בְּחַיֵּי קוֹדְרִים הִבְהִיק פַּעַם

מַרְאֶה לִי כְקֶרֶן אוֹר;

הִנֵּה חָוַר, תַּם וְנָמֹג –

וַיְסַבּוּנִי צִלְלֵי שְׁחוֹר.

יְלָדִים, אִם בַחֲשֵׁכָה יֵשְׁבוּ,

מַה נֶּעְכָּרָה רוּחָם בָּם,

וּבִכְדֵי לְהָפִיג פַּחְדָּם

שִׁיר יָשִׁירוּ בְקוֹל רָם.

אֲנִי הַיֶּלֶד עַתָּה אָשִׁיר,

עִם אֲפֵלָה אֲנִי שָׁר;

צִלְצוּל שִׁירִי – אִם לֹא עָנֹג,

אוּלָם פַּחְדִּי מֶנִּי סָר.

לֹא אֵדַע מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר,

מַדּוּעַ כֹּה עָצֵב אֲנִי;

אַגָּדָה מִדּוֹרוֹת הֶעָבָר

לֹא תִתֵּן דֳּמִי לִי.

אוֹי, הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְכָבֶה,

הָרֵינוּס יְפַכֶּה דֹם,

פִּסְגַּת הָהָר כְּלֶהָבָה

יוֹקְדָה בְזָהֳרֵי תְהוֹם.

הַיָּפָה בַבְּתוּלוֹת יוֹשֶׁבֶת

עַל פִּסְגַּת הָהָר הַלָּז,

בַּעֲדִי עֲדָיֶיהָ מַרְהֶבֶת,

הִיא סוֹרְקָה אֶת שַׂעֲרוֹת הַפָּז.

הִיא סוֹרְקָה בְמַסְרֵק שֶׁל זָהָב,

וְשִׁיר תְּזַמֵּר לָהּ,

כֹּה עַזָּה מַנְגִּינַת פְּלָאָיו,

כֹּחַ טָמִיר בָּהּ.

הַסַּפָּן הוּא יָשׁוּט בַּמָּיִם,

נַפְשׁוֹ בוֹ תֶהֱמֶה וּתְכַל;

לֹא יַבִּיט אֶל שִׁנֵּי הַסְּלָעִים,

עֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל עָל –

דּוֹמַנִי, הַסַּפָּן וְהַסִּירָה –

גַּל נָהָר בְּלָעָם קָר;

זֹאת עוֹלְלָה לוֹ בְשִׁירָה

לוֹרֵילַי בָּהָר

הָהּ לִבִּי, לִבִּי נֶעֱצָב,

וַאֲבִיבִי יִצְהַל יוֹם;

נִשְׁעָן אֶל הַתִּרְזָה,

עַל סוֹלְלָה אֶעֱמֹד דֹּם.

בִּמְנוּחָה תִזְרֹם מַטָּה

בְּמֵי־תְכֶלְתָּהּ תְעָלַת הָעִיר;

נַעַר שָׁט בַּסִּירָה,

דָּג דָּגִים וְשׁוֹרֵק שִׁיר.

מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי מְחַיְּכָה

תְּמוּנָה מַאֲלִיפָה אֵלַי:

מִגְדָּלִים וְגַנִּים וַאֲנָשִׁים,

שְׁוָרִים וִיעָרִים וְגַיְא.

הַנְּעָרוֹת מְכַבְּסוֹת לְבָנִים,

מְדַלְּגוֹת בַּדֶּשֶׁא הָרַךְ;

הַטְּחֹן מַתִּיז אֶגְלֵי יַהֲלֹמִים,

וְסָח לִי, מֵרָחוֹק סָח־סָח.

עַל־יַד צְרִיחַ יָשָׁן וְכֵהֶה

בֵּית שׁוֹמְרִים עוֹמֵד מָט;

אִישׁ־צָבָא שָׁם יִתְהַלֵּךְ

בִּלְבוּשׁ אֲדַמְדָּם אָט.

יִשְׁתַּעֲשַׁע דֹּם בְּרוֹבֵהוּ

הַנּוֹצֵץ בְּקַרְנֵי אוֹר;

יוֹרִידוֹ וִירִימוֹ עַל כְּתֵפוֹ –

מִי יִתֵּן וְחֵץ מָוֶת בִּי יוֹר.

בַּיַּעַר אֶתְהַלֵּךְ וַאֲקוֹנֵן,

הַכִּיכְלִי הוּא יוֹשֵׁב בָּרוֹם;

יְנַתֵּר עַל בַּדוֹ, יִתְרוֹנֵן:

“הוֹ, מַה לְּךָ יִכְאַב כֹּה?”

אֶת סְנוּנִיּוֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת

שְׁאַל וְתַגֵּדְנָה־לָךְ הֵן;

בְּחַלּוֹן אֲהוּבָתִי הֵן גָּרוֹת,

בְּחָכְמָה תִבְנֶינָה שָׁם קֵן.

הַלַּיְלָה כֹה רָטֹב וְסוֹעֵר,

אֵין כּוֹכָב בִּשְׁמֵי רוֹם,

בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הָרוֹעֲשִׁים

אֲנִי מִתְהַלֵּךְ דֹּם.

שָׁם הַרְחֵק מֵאֹהֶל הַצַּיָּד

הַבּוֹדֵד נֵר רוֹמֵז לִי: בֹּא!

אַל נָא יִמְשְׁכֵנִי לָאֹהֶל,

מָה רַבָּה הָעֲזוּבָה בוֹ.

הַזְּקֵנָה יוֹשֶׁבֶת עִוֶּרֶת

תּוֹךְ כִּסֵּא הָעוֹר הַדַּל;

זָרָה וְקוֹפֵאת כָּאֶבֶן

וְלֹא תוֹצִיא אַף הֶגֶה קַל.

הָלֹךְ וְקַלֵּל יִתְהַלֵּךְ

בֶּן הַיַּעֲרָן אֲדֻם־הָרֹאשׁ;

הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת תֶּלְיוֹ בַכֹּתֶל,

וְצוֹחֵק צְחוֹק רַעַל וָרוֹשׁ.

הַטֹּוָה הַיָּפָה מַרְטִיבָה

הַפִּשְׁתָּה בְדֶמַע רָב;

לְרַגְלֶיהָ יִרְבַּץ, יֶהֱמֶה,

יִתְרַפֵּק כֶּלֶב הָאָב.

עֵת בְּמִקְרֶה נִפְגַּשְׁתִּי בַדֶּרֶךְ

מִכָּל בֵּית אֲהוּבָתִי כִמְעָט,

אֲחוֹתָהּ, אָבִיהָ וְאִמָּהּ, –

הֵם הִכִּירוּנִי מִיָּד.

הֵם שָׁאֲלוּ כֻלָּם לִשְׁלוֹמִי,

וְהוֹסִיפוּ כַעֲבֹר רֶגַע קָט:

שֶׁלֹא נִשְׁתַּנֵּיתִי לִכְאוֹרָה,

רַק פָּנַי – הֵם חָוְרוּ מְעָט.

שְׁאִלְתִּים לְדוֹדוֹת וּקְרוֹבוֹת

וּלְחָבֵר מְשַׁעֲמֵם וָזָר,

לַכֶּלֶב הַקָּט, לִנְבִיחָתוֹ

הַמְּתוּקָה בְיַלְּלוֹ מָר.

לִשְׁלוֹם אֲהוּבָתִי הַנְּשׂוּאָה

שָׁאַלְתִּי דֶרֶךְ אֲגָב;

הֵם עָנוּ בְגִיל: בַּעֲלָהּ יִהְיֶה,

בְּקָרוֹב וּלְמַזָּל־טוֹב, אָב!

אֲנִי לְדִבְרֵיהֶם בֵּרַכְתִּים,

וְהִשְׁבַּעְתִּים בְּאִמְרֵי פִי,

שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ לְבָרְכָהּ

פְּעָמִים אֵין סְפֹרוֹת בִּשְׁמִי.

אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה אָז תִּקְרָא:

"הַכְּלַבְלֵב הַמָּלֵא חֵן,

הוּא גָדַל, הָהּ, וְנִשְׁתַּטָּה,

וְנִטְבַּע בְגַלֵּי הָרְהֵין".

פְּנֵי אֲהוּבָתִי לַקְּטַנָּה,

בְּיִחוּד, זֶה צְחוֹקָהּ לָהּ;

לָהּ אוֹתָן הָעֵינָיִם,

שֶׁהֱבִיאוּנִי בְכָל רָע.

עַל־יַד בֵּית הַדַּיָּגִים יָשַׁבְנוּ,

וְהִבַּטְנוּ עַל־פְּנֵי הַיָּם דֹּם;

אֵדֵי הָעֶרֶב בָּאוּ,

הִתְנַשְּׂאוּ וְעָלוּ רוֹם.

בְּמִגְדַּל הַמַּיִם הוֹעָלוּ

לְשׁוֹנוֹת־אוֹר קְטַנּוֹת אַט־אָט;

וְהַרְחֵק בֵּין גַּלֵּי יָם נִגְלָה

לָעַיִן עוֹד אֳנִי שָׁט.

עַל סַעַר וְשֶׁבֶר אֳנִיָּה,

וְעַל סוֹלֵל בַּיַּמִּים לוֹ שְׁבִיל

שׂוֹחַחְנוּ, הַחַי בֵּין שָׁמַיִם

וּמַיִם, בֵּין פַּחַד וָגִיל.

דִּבַּרְנוּ עַל נוֹפִים רְחוֹקִים

בַּנֶּגֶב וּבְעֵבָר הַיָּם;

עַל עַמִּים כֹּה שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים

וְעַל מִנְהֲגֵיהֶם שָׁם.

רֵיחוֹת עֵדֶן וְאוֹרוֹת לַגַּנְגָּס,

רֹם יִשְׂאוּ שָׁם רֹאשׁ עֲצֵי הוֹד;

וַאֲנָשִׁים חֲרִישִׁים וְיָפִים

שָׁם כּוֹרְעִים לְפִרְחֵי הַלּוֹט.

יוֹשְׁבֵי לַפְּלַנְדִּיָּה מְגֹאָלִים,

שְׁטוּחֵי רֹאשׁ, פִּיהֶם רָחָב כִּשְׁאֹל;

יוֹשְׁבִים סָבִיב לַמְּדוּרָה וְצוֹלִים

אֶת דְּגֵיהֶם וּמְקַרְקְרִים בְּקוֹל.

בְּכֹבֶד רֹאשׁ שָׁמְעוּ הַנְּעָרוֹת,

לְסוֹף נֶאֱלַמְנוּ דֹם;

הָאֳנִיָה כְבָר נֶעֶלְמָה מֵעָיִן,

וַעֲרָפֶל כִּסָּה פְּנֵי תְהוֹם.

בַּת־דַּיָּגִים יָפָה,

חִתְרִי לַחוֹף מְעָט,

בֹּאִי וּשְׁבִי־נָא פֹה אִתִּי

שְׁלוּבִים יַד בְּיָד.

שִׂימִי אֶת רֹאשֵׁךְ עַל לִבִּי,

וְאַל נָא תִירָאִי, בַּת־תֹּם,

הֵן תִּבְטְחִי בְּלִי כָל מוֹרָא

בַּיָּם זֶה הַסּוֹעֵר יוֹם־יוֹם.

זֶה לִבִּי כַיָּם, לוֹ סַעַר,

לוֹ גֵאוּת וּמוֹרָד – כַּיָּם,

וְכַמָּה פְּנִינִים יְקָרוֹת

שְׂפוּנוֹת בְעָמְקוֹ שָׁם.

דּוּמָם עָלְתָה הַלְּבָנָה

וַתַּכְסֵף פְּנֵי כָל גָּל;

חֶמְדָּתִי עַל זְרוֹעִי נִשְׁעָנָה,

לִבּוֹתֵינוּ תּוֹסְסִים עָל.

בְּחֵיק הַיְפֵה־פִיָּה אָנוּחַ

עלַ שְׂפַת הַיָּם לְבָד;

"מַה תִּשְׁמְעִי בְהֶמְיַת הָרוּחַ?

זֹה יָדֵךְ – מַה תִּרְעַד הַיָּד?"

"לֹא הֶמְיַת הָרוּחַ אַאֲזִינָה,

בְּנוֹת־גַּלִּים מְרַנְּנוֹת שָׁם,

וְאַחְיוֹתַי, אַחְיוֹתַי הִנָּן,

שֶׁבָּלַע פַּעַם הַיָּם".

כְּתַפּוּחַ־פָּז־עֲנָק

נָח הַסַּהַר בְּחֵיק הֶעָבִים,

מַפִּיל עַל הַיָּם הַשָּׂב

רְצוּעַת אוֹר כִּבְרַק לְהָבִים.

דֹּם אֶתְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הַחוֹף,

גַּל אַחַר גַּל בָּא וּמִשְׁתַּבֵּר,

וַאֲנִי בַמַּיִם אֶשְׁמַע נִיב,

פֶּה מָתוֹק סָח לִי שָׁם וּמְדַבֵּר.

הו­ֹ, כֹּה יֶאֱרַךְ לִי הַלֵּיל,

לֹא יוּכַל שְׁתֹק בִּי לִבִּי חָמִים; –

בְּנוֹת־מַיִם יָפוֹת, עֲלֶינָה חִישׁ,

בִּמְחוֹלוֹת צֶאנָה וּבְמַעְגַּל קְסָמִים!

שׂמְנָה רֹאשִׁי בְחֵיקְכֶן חָם,

קַחְנָה גֵו וְלֵב שַׁלְהֶבֶת,

מְצֶינָה חַיַּי מֵחָזִי אֵשׁ,

לִי שֵׁרְנָה, שֵׁרְנָה עַד לַמָּוֶת.

הָאֵלִים הָאַדִּירִים עָטְפוּ

עָבִים קוֹדְרִים וְנִרְדָּמוּ;

הִנֵּה אֶשְׁמַע וְהֵמָּה נוֹחֲרִים,

סַעַר וְסוּפָה בִגְלָלָם קָמוּ.

סַעַר וְסוּפָה! הָאֳנִי חוֹשֵׁב

הִשָּׁבֵר בַּמַּיִם הַזֵּדוֹנִים –

הוֹ, מִי לְרוּחוֹת יָשִׂים מַחֲסוֹם

וְלַגַּלִּים לְלֹא אֲדוֹנִים?

עֲצֹר לֹא אוּכַל בַּיָּם הַסּוֹעֵר

וְלֹא יֵאָנְחוּ עֵץ וּתְרָנִים,

אַף אֲנִי מְעִילִי אֶעְטֹף

וְאִישַׁן כְּאֵלִים בָּעֲנָנִים.

מִכְנָסָיו עוֹטֶה רוּחַ עָז,

מִכְנְסֵי הַמַּיִם הַלְּבָנִים,

הַגַּלִּים יַךְ וְאֵינוֹ חָס,

הֵם הוֹמִים וְסוֹעֲרִים וְרָנִים.

מֵעַנְנֵי רוֹם בְּקוֹל יְלֵל

מִטְרוֹת עֹז נִשְׁפָּכִים,

וְדוֹמֶה: רוֹצֶה קַדְמוֹן לֵיל

לִבְלֹעַ יַם הַנְּצָחִים.

הַשַּׁחַף דָּבַק בְּתֹרֶן עֵץ

וְצוֹרֵחַ מָרָה;ִ

הוּא טָס וּבְפַחַד אֵין לוֹ קֵץ

יְנַבֵּא לָנוּ צָרָה.

קוֹרֵא הַסַּעַר לְמָחוֹל,

הוּא שׁוֹרֵק וְהוֹמֶה בְחִיל;

הֶאָח, כֹּה מְדַלְּגָה סִירָתִי,

כֹּה הוֹלֵל הַלֵּיל וּמְלֹא גִיל.

הַיָּם הָפַךְ הַרְרֵי מָיִם,

לְחוֹמָה יְסֹעַר כָּל גָּל;

פֹּה פָעֲרָה תְהוֹם פִּיהָ שָׁחוֹר,

שָׁם יִגְאֶה כֹּל, יִסַּק אֶל עָל.

כְּעֵין קְלָלָה וְשֶׁבֶר וּתְפִלָּה

עוֹלִים בְּלוּלִים מתָּאִי רְתֵת;

אֲנִי אוֹחֵז בְּתָרְנִי וְחוֹשֵׁשׁ:

מִי יִתְּנֵנִי בְּבֵיתִי כָעֵת!

הָעֶרֶב וְסוֹד עַרְפַּלִּים

יוֹרְדִים וּמְכַסִּים הַיָּם,

חֶרֶשׁ כֹּה יֶהֱמוּ הַגַּלִּים,

דְּמוּת צְחוֹרָה מִתְרוֹמְמָה שָׁם.

בַּת־גַּלִּים, הַיָּפָה בַבָּנוֹת

עָלְתָה לַחוֹף אֵלַי דֹּם;

דּוֹלְפוֹת שָׁדֶיהָ הַלְּבָנוֹת

בְּעַד צְעִיפָהּ הַקַּל פְּנִינֵי תְהוֹם.

הִיא מְאַמְּצָה וְלוֹחֲצָה אוֹתִי,

עַד רוּחַ בְּקִרְבִּי לֹא קָם;

אַל נָא בְחָזְקָה, אֲחוֹתִי,

יָפָתִי, אַתְּ שִׁדַּת הַיָּם!

"אֶלְחָצְךָ אֵלַי עַד אֵין קֵצֶה

בְּכֹחִי מָר וָזָר;

אֲנִי לְהִתְחַמֵּם חֲפֵצָה,

הָעֶרֶב הוּא כֹה קָר".

הַלְּבָנָה תַשְׁקִיף מְלֵאָה,

בֵּין עָבִים מָעְלָה שָׁם;

עֵינֵךְ הוֹלְכָה וּרְטֻבָּה וְכֵהָה –

יָפָתִי, אַתְּ שִׁדַּת הַיָּם!

"לֹא רָטְבָה, לֹא כָהֲתָה יוֹתֵר

זוּ עֵינִי הִיא רְטֻבָּה מֵאָז,

בַּעֲלוֹתִי מִתְּהוֹמִי בָּהּ נוֹתָר

רְסִיס מַיִם אֲשֶׁר לֹא נָס".

בְּנֵי־שַׁחַף צוֹרְחִים מָרָה,

הַגַּלִּים – זַעַף בָּם;

בְּלִבֵּךְ הוּטְלָה סְעָרָה,

יָפָתִי, אַתְּ שִׁדַּת הַיָּם!

"בְּלִבִּי הוּטְלָה סְעָרָה,

סְעָרָה הוּטְלָה בוֹ,

אַהֲבָתִי־לָךְ זָרָה מוּזָרָה

וְעַזָּה, עַזָּה כֹה!"

כִּי לִפְנֵי בֵיתֵךְ אֶעֱבֹר

אַט־אַט, עִם הָנֵץ יוֹם,

מָה אֶשְׂמַח רְאוֹת בַּחַלּוֹן

פָּנַיִךְ, יַלְדַּת־תֹּם.

בְּעֵינַיִךְ חוּמוֹת־שְׁחוֹרוֹת

לְלִבִּי תַחְדְּרִי מָר;

"מִי אַתָּה, מַה־לָּךְ יֶחְסָר,

אִישׁ חוֹלֶה, דָּךְ וָזָר?"

מְשׁוֹרֵר בְּאַשְׁכְּנַז אָנִי,

יָדוּעַ בַּמָּקוֹם הַלָּז,

שְׁמוֹת גְּדוֹלִים כִּי יְקֹרְאוּ –

גַּם שְׁמִי יְקֹרָא אָז.

מָה אֶחְסָר? רַבִּים, קְטַנָּה,

זֹאת יַחַסְרוּ בַּמָּקוֹם הַלָּז;

מַכְאוֹבֵי שְׁאוֹל כִּי יְקֹרְאוּ –

גַּם כְּאֵבִי יְקֹרָא אָז.

הִבְרִיקוּ הַרְחֵק פְּנֵי הַיָּם

בְּאוֹר אַחֲרוֹן שֶׁכְּבָר עֻמָּם;

לְיַד בֵּית הַדַּיָּג יָשַׁבְנוּ שָׁם,

יָּשַׁבְנוּ לְבַד וְדוּמָם.

הָאֵד וְהַמַּיִם עָלוּ רוֹם,

הַשַּׁחַף עָף בִּמְחוּגָה;

מֵעֵינַיִךְ בְּאַהֲבַת תֹּם

דִּמְעָתֵךְ נָשְׁרָה נוּגָה.

הִיא נָשְׁרָה לָךְ עַל צְחוֹרָה יָד,

וָאֶכְרַע לָךְ, הַנְּעִימָה;

מִכַּף יָדֵךְ, צְחוֹרָה יָד –

שָׁתִיתִי אֶת הַדִּמְעָה.

מִנִּי אָז בִּי לִבִּי דַוָּי,

נִשְׁמָתִי בִי כָּלָה וְאֵינָהּ;

הִרְעִילָה, הָהּ, אֶת בְּשָׂרִי חַי

הָאִשָּׁה בְדִמְעַת עֵינָהּ.

שָׁם מַעְלָה, עַל הַגִּבְעָה,

שָׁם אַרְמוֹן בָּנוּי לְנוֹי,

וְשָׁלשׁ יְפֵה־פִיּוֹת

הִרְווּנִי אַהֲבָה בוֹ.

בַּשַּׁבָּת לִי יֵטָה נָשְׁקָה,

וְיוּלְיָה מִמָחֳרָת, בַּיּוֹם

הַשֵּׁנִי, הִיא – קוּנִיגוּנְדָּה,

כִּמְעַט שֶׁחִנְּקַתְנִי בְחֹם.

בַּשְּׁלִישִׁי עָרְכוּ הַנְּעָרוֹת

מִשְׁתֶּה בְאַרְמוֹנָן הָרָם;

הַשְּׁכֵנִים וְהַשְּׁכֵנוֹת הֵם בָּאוּ

בְקָרוֹן וְעַל סוּס בְּרָב עָם.

אַךְ אוֹתִי מִשּׁוּם־מָה לֹא הִזְמִינוּ,

וְלֹא מֵחָכְמָה זֹאת עָשׂוּ, בַּלָּט

הִתְלַחֲשׁוּ הַדּוֹדוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת

וְצָחֲקוּ לָהֶן לֹא מְעָט.

חֲבַצֶּלֶת אַהֲבָתִי,

אַתְּ צוֹפָה נוּגָה כֹה

תּוֹךְ מֵי הַיְאוֹר, יָפָתִי,

וְנֶאֱנָחָה “אוֹי” וַ“אֲבוֹי”!

"גֶּשׁ־הָלְאָה, חָנֵף, מֵאוֹתִי!

יְדַעְתִּיךָ, אָדָם רָע,

שׁוֹשַׁנָּה זוּ, אֲחוֹתִי,

כְּבָר לִבְּךָ נָתוּן לָהּ".

כִּדְמוּת עֲרָפֶל תּוֹפַע

בִּמְקוֹם הָאֹפֶק יֵט

הָעִיר וּמִגְדָּלֶיהָ,

מִתּוֹךְ דִּמְדּוּמִים וָאֵד.

רוּחַ לַח יְסַלְסֵל

אַט־אַט פְּנֵי גַל וְגַל,

הַסַּפָּן בָּם חוֹתֵר בְּעֶצֶב

תּוֹךְ אֳנִי־שֵׁיטִי הַקַּל.

הַשֶּׁמֶשׁ אָז תֵּרוֹם עוֹד פַּעַם –

שַׁלְהֶבֶת בְּפַאֲתֵי יָם,

וּמַרְאָה לִי הַמָּקוֹם,

חֶמְדָּתִי לִי אָבְדָה שָׁם.

הֲיִי בְרוּכָה, עִיר הוֹמִיָּה,

עִיר מְלֵאָה סוֹד וָרָז,

הָעִיר בָּה הַיְפֵה־פִיּהָ

הִתְגּוֹרְרָה מִנִּי אָז.

הוֹי מִגְדְּלֵי־שַׁעֲרֵי פְלִיאָה,

חֶמְדָּתִי אֵיפֹה הִיא?

בְּיֶדְכֶם הִפְקַדְתִּיהָ –

אַתֶּם תַּעַרְבוּהָ לִי!

חַפִּים הַמִּגְדָּלִים,

לֹא יָכְלוּ מְקוֹמָם עֲזֹב,

בְּצֵאת אֲהוּבָתִי אֶת עִירָהּ

בְּמֶלְתָּחוֹת וְאַרְגָּזִים לָרֹב.

הַשְּׁעָרִים – הֵם לָהּ נָתְנוּ

צֵאת חֶרֶשׁ אֶת הָעִיר;

אִם אַךְ צִוָּתַם צְעִירָה

וְסָבְבוּ עַל הַצִּיר.

שׁוּב אֵתַע בְּדַרְכִּי זוּ מִכְּבָר,

בִּרְחוֹבוֹת עִיר דּוֹמֵמִים;

מוּל בֵּית חֶמְדָּתִי אֶעֱבֹר אָט

כֹּה רֵיק הוּא וְכֹה שׁוֹמֵם.

הָרְחוֹבוֹת צָרוּ כֹה, וְזֹה

מִרְצַפְתָּן הִתְקַלְקָלָה!

הַבָּתִּים נוֹפְלִים לִי עַל רֹאשׁ!

בְּעוֹר שִׁנַּי אֶבְרַח הָלְאָה!

דָּרַכְתִּי תּוֹךְ הָאוּלַמִּים,

שָׁם דְּבָרֶיהָ לְאַהֲבָה צָלָלוּ;

בִּמְקוֹם אֶגְלֵי עֵינָהּ הַחַמִּים

אָז שָׁפְכָה, שָׁם נְחָשִׁים יִזְחָלוּ.

לֵיל וּדְמִי, הָרְחוֹב כְּמוֹ גָוָע,

פֹּה בֵית חֶמְדָּתִי, פֹּה גָרָה לָהּ;

הִיא עָזְבָה כְבָר הָעִיר, עָזָבָה,

וְהַבַּיִת עַל עָמְדוֹ עוֹד, לֹא זָע.

שָׁם עוֹמֵד אִישׁ, נִשְׁקָף דֹּם מִמָּרוֹם,

הוּא סוֹפֵק כַּף בִּכְאֵבוֹ מָר;

קֹר יַעֲבֹר בִּי כִּי אֶרְאֶה תָאֳרוֹ –,

פְּנֵי סַהַר – פָּנַי הֵם וְלֹא זָר.

אֲהָהּ, בֶּן צַלְמִי, לְבֶן־הַפָּנִים,

יִסּוּרֵי אַהֲבָה מַה תְּחַקֶּה רוֹם,

שֶׁעִנּוּ אוֹתִי זֶה לִפְנֵי שָׁנִים

בִּנְדוּדֵי לֵיל וּבִקְשִׁי יוֹם.

אֵיךְ תִּישְׁנִי שְׁנָתֵךְ בֶּטַח

וַאֲנִי עוֹדֶנִּי חָי?

עוֹד חֲרוֹנִי הַיָּשָׁן יִתְלַקַּח,

אֶת עֻלִּי אֲשַׁבֵּר אֲזָי.

הֲתִזְכְּרִי שִׁיר מְאֹד יָשָׁן

עַל נַעַר מֵת שֶׁקָּם

מִקִּבְרוֹ לַיְלָה וְחָזַר

עִם אֲהוּבָתוֹ שָׁם?

הַאֲמִינִי לִי, הַיָּפָה

וְהַחֲמוּדָה לִי מִכֹּל:

אֲנִי חַי וְכֹחִי גָדוֹל

מִכֹּחַ כָּל יוֹרְדֵי שְׁאוֹל.

הָעַלְמָה תִישַׁן בְּאָהֳלָהּ,

אוֹר סַהַר יַחְדֹּר דֹּם;

בַּחוּץ קוֹל צְלִיל יִשָּׁמַע,

שִׁיר מָחוֹל עוֹלֶה רוֹם.

"אֲנִי בְחַלּוֹנִי אַשְׁקִיף,

מִי שְׁנָתִי יִגְזֹל שָׁם?"

שָׁם מֵת עִם כִּנּוֹר יַעֲמֹד,

מְנַגֵּן וְשָׁר בְּקוֹל רָם:

"הִבְטַחַתְּ לִי פַּעַם מָחוֹל,

הִבְטַחַתְּ לַשָּׁוְא, כָּעֵת

חַג לָנוּ בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת,

צְאִי, חוּלִי עִם הַמֵּת."

הָעַלְמָה נִמְשֶׁכֶת בְּחָזְקָה,

הִיא יוֹצֵאת אֶת בֵּיתָהּ בַּלָּט,

הוֹלְכָה אַחֲרֵי הַמֵּת הַמְשָׂרֵךְ

אֶת דַּרְכּוֹ עִם כִּנּוֹר בַּיָּד.

יְנַגֵּן וְיָחוּל וִירַקֵּד,

מַקִּישׁוֹת עַצְמוֹתָיו גָּל,

גֻּלְגָּלְתּוֹ תֵט, תִקֹּד מוּזָרָה

בְּאוֹר הַיָּרֵחַ מֵעָל.

מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹת כֵּהִים

תְּמוּנָתָהּ אַבִּיט דֹּם,

וְצֶלֶם דְּמוּת יְקָרוֹת

הִתְחִיל חַי וּנְשֹׁם.

צְחֹק קַל וּפֶלִאי נִמְתָּח

עַל שְׂפָתָה שָׁנִי חֵן,

בְּעֵינֶיהָ דִמְעוֹת צַעַר

כָּאֵשׁ מַבְרִיקוֹת הֵן.

גַּם דִּמְעוֹת עֵינַי זוֹרְמוֹת

עַל פְּנֵי לְחָיַי אַט, –

אֲהָהּ, לֹא אוּכַל אַאֲמִין,

שֶׁאָבַדְתְּ לִי לָעַד!

אָנֹכִי אַטְלַס אֻמְלָל! עוֹלָם,

צַעֲרוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא אֲנִי טָעוּן,

אֶת אֵין לִנְשׂא זֹאת אֶשָּׂא, הִשָּׁבֵר

חוֹשֵׁב בִּי הַלֵּב בָּחָזֶה.

לֵב גֵּאֶה, הֵן חָפַצְתָּ בָזֶה!

חָפַצְתָּ מְאֻשָּׁר הֱיוֹת, עַד אֵין־קֵץ מְאֻשָּׁר,

אוֹ אֻמְלָל עַד אֵין־קֵץ, לֵבָב גֵּא,

וְעַתָּה, רְאֵה, אֻמְלָל כִּי הִנֶּךָ.

הַשָּׁנִים בָּאוֹת וְחוֹלְפוֹת

וְדוֹרוֹת יוֹרְדִים בּוֹר

לֹא תַחֲלֹף הָאַהֲבָה נֶצַח,

בְּלִבִּי אֵיטִיב שְׁמֹר.

עוֹד פַּעַם חָפַצְתִּי לִרְאוֹתֵךְ,

וּכְרֹעַ לָךְ בֶּרֶךְ עוֹד,

גְּוֹעַ וּקְרֹא לָךְ: "הַגְּבֶרֶת,

אֲנִי אַהֲבְתִּיךְ מְאֹד!"

חָלַמְתִּי סַהַר עָצֵב נָע,

וְכוֹכָבִים רוֹמְזִים בְּעֶצֶב;

וּלְעִיר אֶנָּשֵׂא, חֶמְדָּתִי בָּהּ,

בְּדֶרֶךְ לֹא סוֹף לָהּ וָקֶצֶב.

לְבֵיתָהּ הוּבֵאתִי וָאֶשַּׁק בְּחֹם

אֶת אַבְנֵי הַמַּעֲלוֹת הַקָּרוֹת,

זוּ רַגְלָהּ דּוֹרֶכֶת עֲלֵיהֶן יוֹם־יוֹם

וְכַנְפֵי שִׂמְלָתָהּ נִגְרָרוֹת.

כֹּה אָרֹךְ הַלַּיְלָה, הַלַּיְלָה כֹה קָר

וְקָרָה, כֹּה קָרָה הָאָבֶן;

צֶלֶם חִוֵּר בַּחַלּוֹן זָר וְלֹא זָר,

נִבָּט בְּאוֹר סַהַר לָבָן.

מַה תַּחְפֹּץ דִּמְעָתִי בוֹדֵדָה,

אֶת מְאוֹר עֵינַי כִּי תְכַס?

הִיא נִשְׁאֲרָה בָעַיִן

מִיָּמִים רְחוֹקִים, מֵאָז.

אֲחָיוֹת מַזְהִירוֹת לָהּ הָיוּ,

נָמֹגוּ, נָגֹזוּ כַצֵּל,

עִם כָּל יִסּוּרַי וּשְׂשׂוֹנַי

תַּמּוּ כַחֲלוֹם חֶזְיוֹן לֵיל.

כְּאֵד כֵּן גַּם נֶהֶלְכוּ כּוֹכָבַי

הַכְּחֻלִּים בִּרְקִיעִי הָרָם,

שֶׁמָּסְכוּ הַגִּיל וְהַמַּכְאוֹב

מִמָּרוֹם אֶל לִבִּי הֶחָם.

אֲהָהּ, גַּם הִיא, אַהֲבָתִי,

נֶהֶלְכָה, נָמֹגָה אַט־אָט;

הוֹי דִּמְעָה, בּוֹדֵדָה וִישָׁנָה,

הֵעָלְמִי וָגֹזִי גַם אָתְּ!

חֶרְמֵשׁ יְרֵחַ־סְתָו חִוֵּר

נִבָּט מִבֵּין עָבֵי רוֹם,

בּוֹדֵד בַּחֲצַר בֵּית־הָעַלְמִין

בֵּית כֹּהֲנָהּ יַעֲמֹד דֹּם.

הָאֵם בְכִתְבֵי־קֹדֶשׁ תְּעַיֵּן,

הַבֵּן עוֹמֵד קוֹפֵא כִמְעָט,

בַּת אַחַת – הִיא עָיְפָה לְשֵׁנָה,

וְהַצְּעִירָה תֵאָנַח בַּלָּט:

"הוֹ אֵלִי, מָה רַב פֹּה הַשִּׁעֲמוּם,

יוֹם הוֹלֵךְ וְשֵׁנִי לוֹ בָא!

כִּי יוּבָא פֹה אֶחָד לְקֶבֶר,

רַק אָז פֹּה יֵרָאֶה דְבַר־מָה".

הָאֵם מִתּוֹךְ קְרִיאָה אוֹמָרֶת:

"אַרְבָּעָה רַק מֵתוּ מֵאָז

הוּבַל אָבִיךְ אֱלֵי קֶבֶר

בִּמְבוֹא בֵית־הָעוֹלָם הַלָּז".

הָאָחוֹת הַבְּכִירָה מְפַהֲקָה:

"לֹא אֶרְעַב פֹּה אִתְּכֶם לַשָּׁוְא,

אֲנִי אֶל הָרוֹזֵן אֵלֵכָה –

שֶׁהִתְאַהֵב וְעָשְׁרוֹ כֹה רָב".

וְצוֹחֵק הַבֵּן: "שְׁלשָׁה הֵמָּה

בְּנֵי חַיִל הַסּוֹבְאִים בְּכָל פֶּה,

זָהָב מַמְצִיאִים הַשְּׁלשָׁה

וְלִמְּדוּ גַם אוֹתִי סוֹד זֶה".

הָאֵם תַּשְׁלִיךְ כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ

בְּפָנָיו הַקּוֹדְרִים כַּצֵּל;

"הֲתַחְפֹּץ, מְקֻלָּל וְאָרוּר,

הִתְחַבֵּר אֶל שׁוֹדְדֵי לֵיל?"

הֵם שׁוֹמְעִים קוֹל דְּפִיקָה בַחַלּוֹן

וְדוּמָם תָּנוּעַ שָׁם יָד;

אֲבִיהֶם הַמֵּת בַּחוּץ עוֹמֵד,

מְעִיל כֹּהֲנִים עוֹטֶה, שְׁחוֹר־בַּד.

לֵיל סַגְרִיר וְסוֹעָה בַּחוּצוֹת,

גֶּשֶׁם וְשֶׁלֶג וִילֵל,

לַחַלּוֹן דֹּם אֵשֵׁב וְאַבִּיט

אֶל תּוֹךְ אֲפֵלַת הַלֵּיל.

לַהַב נֵר קָטָן מְהַבְהֵב,

נָע הוּא מֵרָחוֹק וָנָד;

אֵם וּפַנָּסָהּ בְּיָדָהּ

נוֹעַ תָּנוּעַ אַט־אָט.

וַדַּאי גַּם קֶמַח וּבֵיצִים

וְחֶמְאָה קָנְתָה כָעֵת;

חֲלִיטָה חֲפֵצָה הִיא לֶאֱפוֹת

וּלְבִתָּהּ הַגְּדוֹלָה תֵת.

בְּבֵיתָהּ, בַּכֻּרְסָה הִיא יוֹשְׁבָה,

עֵינֶיהָ – מְמַצְמְצוֹת הֵן

מִתּוֹךְ נוּמָה. תַּלְתַּלֵּי הַזָּהָב

יְכַסּוּ פָנֶיהָ בְחֵן.

מַאֲמִינִים כִּי לִבִּי כָּלֶה

בְּצַעַר אַהֲבָה מָר,

לִבְסוֹף גַּם בְּעַצְמִי אַאֲמִין

בַּמֶּה שֶׁמַּאֲמִין זָר.

הָהּ, קְטַנָּה וְעֵינַיִךְ גְּדוֹלוֹת,

תָּמִיד אָמַרְתִּי לָךְ כִּי

אֵין קֵצֶה וּגְבוּל לְאַהֲבָתִי

הַמְכַלָּה אֶת לִבִּי בִי.

אַךְ רַק בְּתוֹךְ אָהֳלִי הַבּוֹדֵד

אָמַרְתִּי כָל אֵלֶּה לָהּ,

אוֹי, כִּי בְחֶבְרָתָהּ הֶחֱרַשְׁתִּי,

וְלֹא הִגַּדְתִּי לָהּ עַד מָה.

מַלְאָכִים רָעִים הָיוּ,

לֹא נָתְנוּ לִי לִפְצוֹת פֶּה,

אוֹי, בְּשֶׁל מַלְאָכִים רָעִים

לִי בָא כָל עָנְיִי זֶה,

אֶצְבְּעוֹתַיִךְ־חֲבַצָּלוֹת,

לוּ עוֹד פַּעַם אוּכַל נַשְּׁקָן

וּלְלָחֳצָן אֶל הַלֵּב,

וּבִבְכִי חֲרִישִׁי גְוֹעַ!

אֵל עֵינַיִךְ הַסִּגְלִיּוֹת

מְרַחֲפוֹת נֶגְדִּי יוֹם וָלָיִל,

כֹּה מְצִיקוֹת לִי: מַה־פִּשְׁרָן

שֶׁל שְׁתֵּי חִידוֹת־תְּכֵלֶת אֵלֶּה?

כְּלוּם אֶת דַּעְתָּהּ לֹא הִבִּיעָה

עַל אַהֲבָתְךָ אֵשׁ וּפְלָדוֹת?

וְלֹא יָכֹלְתָּ קְרֹא בְעֵינֶיהָ

עַל דְּבַר אַהֲבָה הֲדָדִית?

אִם לֹא יָכֹלְתָּ חֲדֹר לְעֵינֶיהָ

אֶל תְּהוֹם נַפְשָׁהּ הָאֲפֵלָה?

כִּמְדֻמַּנִי, אָח, שֶׁהִנְּךָ

לֹא חֲמוֹר בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה.

זֶה אוֹהֵב אֶת זֹה וְאַף אֶחָד

לֹא הוֹדֶה בְרֶמֶז גַּם קַל;

בְּעֵינָם הַשִּׂנְאָה וְנַפְשָׁם –

הִיא תֵצֵא מֵאַהֲבָה וּתְכַל.

הֵם נִפְרְדוּ לִבְסוֹף, יֵשׁ עוֹד רָאוּ

זֶה אֶת זֹה בַחֲלוֹמָם לְבָד;

זֶה כְבָר אֲשֶׁר מֵתוּ וְאֵינָם,

וְהֵם עָצְמָם לֹא יָדְעוּ כִמְעָט.

מַכְאוֹבַי לָכֶן כִּי אֲתַנֶּה יוֹם־יוֹם,

הֱיִיתֶן מְפַהֲקוֹת וְנֶאֱלָמוֹת דֹּם;

וְכַאֲשֶׁר פֵּאַרְתִּים בַּחֲרוּזִים לָרֹב –

פִּזַּרְתֶּן לִי כָבוֹד וּתְהִלּוֹת אֵין־סוֹף.

לַשָּׂטָן אֶקְרָא וְהוּא בָא,

בְּתִמְהוֹן־לֵב אֶסְתַּכֵּל בּוֹ;

לֹא יִצְלַע, תָּאֳרוֹ אֵינוֹ רָע,

אִישׁ נֶחְמָד הוּא וְחָבִיב כֹּה.

אָדָם הוּא בְמֵיטַב שְׁנוֹתָיו

מְנֻסֶּה וּמְנֻמָּס וְאֵין כְּמוֹתוֹ

פַּלְמַטָר נָבוֹן שֶׁעֵינָיו בָּרֹאשׁ,

עַל דַּת וּמְלוּכָה יוּכַל דְּרשׁ;

הוּא חִוֵּר קְצַת וְאֵין כָּל פֶּלֶא –

סַנְסְקְרִיט וְהֶגֶל מְעַט אוֹתוֹ הֶלְאוּ;

פוֹקֵי הוּא מְשׁוֹרְרוֹ הֶחָבִיב גַּם עַתָּה,

אַךְ עֲסֹק בְּבִקֹּרֶת נַפְשׁוֹ מֵאֵנָה,

אֶת מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ הִנִּיחַ לַזְּקֵנָה,

לַסַּבְתָּא הַזְּקֵנָה וְהַטּוֹבָה הֵקַטָּה.

הִלְּלַנִי עַל בָּחֳרִי בְתוֹרַת־מִשְׁפָּטִים,

גַּם הוּא מָצָא עִנְיָן בָּהּ יָמִים לֹא מְעַטִּים.

וְעוֹד אָמַר: מַה מְּאֹד לוֹ יְקָרָה הִיא

חֶבְרָתִי, וּבְאָמְרוֹ כֵּן יִקֹּד לִי.

וְשָׁאַל אִם לֹא הִתְרָאִינוּ יוֹם חַד

בְּבֵית צִיר הִשְׁפַּנְיָה לִפְנֵי אֵיזֹה שָׁנִים?

וְאַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנִי בְּפָנָיו מְעַט

הִכַּרְתִּי בָהֶם פְּנֵי מוֹדָעִי מִלְּפָנִים.

הָאָדָם, אַל לַשָּׂטָן תִּלְעַג,

קְצָרִים הֵם הַחַיִּים פֹּה,

וּתְהוֹם אֲבַדּוֹן הַנִּצַּחַת –

לֹא אְֱמוּנַת שָׁוְא הִיא, לֹא!

הָאָדָם, שַׁלֵּם חוֹבוֹתֶיךָ,

אֲרֻכִּים הֵם הַחַיִּים פֹּה,

וְעוֹדְךָ נִזְקָק לִגְמִילוּת־חֶסֶד,

כִּהְיוֹתְךָ נִזְקָק לָהּ עַד כֹּה.

שְׁלשֶׁת מַלְכֵי הַמִּזְרָח בְּאֶרֶץ הַצְּבִי,

הֵם שָׁאֲלוּ בְכָל הָעֲיָרוֹת:

"הַדֶּרֶךְ לְבֵית־לֶחֶם יְהוּדָה, הוּא אֵי?

הַגִּידוּ, נְעָרִים וּנְעָרוֹת?"

גַּם נַעַר, גַּם זָקֵן לֹא יָדְעוּ עַד מָה,

הַמְּלָכִים, הֵם נוֹדְדִים הָלְאָה;

הֵם הוֹלְכִים לְאוֹר כּוֹכַב זָהָב בָּרוֹם

הַמַּזְהִיר בְּחֵן וּבְצָהֳלָה.

מֵעַל לְבֵית יוֹסֵף עָמַד כּוֹכַב־הָאוֹר,

הֵם פָּתְחוּ הַדֶּלֶת וְסָרוּ –

אָז יִגְעֶה הַשּׁוֹר, תִּינוֹק צָעַק בְּקוֹל,

עָמְדוּ שְׁלשֶׁת הַמְּלָכִים וְשָׁרוּ.

הָיִינוּ יְלָדִים, יַלְדָּה,

צוֹהֲלִים כָּל־כַּךְ;

יָשַׁבְנוּ בַלּוּל וְנֶחְבֵּאנוּ.

בַּעֲרֵמַת תֶּבֶן רַךְ.

כַּשֶּׂכְוִים נִקְרָא, הָעוֹבֵר

עַל־פְּנֵי עֲרֵמָה זוּ –

“קִיקֵירִיקוּ!” וְהֶאֱמִין:

קוֹל הַשֶּׂכְוִים הוּא.

אֶת קִירוֹת הַתֵּבָה בֶחָצֵר –

צִפִּינוּ כָּל קֶרֶשׁ בָּה שָׁם,

וְיַחַד בְּתוֹכָהּ גַּרְנוּ,

כִּבְבַיִת מְאֹד הָגוּן וָרָם.

חֲתוּל שְׁכֵנֵנוּ הַזָּקֵן

הוּא הָיָה אוֹרְחֵנוּ הַטּוֹב,

נְקַבְּלוֹ בִסְגִידוֹת וְקִדּוֹת

וּבְדִבְרֵי מַחֲמָאוֹת לָרֹב.

שָׁאַלְנוּ לִשְׁלוֹמוֹ בִדְאָגָה,

בִּידִידוּת וּבְתַעֲנוּג רָב,

מֵאָז אָנוּ דוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמוֹ

שֶׁל כָּל חָתוּל זָקֵן וָשָׂב.

לִפְעָמִים יָשַׁבְנוּ וְסַחְנוּ

בְּחָכְמָה כְּזִקְנֵי הַדּוֹר,

מְבַכִּים תּוֹר־זָהָב שֶׁעָבָר,

כִּי חָלַף לוֹ, הָלַךְ הַתּוֹר.

עַל אַהֲבָה, בִּטָּחוֹן וֶאֱמוּנָה,

שֶׁחָדְלוּ מִלֵּב, סַחְנוּ אָט,

עַד כַּמָּה נִתְיַקֵּר הַקָּפֶה,

וְהַכֶּסֶף שֶׁאָזַל כִּמְעָט.

תַּמוּ שַׁעֲשׁוּעֵי הַיְלָדִים,

הַכֹּל הִתְעוֹפֵף כַּחֲלוֹם, –

הַדָּמִים, הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים,

אֱמוּנָה וְאַהֲבָה וְתֹם.

לִבִּי נִלְחַץ בִּי וְכָמַהּ,

אִם אַךְ אֶזְכֹּר תּוֹר הַפָּז;

רַעֲנַנָּה, נוֹחָה הָאֲדָמָה,

וּבְנֵי הָאָדָם שְׁלֵוִים אָז.

עַתָּה עָבַר כָּל זֶה הָלְאָה,

מָה רַב הַדֹּחַק פֹּה וְהַשְּׂאֵת!

מֵת אֱלֹהִים בְּשָׁמָיו מָעְלָה,

וְהַשָּׂטָן מַטָּה מֵת.

וְהַכֹּל נֶעֱצָב, תַּם וְנַעֲוֶה,

וּמְסֻבָּךְ כֹּה וְקַר בִּמְאֹד,

וְאִלְמָלֵא הִיא, מְעַט הָאַהֲבָה –

לֹא הָיָה עַל מָה לִתְמֹךְ עוֹד.

כַּיָּרֵחַ בְּאוֹר יַבְקִיעַ

דֶּרֶךְ לוֹ בֵּין עָבֵי־שְׁחוֹר,

כֵּן מֵחֶשְׁכַת יָמִים עָבְרוּ

לִי תוֹפִיעַ תְּמוּנַת אוֹר.

עַל מִכְסֵה הָאֳנִיָּה נֵשֵׁב

וּבְמֵי הָרֵינוּס נַפְלִיג דֹּם,

יוֹקְדִים חוֹפָיו הַיְרַקְרַקִּים

בְּאֹדֶם פָּז שֶׁל עֶרֶב יוֹם.

בַּהֲגִיגִי דֹם אֵשֵׁבָה

לְרַגְלֵי אִשָּׁה יַעֲלַת־חֵן,

זְהַב הַשֶּׁמֶשׁ דֹּם יְשַׂחֵק

בְּפָנֶיהָ לִבְנַת שֵׁן.

קוֹלוֹת הָמוּ, נְעָרִים שָׁרוּ,

חֶדְוַת פְּלָאִים שָׁקְקָה בָם,

הַשְּׁחָקִים הָלְכוּ וְהִכְחִילוּ,

וְהַנְּשָׁמָה – הַרְחֵק שָׁם.

כְּאַגָּדָה לְפָנַי עָבְרוּ

הָר וָכָר וְעִיר וָחוֹף,

וְאֶת כָּל זֶה, רָאִיתִי, הִזְהִיר

בְּעֵין הָאִשָּׁה עַד אֵין־סוֹף.

בַּחֲלוֹמִי וָאֵרֶא חֶמְדָּתִי,

אִשָּׁה עֲצוּבָה עַד מְאֹד,

נָבְלָה הַגְּוִיָּה – לֹא הָיְתָה

לָהּ דוֹמֶה לְיֹפִי וּלְהוֹד.

יַלְדָּה הָאֶחָד עַל זְרוֹעָהּ,

הַשֵּׁנִי – הוּא נָהוּג בַּיָּד;

וְעֹנִי וְצַעַר נִכָּרִים

בַּמַּבָּט וּבְשִׂמְלַת הַבָּד.

לְעֵבֶר הַשּׁוּק דֹּם הִתְנַהֲלָה,

וְשָׁמָּה פָגַשְׁתִּי בָהּ,

דֹּם בִּי תִסְתַּכֵּל. בִּמְנוּחָה

וּבְצַעַר אֹמַר אָז לָהּ:

"בֹּאִי לְבֵיתִי, אִתִּי,

כֹּה חִוְרָה וְחוֹלָה אָתְּ,

אֲנִי בַּעֲבוֹדָה וַחֲרִיצוּת

אָקֵל קְשִׁי עֻלֵּךְ מְעָט.

"אָנֹכִי אֶשְׁמֹר וְאֶנְצֹר

אֶת יְלָדַיִךְ פֹּה,

אַךְ אוֹתָךְ, מָה אֲרַחֲמֵךְ,

אֻמְלָלָה וְנוּגָה כֹה.

"אֲנִי לָךְ לֹא אַגִּידָה

כִּי אֲהַבְתִּיךְ בַּת־תֹּם,

וְכַאֲשֶׁר תָּמוּתִי, עַל קִבְרֵךְ

אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה דֹם".

"הוֹ אָחִי, שִׁירְךָ מַה־לָּךְ יִתֵּן?

הַאִם לֹא הָיָה לְךָ לְזַעֲוָה?

הֲתֹאמַר דְּגֹר שָׁם בֵּין הַשִּׁטִּין,

וְנֵצַח שֶׁבֶת עַל בֵּיצֵי אַהֲבָה?"

"הוֹי! שֶׁבֶת זְמַנִּים כֹּה וּמוֹעֲדִים,

אֶפְרוֹחִים זוֹחֲלִים מִקְּלִפָּתָם,

וְהֵם מְצַפְצְפִים וְרוֹעֲדִים,

וּלְתוֹךְ הַסֵּפֶר אוֹתָם תָּשִׂים".

אַל־נָא תִקְצַר כֹּה רוּחֲכֶם,

אִם עוֹד צְלִיל מֵחֲבָלַי קָשִׁים

וְנוֹשָׁנִים עוֹד יִתְגַּנֵּב

גַּם אֶל שִׁירַי הַחֲדָשִׁים.

חַכּוּ מְעַט, זֶה הֵד מַכְאוֹבַי

יַעֲבֹר עוֹד מְעַט וְצָלָל,

וּמִלִּבִּי נִרְפָּא יִפְרַח

אֲבִיב שִׁירִים חָדָשׁ וְטָלוּל.

בָּא תוֹר הַשְּׁטוּת לָשִׂים לָהּ קֵץ

וְהָסֵר מֵעָלַי אֶת עֶדְיָהּ,

יוֹתֵר מִדַּי הָיִיתִי הַלֵּץ,

בְּשַׂחֲקֵנוּ אֶת הַקּוֹמֶדְיָה.

הָיָה מְצֻיָּר הַפַּרְגּוֹד הַלָּז

בְּסִגְנוֹן רוֹמַנְטִי לֹא־מָצוּי,

הַתָּגָה עַל כְּתֵפַי הִקְרִינָה כַפָּז,

וְרֶגֶשׁ בִּי אָצִיל וְרָצוּי.

הִנֵּה הִשְׁלַכְתִּי מֵעָלַי כְבָר

אֶת הַבְלֵי הַשְּׁטוּת, אֶת כָּל עֶדְיָהּ,

וְעוֹד אַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי כֹה בוֹדֵד וָזָר

וּכְמוֹ נִמְשָׁכָה עוֹד הַקּוֹמֶדְיָה.

הוֹי אֵלִי, אֲנִי מִתּוֹךְ שְׂחֹק וְלֵב תָּם

הִבַּעְתִּי אֶת עֶצֶם רִגְשׁוֹתָי;

אֲנִי עִם הַמָּוֶת בְּחָזִי הֶחָם

שִׂחַקְתִּי אֶת הַלּוֹחֵם בְּמוֹתוֹ.

הַמֶּלֶךְ וִיסְוַמִּיטְרָה

לֹא יוּכַל יִצְרוֹ כְבשׁ –

בִּקְרָב וּתְשׁוּבָה יַחְפֹּץ

אֶת פָּרַת וַסִּישְׁטָה רְכשׁ.

הוֹי, מַלְכִּי וִיסְוַמִּיטְרָה,

אַךְ שׁוֹר־פָּר אַתָּה תָּם,

בְּשֶׁל פָּרָה הִנְּךָ נִלְחָם,

מִסְתַּגֵּף כֹּה וָצָם.

לִבִּי, אַל־נָא תֵלֵךְ תָּמֶס,

גּוֹרָלְךָ שָׂא שֶׁאָנַף בָּךְ,

אָבִיב חָדָשׁ יָשִׁיב לָךְ,

אֵת אֲשֶׁר הַחֹרֶף חָמָס.

הוֹנְךָ רַב עוֹד לְאֵין עָרֶךְ,

עוֹד הָעוֹלָם יִיף כָּל־כַּךְ,

מִכָּל טוּב פֹּה, לִבִּי, קַח,

לֶאֱהֹב כֹּל פֹּה אַתָּה צָרִיךְ.

דּוֹמָה אַתְּ לְפֶרַח,

לְיֹפִי, חִין וְתֹם;

אֶתְבּוֹנֵן בָּךְ וְתוּגָה

מִתְגַּנְּבָה לְלִבִּי דֹם.

אֶת יָדַי בִתְפִלָּה אֶחְפֹּץ

עֲלֵי רֹאשׁ לָךְ שִׂים:

"נְצָר־נָא אוֹתָהּ, אֵלִי,

לְיֹפִי, תֹּם וְחִין".

רַק אָסוֹן צָפוּי לָךְ, וְאוּלָם

אָנֹכִי אֶדְאַג לָךְ, אֲחוֹתִי,

שֶׁלֹּא יִתְלַקַּח, חַס וְשָׁלוֹם,

לִבֵּךְ נֶחְמָד לְאַהֲבָה אוֹתִי.

אַךְ זֶה עָלָה לִי כֹה מַהֵר –,

בְּזֹאת אַף אָמְנָם תַּכְאִיבִינִי,

וְיֵשׁ שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּכָל־זֹאת:

טוֹב, בְּכָל־זֹאת, כִּי תֶאֱהָבִינִי.

כִּי אֶשְׁכַּב עַל יְצוּעִי,

טוֹבֵעַ בַּלֵּיל וָכָּר,

וְרִחֲפָה דְמוּת לְעֵינַי,

סֵמֶל שֶׁל חֵן וִיקָר.

כִּי שְׁנָתִי הַחֲרִישִׁית

תַּעֲצֹם עֵינַי דֹּם,

הַדְּמוּת מִתְגַּנְּבָה חֶרֶשׁ

וְנֶאֶחֱזָה בַחֲלוֹם.

אַךְ עִם חֲלוֹם הַבֹּקֶר

לֹא תִמֹּג עוֹד לָעַד

וּבְלִבִּי אֶשָּׂאֶנָּה

עַד אִם יוֹמִי רַד.

נַעֲרָה וּפִיךְ אֲדַמְדָּם,

וְזוּג עֵינַיִךְ צַח וָזָךְ,

אַתְּ הַנַעֲרָה קְטַנָּה, רַכָּה,

תָּמִיד, תָּמִיד אֶהְגֶּה בָךְ.

אָרֹךְ, אָרֹךְ לֵיל הַחֹרֶף,

מֶה חָפַצְתִּי אִתָּךְ לְבָד –

שֶׁבֶת אִתָּךְ, פַּטְפֵּט אִתָּךְ

בְּחֶדְרֵךְ נֶחְמָד כֹּה וָקָט.

מֶה חָפַצְתִּי לְחֹץ אֶל שְׂפָתַי

יָדֵךְ קְטַנָּה, צְחוֹרָה יָד,

וּבִדְמָעַי הַרְטִיבֶנָּה

יָדֵךְ קְטַנָּה, צְחוֹרָה יָד.

סוּפַת שֶׁלֶג לוּ תֵעָרֵם,

יֵהוֹם סַעַר, יַעֲקֹר הָרִים,

יַךְ הַבָּרָד בְּחַלּוֹנִי –

אַךְ אָנֹכִי לֹא אֶתְאוֹנֵן;

בְּסֵתֶר חָזִי אוֹצָר יֵשׁ:

דְּמוּת חֶמְדָּתִי וַאֲבִיב אֵשׁ.

רַבִּים אֶת פְּנֵי הַמַּדּוֹנָה יְחַלּוּ,

אֶת פְּנֵי פַּאוּל וְאֶת פְּנֵי פֶּטֶר,

אֲנִי אֲחַלֶּה רַק פָּנַיִךְ –

לָךְ אֶתְחַנֵּן, שֶׁמֶשׁ נַעֲלָה.

שְׁבִי, הַצְהִילִי פְנֵי בֶן־אָמֶשׁ,

נָא לַבְּבִינִי וְרַחֲמִינִי,

שֶׁמֶשׁ יָפָה בֵין הַנְּעָרוֹת!

נַעֲרָה יָפָה תַחַת שָׁמֶשׁ!

אִם חִוְרַת פָּנַי לֹא עָנְתָה בִי

אֶת צַעַר הָאַהֲבָה?

בִּשְׂפָתַי, תֹאבִי, אֶתְחַנֵּן לָךְ,

בְּשִׁפְתֵי גַאֲוָה?

הָהּ, זֶה הַפֶּה גֵא רַב מִדָּי,

רַק יִשַּׁק וִיהַתֵּל הַשּׁוֹבָב,

יֵשׁ יִפְלֹט לִפְעָמִים לַעֲגוֹ מָר,

עֵת בְּעָלָיו מֵת בְּמַכְאוֹבָיו.

הִתְאַהַבְתָּ, רֵעַ טוֹב,

בַּחֲבָלֶיךָ שׁוּב תִּצְטָעֵר;

בְּרֹאשְׁךָ עָלָה וְרָבַץ אֵד,

לִבְּךָ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְהָאֵר.

הִתְאַהַבְתָּ, רֵעַ טוֹב,

וְאִלְּמָה שְׂפָתְךָ לֹא מַגֶּדֶת,

אַךְ לַבַּת לִבְּךָ הִנֵּה הִיא

בְּעַד בִּגְדְּךָ יוֹקֶדֶת.

חָפַצְתִּי הֱיוֹת פֹּה, נַעֲרָה,

וְנוֹחַ לְצַלְעֵךְ מְעָט;

וְאוּלָם אַתְּ כֹּה מְמַהֲרָה,

וְכֹה עֲסוּקָה אָתְּ.

אָמַרְתִּי, עַד כְּדֵי שִׁכָּרוֹן

מְסוּרָה לָךְ נַפְשִׁי בִּי;

וַתִּצְחֲקִי בִּמְלֹא הַגָּרוֹן,

וַתַּחֲוִי קִדָּה לִי.

יְגוֹן אַהֲבָתִי עוֹד יוֹתֵר

תַּעֲלִי, בָּהּ בְּעֵת

שֶׁתַּחֲשְׁבִי גַם לְמוֹתָר

לִי נְשִׁיקַת פְּרִידָה תֵת.

אַל־נָא תַאֲמִינִי, כִּי אִירֶה

בִּי חֵץ בִּהְיוֹת לִי צָר!

כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים, יַקִּירָה,

פַּעַם לִי אֵרְעוּ כְבָר.

עֵינַיִךְ שְׁנֵי סַפִּירִים הֵן,

בִּנְעִימוֹת־חֵן תַּבְהֵקְנָה.

שֶׁבַע מְאֻשָּׁר הוּא הָאִישׁ –

בְּאַהֲבָה לוֹ תַבְרֵקְנָה.

לִבֵּךְ בָּךְ הוּא יַהֲלֹם,

יַעֲרֹף אוֹרוֹ בָּהִיר.

שֶׁבַע מְאֻשָּׁר הוּא הָאִישׁ –

בְּאַהֲבָה לוֹ יָאִיר.

שְׂפָתַיִךְ אַבְנֵי אֹדֶם הֵן,

יָפוֹת אֵין מֵאֵלֶּה.

שֶׁבַע מְאֻשָּׁר הוּא הָאִישׁ –

לוֹ אַהֲבָה תְמַלֵּלְנָה.

הוֹ לוּ יָדַעְתִּי אֶת הָאִישׁ

הַמְאֻשָּׁר, – לוּ אַךְ מְצָאתִיו

בַּעֲבִי יַעַר יָרֹק לְבָד –

וְאָשְׁרוֹ תַּם וְלֹא יָסָף!

מִתּוֹךְ נִיב אַהֲבָה וּמַחֲמָאָה

לְלִבֵּךְ אֶדְבַּק לִבְלִי חֹק,

וְנֶאֱחָז בְּרֶשֶׁת עַצְמִי – הָיָה

לְכֹבֶד־רֹאשׁ לִי זֶה הַשְּׂחוֹק.

וְאִם מִתּוֹךְ הֲלָצָה בִּצְדָקָה

תִּתְרַחֲקִי מֶנִּי עֲדֵי בוֹשׁ,

יַד כֹּחוֹת תָּפְתֶּה עָלַי חֲזָקָה,

וְחֵץ בִּי אִיר מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ.

רַק שְׁבָרִים הַחַיִּים וְכָל הָעוֹלָם הַזֶּה –

הִנְנִי וְאֵלֵךְ אֶל פְּרוֹפֵיסוֹר אַשְֹכְּנַזִּי.

אֶת קִרְעֵי הַחַיִּים הוּא מְאַחֶה בֶחָיִל,

שִׁיטָה בְרוּרָה יְתַקֵּן שֶׁאֵין בָּהּ מוּם;

בִּטְלָאֵי חֲלַטּוֹ וּבְמִצְנְפוֹת לָיִל

יִסְתֹּם הַפְּרָצִים בְּבִנְיַן הַיְקוּם.

אֲנִי זְמַן רַב הוֹגַעְתִּי מוֹחִי,

שָׁקַלְתִּי וְדַנְתִּי לַיְלָה וָיוֹם,

אַךְ הֱבִיאוּנִי לִידֵי הַחֲלָטָה

אֵל עֵינַיִךְ, עֵינֵי תֹם.

בִּמְקוֹם עֵינַיִךְ מְאִירוֹת בְּחָכְמָה

תַּרְתִּי מָקוֹם לִי כַיּוֹם,

לֹא הֶאֱמַנְתִּי שׁוּב כִּי אֹהַב –

אָכֵן, דַרְכֵי הָאַהֲבָה תְהוֹם!

קְהַל אוֹרְחִים שָׁם נֶאֱסָף הָעֶרֶב,

הַבַּיִת הוּא מָלֵא אוֹר.

בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר יָנוּעַ

צֵל נַעֲרָה נוֹעַ וַעֲבֹר.

לֹא תִרְאִינִי, הַנַּעֲרָה, אָנֹכִי

מַטָּה פֹה אֶעֱמֹד, בַּצֵּל;

פָּחוֹת עוֹד יוֹתֵר תוּכָלִי

חֲדֹר אֶל לְבָבִי – לֵיל.

לִבִּי הָאָפֵל יֶאֱהָבֵךְ,

יֶאֱהָבֵךְ עַד כְּלוֹת וּמוֹת,

וּבְמוֹתוֹ וְשָׁתְתוּ דָמָיו,

אַךְ אַתְּ לֹא תִרְאִי זֹאת.

חָפַצְתִּי מַכְאוֹבַי כֻּלָּם

בְמִלָּה רַק אַחַת צְרוֹר,

וְלָרוּחוֹת הַצּוֹהֲלוֹת תִּתָּהּ

וּנְשָׂאוּהָ בְּצַהֲלַת דְּרוֹר.

יְבִיאוּהָ אֵלַיִךְ, חֶמְדָּתִי,

הַמִּלָּה בָּהּ מְצָרֵי שְׁאוֹל,

בְּכָל רֶגַע אוֹתָהּ תַּקְשִׁיבִי,

בְּכָל מָקוֹם תִּשְׁמְעִי הַקּוֹל.

בִּתְנוּמַת הַלַּיְלָה כִּי תַעַצְמִי

שְׁמֻרוֹת עֵינַיִךְ תֹּם,

מִלָּתִי בַחֲלוֹמֵךְ תִּרְדָּפֵךְ,

תַּהַלְמֵךְ בְּחֶזְיוֹן חֲלוֹם.

יַהֲלֹמִים לָךְ וְסַפִּירִים,

וַאֲשֶׁר לֵב אָדָם יַחְמֹד;

לָךְ הָעֵינַיִם הַיָּפוֹת –

חֶמְדָּתִי, מַה תַּחְפְּצִי עוֹד?

לִכְבוֹד אֵל עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת

צְבָא גָדוֹל שֶׁל שִׁירֵי הוֹד

וְשִׁירֵי הַנֵּצַח שׁוֹרַרְתִּי –

חֶמְדָּתִי, מַה תַּחְפְּצִי עוֹד?

בְּעֵינַיִךְ הַיָּפוֹת הַלָּלוּ

הֱצִיקוֹת לִי עַד מְאֹד,

בְּיָגוֹן לִשְׁאוֹל תּוֹרִידִינִי –

חֶמְדָּתִי, מַה תַּחְפְּצִי עוֹד?

אַתְּ בְּשִׁוְיוֹן, אַתְּ בְּרִפְיוֹן

נַפְשֵׁךְ – כַּמָּה זָר לָךְ, זָר

קְשִׁי אַהֲבָתִי פֶּרֶא־פְּרָאִית,

שְׁבִיל לָהּ תַּחֲצֹב בְּסֶלַע־הָר.

אַתְּ אָהַבְתְּ בָּאַהֲבָה כְּבִישִׁים,

וְאָנֹכִי רוֹאֵךְ עוֹד

הוֹלְכָה לְאִטֵּךְ עַל יַד בַּעֲלֵךְ,

אִשָּׁה הָרָה וְטוֹבָה מְאֹד.

כִּי יֶאֱהַב אָדָם בָּרִאשׁוֹנָה,

גַם לְלֹא אשֶׁר – הֲרֵי הוּא אֵל;

וְאוּלָם אִם בַּשְּׁנִיָּה יֶאֱהַב

לְלֹא אשֶׁר – סָכָל הוּא.

אֲנִי, הַסָּכָל, שׁוּב אָהַבְתִּי

לְלֹא אַהֲבָה חוֹזֶרֶת;

מְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם צוֹחֲקִים

וַאֲנִי מֵת וְצוֹחֵק אִתָּם.

הוֹ נַעֲרָה כְּבוּדָה, נָא הַרְשִׁי לְבֵן

בַּת־שִׁירָה, כֹּה חוֹלֶה וְרָפֶה,

וְהִנִּיחַ רֹאשׁוֹ הַשָּׁר עַל שֵׁן

חֲזֵה הַבַּרְבּוּרִים הַיָּפֶה!

"אֲדוֹנִי! אֵיךְ תָּהִין, אֵיךְ תַּרְהִיב תּוּכָלָה

בְּפַרְהֶסְיָה לִי לוֹמַר – כַּדְּבָרִים הַלָּלוּ?"

נִהֲלוּנִי בְעֵצוֹת וְהִתְווּ לִי דְרָכִים,

הֶעְתִּירוּ עָלַי יַם תְּהִלּוֹת וּשְׁבָחִים;

בִּקְּשׁוּ אוֹתִי שֶׁאַמְתִּין אַךְ,

חָפְצוּ גַם הַמְלֵץ עָלַי כַּךְ וְכַךְ.

אַךְ לַמְרוֹת מְלִיצוֹת וְהַמְלָצוֹת אֶלֶף,

וַדַּאי הָיִיתִי גֹוֵעַ כַּכֶּלֶב,

אִלְמָלֵי בָא אִישׁ טוֹב וָחָי,

בָּא וְהֵגֵן בְּעֹז נֶפֶשׁ עָלָי.

הָאִישׁ הַטּוֹב! הַמַּאֲכִיל אוֹתִי –

לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתוֹ עַד יוֹם מוֹתִי!

צַר לִי שֶׁנַּשְּׁקוֹ לֹא אוּכַל בְּכָל־פֶּה!

כִּי אֲנִי הוּא הָאִישׁ הַטּוֹב הַזֶּה.

אֶת הָעֶלֶם, אֶת הַנֶּחְמָד –

כָּבוֹד לוֹ וּגְדֻלָּה נִתֵּן;

הוּא בִצְדָפוֹת יְכַבְּדֵנִי,

בְּיֵין הָרְהֵין וּבְיֵין קוֹנְדִּיטוֹן.

הָדוּר, נָאֶה הוּא בִלְבוּשׁוֹ,

וּבִרְבִידוֹ יוֹתֵר הָדוּר;

בֹּקֶר בֹּקֶר יְבַקְּרֵנִי,

וּבִשְׁלוֹמִי יִשְׁאַל תָּדִיר.

סָח עַל שְׁמִי לִתְהִלָּה יָצָא,

עַל חֵן חִדּוּדַי דַּבֵּר יוֹאִיל,

נִלְהָב יִטְרַח וְיִתְאַמֵּץ

תָּמִיד לִי הֱיוֹת לְהוֹעִיל.

וּבָעֶרֶב בְּחֶבְרַת שׁוֹנִים,

בְּפָנִים קוֹרְנִים וְנִלְהָבִים

בְּאָזְנֵי הַמַּטְרוֹנוֹת קוֹרֵא

הוּא אֶת שִׁירַי הַנִּשְׂגָּבִים.

הוֹ, עַד־כַּמָּה מְשַׂמֵּחַ

פְּגשׁ כָּזֶה עוֹד עֶלֶם נָאֶה,

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַטּוֹבִים

הוֹלְכִים פּוֹחֲתִים מִשָּׁעָה לְשָׁעָה.

חָלַמְתִּי: אֲנִי הָאֵל הַטּוֹב

וּבַשָּׁמַיִם דְּבִירִי,

וּכְרוּבִים יוֹשְׁבִים סָבִיב לִי

וּמְהַלְלִים אֶת שִׁירִי.

צַפִּיחִית אֹכַל שָׁם בִּדְבָשׁ,

שֶׁנִּקְנוּ בִמְזֻמָּנִים,

וְקַרְדִּינַל שָׁם אֵשְׁתְּ וְאֵין

לִי חוֹבוֹת כְּמוֹ לְפָנִים.

אַךְ שִׁעֲמוּמִי גָדוֹל מְאֹד,

חָפַצְתִּי רֶדֶת מָטָּה,

וְאִם לֹא אוּכַל אֱלֹהִים הֱיוֹת

וְהָיִיתִי שָׁם הַשָּׂטָן.

קוּם, גַּבְרִיאֵל, קוּם, הָרָם,

וּפְעָמֶיךְ הָרֵם,

וְאֶת יְדִידִי, אֶת אוֹיגֵין,

שָׂא אֵלַי לַמָּרוֹם.

לֹא תְבַקְּשׁוֹ בְּבֵית הַוְּעִידָה, כְּרוּב,

לְבֵית הַיַּיִן מַהֲרָה;

לֹא לְבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁל הֶדְוִיג שְׁאַל,

שְׁאַל לְבֵית מֵאִיר הַנַּעֲרָה.

אֶת זוּג כְּנָפָיו פָּרַשׂ אָז

וְלָאָרֶץ עָף מַלְאָכִי,

וּתְפָשׂוֹ שָׁם וְהֶעֱלוֹ רוֹם –

אֶת רֵעִי, אֶת פִּרְחָחִי.

כָּךְ, בֵּן, אֲנִי הָאֵל הַטּוֹב,

הַמּוֹשֵׁל עַל אֲדָמוֹת!

אֲנִי אָמַרְתִּי תָּמִיד לָךְ:

לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְתִּי וְרָמוֹת.

אֶת פְּלָאַי אַרְאֶה לָךְ יוֹם־יוֹם,

הֵם יַפְלִיאוּךָ כָּכָה!

לְמַעַנְךָ תְאֻשַּׁר עִיר בֶּרְלִין,

אֲצַו לָהּ אֶת הַבְּרָכָה.

אַבְנֵי מִרְצְפוֹת הָעִיר

תִּבָּקַעְנָה כִבְיָכוֹל,

וְצִדְפָּה אֵין כָּמוֹהָ לְרֹךְ

כָּל אֶבֶן וְאָבֶן תָּכִיל.

מְטַר עֲסִיס־לִימוֹנִים טוֹב

יֻתַּךְ לֹא בְמִסְכֵּנוּת,

וּבִרְחוֹבוֹת עִיר יְפַךְ

וִיקַלַּח יֵין הָרֵינוּס.

הַבֶּרְלִינָאִים שְׂמֵחִים כֹּה

בְּמַעֲדַנֵּי־אֵל הַטּוֹבִים,

בַּעֲלֵי בֵית־דִּין שֶׁל הַמְּחוֹז

מִתּוֹךְ הַחוּצוֹת סוֹבְאִים.

הַמְשׁוֹרְרִים הֵם שְׂמֵחִים כֹּה

וּמְבָרְכִים עַל הַמְּזוֹנוֹת;

הַלֵּיטְנַנְטִים וְנוֹשְׂאֵי הַנֵּס

יְלַקְקוּ בִלְשׁוֹנוֹת.

הַלֵּיטְנַנְטִים וְנוֹשְׂאֵי הַנֵּס

פִּקְחִים הֵם וַחֲכָמִים,

הֵם יוֹדְעִים: לֹא יִתְרַחֵשׁ נֵס

כָּזֶה בְּכָל הַיָּמִים.

עֲזַבְתִּיכֶן בְּעֶצֶם חֹדֶשׁ תַּמּוּז

וְשׁוּב מְצָאתִיכֶן בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט;

יְשַׁבְתֶּן אָז בְּחֹם שֶׁמֶשׁ, וְעַתָּה

מְצֻנָּנוֹת אַתֶּן וְקָרוֹת כִּמְעָט.

אֲנִי נִפְרָד שׁוּב, וְאִם שֵׁנִית אָשׁוּבָה –

לֹא חַם וְלֹא קַר לָכֶן אָז, וְעַל

עֲפַר קִבְרוֹתֵיכֶן אָנֹכִי דוֹרֵךְ –

וְאַף לִבִּי אֲנִי בִי זָקֵן וְדָל.

מִשִּׂפְתֵי שָׁנִי מֻרְחָק, בְּעֹז לָקוּחַ

מִבֵּין זְרוֹעוֹת־חֵן חִבְּקוּנִי בְּחֹם עֲלוּמִים;

מַה־מְּאֹד חָפַצְתִּי יוֹם עוֹד אֶחָד פֹּה לָנוּחַ, –

אַךְ גִּיסִי הִנֵּה הוּא, עִם סוּסָיו בָּא הָרְתוּמִים.

כָּכָה הֵם הַחַיִּים! בְּכִי לְדוֹרוֹת, נַעֲרָה,

פְּרִידָה נִצְחִית, פְּרִישָׁה לְעוֹלָמִים!

לִבֵּךְ לָמָּה בִי לֹא דָבַק – וְלֹא אֶתְנַעֲרָה?

אַף עֵינֵךְ לָמָּה לֹא עֲצָרַתְנִי לְכָל הַיָּמִים?

בְּעֶגְלַת הַדֹּאַר הַכֵּהָה

בָּדָד נָסַעְנוּ בַלֵּיל;

לֵב לַלֵּב דָּבַקְנוּ,

הֵתַלְנוּ, צָחַקְנוּ בַצֵּל.

אַךְ כַּמָּה הִשְׁתּוֹמַמְנוּ

בְּהִפָּקַח עַפְעַפֵּי יוֹם –

וְאַמּוֹר הַנּוֹסֵעַ הַסּוּמָא

הוּא יָשַׁב בֵּינֵינוּ דֹם.

אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֵי הָרִיבָה

הַמְטֹרֶפֶת תָּגוּר פֹּה?

מִתּוֹךְ קְלָלוֹת בְּיוֹם זֶה סַגְרִיר

חִנָּם אָרוּץ כֹּה וָכֹה.

מֵאַכְסַנְיָה לְאַכְסַנְיָה

אֲנִי הוֹלֵךְ, אֲנִי שָׁב;

אֶל כָּל מֶלְצָר הֶדְיוֹט אֶפְנֶה,

אֶשְׁאַל וְאֶחְקֹר – אַךְ לַשָּׁוְא!

פִּתְאֹם – הִנֵּה הִיא בַחַלּוֹן,

רוֹמְזָה, צוֹחֲקָה לִי בְכָל־פֶּה;

הֲיָכֹלְתִּי דַעַת, נַעֲרָה,

כִּי תֵשְׁבִי בְאַרְמוֹן־הוֹד כָּזֶה?

שׁוּרַת הַבָּתִּים עוֹמְדָה

קוֹדְרָה וּשְׁקוּעָה בַחֲלוֹם;

מְעֻטָּף בְּכַנְפֵי אַדַּרְתִּי

אֶעֱבֹר לְאָרְכָּהּ דֹּם.

מִגְדַּל הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה

מַשְׁמִיעַ חֲצוֹת בְּיַם דֳּמִי;

בְּחֶמְדַּת נְעוּרִים וּנְשִׁיקוֹת

מְחַכָּה חֶמְדָּתִי לִי.

הַיָּרֵחַ הוּא בֶן־לְוָיָתִי,

בְּנַחַת לִי יָאִיר הַשְּׁבִיל, –

הִנֵּה זֶה בֵיתָהּ – עָמַדְתִּי,

לַמָּרוֹם אָז אֶקְרָא בְגִיל.

חֵן־חֵן לְךָ, נֶאֱמַן רוּחִי,

בְּעַד אוֹרְךָ שָׁלַחְתָּ לִי, זַךְ,

הִנְנִי וְאֶשְׁלָחֲךָ עַתָּה,

לְיֶתֶר הָעוֹלָם לֵךְ, זְרַח.

וְעֶלֶם כִי תִמְצָא אוֹהֵב,

יְתַנֶּה אֶת כְּאֵבוֹ מָר,

נַחֲמֵהוּ נָא כְּשֵׁם שֶׁנִּחַמְתָּ

אוֹתִי בַיָּמִים מִכְּבָר.

נָשַׁקְתְּ בְּפִי לִי עַד שְׁפָךְ־דָּם,

בִּנְשִׁיקוֹת רַפְּאִי לוֹ,

וְאִם יִקְצַר לְזֶה הַיּוֹם, יֵשׁ זְמָן!

וְאֵין לְמַהֵר כֹּה.

הוֹ, אֲהוּבָתִי, גַּם הַלֵּיל

הוּא גָדוֹל עַד־מְאֹד!

עוֹד אֶפְשָׁר לְנַשֵּׁק בְּמֶשֶׁךְ הַלֵּיל,

לְנַשֵּׁק וּלְהַחֲלִים עוֹד.

לוּ אֵשֶׁת־בְּרִיתִי אַךְ הָיִית,

קִנְּאָה בָךְ כָּל־אַחַת;

הָאָרֶץ אוּכַל לְעֵדֶן לָךְ שִׁית,

אַשְׂבִּיעֵךְ גִּיל וָנַחַת.

וְאִם תְּקַלְלִינִי, חָלִילָה וָחָס,

אֶסְבֹּל וְלֹא אֶתְאוֹנֵנָה,

אַךְ אִם אֶת שִׁירַי לֹא תְהַלְלִי, אָז –

סֵפֶר־כְּרִיתוּת לָךְ אֶתֵּנָה.

כִּי חִבְּקַתְנִי הַיָּפָה וְאִמְּצַתְנִי פְלָאִים,

נִשְׁמָתִי עָלְתָה לִמְרוֹמֵי שָׁמָיִם!

נָתַתִּי לָהּ לָעוּף וְאָנֹכִי בֵינְתָּיִם

יָנַקְתִּי נֶקְטַר שְׂפָתֶיהָ הַנָּעִים.

כַּמָּה כָזָב בַּנְּשִׁיקוֹת הַחַמּוֹת!

כַּמָּה גִיל בְּאוֹנָאָה זֹאת!

הוֹ מַה־טּוֹב, מַה־טּוֹב לְרַמּוֹת

יוֹתֵר טוֹב מְרֻמֶּה הֱיוֹת.

אִם גַּם תִּתְקוֹמְמִי לִי, הַנָּאוָה,

יָדַעְתִּי: מֻתָּר לִי כִמְעָט!

הַאֲמֵן אֶחְפֹּץ בַּאֲשֶׁר תִּשָּׁבְעִי,

הִשָּׁבַע לַאֲשֶׁר מַאֲמִינָה אָתְּ.

עַל כְּתֵפֵךְ הַצְּחוֹרָה מִשֶּׁלֶג

דּוּמָם זֶה רֹאשִׁי שַׁח

חֶרֶשׁ אֵט אָזְנִי וְאַקְשִׁיב,

לְמִי לִבֵּךְ יִכְמַהּ וְיַךְ.

מְרִיעִים פָּרָשִׁים בִּתְכֶלְתָּם,

וּבָאִים הָעִירָה בְקוֹל;

וּמָחָר, הָהּ, מָחָר תִּטְּשֵׁנִי

הָאֲהוּבָה לִי מִכֹּל.

וְאִם תֹּאמְרִי לְעָזְבֵנִי בְיוֹם מָחָר,

הַיּוֹם הֵן תִּהְיִי עוֹד לִי,

וּבִזְרוֹעוֹתַיִךְ נֶחְמָדוֹת

פִּי־שִׁבְעָה מְאֻשָּׁר אֱהִי.

מְרִיעִים פָּרָשֵׁי הַתְּכֵלֶת,

יוֹצְאִים הָעִיר בַּסָּךְ;

בָּאתִי, הֵבֵאתִי, חֶמְדָּתִי,

צְרוֹר שׁוֹשַׁנִּים לָךְ.

מַה־גָּדְלָה אָז הַהֲפֵכָה!

חֵיל צָבָא וְאָדָם לֹא מְעָט;

הֵם קָבְעוּ דִירָתָם וְחָנוּ

אֲפִילוּ בְלִבֵּךְ הַקָּט.

גַּם אֲנִי בִשְׁנוֹת נְעוּרַי

מְרִי טָעַמְתִּי שֶׁל יִסּוּרֵי

אֵשׁ־אַהֲבָה בְלִי־סוֹף.

אַךְ הָעֵץ בְּיֹקֶר עוֹלֶה,

וְאוֹמְרָה כְבוֹת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה,

Ma foi! גַּם זֶה לְטוֹב.

שִׂימִי זֹאת אֶל לִבֵּךְ, נְעִימָה,

זְרִי נָא הָלְאָה אֶת הַדִּמְעָה.

וְאֶת יְגוֹן אַהֲבָתֵךְ תָּם.

אִם נִשְׁאַרְתְּ בַּחַיִּים, יָפָה,

שִׁכְחִי אַהֲבָה שֶׁחָלָפָה,

Ma foi! בְּחֵיקִי חָם.

הַאַף אָמְנָם תִּשְׂטְמִינִי,

נֶהְפַּכְתְּ וַתְּהִי אַחֶרֶת?

בְּאָזְנֵי כָל הָעוֹלָם אָמֵר,

כַּמָּה אַתְּ לִי מִתְאַכְזֶרֶת.

הוֹי שְׂפָתַיִם כְּפוּיוֹת־טוֹבָה,

אֵיךְ יְכָלְתֶּן טְפֹל אֲשָׁמִים

עַל הָאִישׁ, בְּאַהֲבָה נָשַׁק

אֶתְכֶן בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים?

שׁוּב הֵן, אוֹתָן הָעֵינָיִם,

בְּאַהֲבָתָן לִי הִבְרִיקוּ,

וְאוֹתָן הַשְּׂפָתַיִם – הִנָּן,

שֶׁאֶת חַיַּי לִי הִמְתִּיקוּ.

הִנֵּה הוּא הַקּוֹל הַמְצַלְצֵל,

קוֹל זֶה שְׁמֹעַ כֹּה אָהַבְתִּי!

רַק אָנֹכִי נִשְׁתַּנֵּיתִי,

אָדָם אַחֵר הִנֵּה שַׁבְתִּי.

בְּתוֹךְ זְרוֹעוֹת צְחוֹרוֹת, יָפוֹת,

בְּאַהֲבָה חָבוּק אֶל לְבָבָהּ

אֲנִי נָח, וְנִלְחָץ עָתָּה

בְּרֶגֶשׁ קֵהֶה וּבְלֵב דָּוֶה.

מַה־נָּעִים הָיָה בְכָבְשִׁי בִי

יִצְרִי רַע וְחִשְׁקִי שָׁוְא;

אַךְ כַּאֲשֶׁר זֶה לֹא עָלָה לִי –

שָׂבַעְתִּי בְּכָל־זֹאת עֹנֶג רָב.

אַל תַּעֲטִי חֶרְפָּה עָלַי, בַּת־חֵן,

וְאַל תִּדְרְשִׁי בַשְּׂדֵרָה לִשְׁלוֹמִי,

שָׁם בַּבַּיִת אַחֲרֵי־כֵן

הַכֹּל יָבוֹא בְשָׁלוֹם עַל מְקוֹמוֹ.

תַּחַת הַתְּרָזוֹת הַלָּלוּ

תּוּכַל מְעַט אשֶׁר מְצֹא;

כַּךְ, אָחִי, מְצֹא הֵן תּוּכְלָה

הַיָּפוֹת בַּנָּשִׁים פֹּה.

הֵן פּוֹרְחוֹת בְּיָפְיָן וְחִנָּן

בִּמְשִׁי שִׂמְלוֹתָן הוֹד,

אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים כִּנָּן

בְּצֶדֶק בְּשֵׁם פִּרְחֵי־נוֹד.

מַה־יָּפוּ מִגְבְּעוֹת־הַנּוֹצָה,

מַה־נֶּחְמְדוּ סוּדְרֵי הַחֵן,

וּפִרְחֵי הַלְּחָיַיִם יָנֵצוּ,

וְהַצַּוָּאר, זֶה צַוַּאר הַשֵּׁן!

לֹא הֵבַנְתֶּם לְרֵעִי מְאוּמָה,

גַּם לָכֶם לֹא הֵבַנְתִּי כִמְעָט;

כִּי יַחַד טָבַעְנוּ בְזֻהֲמָה –

הֵבַנּוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו מִיָּד.

הַסָּרִיסִים עָלַי הִתְאוֹנָנוּ

בַּהֲרִימִי אֶת קוֹלִי עַז;

הִתְאוֹנְנוּ, אָנוּ וְעָנוּ:

כִּי שַׁרְתִּי בְקוֹל מְאֹד גַּס!

וּבְנֹעַם הֵרִימוּ כֻלָּם

קוֹלוֹתָם דֹּק וָזֹךְ,

צְלִילִים קַלִּילִים וּצְלוּלִים

צִלְצְלוּ בִמְתִיקוּת וָרֹךְ.

עַל גַּעְגּוּעֵי אַהֲבָה שָׁרוּ

וְעַל שֶׁפַע שֶׁל אַהֲבָה סְתָּם,

דִּמְעוֹת הַנָּשִׁים נִגָּרוּ

מֵהֲנָאָה וְרֶגֶשׁ לֵב חָם.

עַל סוֹלְלוֹת סַלַּמַּנְקָה מְרַחֵף

רוּחַ קַל וְכָכָה עָרֵב,

שָׁם עִם דּוֹנָה הַחֲמוּדָה

אֲנִי נָע וָנָד בָּעָרֶב.

סְבִיב גִּזְרָתָהּ שֶׁל הַיָּפָה

דֹּם שָׁלַבְתִּי קֶשֶׁת זְרוֹעִי,

בְּאֶצְבְּעוֹתַי רֹךְ אַרְגִּישָׁה

גַּל חָזֶהָ גֵּא יִנּוֹעַ.

וְאוּלָם לַחַשׁ, רַחַשׁ־אֵימָה

מִבֵּין עֲצֵי הַתִּרְזָה בָאִים,

וְהַפֶּלֶג סָח בַּמּוֹרָד,

פּוֹלֵט דֹּם חֲלוֹמוֹת רָעִים.

"הָהּ, לִבִּי מַגִּיד לִי, סֶנְיוֹרָה:

אֶדָּחֶה עוֹד בְּאַחַד הַיָּמִים,

וְעַל־פְּנֵי סוֹלְלוֹת סַלַּמַּנְקָה

לֹא נְטַיֵּל עוֹד לְעוֹלָמִים".

סָמוּךְ לִי גָר דּוֹן הֶנְרִיקֶץ,

זֶה הַמְכֻנֶּה גַם הַיָּפֶה,

חֲדָרֵינוּ סְמוּכִים, מַבְדִּיל

אוֹתָם כֹּתֶל דַּק וְרָפֶה.

בְּנוֹת סַלַּמַּנְקָה – אֵשׁ יוֹקֵדָה,

בְּחוּצוֹת עִיר אִם יַבִּיטוּהוּ,

מְדֻרְבַּן־נַעַל וּמְסֻלְסַל־שָׂפָם,

וְחֶבֶר כְּלָבָיו יְלַוּוּהוּ.

אַךְ בְּדִמְמַת הָעֶרֶב

הוּא בְחֶדְרוֹ יוֹשֵב יָתוֹם,

אֶת הַקַּתְרוֹס בַּיָּדַיִם,

וּבַלֵּב – חֲלוֹמוֹת קָסֶם.

בְּרֶטֶט יַכֶּה הַמֵּיתָרִים

וְעַל כְּנַף־הַדִּמְיוֹן יִדְאֶה, –

הָהּ! זֹה יִלְלַת־חֲתוּלִים

כֹּה מַלְאָה אוֹתִי וּמַטְרִידָה.

אַךְ נִפְגַּשְׁנוּ – וּבְעֵינֵךְ וּבְקוֹלֵךְ הַנָּאֶה

הִכַּרְתִּי בָּם תֵּכֶף, כִּי טוֹבָה לִי אָתְּ;

לוּלֵא הָיְתָה אִתָּנוּ זוֹ אִמֵּךְ הָרָעָה,

הָיִינוּ מִתְחַבְּקִים וְנוֹשְׁקִים מִיָּד.

מָחָר שׁוּב אֶת הָעֲיָרָה אֶעֱזֹבָה

וְהָלְאָה לְדַרְכִּי אֲמַהֵר חִישׁ־קַל;

בַּחַלּוֹן יַלְדָּתִי הַצְּהֻבָּה תֶאֱרֹבָה,

אֲנִי בִרְכוֹת שָׁלוֹם לָהּ אֶשְׁלַח אֶל־עָל.

עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים כְּבָר עָלְתָה הַחַמָּה,

עֵדֶר הַכְּבָשִׂים מַשְׁמִיעַ צְלִיל;

חֶמְדָּתִי, כִּבְשָׂתִי, הַחַמָּה, הַתַּמָּה,

רְאִיתִיךְ פֹּה עוֹד פַּעַם בְּעֹנֶג וּבְגִיל!

אֶת עֵינַי נָשָׂאתִי וְתָר בְכַוָּנָה –

הֲיִי שָׁלוֹם, יַלְדָּה, הוֹלֵךְ אֲנִי!

לַשָּׁוְא! זֶה הַוִּילוֹן בְּחַלּוֹנָהּ לֹא יָנַע;

עוֹד תִּשְׁכַּב וְתִישָׁן – כְּלוּם חוֹלְמָה הִיא בִי?

בְּהַלֶּה הָעִיר, בַּשּׁוּק

שְׁנֵי כְפִירִים עוֹמְדִים גְּדוֹלִים.

הוֹי, כְּפִירֵי הַלֶּה, עַזֵּי־נֶפֶשׁ,

כֵּיצַד הִכְנִיעוּכֶם?

בְּהַלֶּה, הָעִיר, בַּשּׁוּק

עוֹמֵד בֶּן־עֲנָקִים.

הוּא חָגוּר חֶרֶב וְאֵינוֹ זָע,

קָפָא מֵרֹב פָּחַד.

בְּהַלֶּה הָעִיר, בַּשּׁוּק

בֵּית־תְּפִלָּה עוֹמֵד גָּדוֹל.

בְּנֵי עִיר וּכְפָר בּוֹ מָצְאוּ

מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל.

גְּבִרְתִּי, בַּעֲלַת־בַּיִת יָפָה!

בֵּיתֵךְ מָלֵא טוּב וִיקָר,

גַּם בָּרֶפֶת, גַּם בַּמַּרְתֵּף –

גַּם הַשָּׂדֶה נֶחֱרַשׁ כְּבָר.

גַּנֵּךְ נֻכְּשָׁה בּוֹ כָּל־פִּנָּה,

פֻּנָּה, קֻשַּׁט עַד־מְאֹד,

וְהַתֶּבֶן זֶה הֶחָבוּט

לְתוֹךְ הַמִּטּוֹת יִצְלַח עוֹד.

וְאוּלָם פִּיךְ וְלִבֵּךְ, גְּבִרְתִּי,

כְּכֵלִים הֵם אֵין חֵפֶץ בָּם,

וְרַק לַחֲצָאִין עוֹד מְשַׁמֵּשׁ

זֶה חֲדַר־מִשְׁכָּבֵךְ חָם.

דִּמְדּוּמֵי־עֶרֶב שַׁאֲנַנִּים

עַל יַעַר יוֹרְדִים וִירַקְרַק אָחוּ;

יָרֵחַ זָהָב בִּתְכֵלֶת שְׁחָקִים

יִשְׁלַח אוֹרוֹ רַךְ וּמַנְעִים.

צְרָצַר יְנַסֵּר עַל הַבְּרֵכָה,

רַחַשׁ עוֹלֶה מִן הַמַּיִם,

וְהַהֵלֶךְ יִשְׁמַע שִׁקְשׁוּק

וּנְשִׁימָה קַלָּה בַּחֲשֵׁכָה.

שָׁם בַּנַּחַל הַקּוֹלֵחַ

לְבַדָּהּ רוֹחֲצָה בַת־הַמַּיִם,

לֹבֶן זְרוֹעָהּ וְעָרְפָּהּ חֶמֶד

מַבְהִיקִים לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ.

עַל דְּרָכִים זָרִים נָח הַלַּיְלָה, –

בַּדֵּי־גֵו וְלֵב נִדְכָּאִים;

הוֹ, כִּבְרָכָה מִשְּׁמֵי־מַעְלָה

אוֹרְךָ תַּז, יָרֵחַ נָעִים.

יָרֵחַ נָעִים, בְּקַרְנֵי־נֹגַהּ

תַּבְעִית אֵימֵי־לֵיל נוֹרָאִים;

כָּל יִסּוּרַי, רְאֵה, נָמוֹגוּ –

עֵינַי מְלֵאוֹת רְסִיסֵי מָיִם.

הַמָּוֶת – זֶה הַלַּיְלָה קָר,

הַחַיִּים – זֶה הַיּוֹם הֶחָם.

עֶרֶב, שֵׁנָה תִּתְקְפֵנִי,

הוֹגִיעַנִי יוֹמִי כְבָר.

מֵעַל יְצוּעִי עֵץ עוֹלֶה דֹם,

זָמִיר רַךְ בָּעֳפָאָיו שָׁר

שִׁירוֹ רָצוּף אַהֲבָה,

לוֹ אַאֲזִין גַּם בַּחֲלוֹם.

"אֱמֹר, חֶמְדָּתְךָ אֵי, הַיָּפָה,

אֲשֶׁר שַׁרְתָּ לָהּ בַּשִּׁירִים,

אַהֲבָה כִּי־חָדְרָה פְלָאִית

לְתוֹךְ לִבְּךָ בְּאֵשׁ אַדִּירִים?"

זֹה הָאֵשׁ – הִיא כְבָר דֹּעָכָה,

קָרָה, נוּגָה בִי לִבָּתִי,

וְסִפְרִי זֶה – הַפַּךְ הַקָּטָן

וְגַל־הָאֵפֶר שֶׁל אַהֲבָתִי.