(מִשִּׁירַת בּוֹדְלֵר – פואימות בפרוזה)

יֵשׁ, אֲשֶׁר בְּנֵי הָאָדָם מֵאֵלֶּה הַחוֹלְמִים וְהַחַיִּים תָּמִיד רַק בְהִרְהוּרֵי לִבָּם וְהֵם רְחוֹקִים תָּמִיד כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת מִכָּל דְּבַר מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה, תְּהִי בָּהֶם פִּתְאֹם יַד אֵיזוֹ דְחִיפָה פְּנִימִית נִסְתָּרָה וְנִשְׂגָּבָה מִבִּינַת אֱנוֹשׁ וְהִנֵּה מַלֵּא יְמַלְאוּ בִּידֵיהֶם אֶת מְזִמַּת לִבָּם בִּשְׁקִידָה נִמְרָצָה מְאֹד, אֲשֶׁר מִימֵיהֶם גַּם פַּלֵּל לֹא פִּלְּלוּ, כִּי מְסֻּגָּלִים הֵם לַאֲשֶׁר כָּזֹאת.

כָּכָה יֵשׁ, אֲשֶׁר הָאִישׁ, הָרָגִיל לְשׁוֹטֵט בְּפַחַד בַּלֵּב בְּקִרְבַת פֶּתַח בֵּיתוֹ יוֹם תָּמִים, מִבְּלִי אֲשֶׁר יָקוּם בּוֹ הָרוּחַ לָבוֹא אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִיִּרְאָה מִדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא יַקְשִׁיב דִּבְרֵי אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה נוּגָה מִפִּי מְשָׁרְתוֹ שׁוֹמֵר בֵּיתוֹ, אוֹ זֶה הָאִישׁ, אֲשֶׁר מָצֹא לֹא יִמְצָא בּוֹ אֶת הַכֹּחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַמִּכְתָּב הֶחָתוּם, הַמֻּנָּח אֶצְלוֹ זֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים, וַאֲשֶׁר נָגֹשׁ יִגַּשׁ תָּמִיד רַק אַחֲרֵי חֲצִי הַשָּׁנָה אֶל הַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר הָיְתָה צְרִיכָה לִכְלוֹת כְּבָר לִפְנֵי שָׁנָה – הִנֵּה יֵשׁ, אֲשֶׁר הָאִישׁ הַנִּרְפֶּה הַזֶּה הַרְגֵּשׁ יַרְגִּישׁ פִּתְאֹם בְּנַפְשׁוֹ אֶת הַכֹּחַ הַנִּפְלָא, הַנּוֹגֵשׂ בּוֹ וְדוֹחֲפוֹ דְחִיפָה נִמְרָצָה לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה, כְּאוֹתוֹ כֹּחַ הַיְרִיָּה הַגָּדוֹל, הַפּוֹלֵט חִצִּים מִקַּשְׁתוֹתָם. הוֹגֵי תּוֹרַת הַמּוּסָר וְחַכְמֵי הָרְפוּאָה הַשּׁוֹנִים, הַבְּטוּחִים בְּלִבָּם וּמַבְטִיחִים גַּם אֶת הָאֲחֵרִים, כִּי כָּל רָז לֹא אָנִיס לָהֶם, לֹא תִּמְצָא יָדָם לָהֶם בְּכָל אֵלֶּה לִמְצֹא פֵּשֶׁר וּבֵאוּר לְפֶטֶר הַגְּבוּרָה הַפִּתְאוֹמִית וְהַמּוּזָרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר יִגָּלֶה פִּתְאֹם בְּנַפְשׁוֹת אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַנִּרְפִּים תָּמִיד וַאֲשֶׁר תָּמִיד הֵם נוֹטִים בְּיוֹתֵר לְחַיֵּי תַּפְנוּקִים וּבַטָּלָה. אֵי אֵפוֹא הַמָּקוֹר, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יִשְׁאֲבוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה כֹּחַ וּגְבוּרָה לְחוֹלֵל, בִּהְיוֹת בָּהֶם הָרוּחַ, אֶת הַדְּבָרִים הַיּוֹתֵר מוּזָרִים וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַּם הַיּוֹתֵר מְסֻכָּנִים לָהֶם, בִּהְיוֹתָם בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם חַסְרֵי אוֹנִים מִמַּלְאוֹת אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם הַיּוֹתֵר פְּשׁוּטוֹת וְהַיּוֹתֵר נְחוּצוֹת?

אֶחָד מִידִידָי אֲשֶׁר לִי, הָאָדָם הַנּוֹחַ וְהָרָצוּי שֶׁבְּחוֹלְמֵי הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר מֵאָז, הִצִּית יוֹם אֶחָד אֶת אַחַת הַחֻרְשׁוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּאֵשׁ, כִּי אָמוֹר אָמַר לְהִוָּכַח, כְּפִי שֶׁסִּפֵּר לְאַחַר זֶה, אִם אָמְנָם אָכוֹל תֹּאכַל הָאֵשׁ בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת, שֶׁרְגִילִים בְּנֵי אָדָם לְדַבֵּר בָּהּ. עֲשֶׂרֶת נִסְיוֹנוֹת נִסָּה וְלֹא עָלוּ בְּיָדוֹ וּבַפַּעַם הָאַחַת עֶשְׂרֵה הִנֵּה עָלָה בְּיָדוֹ וְגַם הִצְלִיחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר פִּלֵּל.

אוֹ אָדָם מַצִּית לוֹ סִיגָרָה בְּקִרְבַת הֶחָבִית, הַמְּלֵאָה לָהּ אֲבַק שְׂרֵפָה, בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת, בִּשְׁבִיל לְהִוָּכַח, בִּשְׁבִיל לְנַסּוֹת אֶת גּוֹרָלוֹ, בִּשְׁבִיל לְהוֹכִיחַ לְנַפְשׁוֹ הוּא אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, בִּשְׁבִיל לְהַרְגִּישׁ אֶת רֶגֶשׁ הָאִישׁ, הָשָּׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, וְלָאַחֲרוֹנָה, שֶׁלֹּא לְשֵׁם אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּדוֹמֶה לָהֶם, כִּי אִם רַק מִפְּנֵי שֶׁכֹּה נִיחָא לוֹ אוֹ מִפְּנֵי הַבַּטָּלָה.

גְּבוּרָה אֲשֶׁר כָּזֹאת הִיא גְבוּרָה מְיֻחָדָה בְּמִינָה – פְּרִי הַשִּׁעֲמוּם וְהַנֶּפֶשׁ הַחוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת. וְאוֹתָם מִבְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר כָּכָה הִיא שׁוֹקֶדֶת בְּנַפְשׁוֹתָם, הִנָּם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי, הַיּוֹתֵר נִרְפִּים וְהַיּוֹתֵר נוֹטִים לְחַיֵּי הַחֲלוֹמוֹת מִכָּל הָאָדָם.

יֵשׁ, אֲשֶׁר הָאָדָם הַיָּרֵא וְהַמְפַחֵד תָּמִיד, אֲשֶׁר לֹא יָקוּם רוּחוֹ בּוֹ לְהַבִּיט יָשָׁר אֶל פְּנֵי הָאָדָם חֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר אָזוֹר יֶאֱזֹר אֶת כָּל חֲיָלָיו הַדַּלִּים, בִּהְיוֹת לוֹ מִקְרֵהוּ לָבוֹא אֶל אֶחָד מִבָּתֵּי הַקַּהְוָה פְּנִימָה אוֹ לָגֶשֶׁת אֶל קֻפַּת בֵּית הַתֵּיאַטְר, כִּי מְשָׁרְתָיו שׁוֹמְרֵי פְּתָחָיו הֵמָּה יַזְהִירוּ וְיִהְיוּ לוֹ כְּמִינוֹס וּכְאֵיאַקוֹס וּכְרָדָמָנְטוֹס לְזֹהַר – יֵשׁ, אֲשֶׁר הָאִישׁ הַזֶּה יָקוּם בּוֹ פִּתְאֹם הָרוּחַ לְהִתְנַפֵּל אֶל צַוְּארֵי אַחַד הַיְשִׁישִׁים אֲשֶׁר יִפְגֹּשׁ בְּדַרְכּוֹ וִיחַבְּקֵהוּ בְּצָהֳלַת נֶפֶשׁ גְּלוּיָה בִּפְנֵי כָּל הָקָּהָל הַנִּדְהָם אֲשֶׁר בָּרְחוֹב.

מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר? זֶהוּ פֵּשֶׁר הַדָּבָר… אוּלַי מֻנָּח פִּשְׁרוֹ שֶׁל דָּבָר בָּזֶה, שֶׁאוֹתוֹ קְלַסְתֵּר פָּנִים הָיָה מוֹשְׁכוֹ אֵלָיו בְּכֹחַ רָב. אוּלַי יֵשׁ בָּזֶה מֵהָאֱמֶת. וְאוּלָם יוֹתֵר דּוֹמֶה לֶאֱמֶת יִהְיֶה הַדָּבָר, אִם חָשׁוֹב נַחְשֹׁב, כִּי גַם מִמֶּנּוּ נִבְצַר לִמְצֹא פֵּשֶׁר לַדָּבָר.

לֹא אַחַת הָיִיתִי גַם אֲנִי מַטָּרָה לְחִצֵּי הִתְרַגְּשֻׁיּוֹת פִּתְאֹם אֲשֶׁר כָּאֵלּוּ, הַמְּבִיאוֹת תָּמִיד לִידֵי מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ, אֲשֶׁר יֵשׁ, כִּי אֵיזוֹ רוּחוֹת לֵיצָנִים הִכָּנֵס יִכָּנְסוּ אֶל קָרְבָּנוֹ וְגַם נָגוֹשׂ יִגְּשׂוּ בָּנוּ בַּמִּסְתָּרִים, וּמִבְּלִי אֲשֶׁר נַכִּיר בָּזֶה, לְחוֹלֵל בְּיָדֵינוּ אֶת הַדְּבָרִים הַיּוֹתֵר מוּזָרִים.

בֹּקֶר אֶחָד קַמְתִּי מִשְּׁנָתִי וְרוּחִי הָיָה קוֹדֵר וּמְדֻכָּא לְמַדַּי, כִּי הָיֹה הָיִיתִי כְּבָר נִלְאֶה מֵרֹב הַבַּטָּלָה אֲשֶׁר בְּחַיַּי וָאֱהִי, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לִי אָז, מְסֻגָּל לְחוֹלֵל אֵיזֶה דָבָר גָּדוֹל, אֵיזֶה דָבָר מַפְלִיא. וְאָז – אוֹיָה! אָז פָּתַחְתִּי אֶת חַלּוֹנִי. שִׂימוּ נָא אֶל לֵב: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם, הַמֵּבִיא אוֹתוֹ לְהָתֵל בְּאָדָם אָחִיו, יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה, אִם שָׁפוֹט נִשְׁפֹּט רַק לְפִי הַקַּדַּחַת הַלּוֹהֶטֶת שֶׁבְּזֹאת הַשְּׁאִיפָה בִּלְבַד, הַרְבֵּה מֵאוֹתוֹ הַמַּצָּב שֶׁבַּנֶּפֶשׁ (הוּא מַצַּב הַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה, כְּפִי שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה חַכְמֵי הָרְפוּאָה, אוֹ בְּחִינַת חֻלְשָׁה לְגַבֵּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּפִי שֶׁמְּבָאֲרִים אֶת זֶה הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם תָּמִיד יוֹתֵר מְיֻסָּדוֹת), הַמֵּבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁבְּסַכָּנָה וַאֲפִילוּ לִידֵי דְבָרִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.

הַפָּנִים הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר רָאִיתִי אָז בָּרְחוֹב, הָיוּ פְּנֵי אַחַד הַזַּגָּגִים, אֲשֶׁר קְרִיאוֹתָיו הַחוֹדְרוֹת וְהַטְּרוּפוֹת בָּאוּ אֶל אָזְנַי מֵאֵד הָאֲוִיר הַקָּשֶׁה וְהַמַּחֲנִיק אֲשֶׁר לַשֶּׁטַח הַפָּרִיזָאי. קָצוֹר קָצְרָה בִּינָתִי מִבָּאֵר לִי אֶת דְּבַר הַשִּׂנְאָה הַגְּדוֹלָה וְהַפִּתְאֹמִית, שֶׁתְּקָפַתְנִי אָז פִּתְאֹם, וָאֱהִי שׂוֹנֵא אֶת הָאָדָם הַזֶּה.

– הוֹי, אַתָּה, הַקְשִׁיבָה נָא!

כָּכָה קָרָאתִי לוֹ וְשֶׁלֹּא בְּלִי הֲנָאַת הַנֶּפֶשׁ הָגֹה הָגִיתִי בִּדְבַר הֱיוֹת הַחֶדֶר שֶׁלִּי בַּדְּיוֹטָה הַחֲמִישִׁית וְזֶה יְהִי מֻכְרָח לְטַפֵּס אֵלַי בְּקֹשִׁי גָדוֹל בַּמַּדְרֵגָה הַצָּרָה, בִּהְיוֹת הַסְּחוֹרָה שֶׁלּוֹ מְרַחֶפֶת בְּסַכָּנָה וְנִתְקֶלֶת בְּכָל זִיז וָזִיז שֶׁבְּפִנּוֹת הַסֻּלָּם.

וְאוּלָם הִנֵּה נִכְנֹס נִכְנַס וּבָא אֶל חַדְרִי. בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ בָּדַקְתִּי וָאֶסְתַּכֵּל בְּכָל מִינֵי הַזְּכוּכִיּוֹת אֲשֶׁר בְּתֵבָתוֹ וְאָמוֹר אָמַרְתִּי לוֹ:

– אֵיכָה? הַאֻמְנָם לֹא אֶמְצָא אֶצְלוֹ זְכוּכִיּוֹת מְגֻוָּנוֹת כְּלָל? לֹא יְרֻקּוֹת וְלֹא תְּכֻלּוֹת וְלֹא אֲדֻמּוֹת – גַּם לֹא אַחַת מֵאֵלּוּ זְכוּכִיּוֹת-הָאַגָּדָה הַנִּפְלָאוֹת? הַנּוֹכֵל הַזֶּה! הִנֵּה הָיֹה תִּהְיֶה בְּלִבּוֹ הַחֻצְפָּה הַזֹּאת לִהְיוֹת מְטַיֵּל בִּסְחוֹרָתוֹ בִּרְחוֹבוֹת דַּלַּת בְּנֵי הָאָדָם, וּזְכוּכִית אֲשֶׁר תַּרְאֶה לָהֶם אֶת הַחַיִּים שֶׁלֹּא כְּמוֹ שֶׁהֵם, הִמָּצֵא לֹא תִּמָצֵא אִתּוֹ!

וּבְדַבְּרִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וָאֲמַהֵר וָאֶדְחָפֶנּוּ אֶל מוֹצָא הַסֻּלָּם, וְהוּא יָרַד בַּמַּדְרֵגוֹת, כְּשֶׁהוּא נִתְקָל וְנוֹהֵם.

אָז נִגַּשְׁתִּי אֶל הַמִּרְפֶּסֶת וָאֹחַז בְּאֶחָד מִכַּדֵּי הַפְּרָחִים, וּבְצֵאת הַזַּגָּג וַיְהִי אֵצֶל הַפֶּתַח אֲשֶׁר מִתַּחַת, וָאוֹר בּוֹ בַּבְּלִיסְטְרָאָה שֶׁלִּי וְגַם אָמְנָם לֹא הֶחְטֵאתִי אֶת הַמַּטָּרָה וְהִיא נִפְגְּעָה בִּקְצֵה הַתֵּבָה אֲשֶׁר נָשָׁא אִתּוֹ. אָז נִתְקַל הַזַּגָּג וְגַם נָפַל עַל גַּבּוֹ. כָּל רְכוּשׁוֹ אֲשֶׁר אִתּוֹ נִשְׁבַּר פִּתְאֹם לִרְסִיסִים וּבְקוֹלֵי קוֹלוֹת, וְהָיָה הַדָּבָר דוֹמֶה, כְּאִלּוּ הֵיכָל שֶׁל בְּדֹלַח כֻּלּוֹ נֶהֱרַס פִּתְאֹם, בִּהְיוֹת בּוֹ יַד הַבָּרָק לְנַפְּצוֹ.

וַאֲנִי הָיִיתִי שִׁכּוֹר מֵרוּחַ הַהוֹלֵלוּת אֲשֶׁר הֲמָמַתְנִי פִּתְאֹם וָאֶקְרָא לוֹ בְּחֵמָה:

– אֶת הַחַיִּים, אֶת הַחַיִּים הַמּוּאָרִים אוֹר חַכְלִילִי הָבָה לִי!

מִינֵי הֲלָצוֹת חוֹלָנִיּוֹת שֶׁכְּמוֹת אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם תָּמִיד מִשּׁוּם סַכָּנָה וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַּם מְחִירָם יִהְיֶה רַב מְאֹד. וְאוּלָם בַּמֶּה נֶחְשְׁבָה מְאֵרַת אֱלֹהִים רוֹבֶצֶת לְאִישׁ, אֲשֶׁר הַשְׂכֵּל הִשְׂכִּיל לִמְצֹא בְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד פּוֹרֵחַ אֶת הַנֵּצַח שֶׁבָּעֹנֶג!