א.    🔗

יָשַׁב חֶבֶר רוֹעִים וְשָׁר

בָּהָר, סְבִיב יְרוּשָׁלֵם,

עִם לַיְלָה צָלְלָה בָהָר

הַשִּׁירָה וַתֵּאָלֶם.

הָעֵדֶר בָּא אֶל גִּדְרוֹת צֹאן,

וְאֵשׁ הָאָח דְָּעָכָה,

כָּאֵשׁ כֵּן שָׁקְעָה שִׁירַת אוֹן,

אַךְ שָׁקְעָה – וְנִשְׁכָּחָה…

בִּנְקִיקֵי צוּרִים מִכָּל צַד

בִּצְבְּצוּ נִסְתָּרִים

וּמַחֲרִישִׁים אָהֳלֵי בַד,

מִשְׁכְּנוֹת יְשָׁרִים.

הַיָּרֵחַ שָׁט בָּרוֹם

תָּלוּי עַל בְּלִימָה,

יַז עַל סֻכּוֹת אוֹר וַחֲלוֹם,

וְעַל יְשֵׁנִים פְּנִימָה.

חֲלוֹם וְאוֹר כֶּסֶף! אַךְ לַשָּׁוְא

הֵם טֹוִים, שׁוֹזְרִים רֶשֶׁת, –

הַחֲלוֹם יְפַךְ, הַכֶּסֶף זָב,

לַנָּם לֹא יוּכְלוּ גֶשֶׁת.

הָאֹהָלִים פְּרָזִים הֵם

וּבְטוּחִים כְּמִבְצָרִים,

הַחֲשֵׁכָה בָם כְּמוֹ אֵם,

שׁוֹמֶרֶת עַל הַנְּעָרִים.

הָעוֹלָם הוּא לְחוּד, וּלְחוּד

אֹהֶל־רוֹעִים דּוֹמֵם,

לֹא יִשְׁלַח שָׁם יָרֵחַ חוּט

מִכַּסְפּוֹ וַחֲלוֹמוֹ…

הָרוֹעֶה נָם וּבְנוּמוֹ לֹא

יְזַעֲזֵהוּ דָבָר,

עִם הַחֲלוֹם, יָרֵחַ, בּוֹא

וְשַׂמַּח מֵת בַּקָּבֶר…

עֲמֵלִים יַחַלְמוּ מִתּוֹךְ

פֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָם,

וּמִתּוֹךְ עַז שִׁירָם־רֹךְ –

לֹא יַחַלְמוּ בִשְׁנָתָם!

מִי שֶׁרָעָה צֹאן בַּיּוֹם

וְעִם עֶרֶב שָׁר – זֶה יֵלֶא,

לֹא יֵדַע זֶה בִּשְׁנָת חֲלוֹם,

וְיִישַׁן שְׁנַת עֲמֵלִים.

 

ב.    🔗

הַיָּרֵחַ בָּא בָעָב –

נִצְפּוּ אֹהָלִים;

נִנְעֲרוּ כְמוֹ עַל פִּי צַו

וּמִכָּל צַד – הַצְּלָלִים.

נָחוּ, זָחֲלוּ בַלָּאט,

דּוֹמְמִים וּזְהִירִים,

נִרְאִים נֶעֶלְמוּ כִמְעַט קָט,

נַעֲשׂוּ בִלְתִּי נִרְאִים.

הִנֵּה הָאָח! אַךְ זֶה לֹא כְבָר

לָהּ הָיוּ פְנֵי מְדוּרָה,

וַחֲבוּרָה שָׁרָה שָׁם, הֵד הַר

לָהּ עָנָה לַחֲבוּרָה.

עַתָּה נָדַם שָׁם הַכֹּל,

רַק אֶחָד מִן הָרוֹעִים

יוֹשֵב עוֹד עַל גִּבְעַת חוֹל

בְּלֵב וּבְפָנִים נוֹהִים…

פִּתְאֹם קָם וְעָמַד דֹּם

כַּצֵּל אֲשֶׁר עֲטָפוֹ;

בַּסְּפִינָה עָלָה זֶה הַיּוֹם –

שֶׁבָּא מֵאַרְצוֹת צָפוֹן.

לֵיל־שִׁמּוּרִים לֵיל זֶה לוֹ,

רִאשׁוֹן לֵיל בָּאָרֶץ –

הֲיַחֲלֹף וְלֹא יָמוּת בּוֹ?

לוּ יָדַע עַתָּה דָרֶךְ –

הַדֶּרֶךְ לְעֵין־דוֹר… "עוֹד שָׁם

בְּעַרְבַת שֶׁלֶג צְחוֹרָה,

בִּדְרָכִים אֵתַע, שְׁבִילִי בָם

חָפַצְתִּי מְצֹא עֵין־דּוֹרָה.

הַדֶּרֶךְ לְעֵין־דּוֹר… עֵין דּוֹר!

גָּדוֹל מְאֹד מַכְאוֹבִי,

אַתְּ בַּעֲלַת אוֹב, בְּלֵיל זֶה שְׁחוֹר

קָסֳמִי נָא בָאוֹב לִי!"

אַךְ יָצָא דָבָר זֶה מִפִּיו –

וּסְעָרָה הִתְחוֹלָלָה,

בָּה בְּלִיל נֶאָצוֹת נִשְׁמַע וְרִיב,

וּצְוָחָה בָהּ וּקְלָלָה.

לְפֶתַע פִּתְאֹם נָדַם כֹּל,

נִגְלָה שׁוּב הַסַּהַר;

זְקֵנָה בָלָה, בַּת־שְׁאוֹל

עָמְדָה לִפְנֵי הַנָּעַר.

 

ג.    🔗

מִי קְרָאַנִי? בְּפִנַּת גַּג

נַמְתִּי – שַׂק עַל גַּבֵּי שַׂק,

שְׁנָת מְתוּקָה עַד מְאֹד –

לוּ יָכֹלְתִּי לִישֹׁן עוֹד!

מִי קְרָאַנִי, תָּם אוֹ זֵד?

קוֹל שָׁמַעְתִּי, קוֹל אוֹ הֵד?

יָשַׁנְתִּי! כַּמָּה? בּוֹא וּשְׁאַל:

אֶלֶף דּוֹר אוֹ רֶגַע קַל?

רֶגַע קַל יֵשׁ עוֹבֵר אָט,

וְאֶלֶף דּוֹר כְּרֶגַע קָט.

מִי קְרָאַנִי, שֵׁד אוֹ אִישׁ?

בָּאתִי עַל כְּנַף רוּחַ חִישׁ,

לֹא הִסְפַּקְתִּי קַחַת כֹּל,

שָׁכַחְתִּי רֶגֶל וְיַד שְׂמֹאל;

עַיִן אַחַת, עֵין יְקוֹד,

לֹא הִסְפַּקְתִּי פְקֹחַ עוֹד.

אָכַלְתִּי גְרִיס, שָׁתִיתִי רְסִיס,

וְעַל זְנַב עַכְבָּר וַחֲזִיז

עַפְתִּי, בָּאתִי – לְשֵׁם מָה?

מִי קְרָאַנִי? קְרָא לִי, קְרָא!

מִי מֵעֵינַי קָרַע אֵד?

מִי וָמִי הוּא, אִישׁ אוֹ שֵׁד?

מִי בַלֵּיל, בְּזֶה הַתּוֹר

בָּא, מִתְגַנֵּב אֶל עֵין־דּוֹר?

סוֹד מִנְשִׁיָּה מִי בָא גְנֹב?

גְּנֹב מֵאֵשֶׁת בַּעֲלַת־אוֹב…

מִי עַל פִּתְחִי יַךְ? עֲנוּ,

אַם זֶה רָשׁ אוֹ מֶלֶךְ הוּא?

רָשׁ אוֹ מֶלֶךְ, סָס אוֹ עָשׁ?

אוֹ יַחַד אֶחָד: מֶלֶךְ רָשׁ?

 

ד.    🔗

מֶלֶךְ רָשׁ… לֹא דִבְּרָה עוֹד,

צֵל גָּח, גָּח וֶהֱצִיפָהּ,

כִּסָּהּ מַעֲטֵה דְמִי וָסוֹד –

הַנַּעַר עָמַד נִפְעָם.

הוּא יָכֹל צַוֹּת לָהּ וּדְרשׁ

לַמֵּת מִקֶּבֶר יַעַל,

זְכוּת מֶלֶךְ רָשׁ… אַךְ הוֹרִיד רֹאשׁ,

לֹא דָבָר מֶנָּה שָׁאַל.

הִיא חִכְּתָה, חִכְּתָה לוֹ מְעַט

וְאַחַר כַּךְ פִּהֵקָה,

אַךְ פִּהֲקָה – רְאֵה, חָתוּל קָט

מִתְחַמֵּם בּוֹ בְחֵיקָהּ.

הִיא תְפַהֵק עוֹד וּבְפַהֲקָהּ כֹּה

כֵּן תִּבְרָא יֵשׁ מֵאַיִן:

מֵתִים עוֹלִים סָבִיב לוֹ –

הַנַּעַר סָגַר עָיִן.

הַמֵּתִים עוֹבְרִים דֹּם בַּסָּךְ

עִם רָז לוֹ רֵיחַ קָבֶר;

“שְׁאַל הַמֶּלֶךְ, וְנַגִּיד לָךְ…”

אַךְ הוּא לֹא יִשְׁאַל דָּבָר.

“שְׁאַל וְנַגִּיד לָךְ הַכֹּל…”

הוּא עָמַד בֵּין הַצְּלָלִים,

עָמַד דֹּם בֵּין עוֹלֵי שְׁאוֹל,

אַךְ דָּבָר לֹא יִשְׁאָלֵם.

עוֹד קְהַל הַמֵּתִים טֶרֶם מָשׁ,

עוֹד הוּא מַמְתִּין דּוּמָם –

לַשָּׁוְא! לֹא מֶלֶךְ הוּא רַק רָשׁ,

לֹא יִשְׁאַל אוֹתָם מְאוּמָה.

לֹא מֶלֶךְ הוּא רַק רָשׁ, וְאִם

יִצְעַק לוֹ לַמָּוֶת –

יְקַו לְעֶזְרַת אֱלֹהִים

בְּנַפְשׁוֹ הַכּוֹאָבֶת.

הַלַּיְלָה אָרַךְ עוֹד זְמָן רַב,

הָהּ, לֵיל שִׁמּוּרִים אָרֹךְ!

הַמֵּתִים עוֹמְדִים עוֹד – לַשָּׁוְא!

שׁוּר, כּוֹכָב שַׁחַר דָּרָךְ!

עִם בֹּקֶר קָמוּ רוֹעֵי צֹאן

אֶל צֹאנָם וְאָל בְּקָרָם,

וּמְצָאוּהוּ מָלֵא אוֹן

וְעוֹר פָּנָיו קָרָן.