יֶשְׁנָן מִלִּים רַכּוֹת, דַּקּוֹת עֲדֵי הַפְלִיא,

הִבַּעְתָּ רַק – וּכְבָר הוּקַל לְרוּחֲךָ,

אוּלָם מִלְּהַבִּיעָן אַתָּה תָּמִיד נִמְנָע.

רַק לִפְעָמִים, עֵת לֹא תַקְשִׁיב-תַּחְשִׁיב מִלִּים,

הֵן תִּמָּלַטְנָה לְפִי תֻמָּן מִתּוֹךְ הַפֶּה.

גַּם לֹא תַּרְגִּישׁ בְּכָךְ. רַק אַחַר-כָּךְ פִּתְאֹם

תִּרְאֶה כִּי מַשֶּׁהוּ נִפְלָא לְךָ קָרָה,

אַתָּה דּוֹבֵר דְּבָרִים שֶׁלֹּא דִבַּרְתָּ עוֹד,

אַתָּה רוֹאֶה דְבָרִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ עוֹד

וְכָל אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ גִּיל הוּא וְשִׂמְחָה.

אֲהָהּ, מִלִּים רַכּוֹת, דַּקּוֹת עַד לְהַפְלִיא!

סִלְסֵל זָמִיר לוֹ זֶמֶר

בְּרַחֲבֵי אֲוֵר;

מִי שִׂמְחָתוֹ יַבִּיעַ

וּמִי שְׂשׂוֹנוֹ יְתָאֵר?

סִלְסֵל זָמִיר לוֹ זֶמֶר

בְּתוֹךְ אַרְמוֹן פְּאֵר;

מִי צַעֲרוֹ יַבִּיעַ

וּמִי יְגוֹנוֹ יְתָאֵר?

מֵאַיִן הַשִּׁירִים יָבוֹאוּ?

מִכָּל מָקוֹם שֶׁלֵּב בּוֹ רָן;

בְּעוֹלָמֵנוּ הַיָּגֵעַ

יְפַכְפְּכוּ כְּמוֹ מַעְיָן.

דּוֹרוֹת רַבִּים עָבוֹר עָבָרוּ,

עָרִים רַבּוֹת הָפְכוּ עָפָר;

אַךְ שִׁירֵיהֶן עוֹד יְרַנֵּנוּ

תְּהִלָּתָן שֶׁבֶּעָבָר.

הֲרֵינִי נֵר דּוֹעֵךְ בַּסַּעַר,

פְּשֹׁט יָדְךָ, כַּסֵּה אוֹתִי.

הֲרֵינִי עָשׁ זוֹחֵל לַשַּׁעַר,

הַרְאֵנִי פֹּה מְנוּחָתִי.

הַיָּם שׁוֹבֵר אֶת דְּפוּס הַזַּעַר,

אוֹקְיָנוֹסִי אַתָּה, אֵלִי.

בִּקַּשְׁתִּי לִי בִּסְבַךְ הַצַּעַר

אֶת דַּרְכְּךָ: גַּלֵּהוּ לִי.

מִי עוֹזֵר לְךָ לִיצֹר שִׁירֶיךָ, נָא אֱמֹר?

– לִפְעָמִים יוֹם שֶׁמֶשׁ רַךְ-נָעִים, יוֹם אוֹר,

לִפְעָמִים הָעֶרֶב, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּלֵּק

וְכוֹכָב רִאשׁוֹן שֶׁבָּרָקִיעַ מִדַּלֵּק.

לִפְעָמִים שָׂדֶה הַמִּתְפַּשֵּׁט הַרְחֵב-הַרְחֵק

וְכָל גִּבְעוֹל שֶׁל עֵשֶׂב מְעוֹרֵר לָשִׁיר,

לִפְעָמִים רְחוֹב, הֲמוֹן אָדָם הַמִּדַּחֵק

וְשִׁיר נִדְלָק מִכָּל אִישׁוֹן מֵאִיר.

גם כי אלך בגיא צלמות…

(תהלים כ״ג)

בָּכִיתִי לַיְלָה בַּדְּמָמָה,

הֵבִיא הַלֵּיל לִי נֶחָמָה.

בָּכִיתִי וְלִבִּי מֵרַר,

בְּבִכְיָתוֹ לִבִּי טָהַר.

שָׁתִיתִי בַּחֲשַׁאי עָנְיִי,

כְּאִישׁ יִגְמָא יֵינוֹ בַּשְּׁתִי.

אָמַרְתִּי: רַב עָנְיִי, הַדָּךְ,

וְאֶל חֵיקְךָ אוֹתִי תִּקַּח.

אָמַרְתִּי, יֶלֶד רַךְ אֲנִי,

חִפַּשְׂתִּי וָאֶמְצָא אָבִי.

וְעֵת אֶכְשַׁל וְעֵת אַמְעִיד,

אֶמְצָא סִפְּךָ מוּכָן תָּמִיד.

וְעֵת אֵלֵךְ בְּגֵי צַלְמוֹן,

אֶשְׁמַע קוֹלְךָ כְּקוֹל הָמוֹן.

וְעֵת יִמְחַק שִׁמְךָ עֵטִי,

אַתָּה עוֹדְךָ שׁוֹמֵר בֵּיתִי.

וְעֵת אַבִּיט אֲנִי רָמִים,

תַּשְׁקִיף עָלַי בְּרַחֲמִים.

וְעֵת אָבוֹא לִשְׂפַת תְּהוֹם,

תּוֹשִׁיט אֵלַי יָדְךָ, מָרוֹם.

אַל נָא תֹאמְרוּ: שִׁירוּ שִׁיר טוֹב –

כִּי הוּא דָמוֹ אֲשֶׁר יִטֹּף!

אַל תְּבַקְשׁוּ מִשְׁקָל, חָרוּז,

בְּשִׁירָתוֹ אֲשֶׁר יָשִׁיר;

הַשָּׁר עַל מֵת הוּא לֹא יָחוּס

עַל גִּנּונֵי פִּיּוּט בַּשִּׁיר.

וְהַשּׁוֹתֶה כּוֹס תַּרְעֵלָה

הוּא לֹא יִדְאַג לִיפִי הַכּוֹס…

וְאַל תַּגִּידוּ: הוּא גָדוֹל…

רַק שַׁאֲלוּ נָא שְׁאֵלָה:

הוֹ, אֵיךְ לָשֵׂאת זֹאת הוּא יָכוֹל?..

לַמַּלְכָּה יַאנְגְּ סֶה פוּ

יֵשׁ שִׁבְעִים אַרְמוֹנוֹת,

וּמֵאָה חֲדָרִים כָּל אַרְמוֹן

וּמֵאָה חַלּוֹנוֹת בְּכָל חֶדֶר;

שׁוֹמְרִים גִּבּוֹרִים, עֲבָדִים עֲנָקִים,

מָגִּנִּים כְּבֵדִים, כִּידוֹנִים מַבְרִיקִים…

צוֹחֲקָה לַמַּרְאֶה יַאנְגְּ סֶה פוּ:

כַּמָּה טוֹב, יַאנְגְּ סֶה פוּ, לִרְאוֹתֵךְ,

וְכִי מִי עוֹד גָּדוֹל כְּמוֹתֵךְ?

לַמַּלְכָּה יַאנְגְּ סֶה פוּ

יֵשׁ נָהָר בְּתוֹךְ גָּן,

וְהוֹלְכָה הִיא בַּלֵּיל לַנָּהָר הַלָּבָן

וְכֻלָּהּ מַקְטִינָה כָּאֱגוֹז הַקָּטָן.

הִיא קוֹטְפָה לָהּ עָלֶה יְרַקְרַק,

לְהַפְלִיג בְּתוֹכוֹ לַמֶּרְחָק,

וְלוֹקְחָה לָהּ שְׁנַיִם חוּטִים

מִן הָעֵשֶׂב לִהְיוֹת לִמְשׁוֹטִים…

צוֹחֲקָה לַנָּהָר יַאנְגְּ סֶה פוּ:

כַּמָּה טוֹב, יַאנְגְּ סֶה פוּ, לִרְאוֹתֵךְ,

וְכִי מִי עוֹד קָטָן כְּמוֹתֵךְ?

עַל כָּל גָּדֵר לִי חֲלוֹמִי פּוֹרֵחַ,

מְקוֹם וַרְדֵי־הַבָּר פּוֹרְחִים וָרֹד;

אֲבַק דַּרְכִּי, אָפֹר מִכֹּבֶד עֹנִי,

מֻטָּל קַלִּיל עַל נַעֲלֵי הַנְּדוֹד.

הַשֶּׁקֶט מְפַנֶּה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ.

בְּאֶלֶף שִׁיר הַסּוֹד לִי מְזַמֵּר.

מִתּוֹךְ כָּל עָב רוֹמֶזֶת לִי הַשֶּׁמֶשׁ,

מִתּוֹךְ כָּל סְנֶה אֵלִי אֵלַי דּוֹבֵר.

הַאִם לֹא־כְלוּם שָׁדֶה יֹאמַר לִי?

הַיַּעַר – אִם לֹא עוֹד יָשִׁיר,

כָּל שֶׁהָיָה אוֹמֵר וְשָׁר לִי

בְּעֵת לִבִּי הָיָה צָעִיר?

הַאִם מֶרְחָק לֹא עוֹד יִרְמֹז לִי

מִקְסַם רָקִיעַ עֵת יָהֵל –

בַּכּוֹכָבִים לֹא עוֹד אֶקְרָאָה

מִכְתַּב קָדְשָׁהּ שֶׁל יַד הָאֵל?

הַאִם כָּל־כָּךְ כְּבָר קָרַבְתִּי,

אֵלִי, אֶל שַׁלְוָתְךָ זַכָּה –

עַד לֹא אֶרְאֶה עוֹד פְּלָאֶיךָ,

כָּמוֹךָ בָּם נַפְשִׁי שָׁקְעָה?

הָעֵשֶׂב יָפֶה מִכָּל צִיץ וְכָל פֶּרַח,

הַדֶּמַע עָמֹק מִכָּל יָם וְכָל מַיִם;

הָאֹשֶׁר הַבָּא עַל־גַב קַשׁ עִם הַזֶּרֶם

קוֹשֵׁר לָעֲנָק הֶחָזָק הָרַגְלַיִם.

טִפָּה מִן הַדָּם תַּחַת קְצֵה הַצִּפֹּרֶן

בָּאָה לְעִתִּים אֶל הַלֵּב כִּמְנַחֶמֶת;

הַשַּׂק הָרֵיקָן לֶחָכָם מָלֵא בָּר הוּא,

וְיַיִן מָלֵא לְנָכוֹן רִיק הַחֵמֶת.

תִּינוֹק בַּזְּרוֹעוֹת, וְתִינוֹק בַּשִּׂמְלָה נֶאֱחָז,

אִשְׁתִּי, – בְּלֹא בֶכִי, וּבְלֹא שׁוּם דִּבּוּר וְרַק הָס, –

כַּמָּה מְשׁוֹרְרִים צְעִירִים עִם שְׁחוֹר בַּשַּׁרְווּל,

כָּל רֹאשֹ מְרֻכָּן בִּדְמָמָה וּבְעֶצֶב שָׁפוּל –

הַיּוֹם מְלַוִּים עֲפָרִי לִמְנוּחַת נְצָחִים.

הָאֵת מְכַסֶּה אֶת גּוּפִי בָּרְגָבִים הַלַּחִים.

כֻּלָּּם מִתְפַּזְּרִים וּפוֹנִים לְאֵי-שָׁם בִּדְמָמָה.

וּבְעִקְּבוֹתֵיהֶם מְהַלֶּכֶת דּוּמָם הָאֵימָה.

הַשַּׁחַק כָּחֹל, אַךְ הִנֵּה שָׁם בָּאֹפֶק יִבְעַר,

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקֵעַ בְּשֶׁקֶט וְהוּא כִּמְהֻרְהָר.

אֵי-מִי מְצֹעָף בְּשָׁחֹר, יְחִידִי וּבוֹדֵד,

נִשְׁאָר עִם קִבְרִי וְעוֹד זְמַן מְרֻבֶּה הוּא עוֹמֵד.

יָמַי מִתְחַמְּקִים בַּחֲשַׁאי לַחֲלֹף,

מָשָׁל לְגַלִּים הַכּוֹרְעִים עַל הַחוֹף.

יָמַי מִתְהַלְּכִים כִּנְעָרוֹת בַּמָּחוֹל –

בְּגִיל וּבְחִיל, בְּמַבָּט אֶל הַכְּחוֹל…

יָמַי נִכְנָסִים כִּילָדִים אֶל לִבִּי

וְחוֹל הֵם שׁוֹפְכִים – כִּילָדִים – עַל סִפִּי…

יָבוֹאוּ, יֵצְאוּ, יַעַזְבוּנִי חָרֵד –

כְּמוֹ מִידִידִים כֵּן מֵהֶם אֶפָּרֵד.

לִבּוּט לִי שֶׁל זְאֵב, וְשַׁלְוָתִי שֶׁל דֹּב,

הַפֶּרֶא בִּי יִצְעַק, הַשֹּׁעַם בִּי יִקְשֹׁב.

אֵינִי מַה שֶּׁאֶחְשֹׁב, אֵינִי מַה שֶּׁאֹבֶה,

אֲנִי הוּא הַקּוֹסֵם, הַקֶּסֶם הַשּׁוֹבֶה.

אֲנִי חִידָה שֶׁאֵין פִּתְרוֹן־עַצְמָהּ מוֹצֵאת,

הָרוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִרְדֹּף עַצְמָהּ יוֹצֵאת.

בַּחֹרֶף אֲנִי קֹר, בַּקַּיִץ – הַשָּׁרָב;

אֲנִי הַבַּזְבְּזָן, הַמְפַזֵּר זָהָב;

הַנַּעַר הֶעָנִי, עִם כּוֹבָעוֹ בַּצַּד,

הוֹלֵךְ וּמְצַפְצֵף, לִגְנֹב זְמַנּוֹ מְעָט.

אֲנִי הוּא הַכִּנּוֹר, הַבַּס וְגַם הַתֹּף,

כְּלֵי־זֶמֶר נוֹשָׁנִים הַמְּנַגְּנִים בָּרְחוֹב.

אֲנִי הוּא הָרִקּוּד לְאוֹר הַלְּבָנָה,

שֶׁיְּלָדִים רוֹקְדִים בַּחֲבוּרָה קְטַנָּה.

אֲנִי הוּא הַשּׁוֹטֶה, שֶׁלְּאוֹר הָעֲגֻלָּה

נַפְשׁוֹ בּוֹ כְּמֵהָה לָאָרֶץ הַכְּחֻלָּה.

וּכְשֶׁאֲנִי עוֹבֵר לִפְנֵי חֻרְבָּה – תָּמִיד

אֲנִי הָרֵיקָנוּת אֲשֶׁר מִשָּׁם תַּבִּיט.

הִנֵּה אֲנִי מוֹרָא רוֹבֵץ לִפְנֵי סִפִּי,

הַבּוֹר הַמְּצַפֶּה, אָבוֹא בּוֹ בְּאִבִּי.

הִנֵּה אֲנִי הַנֵּר, נֵר זִכָּרוֹן דּוֹלֵק.

תַּצְלוּם נוֹשָׁן, יַתִּיר, עַל קִיר אָפֹר וָרֵיק.

הִנֵּה אֲנִי הַלֵּב – תּוּגָה נֶאֱמָנָה,

אֲשֶׁר כָּמְהָה אֵלַי לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה.

הִנֵּה אֲנִי הַלֵּיל, הַמְּצַוֶּה: עֲיַף;

עֲנַן־הַלֵּיל כָּבֵד, שִׁיר־עֶרֶב שֶׁיִּרְעַף.

כּוֹכָב שֶׁמֵּעָלַי, לְמַעְלָה בֶּעָנָן,

וְרִשְׁרוּשׁוֹ שֶׁל עֵץ, צִיל־פַּעֲמוֹן, עָשָׁן.

מִי כָּךְ בּוֹכֶה? וּמִי כָּךְ שָׁר? לוּ לַפָּחוֹת בְּלֵיל

כָּזֶה מֵאֵי־מִשָּׁם בָּא קוֹל־קוֹרֵא־עֶזְרָה בִּילֵל,

לוּ לַפָּחוֹת קַו־אֵשׁ רָחוֹק נִצְנֵץ מַבְהִיק, בּוֹדֵד.

שִׁירִי שֶׁלִּי־עַצְמִי כָּבֵד – כָּאֶבֶן כֵּן כָּבֵד

בְּלֵיל כָּזֶה. שִׁירִי שֶׁלִּי־עַצְמִי אָפֹר וָקַר –

אָפֹר וָקַר כְּמוֹ אִשָּׁה בַּעֲזוּבַת נֵכָר,

יוֹשְׁבָה בַּעֲרָפֶל לוּטָה, רֹאשָׁהּ עַל כַּף כָּפוּף,

עֵינֶיהָ, אֲדֻמּוֹת מִבְּכִי, בּוֹהוֹת אֶל יָם זָעוּף.

שִׁירִי שֶׁלִּי – הוּא־הוּא הַפַּחַד הָעִוֵּר־תָּמִיד,

נוֹטֵל מְנוּחָתְךָ מִמְּךָ וְאֶת שְׁנָתְךָ מַדִּיד,

נוֹשֵׂא אוֹתָהּ אֵי־שָׁם כְּעָב בַּלַּיְלָה הַשָּׁמֵם.

הֲלֹא זֶה קוֹל שֶׁל מְקֻלָּל, הַמִּתְאוֹנֵן אִלֵּם

בְּתוֹךְ דָּמְךָ. וְהוּא דָמְךָ, אֲשֶׁר בִּילֵל פּוֹלֵט

כָּל כֹּבֶד זֶה הַשִּׁמָּמוֹן, שֶׁבְּךָ הוּא מִתְפַּשֵּׁט.

וְזוֹ הִיא הַחִידָה שֶׁלְךָ – הַצַּעַר הַגָּדוֹל,

מִמֶּנּוּ לֹא תוּכַל לָנֶצַח עַצְמְךָ לִגְאֹל.

עֲלֵי סֶרֶט שֶׁל אֵין־סוֹף,

עֲלֵי קֶשֶׁת עֵת הַגֶּשֶׁם יַעֲרֹף,

כִּנּוֹרִי אֶתְלֶה וְגַרְזִנִּי

עִם תַּרְמִיל־הָאֶבְיוֹנִים שֶׁלִּי;

שֶׁיִּהְיוּ תְלוּיִים לְעֵינֵי־כֹּל

אֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה עַל־גַּב הַקֶּשֶׁת.

סֵמֶל שֶׁל הַשִּׁיר וְסֵמֶל שֶׁל הַמָּוֶת

וְשֶׁל פַּת־לֶחֶם עֲנִיָּה וּמְיֻבֶּשֶׁת.

אֲנִי יָשֵׁן בַּפַּרְק כָּווּץ עַל־גַּב הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה –

אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת קַשְׁיוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ;

שְׁמֵי הַסְּתָו הַחֲשׁוּכִים מֵעַל רֹאשִׁי תְּלוּיִים,

הַפַּרְק, קָמֵל, שָׁלוּךְ, כְּאֹהֶל לִי הִרְחִיב גְּבוּלוֹ.

אֲנִי יָשֵׁן בַּפַּרְק כָּווּץ עַל־גַּב הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה –

וּמִישֶׁהוּ שָׁחֹר בִּשְׁחוֹר אוֹתִי יְכַס וְיַעֲלֹט,

אֲנִי מַרְגִּישׁ שַׁחְרִירוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

חָזָק, חָזָק יוֹתֵר, בָּדוּד יוֹתֵר תִּהְיֶה לִי, בְּדוֹד.

אוֹתִי שׁוּם בֶּן אָדָם עוֹד לֹא הֵבִין עַד עָתָּה,

וְשׁוּם אָדָם גַּם לֹא יָבִין לִי עַד עוֹלָם;

וְכָךְ גַּם אֶפָּרֵד בִּכְאֵב, אֵרֵד לְמַטָּה –

וְזָר קוֹלִי מִן הַחַיִּים וּמִקּוֹלָם.

אוּלַי רַק שָׁם לִי מְנוּחָה טוֹבָה אֶמְצְאָה,

אַךְ אוֹי… אוּלַי גַּם שָׁם לִי לֹא תִהְיֶה מְנוּחָה;

וְאֶצְטָרֵךְ לִנְדֹּד, לָשֵׂאת רֹאשִׁי אִיגָעָה,

לִנְדֹּד וּלְקַלֵּל נְתִיבָתִי דְרוּכָה.

וְעֵת הַנְּבָלָה מַגַּעַת עַד לִשְׁמֵי שָׁמַיִם,

שָׁרִים לְךָ עוֹד אֵי־מִשָּׁם הַצֶּדֶק, הַשִּׂמְחָה;

וְעֵת כָּל הָאֲוִיר סָפוּג אַפְסוּת, גַּבְהוּת עֵינַיִם,

עוֹד בַּחֲשַׁאי דְּבַר אֱלֹהִים לוֹאֵט עִמְּךָ.

וְעֵת תַּחֲרִישׁ עוֹלָם הַחֲנֻפָּה הַמְשַׁוַּעַת,

פּוֹעֵם אֵי־שָׁם עוֹד לֵב אֶל אֲמִתּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם;

וְעֵת הַחֲצִיפוּת זוֹעֶקֶת בִּזְחִיחוּת הַדַּעַת,

לְךָ הַשֶּׁקֶט, הַדְּמָמָה נוֹטִים אֶת אָהֳלָם.

נוֹגֵן כִּנּוֹר קָטָן בָּאוֹר, נוֹגֵן בִּכְפָר יָרוֹק,

מָקוֹם אֲנִי אֵינֶנִּי בּוֹ, מָקוֹם בּוֹ לֹא אֶהְיֶה.

זוֹרֵחַ בַּיִת וּפוֹרֵחַ בִּמְדִינָה רְחוֹקָה,

מָקוֹם אֲנִי אֵינֶנִּי בּוֹ, מָקוֹם בּוֹ לֹא אֶהְיֶה.

אִשָּׁה צוֹחֶקֶת מַמְתִינָה בַּיַּעַר הָאָדֹם,

מָקוֹם אֲנִי אֵינֶנִּי בּוֹ, מָקוֹם בּוֹ לֹא אֶהְיֶה.

אֵי־שָׁם מַמְתִּין תֵּל שֶׁל עָפָר וְאֶבֶן מַמְתִּינָה,

וְשָׁם דַּוְקָא אֶהְיֶה,

מַדּוּעַ, מִפְּנֵי מָה?

אָהוֹב אוֹהֵב אֲנִי כָּל מַה שֶּׁחַי בַּשִּׁיר:

צִפּוֹר, וְנַעֲרָה בְּכוֹבָעָהּ תָּכֹל צָבוּעַ.

אִילָן, רְחוֹב וְקִיר.

הַכֹּל. כָּל שֶׁיָּדוּעַ לִי וְכָל שֶׁלֹּא יָדוּעַ.

וְשֶׁרָאִיתִי־כְּבָר אֹהַב. וּמַה שֶּׁיֵּשׁ וּמַה שֶּׁעוֹד יִהְיֶה:

חוֹמוֹת יְרִיחוֹ,

לִבְנֶה בִּלְבוּב, רוֹעֵשׁ לִי אֲבִיבִית וְשָׂח שִׂיחוֹ,

הָאֶבֶן הָאִלֶּמֶת וְהַחֲכָמָה,

הָעֲתִידָה לִהְיוֹת עוֹמֶדֶת לִמְרַאֲשׁוֹתַי

זוֹהֶרֶת בַּחַמָּה.

שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶּׁחַי – מִתְמָרֵד וּמִתְנַגֵּד לַמָּוֶת.

(הֵן הוּא נוֹשֵׁם וְחַי בִּנְחִירֵיהֶם שֶׁל סוּסֵי־קְבוּרָה שְׁחֹרִים

וְהוּא סוֹעֵר בְּתַאֲוָה בָּאֹדֶם שֶׁל שְׁקִיעַת־שַׁלְהֶבֶת).

עַל־כֵּן טוֹבִים:

הַצִּפָּרִים, הַנְּעָרוֹת בְּכוֹבָעִים שֶׁל תְּכֵלֶת,

הַדָּם

וְגַם אַבְנֵי־קְבוּרָה, כְּסוּיוֹת קַלִּיל בְּשֶׁלֶג.

דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה, דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה.

עֲדֶן אֲנִי סוֹבֵל, כְּאָז עוֹד מִתְעַנֶּה.

אוֹמֵר אֲנִי כָּל זֶה פָּשׁוּט, בְּלֵב גָּלוּי:

אֵין הֵם מַרְפִּים מִנִּי, הַסֵּבֶל, הָעִנּוּי;

אִם כִּי לָבוּשׁ אֲנִי כֻּתֹּנֶת שֶׁל פַּסִּים,

אֵינִי יָכוֹל לַעֲלֹז, לִשְׁכֹּחַ הַכְּעָסִים.

וּבוֹשׁ אֲנִי מְאֹד. אַךְ אֵין לְכָךְ עֵצָה.

עֲדֶן אֵינִי יָכוֹל לִצְחֹק בְּקוֹל דִּיצָה,

אִם כִּי עֵד אֱלֹהִים, שֵׁיֵּשׁ עַל מָה לִצְחֹק;

הִנֵּה, רְאוּ: נוֹפְלִים לָעֵשֶׂב הַיָּרֹק

גְּדוֹלֵי הַתַּפּוּחִים, וְעַל לֶחְיָם לַהֶבֶת,

וְהַבְּרִיּוֹת שָׂשִׂים, אִם כִּי נָפְלָם הוּא מָוֶת…

נוֹעֵץ אֲנִי שִׁנַּי בְּתַפּוּחִי בַּלֶּחִי,

אוּלָם בִּמְקוֹם לִצְחֹק, יַחְנֹק אוֹתִי הַבֶּכִי. – –

דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה, דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה,

עֲדֶן אֲנִי סוֹבֵל, כְּאָז עוֹד מִתְעַנֶּה,

וּמְשַׂחֵק בַּכְּאֵב, כְּבֶאֱגוֹזִים הַיֶּלֶד,

אִם כִּי אֵדַע הֵיטֵב, מַצְחִיק הוּא וְאִוֶּלֶת…

רְאוּ: בַּעֲלִיצוּת רַבָּה וְנִסְתָּרָה

הוֹלְכָה אִשָּׁה בָּעֵשֶׂב בְּשִׂמְלָה בָּרָה.

יָפָה הִיא, צְעִירָה, בְּהִירָה הִיא הָאִשָּׁה,

לָאֹפֶק הָאָדֹם, בְּרֶגֶל גְּמִישָׁה,

הוֹלֶכֶת הִיא בַּדֶּשֶׁא, צַעַד אַחַר צַעַד.

וְהִיא אֵינָה חוֹשֶׁבֶת, הִיא אֵינָה יוֹדַעַת,

כִּי דֶשֶׁא זֶה גָבוֹהַּ, בּוֹ רַגְלָהּ דּוֹרֶכֶת,

הוּא בַּעֲלָהּ שֶׁמֵּת בַּסְּתָו בְּיוֹם שַׁלֶּכֶת…

כַּמָּה סָפְדָה לַמֵּת, בָּכְתָה וּמֵרֲרָה…

עַכְשָׁו הִיא גַם יָפָה, צְעִירָה וְגַם בָּרָה,

צוֹעֶדֶת קַלִּילוֹת, בְּרֶגֶל גְּמִישָׁה,

אֶל אַרְגְּמַן הָאֹפֶק – תִּפְאֶרֶת שֶׁל אִשָּׁה.

דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה, דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה.

הַמָּוֶת לְכֻלָּנוּ נֵצַח מִתְאַנֶּה.

כּוֹרְתִים הַיַּעַר, שָׁר מַשּׂוֹר, גַּרְזֶן מַבְהִיק.

הָאִילָנוֹת מַטִּים רָאשִׁים לָאֲדָמָה.

כָּל רֹאשׁ חֲפוּף מָטָר, לָטוּף בְּאוֹר חַמָּה,

וְכָל זָקָן עָבֹת – סָבוּךְ, רָטֹב, מוֹרִיק.

אִם כֵּן? יִהְיוּ עֵצִים אֶל הַתַּנּוּר, פָּשׁוּט,

יִהְיֶה שֻׁלְחָן, סַפְסָל, יִהְיֶה מַתְבֵּן וָדֶלֶת –

וְעוֹד דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹעֶלֶת,

וְגַם אֲרוֹן־מֵתִים – לִי בְּדִיּוּק מָדוּד – –

דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה, דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה.

הַמָּוֶת לְכֻלָּנוּ נֵצַח מִתְאַנֶּה.

רַק אֲשַׂחֵק בַּכְּאֵב, כְּיֶלֶד בֶּאֱגוֹזִים,

אִם כִּי אֵדַע הֵיטֵב, זֶה מַעֲשֵׂה הוֹזִים…

יֵשׁ בַּיִת לִי עִם חַלּוֹנוֹת וְעִם קִירוֹת –

וְיֵשׁ אִשָּׁה לִי וְיָדַיִם לָהּ זְעִירוֹת,

שֻׁלְחָן, סַפְסָל וְגַן, גָּדֵר סָבִיב נִצָּבֶת,

אוּלָם כָּל זֶה לֹא יַצִּילֵנִי מִן הַמָּוֶת.

וְעֵת אִשְׁתִּי הַבַּיְתָה מֵרָחוֹק חוֹזֶרֶת

(יָדַיִם לָהּ קְטַנּוֹת, הִיא עֲיֵפָה, חִוֶּרֶת)

מַרְאֶה אֲנִי לָהּ כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה – בַּשִּׁיר.

וְהִיא קוֹרְאָה, צוֹחֶקֶת, הִיא שְׂמֵחָה כְּיֶלֶד;

אַךְ הִיא סוֹבֶרֶת, כִּי עֲדֶן אֵינִי עָשִׁיר:

הָרוּחַ שֶׁבַּשִּׁיר – אֵינֶנָּה מְיַלֶּלֶת.

הַגֶּדֶר שֶׁבַּשִּׁיר – אֵינָהּ גָּדֵר נִצֶּבֶת.

הַמָּוֶת שֶׁבַּשִּׁיר – לֹא הוּא, לֹא הוּא הַמָּוֶת.

כָּל יוֹם עוֹלֶה הַבֹּקֶר וְיוֹרֵד הָעֶרֶב,

הָרוּחַ אֶת הַשֶּׁלֶג בְּפָנַי מַשִּׁיב –

מַכְאִיב לִי כָּל אָבִיב, שֶׁפְּרִיחָתוֹ עוֹבֶרֶת,

כָּל קַיִץ בְּמִתְקוֹ עֲדַיִן לִי מַכְאִיב.

דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה, דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה. –

עֲדֶן אֲנִי סוֹבֵל, כְּאָז עוֹד מִתְעַנֶּה,

וּמְשַׂחֵק בַּכְּאֵב, כְּבֶאֱגוֹזִים הַיֶּלֶד,

אִם כִּי אֵדַע הֵיטֵב, מַצְחִיק הוּא וְאִוֶּלֶת…

אֶת הַיָּפֶה בַּחֲלוֹמוֹת אֶפְשָׁר מַהֵר לִשְׁכֹּחַ.

עָרִים וַאֲרָצוֹת, עָבַרְתָּ בְּשִׂמְחָה שֶׁל נַעַר,

מִדַּקְּקוֹת, מִתְעַרְפְּלוֹת, פּוֹרְחוֹת מִתּוֹךְ הַמֹּחַ.

מִלִּים, רַבּוֹת-תִּקְוָה בְּאָזְנְךָ צִלְצֵלוּ,

סוֹפְגוֹת רֹב-כֶּבֶד, כִּרְטֻבּוֹת מִגֶּשֶׁם, מִתְמַלְּאוֹת רֹב צַעַר,

וְרַק הַלֵּב – מִגַּעְגּוּעַ מִתְאַכֵּל הוּא.

הוֹ גַעְגּוּעַ, מִפָּנֶיךָ אֵין מִפְלָט, חֶבְיוֹן.

בִּכְפָר נִדָּח, בִּכְרַךְ גָּדוֹל אוֹ בַּעֲיֶרֶת,

תָּבוֹא בְּיוֹם גָּשׁוּם, שָׁעָה שֶׁל עִצָּבוֹן,

וְתִתְחַפֵּר בְּתוֹךְ הַלֵּב כַּחֲפַרְפֶּרֶת.

וְצַר נַעֲשֶׂה לְךָ הַבַּיִת, גּוּפְךָ לְךָ סוֹגֵר. –

לֹא חִיּוּכוֹ נָבוֹךְ שֶׁל יֶלֶד, וְלֹא דִמְעַת אִשָּׁה אוֹהֶבֶת,

וְלֹא נְבִיחָתָם הַיַּלְלָנִית שֶׁל הַכְּלָבִים, נֶאֱמֶנֶת וְנוּגָה,

יֵשׁ בְּכֹחָם אֶת נַפְשְׁךָ הַחֲזֵק פֹּה רְתוּקָה;

הַלֵּב כּוֹסֵף לְסַעַר, לָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת.

רוּחַ סְעָרָה, נְשִׁימָתְךָ קָשָׁה, קָרָה,

נוֹשֶׁמֶת יְבֵשָׁה לְאֹרֶךְ כָּל הַחוֹף;

כְּמוֹ בְּרָקִים מַכִּים גַּלִּים בְּרֶדֶף אֵין-לוֹ-סוֹף.

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ גָּוָן צָהֹב יַעֲטֹפוּ,

וּמִתְרוֹמֵם כְּמוֹ עָשָׁן הַחוֹל הַדּוֹקְרָנִי,

הָאִילָנוֹת אֶת כִּתְרֵיהֶם בַּחֲרָדָה יִכְפֹּפוּ.

מִי סוֹגֵר מֵאַחֲרָיו הַדֶּלֶת? מִי בּוֹרֵחַ

מִבַּיִת וִידִידוּת, לָרוּץ אֶל מוּל גּוֹרָל עִוֵּר?

בַּקֹּר, בַּחֹם, בַּסַּעַר, בְּאוֹר עָמוּם, חִוֵּר,

עַל-פְּנֵי כְּרַכֵּי רָעָב, בֵּין מַעַרְכוֹת אוֹיֵב,

נוֹדֵד מֵאֶרֶץ עַרְפִלִּית

בְּכִסּוּפָיו חוֹלֵף.

אֲנִי הַזַּמָּר, הַזּוֹנָה, רוּחַ-הָר.

נַעֲמֹד עַל-יַד מוֹט הַפָּנָס בִּשְׁחוֹר-לַיִל,

וְנִרְמֹז בְּמוֹ אֹדֶם מִטְפַּחַת: שָׁלוֹם,

שְׁלִים-מַזָּל, וְשָׁלוֹם, הַכּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם!

וְנֵצֵאָה לָנֶצַח מִפֹּה וְאֵינֶנּוּ,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וְלִפְנֵי שֶׁקָּמְלוּ הַפְּרָחִים בְּגַנֵּנוּ.

אֲנִי הַזַּמָּר, הַזּוֹנָה, רוּחַ-הָר.

וַאֲנַחְנוּ הַיֹּפִי בָּאֹפֶל יָלַדְנוּ.

עַתָּה נַעֲמֹד נִשְׁעָנִים אֶל הַקִּיר,

עֲיֵפִים מִן הַגּוּף, מִכּוֹכָב וּמִשִּׁיר;

לַשְּׁעָרִים הָאֲפֵלִים שֶׁבַּשֶּׁקֶט נָדַדְנוּ,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וּבָשְׁלוּ שִׁבֳּלֵי-הַשּׁוּעָל לַקָּצִיר.

וְאוּלַי כִּדְמֻיּוֹת אִיקוֹנִין שֶׁהֶחְוִירוּ

בְּלֵילוֹת לְבָנִים שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר נַעֲמֹד

בְּפִנּוֹת בָּתֵּיכֶם, לֹא-נִרְאִים וּבַבְּדוֹד;

בְּפֵרוּק אֶצְבָּעוֹת עֲצוּבוֹת רַק נַזְכִּירָה,

כִּי חַיֵּינוּ חָלְפוּ וְיָבְשׁוּ כְּחָצִיר

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וּבָשְׁלוּ שִׁבֳּלֵי-הַשּׁוּעָל לַקָּצִיר.

וְאַתֶּם לַשְּׁקֵטָה בַּמִּלִּים תְּצַיֵּתוּ

וְתֵשְׁבוּ מוּעָבִים, בְּהִרְהוּר, בְּלֹא נוֹעַ,

וּמֵעַל רָאשֵׁיכֶם כּוֹכָבִים יִתְלַהֵטוּ;

וּבְפַחַד תִּפְּלוּ עַל הַבֶּרֶךְ לִכְרֹעַ —

לִפְנֵי אֵלֶּה, כָּל אֵלֶּה, לִפְנֵי כָּל הַלָּלוּ,

שֶׁחָלְפוּ חַיֵּיהֶם וְיָבְשׁוּ כְּחָצִיר

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וּבָשְׁלוּ שִׁבֳּלֵי-הַשּׁוּעָל לַקָּצִיר.

• גלי סנדיק
• נורית רכס
• צחה וקנין-כרמל
• יוסי לבנון