רקע
שושנה שרירא
הצייר אריה נבון

על אריה נבון שמעתי הרבה לפני שהכרתיו. אחיו זאב היה מורי לציור בתיכון. הוא שהמליץ באזני אבי מנהל התיכון שישלחני לאיטליה להשתלמות בציור. לא החשבתי דעה זו כי לא הבחנתי בציורי איזה יחוד כל שהוא. על אחיו אריה שמעתי הרבה יותר. ראיתי את הקריקטורות שלו בדבר ובהוצאות אחרות, על גבי ספרים וראיתי את הדקורציות שלו בתיאטרון.

לפני צאת ספרי השלישי הרומן “שערי עזה” בהוצאת “עם עובד” חפשנו צייר שיצייר את העטיפה של הספר. ידידי אברהם שלונסקי הציע את אריה נבון. טלפנתי אליו ונפגשנו בבית קפה צנוע מול ביתו.

איש דק גזרה צנום, עם פנים נאות מאורכות. שונה לחלוטין ממורי זאב, אחיו קטן הקומה ורחב הגזרה. דבורו שקט, מאופק. וכל העת חשבתי: זה הוא האיש שלבה של לאה גולדברג, המשוררת, יצא אליו." כמיהת אהבה שהיתה ידועה לכל. ואהבה ללא תוחלת. אף עובדה זו ידועה לכל אנשי הספרות והציור וכלל אמני העיר.

הייתי כל כך עסוקה בפענוח פניו העדינים של האיש וסוד דחייתו את המשוררת המופלאה ולקיחת אשה אחרת על פניה עד כי כמעט והתקשיתי בשיחה עמו.

הוא בקשני שאספר לו את תוכן הספר. העדפתי שיקרא את כתב היד ואמרתי שאביא לו את ההגהות.

אבל הוא רצה להכנס מיד לענין. לחשוב מיד על ההוצאה ובקש שאספר לו על פי דרכי את ספרי. הדבר היה לי קשה כי אין לספר ספר. ספר צריך לקרוא כל אדם לעצמו ובפני עצמו. מה לי כי אספר את ספרי. או את ספורי. שנאתי זאת. סרבתי. אבל הוא עודד אותי: “אני אקרא אבל בינתיים ספרי שיהיה לי מושג ואוכל לחשוב.”

תארתי, לא ספרתי. גמגמתי משהו. לא רציתי להחמיץ את שתופו. ולאחר שעה קצרה נפרדנו. לא היה אותה שעה דברן גדול. וספק אם בכלל היה דברן גדול, כשאר חבריו הציירים שדבורם עלה להם בקושי רב.

ההגהות הועברו אליו על ידי ההוצאה. אינני יודעת כמה קרא אם בכלל קרא. הוא הביא להוצאה ולי דמות אשה, הגבורה של הספר. אם כי ספרי איננו אוטוביאוגרפי בכלל ורחוק מהיות דמותי אומרים שנבון צייר משהו דומה לפורטרט שלי.

נכון שסופר מכניס הרבה מעצמו לספרו אבל ספרי איננו אני ואף העטיפה איננה אני ובכל זאת הלך נבון אל עטיפת ספרי דרך פני שהיא דרך בטוחה לא לרחק מן הספר וממחברו.

כשזכה הספר בפרס אוסישקין בירושלים שלחתי לו הזמנה לטקס. הוא לא בא. “לא העליתי על הדעת שזה ממך” אמר. כאילו מישהו העלה על דעתו שיבוא.

צנוע, מצניע לכת עם קסם סמוי לנשים משוררות כמהות למעט חום ואהבה כחתול. הבאות לימים מספר ולשעה קלה לשהות בבית מגורים כשכל מחסורן על בני הבית וכעבור תקופת מה נמלטות בחזרה לראש חוצות ולחיי חוץ.

הפוגה זו של כמה ימי חסד ניתנת כנראה לחתולות או לכלבים בלבד ולמשוררות לא ניתן קורטוב של כלום. אשה אחרת ממלאה את מקומן בביתו של האהוב בחן, בצניעות, בנעלמות, בלי שירה ובלי כמיהה, בלי מלים ובלי פיוטים, סתם נשים טובות וביתיות.

אריה נבון בחר באחרונות. השירה ונושאת השירה מפחידות, מרתיעות. הוא לא היה איש נועז וזיקתו למלה לא היתה גדולה כזיקתו לרשום.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47918 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!