הוא היה הדור הרביעי, ריבע, לגזע ילין בארץ. וחותם המשפחה המופלאה הזאת היה טבוע בו: חיי מישרים, שאיפה לתורה ולדעת, רדיפה אחרי השלום, קשר נפשי עמוק לעם ולארץ וללשון העברית, ורצון אמת להבנה הדדית בין שני העמים השוכנים בארץ הזאת. כל ימיו היו קודש להשתלמות ולהתכוננות למלא את התפקיד שראה את עצמו מיועד לו. בכל מקצוע שעסק זיווג לו תעודה אנושית אף השתדל למלא אותה לפי מיטב יכולתו. לאחר שקנה לעצמו ידיעה רחבה בתרבות ישראל העמיק חקור גם בתרבות ערב ובלשון ערב. זאת לא היתה בעיניו תוספת מקצוע או מלאכה, אלא אמצעי ודרך להשגת המטרה, מטרת האחווה בין שני העמים. הוא הרגיש, כי בשרשים אין הפירוד ביניהם כה גדול, על כן ירד עד לשרשים ומשם רצה להעלות תיקון. היה מכובד על כל מי שבא עמו במגע ומשא ואהוב על רעיו וידידיו. בהיותו מפקח ראשי ממשלתי על החינוך העברי הקדיש את כל עצמו לבעיות החינוך, למחקרו והשבחתו. לא השגיח בסכנות האורבות עכשיו לכל עובר ושב ברחובות האלה, שבאחד מהם נמצא מקום עבודתו, אלא מילא תפקידו במסירות-נפש ממש.
והיום הארור בא. יד זדונית, יד מכוונת ומודרכת, פגעה בו ליד כהונתו ועבודתו. כדורי מוות של מרצחים נשלחו אליו והרגוהו. הישוב, שאותו שירת באמונה ובאהבה, לא ישכחהו.
-
נתפרסם ב“הפועל הצעיר”, א' בכסלו תרצ"ח (5.11.1937). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.