גֵּ’נֵיבָה! הֶעֱלֵיתִי שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַי וְלִבִּי זָע־בִּי, זָע –

לֹא לְהָרַיִך, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָךְ, וְלֹא לִיאוֹרֵךְ,

וְלֹא לִנְתִיב אֵין קֵץ הַנִּמְתָּח לוֹ לְאֹרֶךְ –

וְלֹא לְפִנָּה שְׁקֵטָה בִשְׂדֵרוֹת מוֹן-רֵיפּוֹ.

בְּרִי־דֵי־פְרִיבּוּרג, שָׁם חֶדֶר שׁוֹמֵם לִי שָׂכַרְתִּי,

בִּרְחוֹב נִדָּחָה וְנִשְׁכָּחָה בְפַאֲתֵי עִיר,

בְּחוֹמַת אֶבֶן כֵּהָה, בַּעֲלִיַּת קִיר –

אֶת צַעֲדֵי אִסְטְהָר עִם הַעֲרֵב יוֹם שָׁמַרְתִּי.

זָכַרְתִּי אֶת הַחֶדֶר, הוֹפִיעָה בוֹ כַחֲלוֹם –

כָּל זָוִית בּוֹ אָז תּוּאַר, כָּל כֹּתֶל אֲשֶׁר עֻמַּם,

בְּבוֹאָהּ – יַחַד אִתָּהּ יָבוֹא זְהַב דִּמְדּוּמִים.

הַזָּהָב ­– בּוֹ לֹא יִשְׁווּ אוֹרוֹת אַלְפֵי יוֹם.

הָעָם הִתְרַפֵּק אָז עַל חֲזֵה סַלֶיו וְיוּרָה,

בְּחֵיק הַיְאוֹר הִשְׁתַּעֲשַׁע וּבִשְׁבִילֵי גַן,

צָחַק לוֹ לָרָחוֹק וְלַמְּרוֹמָם, לְמוֹנְבְּלַן,

וַאֲנִי בַעֲלִיָּתִי מַמְתִּין לָהּ הַסְּגוּרָה.

גֵּ’נֵיבָה! הֶעֱלֵיתִי שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַי וְזָע בִּי, זָע לְבָבִי,

זָכַרְתִּי חֶדֶר שׁוֹמֵם בָּךְ, זָכַרְתִּי נָוִי.

א

לֹא יָדַע הַחֶדֶר, לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג,

שֶׁאָבוֹא הָעֶרֶב. תַּנּוּרוֹ לֹא מֻסָּק,

וְקַר בּוֹ, מַה־קַּר בּוֹ, הוּא קָפָא עַל כְּתָלָיו,

בָּרִאשׁוֹן לְטֵבֵת שְׂכַרְתִּיו מִבְּעָלָיו.

וּבָרִאשׁוֹן לְטֵבֵת אָמַרְתִּי לְאִסְטְהָר:

בָּעֶרֶב לָךְ אַמְתִּין בְּחֶדְרִי הַנִּסְתָּר.

וְאִיסְטְהָר, שֶׁאֹהַב בְּלִי תִכְלָה וָקֵצֶה –

עֵינֶיהָ לִדְבָרַי בְּגִיל תִּתְנוֹצֵצְנָה.

הַאֻמְנָם יֵשׁ חֶדֶר? יֵשׁ חֶדֶר לְמַזָּל?

אזָ אוֹצִיא, אַרְאֶנָּה מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל.

הִיא חִישׁ חֲטָפַתּוּ וְחִישׁ לוֹ נָשָׁקָה –:

“כִּי תִסֹּב בַּמַּנְעוּל אַל נָא תִצְעָקָה…”

הַאַסִּיק הַתַּנּוּר? "אַל תַּסֵּק, פֶּן יַעַל

עֲשַׁן הָאֲרֻבָּה וְנִרְאָה מִמַּעַל…"

וְנֵר אוּלַי אַדְלִיק? "חָלִילָה, הַנֵּרוֹת

מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם עֵינַיִם אֲחֵרוֹת…"

וּמָתַי תָּבוֹאִי? "בָּעֶרֶב… אַךְ יָעִיב

אוֹר יוֹם, אֲזַי אָבוֹא וּפָנַי בַּצָּעִיף…"

ב

בָּעֶרֶב יָשַׁבְתִּי בַחֶדֶר יְחִידִי,

בַּחֹשֶׁך יָשַׁבְתִּי וְאָדָם אֵין אִתִּי.

הַחֶדֶר זֶה חֶדְרִי – אִם שְׂכַרְתִּיו וְלִי הוּא,

לֹא אֵדַע מַרְאֵהוּ, הַיּוֹם אַךְ שְׂכַרְתִּיהוּ…

מַה־צֶּבַע הַקִּירוֹת? אִם לֹבֶן, אִם אֹדֶם?

וּמִי הוּא הָאִישׁ, שֶׁהִתְגוֹרֵר בּוֹ קֹדֶם?

וּמָתַי יְצָאוֹ? וְהַתַּנּוּר, אֵי מְקוֹמוֹ?

דָּבָר לֹא הִגִּיד לִי בַעַל הַחוֹמָה.

הוּא לָקַח מִיָּדִי אֶת מִכְסַת הַשְּׁקָלִים,

וְאֶת הַמַּפְתֵּחַ לִי נָתַן בִּגְלָלָם.

חָפַצְתִּי עֲלוֹת וּרְאוֹת קַן מְגוּרַי,

לְהַדְלִיק בּוֹ נֵר וּלְהַסִּיק תַּנּוּרוֹ.

אַךְ מִצְוַת אִסְטְהָרָה בְעֵינַי כֹּה תִיקָר –

לֹא אַסִּיק הַתַּנּוּר וְנֵר לֹא אַדְלִיקָה.

כִּי נִפְלָא הַחֹשֶׁךְ, נִפְלָאָה הַקָּרָה

בְּזוֹ הָעֲלִיָּה, כֹּה זָרָה מוּזָרָה.

כִּי נִפְלָא וְנוֹרָא לָשֶֹבֶת בַּמִּסְתּוֹר

לָשֶׁבֶת פֹּה דוּמָם וּלְחַכּוֹת לְאִסְטְהָר.

ג

בּחֶדֶר, כֹּה זָר וְכֹה קַר וְלֹא־נוֹדָע,

הָיָה כֹה חַם לִי, כֹּה חַם לִי מִסּוֹדִי.

אֲפֵלָה קִדְּמַתְנִי, בְדָרְכִי עַל סִפּוֹ –

אַךְ סוֹדִי הָרַב הוּא לִי יִגַּה מִלִּבִּי.

לֹא רָאֲתָה אוֹתִי בְבוֹאִי עֵין־זָרִים,

לֹא עוֹף הַשָּׁמַיִם, לֹא כוֹכָב מִמָּרוֹם.

אֵין יוֹדְעִים מִסּוֹפוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד סוֹפוֹ,

מִי כַאן וּמִי כַאן בְּקָרוֹב עוֹד תּוֹפַע.

מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל, כִּי סָבַב בַּמַּנְעוּל,

לֹא צָעָק. הַדֶּלֶת בַּבַּרְזֶל נִתְקַנְּאָה,

גַּם הִיא, זֹאת הַדֶּלֶת, כִּי סָבְבָה עַל צִירָהּ,

לֹא שָׁרְקָה, לֹא חָרְקָה וְהָיְתָה כֹה זְהִירָה.

זֶה דַּרְגָּשׁ דּוֹמַנִי… נִפְעַמְתִּי, נִדְהַמְתִּי:

מִי־שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל דַּרְגָּשׁ וּמַמְתִּין…

אֲחַזְתִּיו בְּיָדוֹ וּשְׁאִלְתִּיו: מִי אָתָּה?

“אָנֹכִי הַבַּעַל” – הֵשִׁיב בַּלָּט לִי. –

הַבַּעַל! וְיָדִי לִגְרוֹנוֹ… לֹא פָרַץ

מִגְּרוֹנוֹ גַם הֶגֶה, וְצָנַח לָאָרֶץ.

ד

לֹא אָזְנִי, רַק לִבִּי, לֵב אֶבֶן וְנִקְשֶׁה –

הוּא נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, וְהִסְכִּית וְהִקְשִׁיב.

אֶת צַעֲדֵי אִסְטְהָר הוּא שָׁמַר הַפֶּלִּאים –

הִיא עוֹלָה! הִיא עוֹלָה אֶל חֶדְרִי הַנֶעְלָם.

אֶל חֶדְרִי, חֶדְרֵנוּ, וְלֹא נִשְׁמַע צַעֲדָהּ –

הִכָּנְסִי וָבוֹאִי, אָנֹכִי לְבַדִּי…

וְנִכְנְסָה אִסְטְהָר, שֶׁאֹהַב כֹּה אָהֹב,

צָפְתָה לְאָחוֹר, הֵסִירָה הַצָּעִיף.

וְנָשְׁקָה עַל רֹאשׁ לִי, עַל עֵינַי וּשְׂפָתַי –

"יְדִידִי, יְחִידִי, זֶה כְבָר אֲשֶׁר בָּאתָ?

"אִם הַרְבֵּה לִי תַמְתִּין? הֵן תַּעֲנֶה, הֵן תַּעֲנֶה?

הֲצָעַק מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל בַּמַּנְעוּל?

"וְהַתַּנּוּר? הַתַּנּוּר לֹא הֻסַּק בְּלִי סָפֵק?

וְאָדָם בַּדֶּלֶת זוּלָתִי לֹא דָפָק?

גַּם נֵר לֹא הִדְלַקְתָּ?" אִסְטְהָרָה שׁוֹאֶלֶת…

שַׁאֲלִי, שַׁאֲלִי אוֹתִי שְׁנוֹת אֶלֶף!

שְׁנוֹת אֶלֶף כֹּה אֶעֱמֹד אִתָּךְ בַּנֶּשֶׁף –

אֶעֱמֹד וְאֶשְמַע וְאַקְשִׁיב רַב קָשֶׁב.

ה

"שְׁנוֹת אֶלֶף לֹא נֵשֵׁב בְּכַאן כִּמְדֻמַּנִי,

אַךְ שָׁעָה נְהִי פֹה, נְהִי עַל כָּל פָּנִים.

"וְאִם שָׁעָה לֹא תַסְפִּיק לִשְׁאֵלוֹת וּנְשִׁיקוֹת –

אַךְ אֶלֶף בַּשָּׁנִים כְּלוּם הָיוּ מַסְפִּיקוֹת?

"וְאוּלָם מֶה הָיָה הַיּוֹם לְךָ, יַלְדִּי?

שֶׁמָא הֵם דְּבָרַי, אֵל דְּבָרַי – שָׁאָלְתִּי?

"שָׁמַעְתָּ אֶת דְבָרַי, הִקְשַׁבְתָּ רַב קָשֶׁב –

וְקָשֶׁה־לָךְ, קָשֶׁה עֲלֵיהֶם לְהָשִׁיב.

"עֲנֵה־לִי, הָעוֹלֶה עַל לִבְּךָ עֲנֵה־לִי,

כָּל תְּשׁוּבָה לִי תִמְתַּק כְּזוּ הָאֲפֵלָה

כִּסָּתְנוּ. זֹאת יָדְךָ, זֶה לוּחַ לְבָבְךָ,

וְזֶה מְבוֹא אָזְנְךָ – אֹהַבְךָ! אֹהַבְךָ!

בְּמִלָּה זוּ קְטַנָּה וּגְדוֹלָה לְאֵין קֵצֶה

אֶת אָזְנְךָ מַלּאֹת אָנֹכִי חֲפֵצָה.

"אַךְ אַתָּה – עֲדֶן אַתָּה עוֹמֵד וּמַחֲשֶׁה,

מָתַי לִי תִלְחַשׁ דְּבַר־מַה, אִם לֹא עַכְשָׁו?

"שְׁנוֹת אֶלֶף חָפַצְתָּ, שְׁנוֹת אֶלֶף הֵן עָתָּה!

שְׁנוֹת אֶלֶף יֵשׁ נִחְיֶה בְרֶגַע רַק קָטָן."

ו

הוֹי, אִסְטְהָר, מַה־דָּבָר לָךְ אַגִּיד וִיהִי בוֹ-

מַשְּׁהוּ, אַךְ מַשְּׁהוּ מֵאֵלֶם זֶה לִבִּי?

לֹא יַגִּיד מְאוּם־לָךְ לֵב מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו –

דַּבְּרִי, הוֹי דַבְּרִי, וַאֲנִי אַחֲרִישׁ אוֹסִיף…

לֹא יִדֹּם אֵלַיִךְ שׁוּם אָדָם כָּמוֹנִי.

כַּקּוֹל, כַּךְ כָּל שְׁתִיקָה אַחֶרֶת וְשׁוֹנָה.

אַתְּ שַׁאֲלִי, שַׁאֲלִי, הַקְשִׁי גַם הַקְשִׁי,

אָנֹכִי כֹה אֶעֱמֹד וְאֶדֹּם וְאַקְשִׁיב.

בַּעֲלוֹתֵךְ זֶה עַתָּה אֶל חֶדְרִי הַנִּשְׁכָּח –

כָּל צַעַד כֹּה מָהִיר וְזָהִיר בִּי יִשְׁקָע.

לִבִּי הַמְהַסֵּס עֲשָׂאֵךְ לְמַלְאָךְ,

הוּא בָלַע קוֹל צַעֲדֵךְ מִתַּחַת כַּף נַעֲלֵךְ.

הוֹי, אִסְטְהָר, הָרִימִי אֶת קוֹלֵךְ וְשִׁירִי –

בְּמָחוֹל נָא סוֹבְבִי פֹה וְאַל תִּירְאִי;

הַדְּמָמָה לֹא תָפְרַע בֵּין אֵלֶּה הַכְּתָלִים,

אָנֹכִי מֵאֵלֶּה הַקּוֹלוֹת אִמָּלֵא.

קוֹל שִׁירֵך וּמְחוֹלֵךְ בְּקִרְבִּי הוּא הוֹמֶה –

וְאָנֹכִי כֹה אֶעֱמֹד וְאַבִּיט בָּךְ דּוֹמֵם.

ז

עוֹדֶנִּי מְדַבֵּר וְהִנֵּה קוֹל צְעָדִים

בָּא מִן הַמִּסְדְּרוֹן, קוֹל צַעֲדֵי אָדָם…

נִלְחֲצָה אִסְטְהָר אֵלַי וְלָחָשָׁה:

“הוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דֶּלֶת זוּ יָשָׁר!”

“לֹא יִקְרָב”. אַרְגִּיעָהּ, אַךְ פַּחְדָהּ לֹא תַם עוֹד –

“הוּא יִקְרַב אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר וְיַעֲמֹד!”

הָאִישׁ אָמְנָם קָרַב לַדֶּלֶת וְעָמָד…

נִלְחֲצָה אִסְטְהָר אֶל לִבִּי נִדְהָמָה:

“הוּא יִדְפֹּק!” לִי קָרְאָה, עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיקָה

לַחֲזֹר וְלִקְרֹא – וְהִנֵּה קוֹל דְפִיקָה.

“הוּא, הוּא, וְלֹא אַחֵר!” לִי קָרְאָה בַחֲרָדָה.

חָפַצְתִּי לָהּ לוֹמַר, כִּי פֹה הוּא בֶחָדֶר…

נִלְחֲצָה אִסְטְהָר נוֹאֶשֶׁת לִלְבָבִי –

"פְּתַח לוֹ, כִּי גַם אִם לֹא תִפְתַּח לוֹ – יָבוֹא…

בּוֹא יָבוֹא! גַּם בְּנֶקֶב הוּא בָא וּבַפִּרְצָה…"

חָפַצְתִּי לָהּ לוֹמַר: הוּא שׁוֹכֵב פֹּה נִרְצָח.

אַךְ הִכִּיר הָאִישׁ אֶת טָעוּתוֹ בִקְלָלָה,

וּפָנָה מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְהָלָךְ.

ח

צַעֲדֵי הָאִישׁ הָלְכוּ הָלֹךְ וְאָבֹד…

מַחֲרִישִׁים עָמַדְנוּ בַחֶדֶר זְמָן רַב עוֹד.

אַךְ חֶדְרִי לֹא הָיָה כְבָר אוֹתוֹ הֶחָדֶר:

נִקְרַע כְּמוֹ תְרִיס בּוֹ, כְּמוֹ פֹרְצָה בוֹ גָדֵר.

הַזָּר, אִם בְּלֹא־יוֹדְעִים וּבְמִקְרֶה אַךְ קָרַב

אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר, כְּמוֹ גִלָּה אֶת סְתָרָיו.

הַזָּר, אֲשֶׁר עָמַד אֲחוֹרֵי הַפָּתַח,

כְּמוֹ הֵסִיר הַלּוֹט וּכְמוֹ הֵרִים הַמָּסָךְ.

הוּא דָפַק בַּדֶּלֶת וּכְאִלּוּ גַם פְּתָחָהּ –

נִפְתְּחוּ כָל מְבוֹאוֹתָיו לָרְוָחָה.

וְלֹא הָיָה עוֹד סָגוּר וּמְסֻגָּר וְחָבוּי,

רוּחוֹת כְּמוֹ פָרְצוּ בְכָל מָבוֹא וּמָבוֹא;

רוּחוֹת מִחוּץ… בָּנוּ נִתְלוּ לְפֶתַע

עֵינַיִם, אֵל עֵינֵי כָל קַל וְכָל פֶּתִי.

פִּתְאֹם לְפֶתַע נַעֲשָׂה כֹה קַר בּוֹ –

אֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ מַחֲרִישִׁים עוֹד הַרְבֵּה.

אֲנַחְנוּ, אָנֹכִי וְאִסְטְהָר עָמַדְנוּ

עוֹד הַרְבֵּה, עוֹד הַרְבֵּה, וּמְאוּם לֹא הִגַּדְּנוּ.

ט

הוֹי, אִסְטְהָר! לְאַחַר זְמָן־מַה לָהּ קָרָאתִי –

אַךְ אִסְטְהָר, הִיא שָׂמָה כַף יָדָהּ עַל שְׂפָתָי…

“אַל תִּקְרָא בְשֵׁם לִי הַפַּעַם” – לָחָשָׁה.

"עוֹד יִשְׁמַע אֶת שְׁמִי בָא מִפִּיךָ וְיָשׁוּב.

"אִם תִּשָּׂא בַמִּדְבָּר אֶת שְׁמִי, בִּמְקוֹם צִיָּה –

וְנִגְלָה לִי שָׁמָּה, לִשְׁמִי הוּא מוֹפִיעַ.

"חֲלוֹמִי הַלַּיְלָה נָא־שְׁמַע וְהִתְפַּלֵּא:

שָׁכַבְתִּי בַמִּטָּה וְאַתָּה לְצַלְעִי,

"וּשְׁמִי אֲנִי שׁוֹמְעָה מִפִּיךָ כִּי יָצָא –

קָרָאתָ חֲלִיפוֹת בִּשְׁמִי – וָאִיקָצָה.

"וּבְפָקְחִי אֶת עֵינַי וְהִנֵּה חֲרָדָה:

הָאִישׁ, לֹא אֲכַנּוֹ, הוּא עוֹמֵד עַל יָדִי.

"אָנֹכִי צָעַקְתִּי, וְהִפְנָה לִי עָרְפּוֹ.

וַיַּפְלֵט בֵּין שְׂפָתָיו: – חָשַׁבְתִּי אִישׁ זָר פֹּה.

שָׁמַעְתִּי בְקָרְאוֹ בְקוֹל בְּשֵׁם אִשְׁתִּי,

וָאֵרֵד מִיצוּעִי לְהַבִּיט, וּבְגִשְׁתִּי –

וְאַתְּ הֱקִיצוֹת… – הוּא יָשׁוּב, הוּא יָשׁוּב –

אַל תַּעַל אֶת שְׁמִי עַל שְׂפָתֶיךָ הַנָּשֶׁף…"

י

לֹא יָשׁוּב! קָרָאתִי, וָאֶחְפֹּץ לָהּ לוֹמַר,

שֶׁמְּצָאתִיו פֹּה יוֹשֵׁב עַל דַּרְגָּשׁ וְגוֹמֵר…

וְעָצַרְתִּי בִדְבָרַי בְּעוֹד מוֹעֵד… מַה בֶּצַע,

אִם אַגִּיד לְאִסְטְהָר עַל אֹדוֹת הָרֶצַח?

לֹא יָשׁוּב! קָרָאתִי. הוֹי, אִסְטְהָר, יְחִידָה,

יְרֵאָה אַתְּ, אִסְטְהָר, מִקּוֹל עָלֶה נִדָּף –

אַל תִּירְאִי… "לֹא אִירָא שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם,

לֹא אִירָא מִפְּנֵי אַהֲבָתִי הַגְּדוֹלָה,

מִפְּנֵי אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ… אַךְ אוֹתוֹ

אָנֹכִי יְרֵאָה! יְרֵאָה בְיוֹתֵר…

"עוֹד טֶרֶם הִכַּרְתִּיו וְעוֹד טֶרֶם נִשֵּׂאתִי

לַלָּז, כְּבָר יָרֵאתִי מִפָּנָיו, יָרֵאתִי.

"הוּא חִכָּה לִי, חִכָּה עַד שֶׁאִוָּלֵד,

וְעַד שֶׁאֶגָּמֵל, וְעַד שֶׁאֶגְדָּלָה,

עַד יֶאֱרַךָ שְׂעָרִי; לֹא־נִרְאֶה לִי הִמְתִּין

בִּקְצֵה כָל רְחוֹב וּבְקֶרֶן כָּל סִמְטָא.

"לֹא־נִרְאֶה, לֹא־נִרְאֶה… וּפִתְאֹם לִי נִרְאָה!

חָפַצְתִּי אָז לִצְעֹק – וָאִירָא, וָאִירָא…"

יא

צָנַח רֹאשׁ אִסְטְהָר עַל כְּתֵפַי לְרָגַע –

צָנַח וְשׁוּב הֱרִימַתּוּ בִדְאָגָה.

בִּדְאָגָה בִי תַבִּיט וְדוּמָם כֹּה דוּמָם,

תַּבִּיט – וְאוּלָם לֹא תַגִּיד מְאוּמָה.

לֹא תַגִּיד… רַק יָדָהּ, זוֹ יָדָהּ שָׁלָחָה –

יָד חַמָּה, כֹּה חַמָּה עַל כְּתֵפִי עוֹד נָחָה.

עַל כְּתֵפִי – וּפִתְאֹם הוֹרִידָה גַם יָדָהּ –

"הַנַח לִי… חָפַצְתִּי הֱיוֹת רֶגַע בָּדָד,

בִּלְעָדָיו וְגַם בִּלְעָדֶיךָ – וּפֶתַע

כֹּה פֶתַע חָפַצְתִּי, אֶת עֵינַי כִּי אֶשָּׂא,

וְעַל דַּרְכִּי בַחַיִּים פְּגֹּש בְּךָ רִאשׁוֹן,

וּבְחֹר בְּךָ, יַלְדִּי, וִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.

"הֲלֹךְ אִתְּךָ יַחַד בַּחוּץ, שְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ,

כֹּה הָלֹךְ וָנוֹעַ, כֹּה הָלֹךְ וָנוֹעַ,

וְלִיעֹף, אוֹי לִיעֹף, וַעֲיֵפָה, עֲיֵפָה

הִשָּׁעֵן לְעֵינֵי הָעוֹבְרִים עַל כְּתֵפָךְ;

שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה – וְהָרִיבָה הַפְּתַיָּה

בִּמְקוֹם מִטָּה אַחַת רִפְּדָה שָׁם שְׁתַּיִם!"

יב

נֶאֶלְמָה אִסְטְהָר, אַךְ לַחַשׁ הַפֶּלֶא

עוֹד לָחַשׁ, כִּלְחֹשׁ אֵשׁ בְּלֵב הַגַּחֶלֶת.

לָהַט הֵד דְּבָרָהּ בַּחֶדֶר הָאָפֵל –

וְנָגְהוֹ הָרַב וְהַחַם עָלַי נָפָל.

אַךְ הַס – שׁוּב אִמְרָתָהּ מְצַלְצְלָה רַכָּה,

לַהֶבֶת הָאֵשׁ בַּגַּחֶלֶת הִתְלַקְּחָה –:

"…שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה… אֶל חַם, חַם בֵּיתֵנוּ –

וַתַּעֲמֹד כְּזָר עַל מִפְתָּנוֹ… קְרַב הֵנָּה!

"הוֹי, לָמָּה זֶה תַעֲמֹד מֵרָחוֹק, מַחְמַדִּי?

וִילְאוֹת הַחַלּוֹנוֹת הוֹרַדְתִּי, הוֹרַדְתִּי,

סָגוּר בֵּיתֵנוּ, אֵין בָּא וְאֵין יוֹצֵא:

נָשְׁרָה שִׂמְלָתִי מִמָּתְנַי כְּנוֹצָה,

נָפְלָה לָאָרֶץ בְּלִי קוֹל, וְאָנֹכִי

כִּבְמַעֲגַל־קְסָמִים נְתוּנָה בְתוֹכָהּ.

"לְבַדִּי מִמַּעֲגַל הַקְּסָמִים לֹא אֵצֵא –

קוֹרֵאת אָנֹכִי לְךָ מִן הַמֵּצָר:

"בּוֹא וְחַלְּצֵנִי, רַק מַהֲרָה, מַהֲרָה,

מַדּוּעַ כֹּה תִרְחָק?" וְנֶאֶלְמָה אִסְטְהָרָה.

יג

מִהַרְתִּי אֵלֶיהָ: קָרָאת לִי וּבָאתִי! –

וָאֶשַּׁק, וָאֵשְׁתְּ מֵעַל לֶחְיָהּ דִּמְעָתָהּ,

וְגַם אֶת הַשְּׁנִיָּה הַהוֹלְכָה וְנוֹזְלָה –

אָנֹכִי אֲחַלְּצֵךְ קָרָאתִי בְעֹז לָהּ.

אָנֹכִי, אָנֹכִי… וְהִיא בִי מַבִּיטָה:

וְלוֹחֲשָׁה נוֹאֶשֶׁת: “מִי יִתֵּן! מִי יִתֵּן!”

נָעוּפָה! – אָנֹכִי עַל זְרוֹעִי אֲנַטְּלֵךְ –

וְאִסְטְהָר, הִיא לוֹחֲשָׁה: “לְאַט־לָךְ, לְאַט־לָךְ”.

"הֵן הוּא נִגְרָר אַחֲרַי… הֲתַעֲצָר־כֹּחַ

יַחַד אֶת שְׁנֵינוּ לְטַלְטֵל עַל זְרוֹעָךְ?"

וְיָדָהּ עַל חֶלְקַת צַוָּארִי הִשְׂתָּרְגָה.

אָז אֶלְאַט בְּאָזְנָהּ: הֵן אוּכַל לְהָרְגוֹ?

“לֹא תוּכַל!” הֵשִׁיבָה לִי חֶרֶשׁ וַתִּדֹּם.

מַדּוּעַ? – “לֹא תוּכַל, לֹא תוּכַל, יְדִידִי…”

אָז אַגִּיד לָהּ, אַגִּיד בְּעֹנֶג מְשֻׁנֶּה:

– אֲנִי כְבָר הֲרַגְתִּיו, וְכַאן הוּא מֻנָּח. –

"הַאֻמְנָם? אַךְ הִנְנִי וְאֵלֵךְ, לִי קָרְאָה:

הוּא מַמְתִּין בַּבַּיִת לִי כְבָר, זֶה הֶהָרוּג."

יד

לֹא תֵלְכִי! הִשָּׁבְעִי־נָא לִי, נָא הִשָּׁבְעִי,

אֲשֶׁר לֹא תֵלֵכִי!… לֹא תַעַזְבִי אֶת נָוִי.

זֶה נָוִי, כֹּה נֶהְדָּר וְנִפְלָא וְאָיֹם,

דְּמָמָה בוֹ מְלֵאָה וּמְשַׁכְּרָה כְיָיִן.

תַּנּוּר וְקִירוֹת לוֹ קָרִים וְרֵיק הוּא –

אַךְ – מָלֵא הוּא, מָלֵא, וְחַם כֹּה בְחֵיקוֹ.

גַּם צָהֳלָה, גַּם תּוּגָה בוֹ בְלוּלוֹת בַּחֲשֵׁכָה,

וּמֵת בּוֹ יָנוּחַ וְלֹא נוֹדֵף רֵיחוֹ.

זֶה חֶדְרִי – מָה אָיֹם וְנִפְלָא וְנֶהְדָּר –

הֲיִי־נָא פֹה אִתִּי, פֹּה אִתִּי בַחֶדֶר…

וְהָיָה אִם תֵּצְאִי וְהוּעַם הַזָּהָב –

כִּי תֵצְאִי אֶת חֶדְרִי וְיָצְאוּ כָל פְּלָאָיו…

לֹא תִהְיֶה עוֹד גְּדוֹלָה וּמְלֵאָה הַדְּמָמָה.

פִּיו יִפְעַר וִיפַהֵק בְּלִי קוֹל הַשִּׁמָּמוֹן.

הַצָּהֳלָה וְהַתּוּגָה בִין־רֶגַע תִּבְרַחְנָה,

וְנִשְׁאַר רַק חָשְׁכּוֹ, וְהַמֵּת יַעֲלֶה צַחֲנָה,

וַאֲנִי פֹה לְבַדִּי, פֹּה אֶעֱמֹד בַּחֹשֶׁךְ,

וְאֶמְרֹט מֵאַהֲבָה אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי.

טו

נָפְלָה אִסְטְהָרָה עָלַי אָז עַל צַוָּאר:

"אַל תִּמְרֹט אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ מֵאַהֲבָה.

"אֶת שְׂעָרִי מְרֹט, גַּם חָשַׂפְתִּי לְךָ שֶׁכֶם

וְשָׁדַי חָשַׂפְתִּי־לָךְ, תְּקַע בָּם שִׁנֶּיךָ.

"אַל תִּשַּׁק! חָפַצְתִּי, שֶׁיִּכְאַב לִי, יִכְאַב –

רַק כְּאֵב הִיא הָאַהֲבָה, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ.

“אַךְ אַתָּה, הֵרָגַע נָא, יַלְדִּי” – לִי סָחָה

וְנָשְׁקָה עַל פִּי לִי, – "חַכֵּה לִי פֹה מָחָר…

"מָחָר בָּעֶרֶב שׁוּב אָבוֹא אֵלֶיךָ –

אַךְ עַתָּה הִגִּיעַ כְּבָר זְמַנִּי לָלֶכֶת,

אַל תַּעֲצָר־בִּי יוֹתֵר, שַׁלְּחֵנִי מְהֵרָה,

וְהִתְמַהְמַהּ פֹּה רֶגַע וְאַחֲרַי לֹא תֵרֵד,

וְאֶת עֵינֵי הַשְּׁכֵנִים עָלֵינוּ לֹא נִמְשֹׁךְ…"

הוֹי, אִסְטְהָר! הוֹי, אִסְטְהָר, שׁוֹקַעַת לִי שִׁמְשִׁי!

אָז יָדָהּ לִי תוֹשִׁיט כְּקֶרֶן שֶׁל יֶשַׁע –

אֶל פִּי הִגַּשְׁתִּיהָ וָאֶשַּׁק, וָאֶשָּׁק.

אַךְ הִיא מְשָׁכַתָּה אַט־אַט, וְאַט יָצְאָה,

וָאִוָּתֵר לְבַדִּי וְעָצוּב כֹּה עָצוּב.

טז

…הַגִּידִי, מֵאֵי־מִזֶּה בָאת לִי, עַצַּבְתִּי?

"קוֹדְרָה אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת נִצַּבְתִּי,

וַיְהִי, הִיא אַךְ יָצְאָה – נִכְנַסְתִּי פֹה אָנִי…"

הוֹרַדְתִּי רֹאשִׁי וָאָלִיט אֶת פָּנָי.

אַתְּ קוֹדְרָה, עַצַּבְתִּי, אַתְּ קוֹדְרָה וּשְׁחוֹחָה,

מַה תֹּאמְרִי, קוֹדֶרֶת? “כָּמוֹנִי כָמוֹךָ…”

עַל מָה אַתְּ, אֲחוֹתִי, עַל מָה נֶאֱנָחָה?

הֵן אָמְרָה כִי תָבוֹא, כִּי בוֹא תָבוֹא מָחָר…

“וְאוּלָם הָעֶרֶב, הָעֶרֶב מַה תַּעֲשֶׂה?”

אָז אוֹרִיד אֶת רֹאשִׁי וּפָנַי אֲכַסֶּה.

דּוּמָם כֹּה אֶעֱמֹד עֵת רַבָּה וּפִתְאֹם

זָכַרְתִּי מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל בְּכִיסִי –

וְנַעֲשָׂה צַר לִי, כֹּה צַר עַד אֵין קֵצֶה,

וָאֶקְרַב, וָאֶפְתַּח הַדֶּלֶת, וָאֵצֵא –

עוֹדֶנִּי בַפֶּתַח וְאִישׁ אַחֲרַי נִדְחָק,

וְאוֹמֵר לִי: תֵּן, גַּם אֲנִי אֵצֵא אִתְּךָ.

אַתָּה, מִי אָתָּה? “הַבַּעַל…” מִהַרְתִּי

וּפְנִימָה הֲדַפְתִּיו וְהַדֶּלֶת סָגַרְתִּי…

יז

יָרַדְתִּי חִישׁ וָאִמָּלְטָה הַחוּצָה,

מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל בְּיָדִי הַקְּפוּצָה.

פַּעֲמַיִם סוֹבַבְתִּיו בַּמַּנְעוּל וָאֵרֵד

חִישׁ־מַהֵר לְמַטָּה כְנָס מִן הַבְּעֵרָה.

בִּרְחוֹבוֹת הוֹמִיּוֹת מֵאָדָם רַב אֵתָע,

וּפִתְאֹם עָמַדְתִּי מוּל חַלּוֹן בֵּיתָהּ…

לְהֵיכָן הִתְעַנִי לֵב נוֹאָל וּמְשֻׁגָּע?

הוֹי, אִסְטְהָר, הוּא סָגוּר בַּחֶדֶר וּמְסֻגָּר –

לֹא יֵצֵא מִשָּׁם! לָהּ קָרָאתִי וָאֶעֱלֶה,

וָאֶדְפֹּק, וְנַעֲרָה לִי פָתְחָה הַדֶּלֶת.

וַתִּקַּח מִיָּדִי אֶת מְעִילִי וּמַקְלִי,

וַתַּרְאֶה לִי דוּמָם עַל פֶּתַח הַטְּרַקְלִין.

נִכְנַסְתִּי – וְהִנֵּה אִסְטְהָרָה יוֹשֶׁבֶת,

עַל חִוְּרִים פָּנֶיהָ שׁוֹכֶנֶת עַצֶּבֶת.

וְהוּא, הוּא הַבַּעַל, עַל יָדָהּ הוּא יוֹשֵׁב –

וַיְהִי בְהִכָּנְסִי, לִי הִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ,

וּפָנָה אֵלַי בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: בִּיטְטֶע!

וְהֶרְאָה לִי כִסֵּא לָשֶׁבֶת פֹּה אִתָּם.

יח

יָשַׁבְתִּי עַל כִּסֵּא, שֶׁעָמַד מִמּוּלָהּ –

וְאִסְטְהָר – כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי בָאוּלָם.

עֵינֶיהָ הַנּוּגוֹת מִמֶּנִּי לֹא תִגְרַע –

כִּי אָנַע – מֶבָּטָהּ הַחַם אַחֲרַי נִגְרָר.

צְחוֹק נוּגֶה וְקַל עַל שְׂפָתֶיהָ יֵשׁ ירְעַד;

וּבְכָל זֹאת דּוֹמַנִי, שֶׁאוֹתִי לֹא תִרְאֶה.

עֵינֶיהָ מְדַבְּרוֹת: “טוֹב שֶׁבֶת מִמּוּלְךָ –”

וּבְכָל זֹאת לֹא תֵדַע, כִּי אֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן.

וְהוּא, הוּא לִימִינִי – נָתַתִּי בוֹ עֵינַי,

וְרֹאשׁוֹ נָע־נָע, שֶׁתְּקָפַתְהוּ הַשֵּׁנָה.

אָז אָקוּם, אֶתְבּוֹנֵן עַל חֶלְקַת צַוָּארוֹ,

וָאַכִּיר סִמָּנֵי צִפָּרְנַי בִּבְשָׂרוֹ,

וְהָאָבָק עַל בִּגְדוֹ. אָז אֶצְעַק דֹּם: הוּא זֶה!

וְהָיָה כֹה זָר כֹּל בָּאוּלָם וּמוּזָר.

בְּרֶגַע זֶה יָקִיץ, יְפַהֵק פֵּהוּקָיו –

וְיַזְמִינֵנִי לִשְׂחוֹק הָאִשְׁקוּקָה.

תּוֹהֶה עָמַדְתִּי וָאֲחַיֵּךְ בְּלִי שֵׂכֶל,

וָאָשׁוּב וָאֵשֵׁב, וְהַמִּשְׂחָק – הוּא הֵחֵל..

זֶה שָׁנִים שֶׁלֹא תָבוֹא עוֹד אֵלַי מְעֻלֶּפֶת סוֹד –

אַךְ בְּדֶלֶת חֶדְרִי דוֹפְקִים, דּוֹפְקִים עוֹד.

לַיְלָה־לַיְלָה דוֹפְקִים, דּוֹפְקִים לְאַט־לְאָט,

עַל מַנְעוּל דֶּלֶת חֶדְרִי אַבְחִין מַגַּע יָד.

אֲנִי לַדֶּלֶת נֶחְפָּז, פּוֹתֵח אוֹתָהּ חִישׁ –

אֵין אִישׁ, אֵין אִישׁ.

לַיְלָה־לַיְלָה דוֹפְקִים, אֲנִי מַפְנֶה רֹאשִׁי חָת –

הוֹי, לָמָּה תִדְפְּקִי, וְאַתְּ לֹא בָאת, לֹא בָאת!

לִרְוָחָה דַלְתִּי אֶפְתַּח בֶּאֱשׁוּן כָּל לַיְלָה רָע –

וְאֵין אִישׁ בָּא.

הַיּוֹם לֹא אֶפְתַּח לָךְ – עָיַפְתִּי מְאֹד, מְאֹד –

אֲנִי בְכִסְאִי יוֹשֵׁב, לֹא אוּכַל קוּם וַעֲמֹד.

לֹא אוּכַל הָנִיד רֶגֶל, לֹא אוּכַל הָרִים יָד –

הַאַתְּ זֹאת? אַתְּ –?

מַדּוּעַ סַבּוֹת אֶל אַחֲרַי? אָהַבְתְּ גַּם אָז, בַּת־אוֹב,

הִתְגַּנֵּב אֵלַי חֶרֶשׁ וְאֶל אַחֲרַי סֹב…

עִמְדִי וְאַל בִּי תִגְּעִי, וְלֹא אִיקַץ מִן הַחֲלוֹם –

לֹא נָגְעָה בִי וְעָמְדָה עַד הַבֹּקֶר עָלַי דֹּם.

כָּל יוֹם וָיוֹם עַל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים עוֹלָה:

חַמָּה גְדוֹלָה.

כָּל יוֹם וָיוֹם הִיא עוֹלָה בְנָגְהֵי צְפִירָה

וּמַזְהִירָה.

כָּל יוֹם וָיוֹם מְצַלְצֵל קוֹל שֶׁל יָלֶד

שֶׁבָּא לַחָלֶד,

כָּל יוֹם וָיוֹם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ צוֹהֵל,

לִקְרַאת גּוֹאֵל –

וַאֲנָשִׁים עוֹדָם בּוֹכִים!

כָּל יוֹם וָיוֹם הַחַמָּה יוֹרְדָה מָטָה

בְּיָגוֹן וּבְחֲרָטָה…

כָּל יוֹם וָיוֹם הַלַּיְלָה בָא וּמְכַסֶּה

עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה.

כָּל יוֹם וָיוֹם יִשָּׁמַע לַחַשׁ רוֹתֵת:

אָדָם גּוֹסֵס!

כָּל יוֹם וָיוֹם תִשָּׁמַע זַעֲקַת שָׁבֶר:

חוֹפְרִים קָבֶר!

וַאֲנָשִׁים עוֹדָם שְׂמֵחִים!

הִנֵּה הוֹפִיעָה הַחַמָּה, הִנֵּה זָרָחָה –

וּלְשִׂמְחָה מַה עוֹשָׂה – עוֹד מְעַט וְהָלָכָה…

הִנֵּה יָרַד הַלַּיְלָה, הִנֵּה יָרַד וּמָלָךְ –

חִדְלִי עַיִן מִדִּמְעָה – עוֹד רֶגַע וְהָלָךְ…

וְלֹא גָזַל הַלַּיְלָה שְׂחֹק חַמָּה, וְהַחַמָּה אַף הִיא לֹא הוֹבִישָׁה

אֶת דִּמְעַת הַלַּיְלָה בְּאִשָּׁהּ!..

יֶלֶד נוֹלָד – וּמַה הִיא כָל הַצָּהֳלָה?

שְׁמַע: קוֹל נֶהִי עוֹלֶה: אָדָם כָּלָה!

וְלֹא נִצְּחוּ הַחַיִּים בְּהוֹסִיפָם עוֹד חַיִּים, וְהַמָּוֶת לֹא נִצַּח

גַם אַחֲרֵי שֶׁרִצַּח!..

וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ: בְּכִי אֲבֵלוּת וּתְרוּעַת חַגִּים –

וַאֲנָשִׁים אֵינָם מִשְׁתַּגְעִים!

כּוֹכַב־זָהָב נָפַל מִן הַשְּׁחָקִים.

כּוֹכַב־זָהָב נָפַל –

וְצָלַל בָּעֲרָפֶל.

שִׁירַת זָהָב נִתְּקָה מִשִּׂפְתוֹתַי,

שִׁירָה קְטַנָּה נָאָה –

וְהַלַּיִל בְּלָעָהּ.

זֶה הָיָה רֶגַע שֶׁל נְפִילָה

אֶל חֵיק הַמָּוֶת;

חָשַׁב כְּבַר הַכֹּכָב לִדְּעֵךְ

וְהַשִּׁירָה לְהֵאָלֵם.

וְהִנֵּה נִפְגְּשׁוּ בִתְהֹם הַלַּיְלָה,

שְׁנֵיהֶם –

זֶּה לְעֻמַּת זֶה,

שִׁירַת הָאֲדָמָה וְכוֹכַב־מְרוֹמִים –

נִפְגְּשׁוּ –

עֵינַיִם לָעֵינַיִם, פֶּה לְפֶּה,

וְהִבְרִיקוּ עוֹד הַפַּעַם לִפְנֵי כְבוֹתָם!

אֹרוּ עוֹד לְרֶגֶע לִפְנֵי מוֹתָם

פְּנֵי שְׁנֵי הַיְּתוֹמִים.

לִי הִלְּלָה בַעֲלַת־בֵּיתִי: אַךְ זֶהוּ, זֶהוּ מָעוֹן!

הַחַלּוֹן פּוֹנֶה אֶל הֶחָצֵר, וְרָחוֹק מִן הַשָּׁאוֹן;

הַמִּטָה הִיא שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי גַּם שַׂק הַתָּבֶן,

וּשְׁתֵּי כְסָתוֹת תָבִיא לִי וְסָדִין לָבָן;

וּמַפְתֵּחַ זֶה לַדַּיָּר – הוּא יָכוֹל בֹּא וָצֵאת

בְּעַד דַּלְתוֹת מִסְדְּרוֹן זֶה בְּכָל עֵת וָעֵת;

וְדַיָּר הָיָה לָהּ וְלֹא שִׁלֵּם־לָהּ שְׂכַר דִּירָה,

וְאָז… הָאִשָּׁה יָצְאָה וְאֶת חַדְרָהּ לִי הִשְׁאִירָה.

אַרְבָּעָה כְתָלִים כֵּהִים דּוֹם הִסְתַּכְּלוּ בִי,

וּמִתּוֹךְ שְׁתִיקָתָם נִשְׁמָע לַחֲשָׁם לִי:

גַּלְמוּד!

בַּחֶדֶר עָמְדָה לָהּ מֶלְתַּחְתִּי שֶׁהֵבֵאתִי

מִעִירִי, עִיר מְגוּרַי, מַזְכֶּרֶת לִי מִבֵּיתִי –

וַיְהִי כְשֶׁהִגִּיעַ לַחַשׁ כָּתְלַי עָדַי,

מִהַרְתִּי וְגִפַּפְתִּי אֶת מֶלְתַּחְתִּי בִשְׁתֵּי יָדַי,

פָּתַחְתִּי אוֹתָהּ תֵּכֶּף וְהוֹצֵאתִי מֶנָּהּ

תְּמוּנָה, וָאֶתְבּוֹנֵן בָּהּ וָאֶשָּׁקֶנָּה;

וְאַחֲרֵי־כֵן הוֹצֵאתִי תְמוּנָה שְׁנִיָּה, שְׁלִישִׁית,

וָאֶצְחַק אֶל הַתְּמוּנוֹת הַמַּחֲרִישׁוֹת;

וְאַחֲרֵי כֵן הוֹצֵאתִי סְפָרִים, בְּגָדִים, נְעָלִים –

וּפֵרַשְׂתִּים עַל הָרִצְפָּה וּתְלִיתִים עַל הַכְּתָלִים,

וְנִדְמָה רֶגַע לִי: אֲנִי בְּבֵית אֲבוֹתַי:

סְפָרַי, בְּגָדַי אֵלֶּה, מֶלְתָּחָה זוֹ, אוֹתוֹתַי.

וּבְלֶכְתִּי לִישׁוֹן, לָקַחְתִּי אֶת מֶלְתַּחְתִּי אֶל־מִטָּתִי –

אַךְ בְּאֶמְצַע לַיְלָה הֱקִיצוֹתִי מִתְנוּמָתִי,

וְחֹשֶׁךְ גָּדוֹל, מוּזָר, דֹּם הִסְתַּכֵּל בִּי,

וּמִתּוֹךְ חֶשְׁכָּתוֹ נִשְׁמָע לַחֲשׁוֹ לִי:

גַּלְמוּד!

בַּבֹּקֶר הֱקִיצוֹתִי, – אוֹר מְפֻזָר

בִּזְוִיּוֹת כָּל־חֶדְרִי – אוֹר כֹּה מוּזָר…

גַּם עַל מִטָּתִי נָח הַזֹּהַר וְכִסָּנִי,

עַל פָּנַי זָחַל קַו שֶׁל־זָהָב וְלֹא רָאָנִי…

קַו זָהָב זֶה – בְּוַדַּאי גַּם לֹא שָׁמַע

כִּי יֵשׁ אִישׁ שֶׁכָּזֶה עַל־פְּנֵי זֹה הָאֲדָמָה?

וְלֹא לְחַמֵּם אוֹתִי בָא וְלֹא לְבַשֵּׂר

שֶׁבְּאֵיזֶה מִזְרָח אֵיזֶה שֶׁמֶשׁ מְנַסֵּר…

וְקַו הַזָּהָב בָּא בְּוַדַּאי אֶל הַשְּׂמָמִית,

הַשְּׁקֵטָה בְקוּרֵי זָוִית וּמְחַכָּה שָׁם לֶעָמִית.

מְטַפֵּס קַו־אוֹר עִוֵּר עַד שֶׁבָּא עָדֶיהָ,

מִתְרַפֵּק עַל הַשְּׂמָמִית וּמַזְהִיב אֶת־קוּרֶיהָ

אַךְ הֵם לֹא יִרְאוּ אוֹתִי, לֹא יִרְאוּ – וְאִם אָמוּת,

יִשְמֹר עָלַי חֶדְרִי וּמוֹתִי יִהְיֶה כָמוּס…

מִתְרַפְּקִים עַל הַחַלּוֹן זַהֲרוּרִים קָרִים

וְשֶׁמֶשׁ מוּזָר שׁוֹהֶה בְתוֹךְ שְׁחָקִים זָרִים,

וּבֹּקֶר בָּהִיר, גָּדוֹל, דֹּם מִסְתַּכֵּל בִּי,

וּמִתּוֹךְ אוֹרוֹתָיו נִשְׁמָע קוֹלוֹ לִי:

גַּלְמוּד!

מַה־יַּעֲשֶׂה אִישׁ שֶׁעָזַב חַיֵּי עוֹלָם

וְהָלַךְ לוֹ וּבִקֵּשׁ־לוֹ אֲחֵרִים,

יוֹתֵר יָפִים, יוֹתֵר כְּשֵׁרִים –

וְלֹא מָצָא?

מַה־יַּעֲשֶׂה אִישׁ, שֶׁתָּעָה יָמִים רַבִּים

וְהָלַךְ בַּעֲצַת חֲלוֹמוֹת מְנַבְּאִים,

וְהִתְמַכֵּר לַהֲזָיוֹת־פֶּלֶא,

שֶׁאָמְרוּ לוֹ: – קוּם בְּרַח, זֶה כֶּלֶא!

קוּם נוּס מִזֶּה – זֶה בֵית־אֲסוּרִים!

זֶה עוֹלָם טָמֵא – רַק שְׁרָצִים עַל קַרְקָעוֹ זוֹחֲלִים…

רַק שֶׁמֶשׁ אֶחָד יֵשׁ בִּשְׁחָקָיו –

וּבְעָמְדוֹ עוֹד בַּמִּזְרָח וְקָרָא אֶל הַשְּׁרָצִים:

בּוֹאוּ, שְׁרָצַי, חִטְפוּ –! וְזָרַק לָמוֹ זְהָבוֹ, –

וְהִתְנַפְּלוּ כֻּלָּם כֻּלָּם עַל־גַּבֵּי הַפֵּרוּרִים

בְּקוֹל תְּרוּעָה גְדוֹלָה: – זַהֲרוּרִים, זַהֲרוּרִים! –

וְאֵשׁ זָרָה בְעֵינֵיהֶם – וְעֵינֵיהֶם עֵינֵי נוֹכְלִים,

וְחָטַף כָּל אֶחָד שְׁבִיב־אוֹרוֹ,

וְהִתְגַנֵּב אֶל חוֹרוֹ –

וְהוּא יוֹשֵׁב עַל ״שְׁבִיבוֹ״ וְשׁוֹמֵר…

וּלְחָבֵר קְפוּא־חֹשֶׁךְ הוּא אוֹמֵר:

– אֵין לִי כֹל… הוֹי, מִי יָרִיב אֶת־רִיבִי?

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא חָלְקָה לִי שְׁבִיבִי!

אֵין לִי כֹל – –.

– וְהֵן זֶהוּ יוֹמוֹ שֶׁל־עוֹלָמְךָ – וְלֵילוֹ –

זֶה הַמַּשְׁחִית הַנּוֹרָא״

בָּא וּמְלַקֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ הַשְּׁחוֹרָה

מֵעַל הַלְּבָבוֹת אֶת כָּל פֵּרוֹרֵי הַטֹּהַר,

כָּל נִיצוֹצֵי הַזִּיו, שֶׁזָּרַק לוֹ שִׁמְשׁוֹ, זֶה אֵלוֹ,

בִּשְׁבִיל יַלְדֵי הַסֹּהַר –

בָּא בוֹלֵעַ שַׁבְרוּרֵי הָאוֹרָה וּמְחַנְּקֵם:..

– קוּם בְּרַח. –

וַאֲנַחְנוּ כְבָר סִפַּרְנוּ־לָךְ זֶה כַמָּה פְעָמִים

עַל אֹדוֹת חַיֵּי־פֶלֶא וְעוֹלְמוֹת־קְסָמִים…

גַּם שָׁמָּה יֶשְׁנוֹ צַעַר – אַךְ צַעַר אַחֵר:

הוּא אֵינוֹ בָא עִם לַיְלָה, הוּא נִשְׁקָף בְּעֵין הַשַּׁחַר…

גַּם שָׁם בְּנֵי־אָדָם בּוֹכִים אֶת כָּל שָׁבֶר –

אַךְ אִישׁ עַל צַוְּארֵי חָבֶר…

גַּם שָׁמָּה בְנֵי הָאָדָם תּוֹעִים –

אַךְ לֹא בַחֹשֶׁךְ, – אֶת הַמֶּרְחָק הֵמָּה רוֹאִים…

וִיחִידִים אֵינָם הוֹלְכִים – אִם אֶחָד הוֹלֵךְ לוֹ עֲרִירִי,

וְנִסְפְּחוּ אֵלָיו שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי וְהָעֲשִׂירִי…

וְלֹא שֶׁמֶשׁ וְלַהַב אֶחָד – כְּמִסְפַּר כָּל הַלְּבָבוֹת,

כַּךְ מִסְפָּרָם שֶׁל הַשְּׁמָשׁוֹת שָׁמָּה וְהַלְּהָבוֹת,

וְאִם אֵין לְאִישׁ עוֹד שֶׁמֶשׁ, וּמָכַר אֶת־כָּל זְהָבוֹ

וְקָנָה שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ בִּשְׁבִיל לְבָבוֹ, –

וּבְהִתְיַצֵּב גּוּשׁ לַיְלָה עַל דַּרְכּוֹ לְהַחֲרִידוֹ בְאִמְשׁוֹ,

הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ בְּלִי־יִרְאָה וּמַרְאֶה לוֹ שִׁמְשׁוֹ…

וּכְטוֹב שָׁם לֵב בְּנֵי־אָדָם, וְשָׂחֲקוּ שְׂחוֹק־כַּדּוּרִים:

זֶה זוֹרֵק שִׁמְשׁוֹ לָזֶה…

וּצְחוֹק שֶׁל פֶּה וָפֶה

טוֹבֵעַ בְּיַם זַהֲרוּרִים – –

צֵא, בַּקֵּשׁ הָעוֹלָמוֹת! –״

וּמַה יַּעֲשֶׁה אִישׁ שֶׁשָּׁמַע – וְיָצָא

בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, וְהַדֶּרֶךְ לֹא־סְלוּלָה וַאֲפֵלָה מְאֹד,

וּבִקֵּשׁ אֶת עוֹלְמוֹת הַסּוֹד –

וְלֹא מָצָא? –

וּמַה יַּעֲשֶׂה אִישׁ שֶׁהִתְיָאֵשׁ מֵעוֹלְמוֹת־הַסּוֹד –

וְהוּא יָגֵעַ מְאֹד…

מַה יַּעֲשֶׂה אִם חָזַר לְעוֹלָמוֹ

הַטָּמֵא, הַטָּמֵא –

וְגַם הוּא לֹא מִתְנַכֵּר?…

פָּרַשׁ כַּפָּיו לַשֶּׁמֶשׁ הָאֶחָד וְהוּא טָבָע;

הִשְׁתַּחֲוָה לְאַדְמִימוּת הַמַּעֲרָב וְהִיא גָוְעָה;

הִשְׁתּוֹחָח לַשּׁוֹשָׁן – וְחָוָר;

רוּחַ קַלִּיל בּוֹ נָגַע – וְעָבָר;

דָּפַק, דָּפַק עַל לִבּוֹ לַחֲלוֹמוֹ –

גַּם הוּא לוֹ לֹא עָנָה מִתְּהוֹמוֹ…

קָרָא, קָרָא בָאֲוִיר שֵׁם חָבֵר –

הַמֶּרְחָק לֹא עָנָה לוֹ דָּבָר…

גַּם הָעוֹרְבִים הַשְּׁחוֹרִים מֶנּוּ פוֹרְחִים –

הוּא שָׂם אֶל הַחַיִּים – וְהֵם בּוֹרְחִים…

וְהַלַּיְלָה – הוּא בָא –

מַה יַּעֲשֶׂה אִישׁ?…

אוֹהֵב אָנֹכִי אֶת־חֶדְרִי הַשּׁוֹמֵם,

הוּא קָט — אַךְ לֹא צָר מֵהֲכִילִי,

אוֹתִי, שְׁתִיקָתִי

וְצִלִּי.

צִלִּי — הוּא גָדוֹל פִּי־שְׁנַיִם מִמֶּנִּי,

וְיֵשׁ שֶׁעוֹד יִגְדַּל בְּמִקְרֶה.

בְּעָמְדִי; הוּא מְטַפֵּס עַל־כְּתָלַי

וְרֹאשׁוֹ בַּתִּקְרָה.

מִשְּׁכֵנַי אַכִּירָה רַק אַחַת:

מִמֻּלִי הִיא גָרָה, הָעַלְמָה —

לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַחִוֵּר,

רָאִיתִי אֶת־צַלְמָהּ.

יֵשׁ חַלּוֹן לְחֶדְרִי וּבַעֲדוֹ אַבִּיטָה:

בַּחוּרִים מִתְדַּפְּקִים בְּחַלּוֹנָהּ;

הִיא סְגוּרָה בְחֶדְרָהּ

וְאֵין עוֹנָה…

בְּלַיְלָה חִוֵּר אֶחָד צִוִּיתִי אֶת־הַצֵּל:

צִלִּי, צִלִּי, לֵךְ לְבֵית הַשְּׁכֵנָה!

גָּדוֹל אַתָּה, שָׁחוֹר אַתָּה, לֵךְ!…

וּמָשְׁכֶנָּה הֵנָּה…

מְשֻׁנִּים קִירוֹת חֶדְרִי אִם אֵין עֲלֵיהֶם צִלִּי…

עָצַמְתִּי רֶגַע עֵינַי — הוּא שָׁב אֵלַי מְהֵרָה;

אַחֲרָיו נִכְנְסָה הָעַלְמָה —

חֶצְיָהּ נָמָה, חֶצְיָהּ עֵרָה,

פָּשַׁטְתִּי זְרוֹעוֹתַי לְחַבְּקֶנָּה —

— הוֹי, הוֹי, שְׁכֵנִי, שְׁכֵנִי…

עַל הַכּוֹתֶל רָעֲדוּ שְׁנֵי צְלָלִים —

צֵל אֶחָד נִבְלַע בְּצֵל שֵׁנִי.

מַה־זֶה הָיָה לִי, אִם זֶהוּ חֶדְרִי?!…

חֶדְרִי נֶהְפַּךְ לְתָפְתֶּה קָטָן:

צִלִּי עַל הַכְּתָלִים הוּא הַחוֹטֵא,

וַאֲנִי הַשָּׂטָן…

בַּלַּיְלָה בָּא אֵלַי הַמָּוֶת.

דְּמוּת אָדָם הָיָה לוֹ, דְּמוּת אָדָם, שָׁחוֹר

מִכַּף רַגְלוֹ עַד קָדְקֳדוֹ.

אֲנִי חָפַצְתִּי לִצְעַק אֶל־הַחַיִּים;

הוּא מִהֵר, שָׂם אֶת יָדוֹ,

יָד קָרָה, אֱלֵי פִי;

פָּנָה לְפָנִים, פָּנָה לְאָחוֹר

שַׁח עָלַי וְלָחַשׁ לִי:

— אֲנִי הַמָּוֶת…

חַם הָיָה לִי בַמִּטָּה עַד מְאֹד:

שׁוֹקֵעַ כֻּלִּי בְּתוֹךְ כְּסָסוֹת חַמּוֹת;

רָחַשְׁתִּי כְבָר אֶת־קִרְבַת הַחֲלוֹם,

כְּשֶׁהוּא נִדְחַק מִתַּחַת לִשְׂמִיכָתִי…

הוּא שָׁלַח יָדוֹ לִי וְהֵסִיר

אֶת־הַשְּׂמִיכָה מֵעַל מַעֲרוּמַי.

קֹר חָלַף עַל־כָּל בְּשָׂרִי בְּרֶגַע זֶה —

לָנֶצַח נִטַּל מֶנִּי חֹם עֲלוּמַי;

טָפַח לִי בְיָדוֹ עַל הַפֶּה —

זֶה הַפֶּה לֹא יְמַלֵּל יוֹתֵר…

טָפַח לִי בְיָדוֹ עַל הַלֵּב —

זֶה הַלֵּב לֹא יַכֶּה עוֹד…

הִתְמוֹדֵד דֹּם עָלַי: — זוּ הַגְּוִיָּה

לֹא תָשׁוּב עוֹד לִתְחִיָּה

הִסְתַּכֵּל בִּי — וְסָר מֵעַל מִטָּתִי.

בִּכְנַף מְעִילוֹ פִּרְכְּסָה נִשְׁמָתִי…

— — — — — — — — — —

בַּשְּׂמִיכָה שֶׁנָּחָה לְרַגְלֵי הַמֵּתוֹת.

חֹם בְּשָׂרִי עוֹד רָחַשׁ,

חֲלוֹם לִבִּי עוֹד לָחַשׁ; —

חָתוּל קָפַץ עָלֶיהָ וַיָּרַח…

וְאָנֹכִי אָמוּת מָחָר אוֹ אַחַר שָׁנָה,

אָנֹכִי אָמוּת — זֹאת אֵדַע נֶאֱמָנָה.

לֹא אֵדַע אִם זֶה יִהְיֶה בְּיוֹם קֹר אִם בְּיוֹם חֹם,

אִם זֶה יִהְיֶה בַּלַּיְלָה, אִם זֶה יִהְיֶה בְיוֹם.

אַךְ הַשָּׁעָה תָבוֹא, מָחָר אוֹ אַחַר שָׁנָה —

הִיא תָבוֹא, הִיא תָבוֹא — זֹאת אֵדַע נֶאֱמָנָה;

אֲנִי אֶהְיֶה חִוֵּר וְקָרִיר וְאֶשְׁכְּבָה עַל מַצַּע תָּבֶן,

וְאִישׁ מוּזָר יָבֹא וְיַגִּיד: כְּבָר תָּפַרְתִּי תַּכְרִיךְ לָבָן!

וּקְרוֹבַי הָעוֹמְדִים עַל גַּבִּי, יִתְנַפְּלוּ עָלָי —

אוּלַי לֹא מֵת עוֹד בְּנֵנוּ, אוּלַי אָחִינוּ חָי?!

וְנִגָּשׁ אֲלֵיהֶם אִישׁ זָר וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם רְתֵת:

הִנֵּה הֵבִיאוּ אֶת־הָאָרוֹן — הוּא כְּבָר מֵת! הוּא כְּבָר מֵת!

וְנִגְּשׁוּ שְׁנַיִם אוֹ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים —

וְנָטְלוּ אוֹתִי עַל מַצַּע הַקְּרָשִׁים,

וְשָׂמוּ אוֹתִי בָּאָרוֹן וְשָׂמוּ אֶת הָאָרוֹן בַּעֲגָלָה,

וְדָפַק הָעֶגְלוֹן אֶת־הַסּוּסִים — וְעָבְרוּ הַסּוּסִים הָלְאָה…

וְיַלְדֵי הָרְחוֹב הַקְּטַנִים יִשְׂחֲקוּ לְתֻמָּם,

וְעָבְרָה הָעֲגָלָה — וְהִבִּיט אַחֲרֶיהָ דּוּמָם,

וְהִתְלַחֲשׁוּ הַיְלָדִים נִפְחָדִים: לְוָיָה, לְוָיָה —

וְשָׁבוּ אַחַר־כַּךְ לְמִשְׂחָקָם, כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא הָיָה,

וְעָבְרָה הָעֲגָלָה הַשְּׁחוֹרָה. וְעָבַר הָאָרוֹן —

וְאוּלַי תִּזְרַח הַחַמָּה? צִפּוֹר תַּעֲבוֹר וְתָרֹן?

— — — — — — — — — — — —

וְעָבְרָה הָעֲגָלָה הַשְּׁחוֹרָה. וְעָבַר הָאָרוֹן —

וְאוּלַי לֹא תִּזְרַח הַחַמָּה, וְצִפּוֹר לֹא תָרֹן?

I

הֲרוּחַ קַל אוֹ מַלְאָךְ טָס

וְנָגַע בִּי כִמְעָט וְנָס?…

וָאֶקְרָא לוֹ, וַיָּבוֹא שׁוּב:

זֶה הָיָה כְּרוּב, זֶה הָיָה כְּרוּב!

הַגִּידָה, כְּרוּב, מַה־זֶּה הַצֵּל?

"— שְׁחוֹר כַּנְפֵי הוּא, אֲנִי שַׂר־לֵיל! —

אִם כֵּן הַגִּידָה לִּי, כְּרוּב־רֹם,

הַשְּׁבִיבִים מָה, הַזּוֹרְחִים דֹּם?

"— שְׁבִיבִים אֵלֶּה בִּשְׁמֵי עָל

"טְלָלִים הֵמָּה, פְּנִינֵי טָל.

"לִפְנוֹת בֹּקֶר, טֶרֶם עוֹד

"הִבְהִיק רָז וְנִגְלָה סוֹד.

"הֵמָּה נוֹפְלִים מִשְּׁמֵי־עַד

“עַל כָּל צִיץ וְעַל כָּל בַּד”.

II

הַגִּידָה כְרוּב, נָא הַגֶּד לִי,

הַלְבָנָה לָמָּה חִוְּרָה הִיא?

"— לְבָנָה זֹה הִיא מֵתָה כְבָר —

אַךְ עַל הַלַּיְלָה צַר לָהּ, צָר:

הַיּוֹם בִּנְגֹהוֹת רָחַץ, בְּאוֹר —

וְלֵילָהּ־בַּחשֶׁךְ תַּם, בִּשְׁחוֹר…

וְעִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בַּעֲרֹב הַיּוֹם,

עוֹלָה הִיא מִקִּבְרָהּ דֹּם —

וְחִוְּרָה הִיא, כִּי מֵתָה כְבָר,

אַךְ עַל הַלַּיְלָה צַר לָהּ, צָר…

עַל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים תּוֹעָה הִיא,

וְזוֹרְעָה אוֹר, וְזוֹרְעָה דְמִי…

III

וְהָעֵצִים, הָעֵצִים הַלָּלוּ, הָרוֹדְפִים וְעוֹמְדִים,

אַחֲרֵי מִי הֵמָּה דוֹלְקִים וְאֶת מִי הֵמָּה חוֹמְדִים?

"— הָעֵצִים, הָעֵצִים הַלָּלוּ, הֵן הֵנָּה הַנְּעָרוֹת,

שֶׁנּוֹלְדוּ בַּשָּׂדוֹת הָאֵלֶּה, וּבְאֵלֶּה הַיְעָרוֹת…

"הֶן הֵנָּה הַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת, שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא רָאָן;

"הֵן הֵנָּה שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת אֶת סוֹדָן, בְּעוֹד סוֹדָן עִמָּהֶן…

"בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה פֹּה בָּאוֹת אֶל בְּנוֹת הָאֲהָבִים,

"וּמְחַכּוֹת לַמַּסָּע וּמְצַחֲקוֹת בֵּין־כַּךְ לַכּוֹכָבִים…

"וּבַעֲבֹר הַמַּסָּע בְּחָפְזָה עַל פְּנֵיהֶן, וְדָלְקוּ

"אַחֲרֵי כָל בָּחוּר חִוֵּר, שֶׁפָּשַׁט לָהֶן יָדוֹ, וְדָלְגוּ

"עַל מַעֲלוֹת הַמַּעֲקָה; שָׁם עוֹמֵד יְחִידִי הַנָּעַר —

"הָאַחַת חוֹטְפַתְהוּ בְחֵיקָהּ וּמִתְחַמְּקָה לַיָּעַר…

"שָׁם הִיא לוֹחֲצַתְהוּ אֶל לִבָּהּ, הַיָּפָה, הַבְּהוּלָה, —

"לַבֹּקֶר — וְהַבָּחוּר הַחִוֵּר כְּבָר גָּוַע בִּזְרֹעוֹת הַבְּתוּלָה…

"רְאֵה־נָא, הֵן דּוֹלְקוֹת אַחֲרֶיךָ, הֵן רוֹדְפוֹת הֵן רוֹדְפוֹת…

"פְּרוּעוֹת־שֵׂעָר וַחֲשׂוּפוֹת־הֶחָזֶה הֵן עוֹלוֹת, הֵן חוֹטְפוֹת!…

א

I

בָּרִאשׁוֹנָה—

כְּשֶׁנִּפְקְחוּ רִאשׁוֹנָה שְׁנֵי עַפְעַפַּי,

וּמַבָּטִי — מַבַּט נֶשֶׁר צָעִיר —

הִמְרִיא לְמֶרְחַקִּים,

וְהִתְעַכֵּב רֶגַע קַל וְלִטֵּף כַּנְפֵי יוֹנָה,

וְנֶאֱחָז בַּסְּבַךְ שֶׁל אִילָן, בְּעָלָיו הַיְרַקְרַקִּים,

בִּזְמִירָיו,

וּבְצִלְצוּלֵי שִׁירָיו —

עַל כָּל שׁוֹשָׁן שָׁהָה;

וְעוֹד טֶרֶם נִתְקָל בָּרָקִיעַ —

הִתְלַכְּדוּ בִּתְמִימוּת יֶלֶד כַּפַּי,

וּמָחֲאוּ, מָחֲאוּ אָז בִּתְמִימוּת יֶלֶד,

וּבְרָכָה כְּבָר הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי, —

וְאֶת־מִי לְבָרֵךְ לֹא יָדַעְתִּי עוֹד —

יוֹם אָבִיב בָּהִיר

צָלַח עַל הֶחָלֶד —

זֶה הָיָה מָתַי?

II

חֲלוֹם הָאָרֶץ נִגְלָה לִי וַיִּתְפְּשֵׂנִי,

נִלְכַּדְתִּי בְרֶשֶׁת אוֹרִים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה;

וְאֶל הַשְּׁחָקִים לֹא נָשָׂאתִי עֵינִי —

הַחַמָּה — הִיא הִשְׁקִיפָה אֵלַי מָטָּה,

הַכּוֹכָבִים — יָרְדוּ אֵלַי מִשְּׁמֵי רָמָה,

וּכְרוּבִים רִחֲפוּ סְבִיבִי…וְשָׁמְעָה אָזְנִי מַשָּׂק

שֶׁל כְּנָפַיִם קַלּוֹת…אֶחָד אוֹתִי נָשַׁק,

וְאֶחָד מִן הַכְּרוּבִים הִסְתַּתֵּר בִּמְעָרָתִי

אֲשֶׁר חָפַרְתִּי לִי בַחֹל לִזְבוּבֵי־קַיִץ,

לְפַרְפָּרִים מְרוּטֵי כָנָף וְלִרְמָשַׂי,

וּגְדוֹלָה חֶרְדַת לִבִּי וּגְדוֹלָה גַּם שִׂמְחָתִי —

זֶה הָיָה מָתַי?

III

וְאֶת הָאֱלֹהִים רָאִיתִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

כִּנְטוֹת הַיּוֹם, בְּמֶרְחַב שָׂדַי,

שָׁם נִרְאָה לִי אֵל שַׁדַּי

בֵּין הַקָּמָה,

כְּשֶׁהוּא דוֹלֵק אַחֲרֵי זְבוּב רִקְמָה:

הֶאָח!

אֵין הַבּוֹרֵא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת יְצוּרוֹ;

הַמֹּחַ רוֹדֵף רוֹדֵף אַחֲרֵי בֶן־סְעִפּוֹ,

שֶׁנִּקְרַע מֶנּוּ וְטָס בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

הַלֵּב לֹא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת הִרְהוּרוֹ,

שֶׁנִּתָּק מֶנּוּ וְעָף בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

רַךְ וְקָלִיל זְבוּב־הַקַּיִץ, וְהוּא נִמְלָט וּמִתְרַחֵק,

וַאדֹנָי עוֹד דּוֹלֵק אַחֲרָיו, וַאדֹנָי מְצַחֵק…

אַךְ הִנֵּה, נִפְגַּע פַּרְפָּר זֶה, בְּצִפֹּרֶת קַלָּה,

וְנָשַׁק לָהּ וְהִתְחִיל לִבּוֹ לָהּ מְגַלֶּה,

עַל פְּנֵי הַקָּמָה —

יָשְׁרָה הַצִּפֹּרֶת,

קַלַּת הַכְּנָפַיִם, הַצְּחַרְחֹרֶת,

בְּעֵינֵי בֶן הַפַּרְפָּר, וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְעֵזֶר —

וְעָמְדָה לוֹ עָרְמָתוֹ לֵאלֹהִים!…

בְּעוֹד שֶׁהֵמָּה מְלַחֲשִׁים אַהֲבָה,

חֲטָפָם אֲדֹנָי וְשָׂמָם עֲלֵי רֹאשׁוֹ

וַיִהְיוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָּה,

נֵזֶר,

נֵזֶר עַל תַּלְתַּלֵּי אֱלֹהִים.

וְהָעוֹלָם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ,

וְעֵינַי רוֹאוֹת, רוֹאוֹת אֶת כֹּהֲנוֹ, אֶת קְדוֹשׁוֹ

וּבְרָכָה כְמוֹ הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי, —

זֶה הָיָה מָתַי?

ב

I

בְּבֹקֶר בָּהִיר אֶחָד קָרַב אֵלַי אַבָּא,

אָחַז בִּקְצֵה יָדוֹ בְּסַנְטְרִי הֶחָלָק,

וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה הֶחֱלִיק עַל לְסָתִי —

וְאָנֹכִי טֶרֶם אֵדַע אִם מֵחֲמַת חִבָּה,

אַבָּא עוֹשֶׂה כָּכָה, רַק לִבִּי, הוּא לִי נִבָּא:

יָמִים שֶׁל מִשְׁפָּטִים וְגַם סִדְרַת בָּלָק…

הוֹי, מַה־נִּבְּאָה לִי לִבָּתִי!…

וְקָרַב אֵלַי אַבָּא וְאָמַר אֵלַי כָּכָה:

— הֲתֵדַע כִּי יֵשׁ “מוֹדֶה” עַל הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ “בְּרָכָה”?

הֲתֵדַע בְּנִי — כַּךְ סָח לִי, סָח לִי אַבָּא —

מִי בָרָא זֹהַר זֶה, וְתֵבֵל רַבָּה?

יֵשׁ בַּשְּׁחָקִים אֵל צָנוּעַ, אֵל מִסְתַּתֵּר.

מִי שֶׁבְּרָאָם…רַבּוֹת עָמְלוּ אִישִׁים,

רַבּוֹת חָטְטוּ וְחָתְרוּ עַד שֶׁנּוֹדַע

כִּי בַשְּׁחָקִים יָגוּר… — שָׂא בֶן־חָמִיד

אֶת כַּפֶּיךָ וְעֵינֶיךָ לַשָּׁמַיִם —

כָּכָה…כַּף אֶל כַּף! גַּם הָעֵינַיִם —

כַּךְ, חֲכָמִי! כָּכָה תַעֲשֶׂה תָּמִיד…

עַכְשָׁיו נֹאמַר בְּרָכָה, נֹאמַר מוֹדֶה —

מִתְפַּרְנֵס אֵל זֶה טָמִיר מִתִּשְׁבָּחוֹת,

אֱמֹר בְּנִי מוֹדֶה, כָּל הַתְּהִלּוֹת לוֹ שַׁיָּכוֹת;

וְעַל הַזְכוּת הַזֹּאת אֵין הוּא מְוַתֵּר…

II

וְאֶת הַצַּדִּיק אוֹהֵב שַׁדַּי יוֹתֵר —

מִן הַבֹּקֶר לוֹ הִתְפַּלֵּל עַד הָעָרֶב;

בַּלַּיְלָה רָאָה חֲלוֹם: הִתְנוֹפְפָה עָלָיו חֶרֶב…

וְעִם הַשַּׁחַר קָם וְלֹא רָץ לְבֵית הַפּוֹתֵר!…

וַחֲבִיבִים עַל אֵל שַׁדַּי גַּם כָּל בָּנָיו —

עֲלֵיהֶם נָפַל רֶגַע פַּחַד חֲלוֹמָם,

וְרָצוּ לְבֵית הַפּוֹתֵר עִם הָנֵץ יוֹמָם…

וּבְעָמְדָם עַל מִפְתָּנוֹ — הִתְנֶחָמוּ,

וּבְטֶרֶם פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹתָם שָׁמְעוּ —

נִגְשׁוּ אֶל הַפּוֹתֵר וְיָרְקוּ לוֹ בְּפָנָיו…

וְיֵשׁ תִּקְוָה מֵאֵל שַׁדַּי גַּם לַחֲנֵפִים —

אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹלוֹתֵיהֶם צוֹרְמִים

קְצַת אֶת אָזְנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא

אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת:

מִלֵּבָב בִּלְתִּי נָקִי, מִנְּשָׁמָה בִּלְתִּי זַכָּה —

לִפְנֵי כִסֵּא שַׁדַּי נְהָרוֹת רַבִּים זוֹרְמִים,

וּכְרוּבָיו עוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם עֲלֵי כֵפִים,

הַבּוֹדְקִים אֶת הַצְּלִילִים וְאֶת הַקּוֹלוֹת;

וְכָל תְּפִלָּה פְגוּמָה וּמְטֻנֶּפֶת,

רוֹחֲצָה יַד הַכְּרוּבִים וּמְשַׁפְשֶׁפֶת,

עַד שֶׁנָּגְהָהּ חוֹזֵר לָהּ — וְזָרְחָה…

וְאָז — מַגִּישִׁים אוֹתָהּ לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים,

וְהוּא — אִם גַּם מַכִּיר הוּא עָלֶיהָ כְּתָמִים,

אִם גַּם צְלִילֵי קוֹלָהּ מְעַט צוֹרְמִים

אֶת אָזְנָיו — אַךְ מְקַבְּלָהּ הוּא בְּגִילָה,

וּבוֹלֵעַ כְּבִכּוּרָה אֶת הַתְּפִלָּה…

וּרְאֵה נָא, בְּנִי, נָתַתִּי לְפָנֶיךָ כַּמָּה דְרָכִים —

כֻּלָּם עוֹלִים וְנִמְשָׁכִים,

יָשָׁר אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא,

הֶחָבוּי שָׁם בִּשְׁחָקָיו —

בְּחַר לְךָ אֶחָד מִכָּל אֵלֶּה…

וְסִידוּר אֶקְנֶה לָךְ, סִידוּר טוֹב וְיָפֶה,

וְגָדוֹל הוּא, וְאָרוֹךְ הוּא,

רַבִּים בּוֹ מִזְמוֹרִים. הַסִּגְנוֹן קַל וְצַחָה גַם הַשָּׂפָה,

כָּל מִזְמוֹר וְכָל מִזְמוֹר לְדַפָּיו וְלַחֲלָקָיו,

וְאַתָּה אַל נָא תֵלֶא — — —

III

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

קִבַּלְתִּי תּוֹרַת אָבִי הַחֲדָשָׁה —

עוֹדֶנִּי זוֹכֵר: תְּפִלָּתִי הָרִאשׁוֹנָה,

יָצְאָה מִשִּׂפְתוֹתַי קְטוּעָה וּמְשֻׁבָּשָׁה;

וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֶנִּי; בַּחֲצִי הַלַּיְלָה קַמְתִּי,

וָאֶקְרַב אֶל הַחַלּוֹן, וָאַבֵּט אֶל הַשְּׁחָקִים

כָּל הַלַּיְלָה, כָּל הַלָּיְלָה…

כּוֹכָבִים קְטַנִּים רָמְזוּ לִי בְּעֵינֵי בְרָקִים:

— תְּפִלָתְךָ, יֶלֶד טִפֵּשׁ, כְּבָר נִתְקַבְּלָה בִּשְׁמֵי מַעְלָה; —

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

וְלֹא קָסְמוּ לִי עוֹד פִּרְחֵי הָאֲדָמָה,

שֶׁצָּצוּ וְרֻדִּים וְלַבְנוּנִים בֵּין עֲשָׂבִּים,

חֲבוּיִם בְּצֵל שִׂיחִים, רַבִּים, כָּכָה רַבִּים;

וּכְשֶׁנִּרְמַס תַּחַת רַגְלַי אֶחָד מִן הַפְּרָחִים,

בִּצְדִיָּה וּבְלִי צְדִיָּה, בְּלֶכְתִּי עַל אֵם דְּרָכִים —

לֹא דָוֶה לִבִּי בִּי, לֹא בָכְתָה בִּי הַנְּשָׁמָה;

לֹא לִבְּבַנִי עוֹד נִיר נָאֶה וְאִילָן רַב־עֲנָפִים,

וּזְמִירָיו לֹא צָדוּנִי וִירַקְרַק חֵן שֶׁל טְרָפִים;

וְלֹא פָתַחְתִּי עוֹד חַלּוֹנִי לְכָל יוֹנָה יָפָה,

שֶׁהִתְלַבְּטָה עַל אֶשְׁנַבִּי בְּחַרְטֻמָּה וּבִכְנָפָהּ;

וּכְרוּבִים עוֹד לֹא רָחֲפוּ סְבִיבִי, לֹא רָחָפוּ;

סָפוּ כָּל הַכְּרוּבִים, מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ סָפוּ…

וַאדֹנָי לֹא נִרְאֶה לִי עוֹד בֵּין הַקָּמָה —

פָּסַק חֲלוֹם הָאָרֶץ, אָבְלָה נָבְלָה הָאֲדָמָה!…

IV

וְהִנְנִי חוֹלֵם חֲלוֹם הַשְּׁחָקִים, חֲלוֹם מְרוֹמִים —

כָּל הַחֲלוֹמוֹת יָפִים אִם גַּם אֵינָם דּוֹמִים…

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁפָּרַשְׂתִּי לְקֶרֶן זָוִית —

אֵין צֹרֶךְ לִי בְּמֶרְחָב; תְּנוּ לִי חָבִית

וְאֶחְלֹם בְּתוֹךְ חָבִית!

רַק יִהיֶה נָא סִדּוּרִי

עִמִּי בְּחָבִיתִי, עִמִּי בְּתוֹך חוּרִי…

V

הַס —

הִנֵּה כוֹכָב נוֹפֵל מִשְּׁמֵי מַעְלָה

אֶל חֵיק הַלַּיְלָה. —

— אָדָם, מַה מִלַּיְלָה?! אָדָם מַה מִלֵּיל?

— כּוֹכָב, מַה בַּשְּׁחָקִים? כּוֹכָב, מַה שְּׁלוֹם אֵל?

— אַל תַּזְכִּיר לִי אֶת שָׁמַי, מְתוּקִים פֹּה הָרְגָבִים…

לֹא אָשׁוּב עוֹד אֶל אַחַי, לֹא אָשׁוּב אֶל הַכּוֹכָבִים.

גַּם אַתָּה זְרֹק סִדּוּרְךָ, כְּרֵה־לְךָ בּוֹר וִישַׁן!

וּשְׂמַח שֶׁהוּא בַשְּׁחָקִים, וּשְׂמַח שֶׁאֵין הוּא כַאן…

אֶרְאֶלֵּי שַׁחַק כְּבָר עֲיֵפִים, כְּבָר הֵם נִלְאִים,

מִשַּׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא, מֵאֱמֹר לוֹ תְּהִלִּים;

בִּזְוִיּוֹת שִׂפְתוֹתָם כְּבָר הַקֶּצֶף נִרְאֶה —

וַעֲדַיִן הֵמָּה עוֹמְדִים עָלָיו וְאוֹמְרִים שִׁירָה;

כְּבָר לִבָּם כָּלֶה וּפְנֵיהֶם — פְּנֵי אֲבֵלִים —

וְקוֹלוֹת תְּפִלּוֹתֵיהֶם אֵינָם חֲדֵלִים, אֵינָם חֲדֵלִים!…