מִן הַדְּמָמָה בַּלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ,

כְּרַעַשׁ שַׁרְשְרוֹת-כְּבָלִים וּצְלִיל טַבְּעוֹת-זִקִּים

מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ – –

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם,

וְשֶׁטֶף אוֹר גָּדוֹל נִבְקַע לִי פִּתְאוֹם,

וְשִׁפְעַת נֹגַהּ-קַרְנַיִם

הִשְׁתַּפְּכָה כְּפֶרֶץ מַיִם פִּתְאוֹם מִסָּבִיב

עַל-כֹּל, עֵרֶב אַרְגָּמָן וּתְכֵלֶת –

וַאֲנִי נוֹפֵל אַרְצָה וּמְשְׁתַּחֲוֶה וְכוֹרֵעַ.

הִנֵּה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת!

בֵּין תַּרְשִׁישׁ וְחַשְׁמַל, בֵּין עָבִים אֲדֻמּוֹת,

עָבִים עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת,

וְעַל אֵשׁ מִתְלַקַּחַת כִּדְמוּת לִבְנַת סַפִּיר,

הוּא הַכִּסֵּא הָרָם וְהַנִּשָּׂא –

וְיָרֵח הֲדוֹם לְרַגְלָיו וְשֶׁמֶשׁ כַּר לְרֹאשׁוֹ –

וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת-שִׁבְעַת הַשָּׁמַיִם,

כָּכָה שָׁם יוֹשֵׁב אֱלֹהִים אֵל-הַכָּבוֹד.

וְאוּלָם אֶל יְדוֹת הַכִּסֵּא מִלְּמַעְלָה

רֻתַּק בַּעֲבוֹתוֹת-זָהָב,

בַעֲבוֹתוֹת אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵקוּ,

אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ…

וַאֲנִי בְּאוֹתוֹתֶיךָ, הַמָּשִׁיחַ, הִכַּרְתִיךָ!

בָּאֵש הַבּוֹעֶרֶת בְּעֵינֶיךָ,

הִיא הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה,

הַיּוֹקֶדֶת בְּעֵין כֹּל-אִישׁ מְשׁוֹרֵר

וְכָל-חוֹזֶה וְכָל-גּוֹאֵל וְכָל-נְבִיא-אֱמֶת,

וּבָרוּח הַשָּׁפוּךְ עַל גֹּבַהּ מִצְחֶךָ

וּבְתָוֵי הָרַחֲמִים אֲשֶׁר בְּחַגְוֵי לְחָיֶיךָ

וּבְנִיצוֹצוֹת הַצָּרֶבֶת אֲשֶׁר בַּחֲרוּזֵי שְׂפָתֶיךָ!

וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה

בְּרַתּוּקוֹת הַכְּבָלִים עַל אַצִּילוֹת יָדֶיךָ –

(כְּבָלִים כָּאֵלֶּה רָאִיתִי לְפָנִים

גַּם עַל-יְדֵי פְּרוֹמִיתּוֹס,

עֵקֶב אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹר לִבְנֵי אָדָם –)

בְּכָל אֵלֶּה יְדַעְתִּיךָ וְהִכַּרְתִּיךָ, הַמָּשִׁיחַ:

הֲלֹא אַתָּה זֶה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

וּבְכַבְלֵי-זָהָב,

בְּרַתּוּקוֹת כַּבְלֵי-זָהָב אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵקוּ,

רֻתַּקְתָּ זֶה אַלְפֵי שָׁנִים

אֶל כִּסֵּא כְּבוֹד אֱלֹהֵי-הַצְּבָאוֹת,

מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לָמוּשׁ מִמְּקוֹמֶךָ;

וִּמָּמרוֹם תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ

אֶת-כֹּל-בַּלְּהוּת בִּעוּתֵי הַחַיִּים,

אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ אֶת אַחֶיךָ –

וְיָדְךָ תִּקְצַר מֵהוֹשִׁיעַ.

וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבְכָל-עֵת וּבְכָל-רֶגַע,

אֲשֶׁר תֵּרֶא עֵינְךָ צָרָה חֲדָשָׁה

וְאָזְנְךָ תִּשְׁמַע קוֹל דָּמִים חֲדָשִׁים

צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה,

אָז תִּקְצַר רוּחֲךָ בְּקִרְבְּךָ,

וּבָעֲרָה כָּאֵשׁ עֶבְרָתֶךָ וְגִידֶיךָ יְשֹׂרָגוּ,

וְשָׁאַפְתָּ וְנָשַׁמְתָּ,

וְחָגַרְתָּ אֶת-כָּל-כֹּחֲךָ, וְנִסִּיתָ

לְנַתֵּק אֶת-הַכְּבָלִים

וּלְהֵחָלֵץ וְלַחֲרּג מִמִּסְגְּרוֹתֶיךָ,

לְבַעֲבוּר תּוּכַל לְמַהֵר אַרְצָה,

לִפְדוֹת וּלְהַצִּיל

עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנוּ וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ,

וְנִשְׁמַע הַקּוֹל בְּהִשְׁתַּקְשֵׁק טַבְּעוֹת כְּבָלֶיךָ,

מִדֵּי נַסּוֹתְךָ לְנַתְּקָם

וּמִדֵּי קָרְאֲךָ: "עַתָּה נִלְאֵיתִי סְבֹל!

עַתָּה אֵרֵד! עַתָּה אָבוֹא! עַתָּה אוֹשִׁיעַ!

וְעוֹד מְעַט וְנִצַּלְתֶּם!" –

וְאוּלָם רֻתַּקְתָּ וְלֹא תּוּכַל,

וְאַתָּה תִּפֹּל לְאָחוֹר

וְהַכֹּל יָשׁוּב לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיָה –

וְזֶה אַלְפֵי שָׁנִים יִשָּׁמַע בַּלַּיְלָה הַקּוֹל

בְּהִתְאַמֶּצְךָ לְהִנָּתֵק –

וּמִן הַדְּמָמָה שְׁמַעְתִּיו בַּלַּיְלָה גַּם-אָנִי.

וּמִן הַדְּמָמָה שָׁמַעְתִּי: "אֲהָהּ אֱלֹהִים, עַד מָתַי?

רָזִי לִי! רָזִי לִי!

לָמָּה נָפַחְתָּ בִּי הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת,

לָמָּה נָטַעְתָּ בִּי הַלֵּב הַזֶּה,

לָחוּשׁ כָּל-צָרָה וְכָל מַכְאוֹב וְכָל-אָוֶן,

לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל עִם כָּל-נִדְכָּא

וְעִם-כָּל-אֻמְלָל וּקְשֵׁה יוֹם –

וְאֶת יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה נָתַתָּ לִי עַיִן לִרְאוֹת,

לָמָּה – אֹזֶן לִשְׁמֹעַ,

אֲשֶׁר תֵּרֶא עֵינִי דּוֹר דּוֹר וְדִמְעוֹתָיו

וַאֲשֶׁר תִּשְׁמַע אָזְנִי דּוֹר דּוֹר וְאַנְחוֹתָיו

וַאֲשֶׁר תָּחוּשׁ נַפְשִׁי אִישׁ אִישׁ וּפְצָעָיו –

וְאֶת יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה בָּרָאתָ אֶת-יָם כָּל הָעֹנִי,

וְאֶת כָּל-הָרָעָה וְאֶת כָּל-הַמְּצוּקָה,

אֲשֶׁר רָאֲתָה עֵינִי זֶה מֵאָז

וְאֲשֶׁר עוֹד תִּרְאֶינָה עֵינַי עַד עוֹלְמֵי-עַד,

וְרוּחַ נָתַתָּ בְּפִי,

אֲשֶׁר אֶגְעַר בּוֹ וַאֲיַבְּשֵׁהוּ –

וְרַק אֶת פִּי חָסַמְתָּ לְבִלְתִּי אוּכַל גְּעֹר?

לָמָּה רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי כָּל-הָאֻמְלָלִים,

הָאֵלֶּה מִסָּבִיב יָצַרְתָּ,

וְלָמָּה אִלַּצְתַּנִי לִרְאוֹת

אֶת-רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי כָּל-הָאֻמְלָלִים

אֲשֶׁר עוֹד יִהְיוּ עַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת,

עִם רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי דִּמְעוֹתֵיהֶם,

אֲשֶׁר עוֹד תִּשְׁטֹפְנָה עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן,

וְלָמָּה עֲשִׂיתַנִי לִשְׁמֹעַ

בְּכֹל יוֹם תָּמִיד

אֶת קוֹל בִּכְיָם הַגָּדוֹל הַפּוֹלֵחַ אֲבָנִים, –

וְרַק אֶת-יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה נָתַתָּ לִי הַכֹּחַ

לְהַצִּיל וְלִפְדוֹת, לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ,

וְלָמָּה הַחֵפֶץ נָטַעְתָּ בִּי

לְהוֹבִישׁ כָּל-דִּמְעָה,

לְרַפֵּא לִשְׁבוּרֵי לֵב

לְחַבֵּשׁ לְעַצָּבוֹת –

וְרַק אֶת יָדַי אָסַרְתָּ בִּכְבָלִים?

לָמָּה, אֱלֹהִים, לָמָּה זֶה שַׂמְתָּ

לְגוֹאֵל אוֹתִי – וּגְאֹל לֹא תִּתְּנֵנִי?"

וּבִדְמָמָה בַּלַּיְלָה יִשָּׁמַע קוֹל רַעַשׁ,

הוּא רַעַשׁ כַּבְלֵי-הַזָּהָב

הַמַּשִּׁיקִים אִישׁ אֶל אָחִיו בַּמָּרוֹם,

מִדֵּי הִתְאַמֵּץ הַמָּשִׁיחַ לְנַתֵּק אֶת-מוֹסְרוֹתָיו

וּלְהַסִּיעַ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ

אֶת-כִּסֵּא-הַכָּבוֹד עִם עַמּוּדָיו יַחְדָּו

וְעִם הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם –

וּלְעֻמָּתוֹ יִשָּׁמַע בִּדְמָמָה בַּלַּיְלָה

קוֹל רַעַשׁ כַּבְלֵי-בַּרְזֶל

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה מִתַּחַת,

מִקְּצֵה הָאֲדָמָה הָאֶחָד וְעַד קְצֵה הָאֲדָמָה.

וְאוּלָם מִבֵּינוֹת לֶעָבִים הָאֲדֻמּוֹת,

מִן הַתַּרְשִׁישׁ וְהַחַשְׁמַל,

אֲשֶׁר שָׁם כְּלִבְנַת הַסַּפִּיר,

יִשָּׁמַע קוֹל הָעוֹנֶה: "עַד יָקוּם דּוֹר חָדָשׁ,

דּוֹר אֲשֶׁר יָבִין גְּאֻלָּה,

דּוֹר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִהְיוֹת נִגְאָל

וַאֲשֶׁר יָכִין נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת נִגְאָל:

אָז תָּקוּם גַּם-אַתָּה לְגוֹרָלְךָ וְנִגְאַלְתָּ –

אָז תָּקוּם גַּם-אַתָּה לְגוֹרָלְךָ וְגָאָלְתָּ!"

עַל רֹאשׁ הָהָר בָּדָד חֻצְּבָה בָאֶבֶן

מִטָּה רַעֲנָנָה,

וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה אִישׁ עָיֵף בֶּן-מֵאָה

וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

וְעֵינוֹ לֹא כָהֲתָה וְלֵחוֹ לֹא נָס עוֹד –

אַךְ לִבּוֹ מֶה חָלָל;

קוֹל כַּנְפֵי הַמָּוֶת מַשִּׁיקוֹת כְּבָר נִשְׁמָע

בַּעֲטוֹתוֹ לַשָּׁלָל.

וְנֶאֱנָח הָאִישׁ הַגּוֵֹעַ: „הוֹי אֵלִי,

לַחִנָּם הָיִיתִי!

כָּל-יָמַי לְעַמִּי עָשִׂיתִי, עָשִׂיתִי –

וּמְאוּם לֹא עָשִׂיתִי.

מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶת-עַם-זוּ אָהַבְתִּי

הִנֵּה הוֹצֵאתִיו;

וְאוּלָם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶת-עַם-זוּ

הֵן לֹא הֵבֵאתִיו.

מִקֶּרֶב הָעַבְדוּת אֶת-עַמִּי הוֹצֵאתִי,

מֵעַבְדוּת מָאַסְתִּי;

וְאוּלָם אֶל-קֶרֶב הַחֻפְשָׁה זוּ-עַמִּי

הֵן לֹא הִכְנַסְתִּי.

וְגָדוֹל הַמִּדְבָּר וְנוֹרָא הַמִּדְבָּר

בֵּין אֶרֶץ לְאֶרֶץ;

וְגָדוֹל וְנוֹרָא בֵין עַבְדוּת וְחֻפְשָׁה

וְאָיֹם הַפֶּרֶץ.

וְגָדוֹל הֶעָוֹן וְנוֹרָא הֶעָוֹן,

אִם יָקוּם בֶּן-אָדָם

וְיָרַד אֶל-עַמּוֹ אֶל-בֵּית-הָעֲבָדִים

וְקָם וּפָדָם,

וְאֶרֶץ אַחֶרֶת לֹא כָבַשׁ בַּעֲבוּרָם…

טוֹב כִּי לֹא יוּחַל,

טוֹב כִּי לֹא יוֹצִיא מֵעַבְדוּת, אִם חֹפֶשׁ

תֵּת לֹא יוּכַל! “

עוֹד נַעַר, אֱלֹהִים, הָיִיתָ וְצָעִיר וַחֲסַר-נִסְיוֹנוֹת,

וּבַחוֹל עוֹד אָז שִׁעֲשַׁעְתָּ וּבְעַפְרוֹת הָאֲדָמָה,

וְצַעֲצֻעַ לְךָ עָשִׂיתָ: בֶּן-אָדָם עִם נְשָׁמָה

וְעִם גִּידִים וְעִם עֲצָמוֹת וּבְמַסְמְרוֹת וּבְדָרְבוֹנוֹת.

וְעִם חֲלוּלִים וְעִם נְקָבִים. – אַךְ הַאֲמֶן-לִי, הַיּוֹצֵר!

צַעֲצֻעַ רָע בָּרֹת, צַעֲצֻעַ מְלֵא-סַכָּנָה

עָשִׂיתָ מֵרֹב חִפָּזוֹן וּמְבֹהָל וּבְלִי כַוָּנָה.

הַיְשַׂחֵק בְּשַׂכִּין יֶלֶד? אִם בְּחֶרְמֵשׁ נַעַר קוֹצֵר?

וּבְיִחוּד זוּ הַנְּשָׁמָה, שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַף עֲפָרְךָ,

אֶת-זוּ לֹא תָבִין כְּלָל! כִּי אֵיךְ-זֶה כְּבַיָּכוֹל

יָכֹלְתָּ לִיצוּר כָּזֶה לְצַוּוֹת לוֹ לֹא אָכוֹל –

וְאַתָּה לֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא יִשְׁמַע זֶה לִדְבָרְךָ?

כִּי אָכַל מִן הַדַּעַת, אָכַל מַטְעַמִּים גְּנוּבִים,

וְלֹא חָשׁ כְּלָל לִפְקֻדָּתְךָ וְלֹא חָשׁ לְפַחְדְּךָ פִּתְאֹם,

כִּי יִתְאַו גַּם לַחַיִּים, זֶה רַעַמְסֵס שֶׁלְךָ וּפִיתוֹם –

עַד גַּם מִתּוֹךְ הָעֵדֶן גֵּרַשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁנֵי כְרוּבִים.

(שְׁנֵי שׁוֹטְרִים הֵם!) הוֹי אֵלִי, לְמוֹתָר זֶה וּלְחִנָּם!

דַּע לָךְ: כָּל-הַטּוֹעֵם מִן הַדַּעַת, זֶה לְעוֹלָם

כְּבָר יִמְאַס בְּכָל-הַחַיִּים וּשְׁאוֹנָם וַהֲמוֹנָם וְקוֹלָם,

וְגַּם לוּ יִשָּׁאֵר בָּעֵדֶן – לוֹ יִהְיֶה רַק גֵּיהִנָּם.

גַּם אֵלַי בָּא בְאִישׁוֹן הַלַּיְלָה מֵפִיסְטֹפֶל.

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים דָּפַק בַּלָּט עַל פֶּתַח דַּלְתִּי,

זָהִיר מְאֹד וְדוּמָם –

וַאֲנִי הַבֵּן לְדוֹרִי,

אֵינֶנִּי פוֹיסְט, אֵינֶנִּי דוֹרֵשׁ בַּאֲשֶׁר מֻפְלָא

וְחוֹקֵר בַּאֲשֶׁר סָתוּם לָעַד וְלֹא יִגָּלֶה,

כִּי-אַרְגִּיז כַּפּוֹת מַנְעוּל לָרִיק וְאֵין פּוֹתֵחַ;

לֹא אֶזְנֶה אַחֲרֵי אֶבֶן עֲקָרָה, וְלֹא אִבָּנֶה,

וְלֹא אֶזְרַע עָלֶיהָ מֹחִי. עֵד אֲנִי לַחֲרָדָה,

וַאֲשֶׁר לֹא יֵחָקֵר יְהִי – וְאֵשְׂטְ וְאֶעֱבוֹר.

לֹא שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת שׁוֹכְנוֹת בִּי בְסֵתֶר לִבִּי –

רַב-לִי לוּ יָדַעְתִּי אֶל-נָכוֹן כִּי-יֵש אַחַת!

וְרַק כִּי-עָיֵף, עָיֵף אָנֹכִי עַד-לִזְוָעָה,

נִדְהָם וְכֶבֶד-נוֹעַ כִּזְבוּב בִּתְחִלַּת חֶשְׁוָן,

נְכֵה-רָצוֹן וּכְעַרְעָר אֶצְמַח לִי מִתַּחְתַּי,

קְהֵה-חַיִּים וַעֲצַל-מָוֶת, יְגַע שֶׁמֶשׁ וּשְׂבַע-לַיְלָה,

אֲשֶׁר נִמְאָס אוֹר עָלַי וְחֹשֶׁךְ לִי תוֹעֵבָה,

אֶתְפַּלֵּץ מִפְּנֵי חָשֹׁב וּמַשָּׂא לִי בַטָּלָה.

חַיַּי, רִיר חַלָּמוּת, רָרִים לְאַט אֶת-סֶחְיָם,

וְגֹעַל עַד-אֵין-תַּכְלִית, גֹּעַל, גֹּעַל, גֹּעַל,

יְפַעְפַּע, וּכְמוֹ מַכָּה נִמַּזְמְזָה, מִכָּל-גִּידַי;

אֲשֶׁר בֵּין-שׁוֹשַׁנִּים אֲהַלֵּךְ בְּחֹם יוֹם-קַיִץ,

וְאַשְׁכִּיר אוֹתָם וְאַרְעִיל מֵרוֹשׁ בִּנְשָׁב-בָּם רוּחִי,

וְנָבְלוּ מִשּׂוּמִי עַיִן – אֲנִי הַבֵּן לְדוֹרִי.

שָׁלֹש פְּעָמִים דָּפַק – וְחַדְרִי עוֹד אֵינֶנּוּ

עֲלִיַּת-קִיר עֲקֻמָּה בְּבַיִת גּוֹטִי יָשָׁן;

לֹא מִגְדָּל חַד וְטָרוּז עִם-תִּקְרָה מְקֻמֶּרֶת

בְּקֶרֶן זָוִית צְפוּפָה בְּוִיטֶנְבֶּרְג הַקְּדוּמָה,

הַנָּמָה נוּמָה קַלָּה בְצָהֳרֵי דוֹר-הָאָדָם,

דּוֹר שֶׁכֻּלּוֹ הוֹזֶה, מְנַמְנֵם מְעַט וְחוֹלֵם –

כִּי חַדְרִי חֲדַר עֲבוֹדָה עִם-שְׂכִיוֹת כָּל-הַחֲמֻדוֹת:

פְּסִילֵי שֵׁן וְשַׁיִשׁ וְצַלְמֵי-קַעֲקַע נִפְלִים,

נִימְפוֹת וּנְרֵיאִידוֹת, סִילְפִידוֹת עִם דֻּלְפָּנִים,

וְשֻׁלְחַן-פָּנִים נִשָּׂא וִיחָבְרוֹ כִסֵּא-כָבוֹד,

וּמַרְבָד פַּרְסִי כָבֵד רוֹבֵץ עַל-הָרִצְפָּה¹,

וְנִבְלָע קוֹל הַצְּעָדָה וְעָלָה הוֹד מִדְּמָמָה.

וְלֹא עֲשָׁשִׁית-שֶׁמֶן דּוֹעֶכֶת וְאַט עֲשֵׁנָה

תְּטַפְטֵף אוֹר יָגֵעַ הַמַּפִּיל צֵל-נְכָאִים –

כִּי פִיּוֹת קְנֵי-לֶהָבָה יוֹנְקֵי שְׁדֵי אֱלֶקְטְרוּת

מִלְּמַעְלָה וּמִצְּדָדִים וְעַל-הַשֻּׁלְחָן יוֹרְקִים אוֹרָה,

וְשָׁטְפוּ אֶת-כָּל-חַדְרִי בְיַם נְגֹהוֹת זוֹרְמִים –

וְרַק כִּי בִי בְלִבִּי חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ,

וְרַק כִּי לְעֻמַּת פָּנַי סְפָרִים, סְפָרִים, סְפָרִים,

הָרוֹבְצִים עַל-הַגְּזוּזְטְרוֹת וְרוֹבְצִים עַל-הַשֻּׁלְחָן

וְרוֹבְצִים – אוֹי לְנַפְשִׁי! – כְּמַחֲנָק גַּם עַל-לִבִּי.

וְהוּא גַם-הוּא, מֵפִיסְטוֹ, אֵינֶנּוּ זֶה שֶׁהָיָה

בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים לִפְנֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה;

לֹא הָדוּר עוֹד בַּאַדַּרְתּוֹ, לֹא קַל עוֹד וּמִתְקַשֵּׁט,

כִּימֵי הַתְנוֹתוֹ אֲהָבָיו עִם-מַרְתָּא שָׂרַת לִבּוֹ;

רַק אֵין-זֹאת כִּי עֲסָקָיו רָעוּ עַתָּה הַרְבֵּה,

וּפָנָיו שׁוֹאֲלִים חֶמְלָה וַעֲלֵיהֶם חוֹתַם “יוֹרֵד”.

אַרְגְּמָנוֹ פָג לוֹ צִבְעוֹ וַיְהִי כְּכַרְכֹּם קְלֹקֵל,

וְקִפּוּלָיו תְּלוּיִם בָּלִים וְהוּעַם זְהַב צִפּוּיָם;

חַרְבּוֹ תַחַת מַדָּיו תְּקַשְׁקֵשׁ לוֹ בֵין-רַגְלָיו,

וְעַל-רֹאשׁוֹ כְנַף הַתַּרְנְגוֹל זָחָה מְעַט הַצִּדָּה,

וְהוּא לֹא יָשִׂים לֵב. גַּם-שְׂעָרוֹ הִלְבִּין הַרְבֵּה

מִצִּדֵּי שְׁתֵּי רַקּוֹתָיו, וְצַעֲדוֹ כָבֵד יוֹתֵר,

נִגְרָר, אַט וּמְרֻשָּׁל וְאֵינֶנּוּ עוֹד בָּטוּחַ.

הָיָה כְרוֹכֵל עָיֵף הַמְחַזֵּר עַל-הַפְּתָחִים

בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ וְקוֹנֶה בְגָדִים פְּסוּלִים;

וּכְרוֹכֵל זֶה הַשּׁוֹאֵל לְמִכְנְסֵי-בַד יְשָנִים,

בָּא וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ נִכְלָם בִּסְדַק הַדֶּלֶת,

וְקוֹלוֹ לֹא בָטוּחַ: "יִסְלַח לִי אֲדוֹנִי,

אִם רֶגַע מְעַט אַפְרִיעוֹ: – הַאֵין לַאֲדוֹנִי לִמְכּוֹר

נְשָׁמָה, נְשָׁמָה יְתֵרָה, שֶׁאֵין לוֹ בָהּ עוֹד חֵפֶץ?"

נְשָׁמָה? – נְשָׁמָה שׁוֹאֵל זֶה? – וּמֵעִמִּי יִשְׁאָלֶנָּה? – –

הוֹי אִמִּי, אֵם יוֹלַדְתִּי! אֵי אֶקַּח לוֹ נְשָׁמָה?

אֵי יֶשׁ-עוֹד לִי, אֵי יֵש לְבֶן-דּוֹרִי עוֹד נְשָׁמָה?…

רַק אֵין-זֹאת, עוֹבֵר בָּטֵל, אֵחַרְתָּ קְצָת אֶת-שַׁעְתְּךָ.

וְאִם רַבִּים יֵש הַחוֹקְרִים: הֲיֵשׁ לִנְשָׁמָה שְׁאֵרִית,

וְאִם יֵשׁ מִחוּץ לַחַיִּים לַנְּשָׁמָה חַיֵּי נֶצַח –

אֲנִי רַק-אַחַת אֶחְקוֹר: אִם פֹּה, אִם פֹּה בָאָרֶץ,

בְּעוֹד אֲנַחְנוּ חַיִּים, יֵשׁ נְשָׁמָה לָנוּ…

וּפִתְאֹם וָאֵאָלַם. מֵת הַלַּעַג עַל-שְׂפָתַי. –

כֵּן, אוּלַי… אוּלַי הָיְתָה… בִּכְבָר, בִּכְבָר הַיָּמִים…

וַאֲנִי אֶשָּׁקַע פִּתְאֹם בְּיַמִּים שֶׁל-מַחֲשָׁבוֹת.

וּכְמוֹ חֲלוֹם יָשָׁן רָחוֹק, נִשְׁכָּח כְּבָר וְנִמְחָה,

שֶׁשְּׂרִידֵי פְלִיטֵי שְׁבָבָיו צָפִים פִּתְאֹם מַעְלָה,

אֶזְכּוֹר רֶגַע אֶחָד. מִתּוֹךְ עֲרָפֶל קוֹדֵר

וּזְמַן לֹא אֵדַע מָתַי וּמְקוֹם לֹא אֵדַע אַיֵּה

מְהַבְהֵב שְׁבִיב וְכָבֶה, מְהַבְהֵב שְׁבִיב וְחוֹזֵר,

וְזִכְרוֹן-קְדוּמִים עָתִיק, מְטֻשְׁטָשׁ מְאֹד וְכֵהֶה,

נִתָּק מִן-הַמַּחֲשָׁךְ וּבְעָמָל אֶתְפְּשֶׂנּוּ –

וְחַם בְּלִבִּי כָכָה וְחַם עַד-בִּלְתִּי הַגִּיד –

וְאַחַר תְּמוּנָה שְׁלֵמָה עוֹמֶדֶת כֹּה לְפָנַי

וְעֵינַי רוֹאוֹת פִּתְאֹם –

עַל-מַצַּע דֶּשֶׁא רָחָב –

הֲשָׂדֶה הוּא אִם גַּן? לֹא אֶזְכּוֹר עַתָּה בָרוּר –

עוֹמֵד יֶלֶד קָטֹן, בֶּן-אַרְבַּע אוֹ בֶן-חָמֵשׁ,

וְעֵינָיו, שְׁנֵי דָרְבוֹנוֹת, תְּקוּעוֹת בַּשָּׁמַיִם,

וּמַבִּיט הוּא וּמַבִּיט, חוֹלֵם, תָּר וּמְחַפֵּשׂ.

הֲיוֹם הוּא אוֹ אִם לַיְלָה? לֹא אֵדַע זֹאת עוֹד עָתָּה.

רַק צֶבַע הַשָּׁמַיִם אֶזְכְּרָה פִתְאֹם הֵיטֵב:

תְּכֵלֶת כֵּהָה כֵהָה, עֲמֻקָּה, רְוָיָה וּשְׁחוֹרָה,

וּכְאִלּוּ הָפְכָה עֲלֵיהֶם אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה חַנָּה

אֶת-קֶסֶת-הַדְּיוֹ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל-שֻׁלְחַן אָבִי;

וְרַק כִּי רֶגַע רֶגַע יִגָּלֶה נָתִיב לָבָן,

וְצַח הוּא כְּעֵין הֶחָלָב וְעָנֹג – וְאַחַר יַחֲלוֹף;

וּנְקֻדּוֹת שְׁבִיבֵי-זָהָב, לֹא יָדַעְתִּי עוֹד מָה הֵנָּה,

וּגְדוֹלוֹת כְּאֶגְרוֹפִים, אֶגְרוֹף כָּל-נְקֻדָּה,

מִתְלַקְּחוֹת רֶגַע אֶחָד, מְהַבְהֲבוֹת, וְאַחַר שׁוֹקְטוֹת –

רַק אֵין-זֹאת: הָיָה אֵיפוֹא הַדָּבָר לְמוֹעֵד לָיְלָה.

וּפִתְאֹם צַר לְלִבִּי וּמִלִּבִּי עַד לִגְרוֹנִי,

וּפְתְאֹם צָמְאָה נַפְשִׁי לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם,

וּפִתְאֹם עָרְגָה, חָרְגָה, כָּמְהָה עַד-בְּלִי-תַכְלִית,

וּכְיוֹנֵק נוֹטֵשׁ שַׁד מִפִּיו וּמַבִּיט פִּתְאֹם

אֶל-לַבַּת-נֵר בּוֹעֶרֶת, מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתוֹמֵם,

וּמֵרִים יָד לְתָפְשָׂהּ – כֵּן שָׁלַחְתִּי יָדִי

לְעֻמַּת הַשָּׁמַיִם לְתָפְשָׂם, רַק לְתָפְשָׂם.

הוֹי, כַּמָּה הוּא הַמֶּרְחָק מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם? –

אֲטַפֵּס-נָא וְאֶעֱלֶה, אֶתְנַשֵּׂא-נָא מְעַט מִצְעָר,

אֶתְיַצֵּב-נָא וְאֵרוֹם עַל רָאשֵׁי בְהוֹנוֹת רַגְלַי,

עוֹד-אַחַת מְעַט, עוֹד-אַחַת, וְאַגַּע לַשָּׁמַיִם…

וְאֶחָד יוֹם: מֵאַחֲרֵי בֵיתֵנוּ הָיְתָה גִבְעָה,

נְטוּיַת קָדְקֹד יָרֹק אֶל-נֹכַח הַשָּׁמַיִם,

וְהֵם כְּגִיגִית תְּכֵלֶת, מִצְנֶפֶת-שֵׁנָה גְדוֹלָה,

רוֹבְצִים עַל-קָדְקֳדוֹ וּדְבֵקִים אֵלָיו הֵיטֵב;

רַק רֶוַח כַּף-אִישׁ קְטַנָּה בֵינָהּ וּבֵינֵיהֶם.

אֶעֱלֶה-נָא – וָאַעַל. עָלֹה, טַפֵּס, זָחֹל:

וְכִפַּת הַשָּׁמַיִם כַּעֲלוֹתִי כֵּן רַק תֵּרוֹם.

וַאֲנִי עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וְשֻׁלְחָן שָׁם – וָאַעַל,

וְכִסֵּא שָׁם, וָאָשִׂים עַל-הַשֻּׁלְחָן פֹּה – וָאַעַל,

וּשְׁרַפְרַף שָׁם, וָאָשִׂים עַל-הַכִּסֵּא פֹה – וָאַעַל,

וָאֶשְׁלַח כַּף-יָד קְטַנָּה וְעִם-יָדִי כָּל-גְּוִיָּתִי…

וְהַשָּׁמַיִם גָּבְהוּ, רָחֲקוּ, נִשְּׂאוּ וַיֵּרוֹמוּ.

רֶגַע עָמַדְתִּי נוֹאָשׁ. פִּתְאֹם וָאָרִים קוֹלִי,

וָאֵבְךְּ בְּכִי תַמְרוּרִים וְלָמָּה לֹא יָדַעְתִּי.

וּדְבַר-מָה רָעַד, הָמָה, פִּרְפֵּר בִּי וַיָּמָץ,

וְחִנֵּק לִי בִגְרוֹנִי וְחָסַם נִשְׁמַת-אַפִּי,

וָאָחוּשׁ – וְלֹא יָדַעְתִּי מַה-הוּא וְלֹא אֵדָעָה.

הֶהָיְתָה זֹאת, הַאֻמְנָם הָיְתָה זֹאת הַנְּשָׁמָה?…

נְשָׁמָה זוּ שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמְּדַבְּרִים בָּהּ וּמְבַקְּשִׁים?

אִם זֹאת הִיא אֵפוֹא, זֹאת הִיא?… הוֹי, כַּמָּה-זֶה רְחוֹקָה

כָּל-זֹאת מִמֶּנִּי כְבָר, מָה רְחוֹקִים כְּבָר הַיָּמִים!

וְאָנֹכִי רַק כְּמוֹ בַחֲלוֹם עוֹד אֶזְכְּרֶנָּה…

וְעוֹד גַּם פַּעַם שְׁנִיָּה. אֶזְכְּרָה: –

“תָּנוּ רַבָּנָן!”

וְרִבֲבוֹת אַבְקוֹת-שֶׁמֶשׁ, עַמּוּד גַּרְגְּרֵי-זָהָב,

כְּרֻתוֹת טוּרֵי אוֹרִים מִמַּפְּלֵי עוֹלָם נִפְלָא,

יוֹרֵד בְּעַד הַחַלּוֹן וְשׁוֹכֵן עַל-הַגְּמָרָא,

וְשׁוֹכֵן גַּם עַל-לֶחְיִי; עַל-דַּפִּי חֲצִי אֲלַכְסוֹן

וַאֲנִי בַחֲצִי הַשֵׁנִי – וַאֲנִי אָז “בָּחוּר” קָטָן,

יוֹשֵׁב לִפְנֵי שֻׁלְחַן אֱלֹהִים עַל-דַּף גְּמָרָתוֹ.

וּבְתוֹךְ עֲנַן-הַנְּגֹהוֹת עוֹלֶה פַעַם וְיוֹרֵד,

טוֹבֵל פַּעַם וְנֶעְלָם, טוֹבֵל פַּעַם וְנִרְאֶה

קָדְקֹד רֹאשׁ סְגַלְגַּל, שְׁטוּף עֲנַן-תַּלְתַּלִים

וּמָשְׁזָר זָהָב נוֹצֵץ – הֲיָרְדָה לִי הַשְּׁכִינָה,

וְאִם רֹאשׁ צִפּוֹרָה הוּא בַּת רַבִּי זוּ הַקְּטַנָּה?

רֶגַע נוֹפֵל עַמּוּד הָאֵשׁ עַל “תָּנוּ רַבָּנָן”

וְרֶגַע עַל-רֹאשׁ צִפּוֹרָה וְרֶגַע גַּם עַל-רֹאשִׁי –

וְיֵשׁ כִּי אֶחֱשֹׁב פִּתְאֹם: שְׁלָשְׁתֵּנוּ פֹה רַק אֶחָד.

וַאֲנִי מְסַלְסֵל וּמְנַגֵּן, וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּמְסַלְסֵל וּמְנַגֵּן,

וְגַם-הִיא מְסַלְסְלָה וּמְנַגְּנָה, וּבִי רַק-בִּי תִסְתַּכֵּל,

וְאוֹכְלַתְנִי בְמוֹ-עֵינֶיהָ, בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ אֲיֻמָּה,

וְאוֹכְלַתְנִי בְמוֹ-עֵינֶיהָ הָרְעֵבוֹת כְּחַיְתוֹ הַיְּעָרוֹת.

הוֹי אַדִּיר! מַה-תִּסְתַּכֵּל, מַה-כָּכָה בִי תִסְתַּכֵּל?

וַאֲנִי רַק “תָּנוּ רַבָּנָן” וְלִבִּי – לְהַכְעִיס – צִפּוֹרָה.

וּבְאַחַד הַיָּמִים: לֹא אֶזְכּוֹר אֵיפֹה וּמָתַי וְאֵיכָה

וּמַה-זֶּה הָיָה לְפָנִים וּמַה-זֶּה הָיָה לְאַחֲרָיו,

וְרַק-אַחַת, רַק-אַחַת זָכַרְתִּי: הִתְנַפְּלָה עָלַי צִפּוֹרָה

פִּתְאֹם בֵּין-מִנְחָה לְמַעֲרִיב וּנְשָׁקַתְנִי בָעֹז וּנְשָׁקַתְנִי,

וּנְשָׁקַתְנִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וּנְשָׁקַתְנִי שׁוּב וּנְשָׁקַתְנִי –

וְאַחַר בָּרְחָה וַתָּנֹס, וְאַחַר נֶעֶלְמָה וְאֵינָהּ.

שְׁלשָׁה יָמִים תְּמִימִים וַאֲנִי לֹא רָחַצְתִּי בַמַּיִם,

לֹא עָלוּ מַיִם עַל-פָּנַי, לֹא בָאוּ מַיִם עַל-לֶחְיִי;

יָרֵאתִי לִנְגּוֹעַ בַּמָּקוֹם, וְאַף לֹא בָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה,

פֶּן אֶמְחֶה מִשָּׁם הַנְּשִיקָה וַאֲטַשְׁטֵשׁ אֶת-חוֹתַם שְׂפָתֶיהָ.

וּבְלֶכְתִּי וּבְצֵאתִי וּבֹאִי וָאֶהְיֶה כַּחֲלוֹם רַק עַל-שְׁתַּיִם –

וּדְבַר-מָה רָעַד, הָמָה, פִּרְפֵּר בִּי וַיָּמָץ

וַיְחַנֵּק לִי בִגְרוֹנִי; וּבְקֶרֶב לִבִּי עָמֹק

קְמָט מְסֻתָּר אֶחָד כְּמוֹ מָלֵא, מָלֵא, מָלֵא,

וּמְפַרְפֵּר הוּא וּמְפַרְכֵּס – וּמַה-הוּא לֹא יָדָעְתִּי.

הֲזֹאת הִיא, אוּלַי זֹאת הִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁאֲמַרְתֶּם?…

הֲיֵשׁ כִּי זֹאת הִיא? – אֵלִים! כַּמָּה כְבָר רְחוֹקָה

כָּל-זֹאת! לִרְגָעִים אֶחֱשֹׁב: כְּבָר חָלְפוּ אֶלֶף שָׁנִים…

וְעוֹד לִי גַם שְׁלִישִׁיָּה: –

הָיָה עֶלֶם תָּמִים,

וְהֶאֱמִין הָעֶלֶם וּבָטַח וְלֹא חָדַל רֶגַע מֵהַאֲמִין.

רָבַץ לְפָנָיו הָעוֹלָם כְּשַׁחַר חָדָשׁ מִנַּרְתִּיק,

הָיָה כַשֶּׁלֶג הַנּוֹצֵץ לֹא עֲבָרוֹ סוּס בְּפַרְסוֹתָיו,

וְאוֹפַן עֲגָלָה לֹא קִמְּטוֹ: עוֹדוֹ כְלִבְנַת הַסַּפִּיר.

כָּל-אָדָם רַק יֶלֶד עָנֹג, אֶל-כֹּל אֲשֶׁר-יַחְפּוֹץ יַטֶּנוּ –

וְהֶאֱמִין הָעֶלֶם וְהֶאֱמִין וְלֹא חָדַל רֶגַע מֵהַאֲמִין,

וְלִבּוֹ כֹה הָלַם וְהָלַם… אָז בָּא לוֹ יוֹמוֹ הַגָּדוֹל:

בָּעַר הַנִּיצוֹץ בְּלִבּוֹ, הִתְלַקַּח וַיַּעֲבֹר גְּבוּלוֹ,

וַיַּצֶּת אֵשׁ בִּשְׂפָתָיו וַתְּהִי שָׁם לְמִלָּה בּוֹעָרֶת.

וַיְדַבֵּר הָעֶלֶם וַיְדַבֵּר – כָּל-מִלָּה מֶלֶךְ מָשִׁיחַ

הַגּוֹאֵל מֵעַבְדוּת כָּל-נַעֲנֶה וְגוֹאֵל בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה;

וַיְדַבֵּר עַל-אָדָם וְלֵב בּוֹ וְעַל-מִכְרוֹת הַזָּהָב בְּלִבּוֹ,

וַאֲשֶׁר נְדִיבִים יִכְרוּהוּ, כִּי-יֶאֱתֶה הַזָּהָב מִשָּׁמָּה,

וְאִם נֶהְפַּך לְאֶבֶן, אֵין-דָּבָר; רַק אֵין-זֹאת כִּי אֶבֶן-חֲכָמִים

לַעֲשׂוֹת בָּהּ הַנִּפְלָאוֹת, לַהֲפוֹךְ כָּל-סְמַרְטוּט לִסְגֻלָּה;

וַיְדַבֵּר עַל-קַיִץ, קֵיץ-חַיִּים, וַאֲשֶׁר חֲלוֹף-לוֹ לֹא יִהְיֶה,

וְעַל-שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁקַע, זוּ שִׁמְשׁוֹ בְגִבְעוֹן עַד-עוֹלָם –

פִּתְאֹם וַיִּשָׂא אֶת-עֵינָיו, וְהִנֵּה עַל-שִׂפְתֵי הָאֶחָד

לֹא מַעֲנֶה, לֹא מִלָּה, זוּלָתִי נִיד קַל, וְקַר הוּא וּכְלַעַג,

וְלַעַג עַל-שִׂפְתֵי הַשֵּׁנִי וְלַעַג עַל-שִׂפְתֵי הַשְּׁלִישִׁי:

וַיְהִי לוֹ פִתְאֹם כְּאִלּוּ עַרְפָּד שָׁרַץ עַל-לִבּוֹ

וַיְטַמֵּא לָנֶצַח אֶת-קָדְשׁוֹ; וַיְהִי לוֹ פִתְאֹם כְּאִלּוּ

נָחָשׁ בִּגְלִילֵי טַבְּעוֹתָיו הִתְעַגֵּל עַל-לִבּוֹ סָבִיב,

הִתְעַקֵּף, הִתְפַּתֵּל וַיַּפְרֵשׁ –; הַמִּלָּה מֵתָה עַל-שְׂפָתָיו,

וּבְרֶגַע זֶה מֵת גַּם בְּקִרְבּוֹ דָבָר וְהוּא לֹא יָדַע,

וְעַתָּה פִתְאֹם יוֹדֵעַ: מֵתָה בְקִרְבּוֹ הַנְּשָׁמָה…

וְיָמִים וְשָׁנִים כְּבָר עָבְרוּ מֵאָז לוֹ וַעֲשָׂרוֹת וְיוֹבֵל.

הוֹי אִמִּי, אֵם יוֹלַדְתִּי! אֵי אֶקַּח לִי עַתָּה נְשָׁמָה?…

אֵי יֶש-עוֹד לִי, אֵי יֵשׁ לְבֶן-דּוֹרִי עוֹד נְשָׁמָה? –

וְאַתָּה מֵפִיסְטוֹ, עוֹד דָּבָר: – וְלוּ גַם הָיִיתִי פִתְאֹם

לְאִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ הַנְּשָׁמָה, וִיתְרָה הִיא לוֹ לְמָכְרָהּ –

מַה תֹּאמַר, סוֹחֲרִי נִכְבַּדִּי, לָתֵת כַּיוֹם לִי בִמְחִירָהּ?

הֲזֶה אֲשֶׁר-תַּתָּ לְפָנִים: נְעוּרִים עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים?

הוֹי כְּלַךְ-לָךְ וּבְרַח-לָךְ, חֶנְוָנִי, עִם-סַחְרְךָ וְעִם-אֶתְנַנֶּיךָ!

לֹא אֶחְפּוֹץ בְּאֶתְנַן נְעוּרִים! נְעוּרִים לִי הָיוּ תוֹעֵבָה,

אֲשֶר בְּשָׁמְעִי אֶת שְׁמָם וּתְקָפַתְנִי פַלָּצוּת שִׁגָּעוֹן,

וְאֶחְפּוֹץ כִּי-יִחְיוּ לְפָנַי וְאֶרְצַח בַּיָּד אֶת-שְׁאֵרִיתָם,

אֶת-פְּלֵטַת גַּחַלְתָּם הַנּוֹתְרָה וְהִיא הָעוֹכְרַתְנִי עַד-עָתָּה.

וַאֲנִי הִנֵּה צָעִיר הָיִיתִי לְשָׂבְעָה, צָעִיר, מַה-צָּעִיר:

סַמְבַּטְיוֹן הָיִיתִי, פֶּרֶא סַמְבַּטְיוֹן, זוֹעֵף וְגוֹעֵשׁ וְאֵין שָׁקֶט.

מַה-נָּתַן לִי נָעֳרִי, סְנֶה זֶה הַמְקֻלָּל, הַבּוֹעֵר וּבוֹעֵר

וְאֻכָּל אֵינֶנוּ? מַה-נָּתְנָה לִי אִשּׁוֹ, אֵשׁ-תָּמִיד?

שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת-נְעוּרִים – אַךְ חַפְּשׂוּ בַאֲבוּקוֹת, בַּקְּשׁוּ בַמַּחֲבֹא,

אִם תִּמְצְאוּ בְכֻלָּן שְׁלֹשָׁה רְגָעִים, רַק שְׁלֹשָׁה, רַק שְׁלֹשָׁה,

וּדְמִי בָם וָשֶׁקֶט, וּדְמִי בָם וְשַׁלְוָה וְשִׁכְחָה;

נָזְלָה הַסְּעָרָה כַשֶׁטֶף בְּגִידַי עִם-דָּמַי בַּנְעוּרִים.

הֵן שִׁכְחָה בִקַּשְׁתִּי רַק רֶגַע, וּמַה-לֹּא יִתֵּן אִישׁ בְּעַד שִׁכְחָה?

וְאִם שְׂחוֹק וְאִם דִּמְעָה – אַךְ תָּמִיד זָכַרְתִּי, זָכַרְתִּי

וְרֶגַע לֹא נִשְׁכָּח מִמֶּנִּי זֶה עַצְמִי הָאָרוּר, לֹא נִשְׁכָּח!

נִסִּיתִי בְשִׂמְחָה לְהַשְׁכִּיר אֶת עָנְיִי הָרֵיק בַּהוֹלֵלוּת,

אֲשֶׁר אֶל-כָּל-הַגִּלּוּלִים, פִּגּוּלֵי לֵב נֶאֱמָן, אֶטַּמָּא,

וָאֵשְׁתְּ לִרְוָיָה אֶת-כּוֹסִי הַגְּדוֹלָה, וּבִנְזֹל הַקֻּבַּעַת

הַדְּלוּחָה עַל-פִּי לֹא עִוִּיתִי אֶת-שְׂפָתִי.

זָנִיתִי אֶל-דִּמְעָה, גְּנֻבְתִי הַלֵּב וּמַמְזֶרֶת הָעָיִן,

עָשִׂיתִי לְבִכְיִי כַּוָּנִים וָאֶעְגֹּב עַל-טִפָּה גוֹאֶלֶת,

וּלְשָׂבְעָה וּלְרַאֲוָה בָהּ הִתְעַמַּרְתִּי וְעַד לְהִתְעַנֵּג –

וְאַחַר שָׁכַבְתִּי בַלֵּילוֹת בַּלֵּילוֹת בְּאֵין שֵׁנָה עַד-בֹּקֶר;

מִן-הָאֲפֵלָה שָׁמַעְתִּי הֵד עָמוּם שֶׁל-רַעֲמֵי הַר-גָּעַשׁ.

אָז וְקָרַעְתִּי לִקְרָעִים אֶת-נְעוּרַי, פִּצְפַּצְתִּים לִקְטַנּוֹת,

כָּתֹת לְפִתִּים וְהַשְׁלֵךְ לְרוּחַ וְזָרֹה לַעֲבָרִים;

לִשְׂעִירִים זָבַחְתִּי אֶת-חֶלְבִּי עַל-מִזְבְּחוֹת מְעַט וּבַבָּמוֹת,

קִטַּרְתִּי לְשֵׁדִים אֶת-מֵחַי לִרְצוֹנִי וָאֶשְׂחַק בְּקוֹל – שָׂמֵחַ לְאֵידִי;

אוּלַי וְאָקֵל מְעַט מֵעָלַי אֶת-עָנְיִי, אֶת-נְעוּרַי הַמְאֹרָרִים.

אֶת עָשְׁרִי בִזְבַּזְתִּי אוֹצָרוֹת אוֹצָרוֹת; עָמַדְתִּי לְחַלּוֹן פָּתוּחַ

וָאַשְׁלֵךְ בְּחֹפֶן אֶת-זְהָבִי לָאַשְׁפּוֹת – וּבָאוּ הַנְּעָרִים וְלִקְּטוּ שַׁלַּכְתִּי,

עָנְדוּ לְרֹאשָׁם, כַּפְּרָאִים בַּנּוֹצוֹת, וַיִּהְיוּ מִתְהַלְּכִים גֵּאִים בָּרְחוֹבוֹת;

אוּלַי וְיוּנַח לִי כָכָה מִזַּעְפִּי, אוּלַי אֶתְרוֹשֵׁשׁ מִנְּעוּרָי.

יָצַרְתִּי לִי תִקְוֹת, עָשִׂיתִי לִי תַאֲוֹת,

וֶאֱמוּנוֹת בָּרָאתִי וַעֲלֵיהֶן נִלְחַמְתִּי,

אוּלַי אֲהַמֵּם בָּהֵנָּה אֶת-רָגְזִי

וְאַרְדְּ לִי בְחָזְקָה, בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, אֶת-זֹאת הַמַּרְגֵּעָה –

וְלֹא חָדַל מִזַּעְפּוֹ סַמְבַּטְיוֹן הַנִּגְרָשׁ אַף-רָגַע!

וַאֲנִי הִנֵּה שָׁנִים חִכִּיתִי וְיוֹבֵל עַד-כִּי תְצַמַּח

שַׂעֲרָה לְבָנָה רִאשׁוֹנָה, פִּטְרַת רֶחֶם הַזִּקְנָה,

וְהָיְתָה לִפְאֵר עַל-רַקָּתִי וּלְלִבִּי לִמְשִׁיחִי הַגּוֹאֵל,

אוֹ-אָז וְנִרְגַּע בְּקִרְבִּי הַלֵּב הֶעָנִי וְסוֹעֵר;

יוֹם-יוֹם נִצַּבְתִּי לְיַד הָרְאִי לִרְאוֹת, הֲיֶשְׁנָהּ –

וּמְנוּחָה, זוּ מְנוּחָה, עוֹד אֵינָהּ וַאֲנִי עוֹד מְחַכֶּה וּמְצַפֶּה.

וְאַתָּה זֶה-בָּאתָ לָתֶת-לִי שֵׁנִית אֶת-קִלְלַת הַקְּלָלוֹת?

לְחַדֵּשׁ נְעוּרַי, מַעְיַן הַוָּתִי, לְהַעֲבִירֵנִי שֵׁנִית

שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנּוֹם יְשָׁנִים-חֲדָשִׁים?

וּנְעוּרֵי נֶצַח, לִי תֹאמַר, נְעוּרִים עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים?

כְּלַךְ-לְךָ, בְּרַח-לְךָ, שָׂטָן, אֵין חֵפֶץ לְנַפְשִׁי בַנְּעוּרִים;

יָדַעְתִּי נְעוּרֶיךָ, אַל-תַּזְכֵּר בִּשְׁמָם לִי…

וַאֲנַחְנוּ

הִבַּטְנוּ שְׁנֵינוּ, וּשְׂחוֹק קַל עַל-פִּינוּ, אִישׁ אֶל-עֵין אָחִיו;

שְׁנֵי הָאַבְגּוּרִים הֵבִינוּ דוּמָם אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ.

שִׂים לְךָ עָבִים לְמִסְתּוֹר, בְּמַעֲבֵה כֵפֶל-עֲנָנִים

הֵחָבֵא לְךָ עִם-סוֹדְךָ וְהַחְבֵּא כָל-רִישְׁךָ עִמָּךְ –

אוּלָם יוֹצְרִים כָּמוֹךָ, בְּנֵי אֵלִים קְטַנִּים גַּם-הֵם

בְּצַלְמְךָ וּבִדְמוּתֶךָ,

אֲשֶׁר נָטַשְׁתָּ אַחֲרֶיךָ פֹּה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,

הֵמָּה יֶאֶרְבוּ לְךָ וְיַחְפְּרוּךָ מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאֶיךָ,

וְאֶת-שְׂפוּנֵי טְמוּנֵי סוֹדְךָ

יוֹקִיעוּ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ

עִם-עָנְיְךָ הַנּוֹרָא יַחְדָּו,

וְלֹא יִסָּתֵר כְּקֹרֶט אָבָק אֲשֶׁר מִתַּחַת צִפֹּרֶן

מִכֹּל אֲשֶׁר-תִּשָּׂא בְחֻבְּךָ וּמִכֹּל אֲשֶׁר-תִּסְבּוֹל

עֲרִירִי בִבְדִידָתֶךָ.

בְּלֵילוֹת אֵין-שֵׁנָה אֲרֻכִּים

חִקַּרְתִּיךָ מִשָּׁם גַּם-אֲנִי וּרְאִיתִיךָ פִּתְאֹם

בְּצַלְמְךָ כִּדְמוּתֶךָ.

שֵׁשֶׁת יָמִים, בְּרַהְמָה, עָשִׂיתָ אֶת-הַמְּלָאכָה,

יָצַרְתָּ, יָצַרְתָּ, יָצַרְתָּ,

וּכְמוֹ נַעַר הָעוֹשֶׂה בָתִּים מִן-הַחוֹל

וְצַלְמֵי אָדָם קְטַנִּים וְצַלְמֵי עוֹף וּבְהֵמָה

לְפִי-מִדַּת תַּבְנִית כַּף-רַגְלוֹ וּבְהוֹנוֹתָיו,

כָּכָה עָלַצְתָּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ

וְכָכָה מָחָאתָ כַּף אֶל-כַּף,

מָחֹא וְקָרֹא: “כִּי-טוֹב”, “כִּי-טוֹב”, “כִּי-טוֹב!”

הָיִיתָ כְּנַעֲרָה מַבִּיטָה בִרְאִי בְּכָל-רֶגַע,

שִׁכּוֹרָה מִיָּפְיָהּ,

כָּכָה הִבַּטְתָּ בְּלֹא מַעֲצוֹר בְּפָעָלְךָ גַּם-אַתָּה,

וְצָהַלְתָּ וְקָרָאתָ: “מַה-יָפֶה”, “מַה-יָפֶה”, “מַה-יָפֶה!”

אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,

אָז רָאִיתָ פִּתְאֹם,

אָז הֲבִינוֹתָ פִּתְאֹם,

אָז יָדַעְתָּ פִּתְאֹם

אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ –

וְעֵינֶיךָ גָּדְלוּ בְחוֹרֵיהֶן, כָּל-עַיִן מִפְלֶצֶת גְּדוֹלָה,

וְשַׂעֲרוֹתֶיךָ נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד,

וְשִׁבְעַת שָׁמֶיךָ צָרוּ פִתְאֹם מִכַּלְכֵּל

אֵת אֲשֶׁר-סָבַלְתָּ בְּרֶגַע אֶחָד לְבַדּוֹ,

עַד-הֶחְתִּים פִּתְאֹם פִּיךָ מֵרֹב בֶּהָלָה

וְכָרְתָה הַחֲרָדָה אֶת-מִלֶּיךָ בַּחֵצִי,

אֲשֶׁר נָשַׁל “כִּי” וְשָׁמַט מִקְּצֵה לְשׁוֹנְךָ,

וְזֶה “טוֹב” נִשְׁאַר עִמְּךָ נֶחְנָק בְּמוֹ-גְרוֹנְךָ,

וּפִיךָ פָּעוּר –

הוֹי בְּרַהְמָה, מֶה-עָשׂיתָ?…

אִי לוֹ לְעוֹשֶׂה בְכִימְיָה, וְהוּא אֶל-לִבּוֹ לֹא יָשִׂים

כִּי-יֵשׁ אֲשֶׁר כָּשֵׁר וְנָקִי יִהְיֶה הַיְסוֹד הָאֶחָד

אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בוֹ אֶת-לְהָטָיו,

וְכָכָה כָשֵׁר וְנָקִי יִהְיֶה הַשֵּׁנִי גַם-הוּא,

וְרַק אִם-יִתְעָרְבוּ הַשְּׁנַיִם, וְקָם מֵהֵמָּה לִפְעָמִים

הַסַּם הַנּוֹרָא בַסַּמִּים, זֶה צִיָּן שֶׁל-קָלִי הַנּוֹרָא:

כָּכָה אֶחָד אֶחָד לְבַדּוֹ טוֹב כָּל-יָצוּר

אֲשֶׁר יָצַרְתָּ, בְּרַהְמָה,

וְרַק בְּהִוָּעֵד שְׁנַיִם, יָצוּר עִם-יָצוּר יַחְדָּו,

וְהָיְתָה הַשּׁוֹאָה נוֹרָאָה.

הוֹי בְּרַהְמָה, מֶה-עָשִׂיתָ?

רְאֵה, גֵּא וָרָם וְצוֹהֵל חוֹתֵר בַּמָּרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ –

וַאֲדָמָה נֶאֱנַחַת מִתַּחַת מִצָּרָה וּמִכֹּבֶד רָעָה,

אֲשֶׁר אֲמוּלִים לַאֲלָפִים יִבְכּוּ וִיקַלְלוּ יוֹמָם,

וִיקַלְלוּ שֶׁבַע בַּיּוֹם זֶה עוֹשָׂם הַיּוֹצְרָם מִבֶּטֶן,

וַאֲשֶׁר רִבּוֹאוֹת יִשְׁרְצוּ וְיִרְמְשׂוּ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

חָיֹה וְשָׁרֹץ וָמוֹת, חָיֹה וְרָמֹשׂ וָמוֹת,

וּמְאֻשָּׁר לֹא יִהְיֶה אַף-אֶחָד.

לָמָה הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה?…

רְאֵה, שָׂדוֹת שַׁאֲנַנִּים וְעַלִּיזִים יִדְשְׁאוּ וְיִפְרְחוּ סָבִיב –

וּמִמּוּלָם אַלְפֵי נֶאֱנָחִים,

אֲשֶׁר אֻמְלְלוּ עַפְרוֹתֵיהֶם מֵחֹרֶב רַב וּמִצָּיוֹן,

עַד-כִּי צָפְדוּ מִכָּפָן שִׂפְתֵיהֶם הַכְּחֻלּוֹת וְדַקּוֹת,

וְשָׁרְקוּ מֵעֵיהֶם מִמַּחְסוֹר.

לָמָּה הַמַּחְסוֹר הַזֶּה?…

וְגַנֵּי עֵדֶן וּפַרְדְּסֵי עֵדֶן וְכַרְמֵי עֵדֶן

לוֹהֲטִים מִכֹּבֶד פְּרָחִים,

אֲשֶׁר אֵין יָדַיִם לֶאֱסוֹף אוֹתָם –

וּמִנֶּגֶד לָהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים

חַיִּים עַל מָחֳרָאוֹת וְחוֹבְקִים סְחִי אַשְׁפַּתּוֹת.

וּמִדְבָּרִיּוֹת לְךָ הַבּוֹעֲרִים מִזַּלְעֲפוֹת שָׁרָב –

וּמִמּוּלָם קוֹפֵא צִיר הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.

וְעָרִים לְךָ אֲשֶׁר נָסוּ יַחַד מִתּוֹכָן

חֶמְלָה וְשָׁלוֹם וֶאֱמוּנָה.

וְיַמִּים לְךָ אֲשֶׁר תִּטְבַּעְנָה לַתְּהוֹם אֳנִיּוֹתָם

בְּלֵילוֹת זְוָעָה –

וּבֹקֶר וְצָהַל הַשֶּׁמֶשׁ עַל-חֶלְקַת הַגַּלִּים הַשּׁוֹקְטִים.

וּמַחֲלוּיִים יֵשׁ וּמַדְוִים וּמַכְאוֹבִים רָעִים וְרַבִּים,

מִזְּרַע הַמָּוֶת הָאוֹרֵב,

וְהַמָּוֶת, זֶה הַשֵּׁד הַנּוֹרָא בְאֵין עֵינַיִם,

מְהַלֵּךְ עִוֵּר אַחֲרֵיהֶם וּמַכְרִית לְפִי מַגָּלוֹ

אֶת-כֹּל אֲשֶׁר-יִפְגּוֹשׁ בַּדֶּרֶךְ,

כָּל-נִבְחָר וְטוֹב וְדָרוּשׁ.

וַאֲרָצוֹת לְךָ, שֶׁתְּעוֹפֵף הַמִּלְחָמָה בָהֶן לַפִּידֶיהָ,

וְסִכְסְכָה עַמִּים בְּעַמִּים עַד לְשִׁגְעוֹן עוֹלָם;

וַתִּמְעַט עוֹד זֹאת מִמֶּנּוּ, כָּל-אֲשֶׁר יוֹם יוֹם תְּבוֹאֵנוּ,

כָּל-פֶּגַע וּמִקְרֶה וְעֵת וְכָל-אֲשֶׁר נִקְרָא לוֹ טֶבַע,

וְנוֹסַף עֲלֵיהֶם גַּם-זֶה אֲשֶׁר אָדָם יַעֲשֶׂה לָאָדָם

לִרְצוֹנוֹ הֶחָפְשִׁי וּלְחֶפְצוֹ,

אֲשֶׁר יַכֶּה אִישׁ אֶת-רֵעוֹ וְהֵשַׁם אִישׁ נְוֵה אָחִיו,

וְהִשְׁתַּגַּע וְהִתְהוֹלֵל הָאָדָם, לְהָצֵר וּלְהָצִיק וּלְעַנּוֹת,

עַד-פִּתְאֹם בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד

יִפּוֹל הַתְּבַלֻּל מֵעֵינוֹ וְעָבְרָה הָרוּחַ הָרָעָה,

וְעָמַד וְהִשְׁתָּאָה וְלֹא יֵדַע עַל-מֶה עָשָׂה כָכָה וְלָמָּה –

וְכָל-זֶה רַק כּוֹכָב אֶחָד בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָרַבִּים.

וּבְרַהְמָה יַעֲמוֹד וְהֵבִין פִּתְאֹם

אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה –

וְגָדְלוּ עֵינָיו בְּחוֹרֵיהֶן, כָּל-עַיִן מִפְלֶצֶת לְבַדָּהּ,

וְשַׂעֲרוֹתָיו תִּצַּבְנָה כַנֵּד,

וְקָם וְאָחַז פִּתְאֹם בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָעוֹלָם,

עִם-רִבּוֹא רִבֲבוֹת כּוֹכָבִים-עוֹלָמוֹת,

וְכָפַל אֶת-כֹּחוֹ מִשְׁנֶה תַעֲצֻמוֹת

לְהַשְׁלִיךְ בְּכֹחַ לֹא-אֵל

מִמַּעֲלֵה רֹאשׁוֹ

אֶת-רִבֲבוֹת רִבֲבוֹת הַכַּדּוּרִים,

לְנַפֵּץ אֶת-כֻּלָּם יַחְדָּו

וּלְהַחֲזִיר אֶת-הַכֹּל, אֶת-הַכֹּל

לְתֹהוּ וָבֹהוּ,

אֲשֶׁר יַכֶּה לִרְסִיסִים בְּפַעַם אַחַת כֹּל אֲשֶׁר-יָצַר

מַכָּה אַחַת וְלֹא יִשְׁנֶה – –

הוֹי הֶרֶף יָדְךָ, בְּרַהְמָה, כִּי רִיק כָּל-הִשְׁתּוֹלֶלְךָ;

זֶה אֲשֶׁר-נוֹצַר פַּעַם לֹא יוּכַל עוֹד לְעוֹלָמִים

לָשׁוּב וְלִהְיוֹת לֹא-נוֹצָר.

גְּדוֹלָה פִי-אֶלֶף מִן-הַיּוֹצֵר הַיְצִירָה,

וַעֲצוּמָה הִיא מִמֶּנּוּ וַחֲזָקָה הִיא מִמֶּנּוּ

לָעַד, לָעַד,

אֲשֶׁר תֹּאבֶה אוֹ תְמָאֵן וְעָמְדָה הַיְצִירָה,

גַּם הַטּוֹבָה, גַּם הָרָעָה, לְנֵצַח נְצָחִים,

וְאַתָּה עִם-שְׁאוֹנְךָ וְעִם-קִצְפְּךָ בְּאֶפֶס אוֹנִים

רַק תַּחֲרוֹק אֶת-שִׁנֶּיךָ וְתִשְׁאַף וְתִשֹּׁם,

וְסוֹף-סוֹף בְּאַחֲרִיתְךָ

לֹא יִוָּתֵר לְךָ דָּבָר בִּלְתִּי כִּי-תִתְחַבֵּא

בְּסֵתֶר עֲנָנֶיךָ

עִם-עֱנוּתְךָ הַגְּדוֹלָה וְעִם-מוּסַר כִּלְיוֹתֶיךָ,

וְאֶת-סִבְלְךָ תִּשָּׂא עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים –

וְאָדָם לַאֲלָפִים זוֹחֲלֵי עַל-בֶּרֶךְ

יִשְׁרְצוּ לְפָנֶיךָ עַל-גָּחוֹן וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וְיַעַבְדוּךָ

עַל-כֹּחֲךָ הַגָּדוֹל וְעַל-כִּי עָצַמְתָּ כָּכָה.

בְּלֵילוֹת שׁוֹמֵמִים וַאֲרֻכִּים

חִקַּרְתִּיךָ מִמַּחֲבוֹאֶיךָ וּרְאִיתִיךָ פִּתְאֹם

בְּעֶצֶם עֱנוּתְךָ בְּצַלְמְךָ וּדְמוּתֶךָ.

קֶרֶן אוֹר יָרְדָה מִמְּרוֹם הָרָקִיעַ

עֵת שָׁרוּ צִפֳּרִים, עֵת יוֹנִים נָשָׁקוּ;

וֶאֱלֵי גַן שׁוֹשַׁנִּים קַו אֶחָד הִבְקִיעַ

וַיִּגַּע אֶל-אַחַת וּשְׁנֵיהֶם דֻּבָּקוּ.

וַיֶּאֱהַב הַקַּו הַשּׁוֹשַׁנָּה הָאַחַת,

וַיֵּרֶד מִמְּרוֹמָיו יוֹם יוֹם אֵלֶיהָ;

אָז יִשַּׁק יוֹם יוֹם לָהּ, אָז יִשַּׁק בְּנַחַת,

אַף יִשַּׁק בָּעֹז לָהּ – עַד חָוְרוּ עָלֶיהָ.

וּשְׁנֵיהֶם אִישׁ אָחִיו חָמְדוּ, אָהָבוּ,

אָז בָּאוּ הָרוּחוֹת מֵרֹאשֵׁי הַשְּׁפָיִם;

וְחֶרֶשׁ הִתְלַחֲשׁוּ, הִתְחָרְשׁוּ, נָשָׁבוּ –

עֲדַת הוֹלְכֵי-רָכִיל הֵם, פּוֹשְׂקֵי שְׂפָתָיִם!

וּדְבָרִים לֹא-הָיוּ הָרוּחוֹת סִפֵּרוּ

וּמַעֲשִׂים לֹא נַעֲשׂוּ. עַד אֵיבָה יָשִׁיתוּ

בֵּין אִישׁ וַחֲמוּדָתוֹ; עַד מָדוֹן עוֹרֵרוּ;

וּבְלִבּוֹת הַשְּׁנַיִם אֵשׁ קִנְאָה הִצִּיתוּ.

מִנִּי-אָז לֹא בָא עוֹד הַקַּו מֵרָקִיעַ,

מִנִּי-אָז לֹא שָׁכַן הָאוֹר עוֹד עָלֶיהָ –

וּלְבָדָד אָז רֹאשׁ הַשּׁוֹשַנָּה תָנִיעַ,

עַד נָבְלָה, קָמֵלָה, עַד נָפְלוּ עָלֶיהָ.

הַלַּיְלָה לֵיל-קַיִץ, הַלַּיְלָה לֵיל-תְּכֵלֶת,

וּשְׁנֵינוּ הוֹלְכִים וְעוֹבְרִים.

וּתְלוּיָה בָךְ עֵינִי, וְעֵינֵךְ בִּי תְלוּיָה;

הַכּוֹכָבִים מְצִיצִים וְדוֹבְרִים.

הַלַּיְלָה לֵיל-תְּכֵלֶת, הַלַּיְלָה לֵיל-קַיִץ,

הָרְחוֹבוֹת יְשֵׁנִים וּשְׁוָקִים;

אֵין קוֹל, רַק הַצְּעָדָה, רַק אַחַת וְאֶחָת.

אֵין מַרְאֶה, רַק צְלָלִים כַּעֲנָקִים.

הֵרָגְעִי, הַיַּלְדָּה! הַרְגִּיעִי בָךְ רוּחֵךְ,

פְּחִי בַפִּקְפּוּקִים עַד-תֻּמָּם;

הֵן יָשֵׁן אָבִיךְ, הֵן אִמֵּךְ יְשֵׁנָה –

וְאִלֵּם הַלַּיְלָה וְדוּמָם.

וְחֶרֶשׁ נְפַטְפֵּט. רְאִי-נָא, הַדַּיָּן

הַזָּקֵן מִתְנַהֵל וְהוֹלֵךְ

בִּכְבֵדוּת בִּכְבֵדוּת עִם-סִפְרוֹ בְיָדוֹ –

מַה-פִּתְאֹם תַּשְׁבִּיחִי אֶת קוֹלֵך?

הַזָּקֵן לֵב טוֹב לוֹ וְדָבָר לֹא יַגִּיד,

חָלִילָה לִלְשׁוֹנוֹ כִּי-תַכֶּה –

הֵרָגְעִי, הַנַּעֲרָה, וְשִׁמְעִי מַה-יָּפֶה

שׁוֹקֵק הַנַּחַל וּמְפַכֶּה.

הַזָּקֵן מִתְנַהֵל לִרְחוֹב בֵּית-הַכְּנֶסֶת

שָׁם לוֹמֵד הוּא תוֹרָה בַלֵּילוֹת,

וְעִמּוֹ לוֹקֵחַ הוּא שָׁמָּה סוֹדֵנוּ –

אַל סְפֵקוֹת לָךְ, נַעֲרָה, וּשְׁאֵלוֹת!

וְקוֹבֵר הוּא שָׁמָּה בַלָּאט אֶת-סוֹדֵנוּ

בְּעִמְקֵי תַחְתִּיּוֹת הַסְּפָרִים;

וּסְפָרִים¹ כָּאֵלֶּה לְסוֹד כְּסוֹדֵנוּ

הֶן-הֵמָּה מִבְחַר הַקְּבָרִים.

וּמִנִּי הַסְּפָרִים אָז יָעוּף סוֹדֵנוּ

וּלְגָבְהֵי הַשְּׁחָקִים יַגִּיעַ

וְעַד כִּסֵּא-הַכָּבוֹד, – וְהָיָה לְמֵלִיץ

לָנוּ בִשְׁמֵי הָרָקִיעַ.

פִּתִּים פִּתִּים נוֹפְלוֹת. זוֹרֵעַ אֵינוֹ-נִרְאֶה

נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ זֶרַע וּמַשְׁלִיךְ צְרוֹרוֹת גַּסִּים

וְנִזְרְעָה הָאָרֶץ שֶׁלֶג. כָּל-נִיר וַחֲרִיץ מִתְכַּסִּים

בְּשִׁכְבַת קֶרַח עָכוֹר, אֲשֶׁר גֹּבַהּ לוֹ וְיִרְאָה;

וְתַלְתַּלֵּי-כְפוֹר אֲרֻכִּים יוֹרְדִים מִן-הַגַּגּוֹת

וְסִפֵּי הַחַלּוֹנוֹת, כְּתַלְתַּלֵּי הַמִּתְאַבֵּל

לְמֵת שֶׁלֹא יִתְגַּלָּח. הָאֲוִיר בַּחוּץ מִסְתַּבֵּל

וְהָיָה כָעוֹפֶרֶת, וְעוֹלֶה אֵד מִפְּלַגּוֹת.

נִשְׁמַת-רוּחַ יוֹצֵאת מִפִּי, וְעַד-אַרְגִּיעָה

תִּקְרַשׁ עַל-פִּי שְׂפָמִי וְקָפְאָה עַד לִנְגִיעָה.

אֵיזֶה צִפּוֹר נִשְׁכָּח, כִּמְעַט שֶׁנּוֹדֵד כָּנָף,

מְצַפְצֵף מַר בַּמָּרוֹם, מַאֲבִיר נֵץ וְיוֹרֵד

וְחוֹצֶה יָם הַקָּרוּשׁ וְרוֹעֵד עוֹד וְטוֹרֵד –

וְצָנַח אַרְצָה פִתְאֹם וְנָפַל מֵת עַל-פָּנָיו.

הַשֶּׁמֶשׁ מֵת. הָאוֹר הוּעַב, הוּעַם סָבִיב –

הֶהָיָה פַעַם אָבִיב?

הוֹי אֵלִי! הֶהָיָה? הֶהָיָה פַעַם אָבִיב?

הַאֶפְשָׁר הַדָּבָר? הַבְאֵיזֶה מִן-הַזְּמַנִּים

הָיוּ יָמִים טוֹבִים וּפָרְחוּ גַם שׁוֹשַׁנִּים

וְזָרַח אוֹר מָתוֹק וְחַם וְטוֹב וְחָבִיב?

הַאֶפְשָׁר הַדָּבָר? הֲבֶאֱמֶת הָיוּ יָמִים

וּבַלֵּב הָיָה קַיִץ וְחַיִּים בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה,

וְקַיִץ עַל הָאָרֶץ וְחַיִּים עַל-הַאֲדָמָה,

וְרֵיחַ בְּתוֹךְ הַגַּנִּים וּמֹר וּצְרִי וּבְשָׂמִים?

קֶרַח נוֹרָא סָבִיב. הַשֶּׁמֶשׁ מֵת בַּמָּרוֹם

וּמֵתָה בַלֵּב הַתִּקְוָה. הוֹי מָרָא דִי-כֹלָּא!

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה כֻלָּהּ פְּרוּשָׂה הָאִצְטֹלָא –

שִׂמְלַת-מָוֶת זֹאת – מִצָּפוֹן עַד-הַדָּרוֹם,

מִמִּזְרָח עַד-הַמַּעֲרָב. הַיְקוּם מִסָּבִיב קָפָא.

מִפִּי מִתְמַלֵּט רוּחַ וְקָרַשׁ עַד-אַרְגִּיעָה

וְהִגְלִיד עַל-פִּי שְׂפָמִי עַד לִכְדֵי נְגִיעָה,

וּמֵתָה גַם הַמִּלָּה בְעוֹדָהּ עַל-הַשָּׂפָה.

הֲיִהְיֶה עוֹד אָבִיב? הַבְאֵיזֶה מִן-הַזְמַנִּים

יָבֹא עוֹד יוֹם וְהֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ וְזָרַח?

הֲיֶחְדַּל עֲרָפֶל זֶה וְשָׁב עוֹד פַּעַם וּפָרַח

עוֹלָם זֶה וְהָיוּ חַיִּים עוֹד רַעֲנַנִּים?

הַאֶפְשָׁר כִּי יוֹם יָבֹא וְחָיוּ הָעֲצָמוֹת?

הַאֶפְשָׁר כִּי תִחְיֶינָה וְתִפְרַחְנָה עוֹד הַנְּשָׁמוֹת?

I

מוּל הַיַּרְדֵּן שָׁם בֵּית-חָרָשׁ,

חָרַשׁ-בַּרְזֶל קַל כַּפָּרָשׁ

עוֹשֶׂה שָׁם מְלַאכְתּוֹ.

בַּמַּפּוּחַ מַלְהִיב הוּא,

פַּח-פָּח! פַּח-פָּח! מַלְהִיב הוּא

אֵשׁ עַד-תִּבְעַר תַּחְתּוֹ.

עַל הַסַּדָּן בַּרְזֶל בּוֹעֵר,

אָדֹם כֻּלוֹ הוּא וְסוֹעֵר,

זוֹעֵף וּמְפַעְפֵּעַ;

אָז הַקּוֹרְנָס מַכֶּה בוֹ,

הוּק-הוּק! הוּק-הוּק! מַכֶּה בוֹ:

רוֹדֵד וּמְרַקֵּעַ.

הַךְ, הַנַּפָּח! הַךְ וְנָטְפוּ

טִפּוֹת שְׁבִיבֵי-אֵשׁ וְשָׁטְפוּ

נַחֲלֵי יַם-נִיצוֹצִים –:

מִן הַפַּטִּישׁ יוֹצֵא גֵץ,

עוּף-עוּף! עוּף-עוּף! יוֹצֵא גֵץ,

אַחֲרָיו גִּצִּים יוֹצְאִים.

מַה-פֹּה, חָרָשׁ, עוֹשֶׂה אַתָּה? –

"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,

מֵכִין וּמַנִּיחַ

פַּרְסַת-בַּרְזֶל זֹאת בִּשְׁבִיל –

הֵידָד! הֵידָד! זֹאת בִּשְׁבִיל

סוּסוֹ שֶׁל-מָשִׁיחַ!"

II

מוּל הַיַּרְדֵּן שָׁם בֵּית-אוֹרֵג:

אוֹרֵג יוֹשֵׁב שָׁם וְסוֹרֵג

שְׁתִי וְעֵרֶב יַחְדָּו.

אֶת-הַכַּרְכָּד שׁוֹבֵט הוּא,

קִישׁ-קִישׁ! קִישׁ-קִישׁ! שׁוֹבֵט הוּא

עִם הָאֶרֶג תַּחְתָּיו.

מִן הַמָּנוֹר חוּטִים יוֹצְאִים,

בַּמַּסֶּכֶת הֵם נְפוֹצִים

וּבַבַּדִּים עוֹבְרִים.

אָז הָאוֹרֵג דּוֹרֵךְ בָּם,

דִּיק-דַּק! דִּיק-דַּק! דּוֹרֵךְ בָּם,

וְאִישׁ אֶל-אָחִיו חוֹבְרִים.

וּבְחִפָּזוֹן רַב וְחָזָק,

חִישׁ כַּבָּרָק, קַל כַּבָּזָק

כַּף-הָאוֹרְגִים רוֹקְדָה;

אַחַת פֹּה וְאַחַת כֹּה,

פִּיף-פַּף! פִּיף-פַּף! אַחַת כֹּה;

וְעֵין הָאָמָן שׁוֹקְדָה.

מַה-פֹּה, אוֹרֵג, עוֹשֶׂה אַתָּה? –

"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,

מֵכִין וּמַנִּיחַ

אֵפוֹד-מֶשִׁי זֶה בִּשְׁבִיל –

הֵידָד! הֵידָד! זֶה בִּשְׁבִיל

אֲדוֹנִי הַמָּשִׁיחַ!"

III

מוּל הַיַּרְדֵּן בֵּין הַשִּׁקְמָה

יוֹשֵׁב אִישׁ בְּבֵית-הָרִקְמָה

נָטוּי עַל מְלַאכְתּוֹ;

עַל הַבַּד עַל-גַּב הַכַּן,

חִישׁ-חָשׁ! חִישׁ-חָשׁ! עַל-גַּב הַכַּן –

רוֹקֵם הוּא בְמַחֲטוֹ.

בַּד וְחַבְלֵי בוּץ תִּפְאָרָהּ¹

וּמִקְלַעַת-שֵׁשׁ יְקָרָה

עִם הֲדַר אַרְגָּמָן,

אֶת-כָּל-אֵלֶּה רוֹקֵם הוּא,

רִיק-רִיק! רִיק-רִיק! רוֹקֵם הוּא,

עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אָמָן.

וּמִקְלַעַת צִיצֵי פְּטוּרִים

עִם שׁוֹשַׁנִּים בַּצִּיּוּרִים,

אֵטוּן רַךְ וּפְקָעִים,

אֶת-כָּל-אֵלֶּה נוֹתֵן הוּא,

פִּיק-פִּיק! פִּיק-פִּיק! נוֹתֵן הוּא

עַל הַבַּד בִּקְלָעִים.

מַה-פֹּה, רוֹקֵם, עוֹשֶׂה אַתָּה? –

"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,

מֵכִין וּמַנִּיחַ

דֶּגֶל יָקָר זֶה בִּשְׁבִיל –

הֵידָד! הֵידָד! זֶה בִּשְׁבִיל

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!"

IV

בַּשָּׁמַיִם שִׁבְעָה כְרוּבִים,

דֹּם כַּחֲלוֹמוֹת, חִישׁ כַּזְּבוּבִים,

עוֹשִׂים אֶת-הַמְּלָאכָה;

לִפְנֵי כֵס-הַכָּבוֹד הֵם –

הֵידָד! הֵידָד! כָּבוֹד הֵם

עוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכָה.

אֶת-כָּל-נִשְׂגָּב, אֶת-כָּל-נַעֲלֶה,

אֶת-כָּל-יָפֶה, אֶת-כָּל-מַעֲלָה,

אֶת-כָּל-טוֹב וְטָהוֹר, –

אֶת-כָּל-אֵלֶּה לוֹקְחִים הֵם,

הֵידָד! הֵידָד! לוֹקְחִים הֵם,

וְאֶת-כָּל-זִו וּמָאוֹר;

אֶת-כָּל-חֶמְלָה עַל הַחַלָּשׁ

שֶׁבְּמַכְאוֹבָיו דֹּם יִתְפַּלָּשׁ,

אֶת-כָּל-זֹאת הֵם לוֹקְחִים, –

אֶת-כָּל-חֲנִינָה, אֶת-כָּל-רֹךְ,

הֵידָד! הֵידָד! אֶת-כָּל-רֹךְ,

וּבְמִרְקַחַת רוֹקְחִים.

מַה-פֹּה, כְּרוּבִים, אַתֶּם עוֹשִׂים? –

"אֶת-כָּל-אֵל אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים,

נָכִין אַף-נַנִּיחַ,

וְאֶת הַנְּשָׁמָה נַעֲשֶׂה כֹה,

הֵידָד! הֵידָד! נַעֲשֶׂה כֹה

בַּעֲבוּר הַמָּשִׁיחַ!

אוּלָם רָזִי, רָזִי לָנוּ!

כָּל-הָעוֹבְדִים סָבִיב לָנוּ

כִּלּוּ כְבָר הַמְּלָאכָה;

רַק אֲנַחְנוּ פּוֹגְרִים עוֹד,

אוֹיָה! אוֹיָה! פּוֹגְרִים עוֹד,

אֵין עוֹד סִמַּן בְּרָכָה.

אֵין זֹאת כִּי-אִם זֹאת הַנְּשָׁמָה,

זֹאת הַטְּהוֹרָה, זֹאת הָרָמָה,

לָהּ אֵין-דֵּי הֶחֳמָרִים

שֶׁלִּקַּטְנוּ עַד-הַיּוֹם,

אוֹיָה! אוֹיָה! עַד הַיּוֹם

מִן-כָּל-הָעֲבָרִים.

אֵין-דֵּי נִשְׂגָּב, אֵין-דֵּי מַעֲלָה,

אֵין-דֵּי יָפֶה עוֹד וְנַעֲלֶה,

אֵין-דֵּי זִו וְאוֹרָה;

גַּם אֲנָחָה אוּלַי אֵין עוֹד,

אוֹיָה! אוֹיָה! אוּלַי אֵין עוֹד,

צְרוּפָה זוּ וּטְהוֹרָה".

וּמַלְאָכִים, שִׁבְעָה כְרוּבִים,

נָשׂאוּ קוֹלָם, קוֹל עֲזוּבִים,

קוֹל נְהִי וָשִׂיחַ –

וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁלְמָה עוֹד,

אוֹיָה! אוֹיָה! שָׁלְמָה עוֹד

נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ!

הֲיָדַעְתָּ אֶת-הַשָּׁעָה, אֲיֻמָּה הִיא וַעֲרֵבָה,

עֵת חֶרֶשׁ תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ הָרְצוּצָה וְהַחֲרֵבָה –

תְפִלָּה אַט רוֹעֶדֶת –

וְרֶגֶשׁ סָתוּם נֵעוֹר וּלְכָל-שֶׁלְּךָ יְנַקֵּשׁ,

וְדִמְעָה לֹא נִשְׁפָּכָה, סְתוּמָה בְךָ וְחֲתוּמָה,

מַגִּיעָה עַד-הַמַּשְׁבֵּר, נוֹצֶצֶת וְלֹא יוֹרֶדֶת –

וְאַתָּה אָז נִכְסַפְתָּ לְהִתְנַפֵּל מְלֹא קוֹמָתְךָ

וְלִבְכּוֹת אֶת-עֱנוּתְךָ וְלִבְכּוֹת אֶת-הַוָּתְךָ,

וּלְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל גָּדוֹל, וּלְהָרִיק עִם הַמִּלָּה

אֶת נַפְשְׁךָ זוּ הַדְּווּיָה עַד-תֻּמָּהּ, רַק עַד-תֻּמָּהּ –

וֶאֱלֹהִים לְךָ תְּבַקֵּשׁ?…

הוֹי תְּנוּ אֱלֹהִים לִי, אַחַי, כִּי מָלֵא אָנֹכִי תְּפִלָּה!

הֲיָדַעְתָּ אֶת-הַשָּׁעָה, מְתוּקָה הִיא וַאֲיֻמָּה,

עֵת חֶרֶשׁ תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ הַקְּרוּעָה עִם הַזְּעוּמָה

אַהֲבָה אַט רוֹעֶדֶת –

וּמָה, וְלֹא תֵדַע, תּוֹקֵף בְּךָ וּמְתַפֵּשׂ

וְאוֹחֵז בְּקִירוֹת לִבְּךָ וּמְפַעֲמוֹ עַד לְהֻמּוֹ

וְאוֹחֵז בְּךָ וּמוֹשֵׁךְ אֶת-נַפְשְׁךָ הַסּוֹלֶדֶת –

וְאַתָּה אָז חָשַׁקְתָּ לִכְרוֹעַ וּלְהִתְנַפֵּל

בָּעֹז עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ, לְהִשְׁתַּטַּח וּלְהִתְקַפֵּל,

וּלִבְכּוֹת עַד לַעֲלוֹז וְלָדוּץ עַד לְדַאֲבָה,

וְלִשְׁפּוֹךְ לִבְּךָ אַרְצָה עַד-תֻּמּוֹ, רַק עַד-תֻּמּוֹ –

וְנֶפֶשׁ לְךָ תְּחַפֵּשׂ?…

הוֹי תְּנוּ לִי נֶפֶשׁ, אַחַי, כִּי מָלֵא אָנֹכִי אַהֲבָה!

מוּזָר בֵּין זָרִים וְשׁוֹנִים

וּמְדֻכֶּה אֶתְהַלֵּךְ וּמְשׁוֹמֵם,

וְכֻלָּם מִשְׁתָּאִים מַבִּיטִים –

וְכְאֵבִי בִי מַחֲרִישׁ וְדוֹמֵם.

אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה אֶת-כְּאֵבִי –

מִי יָבִין מִכֶּם אֶת-סִפּוּרִי?

אָמַרְתִּי אַרְאֵמוֹ אֶת-פְּצָעַי –

אַךְ עַיִן לֹא תֵרֶא יִסּוּרִי.

כְּבָר נוֹשְׁרִים הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים,

כְּבָר בּוֹכֶה הָרוּחַ וְשׁוֹרֵק –

מַה-יוֹדְעִים הַזָּרִים הָאֵלֶּה

אֶת-מָה אַתָּה חָסֵר, בֵּן-חוֹרֵג?

נִשַּׁל מִן עֵצוֹ לָאָרֶץ

עָנָף רַךְ נוֹבֵל וְחוֹלֵף,

וְחוֹלֵם עֲדֶן אֶת-חֲלוֹם עֵצוֹ –

אַבִּיט וְלִבִּי בִי דוֹלֵף.

וּמַחֲנֵה אַלְפֵי צִפֳּרִים

אֶל-דָּרוֹם הוּא שׁוֹאֵף וְעוֹלֶה –

אוֹי, קָחוּנִי עִמָּכֶם, חֲבֵרִים,

אוֹי, לִבִּי מַה-חוֹלֶה, מַה-חוֹלֶה!

הַזָּקֵן מְסַפֵּר:

… וּכְבֹא שַׁבַּת-קֹדֶשׁ וּבִנְטוֹת צֵל הַיּוֹם

אַחֲרֵי שְׁנַת הַצָּהֳרָיִם,

אָז בַּשָּׁמַיִם בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי,

בִּמְקוֹם שָׁם בְּרָקִים וַחֲצָצִים וּנְגֹהוֹת

מִשְׁתַּפְּכִים וּמִתְלַבְּטִים

אֶל כִּסֵּא-הַכָּבוֹד,

יוֹשְׁבִים מַלְאָכִים מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן,

מַלְאָכִים מַזְהִירִים,

וּלְבָנוֹת כַּנְפֵיהֶם

כְּלִבְנַת קְצוֹת כָּתְנוֹת-יְלָדִים חֲדָשׁוֹת

שֶׁלָּבְשׁוּ זֶה-עַתָּה לִכְבוֹד יוֹם-הַשַּׁבָּת,

וּמִתּוֹךְ עַפְעַפֵּיהֶם

לֹא נִמְחוּ עוֹד קוּרֵי הַשֵּׁנָה הַמְּתוּקָה

וְעַצְמוֹתֵיהֶם עוֹד לֹא נֶחֶלְצוּ

מֵרֶשֶׁת עֲיֵפוּת כְּבֵדָה וּנְעִימָה –

וּשְׂמֵחִים הַמַּלְאָכִים וּמְפַטְפְּטִים וּמְפַהֲקִים;

וּבֵינֵיהֶם אֶחָד קָטָן,

נֶחְמָד וּמָתוֹק כְּנִשְׁמַת תִּינוֹק רַךְ,

אוֹחֵז בְּיָדוֹ גִלְיוֹן מִכְתָּב-עִתִּי,

הֶעָשׂוּי אֵשׁ לְבָנָה עַל-גַּבֵּי אֵשׁ אֲדֻמָּה

וְאוֹתִיּוֹת שְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת,

וְהַמַּלְאָךְ הַקָּטָן יְפַהֵק מֵרֹב נַחַת

וְעַצְלוּת מְתוּקָה,

וְקוֹלוֹ בְּפַהֲקוֹ כִּשְׂחוֹק נַעֲרָה נֶאֱהֶבֶת

מִתְגַּלְגֵּל אֶל אַרְבַּע קְצוֹת הַשָּׁמַיִם,

וּבִקְצֵה הַכָּנָף הָרַכָּה

יִמַּח שֵׁנָה מִתּוֹךְ עֵינָיו

וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת,

וְאָמַר: הַסּוּ! – מִתּוֹך גִּלָּיוֹן זֶה

הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר בָּא,

אֶקְרָא לָכֶם אֶת-“הַחֲדָשׁוֹת הַשּׁוֹנוֹת”,

אֶת-הַמּוֹצְאוֹת וְהַקּוֹרוֹת

מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם –

הָבָה שְׁמָעוּ!

וְשׁוֹמְעִים הַמַּלְאָכִים:

"אֵלֵינוּ כוֹתְבִים: בְּגַן-הָעֵדֶן,

בִּרְחוֹב נְתִיב-הֶחָלָב,

שָׁם אָסוֹן נוֹרָא קָרָה אֶתְמוֹל

בִּנְטוֹת הַיּוֹם וּצְלָלָיו.

שָׁם זְבוּב שֶׁל-קַיִץ רַךְ וְצָעִיר

הִתְחַלָּה חֳלִי-אַהֲבָה –

וַיְהִי מִתְעוֹפֵף סַר וְזָעֵף,

וַיְהִי לוֹ צַר לְדַאֲבָה.

וּמַשְׂאַת נַפְשׁוֹ, מְקוֹר חִבָּתוֹ,

זֹאת הָיְתָה הַשּׁוֹשַׁנָּה;

אַף יָדְעָה הֵיטֵב אֶת-כָּל-לִבּוֹ

יָפָתוֹ זֹאת הַקְּטַנָּה.

אֳבָל יָפָתוֹ זֹאת לֹא שָׂמָה

אֶת-לִבָּהּ אֶל-הַ“גּוֹלָם”;

כִּי לִבָּהּ הָלַךְ אַחֲרֵי אַחֵר

מִבְּנֵי מְרוֹם הָעוֹלָם.

כִּי לִבָּה הָלַךְ אַחֲרֵי אַחֵר –

קַו-פָּז הוּא מֵרָקִיעַ;

אַךְ רָאֲתָה אוֹתוֹ, אוֹתוֹ חָמְדָה

וְלִבָּהּ הוּא הֵנִיעַ.

אָז פֶּה אֶל-פֶּה הֵם רַק יִשָּׁקוּ

מִבֹּקֶר עַד-הָעֶרֶב –

הָאֻמְלָל רָאָה זֹאת, וְלִבּוֹ

הִתְבַּקַּע בּוֹ בַקֶּרֶב.

וְהוּא לֹא נֶאֱנָח, רַק הִתְעוֹפֵף

לְאִטוֹ דּוּמָם, דּוּמָם;

וּפְנֵי שׁוֹשַׁנְתּוֹ רוֹדְפִים אַחֲרָיו,

וְהַמּוּ אֶת הַמְּהֻמָּם.

עַד בָּא הַיּוֹם. בְּגַן-הָעֵדֶן,

בִּרְחוֹב נְתִיב-הֶחָלָב,

שָׁם אָסוֹן נוֹרָא קָרָה אֶתְמוֹל

בִּנְטוֹת הַיּוֹם וּצְלָלָיו.

עוֹד מָלְאָה כֻלָּה הַשּׁוֹשַׁנָּה

הַטַּל מֵרְסִיסֵי לָיְלָה,

וּזְבוּב-הַקַּיִץ קָם וַיָּעָף,

וַיָּעָף הָלְאָה הָלְאָה.

וַיָּבֹא עַד-לִמְקוֹם הַטַּל שָׁם –

הַאֵין זֶה נַחַל מָיִם?

הֵן זַךְ הַטַּל בְּכוֹס הַיָּפָה

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמָיִם!

וּזְבוּב-הַקַּיִץ עָמַד, הִבִּיט

וּמוֹנוֹלוֹג יְדַבֵּר

עֲלֵי-הַחַיִּים עִם-הַמָּוֶת –

וּפִתְאֹם חִישׁ הִתְגַּבֵּר

וַיִּקְרָא: אֵלִי, קַח נִשְׁמָתִי,

קַח-נָא אֶת-הַסְּגֻלָּה! –

וּלְתוֹך הַטַּל הִתְנַפֵּל עָמֹק

וַיִּצְלוֹל חִישׁ בִּמְצוּלָה – – "

וְהַמַּלְאָךְ הַקָּטָן בְּקָרְאוֹ,

וְחָרְדָה לְשׁוֹנוֹ הָרַכָּה אֶל-חִכּוֹ

וְצָלְלוּ שְׂפָתָיו הַחֲרֵדוֹת

מֵחֶמְלָה רַבָּה

וְהַמַּלְאָכִים מִסָּבִיב נִדְמוּ,

כִּי הִתְעַצְּבוּ פִתְאֹם,

וַתְּהִי דְמָמָה כְבֵדָה מִסָּבִיב,

וְתוּגָה חֲשֵׁכָה הִתְעָרְבָה

עִם צִלְלֵי הָעֶרֶב

וּנְגֹהוֹת וּבְרָקִים וַחֲצָצִים הוּעָמוּ

לִפְנֵי כִסֵּא-הַכָּבוֹד –

הַשָּׁעָה בֵּין מִנְחָה לַמַּעֲרִיב;

אָז בָּאָה הַשְּׁכִינָה לְאִטָּהּ,

וַתִּמַּח אֶת רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ

בִּכְנַף סִנּוֹרָה הַלָּבָן,

וַתִּקְרָא וַתֹּאמַר:

לְכוּ וְנֵלְכָה, בָּנַי! כְּבָר בָּאָה הָעֵת

לִסְעֻדַּת שָׁלֹש-הַסְּעֻדּוֹת! –

עַל-מַה-זֶּה, עַל-מַה-זֶּה,

הוֹ אִמְרוּ לִי, עַל מַה-זֶּה

מְרַפְרֵף וְחוֹזֵר לִבִּי,

מְרַפְרֵף וְחוֹזֵר שִׁירִי

וְשׁוֹאֵף וְנִצְבָּט וּמִתְלַבֵּט וּמִתְגַּעֲגֵעַ

כְּפַעַם בְּפַעַם מֵחָדָשׁ

לְאוֹתוֹ גַּן-הָעֵדֶן,

שֶׁשָּׁם בִּכְבָר הַיָּמִים פָּרַח לִי הָאשֶׁר?

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁאָבַד אֶשְׁאַל, וְעַל שֶׁאֵינֶנּוּ,

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁעָקְבוּ בְּחָזְקָה מַה-שֶּׁלִּי,

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁעִוְּדוּ אֶת-הַמְּעַט וְלֹא בִּצְדָקָה –

אַךְ לָמָּה, הוֹ אִמְרוּ,

לֹא אַבְלִיג כֹּה וְאֶשְׁכַּח

אוֹ לֹא אֶלְמַד לִשְׁכֹּחַ

אֶת אֲשֶׁר-לֹא יָשׁוּב

לָנֶצַח עוֹד, לָנֶצַח?

עַל שֻׁלְחָנִי קְלִפַּת-קוֹנְכָה

תַּעֲמֹד אַט וְהִיא הוֹמִיָּה,

יוֹם וָלַיְלָה עַל שֻׁלְחָנִי

הוֹמָה, הוֹמָה הַקּוֹנְכִיָּה.

עַל-מַה-זֶּה עַל-מַה-זֶּה

הוֹ אִמְרוּ לִי, עַל-מַה-זֶּה

הוֹמֶה תָּמִיד כָּכָה

הַקּוֹל בַּקּוֹנְכִיָּה,

וְעָרְגָה וְשָׁאֲפָה הַקּוֹנְכָה וְהִתְלָבְּטָה

וְשָאֲלָה אֶת נַפְשָׁהּ תָּמִיד

אֶל-הַיָּם אֶל-הַיָּם,

אֲשֶׁר-הֵקִיא אוֹתָהּ מִקִּרְבּוֹ בִּכְבָר-הַיָּמִים? –

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁהֵקִיא, אֶשְׁאַל, וְעַל הָעָוֶל,

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁנִּכְרְתָה וְנִטְרְדָה מֵעוֹלָמָהּ,

וְלֹא עַל מַה -שֶּׁנִּתַּק פְּתִיל שֶׁל מַה שֶּׁהָיָה –

אַךְ מַה הוּא, הוֹ אִמְרוּ,

הַקּוֹרֵא לָהּ תָּמִיד וּמוֹשְׁכָהּ אֶל הַמָּקוֹם,

שֶׁשָּׁם פָּרַח אָשְׁרָהּ,

עַד כִּי גַּם-עַתָּה לֹא תּוּכַל בִּלְתִּי לָשִׁיר

אֶת שִׁירָהּ שֶׁלָהּ, אֶת-הַיָּשָׁן?

עִם חֲלוֹמִי וְעִם סוֹדִי נִשְׁאַרְתִּי

עֲרִירִי.

אֵלִי! הַהִפְרַזְתִּי לְהַאֲמִין

בִּי וּבְשִׁירִי?

יָדַעְתִּי: מוֹת אָמוּת, וְאִישׁ

מוֹתִי לֹא יְבַכֶּה.

מִנִּי-עֲרָפֶל עַל-גַּלִּי לֹא יֵרָאֶה

כּוֹכָב מְפַכֶּה.

שְׁנֵי סוּסִים קוֹדְרִים וַעֲיֵפִים

יִמְשְׁכוּ אֲרוֹנִי

וְצָהֲלוּ נְכָאִים, וְגֶשֶׁם טוֹרֵד

יֵרֵד בְּיוֹם אוֹנִי.

הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר הִפְרִיז

עַל חֲלוֹמוֹת נִדָּחִים.

אַךְ הִנֵּה מָחָר וְחַיָּיו וּצְלִילָיו –

חֲסָל! וּכְבָר נִשְׁכָּחִים.

לֹא יוֹם אַף לֹא לַיְלָה: דִּמְדּוּמִים הָיוּ

חַיָּי.

וְזֶה אֲשֶׁר-לֹא הָיָה וְזֶה אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה –

הָיָה מַאֲוַיָּי.

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אָרֹךְ אֶחָד – וְרַק לִרְגָעִים

יֵשׁ כִּי אִנָּעֵר.

אֲשַׁפְשֵׁף עֵינַי: עֲלָטָה. אַךְ פְּאַת-שָׁמַיִם אֶחָת

אֲדֻמָּה עַד-לְבָעֵר.

אַבִּיט וְכַף לֶעָיִן: הַאִם הוּא לִפְנוֹת-עֶרֶב?

הַאִם לִפְנוֹת-שַׁחֲרִית?

לֹא אֵדָע. וְלֹא אֵדַע אִם עַתָּה רַק אָחֵל

אוֹ אִם זֶה כְּבָר אַחֲרִית.

לֹא אָהַבְתִּי וְלֹא שָׂנֵאתִי. הוֹי אֵלִי, אֵלִי!

אַלְפֵי אַלְפֵי זוֹכִים

עֲמֵלִים עַל כָּל סְבִיבִי וְהוֹמִים פֹּה וְרוֹעֲשִׁים,

וְרִבְבוֹת אֻמְלָלִים בּוֹכִים,

וְגַלְגַּל מְנַסֵּר גַּלְגַּל וְשׁוֹרֶקֶת כָּל הַמְּכוֹנָה

וְהָעוֹלָם חַי וְקַיָּם.

אַךְ מַה-לִּי פֹּה אֲנִי וּמִי לִי פֹּה אֲנִי,

וְחַיַּי אַיָּם?

עלים, קבוצה ראשונה (I-X)

מאת

דוד פרישמן

---

[הָיָה הַסְּתָו עַל-הָאָרֶץ]

מאת

דוד פרישמן

*

הָיָה הַסְּתָו עַל-הָאָרֶץ, רוּחַ לֹא־רוּחַ נָשָׁבָה,

וְכָבֵד הִתְנַשֵּׂא וְעָצֵל בִּשְׁמֵי-הָעוֹפֶרֶת הָעוֹף,

וְעֶרְיָה עָמְדָה הַתִּרְזָה וַאֲבֵלָה כְּנַעֲרָה נֶעֱלָבָה,

וְעֵץ הִתְלַחֵשׁ עִם אֶבֶן: בָּא סוֹף, בָּא סוֹף, בָּא סוֹף.

נָשְׁבָה לֹא-נָשְׁבָה הָרוּחַ. וְרוֹעֲשִׁים עָלִים וְנוֹשְׁרִים,

וְשֶׁמֶשׁ זְעוּמָה פּוֹרֶקֶת בְּאֵין-אוֹנִים קַו אַחֲרֵי קַו,

וְעָבִים עֲצֵלִים זוֹחֲלִים וּמְטַפְטְפִים אַט וְחוֹשְׁרִים

חַשְׁרוֹת נְטָפִים יְגֵעִים. – הָיָה עַל הָאָרֶץ הַסְּתָו…

הַזַּיְפָן! מָה אַתָּה מְחַקֶּה? הֵן הַסְּתָו הָאֲמִתִּי בִּלְבָבִי;

בְּחַדְרֵי חֲדָרָיו הַשּׁוֹמְמִים יָשׁוּד וִיהַלֵּךְ הַסְּתָו.

וְאַתָּה הֵצַצְתָּ אֶל-תּוֹכִי וְגָנַבְתָּ מִמֶּנִּי אֶת-סְתָוִי

וְעָשִׂיתָ לְךָ כְּמַתְכֻּנְתּוֹ וְחִקִּיתוֹ בַּחוּץ – וְלַשָׁוְא.

כִּי רְמִיָּה עָשִׂיתָ הַמְּלָאכָה! – מָה אַתָּה יוֹדֵעַ הַמְּחָקֶּה,

מַה-סְּתָו וּמָה רֵאשִׁית הַסּוֹף בְּאָדָם הֶחָי וּמַה-כְּאֵב?

וּמַה-זֹּאת נְשָׁמָה יְתוֹמָה עֵת קֵיצָהּ הַנִּרְצָח תְּבַכֶּה,

וּמַה זֶּה עָלִים נוֹשְׁרִים בַּלֵב, בַּלֵב, בַּלֵב?

---

תועים באויר ושטים

מאת

דוד פרישמן

תּוֹעִים בָּאַוִּיר וְשָׁטִים חוּטֵי שִׁלְהֵי-קַיִץ

לְבָנִים וְדַקִּים,

קִרְעֵי נְשָׁמָה אַחֲרוֹנִים שֶׁל-קַיִץ תַּם לִגְווֹעַ –

וְגַם הֵם נְמַקִּים.

תּוֹעֶה אֲנִי וְהוֹלֵךְ. אֵיזֶה שֶׁמֶשׁ שׁוֹמֵם

בַּמָּרוֹם לוֹהֵט.

מִן הַכְּפָר בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה מִתַמֵּר קִיטוֹר לָבָן,

וְנִדָּף וְרוֹהֵט.

הוֹי אֵלִי אֵלִי! וְלִי הֵן הָיָה קַיִץ

וְהָיתָה נְשָׁמָה –

וּקְרָעִים, אֶחָד אֶחָד, אֶל-הָאַוִּיר הוֹצֵאתִיהָ,

מְעַט פֹּה, מְעַט שָׁמָּה.

וְעַתָּה הֵמָּה תּוֹעִים, וְאַיֵּה לֹא יָדַעְתִּי,

חוּטִים חוּטִים דַּקִּים –

וְיַד מִי תְּקַבְּצֵם לִי? וּמִי מְקוֹרָם יַכִּיר?…

וְגַם הֵם נְמַקִּים.

---

פִּרְחֵי־זָהָב – עַל־הָאָרֶץ

מאת

דוד פרישמן

פִּרְחֵי־זָהָב – עַל־הָאָרֶץ

הֵם מוּטָלִים עַתָּה פְזוּרִים

וּמוּבָסִים, עָלִים עָלִים,

עָלֶה פֹה וְעָלֶה שָׁמָּה.

וּפִזְמוֹנִי תַם! – הַכִּנּוֹר

מֻשְׁלָךְ צָרוּד אֶל־תּוֹך פִּנָּה.

עַל־הָאָרֶץ מִתְגּוֹלָלִים

קְרוּעִים תָּוֵי הַמַּנְגִּינוֹת.

גַּם הַמְנַגֵּן עַצְמוֹ שׁוֹכֵב

דַּךְ וְחַלָּשׁ אֶל־פְּאַת מִטָּה,

נִים וְתִיר וִיגַע־הִרְהוּרִים –

עוֹד רַק מְעָט וְשָׁכַב אָרְצָה.

וְאֵת חָפַצְתּי – אֵיכָה אֵדַע?

אֲנִי יָדַעְתִּי רַק הָאַחַת:

גַּם עוֹד אַחֲרַי יִהְיוּ חַיִּים,

יִהְיֶה הַכֹּל כַּאֲשֶׁר הָיָה.

יִהְיֶה שֶׁמֶשׁ אֲשֶר־יִזְרָח,

יִהְיֶה שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר־יִשְׁקָע,

וּבַעֲלִיַּת־קִיר נֶחְבָּאָה

יִהְיֶה חוֹלֵם – אִישׁ כָּמוֹנִי.

וְגַם לָזֶה עוֹד יִהְיוּ פְרָחִים,

וְגַם לָזֶה תִהְיֶינָה זְמִירוֹת;

וְגַם הַלָּז עִם־פְּרָחָיו יַחְדָּו

וְעִם זְמִירוֹתָיו יִבּוֹל, יִבּוֹל.

וְעוֹלָם יִהְיֶה שׁוֹרֵץ, זוֹחֵל

עֲלֵי־אַרְבַּע עִם רֵיקוּתוֹ

הַנּוֹרָאָה וּבְחֶלְאָתוֹ,

שְׁרָץ וּשְׁרָץ – וְכֵן עַד־נֵצַח.

גַּלְגַּל חוֹזֵר, חוֹזֵר, חוֹזֵר,

מַה־שְּׂבַעְתִּיו עַד־לְגֹעַל!

הָיֹה, חָדֹל וְאַחַר הָחֵל –

חֲלִיפוֹת עוֹלָם וּבְלִי חֲלִיפָה.

גַּלְגַּל נֶצַח, וּבַגַּלְגַּל

יִתְדוֹת וָוֵי הַחִשֻּׁרִים –

אַךְ אֲנִי פֹה, וָו תָּקוּעַ,

מָה אֲנִי פֹה? מִי אֲנִי פֹה?

---

[עָלָה כּוֹכָבִי וַיָּצֶץ]

מאת

דוד פרישמן

עָלָה כּוֹכָבִי וַיָּצֶץ

אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי!

רָמַז לִי, רָמַז וַיִּקְרָא –

אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי!

וְדָפַק הָאשֶׁר עַל-דַּלְתִּי –

לֹא נַעְתִּי, לֹא זַעְתִּי!

“אִי לָךְ שָׁם, חוֹלֵם, הֵן תִּפְתַּח” –

לֹא זַעְתִּי, לא נַעְתִּי!

וּבְקוּמִי – וְהָיָה כְּבָר רִכְבּוֹ

רָחוֹק כְּדֵי פַּרְסָה.

רַק עוֹד כְּנַף שׁוֹטוֹ רָאִיתִי

לְנֹגַהּ הַחַרְסָה.

וּבַחוֹל כָּל-הַיּוֹם אָז רַצְתִּי

בְּעִקְּבֵי אוֹפַנּוֹ –

וְהוּא יוֹשֵׁב וְלוֹעֵג מֵרָחוֹק

דּוּמָם עַל-כַּנּוֹ.

---

לא אנכי חלמתי החלום

מאת

דוד פרישמן

[לא אנכי חלמתי החלום] / דוד פרישמן

*

לֹא אָנֹכִי חָלַמְתִּי הַחֲלוֹם –

אֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי הַפִּתְרוֹן;

אֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי, דָּרַשְׁתִּי;

“מַה-הֹוֶה”, “מַה-תַּכְלִית”, “מַה-יִּתְרוֹן”.

לֹא אָנֹכִי חָלַמְתִּי הַחֲלוֹם –

הָיָה לוֹ אַחֵר וַחֲלָמוֹ;

חָלַם לוֹ עוֹלָם כֹּה נִפְלָא,

וְסוֹד בּוֹ הִשְׁקִיעַ – וּסְתָמוֹ.

חָלַם לוֹ שֶׁמֶשׁ וָלַיְלָה,

חָלַם לוֹ חַיִּים וָמָוֶת,

וְשָׁמַיִם וְאֶרֶץ וְאָדָם

וְלֵב לוֹ – וּבוֹ גֵּיא צַלְמָוֶת.

וְאוֹתִי גַּם אוֹתִי רַק חָלַם –

מִין חַרְטֹם בֵּין חַכְמֵי חַרְטֻמִּים;

וַיַּחֲלֹם מִין לֵב לִי בַּקֶּרֶב,

וּבַלֵּב לִי מִין אוּרִים וְתֻמִּים.

וַאְנִי פֹּה כָּל-יָמַי רַק אֶדְרֹשׁ,

רַק אֶשְׁאַל אֶת-תֻּמַּי וְאֶת אוּרָי:

מַה פֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹ שֶׁל זֶה שָׁם?

וְחַיַּי מָה הֵמָּה וְיִסּוּרָי?