מחבר: צוות פרויקט בן-יהודה

  • פרויקט בן-יהודה מארח: מספר הסיפורים יהודה עצבה קורא יצירות אהובות

    בשנה החולפת שמחנו לארח את מספר הסיפורים וידיד הפרויקט, יהודה עצבה, כחלק ממיזם מיוחד במסגרתו אנשי רוח ותרבות מקריאים יצירות אהובות מתוך מאגר היצירה של פרויקט בן-יהודה. היצירות המוקלטות עולות בפורמט וידאו לערוץ היו-טיוב של הפרויקט וכך הופכות נגישות לקהלים נוספים וחדשים.

    במסגרת המיזם, בחר עצבה לקרוא שתי יצירות האהובות עליו במיוחד: יצירת המופת של אברהם רגלסון, "חקוקות אותיותיך", ומספר משלים קצרים מהפרק "עשירים ועניים" מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" מאת אלתר דרויאנוב. הוא מספר על בחירתו: "היצירה השירית המופלאה 'חקוקות אותיותיך' של המשורר אברהם רגלסון גרמה לי לשכרון חושים בשל מטבעות הלשון העברית עתיקת היומין והמתחדשות בעת ובעונה אחת. הקריאה בקול משלבת את ההנאה הצרופה מהפיוט הנסתר החקוק ביצירה. אשר לבחירה בדרויאנוב, אחד האוצרות הגדולים עבורי כמספר סיפורים הוא 'ספר הבדיחה והחידוד' שכתב הסופר והמתעד אשר אלתר אבא אברהם דרויאנוב. הנכס שהשאיר לנו כולל תיעוד של אלפי סיפורים קצרצרים המביאים לידי ביטוי את ההויי וההומור היהודי מימי העיירה היהודית ועד העלייה לארצנו הקטנטונת. יצירתו זו היא נכס למספרי סיפורים ולאוהבי ההומור המצליח להעלות צחוק ושמחה גם היום."

    להלן שתי היצירות, בהצגתו הנפלאה והדרמטית של עצבה.

    צפייה מהנה!

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

    ————————————————————————————————————-

    1 – חקוקות אותיותיך מאת רגלסון: 

    2 – חלקים מתוך "עשירים ועניים" מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" מאת דרויאנוב: 

     

     

  • ביאליק כמבקר אינטואיטיבי

    בספר המרתק ביאליק על-אתר שחיבר אביגדור המאירי על סמך רשימותיו מפי ביאליק, אנו למדים על סגולתו של ביאליק כמבקר אינטואיטיבי, כלומר בעל חוש פנימי. והמאירי, על אף שהוא מעריץ את ביאליק בבירור, לא מסונוור עד כדי כך שאינו מבחין ב"כתם בשמשו של ביאליק", כדבריו, והוא האופן שבו צנזר את עצמו כמבקר בכתב:

    כמה קרא ביאליק בשפה הרוסית בשטח הביקורת הספרותית, אינני יודע, אך על חושו הביקורתי הטבעי העמידני במפתיע בשיחתנו הבאה:

    […] הבאתי לו שני סיפורים. למחרתיים שוב באתי. מצאתי אותו מוכן לצאת מביתו. בדרך אמר:

    – קראתי את שני הסיפורים. ההבדל שביניהם הוא גדול למדי: האחד הוא מצויין, ואילו השני – לצור על פי-צלוחית. האחד הוא אבסורד במציאות ואמת אמנותית, והשני הוא מציאות כנה וישרה, ממש דוקומנטארית, אך למי היא נחוצה? – – – ועכשיו שב נא רגעים אחדים פה בגן-העיר, הרופא יעקור לי שן, ואני אופיע כאדם חדש, בלי שיניים, לא כמבקר המפיג את רשעותו בנימוקים אסתיטיים ושופך את חמתו על משוררים חסרי-ישע… אולי יודע אתה, מי זה גזר…

    כנראה שהשן הממארת הציקה לו מאוד: הוא מיהר וכחץ מקשת נעלם בשער אחד הבתים בככר-רישליה.

    התיישבתי בגן-הכיכר ורשמתי לי את הדברים.

    – רואים בך שאתה מחכה את ביאליק! – שומע אני מאחורי את קולו של סמיאטיצקי. – כן-כן, "את" ביאליק, ולאו דווקא "ל"ביאליק! צדקת בוויכוחך עם גליקסון, "ואהבת ל-רעך כמוך" ראיה חותכת היא, כפי שאמרת, שה"את" וה"למד" שניהם משמשים במידה אחת יחס-הפעוּל גם בתנך וגם בתלמוד!

    – נעים מאוד, שהיית "יהודה ועוד לקרא" בוויכוחי, אך מאין אתה יודע, שאני מחכה לביאליק?

    – אני כבר חיכיתי לו פה לא פעם.

    סמיאטיצקי – יהודי פיקח לא-רגיל, ועוד יותר לא-רגיל כיודע עברית היה שנים רבות עורכה של הוצאת "אמנות" לשושנה פרסיץ, אוצר בלום לשלושה דברים, לשפה העברית; ל"יוצאים מן הכלל וליוצאים של היוצאים מן הכלל". הוא היה ידידו האינטימי ביותר של ביאליק.

    – כשאתה מחכה לביאליק, אל תשכח במה הפסיק את שיחתו, תזכיר לו וימשיך. הראיתי לו, שאני רושם את דבריו, כמובן במצניע. ושהדיבור המסיים היה "מי זה גזר – – – ".

    – ובכן איפה הפסקנו? – קרא ביאליק אחרי שחזר מן הרופא והתקרב אלינו; ומשראה את סמיאטיצקי, צחק: – נו, מצאת עוד איזו חטטית בשיריו של… (פורש בשמו של משורר אודיסאי)? – (אלי) יהודי זה מפלה את כליהם הלשוניים של המשוררים. אין לומר, שזוהי מלאכה מעוררת תיאבון… ובפרט כשהם עצמם אינם רוצים בכל, הם אינם מתגרדים כלל. –

    – סלח לי – אומר סמיאטיצקי – הן תודה, שזוהי הביקורת האובייקטיבית היחידה לכל הדעות. הם אינם מתגרדים, אך אני מתגרד עם קריאתי אותם. אדרבה, ישיבו על דברי!

    – קבלה היא בידינו: אין משיבין על – – – ש-ש-ש! (אלי) כמדומני, שבזה הפסקנו!

    – כן, דיברת על המבקרים, המפיגים את רשעותם בנימוקים אסתיטיים, ושאלת: אולי אני יודע, מי זה גזר… והפסקת מחמת כאב שניים.

    – זהו! באמת, מי זה גזר בעצם, שאין משיבין על דברי ביקורת? הלכה למעשה מסיני?! (אל סמיאטיצקי) מדובר בשני סיפורים לו! (כלומר: שלי א. ה.): אחד מופלא, "ורוב עצמותי הפחיד" ממש. בשעת קריאה ידעתי שהכול פאנטאזמאגוריה – ויחד עם זה האמנתי! ואיך האמנתי! שכף-ידו הקטועה של אדם (כנר וירטואוזי צעיר) חונקת את בעליה באצבעותיה כעכביש… ולמרבה הזוועה: הבדיקה קובעת, שהכף היא של היד השמאלית, שאצבעותיה נטבעו אחת-אחת בצוואר… זוהי האשליה שבאמנות! כלומר: זוהי האמנות. – והסיפור השני הוא "מעשה בשעה אחים". ומהו המעשה? לגמרי לא חשוב. חשוב, שזה סיפור של אמת, ממש דוקומנטארי, אין בו שום דבר שקשה להאמין – מציאות-שבמציאות – אלא מי זה רוצה מציאות בספרות? – רוצה אתה מציאות? קרא את הכרוניקה בעתון! – ומעניין, שדווקא האמת המופלגת שבסיפור זה, המיספר שבעה: שבעת אחים, שהצורר "מהריג" מהם – כביטויך המדויק – ששה, אחד-אחד, ושהשביעי נמלט בנס, דווקא עובדה זו, שאין איש מטיל ספק באמיתותה, מפריעה לאמת הספרותית! שבעה אחים… "מעשה האשה ושבעת בניה" אשר בספר המכבים… "שבעה הוא שקר" אומר המשל הקדמוני… כתוב שלושה אחים ויאמינו לך! – באחת: סיפור זה ילך לטמיון! או שתתקן אותו אם הוא חביב עליך.

    מאותה שיחה ואילך, בכל תקופת פגישותי אתו שוכנעתי יותר ויותר, שביאליק הוא המבקר היחידי בעולמנו הספרותי, ולא על יסוד השכלתו בשטח זה, אלא אך ורק על פי חושו הטבעי, הקולע אל השערה ולא יחטיא. ורק בדרך שיחתו האלתרית – שכן ברגע שחושו זה, הביקורתי, נרתם לרשות עטו, הרי הוא נפגם על-ידי חשבונות זרים, סימפאתיות לחסד, או אנטיפאתיות לשבט. – זה היה הכתם הראשון שהבחנתי בשמשו של ביאליק.

  • ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה בסימן שירת ימי הביניים

    בספטמבר האחרון התקיים ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה. האירוע התקיים בסימן שירת ימי הביניים, וכלל הרצאות אורח מאת ד"ר דן אלמגור ויהונתן ורדי וכן הופעת אורח מאת אבי בללי, אשר שר משירי אבן עזרא. לטובת כל מי שלא עלה בידו להגיע לערב, אנו שמחים להגיש צילומי וידאו מחלקי הערב השונים. כל הסירטונים הועלו לערוץ היו-טיוב של הפרויקט וזמינים יחד תחת רשימת הצפיה הזו, למעוניינים לצפות בהם ברצף.

    %d7%94%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%93%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94

    > חלק ראשון: מה חדש בפרויקט והחלק "מתנדבים מספרים" – 

    חלקו הראשון של הערב נפתח עם הרצאת מבוא על פרויקט בן-יהודה וחידושים בפרויקט מאת אסף ברטוב, עורכו המייסד של הפרויקט:

    החלק הראשון של הערב המשיך עם הוקרה לשתי מתנדבות הפרויקט שהלכו לעולמן השנה, יעל פנקובר ז"ל ואודי יוליס ז"ל, ואחריו החלק המרגש תמיד "מתנדבים מספרים", בו כמה ממתנדבי הפרויקט חלקו מחוויות ההתנדבות שלהם:

    •  לזכרה של המתנדבת יעל פנקובר: 
    • לזכרה של המתנדבת אודי יוליס: 
    • המתנדב אמיר ברטוב: 
    • המתנדבת גליה גזית: 
    • המתנדב עמי זהבי:  
    • המתנדבת נירה פרדקין: 
    • המתנדב מלאכי שפר: 
    • המתנדבת מיה קיסרי: 
    • המתנדב אסף ברטוב: 
    • המתנדבת אסתר ברזילי: 
    • המתנדב אסף ברטוב – תוספות: 

    > חלק שני: הרצאות והופעת אורח בסימן שירת ימי הביניים – 

    חלקו השני של הערב התקיים בסימן שירת ימי הביניים וכלל שתי הרצאות אורח מאת יהונתן ורדי וד"ר דן אלמגור, ושביניהן אתנחתא מוזיקלית מאת אבי בללי, אשר שר משירי משה אבן עזרא אותם הלחין במסגרת אלבומו "מה לאהובי".

    • הרצאתו של יהונתן ורדי "איה צבי דילג?" –  
    • אבי בללי שר משירי אבן עזרא – 
    • הרצאתו של ד"ר דן אלמגור על שירתו של יוסף צרפתי –  

    אנו מודים מקרב לב לידידי הפרויקט, ד"ר דן אלמגור, המוזיקאי אבי בללי וחוקר הספרות יהונתן ורדי, אשר הופיעו בערב בהתנדבות מלאה, ולכל המתנדבים המספרים שלנו על שחלקו מחוויות ההתנדבות. 

    עוד אנו מודים למתנדבי הפרויקט שהגיעו מכל קצוות הארץ כדי לחלוק איתנו את הערב המיוחד הזה, וגם לאלה שלא עלה בידיהם להיות איתנו. הערב הזה מוקדש לכולכם, כהוקרה על תרומתכם לשימור היצירה העברית בפרויקט בן-יהודה. 

    שלכם,

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

  • פרויקט בן-יהודה מארח את המוזיקאית והמשוררת יסמין אבן

    רבים מכם שמעו אותנו מסבירים לאורך השנים כי לפרויקט בן-יהודה יש שלוש מטרות עיקריות: שימור, הנגשה וחשיפה של היצירה העברית לדורותיה, לטובת הכלל, בחינם ובהתנדבות. במילים אחרות, איננו מסתפקים בשימור דיגיטלי של היצירה העברית והנגשתה ברשת דרך אתר הפרויקט; אנו שואפים להנגיש ולחשוף את היצירה העברית לקהל קוראים ישן וחדש בדרכים מגוונות, בין היתר בעזרת כלי המדיה החברתית העומדים לרשותנו בעשור האחרון. לצורך כך, לא רק פתחתנו יומן הרשת, דף פייסבוק וקבוצת פייסבוק למתנדבינו, אלא גם חנכנו ערוץ יו-טיוב לפרויקט. ב- 2013 התחלנו להפעיל דרך ערוץ היו-טיוב את המיזם "קוראים מיצירות פרויקט בן-יהודה", במסגרתו אנו מעלים לערוץ שלנו סרטונים של אנשי רוח ותרבות קוראים יצירות אהובות עליהם המופיעות באתר פרויקט, כשלצידם מופיע הטקסט המוקרא. לאחרונה שמחנו מאוד לארח במיזם את המוזיקאית והמשוררת המוכשרת, יסמין אבן, אשר בחרה להקריא 9 יצירות שונות ומגוונות במסגרת המיזם. יסמין כתבה כמה מילים על החוויה ואנו שמחים לשתף את דבריה ברשומת האורח המיוחדת הזו. יסמין כותבת:

    "ראשית, תודה רבה שנתתם לי את האפשרות לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה.

    לא היה לי קל לבחור את החומרים. בסופו של דבר, בחרתי להקריא את שיריה של חנה סנש לא רק בשל יופיים, אלא גם מכיוון שאמא שלי גילמה את דמותה בנעוריה, בהצגה שהועלתה בבית הספר. לכן רציתי גם אני "לגלם את דמותה" של סנש לרגע קט.

    "לאמי" מאת חנה סנש:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zzat" standard="http://www.youtube.com/v/mSm_g5d7Bu0?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=mSm_g5d7Bu0&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep9816" /]

    "בדרך" מאת חנה סנש:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8AeZu" standard="http://www.youtube.com/v/gJ2TD8VQS8M?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=gJ2TD8VQS8M&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3739" /]

    משיריה של רחל בחרתי את "אשתו" ו- "עיניי אעצום" העצוב והנוגע, האהובים עליי במיוחד. את שניהם הלחנתי  במסגרת פרויקט "לחשים" (אתר שירה מולחנת).

    "עיני אעצֹם" מאת רחל המשוררת: 

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8xPy5" standard="http://www.youtube.com/v/Mku59bSUJxA?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=Mku59bSUJxA&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6868" /]

    אשתו" מאת רחל המשוררת:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zALr" standard="http://www.youtube.com/v/fKALxAVPhgc?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=fKALxAVPhgc&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep2059" /]

    בהמשך בחרתי להקריא את "עקדה" המחאתי של רחל נגב, שיר רלוונטי ועוצמתי שהופתעתי להכיר לראשונה.

    "עקדה" מאת רחל נגב:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zUd2" standard="http://www.youtube.com/v/X7QUw7jQT6U?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=X7QUw7jQT6U&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8338" /]

    בחרתי גם כמה ממשלי קרילוב המשעשעים והמחכימים עליהם גדלתי.

    "הצפרדע והשור" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8APdO" standard="http://www.youtube.com/v/OfwgAjhw-cs?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=OfwgAjhw-cs&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep7442" /]

    "הארי והברדלס" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8AAPD" standard="http://www.youtube.com/v/BSA-cAxs6_A?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=BSA-cAxs6_A&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8401" /]

    "הזאב והטלה" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zQKC" standard="http://www.youtube.com/v/bx3cqALG1a8?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=bx3cqALG1a8&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6190" /]

    לסיום, בחרתי להקריא את הפתיחה של המחזה "הלילה ה-12" של שייקספיר, המחזה שגרם לי, כנערה, להתחיל לאהוב תיאטרון ולעשות  מנוי ל"הבימה" (טוב, גם הייתי "מאוהבת" באחד השחקנים.. :))."

    "הלילה השנים עשר" או "כרצונכם" מאת וויליאם שייקספיר בתרגום שאול טשרניחובסקי:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zyDA" standard="http://www.youtube.com/v/IWHMd4N8X9g?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=IWHMd4N8X9g&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3615" /]

    אנו מודים ליסמין אבן ולשאר אנשי הרוח והתרבות שהשתתפו במיזם, אשר תורמו מזמנם בהתנדבות לטובת הנגשת אוצרות התרבות שלנו לטובת הציבור הרחב במסגרת פרויקט בן-יהודה.

    שבוע טוב ומבורך,

    צוות הפרויקט.

  • גורקי אוהב את שלום עליכם

    בשנת 1906, כתב הסופר הרוסי מקסים גורקי איגרת קצרה לשלום עליכם, לאמור:

    את ספרך קיבלתי, קראתי, צחקתי ובכיתי – ספר נפלא! התרגום, נדמה לי, עשוי ביד חרוצה ובאהבה למחבר, אף כי לפעמים מורגש, כי בלשון הרוסית קשה למסור את ההומור הנוגה והלבבי של המקור – הספר מוצא חן בעיני מאד. עוד פעם אומר: ספר נעלה! כולו מתנוצץ באהבה נאמנה, טובה וחכמה לעם, ורגש זה כל כך יקר בימינו.

    (תרגום: משה בסוק)