א. 🔗
מִקֶּרֶן רְחוֹב בִּקְצֵה הַכְּרָךְ
בָּא קוֹל הוֹלֵם־פָּעַם;
מוּרָמָה יָד, וּבַרְזֶל יַךְ:
בְּרָקִים וְקוֹל רָעַם.
נַפָּח עוֹמֵד עַל לַהֶבֶת
קֵּע אֶת בַּרְזִלּוֹוּמְרַ;
גַּלְגַּל אַחֲרוֹן לַמִּרְכֶּבֶת –
לֹא בִשְׁבִילוֹ, לֹא בִשְׁבִילוֹ!
כָּל הַלַּיְלָה הִכָּה, הִכָּה;
כָּל הַלַּיְלָה רִקַּע, רִקָּע;
כָּל הַלַּיְלָה הָלַם, הָלָם –
וּלְעֵת־בֹּקֶר עִם צֵאת־חַמָּה –
הַמִּרְכֶּבֶת כְּבָר שָׁלָמָה;
נָח הַהוֹלם וַיֵּאָלֶם.
"אִשְׁתִּי! – אָז הַנַּפָּח קָרָא –
עוֹד מְעַט וּבָא הַשְּׂרָרָה,
הַמִּרְכֶּבֶת לוֹ מוּכָנָה,
בִּשְׁתֵּי מֵאוֹת אוֹתָהּ קָנָה.
קבלי רַעְיָה, אֶת הַדָּמִים!
עֶשְׂרִים לֵילוֹת, עֶשְׂרִים יָמִים
נַעֲרֹךְ חִנְגָּא וְהִילּוּלָא,
עַד שֶׁתֵהוֹם תֵּבֵל כֻּלָּה!"
שָֹח הַנַּפָּח כָּךְ, וְנָדַם –
כָּרַע עָיֵף וַיֵּרָדַם.
ב. 🔗
לוֹ לַנַּפָּח אִשָּׁה יָפָה,
שִׂפְתֵי־חֵן לָהּ, סִנְטַר־חֶמֶד –
וְאִם קְצָת חִוְּרָה הִיא וְרָפָה
וּבְזֹךְ מִצְחָהּ חֹרַת קֶמֶט…
אִשָּׁה יָפָה! לִפְנֵי שָׁנָה
נַעֲרָה יָפָה… וְהַשְּׂרָרָה
אֶל הַנַּעֲרָה לֹא פָנָה –
נִשְּׂאָה אָז בְּנֶפֶשׁ מָרָה
לוֹ לַנַּפָּח… בּוֹ תְרֻחָם,
גֶּבֶר־גָּרֶם, רְחַב הַשָּׁכֶם,
פַּרְצוּף נָאֶה וְאִם מְפֻחָם,
שֶׁלֹא רָחַץ עוֹד מֵרָחֶם.
אִשָּׁה יָפָה… מִי לָהּ שִׁוָּה
זֶה הַחֵן שֶׁחָסְרָה קֹדֶם?
הוֹי, לוּ הָיָה לָהּ לָרִיבָה
חִוְרוֹן זֶה בִמְקוֹם הָאֹדֶם…
קֶמֶט זֶה, לוּ קֹדֶם חֹרַת
בְּמִצְחָהּ עִם הַצֵּל הַמְרַקֵּד
עַל פָּנֶיהָ, וְלוּ מִמֹּרַת
רוּחָהּ יֻתָּן לָהּ אֶשְׁתַּקֵּד –
מִי יוֹדֵעַ… לוֹ לַנַּפָּח
אִשָּׁה יָפָה, שִׂפְתֵי חֵן לָהּ,
סִנְטַר חֶמֶד לָהּ, וּמַפַּח
נֶפֶשׁ לָהּ, וּפוֹתֵר אֵין לוֹ.
אֵשֶׁת חֵן… הוֹי לָמָּה שָׁכַב
וְלָמָּה יְצַו לָהּ – אֵל שָׁמַיִם,
לְחַכּוֹת לוֹ לָזֶה, שֶׁדָּחַף
אוֹתָהּ אָז בִּשְׁתֵּי יָדַיִם?…
בַּעְלָהּ צִוָּה, – וְאֶת צַוּוֹ
הִיא לֹא תַמְרֶה, הִיא, הָרַכָּה!
עוֹד מְעַט הַשְּׂרָרָה יָבוֹא –
אֶל הַחַלּוֹן הִיא מְחַכָּה…
בָּא הַשְּׂרָרָה – רָם כָּאַלּוֹן,
יָפֶה, חָסֹן הוּא, הַשְּׂרָרָה!
אַךְ הַחִוְּרָה שֶׁבַּחַלּוֹן –
לָמָּה חָרְדָה? מַה זֶה קָרָה?
בָּא הַשְּׂרָרָה – אֵשׁ הֻצָּתָה!
הוֹי הַשְּׂרָרָה! הוֹי שַׁלְהַבְתּוֹ!
"בּוֹאִי אִתִּי, אֲהוּבָתִי!”
וַתִּכָּנֵס אֶל מֶרְכַּבְתּוֹ.
הַמִּרְכֶּבֶת חָשָׁה, טָשָׁה,
כָּל הַיּוֹם הָרְחוֹב רָעָשָׁה
כָּל הַיּוֹם שְׁאוֹן גַּלְגַּלִּים…
שְׁאוֹן אוֹפַנִּים סַבִּים, זָזִים,
וְנִיצוֹצוֹת אֵשׁ נִתָּזִים,
כָּבִים רֶגַע וּמִתְגַּלִּים.
הַמִּרְכֶּבֶת סְגוּרָה, סְגוּרָה –
הוֹי, הַשְּׂרָרָה! הוֹי, הַנּוּרָא!
לוֹ, לַנַפָּח, אִשָּׁה יָפָה,
הִיא קְצָת חִוְּרָה וּקְצָת רָפָה,
עֲלֵי חָזָהּ רֹאשׁוֹ נִשְׁעָן, –
הִיא הַחִוְּרָה, הִיא לֹא תִישַׁן…
עַל תַּלְתַּלָּיו מוּרָד רֹאשָׁהּ,
עוֹד הִיא חֲרֵדָה, עוֹד הִיא בוֹשָׁה…
בְּרַעַשׁ אוֹפָן תִּשְׁמַע קְלָלָה;
עֵין הַנַפָּח – בִּשְׁבִיב שֶׁעָלָה
אֶל הַחַלּוֹן… רֹאשׁוֹ נִשְׁעָן
עָלַי חָזָהּ – הִיא לֹא תִישָׁן…
עִם כְּלוֹת הַיּוֹם, עִם שֶׁמֶשׁ כָּבָה –
חָדְלָה הֶמְיַת הַמֶּרְכָּבָה.
בָּא הַשְּׂרָרָה אֶל הֵיכָלוֹ –
בָּא עִם צֵידוֹ, בָּא עִם שְׁלָלוֹ…
הוֹי, הַשְּׂרָרָה, הוֹי הַשְּׂרָרָה!
עַד חַצוֹת הַלֵּיל עֲצָרָהּ,
עַד חֲצוֹת הַלֵּיל לְקָחָהּ –
וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה שְׁלָחָהּ!…
ג. 🔗
עִם כְּלוֹת הַיּוֹם הַנַּפָּח קָם,
הִתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ שֵׁנָה –
וְהַבַּיִת רֵיק וְאִישׁ אֵין שָׁם,
גַּם הִיא, חִוְּרָתוֹ, אֵינָהּ…
אַרְבַּעַת כְּתָלִים עָמְדוּ דֹם,
מְאוּם לוֹ לֹא אָמָרוּ;
כָּבְתָה אֵשׁ הָאָח עַד תֹּם,
גֶּחָלָיו הִתְקָרָרוּ.
“אִשְׁתִּי”! – קָרָא, וְאֵין עוֹנֶה!
“אִשְׁתִּי”! – וְאֵין קָשֶׁב!
אֶת קְרִיאוֹתָיו לוֹ רַק שׁוֹנֶה
הֵדוֹ שֶׁל הַנָּשֶׁף.
יָצֹא יָצָא הֶחָצֵרָה –
וּצְעָקָה בְלוּלָה עִם מְאֵרָה
פָּרְצָה מִתְּהוֹם נַפְשׁוֹ מָרָה:
הוּא הַשְּׂרָרָה! הוּא הַשְּׂרָרָה! –
הַמִּרְכֶּבֶת לֹא עָמָדָה –
הוּא, הוּא צָדָהּ! הוּא, הוּא צָדָהּ!
דִּמְעָה נָזְלָה, דֹּם נָזָלָה! –
הוּא, הוּא גְזָלָהּ! הוּא, הוּא גְזָלָהּ! –
פִּתְאֹם עָמַד, דָּבָר זָכָר:
לֹא אֲחַכֶּה עַד יוֹם מָחָר!
מִזְרוֹעוֹתָיו אוֹצִיאֶנָּה,
בִּזְרוֹעוֹתָיו אֲהַרְגֶנָּה! –
אֶל הַהֵיכָל הָלֹךְ הָלָךְ –
בַּחֲגוֹרָתוֹ טָמַן שֶׁלַח,
חַד הַשֶּׁלַח, וְיֵשׁ לוֹ בָרָק!
חָרַק שֵׁן הַנַפָּח, חָרָק…
כָּל הַקִּרְיָה שָׁמְעָה הֵדִים
שֶׁל צְעָדִים קָשִׁים, כְּבֵדִים…
עִם חֲצוֹת לָאַרְמוֹן קָרַב –
וְעוֹלָמוֹ עָלָיו חָרַב.
נַעֲווּ פְּנֵי הָאִישׁ בְּגִשְׁתּוֹ –
אֶל הַשַּׁעַר עָמְדָה אִשְׁתּוֹ,
בַּת שׁוֹמֵמָה, בְּלִי כָל תְּנוּעָה,
וְשִׂמְלָתָהּ קְרוּעָה־קְרוּעָה.
* * * * *
הַתּוֹצָאוֹת לֹא יְדוּעוֹת –
רַבּוֹת – רַבּוֹת הֵן הַשְּׁמוּעוֹת!…
רַבִּים – רַבִּים הַנַּפָּחִים,
כִּמְעַט כֻּלָם נָשְׂאוּ נָשִׁים.
שְֹרָרוֹת גַּם כֵּן יֵשׁ לִרְבָבוֹת,
כֻּלָם נוֹסְעִים בְּמַרְכָּבוֹת –
הָאוֹפַנִּים אָצִים, טָשִׁים…
זִיקִים נִתָּזִים וְנִדְעָכִים –
וְהַכְּרַכִּים תָּמִיד הוֹמִים!
תָּמִיד הוֹמִים!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות