רקע
שושנה שרירא
מרסל ינקו

כשרק עלה מרסל ינקו ארצה בראשית שנות הארבעים בא למערכת “הבוקר” שנמניתי על חבריה. בוקר אחד הופיע. לא ידענו מי הוא. הוא שאל על חבר המערכת משה פיבוש הוא משה דגן לאחר מכן שהיה בן ארץ מוצאו רומניה ואשר אליו הופנה כנראה כדי שיסייע לו בקליטתו האמנותית בארץ.

פיבוש לא היה אותו בוקר במערכת כי עדיין לא הגיע. הוא פנה אלי בשאלה ואני הצעתי לו לשבת ולחכות לו. הוא ישב ליד שולחן שני בחדר שעבדתי בו ומיד הוציא ניר ועפרון והחל לצייר. אני המשכתי לעבוד. אבל מבוכתי הלכה וגברה לאחר שנתברר לי שהוא יושב ומצייר אותי. הייתי בחורה צעירה בשנות העשרים הראשונות שלה והעובדה שאדם יושב ומצייר אותי מבלי לשאול את פי ומבלי לבקש רשות ולא עוד אלא עוד מפריע לי לעבוד גרמה לי תרעומת רבה. לא ידעתי מי האיש ושעשועי הציור שלו נראו לי שלא במקומם.

לאחר מכן הופיע פיבוש הוא דגן ומהר להציגו לפני. “זה הוא מרסל ינקו מחשובי הציירים בארץ-מוצאי, רומניה, וצייר דאדא נודע אף במרכזי הציור בפריז ושאר בירות אירופה”.

נתרככתי קצת אף שמבוכתי לא נעלמה. הם שוחחו ברומנית. אלי פנה מרסל ינקו בצרפתית. הסתבר שהוא מעונין בתערוכה מציוריו שתציגו לפני הקהל בארץ (שאמנם נתקיימה לאחר מכן).

ככל שהרבו השניים לדון בפרטים הלכו פניו הדקים והרגישים של ינקו וקדרו. היה ברור שרק הציור חביב עליו ולא הצד הסדורי, הארגוני, הצבורי. וכי הוא עושה זאת בלית ברירה.

פגשתיו לאחר מכן פעמים רבות בתערוכותיו הצבעוניות, בעין-הוד, פגשתי בבתו היפה ג’וסי, ושמתי לב לסימני ההכר של ציוריו שאין להחליפם בציורים אחרים שהם מיוחדים לו. ינקו הפך מפורסם וידוע, ולא היה זקוק עוד לרחמי מערכות העתונים להציגו ברבים ולא יסף לבוא למערכת.

אולם בכניסתו הצנועה לחדר עבודתי, בלי אומר, בשלום חרישי ובשאלה חרדה לאיש המבוקש ראיתי את ינקו האיש. שמו כבר הלך לפניו. אבל הוא הגיע לארץ חדשה, לאנשים חדשים, לציבור חדש. והוא לא נתבלבל. כל אשר יכול לעשות הוא להוציא ניר ועפרון ולצייר את הראשונה שנקרתה לפניו כאן. במקרה הייתי זו אני.

הוא האריך יותר ימים ושנים מהעתונאי משה דגן שסייע לו בגשושיו הראשונים כאן בארץ. דגן היה לאחר מכן חבר מערכת “הארץ” לאחר סגירת “הבוקר”. יתכן שאף שם הגיע אליו ינקו בגשושיו אחר התערות בארץ. אבל נדמה שבכל תנועה שינקו עשה הוציא מכחול וצבע, הוציא עפרון וניר מכיסו והלך בדרך האחת והיחידה אשר ידע. לצייר. לדבר עם אנשים חדשים דרך הציור. כך דבר אלי. כך דבר לבני דורי באותה תקופה קשה של מלחמת העולם השניה והשואה.

לבסוף ראיתיו בסרטו האחרון בטלביזיה משוחח ומספר ושר. ינקו שהזדקן בארבעים שנה. לא עוד אותו עולה לארץ עם עפרון ביד אלא עטור ציוריו הצבעוניים משתתף בפתיחת המוזיאון על שמו בעין-הוד. מספר בקורותיו ומדבר עברית לא עוד צרפתית ורומנית. צייר ישראלי נודע לכל דבר.

מי שראה אותו בראשית דרכו כאן בארץ חש מה גדול השנוי. במקום ינקו הרומני והצרפתי הופיע כאן על המסך הקטן מרסל ינקו הצייר הישראלי.

המטמורפוזה היתה לא רק בסרט בצבע. האיש ששערו הלבין התחיל להביע בצבע את חיינו כאן בארץ. מה שלא יכול לומר לי בראשית בואו בעברית וניסה לצייר לי אמר לי הפעם בצבע, אמירה מופלאה עד מאד.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47918 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!