יצחק קצנלסון

הַבֵּט –

אִם לֹא הַשֶּׁמֶשׁ תֵּט לְפַאֲתֵי יָם?

לֹא שֶׁמֶשׁ תֵּט

זֶה מֶבַּט עֵינַי נֶחְתָּם שָׁם.


הַסְכֵּת וּשְׁמָע:

כְּלוּם מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹף שָׁם נִתָּךְ, אָח?

לא הָא –

זֶה לֵב, אֲשֶׁר מִסְּגוֹרוֹ חָרַג, יַךְ.


הַגִּידָה לִי,

אִם לֹא עֲנָנָה נְמוֹגָה וְכָלָה שָׁם בָּרוֹם?

לֹא הִיא –

הִרְהוּרִי הוּא, הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי תְהוֹם.




בַּחֲדָרִים הָרֵיקִים הָאֵלֶּה הוֹיָה תּוּגָה אִלֵּמָה.

הַוִּילוֹנוֹת מוּרָדִים, הַחַלּוֹנוֹת סְתוּמִים אֲטוּמִים,

וְרוּחוֹת מֵאֵי־מִזֶּה פוֹרְצִים וְנוֹשְׁבִים עֲגוּמִים –

לֹא מִבַּחוּץ הֵמָּה בָאִים, מִבַּיִת מִתְחוֹלְלִים הֵמָּה.


הֵרָגְעוּ וָנוּחוּ… לָמָּה כֹה רוֹגְשִים אַתֵּמָּה?

וְלָמָּה תָהִימוּ בְאָזְנַי, הוֹי, הֵדִים עֲמוּמִים?

עַל אַהֲבָה, אֲשֶׁר פֹּה יָדַעְתִּי, תָּהִימוּ, וַעֲלוּמִים –

קַמְתֶּם מִן הַמֵּתִים לְנַחֵם וְתַהַלְכוּ אֵימָה…


בַּחֲדָרִים הָאֵלֶּה, נִכְנַסְתִּי הַלַּיְלָה בְמִקְרֶה,

הָיִיתִי לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים, בְּתוֹר זָהָב שֶׁעָבָר,

וְשִׁקַּרְתִּי לְאִשָּׁה, וְאִשָּׁה – אַף הִיא לִי פֹה שִׁקְּרָה;


אָמַרְתִּי שֶׁלֹא אֶעֶזְבֶנָּה כָּל־זְמָן אֲשֶׁר אֶחִי,

כֹּה אָמְרָה אַף הִיא לִי, אַךְ לֹא שָׁמַרְנוּ הַדָּבָר.

בַּחֲדָרִים הָרֵיקִים הָאֵלֶּה – מִי זֶה מַכֵּנִי לֶחִי?



א.

רָאִיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בְּרִדְתּוֹ הַיַּמָּה,

וְהוּא עָגֹם וְחַכְלִילִי –

וַיַּז עָלַי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת צַעֲרוֹ אַרְגָּמָן

צַעַר חַי, מְדַבֵּר אֶל הַנְּשָׁמָה;

וַיִּפְּלוּ הַנִּיצוֹצִין עַל פָּנַי וּבְתוֹךְ עֵינַי –

וַיִּפְּלוּ גַם עַל צִלִּי.


הַשֶּׁמֶשׁ רַד; עוֹד הֶאֱדִים הַמַּעֲרָב שָׁעָה קַלָּה,

עוֹד הִבְהֲבוּ שִׁפּוּלָיו;

הַשֶּׁמֶשׁ רַד – וְעוֹד שָׁעָה לָחֲשָׁה אַדְמִימוּתוֹ –

עַצֶּבֶת רְחוֹקָה וְנַעֲלָה…

וְהַלַּיְלָה בָא וְנָשַׁב בְּאֵשׁ הַיָּם וּלְכָדוֹ,

וְנִתְלֶה בְשׁוּלָיו.


הַשֶּׁמֶשׁ רַד. שְׁנֵי עֵדִים הָיוּ לוֹ: אֲנִי־הוּא –

אָנֹכִי וְגַם צִלִּי;

שְׁנֵי עֵדִים הָיוּ לוֹ, שֶׁרָאוּ בְצַעֲרוֹ,

וְטָעֲמוּ מִפִּיהוּ…

בִּשְׁנֵינוּ דָבְקָה אֵשׁ הַצַּעַר הַלּוֹחֶשֶׁת,

הַצַּעַר הַחַכְלִילִי.


אַךְ צִלִּי נָתַן יָדוֹ אֶל הַלֵּיל הָאָפֵל –

הַצֵּל שֶׁנָּח בְּצִדִּי.

בִּכְבשׁ הַלַּיְלָה אֶת זָהֳרֵי הַמַּעֲרָב –

הִשְׂתָּרַע עַל כָּל שָׁפָל…

וְנִשְׁאַר לוֹ, לַשֶּׁמֶשׁ, רַק בֶּן־קַדִישׁ אֶחָד

וְלֵב יְחִידִי.


ב.

הָשְׁלַכְתִּי מֵחֵיק יוֹם אֶל תְּהוֹם שֶׁל לַיְלָה פֶתַע.

לֹא הָיָה תְּחוּם, לֹא רֶוַח קָטָן…

כְּעֶלֶם, אֲשֶׁר הִזְקִין וְטֶרֶם רָאָה צָהֳרֵי חַיִּים,

פִּקֵּחַ, אֲשֶׁר נוֹכַח פִּתְאֹם שֶׁהוּא פֶתִי…

קָפְצָה לִי כֹה חִישׁ הַדֶּרֶךְ,

מֵאֱלֹהִים אֶל שָׂטָן.


בְּעוֹד הַצְּחוֹק כְּשֶׁמֶשׁ בְּעֵינַי, אָשְׁלַךְ מָטָּה,

לֹא הִסְפִּיק גְּוֹעַ… בְּנָפְלִי

רָבַץ כַּיָרֵחַ בְּתוֹךְ עֵינַי קוֹפְאוֹת,

וְכַיָּרֵחַ יָאִיר הָעֲלָטָה.

הָשְׁלַכְתִּי – פֶּתֶק חֲוַרְוָר אֶל בּוֹר קִבְרִי,

לְקֶבֶר אָפְלִי…


הַס, מִי אוֹמֵר: הַכֹּל אָבַד בָּאֲפֵלָה?

לֹא זִכְרוֹן וְלֹא שְׁמוּעָה!

בִּי מַשֶּׁהוּ מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וּמִכְּלוֹת־הַיּוֹם מְהַבְהֵב,

קָרַן אֲדַמְדַּמָּה וַאֲבֵלָה;

יַמֵּי חֹשֶׁךְ אוֹתָהּ לֹא יְכַסּוּ,

וְלֵילֵי עַד לֹא יְכַבּוּהָ.

וְלִבִּי לֹא לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיוֹפַע בִּשְׁמֵי רָמִים,

וְאוֹרוֹ לֹא בִשְׁבִילִי;

עוֹד הַלַּיְלָה אָמוּת, כִּי כַךְ יָשְׁרָה בְעֵינַי –

לָמוּת בִּדְמִי יָמִים;

וִיְהִי מְרַפְרֵף גַּם עַל קִבְרִי צַעַר מוֹתִי,

לוֹחֵשׁ וְחַכְלִילִי…




הֲתִזְכְּרִי הָעֵץ כִּי כֹרַת, גַּם עֳבִי הָיָה לוֹ וְגֹבַהּ –

קָרַבְנוּ אֶל הֶחָלָל וַנִּרְאֶה אֶת לְבָבוֹ – רָקָב.

לֹא הָיָה תוֹכוֹ כְבָרוֹ… אִי־אֵמוּן אוֹתִי תָּקַף

לַעֲצֵי הַיַּעַר

כֻּלָּם, אֶת כֻּלָּם אָכַל עָשׁ, וְאֵין שֹׁוֶה


לְהַנִּיחָם, גַּם לְכָרְתָם אֵין שֹׁוֶה… מַה בֶּצַע וּמַה טּוֹבָה

בְּבַיִת מֵהֶם כִּי יִבָּנֶה? תּוֹלַעַת תְּחִי, תִּבְאַש בִּסְדָקָיו,

וְגַם הָאָדָם בְּקִרְבּוֹ יֵשֵׁב… אָדָם גֵּאֶה שֶׁזָּקַף

אֶת רֹאשׁוֹ כְאִילָן… עָשׁ אֶת עָשׁ יֹאכַל לָשׂבַע.


יָצָאתִי אֶת הַיַּעַר וְנִמְלַטְתִּי הַעִירָה, מִן הָעִיר

שׁוּב נַסְתִּי לַיַּעַר… וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה, חָלִילָה…

נָע וָנָד בְּאֵין מִקְלָט וּמוֹצָא, וּכְסוֹבֵב עַל צִיר –


“קַיִן!” כֵּן תִּגְעֲרִי בִי – “הוֹי, קַיִן, בְּאֶרֶץ נוֹד!”

קָטֹנְתִּי מֶנּוּ… לָהּ אַעַן, לֹא אָנֹכִי כָרַתִּי הָאִילָן,

וְאֶת הֶבֶל, אֶת הֶבֶל אָחִי לֹא הָרַגְתִּי עוֹד.




הֲתִזְכְּרִי: אֶל מוּל פְּנֵי הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

עָמַדְנוּ שְׁנֵינוּ וְהִבַּטְנוּ נִכְחֵנוּ מַעֲרָבָה –

אֶת הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם אָחֲזָה לֶהָבָה,

הִתְאַבְּכָה גֵּאוּת עָשָׁן וְאֹדֶם־דָּם וָרוּחַ.


עַל לוּחַ לִבִּי אָז תַּנִּיחִי רֹאשׁ, הַנָּאוָה –

נָח רֹאשֵׁךְ עֲלֵי לִבִּי, אַךְ לִבִּי לֹא יָנוּחַ,

עוֹד יָדִי תוֹמְכָה בָךְ וּמֶבָּטִי – הוּא שָׁלוּחַ

אֶל הַרְרֵי הַפְּלָדָה, לְתִלֵּי אֵשׁ רְבָבָה.


לֹא שָׂבְעָה עֵינִי – רְאִי! לָהּ אֶקְרָא בְצַהֲלַת פֶּרֶא,

אָנֹכִי לוֹהֵט כֻּלִּי, לִחֲכַתְנִי לַבַּת־יָם,

גַּם נָגְעָה בָךְ… וְאִם תִּתְמְהִי לִי: “מַה יֵּשׁ?”


דְּלֵקָה נָפְלָה בָעוֹלָם! אָז תִּקְרְאִי לִי: “נֶירוֹ!”

קָטֹנְתִּי מֶנּוּ… לֹא אֲנִי הִצַּתִּי רַע הָעוֹלָם שָׁם,

ונֶירוֹ – בְּעֶצֶם יָדָיו הִצִּית בְּרוֹמִי אֵשׁ.




לִיטָא כֻּלָּהּ – מִישׁוֹר אֶחָד,

אֶרֶץ אֵין לָהּ הָרִים;

עֲקַלְקַלּוֹת אָרְחוֹתֶיהָ,

וּדְרָכֶיהָ צָרִים.


גֵּז קֵרֵחַ, חֶלְקָה צְחִיחָה –

אֵין לָהּ פְּרִי תִּפְאֶרֶת;

שְׁאַר־יְרָקוֹת הִיא מַצְמִיחָה

קִשּׁוּאִים וַחֲזֶרֶת.


כֻּלָּהּ עֹנִי, כֻּלָּהּ דַּלּוּת,

לֹא זָהָב וְלֹא מַטְמוֹנִים!

אֶרֶץ־פְּרוּטוֹת זוֹ הָאָרֶץ,

אָדְמַת אֲסִימוֹנִים,


בְּלִי טַל־תְּחִיָּה וּבְלִי לֵחַ,

אֶרֶץ אֵין לָהּ פְּרָחִים;

בָּהּ הַסִּרְפָּד נוֹתֵן רֵיחַ,

מְשַׂגְשֵׂג קוֹץ הַדְּרָכִים…


צִפֳּרֶיהָ: דְּרוֹרִים, דְּרוֹרִים,

קִצְרֵי־כָנָף כֻּלָּם;

מִן הַקַּרְקַע עַל הַגַּגּוֹת,

עוֹלִים הֵם בַּסֻּלָּם.


בְּלִי תַנִּינִים, לִוְיְתָנִים,

אֶרֶץ – אֵין בָּהּ יַמִּים;

דְּגֵי־רְקָק וְעַם־סַרְטָנִים

פּוֹרִים בָּאֲגַמִּים.


אֵין בָּהּ שַֹר וְאֵין בָּהּ מֶלֶךְ,

אֵין בָּהּ הֵיכְלֵי שָׂרִים;

בָּאֳהָלִים קְטַנִּים־קְטַנִּים

אֲנָשֶׁיהָ גָרִים.


וְנָשֶׁיהָ חוֹלְבוֹת פָּרוֹת,

וְהַבְּעָלִים שׁוֹתִים;

וְהַבְּתוּלוֹת שָׁם עֲקָרוֹת

הַבַּחוּרִים פּוֹתִים.



הַלַּיְלָה הִתְדַּפֵּק בְּחַלּוֹנִי, הַלַּיְלָה לִי הָמָה: רָזִי לִי, רָזִי – צֵא אֵלַי!

אֵין כּוֹכָב בְּשָׁמָי, אֵין בָּרָק בְּחָזִי –

וְאֵין נִיצוֹץ בְּחֵיקִי, רָזִי לִי, רָזִי–

צֵא אֵלַי!

אֲנִי כְבָר יָשַׁנְתִּי, אַךְ דְּפִיקוֹת הַלַּיְלָה

מֵאֵי־מִזֶּה יָצְאוּ, פָּרָצוּ,

הַדְּפִיקוֹת הַקַּלּוֹת, הַלּוֹחֲשׁוֹת נָגְעוּ בְאָזְנָי,

בְּנַפְשִׁי שׁוֹקֵקָה,

נָגְעוּ בְמֵיתְרֵי לְבָבִי, בִּי יַךְ – וָאִיקָצָה.

זֶה הָיָה קוֹל לֵילִי, לֵיל חשֶׁךְ,

קוֹל בָּרוּר וְטָמִיר,

מְאַיֵּם וּמוֹשֵׁךְ:

צֵא אֵלַי, צֵא…

וַיְהִי בַהֲקִיצִי, וַיְדַבֵּר הַלַּיְלָה אֶל לִבִּי,

בִּשְׂפָתוֹ הָרַכָּה וְהַנַעֲלָה,

וּלְבָבִי, הוּא עָנָה לוֹ, עָנָה

בִּשְּׂפָתוֹ,

רַכָּה וּפְלִיאָה וְנַעֲלָה כִּשְׂפָתוֹ שֶׁל לָיְלָה…

וְנוֹלְדָה בִי תַאֲוָה: לָקוּם וְלָצֵאת,

וְלִנְפֹּל בִּזְרוֹעוֹת הַלַּיְלָה וְלִקְרֹא לוֹ: אַבָּא!

סְקֹר בִּי וְהַכֵּר בְּעֵינָי –

עֲמֻקּוֹת וַאֲפֵלוֹת כְּעֵינֶיךָ, תְּהוֹם רַבָּה!

הִתְבּוֹנֵן אֶל פָּנַי – בּוֹלְטִים רָשְׁמֵיהֶם

כַּבְּלִיטוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת כִּפְלַיִם בְּחֵיקֶךָ הָאָפֵל

מַשֵּׁשׁ בְּסוּתִי, שִׂים יָדְךָ עַל גַּבִּי,

גַּע, גַּע בִּי –

אִם לֹא בִנְךָ אָנֹכִי, הַלַּיְלָה!

אָז אֶקְפֹּץ מִיצוּעִי,

אֶלְבַּשׁ סוּת שְׁחוֹרָה עַל בִּגְדִי הַלָּבָן,

בְּגַחֶלֶת שְׁחַרְחֹרֶת מָשַׁחְתִּי אֶת פָּנָי,

כִּבִּיתִי לַהֶבֶת הַנֵּר,

עַל לִבִּי צִוִּיתִי כִּי יִדֹּם,

עַל לִבִּי הָעֵר,

הִתְקַדַּשְׁתִּי לַלַּיְלָה וָאֵצֵא לִקְרָאתוֹ:

לַיְלָה, לָיְלָה

מַה מִּלֵּיל?

מַטָּה, מַעֲלָה –

אֶחָד צֵל!

אִישׁ בָּאָרֶץ

וְאֵל בָּרוֹם

מְצוּלָה אַחַת

אֶחָד תְּהוֹם…

מִזְרָח, מַעֲרָב,

דָּרוֹם, יָם –

לֵיל לֹא מֵחֵל

וְאֵינוֹ תָם.


מָה אוֹר אִם יִגַּהּ

רֶגַע קָט?

אֲנִי לַלַּיְלָה

וְהַלֵּיל לָעַד…

 

יָצָאתִי אֶל לֵילִי, וְלֵילִי לֹא הָיָה בַחוּץ.

רַק סוּלְיוֹת נְעָלַי נִקֵּשׁוּ,

רַק שׁוּלֵי סוּתִי רִשְׁרֵשׁוּ,

רִשְׁרְשׁוּ רֶגַע וְנָדַמּוּ.

 

לַיְלָה, לַיְלָה, אַיֶּכָּה?

– הִנֵנִי. וְאַתָּה, בְּנִי? –

אָנֹכִי? פֹּה נִצָּב אָנֹכִי!

רְאֵה, אֲנִי פוֹרֵשׂ אֶת כַּפַּי מִמֶּנִּי וָהָלְאָה,

זוּ סוּתִי אֲשֶׁר בָּהּ נָגַעְתִּי,

מְלֹא כָל הָעוֹלָם שׁוּלֶיהָ,

מְלֹא כָל הָעוֹלָם הִנֵּנִי…

אִם אֵינְךָ רוֹאֵנִי?

הַאֻמְנָם יָצָאתִי וָאֶכְבֹּש מְקוֹמְךָ, הַלַּיְלָה?

וְאָנֹכִי לְשָׁלוֹם יָצָאתִי.

 

בֹּא, הַכֵּר אֶת כְּתֹבֶת הַשָּׁלוֹם בְּמִצְחִי,

בִּשְׂפָתְךְ הִיא כְתוּבָה.

בֹּא, קְרָא אֶת חֲלוֹמְךָ בְעֵינָי,

קוֹדֵר שָׁם יִרְבַּץ, חֲלוֹם כַּעוֹפֶרֶת.

אִם לְסוּתִי אֵין רֵיחַ הַלַּיְלָה?

צָעִיר יָצָאתִי לִקְרָאתְךָ, קְטַן־קוֹמָה וְצָעִיר,

וְאִם עַתָּה גָּדַלְתִּי

מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ –

אֶל תִּרְגַּז…

אַל־נָא תִקְצֹפָה,

הַלַּיְלָה!

אַךְ מַה זֶּה?

אֲנִי דוֹבֵר – וּדְבָרַי נִתְקָלִים בְּעַצְמִי!

קוֹרֵא אָנֹכִי – וְכָל קְרִיאָה נִתְקֶלֶת בְּעַצְמִי…

הַאֻמְנָם רַק אֶחָד אָנֹכִי?

וְאֵין עוֹד זוּלָתִי,

וְאֵין עוֹד?

הִנֵּה אֶשְׁמַע: שׁוּלֵי סוּתִי הַשְּׁחוֹרָה רִשְׁרֵשׁוּ,

רִשְׁרְשׁוּ רֶגַע וְנָדַמּוּ,

שׁוּלֵי סוּתִי –

וְאָנֹכִי, אֵי אָנִי?

הַבְּלָעַנִי הַמֶּרְחָק אִם אֲנִי בְלַעְתִּיהוּ?

אֲנִי נִצָּב בַּכֹּל וּבְכָל מָקוֹם אֵינֶנִּי,

הָבָה אֶקְרָא בִשְׁמִי –

לְאָן יָצָא הַקּוֹל?

אֵיפֹה אָבַד הַקּוֹל וְאֵי נִבְלַע?

מִישֶׁהוּ קָרוֹב, מְאֹד קָרוֹב – הִתְרַחֵק.

וּמִישֶׁהוּ נֶעֱלָם וְרָחוֹק – צָר עָלָי,

מִסְתַּתֵּר אֲחוֹרַי וּמְצַחֵק –


הָבָה אַשְׁלִיךְ מֵעָלַי אֶת סוּתִי הַשְּׁחוֹרָה,

לְלֹבֶן זְרוֹעוֹתַי אַכִּירוֹ,

אֶת לֵיל שִׂיחִי –

אֶת יְרִיבִי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא –

עָלַי עָמַד הַלָּיְלָה,

וְהוּא גָדוֹל וְהוּא עָמֹק, הוּא מַטָּה וָמָעְלָה

וַאֲנִי בְתַכְרִיכָי.



אוֹיָה לִי, הֲזֹאת יְרוּשָׁלָיִם? וְאִם טוּרֵי חוֹמוֹתֶיהָ הֵמָּה?

בְּכָל אֲשֶׁר אָנֹכִי בָא וְאֶל כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ –

שׁוֹפַעַת תַּרְבּוּת מִתַּחַת גַּגִּים וְחַלּוֹנוֹת בְּדֹלַח…

אוֹיָה לִי, יְרוּשָׁלַיִם מָגוֹר לִי, מְהַלְּכָה עָלַי אֵימִים.


יְרוּשָׁלַיִם… אַיֵּךְ? אַיֵּךְ פֹּה יְרוּשָׁלַיִם הַשּׁוֹמֵמָה?

בִּמְקוֹם זֶה פְסַנְתֵּר זוּל וְזָר בְּתוֹכֵךְ, וְזָר מְחוֹלֵךְ –

לוּ עוֹד מָצָאתִי אֶת הַבַּעַל בָּךְ, בָּנִים לוּ עוֹד הֶעֱבַרְתְּ למֹּלֶךְ…

לוּ אָשַׁמְתְּ כְּאָז? לוּ כְאָז הָיִית כַּיּוֹם הַזֶּה אֲשֵׁמָה!


קְרוֹבָה לָנוּ צוֹר, וְצִידוֹן – לָהּ שְׂפַת כְּנַעַן,

בִּיהוּדָה קוֹל אִם נָרִים – הֵד מִמּוֹאָב יַעַן.

עָלֵינוּ שַׁחַק אֶחָד כִּירִיעָה אַחַת פְּרוּשָֹה;


וְאִם מֵתוּ אֵלֶּה – טוֹב כִּי תִדְרְשִי אֶל מֵתִים,

וְאַל תִּדְרְשִׁי אֶל חַיִּים וְלֹא רוּחִי, וַאֲשֶׁר שְׂנֵאתִים…

אֶלֶף נְיוּ־יוֹרְקִים בְּעַד יְרוּשָׁלַיִם אַחַת נְשַׁמָּה וַהֲרוּסָה.





לַשָּׁוְא פּוֹרְשָֹה כָנָף הַצִּפּוֹר בִּכְלוּבָהּ,

לָעוּף לְיָמִין וּשְׂמֹאל;

אֶת חֻפְשָׁהּ שָׁדָדוּ, בְּכָל זֹאת הִיא מְזַמְּרָה,

הִיא מְזַמְּרָה, הִיא שָׁרָה בְקוֹל…

אַךְ שִׁירָהּ מֶה עָצֵב, לְבָבוֹת קוֹרֵעַ

זֶה קוֹלוֹ הָרוֹעֵד וְהוֹמֶה;

גַּם שִׁירִי – הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ – גַּם שִׁירִי,

אֶל שִׁירַת הַצִּפּוֹר הוּא דוֹמֶה…




בַּלַּיְלָה הַזֶּה, לֵיל צַלְמָוֶת, יָשַׁבְתִּי בְּבֵיתִי לְבַדִּי,

וָאֶזְכֹּר עֲלוּמַי הָרְחוֹקִים וּדְבָרִים כֹּה הַרְבֵּה מִכְּבָר;

קוֹלוֹת שֶׁנִּדְמוּ שׁוּב עָלוּ וְשָׁבוּ וְצָלְלוּ וְנִדְמוּ –

וְהָיָה לִי צָר.

הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֲהֵבַתְנִי, שׁוּב עָלְתָה מִתְּהוֹם שֶׁל נְשִׁיָּה,

בָּאָה וְעָמְדָה עַל סִפִּי, עָמְדָה וְחִיְּכָה עַד בּוֹשׁ,

חִיְּכָה בְחֵן לִי, הֵנִיעָה לִי קָדְקֹד וְנֶעֶלְמָה –

הוֹרַדְתִּי רֹאשׁ.


אַרְגָּז בַּשֻׁלְחַן פָּתַחְתִּי – שָׁם צְרוֹר הַמִּכְתָּבִים,

גַּל שֵׁמוֹת וְחוֹתַם מְדִינָה וּמְדִינָה וַאֲבָקָן הָרָב;

שָׁלַחְתִּי אֶת יָדַי אֶל עָלֶה מִתּוֹךְ הַשַּׁלָּכֶת –

נִטַּשְׁטֵשׁ הַכְּתָב.


נִטַּשְׁטְשׁוּ אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת וּמִלִּין בַּמִּכְתָּב חָוָרוּ,

מִי תָקַע פֹּה שִׁנּוֹ? צִפָּרְנוֹ שֶׁל מִי נִקֵּר פֹּה?

נִפְצְעָה הַהֵ“א בַאֲהוּבִי וּמֵ”ם בְּמַחֲמַדִי נִזּוֹקָה,

חָוְרָה הַדְּיוֹ.


בַּלַּיְלָה הַזֶּה דֹם הוֹצֵאתִי סֵפֶר מִתּוֹךְ אֲרוֹן־סְפָרַי,

לְאוֹרוֹ הַקָּלוּשׁ שֶׁל נֵר הִסְתַּכַּלְתִּי בְּסִפְרִי הַלָּז;

פָּתַחְתִּי הַסֵּפֶר וָאֵבְךְּ עַל דַּף כָּתֹם וְצָהֹב –

עַל שִׁירִי מֵאָז.




כָּבַד עָלַי רֹאשִׁי, הָהּ, מַה כָּבַד –

וְאִם לִי אָבַד

גַּל מַחְלְפוֹתָיו, מַחְלְפוֹת אַבְשָׁלוֹם בֶּן־הַמֶּלֶךְ,

כִּבְדוֹת מִשְׁקָל,

גַּל! כְּגַל עַל פְּנֵי הַמַּיִם נֶהְלָךְ…

גַּם לֹא שָׁאַלְתִּי: לְאָן?

יַד הַזְּמָן הִיא, הָיְתָה בוֹ בְּרֹאשִׁי יַד הַזְּמָן,

הִיא עָשְׂתָה בוֹ שַׁמּוֹת,

הֵסִירָה עֶדְיוֹ מֵעָלָיו וַיִּתְגָּל –


הוֹי רֹאשִׁי, רֹאשִׁי,

יוֹם־יוֹם מַשָּׂאוֹ מֵעָלָיו יוּקַל וְאֵינוֹ נוֹשָׁע…

וְלֹא רַק פְּרִיקַת עֹל הַשְּׂעָרוֹת

גַּם מַחְשְׁבוֹתָיו, אֲשֶׁר הָיוּ חַמּוֹת,

נַעֲשׂוֹּ קָרוֹת,

לֹא יִתַּמֵּר הֶבְלָן, אֵדָן פָּג…

מִתַּחַת גַּג כְּמוֹ עַל פְּנֵי הַגָּג.


הַקְּדֵרָה לֹא רוֹתַחַת עוֹד וְלֹא קוֹדַחַת

מִתַּחַת הַקָּרַחַת –

וּבְכָל זֹאת כָּכָה כָּבַד, כָּבַד עָלַי רָאשִׁי!

וְעוֹד זֶה מִקָּרוֹב הָיָה רֹאשִׁי קַל,

קְוֻצּוֹתָיו גַּל

נִשָּׂאוֹת וּמִתְנַפְנְפוֹת בָּרוּחַ,

עוֹד זֶה מִקָּרוֹב הָיָה רֹאשִׁי כַתַּפּוּחַ

וְרוֹחֵץ בְּטַל –




מַה יַּעֲשֶׂה אִישׁ שֶׁעָזַב

חַיֵּי עוֹלָם כָּזָב,

חַיִּים שֶׁלֹּא רָצָם,

וְהָלַךְ לוֹ וּבִקֶּשׁ־לוֹ אֲחֵרִים,

יוֹתֵר יָפִים, יוֹתֵר כְּשֵׁרִים –

וְלֹא מָצָא?


מַה יַּעֲשֶׂה אִישׁ, שֶׁתָּעָה יָמִים רַבִּים

וְהָלַךְ בַּעֲצַת חֲלוֹמוֹת מְנַבְּאִים,

וְהִתְמַכֵּר לַהֲזָיוֹת־פֶּלֶא,

שֶׁאָמְרוּ לוֹ: קוּם בְּרַח, זֶה כֶּלֶא!

קוּם נוּס מִזֶּה – זֶה בֵּית־אֲסוּרִים!

זֶה עוֹלָם טָמֵא – רַק שְׁרָצִים עַל קַרְקָעוֹ זוֹחֲלִים…

רַק שֶׁמֶשׁ אֶחָד יֵשׁ בִּשְׁחָקָיו –

וּבְעָמְדוֹ עוֹד בַּמִּזְרָח, וְקָרָא זֶה הַשָּׁמֶשׁ:

בּוֹאוּ, קְרוּצֵי חשֶׁךְ וּצְרוּפִים מִנִּי אָמֶשׁ,

עֲלוּ מִתּוֹךְ הָעָש וּמִתּוֹךְ הָרָקָב,

וְחִטְפוּ זְהָבִי!

אָז יָעַט כָּל הָעָם אֶל הַפֵּרוּרִים,

וְהִתְנַפְּלוּ כֻלָּם –

הַתּוֹלָע כְּמוֹ הַכְּפִיר, בֶּן הָרֶמֶשׂ כְּמוֹ הַלָּבִיא,

לְהוּטִים, בְּהוּלִים,

וּבְקוֹלוֹת תְּרוּעָה עֲלֵיהֶם אָז יִתְנַפְּלוּ:

זַהֲרוּרִים, זַהֲרוּרִים!

יְמַשְׁמְשׁוּ בָהֶם, בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת בָּם יְטַפְּלוּ

עַם הַזּוֹחֲלִים,

וְאֵשׁ זָרָה בְעֵינֵיהֶם, וְעֵינֵיהֶם עֵינֵי נוֹכְלִים.


וְחָטַף אָז כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ אֶת שְׁבִיב־אוֹרוֹ,

וְהִתְגַּנֵּב אִתּוֹ אֱלֵי חוֹרוֹ

כְּגַנָּב בְּתוֹךְ מְעָרָה וּכְשָׂטָן בְּתוֹךְ הַשְׁאוֹל,

וּכְמוֹ הוֹלֵךְ רָכִיל

עִם מַחְשְׁבוֹת מְזִמָּה;

וּלְחָבֵר קְפוּא־חשֶׁךְ הַיּוֹשֵׁב שָם עִמּוֹ,

יוֹשֵׁב דּוּמָם וְיָחִיל –


יִתְאוֹנֵן: אֲהָהּ, אֵין לִי כֹל…

הוֹי, מִי יָרִיב אֶת רִיבִי,

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא חָלְקָה לִי שְׁבִיבִי,

אֵין לִי כֹל…

זֶה סֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמְךָ, בְּנִי, וְלֵילוֹ –

אָחִיהוּ הוּא הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא,

בְּעִקְבוֹת אָחִיו בָּא הוּא, וּבִלְשׁוֹנוֹ הַשְּׁחַרְחֹרָה

יְלַקֵּק מֵעַל כָּל לֵב אֶת גַרְגְּרֵי הַטֹּהַר

וְנִיצוֹצֵי הַזִּיו – זָרַק לוֹ אֵלוֹ

בִּשְׁבִיל יַלְדֵי הַסֹּהַר,

בָּא בוֹלֵעַ שַׁבְרוּרֵי הָאוֹרָה וּמְחַנְּקָם…

קוּם בְּרַח!


וַאֲנַחְנוּ כְבָר סִפַּרְנוּ לְךָ זֶה כַמָה פְעָמִים

עַל אֹדוֹת חַיֵּי־פֶלֶא וְעוֹלְמוֹת קְסָמִים,


קֶסֶם שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר וּפֶלֶא שֶׁאֵינוֹ תָם,

חֲלוֹם עָשׂוּי לִבְלִי חָת,

חֲלוֹם שֶׁאֵינוֹ בוֹרֵחַ גַם בְּהָקִיץ אִישׁ מִשְׁנָת,

חֲלוֹם וְהֶמְשְכוֹ גַם לְאַחַר שֶׁהוּא קָם.


גַּם שָׁמָּה יֶשְׁנוֹ צַעַר, אַךְ צַעַר אַחֵר:

הוּא אֵינוֹ בָא עִם לַיְלָה, הוּא נִשְׁקַף בְּעֵין הַשַּׁחַר.


גַּם שָׁם בְּנֵי־אָדָם בּוֹכִים אֶת כָּל שָׁבֶר –

אַךְ אִישׁ עַל צַוְּארֵי חָבֵר.


גַּם שָׁמָּה בְנֵי אָדָם תּוֹעִים –

אַךְ לֹא בַחשֶׁךְ, אֶת הַמֶּרְחָק הֵמָּה רוֹאִים.


יְחִידִים לֹא יַעֲשׂוּ דַּרְכָּם, אִם אֶחָד הוֹלֵךְ לוֹ עֲרִירִי –

וְנִסְפְּחוּ אֵלָיו שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי וְהָעֲשִׂירִי.


וְלֹא שֶׁמֶשׁ וְלַהַב אֶחָד, כְּמִּסְפָּר כָּל הַלְּבָבוֹת

כָּךְ מִסְפָּרָם שֶׁל הַשְּׁמָשׁוֹת שָׁמָּה וְהַלֶּהָבוֹת.


וְאִם אֵין לְאִישׁ עוֹד שֶׁמֶשׁ וּמָכַר אֶת כָּל זְהָבוֹ

וְקָנָה שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ בְּעַד לְבָבוֹ…


וּבְהִתְיַצֵּב גּוּשׁ לַיְלָה עַל דַּרְכּוֹ לְהַחֲרִידוֹ בְאִמְשׁוֹ,

הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ בְלִי יִרְאָה וּמַרְאֶה לוֹ שִׁמְשׁוֹ.


וּכְטוֹב שָׁם לֵב בְּנֵי־אָדָם וְשָׂחֲקוּ שְׂחוֹק־כַּדּוּרִים:

זֶה זוֹרֵק שִׁמְשׁוֹ לָזֶה,

וּצְחוֹק שֶׁל פֶּה וָפֶה

טוֹבֵעַ בְּיַם־זַהֲרוּרִים.


צֵא, בַּקֵּשׁ הָעוֹלָמוֹת!


מַה יַעֲשֶׂה אִישׁ, שֶׁשָּׁמַע וְיָצָא

בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, לֹא סְלוּלָה וַאֲפֵלָה מְאֹד,

וּבִקֵּשׁ אֶת עוֹלְמוֹת הַסּוֹד –

וְלֹא מָצָא?


מַה יַעֲשֶׂה אִישׁ, אֲשֶׁר נוֹאָשׁ מֵעוֹלְמוֹת הַסּוֹד,

וְהוּא יָגֵע מְאֹד…

מַה יַּעֲשֶׂה אִם חָזַר לְעוֹלָמוֹ

הַטָּמֵא –

וְגַם הוּא לֹא מִתְנַכֵּר?


פָּרַשׂ כַּפָּיו לַשֶּׁמֶשׁ הָאֶחָד – וְכָבָה,

נָתַן עֵינָיו בָּאַרְגְּמַן הַמַּעֲרָב – וְגָוָע.


שַׁח עַל שׁוֹשַׁנָּה – חָוָרָה,

עַל כְּנָף רוּחַ נִתְלָה – עָבָרָה.


קָרֹא קָרָא בְּשֵׁם חָבֵר וָרֵע –

אֵין עוֹנֶה וְאֵין לוֹ שׁוֹמֵעַ.


בְּנֵי־עוֹרְבִים אִם רוֹאָם – וּפוֹרְחִים,

הוּא שָׁב אֶל הַחַיִּים – וְהֵם בּוֹרְחִים…


יַךְ עַל לֵב אֶל חֲלוֹמוֹ מִלְּפָנִים,

אַף הוּא לוֹ מִתְּהוֹמוֹ לֹא עָנָה…


וְהַלַּיְלָה הוּא בָא –





דְּבָרַיִךְ טַלְלֵי נִחוּמִים לִי הַיּוֹם,

דְּבָרַיִךְ – רְבִיבִים;

חִדְלִי, אַל תַּרְעִיפִים לִי, הֵאָנְקִי דֹם –

לוּ יָדַעַתְּ עַד כַּמָּה הֵם מַכְאִיבִים…


יַד אִמִּי לָךְ… הָסִירִי יָדֵךְ מֵעַל רֹאשִׁי,

כְּאֵם אַתְּ מְלַטֶּפֶת וּמְרַחֶמֶת,

דַּבְּרִי אִתִּי קָשׁוֹת, הוֹכִיחִינִי, דְרשִׁי!

לָמָּה אֵין אַתְּ מִתְרָעֶמֶת…


אֲנִי אֶת לִבֵּךְ וְאֶת רוּחֵךְ אֵדָע –

הֵן שָׁם אַחֶרֶת…

חִדְלִי, לֹא אוּכַל רְאוֹת לְלִבֵּךְ וּלְרוּחֵךְ כְּבֵדָה,

וּשְׁמֹעַ בּוֹ בָרֶגַע אוֹתָךְ מְדַבֶּרֶת.


תְּנַבְִּאִי יוֹם שֶׁל אוֹר לִי מִתּוֹךְ חִיּוּךְ אָנוּס,

וּמִתּוֹךְ נִיעַ קַל בְּרֹאשֵׁךְ –

חִדְלִי, אַל תֶּחֱזִי לִי שֶׁמֶשׁ וְאוֹר גָּנוּז,

וּבְמִסְתְּרֵי נַפְשֵׁךְ יָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.


חִדְלִי נָא, וְאִם אַתְּ נוֹשְׁקָה לִי – לֹא נֹפֶת

תִּטֹּפְנָה אֵל שְׂפָתַיִךְ לִי בְּנָשְׁקֵךְ –

הַגְמִיאִינִי־נָא מֵעָגְמַת נַפְשֵׁךְ תֹּפֶת,

הַשְׁקִינִי־נָא מֵחָשְׁכֵּךְ.




עוֹד רֶגַע – אֲהָהּ, וְכָבָה הַכּוֹכָב הָאַחֲרוֹן בַּמְּרוֹמִים,

וְשָׂמְחוּ לְאֵידוֹ הָעֲנָנִים;

וַאֲנִי, אָנָה אֲנִי בָא בְלַיְלָה זֶה אָפֵל וְשׁוֹמֵם –

מִי יָאִיר, מִי יַסְבִּיר לִי פָנִים?


וְאָנֹכִי לֹא אֵדַע אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ אֵלֵךְ – לֹא אֵדַע,

וְהַשְּׁבִילִים כֹּה רַבִּים וַעֲקֻמִּים –

וְכַאן, בַּתֹּהוּ הַזֶּה, עָלַי לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲבֵדָה,

לִמְצֹא חֲלוֹם הָעֲלוּמִים…


בְּצִדֵּי כָל דֶּרֶךְ לִי אוֹרְבִים מַלְאֲכֵי־הַמָּוֶת וּשְׂטָנִים,

מַשְׁחִירִים מִזָּוִיּוֹת־סְתָרִים –

אָרוּר יוֹם מָחָר וְאוּרָיו הַחַמִּים וְהַלְּבָנִים,

שֶׁיְנַשְּׁקוּ אֶת רִגְבֵי קִבְרָתִי הַקָּרִים!…




עֲלֵה־נָא וּזְרַח, שֶׁמֶשׁ אוֹרִי,

אֱמֹר לְתוּגָתִי: עֲבֹרִי!

וּלְעָצְבִּי אֵין־סוֹף –

הַגִּידָה: חֲלֹף!

 

הָעֶרֶב אִם רַד –

כֵּן יוֹפַע מִיָּד,

כְּרֵע וּכְאָח

אֵלַי נִלְחָץ וְסָח:

 

הָהּ, כִּי פָנָהּ יוֹם,

שֶׁמֶשׁ שָׁקַע דֹּם,

שָׁקַע, אֵינוֹ עוֹד,

נִשְׁאַר רַק יְקוֹד…

 

הִתְפַּלַּלְתִּי לַשֶּׁמֶשׁ וְעָלָה,

לָעֶרֶב שׁוּב יָרַד וְצָלָל,

וְצַעֲרִי הָרָב

הָהּ שָׁב אֵלַי, שָׁב…

 

נִשְׁאַרְתִּי לְבָד

בְּאָהֳלִי מָט,

פָּז כְּתָלָיו, הָהּ, נָס,

נָס, הוּעַם הַפָּז…

 

רַק שָׁם בִּפְאַת יָם

כְּעֵין כֶּתֶם שֶׁל דָּם,

עוֹד לוֹחֵשׁ בִּכְאֵב

דָּם שֶׁמֶשׁ וָלֵב…



א.

הֲרוּחַ קַל אוֹ מַלְאָךְ טָס

וְנָגַע בִּי כִמְעַט וְנָס?

 

וָאֶקְרָא לוֹ, וַיָּבוֹא שׁוּב –

זֶה הָיָה כְרוּב, זֶה הָיָה כְרוּב!

 

הַגִּידָה, כְּרוּב, מַה־זֶּה הַצֵּל?

“שְׁחוֹר כְּנָפַי הוּא, אֲנִי שַׂר־לֵיל!”

 

הַגִּידָה כְּרוּבִי לִי, כְּרוּב־רוֹם,

הַשְּׁבִיבִים מָה, הַזּוֹרְחִים דֹּם?

 

"שְׁבִיבִים אֵלֶּה בִשְׁמֵי עָל –

טְלָלִים הֵמָּה, פְּנִינֵי טָל.

 

לִפְנוֹת בֹּקֶר, טֶרֶם עוֹד

הִבְהִיק רָז וְנִגְלָה סוֹד,

 

הֵמָּה נוֹפְלִים מִשְּׁמֵי־עַד

עַל כָּל צִיץ וְעַל כָּל בַּד".

 


ב.


הַגִּידָה, כְּרוּב, נָא הַגֶּד־לִי,

הַלְּבָנָה לָמָּה חִוְּרָה הִיא?


"לְבָנָה זוֹ הִיא מֵתָה כְבָר –

אַךְ עַל הַלַּיְלָה צַר לָהּ, צָר…


הַיּוֹם, הוּא רָחַץ בְּנֹגַהּ חַם,

וְלֵילָהּ – הָהּ, בַּחֹשֶׁךְ תָּם…


וְעִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם,

עוֹלָה הִיא מִקִּבְרָהּ דֹּם –


וְחִוְּרָה הִיא, כִּי מֵתָה כְבָר,

אַךְ עַל הַלַּיְלָה צָר לָהּ, צָר…


עַל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים תּוֹעָה הִיא,

וְזוֹרְעָה אוֹר, וְזוֹרְעָה דְמִי…"


ג.

וְהָעֵצִים, הָעֵצִים הַלָּלוּ, הָרוֹדְפִים וְעוֹמְדִים,

אַחֲרֵי מִי הֵמָּה דוֹלְקִים וְאֶת מִי הֵמָּה חוֹמְדִים?


"הָעֵצִים, הָעֵצִים הַלָּלוּ, הֵן הֵנָּה הַנְּעָרוֹת,

שְׁנּוֹלְדוּ בַשָּׂדוֹת הָאֵלֶּה וּבְאֵלֶּה הַיְעָרוֹת…


הֶן־הֵנָּה הַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת, שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא רָאָן;

הֶן־הֵנָּה שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת אֶת סוֹדָן, בְּעוֹד סוֹדָן עִמָּהֶן…


בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה פֹה בָאוֹת אֶל בְּנוֹת הָאֲהָבִים,

וּמְחַכּוֹת לַמַּסָּע וּמְצַחֲקוֹת בֵּין־כַּךְ לַכּוֹכָבִים;


וּבַעֲבֹר הַמַּסָּע בְּחָפְזָה עַל פְּנֵיהֶן, וְדָלְקוּ

אַחֲרֵי כָל בָּחוּר חִוֵּר, שֶׁפָּשַׁט לָהֶן יָדוֹ, וְדָלְגוּ


עַל מַעֲלוֹת הַמַּעֲקֶה, שָׁם עוֹמֵד יְחִידִי הַנָּעַר –

הָאַחַת חוֹטַפְתּוֹ בְּחֵיקָהּ וּמִתְחַמְּקָה לַיָּעַר;


שָׁם הִיא לוֹחַצְתּוֹ אֶל לִבָּה, הַיָּפָה, הַבְּהוּלָה, –

לַבֹּקֶר – וְהַבָּחוּר הַחִוֵּר כְּבָר גָּוַע בִּזְרוֹעוֹת הַבְּתוּלָה…


רְאֵה, הֵן מְמַהֲרוֹת אַחֲרֶיךָ, הֵן דּוֹלְקוֹת, הֵן רוֹדְפוֹת,

פְּרוּעוֹת־שֵֹעָר וַחֲשׂוּפוֹת־הֶחָזֶה הֵן עוֹלוֹת, הֵן חוֹטְפוֹת!…"





שָׁמַעְתִּי: יַד נָגְעָה

וְדָפְקָה בְדַלְתִּי,

מִהַרְתִּי לְפִתְחִי –

מִי בָא שָׁם? שָׁאַלְתִּי.


וָאֶשְׁמַע קוֹל עוֹנֶה

בְּלַחַשׁ לִי: אָנִי!

“אָנִי”? מִי־אָנִי?

וַדַּאי זֶה עָנִי…


פָּתַחְתִּי – וּלְפָנַי

בְּאַדַּרְתּוֹ הַפְּשׁוּטָה

עָמַד הָאָסִיף,

וָאוֹשִׁיט לוֹ פְרוּטָה.


אַךְ הוּא סוֹף־הַקַּיִץ

פְּרוּטָתִי לֹא לָקַח,

שְׁתֵּי עֵינָיו הַיָּפוֹת

בְּתִמְהוֹן־לֵב פָּקַח –


אַחֲרֵי תִמְהוֹנוֹ

צְחוֹק עָבַר עַל שְׂפָתָיו:

לֹא עָנִי אָנֹכִי,

לִי זָהָב וָכָסֶף…


עַל שָׂדֶה וְיַעַר

וְהַר אֲנִי מוֹלֵךְ,

לִי כֶסֶף וְזָהָב

וְיִקְרַת הַבְּדֹלַח.


אַף אָמְנָם, מְאֹד קְרוּעָה

וּטְלוּאָה אַדַּרְתִּי,

אַךְ קְרָעַי – הֲדָרִי,

וּטְלָאַי – תִּפְאַרְתִּי.


כַּסְפִּי – עָב קַלָּה

וְלֹא הַמַּתָּכֶת;

וְתוֹעֲפוֹת זְהָבִי –

זֶה זְהַב הַשַׁלָּכֶת.


וּבְדֹלַח מֵי יַמִּים

וּנְהָרוֹת – בְּדָלְחִי;

צֵא־נָא חֲבִיבִי,

וּרְאֵה בִי, בְּמָלְכִי.


שָׁוְא יָגַע הָאָבִיב,

וְהַקַּיץ שָׁוְא עָמָל,

כָּל עָשְׁרָם הַגָּדוֹל

בְּיָמַי רַק גָּמָל!


גָּמַל וְנָשַׁל

לַמַרְתֵּף, לָאָסָם –

עִם חֶלְבִּי וְדָמִי

וְעִם רֵיחוֹת הַבָּשֶׂם.


כּוֹסִי רְוָיָה

וְדָשֵׁן שֻׁלְחָנִי

לֹא עָנִי אָנֹכִי,

חֲבִיבִי, לֹא עָנִי…


קַח בַּחֲזָרָה,

קַח נָא הַפְּרוּטָה,

בָּאתִי אֵלֶיךָ

לְהַזְמִינְךָ לִסְעֻדָּה,


וַעֲנָד־לְךָ זֵר כֶּסֶף

וְזָהָב, אֲהוּבִי,

צֵא וּסְבָא, אָחִי,

מִמָּתְקִי וְטוּבִי…





עוֹדֶנִי נַעַר וְעוֹד לִפְנֵי זֶה, עוֹד אֲנִי יָלֶד –

רֵעָה לִי הַמָּוֶת, אִתִּי לְחֶבְרָה אָרַח,

דָּבַק בִּי כְבֶן־זוּג, הָיָה אַחֲרַי כָּרוּךְ,

עִם צִלִּי לְצַלְעִי נִגְרַר עַל כָּל דָּרֶךְ.


הִתְחַמַּקְתִּי מֶנּוּ וְאִם יָדַעְתִּי אֲשֶׁר לֹא אֶמָּלֵט –

חַשְׁתִּי מִפְלָט לִי, אֶל חֵיק אֵם צְעִירָה וְאוֹהָבֶת,

נִלְחַצְתִי לְלוּח לֵב אָב רַחוּם – אָבִי!

וְאֶל הַנַּעֲרָה נִמְלַטְתִּי מִפְּנֵי הַמָּוֶת.


נִמְלַטְתִּי – אַךְ לֹא הִגַּדְתִּי לְשׁוּם אִישׁ בֶּחָלֶד…

בּשְׁתִּי בִפְנֵי אָב וָאֵם, לֹא סַחְתִי גַם לָאִשָּׁה

אֶת יִרְאָתִי, אֶת הַגְּדוֹלָה וְהַמְּבִישָׁה,

כֹּה אֵבוֹשׁ, אֵבוֹשׁ וּבְבָשְׁתִי כֹה אַחֲרִישָׁה.




עֶרֶב חֹרֶף בָּא וְדָפַק בַּחֲדַר הַבּוֹדֵד –

עֶרֶב חֹרֶף, מַה־לִּי בִבְדִידוּתִי תָבִיא?

עֹצֶב חָדָש, מַכְאוֹב חָדָש בְּעַד לְבָבִי?

נִיצוֹץ תִּקְוָה אוּלַי? שְׁבִיב מְעוֹדֵד?


נִגַּשְׁתִּי דֹם לַחַלּוֹן: עָנָן אָפוּר שָׁכַב

עַל הַשְּׁחָקִים, שֶׁלֶג צַח וְקָרִיר

כְּתַכְרִיךְ גָּדוֹל אֶת הָאָרֶץ צָרַר,

וְעֹצֶב אִלֵּם עַל הַשֶּׁלֶג רָחָף…


עָמַדְתִּי בַחַלּוֹן וּזְמָן רַב הִבַּטְתִּי אֶל הַשְּׁמָמָה –

מַשֶּׁהוּ הֵבִיא לִי הָעֶרֶב, אַךְ זֶה פֶלֶא,

טֶרֶם אֵדַע מָה, לֹא עוֹד אוּכַל הָבִין –


הֵן נָח הַשֶּׁלֶג מִבְּעוֹד יוֹם עַל הָאֲדָמָה,

הוּא נָח וּמְאוּם לֹא אָמַר לִי בַיּוֹם הַשֶּׁלֶג,

לֹא הָיָה לוֹ הָעֹצֶב וְלֹא הַשְּׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן…




הֲתִזְכְּרִי אֶת הָאִישׁ הַנֶּחְמָד וְהַנָּעִים

בֶּן הָאַרְבָּעִים,

שֶׁהָיָה פֹה אִתָּנוּ אֶתְמוֹל

בְּעֵת הַמִּשְׁתֶּה,

הוּא וְאִשְׁתּוֹ?


וּבְלֶכְתּוֹ מַעֲדָנוֹת וּשְלוּב זְרוֹעַ עִמָּהּ

וּמְחַיֵּךְ קִמְעָה –

אֶל אָזְנֵךְ אֵט וְאַעֲרִים

סוֹד כָּמוּס לָךְ בִּלְחִישָׁה:

אֵין הוּא אוֹהֵב אֶת הָאִשָּׁה…


וּבְקַחְתּוֹ הַתַּפּוּח מִתּוֹךְ הַקְּעָרָה,

וְהִגִּישׁוֹ בִצְחוֹק קַל אֶל יָדָהּ –

הֲתִזְכְּרִי, יְקָרָה,

קָרָאתִי לָךְ בַּחֲשָׁאִי: עַכְשָׁו

עַל אֹדוֹת נַעֲרָה אַחֶרֶת יַחְשֹׁב…


וְאַחֲרֵי־כֵן בָּהּ הִפְצִיר מִישֶׁהוּ בַמְסִבָּה:

אֶת הַשִּׁיר “לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ עַד”… וַתָּשַׁר,

הֵעִיפָה עַיִן, שָׂמָה יָד עַל לִבָּהּ –

רְאִי! לָךְ אַפְלִיט, לֹא יֶאֱטֹם בְּשִׁירָהּ אָזְנָיו!

אַךְ פָּנָיו סָמְקוּ – אִם זֶה דָם אוֹ שָׁשַׁר?


וְכַאֲשֶׁר הִסְתוֹבְבוּ בְמַעְגַל הַמְּחוֹלוֹת,

בְּאוֹר הַמְּנוֹרָה –

הָיָה מְרַקֵּד וְשָׁר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת,

וַאֲנִי לָךְ לוֹחֵש חֶרֶש: רְאִי,

בְּזֶה הָרֶגַע הֶחְלִיט דָּבָר נוֹרָא…


וּבְצֵאתָם – וְשַׁחַר חִוֵּר עָלָה כְבָר בְּצֵאתָם;

בַּפֶּתַח עוֹד בֵּרְכוּנוּ בְשָׁלוֹם רָב,

וְיַחַד, יַחַד שָׁבוּ לְבֵיתָם;

הִיא מְעִילָהּ פָּשְׁטָה בַפְּרוֹזְדוֹר וּבָאָה לַטְּרַקְלִין,

וְהוּא בַפְּרוֹזְדוֹר נִשְׁאַר וְנִתְלָה בְוָו.



בַּלַּיְלָה, בִּהְיוֹת הַדְּמָמָה – אֶפְתַּח אֶת לִבִּי,

צְלָלִים, צִלְלֵי אֵלֶם עוֹמְדִים וְשוֹמְרִים עַל גַּבִּי,

מֵאֵי־מִזֶּה נוֹפֵל בַּחַלּוֹן לֹבֶן יָרֵחַ לֹא־נִרְאֶה.

נִרְאִים פְּנֵי הָרָקִיעַ, קֵהֶה־כֵהֶה בַחַלּוֹן –

יְשֵׁנִים הֶעָבִים הַָשָֹּבִים וְתוֹעִים בִּשְׁנָתָם,

כִּבְרוּאִים עֲלוּבִים וּדְווּיִים שֶׁקִּלְּלָם אֵלָם,

גֵּרַשׁ כָּל אֶחָד מִפְּאָתוֹ, הֶגְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ:

נָע־וָנָד תִּהְיֶה בְשָׁמַי הָרְחָבִים…


יְשֵׁנִים הֶעָבִים וְתוֹעִים. מֵחֵיק עָב מוּל הַחַלּוֹן,

מִסְתַּנֵּן אוֹר חִוֵּר – הִנֵּה הוּא הַיָּרֵחַ!

שָׁקַע בְּחֵיק הָעֲנָנָה, מִשָּׁם הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת אוֹרוֹ.

אֶפְתַּח אֶת לִבִּי וָאֶרְאֶה מַה שְּׁלוֹם חֲלוֹמוֹתַי,

טִפַּחְתִי בְקִרְבּוֹ זֶה כַמָּה, זֶה כַמָּה…

גַּן־עֵדֶן בּוֹ שִׂגְשֵׂג בְּמֶשֶׁךְ אֲבִיבִי הַקָּצָר:

עִם כָּל נִיצוֹץ־אוֹר שֶׁנִתַּז וּבָא לְתוֹךְ עֵינַי –

בּוֹ גָּדַל צִיץ־וְרָדִים;

עִם כָּל מֶבַּט־חֵן הִפְלִיטָה עֵין־יָפָה לִלְבָבִי –

שׁוֹשָׁן בּוֹ עָלָה;

מִנְּשִׁיקָה בַּת־נֶפֶשׁ לוֹחֶשֶׁת –

בּוֹ נִבְרְאוּ מַלְאָכִים;

וּבְנוֹחַ עַל חָזִי רֹאשׁ נֶחְמָד וְרָפֶה –

שָׁם הוּשַׁר שִׁיר־עֶרֶשׂ…

אֶפְתַּח אֶת לִבִּי וְעָמַד גָּן־עֶדְנִי לְפָנַי,

אֲטַיֵּל בִּשְׁבִילָיו הַקְּדוֹשִׁים,

אָבוֹא בְצֵל כַּנְפֵי מַלְאָכָיו,

וְאֶסְתַּתֵּר מִלֵּילִי…


בַּלַּיְלָה, בִּהְיוֹת הַדְּמָמָה – וְלִבִּי פָתוּחַ לְעֵינַי,

וְעֵינַי הָרוֹאוֹת: חֲרָבוֹת, חֲרָבוֹת בְּלִבִּי!

עֵץ קָמֵל, צִיץ נוֹבֵל, צִפּוֹר מֵתָה –

בְּלִי הַדְרַת כְּנָפַיִם.

מַלְאַךְ חִוֵּר וְעָצֵב יוֹשֵׁב עַל כָּל אֵלֶּה הַשְּׁיָרִים,

שְׁיָרֵי גַּן־עֶדְנִי וּמְקוֹנֵן –

וּפְנֵי שָׂטָן רָע אוֹרְבִים בְּפִנָּה אֲפֵלָה,

וְהַשָּׂטָן מְגַחֵךְ… וְהַלְּבָנָה – הִיא יָצְאָה

מִבַּעַד לְעָנָן וְצוֹפָה בְחַלּוֹנִי אֶל לִבִּי –

לְבָנָה חִוֶּרֶת.



א.

מִקֶּרֶן רְחוֹב בִּקְצֵה הַכְּרָךְ

בָּא קוֹל הוֹלֵם־פָּעַם;

מוּרָמָה יָד, וּבַרְזֶל יַךְ:

בְּרָקִים וְקוֹל רָעַם.


נַפָּח עוֹמֵד עַל לַהֶבֶת

קֵּע אֶת בַּרְזִלּוֹוּמְרַ;

גַּלְגַּל אַחֲרוֹן לַמִּרְכֶּבֶת –

לֹא בִשְׁבִילוֹ, לֹא בִשְׁבִילוֹ!


כָּל הַלַּיְלָה הִכָּה, הִכָּה;

כָּל הַלַּיְלָה רִקַּע, רִקָּע;

כָּל הַלַּיְלָה הָלַם, הָלָם –

וּלְעֵת־בֹּקֶר עִם צֵאת־חַמָּה –

הַמִּרְכֶּבֶת כְּבָר שָׁלָמָה;

נָח הַהוֹלם וַיֵּאָלֶם.


"אִשְׁתִּי! – אָז הַנַּפָּח קָרָא –

עוֹד מְעַט וּבָא הַשְּׂרָרָה,


הַמִּרְכֶּבֶת לוֹ מוּכָנָה,

בִּשְׁתֵּי מֵאוֹת אוֹתָהּ קָנָה.


קבלי רַעְיָה, אֶת הַדָּמִים!

עֶשְׂרִים לֵילוֹת, עֶשְׂרִים יָמִים


נַעֲרֹךְ חִנְגָּא וְהִילּוּלָא,

עַד שֶׁתֵהוֹם תֵּבֵל כֻּלָּה!"


שָֹח הַנַּפָּח כָּךְ, וְנָדַם –

כָּרַע עָיֵף וַיֵּרָדַם.


ב.

לוֹ לַנַּפָּח אִשָּׁה יָפָה,

שִׂפְתֵי־חֵן לָהּ, סִנְטַר־חֶמֶד –

וְאִם קְצָת חִוְּרָה הִיא וְרָפָה

וּבְזֹךְ מִצְחָהּ חֹרַת קֶמֶט…


אִשָּׁה יָפָה! לִפְנֵי שָׁנָה

נַעֲרָה יָפָה… וְהַשְּׂרָרָה

אֶל הַנַּעֲרָה לֹא פָנָה –

נִשְּׂאָה אָז בְּנֶפֶשׁ מָרָה


לוֹ לַנַּפָּח… בּוֹ תְרֻחָם,

גֶּבֶר־גָּרֶם, רְחַב הַשָּׁכֶם,

פַּרְצוּף נָאֶה וְאִם מְפֻחָם,

שֶׁלֹא רָחַץ עוֹד מֵרָחֶם.


אִשָּׁה יָפָה… מִי לָהּ שִׁוָּה

זֶה הַחֵן שֶׁחָסְרָה קֹדֶם?

הוֹי, לוּ הָיָה לָהּ לָרִיבָה

חִוְרוֹן זֶה בִמְקוֹם הָאֹדֶם…


קֶמֶט זֶה, לוּ קֹדֶם חֹרַת

בְּמִצְחָהּ עִם הַצֵּל הַמְרַקֵּד

עַל פָּנֶיהָ, וְלוּ מִמֹּרַת

רוּחָהּ יֻתָּן לָהּ אֶשְׁתַּקֵּד –


מִי יוֹדֵעַ… לוֹ לַנַּפָּח

אִשָּׁה יָפָה, שִׂפְתֵי חֵן לָהּ,

סִנְטַר חֶמֶד לָהּ, וּמַפַּח

נֶפֶשׁ לָהּ, וּפוֹתֵר אֵין לוֹ.


אֵשֶׁת חֵן… הוֹי לָמָּה שָׁכַב

וְלָמָּה יְצַו לָהּ – אֵל שָׁמַיִם,

לְחַכּוֹת לוֹ לָזֶה, שֶׁדָּחַף

אוֹתָהּ אָז בִּשְׁתֵּי יָדַיִם?…


בַּעְלָהּ צִוָּה, – וְאֶת צַוּוֹ

הִיא לֹא תַמְרֶה, הִיא, הָרַכָּה!

עוֹד מְעַט הַשְּׂרָרָה יָבוֹא –

אֶל הַחַלּוֹן הִיא מְחַכָּה…


בָּא הַשְּׂרָרָה – רָם כָּאַלּוֹן,

יָפֶה, חָסֹן הוּא, הַשְּׂרָרָה!

אַךְ הַחִוְּרָה שֶׁבַּחַלּוֹן –

לָמָּה חָרְדָה? מַה זֶה קָרָה?


בָּא הַשְּׂרָרָה – אֵשׁ הֻצָּתָה!

הוֹי הַשְּׂרָרָה! הוֹי שַׁלְהַבְתּוֹ!

"בּוֹאִי אִתִּי, אֲהוּבָתִי!”

וַתִּכָּנֵס אֶל מֶרְכַּבְתּוֹ.


הַמִּרְכֶּבֶת חָשָׁה, טָשָׁה,

כָּל הַיּוֹם הָרְחוֹב רָעָשָׁה


כָּל הַיּוֹם שְׁאוֹן גַּלְגַּלִּים…

שְׁאוֹן אוֹפַנִּים סַבִּים, זָזִים,

וְנִיצוֹצוֹת אֵשׁ נִתָּזִים,

כָּבִים רֶגַע וּמִתְגַּלִּים.


הַמִּרְכֶּבֶת סְגוּרָה, סְגוּרָה –

הוֹי, הַשְּׂרָרָה! הוֹי, הַנּוּרָא!


לוֹ, לַנַפָּח, אִשָּׁה יָפָה,

הִיא קְצָת חִוְּרָה וּקְצָת רָפָה,


עֲלֵי חָזָהּ רֹאשׁוֹ נִשְׁעָן, –

הִיא הַחִוְּרָה, הִיא לֹא תִישַׁן…


עַל תַּלְתַּלָּיו מוּרָד רֹאשָׁהּ,

עוֹד הִיא חֲרֵדָה, עוֹד הִיא בוֹשָׁה…


בְּרַעַשׁ אוֹפָן תִּשְׁמַע קְלָלָה;

עֵין הַנַפָּח – בִּשְׁבִיב שֶׁעָלָה


אֶל הַחַלּוֹן… רֹאשׁוֹ נִשְׁעָן

עָלַי חָזָהּ – הִיא לֹא תִישָׁן…


עִם כְּלוֹת הַיּוֹם, עִם שֶׁמֶשׁ כָּבָה –

חָדְלָה הֶמְיַת הַמֶּרְכָּבָה.


בָּא הַשְּׂרָרָה אֶל הֵיכָלוֹ –

בָּא עִם צֵידוֹ, בָּא עִם שְׁלָלוֹ…


הוֹי, הַשְּׂרָרָה, הוֹי הַשְּׂרָרָה!

עַד חַצוֹת הַלֵּיל עֲצָרָהּ,


עַד חֲצוֹת הַלֵּיל לְקָחָהּ –

וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה שְׁלָחָהּ!…


ג.

עִם כְּלוֹת הַיּוֹם הַנַּפָּח קָם,

הִתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ שֵׁנָה –

וְהַבַּיִת רֵיק וְאִישׁ אֵין שָׁם,

גַּם הִיא, חִוְּרָתוֹ, אֵינָהּ…



אַרְבַּעַת כְּתָלִים עָמְדוּ דֹם,

מְאוּם לוֹ לֹא אָמָרוּ;

כָּבְתָה אֵשׁ הָאָח עַד תֹּם,

גֶּחָלָיו הִתְקָרָרוּ.


“אִשְׁתִּי”! – קָרָא, וְאֵין עוֹנֶה!

“אִשְׁתִּי”! – וְאֵין קָשֶׁב!

אֶת קְרִיאוֹתָיו לוֹ רַק שׁוֹנֶה

הֵדוֹ שֶׁל הַנָּשֶׁף.


יָצֹא יָצָא הֶחָצֵרָה –

וּצְעָקָה בְלוּלָה עִם מְאֵרָה


פָּרְצָה מִתְּהוֹם נַפְשׁוֹ מָרָה:

הוּא הַשְּׂרָרָה! הוּא הַשְּׂרָרָה! –


הַמִּרְכֶּבֶת לֹא עָמָדָה –

הוּא, הוּא צָדָהּ! הוּא, הוּא צָדָהּ!


דִּמְעָה נָזְלָה, דֹּם נָזָלָה! –

הוּא, הוּא גְזָלָהּ! הוּא, הוּא גְזָלָהּ! –


פִּתְאֹם עָמַד, דָּבָר זָכָר:

לֹא אֲחַכֶּה עַד יוֹם מָחָר!


מִזְרוֹעוֹתָיו אוֹצִיאֶנָּה,

בִּזְרוֹעוֹתָיו אֲהַרְגֶנָּה! –


אֶל הַהֵיכָל הָלֹךְ הָלָךְ –

בַּחֲגוֹרָתוֹ טָמַן שֶׁלַח,


חַד הַשֶּׁלַח, וְיֵשׁ לוֹ בָרָק!

חָרַק שֵׁן הַנַפָּח, חָרָק…


כָּל הַקִּרְיָה שָׁמְעָה הֵדִים

שֶׁל צְעָדִים קָשִׁים, כְּבֵדִים…


עִם חֲצוֹת לָאַרְמוֹן קָרַב –

וְעוֹלָמוֹ עָלָיו חָרַב.


נַעֲווּ פְּנֵי הָאִישׁ בְּגִשְׁתּוֹ –

אֶל הַשַּׁעַר עָמְדָה אִשְׁתּוֹ,


בַּת שׁוֹמֵמָה, בְּלִי כָל תְּנוּעָה,

וְשִׂמְלָתָהּ קְרוּעָה־קְרוּעָה.


* * * * *

הַתּוֹצָאוֹת לֹא יְדוּעוֹת –

רַבּוֹת – רַבּוֹת הֵן הַשְּׁמוּעוֹת!…

רַבִּים – רַבִּים הַנַּפָּחִים,

כִּמְעַט כֻּלָם נָשְׂאוּ נָשִׁים.


שְֹרָרוֹת גַּם כֵּן יֵשׁ לִרְבָבוֹת,

כֻּלָם נוֹסְעִים בְּמַרְכָּבוֹת –

הָאוֹפַנִּים אָצִים, טָשִׁים…

זִיקִים נִתָּזִים וְנִדְעָכִים –

וְהַכְּרַכִּים תָּמִיד הוֹמִים!

תָּמִיד הוֹמִים!





“כֹּה אָמַר אֲדֹנָי, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! כֹּה אָמַר –”

וַאדֹנָי עוֹד לֹא אָמַר לִי דָבָר, אַךְ עוֹד מְעַט יֹאמַר,

כִּי רַעַד כְּבָר עוֹבֵר בַּעֲצָמַי וּבְשָׁרִי כְבָר סוֹמֵר,

וְדוֹמֶה, שֶׁכְּבָר אֲנִי יָכוֹל לְהַתְחִיל: כֹּה אָמַר…


טֶרֶם עוֹד אֵדַע מָה אַגִּיד, אִם אִחַד אוֹ אָמֵר…

אַךְ אַחַת יָדַעְתִּי: עוֹד רֶגַע וְאֶעֱמֹד כַּתֹּמֶר,

וְאָרִים אֶת קוֹלִי כַשּׁוֹפָר: כֹּה אָמַר – וְגוֹמֵר…

עַל עֵץ וְעַל אֶבֶן אִנָּבֵא, עַל שַׁיִשׁ1 וְשָׁמִיר!


בְּחוּצוֹת יְרוּשְׁלֵם אֲסוֹבֵב. נִכְנַסְתִּי לַשַּׁעַר –

הָעָם אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בַּחוֹמָה – לֹא יַרְגִּישׁ הָעָם בִּי, הֶעָסוּק.

אֶתְאַפֵּק עוֹד רֶגַע וְאֶעֱלֶה עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת –


שָׁם דִּבְּרוּ יְשַׁעְיָהוּ וּמִיכָה, שָׁם יִרְמְיָה סָעַר,

“כֹּה אָמַר אֲדֹנָי!” כְּבָר רוֹעֵד עַל שְׂפָתַי הַפָּסוּק,

הִתְחִילוּ אַף הֵם בּוֹ בְּהַשְׁמִיעָם נְצוּרוֹת וּבָאוֹת.




  1. כך במקור המודפס. יתכן שצ“ל שַיִת – הערת פב”י.  ↩


כָּל יוֹם וָיוֹם עַל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים עוֹלָה

חַמָּה גְדוֹלָה;

כָּל יוֹם וָיוֹם הִיא עוֹלָה בְנָגְהֵי צְפִירָה

וּמַזְהִירָה.

כָּל יוֹם וְיוֹם מְצַלְצֵל קוֹל שֶׁל יֶלֶד

זֶה בָא לַחֶלֶד, –

כָּל יוֹם וְיוֹם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ צוֹהֵל,

לִקְרַאת גּוֹאֵל

וַאֲנָשִׁים עוֹד מְשַׁוְּעִים!


כָּל יוֹם וָיוֹם הַחַמָּה יוֹרְדָה מָטָּה

בְּיָגוֹן וּבַחֲרָטָה …

כָּל יוֹם וָיוֹם הַלַּיְלָה בָא וּמְכַסֶּה

עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה.

כָּל יוֹם וְיוֹם יִשָּׁמַע לַחַשׁ רוֹתֵת:

אָדָם גּוֹסֵס!

כָּל יוֹם וָיוֹם תִּשָּׁמַע זַעֲקַת שָׁבֶר:

חוֹפְרִים קָבֶר!

וַאֲנָשִׁים עוֹד מְקַוִּים…


הִנֵּה עָלְתָה הַחַמָּה מִן הַתְּהוֹם וְזָרָחָה –

וּלְשִׂמְחָה מָה עוֹשָׂה? עוֹד מְעַט וְהָלָכָה…


הִנֵּה יָרַד הַלַּיְלָה, יָרַד חשֶׁךְ וּמָלָךְ –

חִדְלִי עַיִן מִדִּמְעָה, עוֹד רֶגַע וְהָלָךְ…


וְלֹא מָחָה הַלֵּיל חַסְדֵי חַמָּה, וְהַחַמָּה הַבָּרָה

לֹא הֵנִיסָה הַחשֶׁךְ בְּזָהֳרָהּ…


יֶלֶד נוֹלַד לָנוּ – וּמַה הִיא כָל הַצָּהֳלָה?

שְׁמַע: קוֹל נְהִי עוֹלָה: אָדָם כָּלָה…


וְלֹא נִצְּחוּ הַחַיִּים בְּהוֹסִיפָם עוֹד חַיִּים, וְהַמָּוֶת לֹא נִצַּח

גַּם אַחֲרֵי שׁרִצַּח…


וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ: בְּכִי תַמְרוּרִים וּתְרוּעַת חַגִּים –

וַאֲנָשִׁים אֵינָם מִשְׁתַּגְּעִים…




הָלַכְתִּי לְאִטִּי הַבַּיְתָה וּבְדַעְתִּי הָיָה:

לִשְׁכַּב וְלִישֹׁן בְּלִי חֲלוֹם וּבְלִי הֲזָיָה.


וְאִם שָׁרְתִּי בְלֶכְתִּי: – חֲטֹף וֶחְיֵה, חֲטֹף וֶאֱהֹב! –

אַךְ לִבִּי לֹא הָיָה עָלַי רָע, לֹא רָע וְלֹא טוֹב.


הָלַכְתִּי לְאַט וּבִמְנוּחָה וּבְשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ,

פִּזְמוֹנִי בְּפִי וְרַגְלַי טוֹבְעוֹת בָּרֶפֶשׁ.


“חֲטֹף…” פִּזְמוֹן קָלִיל, מֵאֵלָיו הוּא מוּשָׁר,

כָּכָה אֶעֱבֹר בַּטִּיט לֹא אֻמְלָל, לֹא מְאֻשָּׁר.


אַךְ עַתָּה זֶה נִקְרָה וַיֶּאֱתֶה וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה דָבָר.

שָׁכַחְתִּי כֹל, שַָׁכַחְתִּי אֶת כֹּל אֲשֶׁר עָלַי עָבָר.


עוֹדִי נִזְכָּר בָּה אָמְנָם, עוֹדִי נִזְכָּר וּמְחַיֵּךְ:

שָׂבַעְתִּי הַיּוֹם צַוָּארֵךְ וּפִיךְ וְעֵינַיךְ…


שָׁתִיתִי אֶת יֵינֵךְ לְשַׁד, כּוֹס מְלֵאָה וּרְוָיָה –

אֵלֵךְ, אֶשְׁכַּב וְאִישַׁן בְּלִי חֲלוֹם וַהֲזָיָה.


וּבְבוֹאִי הַבַּיְתָה – וַאֲנִי קִמְעָה עָיַפְתִּי,

עוֹד מְעִילִי עַל כְּתֵפַי, בְּרֹאשִׁי מִצְנַפְתִּי.


עוֹד עַרְדַּלַּי בְּרַגְלַי, עוֹד בְּיָדִי הַמַּקֵּל,

וְהִנֵּה בְכָתְלִי הָרְאִי, וָאֶסְתַּכֵּל –


וָאֵרֶא אֶת פַָּנַי בַּמַּרְאָה, וָאֶלְעַג

לִשְׁנֵי טוּרֵי שִׁנַּי הַלְּבָנוֹת כַּשֶׁלֶג;


וָאֶלְעַג לִשְׂפָתַי, שְׁתֵּי שִׂפְתֵי אַרְגָּמָן,

לִלְחָיַי הַמְּלֵאוֹת, לְמִצְחִי הַשָּׁמֵן…


וָאֵרֶא אֶת עֵינַי… וְהַמְּזִמָּה הַמְּבִישָׁה –

הַמְּזִמָּה הַחֲצוּפָה וְהַנּוֹצֶצֶת בְּאִשָּׁהּ.


גַם חָטְמִי הַמְּחֻטָּב, גַּם סַנְטְרִי הַמְּהֻקְצָע –

כָּל עוֹרִי וּשְׁאֵרִי הַמָּאוּס – הוֹי מֻקְצָה!


הַשְּׂחוֹק תַּחַת שְׂפָמִי, גַּם פִּי זֶה הַמְּאָדָּם –

לֹא שָׂנֵאתִי, כְּמוֹ אֶשְׂנָא אֶת עַצְמִי, כָּל אָדָם!


גַּם זוֹ הָעֲנִיבָה וְהַצַּוְארוֹן הַנָּקִי –

גֹעַל־נֶפֶש מְלָאַנִי עַד בְּלִי דַי, עַד לְהָקִיא…


זוֹ הַצּוּרָה – כָּל אָוֶן בָּה יֵשׁ וְכָל עָוֶל –

עוֹד מְעַט אֶחֱרֹק שֵׁן וַאֲקַלְּלָה – נָבָל!





שַׂק עַל גָּב,

מַקֵּל בַּיָד,

כֹּה אֲנִי נָע,

כֹּה אֲנִי נָד.


פָּגַשְׁתִּי אִישׁ –

פָּגַשְׁתִּי זָר;

אָח לְרִיש

לִי – רוּחַ קָר…


הָרוּחַ רַק

בְעָבְרוֹ – יַךְ

עַל גַּבִּי־שַׁק:

מֵאַיִן אָח?


מֵאַיִן? אוֹי…

מִפֹּה… מִשָּׁם…

לֵךְ, צֵא וּבוֹא

בְּעִקְבוֹת דָּם –


שָׁם הָיִיתִי…

שָׁם בָּכִיתִי…

שַׁעַל פֹּה,

וְשַׁעַל שָׁם;

שַׁעַל, שַׁעַל –

נֵטֶף דָם,


שַׁעַל שָׁם,

וְשַׁעַל פֹּה,

וְאוֹי וְהוֹי,

וְגַם אֲבוֹי.


כֹּה הָלַכְתִּי,

כֹּה דָרַכְתִּי,

כֹּה כַצֵּל

נִגְרַרְתִי דֹם,

יוֹם וְלֵיל,

וְלֵיל וָיוֹם.


יוֹם בְּלִי שֶׁמֶשׁ,

לֵיל בְּלִי נֵר

מְקוֹם שָׁם אָלִין –

אֵינִי עֵר;


מָקוֹם שָׁם אֵעוֹר,

אֵינִי לָן;

נֶצַח אֶשְׁאַל:

אָנָה? אָן?



כֵּן, זֶה פוֹנֶר מְיֻדָּעִי, רַבִּי מֵאִיר פוֹנֶר בֶּן הַשִּׁבְעִים,

הוּא בֶן שִׁבְעִים הָיָה אָז וַאֲנִי כְבֶן שְׁלֹשִׁים.

זוּג עֵינֵי אֵשׁ, זוּג עֵינָיו… עֵינַיִם כְּמוֹ לַפּוֹשְׁעִים.

לְבֵית אָבִי בָא יוֹם־יוֹם, כְּדֵי לָרִיב עִמּוֹ, וְהָיוּ מְרִיבִים.


עֵינֵי פוֹשְׁעִים, כַּךְ, שֶׁל פּוֹשְׁעִים אוֹ שֶׁל קְדוֹשִׁים –

אֵין לְהַבְדִיל בֵּין רוּחַ מִמָּרוֹם וּבֵין רוּחַ עִוְעִים;

בָּאֵשׁ שֶׁבְּעֵינֵי פוֹנֶר בּוֹנִים טִירֹות וְגַם מַחֲרִיבִים,

מַבְטִיחִים שַׁ“י עוֹלָמוֹת וְשַׁ”י עוֹלָמוֹת נוֹשִׁים…


לְפוֹנֶר הָיוּ עֵינַיִם וּלְאָבִי לֵב. לֹא יָרֵא

אָבִי אֶת לַהַט עֵינָיו, וְזֶה הָאִישׁ פוֹנֶר לֹא יָדַע

אֶת לֵב אָבִי הָעֵר וְהִתְגָּרָה בוֹ, הִתְגָּרָה –


וְנִטְּשָׁה הַמִּלְחָמָה: הוּא הֵטִיל בְּאָבִי זֹהַר,

וְאָבִי שַׁ"ס בּוֹ הֵטִיל – אָז יִסּוֹג פוֹנֶר בִּרְעָדָה –

שׁוּר, נִטְּלָה הָאֵשׁ מִזוּג עֵינָיו – אַךְ טֹהַר, טֹהַר…


פִּלְאֵי־פְלָאִים! כָּל הַחֲכָמִים

לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם –

כֻּלָּם, כֻּלָּם עַכְשָׁו יוֹדוּ:

הַכֹּל אֶפְשָׁר פֹּה בָעוֹלָם!


אֲנִי הָיִיתִי תְמוֹל שְׁפַל־בֶּרֶךְ,

עוֹבֵר־בָּטֵל, גַּל־עֲצָמוֹת;

חָזִי נוֹבֵל, לִבִּי נָמָק,

צֵל! צֵל נִגְרָר עַל אֲדָמוֹת;


וְלֵחִי נָס, וְקוֹלִי שָׁפָל,

וְעֵינַי רַכּוֹת וְהִנָּן דּוֹמְעוֹת,

שִׁנַּי נָשְׁרוּ, פִּי מְמַלְמֵל,

וְאָזְנַי כָּבְדוּ וְאֵינָן שׁוֹמְעוֹת.


וּבִן־לַיְלָה – פִּלְאֵי־פְלָאִים!

לְכוּ, הַבִּיטוּ מַה שֻּׁנֵּיתִי;

הַס כָּל פִּשְׁפָּשׁ, הַס כָּל פַּרְעשׁ,

כָּל הָעוֹלָם הַס בְּצֵאתִי!


רְאוּ־נָא כַמָּה עֹז לָבָשׁתִּי!

וְכַמָּה גְבוּרָה יְעָטָתְנִי;

גַּם בִּבְלִיטוֹת שׁוֹקַי נִכָּר

אֹמֶץ לִבִּי וּגֹדֶל חָסְנִי.


צַוָּארִי נָטוּי וְרֹאשִׁי זָקוּף,

וּשְׁתֵּי עֵינַי מְזָרוֹת זִיקִים; –

אַךְ זֶה גִבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים!

אַךְ זֶה מַזִּיק בַּמַּזִּיקִים!


גִּיגִית חָזִי, רֹחַב צַעֲדִי –

מִי לִי דוֹמֶה? מִי לִי דוֹמֶה?

וְגֵהוּקִי וּפֵהוּקִי –

כָּל הַקִּרְיָה הוֹמָה, הוֹמָה…


תְּמוֹל עוֹד אִסְטְנִיס הָיִיתִי,

לֹא בִקַּשְׁתִּי מִבַּחוּרָה –

זוּג עֵינַיִם רַק, פֶּה פְרוּטָה,

וְחֵן… בְּעִקָּר חֵן שֶׁל צוּרָה!


עַתָּה – מַה־לִי חֲרוּמַפָּה?

וְאִם הַפַּרְצוּף הוּא כִכְבָרָה?

הֶעֳפָרִים אִם כֶּהָרִים –

וְלֹא תִהְיֶה לִי לְזָרָא…


קְעָרָה אַחַת כְּרוּב וְדַיְסָה –

וּכְבָר דַּי לִי – דַּי וְהוֹתֵר,

וּפָסוּק אֶחָד בְּאֵם־אִמְּכֶם –

וּכְלוּם לֹא יוֹתֵר, כְּלוּם לֹא יוֹתֵר.


פָּסוּק אֶחָד לְכָל הַצָּבָא!

מִן הַטִּירוֹן וְעַד הַקָּצִין

בְּאֵם אִמָּם נוֹזְפִים, קִירֹות

כָּל הַקְּסַרְְקְטִין יִתְפַּלָּצוּן.


פָּסוּק אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת:

תֶּן־לִי יַ"שׁ וְקַח חֲלוּקִי!

צוֹק וּמְצוּקָה, אֶבְלַע רֻקִּי;

בּוּקִי־סְרִיקִי, רֵיק בַּקְבּוּקִי!


זֶה קְסַרְקְטִינִי הוּא בֵּית־מֶרְחָץ,

יֵשׁ בְוֹ רוֹתְחִים וְיֵשׁ בּוֹ צְנִינִים;


וְלִבְסוֹף הַבַּיְתָה שָׁבִים

כְּמוֹ הֶעָרֹב וְעִם הַכִּנִּים!


כֻּלִּי אוֹמֵר: גִּבּוֹר־חַיִל!

כְּבוֹד אַבִּירִים עָלַי חוֹפֵף;

שׁוֹקַי בּוֹלְטוֹת מֵאֲחוֹרַי,

וּלְפָנַי הוֹלֵךְ לוֹ הַמְתוֹפֵף.


פִּלְאֵי־פְלָאִים! אַךְ בִּן לַיְלָה –

לְכוּ הַבִּיטוּ, מַה שֻּׁנֵּיתִי!

הַס כָּל פִּשְׁפָּשׁ, הַס כָּל פַּרְעֹשׁ,

כָּל הָעוֹלָם הַס בְּצֵאתִי!


בְּגַל עָבִים צְחוֹרוֹת אָז נָמָה הַלְּבָנָה,

פָּנֶיהָ בְאֵד מְעֻלָּפִים,

וַעֲדַת הַכּוֹכָבִים הַפְּזוּרָה אָז נָמָה,

וּכְרוּבֵי הַחֲלוֹם סָבִיב עָפִים.


הָאָדָם אָז סִפֵּר עִם חַוָּה בָעֵדֶן,

וְלֹא נִזְהַר וְנָשַׁק לְחַוָּה –

לְצִלְצוּל הַנְּשִׁיקָה הֵקִיצָה בַמְּרוֹמִים

הַלְּבָנָה, וְהִיא חוֹלַת אַהֲבָה.


הַלְּבָנָה הֵקִיצָה בְאֶמְצַע חֲלוֹמָהּ

כָּכָה חִוֶּרֶת;

וּבְשַׁפְרִיר הַתְּכֵלֶת הִיא שָׁטָה לְבַקֵּשׁ

בֶּן־חֲלוֹמָהּ הַחֶרֶס.


הִיא שָׁטָה וּמְבַקְּשָׁה בְכָל כַּנְפוֹת הַשְּׁחָקִים

הִיא צוֹפָה לְפַנִים וּלְאָחוֹר;

שָׁוְא דִבֶּר הַחֲלוֹם לָהּ! וַתָּלֶט פָּנֶיהָ

וַתָּבוֹא בְחֵיק עָנָן שָׁחוֹר…


הִתְגַּעְגְּעָה הַלְּבָנָה לַשֶּׁמֶשׁ,

רַק אֵלָיו נִכְסָפָה.

וַיְהִי כִי לֹא מָצְאָה אֶת־בְּחִירָהּ,

וַתָּבוֹא בֶעָנָן הַיָּפָה…


לוּ יָדְעָה הַבַּת הַחִוֶּרֶת

כִּי יוֹפַע בַּמִּזְרָח הַשָּׁמֶשׁ,

עַד בֹּקֶר לוֹ הָיְתָה מַמְתִּינָה,

וְלֹא דָבְקָה בְעָנָן, בֶּן־אָמֶשׁ…


הַבֹּקֶר כְּבָר פָּקַח עַפְעַפָּיו –

עַל שְׁנַיִם גַּלְמוּדִים;

וּלְצִלְצוּל נְשִׁיקַת הָאִשָּׁה –

נֵעוֹר בַּמִזְרָח הַשֶּׁמֶש,

בְּפָנָיו הַצּוֹחֲקִים וְרֻדִּים…


וְעַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הָרְחָבִים

תָּעוּ מַבָּטָיו שֶׁל אוֹרָה,

הוּא בִקֵּשׁ לִבְנָתוֹ וְלֹא מְצָאָהּ,

וּדְמָעוֹת שֶָל־זֹהַר דֹּם נָפְלוּ

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה.


אֲנִי אָמַרְתִּי לִפְנֵי שָׁנִים לָךְ: נָעוּפָה!

אָז הָיוּ לִי כְנָפַיִם, יָדַעְתִּי עוּף אָז

כְּצִפּוֹר דְרוֹר,

הָאָרֶץ רָחֲצָה וְהָיְתָה שְׁטוּפָה

בְּאוֹר,

וְעוֹלָמִי, זֶה עוֹלָמִי הָיָה מוּפָז,

וְשָׂשׂ וּמְצַחֵק,

שַׁחַק כְּלַפֵּי אֶרֶץ וְאֶרֶץ כְּלַפֵּי שַׁחַק –

אָנֹכִי אֲהַבְתִּיךְ.


אֲנִי אָמַרְתִּי לָךְ: נָעוּפָה, הוֹ, נָעוּפָה!

אָז יָכֹלְתִּי עוּף, אֲנִי הָיִיתִי רַךְ אָז,

לִבִּי עָלַי טוֹב,

וְדַעְתִּי הָיְתָה עָלַי טְרוּפָה,

לְלֹא חֲשֹׁב.

קַל כָּרוּחַ וְכַמַיִם פַּחַז,

עַז וּפֶרֶא

אֶרְאֵךְ אָז בַּכֹּל וְאֶת כֹּל בָּךְ אֶרְאֶה –

אָנֹכִי אֲהַבְתִּיךְ!


נָעוּפָה! אַךְ לַשָּׁוְא, אָמַרְתְּ לִי כִי לֹא תוּכְלִי,

לֹא תַעַצְרִי כֹחַ, תִּלְחֲשִׁי אֲזַי לִי,

עֲזֹב הַטָּף,

וְאֶת בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר מְכָרוּךְ לוֹ…

לַשָּׁוְא!

סָגַר, הָהּ, עָלַיִךְ תְּהוֹם הַלַּיְלָה,

לֵיל הָאֹפֶל,

וַאֲנִי לְרַגְלַיִךְ נוֹפֵל, נוֹפֵל, נוֹפֵל –

אָנֹכִי אֲהַבְתִּיךְ!


לִי הִלְּלָה בַעֲלַת־בֵּיתִי: אַךְ זֶהוּ, זֶהוּ מָעוֹן!

הַחַלוֹן פּוֹנֶה אֶל הֶחָצֵר, וְרָחוֹק מִן הַשָּׁאוֹן;


הַמִּטָּה הִיא לְמַעֲנִי, וּלְמַעֲנִי שַׂק הַתָּבֶן,

כַּר וְכֶסֶת לִי תָבִיא וְסָדִין תָּבִיא לָבָן…


מַפְתֵּחַ זֶה לַדַּיָּר – הוּא יָכוֹל בּוֹא וְצֵאת

בְּעַד דַּלְתוֹת מִסְדְּרוֹן זֶה בְכָל עֵת וָעֵת;


וְדַיָּר הָיָה לָהּ וְלֹא שִׁלֶּם־לָהּ שְׂכַר דִּירָה,

וְאָז… הָאִשָּׁה יָצְאָה וְאֶת חֶדְרָהּ לִי הִשְׁאִירָה,


אַרְבָּעָה כְּתָלִים כֵּהִים דֹּם הִסְתַּכְּלוּ בִי,

וּמִתּוֹךְ שְׁתִיקָתָם נִשְׁמַע לַחֲשָׁם לִי: גַּלְמוּד!


בַּחֶדֶר עָמְדָה לָהּ מֶלְתַּחְתִּי שֶׁהֵבֵאתִי

מֵעִירִי, עִיר מְגוּרַי, מַזְכֶּרֶת לִי מִבֵּיתִי –


וַיְהִי כְשֶׁהִגִּיעַ לַחַשׁ כְּתָלַי עָדַי,

מִהַרְתִּי וְגִפַּפְתִּי אֶת מֶלְתַּחְתִּי בִשְׁתֵּי יָדַי,


פָּתַחְתִּי אוֹתָהּ תֵּכֶף וְהוֹצֵאתִי מֶנָּה

תְּמוּנָה, וָאֶתְבּוֹנֵן בָּהּ וָאֶשָּׁקֶנָּה;


וְאַחֲרֵי־כֵן הוֹצֵאתִי תְּמוּנָה שְׁנִיָּה, שְׁלִישִׁית,

וָאֶצְחַק אֶל הַתְּמוּנוֹת הַמַּחֲרִישׁוֹת;


וְאַחֲרֵי כֵן הוֹצֵאתִי סְפָרִים, בְּגָדִים, נְעָלִים –

פֵּרַשְׂתִּים עַל הָרִצְפָּה וּתְלִיתִים עַל הַכְּתָלִים,


וְנִדְמָה רֶגַע לִי: אֲנִי בְבֵית אֲבוֹתַי:

סְפָרַי, בְּגָדַי אֵלֶּה, מֶלְתָּחָה זוֹ – אוֹתוֹתַי.


וּבְלֶכְתִּי לִישֹׁן לָקַחְתִּי אֶת מֶלְתַּחְתִּי אֶל־מִטָּתִי –

אַךְ בְּאֶמְצַע לַיְלָה הֱקִיצוֹתִי מִתְּנוּמָתִי,


וְחֹשֶׁךְ גָּדוֹל, מוּזָר, דֹּם הִסְתַּכֵּל בִּי,

וּמִתּוֹךְ חֶשְׁכָתוֹ נִשְׁמַע קוֹלוֹ לִי: גַּלְמוּד!


בַּבֹּקֶר הֱקִיצוֹתִי, – אוֹר מְפֻזָּר

בְּזָוִיוֹת כָּל־הַחֶדֶר – אוֹר כֹּה מוּזָר…


גַּם עַל מִטָּתִי נָח הַזֹּהַר וכִסָּנִי,

עַל פָּנַי זָחַל קַו שֶׁל־זָהָב וְלֹא רָאָנִי…


קַו זָהָב זֶה – בְּוַדַּאי גַּם לֹא שָׁמָע

כִּי יֵשׁ כָּמוֹנִי אִישׁ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה?


וְלֹא לְחַמֵּם אוֹתִי בָא וְלֹא לְבַשֵּׂר,

שֶׁבְּאֵיזֶה מִזְרָח אֵיזֶה שֶׁמֶשׁ מְנַסֵּר…


קַו הַזָּהָב בָּא בְוַדַּאי אֶל הַשְּׂמָמִית,

הַשְּׁקֵטָה בְקוּרֵי זָוִית וּמְחַכָּה שָׁם לֶעָמִית.


מְטַפֵּס קַו אוֹר עִוֵּר עַד שֶׁבָּא עָדֶיהָ,

מִתְרַפֵּק עַל הַשְּׂמָמִית וּמַזְהִיב אֶת־קוּרֶיהָ;


אַךְ הֵם לֹא יִרְאוּ אוֹתִי, לֹא יִרְאוּ – וְאִם אָמוּת,

יִשְׁמֹר עָלַי חֶדְרִי, וּמוֹתִי יִהְיֶה כָמוּס…


מִתְרַפְּקִים עַל הַחַלוֹן זַהֲרוּרִים קָרִים,

וְשֶׁמֶש מוּזָר שׁוֹהֶה בְתוֹךְ שְׁחָקִים זָרִים,


וּבֹקֶר בָּהִיר, גָּדוֹל, דֹּם מִסְתַּכֵּל בִּי,

וּמִתּוֹךְ אוֹרוֹתָיו נִשְׁמָע רַעֲמוֹ לִי: גַּלְמוּד!


אֲנִי אֵינֶנִּי שָׁר

אֶת שִׁירִי לְאוֹר הַיּוֹם,

עֵת אוֹרָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ

שׁוֹפֵעַ מִשְּׁמֵי־רוֹם –


אָז נִדְהָם בִּי לְבָבִי,

וְאֵינוֹ מַגִּיד מְאוּם…

וְהוּא סוֹפֵג שִׁיר־הַשָּׁמֶשׁ

הַשּׁוֹרֶה עַל הַיְקוּם.


בְּרֶדֶת לַיְלָה אָרְצָה,

מְעֻטָּף דְּמִי וּשְׁחוֹר,

סְגוֹר לִבִּי אֲזַי נִפְתָּח, –

וּמְפַכֶּה שִׁיר הָאוֹר.


הַלְּבָנָה לִי מַזְכִּירָה

כָּל צִלְצוּל־נֹגַהּ אָז;

וְאוֹתִיּוֹתַי רַבּוֹת –

מָה רַבִּים כּוֹכְבֵי־פָז!


וְשָׁט בְּחֵיק הַלַּיְלָה

שִׁיר־נְגֹהוֹת זֶה;

יַחְדֹּר כָּל לֵב בּוֹדֵד,

יִשַּׁק אָז כָּל פֶּה.


וְשָׁט בְּחֵיק הַלַּיְלָה,

מִמִּזְרָח וְעַד יָם –

וִיצַחֵק וְהִתְנוֹסֵס

בַּחֲלוֹם הַנָּם.


פָּז נוֹשֵׁר זֶה בָרֶפֶשׁ וְאֵלָה זֹאת נוֹבֶלֶת,

שְׁקִיעַת חַמָּה זוּ – לֹא גְסִיסָה הֵם כָּל אֵלֶּה?

רוּחַ זוּ שֶׁל סְתָו בַּהֲמִיתָהּ הַקּוֹבֶלֶת –

אִם לֹא עַל יוֹם הַמָּוֶת תְּמַלֵּלָה?


הֶמְיָה בָאָה מִגַּנִּי – הֶהָיְתָה זֹאת אֲנָחָה?

אִם נֶאֱנָח עָלֶה עַל עֲנָפוֹ?

אוֹ אוּלַי הַרוּחַ עַצְמוֹ מְבַכֶּה כָכָה

אֶת הֶעָלֶה אֲשֶׁר טְרָפוֹ?…


מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹף מְנַפְנְפוֹת בַּמָּרוֹם –

אֶת עֵינַי אֶשָּׂא: לַהֲקָה אַחֲרוֹנָה

וּמְאֻחָרָה יוֹצֵאת… לַהֲקַת צִפֳּרִים

מְשַׁנָּה מָקוֹם, מְשַׁנָּה מַזָּל בַּהֲמוֹנָהּ.


צַר לִי מְאֹד… אֲנִי שָׁב הַיּוֹם לְבֵיתִי,

אֶת חַלּוֹנוֹתַי אֶסְגֹּר וְאוֹרִיד אֶת וִילוֹנָי,

וְלֹא אֶרְאֶה בְשֶׁמֶשׁ סְתָו, לֹא בוֹאוֹ וְלֹא צֵאתוֹ,

בְּבוֹאוֹ לֹא יֶחְשַׁךְ יוֹתֵר וּבְצֵאתוֹ לֹא יַבְעִיר חַלּוֹנָי…


בְּבֵיתִי אֵשֵׁב, אֶתְכַּנֵּס וְאִישַׁן כְּדֹב בִּמְאוּרָה,

וּכְדֹב עַל סִיר הַדְּבָשׁ אֶחֱלֹם נְגֹהוֹת וּצְפִירוֹת,

עַד שֶׁאָבִיב חָדָשׁ בַּעֲתַר אוֹרוֹת יִפְרֹץ בִּגְבוּרָה,

יִפְרֹץ אֶל חֶדְרִי בְעַד הַתְּרִיסִים, בְּעַד הַקִּירוֹת.


א.

בִּגְדִי צֶמֶר, מְעִילִי מוֹךְ,

מִגְבַּעְתִּי עוֹרוֹת תְּחָשִׁים;

הָבָה אַכֶּה יָד בְּיָד, –

וַדַּאי תָּבוֹא עוֹד מְעַט

הַיָּפָה שֶׁבַּנָּשִׁים.


פִּתְקָה שָׁלְחָה לִי הַיּוֹם

הַיָּפָה שֶׁבַּבָּנוֹת:

"מַלְכִּי, עִם חֲשֵׁכָה צֵא,

צֵא, הַמֶּלֶךְ, וְחַכֵּה

בִּשְׂדֵרַת הָאִילָנוֹת…


הַשָּׂטָן לְבֵיתֵנוּ בָא –

וְהֵטִיל בּוֹ עִרְבּוּבְיָה:

אִמִּי אָהֲבָה אִישׁ זָר,

אָבִי שָׁתָה מִלֵּב מָר,

וּמְשַׂחֵק כְּבָר בְּקוּבְיָה…


אִם יֵצֵא אָבִי גַם בְּלֵיל זֶה,

וְאִמִּי – גַּם הִיא תֵצֵא –

זוּ לִמְאַהֲבָהּ עַד חֲצוֹת,

זֶה לַקְּלָפִים וְלַכּוֹס –

לְאָשְׁרֵנוּ אָז אֵין קֵצֶה!


אֶת מִגְבַּעְתִּי עַל הָרֹאשׁ,

וְעַל כְּתֵפִי סוּדָר,

אָטוּשׁ, אָחוּשׁ לִמְקוֹם שָׁם

מַמְתִּין מַלְכִּי לִי הָרָם,

הַגֵּאֶה וְהַמְּהֻדָּר.


אִם יֶאֱרַךְ לְךָ הַזְּמָן –

אַל תְּקַלְּלֵנִי,

כִּי שֶׁלְּךָ אֲנִי עַד מוּת –

לְכַף זְכוּת, לְכַף זְכוּת

תָּמִיד תְּדִינֵנִי.


אִם יֶאֱרַךְ לְךָ הַזְּמָן –

סְלַח לְבַת־אֲהָבִים;

קְפֹץ מְעַט וּמְעַט רְקַד,

מְנֵה כָל אִילָן וְכָל בַּד,

סְפֹר אֶת הַכּוֹכָבִים.


שְׁחֵה וְלוּשׁ בְּשֶׁלֶג רַךְ,

וַעֲשֵׂה לְךָ כַּדּוּרִים;

אֶל אַחַד הַפַּנָּסִים גְּשָׁה,

וּקְרָא פִתְקָתִי, קְרָא וּקְרָא…

עַל־פֶּה לְמַד הַטּוּרִים;


וְאִם לֹא אָבֹוא כְלָל, אָז דַּע:

הִשְׁלִימָה אֵם עִם אַבָּא!

וְלֹֹא יֵצְאוּ עוֹד, גַּם הוּא, גַּם הִיא,

וְאוֹי לְךָ וְאוֹי גַּם לִי –

יֵשׁ תִּקְוָה רַק לְהַבָּא


הִמְתַּנְתָּ לִי הַיּוֹם לַשָּׁוְא,

אָז מָחָר בּוֹא הֵיטִיבָה:

מֻבְטָחַנִי, שֶׁזְּמָן רָב

לֹא תַשְׁלִים אִמָּא עִם הָאָב;

טְעָמִים לָזֶה שִׁבְעָה…


טְעָמִים אֵלֶּה קְרֹא בְשֵׁם

לֹא אוּכַל וְאִם אֵדָע…

לְךָ הִיא אַחַת אֵיזֶה הֵם,

הָעִקָּר: צָדְקוּ הָאָב וְהָאֵם,

צָדְקוּ אַלע בּיֵידע.


הִמְתַּנְתָּ לִי הַיּוֹם לַשָּׁוְא –

מָחָר – בֶּטַח אָבוֹא;

הוֹ, מַלְכִּי, מַלְכִּי יִשַּׁק לִי,

אֶת פִּיהוּ יַגִּישׁ אֱלֵי פִי

וּלְבָבִי אֶל לְבָבוֹ".


ב.

בִּגְדִי צֶמֶר, מְעִילִי מוֹךְ,

מִגְבַּעְתִּי עוֹרוֹת תְּחָשִׁים;

הָבָה אַכֶּה יָד בְּיָד,

וַדַּאי תָּבוֹא עוֹד מְעָט –

הַיָּפָה שֶׁבַּנָּשִׁים.


מַה לִּי חֹרֶף! מַה לִּי קֹר!

מַה לִּי לֵילוֹת צִנָּה!

אִילָן זֶה – גַּם גֵּא, גַּם צַח –

גַּם אָנֹכִי אֶעֱמֹד כַּךְ,

אֶעֱמֹד וְאַמְתִּינָה.


שֶׁמָא תָבוֹא בְרֶגַע זֶה –

אָז לֹא תַכִּירֵנִי:

מַלְכָּהּ נֶהְפַּךְ לְעֵץ

וּבְהַכִּירָהּ תִּקְרָא: לֵץ!

אֲנִי לָהּ: בָּבַת־עֵינִי!


הוֹי, מַה יֶּאֱרַךְ לִי הַזְּמָן!

וְעֵינִי כָלָה־כָלָה;

לוּ עֲשִׂירִית הָיָה חָשׁ

אִילָן זֶה – וְהָיָה מָשׁ

מִמְּקוֹמוֹ וְהָלַךְ הָלְאָה!


וְאֶת מִכְתָּבָהּ קָרָאתִי כְבָר

מֵאָה וְאַחַת פָּעַם,

כְּבָר הוּא שָׁגוּר עֲלֵי פִי –

דְּבָרִים יָפִים כָּתְבָה לִי,

בְּרָב־חָכְמָה וּבְרָב־טָעַם!


הָאִילָנוֹת כַּמָּה הֵם?

שְׁתֵּי־מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה!

מָנִיתִי אוֹתָם מִכָּל צַד,

וְחִשַּׁבְתִּים חַד אֶל חַד

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁעָה.


כֻּלָּם עוֹמְדִים זְקוּפִים, דֹם,

וּבַדֵּיהֶם דַּקִּים…

הָאִילָנוֹת, אַף גַּם הֵם

מַמְתִּינִים כַּאן לְבַת הָאֵם,

קוֹפְאִים כַּאן וּמְחַכִּים…


וְהַכּוֹכָבִים כַּמָּה הֵם?

מִי יִסְפֹּר הַכּוֹכָבִים!

וְעוֹד לֹא נִבְרָא אוֹתוֹ פֶה –

דּוֹמִים אֵלֶּה זֶה לָזֶה,

כֻּלָּם קְטַנִים וְנָאוִים!…


וְאוּלָם לָהּ – לָהּ אַגִּיד כָּךְ:

הֵם אֶלֶף־רִבּוֹא בְמִסְפָּר!

וְאִם לֹא תַאֲמִין לִי זוּ,

אֹמַר: כַּךְ חֶשְׁבּוֹנִי הוּא!

רְצוֹנָהּ – תֵּלֵךְ וְתִסְפֹּר…


אַךְ לָמָּה זֶה לֹא תָבוֹא עוֹד

וְסַבְלָנוּתִי פָקְעָה.

אִם עַכְשָׁו בָּאָה הִיא, זְמָן־מָה

לֹא אֹמַר לָהּ מִטּוֹב עַד רָע,

לֹא אֲחַבְּקָהּ וְלֹא אֶשָּׁקָהּ…


אוֹשִׁיט רַק אֶת יָדִי לָהּ,

וּבְשָׂפָה מְאֹד רָפָה

אֹמַר: “שָׁלוֹם!” לְעֻמַּת זֹאת

אֶקֹּד בְּחֵן וְאֶתֵּן אוֹת

לְנַעֲרָה שֶׁחָלָפָה…


הוֹי, מַה־יֶּאֱרַךְ לִי הַזְּמָן –

לֹא בָגְדָה הָאֵם בְּבַעְלָהּ!

וַאֲנִי חִכִּיתִי אַךְ לַשָּׁוְא,

שָׁלוֹם עָשׂוּ אֵם וָאָב –

וְחָשַׁךְ לִי הַלָּיְלָה…


ג.

וְלוּ פִי שִׁבְעָה יֵרְדְּ הַקֹּר,

וַאֲנִי הֵן כַּךְ אָהָבְתִּי:

הֲלֹךְ לְבַדִּי… חַם לִי, חַם!

כְּבָר אֵינִי מַמְתִּין לָהּ וְגַם

לֹא לָהּ, לֹא לָהּ מַחֲשַׁבְתִּי…


אֲנִי, הַמֶּלֶךְ, מְהַלֵךְ כַּאן

מֵאָז הַלֵּיל וְעַד עָתָּה;

אֲנִי הַמֶּלֶךְ, רָם וָגֵא,

שֶׁכָּתְבָה לוֹ הַמַּלְכָּה: צֵא –

וְהַמַּלְכָּה בוֹ מְשַׁטָּה…


אֲנִי הַמֶּלֶךְ ־ ־ וְכִתְרִי אֵי?

וְאֵי, וְאֵי שַׁרְבִיטִי?

וְאַיָּם שָׂרַי? וְאֵי הָעָם?

כָּל צְבָאִי בַאֲשֶׁר הוּא שָׁם,

וְיוֹעֲצַי אֲשֶׁר אִתִּי?


מַה־לַּעֲשׂוֹת לָהּ, לְמַלְכָּה זוֹ?

הַכְּדַי שֶׁאֶעֶזְבֶנָּה?

וּלְרֹאשׁ רְעוּתָהּ אֵיטִיב תֵּת

כֶּתֶר מַלְכוּת וְעַל כֵּס

הַמְּלוּכָה אוֹשִׁיבֶנָּה.


חֲבָל, חֲבָל שֶׁמִּבְּעוֹד יוֹם

לֹא תַרְתִּי לִי אַחֶרֶת

עַכְשָׁו שֶׁלֶג זֶה – לְמַאי? –

הַנּוֹפֵל פִּתִּים קַר וְחַי,

וְהַלִּבְנָה הַמְעַוֶּרֶת?


הוּא נוֹפֵל, נוֹפֵל – בִּשְׁבִיל מִי?

שֶׁמָא לֹא בִשְׁבִילִי?

פִּתִּים קַלּוֹת מִבְּלִי סוֹף,

רַכּוֹת, צְחוֹרוֹת כְּנוֹצוֹת עוֹף,

דְּבֵקוֹת אֶל מְעִילִי.


פִּתֵּי שֶׁלֶג, רֵדְנָה עוֹד,

נְפֹלְנָה מְהֵרָה, מְהֵרָה;

הִלְבִּינוּ כָל אִילָנַי כְּבָר,

וּרְפִידַת שֶׁלֶג, וְאוֹר, וִיקָר

עַל־פְּנֵי כָל הַשְּׂדֵרָה.


שְׂדֵרַת־עֵצִים נָאָה זוּ –

הַאִם אֲנִי לֹא מַלְכָּהּ?

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבָּגְדוּ בִי –

בָּגְדוּ… מִי זֶה בָגַד, מִי?…

מָה עַל דַעְתִּי סַלְקָא?


הֵן אִמָּהּ אָהֲבָה אִישׁ זָר!

כְּלוּם אֶפְשָׁר שֶׁגַּם בִּתָּהּ?

מִי זֹאת הַנֶחְבֵּאת בְּצֵל עֵץ זֶה,

וּמְעַוָּה פָנִים לִי וָפֶה,

וְלָשׁוֹן לִי מוֹשִׁיטָה?…


כַּךְ! וַדַּאי מָצָא בְעֵינָהּ חֵן

אֶחָד מֵעֲבָדַי…

כַּךְ הוּא! וְאוּלָם – הִנֵּה הִיא!

הִיא הוֹלְכָה, הַס, הַס לִבִּי בִי…

אַל תִּתְכַּוֵּצְנָה יָדַי!…


רַק אֵשׁ עֵינֶיהָ אֶבְחַן, וְדַי –

בְּמַבָּטִי אֶחָד צָמֵא…

וְאִם אֶת עַבְדִּי אֶמְצָא שָׁם,

שֶׁלֶג זֶה – הוּא יִרְוֶה דָם,

דָּם חַם וְרַע וְטָמֵא…


הָהּ, אֵשׁ עֵינֶיהָ! בְּזוּ הָאֵשׁ

הֲרֵינִי בָקִי, בָּקִי…

אֵין רַע אִם גַּם אֲלַכְלֵךְ יָד,

אֲשַׁפְשְׁפֶנָּה בְשֶׁלֶג מְעָט –

וּמִדָּמָהּ אֲנִי נָקִי!…


וְאָנֹכִי אָמוּת, מָחָר אוֹ אַחַר שָׁנָה,

אָנֹכִי אָמוּת – זֹאת אֵדַע נֶאֱמָנָה;


לֹא אֵדַע אִם זֶה יִהְיֶה בְיוֹם קֹר, אִם בְּיוֹם חֹם,

אִם זֶה יִהְיֶה בַלַּיְלָה, אִם זֶה יִהְיֶה בַיּוֹם.


אַךְ הַשָּׁעָה תָבוֹא, מָחָר אוֹ אַחַר שָׁנָה –

הִיא תָבוֹא, תָבוֹא – זֹאת אֵדַע נֶאֱמָנָה;


אֲנִי אֶהְיֶה חִוֵּר וְקַר וְאֶשְׁכְּבָה עַל מַצַּע תָּבֶן,

וְאִישׁ מוּזָר יָבוֹא וְיַגִּיד: כְּבָר תָּפַרְתִּי תַּכְרִיךְ לָבָן!


וּקְרוֹבַי, הָעוֹמְדִים עַל גַּבִּי, יִתְנַפְּלוּ עָלָי –

אוּלַי לֹא מֵת עוֹד בְּנֵנוּ, אוּלַי אָחִינוּ חָי?


וְנִגַּשׁ אֲלֵיהֶם אִישׁ זָר וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם רְתֵת:

הִנֵּה הֵבִיאוּ אֶת הָאָרוֹן – הוּא כְבָר מֵת! הוּא כְבָר מֵת!


וְנִגְּשׁוּ שְׁנַיִם אוֹ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים,

וְנָטְלוּ אוֹתִי עַל מַצַע הַקְּרָשִׁים,


וְשָׂמוּ אוֹתִי בָאָרוֹן, וְשָׂמוּ אֶת הָאָרוֹן בָּעֲגָלָה,

וְדָפַק הָעֶגְלוֹן אֶת סוּסָיו, וְעָבְרוּ הַסּוּסִים הָלְאָה…


וְיַלְדֵי הָרְחוֹב הַקְּטַנִּים יִשְׂחֲקוּ לְתֻמָּם,

וְעָבְרָה הָעֲגָלָה, וְהִבִּיטוּ אַחֲרֶיהָ דּוּמָם –


וְהִתְלַחֲשׁוּ הַיְלָדִים נִפְחָדִים: לְוָיָה, לְוָיָה –

וְשָׁבוּ אַחַר־כַּךְ לְמִשְׂחָקָם, כְּאִלּוּ דָבָר לֹא הָיָה.


וְעָבְרָה הָעֲגָלָה הַשְּׁחוֹרָה, וְעָבַר הָאָרוֹן –

וְאוּלַי תִּזְרַח הַחַמָּה? צִפּוֹר תַּעֲבֹר וְתָרֹן?


וְעָבְרָה הָעֲגָלָה הַשְּׁחוֹרָה, וְעָבַר הָאָרוֹן –

וְאוּלַי לֹא תִזְרַח הַחַמָּה, וְצִפּוֹר לֹא תָרֹן.


הַלַּיִל רַד,

רַד לֵיל אֵין קֵץ,

לֹא יָנַע בַּד,

לֹא יִלְחַשׁ עֵץ.


מִלֵּב הַתְּהוֹם

לֹא יַעֲלֶה צְלִיל,

וְכוֹכְבֵי רוֹם –

הֵם אָבְדוּ שְׁבִיל.


הַסְכֵּת וּשְׁמָע:

הֲתִשְׁמַע אֶת

הָרוּחַ זָע?

לֹא חַי, לֹא מֵת.


גַּם אַתָּה, אָח,

כִּי פָנָה יוֹם –

לֵך שְׁכַב וּשְׁכָח,

הֵאָנֵק דֹּם.


אָשְׁרֵנוּ – עוֹף

עִם נוֹצוֹת פָּז,

בָּא מֵאֵין־סוֹף

וּלְאֵין־סוֹף גָז.


כָּעוֹף כֵּן בָּא,

וּכְעוֹף כֵּן עָף –

קָרָאנוּ: הָהּ!

סָפַקְנוּ כָף…


עָף עִם כָּל טוּב,

לֹא נָתַן אוֹת –

קָרָאנוּ: שׁוּב!

לֹא שָׁמַע זֹאת…


אֶל קַצְוֵי עַד,

אֶל אַחֲרִית יָם

שָׁם עָף… שְׁלַח יָד

וּמֶבָּט שָׁם –


רַק מֶבָּט דְּמִי,

לֹא קוֹל, לֹא נִיב,

כַּמָּוֶת נְהִי –

לֹא יִפְתַּח פִּיו.


שְׁמַע, לַחַשׁ כְּמוֹ

מִלַּיְלָה שָׂח:

בּוֹא, אָחִי, בּוֹא

בַּצֵּל וּשְׁכָח…


חָלַמְתִּי חֲלוֹם:

תֹּהוּ וְלֹא דֶרֶךְ – וַאֲנִי הוֹלֵךְ דֹּם,

אָבְדָה דַרְכִּי וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּהּ לְבַדִּי,

לֹא נִשְׁמַע צַעֲדִי.

וְנִשְׁמַת אַפִּי גַם הִיא, גַּם הִיא אֵינֶנָּה

בְּקִרְבִּי אֶעֶצְרֶנָּה.

וְאֵין לְדַרְכִּי סוֹף, וְסוֹף אֵין לְלֵיל אָמֶשׁ –

וְשֶׁמֶשׁ אָיִן. אוֹי לִי, כִּי שָׁכַחְתִּי שָׁמֶשׁ.

שָׁכַחְתִּי אוֹר וְלַבַּת נֵר רוֹעֶדֶת

עַל שֻׁלְחָן, בְּתוֹךְ חֶדֶר,

שָׁכַחְתִּי אֹהֶל וּנְוֵה־שָׁלוֹם וּמוֹלֶדֶת,

עוֹלָמִי עָלַי קָדַר!

רַק זְעֵיר־שָׁם, זְעֵיר־שָׁם בְּרַחֲמִים בִּי יַבִּיטוּ,

וְקֶרֶן חֶסֶד לִי יוֹשִׁיטוּ

מִמְּרוֹמִים

כּוֹכָבִים יְתוֹמִים.


לֹא רַבִּים הֵם,

כְּמִסְפַּר עֵינֵי אָב וָאֵם,

וְעוֹד עַיִן אַחַת… עוֹד שְׁתַּיִם –

חָמֵשׁ, שֵׁשׁ עֵינַיִם

צוֹפוֹת חֲרֵדוֹת לִבְנָן,

הַהוֹלֵךְ בְּתֹהוּ לֹא דֶרֶךְ,

הוֹלֵךְ וְכוֹשֵׁל בֶּרֶךְ,

הוֹלֵךְ – וְלֹא יֵדַע לְאָן?


וַיְהִי בְלֶכְתִּי בֶאֱשׁוּן הַלַּיְלָה,

וְעֵינַי לְמַעְלָה –

אֶל הַחֲרֵדִים אֵלַי וְהַשְּׁחוֹחִים עָלָי,

עַל הַהוֹלֵךְ וְאוֹבֵד בַּגַּיְא –

וְהִנֵּה – אֲהָהּ, כִּי יָרַד,

פְּלָאִים יָרַד

הַכּוֹכָב, שֶׁבְּכָל רַחֲמָיו עָלַי חָרָד,

מַבַּט עֵין אִמִּי הַרוֹתֵת, גַּם רַךְ וְגַם עָז,

נָפַל, צָלַל כְּדִמְעָה, כְּדִמְעַת פַּז.


חֲלוֹם כָּכָה מוּזָר

לִי נִרְאָה בִשְׁנָת:

נִפְתְּחָה דַלְתִּי

וְנִכְנַס הַלָּז.


הוּא עָמַד עַל סִפִּי,

וְחִכָּה עַד בּוֹשׁ –

הִסְתַּכֵּל בִּי דוּמָם

וְהִרְכִּין לִי רֹאשׁ.


עוֹד עֵינוֹ בִי חוֹדְרָה

וְצוֹפָה בְלִי תֹם,

וַאֲנִי עַל כֵּס אֵשֵׁב

וּמְחַיֵּךְ לוֹ דֹם.


“לָמָּה לִי תִצְחָק?”

אָז יִשְׁאַל רְתֵת;

"אִי־לְךָ הַמָּוֶת,

כִּי בָאתָ אֶל מֵת;


אֶל שַׁעֲרֵי בֵית־עוֹלָם,

כֹּה שׁוֹמֵם וָזָר,

הִתְעוּךָ רַגְלֶיךָ

וְאֶל גַּל עָפָר קָר.


פִּי קֶבֶר פָּתַחְתָּ

וּתְחַכֶּה עַד בּוֹשׁ,

לַשּׁוֹכֵן בּוֹ תַבִּיט

וְתַרְכִּין לוֹ רֹאשׁ".


גֶּשֶׁם סְתָו, גֶּשֶׁם סְתָו,

אֲהָהּ, מְקוֹרְךָ כָּכָה רָב!


וְלָמָּה תֵרֵד טִיף וְטִיף,

זְעֵיר בַּחַלּוֹן וּזְעֵיר בַּבִּיב?


וְכָל הַיּוֹם, כָּל הַיּוֹם,

אַט־אַט תִּטְרֹד וּבְלִי תֹם.


הוֹי צְהַל אוֹ הֱיֵה עָגוּם!

רְאֵה: כְּבָר עֵינַי קָמוּ,

וּכְאִלּוּ קָפָא דָמִי,

וּלְבָבִי פָגוּם, פָּגוּם…


גֶּשֶׁם סְתָו, גֶּשֶׁם סְתָו,

אֲהָהּ, מְקוֹרְךָ כָּכָה רָב!


רַב הוּא, רַב הוּא עַד בְּלִי דָי –

אַךְ אֵינְךָ מֵת וְאֵינְךָ חָי…


אֶת אוֹצָרְךָ פַּעַם שְׁפָךְ

כְּגֶשֶׁם קַיִץ בְּיוֹם צַח,


בְּהָמוֹן וּבְרֹב שָׁאוֹן!

שְׁלַח רַעַמְךָ חֵץ

וְיַךְ בַּשָּׂדֶה עֵץ,

וְהָרַג אִישׁ בַּמָּעוֹן!…


"שֵׁב וָדֹם, שֵׁב וָדֹם –

אֲנִי טוֹרֵד כָּל הַיּוֹם…


אֲנִי יוֹדֵעַ אֶחָד נִיב:

טִיף וְטִיף, טִיף וְטִיף…


וְאִם יִשְׁתַּגַּע בְּחֶדְרוֹ מִי –

לִי אַחַת הִיא, לִי אַחַת הִיא!


לֹא בְרַעַם וְלֹא בְהָמוֹן –

לְאַט לִי, לְאַט וּבְנָחַת;

כִּי אִמִּי – הַשַּׁלָּכֶת,

וְאָבִי – הַשִּׁמָּמוֹן.


ויחר לשמואל ויזעק אל ה' כל הלילה.

(שמואל א' ט"ו)


תְּהוֹמוֹת, פְּתוּחֵי לוֹעַ וַאֲיֻמֵּי תְהוֹמוֹת…

הֻכּוּ עֵינֵי בְנֵי הָאָדָם בַּסַּנְוֵרִים,

וְלִבּוֹתֵיהֶם הֻכּוּ בְשַׁלְוַת מְשֻׁגָּעִים.

הוֹלְכִים הֵם וְצוֹעֲדִים עַל אֶרֶץ רַבָּה,

וְאֵין הֵם פּוֹחֲדִים וְאֵין הֵם יוֹדְעִים דָּבָר,

קָשָׁה קַרְקַע הָאֲדָמָה תַחַת רַגְלָם,

דַּרְכֵי מֶלֶךְ סָלְלוּ עַל הַר וּמִישׁוֹר,

וְצַעֲדָם נָכוֹן וְקַרְסֻלֵּיהֶם לֹא יִמְעָדוּ,

לֹא יֶחֱרַד אִישׁוֹן עֵינָם, לֹא סָמַר שְׂעָרָם,

וְקֹר לֹא יַעֲבֹר בְּחוּט שֶׂדְרָתָם –


תְּהוֹמוֹת, פְּתוּחֵי לוֹעַ וְאֲיֻמֵּי תְהוֹמוֹת,

וְהֵם – הֵם נוֹשְׁאִים אֶת עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה,

מִתְגַּלִּים וּמִתְחַמְּמִים בִּנְגֹהוֹת שִׁמְשָׁם,

רוֹחֲצִים הֲגִיגָם קַל בְּיַמֵּי תְכֵלֶת,

מְטַפְּחִים חֲלוֹמוֹתָם בְּגַלֵּי עָבֵי־כֶסֶף,

וּמוֹשְׁכִים חוּטֵי בְרָכָה עִם הַגְּשָׁמִים…

בַּלַּיְלָה הֵמָּה יוֹצְאִים עַל יַד אָהֳלָם,

מִתְמַכְּרִים בְּבִטָּחוֹן לְכָל רוּחַ קַלָּה,

טוֹעֲנִים שַׁ’י תִּקְווֹת עַל דַּל כְּנָפָהּ,

וּמְפַזְּרִים אֱמוּנָתָם לַכּוֹכָבִים.


תְּהוֹמוֹת, פְּתוּחֵי לוֹעַ וֲאֲיֻמֵּי תְהוֹמוֹת –

פָּקַח אֲדֹנָי אֶת עֵינַי לְעֵת זִקְנָה,

וְעֵינַי כָּהוּ כְבָר וּמוֹחִי כָבֵד,

וְיָדַי רָפוּ־רָפוּ וְרוֹתְתוֹת עַצְמוֹתָי,

וּכְאוֹב מֵאֶרֶץ תִּשַּׁח כְּבַר אִמְרָתִי.

דְּבַר אֲדֹנָי אֵלָי יְגֻנַּב לֹא לַבְּקָרִים,

אֶת קוֹלוֹ אֶשְׁמַע כְּבָר מִן הָעֲרָפֶל…

וַיְהִי בַלַּיְלָה – וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ אָהֳלִי,

וּמוֹצֶה דִמְעָה קְלוּשָׁה וְאַחֲרוֹנָה,

הוֹגֶה צַעַר, חָשׁ לַעֲתִידוֹת נָגִיד,

מְבַכֶּה בִדְמִי לַיִל גּוֹרַל מֶלֶךְ –

וּפִתְאֹם – וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ: שְׁמוּאֵל!

קוֹל צָלוּל קוֹרֵא לִי: הוֹי, שְׁמוּאֵל! שְׁמוּאֵל!


עֵינַי נִקְרְעוּ, לוֹט נָפַל מֵעַפְעַפָּי,

מֵחָדָשׁ הִבְהִיק מוֹחִי לְקוֹל דְּבַר אֲדֹנָי.

צָלְלוּ שְׁתֵּי אָזְנַי לְקוֹל שַׁדַּי שֵׁנִית,

וְשֵׁנִית הִתְחִיל זֶרֶם דָּמִי שׁוֹקֵק,

כִּלְפָנִים בִּימֵי עֵלִי, בְּהֵיכַל אֱלֹהִים,

וְשָׁם הָאָרוֹן, הַנֵּר עוֹד טֶרֶם יִכְבֶּה,

אָנֹכִי עַל מִשְׁכָּבִי אֶשְׁמַע: שְׁמוּאֵל! – –


הַאֻמְנָם נִעֵר אֱלֹהִים מִשִּׁכְמִי

אֲבַק שָׁנִים רַבּוֹת וַחֲלִיפוֹת יָמִים?

וּנְעוּרִים, רְווּיֵי חָזוֹן וּשְׂבֵעֵי נְבוּאָה,

אֵלַי עוֹלִים, עוֹלִים מִן הַנְּשִׁיָּה,

וּמַכִּים, מַכִּים שֵׁנִית עַל לְבָבִי?

הַאֻמְנָם יָרְדָה עָלַי רוּחַ אֵל חֲדָשָׁה,

וְשִׁפְעַת כֹּחַ חָדָשׁ תְּעוֹדְדֵנִי?

הַאֻמְנָם אָשׁוּב אֶהְיֶה נֵר לְעַמִּי?

מֵחָדָשׁ אָשׁוּב אֶשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל,

לְמוֹצָא פִי יְצַפּוּ וּלְהֶגֶה שְׂפָתָי,

אֲנִי מְבָרֵךְ וּמַעֲלֶה לְרָצוֹן אֶת קָרְבָּנָם,

אֲנִי לָהֶם קוֹבֵעַ חַג וּמוֹעֵד,

נוֹטֵעַ שָׁלוֹם בָּם וֶאֱמֶת וְאוֹר חַיִּים,

וּמְלַוָּם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיהֶם?


תְּהוֹמוֹת, פְּתוּחֵי לוֹעַ וַאֲיֻמֵּי תְהוֹמוֹת –

לֹא נִקְרְעוּ עַפְעַפַּי לִרְאוֹת טוֹב,

לֹא שָׁבָה אֵלַי רוּחִי לַחֲזוֹת נֹעַם,

חִדֵּשׁ אֶת כּוֹחוֹתַי אֱלֹהִים – –

וְהִרְאַנִי כִלְיוֹן רִבֲבוֹת גּוֹי.

עַל־פִּי אֲבַדּוֹן חַיִּים הִצִּיגַנִי.

רְאֵה! לִי קָרָא אֲדֹנָי: זֹאת אַחֲרִית כֹּל…

אֵל קִבְרוֹת אָדָם רָב עוֹד לֹא נוֹלָדוּ,

וְאֵלֶּה קִרְעֵי נִסִּים רָמִים, רְקוּבֵי דְגָלִים,

עֲדֶן לֹא אָרְגָה אוֹתָם יָד –

שׁוּר: גְּלִידֵי שַׁיִשׁ, שִׁבְרֵי צוּר וָאָבֶן –

שְׂרִידֵי הַמַּצֵּבוֹת הֵם אֲשֶׁר עוֹד תּוּקַמְנָה

לִגְאוֹנֵי רוּחַ, לְעַזֵי עוֹלָם וְלִגְדוֹלֵי מְלָכִים.

נִתְבַּקְעוּ הַמַּצֵּבוֹת עַל מֵתֵיהֶם,

שָׁקְעוּ וְנִתְמַזְמְזוּ עַל הָעֲצָמוֹת.

כְּתָבְתָּן נִמְחֲקָה וְנִמְחוּ הָאוֹתִיּוֹת,

כְּתֹבֶת אַנְשֵׁי שֵׁם, כַּבִּירֵי מַעַשׂ וְרַבֵּי הַעֲלִילָה,

וְזִכְרָם נִמְחָה אִתָּה עַל אֲדָמוֹת.


רְאֵה! הַרְחֵב אֶת מַבַּטְךָ וְאֶת עֵינְךָ הַעֲמֵק,

רַק אַל תֹּאחַז אוֹתְךָ הַפַּלָּצוּת

לְמַרְאֵה תִלֵּי אֵפֶר אֵלֶּה בִתְהוֹמוֹתָי.

הֵם כְּבוֹד אֲרָצוֹת, כְּבוֹד אֲרָצוֹת גְּדוֹלוֹת,

אֲשֶׁר תִּפְרַחְנָה עוֹד עַל פְּנֵי אַדְמָתִי.

תִּפְאֶרֶת עַמִּים גְּדוֹלִים וְאַדִּירִים,

וִיקָר וּגְדוּלָה אֲשֶׁר לֹא שָׁעָרְתָּ.

הֵם יֵדְעוּ רַק אֶת תְּרוּעַת הַנִּצָּחוֹן,

נֶאְדְּרֵי כֹחַ, צְמֵאֵי־אוֹן וּרְעֵבֵי חַיִּים –

יַחֲנִיפוּ לוֹ לַשֶּׁמֶשׁ בְּשִׁירֵיהֶם.

וְהוֹרִיד עַל רָאשֵׁיהֶם מְטַר אוֹרוֹתָיו,

וְרָחַץ אֶת עֲפַר אַרְצוֹתָם בְּחֹם נְגֹהוֹת,

וְשָׁפְרוּ יֵינוֹתֵיהֶם וְיִמְתָּקוּ,

וּבְכָתְלֵי אַרְמְנוֹתָם יַעֲלוּ הַפְּרָחִים.

אֶת כְּרוּבַי יִמְשְׁכוּ מִשָּׁמַי אָרְצָה,

אֶת כִּסֵּא כְבוֹדִי יַעַזְבוּ וְיֵרֵדוּ.

וְהֵם – הֵם יִתְפְּשׂוּ אֶת כְּרוּבַי חַיִּים

וִיאַבְּנוּם חַיִּים בְּשֵׁישָׁם וּבְגָזִיתָם,

יְשַׁקְּעוּם בְּגוּשׁ חָמְרָם וַעֲלֵי בַד יְרַקְּמוּם.

רְאֵה – אַךְ אַל־נָא תֹאחַז אוֹתְךָ הַפַּלָּצוּת

לְמַרְאֵה תִלֵּי אֵפֶר בְּגֵיא צַלְמָוֶת.


תְּהוֹמוֹת, פְּתוּחֵי לוֹעַ וֲאֲיֻמֵּי תְהוֹמוֹת –

וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי בְתוֹךְ אָהֳלִי עִם לַיְלָה,

וְעַל דְּבַר נָגִיד אֶחָד שָׁם שׂוֹחַחְתִּי,

שָׁפַכְתִּי נַפְשִׁי לִמְנָת מֶלֶךְ אֶחָד –


יֹאבַד… אֲנִי כְאֶבֶן אַחֲרִישׁ, אֶדֹּם…

כִּי שְׂבִיל אֶחָד וּמְנָת אַחַת לְכֻלָּנוּ,

זֶה גוֹרַל כָּל הַחַיִּים עַל אֲדָמוֹת…

עַל שִׁמֲמוֹת בֵּית עֵלִי גָדַל שְׁמוּאֵל,

עַל מַשּׁוּאוֹתַי קָם וּמָלַךְ שָׁאוּל,

וְמֵחֻרְבָּנוֹ יַעֲלֶה, יִבָּנֶה, יִזְרַח כּוֹכַב –


אַל תָּנוּד, יְדִידִי, לַצִּפּוֹר,

שֶׁלְּכָדָהּ הַצַּיָּד בַּפָּח,

כְּנָפֶיהָ אִם אִתָּהּ – תִּמָּלֵט,

וְתִשְׁאַף עוֹד רוּחַ גַּם צַח.


נוּדָה לְגוֹרַל אֶפְרֹחַ,

שֶׁטֶּרֶם לוֹ צָמְחוּ כְנָפַיִם –

כְּבָר סָגוּר הִנֵּהוּ עַל מַסְגֵּר,

בַּל יִרְאֶה אֶת הוֹד הַשָּׁמָיִם.


תִּקְוָתוֹ, הָהּ, נִשְׁאֲרָה מָעַל

הִתְעַנֵּג עַל זִיו חַיֵּי דְרוֹר;

כִּי בְטֶרֶם תִּצְמַחְנָה לוֹ כְנָפָיו

יֵרֵד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר.


קַמְתִּי פַעַם אַחַת בַּבֹּקֶר,

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם,

וָאֵרֶא: מִתּוֹךְ אֵדִים עֲשֵׁנִים

וּטְלָלִים מַשְׁקִים

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה,

וְאַנְשֵׁי הַבַּיִת יְשֵׁנִים ־ ־

וָאֶקְרָא קוֹל גָּדוֹל: הֶאָח!

עוּרוּ, שׁוּרוּ, הַשָּׁמֶש!


הָאֲנָשִׁים קָמוּ, נִדְהָמוּ,

לֹא יָדְעוּ נַפְשָׁם נִסְעָרָה –

מַה קָּרָה?

אוּלַי נִגְנַב הַסְּיָח,

תַּרְנְגֹלֶת בַּלּוּל, שְׂעוֹרָה בַגֹּרֶן?

רַעַף בְּגַגּוֹ שֶׁל צְרִיחַ?

הֶחָלָב אוּלַי הִקְדִיחַ?

אוּלַי נָקַף הֶחָתוּל צִפֹּרֶן –

בְּכַד הַשַּׁמֶּנֶת הֵרִיחַ?


הַשֶּׁמֶשׁ, קָרָאתִי, הַשָּׁמֶשׁ!

שָׁמַיִם וָאָרֶץ אוֹרוּ!


בְּנֵי הַבַּיִת נֵעוֹרוּ

הֲלוּמִים עֲרֻמִּים,

פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּבְכַף רֶגֶל יְחֵפָה,

עַל הַחַלוֹן יִתְגּוֹדְדוּ, יִתְנוֹדְדוּ,

יִסְתּוֹפֵפוּ –

וּבְעַד הַשְּׂבָכָה

יָצִיצוּ, יָצִיצוּ מִזְרָחָה –

יִתְּנוּ עֵינָם גַּם בִּי, יִמְשְׁכוּ, יָנִיעוּ בִכְתֵפָם

עָלַי, עַל הַתָּם –

הַאִם נִשְׁתַּגַּעְתִּי, אִם הָתֵל הֵתַלְתִּי בָם?

“לֹא עוֹד רָאֲתָה עַיִן – הַשָּׁמֶשׁ!”


שְׁבִי עוֹד עִמָּדִי פֹה, אַל תְּמַהֲרִי לָלֶכֶת,

כֹּה צַר לִי, צַר לִי מְאֹד וּכְמוֹ בָאָה עִתִּי.

הוֹי, מֶה חָפַצְתִּי לַעֲצָרְכֶן אִתִּי,

אוֹתָךְ וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַדּוֹעֶכֶת.


בְּיָחד רְחָבָה הִיא מִן הַיָּם שׁוֹפֶכֶת

זְהַב דִּמְדּוּמִים חַם וְצוֹלְלָה בְצַעַד אִטִּי,

גַּם אַתְּ בְּכָל חֹם לִבֵּךְ בִּי תַבִּיטִי –

טָעוּן אֲנִי זָהָב כְּאִילָן בְּשַׁלֶּכֶת.


שְׁבִי עוֹד עִמָּדִי פֹה. אַתְּ אִם תֵּלֵכִי,

וְאִם תִּשְׁקַע שִׁמְשִׁי – וְיָרַד כָּל הֲדָרִי

עִם שְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ וּבָא בַחוֹל;


יִיבַשׁ בִּי מַעְיָנִי, יָפוּג רֵיחִי,

זָהֳרֵי הַמַּעֲרָב יִדְעֲכוּ עַל בְּשָׂרִי –

וְאָנֹכי עֵירֹם אֶעֱמֹד וּבְאֵין כֹּל.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.