יצחק קצנלסון

עַל חֲזֵה יָם סוֹעֵר, יָם מַכֶּה רוֹם אֶת גַּלָיו,

שָׁטָה סִירָתֵנוּ, קַלָּה כֹה וּמְהִירָה,

הַשֶּׁמֶשׁ בִּפְאַת יָם בְּדָמָיו טָבַע וַיִּתְעַלָּף –

סַעַר בָּא וָלָיְלָה – וַנַחֲזֹר חִישׁ הָעִירָה.


הַסִּירָה שָׁטָה וְהַיָּם בְּאַלְפֵי פֶה בָּהּ גּוֹעֵר,

אֲנִי וְאַתְּ בָּהּ יוֹשְׁבִים, אֵין אִישׁ אִתָּנוּ יוֹתֵר –

לֹא בַסִּירָה וְלֹא עַל כָּל הַיָּם הַסּוֹעֵר,

רַק אַתְּ וַאֲנִי כְנֶגְדֵּךְ בְּלֵב הַגַּלִּים חוֹתֵר.


הַיָּם, הוּא הִכָּה גַלָּיו וַעֲנָדָם עַטְרוֹת־כָּסֶף,

כָּמוֹנִי, כֵּן גַּם אַתְּ רָאִית אָז רֵאשִׁית סָעַר,

גַּם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ – אִם כִּי מֵאַחֲרַיִךְ דֹּם יֵאָסֵף –

רָאִית בְּפָנַי נֶחְתָּם וְצַעֲרוֹ בְעֵינַי בָּעַר.


תַּפּוּחִי, תַּפּוּחִי,

מַחְמַדִּי וּקְטַנִּי,

עֲגַלְגַּל, אֲדַמְדַּם

עָלִיתָ בְגַנִּי.


בֵּיתִי בְגַנִּי,

בַּגַּן לִי חַלּוֹנִי:

בַּחַלּוֹן רָאִיתִי

וְכֻלְּךָ אַדְמוֹנִי.


מֵעֲבִי עֵצְךָ תָּצִיץ,

מִבֵּינוֹת עֳפָאָיו;

בִּלְחִי אַחַת וָרֶד,

וּשְׁנִיָּה כַזָּהָב.


תָּצִיץ בִּי, תָּשׁוּב

וְתֵעָלֵם חָרֵד –

הַזָּהָב נִתְאַדֵּם

וְחָוַר הַוָּרֶד.


אַל תַּהֲפֹךְ עוֹרְךָ!

הֵן תְּשַׁוֵּעַ

אֵלַי… שֶׁגּוֹרָלְךָ

אֲנִי אוֹ תוֹלֵעָה…


אִם דָּם בְּךָ שׁוֹקֵק?

אִם קֶרֶן לְךָ נָשְׁקָה?

הָהּ, זָע קְצָת הֶעָנָף –

כִּי נַפְשִׁי בְךָ חָשְׁקָה.


לִי לֶחְיְךָ רָמְזָה,

אוֹ עֵינְךָ לִי קָרְצָה –

כְּבָר אֶעֱלֶה בַחַלּוֹן,

קָפַצְתִּי כְבָר אָרְצָה.


תָּפַסְתִּי הַאִילָן –

וְהָאִילָן הִתְחַלְחַל,

וַיַּמְטֵר לִי צִיצִים,

צֵיץ לָבָן וּכְחַלְחָל.


אָנֹכִי, לֹא צִיצִים,

לֹא צִיצִים רְצוֹנִי,

אֲנִי לְתַפּוּחִי,

וְתַפּוּחִי אַדְמוֹנִי.


תָּפַסְתִּי הָאִילָן –

וַיָּנַע וַיָּנַע,

וַיַּשֵּׁר לִי עָלִים,

וּזְמוֹרוֹת לֹא מָנָע.


אָנֹכִי לֹא עָלִים,

וּזְמוֹרוֹת – לֹא רוּחִי,

אֲנִי לָאֲדַמְדָּם,

וַאֲדַמְדַּם תַּפּוּחִי.


תָּפַסְתִּי הָאִילָן –

אֵין מַעְצוֹר וּסְיָג לִי!

הַס, צָעַק תַּפּוּחִי –

וַיִּפֹּל לְרַגְלָי.


וּבְנָפְלוֹ, גַם אָנִי

נָפַלְתִּי עַל אַפִּי.

וָאֶתְקַע בּוֹ שִׁנָּי

בְּעוֹדוֹ בְכַפִּי.


וַיִּצְעַק תַּפּוּחִי,

וְרוּחַ לֹא קָם בּוֹ –

נָתַתִּי בוֹ עֵינַי

וָאַכִּיר גַּם דָּם בּוֹ.


חֵי נַפְשִׁי, חָיִיתָ!

חָיִיתָ, אַדְמוֹנִי!

וַאֲנִי חַי אָכַלְתִּי

לְגִילִי וּשְׂשׂוֹנִי.


בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה וְהֵבִיא בִכְנָפָיו עַצֶּבֶת,

בַּלַּיְלָה הִיא צְרוּרָה:

כֹּה רַכָּה וּמְתוּקָה וְלֹא בְרוּרָה,

חֶרֶשׁ יוֹרְדָה לַלֵּב וּמְהַבְהֶבֶת.


כָּל הָעוֹלָם לִי סְתָרִים בְּרִגְעֵי הַלַּיְלָה הַקּוֹדְרִים.

עָזוּב לְנַפְשִׁי, יְחִידִי,

עִם צִלְלֵי עֲבָרִי וְעִם סוֹדוֹת עֲתִידִי,

לוֹחֲשִׁים, רוֹחֲשִׁים סְבִיבִי, לִפְנַי וְלִפְנִים הֵמָּה חוֹדְרִים.


שִׁקְעִי, הֲשֶּׁמֶשׁ! כְּבָר קַצְתִּי בְשִׁקְרֵי הַקְּסָמִים,

יוֹפַע הַלֵּיל וַאֲמִתּוֹ,

וְעַצַּבְתִּי תוֹפִיעַ נָא אִתּוֹ…

בֵּין צְלָלִים וְסוֹדוֹת אֶבְכֶּה אֶת כִּזְבֵי הַיָּמִים.


שָׁטַף גַּל בְּלֵב יַמִּים,

בֶּן־תְּהוֹמוֹת, חַי וְעַלִּיז,

בֵּין כֵּפִים וּבֵין צוּרִים

דֶּרֶךְ לוֹ יְפַלֵּס;


וַיֹּאהַב הָרִים רֹאשׁוֹ,

וּנְסֹק לַשְּׁחָקִים אָהַב,

וַיִּצְעַק גַּם לַשָּׁמֶשׁ –

וַיְצַף תַּלְתַּלָיו זָהָב.


אַךְ בָּא לַחוֹף וְנֻפָּץ,

וְנָמוֹג וְאֵינֶנּוּ –

אֵיךְ אֶאֱסֹף נְטָפָיו?

אֵיךְ אוּכַל אֲקִימֶנּוּ?


כּוֹכָב הֵילֵל רָעַד

וְנָפַל אַרְצָה פְלָאִים –

מְקוֹמוֹ אֵי וּמְצָאתִיו,

וַאֲשִׁיבוֹ לַשָּׁמָיִם?


מִיָּם אֵיךְ אֶמְשֶׁה שֶׁמֶשׁ?

וְרֶגַע מִן הַנְּשִׁיָּה?

אֵיךְ אָשִׁיב קוֹל לִגְרוֹנִי?

וְאָדָם מֵת – לִתְחִיָּה?


א.

יָשַׁב חֶבֶר רוֹעִים וְשָׁר

בָּהָר, סְבִיב יְרוּשָׁלֵם,

עִם לַיְלָה צָלְלָה בָהָר

הַשִּׁירָה וַתֵּאָלֶם.


הָעֵדֶר בָּא אֶל גִּדְרוֹת צֹאן,

וְאֵשׁ הָאָח דְָּעָכָה,

כָּאֵשׁ כֵּן שָׁקְעָה שִׁירַת אוֹן,

אַךְ שָׁקְעָה – וְנִשְׁכָּחָה…


בִּנְקִיקֵי צוּרִים מִכָּל צַד

בִּצְבְּצוּ נִסְתָּרִים

וּמַחֲרִישִׁים אָהֳלֵי בַד,

מִשְׁכְּנוֹת יְשָׁרִים.


הַיָּרֵחַ שָׁט בָּרוֹם

תָּלוּי עַל בְּלִימָה,

יַז עַל סֻכּוֹת אוֹר וַחֲלוֹם,

וְעַל יְשֵׁנִים פְּנִימָה.


חֲלוֹם וְאוֹר כֶּסֶף! אַךְ לַשָּׁוְא

הֵם טֹוִים, שׁוֹזְרִים רֶשֶׁת, –

הַחֲלוֹם יְפַךְ, הַכֶּסֶף זָב,

לַנָּם לֹא יוּכְלוּ גֶשֶׁת.


הָאֹהָלִים פְּרָזִים הֵם

וּבְטוּחִים כְּמִבְצָרִים,

הַחֲשֵׁכָה בָם כְּמוֹ אֵם,

שׁוֹמֶרֶת עַל הַנְּעָרִים.


הָעוֹלָם הוּא לְחוּד, וּלְחוּד

אֹהֶל־רוֹעִים דּוֹמֵם,

לֹא יִשְׁלַח שָׁם יָרֵחַ חוּט

מִכַּסְפּוֹ וַחֲלוֹמוֹ…


הָרוֹעֶה נָם וּבְנוּמוֹ לֹא

יְזַעֲזֵהוּ דָבָר,

עִם הַחֲלוֹם, יָרֵחַ, בּוֹא

וְשַׂמַּח מֵת בַּקָּבֶר…


עֲמֵלִים יַחַלְמוּ מִתּוֹךְ

פֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָם,

וּמִתּוֹךְ עַז שִׁירָם־רֹךְ –

לֹא יַחַלְמוּ בִשְׁנָתָם!


מִי שֶׁרָעָה צֹאן בַּיּוֹם

וְעִם עֶרֶב שָׁר – זֶה יֵלֶא,

לֹא יֵדַע זֶה בִּשְׁנָת חֲלוֹם,

וְיִישַׁן שְׁנַת עֲמֵלִים.


ב.

הַיָּרֵחַ בָּא בָעָב –

נִצְפּוּ אֹהָלִים;

נִנְעֲרוּ כְמוֹ עַל פִּי צַו

וּמִכָּל צַד – הַצְּלָלִים.


נָחוּ, זָחֲלוּ בַלָּאט,

דּוֹמְמִים וּזְהִירִים,

נִרְאִים נֶעֶלְמוּ כִמְעַט קָט,

נַעֲשׂוּ בִלְתִּי נִרְאִים.


הִנֵּה הָאָח! אַךְ זֶה לֹא כְבָר

לָהּ הָיוּ פְנֵי מְדוּרָה,

וַחֲבוּרָה שָׁרָה שָׁם, הֵד הַר

לָהּ עָנָה לַחֲבוּרָה.


עַתָּה נָדַם שָׁם הַכֹּל,

רַק אֶחָד מִן הָרוֹעִים

יוֹשֵב עוֹד עַל גִּבְעַת חוֹל

בְּלֵב וּבְפָנִים נוֹהִים…


פִּתְאֹם קָם וְעָמַד דֹּם

כַּצֵּל אֲשֶׁר עֲטָפוֹ;

בַּסְּפִינָה עָלָה זֶה הַיּוֹם –

שֶׁבָּא מֵאַרְצוֹת צָפוֹן.


לֵיל־שִׁמּוּרִים לֵיל זֶה לוֹ,

רִאשׁוֹן לֵיל בָּאָרֶץ –

הֲיַחֲלֹף וְלֹא יָמוּת בּוֹ?

לוּ יָדַע עַתָּה דָרֶךְ –


הַדֶּרֶךְ לְעֵין־דוֹר… "עוֹד שָׁם

בְּעַרְבַת שֶׁלֶג צְחוֹרָה,

בִּדְרָכִים אֵתַע, שְׁבִילִי בָם

חָפַצְתִּי מְצֹא עֵין־דּוֹרָה.


הַדֶּרֶךְ לְעֵין־דּוֹר… עֵין דּוֹר!

גָּדוֹל מְאֹד מַכְאוֹבִי,

אַתְּ בַּעֲלַת אוֹב, בְּלֵיל זֶה שְׁחוֹר

קָסֳמִי נָא בָאוֹב לִי!"


אַךְ יָצָא דָבָר זֶה מִפִּיו –

וּסְעָרָה הִתְחוֹלָלָה,

בָּה בְּלִיל נֶאָצוֹת נִשְׁמַע וְרִיב,

וּצְוָחָה בָהּ וּקְלָלָה.


לְפֶתַע פִּתְאֹם נָדַם כֹּל,

נִגְלָה שׁוּב הַסַּהַר;

זְקֵנָה בָלָה, בַּת־שְׁאוֹל

עָמְדָה לִפְנֵי הַנָּעַר.


ג.

מִי קְרָאַנִי? בְּפִנַּת גַּג

נַמְתִּי – שַׂק עַל גַּבֵּי שַׂק,

שְׁנָת מְתוּקָה עַד מְאֹד –

לוּ יָכֹלְתִּי לִישֹׁן עוֹד!


מִי קְרָאַנִי, תָּם אוֹ זֵד?

קוֹל שָׁמַעְתִּי, קוֹל אוֹ הֵד?


יָשַׁנְתִּי! כַּמָּה? בּוֹא וּשְׁאַל:

אֶלֶף דּוֹר אוֹ רֶגַע קַל?


רֶגַע קַל יֵשׁ עוֹבֵר אָט,

וְאֶלֶף דּוֹר כְּרֶגַע קָט.


מִי קְרָאַנִי, שֵׁד אוֹ אִישׁ?

בָּאתִי עַל כְּנַף רוּחַ חִישׁ,


לֹא הִסְפַּקְתִּי קַחַת כֹּל,

שָׁכַחְתִּי רֶגֶל וְיַד שְׂמֹאל;


עַיִן אַחַת, עֵין יְקוֹד,

לֹא הִסְפַּקְתִּי פְקֹחַ עוֹד.


אָכַלְתִּי גְרִיס, שָׁתִיתִי רְסִיס,

וְעַל זְנַב עַכְבָּר וַחֲזִיז


עַפְתִּי, בָּאתִי – לְשֵׁם מָה?

מִי קְרָאַנִי? קְרָא לִי, קְרָא!


מִי מֵעֵינַי קָרַע אֵד?

מִי וָמִי הוּא, אִישׁ אוֹ שֵׁד?


מִי בַלֵּיל, בְּזֶה הַתּוֹר

בָּא, מִתְגַנֵּב אֶל עֵין־דּוֹר?


סוֹד מִנְשִׁיָּה מִי בָא גְנֹב?

גְּנֹב מֵאֵשֶׁת בַּעֲלַת־אוֹב…


מִי עַל פִּתְחִי יַךְ? עֲנוּ,

אַם זֶה רָשׁ אוֹ מֶלֶךְ הוּא?


רָשׁ אוֹ מֶלֶךְ, סָס אוֹ עָשׁ?

אוֹ יַחַד אֶחָד: מֶלֶךְ רָשׁ?


ד.

מֶלֶךְ רָשׁ… לֹא דִבְּרָה עוֹד,

צֵל גָּח, גָּח וֶהֱצִיפָהּ,

כִּסָּהּ מַעֲטֵה דְמִי וָסוֹד –

הַנַּעַר עָמַד נִפְעָם.


הוּא יָכֹל צַוֹּת לָהּ וּדְרשׁ

לַמֵּת מִקֶּבֶר יַעַל,

זְכוּת מֶלֶךְ רָשׁ… אַךְ הוֹרִיד רֹאשׁ,

לֹא דָבָר מֶנָּה שָׁאַל.


הִיא חִכְּתָה, חִכְּתָה לוֹ מְעַט

וְאַחַר כַּךְ פִּהֵקָה,

אַךְ פִּהֲקָה – רְאֵה, חָתוּל קָט

מִתְחַמֵּם בּוֹ בְחֵיקָהּ.


הִיא תְפַהֵק עוֹד וּבְפַהֲקָהּ כֹּה

כֵּן תִּבְרָא יֵשׁ מֵאַיִן:

מֵתִים עוֹלִים סָבִיב לוֹ –

הַנַּעַר סָגַר עָיִן.


הַמֵּתִים עוֹבְרִים דֹּם בַּסָּךְ

עִם רָז לוֹ רֵיחַ קָבֶר;

“שְׁאַל הַמֶּלֶךְ, וְנַגִּיד לָךְ…”

אַךְ הוּא לֹא יִשְׁאַל דָּבָר.


“שְׁאַל וְנַגִּיד לָךְ הַכֹּל…”

הוּא עָמַד בֵּין הַצְּלָלִים,

עָמַד דֹּם בֵּין עוֹלֵי שְׁאוֹל,

אַךְ דָּבָר לֹא יִשְׁאָלֵם.


עוֹד קְהַל הַמֵּתִים טֶרֶם מָשׁ,

עוֹד הוּא מַמְתִּין דּוּמָם –

לַשָּׁוְא! לֹא מֶלֶךְ הוּא רַק רָשׁ,

לֹא יִשְׁאַל אוֹתָם מְאוּמָה.


לֹא מֶלֶךְ הוּא רַק רָשׁ, וְאִם

יִצְעַק לוֹ לַמָּוֶת –

יְקַו לְעֶזְרַת אֱלֹהִים

בְּנַפְשׁוֹ הַכּוֹאָבֶת.


הַלַּיְלָה אָרַךְ עוֹד זְמָן רַב,

הָהּ, לֵיל שִׁמּוּרִים אָרֹךְ!

הַמֵּתִים עוֹמְדִים עוֹד – לַשָּׁוְא!

שׁוּר, כּוֹכָב שַׁחַר דָּרָךְ!


עִם בֹּקֶר קָמוּ רוֹעֵי צֹאן

אֶל צֹאנָם וְאָל בְּקָרָם,

וּמְצָאוּהוּ מָלֵא אוֹן

וְעוֹר פָּנָיו קָרָן.


א

הוּא אָהַב אֶת עַמּוֹ, לֹא יֹאהַב כֹּה יֶלֶד אֶת אִמּוֹ,

לֹא צַדִּיק אֶת אֱלֹהָיו וְלֹא אֱלֹהִים אֶת הָאָבוֹת;

לֹא יֹאהֲבוּ כָמוֹהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בַּעֲשֶׂרֶת לְבָבוֹת,

גַּם לֹא יְהוֹנָתָן אֶת דָּוִד בְּהִפָּרְדוֹ מֵעִמּוֹ…


כִּי יָשִׁיר עַל עַמּוֹ וְהָיוּ אָז עֵינָיו מְקוֹר מַיִם וְלֶהָבוֹת,

הִמְשִׁילוֹ לְאִיּוֹב שֶׁהֻפְקַר לַשָּׂטָן, לְחֶרְפָּה יְשִׂימוֹ;

בְּאָהֳבוֹ יְלַחֵךְ מֵעַל בְּשַׂר יְהוּדִי הַשְּׁחִין אֲשֶׁר טִמְּאוֹ,

יִקְרָא לוֹ רַכּוֹת: כִּבְשָׂתִי! הַכִּבְשָׂה בֵּין זְאֵבֵי עֲרָבוֹת.


לְאִמִּי הַיָּפָה, לְהענדע, קָרָא בְשִׁירָיו שׁוּלַמִּית,

לָהּ עָרַךְ מִכְתָּבִים בְּדֶרֶךְ הַשִּׁיר, וְהָיָה בָם עַד כְּדֵי לְהָמִית

הָאֵם וְהַיְלָדִים גַּם יָחַד… יֵשׁ אָבוֹא אֶל אָבִי בְטַעֲנָה,


שֶׁגָּדוֹל הָיִיתִי בֵין אַחַי, – אוּלַי לִי אָבִי יְבָרֵר,

מָה רָעָה מָצָא בְאִמִּי, שֶׁאֶת חַיֶּיהָ יְמָרֵר?

דַּוְקָא לָהּ יָשִׁיר נוֹרָאוֹת עַל שְׁחִיטוֹת בְּעָרֵי אוּקְרַיְנָה…


ב

מָתַי לָמַד תְּנַ"ךְ עַל־פֶּה? תַּרְגּוּם אוּנְקְלוּס וְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל לוּתֶּר?

וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וְכָל מִדְרָשׁ, אֶת שֶׁכְּסְפִּיר וְאֶת הֵינֶה?

מָתַי קָרָא אֶת גּוֹגוֹל? אֶת טוּקִידִידֶס וְאֶת פְּלוּטַרְךְ?

מָתַי גָּרַס הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ? מָתַי נָתַן לְעֵינָיו שֵׁנָה?


בְּהִיר־עַיִן וּגְבַהּ הַמֵּצַח – מֶלֶךְ בִּיקָר לֹא־מְעֻטָּר,

לֹא הָיָה לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, אַךְ כֵּנָה מִלָּתוֹ וּנְקִיָּה;

זֶה עַתָּה נִפְתַּח בֵּית־כִּלְאוֹ, זֶה עַתָּה הַחֶבֶל הֻתַּר,

זֶה עַתָּה נֶחֱלַץ. נַפְשׁוֹ – סוֹעֲרָה נֶפֶשׁ, הוֹמִיָּה.


לֹא רְאִינוּהוּ בַבַּיִת, אַךְ פִּתְאֹם וַיִּנְהֹם – וַנֵּדָע:

הוּא נוֹהֵם עַל סֵפֶר־הַסְּפָרִים וְעָשָׂה עָלֵינוּ הָרשֶׁם:

לֹא יִקַּח מִדִּבְרֵי־נְבִיאִים, רַק יוֹסִיף לָהֶם מִשֶּׁלוֹ שָׁם;


הִשְׁכִּים יוֹם־יוֹם לְבֵית־מִדְרָשׁ, נִצְטָרֵף יוֹם־יוֹם שָׁם לָעֵדָה,

נִתְחַיְּבָה הָעֵדָה בְעֹל תּוֹרָה, וְהוּא, הַאִם פֻּטָּר?

יֵשׁ חֶדֶר בְּחֶדֶר יֵחָבֵא, שִׁיר יָשִׁיר בְּשַׁבָּת… שִׁיר מֻתָּר.


ג

יְרֵאתִיךָ… מֵעוֹלָם לֹא נִסִּיתִי עַל צַוָּארֶיךָ נְפֹל

כְּנָפְלִי מִדֵּי פַעַם עַל צַוְּארֵי אִמִּי. יְרֵאתִיךָ, אָבִי,

הֲלָךְ־נַפְשְׁךָ, הוּא רָבַץ קוֹדֵר, דַּךְ עַל קַרְקַע לְבָבִי,

כַּעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּכְאֶבֶן אֲשֶׁר שָׁקְעָה בְתוֹךְ הַחוֹל.


רְאִיתִיךָ בְּלֵילוֹת אִבִּי, בְּשִׁמְמוֹן לֵילוֹת, בְּהֵרָדֵם כֹּל

הֵצַצְתִּי בְךָ מִדְּמֶשֶׂק עַרְשִׂי כְאָדָם מֵצִיץ בְּהֵחָבֵא,

הֵצַצְתִּי וְנִזַּקְתִּי… אֲכַלְתִּיךָ אָז בִּרְעָבִי

עַל רוּחֲךָ הַכֵּהָה, עַל יִסּוּרֶיךָ וּמְצָרֶיךָ שְׁאוֹל.


בְּלֵילֹות אִבִּי, לֹא יָדַעְתִּי עוֹד כָּרָאוּי קְרֹא –

קָרָאתִי אֶת “עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם”, נִשְׂגָב שִׁיר! וָאִירָא

אַחֲרֵי כֵן לְהַבִּיט אֶל פָּנֶיךָ יָמִים וְשָׁנִים;


זֶה שִׁירְךָ, שִׁיר לְלֹא רַחֲמִים, נוֹרָא הוֹד וְנוֹרָא נוֹי,

לֹא נָתַן לִי לִקְרֹב אֵלֶיךָ, אָבִי… יֵשׁ בִּי יִרְאָה

לִמְשׁוֹרְרִים כָּמוֹךָ, וְאִם אָבִי אַתָּה, עִצַּבְתָּנִי.


“לֵךְ אֶל עִיר הָעִוְרִים” –

הָיָה דְבַר אֲדֹנָי לִי –

"אֶל עַם עַתִּיקֵי־חֹשֶׁךְ,

עָם – יוֹמוֹ אֱשׁוּן לָיְלָה".


וָאֶשָּׂא רַגְלַי וָאָבוֹא

אֶל עִיר הָעִוְרִים יוֹמָם,

וְאֵין רוֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ

כִּי נָבִיא סָר לִמְקוֹמָם.


וָאֶרְאֶה שָׁם בְּנֵי עֹנִי

בֵּין מֻכֵּי הַסַּנְוֵרִים,

דּוֹרְכִים עַל חוֹל זָהָב –

וְאֵין אַף אֶחָד מֵרִים.


זֶה פּוֹשֵׁט יָד – וּלְרַגְלָיו

אֶבֶן־חֵן זוֹרָחַת;

זֶה נִכְשָׁל וְנוֹפֵל אָרְצָה,

זֶה עוֹמֵד עַל פִּי פָחַת.


הָאֶחָד יֵבְךְּ: "אֶת בֵּיתִי

לֹא אֶמְצָא בָעֲלָטָה…"

וְזֶה שְׂעָרוֹ מוֹרֵט:

“כִּיס־כַּסְפִּי נִגְנַב עָתָּה!”


זֶה קוֹרֵא: “הָהּ, צָמֵאתִי…”

דֹּם יִכְרַע – אִי שָׁמָיִם!

דֹּם יִכְרַע וְדֹם יִגְוָע –

וּלְפָנָיו אַמַּת מָיִם.


וָאֶשָּׂא קוֹל וָאֶצְעַק:

אֲהָהּ, אֱלֹהֵי הַשְּׁחָקִים,

לָמָּה פֹה שְׁלַחְתָּנִי?

מַה נוֹרָא זֶה הַמָּקוֹם…


וַיְהִי לִי דְבָרוֹ לֵאמֹר:

"אִתָּם שֵׁב, הַנָּבִיא,

וְהוֹשִׁיעֵם פֹּה". וָאֶקְרָא:

־ בַּמֶּה אוֹשִׁיעֵם, אָבִי?


הַאֶפְקַח אֶת עֵינֵיהֶם? –

"חָלִילָה לְךָ, כִּי הָשַׁע

עֵין עַמִּי זֶה בָּאָרֶץ,

וְלֹא בְזֹאת יִוָּשַׁע.


הֲתִקְרַע מָסַךְ רְקִיעִי,

וְתַרְאֶה לוֹ מַה מָּעַל?

אוֹ תְהוֹם תְּבַקַּע לְעֵינָיו

וְחָזָה מָה אֵל פָּעַל?


חָלִילָה לְךָ מִפְּקֹחַ

עֵינֵי עִוְרֵי־אָדָם,

לָמָּה יִרְאוּ עָנְיָם

וְאֶת קֹצֶר יָדָם?


רִפְיוֹנָם לָמָּה יִרְאוּ

וּתְבוּסָתָם שְׁלֵמָה?

וְלָמָּה יֵדְעוּ אֵלֶּה

עַד כַּמָּה אוֹבְדִים הֵמָּה?"


וָאֶקְרָא: אֲהָהּ, אֱלֹהָי,

זֶה עַמְּךָ עֵינָיו כְָבוֹת

בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ?

"טַהֵר אֶת הַלְּבָבוֹת!


כִּי מִי הֵם אֲשֶׁר יַחְמְלוּ

וִירַחֲמוּ אֶת הָעִוְרִים?

וְהַשָּׁמַיִם – רְחוֹקִים,

הָאָרֶץ – מְקוֹם קִבְרָם.


מִי אֲשֶׁר יְחוֹנְנֵם,

וְגוֹמְלָם חֶסֶד מִי הוּא?

עַל מִי יַשְׁלִיכוּ יְהָבָם,

אִם לֹא אִישׁ עַל אָחִיהוּ?


כִּי יִכְאַב אִישׁ וְלֹא יֵדַע

מֵאַיִן לוֹ מַכְאוֹבוֹ,

יְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא נִיב לוֹ –

וּבָא אָז אֶל בֵּית קְרוֹבוֹ.


וְקָרָא לוֹ: רַחֲמֵנִי,

וּמְאוּם אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי…

וְאִמְּצוֹ זֶה אֶל לִבּוֹ

וְלָחַשׁ: הֲבִינוֹתִי…


אִם הָיֹה יִהְיֶה אֶחָד,

וּמְצָאוּהוּ מַדְוֵי אַהֲבָה

וְלֹא תְהִי דִמְעָתוֹ חִנָּם,

וְלֹא לַשָּׁוְא יְשַׁוָּע.


כִּי יַעַבְרוּ אִישׁ גַּעֲגוּעִים,

יְהִי עֶרֶב, דְּמִי אוֹר כֵּהֶה;

עוֹמֶמֶת אֵשׁ הַמַּעֲרָב,

וְהָאִישׁ – מַה נַּפְשׁוֹ כְמֵהָה.


כִּי יֵצֵא עִם הֶמְיַת לִבּוֹ, –

אֵי חֵיק בּוֹ יִשְׁפְּכֶנּוּ?

הוּא נִתְלֶה עַל כְּנַף כָּל רוּחַ –

וְכָל רוּחַ חוֹמֵק מֶנּוּ.


עֲרִירִים הֵם וִיתוֹמִים

זֶה בְגִילוֹ וְזֶה בְאֶבְלוֹ,

לֹא יִמְצָא אָח אֶת אָחִיו,

וְלֵב לֹא יִמְצָא לֶב־לוֹ.


אִי לָזֹאת שְׁלַחְתִּיךָ,

לֵךְ, סֹב בֵּינֵיהֶם מַהֵר,

וּצְרֹף לִי שָׁם הַלְּבָבוֹת,

וְטַהֵר, טַהֵר, טַהֵר!"



לְבוּשַׁת צְחוֹרִים עַל יַד אִמֵּךְ הָרַבָּנִית

יָשַׁבְתְּ הָעֶרֶב, אֲצִילָה וְרוֹמֵמָה.

אֲנַחְנוּ סַחְנוּ, הִתְוַכַּחְנוּ וְלֹא נַחְנוּ;

וְאוּלָם אַתְּ, הַיָּפָה שֶׁבַּבָּנוֹת,

יָשַׁבְתְּ דּוֹמֵמָה.


שְׁחוֹרַת קְוֻצּוֹת וּשְׁחוֹרַת הָעֵינַיִם עַל יַד אִמֵּךְ

יָשַׁבְתְּ הָעֶרֶב, תַּמָּה כֹה וְרַכָּה, וְאָנוּ

עָלַצְנוּ, הִתְלוֹצַצְנוּ וּבִצְחוֹק פָּרַצְנוּ;

אַךְ אֵלֶם פִּיךְ וְלִבֵּךְ — הוּא הִמְלִיכֵךְ וֶהֱרִימֵךְ

עַל כֻּלָּנוּ.


נַעֲלָה וְרָמָה בֵין קְרוֹבִים וּבֵין רְחוֹקִים

יָשַׁבְתְּ, כְּלִי יַיִן מָלֵא בֵין חָבִיּוֹת רֵיקוֹת,

אַתְּ פְּנִינָה עִם כָּל חִנַּהּ בֵּין אִסְתְּרָאִין בִּלְגִינָא,

אַיֶּלֶת שַׁחַר אַתְּ בֵּין שְׁמָשׁוֹת שׁוֹקְעִים,

אֱמוּנָה בְתוֹךְ סְפֵקוֹת.




אִם שָׁעָה אַחַת נָפְלָה לְךָ בַּנְּעִימִים,

הַשָׁעָה הַמְשַׂחֶקֶת בָּאָה —

הִתְמַכֶּר־לָהּ,

כִּי לֹא לְעוֹלָם תִּשְׂחַק לְךָ הַשָּׁעָה.


אִם שָׁעָה אַחַת נָפְלָה לְךָ בַּנְּעִימִים —

אַל, אָחִי, אַל תִּתְנַכֶּר־לָהּ,

אַחַת הִיא וְאֵין לָהּ שְׁנִיָּה;

כַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה כַךְ גַּם הִיא חוֹלֶפֶת מַהֵר,

כְּחֶזְיוֹן־לַיְלָה צוֹלֶלֶת הִיא בִתְהֹום נְשִׁיָּה —

וְחֵי הַחַיִּים! שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אַתָּה, גַּם לֹא תְשָׁעֵר

מַה־שָּׁמוּר לְךָ בַּעֲקֵבָהּ…

אִם גִּיל לְךָ צָפוּי, אִם מַעֲצֵבָה?

כִּי לֹא לִקְרָאתְךָ הוֹלֵךְ וְגַם בָּא עֲתִידְךָ,

הוּא אוֹרֵב לְךָ אֲחוֹרֵי כְתֵפְךָ וּמַחֲרִידְךָ



וֵאלֹהִים — הוּא עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים,

וְאֶת הַחַמָּה בָרָה,

וְאֶת הַלְּבָנָה יָפָה,

וְאֶת הַכּוֹכָבִים צְלוּלִים —

לֹא לְשִׂמְחַת לֵב הַבְּרִיּוֹת וְלֹא לַהֲנָאָתָם,

אוֹרִים מַתְעִים הֵם, אֵשׁ זָרָה,

לְהַתְעוֹת בָּם וְלִגְנֹב בָּם אֶת־דַּעְתָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת עָשָׂם…


הִנֵּה נִמְשְׁכָה עֵינְךָ לַשְּׁחָקִים,

אוֹתְךָ קָסַם הַשֶּׁמֶשׁ —

כֻּלְּךָ, כֻּלְךָ לַשָּׁמֶשׁ…

וּבֵין כֹּה — אֵינְךָ רוֹאֶה בַּנַּעֲשֶׂה

אֲחוֹרֵי עָרְפֶּךָ —

הָאָדָם, עֲנַן אֶמֶשׁ

בָּא עָלֶיךָ —

וּמְכַסֶּה…


הִנֵּה נִמְשַׁךְ לְבָבְךָ לַכּוֹכָב —

אוֹתְךָ קָסַם הַשַּׁחַק!

כֻּלְּךָ, כֻּלְּךָ לַשַּׁחַק…

וּבֵין כֹּה — אֵינְךָ מַרְגִישׁ בַּשָּׂטָן הָרָע,


מֵאָחוֹר הוּא בָא,

עַל כְּתֵפְךָ הוּא רוֹכֵב

וּמְצַחֵק…


הִנֵּה נִמְשְׁכָה נִשְׁמָתְךָ לֶעָנָן הַצָּחוֹר,

אוֹתְךָ קָסְמוּ הַשְּׁחָקִים —

כֻּלְּךָ, כֻּלְּךָ לַשְּׁחָקִים…

וּבֵין כֹּה — אֵינְךָ רוֹאֶה הַשֵּׁד וְהַקָּבֶר —

לְךָ כָּרָה מֵאָחוֹר,

עוֹד מְעַט וְהִפִּילְךָ לְתוֹכוֹ — וְעָבָר,

וּמַצֵּבָה לֹא יָקִים…


אֲנִי —

עֵת רֵעִי מְחַבְּקֵנִי, מַאֲמִין גַּם בְּצָרִי —

וְזֶהוּ דְבָרִי:

אִם שָׁעָה אַחַת נָפְלָה לְךָ בַּנְּעִימִים —

לַךְ שֵׁב עַל יַד הַפְּסַנְתֵּר וּפְרֹט עֲלֵי הַנִּימִים, —

פְּרֹט לְךָ שִׁירַת חַגִּים, שִׁיר עַלִּיזִים,

וְאֶת חַלּוֹנְךָ פְּתַח לַשֶּׁמֶשׁ הַמַּזְהִירָה,

וְהִצְלִיפָה בַעֲתֶרֶת קַוֵּי־זֹהַר פְּזִיזִים,

עַל פָּנֶיךָ וְעַל הַשִּׁירָה



וֶאֱמֹר:

אֱלֹהִים! אֲנִי יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ —

כִּי רַק לְהַתְעוֹתֵנִי בָרָאתָ אֶת הָאוֹר…

אַךְ לִי לֹא הָיָה שִׁמְשְׁךָ אוֹר מַתְעֶה!

אֲנִי צוֹפֶה גַם לַאֲחוֹרַי, גַּם אֵדַע מַה־שָּׁם נַעֲשֶׂה…

יָדֹעַ אֵדַע וּלְשַׁנּוֹת זְעֵיר שָׁם מֶנִּי יִבָּצֵר…

עַל כֵּן לֹא אֵלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת וְלֹא אַאֲמִין בְּרָמוֹת,

לֹא אַעְפִּילָה;

יוֹמֵנוּ קָצֵר,

יוֹם רַב הָאֵיכוּת וּמְעַט הַכַּמּוּת,

נָגִילָה, אָחִי, נָגִילָה,

מָחוֹל וְשָׂשׂוֹן, כִּי מָחָר נָמוּת…

אֱלֹהִים! לֹא הָיָה אוֹרְךָ לִי הַיּוֹם — אוֹר מַתְעֶה!


וְצֵא וּרְקֹד לִקְרַאת הַלְּבָנָה מַלְכַּת־נְשָׁפִים,

רְקֹד בִּרְחִימוּ לָאוֹר הַחִוֵּר, לְאוֹר הַכְּשָׁפִים;

רְקֹד וְהַלְהֵב אֶת־פְּנִינֵי הַשְּׁחָקִים, אֶת הַכּוֹכָבִים —

וְיָצְאוּ בִמְחוֹלוֹת גַּם הֵמָּה, הַשְּׁבִיבִים הַנָּאוִים;

וְשִׁכְּרָם הַמָּחוֹל — וְנָפְלוּ אֲחָדִים מֵרוּמָם,

וְנָפְלוּ עַל רֹאשְׁךָ וְאֶל לִבְּךָ בְּאִשָּׁם וְחֻמָּם —


וֶאֱמֹר:

אֱלֹהִים, — לֹא הָיָה אוֹרְךָ לִי אוֹר מַתְעֶה!


וְעוֹד אַחַת אַגִּיד לָךְ:

אִם שָׁעָה יָפָה לְךָ שׂוֹחֶקֶת —

אַל תַּחֲמִיצֶנָּה;

עוֹד לִפְנֵי שָׁעָה דָלְקָה אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ,

וְעוֹד אָכַלְתָּ מִן הַזֶּבַח —

הָאֵשׁ דוֹלֶקֶת,

וְהַזֶּבַח — נוֹתֵן רֵיחַ…

וְעַתָּה קְרַב וּרְאֵה:

הָעֶצֶם הַחֲרוּכָה, גַּם הָאֵשׁ אֵינֶנָּה!…


רַק אַחַת הִיא הַשָּׁעָה הַמְשַׂחֶקֶת!


לֹא חָזָה לִבִּי עוֹד, לֹא רָאֲתָה עוֹד עֵינִי:

יוֹם יָפֶה אֶחָד וְלוֹ יִדְמֶה גַם יוֹם שֵׁנִי!


לֹא נִקְטַף פֶּרַח עוֹד וְאַחֵר צָץ בִּמְקוֹמוֹ —

וְאִם רָאָה חֲלוֹם טוֹב אִישׁ — לֹא נִשְׁנָה לוֹ חֲלוֹמוֹ…


אִם אָהַב פַּעַם אָדָם, לֹא יֹאהַב פַּעַם שְׁנִיָּה —

רַק פַּעַם יֶחֱוַר עֶלֶם בִּזְרוֹעוֹת יְפֵה־פִיָּה…


עָבַר לֵיל הַכְּלוּלוֹת, שַׁחַר מֵת מִתְגַּלֶּה —

הֶחָתָן אֵינוֹ חָתָן וְהַכַּלָּה אֵינָה כַּלָּה…


לֹא שָׁב עוֹד רֶגַע שֶׁעָבַר וְלֹא קָרָה עֲדֶנָּה בֶחָלֶד:

שֶׁיֹּאבַד לְאִישׁ פֶּתַע הַזָּקָן וְיַחֲזֹר לוֹ גִיל יָלֶד…


אִם אַךְ הֶעָבָר צָד — לֹא יַעֲזֹב עוֹד אֶת צֵידוֹ;

אִם הוּשַׁר כְּבָר הַשִּׁיר לֹא תִשְׁמַע עוֹד אֶת הֵדוֹ…




אֶל הַיַּרְדֵּן אֲנִי הוֹלֵךְ —

עֵינוֹ כֶסֶף, גַּלּוֹ בְדֹלַח,


אַךְ אֶת תְּהוֹמוֹ טֶרֶם אֵדָע —

אֵלֵךְ, אֶצְלֹל וְאֵרֵדָה.


גַּם אֶל תְּהוֹם, אֶל תְּהוֹם הַנָּהָר,

וַאֲטַהֵר, וַאֲטַהֵר.


אֲנִי — פָּנַי אֶל הַלְּבָנוֹן,

כִּתְרוֹ שֶׁלֶג, צְעִיפוֹ עָנָן,


אַךְ הָרוּחַ עַל מְרוֹם שִׂיאוֹ —

לֹא שְׁמַעְתִּיו בַּהֲרִיעוֹ;


אֶעֱלֶה, אַקְשִׁיב אֶת קוֹל סַעֲרוֹ —

וַאֲטַהֲרוֹ, וַאֲטַהֲרוֹ.


אֶל הָאָדָם אֲנִי הוֹלֵךְ,

הוּא עַל תְּהוֹם וְרוּחַ מוֹלֵךְ;


רוּחוֹ עָמְקָה, עָמְקָה עֵינוֹ —

וְאוּלָם לִבּוֹ, הוּא כְמוֹ אֵינוֹ.


אֶמְצָא אוֹתוֹ וַאֲנַעֲרוֹ,

וַאֲטַהֲרוֹ, וַאֲטַהֲרוֹ.




אֲנִי הַגֶּבֶר…לֹא גֶבֶר עוֹד, עוֹדֶנִּי נָעַר,

רָאִיתִי עֳנִי בִקְסַרְקְטִין שֶׁל עַכּוּ"ם;

כָּל נֶאֱצָל וְכָל עָנֹג בִּי — יְדַכְּאוּם…

חַיְתוֹ־יָעַר —


הָיִיתִי שָׁם חֳדָשִׁים, אַךְ עֶרֶב רִאשׁוֹן שָׁם,

הָהּ, אוֹתוֹ עֶרֶב רִאשׁוֹן —

בֵּין שְׁקָצִים, קַלֵּי רֹאשׁ עִם שַׂעֲרוֹת פִּשְׁתָּן,

עוֹד עַתָּה יִקְפָּא בִי הַדָּם!…


הָיְתָה לִי חֹבֶרֶת שָׁם עִם דִּבְרֵי חָזוֹן,

וָאֶמְסְרֶנָּה לְיַד יְהוּדִי, שֶׁנָּתַן בְּהַקָּפָה

עֻגּוֹת וְחָלָב לָנוּ…וְהַיְּהוּדִי שְׂרָפָהּ,

שֶׁיָּרֵא מְאֹד לְנַפְשׁוֹ בַעַל בֵּית הַמָּזוֹן.


הָהּ, אוֹתָם יְמֵי הַכְּלִמָּה וְלֵילוֹת הָעִלָּבוֹן!

זוּ הַהַשְׁכָּמָה עִם כָּל שַׁחַר וְלֹא אֵדַע שַׁחְרָהּ;


וְצֹאן הָאָדָם עַל שַׂקֵּי תֶבֶן בָּעֶרֶב וְהַנַחֲרָה…

וַאֲנִי בְאֶמְצַע בֵּין הַבְּשָׂרִים — גּוּשׁ עִצָּבוֹן.


סִפַּרְתִּי לָךְ…וְאִם לֹא הַכֹּל

לְךָ סִפַּרְתִּי, אָחִי,

לַמְעַט אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ תָּחִיל,

וְלֹא תוֹסִיף שְׁאֹל.


אֱמֹר: זֶה הָיָה חֲלוֹם!

חֲלוֹם מְאֹד רָע,

שָׁמַעְתָּ מְעַט וְלִבְּךָ זָע,

וְנֶאֱנַקְתָּ דֹּם…


וּרְאֵה: הֵם הִכִּירוּנִי שָׁם —

וַאֲנִי לֹא הִתְפַּלֵּאתִי;

הֵן לֹא שִׁחַתִּי תָאֳרִי בְצֵאתִי

לָגוּר עִם חָם.


כְּלוּם הֵקִיא מִי אֶת חֲלֵב אִמּוֹ?

וְאֶת דָּמָהּ אֲשֶׁר סָפַג — שָׁפָךְ?

וּמִי אֶת עוֹרוֹ הָפָךְ?

וְאֶת יְרֻשַּׁת אָבִיו אֲשֶׁר עִמּוֹ?


בְּכָל אֲשֶׁר אָנֹכִי בָא —

שָׁם שְׁכִינָה טְמִירָה עִמִּי הוֹלְכָה,

וְשֶׁמֶשׁ רְחוֹקָה אַחַת עָלַי מוֹלְכָה,

וַחֲלוֹם אֲשֶׁר לֹא בָא…


וּפְתֹר: כַּאֲשֶׁר בָּאתִי תַחַת גַּגָּם —

לָמָּה כָכָה נְבוּכוֹתִי?

וִיגוֹן עוֹלָמִים לָמָּה תָקַף אוֹתִי

בְּיוֹם חַגָּם?


לָעֶרֶב הַכֹּל נִשְׁקַע שָׁם תּוֹךְ צְלָלִים —

וְהִנֵּה הֵם מִתְגַּנְּבִים הַדִּמְדּוּמִים,

מַזְהִירִים וַעֲגוּמִים,

וְכוֹתְבִים, כּוֹתְבִים שָׁם עַל כְּתָלִים —


הֲתֵדַע מָה? עֵינֶיךָ, אָחִי, כָּלוֹת,

וּכְתָב הָאֵשׁ מִסָּבִיב לָנוּ רוֹחֵשׁ,

וְחֶרֶשׁ אֶשְׁמַע, אֶחָד נֶעֱלָם, בְּאָזְנֵינוּ לוֹחֵשׁ:

גָּלוּת…גָּלוּת…




שִׂימִי נָא אֶת יָדֵךְ עַל שְׁתֵּי עֵינַי,

וּפְעָמִים שֶׁבַע סוֹבְבִינִי,

וּלְאַרְצִי שְׁאָלִינִי —

וְאַרְאֶה לָךְ בְּיָדִי אֶל הַמִּזְרָח.


כַּף יָדֵךְ שֶׁעַל עֵינַי כָּכָה רַכָּה!

כְּגַלְגַּל כָּכָה סוֹבֵב עָלַי רֹאשִׁי;

עַל רַגְלַי אֶעֱמֹד בְּקשִׁי —

הַבִּיטִי — שָׁמָּה, שָׁמָּה הוּא הַמִּזְרָח!


הֵן כַּךְ, כְּאָמְרִי! וְאַתְּ חָשַׁבְתְּ:

“בְּוַדַּאי תִּטְעֶה, אָחִי!”

וּבְמַעֲרָב פּוֹשֵׁר אַחֲלִיף אֶת מִזְרָחִי,

אֶל דָּרוֹם אֵט, לְצָפוֹן קַר וְקוֹפֵא…


אַתְּ מוֹצְאָה יֹפִי גַם בָּאֵלֶּה —

גַּם אֲנִי בָם מוֹצֵא יֹפִי!


אַךְ לָמָּה זֶה, בְּדַבְּרִי בָךְ עַל נוֹפִי,

תַּזְכִּירִי לִי אֶת יָפְיָם שֶׁל הַלָּלוּ?…


תָּאֲרִי לָךְ: אַתְּ חוֹלְמָה בִזְרוֹעוֹתַי,

עֵינַיִךְ לוֹחֲשׁוֹת לִי וּלְבָבֵךְ לִי מִתְפַּלֵּל —

וַאֲנִי — אָנֹכִי גוֹמֵר אֶת הַהַלֵּל,

וְלוֹחֵשׁ בְּאָזְנַיִךְ עַל יָפְיָהּ שֶׁל אַחֶרֶת…


אַרְצִי — לֹא רָאִיתִי עוֹד אֶת אַרְצִי!

אוּלָם לוּ גַם מָחָר שָׁמָּה אֶסַּע,

אוֹ לוּ נִשֵּׂאתִי אֶל אַדְמָתִי פֶתַע,

לֹא הָיִיתִי מוֹצֵא בָהּ כָּל חָדָשׁ.


גַּם הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ מָתַי

שִׁמְשָׁהּ בְּשָׁמֶיהָ עוֹלָה —

וּמָתַי נֶחְבֵּאת הִיא וְגוֹלָה,

וּמַשְׁאִירָה אֶת קַרְנֶיהָ עַל הֶהָרִים.


אֲנִי יוֹדֵעַ מָתַי נִתַּךְ שָׁם הַגֶּשֶׁם,

וּמָתַי טָהֲרוּ הַשְּׁחָקִים,

מָתַי מָלְאוּ פְרָחִים הָעֲמָקִים,

מָתַי שָׁתוּ טַל וּפָתְחוּ אֶת גְּבִיעֵיהֶם…


שַׁאֲלִי אוֹתִי, רַעְיָה, וְאַגִּידָה:

כַּמָּה נָתְנוּ שָׁם הַדְּבוֹרִים דְּבַשׁ הַשָּׁנָה;

וְכַמָּה חָלָב מָתוֹק נָתְנָה לָנוּ

פָּרָה, אֲשֶׁר רוֹעָה שָׁם עַל כָּרֵי בָשָׁן.


רְאִי נָא אֶת עַמּוּד הָאָבָק הַמִּתְרוֹמֵם,

עֶדְרֵי עִזִּים גָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד —

וְרוּחַ קָלִיל בָּא וְסוֹד לִי יִלְאָט:

הָרוֹעֶה עִם חֲלִילוֹ נִשְׁאַר בֵּין הֶהָרִים…


הוּא שָׁמַע קוֹל בֶּהָרִים: דּוֹדִי! דּוֹדִי!

וַיֵּדַע: זֹאת תַּמָּתוֹ הַמִּתְרַפֶּקֶת עָלָיו;

וַיִּשְׁלַח אֶת הָעִזִּים עִם עֲטִינִים מְלֵאִים חָלָב,

וְנִשְׁאַר עִם חֲלִילוֹ לָלוּן בֵּין הֶהָרִים.


יֵשׁ לֵילוֹת צוֹנְנִים בְּאַרְצִי —

וְלוּלֵא בְנוֹת הָאָרֶץ הַיָּפוֹת וְהַתַּמּוֹת

וְאַהֲבָתָן וּנְשִׁיקוֹתָן חַמּוֹת,

לֹא יָלִין רוֹעֶה בֵין הֶהָרִים!


שִׁמְעִי: אֶפְשָׁר שֶׁעוֹד מָחָר אֵלֶךְ־לִי מִכַּאן,

וַאֲנִי יוֹדֵעַ: אֶרֶץ זוּ אִם אֶעֶזְבֶנָּה —


אֶשְׁכָּחֶנָּה —

וְטַעְמִי וְנִמּוּקִי עִמִּי!…


שִׁמְעִי: מָחָר אֶפְשָׁר שֶׁאֶעֶזְבֵךְ —

וְאִם רוֹצָה אַתְּ שֶׁלֹּא אֶשְׁכָּחֵךְ, אָחוֹת,

בֵּין שְׁאָר הַחֻלִּין וְיֶתֶר הַנִּשְׁכָּחוֹת —

כִּתְבִי לִי אֶל אַרְצִי.




אֲרִי בַיַּעַר — מִי בְעָבְיוֹ חוֹתֵר?

מִסֻּבְּכוֹ גָח — מִי לֹא יְמֻגַּר?

וַאֲנִי רְאִיתִיו וְהוּא נוֹרָא יוֹתֵר —

אֲנִי רָאִיתִי אֲרִי בַסּוּגַר.


הוּא רָבַץ תַּחְתָּיו, סְפִינְכְּס הַפְּלָאִים,

רַק זוּג עֵינַיִם לְרֶגַע שָׂם בִּי,

וְהֵסֵב, הֵסֵב הָעֵינַיִם

וְקָפְאוּ לֵב וְזֶרֶם דָּם בִּי.


כּוֹכַב רוֹם לָאָרֶץ נָפַל —

לֹא אָסַף נָגְהוֹ וְלֹא נֶאֱלָח;

וּמֶלֶךְ הוּבָא אֶל בּוֹר אָפֵל —

וְגַם בַּבּוֹר לוֹ מַרְאֵה מֶלֶךְ…


הוּא הִבִּיט בִּי בְעֵינֵי פְלָדָה,

לֹא קָם וְלֹא נִתְמַלֵּא חֵמָה,


רַק הֵסֵב עֵינָיו מִן הָאָדָם

וְרַעֲמָתוֹ עָלָיו אֵימָה.


הֵסֵב עֵינָיו — לֹא, לֹא הֵסֵב!

תָּלָן בִּי וְלֹא יִרְאֵנִי;

הֲיִטְרֹף כְּפִיר בְּאַפּוֹ עֵשֶׂב?

הָהּ, הוּא מְפַהֵק…כְּאִלּוּ אֵינִי.


"רֶגַע זְבוּב וְרֶגַע אָדָם

כַּמָּה נִלְאֶה כֹל וּמְשַׁעְמֵם

מִי יִתְּנֵנִי יַעֲרוֹת קֶדֶם

וּמִדְבָּרִיּוֹת נְשַׁמִּים!"




מָחוֹל לִי!

מָחוֹל לִי!

כִּיקוֹד אֵשׁ

כֵּן יִבְעַר בִּי.


אֶשְׁלַח רָגֶל,

אוֹשִׁיט יָד —

הִנֵּה הוּקַל

לִי מְעָט…


גֵּוִי תֶבֶן,

בְּשָׂרִי קַשׁ,

כָּל עַצְמוֹתַי

הֵן חֲשַׁשׁ.


אִם הַמָּחוֹל

אֶעֱצָר בִּי —


אָז יֹאכְלֵנִי

מָחוֹל לִי…


הֲרִימוֹתִי

רֹאשִׁי עָל —

יָם אָנֹכִי

וְרֹאשִׁי גָל!


יָם וְאֵין מָיִם,

חַי וְאֵין גּוּף,

בְּאֵין מַיִם שְׂחוֹת,

בְּאֵין כָּנָף עוּף.


שָׁמַיִם לְמָטָּה,

וְאֶרֶץ לָרוּם,

מָחוֹל, מָחוֹל!

וְאֵין מְאוּם.


אֵין מְאוּמָה —

רַק יְקוֹד,

רַק הַמָּחוֹל

וְאֵין עוֹד —


עַתָּה יִפְרֹץ!

וּבְלֹא קוֹל —

וְחַיִּים נִדְמוּ;

נִדְמָה כֹל.


הַס, לֹא הָגֹה,

וְלֹא חֲשֹׁב!

אֲבַק רַעְיוֹן —

שָׁקַע וַחֲלֹף!


נִמְחָה צוּרָה,

נִמְחָק גְּבוּל;

סֹב וְחוּל,

סֹב וְחוּל…


אֲשֶׁר הָיָה

לֹא יִהְיֶה עוֹד…

עַתָּה יִתְגַל

חָדָשׁ סוֹד.


עוֹלָם חָדָשׁ

יֶהֱמֶה בִי,


עוֹלָם, עוֹלָם —

מָחוֹל לִי!


תֹּהוּ־בֹהוּ!

וְאֵין כֹּל,

לֹא שָׁמַיִם,

לֹא שְׁאוֹל…


תְּהוֹם כִּבְרֵאשִׁית

יֻצַּע דֹּם,

וַאֲנִי הָרוּחַ

עַל פְּנֵי תְהוֹם.




פַּעַם אַחַת רָאִיתִי אוֹתָךְ בִּתְנוּמָתֵךְ.

עִם הַעֲרֵב יוֹם, זְכוּרַנִי, אֵלַיִךְ פַּעַם סַרְתִּי,

עָמַדְתִּי בַפְּרוֹזְדוֹר מְעַט, פָּשַׁטְתִּי אַדַּרְתִּי,

פָּתַחְתִּי דֶלֶת חַדְרֵךְ וָאֶעֶמֹד בַּפָּתַח —


אַתְּ נַמְתְּ, עָמַדְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בָךְ מִסִּפֵּךְ,

הִתְבּוֹנַנְתִּי עַד כְּלוֹת עֵינַי בָּךְ וּכְנַפְשִׁי שָׂבְעִי,

וּלְבָבִי נָע וְזָע, וּלְבָבִי — כְּאִלּוּ מֵת לְבָבִי,

אַתְּ נַמְתְּ, זֶה רֹאשֵׁךְ מֻרְכָּן וְיָדַיִךְ עֲלֵי לִבֵּךְ;


מִטְפַּחַת־צַמְרֵךְ זוּ הַפּוֹחֲזָה וְהַנְּלוֹזָה,

הַתְּלוּיָה לָהּ בְּנֵס עַל כְּתֵפֵךְ תָּמִיד —

כֹּה צְנוּעָה הָיְתָה וְעָטְפָה חָזֵךְ חָמֶד,

שִׂמְלָתֵךְ אָרְכָה כֹה, קְצֵה נַעֲלֵךְ הֵצִיץ הוֹזֶה.


רַק קְצֵה הַנַּעַל, נַעֲלֵךְ, רַק חֻדָּה —

שׁוּם חֲנִית, שׁוּם כִּידוֹן וְשׁוּם חֶרֶב


לֹא יֵיטִיבוּ דְקֹר וּפְצֹעַ לֵב בַּקֶּרֶב,

וּמָחֹה פֶה כְזֹאת הַנַּעַל הַחֲמוּדָה!


עָמַדְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי: עֵינַיִךְ סְגוּרוֹת הָיוּ,

עַל שְׁמוּרוֹתֵיהֶן סְגוּרוֹת, וּפָנַיִךְ — אֵלִי!

לֹא רָאִיתִי עוֹד מֵעוֹלָם אֶת פָּנַיִךְ אֵלֶּה —

וֶאֱמֶת זוּ עֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר כֹּה יִשְׁלָיוּ.


אֱמֶת מִבִּפְנִים, מֵעֹמֶק נֶפֶשׁ, הָיְתָה שְׁפוּכָה

עַל פָּנַיִךְ, עַל הַגְּלוּיִים וְהַשְּׁקֵטִים —

שִׁקְטִי, בֶּאֱמֶת זוּ תַבְרִיחִי אַלְפֵי שֵׁדִים,

בְּזֹאת הָאֱמֶת, עָלַיִךְ שׁוֹרָה, וּבְזֹאת הַמְּנוּחָה.


וְאִם כִּי מִכֹּל יָקַרְתְּ לִי, וְאִם כִּי בְלִי לְבוּשׁ וְשִׂמְלָה

נִגְלֵית בְּבִטְחָה לִי וּבְאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁהִנָּךְ —

אַךְ אֵיזֶה חֶסֶר בָּךְ הָיָה עִם כָּל חִנֵּךְ,

וּבִתְנוּמָתֵךְ — רְאִי, וְזֶה הֶחָסֵר נִמְלָא!


לֹא רִחַפְתְּ סְבִיבוֹתַי צוֹהֲלָה וְחָרוּצָה

עִם כּוֹסוֹת חַמִּין צְלוּלוֹת וּבוֹעֲרוֹת כַּיָּיִן,

עִם קַעֲרַת תַּפּוּחִים וּצְחוֹקֵךְ־חֵן בָּעָיִן —

אַתְּ נַמְתְּ, אַךְ יִקְרַת נַפְשֵׁךְ יָצְאָה עַל פָּנַיִךְ חוּצָה.



אַתְּ נַמְתְּ — אֲנִי נִצַּבְתִּי דֹם וְהִתְבּוֹנַנְתִּי,

אַתְּ לֹא צָחַקְתְּ אֵלַי, לֹא כַוַּן־חֵן, לֹא רֶמֶז,

דָּלִיתִי בִמְלֹא־לֵב מֵעַל פָּנַיִךְ אֶת הָאֱמֶת,

וּבַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין גֶּבֶר עַל אֲדָמוֹת — הֶאֱמַנְתִּי.


אָז הֱקִיצוֹת, בִּצְעָקָה תִקְפְּצִי אֶל מוּל הַפֶּתַח —

הוֹי, לָמָּה תַחְקְרִי כֹה וְלָמָּה לִי תַחֲנִיפִי?

מַה לְּכַחֵשׁ תֹּאמְרִי? לוּ יָדַעַתְּ מַה תִּיפִי,

וּמַה־לָּךְ לִבִּי קִרְבִּי יֶהְגֶּה בִתְנוּמָתֵךְ.




בַּלַּיְלָה חָלַם הָעֶבֶד חֲלוֹם:

וְהוּא אָדוֹן…

כִּי הֵקִיץ הָעֶבֶד עִם הוּלֵד הַיּוֹם —

צַר לוֹ הָיָה עַד מוּת

סְבֹל בְּעָלָיו, סְבֹל עֻלּוֹ, סְבֹל זָדוֹן —

בְּלִי קַוֹּת לִפְדוּת —

וַיֵּצֵא וַיִּבְרַח הַשָּׂדֶה.


בַּלַּיְלָה חָלְמָה הַשִּׁפְחָה חֲלוֹם:

וְהִיא גְבִירָה…

וַיְהִי כִי הֵקִיצָה עִם הוּלֵד הַיּוֹם,

צַר לָהּ הָיָה עַד מוּת

לְהַתְמִיד וּלְשַׁפְשֵׁף אֶת דּוּדֵי הַכִּירָה —

וְלִהְיוֹת לָבוּז —

וַתֵּצֵא וַתִּבְרַח הַשָּׂדֶה.



בַּשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, בַּשָּׂדֶה הָרָחָב

רַק עֵשֶׂב שָׁם גָּדַל, רַק רוּחַ שָׁם רָחָף.


אִילָנוֹת שָׁם הָיוּ וּבְנֵי־כָנָף קָהָל —

הָעֶבֶד בְּבוֹאוֹ לְהָתָם — מַה צָּהָל!


וּבְבוֹא אָז הַשִּׁפְחָה וַתְּהִי אֲזַי כְּפוּלָה

הַשִּׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה עַל אָשְׁרָהּ שֶׁל גְּאֻלָּה.


בַּשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, רְחַב הַיָּדַיִם —

מָצְאוּ שָׁם אִישׁ אֶת אֲחוֹתוֹ הַשְּׁנַיִם.


מִי אָתָּה? שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִרְעָדָה —

פֶּרַח, שְׁמִי שׁוֹשָׁן, צָמַחְתִּי בַשָּׂדֶה.


וְאַתְּ מִי? שְׁאָלָהּ הָעֶבֶד בִּרְעָדָה —

שׁוֹשַׁנָּה, כָּמוֹךָ צָמַחְתִּי בַשָּׂדֶה!


לֹא שִׁקְּרוּ שֶׁאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה כָכָה;

שֶׁשָׁכַח אֶת תְּמוֹלוֹ — אַף הִיא, הִיא שָׁכָחָה…


הֲמֻתָּר לְנַשְּׁקֵךְ? — שְׁאָלָהּ הַשּׁוֹשָׁן —

אִם מֻתָּר לְחַבְּקֵךְ? — הֵם נִעַנְעוּ בְרֹאשָׁם —


וַיִּצְהַל הַשָּׂדֶה, הָרוּחַ שָׁר שִׁירָה:

לֹא אָדוֹן, כִי פֶרַח! שׁוֹשַׁנָּה — לֹא גְבִירָה…


הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ, גַּם הוּא אוֹתָהּ אָהַב —

אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר הֵם מֵתוּ בָרָעָב…


וַיֶּאֱבַל הַשָּׂדֶה וְהָרוּחַ לֹא נָדַם —

וַיְקוֹנֵן: לֹא פְרָחִים — בְּנֵי־אָדָם! בְּנֵי־אָדָם!…




מוֹלֶדֶת, הוֹ, מוֹלֶדֶת!

אָהַבְתִּי שֶׁמֶשׁ אוֹרֵךְ,

שָׁמַיִךְ, חוֹלוֹתַיִךְ,

אֶת עִמְקֵךְ וּמִישׁוֹרֵךְ.


אֶת יַמֵּךְ, אֶת הַגָּדוֹל

אָהַבְתִּי, וְשֵׁישׁ גַּלֵּךְ,

אַךְ עַל כֻּלָּם אֹהַב

אֶת צוּרֵךְ, אֶת צוּר סַלְעֵךְ!


הוֹ, צוּר יְשִׁימוֹן, צוּרִי

כַּשָּׁמִיר וְכַשָּׁיִת;

מִלִּבְּךָ אֶבֶן פוֹרְצִים

פְּרָחִים וַעֲצֵי זָיִת.


הוֹ, צוּרִי, צוּר מוֹלֶדֶת,

אֹהַבְךָ כֹּה צוּר הָרִים,


וּבְאַהֲבָתִי רַבָּה

מוֹט עָלֶיךָ אָרִים.


צוּר בַּר־מִנַּן שָׁכַבְתָּ,

חָצַבְתִּי בְךָ — וַתֶּחִי;

כְּלוּם הָיָה זֶה מְחִי קֻרְנָס?

אִם נְשִׁיקַת פֶּה עַל לֶחִי?


לֹא צוּר, רַק אִשָּׁה אָתָּה,

וְאֹרַח לְךָ כַּנָּשִׁים:

יְלִדְתַּנִי מֵחָדָשׁ

בַּחֲבָלֶיךָ קָשִׁים!


חִכִּיתָ לִי, יָדַעְתִּי,

לְיָדִי הַחֲזָקָה,

הַךְ! זֶה רֹאשְׁךָ נֻפָּץ —

וְלָכֵן, צוּר, תִּצְחָקָה.




אֲנִי לֹא אַאֲמִין, אָחוֹת, כִּי הֶעָלֶה,

בְּנָשְׁרוֹ מֵעַל עֵצוֹ בְתוֹר הַסְּתָו,

לִנְצָחִים אוֹבֵד, לְעוֹלָמִים כָּלֶה, —

אֲנִי מַאֲמִין: עוֹד אֲבִיבוֹ שָׁב!


בַּסְּתָו פּוֹתַחַת פִּיהָ הָאֲדָמָה

וּרְקַב כָּל שִׂיחַ וְכָל רִקְבוֹן־צִיץ

בָּא וְנֶחְבָּא עָמֹק, עָמֹק שָׁמָּה

וְרָוֶה כָל יְמֵי הַחֹרֶף מִיץ…


וְעִם אָבִיב חָדָשׁ, בְּלֵילוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים,

מִתְבַּקְּעוֹת כִּלְיוֹת הָאֲדָמָה וַעֲתַר

צִיצֵי־חֵן יָצִיצוּ — עֵינֵי יוֹנִים,

בְּיָם יְרַקְרַק יַעֲלוּ וּבִיקַר הַכָּר.


אֲנִי לֹא אַאֲמִין, אָחוֹת, כִּי עִם מוֹתִי

לָנֶצַח שְׂשׂוֹן־הַחַיִּים בַּעֲדִי תָם.


לָנֶצַח יִכְלָא קֶבֶר נִבְדָּל אוֹתִי,

לָנֶצַח יַעֲמֹד, לֹא יִזְרָם־בִּי עוֹד גַּל הַדָּם?


שֵׂבֶר צִיץ כִּי יִבֹּל זֶה גַם שִׂבְרִי.

הִנְנִי מֵת, כְּבָר חָפְרוּ בַעֲדִי בוֹר;

אַךְ זִרְמֵי חַיִּים יְרַוּוּנִי גַם בְּקִבְרִי,

וּבְקוּם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ חָדָשׁ דּוֹר —


יִפְתַּח קִבְרִי לוֹעוֹ, וְצָעִיר וּרְוֵה־חַיִּים

אֶעֱלֶה וְאֶצְמַח בֵּין אֲנָשִׁים:

עֵינַי לְשֶׁמֶשׁ חָדָשׁ בַּשָּׁמַיִם,

וְלִבִּי לַחֲלוֹמוֹתַי הַחֲדָשִׁים.





לֹא בַעֲבוּר שֶׁמְּשׁוֹרֵר אַתָּה גָדוֹל, הַמְשׁוֹרֵר וְהַחוֹלֵם!

וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁיְּהוּדִי אַתָּה, יְהוּדִי בְלִבְּךָ וּבְפִיךָ,

גַּם לֹא מִפְּנֵי זֶה שִׁמְךָ, שֶׁיָּצָא לְךָ בָּעוֹלָם —

תִּרְגַּמְתִּיךָ.


גַּם אֲנִי מְשׁוֹרֵר כָּמוֹךָ, וְחוֹלֵם גַּם חוֹלֵם כָּמוֹךָ,

עַל שֶׁמֶשׁ בֶּהָדָר שַׁרְתִּי וְעַל הַיָּרֵחַ הַלָּבָן,

גַּם לִבִּי יֵשׁ יִצְהַל וְלֹא יֵדַע, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בוֹכֶה —

וְלֹא יָבִין.


גַּם אֲנִי בִלְהָטַי עוֹשֶׂה…בּוֹחֵן וּבוֹחֵשׁ בְּמִלִּים,

לַחֲשָׁן וְנַחֲשָׁן יָדַעְתִּי וְסוֹד הִצְטָרְפוּתָן,

חָנֹט חֲלוֹמוֹת בַּחֲרוּזִים וּרְגָשׁוֹת לְהַחֲיוֹת בִּצְלִילִים

גַּם אַחֲרֵי מוּתָן.


גַּם אָנֹכִי חֻנַּנְתִּי בִצְחוֹק וְדִמְעָתִי בָעַיִן,

לֹא לְתַרְגֵּם אֶת שִׁירְךָ נוֹצַרְתִּי, שָׁר גָּדוֹל וּפֶלִאי!


לֹא לִבְצֹר יֵין גֶפֶן נָכְרִיָּה, לֹא לְהָרִיק הַיַּיִן

מִכְּלִי אֱלֵי כֶלִי.


אַךְ אַתָּה אָהָבְתָּ…בְּמִדְבַּר הָאָרֶץ פֹּה מָטָּה

לְךָ הָיָה גַן־עֵדֶן נָטוּעַ וְעָרוּךְ לְךָ הָיָה הַתָּפְתֶּה,

שָׁתִיתָ מִכּוֹס־תַּעֲנוּגִים וּמְצָרֵי שְׁאוֹל פֹּה יָדָעְתָּ —

אַתָּה אָהָבְתָּ!


בֵּין גְּדוֹלֵי הָרוּחַ, בֵּין רַבֵּי הַשִּׁיר וְהַמְּלִיצָה,

אוּלַי גַּם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי יֵשׁ יִדְמוּ וְיִשְׁווּ לְךָ, הֵינֶה;

אַךְ אַהֲבָה זֹה לְלֹא חֶמְלָה, מִשּׁוּרוֹת שִׁירֶיךָ מְצִיצָה —

לָהּ אֵין שֵׁנִי.


יָחִיד לִפְנֵי זֹה הָאַהֲבָה — שִׁירָה לָהּ שַׁרְתָּ יְחִידָה,

הַשִּׁירָה — בַּת־תַּלְיָן בְּךָ עוֹרְרָה וּבְנוֹת הַשֻּׁלְחָנִי הֶעָשִׁיר;

אָהַבְתָּ הָאִשָּׁה, וּבַאֲהָבְךָ — שִׁירָה מַחֲרִידָה

לָהּ תָּשִׁיר.


כְּלוֹת־נַפְשְׁךָ שַׁרְתָּ לָאִשָּׁה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה,

עַד אִם לֶחְיְךָ צָמְקָה, חוּט־שֶׁדְרָתְךָ עַד יָבֵשׁ —

שִׁיר אֶחָד מֵרֶחֶם הָאֵם עַד יְצִיאַת נְשָׁמָה:

כְּלוֹת־נֶפֶשׁ, כְּלוֹת־נָפֶשׁ.


כְּלוֹת־נֶפֶשׁ מָלֵאתָ וְאַהֲבָה, תִּלָּחֵץ אֶל סְפִינְכְּסִים בִּמְשׁוּבָה,

תְּסַפֵּר עִם פְּרָחִים בַּלֵּילוֹת, הַלְּבָנָה — פְּנֵי כַלָה לָהּ חִוְּרָה;

בַּת־מְלָכִים שֶׁמֵּתָה תֹּאהַבְךָ וְתֵבְךְּ עִם אֲהוּבָה

בְּקִבְרָהּ.


בְּשֶׁל אַהֲבָה זֹה לְלֹא רַחֲמִים, הוֹי, אוֹהֵב גְאוֹנִי,

בַּת־צַעַר־הָעוֹלָם, מָצָאתָ בְּסִפְרְךָ נִיב לָהּ —

שֻׁתָּף נַעֲשֵׂיתִי לְשִׁירְךָ, גַּם עֹצֶב־יְגוֹנִי

בּוֹ נִבְלָע.




עַל קִבְרָהּ הַבּוֹדֵד עוֹמֶדֶת לָהּ אֵלָה,

בָּהּ בּוֹכִים בְּנֵי כָנָף וְרוּחוֹת אֲפֵלָה

וְיוֹשְׁבִים עַל קִבְרָהּ מִתַּחַת לַסְּבָךְ —

עֶבֶד הַטּוֹחֵן וְאוֹצָרוֹ הָרָךְ.


הָרוּחוֹת הוֹמִיּוֹת בְּעֶצֶב וּבְתוּגָה,

שִׁיר בְּנֵי הַכָּנָף מֶה עָגוּם, מַה נּוּגֶה —

נָדַמּוּ הָעוֹגְבִים וְקוֹלָם לֹא בָא,

כֹּה יִבְכּוּ וְלֹא יֵדְעוּ בְעַצְמָם עַל מָה…





א.

עוֹד אָז, בְּטֶרֶם בְּרֹא אֱלֹהִים

אֶרֶץ וְשָׁמָיִם,

עוֹד טֶרֶם רִחֲפָה רוּחַ אֵל —

עָלְתָה הֶמְיַת שִׁיר וִילֵל־

מַנְגִּינָה מִן הַמָּיִם.


מִתְּהוֹם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְסוֹד

עָלְתָה הַמַּנְגִּינָה,

מֵאַיִן לְאַיִן יָצָא קוֹל:

"אֲנִי יְצִירָה, אֲנִי אֵם כֹּל,

אֲנִי, אֲנִי רֹאשׁ־פִּנָּה.


דּוּמָם יִבְּבָה: "רוּחַ אֵל,

אֵלַיִךְ יֶהֱמֶה שִׁירִי:

רְדִי אֵלַי עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם,

וְרַחֲפִי, רַחֲפִי עָלַי דֹּם,

וּבִרְאִי! בִּרְאִי! בִּרְאִי!"


כֹּה נֶצַח, נֶצַח קָרְאָה לָהּ —

מֵאֵי־מִזֶּה תִתְפָּרֵץ

רוּחַ אֵל — שׁוּט, שׁוֹב וַעֲבֹר

עַל פְּנֵי תְהוֹם…אָז תִּבְרָא אוֹר,

שָׁמַיִם תֵּט וָאָרֶץ.


ב.

אֲנִי קָרָאתִי לֵאלֹהִים,

קָרָאתִי מִמַּעֲמַקִּים;

וֵאלֹהִים לְקוֹלִי בָא —

וָאֵבְךְּ לוֹ וָאֶתְחַנָן: בְּרָא,

מִתְּהוֹמוֹת וּמַחְשַׁכִּים.


אֶת הַמְּאוֹרוֹת יַעַשׂ אָז,

שֶׁמֶשׁ חַם וּמָאֳדָם,

וְסַהַר חִוֵּר וְכוֹכְבֵי לֵיל;

אָז עוֹף וּבְהֵמָה יִבְרָא אֵל,

אָז יִיצַר אֶת הָאָדָם.


רַק אוֹתִי דָלָה מִן הַתְּהוֹם

וּבִכְנָפָיו אָצָר,

רַק בִּי, רַק בִּי אָז יִבְרָא כֹל,



בִּי מָתַח רוּם, הִצִּיעַ שְׁאוֹל,

רַק בִּי, רַק בִּי אָז יָצָר.


רַק אֶהֱמֶה לוֹ: וְאֶרֶץ לְיָם,

וְיָם הָפַךְ לְיַבָּשָׁה,

רַק אֶהֱמֶה לוֹ — וְכוֹכָב יֵט,

וְרִחֵף עָלָיו, וְעָלָה אֵד,

וְתֵבֵל לוֹ חֲדָשָׁה.



ג.

אֲנִי מִכֹּל, אֶל כֹּל, בַּכֹּל,

בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל פִּנָּה;

יְצוּר וִיצוּר בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם —

אֲנִי, אֲנִי שׁוֹקֶקֶת בָּם,

אָנֹכִי הַמַּנְגִּינָה.


אֲנִי יְצִירָה, אֲנִי אֵם כֹּל,

אֵם אֲנִי מִבְּרֵאשִׁית;

אַךְ מַה שָּׁדַיִם וְרֶחֶם מָה,

אִם עֲלֵיהֶם אִישׁ לֹא בָא,

אִם אִישׁ לֹא בָא עַל אֵשֶׁת?


אֲנִי קָרָאתִי לֵאלֹהִים,

קָרָאתִי לְאִישׁ בְּרִיתִי,

וַהֲמִית נְכָאַי כְּרִבְבוֹת קוֹל:

“בּוֹא עָלַי וְלֹא יֹאבַד כֹּל…”

וַיָּבֹא לַהֲמִיתִי.


אָז יִוָּלֵד בְּנִי הַיְקוּם,

בְּהִיר־עַיִן וְזַךְ־נָפֶשׁ;

וּבִזְרוֹעוֹתַי חָבוּק אֵל

בְּעֵדֶן גַּנּוֹ, בְּמִסְתּוֹר צֵל,

כִּי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.


דְּמִי וָהַס — אַךְ פִּתְאֹם קָם

וְאָזְנוֹ מַאֲזִינָה:

אֲנִי לוֹ פִתְאֹם אֵהוֹם: "קוּם

וְחַדֵּשׁ, חַדֵּשׁ פְּנֵי הַיְקוּם…"

אָנֹכִי הַמַּנְגִּינָה.


ד.

אֶת חֲלַל כָּל עוֹלַם יָהּ —

אֲנִי, אֲנִי מְמַלְּאָה;

מְקוֹם רוּחַ אֵל שָׁם, שָׁם אֲנִי,


אֲנִי בְרוּחוֹ וְרוּחוֹ בִי,

כְּרוּחוֹ — כְּבֵדָה וְקַלָּה.


הוּא בַצּוּר — אָנֹכִי שָׁם

מִנְּקִיקוֹ קוֹל אָרִימָה,

בַּיָּם הוּא — גַּל אֶל גַּל אָז אַךְ,

בָּאָדָם — אָז מִלִּבּוֹ רַךְ,

מִלִּבּוֹ לוֹ אָהִימָה.


אֲנִי לַסַּעַר שׁוֹרְקָה: חֲזָק!

עַל עָבִים אַרְעִים: גָּשֶׁם!

לָעוֹף: אֶל קַן דּוֹדָתְךָ עוּף!

וְלַצְּפַרְדֵעַ: רְבִי בַסּוּף!

פְּרוּ וּרְבוּ, אֲנָשִׁים!


הָרוּחַ יוֹצְרָה; אָנֹכִי אֵם,

וְלִיצֹר לֹא אָבִינָה,

וְאִם רוּחַ בָּאָדָם — אֲנִי לוֹ אוֹר,

אֲנִי מִדַּבְּרָה לוֹ: יְצֹר!

אָנֹכִי, הַמַּנְגִּינָה!




יָד עַל שָׁכֶם —

שִׂימוּ אַחִים,

וּנְרַקֵּדָה,

וְשִׁיר נִפְצָחָה —

כָּל הָעֵדָה!


זֶה בְגָרוֹן

וְזֶה בְרֶגֶל

יִשְׂמַח וְיָגֵל —

כָּכָה נָרֹן,

כַּךְ בַּמַּעֲגָל.


שְׂאוּ כַפַּיִם

לַשָּׁמַיִם!

הַקַּפּוֹטָה מָטָּה,

אַתָּה —

בַּשָּׁמַיִם!


שְׂאוּ כַפַּיִם

לַשָּׁמַיִם!

רְקֹד בָּרֶפֶשׁ,

וְהַנֶּפֶשׁ —

בַּשָּׁמַיִם!


הֶאָח!

הִתְעוֹרְרוּ וְשׁוֹרְרוּ,

הוֹ, עַם אֱלֹהִים!

לְפֹעַל יָדָיו

הִתְבּוֹנְנוּ, הִתְבּוֹנְנוּ,

גִּילוּ בִרְעָדָה,

גִּילוּ וְהִתְרוֹנְנוּ —

מְתִים!




…אֶת לִבְּךָ, לֵב רוֹעֵד, הַנַּעַר, תְּנָה לָנוּ!

כּוֹכָבִים אֵלַי הִתְחַנָּנוּ.


תְּנָה לָנוּ אֶת לִבְּךָ הַחַם וְהָרַךְ,

אֶת לִבְּךָ הַהוֹלֵם כָּל־כַּךְ…


וְהָיָה בְדַבֵּר הָאֶחָד אֲהָבִים —

וּלְבָבוֹ לֹא יִהְיֶה לְהָבִים;


הָאַחַת אִם נִשְׁבְּעָה אַהֲבָתָהּ לְדוֹד —

וּלְבָבָהּ לֹא יִהְיֶה יְקוֹד;


כִּי יַחֲבֹק הָעֶלֶם יַלְדָּתוֹ, בַּת־תֹּם —

וּלְבָבוֹ לֹא יִגְוַע בַּחֲלוֹם;


כִּי תִשַּׁק הַיָּפָה לִידִידָהּ הָרַךְ

וּלְבָבָהּ בְּקִרְבָּהּ לֹא יַךְ;


אָז נוֹשִׁיט לְאֵלֶּה, בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם,

אֶת לִבְּךָ הָרַגָּשׁ, הֶחָם, —


וְאוֹתוֹ, אִם יִרְאוּ בֵין כּוֹכְבֵי הַפָּז,

כָּמוֹהוּ כֵן יֹאהֲבוּ אָז,


כְּלִבְּךָ הַחַי בֵּין כּוֹכָבִים שֶׁגָּבְהוּ,

כֵּן יִכְאֲבוּ כִי יֶאֱהָבוּ.




אַגָּדָה אָבְדָה לִי. הֶאֱמַנְתִּי — זֹאת אַגָּדָה,

אַךְ אַגָּדָה הִיא יְרוּשָׁלַיִם. וְהִנֵּה בָאתִי,

עָלִיתִי וְרָאִיתִי בְמוֹ עֵינַי וּמָצָאתִי

אֶת הָעִיר בֶּהָרִים — וְאָבְדָה לִי, אָבְדָה…


וְרֶגַע רִאשׁוֹן הָיָה לָבַשְׁתִּי בוֹ חֲרָדָה,

רֶגַע הָיָה וְעַל מְקוֹמִי עָמַדְתִּי וְקָפָאתִי —

לָמָּה זֶה אֶת רַגְלַי לְמָקוֹם זֶה נָשָׂאתִי?

מַה נּוֹרָא הוּא! הוֹי, לָמָּה לֹא נֶחֱרַשְׁתָּ שָׂדֶה?


נִתַּן מַמָּשׁ לִי בִמְקוֹם חֲלוֹם יְקָרוֹת:

שָׁמַיִם הָיוּ לִי וְשֶׁמֶשׁ בָּם מַבְהִיקָה —

וְעַתָּה עָפָר וְחָרְבוֹת עִיר עַתִּיקָה.


הֶעָפָר הוּא תָחוּחַ וְהָאֲבָנִים קָרוֹת,

כְּעַפְרוֹת כָּל הָעוֹלָם וּכְאַבְנֵי כָל הַמְּקוֹמוֹת,

מַמָּשׁ לִי — וְתַם, הוֹי, תַּם חֲלוֹם הַחֲלוֹמוֹת!




עִיר כָּלָה לָהּ כָּל לֵב, לָהּ כָּל עֵינַיִם כָּלוּ,

עִיר עַל שְׂפַת יָם יוֹשָׁבֶת —

עִיר־נָמֵל גְּדוֹלָה, לֹא לֵאלֹהִים,

לֹא לִדְבַר פִּיו,

לֹא עִיר, לֹא עִיר, רַק שָׁבֶת!

אַחֲרֵי הַהֶבֶל יֵלְכוּ רֹב בָּאֶיהָ וְיֶהְבָּלוּ,

גַּעֲרַת יָם וּגְעִיַּת בְּעִיר וּמְתִים,

אֵל רִבּוֹא אֶלֶף הַבִּרְיוֹנִים —

מִתְנַצְּחוֹת בָּהּ בַּהֲמוֹן קוֹלוֹת לֹא יֶחְדָּלוּ,

לֹא יֶחְדַּל רִיב.


עִיר קִרְקְסָאוֹת וּמוּקְיוֹנִים;

מוּקְיוֹנִים נְפוּחֵי צוּרָה וְרַחֲבֵי מַדִּים —

זֶה עַתָּה קָפְצוּ מִתּוֹךְ כַּד הֶחָלָב,

וּמִשַּׂק הַקֶּמַח.

זֶה פָנָיו וְשֵׁתוֹ — הַיְנוּ הָךְ: מַחֲמַדִּים!


זֶה אֵין לוֹ רֹאשׁ, רַק הַמִּצְנֶפֶת אֲשֶׁר עָלָיו

וּשְׁמוֹ הַמְּפֹרָשׁ עַל הַמִּצְחָה: לָמֶךְ!


עִיר קִרְקְסָאוֹת וּבָתֵּי תֵאַטְרָאוֹת

וַהֲמוֹן הָעוֹשִׂים בַּנִּפְלָאוֹת;

זֶה שֶׁהִזְדַּקֵּף — תּוֹךְ כְּדֵי עֲמִידָה הוּא מִצְטַמְצֵם,

בְּנֵי אָדָם — קְפִיצִּים,

מִתְנַשְּׁקִים וְאֵין אַהֲבָה, לִבּוֹתֵיהֶם בָּם מִתְחַמְּצִים

וְאֵין חֵמָה, וּבְאֵין חֵמָה הֵמָּה נִצִּים,

לֹא שֵׁד, לֹא מַלְאָךְ!

זֶה שׁוֹתֵק וְלֹא מִתּוֹךְ כְּאֵב וָצַעַר,

זֶה פָּנָיו סִיד — וְלֹא אֱלֹהִים, גַּם הַשָּׂטָן בּוֹ לֹא גָעַר,

לֹא יִשְׁמַע קוֹל, כָּל קוֹל בַּגַּן מִתְהַלֵּךְ…

זֶה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ מִלִּים יַכְבִּיר —


כֵּן! אֵלֶּה שֶׁגָּדְלוּ לְפֶתַע, לְפֶתַע־פִּתְאֹם קָטֹנוּ…

אֲחִיזַת עֵינַיִם זוּ לָמָּה? אֶת מִי יוֹנוּ,

הַר בָּהֶם, כִּי יַמְלִיט עַכְבָּר,

וְעַכְבָּר הַר כִּי יַמְלִיט?

וְלָמָּה זֶה הָאֶחָד, שָׁם בִּבְנֵי הָאָדָם,

הָעוֹמְדִים עַל קָדְקֳדָם,



מְדַקְלֵם אֶת הַמּוֹנוֹלוֹג שֶׁל הַמְלֵט:

לִהְיוֹת אוֹ לַחֲדֹל?


עִיר קִרְקְסָאוֹת וּבָתֵּי תֵאַטְרָאוֹת,

וְעֵרֶב־רַב מְשַׂחֲקִים,

וְאֵין לְהַבְדִּיל בֵּינָם וּבֵין הָרוֹאִים,

לֹא יֻכְּרוּ מַתְעִים עַל־פְּנֵי תוֹעִים

וְהַמִּתְפַּלְּאִים עַל עוֹשֵׂי הַנִּפְלָאוֹת

וּמַעֲשֵׂי הַתֶּבֶל —

אֵלֶּה וְאֵלֶּה כְאִלּוּ הוֹלְכִים עֲלֵי חֶבֶל…


עֵרֶב־רַב מְשַׂחֲקִים!

וְנָשִׁים קַלּוֹת־קַלּוֹת, עֵרֶב־רַב

מִן הַקֻּבּוֹת יוֹצְאוֹת, טוֹפְפוֹת בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת,

עוֹלֶה הֵד טִפּוּפָן כְּמִכְּלִי רֵיק —

לֹא נָשִׁים טוֹפְפוֹת, זֶה טוֹפֵף חֵיק!

חֵיק אֶחָד גָּדוֹל, חֵיק נָכְרִיּוֹת,

עִם חִנּוֹ שֶׁקֶר, עִם יָפְיוֹ הֶבֶל

וְעִם חִיּוּכוֹ־שָׁוְא.

פֶּתִי אִם רוֹאֵהוּ וְאִם כּוֹבְשֵׁהוּ אֵינוֹ מַחְכִּים…

עִיר כָּלָּה לָהּ כָּל לֵב, לָהּ כָּל עֵינַיִם כָּלוּ —


עִיר אוּרֶיהָ מַתְעִים, אוּרִים קוֹרְאִים: קְרָב!

וּבְגִשְׁתְּךָ — הֵם מִתְרַחֲקִים,

נְסוֹגִים אָחוֹר וּמִמְּךָ וָהָלְאָה.


עִיר מְלֵאָה תְשׁוּאוֹת, רְוַת שִׁכָּרוֹן

וְרוּחַ עִוְעִים,

וּבְבַת אַחַת קוֹרְאִים רִבֲבוֹת גָּרוֹן:

קָדֵשׁ! קָדֵשׁ! קָדֵשׁ!

אֵלֶּה מִתּוֹךְ יֵינָם וּמִתּוֹךְ מְחוֹלָם,

סוֹפְרִים בְּקֻלְמוֹסָם וְצַיָּרִים בְּמִכְחוֹלָם —

יַחַד כֻּלָּם נוֹשְׂאִים קוֹלָם:

קָדֵשׁ!

אֵלֶּה שׁוֹאֲלִים וְאֵלֶּה לְעֻמָתָּם מְשִׁיבִים:

קָדֵשׁ?

דָּשִׁים בְּיָשָׁן זֶה כִּבְחָדָשׁ,

דָּשִׁים, דָּשִׁים בְּנִדּוּשׁ,

וּבִלְשׁוֹנוֹת שִׁבְעִים,

רַק לֹא בִלְשׁוֹנִי, לֹא עִבְרִית וְלֹא יִידִישׁ.


אָז אָבוֹא אֶל שָׁלוֹם יַעֲקֹב אַבְּרַמּוֹבִיץ,

הוּא מֶנְדֶּלִי, הוּא, הוּא הַ“סָּבָא”,



עַל שֻׁלְחָן כְּתָבָיו כָּאֲרִי עַל טַרְפּוֹ רָבַץ —

אֲנִי כֹה אֶקֹּד לוֹ וְכֹה לוֹ אֹמַר: צַפְרָא טָבָא!


הוּא הֵשִׁיב לִי שָׁלוֹם וְעַל יָדוֹ הוֹשִׁיבַנִי,

שְׁאֵלַנִי עַל הָעִיר הַזֹּאת, בָּה יִנְוֶה,

וְעַל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה בָהּ הָרַבָּה שְׁאֵלַנִי,

אֲנִי עָנִיתִי לוֹ בִקְצָרָה: נִינְוֵה…


נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, — עָנִיתִי — וְיוֹנָה אָיִן,

אֲשֶׁר עָלֶיהָ יִקְרָא: אַתְּ נֶהְפָּכֶת!

הַ“סָּבָא” הֶחֱרִישׁ רֶגַע, אָז יַעֲרִים לִי בְמַחֲצִית עַיִן,

וְכֹה לִי יֹאמַר: יֶשְׁנוֹ, אַךְ לֹא יַחְפֹּץ לֶכֶת…


וַאדֹנָי? שָׁאַלְתִּי, — אֲדֹנָי אִם הוּא שׁוֹלֵחַ,

אֵין מְסָרְבִין לוֹ…— כֵּן מְסָרְבִין! — יַעַן — יָם אוֹדֶסָּה,

יֹאמַר אֱלֹהִים — לֹא יָם יָפוֹ הוּא, הַסּוֹעֵר וְרוֹתֵחַ,

מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ לְיוֹנָה? בְּסָרְבוֹ מַה לּוֹ אֶעֱשֶׂה?


אִם אֶמְשְׁכוֹ וְאַפִּילוֹ תוֹךְ הַיָּם — אֵין דְּאָגָה,

שֶׁבָּקִי הוּא בַיָּם וּבְנוֹעַ גַּלָּיו בָּקִי,

וְגַם הַדָּגָה לֹא תַחְפֹּץ בְּלֹעַ אוֹתוֹ, גַּם הַדָּגָה —

קָשֶׁה לְעִכּוּל הוּא, וְאִם תִּבְלַע — סוֹפָה לְהָקִיא…


אֲדֹנָי, — עָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי, — הוּא אִם בָּחַר

בְּאֶחָד מֵעֲבָדָיו וְלַדֶּרֶךְ אוֹתוֹ שָׁלָח —

לְבַשֵּׂר רַע וְאוֹתִיּוֹת קְרֹא לְאָחוֹר,

לֹא יֶחְדַּל מֶנּוּ חָדֹל;

יִרְדְּפוֹ עַד חָרְמָה…

אָז יִשַּׁח, יַעַן לִי בְעָרְמָה:

יָדַעְתִּי “יוֹנָה” אֶחָד עַל גְּדוֹת הַיָּם הַשָּׁחוֹר,

אֲשֶׁר לֹא הָלָךְ,

וּפִיֵּס אֱלֹהָיו בְּמַעֲשֶׂה יוֹתֵר גָּדוֹל:

אֶת אֶחָיו הִכָּה, אֶת בְּנֵי עַמּוֹ…


לָמָּה יְכַתֵּת רַגְלָיו, יַרְחִיק נְדֹד

עִם שֵׁבֶט אַפּוֹ וְעִם מַטֵּה זַעְמוֹ

אֶל אַשּׁוּרִים?

הוּא אֶת שׁוֹטוֹ עוֹרֵר, שׁוֹט יִסּוּרִים,

עַל יְהוּדָיו…


הַךְ, מֶנְדֶּלִי, אוֹתָנוּ! — אָז אֶקְרָא, אֶקְרַע לוֹט —

הַךְ, יוֹנָה שֶׁבְּאוֹדֶסָּה, הַךְ אֶת קַבְּצִיאֵל עוֹד,

וְאֶת קַבְּצִיאֵל, אֶת קַבְּצִיאֵל הַחֲזֵר לְמוּטָב!



וּלשאול פּלגש וּשמה רצפה בת־איה (שמוּאל ב' ג')


מִי קָרָא רִצְפָּה

לִי? בַּת־אַיָּה?

אַתְּ כִּבְשָׂתִי!

אַתְּ הַפְּתַיָּה…


כֹּה לִי תִגְעִי

לְאֵין קֵצֶה,

אֵלַי כְּאָחוֹת

תִּלָּחֵצִי —


מַה־לָּךְ? אִם כֹּה

תִּגְעִי נֶצַח?

תְּלַקְּקִינִי, תְּבַקְּשִׁי

מְקוֹם הַפֶּצַע?


אֲנִי לֹא רוֹעָה

לְךָ בֶּהָרִים —


בְּכִי אָנֹכִי,

מַעְיַן סְתָרִים.


הוּא הָיָה חָתוּם

וְנָעוּל, נָעוּל —

עַד בָּא לִקְרָאתִי

וּבְדַרְכִּי שָׁאוּל


אַךְ בָּא — וּפְתַחְתִּיו,

וּפָרְצוּ פְלָגָיו,

וַתְּחִי כָל אֶבֶן,

וְרֶגֶב רָגֶב.


אֲנִי לוֹ שַׁרְתִּי,

וְהוּא, הוּא עָנָה

כְּרוֹעֵה־צֹאן לִי,

וְלִבִּי קָנָה.


הוּא עַל אֲתוֹנוֹת,

לוֹ אָבְדוּ, סָח לִי;

"קַח אֶת כִּבְשָׂתִי,

קָחֶנָּה, אָחִי…"



אֶת כִּבְשָׂתִי

לֹא חָפֵץ קַחַת —

"אַחַת הִיא לָךְ,

גַּם אַתְּ לָהּ אַחַת…"


כֹּה לִי אָמָר —

מַה לוֹ אָשִׁיבָה?

שֵׁם עִירוֹ קָרָא,

זֹאת עִירוֹ גִבְעָה.


שֵׁם קִישׁ אָבִיהוּ,

הוּא אִם יִרְאֶנָּה,

אֶת זֹאת הַכִּבְשָׂה —

וְיַאַסְפֶנָּה.


אִם יַאַסְפֶנָּה —

זֶה אוֹת לְטוֹבָה…

כִּבְשָׂתִי גוֹעָה —

מַה, כִּבְשָׂה, תֹּאבִי?


זֶה יָמִים בְּהֶמְתִּי

אֵינֶנָּה שְׁלֵוָה,

אֶל גִּבְעָה תַחְפֹּץ

הַשּׁוֹבֵבָה…


הָהּ, מִי לִי הִגִּיד:

שָׁאוּל מֶלֶךְ!

מִי, מִי בִלְבָבִי

תָּקַע שֶׁלַח?…


אִישׁ פֹּה אָיִן

וּמִי לִי צָחָק?

זֶה עַתָּה קָרוֹב —

וּפִתְאֹם רָחָק…


בְּבוֹא הַשְּׁמוּעָה:

אִמִּי מֵתָה —

וּנְשָׂאתִיהָ,

יָכֹלְתִּי שֵׂאתָהּ…


כִּי רַד כּוֹכָבִי

פָּז בַּנָּתִיב —

לֹא נָדַם שִׁירִי,

וְאִם לֹא מְצָאתִיו…


כִּי אָשִׁיר עַתָּה,

מִי לִי יַעֲנֶה?



וְהַשִּׁירָה נוּגָה,

כֹּה נוּגָה, קְטַנָּה.


קוֹל אִם אָרִים —

לְלֵב מִי יִבְקַע?

אַךְ רֶגַע, רֶגַע

בָּאֲוִיר יִבְכֶּה.


דִּמְעָה אַזִּיל —

עֵין מִי תִרְאֶנָּה?

הַשֶּׁמֶשׁ תֵּצֵא

וְאֵינֶנָּה.


כִּי מָה הַשִּׁירָה

אִם חִנָּם תֶּהֱמֶה?

מַה קּוֹל בַּמִּדְבָּר?

מָה אֵגֶל דֶּמַע?


טוֹב אֶדֹּם, אֶדֹּם

עִם שִׂיחִי־שִׂיגִי…

כִּבְשָׂתִי, מַה־לָּךְ?

גַּם אַתְּ אַל תִּגְעִי…




אָמַרְתָּ: תַּם אֲבִיבִי,

וְקֵיצִי הָלָךְ —

רְאֵה, מִי יָרַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל גַּנִּי,

וּמִי בוֹ מָלָךְ.


אָמַרְתָּ: עָבַר חַגִּי

וְנָמַר יֵינִי —

רְאֵה, הֵן לִבִּי מָלֵא תְשׁוּאוֹת,

וְצוֹחֲקָה עֵינִי!


תְּמוֹל בָּעֶרֶב שָׁקְעָה שִׁמְשִׁי,

הַמַּעֲרָב בָּעַר;

וּבְעָרְבְךָ עָלַי — נָשַׁקְתִּי צֵל,

חִבַּקְתִּי צָעַר.


הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בְּעָבְרְךָ בְּגַנִּי —

לֹא הִכַּרְתַּנִי;


מָצָאתָ אוֹתִי בַעֲלוּמַי רַךְ וָקַל,

וְרֹאשִׁי — מָלֵא טָל.


כָּל אֵלֶּה מִלֵּב אֶחָד הֵמָּה נוֹבְעִים

וְאֶחָד הוּא מְקוֹרָם,

עֲלוּמַי — תְּמוֹל טָעַמְתָּ מִצֵּל צַעֲרָם,

הַיּוֹם — עָלֶיךָ נָפְלָה צַהֲלַת אוֹרָם.


וּמָחָר? מָחָר אוּלַי בִּי יִבָּקַע מַעְיָן חָדָשׁ,

אַךְ מִי יוֹדֵעַ אִם אֶת לִבְּךָ יִקְנֶה;

עִם מְעַט הַגִּיל, עִם מְעַט צַעַר הָעֲלוּמִים —

אוּלַי תִּטְעַם מָחָר גַּם מַשֶּׁהוּ זִקְנָה.




א.

אַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׂא בְעֹל,

כִּתַּת רַגְלָיו בְּמִדְבַּר חוֹל,

הָלַךְ בְּרֹאשׁ הָעָם הָרָב,

הָיָה לוֹ לְאָב.


הִתְעַנָּה יַחַד עִם הָעָם,

אַךְ תַּם הַדֶּרֶךְ, הִנֵּה תָם!

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד,

אַךְ לֹא תֶאֱרַךְ עוֹד.


זֶה הַר נְבוֹ…פֹּה, פֹּה עֲמֹד!

עַד פֹּה תָבוֹא, לֹא תוֹסִיף עוֹד,

עַל שִׂיא הָהָר הָרָם עֲלֵה

וְאֶת הָאָרֶץ רְאֵה


עֲלֵה עַל רֹאשׁ הָהָר, מִשָּׁם

מֶבָּטְךָ שְׁלַח לִפְאַת הַיָּם,


וְאַל יִתְפּוֹצֵץ בְּךָ הַלֵּב

מֵעֹצֶר מְרִי וּכְאֵב.


עֲלֵה וּרְאֵה, רַק רְאוֹת, רַק רְאוֹת

אַתָּה יָכוֹל אֶרֶץ זֹאת,

הָאָרֶץ כֹּה נִכְסַפְתָּ לָהּ —

וְשָׁמָּה אֵינְךָ בָּא.


ב.

בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, לְרַגְלֵי נְבוֹ —

כְּאַרְיֵה יִרְבַּץ כָּל הַגּוֹי,

וּמשֶׁה יַעֲלֶה, יַעֲמֹד עָל,

פְּנֵי אֲדֹנָי יְחַל…


מֵאָז הַבֹּקֶר עַד כְּלוֹת יוֹם,

עַל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה יַעֲמֹד דֹּם.

אֶרֶץ אָבוֹת — הִנֵּה הִיא!

הוֹי, אֶרֶץ, אֶרֶץ צְבִי…


הַשֶּׁמֶשׁ צוֹלֵל בְּאֵשׁ וָדָם,

הֵן זֶה הַגִּלְעָד, וְשָׁם, וְשָׁם —

שָׁם הַר אֶפְרַיִם וּמְנַשֶׁה יְהִי…

הוֹי, אֶרֶץ, אֶרֶץ צְבִי!


נְבוֹ הָהָר הוּא כֻלּוֹ יְקוֹד,

וּמשֶׁה יַעֲמֹד, יַעֲמֹד עוֹד,

וְלוֹהֲטוֹת שְׁתֵּי עֵינָיו זִיו —

וּמִלָּה אֵין בְּפִיו…


וְשָׁם? יְהוּדָה יֵשֵׁב שָׁם,

הוּא וְיֶתֶר שִׁבְטֵי עָם…

רַק אֲנִי אֶשָּׁאֵר פֹּה,

לֹא אוּכַל שָׁמָּה בוֹא.


ג.

דִּמְמַת עֶרֶב, דְּמִי וָהָס,

מֵאֵי־מִזֶּה בָא עוֹף וְטָס

מֵעַל רֹאשׁ משֶׁה בַחֲלַל רוֹם

אֶל אֶרֶץ הַחֲלוֹם…


הוֹי, אֶרֶץ אָבוֹת, יְפַת־נוֹף!

לוּ אוּכַל וּכְמוֹ זֶה הָעוֹף

כֹּה אֵרוֹם, אֵדֶא גַם אֲנִי

אֶל אַרְצִי, אֶרֶץ צְבִי.


אַתְּ תְּלוּלַת הַר, אַתְּ רַחֲבַת גַּיְא,

כַּכֶּלֶב לוּ יָכֹלְתִּי, חַי



הִתְפַּלֵּשׁ בַּעֲפָרְךָ חָם

וּנְבֹחַ בְּקוֹל רָם.


לוּ כָרֶמֶשׂ אוּכַל זְחֹל

בְּחוֹלוֹתַיִךְ קֹדֶשׁ־חוֹל,

כַּתּוֹלָע לוּ אֵרָמֵס חִישׁ

תַּחַת רַגְלֵי אִישׁ.


הוֹי, אֶרֶץ אָבוֹת! לְרַגְלֵי נְבוֹ

כְּאַרְיֵה יִרְבַּץ כָּל הַגּוֹי,

וְהַשֶּׁמֶשׁ רַד וְרַד הַלֵּיל —

וּמשֶׁה נִבְלַע בְּצֵל.


ד.

לְרַגְלֵי נְבוֹ שָׁם יִרְבַּץ לְאֹם

אֲחוּז תַּרְדֵּמָה, תְּפוּשׂ חֲלוֹם,

וּבַחֲלוֹמוֹ — הִנֵּה הִיא,

זֹאת אַרְצוֹ, אֶרֶץ צְבִי —


נְבִיאוֹ לְפָנָיו יַהֲלֹךְ — הָס…

הִבְהִיק שְׁבִיב עַל נְבוֹ וְנָס,

הִצְהִיל רֶגַע בְּחֵיק הַלֵּיל,

וְנִבְלַע, נִבְלַע בְּצֵל.




לָמָּה יִדְאַב הַלֵּב, עַל־מַה סּוֹעֵר הוּא כֹה?

הֲבִגְלַל —

שֶׁאֵין מְנַחֵם לָעָם, אֵין שָׂם לֵב אֶל הַגּוֹי,

אֶל הַכְּלָל?


שֶׁכְּצִפּוֹר הַמְבַקְּשָׁה לָהּ קֵן בְּאֶרֶץ קֹר,

בְּתוֹר סְתָו,

כֵּן יְבַקֵּשׁ גַּם הוּא, פִּנַּת חֹם, קֶרֶן דְּרוֹר,

וְלַשָּׁוְא…


הֵן תִּקְוָה עוֹד יֵשׁ, וְאִם תְּשׁוּעָה אֵין עוֹד —

הֲלֹא תְהִי!

כִּי עוֹד יָקוּם הָעָם, עֱזוּז יִלְבַּשׁ וָהוֹד,

וִיחִי!


לָמָּה יִדְאַב הַלֵּב —



(די זוּן פארגייט אין פלאַמען)


רַד שִׁמְשִׁי בְאֵשׁ לֶהָבוֹת,

עוֹד תַּאֲדִים פְּאַת הַיָּם —

תִּקְוָתִי כֹה שׁוֹקַעַת,

חֲלוֹמִי כָכָה תָם.


לֵיל־חשֶׁךְ, עָמֹק לָיְלָה,

כְּאִלֵּם בּוֹלֵם פִּיו —

אִלְּמָה כֹה עַצַּבְתִּי

וּכְאֵבִי — לְלֹא נִיב…


אַל יֵצַר לָךְ, הַתֵּבֵל,

לָךְ יָאִיר יוֹם עוֹד מְעָט —

עַצַּבְתִּי הִיא לָנֶצַח,

וּכְאֵבִי הוּא לָעַד…




יָשֹׁב יָשַׁבְנוּ חֲבוּרָה עַל פְּנֵי גַג הַמָּלוֹן וְשָׁתִינוּ

יַיִן חָרִיף וְקַר מִיֵּינוֹת הָאָרֶץ הַטּוֹבִים,

לֹא הָיְתָה אִשָּׁה בֵינֵינוּ — וְדִבַּרְנוּ בָהּ. אִישׁ לֹא גִנָּה,

לֹא דִבֶּר בָּהּ סָרָה, חָלִילָה, לֹא הָיוּ לָהּ עוֹיְנִים וְאוֹיְבִים.


אַדְרַבָּא, אֲנַחְנוּ…וְאוּלָם טוֹב־טוֹב, שֶׁלֹּא נִמְצָא

הַמִּין הַיָּפֶה אִתָּנוּ בְשָׁעָה שֶׁחָמַדְנוּ לָצוֹן

וְנָגַעְנוּ בְבַעְיַת גִּיל אִשָּׁה…הִיא תִשְׁמַע כָּל חֶרְפָּה, כָּל שִׁמְצָה,

אַךְ דִּבְרֵי הֲתֻלִּים בְּיַחַס לְגִילָהּ לֹא תִשְׁמַע בְּרָצוֹן…


פָּתַח הָאֶחָד: זְכוּרַנִי לִפְנֵי שָׁנִים תֵּשַׁע בְּעֶרֶךְ,

בְּתֵל־אָבִיב זוּ, בְּיוֹם חֹרֶף, בְּ“יוֹם חֹרֶף” כְּבַיָּכוֹל!

בַּחוּרוֹת עַרְטִילָאוֹת רָחֲצוּ בַיָּם, אֲזַי, הַפֶּרֶא,

כִּבְיוֹם בְּתַמּוּז חַם, וְהָרָקִיעַ הָיָה כָחֹל.


גַּם אֲנִי רָחַצְתִּי אִתָּם, וְאִם גַּל קְרָאַנִי צוֹחֵק:

“בּוֹא, פֹּה מֶרְחָב וָשֶׁטַח…” לָמָּה לִי מֶרְחָב וָשֶׁטַח?


אֲנִי כְבָר פַּעַם טָבַעְתִּי, טוֹב לֵישֵׁב פֹּה בְדֹחַק,

פֹּה, בֵּין הַנְּעָרוֹת וְהִתְרַחֵץ אִתָּן לָבֶטַח.


קְרָאַנִי גַל וְעוֹד גַּל וְאַחֲרֵי־כֵן קְרָאַתְנִי בַחוּרָה,

שֶׁהִיא אַף הִיא הִרְחִיקָה מְעַט וְעוֹד מְעַט הָלְאָה…

וּכְאוֹתוֹ עַמְרָם, בַּעֲלוֹתוֹ אֶל הַשְּׁבוּיָה, יִצְעַק: נוּרָא!

כֵּן אֶחְתֹּר אֵלֶיהָ בְּלֶב־יָם — הָהּ, עוֹד מְעַט וְצָלָלָה —


גַּם הִיא וְגַם אֲנִי אִתָּהּ יַחַד…אֲנִי בַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה,

וְהִיא —? מִי יֵדַע יָדֹעַ אֵיזוֹ הַפַּעַם טוֹבַעַת…

בְּשָׁעָה שֶׁרִיבָה צוֹלֶלֶת — לֹא אֶשְׁאַל אֶת פִּיהָ,

שֶׁמָא תִכָּשֵׁל בִּלְשׁוֹנָהּ, תִּכָּשֵׁל שֶׁלֹא מִדַּעַת


וְתַגִּיד: זֹאת לִי פַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי צוֹלֶלֶת!

וְאוּלַי כֹּה לִי תַגִּיד: בַּפַּעַם הַמֵּאָה…פָּחַדְתִּי

וְלֹא שָׁאָלְתִּי…אַךְ, שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! הִיא אוֹתִי שׁוֹאֶלֶת:

כַּמָּה פְעָמִים בַּחַיִּים אָהַבְתָּ, כְּלוֹמַר: יָרָדְתָּ?…


זֹאת לִי הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה…עָנִיתִי לָהּ קְצָרוֹת,

לִפְנֵי תֵשַׁע שָׁנִים, זְכוּרַנִי, וְעַתָּה, גַּם עַתָּה

אֲנִי מִסְתַּכֵּן בְּנַפְשִׁי…וְאַתְּ, אַתְּ? הִיא לָפְתָה צַוָּארִי

וְקָרְאָה: אֲנִי בְפַעַם רִאשׁוֹנָה יוֹרֶדֶת מָטָּה!


הִיא לָפְתָה בְדַבְּרָה צַוָּארִי, לָפְתָה וְעַיִן בְּעַיִן

אֶרְאֶנָּה, אֶתְבּוֹנֵן בְּפָנֶיהָ — אוֹיָה, הָאֵשֶׁת!

אֲנִי הִכַּרְתִּיהָ…מִיָּד פָּג שִׁכְרוֹנִי וְלֹא מִיָּיִן —

הֲתִזְכְּרִי לָךְ שֶׁטָּבַעְנוּ כַאן לִפְנֵי שָׁנִים תֵּשַׁע?…


הוּא טֶרֶם כִּלָּה אֶת דְּבָרָיו וּבְמַעֲלֵה הַגַּג פִּתְאֹם תּוֹפַע

דְּמוּת בַּחוּרָה, כְּבַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹ כְבַת חֲמִשִּׁים —

צוֹהֲלָה נָפְלָה עַל צַוְארֵי הַמְסַפֵּר, שֶׁעָמַד עוֹד קוֹפֵא,

אֲנַחְנוּ הֵבַנּוּ מִי הִיא…קַמְנוּ, הִשְׁתַּחֲוִינוּ מַחֲרִישִׁים.




לֹא רָאִית

מֵעוֹלָם אַתְּ

רִמְזֵי כוֹכְבֵי־רוֹם;

אוֹ רָאִית

וְלֹא הֵבַנְתְּ

אוֹתָם עַד הַיּוֹם…


אָמְנָם, אִם

נִכְסֶפֶת אַתְּ,

לְפֵשֶׁר סוֹדָם זֶה —

חַבְּקִינִי־נָא,

וּשְׁקִינִי־נָא,

עַל עֵינַי וְעַל הַפֶּה,


וּבְיַד יְמִינֵךְ

סַלְסְלִי

אֶת שַׂעֲרוֹתַי אָט,


וּפֵשֶׁר רִמְזֵי

כּוֹכְבֵי רוֹם

אֲסַפֶּר־לָךְ בַּלָּט:


כּוֹכְבֵי רוֹם

מִזְדַּעְזְעִים,

מִשְׁתּוֹמְמִים כִּמְעָט;

מְצַחֲקִים לִי

וְשׁוֹאֲלִים:

לָמָּה יַחֲבָק יָד?


לָמָּה זֶה

לֹא יִשַּׁק לָהּ,

לְנַעֲרָה זוֹ מִכְּבָר?

הֵן חשֶׁךְ שָׁם

וּדְמָמָה שָׁם,

לֹא יִרְאֶה אוֹתָם זָר.




אֶגַּע מֵיתָר —

יָצָא צְלִיל,

לְלֹא עֶצֶב,

לְלֹא גִיל.


לֹא אֲנָחָה

וְלֹא קוֹל עָז —

חִנָּם עָלָה

וְחִנָּם גָּז.


לֹא בָא בְעָצְמָה

וְלֹא רְתֵת;

נָשַׁק אֹזֶן

וְעַל סִפָּהּ מֵת…


לָמָּה נוֹלַד

וְגָוַע פֹּה?

הָהּ, לֹא הָיָה

שֵׁנִי לוֹ!


אַךְ מֵיתָרַי,

שְׁנַיִם אַךְ —

יָצְאוּ שְׁנַיִם,

אָח וְאָח.


צְלִילִים שְׁנַיִם

צְלִיל וּצְלִיל —

רֵאשִׁית מַכְאוֹב

בָּם וָגִיל…


שְׁלִישִׁי נוֹסַף —

אֵגֶל כְּאֵב,

נֵטֶף שִׂמְחָה

אַל הַלֵּב.


תָּעָה לֵב: מֶה

הָיָה לִי?

הַמַּנְגִּינָה

הִנֵּה הִיא!

*

אַךְ מֵיתָרַי —

יָצָא צְלִיל,

אַחֲרָיו חָרַד

אָחִיו בְּחִיל,


וְאַחֲרֵיהֶם

עוֹד וְעוֹד,

חֲרֵדִים כֻּלָּם —

צְלֹל וַחֲרֹד.


צְלֹל לַנֶּפֶשׁ,

חֲרֹד לַלֵּב,

עִם הַגִּיל

וְעִם הַכְּאֵב…


נַפְשִׁי רוֹגְעָה

וְנַעֲוָה —

נַפְשִׁי שְׁכוּרַת

אַהֲבָה

*

זֶה הַכִּנּוֹר

וְיָדִי זֹה —

כֹּה בְיָדִי

אַכֶּה בּוֹ!


בְּבַת אַחַת

יָצְאוּ רָב —

מִטְרוֹת צְלִילִים,

פֻּזְּרָה עָב,



טֹהַר שַׁחַק…

רֶגַע עוֹד —

וְיִבָּקַע

וְנִגְלָה סוֹד…


אַךְ הַכִּנּוֹר —

יָצָא קוֹל,

שָׁמַי גְּלוּיִים

אַחַז כֹּל.

*

אֶתְפֹּשׂ כִּנּוֹר

וְסֹב וָרֹן,

אַךְ מֵיתָרָיו,

אַךְ בְּאוֹן,


אֶקְרָא חַיִּים

בְּכָל חוּץ,

הוֹלֵךְ לְאַט לוֹ,

יָחֵל רוּץ;


כָּל רָץ וּמְמַהֵר

יְנַסֶּה עוּף,

יִשְׁלַח יָדָיו

כְּכַנְפֵי כְרוּב.


צְלִילִים שׁוֹטְפִים

שְׁטֹף וַעֲבֹר,

הוֹמִים חַיִּים,

קוֹרְאִים דְּרוֹר.

*

אַעֲבִיר יָדִי,

אַעֲבִיר אַט,

עַל הַכִּנּוֹר —

לֹא, לֹא יָד!


לִבִּי יָצָא

מִנִּי גֵו,

וְעוֹבֵר עָלָיו

בַּהֲמוֹת לֵב.


לֹא, לֹא צְלִילִים

הוֹמִים כֵּן,

רַק שְׂפָתַיִם

נָעוֹת הֵן.


שְׂפָתַי נָעוֹת

אֶל אֵל חָי,

אֲנִי תְפִלָּה

לַאדֹנָי.

הָיָה הַיּוֹם נֶשֶׁף־חֵשֶׁק בְּאוּלָם הַזִּמְרָה.

רַגְלַי, אוֹי, רַגְלַי הִתְעוּנִי בְמִקְרֶה לְהָתָם —

בָּאתִי וְעַל כִּסֵּא בַזָּוִית יָשַׁבְתִּי בְלִי אִמְרָה,

כְּאָבֵל בֵּין הַחֲתָנִים, בּוֹדֵד לְנַפְשִׁי וְיָתוֹם.


וַאֲנִי לֹא זָקַנְתִּי עֲדֶנָּה, לֵחִי לֹא נָס עוֹד,

מַשֶּׁהוּ מִשְּׂעָרִי הַנִּפְלָא שֶׁנָּשַׁר עוֹד יֵשׁ לִי,

זוּג שֶׁל עֵינַיִם לִי פְקוּחוֹת וְנוֹסָף לָזֶה אֵינִי “חָסִיד”

וְעוֹד חֻמִּי בְחֻבִּי וּבַלֵּב מְעַט אֵשׁ לִי.


אַךְ אָנֹכִי בְבוֹאִי יָשַׁבְתִּי בְזָוִית עַל כִּסֵּא,

וָאֶתְבּוֹנֵן לַהֲמוֹנֵי הַצּוֹהֲלִים הַנָּעִים בָּאוּלָם,

הֵם צָהֲלוּ קֳבָל־עָם, הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה לֹא כִסּוּ

עַל מַאֲוַיֵּי לִבּוֹתָם, רֻבָּם כְּכֻלָּם.


מְנוֹרוֹת לְמֵאוֹת שָׁם הֹעֲלוּ וְהָיְתָה חֲשֵׁכָה,

זוּגוֹת כִּי יָצְאוּ בְמָחוֹל וְנִדְמָה: רְפָאִים שָׁם חָגִים,

בָּחוּר כִּי יִקֹּד לְעַלְמָה — לָהּ יִקֹּד חֵלֵכָה,

כָּל פָּנִים לְהָבִים, לִכְאוֹרָה, וְכָל פָּנִים פְּנֵי דָגִים.


הַפָּנִים כַּבֶּגֶד הַמְּגֹהָץ, כַּנַעַל, צֻחְצְחָה לְמִשְׁעִי,

שִׂמְלַת הַבֻּבָּה וְהַבֻּבָּה — בָּשָׂר אֶחָד, גּוּף אֶחָד לָהֵנָה.

דּוֹמְמִים הֵם, כַּפְתּוֹר טָמִיר בָּם הִכּוּ וְנָעוּ כְאִישִׁים,

וַיִּרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים בָּאוּלָם: קְהַל בֻּבּוֹת! קוּם פְּחָה בָן וְאֵינָן.


מְלִיצָה נִשָּׂאָה, לֹא יְדָעוּהָ לֹא בַּיְרוֹן לֹא גֶטֶה,

נִשֵּׂאת עַל שִׂפְתֵי כָל כְּסִיל וּבְלִיַּעַל בְּעַמָּיו בְּרָקְדוֹ,

נִיבֵי פַיְטָנִים אֲצִילִים, בְּלוּלִים בִּמְטַר הַקּוֹנְפֶטִי,

צוֹרְמִים בְּעוּפָם הָאֹזֶן וּפוֹרְחִים כִּשְׁחִין עַל כָּל קָדְקֹד.


הֵם עָבְרוּ בַסָּךְ זוּגוֹת, זוּגוֹת, סוּסָה וָפֶרֶד,

לֹא הוּשַׂם בְּאַפָּם הֶחָח, מִפִּיהֶם לָקוּחַ הָרֶסֶן,

זֶה סָח בְּלִי עֲקִיפִין לָהּ חֶפְצוֹ וְהִיא לֹא הוֹלֶכֶת בְּקֶרִי,

תָּקַף עֲלֵיהֶם יִצְרָם, יֵצֶר קָטָן וְדַל, בְּפַרְהֶסְיָה.


קוֹל כִּנּוֹר וְנֵבֶל וָתֹף מִשִּׂפְתֵי הָאוּלָם לֹא פָסַק,

הָרִנָּה וְהַחַי בּוֹ נַעֲשׂוּ בְלִיל אֶחָד, לֹא טָהוֹר וְנָקִי.

יַחַד סוֹבְבוּ, סוֹבְבוּ בְמָחוֹל מְזֹהָם וּמָתוֹק,

מְזֹהָם עַד לְהִטָּמֵא וּמָתוֹק עַד כְּדֵי לְהָקִיא.



חָפַצְתִּי צֵאת, צֵאת…אַךְ לֹא הָיְתָה לִי עוֹד כָּל יְכֹלֶת,

רָחַב הַפֶּתַח בְּהִכָּנְסִי וְעַתָּה כֹה צַר וְאֵין מוֹצָא!

קוּם — אִם אָמַרְתִּי — וְאֶסָּחֵף וְאֹבַד בְּתוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת

הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הָרַבָּה שֶׁבַּעֲדִי חוֹצָה.


קוֹל כִּנּוֹר וְנֵבֶל וָתֹף וּפִתְאֹם יְרִיָּה — אֵין דָּבָר,

אִישׁ יָרָה חֵץ בְּרַקָּתוֹ בִּמְעַרְבֵּל הַתֹּהוּ־וָבֹהוּ.

אֵל אֱלֹהָי! לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהָיָה בָאוּלָם לִי חָבֵר;

לוּ יֵשׁ אִתִּי אֶקְדָּח בְּכִיסִי, וְעָשִׂיתִי, חֵי נַפְשִׁי, כָמוֹהוּ.



בַּבַּיִת, שֶׁבּוֹ גַרְתִּי, הָיְתָה שִׁפְחָה —

סֵמֶל הַשִּׁמָּמוֹן;

תָּמִיד יָשְׁבָה לָהּ עַל יַד הַסִּירִים,

כְּעוֹרֵב שָׁחוֹר בֵּין פִּרְחָחָיו,

וְשָׁפְתָה אוֹתָם וְשָׁרָה שִׁירִים —

שִׁירֵי הָמוֹן.


וַתְּהִי הַשִּׁפְחָה טְרוּדָה כָל הַיָּמִים,

וּבַלֵּילוֹת טְרוּדָה;

וְהָיוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ פְּרוּעוֹת עַל הַשָּׁכֶם —

מֵאֵין דֵּי זְמָן לַעֲשׂוֹתָן;

בְּיָדַיִם מְפֻחָמוֹת אָכְלָה אֶת הַלָּחֶם,

עֲנִיָּה,מְרוּדָה.


לַיְלָה, לַיְלָה הָיוּ בָאוֹת מִן הַמִּטְבָּח

לְחִישׁוֹת־דְּבָרִים —

הַשִּׁפְחָה יָשְׁבָה שָׁם וּבְחֵיקָהּ פָּרוּר,


וְהִיא שׁוֹטֶפֶת אוֹתוֹ וּמְקַלֶּלֶת —

שׁוֹטֶפֶת וּמְקַלֶּלֶת: אָרוּר,

אָרוּר אַתָּה כְּלִי־בֵית־זָרִים…


וּפַעַם בָּאתִי בְשָׁעָה מְאֻחֶרֶת,

לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

הַכֹּל נָמוּ, גַּם הַשִּׁפְחָה נָמָה,

סִירֶיהָ עָמְדוּ שְׁפוּתִים עַל הַכִּירָה,

הֶחָתוּל נָם לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ, וּבַדְּמָמָה

נִשְׁמְעוּ כְבָר צַעֲדֵי יוֹם מָחָר.


קָרַבְתִּי דֹּם אֵלֶיהָ וָאֶסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ:

אֵל הָיוּ פְנֵי הֲמוֹנִית, פְּנֵי בַת־כִּירָה:

שַׂעֲרוֹתֶיהָ נָחוּ פְרוּעוֹת עֲלֵי כָרָהּ.

“אָרוּר אַתָּה, סִירִי!” דוֹבְבָה בִשְׁנָתָהּ.

בַּחַלּוֹן נָפְלָה קֶרֶן־בֹּקֶר, קֶרֶן־בָּרָה,

נָחָה יָשָׁר עַל פָּנֶיהָ לַהֲעִירָהּ…


בַּבַּיִת, שֶׁבּוֹ גַרְתִּי, הָיְתָה שִׁפְחָה,

סֵמֶל הַשִּׁמָּמוֹן —



מִבֹּקֶר יוֹם

עַד עֶרֶב לֵיל

הוּא אַחֲרַי נָע

וְנָד כַּצֵּל.


בַּגַּן, בַּגַּיְא

וְעַל הָהָר

וְאִם בַּשְּׁבִיל —

גַּם הוּא שָׁם סָר.


בֵּית אִמִּי זֶה,

אֶסָּתֵר פֹּה,

לַחַלּוֹן יֵט

וְדָפַק בּוֹ:


"חֶפְצִי־בָהּ!

חֶפְצִי־בָהּ!

צְאִי אֵלַי,

הִגָּלִי נָא!"



אָמַרְתִּי לוֹ:

הוֹי, לָמָּה כֹה

דָּבַקְתָּ בִּי?

לֵךְ מִפֹּה!


לְיָמִין אֵט —

לִי יַצִּיג פָּח;

וְאִם אֵפֶן שְׂמֹאל —

וְדַרְכִּי סָךְ.


אֶתְחַנֵּן, אֵבְךְּ:

"הָהּ, סוּר מִנִּי,

שְׂטֵה מֵעָלַי,

תֵּן דֳמִי לִי!"


הוּא אֵינוֹ נָע

וְאֵינוֹ זָע —

רַק "חֶפְצִי־בָהּ!

חֶפְצִי־בָהּ!"


וַיְהִי הַיּוֹם,

עִם הַעֲרֵב־יוֹם,


וַאֲנִי בַכֶּרֶם

יוֹשְׁבָה דֹם.


וְנַעֲרֵי חֶמֶד,

בַּחוּרֵי צְבִי,

בֶּהָמוֹן יוֹשְׁבִים

מִסָּבִיב לִי.


הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה

בְּפַאֲתֵי יָם;

כָּל פָּנִים לַהַב,

כָּל אֶשְׁכֹּל דָּם.


פִּתְאֹם יִפְנוּ

וְיֹאמְרוּ לִי:

"צְאִי, חֶפְצִי־בָהּ,

בִּמְחוֹלוֹת צְאִי!"


אָז אָקוּם חִישׁ

בִּמְעוּף הָעוֹף

וּכְרוּחַ קַלָּה —

וְחוּל וָסֹב.


כַּף רַגְלִי תִגַּע

וְלֹא תִגַּע מְאוּם;

הֲלָאָרֶץ אֵלֵךְ?

אִם נִשֵּׂאת רוּם?


הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה

בְּפַאֲתֵי יָם;

כָּל פָּנִים לַהַב,

כָּל אֶשְׁכֹּל דָּם;


כָּל עַיִן יוֹקְדָה

וְצוֹפָה בִי:

"צְאִי, חֶפְצִי־בָהּ,

בִּמְחוֹלוֹת צְאִי!"


אָז אָחוּל, אָחוּל

עַד אֲבֹד לֵב;

שִׂמְלָתִי רָחֲבָה,

וְנֶעֱלַם גֵּו.


אֲנִי גַל רוּחַ,

וְלַבַּת אֵשׁ —


אַל תִּקְרַב עָדַי,

הָלְאָה גֵשׁ!


הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה

בְּפַאֲתֵי־יָם;

כָל פָּנִים לַהַב,

כָּל אֶשְׁכֹּל דָּם.


"רְאוּ: חֶפְצִי־בָהּ!

רְאוּ, אַף רְאוּ!"

כֹּה אֶשְׁמַע קוֹלוֹת,

וְקוֹלוֹ הוּא.


עֲלֵי גֶפֶן

עָמַד שַׁח,

וְלַגֶּפֶן

אֶשְׁכֹּל רָךְ.


צִפֹּרֶת־כְּרָמִים

שָׁם נָמָה לָהּ,

הוּא שָׁלַח יָדוֹ

וְאָחַז בָּהּ,


אֶל פִּיו הִקְרִיבָהּ

בִּנְשִׁיקַת־חֹם —

וְאֶל תַּחַת רַגְלַי

הִשְׁלִיכָהּ דֹּם


וַיִקְרָא: "נַפְשִׁי

הִשְׁלַכְתִּי לָהּ, —

וַתִּרְמְסֶנָּה

" חֶפְצִי־בָהּ!"


אָז צָעַקְתִּי,

סָפַקְתִּי כָף,

וּמְחוֹלִי נִדְמָה

בוֹ בִיעָף.


לָאָרֶץ אֶכְרַע

וְאָתוּר חִישׁ —

הָהּ, נַפְשׁוֹ, נַפְשׁוֹ —

נֶפֶשׁ אִישׁ!


הִיא נָחָה צְחוֹרָה

וָאֶגַּע בָּהּ —


אָז תֵּעוֹר פִּתְאֹם

וְתִפְרַח לָהּ.


“הִיא עָפָה! עָפָה!”

וְקוֹלִי עָז —

הוּא הִבִּיט רֶגַע

וּכְרֶגַע נָס.


הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה,

אֵינֶנָּה עוֹד;

כָּל פָּנִים — חִידָה,

כָּל אֶשְׁכֹּל — סוֹד.


נַעֲרֵי חֶמֶד,

בַּחוּרֵי צְבִי,

בַּכֶּרֶם יוֹשְׁבִים

מִסָּבִיב לִי.


יַבִּיטוּ אַחֲרָיו,

יָנִיעוּ רֹאשׁ…

יְחַכּוּ דוּמָם

כֹּה עַד בּוֹשׁ.


אָז יָקוּם אֶחָד

וְשֵׁנִי קָם…

קָדְרוּ, כָּהוּ

פַּאֲתֵי־יָם.


"אָנָה הָלַךְ?

אָנָה בָא?

חֶפְצִי־בָהּ?

חֶפְצִי־בָהּ?"


רוּחַ עָבְרָה,

הֵנִיעָה בַד

וְאֶת צַמָּתִי —

כְּמוֹ בְיָד.


פִּתְאֹם אֶרְאֶה

כְּבַחֲלוֹם:

צִפֹּרֶת־כְּרָמִים

עָפָה דֹם,


וַעֲלֵי כְתֵפִי

תֵּשֶׁב־לָהּ:


"חֶפְצִי־בָהּ?

חֶפְצִי־בָהּ?"


לְאַחַר יָמִים

שָׁמַעְתִּי אֵת

הַשְּׁמוּעָה עוֹבְרָה:

הַנַּעַר מֵת.


עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה

בְּעֶצֶם יוֹם,

כְּמוֹ צִפֹּרֶת

שָׁכַב דֹּם.


וָאָבוֹא הֵנָּה —

וּבְכָל הַשְּׁבִיל

לֹא שָׂשׂ לִקְרָאתִי

אֱלֵי גִיל.


רַק קוֹלוֹ אֶשְׁמַע

וְלֹא אֵדַע מָה…

"חֶפְצִי־בָהּ?

חֶפְצִי־בָהּ?"



כּוֹכַב זָהָב נָפַל מִן הַשְּׁחָקִים,

זִיק מִמְּרוֹמִים נָפַל —

וְצָלַל בָּעֲרָפֶל.


שִׁירַת זָהָב מִשִּׂפְתוֹתַי דֹּם נִתָּקָה,

שִׁירָה קְטַנָּה, נָאָה,

וְהַלַּיִל בְּלָעָהּ.


זֶה הָיָה רֶגַע שֶׁל נְפִילָה אֶל חֵיק הַמָּוֶת:

חִשֵּׁב כְּבָר הַכּוֹכָב לִכְבּוֹת וּלְהֵעָלֵם

וְהַשִּׁיר — הֵאָלֵם.


וְהִנֵּה נִפְגְּשׁוּ בִתְהוֹם הַלֵּיל הַשִּׁיר וְהַשַּׁלְהָבֶת,

שִׁיר הָאָדָם נִפְגַּשׁ עִם הַשְּׁבִיב מִמְּרוֹמִים,

עֵינַיִם לְעֵינַיִם, פֶּה לְפֶה —

וְהִבְרִיקוּ עוֹד הַפַעַם זֶה לְעֻמַּת זֶה,

עוֹד הַפַּעַם אוֹרוּ פְנֵי שְׁנֵי הַיְתוֹמִים.






לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת

נָשָׂא גִלְעָד אִשָּׁה,

יָלְדָה לוֹ הָאִשָּׁה,

יָלְדָה לוֹ חֲמִשָּׁה.


אֶחָד אִלֵּם, וְאֶחָד חֵרֵשׁ,

וְאֶחָד שְׁתוּם־הָעָיִן,

אֶחָד גִּדֵּם וְאֶחָד חִגֵּר —

וְכֻלָּם שׁוֹתִים יָיִן.


זֶה מִדְּלִי, זֶה מִדְּלָיַיִם

וְזֶה מִתּוֹךְ הַשֹּׁקֶת,

אַחַר שְׁתִיָּה, שְׁתִיָּה שְׁנִיָּה,

וְאַחַר כַּךְ מַחְלֹקֶת.


הָאִלֵּם קִלֵּל, הַחֵרֵשׁ הֵשִׁיב,

וּשְׁתוּם הָעַיִן רָאָה:


גִדֵּם וְחִגֵּר נֶאֱבָקִים —

רָאָה מִתּוֹךְ הֲנָאָה.


יָלְדָה עוֹד בֵּן אֶחָד

אִשָּׁה לוֹ אַחֶרֶת,

לֹא נִמְצָא מוּם בַּשִּׁשִּׁי —

וְגֹרַשׁ מִנִּי קָרֶת…


בָּנָה גִלְעָד בַּיִת

מִשָּׁמִיר וּמִשַּׁיִת

וְלַחֲמֵשֶׁת בָּנָיו

הִנְחִיל אֶת הַבָּיִת.


רָבוּ עָלָיו יוֹם כֻּלּוֹ

וְעַד הֱיוֹת הַבֹּקֶר;

הַבֹּקֶר אוֹר — הִשְׁלִימוּ,

וּבְהֶסְכֵּם כֹּל: נַחְלֹקָה!


נַחֲלֹק אֶת הַבָּיִת —

יָצְאָה הַמִּשְׁפָּחָה,

יָצְאָה אֶל הַבַּיִת

בִּצְעָקָה וּבִצְוָחָה…


לִי הַמַּרְתֵּף! וְלִי הַקִּירוֹת!

וְלִי תְהִי עֲלִיָּתוֹ!

לִי דַלְתוֹתָיו וּמִפְתָּנוֹ,

לִי גַגּוֹ וַאֲרֻבָּתֹו!


כָּל אֶחָד קָשַׁר חֶבְלוֹ,

אֱלֵי חֵלֶק בֵּיתוֹ,

לְחֶלְקוֹ אָמְנָם קְשָׁרוֹ,

אַךְ לֹא יוּכַל שְׂאֵתוֹ.


לֹא יוּכַל זוּז מִמְּקוֹמוֹ

וְיִמְשֹׁךְ בּוֹ בַחֶבֶל,

לַהֶבֶל בְּעֻלּוֹ יִמְשֹׁךְ,

וְנֶאֱנַח לַהֶבֶל…


כָּל אֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה

יָשַׁב לָפוּשׁ רֶגַע,

הַיָּד בַּחֶבֶל תֹּאחַז

וְכֹה בִלְבָבוֹ יֶהְגֶּה:


הוֹי, לָמָּה לְגִלְעָד נוֹלְדוּ

בָּנִים לוֹ אֲחָדִים?


טוֹב לֶדֶת בֵּן רַק אֶחָד

וּבְנוֹת חֲמִשָּׁה בָתִּים…


בְּאֶחָד יִשְׁכַּב, בַּשֵּׁנִי יִישָׁן,

בַּשְּׁלִישִׁי יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה,

לַבַּיִת הָרְבִיעִי יַזְמִין אוֹרְחִים,

בַּחֲמִישִׁי יַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה.


אַחַי, שֶׁלֹא נוֹלְדוּ,

אִם בָּאוּ וְאִם רָאוּ

אֲשֶׁר לִי הִנְחִיל אָבִי

גִּלְעָד — וְהִתְפַּקָעוּ!



יוֹם־יוֹם אֲנַחְנוּ נִפְדִּים וְנִגְאָלִים…מִי הֵם

וְאֵיפֹה הֵם הַפּוֹדִים וְהַגּוֹאֲלִים?

נַעֲנִים הֵם, מִתּוֹךְ עִנּוּיִים קָפְצוּ פִיהֶם,

לֹא יְבַקְשׁוּ בְּעֶלְבּוֹנָם כְּלוּם וּבְנִיהֶם

כְּלוּם לֹא שׁוֹאֲלִים…


בּוֹעֵר שַׂק זְהָבֵנוּ בְצִבְעֵי קֶשֶׁת שׁוֹנִים,

עַל אוֹצָרֵנוּ נָפְלָה קֶרֶן אוֹר, מַדְהֵבָה בוֹעֲרָה;

בּוֹעֲרִים וְלֹא אֻכָּלִים רִבֲבוֹת אֲדַרְכְּמוֹנִים.

מֵאַיִן לָנוּ כָל הָרְכוּשׁ הַזֶּה? לֹא מֵעֲדַת אֶבְיוֹנִים

עֲנִיָּה סֹעֲרָה?


חָזַקְנוּ בְיָם הַחַיִּים, עָמַדְנוּ בוֹ כִסְלָעִים,

אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה נְבָרֵךְ: יִישַׁר כֹּחֲכֶם!

הַאִם לֹא נֵדַע אֵל הַכֹּחוֹת מֵהֵיכָן בָּאִים

וְחוֹתְרִים לְתוֹךְ תּוֹכֵנוּ…אִם לֹא מִן הַנִּכְנָעִים,

מִן הַמִּשְׁתּוֹחֲחִים?


תְּהוֹם אַהֲבָה וּמָוֶת זֶה — מֵאַיִן לָנוּ?

יְפִי חַיִּים אֵלֶּה — מֵהֵיכָן אָנוּ שׁוֹאֲבִים?

לֹא אֶזְכֹּר מִי וָמִי זֶה שָׁאַל מֵאִתָּנוּ —

אֲנִי אוֹ אַתְּ? מִי שָׁאַל וּמִי עָנָה:

מִן הַכּוֹאֲבִים.



תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.