רָמָה, בְּאֶשְׁנַבֵּי כָּל שִׂבִּיל19
אֲשֶׁר יֲערִיצֵם סוֹד עֲרָבִי, בְּרָזָיו יַעֲלִיפֵם,
יַעֲלִיפֵמוֹ שִׁבְטֵי הָעֻרְבָּן20: אִבֶּן רָשִׁיד וְאִבֶּן סָעִיד
גַּם עֶגֶּלַתְּ וּבְנֵי עַבַּדִּיֶּה, גַּם גַּ’הַלִין וְתָאַבְּנֶה,
טַיַּהָא, טָרַבִּין, דֻּלָּמִי וְקָאבְּנֶה21,
עֲלֵיהֶם הִפְקִיד אַלְלָה, עַל לַהֲקוֹת נֶבִּיא הִפְקִיד
מֶלֶךְ פַּיְטָן, אַדִּיר וּבְיָדוֹ אוֹחֵז
רֹמַח אֵימים, בּוֹ תִשְׂחָק
זְרוֹעַ נָשִׂיא, אַלּוּף לְזוֹרְקֵי כִידוֹן,
אַלּוּף פָּרָשִׁים הַשָּׂם לְבַדוֹ מֶתֶג מִדְבָּר וּצְמִידֵי פִשְׁתִּים
בְּפִיּוֹת הָאֲצִילוּת וְעַל צַוָּארָן;
בְּיָדוֹ אוֹחֵז נֵבֶל, בּוֹ תִשְׂחָק זְרוֹעַ
עַל מֵיתְרֵי זָהָב, רִקְמוּם שִׁבְטֵי מִדְבָּר
בְּשַׂעֲרוֹת הַפִּלַּגְשִׁים, מִנִּימֵי לִבּוֹתֵיהֶם –
אָז בְּלֵיל הַנָבִיא, בַּחֲזוֹן הַבָּתָה מַרְאוֹת כִּי יְגָּלוּ,
שִׁירָה כִי תִשּׁמַע, לֹא הִשְׁבִּית אֵל בַּמִּדְבָּר,
הִטְבִּיעָה עַל הַקַּעְבָּה וּמַעְיָנָהּ בְּלֵב שֵׁבֶט
חַי בְּנִבְלוֹ, חַרְבּוֹ וְנִקְמוֹתָיו!
הִיא הַשּׁירָה! שִׁירַת מֶלֶךְ יוֹרֵד, הוּא אַלְקָיְס
נִגְזַל כֵּס וְכֶתֶר כִּסֵא אָבִיו הוֹגֵ’יר
נָפַל לִפְנֵי בְנֵי אַסְעָד!..
הִיא הַשּׁירָה! נְגִינוֹתֶיהָ הָלְמוּ
מְצוּדַת אַבְּלָק אַלְפַרְדְּ22, אַרְמוֹן הָאַלְמָוֶת
לְבֶן עֲדָיָה, נְגִיד שִׁרְיוֹנוֹת כַּנְדָּה,
שָׁמָה מֶלֶךְ פַּיְטָן, שָׁם מוֹעֲדוֹ בָּחַר
וְעַל אֶבְרוֹת נִשְׁרֵי צִיָּה אֶת זְמִירוֹתָיו שָׁלַח:
מֻעַלַּקָתְּ, הַמַשָׂא בָעֲרָב!..
-
מֻעַלַּקָתְּ: התלוים. שירים מפרסמים, שבעה במספר, שעל פי האגדה תלוים היו בשערי הקעבה שבמכה לזכרון אלמות למשורריהם. חמד א־ראויא הנחיל לשירים הללו את השם הזה. הראשון לבעלי המעלקת הוא המלך הפיטן אמרו אל־קיס, ידידו של שמואל בן עדיה. הנותרים הם המשוררים: תרפה, זהיר, לביד, עמר בן־קולתם, ענתרה ואל־חרית בן חיליזה. ↩
-
גִּ‘ן, גַּ’ן: פֵיָה המתוכת בין מלאכים ובין בני אדם. רוח רעה שחמדה את המקומות השוממים ומשחקת בבני אדם. ↩
-
נִגֶּ'ד: חבל מחבלי ארץ ערב. ↩
-
חִגַּ'ז: חבל הקדש שבערב. בו נמצאות הערים הקדושות מכה ומדינה. ↩
-
הַקַּעְבָּה: בנין קטן מרובע הנמצא בתוך המסגד הגדול שבמכה ששם האבן השחורה הקדושה להערבים מימות קדומים. המחמדים פונים בתפלתם מול הקעבה. ↩
-
אֶ־סֶמוּתְּ: פנינים, כנוי לשירי המעלקת. ↩
-
מַכֶּה: העיר היותר מפורסמת בערב, בחבל החג'ז. עיר מולדת הנביא מחמד. עיר הקדש למחמדים. דת האשלם מצוה על כל משלמיני לבקר, לפחות פעם אחת בחייו, את מכה. ↩
-
אִמְרוּ אַל־קָיְס: המלך־הפיטן הראשון לבעלי המעלקת. הוא ובתו הנד מצאו מפלט ומנוחה במצודת בן־עדיה. ↩
-
כַּנְדָה: שבט משבטי בני ערב. ↩
-
עִשֶׁה: עונת התפלה בלילה, שעה אחרי צאת הכוכבים. ↩
-
מַגְרֶבְּ: עונת התפלה של בין הערבים, עם שקיעת החמה. ↩
-
רַזּוּ: שלל, שלל הגדודים היוצאים לחמוס עוברי דרך או אהלים שלוים, את צאנם ואת גמליהם. ↩
-
עַנְתָּר וְזֻלַּיְקָה: שמות אוהב ואהובה. ↩
-
חוּרוֹת: העדינות העתידות למאמינים בעולם הבא. ↩
-
עֶשַּׁרִיָּה: כנוי לנאקה, לגמלית, מפני שהיא עושה מהלך עשרה ימים ביום אחד. “עשיריה”. תוארים רבים לבכרה קלה: הג‘ין, נוק, עשריה, חמם־אל־ריח וכו’. ↩
-
זֹהַר, אַלְקַמָה: ממשוררי ערב הגדולים. ↩
-
כָּרֶן, קָנַפְּרָה: שודדים גדולים בערב בימות קדומים שקנו שם בתולדה. ↩
-
רַסֻּל: שליח ממרום, שליח אלהים. כנוי למחמד. ↩
-
שִׂבִּיל: בנין קטן שאצל המעין להשקות ממנו עוברי דרכים. “שביל”. ↩
-
עֻרְבָּן: בני ערב, ערבים. ↩
-
אִבֶּן רָשִׁיד וכו' וְקָאַבְּנֶה: שמות שבטים גדולים משבטי הערב. ↩
-
אַבְּלָק אַלְפַרְד: מצודת בן עדיה בערב. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות