רקע
שושנה שרירא
חוסייני

על בן חוסייני זה משארי בשרו של המופתי הנודע בירושלים בימי הדמים של אז שנת 36 היתה כתבה ב"ג’ואיש כרוניקל, הבטאון של יהודי בריטניה באנגלית, כעל תמהוני המבקש לעשות שלום עם היהודים בארץ ישראל.

הסתדרות הסטודנטים היהודים באוניברסיטת לונדון הזמינה אותו לדבר לפנינו על תכנית השלום שלו. היום נראים הדברים תמימים. על יסוד הפסקת העליה, חשב, אפשר להשלים בין היהודים תושבי הארץ (שש מאות אלף) והערבים היושבים בארץ ולהפסיק את מאורעות הדמים. דומה היה שהוא מקבל את השראתו מאותו פלג של פרופסורים באוניברסיטה בירושלים רודפי שלום שהטיפו לשלום צנוע עם תושבי הארץ הערביים מבית מדרשם של רבי בנימין מגנס ומרטין בובר.

שמענו את הרצאתו וידענו כי הוא מדבר אך ורק בשם עצמו ולא בשם דודו המופתי ולא בשם משפחתו הכבודה והשליטה בדעת הקהל הערבית בארץ. שלא היתה כלל מוכנה לפשרות כל שהן. הוא תבע אף הפסקת רכישת אדמות בידי היהודים, הפסקת הקמת ישובים חדשים בקיצור פיוס על חשבון רק מה שיש ולא מה שיהיה או צריך להיות על דעת תושבי הארץ היהודים.

נגשתי אליו לאחר ההרצאה ושאלתי שאלה: “מה הראליות בהצעה ערבית כזו ליהודים, שלא יסכימו להקפאת מצבם בעוד אשר תכניתם היא לקראת השגים מתפתחים בבנין הארץ ובעצמאותה היהודית?”

הוא נבוך. חשב שהוא מדבר רק בפני יהודי אנגליה והסטודנטים שלהם. לא ידע שבארגון האקדמי הזה יש אף ארץ-ישראלים-יהודים. הענין תובע עיון מפורט, הכל בגדר הצעה שבהתחלת הדרך. רעיון של חיי שלווה והבנה וחיים שאננים, במסגרת הנתונה והעכשווית (אז שנות השלושים).

“גם הרצל שלכם תאר חיי שלווה כאלה!” טען.

הוא שאלני אם יוכל ללוותני אל תחנת הרכבת התחתית בדרכי הביתה. נעניתי בחיוב. בדרך הקצרה ברחוב הלונדוני הסגרירי אל תחנת הרכבת התחתית טען חוסייני זה ששוב את שמו הפרטי אינני זוכרת, שהוא בא אלינו באנגליה ב“וגר זאב עם כבש”, בכתות חרבות לאתים, ואני פורשת יריעה מדינית, ציונית רחבה לעתיד לבוא עם נצני עצמאות ורבונות ורוב בארץ. הרי זו יכולה להיות לדעתו ארץ של שלום ושלווה של שני עמים חיים יחדיו בשלום ובאחווה, דוגמא ומופת לעולם כולו! מעין גן עדן עלי אדמות. שני עמים שמיים. בני דודים עם שפות אחיות, עם תרבות קרובה עם חזרה על תור הזהב בספרד. "וכשתכירו את תרבות האסלם מקרוב תדעו להוקירה ולכבדה הרי כל הדתות המונותאיסטיות מקורן אחד וכו' וכו', כל אשר ידענו וקראנו ושמענו וכל אותה אוטופיה ממלכתית שנראתה על רקע הדמים בארץ כחלום באספמיה.

ליד תחנת הרכבת התחתית הודיתי לו על שליווני בדרכי ונפרדתי ממנו.

יותר לא ראיתיו ולא שמעתי עליו. כנראה התיאש מחלומו זה כי הצעתו נעלמה ומלבד הג’ואיש כרוניקל של יהודי בריטניה איש לא התענין בתכניתו האוטופית.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47918 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!