בָּדָד בְּקַפֶּלַּת־יָעַר,

לִפְנֵי תְמוּנַת בְּתוּלַת־מָרוֹם,

כָּרַע נָפַל בְּעַנְוַת־רוּחַ

עֶלֶם חִוֵּר וְצָנוּעַ.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! אָנָא תְנִי לִי

כְּרֹעַ נֶצַח פֹּה עַל סִפֵּךְ,

אַל תְּגָרְשִׁי אוֹתִי נֶצַח

אֶל חֵיק עוֹלָם קַר וְחוֹטֵא.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! בְּאוֹר הַחַמָּה

נוֹסֵס שְׂעָרֵךְ, קַרְנֵי קְוֻצּוֹת;

בַּת־צְחוֹק מְתוּקָה מִשְׁתַּפֶּכֵֶת

סְבִיב שׁוֹשַׁנֵּי שִׂפְתוֹתָיִךְ.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! אֵל עֵינַיִךְ

בְּאוֹר־כּוֹכָבִים לִי תַזְהֵרְנָה;

סִירַת־חַיִּים תּוֹלִיךְ שׁוֹלָל,

וְכוֹכְבֵי־רֹם יְנַהֲלוּ בֶטַח.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! אֶשָּׂא תָּמִיד

צַעַר כָּל נִסְיוֹנוֹתָיִךְ,

אֶת תֹּם אַהֲבָתִי אַפְקִיד

רַק בְּאִשֵּׁך הַלּוֹהָטֶת.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! רַבַּת־חֶסֶד

וְרַבַּת־פְּלָאִים, נָא שְׁמָעִינִי,

תְּנִי הַיּוֹם לִי אוֹת שֶׁל רָצוֹן,

רַק אוֹת־רָצוֹן אֶחָד קָטֹן".

פִּתְאֹם הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא הַמְבֹהָל,

נֶעֶלְמוּ פִתְאֹם הַיַּעַר וְהָאֹהֶל,

הָעֶלֶם עוֹד נָבוֹךְ, מִתְבּוֹנֵן הוּא עַל

הַתְּמוּרָה, הִתְרַחֲשָׁה בִמְעוּף־עַיִן קַל.

בְּאוּלָם כֹּה נֶהְדָּר יַעֲמֹד, יִשְׁתּוֹמֵם

לַמַּדּוֹנָה הַיּוֹשְׁבָה, אַךְ אֵין אוֹר מְרוֹמִים,

נַעֲרָה חֲמוּדָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם דֹּם

וּמְבָרְכָה וּמְחַיְּכָה בְצַהֲלַת־תֹּם.

וּרְאֵה! מִקְּוֻצַּת רֹאשָׁה צָהֹב

בְּיָדָהּ תָּלְשָׁה תַּלְתַּל־זָהָב,

וַתֵּפֶן לָעֶלֶם בְּקוֹל־שְׁחָקִים רַךְ:

“אֶת שְׂכָרְךָ הַטּוֹב עַל־אֲדָמוֹת נָא קַח!”

אֱמֹר, מִי עֵד לְקִדּוּשִׁין אֵלֶּה?

הַאִם לֹא תִרְאֶה צְבָעִים רֶשֶׁת

לוֹהֲטָה בִשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת?

קוֹרְאִים לָהּ בְּנֵי־אָדָם: קֶשֶׁת.

כְּרוּבִים עוֹלִים, יוֹרְדִים, בָּאִים,

מְנַפְנְפִים בְּמַשַּׁק כְּנָפָם,

שִׁירִים יֶהֱמוּ נִפְלָאִים

בְּהִתְלַכְּדוּת קוֹלוֹת יָפִים.

הָעֶלֶם יֵדַע לְאָן בְּטִיסָה

יָעוּף מְלֵא גַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים,

הוּא הָלְאָה לְאַרְצוֹת־מֶרְחָק נִשָּׂא,

הַהֲדַס שָׁם יִפְרַח לְעוֹלָם.

מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַנַּעַר —

וְיִשָּׁבֵר בּוֹ הַלֵּב,

פָּנָיו יַעֲנוּ כָל הַצַּעַר,

חָרוּת בָּם כָּל מְרִי הַכְּאֵב.

רוּחַ קַלָּה מְנַשֶּׁבֶת,

מִצְחוֹ חַם תְּלַטֵּף אָט,

רִיבָה בְּבַת־צְחוֹק מְלַבֶּבֶת,

תָּבִיא נֹחַם לוֹ מְעָט.

אֶל הַיַּעַר דּוּמָם יָנֹס

מֵהֲמוֹן וּשְׁאוֹן הָעִיר;

הוֹמִים צוֹהֲלִים אִילָנוֹת,

כַּנְפֵי־רְנָנִים פּוֹצְחוֹת שִׁיר.

אַךְ הַשִּׁיר — הוּא נִדְמֶה מַהֵר,

לִשְׂשׂוֹן הַיַּעַר בָּא הַקֵּץ,

בִּקְרֹב הַנּוּגֶה אֶל הַיַּעַר

אָבֹל אָבְלוּ עוֹף וָעֵץ.

עַל סוּסוֹ יִרְכַּב פָּרָשׁ דֹּם

וְנוּגֶה בְמוֹרַד הָר:

"לְאָן? הַלְחֵיק חֶמְדָּתִי תֹם,

אוֹ אֱלֵי קֶבֶר צָר?"

הֵד הָרִים יַעַן זָר:

“אֱלֵי קֶבֶר צָר!”

וְהָלְאָה יִרְכַּב רְכֹב וַעֲבר

וְנֶאֱנָח בַּלָּט:

"אִם שׂוּמָה עָלַי לָרֶדֶת בּוֹר, —

הִנֵּנִי, שָׁם מְנוּחַת־עַד!"

הֵד הָרִים יַעַן חַד:

“מְנוּחַת־עַד!”

דִּמְעָה מִתְגַּלְגְּלָה דֹם מִלְּחִי

הַפָּרָשׁ בִּיגוֹן אֵין־סוֹף:

"וְאִם רַק בַּקֶּבֶר מְנוּחָה לִי, —

לִי גַם בַּקֶּבֶר טוֹב".

הֵד הָרִים יַעַן כְּאוֹב:

“בַּקֶּבֶר טוֹב”.

בְּחֵיק הַלֵּיל הָאָפֵל שָׁקַע

הָאַרְמוֹן עַל הָהָר הָרָם;

אַךְ בַּגַּיְא יָאִירוּ בְרָקִים,

צְלִיל חֲרָבוֹת נִשְׁמָע שָׁם.

אַחִים נִצִּים שָׁם נִזְעָמִים

בַּחֲמַת־עֹז וּבְשִׂנְאַת־עַד.

אֱמֹר, מַדּוּעַ הֵם נִלְחָמִים

עִם הַחֶרֶב תּוֹךְ הַיָּד?

הִיא, הַשּׁוֹעָה, בְּעֵינֵי־לַהֲבָהּ

אֶת הַקְּרָב הִצִּיתָה בֵין

שְׁנַיִם אַחִים שְׁכוּרֵי אַהֲבָה

לָהּ, לְלַאוּרָה בַּת־הַחֵן.

מִי מִשְּׁנֵיהֶם, מִי יָנִיעַ

לִבָּהּ וְתוֹשִׁיט לוֹ הַיָּד?

לֹא הַשֵּׂכֶל פֹּה יַכְרִיעַ, —

חֶרֶב, צְאִי, הַכְרִיעִי אָתְּ!

בְּאֹמֶץ־נֶפֶשׁ הֵם נֶאֱבָקִים,

הַךְ וָהָךְ בְּסֵתֶר צֵל.

הוֹי, גּוּרִי לָךְ, אַתְּ חֶרֶב־נָקָם,

אוֹר־מַתְעֶה זָה בְּחֵיק הַלֵּיל.

אוֹיָה! אוֹיָה! אֲחֵי־דָמִים!

גֵּיא־הֲרֵגָה, אוֹיָה לָךְ!

אַרְצָה נוֹפְלִים שְׁנֵי הַקָּמִים,

אָח — בַּרְזִלּוֹ בְּלֵב אָח.

שָׁנִים מֵאוֹת חָלְפוּ, תַּמּוּ,

קֶבֶר כִּסָּה אוֹתָם קָר;

אַרְמוֹן — חָרְבָּה שֶׁנָּשַׁמָּה,

נִשְׁקָף מֵעַל רֹאשׁ הָהָר.

אַךְ בַּמּוֹרָד, תּוֹךְ הַבִּקְעָה,

רַחַשׁ סוֹד עִם־לַיְלָה קָם;

לְשׁוֹן חֲרָבוֹת שָׁם מַבְרִיקָה,

זוּג הָאַחִים נִלְחָם שָׁם.

I

גַּם הַנְס וְגַם גְּרֵיטָה יְרַקְּדוּ הַיּוֹם

בְּצַהֲלַת־גִּיל וּבִרְנָנָה;

פֶּטֶר עוֹמֵד כֹּה אִלֵּם, דֹּם,

עַל פָּנָיו תִּשְׁכֹּן עֲנָנָה.

הַנְס הוּא הֶחָתָן, הִיא כַּלַּת־הַחֵן,

עֲדוּיִם לְחַג וְהִלּוּלִין.

פֶּטֶר הָאֻמְלָל חוֹרֵק שֵׁן,

מִתְהַלֵּךְ בְּבִגְדֵי הַחֻלִּין.

פֶּטֶר מְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְסָח,

וִילַוֵּם בְּעַיִן דּוֹמַעַת:

"לוּלֵא נְבוּנוֹתִי עַד־כְּדֵי־כָךְ —

וְאִבַּדְתִּי עַצְמִי לָדַעַת.

II

בְּחָזִי יִשְׁכֹּן כְּאֵבִי רָע,

יִתְפַּקַּע רֶגַע רָגַע;

מֵאָז הַבֹּקֶר נָע וָנָד —

לֹא אוּכַל לְהֵרָגַע.

לְבֵית חֶמְדָּתִי אֲנִי בָא —

גְּרֵיטָה, הִיא תְרַפְּאֵנִי;

אַךְ אֶתְלֶה רֶגַע עֵינַי בָּהּ,

וְאֵצֵא דֹם וְאֵינִי.

עַל הַר אָנֹכִי עוֹלֶה רָם

וְהָעוֹלָם כְּלֹא הָיָה;

כִּי דוּמָם אֶעֱמֹד מַעְלָה שָׁם,

דֹּם אֶעֱמֹד וְאֶבְכָּיָה.

III

פֶּטֶר הָאֻמְלָל יִנּוֹעַ כַּצֵּל,

חִוֵּר כַּמָּוֶת וְקוֹדֵר כַּלֵּיל,

בְּעָבְרוֹ וְעָמְדוּ רוֹאָיו עַד־בּוֹשׁ,

יַעַמְדוּ, יָנִיעוּ אַחֲרָיו רֹאשׁ.

הַנְּעָרוֹת לוֹחֲשׁוֹת פֶּה לָפֶה:

“אִם לֹא מִקֶּבֶר עָלָה זֶה?”

אֲהָהּ, לֹא עָלָה, — נַעֲרוֹת תֹּם,

הוּא נָכוֹן רֶדֶת שָׁם הַיּוֹם.

אוֹצָרוֹ אָבַד — מַר לוֹ מַר,

וְאֵין טוֹב לוֹ מִקֶּבֶר צָר,

יָנוּחַ שָׁלוֹם רַק בַּבּוֹר,

שָׁם יִישַׁן דֹּם עַד אַחֲרוֹן דּוֹר.

כִּי כִשְּׁפָה אֵם־זְקֶנְתִּי אֶת לִיזָה, אֲבוֹי!

לְשָׂרְפָה אָז אָמְרוּ בְנֵי עִירָהּ,

הַפָּקִיד — הוּא שָׁפַךְ יַמִּים שֶׁל דְּיוֹ,

וּבְחֶטְאָהּ עוֹד טֶרֶם הִכִּירָה.

וְכַאֲשֶׁר שָׂמוּ אוֹתָהּ בַּדּוּד —

הוֹי רֶצַח! קוֹל נַעֲוֶה תָרִים,

וּבְתַמֵּר הֶעָשָׁן הַשָּׁחוֹר כְּאוּד, —

כְּעוֹרֵב תִּתְעוֹפֵף לַמָּרוֹם.

הוֹ זְקֶנְתִּי, שְׁחַרְחֹרֶת וְנִשֵּׂאת אֶל־עָל,

נָא בֹאִי, בַּקְּרִינִי בִצְרִיחִי,

עוּפִי בַשְּׂבָכָה אֶל כִּלְאִי חִישׁ־קַל,

הָבִיאִי לִי גְבִינָה וְצַפִּיחִית.

הוֹ זְקֶנְתִּי, שְׁחַרְחֹרֶת וּקְטַנָּה כָעוֹף,

עָלַי בְּיוֹם־מָחָר תָּגֵנִּי,

בְּרַחֲפִי צוֹהֵל בִּמְרוֹמֵי אֵין־סוֹף

וְלֹא תְנַקֵּר הַדּוֹדָה אֶת עֵינִי.

שְׁנֵי גְרֵינַדִּירִים מֵאֶרֶץ הַשְּׁבִי,

מֵרוּסִיָּה שָׁבוּ צָרְפָתָּה,

כִּי בָאוּ לְאַשְׁכְּנַז פָּרְצוּ בִבְכִי,

וְרֹאשָׁם הוֹרִידוּ לְמַטָּה.

שָׁם שָׁמְעוּ הַשְּׁמוּעָה, כִּי נָפְלָה בְאָף

צָרְפַת הַנָּאוָה וְהַגְּדוֹלָה,

כִּי הֻכָּה, כִּי נֻצַּח הַחַיִל הָרָב —

וְהַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ בַּגּוֹלָה.

יַחַד יִתְיַפְּחוּ וְיֶהֱמוּ אָז

לִשְׁמוּעָה כָזֹאת מַעֲצֶבֶת;

הָאֶחָד יְתַנֶּה: "כְּאֵבִי מֶה עָז,

מַכָּתִי אֲנוּשָׁה צוֹרֶבֶת!"

הַשֵּׁנִי מְמָרֵר: "הַמִּזְמוֹר תָּם!

לוּ אִתְּךָ קֶבֶר אֵרֵדָה,

אַךְ אִשָּׁה בַבַּיִת וְיֶלֶד לִי שָׁם,

בִּלְעָדַי הֵן אָבֹד יֹאבֵדוּ".

"לֹא צַר לִי עַל אִשְׁתִּי וְיַלְדִּי הַקָּט,

חֵפֶץ אַחֵר בִּי תוֹסֵס וְעוֹלֶה;

כִּי יִרְעֲבוּ — יֵצְאוּ וְיוֹשִׁיטוּ יָד, —

מַלְכִּי, הָהּ מַלְכִּי בַגּוֹלָה!

"הִשָּׁבְעָה נָא לִי עַתָּה, אָח,

אֲנִי אִם אָמוּת עַתָּה,

אֶת גְּוִיָּתִי לְצָרְפַת קַח,

קְחֵנִי, שָׂאֵנִי צָרְפַתָּה.

"אֶת צְלָב־הַכָּבוֹד עַל שְׁנִי־הַבַּד

שִׂים נָא עַל לוּחַ־לְבָבִי,

אֶת רוֹבִי תָשִׂים לִי בַיָּד,

אֶת חַרְבִּי אֶל קִבְרִי לִי תָבִיא.

"כֹּה אֶשְׁכַּב בַּקֶּבֶר וְאַאֲזִין דֹּם,

כְּעוֹמֵד עַל מִשְׁמָר בִּדְמָמָה,

עַד שָׁמְעִי קוֹל תּוֹתָח יְפַלַּח שְׁמֵי־רֹם,

וְסוּסִים מְגַמְּאִים אֲדָמָה.

"אָז יִרְכַּב גַּם מַלְכִּי עַל־פְּנֵי קִבְרִי גַל,

בֵּין רִבֲבוֹת חֶרֶב וּמָגֵן,

מְזֻיָּן אָז אֶעֱלֶה מִקִּבְרִי וְקַל

עַל מַלְכִּי, עַל מַלְכִּי לְהָגֵן!"

קוּם, עַבְדִּי, מַהֵר, קוּם וַחֲבשׁ

אֶת סוּסְךָ, אֶת הַקַּל,

וְעַל־פְּנֵי הַר וָכַר לַחֲצֵר

הַמֶּלֶךְ דּוּנְקַן שְׁאַל.

שָׁם חֶרֶשׁ אֶל הָאֻרְוָה בֹא

וַחֲקָר־נָא לִי אֶת פִּי

הַנַּעַר שָׁמָּה: "מִי מִבְּנוֹת

הַמֶּלֶךְ כַּלָּה הִיא?"

אִם יַגִּיד לָךְ: “הַחוּמָה הִיא”,

שׁוּב, בַּשֶּׂר־לִי מִיָּד.

וְאִם יַגִּיד: “הַצְּהַבְהַבָּה הִיא”,

רְכַב לְאַט, לְאָט.

אֶל הַחַבְלָר סוּר אֲזַי

וּקְנֵה לִי חֶבֶל דֹּם,

וְאַט־אַט שׁוּב, אַל תּוֹצִיא קוֹל,

וַהֲבִיאוֹ לִי הֲלוֹם.

לֹא אָשׁוּב לְבַדִּי, כַּלָּתִי חֵן,

רַק אִתִּי תֵלֵכִי

אֶל מִדְבַּר־הַשְּׁמָמָה הַזָּר וְהָאָפֵל,

אֶל אָהֳלִי שָׁמָּה, הַקַּר וְהַשָּׁפֵל,

מְקוֹם אִמִּי יוֹשֶׁבֶת בַּפֶּתַח לָהּ

וְדוּמָם אוֹרֶבֶת לְבִיאַת בּנָהּ.

"הַנַּח לִי, הַנַּח, קוֹדֵר אִישׁ!

מִי קְרָאֲךָ הֵנָּה?

נִשְׁמָתְךָ יוֹקֶדֶת וְיָדְךָ כִּגְלִיד,

עֵינְךָ לוֹהֶטֶת, וְלֶחְיְךָ — סיד;

וַאֲנִי עוֹד אֶחְפֹּץ כִּי אָגֵל, כִּי אִיף,

בְּרֵיחַ הַשּׁוֹשָׁן וּבְאוֹר שֶׁמֶשׁ־זִיו".

הַנִּיחִי לַשּׁוֹשָׁן וּלְשֶׁמֶש הָאוֹר,

אֲחוֹתִי כַלָּה!

עֲטִי הַהִינוּמָה לִבְנַת קֶצֶף־הַגַּלִּים,

וְאֶחֱזִי בְמֵיתְרֵי־הַנֵּבֶל הַקַּלִּים,

וְזַמְּרִי שִׁיר־כְּלוּלוֹת — וְרוּחַ הַלֵּיל

הוּא יִשְׁרֹק נִגּוּנוֹ בְקוֹל יְלֵל.

"דּוֹנָה קְלַרָה! דּוֹנָה קְלַרָה!

חֶמְדַּת־לִבִּי זֶה רֹב שָׁנִים!

אַתְּ גָּזַרְתְּ עָלַי הַמָּוְתָה,

אַתְּ גָּזַרְתְּ — לֹא תְרַחֵמִי?"

"דּוֹנָה קְלַרָה! דּוֹנָה קְלַרָה!

מַתְּנַת־חַיִּים כֹּה מְתוּקָה!

אַךְ בַּשְּׁאוֹל מִתַּחַת אֵימָה,

קַר וְאָפֵל הוּא הַקָּבֶר".

"דּוֹנָה קְלַרָה! צַהֲלִי, מָחָר

יוֹם־חֻפָּתֵּך — וּפֶרְנַנְדּוֹ

יְבָרְכֵךְ כְּבַעַל־נְעוּרַיִךְ —

תִּקְרְאִי לִי לְלֵיל־הַכְּלוּלוֹת?"

"דּוֹן רַמִּירוֹ! דּוֹן רַמִּירוֹ!

נִחֲתוּ מָרִים בִּי דְבָרֶיךָ,

מָרִים הֵם מִנִּיב כּוֹכָבִים

בְּלַעֲגָם לְמַאֲוַיָּי".

דּוֹן רַמִּירוֹ! דּוֹן רַמִּירוֹ!

אַל נָא תִהְיֶה מַשְׁמִים כָּכָה,

בָּנוֹת רַבּוֹת עַל אֲדָמוֹת,

וֵאלֹהִים בֵּינֵינוּ הִפְרִיד".

דּוֹן רַמִּירוֹ! בְּאֹמֶץ־לִבְּךָ

אֶת הַמּוֹרִים הֵן הִכְרַעְתָּ,

אֶת רוּחֲךָ נָא הַכְרִיעָה —

בֹּא לְלֵיל־כְּלוּלוֹתַי מָחָר!"

"דּוֹנָה קְלַרָה! דּוֹנָה קְלַרָה!

לָךְ נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי אָבוֹאָה

וּבִמְחוֹלוֹת אִתָּךְ אֵצֵא;

שָׁלוֹם רָב! יום מָחָר אָבוֹא"

“שָׁלוֹם רָב!” הַחַלּוֹן צָלַל,

דּוֹן רַמִּירוֹ נִשְׁאַר מָטָּה,

זְמַן־מָה עָמַד דֹּם כָּאָבֶן,

אַחַר נֶעְלַם בָּאֲפֵלָה.

גַּם הַלֵּיל לְאַחַר קְרָבוֹת

אֻלַּץ פְּנוֹת לַבֹּקֶר עֹרֶף;

כְּגַן־פְּרָחִים בִּשְׁלַל צְבָעָיו

עִיר טוֹלֵידָה מִשְׂתָּרַעַת.

טִירוֹת־הָדָר וְהֵיכָלוֹת

רוֹחֲצִים בְּאוֹר הַחַמָּה.

מִגְדְּלֵי בָתֵּי־מִסְגָּד רָמִים

נוֹצְצִים כִּמְצֻפֵּי־זָהָב.

צְלִיל פַּעֲמוֹנִים עוֹלֶה חוֹגֵג,

בָּא כְזִמְזוּם נְחִילֵי־דְבוֹרִים,

שִׁירֵי־תְהִלָּה בְנֹעַם עוֹלִים

מִתּוֹךְ כָּתְלֵי בָתֵּי־תְפִלָּה.

וְאוּלָם שָׁמָּה, שׁוּר, הַבִּיטָה,

שָׁם בַּשּׁוּק, מִבֵּית הַכְּמָרִים,

בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן

תִּנְהַר עֵדָה מְנֻמֶּרֶת.

קְהַל פָּרָשִׁים וּמַטְרוֹנוֹת,

שָׂרֵי־מַלְכוּת בַּהֲדָרָם,

מְצַלְצְלִים הַפַּעֲמוֹנִים

וְקוֹל הָעוּגָב בָּא בֵּינְתָּיִם.

בְּתוֹךְ הֲמוֹן הָעָם, בִּמְחִיצַת

רֶוַח גָּדוֹל, לְאִטּוֹ הוֹלֵךְ

זוּג־הַחֶמֶד, הָדוּר, נָאֶה,

דּוֹנָה קְלַרָה, דּוֹן פֶרְנַנְדּוֹ.

אֶל הֵיכָלוֹ שֶׁל הֶחָתָן

נוֹהֲרִים הֲמוֹנֵי אָדָם;

שָׁמָּה תוּחַג חֲתֻנָּתָם

רַבַּת־פְּאֵר כְּדַת קַדְמוֹנִים.

צְחוֹק אַבִּירִים, וְאַחֲרֵיהוּ

סְעֻדַּת־גִּיל בִּתְרוּעוֹת בָּאָה;

יוֹם־הַכְּלוּלוֹת חָלַף מַהֵר,

פָּנָה יוֹם וּבָא הָעָרֶב.

אֶל הָאוּלָם אָז יִתְאַסְּפוּ

וְאֶל הַמְּחוֹלוֹת כָּל הַקְּרוּאִים,

לְאוֹר הַמְּנוֹרוֹת יַצְהִיר עֶדְיָם

בְּצִבְעֵי צְבָעִים מַאֲלִיפִים.

עַל כִּסְאוֹתָם הַנִּשָּׂאִים

עָלָה, יָשַׁב זוּג־הַחֶמֶד,

דּוֹנָה קְלַרָה, דּוֹן פֶרְנַנְדּוֹ,

דִּבְרֵי־חֵן יַחֲלִיפוּ חֶרֶשׁ.

וּבָאוּלָם בְּחֶדְוָה סַבִּים

גַּלֵּי אָדָם רָב בִּיקָרָם,

קוֹל הַתֻּפִּים בְּרַעַשׁ יַעַל,

בְּעֹז יָרִיעוּ הַשּׁוֹפָרוֹת.

"אַךְ מַדּוּעַ, גְּבֶרֶת נָאָה,

כֹּה תַּיְשִׁירִי הַבֵּט שָׁמָּה,

שָׁם, אֶל יַרְכְּתֵי הָאוּלָם?"

יִשְׁאַל, יִתְמַהּ לָהּ הַפָּרָשׁ.

"אִם לֹא תִרְאֶה, דּוֹן פֶרְנַנְדּוֹ,

אֶת הָאִישׁ בִּגְלִימָה שְׁחוֹרָה?"

וְלַפָּרָשׁ שְׂחוֹק יְדִידוֹת:

“הוֹ, כִּי צֵל, רַק צֵל רָאִית שָׁם!”

אַךְ הַצֵּל הוּא בָא וְקָרֵב,

אִישׁ וְעוֹטֶה גְלִימָה שְׁחוֹרָה.

וּבְהַכִּירָהּ אֶת רַמִּירוֹ,

תִּקֹּד לוֹ לוֹהֶטֶת כֻּלָּהּ.

וְהַמָּחוֹל הִנֵּה הֵחֵל,

סוֹבֵב סוֹבֵב הוּא הַמָּחוֹל,

בְּעִגּוּלֵי וַלְסָה פְּרָאִית,

נוֹד תִּתְנוֹדֵד כָּל הָרִצְפָה.

"אָמְנָם, דּוֹן רַמִּירוֹ, יִנְעַם

מְאֹד לִי צֵאת בְּמָחוֹל אִתָּךְ,

אַךְ בִּגְלִימַת־לֵיל הַשְּׁחוֹרָה

לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לָבוֹא".

בְּעֵינַיִם קָמוֹת־חוֹדְרוֹת

בָּהּ רַמִּירוֹ אָז יִתְבּוֹנָן.

יְחַבֵּק לָהּ וְסָח לָהּ קוֹדֵר:

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

וּבִשְׁאוֹן מְחוֹלוֹת נָבוֹךְ

שְׁנֵי הַמְחוֹלְלִים נִדְחָקִים;

וְקוֹל הַתֻּפִּים בְּרַעַשׁ יַעַל,

בְּעֹז יָרִיעוּ הַשּׁוֹפָרוֹת.

“לִבְנַת שֶׁלֶג לִלְחָיֶיךָ!”

לוֹחֲשָׁה קְלַרָה לְאַט וְזָעָה.

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

קוֹל רַמִּירוֹ עוֹנֶה קוֹדֵר.

בִּדְחַק מָחוֹל כְּשֶׁטֶף גַּלִּים

לְשׁוֹן הַנֵּרוֹת מְהַבְהָבֶת;

וְקוֹל הַתֻּפִּים בְּרַעַשׁ יַעַל,

בְּעֹז יָרִיעוּ הַשּׁוֹפָרוֹת.

“קָרוֹת כְּמוֹ־הַכְּפוֹר יָדֶיךָ!”

לוֹחֲשָׁה קְלַרָה וְרוֹעֶדֵֶת.

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

וְהַזֶּרֶם גּוֹרְפָם הָלְאָה.

"הֶרֶף מֶנִּי, דּוֹן רַמִּירוֹ!

הֶבֶל־פִּיךָ כְּרֵיחַ מֵתִים!"

שׁוּב לָהּ יַעַן קוֹלוֹ קוֹדֵר:

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

וְהָרִצְפָה תִרְעַד, תִּלְהַט,

כִּנּוֹר יֶהֱמֶה וָנֵבֶל,

כְּמוֹ בְּמַעְגַּל־קֶסֶם פֶּרֶא

נָמוֹג, הוֹלֵךְ כֹּל בָּאוּלָם.

"הֶרֶף, הֶרֶף, דּוֹן רַמִּירוֹ!

קוֹל כְּהֶמְיַת־יָם לֹא יֶחְדָּל.

דּוֹן רַמִּירוֹ עוֹנֶה קוֹדֵר:

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

“עַתָּה, לֶךְ־לְךָ לְשָׁלוֹם!”

תִּתֵּן עָלָיו אָז בְּקוֹלָהּ,

הַדָּבָר יָצָא אַךְ מִפִּיהָ —

וּבִן־רֶגַע גָּז רַמִּירוֹ.

קְלַרָה קוֹפְאָה. קֹר הַמָּוֶת

וְחֶשְׁכַת לַיְלָה יַעֲטוּהַ;

אֶת דְּמוּת־נֹגַהּ זֹה הָרִפְיוֹן

מָשַׁךְ אֶל נְוֵה־הַצְּלָלִים.

סוֹף־סוֹף נָמוֹג אֵד חֲלוֹמָהּ,

שְׁמוּרוֹתֶיהָ תִּפָּקַחְנָה;

אַךְ נִפְעָמָה הִיא שׁוּב תֹּאמַר

סְגֹר עֵינֶיהָ הַנֶּחְמָדוֹת.

כִּי מֵאָז הַמָּחוֹל הֵחֵל,

עוֹד לֹא זָזָה מִמּוֹשָׁבָהּ,

עוֹד הִיא יוֹשְׁבָה עִם חֲתָנָהּ

וְהַפָּרָשׁ סָח בִּדְאָגָה:

"אִמְרִי, לָמָּה תֶחֱוַר לֶחְיֵךְ?

לָמָה עֵינֵךְ תֵּכַהּ כָּכָה?

“וְרַמִּירוֹ?” תַּמְלִיט קְלַרָה,

וְאֶל חִכָּהּ לְשׁוֹנָהּ דָּבְקָה.

צֵל אָז יַקְדִּיר פְּנֵי חֲתָנָהּ,

מִצְחוֹ נַעֲשֶׂה קְמָטִים קְמָטִים:

"גְּבִרְתִּי, אַל לַשְּׁמוּעָה תַחְקְרִי, —

בַּצָּהֳרַיִם מֵת רַמִּירוֹ".

הִגִּיעָה חֲצוֹת הַלָּיְלָה — הָס;

עִיר בָּבֶל צוֹלְלָה בִשְׁנָת.

רַק בְּאַרְמוֹן מַלְכָּהּ, מַעְלָה שָׁם —

שָׁם אוֹר, שָׁם שׁוֹקְקָה כְבוּדַת עָם.

בְּאוּלַם הַמֶּלֶךְ, בְּמַעֲלֵה הַגָּג,

קָרָא בֵלְשַׁאצַּר לִסְעֻדַּת חָג.

עֲבָדָיו בְּשׁוּרוֹת כָּבוֹד וָהוֹד

יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים אֶת יֵינָם־יְקוֹד.

צְלִיל כּוֹסוֹת וּצְחוֹק הָעֲבָדִים הָעָז —

הַמֶּלֶךְ הָעִקֵּשׁ עַל אֵלֶּה כֹה שָׂשׂ.

לְחָיֵי הַמֶּלֶךְ תִּבְעַרְנָה כַדָּם,

גָּבַהּ לְבָבוֹ בַיַּיִן וָרָם.

וּכְעִוֵּר יַתְעֵהוּ עֹז נַפְשׁוֹ אֲזָי;

בִּקְלָלָה עַל פִּיו יִשָּׂא שֵׁם אֲדֹנָי.

בְּגָאוֹן אָז יָקוּם וּבְקִלְלוֹת שְׁאוֹל,

עֲדַת הָעֲבָדִים לוֹ תַעֲנֶה בְקוֹל.

הַמֶּלֶךְ קָרַץ, דֹּם נָתַן צָו;

הַמְשָׁרֵת יָצָא וּמַהֵר שָׁב.

עַל רֹאשׁוֹ נָשָׂא כְלֵי־זָהָב תֵּל —

כְּלֵי־קֹדֶשׁ הוּצְאוּ מִמִּקְדַּשׁ אֵל.

יָד יִשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, יַד־רִשְׁעָה זֹאת,

אֶל כּוֹס־הַקֹּדֶשׁ וְהֵרִים הַכּוֹס.

וְחִישׁ הֵרִיק אוֹתָהּ עַד־תֹּם אֶל פִּיו.

וְעַל פִּיו הַקֶּצֶף וּכְקוֹרֵא לָרִיב,

כֵּן יִקְרָא: "בּוּזִי לָךְ, אֵל, וּצְחוֹק־פִּי, —

אָנֹכִי מֶלֶךְ בָּבֶל אֲנִי!"

וְאוּלָם אַךְ נָדַם זֶה דְבָרוֹ זָר —

צַר נַעֲשֶׂה לַמֶּלֶךְ, בְּחֻבּוֹ כֹה צָר.

חָדַל גַּם גַּלְגַּל הַצְּחוֹק הָעָז;

בְּכָל הָאוּלָם הָשְׁלַךְ הָס.

וּרְאֵה! גַּם־רְאֵה! לְאַט־לְאָט,

עַל־פְּנֵי הַקִּיר הוֹפִיעָה יָד.

וְחָרְתָה עָלָיו כַּחֲרֹת יַד אִישׁ

בְּאוֹתִיּוֹת אֵשׁ, וְנֶעֶלְמָה חִישׁ.

הַמֶּלֶךְ יָשַׁב עַל הַכֵּס

בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּכְמוֹ מֵת.

כָּל קְהַל עֲבָדָיו סְבִיבוֹ חָל,

הֵם יוֹשְׁבִים דֹּם בְּלֹא הֶגֶה קָל.

הַמְכַשְּׁפִים בָּאוּ, אַךְ אֵין יֵשׁ

אַף־אֶחָד וְיִפְתֹּר כְּתָב־הָאֵשׁ.

אַךְ עוֹד בַּלַּיְלָה הַהוּא מֵת בִּידֵי

עֲבָדָיו בֵּלְשַׁאצַּר הַמֶּלֶךְ הַגֵּא.

(Minnesänger)

מְזַמְּרִים יָצְאוּ לִקְרָב־שִׁירָה,

מְזַמְּרֵי־אַהֲבָה – לָרִיב;

הוֹ, הִתְחָרוּת מַה־כַּבִּירָה!

קְרָב זֶה פֶּלִאי כַּמָּה יִיף!

דִּמְיוֹן עֹז בְּפַרְאוּת חִנּוֹ –

סוּס הַמְשׁוֹרֵר טָס וְעָף,

הָאֳמָנוּת הִיא מָגִנּוֹ,

נִיבוֹ – חַרְבּוֹ הִיא בַקְּרָב.

עַלְמוֹת־חֵן בְּגִיל נִשְׁקָפוֹת

מִיָצִיעַ רָבוּד, רָם,

אַךְ הַיָּפָה בֵין הַיָּפוֹת

עִם זֵר־דְּפַנִּים אֵינָהּ שָׁם.

שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם אִם מִתְחָרִים,

יֵשׁ לֹא יֵדְעוּ כָל־כְּאֵב;

וְאֵל, שֶׁעַל הָאַהֲבָה שָׁרִים –

פִּצְעֵי־מָוֶת בָּם בַּלֵּב.

מִי – דַּם שִׁירָיו בְּעֹז קוֹלֵחַ

מִתּוֹךְ פִּצְעֵי לִבּוֹ תְהוֹם,

הוּא הַגִּבּוֹר הַמְנַצֵּחַ,

לוֹ תִשַּׁקְנָה שִׂפְתֵי תֹּם.

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת,

דִּמְעַת עֵינִי, רְדִי וּפַכִּי

לָהּ עַל לֵב, – אָז לִבָּהּ נֶחְמָד

מְלֵא־גַעְגּוּעִים לְעַבְּדוּל יַכֶּה.

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת

וְעַל־אָזְנָהּ רְנִי, אַנְחָתִי נוּגָה, –

וְרֹאשָׁהּ־פָּז עַל עַבְּדוּל יַחֲלֹם,

עַל אַהֲבָתוֹ הָעֲנֻגָּה.

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת,

שְׁטֹף עַל זְרוֹעָהּ, דַּם־מַעְיָנִי, –

וּזְרוֹעָהּ־חֵן עָלֶיהָ תִּשָּׂא

דַּם לֵב עַבְּדוּל אֹדֶם־שָׁנִי.

הוֹי! הַכְּאֵב הוּא נוֹלַד אִלֵּם,

לָשׁוֹן אֵין בְּפִיו וּמַעֲנֶה,

דְּמָעוֹת לוֹ וְאַנְחוֹת חֶרֶשׁ,

וְדָם מִפִּצְעֵי לֵבָב נַעֲנֶה.

הֵינְרִיךְ הַחֲוַרְוָר נָע כַּצֵּל,

וְהֶדְוִיג – בַּחַלּוֹן מִלְּמָעְלָה.

בִּדְמָמָה תִלְחַשׁ: "הוֹשִׁיעָה, אֵל,

הוּא חִוֵּר כְּרוּחוֹת הַלָּיְלָה!"

וְהוּא – הוּא נָשָׂא עֵינָיו עָל,

בְּלֵב כָּלֶה הִבִּיט לְמָעְלָה.

וְהֶדְוִיג – הִיא אַף־הִיא לוֹ תְכַל

חִוֶּרֶת כְּרוּחוֹת הַלָּיְלָה.

כֹּה תַעֲמֹד הֶדְוִיג כְּמֵהָה יוֹם יוֹם

בְּאָרְבָּהּ בַּחַלּוֹן מִלְּמָעְלָה.

עוֹד מְעַט וְהִיא שׁוֹכְבָה בְחֵיק הֵינְרִיךְ דֹּם,

בְּהַגִּיעַ תּוֹר רוּחוֹת הַלָּיְלָה.

שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי נַעֲוָה

וְהִיא עֲצוּבָה כֹה:

הָאַבִּיר פְּצוּעַ־אַהֲבָה,

אַךְ הִיא – הִיא בָגְדָה בוֹ.

הֵן עָלָיו לִבְזוֹתָהּ, עַד־עוֹלָם

וּלְעוֹלָם אַל קְרֹא לָהּ בְּשֵׁם,

גַּם חֶבְלֵי־אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלִים

כַּמָּה נְמִבְזִים הֵם.

הוּא נָכוֹן קְרֹא לַמִּלְחָמָה

אֶת קְהַל הַפָּרָשִׁים הָרָב;

"חֶרְפַּת הַחֲמוּדָה מִי שָׁמַע –

זֶה אִתִּי יֵצֵא לַקְּרָב!"

לֹא יַגִּיד לוֹ אִישׁ הָרָעָה,

רַק כְּאֵבוֹ יִפְתַּח פֶּה;

וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וּתְקָעָהּ

בְּלִבּוֹ הַקּוֹבֵל הַזֶּה.

עַל תָּרְנִי נִשְׁעָן תּוֹךְ הַיָּם,

אֶמְנֶה גַלָּיו מָטָּה.

שָׁלוֹם, נוֹף־מוֹלֶדֶת, לָךְ!

הַסְּפִינָה שָׁטָה, שָׁטָה!

עַל בֵּית חֶמְדָּתִי נַעֲבֹר אָט,

שִׁמְשׁוֹתָיו יוֹקְדוֹת כָּכָה;

עֵינַי כָּלוֹת, הָהּ, כִּמְעָט –

אֵין רוֹמֵז לִי בִבְרָכָה.

אַל־נָא, עֵינִי, תִכְהִי, אַל

תַּזִּילִי רְסִיס הַדִּמְעָה.

לִבִּי, אַל תִּשָּׁבֵר בִּי

מֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה!

מַר אוּלְרִיךְ רוֹכֵב בְּיַעַר מְלֵא־רָז,

יְרַשְׁרְשׁוּ בַיַּעַר הַטְּרָפִים,

הוּא רוֹאֶה דְמוּת עַלְמָה, דְּמוּת כֹּה נִפְלֶאת,

אוֹרֶבֶת לוֹ בֵין הָעֲנָפִים.

הַיּוּנְקֶר סָח: "יְדוּעָה לִי

דְּמוּת פּוֹרְחָה זוּ וְנִלְהָבָה.

בְּכָל אֲשֶׁר אֵלֵךְ תְּרַחֵף אַף־הִיא,

בִּשְׁאוֹן הֲמוֹן־עִיר וַעֲרָבָה.

"שִׂפְתֵי־הַחֵן זוּג וְרָדִים הוּא קָט,

זוּג נָאֶה וְנֶחְמָד וְרַעֲנָן;

אַךְ יֵשׁ וְהוּא פוֹלֵט כִּלְאַחַר־יָד

מִלָּה בְזוּיָה וּמָרָה כַלַּעֲנָה.

"כִּי עַל־כֵּן יִדְמֶה זֶה פִיהָ כַּדָּם

לִסְבָךְ שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים וְאִם יִיפוּ,

נְחָשִׁים עֲרוּמִים יִרְבְּצוּ שָׁם,

יְצַיְּצוּ בֵין עָלָיו וְיִפְעוּ.

"וְזֹאת הַגּוּמָה רַבַּת־הַחֵן

בִּלְבַב אֵל שְׁתֵּי הַלְּחָיָיִם,

הֵן זֶה הַקֶּבֶר בּוֹ הָשְׁלַךְ הַבֵּן

בְּמַאֲוַיָּיו הַמְשֻׁגָּעִים.

"אֲנִי רוֹאֶה שָׁם זֵר שֶׁל קְוֻצּוֹת־חֵן

יוֹרְדוֹת רֹאשׁ יָפֶה וְקָטָן,

קְוֻצּוֹת אֵלֶּה הָרְשָׁתוֹת הֵן,

צָדַנִי בָהֵן הַשָּׂטָן.

"עֵין־תְּכֵלֶת זֹה, זֹה עֵין־הַתֹּם,

שֶׁכָּכָה אָהַבְתִּי אָהָבְתִּי;

אָמַרְתִּי: הַשַּׁעַר לִשְׁמֵי הָרֹם –

זֶה הָיָה הַשַּׁעַר לַתָּפְתָּה".

מַר אוּלְרִיךְ רוֹכֵב בְּיַעַר מְלֵא־רָז

הַמְרַשְׁרֵשׁ בְּלִי הֲפוּגָה,

וְרוֹאֶה דְמוּת שְׁנִיָּה כֹה נִפְלָאת,

חִוֶּרֶת כֹּה וְכֹה נוּגָה.

הַיּוּנְקֶר סָח: "הוֹרָתִי, הָהּ,

שֶׁאֲהֵבַתְנִי תָמִיד,

בְּמַעֲשַי הָרָעִים וּדְבָרִי רָע

יָגוֹן עָלֶיהָ אָמִיט.

"לוּ הוֹבֵשׁ יָכֹלְתִּי אֶת עֵינֵךְ, אֲנִי –

בְּלַבַּת יִסּוּרַי הַגְּדוֹלָה!

וְהַאְדֵּם אֶת לֶחְיֵךְ, אֶת חִוְרַת הַלְּחִי,

בִּדְמֵי לְבָבִי הַחוֹלֶה!"

מַר אוּלְרִיךְ יִרְכַּב הָלְאָה עוֹד,

צִלְלֵי הָעֶרֶב דֹּם רוֹחֲשִׁים;

נִשָּׂאִים וְעוֹלִים קוֹלוֹת־סוֹד,

רוּחוֹת הַנֶּשֶׁף לוֹחֲשִׁים.

הַיּוּנְקֶר יַאֲזִין, יַקְשִׁיב דֹּם

לְהֵד דְּבָרִים נִשְׁנִים וְנִשְׁמָעִים,

צִפֳּרֵי הַיַּעַר בְּצָהֳלָה וּבְתֹם

לוֹ צִפְצְפוּ מִבֵּין הָעֳפָאִים:

"עַל הַחֲרָטָה נִפְלָא שִׁיר

שָׁר מַר אוּלְרִיךְ עָתָּה,

כִּי יִגְמְרֶנּוּ וְשָׁב לָשִׁיר

הַשִּׁירָה עַל הַחֲרָטָה".

בְּזַמְּרָהּ רוֹמַנְצָה נוֹשָׁנָה

עוֹד עַתָּה אֶהְגֶּה בְּבַת הַקְּסָמִים,

וּבְיוֹם רִאשׁוֹנָה תוֹפַע לִי!

נֹעַם קוֹל שִׁירָתָהּ נְעִימָה

חָדַר חֶרֶשׁ לְלִבִּי פְנִימָה,

וּמֵעֵינִי יִדְלֶה דִמְעָה –

וְטֶרֶם אֵדַע רוּחִי בִי.

זֶה הָיָה חֲלוֹם שֶׁעֲבָרַנִי;

וּכְמוֹ עוֹדֶנִּי יֶלֶד רַךְ,

יוֹשֵׁב דֹּם לְאוֹר הַמְּנוֹרָה

בַּעֲלִיַּת אִמִּי תַחַת קוֹרָה,

וְקוֹרֵא סִפּוּר־מַעֲשֶׂה נוֹרָא –

בִּתְרִיס הַחַלּוֹן רוּחַ יַךְ.

הַבְּדָיוֹת קָמוּ אָז לִתְחִיָּה,

פָּרָשִׁים עוֹלִים מִן הַבּוֹר;

נִטְּשָׁה בְרוֹנְצִיסְוַל מִלְחָמָה,

עַל סוּסוֹ בָא מַר רוֹלַנְדְּ שָׁמָּה,

עִם קְהַל אַבִּירָיו בְּיָד רָמָה,

גַּם גַּנֶּלוֹן, זֶה בְזוּי־הַדּוֹר.

בִּגְלָלוֹ סָר צֵל אֵל מֵרוֹלַנְדְּ,

עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶה בְגַלֵּי דָם.

קוֹלוֹת שׁוֹפָרוֹ לְמֶרְחָק עָפוּ,

אֶת אֹזֶן קַרְל טֶרֶם חָלָפוּ,

וּפְנֵי הַפָּרָשׁ חָפוּ, חָפוּ –

וְאִתּוֹ גַם חֲלוֹמִי תָם.

קוֹלֵי־קוֹלוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה

הֶעִירוּנִי מִן הַחֲלוֹם.

הָאַגָּדָה תַמָּה נוּגָה,

מוֹחֲאִים כַּף לָהּ לָעֲנֻגָּה,

קוֹרְאִים “הֵידָד!” בְּלִי הֲפוּגָה;

וְהַמְשׁוֹרֶרֶת תִּקֹּד בְּתֹם.

הַדְּבוֹרָה לְיַלְדָּהּ קָט:

“לְאַט לְךָ עִם הַנֵּר, לְאָט!”

לַשָּׁוְא תַּזְהִיר אִמָּא כֵן,

לֹא תִשְׁמַע לָהּ דְּבוֹרַת־חֵן.

לֹא תִשְׁמַע, לֹא תָבִין מְאוּם,

מִסָּבִיב לַנֵּר: זוּם־זוּם,

שׁוֹמֵעַ לְאִמָּא אֵין –

“דְּבוֹרַת־חֵן! דְּבוֹרַת־חֵן!”

דָּם סוֹעֵר וְחַם אִם יֵשׁ –

הַסּוֹף הוּא לְלַבַּת־אֵשׁ,

מַצִּיל מִלַּהַב אֵין –

“דְּבוֹרַת־חֵן! דְּבוֹרַת־חֵן!”

הִתְלַקַּח הַלַּהַב – דָּם,

הַלַּהַב – גַּם מָוֶת שָׁם.

"הִשָּׁמֵר מִיַּלְדַּת־חֵן,

הִשָּׁמֵר, הִשָּׁמֵר, בֵּן!"

הוֹ דִינָרַי, דִּינְרֵי־זְהָבִי,

אֵי נֵחְבֵּאתֶם בְּהֵחָבֵא?

שֶׁמָּא אֵצֶל דְּגֵי־הַזָּהָב

הַמִּשְׁתּוֹבְבִים בַּגַּלִּים,

יוֹרְדִים מַטָּה וּמִתְעַלִּים?

שֶׁמָּא אֵצֶל פִּרְחֵי־זָהָב

עַל יְרַקְרַק־חֵן שֶׁל כָּרִים

נוֹצְצִים בְּטַלְלֵי בְקָרִים?

שֶׁמָּא אֵצֶל בְּנֵי־עוֹף־זָהָב

בְּזָהֳרֵי חַמָּה עָל נִשָּׂאִים,

בְּיַמֵּי אַוִּיר־תְּכֵלֶת דָּאִים?

שֶׁמָּא אֵצֶל כּוֹכְבֵי־זָהָב,

הַמַּזְהִירִים בֵּין צְבָא מָעְלָה

וְהַצּוֹחֲקִים לַיְלָה לָיְלָה?

הוֹ דִינָרַי, דִּינְרֵי־זָהָב,

אַל־נָא תִשְׂחוּ בְמֵי הַגַּל,

אַל תִּזְרְחוּ בִפְנִינֵי טַל,

אַל תִּתְעוֹפְפוּ לָרֹם,

אַל תִּצְחֲקוּ בַשְּׁחָקִים דֹּם –

מַלְוַי, נִדְמֶה לִי כִמְעָט,

אֶתְכֶם אוֹחֲזִים בַּיָּד.

לְקוֹל מֵרָחוֹק בָּא, הַקְשִׁיבָה,

קוֹל בִּטְנוֹן וְשִׁירַת כִּנּוֹר עוֹלָה,

וַדַּאי נִשֵּׂאת עַתָּה רִיבָה

וְסוֹבֶבֶת שָׁם בִּמְחוֹלָהּ.

"אִי, זֶה אֵינוֹ, אָח, רַק טָעוּת,

אֵין כַּאן כִּנּוֹר וְאֵין כַּאן שִׁירִים,

זֶה קוֹל כַּרְיוֹת כְּמַשְׁמָעוּת

וַחֲרִיקָה שֶׁל חֲזִירִים".

הֲתִשְׁמַע קֶרֶן הַצַּיָּדִים?

וְקוֹל צַיָּדִים וּפֶרֶא גִילָם;

וְעֵדֶר כִּבְשֵׂי־חֵן נֶחֱמָדִים,

וְשִׁיר יִשָּׁמַע, שִׁיר חֲלִילִים.

"אִי, לֹא קֶרֶן, וְלֹא קוֹל פֶּרֶא –

הַאִם לֹא תִרְאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה?

רוֹעֶה גַס מֵרָחוֹק אֶרְאֶה

בָּא עִם בְּהֶמְתּוֹ, עִם הַגַּסָּה".

הַאִם לֹא תִשְׁמַע לַמַּנְגִּינָה

כְּמוֹ מִן הַשָּׁמַיִם נָפְלָה,

וּמַשַּׁק כַּנְפֵי־צְחוֹר אַאֲזִינָה –

קְהַל מַלְאָכִים מוֹחֲאִים כַּף לָהּ.

"אִי, אָח, אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה,

הַמַּנְגִּינָה גַם־הִיא כָזָב;

שׁוּר, שָׁם הוֹלֵךְ נַעַר רוֹעֶה

וְהוּא נוֹהֵג אֶת אַוָּזָיו".

שְׁמַע, הֲמִית פַּעֲמוֹנִים גְּדוֹלָה,

כֹּה נִפְלָאָה, כֹּה כַבִּירָה;

עֲדַת קְדוֹשִׁים עַתָּה עוֹלָה

לְבֵית־הַתְּפִלָּה בְהוֹד וּבְיִרְאָה.

"אִי, זֶה קוֹל הַמְּצִלּוֹת יַעֲלֶה

מִצַּוְּארֵי שׁוֹר וָשֶׂה יִשָּׁמַע,

אֶל הָרְפָתִים כֹּה יִתְנַהֲלוּ

בְּרָאשִׁים יוֹרְדִים לָאֲדָמָה".

הֲתִרְאֶה, שָׁם יִנּוֹעַ צָעִיף,

דֹּם לִי יִרְמֹז, בְּלִי הֲפוּגָה?

שָׁם הַחֲמוּדָה, דּוּמָם תָּעִיף

אֶת עֵינֶיהָ בִּי בְתוּגָה.

"אִי, שָׁם רוֹמְזָה לָךְ בֶּאֱמֶת

גָּרַת יַעַר, זְקֵנָה בָלָה;

יָצְאָה לִיזָה הַקּוֹסֶמֶת,

עַל קַבֶּיהָ תִּצְלַע הָלְאָה".

צַחֲקָה לִי וְלַאֲשֶׁר אֶשְׁאָלָה,

וְלַאֲשֶׁר אֶחֱזֶה – כִּי לֹא יֶאֱתֶה!

הֲגַם לְאַכְזָב שִׂים תּוּכָלָה

אֵת אֲשֶׁר בְּחֻבִּי אֶשָּׂא?

בָּעַר הַיּוֹם וּבִי בָעַר הַלֵּב,

דּוּמָם נָשָׂאתִי קִרְבּוֹ הַכְּאֵב;

חֶרֶשׁ אֶתְגַּנֵּב בְּבוֹא הַלֵּיל,

לְשׁוֹשָׁן שֶׁפָּרַח בְּחֶבְיוֹן צֵל.

צָעַדְתִּי אִלֵּם, קָרַבְתִּי בַלָּט.

רַק דְּמָעוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ בִלְחָיַי אַט־אָט;

אֶסְתַּכֵּל בִּגְבִיעַ הַשּׁוֹשָׁן כֹּה יִיף,

וַתַּבְהֵק כְּאֵשׁ לִי מִתּוֹכוֹ עֵין־זִיו.

נִרְדַּמְתִּי עַל־יַד שִׂיחַ־שׁוֹשָׁן זֶה דֹם;

לָצוֹן אָז יַחְמֹד בִּי לֵץ הַחֲלוֹם:

לְעֵינַי תֵּתַצַּב דְּמוּת יַלְדַּת־חֵן,

לְבוּשׁ־שָׁנִי עוֹטֶה חָזֶהָ שֵׁן.

הִיא נָתְנָה לִי דָבָר כֹּה נִפְלָא, כֹּה רָךְ;

בְּסֻכַּת־פָּז שַׂמְתִּיו תּוֹךְ־כְּדֵי־כָךְ.

בְּסֻכַּת־הַפָּז מִשְׂחַק פֶּלִאי אָז קָם,

עֵדָה סוֹבֶבֶת בְּמַעְגָּל שָׁם.

שְׁנֵים־עָשָׂר הַמְרַקְּדִים בָּאֹהֶל הַקָּט,

וְיַחַד בְּעִגּוּל וְיָד אֱלֵי יָד;

הַמָּחוֹל הָאֶחָד כִּי יִתֹּם, אֲזַי

יַתְחִיל הַשֵּׁנִי קוֹדֵחַ וְחַי.

וְנִגּוּן יְזַמְזֵם עַל אָזְנִי אַט־אַט:

"הַטּוֹב שֶׁבָּרְגָעִים לֹא יַחְזֹר לָעַד;

חַיֶּיךָ לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲלוֹם,

וְרֶגַע זֶה הוּא כַּחֲלוֹם תּוֹךְ חֲלוֹם". –

תַּם הַחֲלוֹם, אַט הֵאִיר יוֹם,

בְּעֵינַי אָתוּר שׁוֹשָׁן דֹּם, –

אֲהָהּ! בִּמְקוֹם עֵין־זִיו וָאֵשׁ

בֶּן־רֶמֶשׂ קַר בִּגְבִיעוֹ יֵשׁ.

הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ הִיא,

וַאֲנַחְנוּ, בְּנֵי־אָדָם, הַנּוֹסְעִים;

מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים, מִי רַגְלִי וּמִי

עַל סוּסוֹ, אֶת דַּרְכָּם חִישׁ עוֹשִׂים.

נִפְגָּשִׁים בַּדֶּרֶךְ, מְנִיעִים רֹאשׁ דֹּם,

וּבְמִטְפַּחַת מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה;

הָיִינוּ מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים בְּחֹם,

אַךְ הַסּוּסִים מְמַהֲרִים הָלְאָה.

נִפְגַּשְׁנוּ עַל אַחַת הַתַּחֲנוֹת כִּמְעַט,

אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַטּוֹב וְעָמָדְנוּ;

אַךְ תָּקַע הָעֶגְלוֹן בַּחֲצוֹצְרָה, מִיַּד

דָּפַק בַּסּוּסִים וְנִפְרָדְנוּ.

בְּבוֹא הָאָבִיב עִם שֶׁמֶשׁ־פָּז,

וְהֵנֵצוּ הַפְּרָחִים שְׁקוּיֵי הַטָּל;

בִּסְלֹל הַיָּרֵחַ נְתִיב קַרְנָיו עָל,

יַם הַכּוֹכָבִים יָצוּף אָז;

כִּי יִרְאֶה הַמְשׁוֹרֵר שְׁתֵּי עֵינֵי־תֹם,

וְנָבְעוּ שִׁירוֹתָיו מִנַּפְשׁוֹ תְהוֹם; –

אַךְ כּוֹכָבִים, עֵינַיִם וְצִיצֵי־נִיר,

יָרֵחַ וְשֶׁמֶשׁ וּצְלִילֵי־שִׁיר –

הֲבָלִים אֵלֶּה אִם גַּם יִיפוּ מְאֹד,

לֹא הֵמָּה קְרוּיִם עוֹלָם עוֹד.

מַה־תַּחְפְּצִי, מַה־תֹּאבִי, בַּת־חֲלוֹמִי נוּגָה?

גַּם־עַתָּה אֶרְאֵךְ וְאֶשְׁאַף הֶבֶל־פִּיךְ!

אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת בִּי עֲצוּבָה וַעֲנֻגָּה,

הִכַּרְתִּנִי, הָהּ, וְאָנֹכִי הִכַּרְתִּיךְ.

אִישׁ חוֹלֶה הִנְנִי כָעֵת, אֲבָרַי

עֲיֵפֵי־חַיִים וְנִחְר לִבִּי בִי,

צַעַר יְדַכְּאֵנִי וְיָגוֹן אוֹכֵל בְּשָׂרִי;

מַה־שּׁוֹנֶה הָיָה כֹל כִּי הוֹפַעַתְּ לִי!

מְלֵא־אֱיָל וְגֵא, וּמִמּוֹלַדְתִּי רָחוֹק

רָדַפְתִּי אָז אַחֲרֵי מַדּוּחֵי־שָׁוְא וַחֲלוֹם;

אֶת הָאָרֶץ הֶאֱמַנְתִּי בְּרַגְלַי רְמֹס וְשָׁחֹק,

וַעֲקֹר אֶת הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹת שְׁמֵי־הָרֹם.

פְרַנְקְפוּרְטְ! מָלֵאת אֱוִילִים וּבָנִים סוֹרְרִים,

אַךְ אֲהַבְתִּיךְ, בַּת־אַשְׁכְּנַז, שֶׁיָּלַדְתְּ לָהּ

מֶלֶךְ טוֹב וְאֶת הַטּוֹב בַּמְשׁוֹרְרִים,

וְאַתְּ הָעִיר – אֶת הַחֲמוּדָה אֶמְצָא בָהּ.

הָלַכְתִּי אָז לְאֹרֶךְ טוּר אֹהָלִים נָאִים,

זֶה הָיָה יוֹם הַשּׁוּק, לְמִקָּח וּמִמְכָּר יוֹם,

וָאֵרֶא בַהֲמוֹן הָעָם בְּקוֹל־הֲמִלָּה נָעִים

נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, וַאֲנִי כְּמו בַחֲלוֹם.

פִּתְאֹם וָאֶרְאֶנָּה. נִדְהָם אֶתְבּוֹנֵנָה

לִדְמוּת־הַחֵן הַמְרַחֲפָה לְעֵינַי פֹּה,

לְגַבּוֹת עֵינָהּ חֵן, וּלְחֵן מַבָּטֵי־עֵינָהּ,

אֲשֶׁר מָשְׁכוּ בִי בְּכֹחַ נִפְלָא כֹה.

וְעַל־פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ וְחוּצוֹת עִיר וָהָלְאָה

אֶת צַעְדָּהּ אֶשְמֹר, כְּצֵל בְּעִקְּבוֹתֶיהָ נָע –

וּפִתְאֹם תֵּט הַנָּאוָה וְתִצְחַק לִי בְצָהֳלָה,

וְנֶעֶלְמָה חִישׁ בָּאֹהֶל – וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ בָּא.

דּוֹדָתָה רָעָה הָיְתָה, בְּצָרוּת עֵין הָאִשָּׁה

הָקְרְבָה לִי כָלִיל עֶדְנַת בַּת־הַתֹּם;

לִרְצוֹנָהּ חֶמְדַּת נְעוּרֶיהָ לִי הִגִּישָׁה,

וְחַי אֱלֹהִים! לֹא אַחֲרֵי בִצְעָהּ הָלְכָה בוֹ בַיּוֹם.

חַי אֱלֹהִים! אֲנִי אֶת הַנָּשִׁים מַכִּיר,

לֹא תִשְׁבְּ, לֹא תְרַמֵּנִי צוּרַת־חֵן;

לֹא כַךְ, יָדַעְתִּי, יִדְפֹּק לֵב אֲשֶׁר יְשַׁקֵּר,

וְתֹם מַבָּטִים אֵל לַכָּזָב אֵין.

וְכַמָּה תִיף! לֹא תִיף הָאֵלָה כֹה, שֶׁהֶעֱלָה

גַל הַיָּם, וַתּוֹפַע מִתּוֹךְ קֶצֶף יָם;

אוּלַי אוֹתָהּ, אוֹתָהּ – אֶת יְצוּר הַפֶּלֶא

שִׁוִּיתִי נֶגֶד עֵינַי בַּחֲלוֹם־נְעוּרַי תָּם!

אָנֹכִי לֹא הִכַּרְתִּיו! עַמּוּד לַיְלָה הָעֳמַד

לְנֶגֶד עֵינַי וּבְעַד אוֹרָן סָךְ.

אוּלַי זֶה הָאֹשֶׁר, לוֹ עָרַגְתִּי תָמִיד,

אִתִּי הָיָה אָז וּבִזְרוֹעוֹתַי נָח!

אַךְ בְּמַכְאוֹבֶיהָ עוֹד יוֹתֵר תִּיף הַנָּאוָה,

אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲנִי עוֹד נָח הֲלוּם

אַהֲבָה וְאֹשֶׁר רַב בְּצַד לְבָבָהּ –

הַחֲלוֹם הַיָּשָׁן שׁוּב בִּי הֵאִיץ: קוּם!

נְבוֹכָה עָמְדָה אָז לְפָנַי וְנוֹאֶשֶׁת,

בִּשְׂעָרָה הַפָּרוּעַ, וְסוֹפֶקֶת כָּף,

לְרַגְלַי נָפְלָה פֵּתְאֹם כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת,

לוֹפְתָה בִרְכַּי בִּבְכִי וּבְדֶמַע רָב!

אֵל אֱלֹהִים! שְׂעָרָהּ זֶה הַכָּבֵד

נֶאֱחַז בְּדָרְבְנוֹתַי – אֶת דָּמָהּ אֶרְאֶה יְפַךְ –

אֲנִי מִשְׁתַּמֵּט וְיוֹצֵא. אָבֹד אָבַד

לְעוֹלָם לִי הַיְצוּר הַנֶּחְמָד וְהָרַךְ!

הַחֲלוֹם הַיָּשָׁן תָּם, אַךְ צֵל הַחֲמוּדָה

אֶל כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי בָא יְלַוֵּנִי עוֹד.

הַגִּידִי לִי, אֵי תִתְעִי, סוֹעֲרָה וּמְרוּדָה?

הַפְקֵר נְתַתִּיךְ לַשֶּׁבֶר וְלַשֹּׁד.

בֶּרְלִין! בֶּרְלִין! הוֹי עֵמֶק־בָּכָא אַתְּ,

אֵין בָּךְ אֶלָּא אֵימִים וּמְצָרֵי־שְׁאוֹל לְבַד.

הָאוֹפִיצִיר מְהִיר־חֵמָה, לֹא יֹאמַר בְּכַעְסוֹ דַי;

מְאוּסִים בָּהּ הַחַיִּים לַאֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ חַי.

וְאִם תּוֹר הַקַּיִץ בָּא,

וְגָדוֹל מְאֹד הַחֹם;

עָלֵינוּ לְהִתְעַמֵּל

בְּזֵעַת־אַף יוֹם־יוֹם.

וְעַל מִשְׁמַר־מִפְקָד אִם

צַעֲדִי לֹא־כֵן –

וְקָרָא אָז הַסְּגָן:

"הָבוּ שׁוֹט לַבֵּן!

"הַתַּרְמִיל יָשְׁלַךְ מָטָּה,

הַחֶרֶב אֶל הַצַּד,

וְהַךְ גַּם הָךְ – וְאַל יוּכַל

הָנִיד רֶגֶל וְיָד!"

וְהַשָּׁלוֹם הוּא כִּי־בָא –

וּמְעַט הַכֹּחַ גָּז,

וְהַבְּרִיאוּת אִתּוֹ, וְאָנָה

אָנוּ בָאִים אָז?

וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְעוֹף וְאֵין לוֹ קֵן!

הוֹי שִׂים יַלְקוּטְךָ, אָח, עַל גָּב,

הָיִיתָ חַיָּל הֵן!