בְּשֵׁם מִשְׁפָּחוֹת “קְטַנְטַנּוֹת”

וּבִשְׁמָם שֶׁל אַלְפֵי רַוָּקִים

אֲנִי בָּא בִּטְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת

אֶל בּוֹנֵי “מְגָרְדֵי הַשְּׁחָקִים”.

בּוֹנִים אַתֶּם כַּאן הֵיכָלִים

“מַמְלִיטִים” אֶת אַדְמַת הַחוֹלוֹת;

אַך דִּירוֹת בְּנוֹת חֲמִשָּׁה חֲדָרִים

עוֹלוֹת עַל הַצֹּרֶךְ, עוֹלוֹת.

כִּי יָדוּעַ, שֶׁבְּעִירֵנוּ הַזֹּאת

מִשְׁפָּחוֹת קְטַנְטַנּוֹת יֵשׁ לָרוֹב;

יֵשׁ זוּגוֹת בְּנֵי שָׁלשׁ נְפָשׁוֹת –

וְאֵין לְשָׁרְתָם שֵׁרוּת דֹּב.

וְיֵשׁ גַּם זוּגוֹת “צְעִירִים”,

לֹא הִמְלִיטוּ עוֹד נֶפֶשׁ שְׁלִישִׁית;

וְכָל זוּג מִתְהַפֵּך בְּצִירִים

בְּחַפְּשׂוֹ לוֹ דִּירָה אֱנושִׁית.

וְיָדוּעַ שֶׁבְּעִירֵנוּ הַזֹּאת,

יֵשׁ הַרְבֵּה בַּחוּרוֹת, בַּחוּרִים;

הוֹאִילוּ, הוֹאִילוּ לִבְנוֹת

גַּם לָהֶם לֹא סְדָקִים וְחוֹרִים:

לְכָל זוּג בֶּן שָׁלשׁ נְפָשׁוֹת

בְּנוּ שְׁנֵי חֲדָרִים וּמִטְבָּח;

הוּא יְוַתֵּר עַל מִרְפֶּסֶת בַּשָּׁנִים הַקָּשׁוֹת,

אַךְ לֹא עַל גְזוּזְטְרָא, הִיא – הֶכְרַח.

לְזוּג בֶּן שְׁתַּיִם גֻּלְגֹּלֶת

בְּנוּ חֶדֶר וּמִטְבָּח מְיֻחָד,

כְּדֵי שֶׁבִּשְׁעַת חֹסֶר מַכּוֹלֶת,

לֹא נִסְתַּכֵּל בַּקְּדֵרָה וּבַכַּד…

וְהָעִקָּר: זִכְרוּ אֶת הָרַוָּק

גִּמְלוּ גַּם עָלָיו אֶת הַחֶסֶד;

לְבַחוּר מִתְגּוֹלֵל בְּאָבָק

בְּנוּ חֶדֶר קָטָן עִם מִרְפֶּסֶת.

הארץ, 14.10.1931

שְׁנַיִם יְהוּדִים הוֹלְכִים בָּרְחוֹב

וְלֹא הוֹלְכִים, כִּי אִם רָצִים

כְּאִלּוּ אַחֲרֵיהֶם רוֹדֵף שְׁטָר חוֹב

אוֹ רוֹדְפִים רוּחוֹת פְּרָצִים.

וּשְׁנַיִם הַיְהוּדִים סָחִים שִׂיחָה חַמָּה,

שִׂיחָה בֵּין אִישׁ קוֹנֶה לְאִישׁ סַפְסָר;

הַסַּפְסָר יָרוּץ כַּסּוּס לְמִלְחָמָה

וְהַקּוֹנֶה מְהַדֵּס אַחֲרָיו כִּנְהוֹג אַפְסָר.

הַסַּפְסָר: "אָדוֹן יָקָר, הָהּ, הִזְדָּרֵז נָא וְהַקְדֵּם,

חֲטוֹף וּקְנֵה כָּל זְמָן עוֹד יֵשׁ;

כִּי כָּל גַּרְגִּיר אֶצְלֵנוּ – אַבְנֵי אֶסְמַרְגַּדֵּשׁ

וְהַמְּחִירִים עוֹלִים בִּלְהָבוֹת שֶׁל אֵשׁ,

תִּקְנֶה מִגְרָשׁ יָשָׁר, תִּקְנֶה מִגְרָשׁ עִם הָר –

הַכֹּל יָזוּב אֶצְלֵנוּ דְּבַשׁ וְגַם חָלָב"

אַך הַקּוֹנֶה אֵינוֹ כָּל כָּך נִמְהָר

וְלֹא נִפְתֶּה לְשִׁדּוּלָיו.

הַסַּפְסָר מְאַיֵּם עָלָיו בְּצֵאת הַחֹק

עַל מוֹעָצָה מְחוֹקֶקֶת וּבְרֹע הַמַּזָּל;

אַךְ הַקּוֹנֶה עוֹנֶה בְּחֵן בַּת־צְחוֹק:

“מוֹעָצָה מְחוֹקֶקֶת? אָז הַחוֹל יוּזַל!”

הארץ, 20.11.1932

(מִשּׁוּט בַּתַּעֲרוּכָה)

מַה טּוֹב לוֹ לַצַּבָּר, יָדִיד לוֹ בְּעִירֵנוּ יֵשׁ:

אֶזְרָח צָעִיר וּשְׁמוֹ: נִיצָן,

וְהוּא מַעֲבִיר מִמֵּקְסִיקָה אֶת מִשְׁפְּחוֹת־הָאֵשׁ

אֵלֵינוּ, עַל פִּרְיָן, פִּרְחָן, מַחְטָן, חִצָּן.

“מַמִילַרִיוֹת”, “אוֹפוּנְטִיָה” וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד

הַרְבֵּה מִינִים, הַרְבֵּה תְּרֵיסָר;

מֵהֶם בִּדְמוּת נָחָשׁ, מֵהֶם כְּעֵין קָדְקֹד,

שֶׁזֵּר פְּרָחִים עָלָיו – כְּרֹאשׁ נִירוֹן־קֵיסָר.

בָּנָה הָאִישׁ בַּ“יְרִיד” מְלוּכָה קְטַנָּה כְּאִי,

פִּנָּה טִבְעִית, מוֹלֶדֶת לַצַּבָּר;

כַּאן שֶׁלֶט מִתְנוֹסֵס: “גַּן מֵקְסִיקָאִי”

וּבוֹ מַפָּל שֶׁל מַיִם וְגֶשֶׁר לְמַעְבָּר.

שׂוֹחַחְתִי עִם הָאִישׁ (הָיִיתִי בַּבִּיתָן) –

וּבְצָמָא אֶשְׁתֶּה תּוֹרַת־צַבָּר מִפִּיו;

הֵידָד לְמַר נִיצָן, מִפִּי לוֹ שֵׁם נִתָּן:

אֲבִי כָּל קַקְטוּס, קִשּׁוּט לְתֵל־אָבִיב.

כלנוע, 19.4.1932

הוֹי מָה אֶשְׂמַח בְּיוֹם עֲצֶרֶת

עִם בְּנֵי עַמִּי בְּתֵל־אָבִיב,

עִם כָּל תִּינוֹק עֲנוּד עֲטֶרֶת

וְהוּא רוֹכֵב עַל שְׁכֶם אָבִיו.

הוֹי מַה יָּפוּ כָּל בְּנֵי הַנֹּעַר

הַמִּתְרַשְׁרֵשׁ כְּיַעַר רַךְ;

“הַנֹּעַר הָעוֹבֵד” אוֹ “בְּרִית הַצֹּהַר”

אוֹ “מַכַּבִּים” עוֹבְרִים בַּסָּךְ.

הוֹי מַה יָּפוּ זָקֵן וָעֶלֶם

וְכָל אוֹרֵחַ עִם גִּילוֹ;

יֻחְזַר נָא לָנוּ כְּבוֹד הַצֶּלֶם

שֶׁל עַם עוֹמֵד עֲלֵי תִלּוֹ!

וּשְׂמַח נָא עַם, זָקֵן וָנֹעַר

וּשְׁכַח לְרֶגַע כָּל יָגוֹן;

הוֹי מְסוֹר נָא לִי אֶת כּוֹס הַצַּעַר,

כִּי אֲקַבְּלוֹ לִבְלִי רָגוֹן.

אֲנִי פַּיְטָן שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת

וַאֲנִי אֶשָּׂא אֶת כָּל עֻלְּכֶם;

נַפְשִׁי הַיּוֹם יוֹתֵר מְשֻׁעְבֶּדֶת,

כִּי אֵדַע שִׁעְבּוּד כֻּלְּכֶם.

אַךְ אַל לִבְּכֶם אֵלַי תָּשִׂימוּ

בִּיחִידוּת אוֹ בִּקְבוּצוֹת

אִם בְּעֵת שֶׁקּוֹל עֲנוֹת תָּרִימוּ

אֶבְכֶּה דּוּמָם בְּרֹאשׁ חוּצוֹת.

עַד שֶׁיְּקַבְּצֶנּוּ אֵל שָׁמַיִם

מִן הַפִּזּוּר, מִפֹּה וְשָׁם

וִישַׂמְּחֵנִי בִּירוּשָׁלַיִם

הַבְּנוּיָה עִם כָּל הָעָם.

הארץ, 23.3.1932

זֶה לֹא אֲנִי, זֶה צֵל צִלִּי, זֶה בֶּן־זוּגִי

הֻצַּג בְּעֶרֶב יוֹם אֶתְמוֹל אֶל מוּל הַקִּיר;

אוּלָם רָאִיתִי אֶת עַצְמִי, הִכַּרְתִּי אֶת חוּגִי;

יָחִיד עָמַדְתִּי בְּתָא, יָחִיד לִבְלִי מַכִּיר.

שִׁירֵי צִיּוֹן שָׁלַחְתִּי מִן הַכְּתָב

בָּרַדְיוֹ אֶל כָּל הָעִיר וְכָל בָּתֵּי קָפֶה,

אַך הַגִּידוּ לִי נָשִׁים, גְּבָרִים וָטַף;

מֶה הָיָה קוֹלִי? גָּמִישׁ, חָזָק, רָפֶה?

הַגִּידוּ לִי, הָיְתָה גַּם הַטְעָמָה

בְּ“דִקְלוּמִי” זֶה הָרִאשׁוֹן?

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם, שֶׁ"מִכָּל הָאֲדָמָה

שָׂרְדָה רַק זֶרֶת לָנוּ" – אֲמַרְתֶּם עוֹד לִישׁוֹן?

וְכִי שֵׁם צִיּוֹן נָשָׂאתִי עַל שְׂפָתָי –

הַזְכַרְתֶּם, כִּי בְּכָל יְמֵי הֶחָג וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה

עַל רֹאשׁ כָּל שִׂמְחַתְכֶם (שֶׁהָיְתָה גַּם שִׂמְחָתִי)

לֹא הַעֲלִיתֶם אֶת שֵׁם קִרְיַת דָּוִד עַל פֶּה?

שׁוֹטַטְתִּי בָּעִיר בְּחַגִּים וּבְמוֹעֲדִים,

יָחִיד הָלַכְתִּי, עָבַרְתִּי גַּם בַּסָּך.

אַךְ אֲהָהּ, הֵן חֶטְאֲכֶם כַּשָּׁנִי מַאֲדִים

וּכְמוֹ זִכְרוֹן “יְרוּשָׁלַיִם” מִלִּבְּכֶם נִשְׁכַּח.

אֶתְמוֹל בָּרַדְיוֹ עַל צִיּוֹן “דִּקְלַמְתִּי” אֶת שִׁירִי,

שׁוֹמְעַי שָׁמְעוּ קוֹלִי עֵת לֹא אֶשְׁמַע קוֹלָם;

הוֹי, מַה יָּקַרְתְּ לִי, תֵּל אָבִיב עִירִי,

אוּלָם כִּירוּשָׁלַיִם לֹא תִּהְיִי לִי עַד עוֹלָם.

הארץ, 10.5.1932

בְּכָל תָּקְפָּהּ קִלְלַת “מוּחַרֶם”,

הָעִיר כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה;

כָּל אִישׁ – כַּחֲמוֹר (נוֹסִיף עוֹד: “גָּרֶם”)

וְכָל אִשָּׁה – כַּחֲמוֹרָה.

סַבָּלִים עוֹבְדִים בְּפֶרֶךְ

מַזִּיעִים הַכַּתָּפִים;

הַמָּסֹרֶת – עוֹד מִתֶּרַח?

אוֹ מִזְּמָן שֶׁל הַתְּרָפִים?

כָּל הָעִיר כֻּלָּה מֻכְרַחַת

כְּהֶרֶף עַיִן לְהַגֵּר;

כָּל בֵּיתְךָ – כְּמוֹ בָּרַחַת

וְאוֹי לְךָ אִם תְּפַגֵּר.

הוֹי הַ“מֶּשֶׁךְ”, הוֹי הַ“מֶּשֶׁךְ”,

הַ“מּוּחַרֶם” הַיָּקָר;

הַמַּשְׂכִּיר נושֵׁך בַּנֶּשֶׁךְ

וּמְדַרְבֵּן דִּרְבּוּן בָּקָר.

כָּל אִשָּׁה כְּמוֹ “מְנֻשֶּׁלֶת”

כָּל דִּירָה – שְׁמָמָה כַּתֵּל;

כְּלוּם אֵין כְּלָל וּכְלָל יְכֹלֶת

הַ“מּוּחַרֶם” לְבַטֵּל?

אִישׁ רוֹכֵב עַל גַּב רֵעֵהוּ

וְשֻׁלְחָן עַל גַּב שֻׁלְחָן;

“שִׁלְטוֹן אֵירוֹפִּי”! אַךְ אַיֵּהוּ?

כְּלוּם “מוּחַרֶם” הוּא פֻּלְחָן?

הארץ, 11.5.1932

עִם כָּל מִטַּלְטְלַי, וְגַם שִׁירַי בַּתִּיק,

נָסַעְתִּי הַשָּׁבוּעַ כִּשְׁלשׁים, בְּעֶרֶךְ, מֶטֶר

סוּס אֶחָד וְסַבָּלִים שְׁלשָׁה מִסַּאלוֹנִיק

עֲקָרוּנִי מִ“יַּבְנֶה” לְ“קַרְל נֶטֶר”.

כְּמוֹ בְּקִיר מַסְמֵר יָשָׁן, מֻחְלָד

הָיִיתִי בְּחַדְרִי אַרְבַּע שָׁנִים תָּקוּעַ;

הָיָה לִבִּי בָּטוּחַ, כִּי סֵדֶר עוֹלָמִי – מֻחְלָט

וְלֹא יָזוּז וְלֹא יָנוּעַ.

יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק, כִּי כָּך וְכָך צְעָדִים

מֵחַדְרִי לְ“הֶס” אוֹ לַמַּעְרֶכֶת;

וְכַמָּה כָּל גְּבֶרֶת – צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל מֵי נְרָדִים

מִדִּירָתָהּ כָּל יוֹם בָּרְחוֹב שׁוֹפֶכֶת.

יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק, כַּמָּה לְכָל שָׁכֵן טְלָאִים

עַל כָּל סָדִין וְכַר וָכֶסֶת;

וְעוֹד הַרְבֵּה פִּלְאֵי־פְּלָאִים

סִפֵּר לִי כָּל חַלּוֹן, גְּזוּזְטְרָא, מִרְפֶּסֶת.

וְחָל פִּתְאוֹם שִׁנּוּי כָּל־כָּך כַּבִּיר

בְּכָל חַיַּי וּבְכָל הַסֵּדֶר.

עָבַרְתִּי לְדִירָה אַחֶרֶת; וּכְפָרָשׁ וּכְאַבִּיר

אֻכְרַח לָשֵׂאת עֵינַי לְכָל חַלּוֹן חָדָשׁ, מַעֲקֶה וָחֶדֶר.

לְפִי שָׁעָה בְּסִדּוּר חַדְרִי אֲנִי טָרוּד,

הוּא נִפְלָא, אַךְ יֵשׁ עָלָיו תַּרְעֹמֶת;

בּוֹ גָּרִים שִׁשָּׁה זְבוּבִים, שֶׁכָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ צָרוּד,

אוּלָם שִׁשְׁתָּם בְּיַחַד מְזַמְזְמִים שִׁיר חֶמֶד.

אַך אַל דְּאָגָה, כִּי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם

בְּקָרוֹב שְׁאֵלַת זְבוּבַי אֶפְתֹּר בְּפֶתֶר;

לְפִי שָׁעָה כְּדַאי, שֶׁיִּכָּתֵב וְיֵרָשֵׁם;

הַ“שִּׁיר שֶׁל יוֹם” הִגֵּר מִ“יַבְנֶה” לְ“קַרְל נֶטֶר”.

הארץ, 13.5.1932

קָנִיתִי שֵׁם תִּפְאֶרֶת

בְּכָל קַצְוֵי הַכְּרָךְ;

כָּל גֵּר וְכָל גִּיּוֹרֶת,

אוֹרֵחַ אוֹ אֶזְרָח

כּוֹתֵב אֵלַי אִגֶּרֶת

בְּסִגְנוֹן קָשֶׁה אוֹ רַךְ

עַל כָּל צָרָה מַמְאֶרֶת

וְכָל יַתּוּשׁ פָּרַח.

אִשָּׁה אֵלַי כּוֹתֶבֶת:

"אָדוֹן יָקָר נִכְבָּד,

"אֲנִי כֻּלִּי עֲצֶבֶת

"חִוְּרָה אֲנִי כְּבַד;

"עַל ‘שְׁכוּנַת הָרַכֶּבֶת’

"עָרְכוּ לֹא פַּעַם מִשְׁפָּט

"אַך לִי כָּבוֹד לָשֶׁבֶת

"בִּרְחוֹב ‘הָעֲלִיָּה’.

"תַּחֲנַת עֶגְלוֹת הַזֶּבֶל

"נִמְצֵאת בְּזֶה הָרְחוֹב;

"כָּל יוֹם – כְּיוֹם שֶׁל אֵבֶל

"גַּם לִי וְגַם לַטַּף.

"הוֹי קַח כִּנּוֹר וָנֵבֶל,

"אוֹ מַטְאֲטֵא עִם תֹּף

"לָעֹקֶץ וְלַסֵּבֶל

"שִׂים נָא קֵץ וָסוֹף.

"זְבוּבִים בָּאִים אֵלֵינוּ

"רֵיחוֹת מִכָּל הָעִיר,

"רוֹחֲשִׁים בְּתוֹךְ כֵּלֵינוּ

"בַּפֶּה, בַּכּוֹס, בַּסִּיר,

"עוֹקְצִים אֶת עוֹלָלֵינוּ

"נוֹשְׁכִים גַּם אֶת הַבְּעִיר,

"יוֹמֵנוּ וְלֵילֵנוּ –

"לֹא נִים וְאַף לֹא תִּיר.

"עַל כֵּן עֲשֵׂה נָא חֶסֶד

"וּרְאֵה בְּעַד זֶה כָּל טוּב,

"הַזְרֵם מִדְּיוֹ הַקֶּסֶת

"עַל זוֹ תַּחֲנַת הַזְּבוּב,

"כִּי כָּל מַחֲלָה תּוֹסֶסֶת

"בְּזֶה מֶרְכָּז חָשׁוּב;

"גָּרֵשׁ זְבוּבֵי הַכְּנֶסֶת

יֵלְכוּ לִבְלִי לָשׁוּב!!"

הארץ, 13.7.1932

הָעִיר בָּעֶרֶב מִתְחַשְׁמֶלֶת:

בּוֹעֵר כַּרְכּוֹב, חַלּוֹן וּתְרִיס;

בְּתֵל־אָבִיב הֵן מִסְתַּמֶּלֶת

כָּל פַּארִיס, אַךְ לֹא פַּארִיס.

עֶרֶב עֶרֶב בְּנֵי הַנֹּעַר

וְכָל נָשׂוּי וְכָל גַּלְמוּד

מִתְיַחֵד עִם הַקּוֹלְנוֹעַ

וְגַם עִם זִילְבֶּרְג בַּ“תַּלְמוּד”.

אֵצֶל “שֶׁלֶג” לָן הָ“אֹהֶל”,

“הַבִּימָה” לָנָה בְּ“הֶס”,

שָׁם שׁוֹתִים כּוֹס תֵּה, לֹא כֹּהֶל,

הַלֵּב מָקוֹם חָשׁוּב תּוֹפֵס.

אֵצֶל “הֶס” אַנְשֵׁי “מֹאזְנַיִם”,

אֵצֶל “רַצְקִי” הַ“כְּתוּבִים”;

וְהַכְּתָלִים כּוֹרִים אָזְנַיִם

לִרְכִילוּת שֶׁל בְּנֵי טוֹבִים.

אַךְ תֵּל־אָבִיב הֲרֵי לֹא דַּי לָהּ

לֵישֵׁב בְּ“שֶׁלֶג” עַד חֲצוֹת,

וְעַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּלַּילָה

אוֹכְלִים בְּ“אַלְטְשׁוּלֶר” קְצִיצוֹת.

שָׁם גּוֹמְרִים אֶת הַמִּשְׁמֶרֶת

בִּימוֹת הַחוֹל וּבַחַגִּים;

פֶּרְסְקִי שָׁם אוֹכֵל חֲזֶרֶת,

אַך לֹא חֲזֶרֶת בְּלִי דָּגִים.

הַשָּׁנָה נוֹסְפָה מִשְׁמֶרֶת

(וְאַל תַּגִּידוּ נָא בְּגַת)

אֶצְלֵנוּ יֵשׁ גְּבִירוֹת עֲשֶׂרֶת,

שֶׁלֹּא יָשְׁנוּ בְּ“לֵיל מוֹלָד”.

וְאַל תַּכְחִישׁ נָא כָּל חַיֶּטֶת

(וּדְבַר אֱמֶת הֲרֵי לֹא פָּס)

כַּמָּה שְׂמָלוֹת תָּפְרָה בְּרֶטֶט

לִכְבוֹד הַ“יֶּלֶד בָּאִלְפָּס”.

הָעִיר בָּעֶרֶב מִתְחַשְׁמֶלֶת,

אִישׁ אִישׁ נִשְׁפֵי רִקּוּד יִמְצָא,

אַך אַל תָּחֹגּוּ הָאִוֶּלֶת

וְאַל תַּעֲשׂוּנוּ לְשִׁמְצָה.

כָּל דַּעֲבַד רַחֲמָנָא לְטָב עֲבַד

כָּל מַה דְּעָבִיד רַחְמָנָא

לְטָב עָבִיד;

אַךְ מָה עוֹלְלוּ “אֲמוּדָאִים”

לַמֶּלֶךְ דָּוִד?

לֹא הוּא הַמְּשׁוֹרֵר

וְלֹא הוּא הֶחָסִיד;

לֹא לוֹ הֶעָבָר

וְלֹא לוֹ הֶעָתִיד.

דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

אֵינוֹ חַי וְאֵינוֹ קַיָּם;

וְהַמְּעַט לָהֶם זֹאת,

וְלֹא יֹאמְרוּ דַיָּם.

מְגַמַּת “אֲמוּדָאִים”

יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית

עִם דָּוִד הַזָּקֵן –

גַם אֲבִישָׁג הַשּׁוּנַמִּית.

אָמְנָם יְמֵי פֻּרְעָנִיּוֹת

בָּעוֹלָם מִתְרַגְּשִׁים;

גּוּרוּ לָכֶם מְלָכִים

וְגַם פִּילַגְשִׁים.

וְכַמָּה בֶּאֱמֶת

דָּרוּשׁ כֹּחַ גַּבְרָא

לַהֲפוֹך אֶת הָעוֹלָם

בְּאִיפְכָא מִסְתַּבְּרָא.

הוֹי נוֹרְמַן וּשְׁלוֹנְסְקִי,

אֲבִי־שָׁאוּל וּזְמוֹרָה;

אֵין זֹאת כִּי יָמֵינוּ –

יְמֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.

וּמֵעַל דָּוִד הָאֻמְלָל

הֵסִירוּ הַנֶּזֶר

דִּיקִי אַלֶכְּסֵיי

וּשְׁטֵיינְמַאן אֱלִיעֶזֶר.

הארץ, 2.11.1931

(מֻקְדָּשׁ לַ“מּוֹרְדִים”)

תְּקַעְתֶּם, אֲהָהּ, שִׁבְרֵי תְרוּעָה שֶׁל מֶרֶד,

אוּלָם כָּל מֶרֶד לֹא תִמְרֹדּוּ,

כִּי רַעְמַתְכֶם אֵינֶנָּה מִסְתַּמֶּרֶת

אֶלָּא – כְּכַרְבֹּלֶת תַּרְנְגוֹל מֵהוֹדוּ.

מִחוּץ תָּקְפָה אֶתְכֶם סְחַרְחֹרֶת מְקַשְׁקֶשֶׁת,

אוּלָם בַּמַּחְבּוֹאִים, אֲהָהּ, מָה רַב הַשֶּׁקֶט.

מִיסוֹד הַמַּיִם וְהַקֶּמַח נִתְּנָה לָכֶם מִדָּה מֻגְדֶּשֶׁת,

אוּלָם בְּעִסַּתְכֶם – לֹא שֶׁמֶר, אַף לֹא דֶרֶד, אַף לֹא פֶקֶט.

תְּרוּעַתְכֶם תִּקְרַע אַךְ תֹּף שֶׁל אֹזֶן מַחַט,

וְזוֹ הִתְנַפְּחוּתְכֶם – כְּהִתְנַפְּחוּת הַזֶּפֶק;

וְכַמֻּרְאָה, שֶׁמִּדְּקִירָה אַחַת אֶת כָּל רוּחָהּ נוֹפַחַת

כֵּן מֶרֶד זִפְקְכֶם יִפַּח לִבְלִי כָּל שֶׂפֶק.

וְלָמָּה זֶה צְוַחְתֶּם אֶת כָּל הַצֶּוַח

וּלְבַטָּלָה שְׁפַכְתֶּם אֶת כָּל הַמֶּרֶר?

הֲרֵי גַם שִׁבְחֲכֶם אֵינֶנּוּ שֶׁבַח,

גַּם אָרַרְכֶם אֵינֶנּוּ אֶרֶר.

הארץ, 2.12.1932

בִפְתִיחַת "הַכִּנּוּס הָאַרְצִי הָרִאשׁוֹן

שֶׁל הַסּוֹפְרִים הַצְּעִירִים"

יָכֹלְתִי לְנַמְנֵם וַאֲפִלּוּ לִישׁוֹן,

כִּי אִישׁ לֹא הִפְרִיעַ וּבְקוֹלוֹ לֹא הִרְעִים.

נְאֻם הַפְּתִיחָה הָיָה מְצֻיָּן,

כִּי קוֹל הַפּוֹתֵחַ הָיָה דֵּי דָּלוּל;

הַפַּטִּישׁ כָּרָאוּי לוֹ הִדְהִים הַשֻּׁלְחָן

אַךְ הַנְּאֻם בִּכְבוֹדוֹ הָיָה כְּמוֹ צָלוּל.

לֹא הֵבַנְתִּי בְּהֶחְלֵט דִּבְרֵי הַמַּרְצָה,

כִּי הָ“אִידִילְיָה” עָבְרָה מִן הָעוֹלָם;

לְהֵפֶךְ: רַק עַכְשָׁו הִיא חָזְרָה לְאַרְצָהּ

עֵת יָשְׁבוּ צְעִירִים עִם זְקֵנִים בָּאוּלָם.

וְכֵן לֹא הֵבַנְתִּי עַל שׁוּם מָה הִיא טָרְחָה

לְלַמְּדֵנוּ כְּתִיבַת שִׁיר עַל שִׂנְאָה אוֹ אַהֲבָה;

מִי יוֹדֵעַ בִּכְלָל לִכְתֹב שִׁיר כַּהֲלָכָה?

אֶחָד מֵאֲלָפִים וְאוּלַי – מֵרְבָבָה.

הארץ, 31.3.1937

הַיָּם יֵז שֶׁצֶף קֶצֶף

בּוֹ חָזָק הַטֶּמְפּוֹ;

פוֹרְטִיסִּימוֹ הַקֶּצֶב

אַף בְּ“אֹהֶל שֵׁם” פֹּה.

יוֹמָם תַּכֶּה הַשֶּׁמֶשׁ,

בַּלַּיְלָה – הַחַשְׁמֶלֶת;

רַב אוֹ דוֹקְטוֹר אֶמֶשׁ –

וְהַיּוֹם לָשׁ מֶלֶט.

טִיחַ, הָבָה טִיחַ,

יַד קַבְּלָן בָּעֹרֶף;

בַּקַּיִץ אֲבַטִּיחַ

וְתַפּוּז בַּחֹרֶף.

הארץ, 9.3.1934

חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת,

לִבְשִׁי נָא תֵּל־אָבִיב;

הֶאָח יִקְרָא כָּל יֶלֶד

רוֹכֵב עַל שְׁכֶם אָבִיו.

פָּרָה תִּרְקֹד בָּרֶפֶת

וְדָג יִצְהַל בַּיָּם;

וְשֵׁם וְחָם וְיֶפֶת

יָרִיעוּ לִקְרָאתָם.

יִקְנֶה כָּל אִישׁ בְּגֶרֶשׁ

חֲצוֹצֶרֶת שֶׁל נְיָר,

וְכָל בִּגְתָּן וְתֶרֶשׁ

יוּצָא מִן הַמִּסְתָּר.

עַל בַּהַט וְסֹחֶרֶת

עִם בּוּץ וְאַרְגָּמָן

תִּרְקֹד וַשְׁתִּי הַגְּבֶרֶת

בִּלְבוּשׁ “אָזְנֵי הָמָן”.

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עִם דֶּגֶל

עַל חַרְבוֹנָה יָטוּס

הָמָן יֵלֵךְ בָּרֶגֶל,

אַךְ מָרְדְכַי – עַל סוּס.

אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל

תוּבַל בְּכִרְכָּרָה;

תִּצְרַח כָּל קֶרֶן אַיִל

עִם כָּל קַרְנֵי פָּרָה.

אַךְ זֶרֶשׁ, הָהּ, בְּאֵבֶל,

הַלֵּב בָּהּ מִתְפַּלֵּץ:

הָמָן מוּכָן לַחֶבֶל –

אַךְ אֵין בָּעִיר, כָּל עֵץ.

וּבְנֵי הָמָן עֲשֶׂרֶת

כֻּלָּם חִוְרִים כְּסִיד

וְכָל חֲמוֹר וָפֶרֶד

מַעֲשֵׂי תָקְפָּם יַגִּיד.

הארץ, 12.3.1933

הִיא נִבְנְתָה מִשְּׁכוּנוֹת,

הִיא הָרְכְּבָה מִוְּעָדִים;

וְאַף בַּשָּׁנִים הַשְּׁחוּנוֹת

תָּפְחָה כְּבָצֵק עִם דְּרָדִים.

בָּנוּהָ יוֹצְאֵי גָּלֻיּוֹת

סִגְנוּנֵיהֶם קָשֶׁה לְתָאֵם;

צִלַּמְתָּ אוֹתָהּ עַל גְּלוּיוֹת –

דּוֹמֶה: מִצְטָרְפָה לְשָׁלֵם.

חֹק אֶחָד לַחָפְשִׁי וְחָרֵד,

לֶעָשִׁיר וּלְגוֹרֵף הַבִּיבִים;

אַךְ יֵשׁ, כִּי פִּתְאוֹם תִּתְפָּרֵד

תֵּל־אָבִיב לְתִלֵּי אֲבִיבִים…

הארץ, 9.3.1934

אָכֵן מָלְאוּ שָׁנִים שְׁלֹשִׁים

שֶׁנִּצְרָפִים בָּךְ וּנְלוֹשִׁים

גּוּשֵׁי חַיִּים כְּמוֹ עַפְרוֹת זָהָב בַּכּוּר;

וְאַף כִּי לֹא נֻקֵּית עוֹד מִסִּיגִים

בִּפְעָלִים וַהֲגִיגִים

נִשְׁבַּעְתִּי כִּי יַרְתִּיחַ בָּךְ זָהָב סָגוּר.

יָדַעַתְּ רֹן, יָדַעַתְּ דְּוַי

בִּלְבּוּל שָׂפוֹת, עִרְבּוּב הֲוָי,

אַךְ אוֹת כְּלִילוּת עִבְרִית עַל עֲתִידֵךְ נִשָּׂא;

אִם בִּנְמָלֵךְ תַּעֲלֶינָה הָרְבָבוֹת

כִּי שֶׁבַע בָּךְ יִשְׂגֶה פְּרִי אַהֲבוֹת

וַחֲזוֹנֵךְ יָרֹן מִתּוֹךְ כָּל עֲרִיסָה.

וְאִם קֹרָא לָךְ עִיר הָעֲלוּמִים

אֵין זֹאת כִּי חֲלוֹמוֹת גְּלוּמִים

תָּלוּ עָלַיִךְ כְּלֵי זִמְרָם וּפְאֵר חֶלְיָם;

כְּפֶלֶא נֵס עַל חוֹף הַיָּם שְׁתוּלָה

הָיִית לְיִשְׂרָאֵל בְּשׂוֹרָה כְּפוּלָה:

מָבוֹא אֶל הַיַּבֶּשֶׁת וּמוֹצָא אֶל יָם.

הארץ, 8.2.1940