א.    🔗

זכות היא להסתדרות הפועלים החקלאים שחיים ארלוזורוב נמנה בין חברי מועצתה, כנבחר הועידה השלישית בשנות תרפ“ו–תרצ”א.

אך זה מקרוב בא לארץ, ועבר של פועל חקלאי ואיש־התישבות לא היה לו – ובכל זאת זכה לאימון ולתפקיד מהמכובדים ביותר בהסתדרות: להיות חבר נבחר למועצה החקלאית. ולא בכדי: מאז בואו לארץ הקדיש את התענינותו הרבה בעניני התישבות העובדים. לקח חלק פעיל בתיכונה, אף הראה את יכלתו בכמה משטחי פעולתה.

הוא היה היחיד בין עסקני התנועה שעלו מהגולה אחר המלחמה העולמית, אשר חדר לפני ולפנים של בעיות ההתישבות החקלאית ולבטיה בימים ההם, אשר למד לדעת את מעמדה, הישגיה וכשלונותיה, אף היטה שכם עם העומדים במערכה ותרם את תרומתו לפעולה שנעשתה באותן השנים לתקנתה ולהוצאתה למרחב.

חברי המרכז החקלאי מאותה תקופה זוכרים את שקידתו הרבה בתוך הועדה שנקבעה מטעם “ועד החקלאות” (מוסד מייעץ ליד המחלקה להתישבות של ההנהלה הציונית) והמרכז החקלאי לשם עיבוד התכניות לביסוס המשקים שנוצרו עד אז ולקביעת המפתח להתישבות באזורים השונים של הארץ. כבקי ורגיל השתתף בדיונים על כל משק ואיזור, ולא מעט היה חלקו בהבהרת דברים בישיבות המרכז החקלאי, אשר השתתף בהן אז כמעט בקביעות: כמו כן עמד קרוב לעניני המשקים בעבודתו במחלקה הכלכלית של תחנת הנסיונות אשר להנהלה הציונית בימים ההם.

רבה היתה היכולת שגילה ארלוזורוב בתקופת עבודתו הקצרה עם העוסקים בעניני התישבות העובדים. וחבל שעבודתו זו נפסקה עד מהרה, בהיותו קרוא לפעולות אחרות במרכזי התנועה והמפעל הציוני.

ב.    🔗

ח. ארלוזורוב היה איש מפלגה, ולקח חלק רב בויכוחי המפלגות, אשר היו נטושים לרוב בימי קיומן הנפרד של אחדות־עבודה והפועל הצעיר. אף־על־פי־כן זכה ארלוזורוב, מאז התאזרחו בעבודת התנועה בארץ, להיות בין ראשי המדברים בה תוך הערכה כללית ויחס כבוד בקרב כל הציבור, וכבש את הלבבות בסגולותיו הרבות כשליח ציבור ואיש התנועה, בישרו, במידותיו הטובות וקסמו האישי.

תירשם לזכרון האפיזודה הבאה: פעם ישבנו בעין־חרוד עם הועדה לקביעת תכנית ביסוסו של משק עין־חרוד, בהשתתפות אנשי המרכז החקלאי והמחלקה להתישבות. כתום הישיבה הגיעתנו הידיעה על רצח די־האן, אשר בשעתו עורר רוגז גדול בישוב בגלל פעולתו האנטי־ציונית בארץ. שלא כיתר הנאספים היה ארלוזורוב מזועזע עד עומק נפשו ושעה ארוכה לא יכול היה להירגע. “חיי כל אדם – אמר – קודש הם, ואף חיי מתנגד ויריב, ואין רשות לשום איש לשים עצמו שופט ולפגוע בחיים אלו, והלוקח לעצמו רשות כזאת – רוצח הוא, ויהיה המניע לכך מה שיהיה”.

אהה, כי דוקא באיש הזה, שהיה מקדש חיי כל אדם, פגעה יד־מרצחים נתעבה ותכריתהו מארץ החיים והוא בעצם כוחו המבורך, המבטיח רבות לעתיד.

בכאב עמוק נעלה לפנינו היום את זכרו של חיים ארלוזורוב, אשר נגזל מאתנו ללא עת. עשר שנים אלה אשר עברו מאז הן שנות זעזועים גדולים בחיי עמנו ובחיי הארץ, שנות שואה ואימים ושמד, ועוד יד האויב נטויה להכרית ולהשמיד עד כלה, ועוד המאבק הגדול לפנינו – על נפש שארית ישראל ועל הצלתו ועל גאולתו במולדתו, ועוד גדולים הכוחות הנדרשים לעמידה במערכת העם. אהה, כי לא זכינו שיהיו פני חיים ארלוזורוב הולכים עמנו במערכה הזאת.

תש"ג