רקע
צבי ארד
לְאוּרִי נִיסָן – תְּהִלָּה לְהֵלֶךְ

 

א. פְּגִישָׁה    🔗

יוֹם קָצִיר שֶׁלָּהַט כְּבָר הֵצֵן אֶל עַרְבּוֹ הָרוֹגֵעַ,

וּנְגֹהוֹת הַזְּהוֹרִית שֶׁצָּנְחוּ עַל דְּרָכִים וּשְׁלָפִים,

צִחֲקוּ בְּעֵינֵי הַיּוֹרְדִים אֶל הַכְּפָר.

בַּמִּרְחָף הַוָּרֹד שֶׁנִּתְלָה בְּרָאשֵׁי הַלִּבְנִים

סִלְסְלוּ אֲרֻבּוֹת בֶּעָשָׁן וּבָרֵיחַ,

וְקִילוֹן רְהָבְתָן נִתְעוֹפֵף וְרָתַע וְקָפָא.


וְהַיּוֹם הָיָה רָב, כִּי נָפְלוּ אֲלֻמּוֹת לְפָנֵינוּ,

וִידֵי יִשְׂרָאֵל עֲנֻגּוֹת וְכִבְדוֹת־חִוָּרוֹן

רָחֲפוּ בַּגְּדִישִׁים הַזְּחוּחִים אֶל אָסִיף.

וְהָיָה אִם יִלְהַט הַמַּגָּל, הַחֶרְמֵשׁ יַעֲנֶנּוּ,

וְשִׁירֵנוּ הַגֵּא מִזְדָּרֵם אֶל שִׁירַת הַקּוֹצְרִים,

עַד תִּגְאֶה וְתַקְשִׁיב.


כָּךְ הָיִינוּ גּוֹלְשִׁים יְגֵעִים וּמְלֵאִים כַּשִּׁבֹּלֶת.

נְחִירֵינוּ עוֹרְגִים נִיחוֹחוֹת פַּת־עַרְבִּית מְתֻבֶּלֶת,

וּשְׂפָתֵנוּ בְּלַחַן פּוֹחֵחַ פּוֹזֶמֶת.

הִנֵּה בֵּית־הַיִּרְאָה. הַכְּלָבִים מִתְנַבְּחִים מִשַּׁרְשֶׁרֶת.

אִכָּרֶָה לִסְתָּנִית מֵיטִיבָה מִטְפַּחְתָּהּ, מִתְהַרְהֶרֶת,

וּתְהוּיָה וְחוֹלֶמֶת.


וּלְפֶתַע חָוַר הַפִּזְמוֹן כִּי הַזָּר נִתְעַלָּה מִן הָאָיִן.

בְּעֵינָיו נִתְנַחְשֵׁל הָאֲגָם וְקָפָא בִּכְחוֹלוֹ הַצּוֹנֵן,

אוֹתוֹ נֶצַח גָּדוֹל וְכָחֹל.

וּמִצְחוֹ בַּמִּדְרוֹן הַנִּשָּׂא מְנֻשָּׁב עַד סַלְעוֹ וְשׁוֹמֵם,

וּשְׂפָמוֹ הַגָּזוּז בִּמְשׁוּכָה מְחַפֶּה עַל חֶרְדַּת הַשְּׂפָתַיִם,

עַל פִּי שְׁאוֹל וְשָׁאוֹל.


יְדַעְתִּיו וְקוֹלִי נֶאֱלַם. אֵיךְ הִגִּיעַ הֲלֹם אוּרִינִיסָן?

אֵיךְ עָלָה כַּלִּבְנֶה הַבּוֹדֵד בְּעַרְבִּית רְחוֹבוֹ שֶׁל הַכְּפָר,

וּלְאָן הָרַגְלַיִם?

וְעָבַר כְּמַשָּׁב, וְהֵדֵי צְעָדָיו כְּבָר הֵנִיסוּ

אֶת הַזֶּמֶר שֶׁשַׁח וְקָרַס וְהֵלִיט אֶת פָּנָיו בֶּעָפָר,

וּדְחוּקִים נֶאֱלַמְנוּ כַּמָּיִם.


אָז עֵינֵינוּ הוֹזוֹת פְּסִיעוֹתָיו, הַמְטַפְּסוֹת בַּמִּשְׁעוֹל הַקָּרוּחַ,

מְתוּנוֹת־מְתוּנוֹת כְּמִרְנוֹן פַּעֲמוֹן הַכְּנִישְׁתָּא,

וּדְמוּתוֹ מַוְרִידָה וְדוֹעֶכֶת.

כְּבָר הָיָה כַתְמָרָה הֵקֵלָּה הַנִּשֶׁבֶת בָּרוּחַ,

כְּקוּרִים רוֹחֲפִים בִּשָׂדוֹת טֶרֶם־הַסְּתָו,

כַּתְּמָרָה הַנְּמוֹגָה וְהוֹלֶכֶת.


 

ב. חַוָּה    🔗

אַל תִּשְׁאַל, חֲבֵרִי, לְפָנַי כִּי נָפְלוּ.

שְׁאַל לַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר מְנַחֶשֶׁת

אֶת סוֹפָהּ הֶחָשׁוּךְ, הַשּׁוֹתֵק בְּאָפְלוֹ,

שֶׁיִּמְחֶה צְעָדַי מִדְּרָכִים וַחֲלוֹם,

שֶׁיַּכְרִית אַנְחָתִי מִקֶּשֶׁב.


שְׁעַת הַלַּיִל כְּבֵדָה עַל רִיסַי כְּסִיּוּט,

וְנִשְׁמַת־אַפִּי דוֹלֶקֶת.

מִי הִגִּיד כִּי יוּטַל בָּאַשְׁפָּה, כִּי יָמוּת,

וְרֵעָיו לֹא יֹאמְרוּ לְאָבִיו וְאִמּוֹ,

הַזּוֹרְעִים דִּמְעָתָם בַּשֶּׁקֶט.


כִּי עָבַר עַל פָּנַי וְגָזַר עַל יָמַי

וְהֵשִׁיב מֵרוּחוֹ לָנֶצַח.

וְהָיָה בְּלֶכְתּוֹ נִשְׁדְּפָה הַקָּמָה,

גַּם בָּכוּ הֶהָרוֹת, וּכָמְשָׁה אֲדָמָה,

וְקָמְלָה אַהֲבָה שֶׁהֵנֵצָה.


אִם תֹּאמַר כִּי הָיִיתִי פְּתַיָּה מֵעוֹדִי,

לֹא אָעִיז לִקְרָאתְךָ עֵינַיִם,

אַךְ יָדַעְתִּי בּוֹאוֹ כְּקַתְרוֹס עַל הַקִּיר,

שֶׁפָּלַט הֵד חַלָּשׁ וְנוֹהֵם, הוּא הַשִּׁיר

שֶׁשְּׁתַקְנוּהוּ בִּשְׁנַיִם.


מִנִּי אָז נִפְתְּחוּ לִי חַיַּי כַּוְּרָדִים,

שֶׁסּוֹדָם בְּחֶבְיוֹן הַשֹּׁרֶשׁ.

וְנוֹשְׁרִים הַטְּרָפִים אֲחָדִים־אֲחָדִים,

וְהָאֹדֶם מַלְבִּין וְלָבָן מַאְדִּים,

וּבַדְּבַשׁ בָּא הָעֹלֶשׁ.


אַל תִּשְׁאַל, חֲבֵרִי, לְנַפְשִׁי שֶׁכָּבְתָה,

חִלָּדוֹן אֶת צִיצֶיהָ הִפְרִיחַ.

שְׁכַב לָנוּם, חֲבֵרִי, אֶל קָצִיר וּמָטָר,

שְׁכַח אִשָּׁה לְבַדִּית, הַצּוֹפָה אֶל שַׁעְתָּהּ

כִּלְחַכֵּי מָשִׁיחַ.


 

ג. הַלֵּל    🔗

הַקְּטִיפָה שֶׁחָשְׁכָה נִתְלַטְּפָה אֶל הַגּוּף הַיָּגֵעַ,

הַגּוּפוֹת נֶחְרְזוּ בְּגָרְנִית, לֵב אֶל לֵב וְאֶל רֵעַ,

אֶת רָאשֵׁי הַיּוֹשְׁבִים נָשַׁק חֶרֶשׁ הַטַּל.

בַּשְּׁרִירִים שֶׁכָּרְעוּ עָמְמָה הַתְּנוּפָה הַלּוֹהֶטֶת,

וּבִקְשָׁה אֶת הַשִּׁיר. אָז בָּכְתָה אֲחוֹתֵנוּ לְפֶתַע,

וְיָדֶיהָ שְׁלוּחוֹת אֶל כּוֹכָב שֶׁנָּפַל.


אַךְ הַשִּׁיר נִשְׁתּוֹפֵף וְזָנַק לַמֶּרְחָב עִם הָרוּחַ,

מְכַדֵּר אֶת הֵדָיו הָרָוִים בַּקָּמָה, עַד תָּנוּעַ,

לְהַגִּיד תִּקְוָתֵנוּ עַד שַׁחַר,

לְסַפֵּר מַה יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר יֶאֶדְמוּ הַשָּׁמַיִם,

וּגְדוּדֵינוּ עוֹלִים בַּזְּרִיחָה כְּיַבֶּשֶׁת עוֹלָה מִן הָאָיִן,

וּמְכוֹרָה עַל חָזֵנוּ פּוֹרַחַת.


וְשָׁכַר הַנִּגּוּן בִּשְׁבִילֵי הֶחָלָב שֶׁהֶחְוִירוּ,

וּפָסַע בַּפְּסָגוֹת וְיָרַט מְהַסֵּס בַּתָּלוּל

אֶל הַגַּיְא, תִּיר־לֹא־תִּיר.

כְּבָר הַנֶּפֶשׁ פָּתְחָה אֲרֻבּוֹת, וְעֵינַיִם בַּחֹשֶׁךְ יָאִירוּ,

וְתוּגַת כִּמְהוֹנוֹת תִּתְעַרְפֵּל, כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה

הֶעָשָׁן הַכְּחַלְחָל עַל הָעִיר.


שׁוּב עִירִי מְגִּיחָה מֵעֵינָיו שֶׁל הַהֵלֶךְ הַפֶּלִי,

וְשָׁבְלֵי עִצְּבוֹנָהּ מִשְׂתָּרְכִים אַחֲרֶיהָ בַּחוֹל,

וּתְרִיסֶיהָ נוֹשְׁרִים מִן הַשֶּׁגֶם.

הוּא יָדַע אֶת לִבָּהּ הַנֶּחְבָּט בַּסִּמְטָה וּבַכֶּלֶא,

הָאוֹהֵב וְשׁוֹמֵם וְגוֹוֵעַ בְּאֵלֶם וּשְׁכוֹל

עַל סִפּוֹ שֶׁל הַהֶגֶה.


אֶת כֻּלָּנוּ רָאָה נִלְבָּטִים בִּרְחוֹבוֹ הַנִּדַּחַת,

וְהוֹזִים אֶת הֲדַר הַלִּבְנִים בְּאִמְרַת הַקָּמָה הַבְּשֵׁלָה,

וְדָמֵנוּ חוֹמֵר בִּכְדִי.

הַלֵּל לַחוֹזֶה אֶת הַמְּסוֹס, אֶת הַסּוֹף, אֶת הַפַּחַד,

לְזוֹעֵק הַדְּמָמוֹת הָרוֹבְצוֹת עַל רֹאשִׁי כְּאָלָה,

כִּתְרוּעָה בְּיוֹם־דִּין.


שֶׁפָּרַע מַחְלָצוֹת מִנַּפְשִׁי, שֶׁרִחֵם עֵירֻמֶּיהָ,

שֶׁקָּרַע בָּהּ חַדְרֵי־חֲדָרִים נוֹשְׂאֵי בָּר וְרָקָב,

וְהִטִּיל אֶת כַּפַּי אֶל הַבָּר;

שֶׁהֵבִין אֶצְבָּעַי לַחֲשֹׂף אֶת הָעַז בַּתָּמוּהַּ,

שֶׁפָּקַח שְׁמוּרוֹתַי לִצְלִילָה עֲמֻקָּה –

שְׁמַע הַלֵּל, הֵלֶךְ פֶּלִי וָזָר.


 

ד. דּוּ־שִׂיחַ    🔗

– עַל פָּנֶיהָ עָבַרְתָּ, כָּבָה סִבְרָהּ,

וְעֵינֶיהָ בּוֹהוֹת וּשְׂפָתֶיהָ חָוְרוּ,

וּשְׁפוּפָה אֶל שְׁבִילָהּ הִיא נוֹשֵׂאת תּוּגָתָהּ,

גַּם נַפְשָׁהּ בְּכַפָהּ וְצִלָהּ בִּמְאוֹרָהּ, –

הַאַתָּה?


– לֹא יָדִי מָעֲכָה בַּשָּׁמַיִם פְּטָלִים,

לְטַבֵּעַ אַחְרִית הַשְּׁקִיעוֹת בְּדָמָן,

כִּי נָשָׂאתִי עֵינַי לַזְּרִיחָה בֶּהָרִים,

גַּם עֵינֶיךָ.


– אֲחוֹתֵנוּ בּוֹכָה, כִּי כָּבוּ

הַמְּאוֹרוֹת בְּיָדֶיךָ.


– לְאוֹרִי אַתָּה גֵא וְדוֹרֵך בַּשָּׂדֶה,

אֶל אוּרִי יֶהֱמֶה שִׂיחֲךָ בַּגֹּרֶן,

וְדִבְשִׁי הַכֵּהֶה אֶל כַּפֶּיךָ נִרְדֶּה,

וּסְבָכַי לְךָ חֹרֶשׁ.


אָז תִּגְדַּל תּוּגָתְךָ כְּצַמְרוֹ שֶׁל עָנָן,

לַעֲמֹד בַּמָּטָר וּבַלַּהַט;

הִיא הָאֵם־הַתּוּגָה, הַמַּלְכָּה הַנּוּגָה

לָאֵיתָן, לַלָּבָן, לַבַּהַט.


– אֲחוֹתֵנוּ מַדּוּעַ כּוֹרַעַת?


– כִּי גָמְדָה תּוּגָתָהּ וּזְרָתוֹת קוֹמָתָהּ,

וַתָּבוֹא בָּהּ כְּמוֹץ בָּעַיִן,

וְנַפְשָׁהּ לָהּ הַגְּבוּל, וּבִכְיָהּ לָהּ הַטַּל,

וְהַצַּעַר בְּפִיהָ כַּיַּיִן.


הִנֵּה בָּאָה עִתִּי לַחֲמֹק וְלָצֵאת,

וְלֹא בָּאָה עִתִּי עֲדַיִן.

תַּן שָׁלוֹם לָרֵעִים מִן הַבָּא לְלֹא עֵת

וְאוֹבֵד בֶּעָפָר כַּמַּיִם.


– שָׂא לִבִּי, הַהֵלֶךְ, שֶׁשָּׁכַל שְׁבִילוֹ.

כַּאֲשֶׁר יָסוּפוּ בְּנֵי־הֵדְךָ תֻּמָּם,

חֶרְמֵשַׁי יָנוּפוּ בִּפְתִיחַת אוֹמָן,

בּוֹ נָשְׁקוּ רַגְלֶיךָ בְּצֵאתְךָ שָׁלוֹם.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52357 יצירות מאת 3063 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21922 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!