רקע
יצחק קצנלסון
פְּתִיחָה

גֵּ’נֵיבָה! הֶעֱלֵיתִי שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַי וְלִבִּי זָע־בִּי, זָע –

לֹא לְהָרַיִך, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָךְ, וְלֹא לִיאוֹרֵךְ,

וְלֹא לִנְתִיב אֵין קֵץ הַנִּמְתָּח לוֹ לְאֹרֶךְ –

וְלֹא לְפִנָּה שְׁקֵטָה בִשְׂדֵרוֹת מוֹן-רֵיפּוֹ.


בְּרִי־דֵי־פְרִיבּוּרג, שָׁם חֶדֶר שׁוֹמֵם לִי שָׂכַרְתִּי,

בִּרְחוֹב נִדָּחָה וְנִשְׁכָּחָה בְפַאֲתֵי עִיר,

בְּחוֹמַת אֶבֶן כֵּהָה, בַּעֲלִיַּת קִיר –

אֶת צַעֲדֵי אִסְטְהָר עִם הַעֲרֵב יוֹם שָׁמַרְתִּי.


זָכַרְתִּי אֶת הַחֶדֶר, הוֹפִיעָה בוֹ כַחֲלוֹם –

כָּל זָוִית בּוֹ אָז תּוּאַר, כָּל כֹּתֶל אֲשֶׁר עֻמַּם,

בְּבוֹאָהּ – יַחַד אִתָּהּ יָבוֹא זְהַב דִּמְדּוּמִים.

הַזָּהָב ­– בּוֹ לֹא יִשְׁווּ אוֹרוֹת אַלְפֵי יוֹם.


הָעָם הִתְרַפֵּק אָז עַל חֲזֵה סַלֶיו וְיוּרָה,

בְּחֵיק הַיְאוֹר הִשְׁתַּעֲשַׁע וּבִשְׁבִילֵי גַן,

צָחַק לוֹ לָרָחוֹק וְלַמְּרוֹמָם, לְמוֹנְבְּלַן,

וַאֲנִי בַעֲלִיָּתִי מַמְתִּין לָהּ הַסְּגוּרָה.


גֵּ’נֵיבָה! הֶעֱלֵיתִי שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַי וְזָע בִּי, זָע לְבָבִי,

זָכַרְתִּי חֶדֶר שׁוֹמֵם בָּךְ, זָכַרְתִּי נָוִי.


 

א    🔗

לֹא יָדַע הַחֶדֶר, לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג,

שֶׁאָבוֹא הָעֶרֶב. תַּנּוּרוֹ לֹא מֻסָּק,


וְקַר בּוֹ, מַה־קַּר בּוֹ, הוּא קָפָא עַל כְּתָלָיו,

בָּרִאשׁוֹן לְטֵבֵת שְׂכַרְתִּיו מִבְּעָלָיו.


וּבָרִאשׁוֹן לְטֵבֵת אָמַרְתִּי לְאִסְטְהָר:

בָּעֶרֶב לָךְ אַמְתִּין בְּחֶדְרִי הַנִּסְתָּר.


וְאִיסְטְהָר, שֶׁאֹהַב בְּלִי תִכְלָה וָקֵצֶה –

עֵינֶיהָ לִדְבָרַי בְּגִיל תִּתְנוֹצֵצְנָה.


הַאֻמְנָם יֵשׁ חֶדֶר? יֵשׁ חֶדֶר לְמַזָּל?

אזָ אוֹצִיא, אַרְאֶנָּה מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל.


הִיא חִישׁ חֲטָפַתּוּ וְחִישׁ לוֹ נָשָׁקָה –:

“כִּי תִסֹּב בַּמַּנְעוּל אַל נָא תִצְעָקָה…”


הַאַסִּיק הַתַּנּוּר? "אַל תַּסֵּק, פֶּן יַעַל

עֲשַׁן הָאֲרֻבָּה וְנִרְאָה מִמַּעַל…"


וְנֵר אוּלַי אַדְלִיק? "חָלִילָה, הַנֵּרוֹת

מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם עֵינַיִם אֲחֵרוֹת…"


וּמָתַי תָּבוֹאִי? "בָּעֶרֶב… אַךְ יָעִיב

אוֹר יוֹם, אֲזַי אָבוֹא וּפָנַי בַּצָּעִיף…"


 

ב    🔗

בָּעֶרֶב יָשַׁבְתִּי בַחֶדֶר יְחִידִי,

בַּחֹשֶׁך יָשַׁבְתִּי וְאָדָם אֵין אִתִּי.


הַחֶדֶר זֶה חֶדְרִי – אִם שְׂכַרְתִּיו וְלִי הוּא,

לֹא אֵדַע מַרְאֵהוּ, הַיּוֹם אַךְ שְׂכַרְתִּיהוּ…


מַה־צֶּבַע הַקִּירוֹת? אִם לֹבֶן, אִם אֹדֶם?

וּמִי הוּא הָאִישׁ, שֶׁהִתְגוֹרֵר בּוֹ קֹדֶם?


וּמָתַי יְצָאוֹ? וְהַתַּנּוּר, אֵי מְקוֹמוֹ?

דָּבָר לֹא הִגִּיד לִי בַעַל הַחוֹמָה.


הוּא לָקַח מִיָּדִי אֶת מִכְסַת הַשְּׁקָלִים,

וְאֶת הַמַּפְתֵּחַ לִי נָתַן בִּגְלָלָם.


חָפַצְתִּי עֲלוֹת וּרְאוֹת קַן מְגוּרַי,

לְהַדְלִיק בּוֹ נֵר וּלְהַסִּיק תַּנּוּרוֹ.


אַךְ מִצְוַת אִסְטְהָרָה בְעֵינַי כֹּה תִיקָר –

לֹא אַסִּיק הַתַּנּוּר וְנֵר לֹא אַדְלִיקָה.


כִּי נִפְלָא הַחֹשֶׁךְ, נִפְלָאָה הַקָּרָה

בְּזוֹ הָעֲלִיָּה, כֹּה זָרָה מוּזָרָה.


כִּי נִפְלָא וְנוֹרָא לָשֶֹבֶת בַּמִּסְתּוֹר

לָשֶׁבֶת פֹּה דוּמָם וּלְחַכּוֹת לְאִסְטְהָר.


 

ג    🔗

בּחֶדֶר, כֹּה זָר וְכֹה קַר וְלֹא־נוֹדָע,

הָיָה כֹה חַם לִי, כֹּה חַם לִי מִסּוֹדִי.


אֲפֵלָה קִדְּמַתְנִי, בְדָרְכִי עַל סִפּוֹ –

אַךְ סוֹדִי הָרַב הוּא לִי יִגַּה מִלִּבִּי.


לֹא רָאֲתָה אוֹתִי בְבוֹאִי עֵין־זָרִים,

לֹא עוֹף הַשָּׁמַיִם, לֹא כוֹכָב מִמָּרוֹם.


אֵין יוֹדְעִים מִסּוֹפוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד סוֹפוֹ,

מִי כַאן וּמִי כַאן בְּקָרוֹב עוֹד תּוֹפַע.


מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל, כִּי סָבַב בַּמַּנְעוּל,

לֹא צָעָק. הַדֶּלֶת בַּבַּרְזֶל נִתְקַנְּאָה,


גַּם הִיא, זֹאת הַדֶּלֶת, כִּי סָבְבָה עַל צִירָהּ,

לֹא שָׁרְקָה, לֹא חָרְקָה וְהָיְתָה כֹה זְהִירָה.


זֶה דַּרְגָּשׁ דּוֹמַנִי… נִפְעַמְתִּי, נִדְהַמְתִּי:

מִי־שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל דַּרְגָּשׁ וּמַמְתִּין…


אֲחַזְתִּיו בְּיָדוֹ וּשְׁאִלְתִּיו: מִי אָתָּה?

“אָנֹכִי הַבַּעַל” – הֵשִׁיב בַּלָּט לִי. –


הַבַּעַל! וְיָדִי לִגְרוֹנוֹ… לֹא פָרַץ

מִגְּרוֹנוֹ גַם הֶגֶה, וְצָנַח לָאָרֶץ.


 

ד    🔗

לֹא אָזְנִי, רַק לִבִּי, לֵב אֶבֶן וְנִקְשֶׁה –

הוּא נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, וְהִסְכִּית וְהִקְשִׁיב.


אֶת צַעֲדֵי אִסְטְהָר הוּא שָׁמַר הַפֶּלִּאים –

הִיא עוֹלָה! הִיא עוֹלָה אֶל חֶדְרִי הַנֶעְלָם.


אֶל חֶדְרִי, חֶדְרֵנוּ, וְלֹא נִשְׁמַע צַעֲדָהּ –

הִכָּנְסִי וָבוֹאִי, אָנֹכִי לְבַדִּי…


וְנִכְנְסָה אִסְטְהָר, שֶׁאֹהַב כֹּה אָהֹב,

צָפְתָה לְאָחוֹר, הֵסִירָה הַצָּעִיף.


וְנָשְׁקָה עַל רֹאשׁ לִי, עַל עֵינַי וּשְׂפָתַי –

"יְדִידִי, יְחִידִי, זֶה כְבָר אֲשֶׁר בָּאתָ?


"אִם הַרְבֵּה לִי תַמְתִּין? הֵן תַּעֲנֶה, הֵן תַּעֲנֶה?

הֲצָעַק מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל בַּמַּנְעוּל?


"וְהַתַּנּוּר? הַתַּנּוּר לֹא הֻסַּק בְּלִי סָפֵק?

וְאָדָם בַּדֶּלֶת זוּלָתִי לֹא דָפָק?


גַּם נֵר לֹא הִדְלַקְתָּ?" אִסְטְהָרָה שׁוֹאֶלֶת…

שַׁאֲלִי, שַׁאֲלִי אוֹתִי שְׁנוֹת אֶלֶף!


שְׁנוֹת אֶלֶף כֹּה אֶעֱמֹד אִתָּךְ בַּנֶּשֶׁף –

אֶעֱמֹד וְאֶשְמַע וְאַקְשִׁיב רַב קָשֶׁב.


 

ה    🔗

"שְׁנוֹת אֶלֶף לֹא נֵשֵׁב בְּכַאן כִּמְדֻמַּנִי,

אַךְ שָׁעָה נְהִי פֹה, נְהִי עַל כָּל פָּנִים.


"וְאִם שָׁעָה לֹא תַסְפִּיק לִשְׁאֵלוֹת וּנְשִׁיקוֹת –

אַךְ אֶלֶף בַּשָּׁנִים כְּלוּם הָיוּ מַסְפִּיקוֹת?


"וְאוּלָם מֶה הָיָה הַיּוֹם לְךָ, יַלְדִּי?

שֶׁמָא הֵם דְּבָרַי, אֵל דְּבָרַי – שָׁאָלְתִּי?


"שָׁמַעְתָּ אֶת דְבָרַי, הִקְשַׁבְתָּ רַב קָשֶׁב –

וְקָשֶׁה־לָךְ, קָשֶׁה עֲלֵיהֶם לְהָשִׁיב.


"עֲנֵה־לִי, הָעוֹלֶה עַל לִבְּךָ עֲנֵה־לִי,

כָּל תְּשׁוּבָה לִי תִמְתַּק כְּזוּ הָאֲפֵלָה


כִּסָּתְנוּ. זֹאת יָדְךָ, זֶה לוּחַ לְבָבְךָ,

וְזֶה מְבוֹא אָזְנְךָ – אֹהַבְךָ! אֹהַבְךָ!


בְּמִלָּה זוּ קְטַנָּה וּגְדוֹלָה לְאֵין קֵצֶה

אֶת אָזְנְךָ מַלּאֹת אָנֹכִי חֲפֵצָה.


"אַךְ אַתָּה – עֲדֶן אַתָּה עוֹמֵד וּמַחֲשֶׁה,

מָתַי לִי תִלְחַשׁ דְּבַר־מַה, אִם לֹא עַכְשָׁו?


"שְׁנוֹת אֶלֶף חָפַצְתָּ, שְׁנוֹת אֶלֶף הֵן עָתָּה!

שְׁנוֹת אֶלֶף יֵשׁ נִחְיֶה בְרֶגַע רַק קָטָן."


 

ו    🔗

הוֹי, אִסְטְהָר, מַה־דָּבָר לָךְ אַגִּיד וִיהִי בוֹ-

מַשְּׁהוּ, אַךְ מַשְּׁהוּ מֵאֵלֶם זֶה לִבִּי?


לֹא יַגִּיד מְאוּם־לָךְ לֵב מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו –

דַּבְּרִי, הוֹי דַבְּרִי, וַאֲנִי אַחֲרִישׁ אוֹסִיף…


לֹא יִדֹּם אֵלַיִךְ שׁוּם אָדָם כָּמוֹנִי.

כַּקּוֹל, כַּךְ כָּל שְׁתִיקָה אַחֶרֶת וְשׁוֹנָה.


אַתְּ שַׁאֲלִי, שַׁאֲלִי, הַקְשִׁי גַם הַקְשִׁי,

אָנֹכִי כֹה אֶעֱמֹד וְאֶדֹּם וְאַקְשִׁיב.


בַּעֲלוֹתֵךְ זֶה עַתָּה אֶל חֶדְרִי הַנִּשְׁכָּח –

כָּל צַעַד כֹּה מָהִיר וְזָהִיר בִּי יִשְׁקָע.


לִבִּי הַמְהַסֵּס עֲשָׂאֵךְ לְמַלְאָךְ,

הוּא בָלַע קוֹל צַעֲדֵךְ מִתַּחַת כַּף נַעֲלֵךְ.


הוֹי, אִסְטְהָר, הָרִימִי אֶת קוֹלֵךְ וְשִׁירִי –

בְּמָחוֹל נָא סוֹבְבִי פֹה וְאַל תִּירְאִי;


הַדְּמָמָה לֹא תָפְרַע בֵּין אֵלֶּה הַכְּתָלִים,

אָנֹכִי מֵאֵלֶּה הַקּוֹלוֹת אִמָּלֵא.


קוֹל שִׁירֵך וּמְחוֹלֵךְ בְּקִרְבִּי הוּא הוֹמֶה –

וְאָנֹכִי כֹה אֶעֱמֹד וְאַבִּיט בָּךְ דּוֹמֵם.


 

ז    🔗

עוֹדֶנִּי מְדַבֵּר וְהִנֵּה קוֹל צְעָדִים

בָּא מִן הַמִּסְדְּרוֹן, קוֹל צַעֲדֵי אָדָם…


נִלְחֲצָה אִסְטְהָר אֵלַי וְלָחָשָׁה:

הוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דֶּלֶת זוּ יָשָׁר!”


“לֹא יִקְרָב”. אַרְגִּיעָהּ, אַךְ פַּחְדָהּ לֹא תַם עוֹד –

“הוּא יִקְרַב אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר וְיַעֲמֹד!”


הָאִישׁ אָמְנָם קָרַב לַדֶּלֶת וְעָמָד…

נִלְחֲצָה אִסְטְהָר אֶל לִבִּי נִדְהָמָה:


“הוּא יִדְפֹּק!” לִי קָרְאָה, עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיקָה

לַחֲזֹר וְלִקְרֹא – וְהִנֵּה קוֹל דְפִיקָה.


“הוּא, הוּא, וְלֹא אַחֵר!” לִי קָרְאָה בַחֲרָדָה.

חָפַצְתִּי לָהּ לוֹמַר, כִּי פֹה הוּא בֶחָדֶר…


נִלְחֲצָה אִסְטְהָר נוֹאֶשֶׁת לִלְבָבִי –

"פְּתַח לוֹ, כִּי גַם אִם לֹא תִפְתַּח לוֹ – יָבוֹא…


בּוֹא יָבוֹא! גַּם בְּנֶקֶב הוּא בָא וּבַפִּרְצָה…"

חָפַצְתִּי לָהּ לוֹמַר: הוּא שׁוֹכֵב פֹּה נִרְצָח.


אַךְ הִכִּיר הָאִישׁ אֶת טָעוּתוֹ בִקְלָלָה,

וּפָנָה מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְהָלָךְ.


 

ח    🔗

צַעֲדֵי הָאִישׁ הָלְכוּ הָלֹךְ וְאָבֹד…

מַחֲרִישִׁים עָמַדְנוּ בַחֶדֶר זְמָן רַב עוֹד.


אַךְ חֶדְרִי לֹא הָיָה כְבָר אוֹתוֹ הֶחָדֶר:

נִקְרַע כְּמוֹ תְרִיס בּוֹ, כְּמוֹ פֹרְצָה בוֹ גָדֵר.


הַזָּר, אִם בְּלֹא־יוֹדְעִים וּבְמִקְרֶה אַךְ קָרַב

אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר, כְּמוֹ גִלָּה אֶת סְתָרָיו.


הַזָּר, אֲשֶׁר עָמַד אֲחוֹרֵי הַפָּתַח,

כְּמוֹ הֵסִיר הַלּוֹט וּכְמוֹ הֵרִים הַמָּסָךְ.


הוּא דָפַק בַּדֶּלֶת וּכְאִלּוּ גַם פְּתָחָהּ –

נִפְתְּחוּ כָל מְבוֹאוֹתָיו לָרְוָחָה.


וְלֹא הָיָה עוֹד סָגוּר וּמְסֻגָּר וְחָבוּי,

רוּחוֹת כְּמוֹ פָרְצוּ בְכָל מָבוֹא וּמָבוֹא;


רוּחוֹת מִחוּץ… בָּנוּ נִתְלוּ לְפֶתַע

עֵינַיִם, אֵל עֵינֵי כָל קַל וְכָל פֶּתִי.


פִּתְאֹם לְפֶתַע נַעֲשָׂה כֹה קַר בּוֹ –

אֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ מַחֲרִישִׁים עוֹד הַרְבֵּה.


אֲנַחְנוּ, אָנֹכִי וְאִסְטְהָר עָמַדְנוּ

עוֹד הַרְבֵּה, עוֹד הַרְבֵּה, וּמְאוּם לֹא הִגַּדְּנוּ.


 

ט    🔗

הוֹי, אִסְטְהָר! לְאַחַר זְמָן־מַה לָהּ קָרָאתִי –

אַךְ אִסְטְהָר, הִיא שָׂמָה כַף יָדָהּ עַל שְׂפָתָי…


“אַל תִּקְרָא בְשֵׁם לִי הַפַּעַם” – לָחָשָׁה.

"עוֹד יִשְׁמַע אֶת שְׁמִי בָא מִפִּיךָ וְיָשׁוּב.


"אִם תִּשָּׂא בַמִּדְבָּר אֶת שְׁמִי, בִּמְקוֹם צִיָּה –

וְנִגְלָה לִי שָׁמָּה, לִשְׁמִי הוּא מוֹפִיעַ.


"חֲלוֹמִי הַלַּיְלָה נָא־שְׁמַע וְהִתְפַּלֵּא:

שָׁכַבְתִּי בַמִּטָּה וְאַתָּה לְצַלְעִי,


"וּשְׁמִי אֲנִי שׁוֹמְעָה מִפִּיךָ כִּי יָצָא –

קָרָאתָ חֲלִיפוֹת בִּשְׁמִי – וָאִיקָצָה.


"וּבְפָקְחִי אֶת עֵינַי וְהִנֵּה חֲרָדָה:

הָאִישׁ, לֹא אֲכַנּוֹ, הוּא עוֹמֵד עַל יָדִי.


"אָנֹכִי צָעַקְתִּי, וְהִפְנָה לִי עָרְפּוֹ.

וַיַּפְלֵט בֵּין שְׂפָתָיו: – חָשַׁבְתִּי אִישׁ זָר פֹּה.


שָׁמַעְתִּי בְקָרְאוֹ בְקוֹל בְּשֵׁם אִשְׁתִּי,

וָאֵרֵד מִיצוּעִי לְהַבִּיט, וּבְגִשְׁתִּי –


וְאַתְּ הֱקִיצוֹת… – הוּא יָשׁוּב, הוּא יָשׁוּב –

אַל תַּעַל אֶת שְׁמִי עַל שְׂפָתֶיךָ הַנָּשֶׁף…"


 

י    🔗

לֹא יָשׁוּב! קָרָאתִי, וָאֶחְפֹּץ לָהּ לוֹמַר,

שֶׁמְּצָאתִיו פֹּה יוֹשֵׁב עַל דַּרְגָּשׁ וְגוֹמֵר…


וְעָצַרְתִּי בִדְבָרַי בְּעוֹד מוֹעֵד… מַה בֶּצַע,

אִם אַגִּיד לְאִסְטְהָר עַל אֹדוֹת הָרֶצַח?


לֹא יָשׁוּב! קָרָאתִי. הוֹי, אִסְטְהָר, יְחִידָה,

יְרֵאָה אַתְּ, אִסְטְהָר, מִקּוֹל עָלֶה נִדָּף –


אַל תִּירְאִי… "לֹא אִירָא שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם,

לֹא אִירָא מִפְּנֵי אַהֲבָתִי הַגְּדוֹלָה,


מִפְּנֵי אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ… אַךְ אוֹתוֹ

אָנֹכִי יְרֵאָה! יְרֵאָה בְיוֹתֵר…


"עוֹד טֶרֶם הִכַּרְתִּיו וְעוֹד טֶרֶם נִשֵּׂאתִי

לַלָּז, כְּבָר יָרֵאתִי מִפָּנָיו, יָרֵאתִי.


"הוּא חִכָּה לִי, חִכָּה עַד שֶׁאִוָּלֵד,

וְעַד שֶׁאֶגָּמֵל, וְעַד שֶׁאֶגְדָּלָה,


עַד יֶאֱרַךָ שְׂעָרִי; לֹא־נִרְאֶה לִי הִמְתִּין

בִּקְצֵה כָל רְחוֹב וּבְקֶרֶן כָּל סִמְטָא.


"לֹא־נִרְאֶה, לֹא־נִרְאֶה… וּפִתְאֹם לִי נִרְאָה!

חָפַצְתִּי אָז לִצְעֹק – וָאִירָא, וָאִירָא…"


 

יא    🔗

צָנַח רֹאשׁ אִסְטְהָר עַל כְּתֵפַי לְרָגַע –

צָנַח וְשׁוּב הֱרִימַתּוּ בִדְאָגָה.


בִּדְאָגָה בִי תַבִּיט וְדוּמָם כֹּה דוּמָם,

תַּבִּיט – וְאוּלָם לֹא תַגִּיד מְאוּמָה.


לֹא תַגִּיד… רַק יָדָהּ, זוֹ יָדָהּ שָׁלָחָה –

יָד חַמָּה, כֹּה חַמָּה עַל כְּתֵפִי עוֹד נָחָה.


עַל כְּתֵפִי – וּפִתְאֹם הוֹרִידָה גַם יָדָהּ –

"הַנַח לִי… חָפַצְתִּי הֱיוֹת רֶגַע בָּדָד,


בִּלְעָדָיו וְגַם בִּלְעָדֶיךָ – וּפֶתַע

כֹּה פֶתַע חָפַצְתִּי, אֶת עֵינַי כִּי אֶשָּׂא,


וְעַל דַּרְכִּי בַחַיִּים פְּגֹּש בְּךָ רִאשׁוֹן,

וּבְחֹר בְּךָ, יַלְדִּי, וִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.


"הֲלֹךְ אִתְּךָ יַחַד בַּחוּץ, שְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ,

כֹּה הָלֹךְ וָנוֹעַ, כֹּה הָלֹךְ וָנוֹעַ,


וְלִיעֹף, אוֹי לִיעֹף, וַעֲיֵפָה, עֲיֵפָה

הִשָּׁעֵן לְעֵינֵי הָעוֹבְרִים עַל כְּתֵפָךְ;


שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה – וְהָרִיבָה הַפְּתַיָּה

בִּמְקוֹם מִטָּה אַחַת רִפְּדָה שָׁם שְׁתַּיִם!"


 

יב    🔗

נֶאֶלְמָה אִסְטְהָר, אַךְ לַחַשׁ הַפֶּלֶא

עוֹד לָחַשׁ, כִּלְחֹשׁ אֵשׁ בְּלֵב הַגַּחֶלֶת.


לָהַט הֵד דְּבָרָהּ בַּחֶדֶר הָאָפֵל –

וְנָגְהוֹ הָרַב וְהַחַם עָלַי נָפָל.


אַךְ הַס – שׁוּב אִמְרָתָהּ מְצַלְצְלָה רַכָּה,

לַהֶבֶת הָאֵשׁ בַּגַּחֶלֶת הִתְלַקְּחָה –:


"…שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה… אֶל חַם, חַם בֵּיתֵנוּ –

וַתַּעֲמֹד כְּזָר עַל מִפְתָּנוֹ… קְרַב הֵנָּה!


"הוֹי, לָמָּה זֶה תַעֲמֹד מֵרָחוֹק, מַחְמַדִּי?

וִילְאוֹת הַחַלּוֹנוֹת הוֹרַדְתִּי, הוֹרַדְתִּי,


סָגוּר בֵּיתֵנוּ, אֵין בָּא וְאֵין יוֹצֵא:

נָשְׁרָה שִׂמְלָתִי מִמָּתְנַי כְּנוֹצָה,


נָפְלָה לָאָרֶץ בְּלִי קוֹל, וְאָנֹכִי

כִּבְמַעֲגַל־קְסָמִים נְתוּנָה בְתוֹכָהּ.


"לְבַדִּי מִמַּעֲגַל הַקְּסָמִים לֹא אֵצֵא –

קוֹרֵאת אָנֹכִי לְךָ מִן הַמֵּצָר:


"בּוֹא וְחַלְּצֵנִי, רַק מַהֲרָה, מַהֲרָה,

מַדּוּעַ כֹּה תִרְחָק?" וְנֶאֶלְמָה אִסְטְהָרָה.


 

יג    🔗

מִהַרְתִּי אֵלֶיהָ: קָרָאת לִי וּבָאתִי! –

וָאֶשַּׁק, וָאֵשְׁתְּ מֵעַל לֶחְיָהּ דִּמְעָתָהּ,


וְגַם אֶת הַשְּׁנִיָּה הַהוֹלְכָה וְנוֹזְלָה –

אָנֹכִי אֲחַלְּצֵךְ קָרָאתִי בְעֹז לָהּ.


אָנֹכִי, אָנֹכִי… וְהִיא בִי מַבִּיטָה:

וְלוֹחֲשָׁה נוֹאֶשֶׁת: “מִי יִתֵּן! מִי יִתֵּן!”


נָעוּפָה! – אָנֹכִי עַל זְרוֹעִי אֲנַטְּלֵךְ –

וְאִסְטְהָר, הִיא לוֹחֲשָׁה: “לְאַט־לָךְ, לְאַט־לָךְ”.


"הֵן הוּא נִגְרָר אַחֲרַי… הֲתַעֲצָר־כֹּחַ

יַחַד אֶת שְׁנֵינוּ לְטַלְטֵל עַל זְרוֹעָךְ?"


וְיָדָהּ עַל חֶלְקַת צַוָּארִי הִשְׂתָּרְגָה.

אָז אֶלְאַט בְּאָזְנָהּ: הֵן אוּכַל לְהָרְגוֹ?


“לֹא תוּכַל!” הֵשִׁיבָה לִי חֶרֶשׁ וַתִּדֹּם.

מַדּוּעַ? – “לֹא תוּכַל, לֹא תוּכַל, יְדִידִי…”


אָז אַגִּיד לָהּ, אַגִּיד בְּעֹנֶג מְשֻׁנֶּה:

– אֲנִי כְבָר הֲרַגְתִּיו, וְכַאן הוּא מֻנָּח. –


"הַאֻמְנָם? אַךְ הִנְנִי וְאֵלֵךְ, לִי קָרְאָה:

הוּא מַמְתִּין בַּבַּיִת לִי כְבָר, זֶה הֶהָרוּג."


 

יד    🔗

לֹא תֵלְכִי! הִשָּׁבְעִי־נָא לִי, נָא הִשָּׁבְעִי,

אֲשֶׁר לֹא תֵלֵכִי!… לֹא תַעַזְבִי אֶת נָוִי.


זֶה נָוִי, כֹּה נֶהְדָּר וְנִפְלָא וְאָיֹם,

דְּמָמָה בוֹ מְלֵאָה וּמְשַׁכְּרָה כְיָיִן.


תַּנּוּר וְקִירוֹת לוֹ קָרִים וְרֵיק הוּא –

אַךְ – מָלֵא הוּא, מָלֵא, וְחַם כֹּה בְחֵיקוֹ.


גַּם צָהֳלָה, גַּם תּוּגָה בוֹ בְלוּלוֹת בַּחֲשֵׁכָה,

וּמֵת בּוֹ יָנוּחַ וְלֹא נוֹדֵף רֵיחוֹ.


זֶה חֶדְרִי – מָה אָיֹם וְנִפְלָא וְנֶהְדָּר –

הֲיִי־נָא פֹה אִתִּי, פֹּה אִתִּי בַחֶדֶר…


וְהָיָה אִם תֵּצְאִי וְהוּעַם הַזָּהָב –

כִּי תֵצְאִי אֶת חֶדְרִי וְיָצְאוּ כָל פְּלָאָיו…


לֹא תִהְיֶה עוֹד גְּדוֹלָה וּמְלֵאָה הַדְּמָמָה.

פִּיו יִפְעַר וִיפַהֵק בְּלִי קוֹל הַשִּׁמָּמוֹן.


הַצָּהֳלָה וְהַתּוּגָה בִין־רֶגַע תִּבְרַחְנָה,

וְנִשְׁאַר רַק חָשְׁכּוֹ, וְהַמֵּת יַעֲלֶה צַחֲנָה,


וַאֲנִי פֹה לְבַדִּי, פֹּה אֶעֱמֹד בַּחֹשֶׁךְ,

וְאֶמְרֹט מֵאַהֲבָה אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי.


 

טו    🔗

נָפְלָה אִסְטְהָרָה עָלַי אָז עַל צַוָּאר:

"אַל תִּמְרֹט אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ מֵאַהֲבָה.


"אֶת שְׂעָרִי מְרֹט, גַּם חָשַׂפְתִּי לְךָ שֶׁכֶם

וְשָׁדַי חָשַׂפְתִּי־לָךְ, תְּקַע בָּם שִׁנֶּיךָ.


"אַל תִּשַּׁק! חָפַצְתִּי, שֶׁיִּכְאַב לִי, יִכְאַב –

רַק כְּאֵב הִיא הָאַהֲבָה, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ.


“אַךְ אַתָּה, הֵרָגַע נָא, יַלְדִּי” – לִי סָחָה

וְנָשְׁקָה עַל פִּי לִי, – "חַכֵּה לִי פֹה מָחָר…


"מָחָר בָּעֶרֶב שׁוּב אָבוֹא אֵלֶיךָ –

אַךְ עַתָּה הִגִּיעַ כְּבָר זְמַנִּי לָלֶכֶת,


אַל תַּעֲצָר־בִּי יוֹתֵר, שַׁלְּחֵנִי מְהֵרָה,

וְהִתְמַהְמַהּ פֹּה רֶגַע וְאַחֲרַי לֹא תֵרֵד,


וְאֶת עֵינֵי הַשְּׁכֵנִים עָלֵינוּ לֹא נִמְשֹׁךְ…"

הוֹי, אִסְטְהָר! הוֹי, אִסְטְהָר, שׁוֹקַעַת לִי שִׁמְשִׁי!


אָז יָדָהּ לִי תוֹשִׁיט כְּקֶרֶן שֶׁל יֶשַׁע –

אֶל פִּי הִגַּשְׁתִּיהָ וָאֶשַּׁק, וָאֶשָּׁק.


אַךְ הִיא מְשָׁכַתָּה אַט־אַט, וְאַט יָצְאָה,

וָאִוָּתֵר לְבַדִּי וְעָצוּב כֹּה עָצוּב.


 

טז    🔗

…הַגִּידִי, מֵאֵי־מִזֶּה בָאת לִי, עַצַּבְתִּי?

"קוֹדְרָה אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת נִצַּבְתִּי,


וַיְהִי, הִיא אַךְ יָצְאָה – נִכְנַסְתִּי פֹה אָנִי…"

הוֹרַדְתִּי רֹאשִׁי וָאָלִיט אֶת פָּנָי.


אַתְּ קוֹדְרָה, עַצַּבְתִּי, אַתְּ קוֹדְרָה וּשְׁחוֹחָה,

מַה תֹּאמְרִי, קוֹדֶרֶת? “כָּמוֹנִי כָמוֹךָ…”


עַל מָה אַתְּ, אֲחוֹתִי, עַל מָה נֶאֱנָחָה?

הֵן אָמְרָה כִי תָבוֹא, כִּי בוֹא תָבוֹא מָחָר…


“וְאוּלָם הָעֶרֶב, הָעֶרֶב מַה תַּעֲשֶׂה?”

אָז אוֹרִיד אֶת רֹאשִׁי וּפָנַי אֲכַסֶּה.


דּוּמָם כֹּה אֶעֱמֹד עֵת רַבָּה וּפִתְאֹם

זָכַרְתִּי מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל בְּכִיסִי –


וְנַעֲשָׂה צַר לִי, כֹּה צַר עַד אֵין קֵצֶה,

וָאֶקְרַב, וָאֶפְתַּח הַדֶּלֶת, וָאֵצֵא –


עוֹדֶנִּי בַפֶּתַח וְאִישׁ אַחֲרַי נִדְחָק,

וְאוֹמֵר לִי: תֵּן, גַּם אֲנִי אֵצֵא אִתְּךָ.


אַתָּה, מִי אָתָּה? “הַבַּעַל…” מִהַרְתִּי

וּפְנִימָה הֲדַפְתִּיו וְהַדֶּלֶת סָגַרְתִּי…


 

יז    🔗

יָרַדְתִּי חִישׁ וָאִמָּלְטָה הַחוּצָה,

מַפְתֵּחַ הַבַּרְזֶל בְּיָדִי הַקְּפוּצָה.


פַּעֲמַיִם סוֹבַבְתִּיו בַּמַּנְעוּל וָאֵרֵד

חִישׁ־מַהֵר לְמַטָּה כְנָס מִן הַבְּעֵרָה.


בִּרְחוֹבוֹת הוֹמִיּוֹת מֵאָדָם רַב אֵתָע,

וּפִתְאֹם עָמַדְתִּי מוּל חַלּוֹן בֵּיתָהּ…


לְהֵיכָן הִתְעַנִי לֵב נוֹאָל וּמְשֻׁגָּע?

הוֹי, אִסְטְהָר, הוּא סָגוּר בַּחֶדֶר וּמְסֻגָּר –


לֹא יֵצֵא מִשָּׁם! לָהּ קָרָאתִי וָאֶעֱלֶה,

וָאֶדְפֹּק, וְנַעֲרָה לִי פָתְחָה הַדֶּלֶת.


וַתִּקַּח מִיָּדִי אֶת מְעִילִי וּמַקְלִי,

וַתַּרְאֶה לִי דוּמָם עַל פֶּתַח הַטְּרַקְלִין.


נִכְנַסְתִּי – וְהִנֵּה אִסְטְהָרָה יוֹשֶׁבֶת,

עַל חִוְּרִים פָּנֶיהָ שׁוֹכֶנֶת עַצֶּבֶת.


וְהוּא, הוּא הַבַּעַל, עַל יָדָהּ הוּא יוֹשֵׁב –

וַיְהִי בְהִכָּנְסִי, לִי הִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ,


וּפָנָה אֵלַי בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: בִּיטְטֶע!

וְהֶרְאָה לִי כִסֵּא לָשֶׁבֶת פֹּה אִתָּם.


 

יח    🔗

יָשַׁבְתִּי עַל כִּסֵּא, שֶׁעָמַד מִמּוּלָהּ –

וְאִסְטְהָר – כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי בָאוּלָם.


עֵינֶיהָ הַנּוּגוֹת מִמֶּנִּי לֹא תִגְרַע –

כִּי אָנַע – מֶבָּטָהּ הַחַם אַחֲרַי נִגְרָר.


צְחוֹק נוּגֶה וְקַל עַל שְׂפָתֶיהָ יֵשׁ ירְעַד;

וּבְכָל זֹאת דּוֹמַנִי, שֶׁאוֹתִי לֹא תִרְאֶה.


עֵינֶיהָ מְדַבְּרוֹת: “טוֹב שֶׁבֶת מִמּוּלְךָ –”

וּבְכָל זֹאת לֹא תֵדַע, כִּי אֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן.


וְהוּא, הוּא לִימִינִי – נָתַתִּי בוֹ עֵינַי,

וְרֹאשׁוֹ נָע־נָע, שֶׁתְּקָפַתְהוּ הַשֵּׁנָה.


אָז אָקוּם, אֶתְבּוֹנֵן עַל חֶלְקַת צַוָּארוֹ,

וָאַכִּיר סִמָּנֵי צִפָּרְנַי בִּבְשָׂרוֹ,


וְהָאָבָק עַל בִּגְדוֹ. אָז אֶצְעַק דֹּם: הוּא זֶה!

וְהָיָה כֹה זָר כֹּל בָּאוּלָם וּמוּזָר.


בְּרֶגַע זֶה יָקִיץ, יְפַהֵק פֵּהוּקָיו –

וְיַזְמִינֵנִי לִשְׂחוֹק הָאִשְׁקוּקָה.


תּוֹהֶה עָמַדְתִּי וָאֲחַיֵּךְ בְּלִי שֵׂכֶל,

וָאָשׁוּב וָאֵשֵׁב, וְהַמִּשְׂחָק – הוּא הֵחֵל..


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49970 יצירות מאת 2761 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!