מָה

לֹא אֵלֵךְ עִמָּם, לֹא אֵלֵךְ; דַּרְכֵיהֶם לֹא דְרָכָי

וּנְשֹׂא לֹא אוּכַל לַהֲגָם וְנִיבָם וְשִֹיחָם וְשִֹיגָם,

וּסְבֹל לֹא אוּכַל אָרְחָם וְרִבְעָם וְכָל הֲגִיגָם,

נְבִיאֵיהֶם לֹא נְבִיאַי, מַלְאֲכֵיהֶם לֹא מַלְאָכָי.

וּלְגֹעַל לִי מַחֲשָׁבוֹת, מַחֲשָׁבוֹת, וּמוֹחוֹת אֵינָם,

וּלְתוֹעֵבָה לִי רְגָשׁוֹת, רְגָשׁוֹת וְאֵין לְבָבוֹת.

וּלְזָרָא לִי הִתְלַהֲבוּת שֶׁאֵין בָּהּ אֵשׁ לְהָבוֹת –

לֹא אוּכַל, רֵעִי, לֹא אוּכַל שְׁתוֹת מֵימֵיהֶם-יֵינָם.

קְטַנִּים שֶׁטֶּרֶם תֵּדַע אֵי בָם הָחֵל אוֹ אֵי חָדֹל!

וַאֲנִי גַמָּדִים אֶשְׂנָא אִם עוֹשִׂים כַּעֲנָקִים,

וְאֶמְאַס מַבְעִירֵי-קַשׁ וְאוֹמְרִים: הִנֵּה בְרָקִים!

וְאֶבְזֶה הַיּוֹרְקִים רֹק וְקוֹרְאִים: יָם הַגָּדוֹל!

תִּעַבְתִּי לִילִפּוּטִים מִתְמוֹדְדִים כְּמוֹ-גִיגַנְטִים

וּמַרְעִישִׁים רוּם שָׁמַיִם – בְּעִמְקֵי מְחִלּוֹת-עָפָר;

אִישׁ אִישׁ בַּבִּצָּה יַרְעִישׁ אֶת-זַרְתּוֹ אֲשֶׁר חָפָר–

וַאֲנִי יְדַעְתִּים כֻּלָם, אֲנִי אֲנִי תִּכַּנְתִּים!

וַאֲנִי לֹא אֵלֵךְ עִמָּם! – לֹא אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם,

בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה וּרְחָבָה עִם עֵרֶב-רַב בַּצִּבּוּר;

לְבַדִּי, לְבַדִּי אֵלֵךְ, וּמַחֲרִישׁ וּבְלִי כָל-דִּבּוּר,

הָלךְ הָלֹך וְהַרְחֵק – עַד-בְּלִי עוֹד אֶשְׁמַע קוֹלָם.

עַד אַבְלִיג עַל-כָּל-לַהֲגָם וְנִיבָם וְשִׂיחָם,

עַד אֶשְׁכָּחֵם וְאֶרְחַץ רָשְׁמָם הַנִּמְאָס מִתּוֹךְ נִשְׁמָתִי,

עַד אָשׁוּב וְאֶמְצָא אֵלִי עִם חֲזוֹנִי וְעִם תִּקְוָתִי –

וְאֵלִי זֶה לֹא אֵלָם, וּמְשִׁיחִי לֹא מְשִׁיחָם!

וּשְׁבִילִי צַר וְרָחוֹק, וּלְבָדָד אֵלֵךְ עָלָיו;

רַק אֵלִי יֵלֵך עִמִּי – הָאֵל הַבּוֹעֵר בִּלְבָבִי,

וּמָלֵא אוֹתִי יוֹמָם וַחֲלוֹמוֹתַי עַל מִשְׁכָּבִי;

הָעוֹשֶׂה בְרָקִים נֶאֱמָנִים, וְיַמִּים נֶאֱמָנִים פְּעָלָיו.

הָאֵל הַנּוֹתֵן תִּקְוָה וְלֹא יֹאמַר מָתַי וְכַמָּה –

הַנּוֹטֵעַ בְּלִבִּי אֱמוּנָה, וְלֹא יַגְבִּיל חָזוֹן וַעֲתִידוֹת;

שֶׁחֲזוֹנוֹ בְאֶפֶס-אַחֲרִית וַעֲתִידוֹ אֵין לוֹ מִדּוֹת;

הַמּוֹדֵד וְלֹא כְמוֹהֶם – לֹא סוֹחֵר עַל-פִּי הָאַמָּה.

הָאֵל הַבָּז לִקְטַנּוֹת, וְרַק גְּדוֹלוֹת לוֹ וּרְחוֹקוֹת,

וְהַגָּדוֹל לוֹ הוּא קָטָן וְגַם רְחוֹקִים לוֹ מַה-קְּרוֹבִים

וְאִם יַאֲרִיךְ מְעַט – אַךְ יָבִיא, יָבִיא הַיָּמִים הַטּוֹבִים;

הָאֵל שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב צַעֲצוּעִים שֶׁל תִּינוֹקוֹת.

הָאֵל הַבּוֹרֵא רוּחַ – וְאֵיךְ אֵפוֹא יָבִינוּ אוֹתוֹ

הַקְּטַנִּים שֶׁמְּבִינִים רַק מַה-בְּיָד שֶׁיֻּקָּח?

הָרוֹאִים הַמֶּרְקָחָה רַק בִּקְעָרָה עֵת תְּרֻקָּח?

הָאוֹמְרִים “נֶצַח” וְשׁוֹאֲלִים: אֵי נוֹלַד וּמָתַי מוֹתוֹ?

וַאֲנִי בִי אֵלִי חַי, וְהוּא נוֹגֵשׂ לַמִּלְחָמָה –

מִלְחָמָה זוּ הַגְּדוֹלָה מִקְּצֵה עוֹלָם אֶל הַקָּצֶה,

עַד חָדֹל פְּדוּת, עַד גְּבוּל מִגְּבוּל לֹא-עוֹד יֵחָצֶה;

מִלְחָמָה זוּ הַמְּלֵאָה אוֹתִי כָל-הַנְּשָׁמָה.

וְאֵלִי זֶה בִי חַי עֵת אֵרֵד לַמִּלְחָמָה!

וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה עִמִּי, אִם תָּרוֹם וְתָעֹז יָדִי,

וְהוּא, אִם אֶכְרַע וְאֶפּוֹל, הָיֹה יִהְיֶה עִמָּדִי –

אִם אֶסַּק לַשָֹמַיִם וְאִם אַצַּע לָאֲדָמָה.

וּבְךָ נִשְׁבַּעְתִּי, אֵלִי, כִּי אַתָּה לִי בִטָּחוֹן!

וְאִם אֶכְרַע גַּם וְאֶפּוֹל – נִשְׁבַּעְתִּי, נִשְׁבַּעְתִּי, אֵלִי:

טוֹב לִי נָפֹל עִמְּךָ וְעָזֹב עִמְּךָ חֵילִי

מִנְּחֹל לִי עִם הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה פֹה נִצָּחוֹן!

ליריקה

מאת

דוד פרישמן

---

מָשִׁיחַ

מאת

דוד פרישמן

מִן הַדְּמָמָה בַּלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ,

כְּרַעַשׁ שַׁרְשְרוֹת-כְּבָלִים וּצְלִיל טַבְּעוֹת-זִקִּים

מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ – –

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם,

וְשֶׁטֶף אוֹר גָּדוֹל נִבְקַע לִי פִּתְאוֹם,

וְשִׁפְעַת נֹגַהּ-קַרְנַיִם

הִשְׁתַּפְּכָה כְּפֶרֶץ מַיִם פִּתְאוֹם מִסָּבִיב

עַל-כֹּל, עֵרֶב אַרְגָּמָן וּתְכֵלֶת –

וַאֲנִי נוֹפֵל אַרְצָה וּמְשְׁתַּחֲוֶה וְכוֹרֵעַ.

הִנֵּה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת!

בֵּין תַּרְשִׁישׁ וְחַשְׁמַל, בֵּין עָבִים אֲדֻמּוֹת,

עָבִים עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת,

וְעַל אֵשׁ מִתְלַקַּחַת כִּדְמוּת לִבְנַת סַפִּיר,

הוּא הַכִּסֵּא הָרָם וְהַנִּשָּׂא –

וְיָרֵח הֲדוֹם לְרַגְלָיו וְשֶׁמֶשׁ כַּר לְרֹאשׁוֹ –

וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת-שִׁבְעַת הַשָּׁמַיִם,

כָּכָה שָׁם יוֹשֵׁב אֱלֹהִים אֵל-הַכָּבוֹד.

וְאוּלָם אֶל יְדוֹת הַכִּסֵּא מִלְּמַעְלָה

רֻתַּק בַּעֲבוֹתוֹת-זָהָב,

בַעֲבוֹתוֹת אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵקוּ,

אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ…

וַאֲנִי בְּאוֹתוֹתֶיךָ, הַמָּשִׁיחַ, הִכַּרְתִיךָ!

בָּאֵש הַבּוֹעֶרֶת בְּעֵינֶיךָ,

הִיא הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה,

הַיּוֹקֶדֶת בְּעֵין כֹּל-אִישׁ מְשׁוֹרֵר

וְכָל-חוֹזֶה וְכָל-גּוֹאֵל וְכָל-נְבִיא-אֱמֶת,

וּבָרוּח הַשָּׁפוּךְ עַל גֹּבַהּ מִצְחֶךָ

וּבְתָוֵי הָרַחֲמִים אֲשֶׁר בְּחַגְוֵי לְחָיֶיךָ

וּבְנִיצוֹצוֹת הַצָּרֶבֶת אֲשֶׁר בַּחֲרוּזֵי שְׂפָתֶיךָ!

וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה

בְּרַתּוּקוֹת הַכְּבָלִים עַל אַצִּילוֹת יָדֶיךָ –

(כְּבָלִים כָּאֵלֶּה רָאִיתִי לְפָנִים

גַּם עַל-יְדֵי פְּרוֹמִיתּוֹס,

עֵקֶב אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹר לִבְנֵי אָדָם –)

בְּכָל אֵלֶּה יְדַעְתִּיךָ וְהִכַּרְתִּיךָ, הַמָּשִׁיחַ:

הֲלֹא אַתָּה זֶה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

וּבְכַבְלֵי-זָהָב,

בְּרַתּוּקוֹת כַּבְלֵי-זָהָב אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵקוּ,

רֻתַּקְתָּ זֶה אַלְפֵי שָׁנִים

אֶל כִּסֵּא כְּבוֹד אֱלֹהֵי-הַצְּבָאוֹת,

מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לָמוּשׁ מִמְּקוֹמֶךָ;

וִּמָּמרוֹם תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ

אֶת-כֹּל-בַּלְּהוּת בִּעוּתֵי הַחַיִּים,

אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ אֶת אַחֶיךָ –

וְיָדְךָ תִּקְצַר מֵהוֹשִׁיעַ.

וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבְכָל-עֵת וּבְכָל-רֶגַע,

אֲשֶׁר תֵּרֶא עֵינְךָ צָרָה חֲדָשָׁה

וְאָזְנְךָ תִּשְׁמַע קוֹל דָּמִים חֲדָשִׁים

צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה,

אָז תִּקְצַר רוּחֲךָ בְּקִרְבְּךָ,

וּבָעֲרָה כָּאֵשׁ עֶבְרָתֶךָ וְגִידֶיךָ יְשֹׂרָגוּ,

וְשָׁאַפְתָּ וְנָשַׁמְתָּ,

וְחָגַרְתָּ אֶת-כָּל-כֹּחֲךָ, וְנִסִּיתָ

לְנַתֵּק אֶת-הַכְּבָלִים

וּלְהֵחָלֵץ וְלַחֲרּג מִמִּסְגְּרוֹתֶיךָ,

לְבַעֲבוּר תּוּכַל לְמַהֵר אַרְצָה,

לִפְדוֹת וּלְהַצִּיל

עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנוּ וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ,

וְנִשְׁמַע הַקּוֹל בְּהִשְׁתַּקְשֵׁק טַבְּעוֹת כְּבָלֶיךָ,

מִדֵּי נַסּוֹתְךָ לְנַתְּקָם

וּמִדֵּי קָרְאֲךָ: "עַתָּה נִלְאֵיתִי סְבֹל!

עַתָּה אֵרֵד! עַתָּה אָבוֹא! עַתָּה אוֹשִׁיעַ!

וְעוֹד מְעַט וְנִצַּלְתֶּם!" –

וְאוּלָם רֻתַּקְתָּ וְלֹא תּוּכַל,

וְאַתָּה תִּפֹּל לְאָחוֹר

וְהַכֹּל יָשׁוּב לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיָה –

וְזֶה אַלְפֵי שָׁנִים יִשָּׁמַע בַּלַּיְלָה הַקּוֹל

בְּהִתְאַמֶּצְךָ לְהִנָּתֵק –

וּמִן הַדְּמָמָה שְׁמַעְתִּיו בַּלַּיְלָה גַּם-אָנִי.

וּמִן הַדְּמָמָה שָׁמַעְתִּי: "אֲהָהּ אֱלֹהִים, עַד מָתַי?

רָזִי לִי! רָזִי לִי!

לָמָּה נָפַחְתָּ בִּי הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת,

לָמָּה נָטַעְתָּ בִּי הַלֵּב הַזֶּה,

לָחוּשׁ כָּל-צָרָה וְכָל מַכְאוֹב וְכָל-אָוֶן,

לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל עִם כָּל-נִדְכָּא

וְעִם-כָּל-אֻמְלָל וּקְשֵׁה יוֹם –

וְאֶת יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה נָתַתָּ לִי עַיִן לִרְאוֹת,

לָמָּה – אֹזֶן לִשְׁמֹעַ,

אֲשֶׁר תֵּרֶא עֵינִי דּוֹר דּוֹר וְדִמְעוֹתָיו

וַאֲשֶׁר תִּשְׁמַע אָזְנִי דּוֹר דּוֹר וְאַנְחוֹתָיו

וַאֲשֶׁר תָּחוּשׁ נַפְשִׁי אִישׁ אִישׁ וּפְצָעָיו –

וְאֶת יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה בָּרָאתָ אֶת-יָם כָּל הָעֹנִי,

וְאֶת כָּל-הָרָעָה וְאֶת כָּל-הַמְּצוּקָה,

אֲשֶׁר רָאֲתָה עֵינִי זֶה מֵאָז

וְאֲשֶׁר עוֹד תִּרְאֶינָה עֵינַי עַד עוֹלְמֵי-עַד,

וְרוּחַ נָתַתָּ בְּפִי,

אֲשֶׁר אֶגְעַר בּוֹ וַאֲיַבְּשֵׁהוּ –

וְרַק אֶת פִּי חָסַמְתָּ לְבִלְתִּי אוּכַל גְּעֹר?

לָמָּה רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי כָּל-הָאֻמְלָלִים,

הָאֵלֶּה מִסָּבִיב יָצַרְתָּ,

וְלָמָּה אִלַּצְתַּנִי לִרְאוֹת

אֶת-רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי כָּל-הָאֻמְלָלִים

אֲשֶׁר עוֹד יִהְיוּ עַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת,

עִם רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי דִּמְעוֹתֵיהֶם,

אֲשֶׁר עוֹד תִּשְׁטֹפְנָה עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן,

וְלָמָּה עֲשִׂיתַנִי לִשְׁמֹעַ

בְּכֹל יוֹם תָּמִיד

אֶת קוֹל בִּכְיָם הַגָּדוֹל הַפּוֹלֵחַ אֲבָנִים, –

וְרַק אֶת-יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה נָתַתָּ לִי הַכֹּחַ

לְהַצִּיל וְלִפְדוֹת, לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ,

וְלָמָּה הַחֵפֶץ נָטַעְתָּ בִּי

לְהוֹבִישׁ כָּל-דִּמְעָה,

לְרַפֵּא לִשְׁבוּרֵי לֵב

לְחַבֵּשׁ לְעַצָּבוֹת –

וְרַק אֶת יָדַי אָסַרְתָּ בִּכְבָלִים?

לָמָּה, אֱלֹהִים, לָמָּה זֶה שַׂמְתָּ

לְגוֹאֵל אוֹתִי – וּגְאֹל לֹא תִּתְּנֵנִי?"

וּבִדְמָמָה בַּלַּיְלָה יִשָּׁמַע קוֹל רַעַשׁ,

הוּא רַעַשׁ כַּבְלֵי-הַזָּהָב

הַמַּשִּׁיקִים אִישׁ אֶל אָחִיו בַּמָּרוֹם,

מִדֵּי הִתְאַמֵּץ הַמָּשִׁיחַ לְנַתֵּק אֶת-מוֹסְרוֹתָיו

וּלְהַסִּיעַ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ

אֶת-כִּסֵּא-הַכָּבוֹד עִם עַמּוּדָיו יַחְדָּו

וְעִם הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם –

וּלְעֻמָּתוֹ יִשָּׁמַע בִּדְמָמָה בַּלַּיְלָה

קוֹל רַעַשׁ כַּבְלֵי-בַּרְזֶל

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה מִתַּחַת,

מִקְּצֵה הָאֲדָמָה הָאֶחָד וְעַד קְצֵה הָאֲדָמָה.

וְאוּלָם מִבֵּינוֹת לֶעָבִים הָאֲדֻמּוֹת,

מִן הַתַּרְשִׁישׁ וְהַחַשְׁמַל,

אֲשֶׁר שָׁם כְּלִבְנַת הַסַּפִּיר,

יִשָּׁמַע קוֹל הָעוֹנֶה: "עַד יָקוּם דּוֹר חָדָשׁ,

דּוֹר אֲשֶׁר יָבִין גְּאֻלָּה,

דּוֹר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִהְיוֹת נִגְאָל

וַאֲשֶׁר יָכִין נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת נִגְאָל:

אָז תָּקוּם גַּם-אַתָּה לְגוֹרָלְךָ וְנִגְאַלְתָּ –

אָז תָּקוּם גַּם-אַתָּה לְגוֹרָלְךָ וְגָאָלְתָּ!"

---

משֶׁה

מאת

דוד פרישמן

עַל רֹאשׁ הָהָר בָּדָד חֻצְּבָה בָאֶבֶן

מִטָּה רַעֲנָנָה,

וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה אִישׁ עָיֵף בֶּן-מֵאָה

וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

וְעֵינוֹ לֹא כָהֲתָה וְלֵחוֹ לֹא נָס עוֹד –

אַךְ לִבּוֹ מֶה חָלָל;

קוֹל כַּנְפֵי הַמָּוֶת מַשִּׁיקוֹת כְּבָר נִשְׁמָע

בַּעֲטוֹתוֹ לַשָּׁלָל.

וְנֶאֱנָח הָאִישׁ הַגּוֵֹעַ: „הוֹי אֵלִי,

לַחִנָּם הָיִיתִי!

כָּל-יָמַי לְעַמִּי עָשִׂיתִי, עָשִׂיתִי –

וּמְאוּם לֹא עָשִׂיתִי.

מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶת-עַם-זוּ אָהַבְתִּי

הִנֵּה הוֹצֵאתִיו;

וְאוּלָם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶת-עַם-זוּ

הֵן לֹא הֵבֵאתִיו.

מִקֶּרֶב הָעַבְדוּת אֶת-עַמִּי הוֹצֵאתִי,

מֵעַבְדוּת מָאַסְתִּי;

וְאוּלָם אֶל-קֶרֶב הַחֻפְשָׁה זוּ-עַמִּי

הֵן לֹא הִכְנַסְתִּי.

וְגָדוֹל הַמִּדְבָּר וְנוֹרָא הַמִּדְבָּר

בֵּין אֶרֶץ לְאֶרֶץ;

וְגָדוֹל וְנוֹרָא בֵין עַבְדוּת וְחֻפְשָׁה

וְאָיֹם הַפֶּרֶץ.

וְגָדוֹל הֶעָוֹן וְנוֹרָא הֶעָוֹן,

אִם יָקוּם בֶּן-אָדָם

וְיָרַד אֶל-עַמּוֹ אֶל-בֵּית-הָעֲבָדִים

וְקָם וּפָדָם,

וְאֶרֶץ אַחֶרֶת לֹא כָבַשׁ בַּעֲבוּרָם…

טוֹב כִּי לֹא יוּחַל,

טוֹב כִּי לֹא יוֹצִיא מֵעַבְדוּת, אִם חֹפֶשׁ

תֵּת לֹא יוּכַל! “

---

עוֹד נַעַר אֱלֹהִים...

מאת

דוד פרישמן

עוֹד נַעַר, אֱלֹהִים, הָיִיתָ וְצָעִיר וַחֲסַר-נִסְיוֹנוֹת,

וּבַחוֹל עוֹד אָז שִׁעֲשַׁעְתָּ וּבְעַפְרוֹת הָאֲדָמָה,

וְצַעֲצֻעַ לְךָ עָשִׂיתָ: בֶּן-אָדָם עִם נְשָׁמָה

וְעִם גִּידִים וְעִם עֲצָמוֹת וּבְמַסְמְרוֹת וּבְדָרְבוֹנוֹת.

וְעִם חֲלוּלִים וְעִם נְקָבִים. – אַךְ הַאֲמֶן-לִי, הַיּוֹצֵר!

צַעֲצֻעַ רָע בָּרֹת, צַעֲצֻעַ מְלֵא-סַכָּנָה

עָשִׂיתָ מֵרֹב חִפָּזוֹן וּמְבֹהָל וּבְלִי כַוָּנָה.

הַיְשַׂחֵק בְּשַׂכִּין יֶלֶד? אִם בְּחֶרְמֵשׁ נַעַר קוֹצֵר?

וּבְיִחוּד זוּ הַנְּשָׁמָה, שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַף עֲפָרְךָ,

אֶת-זוּ לֹא תָבִין כְּלָל! כִּי אֵיךְ-זֶה כְּבַיָּכוֹל

יָכֹלְתָּ לִיצוּר כָּזֶה לְצַוּוֹת לוֹ לֹא אָכוֹל –

וְאַתָּה לֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא יִשְׁמַע זֶה לִדְבָרְךָ?

כִּי אָכַל מִן הַדַּעַת, אָכַל מַטְעַמִּים גְּנוּבִים,

וְלֹא חָשׁ כְּלָל לִפְקֻדָּתְךָ וְלֹא חָשׁ לְפַחְדְּךָ פִּתְאֹם,

כִּי יִתְאַו גַּם לַחַיִּים, זֶה רַעַמְסֵס שֶׁלְךָ וּפִיתוֹם –

עַד גַּם מִתּוֹךְ הָעֵדֶן גֵּרַשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁנֵי כְרוּבִים.

(שְׁנֵי שׁוֹטְרִים הֵם!) הוֹי אֵלִי, לְמוֹתָר זֶה וּלְחִנָּם!

דַּע לָךְ: כָּל-הַטּוֹעֵם מִן הַדַּעַת, זֶה לְעוֹלָם

כְּבָר יִמְאַס בְּכָל-הַחַיִּים וּשְׁאוֹנָם וַהֲמוֹנָם וְקוֹלָם,

וְגַּם לוּ יִשָּׁאֵר בָּעֵדֶן – לוֹ יִהְיֶה רַק גֵּיהִנָּם.

---

מֵפִיסְטֹפֶל

מאת

דוד פרישמן

גַּם אֵלַי בָּא בְאִישׁוֹן הַלַּיְלָה מֵפִיסְטֹפֶל.

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים דָּפַק בַּלָּט עַל פֶּתַח דַּלְתִּי,

זָהִיר מְאֹד וְדוּמָם –

וַאֲנִי הַבֵּן לְדוֹרִי,

אֵינֶנִּי פוֹיסְט, אֵינֶנִּי דוֹרֵשׁ בַּאֲשֶׁר מֻפְלָא

וְחוֹקֵר בַּאֲשֶׁר סָתוּם לָעַד וְלֹא יִגָּלֶה,

כִּי-אַרְגִּיז כַּפּוֹת מַנְעוּל לָרִיק וְאֵין פּוֹתֵחַ;

לֹא אֶזְנֶה אַחֲרֵי אֶבֶן עֲקָרָה, וְלֹא אִבָּנֶה,

וְלֹא אֶזְרַע עָלֶיהָ מֹחִי. עֵד אֲנִי לַחֲרָדָה,

וַאֲשֶׁר לֹא יֵחָקֵר יְהִי – וְאֵשְׂטְ וְאֶעֱבוֹר.

לֹא שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת שׁוֹכְנוֹת בִּי בְסֵתֶר לִבִּי –

רַב-לִי לוּ יָדַעְתִּי אֶל-נָכוֹן כִּי-יֵש אַחַת!

וְרַק כִּי-עָיֵף, עָיֵף אָנֹכִי עַד-לִזְוָעָה,

נִדְהָם וְכֶבֶד-נוֹעַ כִּזְבוּב בִּתְחִלַּת חֶשְׁוָן,

נְכֵה-רָצוֹן וּכְעַרְעָר אֶצְמַח לִי מִתַּחְתַּי,

קְהֵה-חַיִּים וַעֲצַל-מָוֶת, יְגַע שֶׁמֶשׁ וּשְׂבַע-לַיְלָה,

אֲשֶׁר נִמְאָס אוֹר עָלַי וְחֹשֶׁךְ לִי תוֹעֵבָה,

אֶתְפַּלֵּץ מִפְּנֵי חָשֹׁב וּמַשָּׂא לִי בַטָּלָה.

חַיַּי, רִיר חַלָּמוּת, רָרִים לְאַט אֶת-סֶחְיָם,

וְגֹעַל עַד-אֵין-תַּכְלִית, גֹּעַל, גֹּעַל, גֹּעַל,

יְפַעְפַּע, וּכְמוֹ מַכָּה נִמַּזְמְזָה, מִכָּל-גִּידַי;

אֲשֶׁר בֵּין-שׁוֹשַׁנִּים אֲהַלֵּךְ בְּחֹם יוֹם-קַיִץ,

וְאַשְׁכִּיר אוֹתָם וְאַרְעִיל מֵרוֹשׁ בִּנְשָׁב-בָּם רוּחִי,

וְנָבְלוּ מִשּׂוּמִי עַיִן – אֲנִי הַבֵּן לְדוֹרִי.

שָׁלֹש פְּעָמִים דָּפַק – וְחַדְרִי עוֹד אֵינֶנּוּ

עֲלִיַּת-קִיר עֲקֻמָּה בְּבַיִת גּוֹטִי יָשָׁן;

לֹא מִגְדָּל חַד וְטָרוּז עִם-תִּקְרָה מְקֻמֶּרֶת

בְּקֶרֶן זָוִית צְפוּפָה בְּוִיטֶנְבֶּרְג הַקְּדוּמָה,

הַנָּמָה נוּמָה קַלָּה בְצָהֳרֵי דוֹר-הָאָדָם,

דּוֹר שֶׁכֻּלּוֹ הוֹזֶה, מְנַמְנֵם מְעַט וְחוֹלֵם –

כִּי חַדְרִי חֲדַר עֲבוֹדָה עִם-שְׂכִיוֹת כָּל-הַחֲמֻדוֹת:

פְּסִילֵי שֵׁן וְשַׁיִשׁ וְצַלְמֵי-קַעֲקַע נִפְלִים,

נִימְפוֹת וּנְרֵיאִידוֹת, סִילְפִידוֹת עִם דֻּלְפָּנִים,

וְשֻׁלְחַן-פָּנִים נִשָּׂא וִיחָבְרוֹ כִסֵּא-כָבוֹד,

וּמַרְבָד פַּרְסִי כָבֵד רוֹבֵץ עַל-הָרִצְפָּה¹,

וְנִבְלָע קוֹל הַצְּעָדָה וְעָלָה הוֹד מִדְּמָמָה.

וְלֹא עֲשָׁשִׁית-שֶׁמֶן דּוֹעֶכֶת וְאַט עֲשֵׁנָה

תְּטַפְטֵף אוֹר יָגֵעַ הַמַּפִּיל צֵל-נְכָאִים –

כִּי פִיּוֹת קְנֵי-לֶהָבָה יוֹנְקֵי שְׁדֵי אֱלֶקְטְרוּת

מִלְּמַעְלָה וּמִצְּדָדִים וְעַל-הַשֻּׁלְחָן יוֹרְקִים אוֹרָה,

וְשָׁטְפוּ אֶת-כָּל-חַדְרִי בְיַם נְגֹהוֹת זוֹרְמִים –

וְרַק כִּי בִי בְלִבִּי חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ,

וְרַק כִּי לְעֻמַּת פָּנַי סְפָרִים, סְפָרִים, סְפָרִים,

הָרוֹבְצִים עַל-הַגְּזוּזְטְרוֹת וְרוֹבְצִים עַל-הַשֻּׁלְחָן

וְרוֹבְצִים – אוֹי לְנַפְשִׁי! – כְּמַחֲנָק גַּם עַל-לִבִּי.

וְהוּא גַם-הוּא, מֵפִיסְטוֹ, אֵינֶנּוּ זֶה שֶׁהָיָה

בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים לִפְנֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה;

לֹא הָדוּר עוֹד בַּאַדַּרְתּוֹ, לֹא קַל עוֹד וּמִתְקַשֵּׁט,

כִּימֵי הַתְנוֹתוֹ אֲהָבָיו עִם-מַרְתָּא שָׂרַת לִבּוֹ;

רַק אֵין-זֹאת כִּי עֲסָקָיו רָעוּ עַתָּה הַרְבֵּה,

וּפָנָיו שׁוֹאֲלִים חֶמְלָה וַעֲלֵיהֶם חוֹתַם “יוֹרֵד”.

אַרְגְּמָנוֹ פָג לוֹ צִבְעוֹ וַיְהִי כְּכַרְכֹּם קְלֹקֵל,

וְקִפּוּלָיו תְּלוּיִם בָּלִים וְהוּעַם זְהַב צִפּוּיָם;

חַרְבּוֹ תַחַת מַדָּיו תְּקַשְׁקֵשׁ לוֹ בֵין-רַגְלָיו,

וְעַל-רֹאשׁוֹ כְנַף הַתַּרְנְגוֹל זָחָה מְעַט הַצִּדָּה,

וְהוּא לֹא יָשִׂים לֵב. גַּם-שְׂעָרוֹ הִלְבִּין הַרְבֵּה

מִצִּדֵּי שְׁתֵּי רַקּוֹתָיו, וְצַעֲדוֹ כָבֵד יוֹתֵר,

נִגְרָר, אַט וּמְרֻשָּׁל וְאֵינֶנּוּ עוֹד בָּטוּחַ.

הָיָה כְרוֹכֵל עָיֵף הַמְחַזֵּר עַל-הַפְּתָחִים

בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ וְקוֹנֶה בְגָדִים פְּסוּלִים;

וּכְרוֹכֵל זֶה הַשּׁוֹאֵל לְמִכְנְסֵי-בַד יְשָנִים,

בָּא וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ נִכְלָם בִּסְדַק הַדֶּלֶת,

וְקוֹלוֹ לֹא בָטוּחַ: "יִסְלַח לִי אֲדוֹנִי,

אִם רֶגַע מְעַט אַפְרִיעוֹ: – הַאֵין לַאֲדוֹנִי לִמְכּוֹר

נְשָׁמָה, נְשָׁמָה יְתֵרָה, שֶׁאֵין לוֹ בָהּ עוֹד חֵפֶץ?"

נְשָׁמָה? – נְשָׁמָה שׁוֹאֵל זֶה? – וּמֵעִמִּי יִשְׁאָלֶנָּה? – –

הוֹי אִמִּי, אֵם יוֹלַדְתִּי! אֵי אֶקַּח לוֹ נְשָׁמָה?

אֵי יֶשׁ-עוֹד לִי, אֵי יֵש לְבֶן-דּוֹרִי עוֹד נְשָׁמָה?…

רַק אֵין-זֹאת, עוֹבֵר בָּטֵל, אֵחַרְתָּ קְצָת אֶת-שַׁעְתְּךָ.

וְאִם רַבִּים יֵש הַחוֹקְרִים: הֲיֵשׁ לִנְשָׁמָה שְׁאֵרִית,

וְאִם יֵשׁ מִחוּץ לַחַיִּים לַנְּשָׁמָה חַיֵּי נֶצַח –

אֲנִי רַק-אַחַת אֶחְקוֹר: אִם פֹּה, אִם פֹּה בָאָרֶץ,

בְּעוֹד אֲנַחְנוּ חַיִּים, יֵשׁ נְשָׁמָה לָנוּ…

וּפִתְאֹם וָאֵאָלַם. מֵת הַלַּעַג עַל-שְׂפָתַי. –

כֵּן, אוּלַי… אוּלַי הָיְתָה… בִּכְבָר, בִּכְבָר הַיָּמִים…

וַאֲנִי אֶשָּׁקַע פִּתְאֹם בְּיַמִּים שֶׁל-מַחֲשָׁבוֹת.

וּכְמוֹ חֲלוֹם יָשָׁן רָחוֹק, נִשְׁכָּח כְּבָר וְנִמְחָה,

שֶׁשְּׂרִידֵי פְלִיטֵי שְׁבָבָיו צָפִים פִּתְאֹם מַעְלָה,

אֶזְכּוֹר רֶגַע אֶחָד. מִתּוֹךְ עֲרָפֶל קוֹדֵר

וּזְמַן לֹא אֵדַע מָתַי וּמְקוֹם לֹא אֵדַע אַיֵּה

מְהַבְהֵב שְׁבִיב וְכָבֶה, מְהַבְהֵב שְׁבִיב וְחוֹזֵר,

וְזִכְרוֹן-קְדוּמִים עָתִיק, מְטֻשְׁטָשׁ מְאֹד וְכֵהֶה,

נִתָּק מִן-הַמַּחֲשָׁךְ וּבְעָמָל אֶתְפְּשֶׂנּוּ –

וְחַם בְּלִבִּי כָכָה וְחַם עַד-בִּלְתִּי הַגִּיד –

וְאַחַר תְּמוּנָה שְׁלֵמָה עוֹמֶדֶת כֹּה לְפָנַי

וְעֵינַי רוֹאוֹת פִּתְאֹם –

עַל-מַצַּע דֶּשֶׁא רָחָב –

הֲשָׂדֶה הוּא אִם גַּן? לֹא אֶזְכּוֹר עַתָּה בָרוּר –

עוֹמֵד יֶלֶד קָטֹן, בֶּן-אַרְבַּע אוֹ בֶן-חָמֵשׁ,

וְעֵינָיו, שְׁנֵי דָרְבוֹנוֹת, תְּקוּעוֹת בַּשָּׁמַיִם,

וּמַבִּיט הוּא וּמַבִּיט, חוֹלֵם, תָּר וּמְחַפֵּשׂ.

הֲיוֹם הוּא אוֹ אִם לַיְלָה? לֹא אֵדַע זֹאת עוֹד עָתָּה.

רַק צֶבַע הַשָּׁמַיִם אֶזְכְּרָה פִתְאֹם הֵיטֵב:

תְּכֵלֶת כֵּהָה כֵהָה, עֲמֻקָּה, רְוָיָה וּשְׁחוֹרָה,

וּכְאִלּוּ הָפְכָה עֲלֵיהֶם אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה חַנָּה

אֶת-קֶסֶת-הַדְּיוֹ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל-שֻׁלְחַן אָבִי;

וְרַק כִּי רֶגַע רֶגַע יִגָּלֶה נָתִיב לָבָן,

וְצַח הוּא כְּעֵין הֶחָלָב וְעָנֹג – וְאַחַר יַחֲלוֹף;

וּנְקֻדּוֹת שְׁבִיבֵי-זָהָב, לֹא יָדַעְתִּי עוֹד מָה הֵנָּה,

וּגְדוֹלוֹת כְּאֶגְרוֹפִים, אֶגְרוֹף כָּל-נְקֻדָּה,

מִתְלַקְּחוֹת רֶגַע אֶחָד, מְהַבְהֲבוֹת, וְאַחַר שׁוֹקְטוֹת –

רַק אֵין-זֹאת: הָיָה אֵיפוֹא הַדָּבָר לְמוֹעֵד לָיְלָה.

וּפִתְאֹם צַר לְלִבִּי וּמִלִּבִּי עַד לִגְרוֹנִי,

וּפְתְאֹם צָמְאָה נַפְשִׁי לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם,

וּפִתְאֹם עָרְגָה, חָרְגָה, כָּמְהָה עַד-בְּלִי-תַכְלִית,

וּכְיוֹנֵק נוֹטֵשׁ שַׁד מִפִּיו וּמַבִּיט פִּתְאֹם

אֶל-לַבַּת-נֵר בּוֹעֶרֶת, מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתוֹמֵם,

וּמֵרִים יָד לְתָפְשָׂהּ – כֵּן שָׁלַחְתִּי יָדִי

לְעֻמַּת הַשָּׁמַיִם לְתָפְשָׂם, רַק לְתָפְשָׂם.

הוֹי, כַּמָּה הוּא הַמֶּרְחָק מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם? –

אֲטַפֵּס-נָא וְאֶעֱלֶה, אֶתְנַשֵּׂא-נָא מְעַט מִצְעָר,

אֶתְיַצֵּב-נָא וְאֵרוֹם עַל רָאשֵׁי בְהוֹנוֹת רַגְלַי,

עוֹד-אַחַת מְעַט, עוֹד-אַחַת, וְאַגַּע לַשָּׁמַיִם…

וְאֶחָד יוֹם: מֵאַחֲרֵי בֵיתֵנוּ הָיְתָה גִבְעָה,

נְטוּיַת קָדְקֹד יָרֹק אֶל-נֹכַח הַשָּׁמַיִם,

וְהֵם כְּגִיגִית תְּכֵלֶת, מִצְנֶפֶת-שֵׁנָה גְדוֹלָה,

רוֹבְצִים עַל-קָדְקֳדוֹ וּדְבֵקִים אֵלָיו הֵיטֵב;

רַק רֶוַח כַּף-אִישׁ קְטַנָּה בֵינָהּ וּבֵינֵיהֶם.

אֶעֱלֶה-נָא – וָאַעַל. עָלֹה, טַפֵּס, זָחֹל:

וְכִפַּת הַשָּׁמַיִם כַּעֲלוֹתִי כֵּן רַק תֵּרוֹם.

וַאֲנִי עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וְשֻׁלְחָן שָׁם – וָאַעַל,

וְכִסֵּא שָׁם, וָאָשִׂים עַל-הַשֻּׁלְחָן פֹּה – וָאַעַל,

וּשְׁרַפְרַף שָׁם, וָאָשִׂים עַל-הַכִּסֵּא פֹה – וָאַעַל,

וָאֶשְׁלַח כַּף-יָד קְטַנָּה וְעִם-יָדִי כָּל-גְּוִיָּתִי…

וְהַשָּׁמַיִם גָּבְהוּ, רָחֲקוּ, נִשְּׂאוּ וַיֵּרוֹמוּ.

רֶגַע עָמַדְתִּי נוֹאָשׁ. פִּתְאֹם וָאָרִים קוֹלִי,

וָאֵבְךְּ בְּכִי תַמְרוּרִים וְלָמָּה לֹא יָדַעְתִּי.

וּדְבַר-מָה רָעַד, הָמָה, פִּרְפֵּר בִּי וַיָּמָץ,

וְחִנֵּק לִי בִגְרוֹנִי וְחָסַם נִשְׁמַת-אַפִּי,

וָאָחוּשׁ – וְלֹא יָדַעְתִּי מַה-הוּא וְלֹא אֵדָעָה.

הֶהָיְתָה זֹאת, הַאֻמְנָם הָיְתָה זֹאת הַנְּשָׁמָה?…

נְשָׁמָה זוּ שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמְּדַבְּרִים בָּהּ וּמְבַקְּשִׁים?

אִם זֹאת הִיא אֵפוֹא, זֹאת הִיא?… הוֹי, כַּמָּה-זֶה רְחוֹקָה

כָּל-זֹאת מִמֶּנִּי כְבָר, מָה רְחוֹקִים כְּבָר הַיָּמִים!

וְאָנֹכִי רַק כְּמוֹ בַחֲלוֹם עוֹד אֶזְכְּרֶנָּה…

וְעוֹד גַּם פַּעַם שְׁנִיָּה. אֶזְכְּרָה: –

“תָּנוּ רַבָּנָן!”

וְרִבֲבוֹת אַבְקוֹת-שֶׁמֶשׁ, עַמּוּד גַּרְגְּרֵי-זָהָב,

כְּרֻתוֹת טוּרֵי אוֹרִים מִמַּפְּלֵי עוֹלָם נִפְלָא,

יוֹרֵד בְּעַד הַחַלּוֹן וְשׁוֹכֵן עַל-הַגְּמָרָא,

וְשׁוֹכֵן גַּם עַל-לֶחְיִי; עַל-דַּפִּי חֲצִי אֲלַכְסוֹן

וַאֲנִי בַחֲצִי הַשֵׁנִי – וַאֲנִי אָז “בָּחוּר” קָטָן,

יוֹשֵׁב לִפְנֵי שֻׁלְחַן אֱלֹהִים עַל-דַּף גְּמָרָתוֹ.

וּבְתוֹךְ עֲנַן-הַנְּגֹהוֹת עוֹלֶה פַעַם וְיוֹרֵד,

טוֹבֵל פַּעַם וְנֶעְלָם, טוֹבֵל פַּעַם וְנִרְאֶה

קָדְקֹד רֹאשׁ סְגַלְגַּל, שְׁטוּף עֲנַן-תַּלְתַּלִים

וּמָשְׁזָר זָהָב נוֹצֵץ – הֲיָרְדָה לִי הַשְּׁכִינָה,

וְאִם רֹאשׁ צִפּוֹרָה הוּא בַּת רַבִּי זוּ הַקְּטַנָּה?

רֶגַע נוֹפֵל עַמּוּד הָאֵשׁ עַל “תָּנוּ רַבָּנָן”

וְרֶגַע עַל-רֹאשׁ צִפּוֹרָה וְרֶגַע גַּם עַל-רֹאשִׁי –

וְיֵשׁ כִּי אֶחֱשֹׁב פִּתְאֹם: שְׁלָשְׁתֵּנוּ פֹה רַק אֶחָד.

וַאֲנִי מְסַלְסֵל וּמְנַגֵּן, וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּמְסַלְסֵל וּמְנַגֵּן,

וְגַם-הִיא מְסַלְסְלָה וּמְנַגְּנָה, וּבִי רַק-בִּי תִסְתַּכֵּל,

וְאוֹכְלַתְנִי בְמוֹ-עֵינֶיהָ, בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ אֲיֻמָּה,

וְאוֹכְלַתְנִי בְמוֹ-עֵינֶיהָ הָרְעֵבוֹת כְּחַיְתוֹ הַיְּעָרוֹת.

הוֹי אַדִּיר! מַה-תִּסְתַּכֵּל, מַה-כָּכָה בִי תִסְתַּכֵּל?

וַאֲנִי רַק “תָּנוּ רַבָּנָן” וְלִבִּי – לְהַכְעִיס – צִפּוֹרָה.

וּבְאַחַד הַיָּמִים: לֹא אֶזְכּוֹר אֵיפֹה וּמָתַי וְאֵיכָה

וּמַה-זֶּה הָיָה לְפָנִים וּמַה-זֶּה הָיָה לְאַחֲרָיו,

וְרַק-אַחַת, רַק-אַחַת זָכַרְתִּי: הִתְנַפְּלָה עָלַי צִפּוֹרָה

פִּתְאֹם בֵּין-מִנְחָה לְמַעֲרִיב וּנְשָׁקַתְנִי בָעֹז וּנְשָׁקַתְנִי,

וּנְשָׁקַתְנִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וּנְשָׁקַתְנִי שׁוּב וּנְשָׁקַתְנִי –

וְאַחַר בָּרְחָה וַתָּנֹס, וְאַחַר נֶעֶלְמָה וְאֵינָהּ.

שְׁלשָׁה יָמִים תְּמִימִים וַאֲנִי לֹא רָחַצְתִּי בַמַּיִם,

לֹא עָלוּ מַיִם עַל-פָּנַי, לֹא בָאוּ מַיִם עַל-לֶחְיִי;

יָרֵאתִי לִנְגּוֹעַ בַּמָּקוֹם, וְאַף לֹא בָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה,

פֶּן אֶמְחֶה מִשָּׁם הַנְּשִיקָה וַאֲטַשְׁטֵשׁ אֶת-חוֹתַם שְׂפָתֶיהָ.

וּבְלֶכְתִּי וּבְצֵאתִי וּבֹאִי וָאֶהְיֶה כַּחֲלוֹם רַק עַל-שְׁתַּיִם –

וּדְבַר-מָה רָעַד, הָמָה, פִּרְפֵּר בִּי וַיָּמָץ

וַיְחַנֵּק לִי בִגְרוֹנִי; וּבְקֶרֶב לִבִּי עָמֹק

קְמָט מְסֻתָּר אֶחָד כְּמוֹ מָלֵא, מָלֵא, מָלֵא,

וּמְפַרְפֵּר הוּא וּמְפַרְכֵּס – וּמַה-הוּא לֹא יָדָעְתִּי.

הֲזֹאת הִיא, אוּלַי זֹאת הִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁאֲמַרְתֶּם?…

הֲיֵשׁ כִּי זֹאת הִיא? – אֵלִים! כַּמָּה כְבָר רְחוֹקָה

כָּל-זֹאת! לִרְגָעִים אֶחֱשֹׁב: כְּבָר חָלְפוּ אֶלֶף שָׁנִים…

וְעוֹד לִי גַם שְׁלִישִׁיָּה: –

הָיָה עֶלֶם תָּמִים,

וְהֶאֱמִין הָעֶלֶם וּבָטַח וְלֹא חָדַל רֶגַע מֵהַאֲמִין.

רָבַץ לְפָנָיו הָעוֹלָם כְּשַׁחַר חָדָשׁ מִנַּרְתִּיק,

הָיָה כַשֶּׁלֶג הַנּוֹצֵץ לֹא עֲבָרוֹ סוּס בְּפַרְסוֹתָיו,

וְאוֹפַן עֲגָלָה לֹא קִמְּטוֹ: עוֹדוֹ כְלִבְנַת הַסַּפִּיר.

כָּל-אָדָם רַק יֶלֶד עָנֹג, אֶל-כֹּל אֲשֶׁר-יַחְפּוֹץ יַטֶּנוּ –

וְהֶאֱמִין הָעֶלֶם וְהֶאֱמִין וְלֹא חָדַל רֶגַע מֵהַאֲמִין,

וְלִבּוֹ כֹה הָלַם וְהָלַם… אָז בָּא לוֹ יוֹמוֹ הַגָּדוֹל:

בָּעַר הַנִּיצוֹץ בְּלִבּוֹ, הִתְלַקַּח וַיַּעֲבֹר גְּבוּלוֹ,

וַיַּצֶּת אֵשׁ בִּשְׂפָתָיו וַתְּהִי שָׁם לְמִלָּה בּוֹעָרֶת.

וַיְדַבֵּר הָעֶלֶם וַיְדַבֵּר – כָּל-מִלָּה מֶלֶךְ מָשִׁיחַ

הַגּוֹאֵל מֵעַבְדוּת כָּל-נַעֲנֶה וְגוֹאֵל בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה;

וַיְדַבֵּר עַל-אָדָם וְלֵב בּוֹ וְעַל-מִכְרוֹת הַזָּהָב בְּלִבּוֹ,

וַאֲשֶׁר נְדִיבִים יִכְרוּהוּ, כִּי-יֶאֱתֶה הַזָּהָב מִשָּׁמָּה,

וְאִם נֶהְפַּך לְאֶבֶן, אֵין-דָּבָר; רַק אֵין-זֹאת כִּי אֶבֶן-חֲכָמִים

לַעֲשׂוֹת בָּהּ הַנִּפְלָאוֹת, לַהֲפוֹךְ כָּל-סְמַרְטוּט לִסְגֻלָּה;

וַיְדַבֵּר עַל-קַיִץ, קֵיץ-חַיִּים, וַאֲשֶׁר חֲלוֹף-לוֹ לֹא יִהְיֶה,

וְעַל-שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁקַע, זוּ שִׁמְשׁוֹ בְגִבְעוֹן עַד-עוֹלָם –

פִּתְאֹם וַיִּשָׂא אֶת-עֵינָיו, וְהִנֵּה עַל-שִׂפְתֵי הָאֶחָד

לֹא מַעֲנֶה, לֹא מִלָּה, זוּלָתִי נִיד קַל, וְקַר הוּא וּכְלַעַג,

וְלַעַג עַל-שִׂפְתֵי הַשֵּׁנִי וְלַעַג עַל-שִׂפְתֵי הַשְּׁלִישִׁי:

וַיְהִי לוֹ פִתְאֹם כְּאִלּוּ עַרְפָּד שָׁרַץ עַל-לִבּוֹ

וַיְטַמֵּא לָנֶצַח אֶת-קָדְשׁוֹ; וַיְהִי לוֹ פִתְאֹם כְּאִלּוּ

נָחָשׁ בִּגְלִילֵי טַבְּעוֹתָיו הִתְעַגֵּל עַל-לִבּוֹ סָבִיב,

הִתְעַקֵּף, הִתְפַּתֵּל וַיַּפְרֵשׁ –; הַמִּלָּה מֵתָה עַל-שְׂפָתָיו,

וּבְרֶגַע זֶה מֵת גַּם בְּקִרְבּוֹ דָבָר וְהוּא לֹא יָדַע,

וְעַתָּה פִתְאֹם יוֹדֵעַ: מֵתָה בְקִרְבּוֹ הַנְּשָׁמָה…

וְיָמִים וְשָׁנִים כְּבָר עָבְרוּ מֵאָז לוֹ וַעֲשָׂרוֹת וְיוֹבֵל.

הוֹי אִמִּי, אֵם יוֹלַדְתִּי! אֵי אֶקַּח לִי עַתָּה נְשָׁמָה?…

אֵי יֶש-עוֹד לִי, אֵי יֵשׁ לְבֶן-דּוֹרִי עוֹד נְשָׁמָה? –

וְאַתָּה מֵפִיסְטוֹ, עוֹד דָּבָר: – וְלוּ גַם הָיִיתִי פִתְאֹם

לְאִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ הַנְּשָׁמָה, וִיתְרָה הִיא לוֹ לְמָכְרָהּ –

מַה תֹּאמַר, סוֹחֲרִי נִכְבַּדִּי, לָתֵת כַּיוֹם לִי בִמְחִירָהּ?

הֲזֶה אֲשֶׁר-תַּתָּ לְפָנִים: נְעוּרִים עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים?

הוֹי כְּלַךְ-לָךְ וּבְרַח-לָךְ, חֶנְוָנִי, עִם-סַחְרְךָ וְעִם-אֶתְנַנֶּיךָ!

לֹא אֶחְפּוֹץ בְּאֶתְנַן נְעוּרִים! נְעוּרִים לִי הָיוּ תוֹעֵבָה,

אֲשֶר בְּשָׁמְעִי אֶת שְׁמָם וּתְקָפַתְנִי פַלָּצוּת שִׁגָּעוֹן,

וְאֶחְפּוֹץ כִּי-יִחְיוּ לְפָנַי וְאֶרְצַח בַּיָּד אֶת-שְׁאֵרִיתָם,

אֶת-פְּלֵטַת גַּחַלְתָּם הַנּוֹתְרָה וְהִיא הָעוֹכְרַתְנִי עַד-עָתָּה.

וַאֲנִי הִנֵּה צָעִיר הָיִיתִי לְשָׂבְעָה, צָעִיר, מַה-צָּעִיר:

סַמְבַּטְיוֹן הָיִיתִי, פֶּרֶא סַמְבַּטְיוֹן, זוֹעֵף וְגוֹעֵשׁ וְאֵין שָׁקֶט.

מַה-נָּתַן לִי נָעֳרִי, סְנֶה זֶה הַמְקֻלָּל, הַבּוֹעֵר וּבוֹעֵר

וְאֻכָּל אֵינֶנוּ? מַה-נָּתְנָה לִי אִשּׁוֹ, אֵשׁ-תָּמִיד?

שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת-נְעוּרִים – אַךְ חַפְּשׂוּ בַאֲבוּקוֹת, בַּקְּשׁוּ בַמַּחֲבֹא,

אִם תִּמְצְאוּ בְכֻלָּן שְׁלֹשָׁה רְגָעִים, רַק שְׁלֹשָׁה, רַק שְׁלֹשָׁה,

וּדְמִי בָם וָשֶׁקֶט, וּדְמִי בָם וְשַׁלְוָה וְשִׁכְחָה;

נָזְלָה הַסְּעָרָה כַשֶׁטֶף בְּגִידַי עִם-דָּמַי בַּנְעוּרִים.

הֵן שִׁכְחָה בִקַּשְׁתִּי רַק רֶגַע, וּמַה-לֹּא יִתֵּן אִישׁ בְּעַד שִׁכְחָה?

וְאִם שְׂחוֹק וְאִם דִּמְעָה – אַךְ תָּמִיד זָכַרְתִּי, זָכַרְתִּי

וְרֶגַע לֹא נִשְׁכָּח מִמֶּנִּי זֶה עַצְמִי הָאָרוּר, לֹא נִשְׁכָּח!

נִסִּיתִי בְשִׂמְחָה לְהַשְׁכִּיר אֶת עָנְיִי הָרֵיק בַּהוֹלֵלוּת,

אֲשֶׁר אֶל-כָּל-הַגִּלּוּלִים, פִּגּוּלֵי לֵב נֶאֱמָן, אֶטַּמָּא,

וָאֵשְׁתְּ לִרְוָיָה אֶת-כּוֹסִי הַגְּדוֹלָה, וּבִנְזֹל הַקֻּבַּעַת

הַדְּלוּחָה עַל-פִּי לֹא עִוִּיתִי אֶת-שְׂפָתִי.

זָנִיתִי אֶל-דִּמְעָה, גְּנֻבְתִי הַלֵּב וּמַמְזֶרֶת הָעָיִן,

עָשִׂיתִי לְבִכְיִי כַּוָּנִים וָאֶעְגֹּב עַל-טִפָּה גוֹאֶלֶת,

וּלְשָׂבְעָה וּלְרַאֲוָה בָהּ הִתְעַמַּרְתִּי וְעַד לְהִתְעַנֵּג –

וְאַחַר שָׁכַבְתִּי בַלֵּילוֹת בַּלֵּילוֹת בְּאֵין שֵׁנָה עַד-בֹּקֶר;

מִן-הָאֲפֵלָה שָׁמַעְתִּי הֵד עָמוּם שֶׁל-רַעֲמֵי הַר-גָּעַשׁ.

אָז וְקָרַעְתִּי לִקְרָעִים אֶת-נְעוּרַי, פִּצְפַּצְתִּים לִקְטַנּוֹת,

כָּתֹת לְפִתִּים וְהַשְׁלֵךְ לְרוּחַ וְזָרֹה לַעֲבָרִים;

לִשְׂעִירִים זָבַחְתִּי אֶת-חֶלְבִּי עַל-מִזְבְּחוֹת מְעַט וּבַבָּמוֹת,

קִטַּרְתִּי לְשֵׁדִים אֶת-מֵחַי לִרְצוֹנִי וָאֶשְׂחַק בְּקוֹל – שָׂמֵחַ לְאֵידִי;

אוּלַי וְאָקֵל מְעַט מֵעָלַי אֶת-עָנְיִי, אֶת-נְעוּרַי הַמְאֹרָרִים.

אֶת עָשְׁרִי בִזְבַּזְתִּי אוֹצָרוֹת אוֹצָרוֹת; עָמַדְתִּי לְחַלּוֹן פָּתוּחַ

וָאַשְׁלֵךְ בְּחֹפֶן אֶת-זְהָבִי לָאַשְׁפּוֹת – וּבָאוּ הַנְּעָרִים וְלִקְּטוּ שַׁלַּכְתִּי,

עָנְדוּ לְרֹאשָׁם, כַּפְּרָאִים בַּנּוֹצוֹת, וַיִּהְיוּ מִתְהַלְּכִים גֵּאִים בָּרְחוֹבוֹת;

אוּלַי וְיוּנַח לִי כָכָה מִזַּעְפִּי, אוּלַי אֶתְרוֹשֵׁשׁ מִנְּעוּרָי.

יָצַרְתִּי לִי תִקְוֹת, עָשִׂיתִי לִי תַאֲוֹת,

וֶאֱמוּנוֹת בָּרָאתִי וַעֲלֵיהֶן נִלְחַמְתִּי,

אוּלַי אֲהַמֵּם בָּהֵנָּה אֶת-רָגְזִי

וְאַרְדְּ לִי בְחָזְקָה, בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, אֶת-זֹאת הַמַּרְגֵּעָה –

וְלֹא חָדַל מִזַּעְפּוֹ סַמְבַּטְיוֹן הַנִּגְרָשׁ אַף-רָגַע!

וַאֲנִי הִנֵּה שָׁנִים חִכִּיתִי וְיוֹבֵל עַד-כִּי תְצַמַּח

שַׂעֲרָה לְבָנָה רִאשׁוֹנָה, פִּטְרַת רֶחֶם הַזִּקְנָה,

וְהָיְתָה לִפְאֵר עַל-רַקָּתִי וּלְלִבִּי לִמְשִׁיחִי הַגּוֹאֵל,

אוֹ-אָז וְנִרְגַּע בְּקִרְבִּי הַלֵּב הֶעָנִי וְסוֹעֵר;

יוֹם-יוֹם נִצַּבְתִּי לְיַד הָרְאִי לִרְאוֹת, הֲיֶשְׁנָהּ –

וּמְנוּחָה, זוּ מְנוּחָה, עוֹד אֵינָהּ וַאֲנִי עוֹד מְחַכֶּה וּמְצַפֶּה.

וְאַתָּה זֶה-בָּאתָ לָתֶת-לִי שֵׁנִית אֶת-קִלְלַת הַקְּלָלוֹת?

לְחַדֵּשׁ נְעוּרַי, מַעְיַן הַוָּתִי, לְהַעֲבִירֵנִי שֵׁנִית

שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנּוֹם יְשָׁנִים-חֲדָשִׁים?

וּנְעוּרֵי נֶצַח, לִי תֹאמַר, נְעוּרִים עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים?

כְּלַךְ-לְךָ, בְּרַח-לְךָ, שָׂטָן, אֵין חֵפֶץ לְנַפְשִׁי בַנְּעוּרִים;

יָדַעְתִּי נְעוּרֶיךָ, אַל-תַּזְכֵּר בִּשְׁמָם לִי…

וַאֲנַחְנוּ

הִבַּטְנוּ שְׁנֵינוּ, וּשְׂחוֹק קַל עַל-פִּינוּ, אִישׁ אֶל-עֵין אָחִיו;

שְׁנֵי הָאַבְגּוּרִים הֵבִינוּ דוּמָם אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ.

---

בְּרַהְמָה

מאת

דוד פרישמן

שִׂים לְךָ עָבִים לְמִסְתּוֹר, בְּמַעֲבֵה כֵפֶל-עֲנָנִים

הֵחָבֵא לְךָ עִם-סוֹדְךָ וְהַחְבֵּא כָל-רִישְׁךָ עִמָּךְ –

אוּלָם יוֹצְרִים כָּמוֹךָ, בְּנֵי אֵלִים קְטַנִּים גַּם-הֵם

בְּצַלְמְךָ וּבִדְמוּתֶךָ,

אֲשֶׁר נָטַשְׁתָּ אַחֲרֶיךָ פֹּה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,

הֵמָּה יֶאֶרְבוּ לְךָ וְיַחְפְּרוּךָ מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאֶיךָ,

וְאֶת-שְׂפוּנֵי טְמוּנֵי סוֹדְךָ

יוֹקִיעוּ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ

עִם-עָנְיְךָ הַנּוֹרָא יַחְדָּו,

וְלֹא יִסָּתֵר כְּקֹרֶט אָבָק אֲשֶׁר מִתַּחַת צִפֹּרֶן

מִכֹּל אֲשֶׁר-תִּשָּׂא בְחֻבְּךָ וּמִכֹּל אֲשֶׁר-תִּסְבּוֹל

עֲרִירִי בִבְדִידָתֶךָ.

בְּלֵילוֹת אֵין-שֵׁנָה אֲרֻכִּים

חִקַּרְתִּיךָ מִשָּׁם גַּם-אֲנִי וּרְאִיתִיךָ פִּתְאֹם

בְּצַלְמְךָ כִּדְמוּתֶךָ.

שֵׁשֶׁת יָמִים, בְּרַהְמָה, עָשִׂיתָ אֶת-הַמְּלָאכָה,

יָצַרְתָּ, יָצַרְתָּ, יָצַרְתָּ,

וּכְמוֹ נַעַר הָעוֹשֶׂה בָתִּים מִן-הַחוֹל

וְצַלְמֵי אָדָם קְטַנִּים וְצַלְמֵי עוֹף וּבְהֵמָה

לְפִי-מִדַּת תַּבְנִית כַּף-רַגְלוֹ וּבְהוֹנוֹתָיו,

כָּכָה עָלַצְתָּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ

וְכָכָה מָחָאתָ כַּף אֶל-כַּף,

מָחֹא וְקָרֹא: “כִּי-טוֹב”, “כִּי-טוֹב”, “כִּי-טוֹב!”

הָיִיתָ כְּנַעֲרָה מַבִּיטָה בִרְאִי בְּכָל-רֶגַע,

שִׁכּוֹרָה מִיָּפְיָהּ,

כָּכָה הִבַּטְתָּ בְּלֹא מַעֲצוֹר בְּפָעָלְךָ גַּם-אַתָּה,

וְצָהַלְתָּ וְקָרָאתָ: “מַה-יָפֶה”, “מַה-יָפֶה”, “מַה-יָפֶה!”

אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,

אָז רָאִיתָ פִּתְאֹם,

אָז הֲבִינוֹתָ פִּתְאֹם,

אָז יָדַעְתָּ פִּתְאֹם

אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ –

וְעֵינֶיךָ גָּדְלוּ בְחוֹרֵיהֶן, כָּל-עַיִן מִפְלֶצֶת גְּדוֹלָה,

וְשַׂעֲרוֹתֶיךָ נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד,

וְשִׁבְעַת שָׁמֶיךָ צָרוּ פִתְאֹם מִכַּלְכֵּל

אֵת אֲשֶׁר-סָבַלְתָּ בְּרֶגַע אֶחָד לְבַדּוֹ,

עַד-הֶחְתִּים פִּתְאֹם פִּיךָ מֵרֹב בֶּהָלָה

וְכָרְתָה הַחֲרָדָה אֶת-מִלֶּיךָ בַּחֵצִי,

אֲשֶׁר נָשַׁל “כִּי” וְשָׁמַט מִקְּצֵה לְשׁוֹנְךָ,

וְזֶה “טוֹב” נִשְׁאַר עִמְּךָ נֶחְנָק בְּמוֹ-גְרוֹנְךָ,

וּפִיךָ פָּעוּר –

הוֹי בְּרַהְמָה, מֶה-עָשׂיתָ?…

אִי לוֹ לְעוֹשֶׂה בְכִימְיָה, וְהוּא אֶל-לִבּוֹ לֹא יָשִׂים

כִּי-יֵשׁ אֲשֶׁר כָּשֵׁר וְנָקִי יִהְיֶה הַיְסוֹד הָאֶחָד

אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בוֹ אֶת-לְהָטָיו,

וְכָכָה כָשֵׁר וְנָקִי יִהְיֶה הַשֵּׁנִי גַם-הוּא,

וְרַק אִם-יִתְעָרְבוּ הַשְּׁנַיִם, וְקָם מֵהֵמָּה לִפְעָמִים

הַסַּם הַנּוֹרָא בַסַּמִּים, זֶה צִיָּן שֶׁל-קָלִי הַנּוֹרָא:

כָּכָה אֶחָד אֶחָד לְבַדּוֹ טוֹב כָּל-יָצוּר

אֲשֶׁר יָצַרְתָּ, בְּרַהְמָה,

וְרַק בְּהִוָּעֵד שְׁנַיִם, יָצוּר עִם-יָצוּר יַחְדָּו,

וְהָיְתָה הַשּׁוֹאָה נוֹרָאָה.

הוֹי בְּרַהְמָה, מֶה-עָשִׂיתָ?

רְאֵה, גֵּא וָרָם וְצוֹהֵל חוֹתֵר בַּמָּרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ –

וַאֲדָמָה נֶאֱנַחַת מִתַּחַת מִצָּרָה וּמִכֹּבֶד רָעָה,

אֲשֶׁר אֲמוּלִים לַאֲלָפִים יִבְכּוּ וִיקַלְלוּ יוֹמָם,

וִיקַלְלוּ שֶׁבַע בַּיּוֹם זֶה עוֹשָׂם הַיּוֹצְרָם מִבֶּטֶן,

וַאֲשֶׁר רִבּוֹאוֹת יִשְׁרְצוּ וְיִרְמְשׂוּ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

חָיֹה וְשָׁרֹץ וָמוֹת, חָיֹה וְרָמֹשׂ וָמוֹת,

וּמְאֻשָּׁר לֹא יִהְיֶה אַף-אֶחָד.

לָמָה הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה?…

רְאֵה, שָׂדוֹת שַׁאֲנַנִּים וְעַלִּיזִים יִדְשְׁאוּ וְיִפְרְחוּ סָבִיב –

וּמִמּוּלָם אַלְפֵי נֶאֱנָחִים,

אֲשֶׁר אֻמְלְלוּ עַפְרוֹתֵיהֶם מֵחֹרֶב רַב וּמִצָּיוֹן,

עַד-כִּי צָפְדוּ מִכָּפָן שִׂפְתֵיהֶם הַכְּחֻלּוֹת וְדַקּוֹת,

וְשָׁרְקוּ מֵעֵיהֶם מִמַּחְסוֹר.

לָמָּה הַמַּחְסוֹר הַזֶּה?…

וְגַנֵּי עֵדֶן וּפַרְדְּסֵי עֵדֶן וְכַרְמֵי עֵדֶן

לוֹהֲטִים מִכֹּבֶד פְּרָחִים,

אֲשֶׁר אֵין יָדַיִם לֶאֱסוֹף אוֹתָם –

וּמִנֶּגֶד לָהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים

חַיִּים עַל מָחֳרָאוֹת וְחוֹבְקִים סְחִי אַשְׁפַּתּוֹת.

וּמִדְבָּרִיּוֹת לְךָ הַבּוֹעֲרִים מִזַּלְעֲפוֹת שָׁרָב –

וּמִמּוּלָם קוֹפֵא צִיר הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.

וְעָרִים לְךָ אֲשֶׁר נָסוּ יַחַד מִתּוֹכָן

חֶמְלָה וְשָׁלוֹם וֶאֱמוּנָה.

וְיַמִּים לְךָ אֲשֶׁר תִּטְבַּעְנָה לַתְּהוֹם אֳנִיּוֹתָם

בְּלֵילוֹת זְוָעָה –

וּבֹקֶר וְצָהַל הַשֶּׁמֶשׁ עַל-חֶלְקַת הַגַּלִּים הַשּׁוֹקְטִים.

וּמַחֲלוּיִים יֵשׁ וּמַדְוִים וּמַכְאוֹבִים רָעִים וְרַבִּים,

מִזְּרַע הַמָּוֶת הָאוֹרֵב,

וְהַמָּוֶת, זֶה הַשֵּׁד הַנּוֹרָא בְאֵין עֵינַיִם,

מְהַלֵּךְ עִוֵּר אַחֲרֵיהֶם וּמַכְרִית לְפִי מַגָּלוֹ

אֶת-כֹּל אֲשֶׁר-יִפְגּוֹשׁ בַּדֶּרֶךְ,

כָּל-נִבְחָר וְטוֹב וְדָרוּשׁ.

וַאֲרָצוֹת לְךָ, שֶׁתְּעוֹפֵף הַמִּלְחָמָה בָהֶן לַפִּידֶיהָ,

וְסִכְסְכָה עַמִּים בְּעַמִּים עַד לְשִׁגְעוֹן עוֹלָם;

וַתִּמְעַט עוֹד זֹאת מִמֶּנּוּ, כָּל-אֲשֶׁר יוֹם יוֹם תְּבוֹאֵנוּ,

כָּל-פֶּגַע וּמִקְרֶה וְעֵת וְכָל-אֲשֶׁר נִקְרָא לוֹ טֶבַע,

וְנוֹסַף עֲלֵיהֶם גַּם-זֶה אֲשֶׁר אָדָם יַעֲשֶׂה לָאָדָם

לִרְצוֹנוֹ הֶחָפְשִׁי וּלְחֶפְצוֹ,

אֲשֶׁר יַכֶּה אִישׁ אֶת-רֵעוֹ וְהֵשַׁם אִישׁ נְוֵה אָחִיו,

וְהִשְׁתַּגַּע וְהִתְהוֹלֵל הָאָדָם, לְהָצֵר וּלְהָצִיק וּלְעַנּוֹת,

עַד-פִּתְאֹם בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד

יִפּוֹל הַתְּבַלֻּל מֵעֵינוֹ וְעָבְרָה הָרוּחַ הָרָעָה,

וְעָמַד וְהִשְׁתָּאָה וְלֹא יֵדַע עַל-מֶה עָשָׂה כָכָה וְלָמָּה –

וְכָל-זֶה רַק כּוֹכָב אֶחָד בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָרַבִּים.

וּבְרַהְמָה יַעֲמוֹד וְהֵבִין פִּתְאֹם

אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה –

וְגָדְלוּ עֵינָיו בְּחוֹרֵיהֶן, כָּל-עַיִן מִפְלֶצֶת לְבַדָּהּ,

וְשַׂעֲרוֹתָיו תִּצַּבְנָה כַנֵּד,

וְקָם וְאָחַז פִּתְאֹם בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָעוֹלָם,

עִם-רִבּוֹא רִבֲבוֹת כּוֹכָבִים-עוֹלָמוֹת,

וְכָפַל אֶת-כֹּחוֹ מִשְׁנֶה תַעֲצֻמוֹת

לְהַשְׁלִיךְ בְּכֹחַ לֹא-אֵל

מִמַּעֲלֵה רֹאשׁוֹ

אֶת-רִבֲבוֹת רִבֲבוֹת הַכַּדּוּרִים,

לְנַפֵּץ אֶת-כֻּלָּם יַחְדָּו

וּלְהַחֲזִיר אֶת-הַכֹּל, אֶת-הַכֹּל

לְתֹהוּ וָבֹהוּ,

אֲשֶׁר יַכֶּה לִרְסִיסִים בְּפַעַם אַחַת כֹּל אֲשֶׁר-יָצַר

מַכָּה אַחַת וְלֹא יִשְׁנֶה – –

הוֹי הֶרֶף יָדְךָ, בְּרַהְמָה, כִּי רִיק כָּל-הִשְׁתּוֹלֶלְךָ;

זֶה אֲשֶׁר-נוֹצַר פַּעַם לֹא יוּכַל עוֹד לְעוֹלָמִים

לָשׁוּב וְלִהְיוֹת לֹא-נוֹצָר.

גְּדוֹלָה פִי-אֶלֶף מִן-הַיּוֹצֵר הַיְצִירָה,

וַעֲצוּמָה הִיא מִמֶּנּוּ וַחֲזָקָה הִיא מִמֶּנּוּ

לָעַד, לָעַד,

אֲשֶׁר תֹּאבֶה אוֹ תְמָאֵן וְעָמְדָה הַיְצִירָה,

גַּם הַטּוֹבָה, גַּם הָרָעָה, לְנֵצַח נְצָחִים,

וְאַתָּה עִם-שְׁאוֹנְךָ וְעִם-קִצְפְּךָ בְּאֶפֶס אוֹנִים

רַק תַּחֲרוֹק אֶת-שִׁנֶּיךָ וְתִשְׁאַף וְתִשֹּׁם,

וְסוֹף-סוֹף בְּאַחֲרִיתְךָ

לֹא יִוָּתֵר לְךָ דָּבָר בִּלְתִּי כִּי-תִתְחַבֵּא

בְּסֵתֶר עֲנָנֶיךָ

עִם-עֱנוּתְךָ הַגְּדוֹלָה וְעִם-מוּסַר כִּלְיוֹתֶיךָ,

וְאֶת-סִבְלְךָ תִּשָּׂא עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים –

וְאָדָם לַאֲלָפִים זוֹחֲלֵי עַל-בֶּרֶךְ

יִשְׁרְצוּ לְפָנֶיךָ עַל-גָּחוֹן וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וְיַעַבְדוּךָ

עַל-כֹּחֲךָ הַגָּדוֹל וְעַל-כִּי עָצַמְתָּ כָּכָה.

בְּלֵילוֹת שׁוֹמֵמִים וַאֲרֻכִּים

חִקַּרְתִּיךָ מִמַּחֲבוֹאֶיךָ וּרְאִיתִיךָ פִּתְאֹם

בְּעֶצֶם עֱנוּתְךָ בְּצַלְמְךָ וּדְמוּתֶךָ.

---

קרן אור ירדה

מאת

דוד פרישמן

קֶרֶן אוֹר יָרְדָה מִמְּרוֹם הָרָקִיעַ

עֵת שָׁרוּ צִפֳּרִים, עֵת יוֹנִים נָשָׁקוּ;

וֶאֱלֵי גַן שׁוֹשַׁנִּים קַו אֶחָד הִבְקִיעַ

וַיִּגַּע אֶל-אַחַת וּשְׁנֵיהֶם דֻּבָּקוּ.

וַיֶּאֱהַב הַקַּו הַשּׁוֹשַׁנָּה הָאַחַת,

וַיֵּרֶד מִמְּרוֹמָיו יוֹם יוֹם אֵלֶיהָ;

אָז יִשַּׁק יוֹם יוֹם לָהּ, אָז יִשַּׁק בְּנַחַת,

אַף יִשַּׁק בָּעֹז לָהּ – עַד חָוְרוּ עָלֶיהָ.

וּשְׁנֵיהֶם אִישׁ אָחִיו חָמְדוּ, אָהָבוּ,

אָז בָּאוּ הָרוּחוֹת מֵרֹאשֵׁי הַשְּׁפָיִם;

וְחֶרֶשׁ הִתְלַחֲשׁוּ, הִתְחָרְשׁוּ, נָשָׁבוּ –

עֲדַת הוֹלְכֵי-רָכִיל הֵם, פּוֹשְׂקֵי שְׂפָתָיִם!

וּדְבָרִים לֹא-הָיוּ הָרוּחוֹת סִפֵּרוּ

וּמַעֲשִׂים לֹא נַעֲשׂוּ. עַד אֵיבָה יָשִׁיתוּ

בֵּין אִישׁ וַחֲמוּדָתוֹ; עַד מָדוֹן עוֹרֵרוּ;

וּבְלִבּוֹת הַשְּׁנַיִם אֵשׁ קִנְאָה הִצִּיתוּ.

מִנִּי-אָז לֹא בָא עוֹד הַקַּו מֵרָקִיעַ,

מִנִּי-אָז לֹא שָׁכַן הָאוֹר עוֹד עָלֶיהָ –

וּלְבָדָד אָז רֹאשׁ הַשּׁוֹשַנָּה תָנִיעַ,

עַד נָבְלָה, קָמֵלָה, עַד נָפְלוּ עָלֶיהָ.

---

הלילה ליל-קיץ...

מאת

דוד פרישמן

הַלַּיְלָה לֵיל-קַיִץ, הַלַּיְלָה לֵיל-תְּכֵלֶת,

וּשְׁנֵינוּ הוֹלְכִים וְעוֹבְרִים.

וּתְלוּיָה בָךְ עֵינִי, וְעֵינֵךְ בִּי תְלוּיָה;

הַכּוֹכָבִים מְצִיצִים וְדוֹבְרִים.

הַלַּיְלָה לֵיל-תְּכֵלֶת, הַלַּיְלָה לֵיל-קַיִץ,

הָרְחוֹבוֹת יְשֵׁנִים וּשְׁוָקִים;

אֵין קוֹל, רַק הַצְּעָדָה, רַק אַחַת וְאֶחָת.

אֵין מַרְאֶה, רַק צְלָלִים כַּעֲנָקִים.

הֵרָגְעִי, הַיַּלְדָּה! הַרְגִּיעִי בָךְ רוּחֵךְ,

פְּחִי בַפִּקְפּוּקִים עַד-תֻּמָּם;

הֵן יָשֵׁן אָבִיךְ, הֵן אִמֵּךְ יְשֵׁנָה –

וְאִלֵּם הַלַּיְלָה וְדוּמָם.

וְחֶרֶשׁ נְפַטְפֵּט. רְאִי-נָא, הַדַּיָּן

הַזָּקֵן מִתְנַהֵל וְהוֹלֵךְ

בִּכְבֵדוּת בִּכְבֵדוּת עִם-סִפְרוֹ בְיָדוֹ –

מַה-פִּתְאֹם תַּשְׁבִּיחִי אֶת קוֹלֵך?

הַזָּקֵן לֵב טוֹב לוֹ וְדָבָר לֹא יַגִּיד,

חָלִילָה לִלְשׁוֹנוֹ כִּי-תַכֶּה –

הֵרָגְעִי, הַנַּעֲרָה, וְשִׁמְעִי מַה-יָּפֶה

שׁוֹקֵק הַנַּחַל וּמְפַכֶּה.

הַזָּקֵן מִתְנַהֵל לִרְחוֹב בֵּית-הַכְּנֶסֶת

שָׁם לוֹמֵד הוּא תוֹרָה בַלֵּילוֹת,

וְעִמּוֹ לוֹקֵחַ הוּא שָׁמָּה סוֹדֵנוּ –

אַל סְפֵקוֹת לָךְ, נַעֲרָה, וּשְׁאֵלוֹת!

וְקוֹבֵר הוּא שָׁמָּה בַלָּאט אֶת-סוֹדֵנוּ

בְּעִמְקֵי תַחְתִּיּוֹת הַסְּפָרִים;

וּסְפָרִים¹ כָּאֵלֶּה לְסוֹד כְּסוֹדֵנוּ

הֶן-הֵמָּה מִבְחַר הַקְּבָרִים.

וּמִנִּי הַסְּפָרִים אָז יָעוּף סוֹדֵנוּ

וּלְגָבְהֵי הַשְּׁחָקִים יַגִּיעַ

וְעַד כִּסֵּא-הַכָּבוֹד, – וְהָיָה לְמֵלִיץ

לָנוּ בִשְׁמֵי הָרָקִיעַ.

---

בחורף

מאת

דוד פרישמן

פִּתִּים פִּתִּים נוֹפְלוֹת. זוֹרֵעַ אֵינוֹ-נִרְאֶה

נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ זֶרַע וּמַשְׁלִיךְ צְרוֹרוֹת גַּסִּים

וְנִזְרְעָה הָאָרֶץ שֶׁלֶג. כָּל-נִיר וַחֲרִיץ מִתְכַּסִּים

בְּשִׁכְבַת קֶרַח עָכוֹר, אֲשֶׁר גֹּבַהּ לוֹ וְיִרְאָה;

וְתַלְתַּלֵּי-כְפוֹר אֲרֻכִּים יוֹרְדִים מִן-הַגַּגּוֹת

וְסִפֵּי הַחַלּוֹנוֹת, כְּתַלְתַּלֵּי הַמִּתְאַבֵּל

לְמֵת שֶׁלֹא יִתְגַּלָּח. הָאֲוִיר בַּחוּץ מִסְתַּבֵּל

וְהָיָה כָעוֹפֶרֶת, וְעוֹלֶה אֵד מִפְּלַגּוֹת.

נִשְׁמַת-רוּחַ יוֹצֵאת מִפִּי, וְעַד-אַרְגִּיעָה

תִּקְרַשׁ עַל-פִּי שְׂפָמִי וְקָפְאָה עַד לִנְגִיעָה.

אֵיזֶה צִפּוֹר נִשְׁכָּח, כִּמְעַט שֶׁנּוֹדֵד כָּנָף,

מְצַפְצֵף מַר בַּמָּרוֹם, מַאֲבִיר נֵץ וְיוֹרֵד

וְחוֹצֶה יָם הַקָּרוּשׁ וְרוֹעֵד עוֹד וְטוֹרֵד –

וְצָנַח אַרְצָה פִתְאֹם וְנָפַל מֵת עַל-פָּנָיו.

הַשֶּׁמֶשׁ מֵת. הָאוֹר הוּעַב, הוּעַם סָבִיב –

הֶהָיָה פַעַם אָבִיב?

הוֹי אֵלִי! הֶהָיָה? הֶהָיָה פַעַם אָבִיב?

הַאֶפְשָׁר הַדָּבָר? הַבְאֵיזֶה מִן-הַזְּמַנִּים

הָיוּ יָמִים טוֹבִים וּפָרְחוּ גַם שׁוֹשַׁנִּים

וְזָרַח אוֹר מָתוֹק וְחַם וְטוֹב וְחָבִיב?

הַאֶפְשָׁר הַדָּבָר? הֲבֶאֱמֶת הָיוּ יָמִים

וּבַלֵּב הָיָה קַיִץ וְחַיִּים בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה,

וְקַיִץ עַל הָאָרֶץ וְחַיִּים עַל-הַאֲדָמָה,

וְרֵיחַ בְּתוֹךְ הַגַּנִּים וּמֹר וּצְרִי וּבְשָׂמִים?

קֶרַח נוֹרָא סָבִיב. הַשֶּׁמֶשׁ מֵת בַּמָּרוֹם

וּמֵתָה בַלֵּב הַתִּקְוָה. הוֹי מָרָא דִי-כֹלָּא!

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה כֻלָּהּ פְּרוּשָׂה הָאִצְטֹלָא –

שִׂמְלַת-מָוֶת זֹאת – מִצָּפוֹן עַד-הַדָּרוֹם,

מִמִּזְרָח עַד-הַמַּעֲרָב. הַיְקוּם מִסָּבִיב קָפָא.

מִפִּי מִתְמַלֵּט רוּחַ וְקָרַשׁ עַד-אַרְגִּיעָה

וְהִגְלִיד עַל-פִּי שְׂפָמִי עַד לִכְדֵי נְגִיעָה,

וּמֵתָה גַם הַמִּלָּה בְעוֹדָהּ עַל-הַשָּׂפָה.

הֲיִהְיֶה עוֹד אָבִיב? הַבְאֵיזֶה מִן-הַזְמַנִּים

יָבֹא עוֹד יוֹם וְהֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ וְזָרַח?

הֲיֶחְדַּל עֲרָפֶל זֶה וְשָׁב עוֹד פַּעַם וּפָרַח

עוֹלָם זֶה וְהָיוּ חַיִּים עוֹד רַעֲנַנִּים?

הַאֶפְשָׁר כִּי יוֹם יָבֹא וְחָיוּ הָעֲצָמוֹת?

הַאֶפְשָׁר כִּי תִחְיֶינָה וְתִפְרַחְנָה עוֹד הַנְּשָׁמוֹת?

---

בשביל המשיח

מאת

דוד פרישמן

I

מוּל הַיַּרְדֵּן שָׁם בֵּית-חָרָשׁ,

חָרַשׁ-בַּרְזֶל קַל כַּפָּרָשׁ

עוֹשֶׂה שָׁם מְלַאכְתּוֹ.

בַּמַּפּוּחַ מַלְהִיב הוּא,

פַּח-פָּח! פַּח-פָּח! מַלְהִיב הוּא

אֵשׁ עַד-תִּבְעַר תַּחְתּוֹ.

עַל הַסַּדָּן בַּרְזֶל בּוֹעֵר,

אָדֹם כֻּלוֹ הוּא וְסוֹעֵר,

זוֹעֵף וּמְפַעְפֵּעַ;

אָז הַקּוֹרְנָס מַכֶּה בוֹ,

הוּק-הוּק! הוּק-הוּק! מַכֶּה בוֹ:

רוֹדֵד וּמְרַקֵּעַ.

הַךְ, הַנַּפָּח! הַךְ וְנָטְפוּ

טִפּוֹת שְׁבִיבֵי-אֵשׁ וְשָׁטְפוּ

נַחֲלֵי יַם-נִיצוֹצִים –:

מִן הַפַּטִּישׁ יוֹצֵא גֵץ,

עוּף-עוּף! עוּף-עוּף! יוֹצֵא גֵץ,

אַחֲרָיו גִּצִּים יוֹצְאִים.

מַה-פֹּה, חָרָשׁ, עוֹשֶׂה אַתָּה? –

"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,

מֵכִין וּמַנִּיחַ

פַּרְסַת-בַּרְזֶל זֹאת בִּשְׁבִיל –

הֵידָד! הֵידָד! זֹאת בִּשְׁבִיל

סוּסוֹ שֶׁל-מָשִׁיחַ!"

II

מוּל הַיַּרְדֵּן שָׁם בֵּית-אוֹרֵג:

אוֹרֵג יוֹשֵׁב שָׁם וְסוֹרֵג

שְׁתִי וְעֵרֶב יַחְדָּו.

אֶת-הַכַּרְכָּד שׁוֹבֵט הוּא,

קִישׁ-קִישׁ! קִישׁ-קִישׁ! שׁוֹבֵט הוּא

עִם הָאֶרֶג תַּחְתָּיו.

מִן הַמָּנוֹר חוּטִים יוֹצְאִים,

בַּמַּסֶּכֶת הֵם נְפוֹצִים

וּבַבַּדִּים עוֹבְרִים.

אָז הָאוֹרֵג דּוֹרֵךְ בָּם,

דִּיק-דַּק! דִּיק-דַּק! דּוֹרֵךְ בָּם,

וְאִישׁ אֶל-אָחִיו חוֹבְרִים.

וּבְחִפָּזוֹן רַב וְחָזָק,

חִישׁ כַּבָּרָק, קַל כַּבָּזָק

כַּף-הָאוֹרְגִים רוֹקְדָה;

אַחַת פֹּה וְאַחַת כֹּה,

פִּיף-פַּף! פִּיף-פַּף! אַחַת כֹּה;

וְעֵין הָאָמָן שׁוֹקְדָה.

מַה-פֹּה, אוֹרֵג, עוֹשֶׂה אַתָּה? –

"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,

מֵכִין וּמַנִּיחַ

אֵפוֹד-מֶשִׁי זֶה בִּשְׁבִיל –

הֵידָד! הֵידָד! זֶה בִּשְׁבִיל

אֲדוֹנִי הַמָּשִׁיחַ!"

III

מוּל הַיַּרְדֵּן בֵּין הַשִּׁקְמָה

יוֹשֵׁב אִישׁ בְּבֵית-הָרִקְמָה

נָטוּי עַל מְלַאכְתּוֹ;

עַל הַבַּד עַל-גַּב הַכַּן,

חִישׁ-חָשׁ! חִישׁ-חָשׁ! עַל-גַּב הַכַּן –

רוֹקֵם הוּא בְמַחֲטוֹ.

בַּד וְחַבְלֵי בוּץ תִּפְאָרָהּ¹

וּמִקְלַעַת-שֵׁשׁ יְקָרָה

עִם הֲדַר אַרְגָּמָן,

אֶת-כָּל-אֵלֶּה רוֹקֵם הוּא,

רִיק-רִיק! רִיק-רִיק! רוֹקֵם הוּא,

עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אָמָן.

וּמִקְלַעַת צִיצֵי פְּטוּרִים

עִם שׁוֹשַׁנִּים בַּצִּיּוּרִים,

אֵטוּן רַךְ וּפְקָעִים,

אֶת-כָּל-אֵלֶּה נוֹתֵן הוּא,

פִּיק-פִּיק! פִּיק-פִּיק! נוֹתֵן הוּא

עַל הַבַּד בִּקְלָעִים.

מַה-פֹּה, רוֹקֵם, עוֹשֶׂה אַתָּה? –

"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,

מֵכִין וּמַנִּיחַ

דֶּגֶל יָקָר זֶה בִּשְׁבִיל –

הֵידָד! הֵידָד! זֶה בִּשְׁבִיל

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!"

IV

בַּשָּׁמַיִם שִׁבְעָה כְרוּבִים,

דֹּם כַּחֲלוֹמוֹת, חִישׁ כַּזְּבוּבִים,

עוֹשִׂים אֶת-הַמְּלָאכָה;

לִפְנֵי כֵס-הַכָּבוֹד הֵם –

הֵידָד! הֵידָד! כָּבוֹד הֵם

עוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכָה.

אֶת-כָּל-נִשְׂגָּב, אֶת-כָּל-נַעֲלֶה,

אֶת-כָּל-יָפֶה, אֶת-כָּל-מַעֲלָה,

אֶת-כָּל-טוֹב וְטָהוֹר, –

אֶת-כָּל-אֵלֶּה לוֹקְחִים הֵם,

הֵידָד! הֵידָד! לוֹקְחִים הֵם,

וְאֶת-כָּל-זִו וּמָאוֹר;

אֶת-כָּל-חֶמְלָה עַל הַחַלָּשׁ

שֶׁבְּמַכְאוֹבָיו דֹּם יִתְפַּלָּשׁ,

אֶת-כָּל-זֹאת הֵם לוֹקְחִים, –

אֶת-כָּל-חֲנִינָה, אֶת-כָּל-רֹךְ,

הֵידָד! הֵידָד! אֶת-כָּל-רֹךְ,

וּבְמִרְקַחַת רוֹקְחִים.

מַה-פֹּה, כְּרוּבִים, אַתֶּם עוֹשִׂים? –

"אֶת-כָּל-אֵל אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים,

נָכִין אַף-נַנִּיחַ,

וְאֶת הַנְּשָׁמָה נַעֲשֶׂה כֹה,

הֵידָד! הֵידָד! נַעֲשֶׂה כֹה

בַּעֲבוּר הַמָּשִׁיחַ!

אוּלָם רָזִי, רָזִי לָנוּ!

כָּל-הָעוֹבְדִים סָבִיב לָנוּ

כִּלּוּ כְבָר הַמְּלָאכָה;

רַק אֲנַחְנוּ פּוֹגְרִים עוֹד,

אוֹיָה! אוֹיָה! פּוֹגְרִים עוֹד,

אֵין עוֹד סִמַּן בְּרָכָה.

אֵין זֹאת כִּי-אִם זֹאת הַנְּשָׁמָה,

זֹאת הַטְּהוֹרָה, זֹאת הָרָמָה,

לָהּ אֵין-דֵּי הֶחֳמָרִים

שֶׁלִּקַּטְנוּ עַד-הַיּוֹם,

אוֹיָה! אוֹיָה! עַד הַיּוֹם

מִן-כָּל-הָעֲבָרִים.

אֵין-דֵּי נִשְׂגָּב, אֵין-דֵּי מַעֲלָה,

אֵין-דֵּי יָפֶה עוֹד וְנַעֲלֶה,

אֵין-דֵּי זִו וְאוֹרָה;

גַּם אֲנָחָה אוּלַי אֵין עוֹד,

אוֹיָה! אוֹיָה! אוּלַי אֵין עוֹד,

צְרוּפָה זוּ וּטְהוֹרָה".

וּמַלְאָכִים, שִׁבְעָה כְרוּבִים,

נָשׂאוּ קוֹלָם, קוֹל עֲזוּבִים,

קוֹל נְהִי וָשִׂיחַ –

וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁלְמָה עוֹד,

אוֹיָה! אוֹיָה! שָׁלְמָה עוֹד

נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ!

---

הידעת?...

מאת

דוד פרישמן

הֲיָדַעְתָּ אֶת-הַשָּׁעָה, אֲיֻמָּה הִיא וַעֲרֵבָה,

עֵת חֶרֶשׁ תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ הָרְצוּצָה וְהַחֲרֵבָה –

תְפִלָּה אַט רוֹעֶדֶת –

וְרֶגֶשׁ סָתוּם נֵעוֹר וּלְכָל-שֶׁלְּךָ יְנַקֵּשׁ,

וְדִמְעָה לֹא נִשְׁפָּכָה, סְתוּמָה בְךָ וְחֲתוּמָה,

מַגִּיעָה עַד-הַמַּשְׁבֵּר, נוֹצֶצֶת וְלֹא יוֹרֶדֶת –

וְאַתָּה אָז נִכְסַפְתָּ לְהִתְנַפֵּל מְלֹא קוֹמָתְךָ

וְלִבְכּוֹת אֶת-עֱנוּתְךָ וְלִבְכּוֹת אֶת-הַוָּתְךָ,

וּלְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל גָּדוֹל, וּלְהָרִיק עִם הַמִּלָּה

אֶת נַפְשְׁךָ זוּ הַדְּווּיָה עַד-תֻּמָּהּ, רַק עַד-תֻּמָּהּ –

וֶאֱלֹהִים לְךָ תְּבַקֵּשׁ?…

הוֹי תְּנוּ אֱלֹהִים לִי, אַחַי, כִּי מָלֵא אָנֹכִי תְּפִלָּה!

הֲיָדַעְתָּ אֶת-הַשָּׁעָה, מְתוּקָה הִיא וַאֲיֻמָּה,

עֵת חֶרֶשׁ תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ הַקְּרוּעָה עִם הַזְּעוּמָה

אַהֲבָה אַט רוֹעֶדֶת –

וּמָה, וְלֹא תֵדַע, תּוֹקֵף בְּךָ וּמְתַפֵּשׂ

וְאוֹחֵז בְּקִירוֹת לִבְּךָ וּמְפַעֲמוֹ עַד לְהֻמּוֹ

וְאוֹחֵז בְּךָ וּמוֹשֵׁךְ אֶת-נַפְשְׁךָ הַסּוֹלֶדֶת –

וְאַתָּה אָז חָשַׁקְתָּ לִכְרוֹעַ וּלְהִתְנַפֵּל

בָּעֹז עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ, לְהִשְׁתַּטַּח וּלְהִתְקַפֵּל,

וּלִבְכּוֹת עַד לַעֲלוֹז וְלָדוּץ עַד לְדַאֲבָה,

וְלִשְׁפּוֹךְ לִבְּךָ אַרְצָה עַד-תֻּמּוֹ, רַק עַד-תֻּמּוֹ –

וְנֶפֶשׁ לְךָ תְּחַפֵּשׂ?…

הוֹי תְּנוּ לִי נֶפֶשׁ, אַחַי, כִּי מָלֵא אָנֹכִי אַהֲבָה!

---

מוזר בין זרים ושונים...

מאת

דוד פרישמן

מוּזָר בֵּין זָרִים וְשׁוֹנִים

וּמְדֻכֶּה אֶתְהַלֵּךְ וּמְשׁוֹמֵם,

וְכֻלָּם מִשְׁתָּאִים מַבִּיטִים –

וְכְאֵבִי בִי מַחֲרִישׁ וְדוֹמֵם.

אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה אֶת-כְּאֵבִי –

מִי יָבִין מִכֶּם אֶת-סִפּוּרִי?

אָמַרְתִּי אַרְאֵמוֹ אֶת-פְּצָעַי –

אַךְ עַיִן לֹא תֵרֶא יִסּוּרִי.

כְּבָר נוֹשְׁרִים הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים,

כְּבָר בּוֹכֶה הָרוּחַ וְשׁוֹרֵק –

מַה-יוֹדְעִים הַזָּרִים הָאֵלֶּה

אֶת-מָה אַתָּה חָסֵר, בֵּן-חוֹרֵג?

נִשַּׁל מִן עֵצוֹ לָאָרֶץ

עָנָף רַךְ נוֹבֵל וְחוֹלֵף,

וְחוֹלֵם עֲדֶן אֶת-חֲלוֹם עֵצוֹ –

אַבִּיט וְלִבִּי בִי דוֹלֵף.

וּמַחֲנֵה אַלְפֵי צִפֳּרִים

אֶל-דָּרוֹם הוּא שׁוֹאֵף וְעוֹלֶה –

אוֹי, קָחוּנִי עִמָּכֶם, חֲבֵרִים,

אוֹי, לִבִּי מַה-חוֹלֶה, מַה-חוֹלֶה!

---

מעשה

מאת

דוד פרישמן

הַזָּקֵן מְסַפֵּר:

… וּכְבֹא שַׁבַּת-קֹדֶשׁ וּבִנְטוֹת צֵל הַיּוֹם

אַחֲרֵי שְׁנַת הַצָּהֳרָיִם,

אָז בַּשָּׁמַיִם בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי,

בִּמְקוֹם שָׁם בְּרָקִים וַחֲצָצִים וּנְגֹהוֹת

מִשְׁתַּפְּכִים וּמִתְלַבְּטִים

אֶל כִּסֵּא-הַכָּבוֹד,

יוֹשְׁבִים מַלְאָכִים מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן,

מַלְאָכִים מַזְהִירִים,

וּלְבָנוֹת כַּנְפֵיהֶם

כְּלִבְנַת קְצוֹת כָּתְנוֹת-יְלָדִים חֲדָשׁוֹת

שֶׁלָּבְשׁוּ זֶה-עַתָּה לִכְבוֹד יוֹם-הַשַּׁבָּת,

וּמִתּוֹךְ עַפְעַפֵּיהֶם

לֹא נִמְחוּ עוֹד קוּרֵי הַשֵּׁנָה הַמְּתוּקָה

וְעַצְמוֹתֵיהֶם עוֹד לֹא נֶחֶלְצוּ

מֵרֶשֶׁת עֲיֵפוּת כְּבֵדָה וּנְעִימָה –

וּשְׂמֵחִים הַמַּלְאָכִים וּמְפַטְפְּטִים וּמְפַהֲקִים;

וּבֵינֵיהֶם אֶחָד קָטָן,

נֶחְמָד וּמָתוֹק כְּנִשְׁמַת תִּינוֹק רַךְ,

אוֹחֵז בְּיָדוֹ גִלְיוֹן מִכְתָּב-עִתִּי,

הֶעָשׂוּי אֵשׁ לְבָנָה עַל-גַּבֵּי אֵשׁ אֲדֻמָּה

וְאוֹתִיּוֹת שְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת,

וְהַמַּלְאָךְ הַקָּטָן יְפַהֵק מֵרֹב נַחַת

וְעַצְלוּת מְתוּקָה,

וְקוֹלוֹ בְּפַהֲקוֹ כִּשְׂחוֹק נַעֲרָה נֶאֱהֶבֶת

מִתְגַּלְגֵּל אֶל אַרְבַּע קְצוֹת הַשָּׁמַיִם,

וּבִקְצֵה הַכָּנָף הָרַכָּה

יִמַּח שֵׁנָה מִתּוֹךְ עֵינָיו

וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת,

וְאָמַר: הַסּוּ! – מִתּוֹך גִּלָּיוֹן זֶה

הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר בָּא,

אֶקְרָא לָכֶם אֶת-“הַחֲדָשׁוֹת הַשּׁוֹנוֹת”,

אֶת-הַמּוֹצְאוֹת וְהַקּוֹרוֹת

מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם –

הָבָה שְׁמָעוּ!

וְשׁוֹמְעִים הַמַּלְאָכִים:

"אֵלֵינוּ כוֹתְבִים: בְּגַן-הָעֵדֶן,

בִּרְחוֹב נְתִיב-הֶחָלָב,

שָׁם אָסוֹן נוֹרָא קָרָה אֶתְמוֹל

בִּנְטוֹת הַיּוֹם וּצְלָלָיו.

שָׁם זְבוּב שֶׁל-קַיִץ רַךְ וְצָעִיר

הִתְחַלָּה חֳלִי-אַהֲבָה –

וַיְהִי מִתְעוֹפֵף סַר וְזָעֵף,

וַיְהִי לוֹ צַר לְדַאֲבָה.

וּמַשְׂאַת נַפְשׁוֹ, מְקוֹר חִבָּתוֹ,

זֹאת הָיְתָה הַשּׁוֹשַׁנָּה;

אַף יָדְעָה הֵיטֵב אֶת-כָּל-לִבּוֹ

יָפָתוֹ זֹאת הַקְּטַנָּה.

אֳבָל יָפָתוֹ זֹאת לֹא שָׂמָה

אֶת-לִבָּהּ אֶל-הַ“גּוֹלָם”;

כִּי לִבָּהּ הָלַךְ אַחֲרֵי אַחֵר

מִבְּנֵי מְרוֹם הָעוֹלָם.

כִּי לִבָּה הָלַךְ אַחֲרֵי אַחֵר –

קַו-פָּז הוּא מֵרָקִיעַ;

אַךְ רָאֲתָה אוֹתוֹ, אוֹתוֹ חָמְדָה

וְלִבָּהּ הוּא הֵנִיעַ.

אָז פֶּה אֶל-פֶּה הֵם רַק יִשָּׁקוּ

מִבֹּקֶר עַד-הָעֶרֶב –

הָאֻמְלָל רָאָה זֹאת, וְלִבּוֹ

הִתְבַּקַּע בּוֹ בַקֶּרֶב.

וְהוּא לֹא נֶאֱנָח, רַק הִתְעוֹפֵף

לְאִטוֹ דּוּמָם, דּוּמָם;

וּפְנֵי שׁוֹשַׁנְתּוֹ רוֹדְפִים אַחֲרָיו,

וְהַמּוּ אֶת הַמְּהֻמָּם.

עַד בָּא הַיּוֹם. בְּגַן-הָעֵדֶן,

בִּרְחוֹב נְתִיב-הֶחָלָב,

שָׁם אָסוֹן נוֹרָא קָרָה אֶתְמוֹל

בִּנְטוֹת הַיּוֹם וּצְלָלָיו.

עוֹד מָלְאָה כֻלָּה הַשּׁוֹשַׁנָּה

הַטַּל מֵרְסִיסֵי לָיְלָה,

וּזְבוּב-הַקַּיִץ קָם וַיָּעָף,

וַיָּעָף הָלְאָה הָלְאָה.

וַיָּבֹא עַד-לִמְקוֹם הַטַּל שָׁם –

הַאֵין זֶה נַחַל מָיִם?

הֵן זַךְ הַטַּל בְּכוֹס הַיָּפָה

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמָיִם!

וּזְבוּב-הַקַּיִץ עָמַד, הִבִּיט

וּמוֹנוֹלוֹג יְדַבֵּר

עֲלֵי-הַחַיִּים עִם-הַמָּוֶת –

וּפִתְאֹם חִישׁ הִתְגַּבֵּר

וַיִּקְרָא: אֵלִי, קַח נִשְׁמָתִי,

קַח-נָא אֶת-הַסְּגֻלָּה! –

וּלְתוֹך הַטַּל הִתְנַפֵּל עָמֹק

וַיִּצְלוֹל חִישׁ בִּמְצוּלָה – – "

וְהַמַּלְאָךְ הַקָּטָן בְּקָרְאוֹ,

וְחָרְדָה לְשׁוֹנוֹ הָרַכָּה אֶל-חִכּוֹ

וְצָלְלוּ שְׂפָתָיו הַחֲרֵדוֹת

מֵחֶמְלָה רַבָּה

וְהַמַּלְאָכִים מִסָּבִיב נִדְמוּ,

כִּי הִתְעַצְּבוּ פִתְאֹם,

וַתְּהִי דְמָמָה כְבֵדָה מִסָּבִיב,

וְתוּגָה חֲשֵׁכָה הִתְעָרְבָה

עִם צִלְלֵי הָעֶרֶב

וּנְגֹהוֹת וּבְרָקִים וַחֲצָצִים הוּעָמוּ

לִפְנֵי כִסֵּא-הַכָּבוֹד –

הַשָּׁעָה בֵּין מִנְחָה לַמַּעֲרִיב;

אָז בָּאָה הַשְּׁכִינָה לְאִטָּהּ,

וַתִּמַּח אֶת רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ

בִּכְנַף סִנּוֹרָה הַלָּבָן,

וַתִּקְרָא וַתֹּאמַר:

לְכוּ וְנֵלְכָה, בָּנַי! כְּבָר בָּאָה הָעֵת

לִסְעֻדַּת שָׁלֹש-הַסְּעֻדּוֹת! –

---

[עַל-מַה-זֶּה]

מאת

דוד פרישמן

עַל-מַה-זֶּה, עַל-מַה-זֶּה,

הוֹ אִמְרוּ לִי, עַל מַה-זֶּה

מְרַפְרֵף וְחוֹזֵר לִבִּי,

מְרַפְרֵף וְחוֹזֵר שִׁירִי

וְשׁוֹאֵף וְנִצְבָּט וּמִתְלַבֵּט וּמִתְגַּעֲגֵעַ

כְּפַעַם בְּפַעַם מֵחָדָשׁ

לְאוֹתוֹ גַּן-הָעֵדֶן,

שֶׁשָּׁם בִּכְבָר הַיָּמִים פָּרַח לִי הָאשֶׁר?

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁאָבַד אֶשְׁאַל, וְעַל שֶׁאֵינֶנּוּ,

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁעָקְבוּ בְּחָזְקָה מַה-שֶּׁלִּי,

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁעִוְּדוּ אֶת-הַמְּעַט וְלֹא בִּצְדָקָה –

אַךְ לָמָּה, הוֹ אִמְרוּ,

לֹא אַבְלִיג כֹּה וְאֶשְׁכַּח

אוֹ לֹא אֶלְמַד לִשְׁכֹּחַ

אֶת אֲשֶׁר-לֹא יָשׁוּב

לָנֶצַח עוֹד, לָנֶצַח?

עַל שֻׁלְחָנִי קְלִפַּת-קוֹנְכָה

תַּעֲמֹד אַט וְהִיא הוֹמִיָּה,

יוֹם וָלַיְלָה עַל שֻׁלְחָנִי

הוֹמָה, הוֹמָה הַקּוֹנְכִיָּה.

עַל-מַה-זֶּה עַל-מַה-זֶּה

הוֹ אִמְרוּ לִי, עַל-מַה-זֶּה

הוֹמֶה תָּמִיד כָּכָה

הַקּוֹל בַּקּוֹנְכִיָּה,

וְעָרְגָה וְשָׁאֲפָה הַקּוֹנְכָה וְהִתְלָבְּטָה

וְשָאֲלָה אֶת נַפְשָׁהּ תָּמִיד

אֶל-הַיָּם אֶל-הַיָּם,

אֲשֶׁר-הֵקִיא אוֹתָהּ מִקִּרְבּוֹ בִּכְבָר-הַיָּמִים? –

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁהֵקִיא, אֶשְׁאַל, וְעַל הָעָוֶל,

וְלֹא עַל מַה-שֶּׁנִּכְרְתָה וְנִטְרְדָה מֵעוֹלָמָהּ,

וְלֹא עַל מַה -שֶּׁנִּתַּק פְּתִיל שֶׁל מַה שֶּׁהָיָה –

אַךְ מַה הוּא, הוֹ אִמְרוּ,

הַקּוֹרֵא לָהּ תָּמִיד וּמוֹשְׁכָהּ אֶל הַמָּקוֹם,

שֶׁשָּׁם פָּרַח אָשְׁרָהּ,

עַד כִּי גַּם-עַתָּה לֹא תּוּכַל בִּלְתִּי לָשִׁיר

אֶת שִׁירָהּ שֶׁלָהּ, אֶת-הַיָּשָׁן?

---

בלילה

מאת

דוד פרישמן

עִם חֲלוֹמִי וְעִם סוֹדִי נִשְׁאַרְתִּי

עֲרִירִי.

אֵלִי! הַהִפְרַזְתִּי לְהַאֲמִין

בִּי וּבְשִׁירִי?

יָדַעְתִּי: מוֹת אָמוּת, וְאִישׁ

מוֹתִי לֹא יְבַכֶּה.

מִנִּי-עֲרָפֶל עַל-גַּלִּי לֹא יֵרָאֶה

כּוֹכָב מְפַכֶּה.

שְׁנֵי סוּסִים קוֹדְרִים וַעֲיֵפִים

יִמְשְׁכוּ אֲרוֹנִי

וְצָהֲלוּ נְכָאִים, וְגֶשֶׁם טוֹרֵד

יֵרֵד בְּיוֹם אוֹנִי.

הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר הִפְרִיז

עַל חֲלוֹמוֹת נִדָּחִים.

אַךְ הִנֵּה מָחָר וְחַיָּיו וּצְלִילָיו –

חֲסָל! וּכְבָר נִשְׁכָּחִים.

---

עֲלָטָה

מאת

דוד פרישמן

לֹא יוֹם אַף לֹא לַיְלָה: דִּמְדּוּמִים הָיוּ

חַיָּי.

וְזֶה אֲשֶׁר-לֹא הָיָה וְזֶה אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה –

הָיָה מַאֲוַיָּי.

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אָרֹךְ אֶחָד – וְרַק לִרְגָעִים

יֵשׁ כִּי אִנָּעֵר.

אֲשַׁפְשֵׁף עֵינַי: עֲלָטָה. אַךְ פְּאַת-שָׁמַיִם אֶחָת

אֲדֻמָּה עַד-לְבָעֵר.

אַבִּיט וְכַף לֶעָיִן: הַאִם הוּא לִפְנוֹת-עֶרֶב?

הַאִם לִפְנוֹת-שַׁחֲרִית?

לֹא אֵדָע. וְלֹא אֵדַע אִם עַתָּה רַק אָחֵל

אוֹ אִם זֶה כְּבָר אַחֲרִית.

לֹא אָהַבְתִּי וְלֹא שָׂנֵאתִי. הוֹי אֵלִי, אֵלִי!

אַלְפֵי אַלְפֵי זוֹכִים

עֲמֵלִים עַל כָּל סְבִיבִי וְהוֹמִים פֹּה וְרוֹעֲשִׁים,

וְרִבְבוֹת אֻמְלָלִים בּוֹכִים,

וְגַלְגַּל מְנַסֵּר גַּלְגַּל וְשׁוֹרֶקֶת כָּל הַמְּכוֹנָה

וְהָעוֹלָם חַי וְקַיָּם.

אַךְ מַה-לִּי פֹּה אֲנִי וּמִי לִי פֹּה אֲנִי,

וְחַיַּי אַיָּם?

---

עלים, קבוצה ראשונה (I-X)

מאת

דוד פרישמן

עלים, קבוצה ראשונה (I-X)

מאת

דוד פרישמן

---

[הָיָה הַסְּתָו עַל-הָאָרֶץ]

מאת

דוד פרישמן

*

הָיָה הַסְּתָו עַל-הָאָרֶץ, רוּחַ לֹא־רוּחַ נָשָׁבָה,

וְכָבֵד הִתְנַשֵּׂא וְעָצֵל בִּשְׁמֵי-הָעוֹפֶרֶת הָעוֹף,

וְעֶרְיָה עָמְדָה הַתִּרְזָה וַאֲבֵלָה כְּנַעֲרָה נֶעֱלָבָה,

וְעֵץ הִתְלַחֵשׁ עִם אֶבֶן: בָּא סוֹף, בָּא סוֹף, בָּא סוֹף.

נָשְׁבָה לֹא-נָשְׁבָה הָרוּחַ. וְרוֹעֲשִׁים עָלִים וְנוֹשְׁרִים,

וְשֶׁמֶשׁ זְעוּמָה פּוֹרֶקֶת בְּאֵין-אוֹנִים קַו אַחֲרֵי קַו,

וְעָבִים עֲצֵלִים זוֹחֲלִים וּמְטַפְטְפִים אַט וְחוֹשְׁרִים

חַשְׁרוֹת נְטָפִים יְגֵעִים. – הָיָה עַל הָאָרֶץ הַסְּתָו…

הַזַּיְפָן! מָה אַתָּה מְחַקֶּה? הֵן הַסְּתָו הָאֲמִתִּי בִּלְבָבִי;

בְּחַדְרֵי חֲדָרָיו הַשּׁוֹמְמִים יָשׁוּד וִיהַלֵּךְ הַסְּתָו.

וְאַתָּה הֵצַצְתָּ אֶל-תּוֹכִי וְגָנַבְתָּ מִמֶּנִּי אֶת-סְתָוִי

וְעָשִׂיתָ לְךָ כְּמַתְכֻּנְתּוֹ וְחִקִּיתוֹ בַּחוּץ – וְלַשָׁוְא.

כִּי רְמִיָּה עָשִׂיתָ הַמְּלָאכָה! – מָה אַתָּה יוֹדֵעַ הַמְּחָקֶּה,

מַה-סְּתָו וּמָה רֵאשִׁית הַסּוֹף בְּאָדָם הֶחָי וּמַה-כְּאֵב?

וּמַה-זֹּאת נְשָׁמָה יְתוֹמָה עֵת קֵיצָהּ הַנִּרְצָח תְּבַכֶּה,

וּמַה זֶּה עָלִים נוֹשְׁרִים בַּלֵב, בַּלֵב, בַּלֵב?

---

תועים באויר ושטים

מאת

דוד פרישמן

תּוֹעִים בָּאַוִּיר וְשָׁטִים חוּטֵי שִׁלְהֵי-קַיִץ

לְבָנִים וְדַקִּים,

קִרְעֵי נְשָׁמָה אַחֲרוֹנִים שֶׁל-קַיִץ תַּם לִגְווֹעַ –

וְגַם הֵם נְמַקִּים.

תּוֹעֶה אֲנִי וְהוֹלֵךְ. אֵיזֶה שֶׁמֶשׁ שׁוֹמֵם

בַּמָּרוֹם לוֹהֵט.

מִן הַכְּפָר בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה מִתַמֵּר קִיטוֹר לָבָן,

וְנִדָּף וְרוֹהֵט.

הוֹי אֵלִי אֵלִי! וְלִי הֵן הָיָה קַיִץ

וְהָיתָה נְשָׁמָה –

וּקְרָעִים, אֶחָד אֶחָד, אֶל-הָאַוִּיר הוֹצֵאתִיהָ,

מְעַט פֹּה, מְעַט שָׁמָּה.

וְעַתָּה הֵמָּה תּוֹעִים, וְאַיֵּה לֹא יָדַעְתִּי,

חוּטִים חוּטִים דַּקִּים –

וְיַד מִי תְּקַבְּצֵם לִי? וּמִי מְקוֹרָם יַכִּיר?…

וְגַם הֵם נְמַקִּים.

---

פִּרְחֵי־זָהָב – עַל־הָאָרֶץ

מאת

דוד פרישמן

פִּרְחֵי־זָהָב – עַל־הָאָרֶץ

הֵם מוּטָלִים עַתָּה פְזוּרִים

וּמוּבָסִים, עָלִים עָלִים,

עָלֶה פֹה וְעָלֶה שָׁמָּה.

וּפִזְמוֹנִי תַם! – הַכִּנּוֹר

מֻשְׁלָךְ צָרוּד אֶל־תּוֹך פִּנָּה.

עַל־הָאָרֶץ מִתְגּוֹלָלִים

קְרוּעִים תָּוֵי הַמַּנְגִּינוֹת.

גַּם הַמְנַגֵּן עַצְמוֹ שׁוֹכֵב

דַּךְ וְחַלָּשׁ אֶל־פְּאַת מִטָּה,

נִים וְתִיר וִיגַע־הִרְהוּרִים –

עוֹד רַק מְעָט וְשָׁכַב אָרְצָה.

וְאֵת חָפַצְתּי – אֵיכָה אֵדַע?

אֲנִי יָדַעְתִּי רַק הָאַחַת:

גַּם עוֹד אַחֲרַי יִהְיוּ חַיִּים,

יִהְיֶה הַכֹּל כַּאֲשֶׁר הָיָה.

יִהְיֶה שֶׁמֶשׁ אֲשֶר־יִזְרָח,

יִהְיֶה שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר־יִשְׁקָע,

וּבַעֲלִיַּת־קִיר נֶחְבָּאָה

יִהְיֶה חוֹלֵם – אִישׁ כָּמוֹנִי.

וְגַם לָזֶה עוֹד יִהְיוּ פְרָחִים,

וְגַם לָזֶה תִהְיֶינָה זְמִירוֹת;

וְגַם הַלָּז עִם־פְּרָחָיו יַחְדָּו

וְעִם זְמִירוֹתָיו יִבּוֹל, יִבּוֹל.

וְעוֹלָם יִהְיֶה שׁוֹרֵץ, זוֹחֵל

עֲלֵי־אַרְבַּע עִם רֵיקוּתוֹ

הַנּוֹרָאָה וּבְחֶלְאָתוֹ,

שְׁרָץ וּשְׁרָץ – וְכֵן עַד־נֵצַח.

גַּלְגַּל חוֹזֵר, חוֹזֵר, חוֹזֵר,

מַה־שְּׂבַעְתִּיו עַד־לְגֹעַל!

הָיֹה, חָדֹל וְאַחַר הָחֵל –

חֲלִיפוֹת עוֹלָם וּבְלִי חֲלִיפָה.

גַּלְגַּל נֶצַח, וּבַגַּלְגַּל

יִתְדוֹת וָוֵי הַחִשֻּׁרִים –

אַךְ אֲנִי פֹה, וָו תָּקוּעַ,

מָה אֲנִי פֹה? מִי אֲנִי פֹה?

---

[עָלָה כּוֹכָבִי וַיָּצֶץ]

מאת

דוד פרישמן

עָלָה כּוֹכָבִי וַיָּצֶץ

אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי!

רָמַז לִי, רָמַז וַיִּקְרָא –

אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי!

וְדָפַק הָאשֶׁר עַל-דַּלְתִּי –

לֹא נַעְתִּי, לֹא זַעְתִּי!

“אִי לָךְ שָׁם, חוֹלֵם, הֵן תִּפְתַּח” –

לֹא זַעְתִּי, לא נַעְתִּי!

וּבְקוּמִי – וְהָיָה כְּבָר רִכְבּוֹ

רָחוֹק כְּדֵי פַּרְסָה.

רַק עוֹד כְּנַף שׁוֹטוֹ רָאִיתִי

לְנֹגַהּ הַחַרְסָה.

וּבַחוֹל כָּל-הַיּוֹם אָז רַצְתִּי

בְּעִקְּבֵי אוֹפַנּוֹ –

וְהוּא יוֹשֵׁב וְלוֹעֵג מֵרָחוֹק

דּוּמָם עַל-כַּנּוֹ.

---

לא אנכי חלמתי החלום

מאת

דוד פרישמן

[לא אנכי חלמתי החלום] / דוד פרישמן

*

לֹא אָנֹכִי חָלַמְתִּי הַחֲלוֹם –

אֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי הַפִּתְרוֹן;

אֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי, דָּרַשְׁתִּי;

“מַה-הֹוֶה”, “מַה-תַּכְלִית”, “מַה-יִּתְרוֹן”.

לֹא אָנֹכִי חָלַמְתִּי הַחֲלוֹם –

הָיָה לוֹ אַחֵר וַחֲלָמוֹ;

חָלַם לוֹ עוֹלָם כֹּה נִפְלָא,

וְסוֹד בּוֹ הִשְׁקִיעַ – וּסְתָמוֹ.

חָלַם לוֹ שֶׁמֶשׁ וָלַיְלָה,

חָלַם לוֹ חַיִּים וָמָוֶת,

וְשָׁמַיִם וְאֶרֶץ וְאָדָם

וְלֵב לוֹ – וּבוֹ גֵּיא צַלְמָוֶת.

וְאוֹתִי גַּם אוֹתִי רַק חָלַם –

מִין חַרְטֹם בֵּין חַכְמֵי חַרְטֻמִּים;

וַיַּחֲלֹם מִין לֵב לִי בַּקֶּרֶב,

וּבַלֵּב לִי מִין אוּרִים וְתֻמִּים.

וַאְנִי פֹּה כָּל-יָמַי רַק אֶדְרֹשׁ,

רַק אֶשְׁאַל אֶת-תֻּמַּי וְאֶת אוּרָי:

מַה פֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹ שֶׁל זֶה שָׁם?

וְחַיַּי מָה הֵמָּה וְיִסּוּרָי?

I

נִמְשָׁכִים וְזוֹחֲלִים הֶעָבִים אֲבֵלִים וַעֲצֵלִים וּכְבֵדִים –

לֹא אֵדַע אֵי-מִזֶּה בָאוּ, לֹא אֵדַע אֶל-אָנָה יֵלֵכוּ.

עַל-גָּדֵר דְּחוּיָה מִתְשׁוֹטְטִים צְלָלִים חִוְרִים וַחֲרֵדִים;

שְׁנֵי אַוְזֵי-בָר כְּחוֹלְמִים בַּלָּט עַל-הַיְאוֹר יִמָּשֵׁכוּ.

אַבִּיט. פִּתְאֹם אָחוּשׁ בְּלִבִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי

גֵר לְנַפְשִׁי אָנִי, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, רְחוֹקָה,

וּכְאִלּוּ בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה אֶת-עַצְמִי הַיּוֹם רָאִיתִי. –

עַל-נַחַל מַיִם שׁוֹמֵם צָפָה מֵרָחוֹק יְרוֹקָה.

הוֹי אֵלִי! וְלֹא עַל-רֵאשִׁית אֶחְשֹׁב וְלֹא עַל-מוֹתִי,

וְלֹא מֵאַיִן בָּאתִי וְאֶל-אָנָה אֵלֵךְ שָׁמָּה,

וְרַק אֶחָד הוּא הֲגִיגִי: הֱיוֹתִי זֶה הֱיוֹתִי –:

לָמָּה-זֶה הֶעֱלַתְנִי אֵלֶיהָ הָאֲדָמָה?

הָלַךְ אָדָם חוֹלֵם בַּיּוֹם וַיֵּבְךְּ בַּלֵּילוֹת –

לְמִי הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה נִדְרְשׁוּ, וְלָמָּה חָיָה?

וְלָמָּה רָעַד הַלֵּב הָרְעִידוֹת הָהֵן הָאֲפֵלוֹת?

וּמַה, אִם בָּכָה, נוֹסַף עַל-אוֹצַר סַךְ הַהֲוָיָה?

II

נָשְׂאוּ הָרִים רָאשֵׁיהֶם, אֶל-כִּפַּת עָבִים חָדָרוּ: –

גַּם-הֵם יִתְפּוֹרָרוּ!

גָּבְהוּ, שָׂגְאוּ אֲרָזִים, עַד-צִית הַשָּׁמַיִם נָגָעוּ: –

גַּם-הֵם יְגֻדָּעוּ!

גָּעֲשׁוּ, הִתְהוֹלְלוּ יַמִּים, שִׁשְּׁאוּ הַתְּהוֹם וְהִשְׁתּוֹבָבוּ: –

גַּם-הֵם יֶחֱרָבוּ!

וַאֲנִי אֲנִי הָאָדָם מְהַלֵּךְ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,

גֵּא עַל-מְעַט הַנְּשָׁמָה,

וְאֶמְשֹׁל בַּכֹּל, בַּכֹּל, וְאֶשְׁפּוֹךְ עַל-כֹּל אֶת-תּוֹכִי –

וְאָמוּת גַּם-אָנֹכִי!

בָּהָר אוֹ בַגַּיְא? – מִי יַבְדִּיל? מַשְׁמִים אֲהַלֵּךְ וְתוֹעֶה,

הָלֹךְ בִּכְבֵדוּת וְצוֹעֶה.

הוֹי לִבִּי, מָה אַתָּה עָיֵף, הוֹי לִבִּי, מָה אַתָּה כָבֵד! –

תֵּרָבֵד עַרְשִׂי, תֵּרָבֵד…

מִקֶּרֶב הַיַּעַר הַקּוֹדֵר עוֹלֶה מֵאַחֲרֵי הַצָּרִיף

רֵיחַ גֹּפֶר חָרִיף.

אֵדִים לְבָנִים מִתְקַפְּלִים. אֵי-שָׁם פִּתְאֹם לִי תֵרָא

לַהֶבֶת אֵשׁ בּוֹעֵרָה –

לֹא אַחַת הִיא, אִם-תֹּאכַל הָאֵשׁ חֲבִילַת נְעֹרֶת

אוֹ מִקְדָּש בְּבֵית-כַּפֹּרֶת?…

III

לַחוֹף! לַחוֹף! לִמְקוֹם הַסּוּף בַּקָּנֶה

יְפַטְפֵּט אַט בְּלִי-מַעְצוֹר סוֹדוֹת רַכִּים,

וּמִנִּי שְׁמֵי הַלַּיְלָה חִוְרֵי-תְכֵלֶת

קַוֵּי-אוֹר עֲנֻגִּים אַט מְפַכִּים.

בַּלָּט בָּא רוּחַ אֶל-הַסּוּף בַּקָּנֶה,

וְעַל-אָזְנוֹ חֶרֶשׁ בְּחָפְזָה סוֹד יָפֵחַ.

נָעוֹת, זָעוֹת הַשִּׁבֳּלִים עֵת יִשְׁמָעוּ;

כָּל-קְנֵה שִׁבֹּלֶת יֵבְךְּ וְיִתְיַפֵּחַ.

אַקְשִׁיב. – מַכְאוֹב אָנוּשׁ יִתְקְפֵנִי.

הוֹי, מָה אָבְלָה, עָגְמָה כָּל-הַנְּגִינָה!

הֲלֹא עַל-חַיִּים אֹבְדִים לַבֶּהָלָה

הֵם נוֹשְׂאִים עַתָּה פֹה בְנִיהֶם קִינָה.

IV

הַסְּעָרָה חָפַצְתִּי, אַךְ לֹא אֶת-הָרַעַם –

שׂוֹנֵא כָל-מֶחֱצָה הִנֵּנִי!

אִם שֶׁמֶשׁ לֹא תֹאבֶה לִי שַׂחֵק הַפַּעַם.

גַּם-אַתָּה, יָרֵחַ, מְנָעֵנִי.

וַאֲפֵלָה עֲבֻתָּה עָלַי הִתְגּוֹלָלִי,

לֵיל לְלֹא אוֹר וְכוֹכָבִים: –

אִם לֹא הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה גוֹרָלִי,

לֹא אֶחְפּוֹץ גַּם הָאֲהָבִים.

V

דִּבְּרָה אֵלַי הַדְּמָמָה, פִּטְפְּטָה אֵלַי הַדְּמָמָה

בִּמְשֹׁךְ כָּל-הַלַּיְלָה,

מִפִּנַּת זָוִית חֲשֵׁכָה, מִתִּקְרַת רֹאשׁ מִלְּמַעְלָה –

וַאֲשֶׁר לָאֲטָה עִמִּי בִּי שָׁמְעָה כָּל-הַנְּשָׁמָה.

לֹא קוֹל, לֹא נִיב וָהֶגֶה – וַאֲנִי מְפֹרָשׁ שָׁמַעְתִּי

כָּל-מִלָּה, כָּל-מִלָּה.

רֶגַע עֲבָרַנִי רַעַד וְרֶגַע כְּהָגוּת תְּפִלָּה –

וַאֲשֶׁר לִי הִגִּידָה, אֶת-כֻּלָּהּ, אֶת-כֻּלָּהּ יָדָעְתִּי.

בֹּקֶר וַעֲדַת בְּנֵי-אָדָם דִּבְּרָה וַתִּתֵּן אֶת-קוֹלָהּ

יוֹם תָּמִים, יוֹם תָּמִים.

וְאָזְנַי כָּבְדוּ כָכָה וְחוּשַׁי הָיוּ נִדְהָמִים –

לָמָּה שָׁמַעְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אָבִין קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה?

VI

בַּחוּץ הָעֲגָלָה עוֹמֶדֶת,

כְּבָר חָבוּשׁ וְצָרוּר הַצְּרוֹר.

הוּא הוֹלֵךְ לִנְסוֹעַ – חַיֶּיהָ

כְּאִלּוּ זֶה נִקַּב בָּם חוֹר.

מַבִּיטָה אַחֲרָיו. – מוֹשֶׁכֶת

הָעֲגָלָה בַדֶּרֶךְ בַּקֹּר;

וּבְלִבָּהּ רַק הָגוּת הָאַחַת:

גַּם-אָשְׁרָהּ שָׁם טָמוּן בַּצְּרוֹר.

VII

לִזְקֶנְתִּי סֵפֶר תְּהִילִים קָטָן –

מַה-בָּלִים עָלָיו וִישָׁנִים!

לָהּ נָתַן מַתָּנָה אֶת-סֵפֶר הַתְּהִלִּים

דּוֹד זָקֵן לִפְנֵי רֹב שָׁנִים.

וּכְפַעַם-בְּפַעַם בְּקָרְאָהּ הַתְּהִלִּים,

עֵינֶיהָ מַתְחִילוֹת דּוֹמְעוֹת –

הוֹי, זְקֵנָה, מָה חֲלוֹם-זֶה שֶׁעָבַר זֶה-עַתָּה

עָלַיִךְ מֵאָז מִן-הַחֲלוֹמוֹת.

VIII

הָיְתָה הַסְּעָרָה בַלָּיְלָה. הִרְעִישָׁה חַלּוֹנִים וְגַגּוֹת;

שָׁרְקָה לִרְגָעִים פִּתְאֹם שְׁרִיקַת יְלֵל מְמֻשָּׁכָה.

רֶגַע הֶחֱרִישָׁה. הִתְגַּבְּרָה, וַתַּרְקֵד עֵצִים וּפְלַגּוֹת –

סַעֲרִי לָךְ, סַעֲרִי, הָרוּחַ!

מַה-כֹּחֵךְ הַמְּעַט וּגְבוּרָתֵךְ?

בְּלִבִּי גְדוֹלָה הַסְּעָרָה אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה.

בֹּקֶר שָׂחֲקָה הַשָּׁמֶשׁ. הִקְשַׁבְתִּי: לֹא זָע כָּל-רוּחַ,

לֹא נָע כָּל-עָלֶה. גֻּלַּת הַשָּׁמַיִם הָיְתָה שְׁטוּחָה

עֲנֻגָּה וְרַכָּה כְיֶלֶד לְעֵת בְּחֵיק אִמּוֹ יָנוּחַ.

הָיָה כְּאִלּוּ קָרַשׁ

הָעוֹלָם מֵרֹךְ וְהִתְעַנֵּג –

וְאוֹתִי גַּם-אוֹתִי עָטְתָה כְּשִׂמְלָה חַמָּה הַמְּנוּחָה.

וּפִתְאֹם – –

הָחֳרַדְתִּי. רָחַשׁ לִבִּי דָבָר וְלֹא יָדָעְתִּי.

אֵימוֹת נָפְלוּ עָלָי. הָיְתָה כְּיָד בִּי שְׁלוּחָה,

וַתֹּאחַז בְּצִיצִית רֹאשִׁי וָאֱהִי כְּמוֹ קֻלַּעְתִּי –

אוֹי לִי, הַיִּרְאָה הַסְּתוּמָה! –

הָהּ אֵלִי! רַק לֹא מְנוּחָה…

יָרֵאתִי מִפְּנֵי מְנוּחָה! יָרֵאתִי מִפְּנֵי מְנוּחָה!

IX

נִרְמַס חֲצִיר עֵשֶׂב וַיִּשַּׁח לָאָרֶץ וַיִּשְׁכַּב סָרוּחַ,

מְקֻמָּט וּמְחַכֶּה

עַד-בּוֹא לוֹ מְעַט אוֹר וְחָיָה, עַד-יִפַּח וִיעוֹדְדוֹ רוּחַ. –

גַּם-אֲנִי מְחַכֶּה.

אַבִּיט: – אִשָּׁה עֲנִיָּה נוֹשׂאֵת תִּינוֹק בָּעֶרֶשׂ.

בִּימֵי כָל-הַחֹרֶף חָלָה לָמוּת, הִתְעַלֵּף עַד-לִישׁוֹן,

וְעַתָּה בָא רֵאשִׁית הָאָבִיב; אָז צָנוּם וְיָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ

נְשָׂאַתּוֹ אִמּוֹ הַחוּצָה בְעַרְשׂוֹ אֶל-קַו שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן.

וּפִתְאֹם יִהְיֶה עִם-רוּחִי: אֶקַּח אֶת-לִבִּי מִקֶּרֶב,

אֶת-לִבִּי הַיָּעֵף,

וְעַל כַּפַּי אֶשָּׂא אוֹתוֹ, אֶת-הַלֵּב הַמַּר וְהַזָּעֵף,

וְאֶשְׁטַח אוֹתוֹ לַשֶּׁמֶשׁ וְאַנַּח עַד-בּוֹא הָעֶרֶב –

וְאֲחַכֶּה.

X

בִּרְעָדָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה

יִשָּׁמַע בַּלַּיְלָה צְלִיל שִׁיר;

עַל-גְּדוֹת מֵי הַנַּחַל יִשְׁתַּפֵּךְ,

עַל-שָׂדֶה יִשְׁתַּפֵּךְ וָנִיר.

בַּרְבֻּר הַמַּיִם יְשׁוֹרֵר

אֶת-שִׁירוֹ הָאַחֲרוֹן בַּלָּט;

עַל-מָוֶת יְשׁוֹרֵר וְעַל-אַחֲרִית,

וִישׁוֹרֵר יָגֵעַ וָמָט.

שׁוֹשַׁנֵּי הַמַּיִם מַאֲזִינִים,

מַאֲזִינִים גַּלֵּי הַפָּז,

וְרָעַד בַּסּוּף הַקָּנֶה –

וּמְעַט עוֹד וְחָלַף וָגָז.

וּבְהַאְדִּים פַּאֲתֵי הַמִּזְרָח

בִּקְצוֹת הַשָּׁמַיִם בָּרֹם,

אָז יֶחְדַּל הַשִּׁיר מֵהִשְׁתַּפֵּךְ,

אָז יִשְׁכַּב הַמְשׁוֹרֵר דֹּם.

וּפְרוּשׂוֹת כְּנָפָיו וּשְׁלוּחוֹת,

וַעֲלֵיהֶן יוֹרֵד הַטָּל;

כָּכָה עוֹד יַבִּיט הַמְשׁוֹרֵר

בְּעֵינַיִם מֵתוֹת אֶל-עָל.

רַק מֵימֵי הַנַּחַל יִרְעָשׁוּ

אֲבֵלִים עַל-אַבְנֵי הַגִּיר,

וְעַל-פְּנֵי הַגַּלִּים יִרְעַד

בִּדְמָמָה עוֹד הֵד הַשִּׁיר.

I: הַדַּיָּגִים (שׁוֹטְלַנְדִּית)

שְׁלָשׁ-הֵמָּה דַּיָּגִים הַיּוֹצְאִים לְפָעֳלָם

בָּעֲרָפֶל, בָּאֹפֶל, עַל-בָּמֳתֵי הַיָּם;

הֵם הוֹגִים בִּנְשֵׁיהֶם, בִּבְנֵיהֶם וְאָהֳלָם,

בְּעֵינַיִם מַבִּיטוֹת אַחֲרֵיהֶם מִשָּׁם –:

הָעֲבוֹדָה לַגְּבָרִים, הַדְּמָעוֹת לַנָּשִׁים,

וּכְבֵדוֹת הַדְּמָעוֹת וְהַחַיִּים מַה-קָּשִׁים –

וְקוֹדֵר סוֹעֵר הַיָּם.

שְׁלָשׁ-נָשִׁים מַבִּיטוֹת מִמִּגְדַּל הַצּוֹפִים

הַיָּמָה, הַתְּהוֹמָה, לְנֹגַהּ אוֹר צָר;

מַבִּיטוֹת לַסְּעָרָה, מַבִּיטוֹת לַחוֹפִים:

כְּבָר צָפִים מְעַט קְרָשִׁים – וּמָשׁוֹט – וּשְׁאָר –:

הָעֲבוֹדָה לַגְּבָרִים, הַדְּמָעוֹת לַנָּשִׁים,

וְכוֹזְבִים הַגַּלִּים וּבוֹגְדִים הַקְּרָשִׁים –

וְסוֹעֵר קוֹצֵף הַיָּם.

שְׁלָשׁ-גּוּפוֹת מוּטָלוֹת עַל-פְּנֵי הַחוֹל דּוּמָם.

כְּבָר נוֹצֵץ הַשֶּׁמֶשׁ, כְּבָר שׁוֹקֵט הַחוֹף. –

שְׁלָשׁ-נָשִׁים מַבִּיטוֹת עַל-פְּנֵי הַחוֹל דּוּמָם,

מַבִּיטוֹת בְּאֵין אֹמֶר, מַבִּיטוֹת בְּאֵין סוֹף –:

הַדְּמָעוֹת לַנָּשִׁים, הָעֲבוֹדָה לַגְּבָרִים,

וּקְצָרִים הַיָּמִים וְהַחַיִּים מַה-מָּרִים –

וּמֵאִיר נוֹצֵץ הַיָּם.

II: שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ שְׁחוֹרוֹת (יַפּוֹנִית)

שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ שְׁחוֹרוֹת. מִן הַדֻּבְדְּבָנִים

פּוֹרְחִים, עָפִים, נוֹפְלִים עַל-פְּנֵי הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק

הַצִּיצִים הָרַכִּים וּלְבָנִים.

וְהַנְּעָרוֹת שָׁם מְחוֹלְלוֹת וְעֵינֵיהֶן בּוֹרְקוֹת בָּרֹק,

וַאֲדֻמּוֹת הַפָּנִים –

וַאֲנִי מְחוֹלֵל עִמָּן. שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ שְׁחוֹרוֹת…

עַל-פְּנֵי יְרַק הַדֶּשֶׁא בִּלְבֶן-הַדֻּבְדְּבָנִים

בֵּין מִטְרוֹת שַׁלְגֵי צִיצִים

מְחוֹלְלוֹת הַנְּעָרוֹת אֲדֻמּוֹת-שְׁחֻמּוֹת פָּנִים,

וְעֵינֵיהֶן רוֹבוֹת גִּצִּים, וְעֵינֵיהֶן בּוֹרְקוֹת חִצִּים –

וַאֲנִי מֵרָחוֹק אַבִּיט, אַבִּיט לְמַעֲצֵבָה.

שַׂעֲרוֹתַי הָפְכוּ שֵׂיבָה.

שַׂעֲרוֹתַי כְּבָר לְבָנוֹת. עוֹד מְחוֹלְלוֹת הַנְּעָרוֹת –

מָה רְחוֹקוֹת, מַה-זָּרוֹת!

וְהַדֻּבְדֻּבָן¹ עוֹדוֹ צָעִיר, וְהַגִּנָּה מַה-צְּעִירָה –

וַאֲנִי עֲטוּף אַדֶּרֶת יוֹשֵׁב אֶל-הַכִּירָה.

שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ לְבָנוֹת…

III: זְוָעוֹת

גֶּשֶׁם טוֹרֵד, גֶּשֶׁם דּוֹלֵף, טִיף-טוֹף, טִיף-טוֹף –

וְאֵין חֲלוֹף וְאֵין סוֹף.

וְאֵד עוֹלֶה, אֵד רוֹבֵץ, וּכְמוֹ בְדִיל עַל-הַלֵּב –

וְאֵין פֶּצַע וְאֵין כְּאֵב.

וְרַק טִיף-טוֹף, רַק טִיף-טוֹף, וְרַק אֵד וְרַק הֵד –:

לֵךְ רֵד! לֵךְ רֵד!

וְקוֹל צְלִיל מִן-הַחֹשֶׁךְ מַה-מְּמֻשָּׁךְ, מַה-זָּר –

וּכְמוֹ מָוֶת קָר.

מַה-קּוֹל זֶה, מַה-בְּכִי זֶה הָרוֹעֵד בַּיְקוּם? –

לֹא יָדַעְתִּי מְאוּם.

הוֹלֵךְ-וּבָא מָה. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט

וְיָד עָלַי יַט.

אפיקה

מאת

דוד פרישמן

---

שבועי שבועות

מאת

דוד פרישמן

שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת

גְּרַנַּדָּה נִלְכָּדָה. – קוֹל צֶלְצְלִים וָנֵבֶל

מֵהֵיכַל אַלְהַמְבְּרָה בַּלַּיְלָה רָעָשׁוּ;

בַּלַּיְלָה הַהוּא וּפֶרְנַנְדְּ וְאִיזֶבֶל

כָּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים: “מִן-גֵּו יְגֹרָשׁוּ”.

יְרָחִים יַחֲלֹפוּ וִירָחִים יַגִּיעוּ.

מִמְּרוֹם הַמִּגְדָּלוֹת קוֹלוֹת נִשְׁמָעוּ;

אַלְפֵי פַעֲמוֹנִים נִפְלָאוֹת הֵרִיעוּ

מִמְּרוֹם הַמִּגְדָּלוֹת. – הַיְּהוּדִים נָסָעוּ.

***

בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים וּזְהַב הַתַּפּוּחַ,

עַרְמוֹן וּתְאֵנָה עִם-גֶּפֶן אַדֶּרֶת,

שִׁפְעַת אוֹר-שֶׁמֶשׁ וּנְעִימוֹת הָרוּחַ –

מִי לֹא יַכִּירֵךְ, אַתְּ אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת?

וּשְׁקֵדִים לְבָנִים שָׁם תָּמִיד יִפְרָחוּ,

וּמְגָדִים מֻזְהָבִים נוֹתְנֵי כָל-רֵיחַ;

אַף תְּמָרִים נִשָּׂאִים פֹּארוֹתָם יִשְׁלָחוּ

וְעוֹמְדִים כַּחוֹלְמִים אֶל-אוֹר הַזּוֹרֵחַ.

וְעַרְמוֹנִים אֲדֻמִּים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם

אַךְ שָׁקֵט הָרוּחַ, אֵין כָּנָף נוֹדֶדֶת,

וְעָמְדוּ כַּחוֹלְמִים בִּשְׁנַת הַצָּהֳרָיִם –

מִי לֹא יַכִּירֵךְ, אַתְּ סְפָרַד נֶחְמֶדֶת?

אַף צֶאֱלִים נִטָּיוּ מֵעַנְפֵי הָרֹתֶם

וְאַלְפֵי קַפְרִיסִים לָעוֹבֵר יִקְרָאוּ;

עֲלֵיהֶם שָׁמַיִם אַרְגָּמָן וָכֶתֶם,

וְאַלְפֵי צִפֳּרִים עַל הָרִים יִצְבָּאוּ.

עַל-הָרֵי נֶוַּדָּה יִתְעַלֵּם¹ הַשֶּׁלֶג

וְעָטוּ עַל-שָׂפָם אֶת-בִּגְדֵי הַקֶּרַח,

וְנִבַּט לָאָרֶץ, שָׁם יִזַּל הַפֶּלֶג,

שָׁם צִיצִים יָצִיצוּ וּפָרַח הַפֶּרַח.

עַל סְיֶרַא-נֶוַּדָּה פָּרוּשׂ הַשֶּׁלֶג;

אַךְ אַדְמַת הַבִּקְעָה כֻּלָּהּ פּוֹרַחַת

מוּל מֵימֵי הַדַּארוֹ בִּתְעָלַת הַפֶּלֶג –

הַחֹרֶף מִמַּעַל וְקַיִץ מִתָּחַת.

וּמִי לֹא יֶאֱהָבֵךְ, אַתְּ אֶרֶץ נֶחְמָדָה?

מִי זִכְרֵךְ עוֹד יָסִיר מִלִּבּוֹ בַקֶּרֶב,

אִם רַגְלוֹ בְּקִרְבֵּךְ יוֹם אֶחָד עָמָדָה,

וַיַּרְא בָּךְ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב?

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת. מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר

מִמְּרוֹם הַמִּגְדָּלוֹת עוֹד קוֹלוֹת נִשְׁמָעוּ;

וַאֲנָשִׁים לַאֲלָפִים בֵּין סִבְכֵי הַיַּעַר

עַל שַׁדְמוֹת גְּרַנַּדָּה יִתְעוּ, יִסָּעוּ.

וּמִי זֶה הָעוֹזְבֵךְ, אַתְּ אֶרֶץ נֶחְמָדָה?

מִי זִכְרֵךְ עוֹד יָסִיר מִלִּבּוֹ בַקֶּרֶב,

אִם רַגְלוֹ יוֹם אֶחָד בְּקִרְבֵּךְ עָמָדָה –

וְעַל-פָּנָיו לֹא עוֹפְפוּ לַהַט הַחֶרֶב?

הָעָם כֻּלוֹ בוֹכִים – בָּם זָקֵן וָנָעַר,

בָּם חוֹלֶה וְכוֹשֵׁל, בָּם הָרָה, יוֹלֶדֶת,

אַךְ עָלִים הֵם נִשְּׁלוּ וּפוֹרְחִים בַּסַּעַר,

גּוֹזָלִים עַל-כַּנְפֵי צִפּוֹר נוֹדֶדֶת.

וּנְטוּשִׁים עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה כֻּלָּהַם,

וּנְבוּכִים בַּיַּעַר – עַל-חֵיק מֵינִקְתֵּהוּ

יִתְרַפֵּק הַיֶּלֶד, יָרִים כַּף פָּעַם,

אַף יַבִּיט תּוֹךְ-עֵינָהּ לִשְׁאֹל אַיֵּהוּ –

וּבוֹכִים עוֹד הֵמָּה. עַל-שִׁכְמָם יַסִּיעוּ

צְרוּרִים בִּשְׂמָלוֹת תּוֹרָה וָסֵפֶר;

וְחָצָץ מִמַּצְּבוֹת הָאֶבֶן הִקְצִיעוּ,

וְעָפָר מִקִּבְרוֹת מֵתֵיהֶם וָאֵפֶר;

אֵפֶר עֲצָמוֹת עַל-מוֹקֵד הֹעָלוּ. –

וְעַל-דְּרָכִים יַעַמְדוּ, יַחֲזִיקוּ בַפֶּלֶךְ,

יַבִּיטוּ וּנְתִיבוֹת עוֹלָם יִשְׁאָלוּ –

הַנְּתִיבוֹת נֶאֱלָמוֹת, גּוֹי אֻמְלָל וָחֵלֶךְ!

אוֹר שֶׁמֶשׁ עַרְבַּיִם, אוֹר מָתוֹק זָרוּעַ

עַל-פְּנֵי כָל-הַכִּכָּר; הַזְּבוּבִים שָׁקָקוּ.

עַל-בַּדּוֹ הַפֶּרַח לְאִטּוֹ יָנוּעַ,

עַד יָרְדוּ הַדְּבוֹרִים, אַף מָצוּ, יָנָקוּ.

וּלְמַעְלָה הָעוֹרֵב לִרְגָעִים צוֹרֵחַ –

וְאַחֲרָיו דּוּמִיָּה מִסָּבִיב מוֹשֶׁלֶת;

אָז תִּשְׁמַע הָאֹזֶן קוֹל מַר יִתְיַפֵּחַ,

קוֹל עֵדָה בַשָּׂדֶה – וְהִיא מִתְפַּלָּלֶת.

הָרִנָּה כָלָתָה. לֹא עוֹד יוֹרִידוּ

לָאָרֶץ רָאשֵׁיהֶם, לֹא יִתְפַּלָּשׁוּ;

לֹא עוֹד יָהִימוּ וּבְשִׂיחָם יָרִידוּ –

כָּל-בַּדֵּי עוֹר בְּשָׂרָם גֵּאוּת לָבָשוּ.

אָז עָמְדוּ הַדּוֹנִים וַיִּתְיַצָּבוּ –

שָׁלוֹם לָךְ, סְפָרַד, אַתְּ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת!

עוֹד רֶגַע הִבִּיטוּ אֶל-מָקוֹם עָזָבוּ –

הֱיִי שָׁלוֹם, סְפָרַד, אַתְּ אֶרֶץ בּוֹגֶדֶת!

“הֱיִי שָׁלוֹם!” דִּבֵּר דּוֹן יוֹסֵף בֶּן-אֶדֶר,

וְעַל-כְּתֵפוֹ הַטַּלִּית, עַל-מִצְחוֹ טֹטֶפֶת;

עַל-מִצְחוֹ הוֹד מוֹרָא, הוֹד קֹדֶשׁ וָהֶדֶר,

וּבְקִרְבּוֹ חָכְמָתוֹ מֵעֵינוֹ נִשְׁקֶפֶת.

וְיָדוֹ זֶה סֵפֶר הַתּוֹרָה חוֹבֶקֶת

וַיִּשָּׁקֶנָּה. – אָז דִּמְעָה חָרָגָה

מִמִּסְגְּרוֹת עֵינוֹ, אַף יָרְדָה, נָפָלָה –

לַדִּמְעָה הַזֹּאת מַה-נַּפְשׁוֹ עָרָגָה!

וּדְמָמָה מִסָּבִיב עַתָּה שַׁלָּטֶת.

"הֱיוּ שָׁלוֹם, אַחַי, אַל-נָא תִירָאוּ!

וִיהִי לִבְּכֶם סָמוּךְ וְרוּחֲכֶם שׁוֹקֶטֶת;

כָּל-רָעוֹת שֶׁהָיוּ כְּתֻמָּן כְּבָר בָּאוּ –

וְזִכְרוֹן כָּל-נַעֲשָׂה מִלִּבְּכֶם הַשְׁמִידוּ,

אַף נָסִיר מִלֵּב אֶת-אֶרֶץ עָזָבְנוּ;

אַךְ דֹּמּוּ וְאַל-נָא בַגּוֹיִם תַּגִּידוּ,

כִּי זוּ אֶרֶץ דָּמִים אָהַבְנוּ, אָהָבְנוּ.

מַה-לָּכֶם תִּבְכּוּ?" דּוֹן יוֹסֵף עוֹד טֶרֶם

אִמְרָתוֹ בִּצֵּעַ וְדִמְעָה חָרָגָה

מִמִּסְגְּרוֹת עֵינוֹ וְאַחֲרֶיהָ זֶרֶם –

הַזָּקֵן בָּכָה, כִּי רוּחוֹ בוֹ פָגָה.

"אַל תִּבְכּוּ – הוֹסִיף – הָאָרֶץ חָנֵפָה

תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ עַד גַּם הוּקָאוּ;

וַתְּחָרֵף אֵל עוֹשָׂהּ, לֹא אֶתְכֶם חֵרֵפָה –

סַפְּרוּ כִּי אֶרֶץ זוּ תִּשְׂנְאוּ, תִּשְׂנָאוּ.

סַפְּרוּ, כִּי אַחִים אֲחֵיהֶם עָקָבוּ –

אֲחֵיכֶם אֲחֵיכֶם עֲלֵיכֶם הֵזִידוּ,

עַד קָאָה הָאָרֶץ בָּנִים נֶאֱהָבוּ,

עַד אֶתְכֶם שָׁמַיִם מִתַּחְתָּם הִשְׁמִידוּ.

סַפְּרוּ, כִּי אֶרֶץ זוּ נִטְמְאָה, נִטְמָאָה

בְּרֹב גִּלּוּלֶיהָ וּכְרֹב לִכְשָׁפֶיהָ;

סַפְּרוּ, מֶה עָשְׂתָה וּשְׁאוֹל מֶה חָטָאָה:

לַהוֹרֵג הוֹצִיאָה אֵם אֶת-בָּנֶיהָ.

סַפְּרוּ, כִּי נִפְּצָה אֵם אֶל-הַסֶּלַע

אֶת-יוֹנְקֵי שָׁדֶיהָ וְנַפְשָׁהּ צוֹהֶלֶת;

וּפֶרְנַנְדְּ כִּי תִזְכְּרוּ וּבְשֵׁם אִיזַבֶּלַע –

וְרָגְזָה הָאָרֶץ וּתְהִי לְמַפָּלֶת.

מִקִּבְרוֹת אֲבוֹתָיו, מֵעַפְרוֹת פַּרְוָיִם,

שֻׁדַּד הַזָּקֵן; מֵעַרְשׂוֹ הַיֶּלֶד –

וַאֲנַחְנוּ נִמְלַטְנוּ בְּעוֹר הַשִּׁנָּיִם;

בַּיָּד רַק הַפֶּלֶךְ וְשַׂק עֲלֵי-גֶלֶד.

סַפְּרוּ, כִּי שִׂנְאַת עוֹלָמִים תִּשְׂנָאוּ,

כִּי תַעֵב תְּתַעֲבוּ הָאָרֶץ – אֱמֹרוּ;

כִּי חֶרְפַּת אִמְּכֶם לֹא תוּכְלוּ תִשָּׂאוּ –

הִקָּבְצוּ, שְׂאוּ יֶדְכֶם קֹדֶשׁ – וָאֹרוּ!"

נִדְמָה דוֹן יוֹסֵף. עַל-רָמַת הַגֶּבַע

קוֹמְמִיּוּת עוֹד יַעֲמוֹד וּפָנָיו מָה אוֹרוּ,

וְאַחֲרָיו הֵד-הָרִים יַעֲנֶה עוֹד שֶׁבַע:

“הִקָּבְצוּ, שְׂאוּ יֶדְכֶם קֹדֶשׁ – וָאֹרוּ!”

וַיִּתְקַבֵּץ הָעָם. – “גְּשׁוּ הִשָּׁבֵעוּ!”

“נִשְׁבַּעְנוּ!” קָרָאוּ וַיִּשְׂאוּ כַפָּיִם –

רַק הָרִים מִסָּבִיב שָׁמְעוּ, שָׁמֵעוּ,

וּלְמַעְלָה הֶאֱזִינוּ יְרִיעוֹת שָׁמָיִם.

"אַחַי, הִשָּׁבְעוּ, כִּי שׁוֹב לֹא תוֹסִיפוּ

עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֶל-אֶרֶץ הָרֶצַח;

אַחַי, הִשָּׁבְעוּ, כִּי הַטֵּף תַּטִּיפוּ

לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, וְחָדְלוּ לָנֶצַח, –

וְחָדְלוּ לָנֶצַח מִבּוֹא אֱלֵי-אֶרֶץ

אוׁכֶלֶת-יוֹשְׁבֶיהָ זאֹת וּמְשַׁכֶּלֶת;

וְנַפְשָׁם עַד-עוֹלָם זוּ אֶרֶץ לֹא תִרֶץ,

אֶרֶץ צָפָתְכֶם וּבְדִמְכֶם טוֹבֶלֶת.

אַחַי, הִשָּׁבְעוּ, כִּי הַשְׁבַּע תַּשְׁבִּיעוּ

בְּנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם מִשּׁוּב עוֹד אֵלֶיהָ;

הִשָּׁבְעוּ, כִּי זִכְרָהּ מִלִּבְּכֶם תַּסִּיעוּ;

הִשָּׁבְעוּ אַף אֹרוּ אָרוֹר יוֹשְׁבֶיהָ!

אֲרוּרָה הָאָרֶץ, אֲרוּרָה אַף תֶּהִי

כָּל-נֶפֶשׁ, כִּי תַחֵל מִכֶּם דְּבָרֶיהָ;

וְרָבְצָה בָּהּ אָלָה וָבָא לָהּ רַק נֶהִי

וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא² מֵעַמֶּיהָ!

אַחַי הִשָּׁבְעוּ!" – אָז קָמוּ נִשְׁבָּעוּ

וַיִּרְעֲמוּ “אָמֵן” בְּקוֹל וַיִּדֹּמּוּ;

וַתִּשְׁמַע הָאָרֶץ, שָׁמָיִם שָׁמָעוּ –

וּכְרוּבִים אָז שָׁמְעוּ הַבְּרִית וַיֵּרֹמוּ.

***

עוֹד שֶׁמֶשׁ עַרְבַּיִם זִיק אוֹרוֹת שׁוֹלַחַת

עַל-אֶרֶץ הַכִּכָּר; עוֹד זְבוּבִים שָׁקָקוּ.

וּבְשׁוּבָה יָנוּעַ הַפֶּרַח וּבְנַחַת;

עוֹד יָרְדוּ הַדְּבוֹרִים אַף מָצוּ, יָנָקוּ.

וּפְאַת הַשָּׁמַים בַּמַּעֲרָב אָדָמָה,

וַתִּלְבַּשׁ אַרְגָּמָן וַתְּהִי אֵשׁ אוׁכֶלֶת;

וּבְקִרְבָּהּ זֹה קַעֲרַת הַזָּהָב רֻקָּמָה,

יוֹרֶדֶת לְאִטָּהּ, נוֹפֶלֶת, צוֹלֶלֶת.

אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב. – בֵּין סִבְכֵי הַיַּעַר

מִמְרוֹם הַמִּגְדָּלוֹת עוֹד קוֹלוֹת נִשְׁמָעוּ;

עוֹד אַלְפֵי פַעֲמוֹנִים מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר

הִרְעִימוּ נִפְלָאוֹת. – הַיְּהוּדִים יִסָּעוּ…

---

[שָׁם בָּרָמָה]

מאת

דוד פרישמן

שָׁם בָּרָמָה, שָׁם נִשְׁקֶפֶת

חָרְבָּה שְׁמֵמָה אַף נוֹפֶלֶת,

וּבַלַּיְלָה שֵׁדֵי לַיְלָה

שָׁם יָחֹלוּ, שָׁם יִרְקֹדוּ.

אַךְ מִלְּפָנִים, בִּימֵי קֶדֶם,

שָׁם – עוֹד זוֹכְרִים – רָאֲתָה עַיִן

בַּיִת גָּדוֹל, בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

וּבַחוּרִים שָׁם לָמָדוּ.

וּבַחוּרִים שָׁם לָמָדוּ –

אַךְ בָּעֵמֶק שָׁם בָּאֹהֶל

יַחַד אֵם וּבַת יָשָׁבוּ;

בַּת לוֹקַחַת לֵב רוֹאֶיהָ.

שָׁם בָּרָמָה, שָׁם יִלְמָדוּ –

אַךְ גַּם נֶפֶשׁ יֵשׁ לַנַּעַר,

נֶפֶשׁ חֲפֵצָה; וְאֶחָד נַעַר

חָמַד, אָהַב הַנֶּחְמָדָה.

לַיְלָה, לַיְלָה, עֵת כִּי נָחוּ

הַבַּחוּרִים וַיִּישָׁנוּ

וַיְהִי עָזוּב בֵּית-הַכְּנֶסֶת –

שָׁם הַשְּׁנַיִם, שָׁם נוֹעָדוּ.

שָׁם יָשָׁבוּ, שָׁם נֶעֱצָבוּ,

וַיִּצְחָקוּ, אַף נָשָׁקוּ;

שָׁם שָׂמָחוּ, שָׁם נֶאֱנָחוּ –

אַךְ בָּא יוֹמָם כִּי נִתְפָּשׂוּ.

כִּי הַשַּׁמָּשׁ צָד אוֹתָמוֹ

כַּצִּפֳּרִים לִפְנוֹת בֹּקֶר…

וּבְמַקְלֵהוּ בַּרְזֶל עֶשֶׁת

הִכָּה, הִכָּה רֹאשׁ וּזְרֹעַ.

אָז אֶת-חָלְיוֹ שָׁם בָּרָמָה

חָלָה שְׁלשִׁים יוֹם הַנַּעַר;

גַּם הַנַּעֲרָה שָׁם בָּעֵמֶק

חָלְתָה שְׁלשִׁים יוֹם חָלָתָה.

אָז שָׁכָבוּ, אָז נֶעֱצָבוּ,

לֹא צָחָקוּ, לֹא נָשָׁקוּ –

וַיָּמוּתוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד,

גַּם הַנַּעֲרָה גַּם הַנָּעַר.

וּמִנִּי-אָז שָׁם נִשְׁקֶפֶת

חָרְבָּה שְׁמֵמָה וּמַפֹּלֶת,

וּבַלַּיְלָה שֵׁדֵי לַיְלָה

שָׁם יָחֹלוּ אַף יִרְקֹדוּ.

---

שְׁתֵּי קְעָרוֹת

מאת

דוד פרישמן

I

וּבְהַר נְבוֹ מֹשֶׁה. עַל-פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד

מִתְאַבֵּךְ הֶעָנָן וְיוֹרֵד וְרוֹעֵד.

וּמשֶׁה אִיש זָקֵן; כִּמְעַט עוֹד יָנוּעַ,

כִּמְעַט כַּפּוֹת רַגְלָיו עוֹד יַתִּיק וְצוֹעֵד –

אָז יִקְרָא לִמְשָׁרְתוֹ הַטּוֹב לִיהוֹשֻׁעַ:

"יְהוֹשֻׁעַ! בֶּן-עֶשְׂרִים אָנֹכִי וּמֵאָה –

כַּד-חֶרֶשׂ נִשְׁבֶּרֶת עַל-יַד הַמַּבּוּעַ –

וְרוּחִי מֶה עָיֵף, וְנַפְשִׁי נְכֵאָה;

לֹא אוּכַל, לֹא אוּכַל עוֹד עָבוֹד מֵעַתָּה;

אַךְ אַתָּה, תַלְמִידִי, הֵן אוֹנִים מְלֵאָה

וּלְשַׁד דְּמֵי נֹעַר זֹה נַפְשְׁךָ אַתָּה,

וּבְשָׂרְךָ מָה רַעֲנָן – רֵשׁ אַתָּה מְקוֹמִי

וַעֲבוֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן… מָה רוּחֲךָ חַתָּה?!

אַל אוֹתִי תִרְאֵנִי כִּי גָז מֶנִּי שְׁלוֹמִי,

אַל אֶהְיֶה אָנֹכִי לְמוֹפֵת אֵלֶיךָ:

אָנֹכִי אִישׁ-חֲלוֹמוֹת, וַחֲזוֹנַי וַחֲלוֹמַי

נָשַׁמּוּ, נָבוֹסוּ – אַךְ אַתָּה… עָלֶיךָ

הִמְטִירוּ שָׁמַיִם מַתָּנוֹת נִפְלָאוֹת

וְטוֹבוֹת מִמֶּנִּי; בְּיָדְךָ חֵילֶךָ,

בְּיָדְךָ גוֹרָלְךָ וַעֲתִידוֹת כָּל-בָּאוֹת,

כִּי אַתָּה אִישׁ-מַעֲשֶׂה, אִישׁ פֹּעַל וָכֹחַ,

וְזָרִים מַכְאוֹבוֹת לְךָ וְנוֹרָאוֹת

שֶׁל חוֹלֵם שׁוֹשַׁנִּים וּמוֹצֵא רַק חוֹחַ –

וְחָלֹם וְהָזֹה לֹא תֵדַע… וְאוּלָם

כִּי תַעֲלֶה לָקַחַת לְךָ כְּלִיל הַמַּלְקוֹחַ

הָאָהוּב לָאָדָם, אָז זְכֹר כִּי בַסֻּלָּם

מִתְרַגְּזִים הַשְׁלַבִּים מִתַּחַת רַגְלַיִם –

וְרַק אִם חָכַמְתָּ, וְעָבַרְתָּ אֶת-כֻּלָּם.

חֲכָם-נָא… עוֹד יֶלֶד וּבְאֶרֶץ מִצְרַיִם

הָיִיתִי וּלְפָנַי אָז שָׂמוּ שְׁתֵּי קְעָרוֹת:

בַּקְּעָרָה הָאַחַת זְהַב-פַּז-פַּרְוַיִם

וְאֵשׁ וְגֶחָלִים בַּשֵּׁנִית נִחָרוֹת.

וַאֲנִי – לֹא אֲכַחֵד – חָשַׁקְתִּי לָקַחַת

אֶת-קַעֲרַת הַזָּהָב עִם כָּל-הַיְקָרוֹת;

אַךְ הִנֵּה בָּא מַלְאָךְ מִמָּרוֹם, מִשַּׁחַת,

וַיִּדַּח יְמִינִי, וָאֶקַּח גֶּחָלִים

עִם לַבַּת שַׁלְהֶבֶת בָּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת…

הוֹשֵׁעַ! קַח זָהָב, קַח אַתָּה הַשְּׁקָלִים,

קַח אַתָּה מַה-תִּקָּח – אַךְ לֹא אוֹר זָרוּעַ,

לֹא אֵשׁ, לֹא זִיק נֹגַהּ… כָּל-אֵל רַק הֲבָלִים!

הֲתַחְפֹּץ כִּי תִהְיֶה כָמוֹנִי נָגוּעַ?

הֵן אַתָּה חָכַמְתָּ, תַּלְמִידִי יוֹשֻעַ!

II

גַּחֲלֵי אֵשׁ – מֵאָז אֵשׁ תֹּפֶת,

אֵשׁ אוֹכֶלֶת בִּי יוֹקֶדֶת;

וְאֶת-כָּל-חַדְרֵי לִבִּי מְלֵאָה,

וְעַל-לְשׁוֹנִי הִיא רוֹעֶדֶת.

אֵשׁ – אָז יַם-סוּף לִי בָקַעְתִּי

אַף עָבַרְתִּי תְהוֹם נוֹזֶלֶת;

אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי עוֹד אֵשׁ תֹּפֶת,

אֵשׁ יוֹקֶדֶת בִּי אוֹכֶלֶת!

אֵשׁ – וָאֶבְקַע צוּר, וּמַיִם

קַרְתִּי לִי בְיָד חוֹרֶדֶת;

אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי עוֹד אֵשׁ תֹּפֶת,

אֵשׁ אוֹכֶלֶת בִּי יוֹקֶדֶת!

מוֹקְדֵי עוֹלָם הֵם, וּלְעוֹלָם

לֹא יוּעַמּוּ, לֹא יִתַּמּוּ;

כִּי רַק אַבִּיט אָדָם רֶגַע –

וּמוֹרָשֵׁי לִבִּי חַמּוּ.

מוֹקְדֵי עוֹלָם, וּבַעֲלוֹתָם

אוֹכֵל, בּוֹעֵר בִּי הַמַּחַץ:

אִי לָךְ רָאֹה רַק נִלְחָצִים,

אִי לָךְ רָאֹה רַק הַלַּחַץ!

כִּי רָאִיתִי רַק נִגָּשִׂים

עִם הַדְּמָעוֹת בָּעֵינָיִם,

קָהָל גָּדוֹל, קְהַל עֲבָדִים,

וּמוּעָקָה עַל-מָתְנָיִם.

וּבִמְקוֹם שָׁם עָשׁוּק נוֹפֵל,

עוֹמֵד עוֹשֵׁק וּמְנַצֵּחַ;

וּבָמוֹתָיו בּוֹנֶה גִבּוֹר

עַל-יְסוֹדוֹת גֵּיא מַטְבֵּחַ.

וְאִם אָכַלְתִּי, אָז חָשַׁבְתִּי:

כַּמָּה עַתָּה זֶה יִרְעָבוּ!

וְאִם יָשַׁנְתִּי: – כַּמָּה עַתָּה

מִבְּלִי מָעוֹן לֹא יִשְׁכָּבוּ!

וּמִסָּבִיב כָּל-הַקָּהָל

רוֹאֶה, מַבִּיט כֹּל כָּמוֹנִי,

רוֹאֶה אָדָם, רוֹאֶה דֶמַע –

אַךְ לֹא יִרְאֶה אֶת-הָעֹנִי,

כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה רַק אָנֹכִי.

וּבִבְעֹר הָאֵשׁ יָצַקְתִּי

אִשִָׁי זֶה בְאַלְפֵי חֻקִּים;

אָז הוֹרֵיתִי, אָז צָעַקְתִּי:

בָּשָׂר תּאֹכְלוּ – תְּנוּ לָרְעֵבִים

מִן-הַמּוֹתָר לוּ-גַם גָּרֶם;

תְּנוּ מָה-תִּתְּנוּ, תְּנוּ וְלוּ-גַם

לֶקֶט קָצִיר, פֶּרֶט כָּרֶם.

שָׂדוֹת תִּקְנוּ – אַל לִצְמִיתוּת

יִצְבֹּר אִישׁ אֶת-כָּל-הַכָּסֶף;

הִנֵּה יוֹבְלוֹת: רַק אַל תַּחַת

יַד אֲחָדִים כֹּל יֵאָסֶף.

אִישׁ כִּי יָמוּךְ – אַךְ מִסָּבִיב

לָעֲגוּ, שָׂחֲקוּ אַף הִשְׁתָּאוּ;

אָז לִי פֶתִי, אָז לִי נָבִיא,

אָז לִי חוֹלֵם חֲלוֹם קָרָאוּ.

אֶת-כָּל-אֵלֶּה לִי עָשָׂתָה

לַבַּת אֵשׁ זֹאת הַדּוֹלֶקֶת

בִּי מֵאָז הֱיוֹתִי חוֹזֶה –

וְעוֹד אֶת-דָּמִי הִיא יוֹנֶקֶת.

אֶת-כָּל-אֵלֶּה לִי עָשָׂתָה

יַד הַמַּלְּאָךְ, כִּי הֵטִילָה

בִי הָאֵשׁ וּלְנֶגֶד חֶפְצִי –

הִיא אֶת-חַיַּי בִּי הִרְעִילָה.

הוֹי, אֲרוּרִים הַמַּלְאָכִים

נוֹתְנֵי אֵשׁ לָאִישׁ וָרוּחַ –

הֵן לֹא יִשְׁקוֹט זֶה מִזַּעְפּוֹ,

הֵן לָעַד לֹא עוֹד יָנוּחַ!

הִנֵּה שַׂבְתִּי אַף זָקַנְתִּי,

הִנֵּה יָמַי כְּבָר נִזְעָכוּ,

אַף עָיַפְתִּי, אַף יָגַעְתִּי –

אַךְ בְּלִבִּי לֹא נִדְעָכוּ

לַבּוֹת אִשִּׁי. אֻמְלָל, אֻמְלָל

אִישׁ בּוֹ תָמִיד אֵשׁ בּוֹעֶרֶת,

וְהוּא כַזָּר בֵּין עֵדָה זָרָה,

עֵדָה רוּחַ לָהּ אֲחֶרֶת!

III

אַךְ אַתָּה, יְהוֹשֻׁעַ, הֵן אַתָּה אִישׁ חָכָם –

עָלֶיךָ אֶסְמוֹךְ אֶת-יָדִי;

קוּם אַתָּה וַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן וְכַלֵּה

בְחָכְמָה אֶת-אַחֲרִית מַעְבָּדִי –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן, הֵן עַם זֶה עַם סָכָל,

וּתְהִי לוֹ בִן-רֶגַע לְמוֹשֵׁל;

וַאֲנִי יְדַעְתִּיךָ: הֵן אַתָּה לֹא יֵרַךְ

בְּךָ לִבְּךָ לְמַרְאֵה אִישׁ כּוֹשֵׁל –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

וּבְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּבְלִבְּךָ הֶחָזָק

הֵן תַּשְׂכִּיל לְהַכְבִּיד אֶת-עֻלָּם,

וְהָיוּ עֲבָדִים לְךָ עַד-הָעוֹלָם

וִילַקְקוּ רֻקְּךָ – וְאוּלָם –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

וְאוּלָם, בֵּן מַקְשִׁיב! אֶת-קַעֲרַת הַזָּהָב,

אַל תִּשְׁכַּח, יַקִּירִי, הַקְּעָרָה

עִם שִׁקְלֵי הַזָּהָב הַנּוֹצֵץ וּפְנִינִים

וּפָז וְכָל-אֶבֶן יְקָרָה –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

וּבְחַר-נָא, הוֹי, בְּחַר-נָא הַזָּהָב – אָז תִּדְרוֹךְ

בְּגַאֲוָה עַל רָאשֵׁי הַדַּלִּים;

וַעֲבָדִים לָרׂב לְךָ יִהְיוּ וּשְׁפָחוֹת

וְסוּסִים וַחֲמוֹרִים וּגְמַלִּים –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

אָז תִּצְלַח וְתִמְשׁוֹל בְּיָד בָּאֶבְיוֹנִים –

כִּי תִגְעַר וְשָּכְחוּ רִישָׁם;

אָז תִּצְלַח וְתַעֲמִיד מִלֶּכֶת גַּם-שְׁמָשׁוֹת –

כִּי תִגְעַר וְשָּכְחוּ אִשָּׁם.

רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

רַק חֲזַק-נָא וֶאֱמַץ-נָא וְחַזֵק אֶת-לִבְּךָ!

חֵן¹ תָּמִיד הָייתָ אִישׁ-חֲמֻדוֹת,

וְרֹךְ לֹא יָדַעְתָּ מֵעוֹדְךָ וַחֲנִינָה

וּרְגָשׁוֹת וּתְנוּעוֹת וּתְנוּדוֹת –

רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

וְאִם יֵשׁ עוֹד כִּי יִהְיֶה זִיק אֶחָד בִּלְבָבְךָ,

אוֹ יֵשׁ כִּי יַשְׁמִיעוּ אֶת-קוֹלָם

קְרָבֶיךָ לִפְעָמִים: אָז הַשְׁמֵד גַּם-אוֹתָם –

וְלֹא תִהְיֶה כָמוֹנִי לְעוֹלָם.

רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.

---

הַנְּדָבָה

מאת

דוד פרישמן

I

הֲתִזְכֹּרוּ? – "בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה

יִכָּתֵבוּ וּבְיוֹם-כִּפּוּר

יֵחָתֵמוּ: מִי לַחַיִּים,

מִי לַמָּוֶת" – אִם לַמָּוֶת,

אָז יָבִיאוּ סֵפֶר גָּדוֹל,

כֻּלּוֹ אֵשׁ כַּדָּם אֲדֻמָּה,

וּבָאֵשׁ כַּלַּיְלָה שְׁחוֹרָה

יָד כּוֹתֶבֶת בַּגַּחֶלֶת

אֶת-שֵׁם אִישׁ הַנִּגְזָר. הַשְּׂרָפִים יָחִילוּ;

הַטּוֹבִים יִבְכָּיוּ, הָרָעִים יָגִילוּ –

וּמַלְאַךְ-הַמָּוֶת כְּבָר יִלְטוֹשׁ מַאֲכֶלֶת.

אַךְ גַּם-אָז לֹא פַסָּה תִקְוָה

עוֹד מִבֶּן-הָאָדָם. תְּשׁוּבָה,

תְּפִלָּה, צְדָקָה עוֹד תַּעֲבֵרְנָה,

עוֹד תִּקְרַעְנָה אֶת-הַגְּזֵרָה.

אָז יָצוּמוּ כָל-הָעֵדָה

מִן הַבֹּקֶר עַד לָעֶרֶב,

וּמִזָּקֵן עַד לַנַּעַר

מִמַּעֲמַקִּים יִתְפַּלָּלוּ,

וּפְסוּקֵי הַתְּהִלִים הָעוֹלִים שָׁמַיְמָה

יַשְׁלִיכוּ כָל-פֶּשַׁע בִּמְצוּלוֹת הַמַּיְמָה –

אָז רַחֲמֵי אֵל מִפְּנֵי הַדִּין יִתְגַּלְגָּלוּ.

אִם גַּם-חֶרֶב עַל-הַצַּוָּאר

לֹא יִמָּנַע אִישׁ מֵרַחֲמִים –

אִם כָּל-אֵלֶּה לֹא יוֹעִילוּ,

אָז גַּם-אָז לֹא פַסָּה תִקְוָה.

אָז יָקוּמוּ כָל-הָעֵדָה

לָצֵאת כֻּלָּם אֶל-הַקְּבָרִים,

וּבִפְתִילִים אָז יָמֹדּוּ

אֶת-כָּל-קִבְרוֹת גֵּיא צַלְמָוֶת.

הַפְּתִילִים יִמָּשְׁכוּ, הַקְּבָרִים יִמֹּדּוּ,

הַמֵּתִים יָנוּחוּ, הַחַיִּים יַעֲמֹדוּ –

וִיחִי גַם הָעוֹמֵד בֵּין חַיִּים וּמָוֶת.

אַךְ לִפְעָמִים גַּם זֶה טֶרֶם

יוֹעִיל לָנוּ. אָז רַק עֵצָה,

עֵצָה אַחַת עוֹד נִשְׁאָרָה:

לִקְבֹּץ יָד-עַל-יָד “נְדָבוֹת”.

אַךְ לֹא נִדְבַת מַתְּנַת כֶּסֶף

וּכְמוֹ-כֵן לֹא נִדְבַת זָהָב:

נִדְבַת יָמִים, נִדְבַת שָׁנִים

הִיא הַנְּדָבָה הַמְבֻקֶּשֶׁת.

כָּל-אִישׁ מִן-הָעֵדָה שֶׁלִּבּוֹ יִדְּבֶנּוּ,

הוּא חֵלֶק מֵחַיָּיו לַחוֹלֶה יִתְּנֶנּוּ –

וּתְחִיָּה חֲדָשָׁה לוֹ מִנְחָה מֻגֶּשֶׁת.

אִישׁ אִישׁ יִתֵּן חֶלְקוֹ; אֶחָד

יִתֵּן יוֹם, הַשֵּׁנִי חֹדֶשׁ,

וְשָׁנָה תְמִימָה יִתֵּן שְׁלִישִׁי

אוֹ גַם-יוֹתֵר – אָז יִכְתֹּבוּ

אֵת כָּל-זֹאת עַל-קְלַף הַצֶּבִי;

אַחֲרֵי-כֵן וּבְטַלִּית יוּשַׂם

קְלַף הַצְּבִי בַאֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ

וּלְמִשְׁמֶרֶת יַנִּיחֻהוּ –

אָז רוּחוֹת הַנְּדָבוֹת יִנָּשְׂאוּ, יֵרוֹמוּ,

וּשְׂרָפִים יֵרֵדוּ, אַף יִטְווּ, יִרְקֹמוּ

חוּט חָדָש וּלְחַיֵּי הָאִישׁ יוֹסִיפֻהוּ.

חִידוֹת מִנִּי-קֶדֶם! כּוֹכְבֵי

אֵשׁ לִי אַתֶּן, הַמַּגִּיהִים

עוֹד בִּלְבָבִי יָמִים רַבִּים

אַחֲרֵי כֻבּוּ בַּשָּׁמַיִם;

אַלְפֵי מַרְאוֹת עִם חֶזְיוֹנוֹת,

עִם אַגָּדוֹת קַדְמוֹנִיּוֹת

יֶהֱמוּ בִי, יִרְעָשׁוּ – אַלְפֵי,

אַלְפֵי מִשְׁלֵי אִמְרֵי שָׁפֶר;

וּלְבָבִי בִי יִדְוֶה, אַף עֵינַי תִכְהֶינָה,

הָאוֹרוֹת יֶחְדָּלוּ, הָרוּחוֹת תַּעֲלֶינָה –

מִמַּעַל לִי תְלוּיִם שָׁמַיִם כָּאֵפֶר.

חִידוֹת קֶדֶם, מִשְׁלֵי שָׁפֶר!

גַּם בַּת-שׁוּעַ שָׁמְעָה אוֹתָם

עוֹד בִּהְיוֹתָהּ נַעֲרָה קְטַנָּה

וּמִתְרַפְּקָה עַל אֹמַנְתָּהּ –

עַתָּה, עַתָּה נַעֲרָה גָדְלָה

זֹאת בַּת-שׁוּעַ, אַף עֵינַיִם

לָהּ מַה-גְּדוֹלוֹת, וּשְׂפָתַיִם –

אֵין בָּאָרֶץ עוֹד כָּהֵנָּה;

וּסְגֻלּוֹת כָּל-עֹשֶׁר הַנַּעֲרָה יַכְתִּירוּ

וּפְנִינִים וַחֲמֻדוֹת עַל-בְּשָׂרָהּ יָאִירוּ,

וּשְׂמָלוֹת וּרְקָמוֹת עוֹד חֵן לָהּ תִּתֵּנָּה.

אַךְ מִמּוּל הֵיכָלָהּ נִצָּב

בַּיִת קָטָן, בֵּית-הַמִּדְרָשׁ,

מְקוֹם שָׁם הָעִלּוּיִים יוֹשְׁבִים

עַל-תּוֹרָתָם וַעֲבוֹדָתָם –

וּמֵהֶם הָאֶחָד נִבְחָר,

נַעֲלֶה הוּא עַל-כָּל-חֲבֵרָיו:

כָּל-לֵב אַחֲרָיו יוֹלִיךְ שֶׁבִי

עֵת מֵאִשּׁוֹ עֵינָיו אוֹרוּ!…

וּבְעַד חַלּוֹן בֵּיתָהּ הָעַלְמָה נִשְׁקֶפֶת

וּתְמוּנַת הַבָּחוּר מוּל עֵינָהּ חוֹלֶפֶת –

וּבְלִבָּהּ רַק חִידוֹת נִשְׁכָּחוֹת יֵעוֹרוּ.

II

"בִּמְצוּלוֹת הַיַּרְדֵּן שָׁם נֵזֶר יָנוּחַ,

חֲבוּר זָהָב כֻּלּוֹ וּמִקְסַם פַּרְוָיִם –

וּמִי אִישׁ יִמְשֶׁנּוּ מִתְּהוֹמוֹת הַמָּיִם

הוּא יִהְיֶה לְמֶלֶךְ וּבְחֶבְרוֹן מָשׁוּחַ;

וּמְלֹא כָל-הָאָרֶץ מִדָּן לִבְאֵר-שֶׁבַע

כָּל-שָׂדֶה לוֹ יִהְיֶה, כָּל-בִּקְעָה, כָּל-גֶּבַע".

שִׁירִי, הַנַּעֲרָה, הוֹי שִׁירִי,

שִׁפְכִי אֶת-לִבֵּךְ כַּמָּיִם –

הֵן חֵרֵשׁ הָאָדָם מִשְּׁמוֹעַ,

אוּלַי יַאֲזִינוּ שָׁמָיִם…

"בֵּמְצוּלוֹת הַיַּרְדֵּן שָׁם כִּנּוֹר יָנוּחַ,

חֲבוּר קַרְנוֹת שֵׁן הוּא עִם מֵיתְרֵי פַרְוָיִם –

וּמִי אִישׁ יַעֲלֶנּוּ מִתְּהוֹמוֹת הַמָּיִם

הוּא יהְיֶה לִמְשׁוֹרֵר נֶאְדָּרִי בָרוּחַ;

וּזְהַב פַּלְגֵי שִׁירִים שִׂפְתוֹתָיו יָקִירוּ,

וּבְנֵי דוֹר הָאַחֲרוֹן בִּשְׁמוֹ עוֹד יַזְכִּירוּ".

זַמְּרִי, אֻמְלָלָה, זַמֵּרִי,

קִרְעִי אֶת-לִבּוֹת הָאָבֶן –

תֵּרֶד-נָא, תֵּרֵד דִּמְעָתֵךְ,

אוּלַי עוֹד אָדָם לָךְ יָבֶן…

"עַל-חוֹף מֵי הַיַּרְדֵן שָׁם אֹהֶל נָטוּעַ,

הַמְעֻלָּף אוֹר עוֹלָם, אוֹר שֶׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת –

וּבָחוּר שָׁם יֵשֵׁב וּמְלֹא הוֹד תִּפְאֶרֶת

וּכְבוֹד זִיו תּוֹרָתוֹ עַל-פָּנָיו זָרוּעַ;

לוּ אַחֲרָיו מִיַּרְדֵּן אִישׁ זֶה יִקָּחֵנִי,

אָז נֵזֶר, אָז כִּנּוֹר תֵּת תַּחְתָּיו הִנֵּנִי!"

הֵילִילִי, עֲזוּבָה, הֵילִילִי –

אַךְ לָמָּה זֶה תִשְׂאִי עֵינָיִם?

הֵן רָחוֹק, רָחוֹק הַיַּרְדֵּן

וּגְבֹהִים מִמֵּךְ הַשָּׁמָיִם…

III

קוֹל צְוָחָה וָפָרֶץ: הִתְעַלֵּף הַנַּעַר,

חֲכַם הַחֲכָמִים, הַנּוֹדָע בַּשַּׁעַר!

קוֹל צְוָחָה וָפָרֶץ: הָעִלּוּי גּוֵֹעַ,

זֶה שֶׁמֶשׁ אוֹר עוֹלָם שׁוֹקֵעַ, שׁוֹקֵעַ…

קוֹל צְוָחָה וָפָרֶץ: הַנְּשָׁמָה גוֹסֶסֶת,

הִקָּבְצוּ, בְנֵי-יַעֲקֹב, אֶל-בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת!

וּכְבָר כָּל-הָעֵדָה בַהֵיכָל עוֹמֶדֶת,

וּתְפִלָּה בַאֲנָחָה מִלְּבָבוֹת חוֹרֶדֶת,

וּתְפִלּוֹת בֶּן-דָּוִד מִסָּבִיב תֶּהֱמֶינָה

וְעַל-כַּנְפֵי אֲנָחוֹת תַּעֲלֶינָה, תַּעֲלֶינָה.

וּכְבָר גַּם בָּעִיר כָּל-הַקֻּפּוֹת תְּצִלֶּינָה,

עַד מָלְאוּ כָל-כֶּסֶף, עַד עוֹד לֹא תְכִילֶינָה.

אַף שְׂדֵה בֵית-הַחַיִּים בִּפְתִילִים יָמֹדּוּ

וּלְאוֹר נֵרוֹתֵיהֶם הַלּוֹמְדִים יִלְמֹדוּ.

וַחֲנֻיּוֹת בָּרְחוֹבוֹת עַל-מַסְגֵּר סִגֵּרוּ –

הוֹי, קוּמוּ-נָא, עוּרוּ-נָא, לָמָּה תְפַגֵּרוּ?

וּכְבָר גַּם-הָרַב עִם דַּיָּנָיו הַשְּׁנַיִם

בָּרְחוֹבוֹת יַעַבְרוּ וּפוֹרְשִׂים כַּפַּיִם,

וּבְכַפָּם קְלַף צְבִי וּמֵחֶדֶר אֶל-חֶדֶר,

מִבַּיִת אֶל-בַּיִת הֵם עוֹבְרִים כַּסֵּדֶר,

וּנְדָבוֹת יִשְׁאָלוּ – לֹא נִדְבַת כָּל-כָּסֶף,

לֹא נִדְבַת כָּל-זָהָב עַל-יָדָם תֵּאָסֶף:

רַק נִדְבַת שְׁנוֹת יָמִים, שָׁבוּעַ אוֹ חֹדֶשׁ

אוֹ שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, זֹאת נִדְבַת הַקֹּדֶשׁ –

מָה רַבּוּ הַנּוֹתְנִים! זֶה יוֹם, זֶה יוֹמָיִם,

זֶה חֹדֶשׁ וָחֳדָשִׁים, זֶה כֵּפֶל כִּפְלָיִם.

וּכְבָר גַּם-הָרַבִּי הִתְנַדֵּב חֶלְקֵהוּ,

הִתְנַדֵּב חַ"י חֹדֶשׁ מִשְּׁנוֹת זִקְנָתֵהוּ –

וּגְבִיר הָעִיר נָתַן כָּאֵלֶּה וָאֵלֶּה –

וּבַת הַגְּבִיר נָתְנָה… הוֹי אֵלִי, אֵל פֶּלֶא!

מֶה חָרְדָה הַנַּעֲרָה, מֶה חָוְרוּ שְׂפָתֶיהָ

בְּרְאוֹתָהּ אֶת-רַב-הָעִיר נִגָּשׁ אֵלֶיהָ!

וּנְשִׁימוֹת אַפֶּיהָ מַה-כָּבְדוּ, עָמָקוּ,

וּבָבוֹת עֵינֶיהָ מָה חוּצָה חָמָקוּ!

הַס, הִנֵּה הָרַבִּי כְבָר עוֹמֵד עָלֶיהָ

וּמְדַבֵּר – אַךְ הִיא לֹא תִשְׁמַעְנָה אָזְנֶיהָ;

וּבְכָל-זֹאת כָּל-מִלָּה, כָּל-הֶגֶה יוֹדָעַת –

יוֹדַעַת מַה-יִּשְׁאַל, אִם גַּם-לֹא שׁוֹמָעַת.

וּפִתְאֹם קוֹל נוֹרָא, קוֹל זָר יִשָּׁמֵעַ:

"כָּל-חַיַּי, כָּל-חַיַּי לָאִישׁ הַגּוֵֹעַ!

"כָּל-שְׁנוֹתַי, לוּ-יִהְיוּ כִפְלַיִם כָּהֵנָּה,

לְאִישׁ זֶה כָּל-שְׁנוֹתַי, כָּל-שְׁנוֹתַי אֶתֵּנָה!

כָּל-יָמַי, כָּל-יָמַי מִמֶּנִּי הוֹי קָחוּ!" –

מֶה עָמְדוּ, מַה-נָּעוּ, מַה-כֻּלָּם נֶאֱנָחוּ?

IV

בַּלַּיְלָה הַהוּא עוֹד הִתְחָרְשׁוּ, רָעָשׁוּ

שְׁתֵּי רוּחוֹת גַּם-מַטָּה, גַּם-מָעְלָה,

וּשְׁתֵּיהֶן בַּדֶּרֶךְ נִגָּשׁוּ, נִפְגָּשׁוּ:

זֹאת יוֹרְדָה, זֹאת עוֹלָה בַלָּיְלָה.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, עֵת מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה

הַפַּעֲמוֹן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הִשְׁמִיעַ,

אָז פָּקַח הָעִלּוּי אֶת-עֵינָיו וַיֶּחִי –

וַיְהִי לוֹ הָאֵל לְמוֹשִׁיעַ.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, עֵת מִתוֹךְ הָאֲפֵלָה

הַפַּעֲמוֹן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הִשְׁמִיעַ,

אָז סָגְרָה בַת-שׁוּעַ עֵינֶיהָ וַתָּמָת –

וַיְהִי גַם-לָהּ אֵל לְמוֹשִׁיעַ.

---

קְרִיאַת הַתּוֹרָה

מאת

דוד פרישמן

I

עִיר עֲזוּבָה. מוּל הַנַּחַל

עוֹמֵד הֵיכַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

וּבַהֵיכַל עִם הַמִּזְרָח

נִשְׁעָן אֶל-הַקִּיר הָאָרוֹן.

עַל-עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ שִׁבְעָה

נִשְׁעָן שָׁם אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ;

וּבָאָרוֹן שִׁבְעָה סְפָרִים,

שִׁבְעַת סִפְרֵי-תוֹרָה טְמוּנִים.

עִיר עֲזוּבָה. מוּל הַנַּחַל

עוֹמֵד הֵיכַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

וּבַהֵיכָל שָׁם בַּתָּוֶךְ

תֵּרֶא עֵינְךָ אֶת-הַבָּמָה.

יוֹם יוֹם בָּאָה כָל-הָעֵדָה,

וּמִתּוֹךְ אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ

אֶל-הַבָּמָה הֵם מוֹצִיאִים

סְפָרִים לִקְרֹא; אַךְ בַּלַּיְלָה –

אַךְ בַּלַּילָה, עֵת תַּרְדֵּמָה

תִפּוֹל עַל-אֲנָשִׁים כֻּלָּם,

אָז יָבֹאוּ רַק הַמֵּתִים

אֶל-תּוֹךְ הֵיכַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת.

וּבִגְדֵיהֶם בִּגְדֵי לָבָן

מֵרָאשֵׁיהֶם עַד רַגְלֵיהֶם;

אֵזוֹר לָבָן, צָנִיף לָבָן,

אַף כֻּתֹּנֶת לְבָנָה כֻלָּהּ.

אַךְ מִמַּעַל לַכֻּתֹּנֶת

תִּדְבַּק טַלִּית טְווּיָה תְכֵלֶת,

וּמִצִּיצַת כְּנַף-הַטַּלִּית

יוֹרְדִים פְּתִילִים עַד לָאָרֶץ.

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ כָּל-הַמֵּתִים

מִקִּבְרֵיהֶם יִתְעוֹרֵרוּ,

קָהָל גָּדוֹל, מַחֲנֶה נוֹרָא –

עַד הֲקִיצָם כֻּלָּם כֻּלָּם.

אָז יָקוּמוּ אַף-יִסָּעוּ

קָהָל גָּדוֹל, מַחֲנֶה נוֹרָא –

עַד יָבֹאוּ אֶל-הַהֵיכָל,

עַד הִתְאַסְּפָם כֻּלָּם כֻּלָּם.

אָז יוֹצִיאוּ שִׁבְעָה סְפָרִים,

סִפְרֵי-תוֹרָה, מִן הָאָרוֹן;

וּבַסְּפָרִים יִקְרְאוּ כֻלָּם –

אִישׁ אִישׁ תִּהְיֶה לוֹ “עֲלִיָּה”.

“יַעֲמוֹד!” יִקְרְאוּ רֶגַע רֶגַע,

“יַעֲמוֹד כֹּהֵן!” " יַעֲמוֹד לֵוִי!"

" יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד גַּם-יִשְׂרָאֵל!" –

עַד-תֹּם כָּל-הַקָּהָל לַעֲלוֹת.

וּבְכַלּוֹת הַקָּהָל לַעֲלוֹת,

קְהַל הַמֵּתִים כֻּלָּם כֻּלָּם,

רַק הַלַּיְלָה עוֹד לֹא כָלָה –

אָז יַקְדִּישוּ אֶת-קְרוּאֵיהֶם

גַּם מִקֶּרֶב בְּנֵי-הַחַיִּים,

לָתֵת גַּם לָהֶם עֲלִיּוֹת –

וּבְקוֹל גָּדוֹל הֵמָּה קוֹרְאִים

אֶת-הַחַיִּים כִּי יָבֹאוּ;

אֶת-הַחַיִּים, שֶׁיִּמְצָאוּ

חֵן בְּעֵינֵיהֶם, יִקְרְאוּ לָמוֹ:

אֶת-הַזְּקֵנִים, אֶת-הַנְּעָרִים,

אֶת-כָּל-אֵלֶּה הֵמָּה קוֹרְאִים.

וְהָיָה אִישׁ בַּחוּץ כִּי-יַעֲבוֹר

עַתָּה לִפְנֵי בֵית-הַכְּנֶסֶת,

וְשָׁמְעָה אָזְנוֹ שְׁמוֹ הַקָּרוּא

עוֹלֶה אֵלָיו מִן-הַבַּיִת –

כִּי הַמֵּתִים יִקְרְאוּ אוֹתוֹ

לַעֲלוֹת עִמָּם אֶל-הַתּוֹרָה –

אָז הָאִישׁ הַזֶּה מוֹת יָמוּת,

אָז אֵין פְּדוּת לוֹ עוֹד מִמָּוֶת!

כֵּן לִי סִפְּרָה אִמִּי זְקֶנְתִּי

עֵת הָיִיתִי יֶלֶד קָטָן

וְעַל בִּרְכֶּיהָ הִתְרַפַּקְתִּי

בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, טֶרֶם יָצְאוּ

הַכּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם,

וְעַל הַקִּירוֹת נָדוּ, נָעוּ

צְלָלִים שְׁחוֹרִים וּכְמוֹ מֵתִים

עוֹטְפִים הֵם תַּכְרִיכִים שְּחוֹרִים, –

אָז שָׁמַעְתִּי: אִישׁ כִּי-יַעֲבוֹר

לִפְנֵי בֵית-הַכְּנֶסֶת לַיְלָה

וְאָזְנוֹ תִשְׁמַע שְׁמוֹ הַקָּרוּא

עוׁלֶה אֵלָיו מִן-הַבַּיִת,

כִּי הַמֵּתִים יִקְרְאוּ אוֹתוֹ

לַעֲלוֹת אֶל-הַתּוֹרָה עִמָּם –

אָז בָּא קִצּוֹ, אָז בָּא יוֹמוֹ,

כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי אֵלֶּה!

II

דּוּמִיָּה בַלָּיְלָה. בִּרְחוֹב בֵּית-הַכְּנֶסֶת

רַק לִבְנַת אוֹר סַפִּיר הַלְּבָנָה פוֹרֶשֶׂת.

עַל-חוֹמַת-הַבָּתִּים הַצְּלָלִים יִדּוֹדוּ:

שְׁנֵי צִלְלֵי אֲנָשִׁים – וּבְעָמְדָם יַעֲמוֹדוּ.

וּבְעָמְדָם יִשָּׁמַע קוֹל נַחַל-הַמָּיִם,

קוֹל הוֹמֶה מֵרָחוֹק עַד-אָזְנֵי הַשְּׁנָיִם.

– “הַאֻמְנָם כֵּן, מִרְיָם, אִין תִּקְוָה עוֹד לָנוּ?” –

“אֵין תִּקְוָה עוֹד, יוֹסֵף, אֱלֹהִים הֲדִמָּנוּ!” –

– "הֲדַבֵּר דִּבַּרְתְּ גַּם-עַל-לֵב אֲבוֹתָיִךְ? –

“דִּבַּרְתִּי!” – “אִם הֵמָּה לֹא נָשְׂאוּ פָנָיִךְ?” –

"לֹא נָשְׂאוּ, אַף-אָמְרוּ: עַד-יוֹמָם יָפוּחַ

לֹא יִתְּנוּ אֶת-בִּתָּם לִמְשׁוֹרֵר אִישׁ-רוּחַ,

הַשּׁוֹגֶה בַחֲלוֹמוֹת מִבֹּקֶר וְעַד-עֶרֶב

הַמְבַקֵּשׁ לָאָדָם לֵב עָמֹק בַּקֶּרֶב;

הַמְדַבֵּר מִשְׁפָּטִים עִם אֵילֵי הָאָרֶץ

וּבְלִבּוֹ יִתְהַלֵּל: הוּא יַעֲמוֹד בַּפָּרֶץ;

הַמְתַקֵּן עוֹלָמוֹת וּבְסוּפָה וָשָׂעַר,

הָאוֹמֵר… אַךְ לָמָּה-זֶה תִבְכֶּה, הַנָּעַר?"

אֵין עוֹנֶה, אֵין דּוֹבֵר. אַךְ חֶרֶשׁ בַּלָּיְלָה

יִשָּׁמַע קוֹל בּוֹכִים, וּמַעְלָה וָמָעְלָה.

– “הַאֻמְנָם כֵּן, מִרְיָם, אֵין תִּקְוָה עוֹד לָנוּ?”…

“אֵין תִּקְוָה עוֹד, יוֹסֵף, אֱלֹהִים הִפְרִידָנוּ!”

– “וּבְכֵן הָיֹה תִהְיִי לַסּוֹחֵר בֶּן-גַּעַל?” –

“כֵּן חָרְצוּ אֲבוֹתַי – הוּא יִהְיֶה הַבַּעַל!”

– “יְהִי שָׁלוֹם לָךְ, מִרְיָם!” – "גַּם-לְךָ שָׁלוֹם יֶהִי,

רַק הָסֶר-נָא, יוֹסֵף, מִלִּבְּךָ כָּל-נֶהִי!"

דּוּמִיָּה בַלָּיְלָה. בִּרְחוֹב בֵּית הַכְּנֶסֶת

רַק מַעֲטֵה אוֹר כֵּהֶה הַלְּבָנָה פוֹרֶשֶׂת.

מֵחוֹמַת-הַבָּתִּים הַצְּלָלִים יָרָדוּ –

עֵת אִישׁ מֵעַל אָחִיו הַשְּׁנַיִם נִפְרָדוּ.

אָז קַדְרוּת מִמַּעַל הִתְעַטְּפוּ שָׁמָיִם;

אַף-נִשְׁמַע מֵרָחוֹק רַק הֶמְיַת הַמָּיִם.

וּבָדָד בַּלַּיְלָה עוֹד הוֹלֵךְ הַנָּעַר –

הַבְתֹהוּ אֵין-דֶּרֶךְ הוּא תוֹעֶה בַיָּעַר?

III

בְּרָקִים וַחֲצָצִים עִם יִלְלַת רוּחַ,

עֱזוּז מִטְרוֹת-בָּרָד עִם אֵשׁ מִתְלַקַּחַת;

אַף אֵימָה חֲשֵׁכָה וּגְדוֹלָה תָנוּחַ

עַל-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחוֹרִים כַּשַּׁחַת

וַחֲצָצִים וּבְרָקִים עִם סוּפָה וָשָׂעַר,

אַף יִלְלַת רוּחַ מֵאֹפֶל הַלָּיְלָה –

עַד-מָתַי? עַד-מָתַי? הַאִם בְּתוֹךְ יַעַר

בִּתְהוֹמוֹת יִתְהַלֵּךְ, לֹא יַעֲלֶה עוֹד מָעְלָה?

אַף הָלְאָה הָלְאָה כַף-רַגְלוֹ דוֹרֶכֶת

עַד-קֵץ הַשָּׁמַים, עַד אַפְסֵי הָאָרֶץ –

עַד-אָנָה? עַד-אָנָה? הַאוֹתוֹ מוֹשֶׁכֶת

יַד אֵלִים לִמְקוֹם שָׁם אֵין צְוָחָה וָפָרֶץ?

וּפִתְאֹם הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשַּׁעַר

אֶל-מוּל בֵּית-הַכְּנֶסֶת, אָז אָזְנוֹ שׁוֹמָעַת:

“יַעֲמוֹד!” יִקְרְאוּ רֶגַע רֶגַע –

“יַעֲמוֹד כּהֵן!” " יַעֲמוֹד לֵוִי!"

“יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד גַּם יִשְׂרָאֵל!” –

"יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד עַתָּה יוֹסֵף! –

"יַעֲמוֹד יוֹסֵף בֶּן-אַבְרָהָם,

כִּי הוּא אֶחָד מִתּוֹכֵנוּ;

אַף חִכִּינוּ לוֹ עַד-עַתָּה –

יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד עַתָּה יוֹסֵף!"

אָז פַּחַד וּרְעָדָה יֶאֳחוֹז הַנַּעַר,

אָז יִרְאֶה אֶת-קִצּוֹ – וְנַפְשׁוֹ יוֹדָעַת.

אָז יָנוּס עַל-נַפְשׁוֹ כַּנָּס מִמַּהְפֶּכֶת,

עַד-אַפְסֵי הָאָרֶץ, עַד-קַצְוֵי שָׁמָיִם;

וְהָלְאָה אַךְ הָלְאָה – הַאוֹתוֹ מוֹשֶׁכֶת,

בִּזְרוֹעַ חֲזָקָה הֲמוֹת קוֹל-הַמָּיִם?

הַמַּיִם יִרְעָשׁוּ, הַמַּיִם יִגְעָשׁוּ,

וְעַל שְׂפַת מֵי-הַנַּחַל עוֹמֵד הַנָּעַר;

אַף “יַעֲמוֹד יוֹסֵף!” לוֹ חֶרֶשׁ יִלְחָשׁוּ –

מָה אָהוּב הַקֶּצֶף, מַה-נֶחְמָד הַסָּעַר!

וּזְרוֹעוֹת שְׁלוּחוֹת מִתּוֹךְ בֵּית-הַכְּנֶסֶת

וּזְרוֹעוֹת שְׁלוּחוֹת מֵעִמְקֵי הַמָּיִם,

וּזְרוֹעַ יָד חֲזָקָה וּגְדוֹלָה תוֹפֶשֶׂת

בּוֹ וּמוֹשָכֶת… אָז אוֹרוּ שָׁמָיִם!

אָז אוֹרוּ שָׁמַיִם בַּבֹּקֶר, וּבָאוּ

בְנֵי-הַדַּיָּגִים וַחֲרָמִים הֵבִיאוּ

וַיָּדִיגוּ דְגֵיהֶם. אָז חָרְדוּ אַף-נָעוּ,

כִּי גוּפַת אִישׁ מֵת בַּחַכָּה הוֹצִיאוּ.

---

שני קולות

מאת

דוד פרישמן

שְׁנֵי קוֹלוֹת / דוד פרישמן

הַשְׁמַעְתֶּם קוֹל דּוֹפֵק?… בֹּקֶר וָעֶרֶב

יָבֹא הַשַּׁמָּשׁ אַף-יַךְ בְּמַקָּבֶת,

עַד-נָעוּ לְקוֹלָהּ גַּם כְּלָיוֹת וָקֶרֶב –

וּבְאַחַד הַבָּתִּים אִשָּׁה יוֹשָׁבֶת.

אִשָּׁה עִבְרִיָּה, מֹרָטָה, מְמֻשֶּׁכֶת,

זְקֵנָה וַעֲזוּבָה, עֲנִיָּה וּמְיֻחֶסֶת;

וּבְשָׁמְעָהּ הַקּוֹל הִיא קָמָה לָלֶכֶת

אֶל עֶזְרַת הַנָּשִׁים בֵּיתָה הַכְּנֶסֶת.

הַשְׁמַעְתֶּם קוֹל צִלְצֵל?… עֶרֶב וָבֹקֶר

מִמִּגְדַּל הַפַּעֲמוֹן קוֹל יָרִיעַ;

בַּהֲרִיעוֹ וְרָעָה כַבִּירִים לֹא-חֵקֶר –

וְעַד אָזְנֵי הַגְּבֶרֶת קוֹל זֶה יַגִּיעַ;

בָּאַרְמוֹן בַּגַּן עִם מַעֲלֵה הַגֶּבַע

תֵּשֵׁב יַדְוִיגַה בּוּגִינְסְקַא הַגְּבָרֶת,

עֲנֻגָּה וּצְעִירָה וּלְבוּשָׁהּ שְׁלַל-צֶבַע;

וּבְשָׁמְעָהּ – אֶל בֵּית-הַתְּפִלָּה הִיא עוֹבָרֶת.

הַס! הִנֵּה נִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת הַשְּׁנַיִם…

וּשְׁתַּיִם הַנָּשִׁים קָמוּ, הָלָכוּ;

וּשְׁתֵּיהֶן נִפְגְּשׁוּ בֵין הָעַרְבַּיִם –

הַאִשָּׁה אֲחוֹתָהּ זָנְחוּ, שָׁכָחוּ?

„הוֹי בִּתִּי! ” „הוֹי אִמִּי! ”– אָכֵן מַחֲשֶׁבֶת

לִבָּן עַל שְׂפָתָן לֹא שָׁטְפָה, שֻׁפָּכָה;

וַתֵּלֶךְ הָאַחַת לְקוֹל הַמַּקֶּבֶת,

וּלְקוֹל הַפַּעֲמוֹן הַשֵּׁנִית הָלָכָה.

בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים הַזְּקֵנָה נִצֶּבֶת,

שׁוֹמֵמָה, דּוֹמֵמָה וְהִיא אַךְ נֶאֱנָחָה;

וּמִמַּעְיַן לִבָּהּ הִיא אַךְ שׁוֹאֶבֶת:

„שָׂא, אֵלִי, שָׂא-נָא לַשֶּׂה הַנִּדָּחָה… ”

וּבְעֵבֶר הָרְחוֹב הַשֵּׁנִי כוֹרַעַת

הַגְּבִירָה וּצְעִיפָהּ פָּרוּשׂ עָלֶיהָ;

נִצְּרָה עַל שְׂפָתָהּ, רַק עֵינָהּ דּוֹמַעַת:

כִּי „מַטֶּר דּוֹלוֹרוֹזָה ”שָׁם לְפָנֶיהָ. –

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא, הַכּוֹכָבִים הֵאִירוּ,

הַנָּשִׁים הַשְּׁתַּיִם שֵׁנִית נִפְגָּשׁוּ;

אָז אִשָּׁה אֲחוֹתָהּ יַחַד הִכִּירוּ,

אַף-עָמְדוּ וּשְׁתֵּיהֶן נִרְעֲשׁוּ, גֹּעָשׁוּ.

„הוֹי אִמִּי… הוֹי בִּתִּי… הִנְנוּ הִנֵּנוּ! ”

וְאִשָּׁה לִרְעוּתָהּ חָבְקָה וַתִּבְכֶּינָה;

„אָב אֶחָד לָנוּ; אֵל אֶחָד בּוֹרְאֵנוּ –

מַדּוּעַ נִבְגֹּדָה? ”… וַתִּשָּׁקֶינָה.

---

אגדות (שיר)

מאת

דוד פרישמן

І

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. – עַל-הַדַּרְגֵּשׁ

מוּל הָאֵם הַזְּקֵנָה יוֹשְׁבִים

כָּל-נִינֶיהָ וּנְכָדֶיהָ

הַבַּחוּרִים עִם-הַבְּתוּלוֹת.

כָּל-נִינֶיהָ וּנְכָדֶיהָ,

כָּל-הַקְּטַנִּים עִם-הַגְּדוֹלִים;

וּמְדַבֶּרֶת וּמְסַפֶּרֶת

סִפּוּרֶיהָ זֹה הַזְּקֵנָה.

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ הִיא דוֹבֶרֶת –

וּכְמוֹ טִפּוֹת מִיץ הַמָּתוֹק,

שֶׁמְּטַפְטֶפֶת אִמָּם לָמוֹ

אֶל-הַכּוֹס בִּהְיוֹת הַשַּׁבָּת.

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. – בָּעֲלָטָה

מִן-הַזָּוִית עוֹלִים סוֹדוֹת

עִם-הָרוּחוֹת וּמִתְנַשְּׂאִים;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא אוֹתָם.

עַל-הַקַּרְקַע רוֹבֵץ „יָקְטָן”,

זֶה הֶחָתוּל, וּמִתְמוֹדֵד,

זוֹקֵף זָנָב, מֵרִים גַּבּוֹ,

לוֹטֵשׁ עֵינָיו הַיְרַקְרַקּוֹת.

וּמְדַבֶּרֶת וּמְסַפֶּרֶת

סִפּוּרֶיהָ זֹה הַזְּקֵנָה –

וּמִסָּבִיב לָהּ הַקְּטַנִּים

שׁוֹמְעִים, שׁוֹמְעִים וּבִרְעָדָה:

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

צַדִּיק תָּמִים, צַדִּיק גָּדוֹל,

אִישׁ מִ „לַּמֶּ“ד-וָ”ו” נִסְתָּרִים –

יָדַע סוֹד שֶׁל קְפִיצַת דֶּרֶךְ.

יָדַע סוֹד – הַיְדַעְתֶּם אֵיכָה?

סַנְדָּל הָיָה לוֹ בִירֻשָּׁה

מִן-הַקָּדוֹשׁ מִן- „הַיְּהוּדִי”,

הוּא הַנִּקְרָא סְתַּם „יְהוּדִי”.

יָרַשׁ אוֹתוֹ זֶה הַיְּהוּדִי

יָד מִיָּד מֵאֵלִיָּהוּ;

וּמִמּשֶׁה – אֵלִיָּהוּ;

וּמִסִּינַי קִבְּלוֹ משֶׁה.

כֵּן נִתְגַּלְגַּל זֶה הַסַּנְדָּל

יָד מִיָּד, עַד קִבֵּל אוֹתוֹ

זֶה הָאִישׁ הַנִּסְתָּר חֶרֶשׁ –

כָּכָה עָשָׂה בוֹ נִפְלָאוֹת.

נָטַל אוֹתוֹ, נָעַל אוֹתוֹ,

יָצָא בוֹ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ,

פָּסַע פְּסִיעָה, פְּסִיעָה גַסָּה,

שִׁבְעָה מִילִים פְּסִיעָה אֶחָת.

פְּסִיעָה אַחַת – שִׁבְעָה מִילִים,

פְּסִיעָה שֵׁנִית – שִׁבְעָה מִילִים,

פְּסִיעָה שְׁלִישִׁית – שִׁבְעָה מִילִים; –

כֵּן לוֹ הָיְתָה קְפִיצַת דֶּרֶךְ!”

כָּכָה סִפְּרָה. וּבָעֲלָטָה

מִן-הַזָּוִית עוֹלִים סוֹדוֹת

עִם-הָרוּחוֹת וּמִתְנַשְּׂאִים;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא אוֹתָם.

אַךְ דּוֹבֶרֶת עוֹד הַזְּקֵנָה

וּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרֶיהָ;

וּמִסָּבִיב לָהּ הַקְּטַנִּים

יוֹשְׁבִים צְפוּפִים וּבִרְעָדָה;

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

צַדִּיק תָּמִים, צַדִּיק גָּדוֹל,

אִישׁ מִ „לַּמֶּ“ד-וָ”ו” נִסְתָּרִים –

הָיָה „רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה”.

הָיָה – אַךְ הַיְדַעְתֶּם אֵיכָה?

פַּעַם הָלַךְ לוֹ בַדֶּרֶךְ,

הוֹלֵךְ תּוֹעֶה וּבַשָּׂדֶה,

עַד הִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה.

פִּתְאֹם רָאָה: הִנֵּה בַיִת,

וּבַבַּיִת תִּשְׁעָה גְבָרִים

עוֹמְדִים אֶל-הַקִּיר וּמְחַכִּים –

חָסֵר אֶחָד רַק לַמִּנְיָן.

אַךְ בְּבֹאוֹ הִתְפַּלָּלוּ –

אָמְרוּ: אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא;

אָמְרוּ: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ

שְׁמוֹ – אַךְ מִי הֵם טֶרֶם יֵדָע.

אַךְ הַחַזָּן בָּאַחֲרוֹנָה

בָּא וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה,

לִהְיוֹת לוֹ לִגְמוּל וְשָׂכָר –

נָתַן לוֹ מִצְנֶפֶת קְטַנָּה.

קְטַנָּה הָיְתָה הַמִּצְנֶפֶת –

אָכֵן גְּדוֹלִים פִּלְאוֹתֶיהָ:

לָבַשׁ אוֹתָהּ – בּוֹ בָרֶגַע

הָיָה רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.

הֵסִיר אוֹתָהּ – בּוֹ בָרֶגַע

רָאוּ אוֹתוֹ כֻלָּם כֻּלָּם;

הָיָה אִישׁ כְּכָל-הָאָדָם,

חָדַל לִהְיוֹת אֵינוֹ-נִרְאֶה.

לָבַשׁ אוֹתָהּ – בָּא הָעִירָה;

לֹא רָאָהוּ אִישׁ בְּבֹאוֹ,

אַךְ הוּא רָאָה כֻלָּם כֻּלָּם –

הָיָה רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה”.

כָּכָה סִפְּרָה – בָּעֲלָטָה

מִן-הַזָּוִית עוֹלִים סוֹדוֹת

עִם-הָרוּחוֹת וּמִתְנַשְּׂאִים;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא אוֹתָם.

אַךְ הַזְּקֵנָה עוֹד דּוֹבֶרֶת

וּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרֶיהָ;

וּמִסָּבִיב לָהּ הַקְּטַנִּים

צְפוּפִים דְּחוּקִים אִישׁ לְרֵעוֹ.

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

צַדִּיק תָּמִים, צַדִּיק גָּדוֹל,

אִישׁ מִ „לַּמֶּד-וָ"ו” נִסְתָּרִים –

הָיְתָה לוֹ טַבַּעַת קְטַנָּה.

מִן-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה קִבֵּל

אֶת-טַבַּעְתּוֹ זֹאת; בַּחֲלוֹמוֹ

נִרְאָה שְׁלֹמֹה לוֹ – וּבֹקֶר

מָצָא אוֹתָהּ עַל-מִשְׁכָּבוֹ.

שָׂם רַק רֶגַע עַל-אֶצְבָּעוֹ

הַטַּבַּעַת: כָּל-בַּקָּשָׁה,

כָּל-מַאֲוַיֵּי לֵב וָחֵפֶץ

נַעֲשׂוּ לוֹ בְרֶגַע אֶחָד.

סְגֻלָּה הָיְתָה בַטַּבַּעַת:

כָּל-בַּקָּשׁוֹת תֵּעָשֶׂינָה,

עֵת אֵלֶיהָ תִגַּע אֶצְבַּע –

כָּכָה הָיְתָה הַטַּבָּעַת!”

כֵּן תְּסַפֵּר. – וּבַחֶדֶר

גָּדְלָה הָעֲלָטָה, רָבְתָה

שִׁבְעָתַיִם מִבַּתְּחִלָּה;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא חשֶׁךְ.

וּמֵחֶשְׁכַת קִיר-הַתַּנּוּר

נִשְׁמַע רַק עוֹד קוֹל הֶחָגָב,

וּמֵעַל הַקַּרְקַע נִרְאָה

רַק עוֹד לַהַט עֵינֵי „יָקְטָן”.

אַךְ הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים,

לָבוּשׁ בִּגְדֵי-תַלְמִיד תְּכֵלֶת,

קָם לְפִתְאֹם – וּבִלְשׁוֹנוֹ

שְׂחוֹק וְסֶפֶק רַב – וַיֹּאמַר:

„אִמִּי זְקֶנְתִּי! אֵם אֲהוּבָה!

מַה-תְּדַבְּרִי? מַה-תְּסַפְּרִי?

לֹא אַאֲמִינָה – הֵן כָּל-אֵלֶּה

רַק אַגָּדוֹת, רַק אַגָּדוֹת!”

ІІ

אוֹר הַבֹּקֶר. – עַל-הַדֶּשֶׁא

יוֹשְׁבִים שְׂמֵחִים כָּל-הַנְּעָרִים

וּבִרְפִידַת חָצִיר יוֹשְׁבָה

אִמָּם זְקֶנְתָּם כַּחוֹלֶמֶת.

כָּל-נְכָדֶיהָ, כָּל-נִינֶיהָ,

הַבַּחוּרִים עִם-הַבְּתוּלוֹת

יוֹשְׁבִים סָבִיב לָהּ – וּמְסַפְּרִים

הֵם כַּיּוֹם אֶת-סִפּוּרֵיהֶם,

וּבְחִפָּזוֹן הֵם מְסַפְּרִים

חִישׁ וְקַל, כִּמְעוּף כַּדּוּרִים,

שֶׁבֶּחָצֵר הֵם מְצַחֲקִים

יוֹם בְּיוֹם לִפְנוֹת הָעָרֶב.

אוֹר הַבֹּקֶר. – שִׁפְעַת נֹגַהּ

מִשְׁתַּפֶּכֶת מִשָּׁמַיִם,

וּמִקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה

אַוִּיר זַךְ כִּרְאִי הַזְּכוּכִית.

וּבָאַוִּיר זְבוּבֵי קַיִץ

עָפִים, הוֹמִים, וּבְכַנְפֵיהֶם

רוּחַ חָדָשׁ, קַיִץ חָדָשׁ –

כָּל-הָאָרֶץ הִתְחַדָּשָׁה.

אַךְ הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים

הוּא הַמְסַפֵּר אֶת-סִפּוּרָיו –

וּבִמְקוֹמָהּ אַט הַזְּקֵנָה

יוֹשְׁבָה, חוֹלְמָה וּמַאֲזִינָה:

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁבַע חָכְמוֹת;

הָלַךְ, לָמַד גַּם-הַשְּׁמִינִית –

בָּנָה לוֹ מְסִלַּת-בַּרְזֶל.

עַל-פִּי קִיטוֹר אוֹ אֱלֶקְטְרִית

הָלֹךְ הָלְכָה הַמֶּרְכָּבָה;

הָלְכָה חִישׁ, כִּמְעוּף הַבָּזָק

עָפָה עָפָה הַמֶּרְכָּבָה.

אִישׁ כִּי-יָשַׁב בָּהּ – כְּרֶגַע

הִנֵּה עָבַר שִׁבְעָה מִילִים;

רֶגַע רֶגַע שִׁבְעָה מִילִים –

כָּכָה תִהְיֶה קְפִיצַת-דָּרֶךְ!”

כֵּן יְסַפֵּר. – שִׁפְעַת נֹגַהּ

מִשְׁתַּפֶּכֶת סָבִיב סָבִיב.

וּמִקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה

אַוִּיר זַךְ כִּרְאִי הַזְּכוּכִית.

וּבְחִפָּזוֹן עוֹד יְסַפֵּר

זֶה הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים –

וּבִמְקוֹמָהּ עוֹד הַזְּקֵנָה

יוֹשְׁבָה, חוֹלְמָה וּמַאֲזִינָה:

,,הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁבַע חָכְמוֹת,

הָלַךְ, לָמַד גַּם-הַשְּׁמִינִית –

עָשָׂה לוֹ מְכוֹנָה קְטַנָּה.

וּבְגַלְגִּלִּים וּבְאוֹפַנִּים,

וּבִיתֵדוֹת וּבְטַבָּעוֹת

עָשָׂה, בָּנָה לוֹ הַמְּכוֹנָה –

בָּאֱלֶקְטְרִית בָּנָה אוֹתָהּ.

אִישׁ כִּי-יַעֲמוֹד אֶל-הַמְּכוֹנָה,

וְאֶל הַזְּכוּכִית בָּהּ כִּי-יַבִּיט –

אָז מִשָּׁם אֶת-כָּל-הָאָרֶץ

יַבִּיט, יִרְאֶה וּמִקָּרוֹב.

הוּא בַמִּזְרָח – יִרְאֶה מַעֲרָב,

וּבַמַּעֲרָב יַבִּיט מִזְרָח;

הוּא בַדָּרוֹם – יִרְאֶה צָפוֹן,

וּבַצָּפוֹן יַבִּיט דָּרוֹם.

וּמִפֹּה עַל-פִּי הַמְּכוֹנָה

יוּכַל לִרְאוֹת אֲמֵרִיקָה,

וּמִשָּׁם אִישׁ לֹא יִרְאֵהוּ –

כֵּן הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה!”

כֵּן יְסַפֵּר. – שִׁפְעַת נֹגַהּ

מִשְׁתַּפֶּכֶת סָבִיב סָבִיב,

וּמִקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה

אַוִּיר זַךְ כִּרְאִי הַזְּכוּכִית.

וּבְחִפָּזוֹן עוֹד יְסַפֵּר

זֶה הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים –

וּבִמְקוֹמָהּ עוֹד הַזְּקֵנָה

שׁוֹמְעָה, שׁוֹמְעָה וּמַאֲזִינָה:

,,הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁבַע חָכְמוֹת;

הָלַךְ, לָמַד גַּם-הַשְּׁמִינִית –

עָשָׂה לוֹ בַקִּיר טַבָּעוֹת,

טַבְּעוֹת זִרְמֵי פְתִיל אֱלֶקְטְרִית,

וּבָהֵנָּה שָׂם כַּפְתּוֹרִים;

אִישׁ כִּי-יָעִיק עַל-הַכַּפְתּוֹר –

יֵדַע רֵעוֹ בַקָּשָׁתוֹ,

יֵדַע כָּל-מַאֲוַיֵּי לִבּוֹ,

יֵדַע כֹּל בִּן-רֶגַע אֶחָד,

לוּ גַם-יִרְחַק אַלְפֵי מִילִים –

כֵּן הַסְּגֻלָּה בַטַּבָּעַת!”

כֵּן יְסַפֵּר. – מִשָּׁמַיִם

זִרְמוֹת שִׁטְפֵי מַעְיְנוֹת-אוֹרִים;

עַל-הָאָרֶץ הִשְׁתַּפָּכוּ;

כָּל-הָאָרֶץ מָלְאָה אוֹתָם

וּבָאַוִּיר צִירֵי קַיִץ,

קַיִץ חָדָשׁ, הִתְעוֹפָפוּ;

וּמִסָּבִיב נִשְׁמַע צִפְצוּף

קוֹלוֹת – אוֹתוֹת אָבִיב חָדָשׁ.

אַךְ לְאַט מֵחֲלוֹמוֹתֶיהָ

קָמָה, עָמְדָה אַף-הֵנִיעָה

רֹאשׁ הַזְּקֵנָה, וּבִתְלוּנָה

וּכְמַזְהִירָה אַט דִּבֵּרָה:

„הוֹי יְלָדִים! פְּתָאִים קְטַנִּים!

מַה-לַּזְּקֵנָה מַה-תִּלְעָגוּ?

לֹא אַאֲמִינָה – הֵן כָּל-אֵלֶּה

רַק אַגָּדוֹת, רַק אַגָּדוֹת!”

---

אֱלִילִים

מאת

דוד פרישמן

І

אַבְרָהָם אָבִינוּ! יָדַעְתִּי פָעֳלֶךָ,

עֵת נַעַר עוֹד קָטָן הָיִיתָ

וּבְחוּצוֹת אוּר-כַּשְׂדִּים עִם נַעֲרֵי-גִילֶךָ

שַׁעֲשׁוּעֵי יַלְדוּתְךָ חָצִיתָ.

וְעַל בִּרְכֵּי אֲמַתְלָא, זוֹ אִמְּךָ זְקֶנְתֶּךָ,

אֵם תֶּרַח אָבִיךָ, שִׁעֲשָׁעְתָּ,

וַעֲלִילוֹת אֱלִילֵי יְקַר-אֲבוֹתֶיךָ

עִם רַבּוֹת נִפְלָאוֹת שָׁמָעְתָּ.

וּלְתֶרַח אָבִיךָ בִּרְחוֹב עִיר-הַקֶּרֶת

בֵּית מִמְכַּר כָּל-צֶלֶם וָפֶסֶל:

עֲצַבֵּי עֵץ נֶחְמָד וֶאֱלִילֵי-תִפְאֶרֶת

וּתְרָפִים וּמַעֲשֵׂי כָל-כֶּסֶל;

וְתֶרַח אָבִיךָ אַךְ יָצָא הַחוּצָה,

כְּצֵאתוֹ יוֹם יוֹם אֶל-פָּעֳלֵהוּ –

אָז קַמְתָּ גַּם-אַתָּה וְאָמַרְתָּ: אָרוּצָה

וְאֶרְאֶה אֶת-שְׁלוֹם אֱלִילֵיהוּ.

וְקַרְדֹּם לָקַחְתָּ בְּיָדְךָ וּבָאתָ

לִמְקוֹם שָׁם הַפְּסִילִים עָמָדוּ,

וּבְשַׁאֲגַת קוֹל-אַרְיֵה „הֶאָח!” אָז קָרָאתָ –

וּפְסִילִים וֶאֱלִילִים רָעָדוּ.

וּפְסִילִים וֶאֱלִילִים לָאָרֶץ מִגַּרְתָּ

וַתְּשַׁבְּרֵם אָז שֶׁבֶר עַל-שָׁבֶר,

וּתְרָפִים וַעֲצַבִּים פּוֹרַרְתָּ, שִׁבַּרְתָּ –

אָז חֻצַּב לֶאֱלִילִים הַקָּבֶר.

וֶאֱלִילִים וּפְסִילִים מָחַצְתָּ, רִצַּצְתָּ

וַתִּפְרָץ-בָּם פֶּרֶץ עַל-פָּרֶץ,

וַעֲצַבִּים וּתְרָפִים קִצַּצְתָּ, פִּצְפַּצְתָּ –

אָז תַּמּוּ אֱלִילִים מֵאָרֶץ.

אַךְ אֶחָד הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם הוֹתַרְתָּ –

כֵּן, אָבִי, בַּסְּפָרִים קָרָאתִי,

וָאֶקְרָא, כִּי לוֹ גַם הַקַּרְדֹּם מָסַרְתָּ –

וּמְנוּחָה מֵאָז לֹא מָצָאתִי.

אַבְרָהָם אָבִינוּ! יָדַעְתִּי פָעֳלֶךָ,

יָדַעְתִּי כָל-מַה-שֶּׁעָשִׂיתָ,

עֵת נַעַר עוֹד קָטָן עִם נַעֲרֵי-גִּילֶךָ

בְּעִירְךָ אוּר-כַּשְׂדִּים הָיִיתָ.

אָבִינוּ אַבְרָהָם! יָדַעְתִּי פְעָלֶיךָ,

יָדַעְתִּי יָדַעְתִּי כָל-אֵלֶּה –

אַךְ אוֹי, לֹא כִלִּיתָ עַד-תֹּם מַעֲלָלֶיךָ,

כִּי בָאתָ עַד-אַחֲרוֹן וַתֵּלֶא!

אַבְרָהָם אָבִינוּ, חָכַמְתָּ, יָדַעְתִּי,

מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי כָל-טָעַם;

אַךְ עַתָּה שָׂאֵנִי, וּבְנַפְשִׁי נִשְׁבַּעְתִּי,

אִם לֹא הֲרֵעוֹתָ הַפָּעַם!

אָבִינוּ אַבְרָהָם! חָכַמְתָּ – אַךְ עַתָּה

שָׂאֵנִי, כִּי רָעָה פָעַלְתָּ;

הַפְּסִילִים הַקְּטַנִּים הֵן כָּרֹת כָּרַתָּ,

אֲבָל עַל-הַגָּדוֹל חָמַלְתָּ.

וַתִּמְעַט מִמְּךָ כָּל-זֹאת שֶׁעָשִׂיתָ,

וּבְיָדוֹ גַם קַרְדֹּם נָתַתָּ –

הוֹי אַבְרָם, הוֹי לוּ אֶת-הַקְּטַנִּים חִיִּיתָ

וְרַק אֶת-הַגָּדוֹל כָּרַתָּ!

ІІ

חָלַמְתִּי, רַב-כֹּחַ אָנֹכִי, עוֹד עֶלֶם –

וְעַל רֹאשׁ הַר נִצַּבְתִּי וָאֵרֶא הַצֶּלֶם,

הַצֶּלֶם הַגָּדוֹל עַד-בִּלְתִּי כָל-חֵקֶר:

„אָנֹכִי”, הוּא קוֹרֵא, „אָנֹכִי הַשֶּׁקֶר!”

וּבְיָדוֹ הַקַּרְדֹּם – וּכְבָרָק בָּאֶמֶשׁ

יְנוֹצֵץ בְּלַהֲטוֹ לִנְגֹהוֹת אוֹר-שֶׁמֶשׁ.

וְהַצֶּלֶם הַגָּדוֹל – הוֹי אֵימָה וָפֶגַע! –

רַק יִגְדַּל, רַק יִגְדַּל מֵרֶגַע לְרֶגַע.

וְעִמּוֹ הַקַּרְדֹּם גַּם-הוּא יִגְדַּל כָּכָה!

עַד-אֶפֶס עוֹד מָקוֹם מִדָּתוֹ אָרָכָה.

מַה-גָּדוֹל הַצֶּלֶם! עַד-שְׁמֵי הָרָקִיעַ

כְּבָר עָלָה בְגָבְהוֹ, כְּבָר רֹאשׁוֹ הִגִּיעַ.

וּמְלֹא אַפְסֵי תֵבֵל וּמְלֹא כָל-הָאָרֶץ,

וּשְׁאוֹל וְשָׁמַיְמָה הוּא יִפְרוֹץ כְּבָר פָּרֶץ,

וּבְיָדוֹ הַקַּרְדֹּם – הוֹי אֵל בַּשָּׁמַיִם!

אֵי יִהְיֶה הַמָּקוֹם, אֵי יִמְצָא יָדַיִם

הַקַּרְדֹּם הַנּוֹרָא הַלָּז, אִם עֲדֶנָּה

אֵין אַחֲרִית לַמִּדָּה וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנָּה?

מַה-גָּדוֹל הַצֶּלֶם! רַק זָהָב נִסְכֵּהוּ,

רַק זָהָב, רַק זָהָב הָרֹאשׁ וִירֵכֵהוּ.

וּצְלָמִים הַקְּטַנִּים מִסָּבִיב יִשְׁכָּבוּ,

כִּי אַחֲרֵי הֻכּוֹתָם הַשְּׁבָבִים נֶעֱזָבוּ,

וְהֵם אֶל-כָּל-פִּנָּה וּפֵאָה נִפְזָרוּ.

אָז שָׁרַק הַגָּדוֹל – וְאָז הִתְעוֹרָרוּ

גַּם-הֵמָּה כְרֶגַע מִמְּקוֹם שָׁם שָׁכָבוּ;

הִתְלַקְּטוּ, הִתְקַבְּצוּ, אַף-קָרְבוּ, קָרָבוּ,

כָּל-עֶצֶם אֶל-עֶצֶם, כָּל-שֶׁבֶר אֶל-שֶׁבֶר,

וַיִּחְיוּ מִקִּבְרָם אַף-נִצְּבוּ בַחֶבֶר.

מַה-גָּדוֹל הַמַּחֲנֶה, פֹּה יַחְדָּו אָרָחוּ!

וּצְלָמִים חֲדָשִׁים מֵעָפָר יִצְמָחוּ

מֵרֶגַע לְרֶגַע; אַף-הֵם עוֹד יַעֲמִידוּ

רַק דּוֹרוֹת חֲדָשִׁים וּבְצַלְמָם יוֹלִידוּ.

וְהַצֶּלֶם הַגָּדוֹל עוֹד עוֹמֵד מִלְּמָעְלָה!

כָּל-רַעְיוֹן בּוֹ חשֶׁךְ, כָּל-הֶגֶה – רַק לָיְלָה.

וּכְבָר גַּם אֶת-יָדוֹ הַגְּדוֹלָה הֵנִיעַ, –

וּבְיָדוֹ הַקַּרְדֹּם, – וְהוּא כְבָר הִגִּיעַ

עַד מְקוֹם שָׁם כָּל-קֹדֶשׁ… הַצִּילוּ! הַצִּילוּ!

הוֹי חִישׁ, רַק הַקַּרְדֹּם מִיָּדוֹ הַפִּילוּ!

הוֹי אָקוּם גַּם-אָנִי, וַאֲנִי גִבּוֹר עֶלֶם,

אֲנַסֶּה, אֶלָּחֵם וְאַכֶּה בַצֶּלֶם!

ІІІ

וָאִיקָץ. – אַבְרָהָם! הוֹי שְׁפָךְ-נָא רוּחֶךָ

עַל עֶלֶם אֵין-אוֹנִים וָכֹחַ;

אָז תָּבֹא גַם-אַתָּה בָזֹאת לִמְנוּחֶיךָ,

אָז אֶמְצָא גַם-אָנִי מָנוֹחַ.

חַזְּקֵנִי-נָא, אָבִי, כַּיּוֹם רַק הַפַּעַם

וּתְהִי-נָא כַבַּרְזֶל לִי זְרוֹעַ,

וְרוּחִי כָּאֵשׁ בִּי וְקוֹל לִי כָרַעַם –

אָז יָדִי אֱלִילִים תָּרֹעַ.

אָז אַכֶּה, אָז אֶתּוֹשׁ וְאֶתּוֹץ אֵין-חֵקֶר,

וּמָגוֹר לֹא אֵדַע וָפָחַד!

אֲדִקֵּם, אֲרִיקֵם מִבֹּקֶר עַד-בֹּקֶר,

וּקְטַנִּים וּגְדוֹלִים גַּם-יָחַד.

אַשְׁמִידֵם עַד-תֻּמָּם, אַאֲבִידֵם בָּרֶצַח,

עַד-אֵדַע, כִּי תַמּוּ כֻלָּמוֹ;

וַאֲנִי אִם אֲכַלֵּם, אָז אֵדַע: לָנֶצַח

לֹא יִחְיוּ עוֹד אַחֲרֵי מוֹתָמוֹ.

כֵּן אֶעֱשֶׂה לָהֶם – וּמִכֻּלָּם הַפֶּסֶל

הַגָּדוֹל לָאָרֶץ אַכְרִיעַ;

וַאֲנִי לֹא אֶחְמוֹלָה, לֹא אֶעֱשֶׂה הַכֶּסֶל,

עַד-אוֹתוֹ לִשְׁאוֹלָה אַצִּיעַ.

וְדוֹרוֹת יָבֹאוּ וּבָנִים יֻלָּדוּ

יְמַלְּאוּ גַם-הֵמָּה אַחֲרֵינוּ;

וְיֶתֶר הַפְּסִילִים, שֶׁעוֹד לֹא נִשְׁמָדוּ,

יַשְׁמִידוּ אַחֲרֵינוּ בָנֵינוּ.

וּבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם – אַבְרָהָם אָבִינוּ!

שׁוּר, דּוֹרוֹת חֲדָשִׁים הֵן קָמוּ,

וְלַעֲשׂוֹת קַרְדֻּמִּים חֲדָשִׁים יָבִינוּ,

וּבְקַרְדֻּמִּים אֵלֶּה יִלְחָמוּ.

וּבְקַרְדֻּמִּים אֵלֶּה אֱלִילִים יַשְׁמִידוּ

גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים גַּם-יַחַד,

עַד-כָּלָה אוֹתָמוֹ מֵאֶרֶץ יַאֲבִידוּ,

עַד-בִּלְתִּי יוֹתִירוּ אַף-אַחַד.

---

חֲלוֹם הַכַּלִּיף וּפִתְרוֹנָיו

מאת

דוד פרישמן

(מָשל קדמוֹני לדוֹר אחרון)

כַּלִּיף הָיָה בָאָרֶץ, הַכַּלִּיף עֶבֶד-אוּר-שְׁלֹמֹה,

וַיְהִי הוּא יָשֵׁן שְׁנָתוֹ, וַיַּחֲלוֹם וַיַּרְא בַּחֲלוֹמוֹ:

וְהִנֵּה עֵץ רַב-עֲנָפִים, גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה,

צוֹמֵחַ מִן-הָאָרֶץ וְעוֹלֶה בְאוֹר הַחַמָּה.

וּפִתְאֹם מִן-הַמִּדְבָּר רוּחַ סְעָרָה עוֹלָה,

רוּחַ-קֶטֶב סוֹעָה, חֲזָקָה מְאֹד וּגְדוֹלָה,

וַתָּנַע אֶת-הָעֵץ אַחַת אָנָה וְאַחַת אָנֶה,

כַּאֲשֶׁר יָנִיד אִישׁ בְּיָדוֹ מַקַּל-יָד אוֹ קָנֶה.

אָז שַׁחוּ כָל-עֲנָפָיו יַחְדָּו תַּחַת עֻלָּם,

אָז שֻׁפְּלוּ, נָפְלוּ אַרְצָה, אָז נִשְׁבְּרוּ כֻלָּם כֻּלָּם,

כָּל-עָנָף עִם-יוֹנְקוֹתָיו, כָּל-עָנָף עוֹד עִם-בַּדּוֹ,

וְלֹא נוֹתַר מִן-הָעֵץ בִּלְתִּי גִזְעוֹ רַק-לְבַדּוֹ.

הַכַּלִּיף קָם בַּבֹּקֶר, הַכַּלִּיף עֶבֶד-אוּר-שְׁלֹמֹה,

וַיִּקְרָא אֶת-חֲכָמָיו וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת-חֲלוֹמוֹ.

אָז קָם רַב-מָג הָאַשָּׁף, הוּא הָאִישׁ הַפּוֹתֵר

הַגָּדוֹל מִכָּל-אֶחָיו, כִּי הוּא הִתְחַכֵּם יוֹתֵר,

וַיִּקְרָא בְקוֹל וַיֹּאמַר: „עֵץ זֶה אוֹתְךָ יַלִּיף

כָּל-מַה-שֶּׁאַלַּה עוֹשֶׂה! יִתְבַּשֵּׂר אֲדוֹנִי הַכַּלִּיף:

כָּל-אַנְשֵׁי בְנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ יָמוּתוּ עַל-פָּנֶיךָ,

כָּל-קְרוֹבֶיךָ וְגוֹאֲלֶיךָ בְּחַיֶּיךָ לְעֵינֶיךָ!”

שָׁמַע הַכַּלִּיף וַיִּרְגַּז, וַיִּקְרָא אֶת-עֲבָדָיו

וַיְצַוֵּם: „קְחוּ הַפּוֹתֵר וּפִשְׁטוּ אֶת-בְּגָדָיו

וְרִמְסוּ עַל-בִּטְנוֹ אוֹתוֹ, וְגַם בַּעֲרָבוֹת רַכּוֹת

חַלְּקוּ לוֹ בְכֹחַ מֵאָה וְאַחַת מַכּוֹת,

וּמֵאָה וְאַחַת הַכּוּ בְמַטֶּה גַם עַל-רַגְלוֹ

הַיְמָנִית, וְיֵדַע הָאִישׁ כִּי קְסָמִים לוֹ וּמַג לוֹ!”

אָז פָּנָה מִשָּׁם הַכַּלִּיף, הַכַּלִּיף עֶבֶד-אוּר-שְׁלֹמֹה,

וַיִּקְרָא לְפוֹתֵר שֵׁנִי וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-חֲלוֹמוֹ.

הַחַרְטֹם כָּרַע וַיֹּאמַר: „יְחִי הַכַּלִּיף לְעוֹלָם!

חָכָם הַכַּלִּיף מֵאָדָם, וַאֲנִי רַק כְּסִיל וְגוֹלָם;

וְאוּלָם יֵדַע-נָא כַלִּיפִי: כַּלִּיפִי יַרְבֶּה יָמִים

מִכָּל-שְׁאֵרוֹ אֲשֶׁר עִמּוֹ אֶלֶף כָּכָה פְעָמִים,

וְהֶאֱרִיךְ מִכֹּל לִחְיוֹת, עַד-זִקְנָה יַאֲרִיךְ וְשֵׂיבָה,

כַּאֲשֶׁר יַאֲרִיךְ מֵעֲנָפָיו גֶּזַע הַמַּצֵּבָה.

הִנֵּה זֶה דְבַר הַחֲלוֹם. – יְחִי הַכַּלִּיף לְעוֹלָם!

וְהַכַּלִּיף חָכָם מֵאָדָם, וַאֲנִי רַק כְּסִיל וְגוֹלָם!”

שָׁמַע הַכַּלִּיף וַיִּשְׂמַח וַיָּגֶל וַיָּאֶר פָּנָיו

לָאִישׁ הַפּוֹתֵר הֶחָכָם, הוּא הַמָּג הֶעָנָו,

וַיְצַו עֲבָדָיו לֵאמֹר: „תְּנוּ לוֹ גְמַלִּים חֲמִשִּׁים,

וַעֲיָרִים תְּנוּ לוֹ שְׁלשִׁים וּפָרִים מֵאָה וְשִׁשִּׁים,

וְשִׁקְלֵי זָהָב טָהוֹר כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים

וּבְחוּצוֹת הָעִיר קִרְאוּ לְפָנָיו: רַב-הָאַשָּׁפִים –

וְיֵדְעוּ כָל-יוֹשְׁבֵי בַגְדַּד, כִּי חָפֵץ אֲנִי בִיקָרוֹ,

כִּי הֵיטִיב מְאֹד לִפְתּוֹר, כִּי הִשְׂכִּיל בְּמַאֲמָרוֹ!”

וּבַחֲצַר הַכַּלִּיף אִישׁ, וְהוּא אִישׁ תָּם וְנָבָר,

אֲשֶׁר שָׁמַע מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד-אַחֲרִיתוֹ כָל-הַדָּבָר,

וְלֹא יָכֹל עוֹד הִתְאַפֵּק וַיֹּאמַר: „הוֹי, אֵל נוֹרָא!

מַה-פֵּשֶׁר כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? הֵן לִכְאוֹרָה

רַק רַעְיוֹן אֶחָד בִּטְּאוּ הַפּוֹתְרִים גַּם-שְׁנֵיהֶם,

גַּם-הָרִאשׁוֹן וְגַם-הַשֵּׁנִי, וּכְפִי-הַנִּרְאֶה אֵין בֵּינֵיהֶם

אֶלָּא שִׁנּוּי-לָשׁוֹן לְבַדּוֹ, וְאִם אֵפוֹא עַל-כָּכָה

זֶה יוּסַר וְיֵעָנֵשׁ וְזֶה יִשָּׂא כָל-בְּרָכָה?”

וְשָׁם גַּם-אִישׁ „מְבַקֵּר” הַכּוֹתֵב לְכִתְבֵי-עִתִּים,

אִישׁ הַמַּשְׁלִיךְ עַל-סְבִיבָיו דִּבְרֵי תוֹרָה כְפִתִּים.

וַיַּעֲנֵהוּ זֶה וַיֹּאמַר: „הוֹי יְדִידִי הַתָּמִים!

שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר-אֹמַר: דַּע, כִּי לִפְעָמִים

לֹא הַתֹּכֶן הוּא הָעִקָּר, בִּלְתִּי-אִם הַצּוּרָה,

לֹא הַנֶּאֱמָר לִכְשֶׁעַצְמוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא כַשּׁוּרָה,

לֹא מַה-שֶּׁתֹּאמַר, רַק אֵיךְ שֶׁתֹּאמַר הַדְּבָרִים –

חָק-הוּא לַחַרְטֻמִּים וְגַם לְכוֹתְבֵי הַמַּאֲמָרִים”.

---

דָּנִיאֵל בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת

מאת

דוד פרישמן

מִן-הָאָדָם אָנֹכִי נִמְלָט, מִן-הַחַיָּה

הָרָעָה מִכָּל-הַחַיּוֹת,

וַאֲלֵיכֶם אָנֹכִי נִמְלָט,

פְּרִיצֵי-הַחַיּוֹת בַּגּוֹב הַזֶּה;

פֹּה הִנֵּה יוּנַח-לִי…

פֹּה, יָדַעְתִּי, מָעוֹן לַחַיָּה

וְאָדָם אֵין בּוֹ –

בְּרוּכָה לִי תִהְיֶה הַחַיָּה בַיָּעַר!

וּבְהָנִיק הַכְּפִירָה גוּרֶיהָ,

עֵת דִּמְדּוּמֵי-עֶרֶב עוֹטֶה כָל-הַסְּבָךְ

וְנִרְדָּם הַיָּעַר, –

וְהֶחֱלִיקָה הַכְּפִירָה רַעֲמָתָם

וְסִפְּרָה לְגוּרֶיהָ כָּל-הַנּוֹרָאוֹת וְהַבַּלָּהוֹת

אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לָאָדָם,

וַאֲשֶׁר רַק הָאָדָם יַעֲשֶׂה כְמוֹהֶן,

וַאֲשֶׁר לֹא תַעֲשֶׂה כְמוֹהֶן כָּל-חַיָּה –

וְשָׁמְעוּ הַגּוּרִים וּפָעֲרוּ אֶת-לוֹעָם

וְנִשְׁמְטוּ שְׁדֵי הַכְּפִירָה מִבֵּין-שִׁנֵּיהֶם

וְנוֹתַר הֶחָלָב עַל-לְשׁוֹנָם –

וְהַאֲמֵן לֹא יַאֲמִינוּ.

כִּי יֶלֶד הָיִיתִי עִם-אֲבוֹתַי –

אֵי עַתָּה אֲבוֹתַי? אֵי אָבִי? אֵי אִמִּי?

וְהַמַּרְאוֹת, אֲשֶׁר רָאִיתִי

בַּיָּמִים הָהֵם הַנּוֹרָאִים,

כַּעוֹפֶרֶת צָלְלוּ בְנִשְׁמָתִי,

וְהֵם נִצָּבִים לְפָנַי,

נִצָּבִים תָּמִיד תָּמִיד,

וַאֲנִי לֹא קְרָאתִים.

הַיְדַעְתֶּם אֵי אָבִי? הַיְדַעְתֶּם אֵי אִמִּי?

בִּרְאוֹתִים בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה,

רָאִיתִי רַק קָדְקֹד

מָעוּךְ וְכָתוּת וְנִקָּב וּמְרֻסָּק,

וּרְצוּצָה הָרַקָּה הָאַחַת,

וִיתֵדוֹת תְּקוּעוֹת בְּתוֹךְ הָרַקָּה,

וּמְדֻבָּק הַקָּדְקֹד לְמַפְּלֵי בָשָׂר

אֲשֶׁר לוֹ יֵאָמֵר גּוּף –

זֶה הָיָה אָבִי;

וְאִמִּי רָאִיתִי:

צְרוֹר בָּשָׂר מוּבָס טוֹבֵל בַּדָּם

עַל-יָרֵךְ נוֹפֶלֶת וּבֶטֶן שְׁסוּעָה,

אֲשֶׁר לֹא-יֻכַּר מַרְאֵהוּ,

וְלֹא יֻכַּר מַה-מַּעֲלָה וְלֹא יֻכַּר מַה-מַּטָּה,

וּמָשְׁלָךְ בֵּין שִׁבְרֵי בַיִת אֲשֶׁר הָרוּס –

וַיֹּאמְרוּ לִי: אִמֶּךָ!

וְאָחִי רָאִיתִי, אַךְ הוּא לֹא רָאָנִי:

שְׁתֵּי עֵינָיו נִקָּרוֹת!

וְאֵלָיו הָלַכְתִּי, אַךְ הוּא לֹא לִקְרָאתִי:

שְׁתֵּי רַגְלָיו כְּרוּתוֹת;

וְאוֹתוֹ חִבַּקְתִּי, אַךְ הוּא לֹא חִבְּקָנִי:

שְׁתֵּי יָדָיו קְצוּצוֹת;

וְאֵלָיו דִּבַּרְתִּי, וְהוּא לֹא עָנָנִי:

לְשׁוֹנוֹ כְרוּתָה –

אַךְ הוּא עוֹדוֹ חָי!

וְאָחוֹת לִי הָיְתָה – אַל-נָא לַאֲחוֹתִי

אַל אוֹתִי תִשְׁאָלוּ –

כִּי דָבָר לֹא אַגִּיד.

לוּ כֻבְּתָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם

וּמָשַׁל הַחשֶׁךְ לְעוֹלָם,

וְלֹא רָאָה אִישׁ

בְּהַאְדִּים פָּנַי עַל-חֶרְפַּת בֵּית-אָבִי!

וּבְהָנִיק הַכְּפִירָה לְגוּרֶיהָ

בֵּין-הָעַרְבַּיִם,

וְסִפְּרָה לַיּוֹנְקִים הַקְּטַנִּים

הַנּוֹרָאוֹת וְהַבַּלָּהוֹת –

וְשָׁמְעוּ וְלֹא יַאֲמִינוּ:

כִּי לָקְחוּ הֶהָרוֹת, זוּ אוֹצַר הַבְּרָכָה,

הַחֵיק אֲשֶׁר יִשָּׂא הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים

וְרוֹקֵם צִיץ עָנֹג בַּמִּסְתָּר וָרַךְ,

וּמוֹרָא הוֹד עָלָיו כְּהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ

מֵאָז וְלַכֹּל –

וּבְמוֹטוֹת עֵץ נִגְּפוּ אֶת-בְּשָׂרָן בְּנֵי-אָדָם

יְלוּדֵי אִשָּׁה גַם-הֵם,

עַד-כִּי-הִתְבַּקְּעוּ וַתֵּצֵא שִׁלְיָתָן;

כִּי לָקְחוּ יְלָדִים, זוּ תָכְנִית כָּל-תֻּמָּה,

שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לָמָּה

וּבְשֶׁלְמָה אֵינָם יוֹדְעִים

וְהַנַּעֲשָׂה אֵינָם יוֹדְעִים. –

זֶה פֶּרַח הַתִּקְוָה לְעָתִיד לֹא-נוֹלָד

מֵאָז וְלַכֹּל –

וּמֵעַל-פְּנֵי גַגּוֹת, וְיָדָם לֹא רָגְזָה,

הִשְׁלִיכוּם וַיְנַפְּצוּם חַיִּים לָאָרֶץ;

כִּי לָקְחוּ הַמֵּתִים, זוּ גַם בַּמִּדְבָּר,

פְּרָאִים בַּמִּדְבָּר,

עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם בִּרְעָדָה

וְלִפְנֵי הוֹד מוֹרָאָם,

וַיְנַבְּלוּם וַיִּתְעַלְלוּ בָם וַיְחַלְלוּם

עַד-בִּלְתִּי הַגִּיד –

אֶת-זֶה עָשָׂה אָדָם לָאָדָם כָּמוֹהוּ!

וַאֲנִי אֲלֵיכֶם בָּאתִי, פְּרִיצֵי הַחַיּוֹת,

פָּלִיט מְעֻנֶּה וּמֻרְדָּף וְנִגָּף

וְכָל-עוֹד בִּי נְשָׁמָה;

פֹּה אוּלַי יוּנַח לִי…

וְלוּ בַכָּף הָאַחַת יִהְיוּ רַחֲמֵי אָדָם

וְלוּ בַכָּף הַשֵּׁנִית אַכְזְרִיּוּת חַיְתוֹ-טֶרֶף:

אֶפְּלָה-נָא בְיַד אַכְזְרִיּוּתְכֶן, הַחַיּוֹת,

וּבְיַד רַחֲמֵי-אָדָם אַל-נָא אֶפֹּלָה!

וּבְהִתְאַכְזֶרְכֶן לִי אַתֶּן,

וְיָדַעְתִּי לְכָל-הַמְּעָט:

אֶת-זֹאת עָשְׂתָה חַיָּה רָעָה בַיָּעַר!

תרגומים

מאת

דוד פרישמן

---

משירי ו. גתה

מאת

דוד פרישמן

משירי ו. גתה

מאת

דוד פרישמן

---

פרומיתוס

מאת

יוהאן וולפגנג פון גתה

פְּרוֹמֵתֵּוּס /ו. גֶּטֶה, דוד פרישמן

כַּסֵּה שָׁמֶיךָ, צֵאוּס,

בְּעַנְנֵי עָבִים,

וְאֶת-יָדֶיךָ כְּמוֹ נַעַר

הַמְּסָעֵף דַּרְדָּרִים,

אֶל-אֵלוֹנִים נַסֵּה וְאֶל-גָּבְהֵי הָרִים;

אָכֵן לִי, אִם תֹאבֶה וְאִם-תְּמָאֵן,

הַנַּח תַּנַּח אֶת-אַדְמָתִי זֹאת

וְאֶת סֻכָּתִי, אֲשֶׁר לֹא אַתָּה בְּנִיתָהּ,

וְאֶת כִּיּוֹר אִשִּׁי,

אֲשֶׁר עַל דְּבַר שַׁלְהַבְתָּהּ

קַנֵּא תְּקַנֵּא בִּי.

לֹא יָדַעְתִּי דַּלִּים מִכֶּם

תַּחַת הַשֶּׁמֶש, אֵלִים!

בְּמַפְּלֵי קָרְבָּן

וּבְלַהַב-תְּפִלּוֹת

תְכַלְכְּלוּ בִּמִסְכֵּנוּת

אֶת-הוֹד כְּבוֹד מַלְכוּתְכֶם,

וְגַם הִנֵּה רָעוֹב רְעַבְתֶּם, לוּלֵא

יְלָדִים עִם-אֶבְיוֹנִים

הָיוּ פְּתָאִים רַבֵּי-תִּקְוָה.

בְעוֹדֶנִי יֶלֶד,

טֶרֶם אֵדַע צֵאת וָבוֹא,

הֲסִבּוֹתִי אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

אֶת-עֵינִי הַתּוֹעָה, כְּמוֹ אֶמְצָא

אֹזֶן מִמַּעַל שָׁם, לִשְׁמֹעַ אֶת-רִיבִי,

וְלֵב, כְּמוֹ לִבִּי,

לַחְמֹל אֶל-הַנִּקְשֶׁה.

מִי הוֹשִׁיעַ לִי

מִשְּׁרִירוּת לֵב הַטִּיטָנִים?

מִי מִלֵּט מִמָּוֶת אוֹתִי

וּמֵעַבְדוּת?

הַאִם לֹא אַתָּה לְבַדְּךָ בִּצַּעְתָּ כָּל-זֹאת,

אַתָּה הַלֵּב הַלּוֹהֵט וְקָדוֹשׁ?

וְאֶת בִּרְכָתְךָ הַלּוֹהֶטֶת עַל-הַתְּשׁוּעָה

הִגַּשְׁתָּ, אַתָּה הָרַךְ וָטוֹב, אַתָּה הַנִּתְעֶה בַּשָׁוְא,

לַיָּשֵׁן שָׁם בַּמָּרוֹם?

הֲלִי אֲנִי כַּבֶּדְךָ? עַל-מָה?

הֲמִיָּמֶיךָ חָבַשְׁתָּ פְּצָעִים

אֲשֶׁר לַכּוֹאֵב?

וְאִם יִבַּשְׁתָּ מִיָּמֶיךָ דְּמָעוֹת

אֲשֶׁר לַנִּדְכָּא?

הַאִם לֹא עִצְּבַנִי לְאִישׁ

הַזְּמַן אְשֶׁר כֹּל יָכוֹל

וְהַגּוֹרָל אֲשֶׁר נְצָחִים לוֹ –

אֲדוֹנַי וַאֲדוֹנֶיךָ?

אִם דִּמִּיתָ אֵפוֹא,

אִם אֶמְאַס אֶת-הַחַיִּים,

אֶבְרַח לְשִׁמֲמוֹת מִדְבָּר,

יַעַן אֲשֶׁר חֲלוֹמוֹת פְּרָחַי

לֹא כֻּלָּם גָּמֵלוּ?

פֹּה אֲנִי יוֹשֵׁב וְיוֹצֵר בְּנֵי-אָדָם

בְּצַלְמִי,

דּוֹר אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לִי,

לִסְבֹּל, לִבְכּוֹת,

לְהִתְעַנֵּג וְלַעֲלֹז

וּלְבִלְתִּי שִׂים אֵלֶיךָ לֵב

כָּמוֹנִי!

---

משירי א. פושקין

מאת

דוד פרישמן

משירי א. פושקין

מאת

דוד פרישמן

---

מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

Exegi monumentum.

מַצֵּבָה לִי כוֹנַנְתִּי, לֹא מַעֲשֶׂה בַיָּדַיִם;

הָרְחוֹב אֵלֶיהָ תֶהֱמֶה מֵאָדָם רָב בָּהּ יֵלֶךְ;

וְגֻלַּת כֹּתַרְתָּהּ תָּרוּם אַף-תִּגְבַּהּ שִׁבְעָתַיִם

מִמַּצֶּבֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמֶּלֶךְ.

לֹא! כָּלָה פֹה לֹא אָמוּת: בְּקֶרֶב כִּנּוֹרִי רוּחַ

יַאֲרִיךְ מֵעֲפָרִי יָמִים וְלֹא יֵדַע חֲלוֹף וָקָרֶץ,

וּשְׁמִי יְהִי לִתְהִלָּה כָּל-עוֹד לֹא יִהְיֶה שָׁכוּחַ

הַמְשׁוֹרֵר הָאַחֲרוֹן מֵאָרֵץ.

וְאוֹתִי בְרוּסְיָה הַגְּדוֹלָה כָּל-אִישׁ בָּהּ יֵדַע וְיֵרֶא,

וְכָל-לָשׁוֹן שֶׁבָּהּ תִּשָּׁמַע לִי הִיא תִשָּׁבֵעַ:

גַּם סְלַוִּי גֵא וּפִינִי, וְטוּנְגּוּזִי זֶה עָם פֶּרֶא,

וְקַלְמִיקִי, לַצִּיָּה זֶה רֵעַ.

וְלָזֹאת יֶאֱהָבֵנִי עַמִּי אַהֲבָה לֹא-מֻגְבֶּלֶת,

כִּי תָמִיד מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת בְּנִבְלִי בוֹ עוֹרַרְתִּי,

כִּי תָמִיד בְּמֶתֶק-שִׁירִי הָיִיתִי לוֹ תוֹעֶלֶת,

וְחֶסֶד לַכּוֹשְׁלִים שׁוֹרַרְתִּי.

לִפְקֻדַּת אֵל, בַּת-שִׁירָה, הַטִּי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!

הַחֲרָפוֹת אַל-תִּירָאִי, גַּם-זֵר לָךְ אַל-תִּשְׁאָלִי;

וּתְהִלָּה שִׁמְעִי וְתָהֳלָה, וְתָמִיד בְּנֶפֶשׁ נִשְׂגֶּבֶת,

וְעִם פְּתָאִים אַל-נָא תִתְפַּתָּלִי.

---

הנביא

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הַנָּבִיא / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

צָמֵא לָדַעַת וּבְנֶפֶשׁ נִכְסֶפֶת

בַּמִּדְבָּר עָבַרְתִּי בְּכִשְׁלוֹן בִּרְכַּיִם

בְּדֶרֶךְ חֲלַקְלַקּוֹת בַּעֲרָפֶל מְעֻלֶּפֶת,

אָז שָׂרָף לִי נִרְאָה, לו שֵׁשׁ כְּנָפַיִם;

וּבְאֶצְבַּע רַכָּה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן-לַיִל

נָגַע אֶל-עֵינַי לַגְבִּיר בִּי חַיִל,

אָז פֻּתַּח הַקֶּשֶׁר, עַפְעַפַּי נִפְתָּחוּ,

וּכְעֵינֵי הַנֶּשֶׁר אָז עֵינַי נִפְקָחוּ.

ויגע אל-אזני ואותן מלאה

הֲמֻלַּת קוֹל-רַעַשׁ וְהָמוֹן נִפְלָאָה:

וָאֶשְׁמַע שָׁמַיִם בְּרַעֲדָם לְמַעְלָה

וּמַשַׁק קוֹל כַּנְפֵי מַלְאֲכֵי-שָׁמַיִם,

וּמַהֲלַךְ כָּל-רֶמֶשׂ מִתַּחַת לַמַּיִם

וַהֲמוֹן קוֹל הַגֶּפֶן עֵת תִּפְרַח בַּלָּיְלָה.

וִימִינוֹ אֶל-מִפְתַּח שְׂפָתַי נָגָעָה

וּלְשׁוֹנִי הַחוֹטֵאת מִתּוֹךְ פִּי קָרָעָה,

שֶׁמִּרְמָה וּתְכָכִים הִיא תָּמִיד מַצְמֶדֶת;

וִימִינוֹ, שֶׁעוֹדָהּ מִדָּמִים אָדָמָה,

בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֶל-תּוֹךְ פִּי אָז שָׂמָה

לְשׁוֹן נָחָשׁ עָרוּם מְרוּטָה וּמְחֻדֶּדֶת.

וַיִּפּתַּח סְגוֹר לִבִּי, שִׁסְעָהוּ בַּחֶרֶב

וַיּוֹצֵא אֶת-לִבִּי הָרוֹעֵד מִקֶּרֶב,

וְרִצְפָּה בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

אֶל קִרְבִּי הִשְׁקִיע בַּתְּהוֹם הַנִּפְתַּחַת.

שָׁכַבְתִּי בַּמִּדְבָּר כְּחוֹלֶה גּוֹוֵעַ,

וּפִתְאוֹם קוֹל שַׁדַּי אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ:

"עֲמָד-נָא, הַנָּבִיא, וּרְאֵה וְשָׁמַעְתָּ,

וְחֶפְצִי וּרְצוֹנִי דְּרָכֶיךָ יָאִירוּ;

לֵךְ סֹב אָרְחוֹת יַמִּים וַאֲרָצוֹת יָדַעְתָּ,

וְדַבֵּר – וּלְבָבוֹת דְּבָרֶיךָ יַבְעִירוּ!"

---

המשורר

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הַמְּשׁוֹרֵר / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגום דוד פרישמן

כָּל-עוֹד קוֹל שַׁדַּי לֹא יִקְרָא לַמְּשׁוֹרֵר

לְכַהֵן בִּמְקוֹם שָׁם אוֹר קָדְשׁוֹ זָרוּעַ, –

מִיוֵן טִיט-הַחַיִּים לֹא יָקוּם יִתְעוֹרֵר,

וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם הוּא כֻּלוֹ שָׁקוּעַ;

בַּת-שִׁירוֹ הַקְּדוֹשָׁה נֶאֱלֶמֶת בִּדְמָמָה

וְרוּחוֹ חוֹלֶמֶת רַק בֹּהוּ וּפָחַד,

וּבְתוֹך כָּל-הַשְּׁפָלִים מִכֻּלָּם הוּא יָחַד.

אָכֵן קוֹל שַׁדַּי כִּי-יִגַּע נָגוֹעַ

אֶל-אֹזֶן הַמְּשׁוֹרֵר הַפְּקוּחָה וּפְתוּחָה,

אָז פִּתְאוֹם נִשְׁמָתוֹ תִּתְעוֹרֵר מִמְּנוּחָה,

כַּנֶשֶׁר עַל-בַּדּוֹ מִשְּׁנָתוֹ יִנּוֹעַ.

שַׁעֲשׁוּעֵי הָאָרֶץ לוֹ יִהְיוּ לְזָרָא

וּלְמַעֲשֵׂי הָאָדָם לּא יִתֵּן עוֹד עֶרֶךְ;

וֶאֱלִיל אֲשֶׁר יָצַר הָעָם לוֹ וּבָרָא,

לְפָנָיו לֹא יִכְרַע בִּגְאוֹנוֹ עַל בֶּרֶך;

וּמוּזָר לְאֶחָיו וּבְרוּחַ קוֹדֶרֶת

וּמָלֵא צְלִיל-קוֹלוֹת וְרוֹעֵד וְדוֹמֵם,

כֵּן יָרוּץ עַד חוֹף מֵי הַיָּם הַמְּשׁוֹמֵם

וְעַד יַעֲרַת אֵלוֹנֵי-יָהּ הַסּוֹעֶרֶת…

---

ההמון

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הֶהָמוֹן / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

Procul este profani.

אֶל-מֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר נָגַע הַמְשׁוֹרֵר,

עֵת נַפְשׁוֹ בְּחָזוֹן וַחֲלוֹמוֹת הָטְבָּעָה.

וַיְנַגֵּן – וּסְבִיבוֹ עָם נִבְעָר וְצוֹרֵר,

עָם פֶּתִי אֵין לֵב לוֹ, עָם מוֹרֶה וְסוֹרֵר,

עָמַד וּבְלִי-הָבִין אָזְנוֹ שָׁמָעָה.

אָז דִּבֵּר הֶהָמוֹן עֲרַל הַשְּׂפָתַיִם:

„לָמָּה-זֶה כָכָה בִנְעִימוֹת יְרַנֵּן?

לָמָּה-זֶה יַרְעִישׁ לָרִיק הָאָזְנַיִם,

הֲיֵשׁ כָּל-מַטָּרָה כִּי קוֹלוֹ יְחַנֵּן?

מַדּוּעַ יְצַלְצֵל? מַה-יּוֹרֶה, יַשְׁמִיעַ?

אַף לָמָה הַלְּבָבוֹת רַק יָנִיד, יָנִיעַ,

כַּקּוֹסֵם הָעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת?

כָּרוּחַ הוּא חָפְשִׁי וְאוֹהֵב כָּל-מֶרִי,

וְאוּלָם כָּרוּחַ לֹא יִשָּׂא כָל-פֶּרִי –

הֲיֵשׁ כִּי תוֹעֶלֶת תְּהִי מִן-הַקּוֹלוֹת? ”

המשורר

דֹּם, הָמוֹן אֵין-הָבִין, עַם אָוֶן וּתְכָכִים,

שְׂכִיר-יוֹם אַתָּה, עֶבֶד לַעֲסָקִים וּצְרָכִים!

מַה-נַּפְשִׁי תִגְעָלְךָ, הוֹי פָּרָה סוֹרֵרָה!

וְאַתָּה רַק רִמָּה, לֹא בֶן-הַשָּׁמַיִם!

תּוֹעֶלֶת תְּבַקֵּשׁ. – עַל-כַּף-הַמֹּאזְנַיִם

תַּעֲרִיךְ בְּמִשְׁקָל גַּם פְּסִיל בֶּלְוֶדֵּרָה.

רַק מוֹעִיל, רַק מוֹעִיל תְּבַקֵּשׁ מֵחָזוֹן.

וְשַׁיִשׁ זֶה – אֵל!… אַךְ אִם-יֵשׁ בָּזֶה עִקָּר?

מִמֶּנּוּ הַסִּיר שִׁבְעָתַיִם לָךְ תִּיקָר,

כִּי בָהּ הֵן תְּבַשֵּׁל לְבִטְנְךָ מָזוֹן.

ההמון

אִם בְּחִיר אֵלִים אַתָּה, מִמָּרוֹם שָׁלוּחַ,

כִּי-עַתָּה כִשְׁרוֹנְךָ, הָאִישׁ הַמָּשׁוּחַ,

יְהִי-נָא לְבַעֲבוּר הַאִירְךָ עֵינֵינוּ:

אַחֶיךָ אֲנַחְנוּ, כִּי עַל-כֵּן תַּקְּנֵנוּ.

שִׁפְלֵי-רוּחַ אָנוּ וְאַנְשֵׁי-תְכָכִים,

עַזֵּי-פָנִים, רָעִים וּנְלוֹזֵי-דְרָכִים,

עַרְלֵי-לֵב, חַטָּאִים, קְטַנִּים וּשְׁפָלִים,

מַלְשִׁינִים וּרְשָׁעִים, עֲבָדִים וּסְכָלִים;

כִּסְדוֹם הֵן הָיִינוּ, דָּמִינוּ לַעֲמוֹרָה:

וּבְכֵן אִם-אָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹכָה,

אָז תֶּן-לָנוּ לֶקַח, הוֹרֵנוּ-נָא תוֹרָה,

וַאֲנַחְנוּ רַק נִשְׁמַע וּדְבָרְךָ נִתְמוֹכָה.

המשורר

הֵעָלוּ מִמֶּנִּי – מָה אֵפוֹא לַמְשׁוֹרֵר,

מָה אֵפוֹא לַבָּר כִּי-יִתְחַבֵּר עִם-תֶּבֶן?

לֹא אֶתְכֶם יְחַיֶּה קוֹל-כִּנּוֹר וִיעוֹרֵר:

וְלִבְּכֶם בְּרָעַתְכֶם כְּבָר הָיָה לְאֶבֶן;

גַּם יַסֵּר עַל-פֶּשַׁע לִי הָיְתָה תוֹעֵבָה.

לְיַסֵּר עַל-פֶּשַׁע, הוֹי עֵדָה שׁוֹבֵבָה,

הֵכִינוּ אֲחֵרִים לָכֶם כָּל-יִסּוּרִים,

גַּם שְׁבָטִים גַּם שׁוֹטִים גַּם בָּתֵּי-אֲסוּרִים;

כְּבָר רַבִּים בֵּינֵיכֶם עֲבָדִים לַבְּרִיּוֹת,

מֵחוּצוֹת עָרֵיכֶם, מֵרְחוֹבוֹת הוֹמִיּוֹת

הַדֹּמֶן יְטַאטְאוּ – לְהוֹעִיל לָאָדָם! –

אַךְ אִמְרוּ: הַבְקִרְבְּכֶם הַכֹּהֲנִים יִזְנָחוּ

מִזְבֵּחַ וְקָרְבָּן וְקֹדֶשׁ יִשְׁכָּחוּ

וְלָקְחוּ הֵמָּה הַמַּטְאֲטֵא בְיָדָם?

לֹא לְהַטִּיף מוּסָר בְּשַׁבָּת וָחֹדֶשׁ,

לֹא לְהָבִיא תוֹעֶלֶת וּלְהַנְעִים עֲבוֹדָה:

לְחָזוֹן נוֹצַרְנוּ וּלְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ,

לַשְׁמִיעַ קוֹל זִמְרָה וּתְפִלָּה וְתוֹדָה.

---

לַמְשׁוֹרֵר

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין

הַמְשׁוֹרֵר, אַל-יִגְבַּהּ לִבְּךָ אִם-אוֹתְךָ הַבְּרִיּוֹת הִלֵּלוּ!

קוֹל תְּרוּעַת הַמְהַלְלִים רֶגַע יִתְעוֹפֵף כַּמּוֹץ הַבּוֹרֵחַ,

אָז תִּשְׁמַע מִשְׁפַּט הַסָּכָל וְלַעֲגֵי הָעָם הַשּׁוֹכֵחַ;

אַךְ אַתָּה הֱיֵה-נָא שַׁלְאֲנָן וְאַל-תַּאֲזִין אִם-אוֹתְךָ חִלֵּלוּ.

הֵן מֶלֶךְ אַתָּה –הִבָּדֵל! חָפְשִׁי בַּדֶּרֶךְ אִוִּיתָ,

אֶל-אֲשֶׁר-יִשָּׂאֲךָ הָרוּחַ, שָׁם תֵּלֵךְ וּבְאֵין מְשַׁלֵּחַ,

עַד-בָּשְׁלוּ הֶגְיוֹנוֹת לְבָבְךָ הַטְּהוֹרִים וַיִּתְּנוּ לְךָ רֵיחַ,

וְשָׂכָר אַל-תִּשְׁאַל לִפְעֻלוֹתֶיךָ וְלַגְּדוֹלוֹת עָשִׂיתָ.

בְּךָ הוּא. –בֵּית דִּינְךָ הָעֶלְיוֹן רַק אַתָּה לְךָ לְבַדֶּךָ;

אֵין שׁוֹפֵט קָשֶׁה כָמוֹךָ עֵת תַּעֲרִיךְ בִּמְחִיר מַעְבָּדֶיךָ.

הֲטוֹבוּ בְעֵינֶיךָ? –אַתָּה הַשּׁוֹפֵט הַבּוֹחֵן וּבְטָעַם.

הֲטוֹבוּ? כִּי-עַתָּה יְשַׁלַּח הֶהָמוֹן בָּהֶם כָּל-מִגְעֶרֶת,

וְעַל-קָדְשְׁךָ יַשְׁלִיכוּ דֹמֶן בִּמְקוֹם שָׁם הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת,

וּבְזָדוֹן יְהָרְסוּ כִנְעָרִים אֶת-מִזְבַּח מִקְדָּשְׁךָ וּבְזָעַם.

---

הַמַּלְאָךְ

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְעַל-פָּנָיו נְדִיבוֹת,

כֵּן מַלְאָךְ אֶל-שַׁעֲרֵי-הָעֵדֶן הוֹפִיעַ;

וּלְנֶגְדּוֹ שֵׁד מַשְׁחִית וּמָלֵא תֹּךְ וְרִיבוֹת

מִתַּחְתִּית הַתֹּפֶת לְמַעְלָה הִרְקִיעַ.

וְרוּחַ הַשְּׁלִילָה, רוּחַ הַכִּלָּיוֹן,

אָז הִבִּיט לָרוּחַ הַנִּשְׂגָּב לָטֹהַר,

אָז נִמְלָא גַם-לִבּוֹ תֹּם עִם-נִקָּיוֹן,

וּבְחֹזֶק-יָד דָּבַק גַּם-אֵלָיו הַזֹּהַר.

הוֹי שָׂא-נָא, הֵן אוֹתְךָ רָאִיתִי – קָרָא –

וְאָמְנָם לֹא-חִנָּם מַרְאֶיךָ חָזִיתִי;

לֹא כֹל יֵשׁ בָּאָרֶץ לִי הָיָה לְזָרָא,

לֹא כֹל יֵשׁ בָּאָרֶץ מָאַסְתִּי, בָּזִיתִי.

---

נְגִינוֹת

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

כִּי-אֵצֵא בִרְחוֹבוֹת הוֹמִיּוֹת לָשׂוּחַ,

כִּי-אָבֹא בְהֵיכַל רָב-אָדָם לָשָׁבֶת,

כִּי-אֵשְׂטְ אֶל-בַּחוּרִים מְרַדְּפֵי כָל-רוּחַ –

אָז לִבִּי בִי חוֹקֵר וְנַפְשִׁי חוֹשָׁבֶת.

אָז אֹמַר אֶל-לִבִּי: הַיָּמִים יָעוּפוּ,

וְכֻלָּם פֹּה סָבִיב, זְקֵנֵינוּ, נְעָרֵינוּ,

הֵן כֻּלָּם יִגְוָעוּ, הֵן כֻּלָּם יָסוּפוּ –

וּמָחָר מִי יֵדַע, מִי מֵת מִקִּרְבֵּנוּ.

כִּי-אַבִּיט אֶל-אֵלָה גַלְמוּדָה, נִשְׁכָּחָה,

אָז אֶחְשׁוֹב: זֹה זְקֵנָה שֶׁשְּׁחוֹק לָהּ כָּל-קָרֶץ,

הִיא אַחֲרֵי אֲבוֹתַי הֵן יָמִים הֶאֱרִיכָה,

הִיא תַאֲרִיךְ גַּם-אַחֲרַי עוֹד יָמִים בָּאָרֶץ.

כִּי בְיֶלֶד-שַׁעֲשׁוּעִים אֶשְׁתַּעֲשַׁע, אָשִׂיחָה,

אָז אֶקְרָא לוֹ: שָׁלוֹם, הַבֵּן אַמִּיץ-כֹּחַ!

פֹּה תַחְתַּי לְךָ אֶת-הַמָּקוֹם אַנִּיחָה –

לִי בָאָה עֵת לִבְלוֹת, וּלְךָ עֵת לִפְרוֹחַ!

עַל-כָּל-יוֹם וָיוֹם וְעַל-כָּל-רֶגַע וָרֶגַע

מַחֲשָׁבוֹת מַה-מָּרוֹת בִּי נַפְשִׁי חוֹשָׁבֶת:

הוֹי אִמְרוּ, מִי יָבִיא מִכֶּם לִי הַפֶּגַע,

מִי יִהְיֶה מִכֶּם לִי יוֹם אַחֲרוֹן, יוֹם-מָוֶת?

אֵי מוֹתִי לִי יָבֹא, אֵי אֵיפֹה יִרְטֵנִי?

בַּדֶּרֶךְ? בַּקְּרָב? אוֹ בַמַּיִם מִתָּחַת?

אוֹ בִקְעָה הַקְּרוֹבָה הַהִיא תַאַסְפֵנִי

וְהָיְתָה לַעֲפָרִי הַקַּר לְבוֹר-שָׁחַת?

הֵן אָמְנָם הַפֶּגֶר אֵין מְאוּמָה יוֹדֵעַ,

אַף-אַחַת לוֹ אַיֵּה בוֹ רָקָב שָׁלוּחַ:

וּבְכָל-זֶה בִּגְבוּלִי בִּמְקוֹם תִּשְׂתָּרֵעַ

נַחֲלָתִי, שָׁם חָפֹץ חָפַצְתִּי לָנוּחַ.

שָׁם חַיִּים חֲדָשִׁים עַל-פֶּתַח הַקֶּבֶר

מִי-יִתֵּן וּבְהוֹדָם הֶחָדָשׁ יִפְרָחוּ,

וּבְשֶׁקֶט וָדֳמִי עַל-כָּל-פֵּאָה וָעֵבֶר

הַיְקוּם עִם-כָּל-הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ יִזְרָחוּ.

---

קינה

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

תַּעֲלוּלֵי יְמֵי-עֲלוּמַי, אֲשֶׁר חָלְפוּ כְבָר וָאָיִן,

יְמַלְּאוּנִי עַתָּה נְכָאִים כְּגֶבֶר מֵקִיץ מִיָּיִן.

אַךְ כְּיַיִן – כָּל-מַכְאוֹבוֹת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ,

כִּרְבוֹת יְמֵיהֶם כֵּן יִרְבּוּ בְקִרְבִּי וְכֵן יִגְבָּרוּ.

אֲבֵלָה דַרְכִּי. וּלְפָנַי הוֹלֵךְ הַיָּם וְסוֹעֵר

וּמְנַבֵּא שֹׁד עִם-עָמָל, וּפִיו עָלַי הוּא פוּעֵר.

אַךְ לָמוּת לֹא שָׁאַלְתִּי, הוֹי רֵעַי, לֹא שָׁאַלְתִּי!

מִי-יִתֵּן וְחָיִיתִי וְהָגִיתִי אָז וְסָבַלְתִּי;

וְלִבִּי יוֹדֵעַ הֵיטֵב: עוֹד יִהְיוּ יָמִים טוֹבִים

נוֹסָפִים עַל-צָרוֹתַי, עַל-פֶּגַע וּמַכְאוֹבִים.

מִקּוֹלוֹת פִּלְאֵי-עֵדֶן אֶת-נַפְשִׁי עוֹד אַשְׁכִּירָה.

עוֹד אַמְסֶה בִדְמָעוֹת לֶחְיִי וְחָזוֹן עוֹד אָעִירָה,

וּבְמוֹתִי, מִי יוֹדֵעַ, כִּנְטוֹת לִי שֶׁמֶשׁ יוֹמִי,

אִם שֶׁמֶשׁ הָאַהֲבָה לֹא תַעֲלֶה לִדְרוֹשׁ שְׁלוֹמִי.

---

יְהוּדִית

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

(הַתְחָלָה)

עֵת מוֹשֵׁל אַשּׁוּר בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה

הִכָּה הָעַמִּים מִסָּבִיב שְׁאִיָּה,

וְשַׂר הֹלוֹפֶרְנֵשׂ כְּבָר שָׂם הַמּוּעָקָה

בְּמָתְנֵי כָּל-גּוֹיֵי מְדִינוֹת אַסִּיָּה, –

אָז עָמַד יִשְׂרָאֵל הָכֵן כְּעָרִיץ

וְחָזָק בֶּאֱמוּנַת הָאֵל אֲשֶׁר שְׁמָרוֹ,

וְלֹא נִכְנַע מִפְּנֵי הַמּוֹשֵׁל הַפָּרִיץ

וּבְעֻלּוֹ הַכָּבֵד לֹא נָתַן צַוָּארוֹ.

אַךְ חָדְרָה הַיִּרְאָה לִגְבוּלוֹת יְהוּדָה,

וַיִּירְאוּ… הַכֹּהֵן נוֹשֵׂא הַתְּעוּדָה

שַׂק-אֵבֶל עַל-גַּב הַמִּזְבֵּחַ הִצִּיעַ,

וְעָפָר עַל-רֹאשָׁם הַכֹּהֲנִים זָרָקוּ,

וַיֵּבְךְ כָּל-הָעָם וּפְנֵיהֶם צָמָקוּ,

וַיִּשְׁמַע אֲלֵיהֶם אֱלֹהִים וְהוֹשִׁיעַ.

אָז הִקְרִיב הָאוֹיֵב אֶל-צוּרֵי הֶהָרִים,

וַיַּבֵּט: וְהִנֵּה עַל-מַסְגֵּר סֻגָּרוּ

שַׁעֲרֵיהֶם הַחֲזָקִים, הַשְּׁעָרִים הַצָּרִים,

וּפְנֵיהֶם מֵחֹסֶן גָּבְהָם נִשְׂעָרוּ,

וּמִן הַמְּצָרִים בָּרָמָה נִשְׁקֶפֶת

כַּצּוֹפֶה עַל-מִשְׁמָר וּבְחֶבְיוֹן דְּמָמָה

זֹה בְּתוּל עִיר-הַמְּצוּדָה זֹהַר מְעֻלֶּפֶת,

עַד יָד לֹא-תַגִּיעַ אֵלֶיהָ בָרָמָה.

אָז חָרָה לַשָּׂר…

---

עץ הרעל

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

עֵץ הָרַעַל / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

(אַנְטִיאַרִיס)

בְּמִדְבַּר עֲרָבָה חֲרֵבָה, שׁוֹמֵמָה,

עַל-אַדְמַת חֹם לוֹהֵט, בִּמְקוֹם שָׁם כָּל-קָרֶץ,

שָׁם עוֹמֵד כַּצּוֹפֶה הַמְהַלֵּךְ רָב-אֵימָה

עֵץ-מָוֶת הָאֶחָד בִּמְלֹא כָל-הָאָרֶץ.

בְּיוֹם אַף וְחָרוֹן, לֹא יֵחַד בַּשָּׁנִים,

זֹה אֶרֶץ הַנְּשַׁמָּה אֶת-עֵץ זֶה הִצְמִיחָה

וַתַּשְׁקְ אֶת-עֲנָפָיו רוֹשׁ עַקְרָב וּפְתָנִים

וּמָוֶת עִם-רַעַל בְּשָׁרָשָׁיו הִשְׁלִיחָה.

וְנוֹטֵף הָרוֹשׁ מִן-הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה,

וְאַחַר-כֵּן יִמַּס בִּהְיוֹת הַצָּהֳרָיִם,

אָז יָבֹא הָעֶרֶב וְהִנֵּה חֲדָשָׁה,

כִּי קָפָא לִשְׂרָף זַךְ כְּעֶצֶם שָׁמָיִם.

גַּם צִפּוֹר נוֹדֶדֶת לֹא-תִקְרַב לִגְבוּלוֹ,

גַּם נָמֵר לֹא-יִקְרָב. אֶל-מָקוֹם זֶה יָעַל

רַק רוּחַ זִלְעָפוֹת וְשָׁחוֹר הוּא כֻלּוֹ –

וּבְחָלְפוֹ מִמֶּנּוּ אָז מָלֵא הוּא רָעַל.

אוֹ יֵשׁ כִּי עֲנָנָה הַתּוֹעָה בִשְׁחָקִים

הִמְטִירָה עַל-עָלֶה מֵעֲלֵי עֵץ-הַמָּוֶת,

וְנִטְפֵי רוֹשׁ אַכְזָר וּכְבֵדִים וַחֲזָקִים

אָז יִפְּלוּ לָאָרֶץ וְזָרְעוּ צַלְמָוֶת.

רַק אָדָם אֶת-אָדָם, אֶת-הָעֶבֶד מוֹשְׁלוֹ,

אֶל-עֵץ-הָרוֹשׁ שָׁלַח – וַיִּשְׁמַע וַיֵּלֶךְ;

וַיְחָרֶף אֶת-נַפְשׁוֹ וַיִּקַּח הָרוֹשׁ לוֹ,

וּבְהָאִיר הַבֹּקֶר אָז שָׁב אֶל-הַמֶּלֶךְ.

וַיָּבֵא הַשְּׂרָף לוֹ מֵאֶרֶץ הַשְּׁאִיָּה,

וַיָּבֵא גַם-עָנָף עִם-עָלִים מָרְעָלִים;

וּבְשׁוּבוֹ וְנַפְשׁוֹ עֲיֵפָה, הוֹמִיָּה,

וְזֵעָה מִמִּצְחוֹ נוֹזֶלֶת כַּגְּחָלִים.

וַיָּבֵא – וַיֶּחֱלַשׁ, וַיֶּחְדַּל כָּל-אוֹנוֹ,

וַיִּשְׁכַּב בְּסֻכּוֹ וַיְחַכֶּה לַקָּרֶץ;

וַיָּמָת הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן לַאֲדוֹנוֹ

לְרַגְלֵי אֲדוֹנוֹ הַמְהֻלָּל בָּאָרֶץ.

וַאֲדוֹנוֹ זֶה הִשְׁקָה כָּל-חִצָּיו הַשְּׁנוּנִים

אֶת-נִטְפֵי הַסַּמִּים מוֹלִידֵי כָל-שָׁבֶר,

וּבָמוֹ לָעַמִּים מִסָּבִיב לוֹ שְׁכוּנִים

הִשְׁלִיחַ אֲבַדּוֹן עִם-קֶטֶב וָדָבֶר.

---

הַטָּבוּעַ

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

אֶל-סֻכַּת אֲבִיהֶם הַנְּעָרִים חָפָזוּ,

וּבְקוֹל גָּדוֹל וּבְנֶפֶשׁ נִרְעֶשֶׁת:

"אָבִינוּ! אָבִינוּ! לֹא דָגִים נֶאֱחָזוּ,

כִּי פֶגֶר אִישׁ חָלָל הֶעֱלִינוּ בָרֶשֶׁת”.

– הַס, רֵיקִים וּפוֹחֲזִים, רַק שֶׁקֶר, רַק שֶׁקֶר!

כֹּה יֶהֱמֶה אֲבִיהֶם וּפִיו לֹא יִסָּגֶר:

לְרֹעַ לֵב בָּנִים שׁוֹבָבִים אֵין-חֵקֶר –

רַק מַקְלִי יַגֵּדְכֶם וִידַעְתֶּם מַה-פָּגֶר!

הַשּׁוֹפְטִים הֵן יַעֲלוּ אֵלַי לְחָקְרֵנִי –

מִפְּנֵיהֶם עַד-נֶצַח לֹא יִפְטַר חֵלֵכָה;

אֵין עֵצָה, אֵין תְּבוּנָה – הָאִשָּׁה! חִישׁ תֵּנִי

הַמְּעִיל וְאֶתְעַטֵּף, אֵלֵכָה, אֵלֵכָה…

אֵי נִבְלַת הַפֶּגֶר? – “שָׁם, שָׁם הִיא מוּטֶלֶת!”

וְאָמְנָם עַל-שְׂפַת מֵי הַנַּחַל בַּפָּרֶץ,

בִּמְקוֹם שָׁם הָרֶשֶׁת בַּמַּיִם טוֹבֶלֶת,

שָׁם נִרְאָה הֶחָלָל בַּחוֹל עַל-הָאָרֶץ.

מַה-נּוֹרָא הַפֶּגֶר לְמַרְאֶה-עֵינַיִם:

גּוּפָתוֹ בָצֵקָה וְעֵינָהּ עֵין-תְּכֵלֶת,

הַהִשְׁלִיךְ אִישׁ אֻמְלָל אֶת-נַפְשׁוֹ לַמַּיִם

בְּאֶפֶס עוֹד תִּקְוָה וּבְאֵין עוֹד תּוֹחֶלֶת?

אִם דַּיָּג בְּחָתְרוֹ הַגַּלִּים בְּלָעוּהוּ,

אוֹ בָּחוּר כִּי-הֵיטִיב אֶת-לִבּוֹ בַיָּיִן?

אִם סוֹחֵר נוֹסֵעַ גַּנָּבִים בָּאוּהוּ,

וְנִזְהֹר לֹא נִזְהַר וַיּוּמַת וָאָיִן?

מָה אִכָּר כִּי-יַחֲקֹר לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה?

הוּא הִבִּיט אֶל-סְבִיבָיו, הוּא הִבִּיט שָׁמַיְמָה…

וַיֹּאַחז וַיִּמְשׁוֹךְ, וְיָדוֹ לֹא תֵלֶא,

וַיִּסְחַב בְּרַגְלוֹ הַפֶּגֶר הַמַּיְמָה,

וּמְקוֹם שֶׁשָּׁם תָּלוּל הַחוֹף, שָׁם הִדִּיחַ

אֶת-גּוּפַת הֶחָלָל בַּמָּשׁוֹט לַשָּׁחַת,

וַיָּשָׁט שָׁם שֵׁנִית הַגּוּף – הֵגִיחַ

וַיֵּרֶד לְבַקֵּשׁ לוֹ קֶבֶר מִתָּחַת.

עוֹד יָשׁוּט הַפֶּגֶר בֵּין גַּלֵּי הַמַּיִם,

עוֹד יָנוּד וּכְגוּפַת אִישׁ חַי מִתְהַפֶּכֶת.

הָאִכָּר יְשַׁלְּחוֹ רַק עוֹד בְּעֵינַיִם,

וְאַחַר הִתְעוֹרֵר וַיִּפֶן לָלֶכֶת.

"גַּם-אַתֶּם הַנְּעָרִים, הֵחָלְצוּ, עֲבֹרוּ!

וּלְאִישׁ אִישׁ בַּבַּיִת צַפִּיחִית אֶתֵּנָה,

רַק דֹּמּוּ וּמַחֲסוֹם לְפִיכֶם שְׁמֹרוּ,

פֶּן מַכּוֹת אֲחַלֵּק כָּהֵנָּה וָהֵנָּה”.

בַּלַּיְלָה הִתְנַשֵּׂא קוֹל סוּפָה סוֹעֶרֶת,

וּמֵימֵי הַנַּחַל בִּשְׂעָרָה רָעָשׁוּ;

כְּבָר כָּבָה גַם-לַפִּיד הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת

בְּסֻכַּת הָאִכָּר וַעֲרִיפִים נִטָּשׁוּ;

הַיְלָדִים נִרְדָּמִים, הָאִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת,

הָאִכָּר סָרוּחַ עַל-גַּב הַכִּירָיִם;

עוֹד הוֹמָה הַסְּעָרָה – אָז אָזְנוֹ קַשֶּׁבֶת

קוֹל דּוֹפֵק בַּחַלּוֹן וּבְחֹזֶק יָדָיִם.

"מִי אֵפוֹא זֶה דּוֹפֵק?”– הוֹי, פְּתַח-נָא, אָסְפֵנִי! –

"מִי שָׁמָּה וּמַה-זֶּה הִגִּיעַ עַל-כָּכָה?

מִי אַתָּה, הַנּוֹדֵד, כִּי-לַיְלָה תְעִירֵנִי?

רַק הֵבִיא בְכוֹר-שָׂטָן עַד-הֵנָּה אוֹתָכָה;

אַף-אֵיפֹה אַשְׁכִּיבְךָ, לוּ אֶפְתַּח דְּלָתַיִם?

וְצָרָה סֻכָּתִי כָּרֶפֶת לָעֵדֶר".

וּבְעָמָל וּכְבֵדוּת וּבְעַצְלוּת יָדַיִם

הִתְנַעֵר וַיִּפְתַּח אֶת-חַלּוֹן הַחֶדֶר.

עוֹד נֹגַהּ הַלְּבָנָה הֶעָבִים יַחְתֹּמוּ –

אַךְ מַה-זֹּאת, הֵן תְּמוּנָה לְפָנָיו עוֹמֶדֶת:

אִישׁ עָרֹם, מִזְּקָנוֹ הַמַּיִם יִזְרֹמוּ,

וּפְקוּחָה גַם-עֵינוֹ, אַךְ לֹא מִתְנוֹדֶדֶת;

וּכְאֶבֶן נֶאֶלְמוּ אֲבָרָיו כֻּלָּהַם,

וּלְמַטָּה לָאָרֶץ הוּרָדוּ יָדֵיהוּ,

וּבְגוּפוֹ, שֶׁכֻּלּוֹ כְבָר בָּצֵק הַפָּעַם,

נֶאֶחְזוּ סַרְטָנִים בְּמַפְּלֵי בְשָׂרֵיהוּ.

אָז הֵגִיף הָאִכָּר חַלּוֹנוֹ בַכֹּחַ

וַיִּסְגֹּר בְּחָפְזָה, כִּי-הִכִּיר הַפָּגֶר;

וַיִּרְעָד. – רַק יֶחֱרַב לְשַׁד לָךְ וָמֹחַ!

כֵּן יֶהֱמֶה בִרְעָדָה וּפִיו לֹא יִסָּגֶר;

וְנַפְשׁוֹ נָבוֹקָה וְרוּחוֹ נִתָּקָה,

אַף-טִלְטֵל בַּלַּיְלָה עַצְמוֹתָיו הַשָּׂעַר –

וְעַד-בֹּקֶר לֹא חָדְלָה הַיָּד וְדָפָקָה

עַל-דַּלְתוֹת הַחַלּוֹן, עַל-דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר.

וּבְקֶרֶב הֶהָמוֹן הַשְּׁמוּעָה עוֹבֶרֶת,

וִיסַפְּרוּ: הָאִכָּר הַלָּז הַנָּגוּעַ

יְחַכֶּה כָל-שָׁנָה לִתְקוּפָה חוֹזֶרֶת

אֶל-בֹּא הָאוֹרֵחַ בַּיּוֹם הַקָּבוּעַ;

מִבֹּקֶר כְּבָר רוּחַ הוֹמִיָּה נוֹאֶקֶת,

בַּלַּיְלָה כְּקֶצֶף יִתְחוֹלֵל הַסָּעַר,

אָז יַד הַטָּבוּעַ בַּלַּיְלָה דוֹפֶקֶת

עַל-דַּלְתוֹת הַחַלּוֹן, עַל-דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר.

---

השדים

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

> הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְּמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

אָנֹכִי בַשָּׂדֶה נוֹסֵעַ, נוֹסֵעַ,

וּלְשׁוֹן צְלִיל הַפַּעֲמוֹן דִּין-דִּין-דִּין מַטֶּפֶת…

אֵין מַכִּיר הַבִּקְעָה, אֵין אוֹתָהּ יוֹדֵעַ,

וּרְחָבָה הַבִּקְעָה וּלְבָנִים עוֹטֶפֶת!

– הוֹי, חוּשָׁה, הָרַכָּב!… – „אֵין אוֹן לְהָגִיחַ:

הַסּוּסִים, אֲדוֹנִי, לֹא יַטּוּ עוֹד בֶּרֶךְ;

הַסּוּפָה אֶת-עֵינַי כְּבָר טָחָה בַטִּיחַ;

כָּל-אֹרַח כְּבָר נֶחְתָּם, כְּבָר סֻתְּמָה כָל-דֶּרֶךְ,

לַשָּׁוְא, אֵין עוֹד מִשְׁעוֹל, אֵין שְׁבִיל עוֹד נֶגְדֵּנוּ;

רַק תּוֹעִים אֲנַחְנוּ וּנְכוֹנִים לַצֶּלַע!

אֵין זֹאת כִּי-אִם שֵׁד בַּשָּׂדֶה יְנַהֲגֵנוּ,

רַק שֵׁד יְקַלֵּעַ אוֹתָנוּ בַקֶּלַע.

שָׂא עֵינְךָ, הַבִּיטָה: פֹּה יָרֹן, יָרִיעַ,

פֹּה יָרֹק אֶל-פָּנַי וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ,

וּפֹה – לִנְקִיק סֶלַע יַדִּיחַ, יַסִּיעַ

הַסּוּסִים בְּפִתְאֹם עַד-כִּי-הִתַּמָּהוּ;

שָׁם פִּתְאֹם הִתְעַלָּה, הִתְנַשֵּׂא בָרוּחַ

עִם-אֶבֶן-הָאֶזֶל בִּמְקוֹם לֹא הָיָתָה;

וּפִתְאֹם – גַּם נִיצוֹץ-אֵשׁ בּוֹעֵר שָׁלוּחַ,

וּפִתְאֹם – הָאֵשׁ בָּעֲרָפֶל כָּבָתָה ”.

הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

אֵין כֹּחַ לָנוּעַ; גַּם נֶאֱלֹם נֶאֱלָמָה

הַלָּשׁוֹן בַּפַּעֲמוֹן וַתֶּחְדַּל מִנּוֹעַ;

הַסּוּסִים עָמָדוּ… – מַה-שָּׁמָּה, מַה-שָּׁמָּה?

„זְאֵב טוֹרֵף אוֹ עֵץ הוּא, מִי יֵדַע יָדֹעַ? ”

הַסּוּפָה תָרִיעַ, הַסּוּפָה תַצְרִיחַ,

הַסּוּסִים יָרִיחוּ וּפִתְאֹם צָהָלוּ;

הַשֵּׁד מִן-הַמָּקוֹם רַק הִרְחִיק, הֵגִיחַ,

וְעֵינָיו מֵאֹפֶל רַק בָּעֲרוּ, אָכָלוּ!

הַסּוּסִים זֹה שֵׁנִית הִתְחַזְּקוּ, פָּרָצוּ,

וּלְשׁוֹן צְלִיל הַפַּעֲמוֹן דִּין-דִּין-דִּין מַטֶּפֶת…

וָאֵרֶא: הָרוּחוֹת בֶּהָמוֹן נִקְבָּצוּ

אֶל-עֵמֶק הַבִּקְעָה שֶׁלְּבָנִים עוֹטֶפֶת.

בְּלִי-חֹק וּבְלִי-מִדָּה יִדּוֹדוּ, יִדּוֹדוּ,

וּבְקַרְנֵי אוֹר קוֹדֵר מִנֹּגַהּ יָרֵחַ

הַשֵּׁדִים הַשּׁוֹנִים פֹּה סָבִיב יִרְקוֹדוּ,

וּכְעָלֶה בְטֵבֵת בִּסְעָרָה פוֹרֵחַ…

מֶה עָצוּם מִסְפָּרָם! מִי הֵנִיס הַחֶבֶר?

מַדּוּעַ מִזִּמְרָה כֹה נוּגָה יִמֹּגוּ?

הַאַחַד הַשֵּׁדִים יוֹבִילוּ לַקֶּבֶר?

אוֹ אִם לִמְכַשֵּׁפָה חַג-חֻפָּה יָחֹגּוּ?

הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְּמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הַשֵּׁדִים יָעוּפוּ,

וְעַד-גָּבְהֵי שָׁמַיִם יִסָּעוּ, יִסָּעוּ,

וּבְקוֹלוֹת יְלָלָה וּבְכִית לֹא-יָסוּפוּ

אֶת-לִבִּי בְקִרְבִּי לִגְזָרִים יִקְרָעוּ…

---

תקופת ניסן

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

כְּבָר קַוֵּי אוֹר-אָבִיב יֶהְדֹּפוּ, יִרְדֹּפוּ

מֵהָרִים מִסָּבִיב אֶת-נַחֲלֵי הַשֶּׁלֶג,

וּכְבָר עַל-הָאָחוּ הַנִּסְחָף יִשְׁטֹפוּ,

וְהָיוּ לְשֶׁטֶף הַנִּדְלָח בַּפֶּלֶג.

הַבְּרִיאָה כְּחוֹלְמָה וּבְנֶפֶשׁ צוֹהֶלֶת

אֶת-בֹּקֶר הַשָּׁנָה לְשָׁלוֹם שׁוֹאֶלֶת:

בִּתְכֵלֶת פִּי-שְׁנַיִם שָׁמַיִם נִשְׁקָפוּ,

הַיְּעָרוֹת, כִּמְעַט עוֹד נֶחֱשָׂפִים, עָטָפוּ

כִּשְׁלַל נוֹצוֹת רַכּוֹת כָּל-יֶרֶק זָרוּעַ;

הַדְּבוֹרָה מִבֵּיתָהּ, בֵּית-דּוֹנַג, חוֹלֶפֶת

וּמִסָּהּ בַּשָּׂדֶה מִסָּבִיב אוֹסֶפֶת;

הַבְּקָעוֹת חָרָבוּ, הַשָּׂדֶה צָבוּעַ;

הָעֲדָרִים יֶהֱמָיוּ, וְדוּמָם בַּלָּיִל

כְּבָר יָשִׁיר הַזָּמִיר אֶת-שִׁירוֹ בֶחָיִל.

---

תקופת תשרי

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

…כְּבָר רוּחוֹת הַחֹרֶף בִּרְגָזָה נָשָׁבוּ,

כְּבָר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-בּוֹאָן עָזָבוּ,

וּמִדַּת הַיּוֹם אַךְ מָעָטָה, קָטָנָה.

הַיְּעָרוֹת נִרְדָּמוּ וּשְׁנָתָם נָתָנָה

אֶת-אוֹתוֹת קוֹל-נַחֲרָם בִּשְׂעָרָה נִדְכָּאָה;

הַשָּׂדוֹת מִסָּבִיב עֲרָפֶל עָטָפוּ;

וּמַחֲנוֹת בַּרְבֻּרִים כְּבָר עָפוּ, חָלָפוּ

מִמֶּנּוּ דָרוֹמָה: אַךְ קָרְבָה וּבָאָה

הָעֵת אֵין בָּהּ חֵפֶץ, הָעֵת הַמְקֻלֶּלֶת –

מַרְחֶשְׁוָן זֶה עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת.

מִקֹּר בָּעֲלָטָה כְבָר יֵצֵא הַשֶּׁמֶשׁ,

מִשָּׂדֶה כְבָר שָׁבַת קוֹל עוֹבֵד וַיֶּרֶף;

שָׁם אַחֲרֵי הַזְּאֵבָה הָרְעֵבָה מֵאֶמֶשׁ

הַזְּאֵב הִנֵּה יוֹצֵא לְבַקֵּשׁ לוֹ טֶרֶף.

הַסּוּס עוֹד בַּדֶּרֶךְ עֵת אוֹתוֹ יָרִיחַ

יַשְׁמִיעַ קוֹל-נַחֲרוֹ – הַהֵלֶךְ יָגִיחַ

אֶל-אַחַד הֶהָרִים וּבְרֶגֶל נֶחְפֶּזֶת;

בַּבֹּקֶר הָרוֹעֶה אֵין יָדוֹ אוֹחֶזֶת

שׁוֹט שׁוֹטֵף לְהָעִיז הַפָּרוֹת מֵרֶפֶת,

וּמוֹעֵד צָהֳרַיִם עֵת אֵלָיו יַגִּיעַ

לֹא אוֹתָן בַּחֲלִילוֹ הַבַּיְתָה יַסִּיעַ.

הַנַּעֲרָה בַסֻּכָּה קוֹל-שִׁירִים מַטֶּפֶת,

אַף-טָוָה, וַהֲמֻלַּת הַלַּפִּיד – זֶה רֵעַ

לְלֵילוֹת הַחֹרֶף – בַּקּוֹל תִּשָּׁמֵעַ.

וּכְבָר עַל-הַשָּׂדוֹת יִתְגָּעֵשׁ הַקֶּרַח

וּכְשִׂמְלַת-הַכֶּסֶף כְּבָר אוֹתוֹ יַעֲטֹפוּ…

(הֵן חִכּוּ הַקּוֹרְאִים לַחֲרוּז פֹּה – הַפֶּרַח:

וִיהִי-נָא, לִקְחוּהוּ חִישׁ-מַהֵר וַחֲטֹפוּ!)

גַּם-חָלְקוּ הַנְּהָרוֹת עֵת כְּפוֹר הִתְלַבָּשׁוּ

מֵרִצְפוֹת הֵיכָלִים שֶׁחָלְקוּ, חֻדָּשׁוּ.

וּנְעָרִים עֵינֵיהֶם גִּיל-רַנֵּן יָפִיקוּ

בַּסַּנְדָּל הַמְסֻמָּר עַל-קֶרַח יַחֲלִיקוּ;

וּכְיָרֵא וְנִזְהָר לַפֶּלֶג יַגִּיעַ

גַּם-אַוָּז כְּבַד-בָּשָׂר וַאֲדֻם-הָרַגְלַיִם,

וּבְלִבּוֹ יִתְפָּאֵר כִּי-יָשׁוּט בַּמַּיִם,

אַךְ יִכְשַׁל וְיִפּוֹל; בִּבְרַק אוֹר-רָקִיעַ

הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן מִתְחוֹלֵל, פּוֹרֵחַ,

וּכְפִתִּים לְרֹחַב הַחוֹף יִשְׁתַּטֵּחַ.

---

חֹרֶף

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הַחֹרֶף… כְּבָר חוֹבֵק הָאִכָּר יָדַיִם

וּבְעֶגְלַת-הַקֶּרַח יְפַלֵּס לוֹ אֹרַח;

וְסוּסוֹ בַשֶּׁלֶג בְּכִשְׁלוֹן-בִּרְכַּיִם

יִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת וְיִמְשׁוֹךְ בְּטֹרַח.

שָׁם עֶגְלַת-חִפָּזוֹן בִּמְרוּצָה עוֹבֶרֶת,

וַחֲרִיצִים עֲמֻקִּים בָּאָרֶץ חוֹפֶרֶת;

וְלָבוּשׁ בָּהּ יוֹשֵׁב הָרַכָּב בָּאֶדֶר,

וַחֲגוֹרָה אֲדֻמָּה עַל-מָתְנָיו לָהֶדֶר.

שָׁם רָץ מִן-הֶחָצֵר בַּכְּפָר אֶחָד נַעַר

וְהוֹשִׁיב אֶת-כַּלְבּוֹ לְתוֹךְ עֶגְלַת-חֹרֶף

וְהָיָה לְסוּס לָהּ הָרָתוּם מוּל-עֹרֶף;

כְּבָר קָפְאָה מִקָּרָה גַם-אֶצְבַּע הַבַּעַר,

וּמַכְאוֹב גַּם-יַחַד הוּא יֵדַע עִם-נָחַת…

וְאִמּוֹ בַחַלּוֹן לוֹ אֶצְבַּע שׁוֹלָחַת…

---

לֵיל חֹרֶף

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת-שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל:

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל;

רֶגַע תְּקַרְקֵר הַגָּג שֶׁמִּלְּמַעְלָה

וְעַל-חֲצִירוֹ הַיָּבֵשׁ תִּתְרַפֵּק,

וְרֶגַע כְּהֵלֶךְ הַמְאַחֵר בַּלַּיְלָה

עַל-אֶשְׁנַב הַחַלּוֹן תִּתְדַּפֵּק.

שָׁם סֻכַּת בֵּיתֵנוּ כוֹשֶׁלֶת, נוֹפֶלֶת,

וַאֲבֵלָה מַה-הִיא וְשׁוֹמֵמָה.

מַה-תֵּשְׁבִי לָךְ, זְקֵנָה, נִדְהֶמֶת, נִבְהֶלֶת,

שָׁם אֵצֶל הַחַלּוֹן דּוֹמֵמָה?

הַבְסוּפַת הַסְּעָרָה בַחוּץ מִתְהַפֶּכֶת

אַתְּ, חֶמְדַּת כָּל-נַפְשִׁי, נִדְהַמְתְּ?

אוֹ קוֹל הֲמוֹן פִּלְכֵּךְ שֶׁיָּדֵךְ תּוֹמֶכֶת

הֲמָמֵךְ עַד רֶגַע נִרְדַּמְתְּ?

נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה.

שִׁירִי לַי שִׁירֵךְ עַל „דְּרוֹר שֶׁיָּשָׁבָה

בִּדְמָמָה עַל-חוֹף מַיִם רַבִּים ”.

שִׁירִי לִי שִׁירֵךְ עַל „נַעֲרָה נֶעֱזָבָה

שֶׁהָלְכָה יוֹם יוֹם לַמַּשְׁאַבִּים ”.

הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל;

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל.

נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה!

---

מַסָּע בַּחֹרֶף

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

מִן-הֶעָבִים הָאֲפֵלוֹת

חוֹדֵר לָצֵאת הַיָּרֵחַ,

עַל-הַבְּקָעוֹת הָאֲבֵלוֹת

אוֹרוֹת קוֹדְרִים הוּא שׁוֹלֵחַ.

בִּנְתִיב קֶרַח בַּשִּׁמָּמוֹן

רְכוּב הַמְשֻׁלָּשׁ חִישׁ נוֹסֵעַ,

רֶגַע רֶגַע צְלִיל הַפַּעֲמוֹן

עַד לְיַשֵּׁן יִשָּׁמֵעַ.

יֵשׁ כִּי שִׁיר הָרַכָּב יָעִיר

זִכְרוֹן אֶרֶץ וּמוֹלֶדֶת:

רֶגַע שִׂמְחַת גִּיל בּוֹ תָאִיר

רֶגַע תּוּגָה בוֹ רוֹעֶדֶת.

אֵין בְּרַק-אֵשׁ, אַף אֵין כָּל-סֻכָּה…

דֳּמִי וָקֹר… רַק אַבְנֵי-אֶזֶל

מוֹרוֹת דֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה

אַחַת אַחַת תַּחֲלוֹף, תֵּזֶל…

(פרישמן לא סיים לתרגם את השיר)

---

הָעָב

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין

הָעָב הָאַחֲרוֹנָה הַסְּעָרָה תַּסִּיעַ!

רַק אַתְּ עוֹד תִּתְנַשְּׂאִי עַל-כְּלִיל הָרָקִיעַ,

רַק אַתְּ עוֹד צֵל נֶאֱלָח וְקוֹדֵר תַּרְחִיבִי,

רַק אַתְּ עוֹד יוֹם עָלֵז וְטוֹב זֶה תַּעֲצִיבִי.

זֶה-עַתָּה הִקַּפְתְּ עוֹד אֶת-גְּלִיל הַשָּׁמַיִם,

וּבְרָקִים נוֹרָאִים לָךְ הָיוּ עֵינַיִם;

וּמִן-הָעֲרָפֶל אֶת-קוֹלֵךְ הִשְׁמַעַתְּ,

וּמָטָר לָאָרֶץ הַצְּמֵאָה הִשְׁפַּעַתְּ.

הוֹי, רַב לָךְ, הֵעָלְמִי! הֵן עִתֵּךְ חָלָפָה,

הָאָרֶץ הִתְחַדְּשָׁה, הַסְּעָרָה נֶאֱסָפָה,

וְרוּחַ מִשְׁתַּעֲשַׁע בְּפִרְחֵי כָל-שִׂיחַ

הֵן אוֹתָךְ מִשְּׁחָקִים טָהֵרוּ יַבְרִיחַ.

---

[צִפּוֹר-דְּרוֹר עֲבוֹדָה אֵין לָהּ]

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

(משיר-העלילה “הצוענים”)

צִפּוֹר-דְּרוֹר עֲבוֹדָה אֵין לָהּ,

אֵין לָהּ עָמָל וּמַמְרוֹרוֹת;

לֹא בִדְאָגָה תִבְנֶה קֵן לָהּ,

לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לָהּ לַדּוֹרוֹת.

לַיְלָה תָנוּם בֵּין עֲנָפִים,

עַד הַשֶּׁמֶשׁ עוֹר יְעִירָהּ –

אָז רַק תַּאֲזִין קוֹל הַשְּׂרָפִים,

אַחַר תֵּעוֹר, תָּשִׁיר שִׁירָהּ.

אָבִיב יַעֲבוֹר, הוֹד הַשָּׁנִים,

יַעֲבוֹר קַיִץ עִם-כָּל-חֻמּוֹ –

אָז עֲלָטָה עִם-עֲנָנִים

יָבִיא לָנוּ סְתָו עַד-תֻּמּוֹ:

מַר לָאָדָם, מַר מִסָּבִיב –

אַךְ הַדְּרוֹר – אֶל-אִיִּים חַמִּים,

לַמֶּרְחַקִּים עַד-בּוֹא אָבִיב

תָּעוּף-לָהּ לְעֵבֶר יַמִּים.

---

רֵאשִׁית סִפּוּר

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

בְּסֻכַּת בֵּית-עִבְרִים אֲבֵלָה וְצָרָה

מְנוֹרָה בוֹעֶרֶת בַּפִּנָּה הָאֶחָת;

וּלְאוֹר הַמְּנוֹרָה יוֹשֵׁב אִישׁ זָקֵן

וְקוֹרֵא בַתּוֹרָה. הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת

יוֹרְדוֹת וְנוֹפְלוֹת עַל-סִפְרוֹ לְפָנָיו.

עַל-עֶרֶשׂ קְטַנָּה וְרֵיקָה מִשְׁתַּחֲוָה

אִשָּׁה עִבְרִיָּה צְעִירָה וּבוֹכָה;

בַּפִּנָּה הַשֵּׁנִית אִישׁ עִבְרִי צָעִיר

שָׁקוּעַ בִּמְזִמּוֹת עֲמֻקּוֹת וְרַבּוֹת,

וּמוֹרִיד אֶת-רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ בִּדְאָגָה.

בַּחֶדֶר הַשּׁוֹמֵם תָּכִין הַזְּקֵנָה

אֲרֻחַת-הָעֶרֶב, אֲרֻחָה מָה-רָזָה.

הַזָּקֵן יִסְגּוֹר אֶת-סִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ

וִיחַבֵּר אֶת-וָוֵי הַנְּחשֶׁת עַל-מַסְגֵּר;

הַזְּקֵנָה תַגִּישׁ הָאֲרֻחָה הַצָּרָה

לַשֻּׁלְחָן, וְקָרְאָה לְאַנְשֵׁי הַבָּיִת;

אַךְ אִישׁ טֶרֶם יָבֹא; נִשְׁכַּח הָאֹכֶל…

הַשָּׁעוֹת חוֹלְפוֹת בִּדְמָמָה, אַף-נִרְדָּם

הַיְקוּם תַּחַת כִּפַּת רְקִיעַ-הַלַּיְלָה –

רַק עוֹד עַל-סֻכַּת הָעִבְרִים לְבַדָּהּ

לֹא בָאָה הַשֵּׁנָה מְשִׁיבַת כָּל-נָפֶשׁ.

מִמִּגְדַּל הָעִיר קוֹל פַּעֲמוֹן יַשְׁמִיעַ

דְּבַר מַחֲצִית הַלָּיְלָה. – וּפִתְאֹם יָד כְּבֵדָה

תִּתְדַּפֵּק – וְאַנְשֵׁי הַבַּיִת נִבְהָלוּ.

הָעִבְרִי הַצָּעִיר יָקוּם אַף-יִפְתַּח

אֶת-דֶּלֶת הַבַּיִת בִּדְאָגָה מִבָּאוֹת –

אָז יָבֹא הַבַּיְתָה אִישׁ זָר עוֹבֵר-אֹרַח…

(לא נשלם)

---

מֵעוֹלָם כֵּן הָיָה...

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

מֵעוֹלָם כֵּן הָיָה, כֵּן יְהִי לְעוֹלָמִים,

כָּל-עוֹד הָאֲדָמָה עַל-צִיר תִּתְנוֹעֵעַ:

מְלֻמָּדִים יֵשׁ הַרְבֵּה, אַךְ מְעַט מְאֹד חֲכָמִים,

יְדִידִים לַאֲלָפִים, אַף-אֶחָד אֵין רֵעַ.

---

הַזָּהָב וְהַבַּרְזֶל

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הַכֹּל שֶׁלִּי, אָמַר הַזָּהָב;

הַכֹּל שֶׁלִּי, אָמַר הַבַּרְזֶל,

הַכֹּל אֶקְנֶה, אָמַר הַזָּהָב;

הַכֹּל אֶקַּח, אָמַר הַבַּרְזֶל.

---

מרכבת החיים

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר-יִכְבַּד הַסֵּבֶל לִפְעָמִים,

אַךְ קַלָּה כַמֹּץ הַמֶּרְכָּבָה נוֹסָעַת;

הָרַכָּב הַנֶּחְפָּז – הַזְּמָן רַב-הַיָּמִים –

הוּא נוֹהֵג וְיוֹשֵׁב עַל-כַּר הַמִּרְדָּעַת.

בַּבֹּקֶר חִישׁ נֵשֵׁב אֶל-תּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה;

וּשְׂחוֹק לָנוּ אָסוֹן אוֹ פַחַד אוֹ פָגַע,

כָּל-עַצְלוּת לֹא נֵדַע, כָּל-רִפְיוֹן וּדְאָבָה,

אַף-נִקְרָא: רַק הָלְאָה, רַק הָלְאָה כְרָגַע!

בְּבֹא הַצָּהֳרַיִם, אָז נִירָא לִרְגָעִים –

אֵין בָּנוּ עוֹד אֹמֶץ, הַגְּבוּרָה נִדְעָכָה

בִּרְאוֹת רַק חַתְחַתִּים עִם-כֵּפִים וּסְלָעִים…

אָז נִקְרָא: הוֹי, פֹּחֵז, אַל-תַּחְפּוֹז עוֹד כָּכָה!

רַק יָעוּף הָרֶכֶב, לֹא יֵדַע כִּשָּׁלוֹן…

בָּעֶרֶב הָרְגַּלְנוּ כְבָר לַמּוּעֶקֶת,

וַאֲנַחְנוּ נִרְדָּמִים נַגִּיעַ לַמָּלוֹן –

וְעוֹד יַד הַזְּמָן אֶת-הַסּוּסִים דּוֹפֶקֶת.

---

הפרח

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הַפֶּרַח / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

פֶּרַח אֵין-רֵיחַ, אַף-יָבֵשׁ וְקָמֵל

וְנִשְׁכָּח בַּסֵּפֶר פֹּה עֵינַי תִּרְאֶינָה –

אָז רוּחִי בְקִרְבִּי מָה-הוֹגֶה, מֶה-עָמֵל,

וּבְלִבִּי מָה-רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת תֶּהֱמֶינָה:

אֵי פָרַח? וּמָתַי? מֶה הָיָה אֲבִיבוֹ?

הַהֶאֱרִיךְ לִפְרוֹחַ? וְיַד מִי קְטָפַתּוּ?

הֲזָר אִם אִישׁ מוֹדָע בְּאִבּוֹ הֶחֱרִיבוֹ?

אַף לָמָּה יַד אִישׁ פֹּה בַסֵּפֶר שָׂמַתּוּ?

הַלְאוֹת וּמַזְכֶּרֶת לִפְגִישָׁה בִנְעִימוֹת,

אוֹ זִכְרוֹן לְרֵעִים נִפְרָדִים בַּשָּׁעַר,

אוֹ שָׂרִיד לְהֵלֶךְ הַנּוֹדֵד בִּישִׁימוֹת

בְּדִמְמַת שָׂדֶה וּבְצִלְלֵי יָעַר?

הַהוּא אוֹ אִם הִיא עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם?

וְאֵיפֹה הֵם עַתָּה וּמְקוֹמָם אַיֵּהוּ?

אוֹ אוּלַי כְּבָר קָמְלוּ, כְּבָר יָצְאָה נִשְׁמָתָם,

כַּפֶּרַח הַלָּז פֹּה, שֶׁכְּבָר בָּא קִצֵּהוּ?

---

משירי היינריך היינה

מאת

דוד פרישמן

משירי היינריך היינה

מאת

דוד פרישמן

---

יָם הַצָּפוֹן – מַחֲזוֹר רִאשׁוֹן

מאת

היינריך היינה

א: כֶּתֶר מַלְכוּת

שִׁירַי, אַתֶּם שִׁירַי הַנֶּאֱמָנִים,

עוּרוּ, עוּרוּ, הֵחָלְצוּ כֻלְּכֶם!

הָרִיעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת,

וְהַעֲלוּ לִי עַל-הַמָּגֵן

אֶת-הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הַזֹּאת,

וּמָשְׁלָה מֵעַתָּה בְקֶרֶב לִבִּי כֻלּוֹ

וְהָיְתָה שָׁם לְמַלְכָּה.

תְּחִי הַמַּלְכָּה! הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה תֶחִי!

מִן-הַשֶּׁמֶשׁ מִמַּעַל

אֶקְרַע אֶת-הַזָּהָב הָאָדֹם הַנּוֹצֵץ,

וְאֶאֱרוֹג מִמֶּנּוּ נֵזֶר

לְרֹאשֵׁךְ הַמָּשׁוּחַ.

מִירִיעַת הַשָּׁמַיִם, מִמְּשִׁי הַתְּכֵלֶת הָרוֹעֶדֶת,

אֲשֶׁר שָׁם סַפִּירֵי הַלַּיְלָה יָהֵלּוּ,

אֶגְזָר-לִי גֶזֶר יְקָר,

וְהָיָה לִי לְאַדֶּרֶת-מַלְכוּת,

לַעֲטוֹת בָּהּ, הַמַּלְכָּה, אֶת-כְּתֵפָיִךְ.

לְשָׂרִים בֶּחָצֵר אֶתֶּן-לָךְ

סוֹנֶטִּים הֲדוּרִים-זְקוּפִים,

וְטֶרְצִינוֹת גֵּאוֹת וּסְטַנְצוֹת אוֹמְרוֹת כָּבוֹד.

אֶת-שְׁאָר-רוּחִי אָשִׂים לְרָץ לְפָנַיִךְ,

אֶת-דִּמְיוֹנִי לְלֵץ בַּחֲצֵרֵךְ,

וּלְצִיר נֶאֱמָן, עִם-הַדִּמְעָה בְחוֹתַמְתּוֹ,

אֲצַוֶּה לָךְ אֶת-לַעֲגִי.

אָכֵן אֲנִי בְנַפְשִׁי, הַמַּלְכָּה,

אֲנִי לְפָנַיִךְ אֶכְרַע עַל-הָאָרֶץ,

וְעַל-כַּר מֶשִׁי אָדֹם

אַגִּישׁ לָךְ, עִם-שְׁבוּעַת-אֱמוּנִים,

אֶת-מְעַט הַבִּינָה,

אֲשֶׁר הוֹתִירָה לִי לִפְלֵיטָה בְחֶמְלַת לִבָּהּ

רְעוּתֵךְ הַנּוֹהֶגֶת לְפָנַיִךְ פֹּה בִמְלוּכָה.

ב: בֵּין הָעַרְבָּיִם

עַל-שְׂפַת הַיָּם הַחִוָּרָה

יָשַׁבְתִּי נְכֵה-מַחֲשָׁבוֹת וְגַלְמוּד.

הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה, הֶעֱמִיקָה וַתַּשְׁלֵךְ

פַּסִּים אֲדֻמֵּי לְהָבִים עַל-הַמַּיִם,

וְהַגַּלִּים הַלְּבָנִים, הַגַּלִּים הָרְחוֹקִים,

מְרֻדְּפֵי שִׁבֹּלֶת-הַיָּם,

זַעֲפוּ, רָעֲשׁוּ, עָלוּ וַיִּקְרָבוּ —

וַיְהִי קוֹל רַעַשׁ, קוֹל לַחַשׁ וּשְׁרִיקָה

וּצְחוֹק וַהֲמוֹת וְגָנֹחַ וְשָׁאֹה,

וְקוֹל זֶמֶר בֵּינֵיהֶם כְּשִׁיר-עֶרֶשׂ מָתוֹק —

אָז הָיִיתִי כְשׁוֹמֵעַ סִפּוּרִים נִשְׁכָּחִים,

שִׂיחוֹת מִנִּי-קֶדֶם עֲרֵבוֹת וּרְחוֹקוֹת,

אֲשֶׁר לְפָנִים, בְּעוֹדֶנִּי נַעַר,

שְׁמָעָתַם אָזְנִי מִפִּי יְלָדִים שְׁכֵנִים,

בְּשִׁבְתֵּנוּ יַחַד בְּעַרְבֵי נִשְׁפֵּי-קַיִץ

לִפְנֵי שַׁעַר הַבַּיִת עַל-אַבְנֵי הַמַּדְרֵגוֹת,

רוֹבְצִים לָאָרֶץ וּמְסַפְּרִים בִּדְמָמָה,

וְהַלְּבָבוֹת הַקְּטַנִּים מַקְשִׁיבִים,

וְהָעֵינַיִם מְאִירוֹת מִתְּשׁוּקַת דַּעַת;

וּבָעֵת הַהִיא וְהַנְּעָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת

עַל-יַד עֲצִיצֵי פְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחַ

יוֹשְׁבוֹת אֶל-הַחַלּוֹן מִמּוּלֵנוּ,

פְּנֵיהֶן פְּנֵי שׁוֹשַׁנִּים,

וּמְשַׂחֲקוֹת הֵן וְאוֹר הַיָּרֵחַ שְׁטָפָן.

ג: שְׁקִיעַת הַשָּׁמֶשׁ

הַשֶּׁמֶשׁ חֲמוּץ לְהָבִים יוֹרֵד

אֶל-הָאוֹקְיָנוֹס לְבֶן-הַכֶּסֶף,

אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּץ פִּתְאֹם עַד-לְמֵרָחוֹק.

צַלְמֵי-עֲרָפֶל טְבוּלֵי אוֹר אֲדַמְדָּם

פּוֹשְׁטִים אַחֲרָיו. וּמִנֶּגֶד,

מִבֵּין צְעִיפֵי עָבִים מְקֻטְּרֵי סְתָו,

מְגִיחָה הַלְּבָנָה,

נוּגַת פָּנִים וְחִוְרַת מָוֶת,

וּמֵאַחֲרֶיהָ בַעֲלָטַת מֶרְחַקִּים,

כִּנְקֻדּוֹת אוֹר, מְצִיצִים הַכּוֹכָבִים.

יָמִים הָיוּ וּבַשָּׁמַיִם הִזְהִירוּ

לוּנָה בַת-הָאֵלִים וְסוֹל הָאֵל

בַּעַל עִם-אִשָּׁה יַחַד,

וּמִסָּבִיב לָהֶם שָׁרְצוּ הַכּוֹכָבִים —

הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְהַתְּמִימִים.

אַךְ הִנֵּה הוֹלְכֵי רָכִיל הֵפִיחוּ מָדוֹן,

וַיִּתְפָּרְדוּ בְאֵיבָה הַשְּׁנַיִם —

הַצֶּמֶד הַנַּעֲלֶה, הַצֶּמֶד הַמֵּאִיר.

עַתָּה יוֹמָם בְּדִמְמַת תִּפְאַרְתּוֹ

מִתְהַלֵּךְ בַּמָּרוֹם אֱלֹהֵי-שֶׁמֶשׁ,

וְעַל-הֲדַר גְּדֻלָּתוֹ

מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ וּמְזַמְּרִים לוֹ בְלִי-חָשָׂךְ

בְּנֵי-אָדָם גֵּאִים מֻקְשֵׁי אשֶׁר.

אָכֵן בַּלַּיְלָה

נוֹסַעַת לוּנָה בַמָּרוֹם,

הָאֵם הָאֲמוּלָה,

עִם יְלָדֶיהָ-כוֹכָבֶיהָ הַיְתוֹמִים,

וְהִיא מַזְהִירָה דוּמָם בִּיגוֹנָהּ,

וּנְעָרוֹת שְׁטוּפוֹת-אַהֲבָה וּמְשׁוֹרְרִים עֲנֻגִּים

מַקְטִירִים לָהּ דְּמָעוֹת וְשִׁירִים.

לוּנָה הָרַכָּה! לִבָּה לֶב-אִשָּׁה,

וְעוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה תֶּאֱהַב אֶת-בַּעֲלָהּ הַיָּפֶה.

לִפְנוֹת עֶרֶב, חֲרֵדָה וְלִבְנַת פָּנִים,

תֶּאֱרֹב מִבֵּין עָבִים קַלִּים,

תַּבִּיט בִּכְאֵב-לֵבָב אַחֲרֵי הַהוֹלֵךְ,

וְעוֹד מְעַט וְקָרְאָה לוֹ בְּפַחַד-לִבָּהּ: בֹּא!

בֹּא! הַיְלָדִים שׁוֹאֲלִים לָךְ. —

אָכֵן אֱלֹהִים-שֶׁמֶשׁ קְשֵׁה הָעֹרֶף

בִּרְאוֹתוֹ פְנֵי רַעְיָתוֹ וְלָהֲטוּ פָנָיו

בְּמִשְׁנֵה אַרְגָּמָן,

מֵחֲרוֹן-אַף וּמִמַּכְאוֹב,

וּמִהֵר וְיָרַד בְּאֶפֶס-חֲנִינָה

אֶל-מִטַּת אַלְמְנוּתוֹ קָרַת הַתְּהוֹם.

כָּכָה הֵבִיאוּ מְחַרְחֲרֵי-רִיב

מַכְאוֹב וּמְחִתָּה

גַּם עַל-רֹאשׁ אֵלִים, אֵלֵי נְצָחִים.

וְהָאֵלִים הָאֻמְלָלִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל

נוֹסְעִים רְוֵי מְצוּקוֹת

עַל-נְתִיבוֹת אֵין-קֵץ וְחִדְלֵי תַנְחוּמוֹת,

וְלָמוּת לֹא יוּכָלוּ,

וְהֵם נוֹשְׂאִים עִמָּם

אֶת-עָנְיָם הַנּוֹצֵץ.

אֲבָל אָנֹכִי הָאָדָם,

נְטַע הַשֶּׁפֶל וּבְרוּךְ הַמָּוֶת,

אָנֹכִי לֹא אֶתְאוֹנֵן עוֹד.

ד: לַיְלָה עַל-שְׂפַת הַיָּם

קַר הַלַּיְלָה וַחֲדַל כּוֹכָבִים,

וְהַיָּם פּוֹעֵר אֶת-פִּיו;

וְעַל-פְּנֵי הַיָּם, שָׁטוּחַ עַל-גְּחוֹנוֹ,

רוֹבֵץ בְּאֵין-תֹּאַר הָרוּחַ הַצְּפוֹנִי

וְנוֹהֵק חֶרֶשׁ בְּקוֹלוֹ הֶעָמוּם,

וּכְנִרְגָּן זוֹעֵם, עֵת יִיטַב לִבּוֹ עָלָיו,

יִשְׁפּוֹךְ אֶת-לַהֲגוֹ עַל-אָזְנֵי הַמַּיִם,

וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרֵי-הוֹלֵלוּת רַבִּים,

אַגָּדוֹת עֲצוּמִים נוֹטְפוֹת שֹׁד וָרֶצַח

וְשִׂיחוֹת קְדוּמִים מֵאַפְסֵי נוֹרְוֶגִיָּה,

וְלִרְגָעִים, עַד-לְמֵרָחוֹק, יִשְׂחַק וְיֵילִיל

וְיִקְרָא שִׁירֵי לַחַשׁ מִסֵּפֶר הָאֶדָּה,

וּמִשְׁלֵי רוּנִים

מְלֵאֵי חֶשְׁכַת-מְרִי וּגְבוּרוֹת-קְסָמִים,

עַד-כִּי יַלְדֵי הַיָּם הַלְּבָנִים בְּשָׁמְעָם

יִשְׂתָּעֲרוּ לְמַעְלָה וְהֵרִיעוּ בְקוֹל,

שִׁכּוֹרֵי הוֹלֵלוּת.

בָּעֵת הַהִיא וְעַל-גְּדוֹת הַיָּם הַשְּׁטוּחוֹת,

עַל-פְּנֵי הַחוֹל שְׁקוּי הַשִּׁבֹּלֶת,

יִצְעַד אִישׁ נָכְרִי — וְלִבּוֹ בְקִרְבּוֹ

שׁוֹבָב פִּי-שִׁבְעָה מֵרוּחַ עִם-גַּלִּים.

אֶל-כֹּל אֲשֶׁר יִצְעַד

וְנִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת לְרַגְלָיו וְרָעֲשׁוּ קְלִפּוֹת קוֹנְכִיּוֹת;

וְהִתְכַּסָּה הֵיטֵב הָאִישׁ בְּאַדַּרְתּוֹ הַלְּבָנָה-כֵהָה

וְצָעַד בְּחָפְזָה בְמוֹ הַלַּיְלָה הַסּוֹעֵר,

וְנָהַג אוֹתוֹ לָבֶטַח הָאוֹר הַקָּטָן,

הַנּוֹצֵץ בִּנְעִימוֹת וְקוֹרֵץ אֵלָיו

מִסֻּכַּת הַדַּוָּג הַגַּלְמוּדָה.

הִנֵּה יָצְאוּ הַמַּיְמָה הָאָב עִם-בְּנוֹ,

וּבָדָד לְבַדָּהּ בְּאֵין אִישׁ נוֹתְרָה

בְתוֹךְ הַסֻּכָּה בַּת-הַדַּוָּג,

בַּת-הַדַּוָּג הַיָּפָה מִיָּפוֹת.

אֶל-הַכִּירַיִם תֵּשֵׁב,

וְאָזְנָהּ תַּקְשִׁיב לַהֲמֻלַּת סִיר-הַמַּיִם

הַמְפַכָּה חֶרֶשׁ כְּמִנַּבֵּאת לִנְעִימוֹת בָּאוֹת.

וְזַלְזַלִּים יְבֵשִׁים תַּשְׁלִיךְ אֶל-הָאֵשׁ

וְנָפְחָה בָהּ,

וְהִתְלַקְּחוּ הָאוֹרִים הָאֲדֻמִּים,

וְקָרְנוּ מִנָּגְהָם בְּקֶסֶם זִיוָם

פָּנֶיהָ הַפּוֹרְחִים

וּכְתֵפֶיהָ הַלְּבָנוֹת וְהַצַּחוֹת,

הַנִּשְׁקָפוֹת מִן-הַמַּאֲרָב כְּנִכְלָמוֹת

מִתּוֹךְ הַכֻּתֹּנֶת הֶעָבָה וְהַשְּׁחֻפָּה,

וְקָרַן גַּם הָעוֹר עַל-יָדָהּ הַקְּטַנָּה

הַנֶּחְפָּזָה לִרְכּוֹס אֶת-שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ

עַל-יְרֵכָהּ הַמְעֻנָּגָה.

אַךְ פִּתְאֹם וּבְחָזְקָה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת,

וְהַנָּכְרִי גֵר-הַלַּיְלָה הִנֵּה זֶה בָא;

לִמּוּד-אַהֲבָה תָנוּחַ עֵינוֹ

עַל-הַנַּעֲרָה הַלְּבָנָה וְהַנָּאוָה

הָעוֹמֶדֶת לְפָנָיו בִּרְעָדָה,

כַּחֲבַצֶּלֶת נִרְגָּזָה;

וְהוּא אֶת-אַדַּרְתּוֹ יַפִּיל לָאָרֶץ

וְשָׂחַק וְדִבֵּר:

רְאִי-נָא, הַיַּלְדָּה, הֲקִימוֹתִי דְבָרִי

וּבָאתִי. וְעִמִּי זֶה בָאִים

הַיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים, עֵת אֵלֵי הַשָּׁמַיִם

יָרְדוּ אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם

וַיִּדְבְּקוּ אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם,

וַתֵּלַדְנָה לָהֶם

דּוֹרוֹת מְלָכִים מַחֲזִיקֵי בְשַׁרְבִיט

וְגִבּוֹרִים אַנְשֵׁי-שֵׁם.

אַךְ, בִּתִּי, אַל-נָא כָכָה תַרְבִּי תִשְׁתָּאִי

אֶל-כְּבוֹד אֱלֹהִים הַשּׁוֹכֵן עָלָי;

רְאִי, בִּקַּשְׁתִּיךְ; בַּשְּׁלִי לִי טֵה עִם-יַיִן,

כִּי קַר בַּחוּץ,

וּבִהְיוֹת רוּחַ עַזָּה בַלַּיְלָה

וְקָפָאנוּ בַקֹּר גַּם-אָנוּ אֵלֵי-הַנֶּצַח,

וּמִיץ-אַפַּיִם גָּדוֹל לֵאלֹהִים יֹאחֲזֵנוּ

וְשִׁעוּל חָזָק אֲשֶׁר אַלְמָוֶת עִמּוֹ.

ה: פּוֹסֵידוֹן

אוֹרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הִתְרַפְּקוּ

עַל-פְּנֵי הַיָּם הַמִּתְגַּלְגֵּל עַד-לְמֵרָחוֹק,

מִן-הַמּוֹרָד הִזְהִירָה בַמֶּרְחָק הַסְּפִינָה,

הַנְּכוֹנָה לָשֵׂאת אֶל-אַרְצִי אוֹתִי;

וְאוּלָם הָרוּחַ טֶרֶם צַח יִהְיֶה,

וַאֲנִי עוֹד יָשַׁבְתִּי שׁוֹקֵט בַּחוֹל הַלָּבָן

עַל-שְׂפַת הַיָּם הָעֲזוּבָה,

וָאֶקְרָא אֶת-שִׁירַת אוֹדִיסוֹס,

הַשִּׁירָה הַיְשָׁנָה הַחֲדָשָׁה עַד-עוֹלָם,

אֲשֶׁר מִבֵּינוֹת עָלֶיהָ מְסֹעֲרֵי רוּחוֹת-יַמִּים

נָשְׁבָה עָלַי בַּעֲלִיצוֹתֶיהָ

נִשְׁמַת רוּחַ בְּנֵי-הָאֵלִים

עִם-אֲבִיב הָאָדָם הַמַּזְהִיר

וְעִם-הַשָּׁמַיִם הַפּוֹרְחִים שֶׁל-הֶלַּס.

לִבִּי הַטָּהוֹר הָלַךְ בֶּאֱמוּנָה

עִם בֶּן-לַאֶרְטֵס בִּנְדוּדָיו וּמְצוּקוֹתָיו;

עִמּוֹ יָשַׁב בְּנֶפֶשׁ דּוֹאֶבֶת

אֶל-שֻׁלְחַן זָרִים, אֲשֶׁר אִסְּפוּהוּ הַבַּיְתָה,

שֶׁשָּׁם מְלָכוֹת טָווּ אַרְגָּמָן,

וַיְהִי עוֹזֵר עִמּוֹ לְכַזֵּב וּלְהִמָּלֵט בַּשָּׁלוֹם

מִמְּעָרוֹת עֲנָקִים וּמִזְּרוֹעוֹת נִימְפוֹת,

וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו בְּחֶשְׁכַת לֵיל קִמֶּרְיָה

וּבְרוּחוֹת סְעָרָה וּבָאֳנִיּוֹת נִשְׁבָּרוֹת,

וַיִּסְבּוֹל עִמּוֹ פְגָעִים עַד-בְּלִי-חֵקֶר.

נֶאֱנַחְתִּי וָאֹמַר: פּוֹסֵידוֹן הָרָע,

מַה-נּוֹרָא זַעֲמֶךָ!

וַאֲנִי גַם-אֲנִי יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי

מִדֵּי אֲשֶׁר-אָשׁוּב עַתָּה לְאַרְצִי.

כִּמְעַט שֶׁדִּבַּרְתִּי אֶת-הַדְּבָרִים,

וְהַיָּם הִתְקַצֵּף,

וּמִן-הַגַּלִּים הַלְּבָנִים נִגְלָה

רֹאשׁ אֱלֹהֵי-הַיָּם הַמְעֻטָּר אַגְמוֹן,

וַיִּקְרָא בְלָעַג:

אַל לְךָ יָרֹא, מְשׁוֹרְרִי הַקָּטָן!

לֹא אֶגַּע לְרָעָה אַף בְּאֶצְבָּעִי הַקְּטַנָּה

בָּאֳנִיָּתְךָ הַדַּלָּה,

וְלֹא אַרְגִּיז לְךָ אֶת-חַיֶּיךָ הַיְקָרִים,

כִּי-אָטִיל מְעַט אֳנִיָּתְךָ תַּחְתֶּיךָ.

הֵן אַתָּה, מְשׁוֹרְרִי הַקָּטָן, מֵעוֹדְךָ לֹא הִקְצַפְתַּנִי,

לֹא הָרַסְתָּ מֵעוֹדְךָ אַף-מִגְדָּל אֶחָד קָטָן

בִּמְצוּדַת פְּרִיאָמוֹס הַקְּדוֹשָׁה

לֹא הִפַּלְתָּ אַרְצָה אַף-שְׂעָרָה אַחַת קְטַנָּה

מֵעַפְעַפֵי בְנִי פוֹלִיפֵמוֹס,

וְעָלֶיךָ מֵעוֹלָם לֹא הוֹפִיעָה עֲצָתָהּ

גְּבֶרֶת הַחָכְמָה פַּלַּס-אַתֵּינֵי.

כָּכָה קָרָא פּוֹסֵידוֹן,

וַיָּשָׁב הַיָּמָּה וַיֵּעָלַם,

וְעַל-הַלָּצוֹן הַזֶּה, לְצוֹן מַלָּחִים תָּפֵל,

שָׂחֲקוּ מִתַּחַת הַמַּיִם

אַמְפִיטְרִיטֵי, דְּגַת-אִשָּׁה הַגַּסָּה,

וּבְנוֹת נֵירוֹס הַפְּתַיּוֹת.

ו: הִתְגַּלּוּת לֵב

עָלָה הָעֶרֶב בְּדִמְדּוּמָיו,

הַיָּם הָלַךְ הָלֹךְ וְסָעֹר,

וַאֲנִי עַל-שְׂפָתוֹ יָשַׁבְתִּי וָאַבִּיט

בִּמְחוֹל הַגַּלִּים הַלָּבָן,

וְלִבִּי גָאָה בִי כְמוֹ-יָם,

וּתְשׁוּקָה עַזָּה כְמוֹ אֶל-מוֹלֶדֶת תְּקָפַתְנִי

אֵלַיִךְ, אַתְּ תְּמוּנָה נִכְסָפָה,

הַמְרַחֶפֶת עַל-סְבִיבִי תָמִיד,

וְתָמִיד קוֹרֵאת אֵלַי,

תָּמִיד, תָּמִיד,

בַּהֲמוֹת הָרוּחַ וּבִשְׁאוֹן הַיָּם

וּבְאַנְחַת לִבִּי בְקִרְבִּי אָנִי.

בְּקָנֶה רַךְ כָּתַבְתִּי עַל-פְּנֵי הַחוֹל:

אַגְנֶס, אֲהַבְתִּיךְ!

אַךְ גַּלִּים זֵדוֹנִים הִשְׁתַּפְּכוּ

עַל-עֵדוּת-לִבִּי הַמְּתוּקָה

וַיִּמְחוּ אוֹתָהּ.

הוֹי קָנֶה מִתְרוֹצֵץ, הוֹי חוֹל מִתְמוֹלֵל,

הוֹי גַּלִּים מִתְמוֹגְגִים, בָּכֶם לֹא אֶבְטַח עוֹד!

הַשָּׁמַיִם מִתְקַדְּרִים, הַלֵּב בִּי מִתְהוֹלֵל,

וַאֲנִי בְיָד חֲזָקָה אֶעֱקוֹר מִיַּעֲרוֹת נוֹרְוֶגְיָה

אֶת-הַנִּשָּׂא מִכָּל-הָאֵלוֹנִים

וְאֶטְבּוֹל אוֹתוֹ

בְּלוֹעַ הָאֶטְנָה הַלּוֹהֵט, וּבְעֵט-עֲנָקִים זֶה

רְוֵה-הָאֵשׁ

אֶכְתּוֹב עַל-יְרִיעַת-הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחוֹרָה:

אַגְנֶס, אֲהַבְתִּיךְ!

בְּכָל-לַיְלָה וָלַיְלָה אָז יִתְלַקֵּחַ

כְּתָב-אֵשׁ הַלָּזֶה לָנֶצַח בַּמָּרוֹם,

וְדוֹרֵי-דוֹרוֹת אַחֲרֵינוּ, כָּל-נִינֵינוּ וּנְכָדֵינוּ,

יִקְרְאוּ בִתְרוּעָה אֶת-דִּבְרֵי הַשָּׁמַיִם:

אַגְנֶס, אֲהַבְתִּיךְ!

ז: לַיְלָה בְּתָא הָאֳנִיָּה

לַיָּם נְתוּנוֹת פְּנִינִים,

כּוֹכָבִים — לַשָּׁמַיִם,

אַךְ לְלִבִּי, לְלִבִּי נְתוּנָה,

לְלִבִּי נְתוּנָה אַהֲבָה.

גָּדוֹל הַיָּם וְגַם הַשָּׁמַיִם,

אַךְ גָּדוֹל מֵהֵמָּה לִבִּי הַגָּדוֹל,

וְיָפֶה מִפְּנִינִים וּמִכּוֹכָבִים

מַזְהִירָה וּמְאִירָה אַהֲבָתִי.

אַתְּ נַעֲרָה הָרַכָּה, הַקְּטַנָּה,

גְּשִׁי-נָא אֶל-לִבִּי הַגָּדוֹל;

לִבִּי, הַיָּם וְשָׁמַיִם

גֹּוְעִים מִשִּׁפְעַת אַהֲבָה.

*_**

אֶל-רְקִיעַ שְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת,

בַּאֲשֶׁר כּוֹכְבֵי-זִיו יָהֵלּוּ,

לוּ יָכֹלְתִּי לְחֹץ אֶת-שְׂפָתַי,

לְחֹץ בָּעֹז וּבָכֹה מָרָה.

אֵלֶּה הַכּוֹכָבִים עֵינֵי

אֲהוּבָתִי הֵם; פִּי-אֶלֶף

נוֹצְצִים הֵם וְקוֹרְצִים שָׁלוֹם

לִי מֵרְקִיעַ שְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת.

אֶל-רְקִיעַ שְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת,

אֶל-מוּל עֵינֵי אֲהוּבָתִי

אֶשָּׂא כַפַּי עִם-תְּפִלָּתִי,

אַף-אֶתְחַנֵּן, אַף-אוֹחִילָה:

עֵינֵי-חֶמֶד, אוֹרוֹת-חֶסֶד,

עֲשׂוּ-נָא בְרָכָה אֶת-נִשְׁמָתִי:

תְּנוּ וְאָמוּת, תְּנוּ וְאֶרְכּשׁ

אֶתְכֶם לִי עִם-שְׁמֵיכֶם יָחַד!

*_**

מִנִּי עֵיֵני-הַשָּׁמַיִם

נוֹפְלִים זִיקֵי-זָהָב חֲרֵדִים

בְּמוֹ-הַלַּיְלָה; אָז נִשְׁמָתִי

תִּרְחַב, תִּרְחַב בִּי כְּאַהֲבָה.

אַתֶּן עֵינֵי הַשָּׁמַיִם!

בְּכוּ-נָא, בְּכוּ אֶל-תּוֹךְ נִשְׁמָתִי,

עַד מִדִּמְעוֹת כּוֹכְבֵי-זֹהַר

תִּשְׁטוֹף, תַּעֲבוֹר כָּל-נִשְׁמָתִי.

*_**

גַּלֵּי יָם הֵנִיעוּ עַרְשִׂי,

וּמַחֲשָׁבוֹת שְׁטוּפוֹת חֲלוֹמוֹת;

וּבְתוֹךְ תָּאִי אֶשְׁכַּב דּוּמָם

בְּמִטַּת זָוִית עִם-הַחֲשֵׁכָה.

בְּעַד הַצֹּהַר הַפָּתוּחַ

אַבִּיט כּוֹכְבֵי-עָל מְצִיצִים:

הָעֵינַיִם הַנֶּחְמָדוֹת,

הָאֲהוּבוֹת שֶׁל-אֲהוּבָתִי.

הָעֵינַיִם הַנֶּחְמָדוֹת

שׁוֹמְרוֹת לִי מֵעַל לְרֹאשִׁי

וְהֵן תַּזְהֵרְנָה אַף-תָּאֵרְנָה

לִי מֵרְקִיעַ שְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת.

אֶל-רְקִיעַ שְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת

אַבִּיט מְאֻשָּׁר עַד-בְּלִי-קֵצֶה,

עַד יְכַס עֲרָפֶל לָבָן

הָעֵינַיִם הַנֶּחְמָדוֹת.

*_**

אֶל-קִירוֹת קַרְשֵׁי הָאֳנִיָּה,

שֶׁשָּׁם קָדְקֹד רֹאשִׁי יִרְבַּץ בַּחֲלוֹמוֹתָיו,

מִתְפָּרְצִים הַמִּשְׁבָּרִים, הַמִּשְׁבָּרִים הַמִּתְהוֹלְלִים

וְהֵם רוֹעֲשִׁים וְהוֹמִים

חֶרֶשׁ לִי עַל-אָזְנִי:

הוֹי אָדָם נִבְעָר!

הִנֵּה יָדְךָ קְצָרָה וּרְחוֹקִים הַשָּׁמַיִם,

וְהַכּוֹכָבִים מִמַּעַל תְּקוּעִים שָׁם מוּצָק

בְּיִתְדוֹת זָהָב —

וְלַשָּׁוְא כִּלְיוֹן לִבְּךָ וְלַשָּׁוְא כָּל-אַנְחָתְךָ

וְלוּ עַתָּה יָשַׁנְתָּ וְנֶחְשְׁבָה לְךָ לְחָכְמָה.

*_**

בַּחֲלוֹמִי וָאֵרֶא וְהִנֵּה עֲרָבָה רְחוֹקָה,

מְעֻלֶּפֶת כֻּלָּה שֶׁלֶג צַח וְדוּמָם,

וַאֲנִי מִתַּחַת לַשֶּׁלֶג הַצַּח לִי אֶשְׁכַּב,

וָאִישַׁן גַּלְמוּד שְׁנַת-הַמָּוְתָה הַקָּרָה.

אַךְ מִנִּי שְׁמֵי-הָאֹפֶל בִּי הִבִּיטוּ

עַל-קִבְרִי מַטָּה עֵינֵי הַכּוֹכָבִים,

עֵינַיִם הַנֶּחְמָדוֹת! וְהֵן הִזְהִירוּ

בְּשַׁלְוַת-בִּטְחָה וּמְלֵאוֹת רַק אַהֲבָה.

ח: סְעָרָה

הַסְּעָרָה מִתְהוֹלֶלֶת

וְדָפְקָה בְשׁוֹטָהּ הַגַּלִּים,

וְהַגַּלִּים, מַזֵּי-קֶצֶף וּזְקוּפֵי-שֶׁצֶף,

נִצָּבִים כְּמוֹ-נֵד, וְהִתְנוֹדְדוּ כְמוֹ-חַיִּים

הַרְרֵי הַמַּיִם הַלְּבָנִים;

וְהָאֳנִיָּה הַדַּלָּה מְטַפֶּסֶת עֲלֵיהֶם

בְּחָפְזָה וּבְעָמָל.

וּפִתְאֹם תִּפּוֹל לְאָחוֹר וְיָרְדָה

בִּתְהוֹמוֹת-חשֶׁךְ פְּעוּרוֹת לֹעַ.

הוֹי שִׁבֹּלֶת יָם,

אַתְּ אֵם-הַיִּפְעָה הָעוֹלָה מִן-הַקֶּצֶף,

אֵם אִמָּהּ שֶׁל-הָאַהֲבָה — חִמְלִי עָלָי!

רְאִי, הִנֵּה כְצֵל-בַּלָּהוֹת מִתְעוֹפֵף

הַשְּׂלָו הַלָּבָן, כִּי-יָרַח לוֹ פֶגֶר,

וְלוֹטֵשׁ חַרְטוּמוֹ אֶל-עֵץ הַתֹּרֶן,

וְשׁוֹאֵף, רָעֵב לַטֶּרֶף, אֶל-הַלֵּב הַלָּזֶה,

אֲשֶׁר רְנָנוֹת הֵרִיעַ לִתְהִלַּת בִּתְּךָ תָּמִיד

וַאֲשֶׁר נֶכְדְּךָ, הַזֵּד הַקָּטָן,

בָּחַר בּוֹ לְשִׂימוֹ לוֹ לְמִשְׂחָק.

לַשָּׁוְא תְּחִנָּתִי וּתְפִלָּתִי!

קוֹלִי יִגְוַע בְּסוּפַת הַסְּעָרָה,

בִּתְרוּעַת מִלְחָמָה אֲשֶׁר לָרוּחוֹת.

קוֹל שָׁאוֹן וּשְׁרִיקָה וִילָלָה וָנָהַם —

רַק אֵין-זֶה כִּי-בֵית הַמְשֻׁגָּעִים שֶׁל-קוֹלוֹת!

וּבֵינוֹתֵיהֶם תִּבְחַן אָזְנִי הֵיטֵב

פְּלִיטֵי קוֹלוֹת-נֶבֶל לוֹקְחֵי-לֵב

וְשִׁיר כִּלְיוֹן-נֶפֶשׁ אַדִּיר וּפָרוּעַ,

עַד-הִמֵּס הַנְּשָׁמָה וְעַד-קְרֹעַ הַנְּשָׁמָה —

וַאֲנִי אֲנִי הִכַּרְתִּי אֶת-הַקּוֹל.

בְּמֶרְחַקֵּי חוֹפֵי-סַלְעֵי שׁוֹטְלַנְדִּיָּה,

שֶׁשָּׁם מִתְנַשֵּׂא הָאַרְמוֹן הָעַתִּיק

אֶל-מוּל הַיָּם הַזוֹעֵף,

שָׁם עַל-יַד הַחַלּוֹן עִם-הַמַּשְׁקוֹף אֲשֶׁר קֻמָּר,

עוֹמֶדֶת אִשָּׁה יָפָה, אִשָּׁה חוֹלָה,

עוֹרָהּ זַךְ וְצַח וְחִוְרָה הִיא כַשַּׁיִשׁ,

וְהִיא עַל-פִּי הַנֶּבֶל פּוֹרֶטֶת וּמְזַמֶּרֶת,

וְהָרוּחַ פּוֹרֵעַ צַמּוֹת-שְׂעָרָהּ הָאֲרֻכּוֹת

וְנוֹשֵׂא אֶת-שִׁירָהּ הַקּוֹדֵר

עַל-פְּנֵי מֶרְחַקֵּי הַיָּם הַסּוֹעֵר.

ט: דִמְמַת יָם

דִמְמַת יָם! הַשֶּׁמֶשׁ תַּשְׁלִיךְ

אֶת-קַרְנֶיהָ עַל-הַמַּיִם,

וּבַפָּז הַמְשׁוֹטֵט תַּחֲרשׁ

הָאֳנִיָּה תַלְמֵי יֶרֶק.

עִם-הַמָּשׁוֹט יִשְׁכַּב מַלָּח

עַל-הַבֶּטֶן וְנַחֲרוֹ מָתוֹק;

נַעֲרוֹ רוֹבֵץ מוּל-הַתֹּרֶן,

מְזֻפָּף הוּא, וּמִפְרָשׂ יַטְלִיא.

מִנִּי חֶלְאַת פָּנָיו נִשְׁקָף

אֹדֶם לֶחְיוֹ; יָגוֹן אוֹרֵב

לְרַחֲבֵי-פִיו וּמַכְאוֹב יָצִיץ

מִנִּי עֵינָיו זוּ הַגְּדוֹלוֹת.

כִּי-זֶה רַב הַחוֹבֵל עוֹמֵד

עָלָיו, גּוֹעֵר בּוֹ וְקוֹצֵף;

גַּנָּב! גַּנָּב! הֵן גָּנַבְתָּ

דָּג מָלוּחַ מִן-הֶחָבִית.

דִמְמַת יָם! מִתּוֹךְ הַגַּלִּים

יִשְׁלַח רֹאשׁ דָּג קָטָן, עָרוּם,

וּמִתְחַמֵּם בְּאוֹר הַחַמָּה

וּבְתַעֲנוּגוֹת יַךְ בִּזְנָבוֹ.

אַךְ הַשְּׂלָו מִמְּרוֹם שָׁמַיִם

צָנַח פִּתְאֹם עַל-הַדָּגָה,

חָתַף טַרְפּוֹ בְחַרְטוּמוֹ

וְעָל הִתְנַשֵּׂא אֶל-הַתְּכֵלֶת.

י: חֲזוֹן תַּעֲתֻּעִים בַּיָּם

וַאֲנִי עַל-שְׂפַת הָאֳנִיָּה שָׁכַבְתִּי,

וָאַבִּיט בְּעֵינֵי חוֹלֵם

אֶל-הַמַּיִם הַזַּכִּים כְּחֶלְקַת הַזְּכוּכִית,

וָאַעֲמִיק לְהַבִּיט וָאַעֲמִיק עוֹד —

עַד-אִם בְּעִמְקֵי תְהוֹם-הַיָּם

נִרְאוּ לִי — בָּרִאשׁוֹנָה כְּדִמְדּוּמֵי עֲרָפֶל,

וּמְעַט מְעַט בְּהִירֵי-צֶבַע יוֹתֵר —

גַּגֵּי בָתֵּי-תְפִלָּה וּמִגְדָּלִים,

וְלָאַחֲרוֹנָה — בְּהִירָה כַשֶּׁמֶשׁ — עִיר שְׁלֵמָה,

עִיר עַתִּיקָה מֵעָרֵי אֶרֶץ-הַשְּׁפֵלָה,

הוֹמִיָּה מֵאָדָם.

נִכְבַּדֵּי-עָם, אֲנָשִׁים מְאֻדְּרֵי שְׁחוֹרִים,

עִם-סַלְסְלֵי צַוְּרוֹנִים לְבָנִים וְשַׁרְשְׁרוֹת-כָּבוֹד

וְעִם-חֲרָבוֹת אֲרֻכּוֹת וּפָנִים אֲרֻכִּים,

מְהַלְּכִים בְּכִכַּר הַשּׁוּק הַהוֹמֶה

אֶל-בֵּית-הַמּוֹעֵצָה גְבַהּ הַמַּעֲלוֹת,

שֶׁשָּׁם מַצְּבוֹת-אֶבֶן, צַלְמֵי קֵיסָרִים,

עוֹמְדוֹת עַל-הַמִּשְׁמָר עִם-שַׁרְבִיט וָשֶׁלַח.

מִזֶּה וָהָלְאָה, לִפְנֵי טוּרֵי-בָתִּים אֲרֻכִּים,

מְקוֹם שָׁם חַלּוֹנוֹת בְּהִירֵי-זְכוּכִית

וְאֵלוֹת קְצוּצוֹת מַעֲשֵׂה-עַמּוּדִים,

מִתְהַלְּכוֹת בְּתוּלוֹת בִּשְׁאוֹן מֶשְׁיָן,

עֲנֻגּוֹת קוֹמָה, וּפְנֵיהֶן שׁוֹשַׁנִּים,

מוּסַבּוֹת בַּעֲנָוָה מִצְנָפוֹת שְׁחוֹרוֹת

וְשַׂעֲרוֹת-זָהָב הַמִּתְפָּרְצוֹת חוּצָה.

בַּחוּרִים גֵּאִים, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי-סְפָרַד,

עוֹבְרִים בִּדְמָמָה וּמְבָרְכִים לְשָׁלוֹם.

נָשִׁים בָּאוֹת בַּיָּמִים,

לְבוּשׁוֹת שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת-כֵּהוֹת וּבְלוּיוֹת מְעַט,

נוֹשְׂאוֹת סִדּוּרִים וּפְתִילֵי-תְפִלָּה,

נֶחְפָּזוֹת וְהוֹלְכוֹת הָלֹךְ וְטָפֹף

אֶל-בֵּית-הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל,

כִּי-הֵאִיץ בָּהֶן צְלִיל הַפַּעֲמוֹנִים

וְקוֹל הָעוּגָב הָרוֹעֵשׁ.

וְאוֹתִי גַם-אוֹתִי תּוֹקֶפֶת חֶרְדַּת-הַסְּתָרִים

אֲשֶׁר לְצִלְצֵל הָרָחוֹק!

כִּלְיוֹן-נֶפֶשׁ לִבְלִי-חֹק מַכְאוֹב עָמֹק

מִתְגַּנֵּב אֶל-לִבִּי,

אֶל-לִבִּי זֶה אֲשֶׁר כִּמְעַט רַק נִרְפָּא;

וְיֵשׁ כִּי-אֲדַמֶּה אֲשֶׁר שְׂפָתַיִם מְתוּקוֹת

נָשְׁקוּ לִפְצָעָיו עַד-נִפְתְּחוּ שֵׁנִית

וְהֵם זָבִים שֵׁנִית אֶת-דָּמָם —

נְטָפִים אֲדֻמִּים וְחַמִּים,

הַיּוֹרְדִים לְאַט וּבְלִי-מַעְצוֹר

עַל-בַּיִת יָשָׁן, הָעוֹמֵד שָׁם מִתַּחַת

בְּעִיר-הַיָּם הָעֲמֻקָּה,

עַל-בַּיִת יָשָׁן וּגְבַהּ-גַּג,

הָעוֹמֵד מַשְׁמִים וְרֵיק מֵאָדָם,

וְרַק כִּי אֶל-חַלּוֹנוֹ מִלְּמַטָּה

יוֹשֶׁבֶת נַעֲרָה,

וְרֹאשָׁהּ סָמוּךְ עַל-כַּף יָדָהּ,

כְּיַלְדָּה עֲזוּבָה וְנִשְׁכָּחָה —

וַאֲנִי הִכַּרְתִּיךְ, יַלְדָּה עֲזוּבָה וְנִשְׁכָּחָה!

הִנֵּה עַד-לְמַעֲמַקִּים אֵפוֹא, מַעֲמַקֵּי יַמִּים,

נֶחְבֵּאת לִבְרוֹחַ מִפָּנַי,

כְּיֶלֶד בְּהַקְשׁוֹתוֹ עָרְפּוֹ,

וְלֹא יָכֹלְתְּ לַעֲלוֹת עוֹד,

וַתֵּשְׁבִי לָךְ שָׁם נָכְרִיָּה בֵין-נָכְרִים

מֵאוֹת מֵאוֹת שָׁנִים,

וַאֲנִי מְלֵא-עֶצֶב כָּל-הַנְּשָׁמָה בִּקַּשְׁתִּיךְ

בֵּין-כֹּה וָכֹה עַל-פְּנֵי כָל-הָאֲדָמָה,

וְשַׁבְתִּי וּבִקַּשְׁתִּיךְ תָּמִיד,

אוֹתָךְ, הָאֲהוּבָה תָמִיד,

אוֹתָךְ, הָאוֹבֶדֶת מֵאָז,

אוֹתָךְ, הַנִּמְצָאָה לְעֵת-קֵץ —

הִנֵּה מְצָאתִיךְ, וַאֲנִי שָׁב לְהַבִּיט

פָּנַיִךְ הַמְּתוּקִים

וְעֵינַיִךְ הַמְּאִירוֹת וְנֶאֱמָנוֹת

וּשְׂחוֹק פִּיךְ הַנֶּחְמָד —

וְלָנֶצַח לֹא-אֶעֱזְבֵך עוֹד,

וַאֲנִי הִנֵּה יוֹרֵד אֵלַיִךְ

וְיָדַי פְּשׁוּטוֹת,

וְעַל-לִבֵּךְ אֶתְנַפֵּל —

אוּלָם בְּעוֹד מוֹעֵד

אֲחָזַנִי רַב-הַחוֹבֵל בְּרַגְלִי

וּמְשָׁכַנִי מֵעַל-שְׂפַת הָאֳנִיָּה,

וּבְרֹגֶז קָרָא כִמְצַחֵק:

“דּוֹקְטוֹר, הַאִם הִשְׁתַּגַּעְתָּ?”

יא: טָהֳרָה

לִין לְךָ שָׁם בִּתְהוֹמוֹת יַמֶּךָ,

אַתָּה חֲלוֹם הַשִּׁגָּעוֹן,

אֲשֶׁר לְפָנִים בְּלֵילוֹת אֵין-מִסְפָּר

חִתַּתָּ אֶת-לִבִּי בְתִקְוַת-שָׁוְא,

וְעַתָּה הָיִיתָ לַחֲזוֹן תַּעְתֻּעִים בַּיָּם,

לְיָרְאֵנִי גַם בְּעֶצֶם נְכוֹן-הַיּוֹם —

לִין לְךָ שָׁם בַּמַּעֲמַקִּים עַד-עוֹלָם,

וַאֲנִי הִנֵּה מַשְׁלִיךְ אֵלֶיךָ שָׁמָּה

גַּם כָּל-מַכְאוֹבַי וְגַם כָּל-חֲטָאַי,

וְאֶת-צְנִיף הַפַּעֲמוֹנִים, אוֹת לָאִוֶּלֶת

אֲשֶׁר-צִלְצֵל לִי תָמִיד מִסָּבִיב לְרֹאשִׁי,

וְאֶת-עוֹר הַנָּחָשׁ הֶחָלָק וָקַר,

כְּסוּת-הַחֲנֻפָּה,

הֶחָבוּשׁ לְנִשְׁמָתִי כָּל-הַיָּמִים,

לְנִשְׁמָתִי הַחוֹלָה,

אֲשֶׁר-כִּחֲשָׁה בֵאלֹהִים וְכִחֲשָׁה בַמַּלְאָכִים —

הֶאָח! הֶאָח! הִנֵּה הָרוּחַ בָּאָה!

יִפָּרְשׂוּ הַמִּפְרָשִׂים! מַה-נְּפוּחִים הֵם וּמְרַחֲפִים!

עַל-חֶלְקַת הַיָּם, הַנּוֹשֵׂא בְסִתְרוֹ אֶת-שַׁחְתּוֹ,

תַּחְפּוֹז הָאֳנִיָּה,

וְצָהֲלָה בִתְרוּעָה הַנְּשָׁמָה הַנִּגְאָלָה.

יב: שָׁלוֹם

בִּמְרוֹם הַשָּׁמַיִם עָמְדָה הַשֶּׁמֶשׁ,

וְעָבִים צְחוֹרִים הִשְׂתָּעֲרוּ עָלֶיהָ;

הַיָּם שָׁקַט תַּחְתָּיו,

וַאֲנִי שׁוֹכֵב הוֹגֶה אֵצֶל מְשׁוֹט הָאֳנִיָּה,

הוֹגֶה וְחוֹלֵם — חֶצְיִי עֵר

וְחֶצְיִי נָם, וָאַבִּיט פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ

גּוֹאֵל הָעוֹלָם.

בִּלְבוּשׁוֹ הַלָּבָן הַמְנַפְנֵף

יִתְהַלֵּךְ וְגָדְלוֹ כַעֲנָק

עַל-יַבֶּשֶׁת וְעַל-יַמִּים;

עָלָה עַד-לַשָּׁמַיִם רֹאשׁוֹ,

וְאֶת-יָדָיו פֵּרַשׂ עִם-בִּרְכָתוֹ

עַל-יַבֶּשֶׁת וְעַל-יַמִּים;

וְתַחַת לֵב נָשָׂא בְחֻבּוֹ

אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ,

אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ הָאָדֹם וְהַלֹּהֵט;

שָׁפַךְ אֶת-קַרְנֵי חַסְדּוֹ

וְאֶת-אוֹרוֹ הַמָּתוֹק רְוֵה-הָאַהֲבָה,

הַמֵּאִיר וּמְחַמֵּם,

עַל-יַבֶּשֶׁת וְעַל-יַמִּים.

צְלִילֵי פַעֲמוֹנִים שָׁטוּ כְּחוֹגְגִים

אָנֶה וָאָנָה; מָשְׁכוּ כְּאַוְּזֵי-הַבָּר

בַּעֲבוֹת שׁוֹשַׁנִּים אֶת-הָאֳנִיָּה הַמַּחֲלִיקָה,

מְשָׁכוּהָ כִמְשַׁעַשְׁעִים עַד-אֶל-הַחוֹף הַיָּרֹק,

אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי-אָדָם שׁוֹכְנִים בְּמִגְדְּלֵי-עַד

בְּעִיר נִשָּׂאָה.

הוֹי פִּלְאֵי-שָׁלוֹם! מַה-שְּׁלֵוָה הָעִיר!

קָם לִדְמָמָה הַשָּׁאוֹן הַמְשׁוֹמֵם

אֲשֶׁר לַמְּלָאכוֹת הַהוֹמוֹת וּמְיַגְּעוֹת,

וּבָרְחוֹבוֹת הַמְטֹהָרוֹת וְשׁוֹקְקוֹת

הִלְּכוּ בְנֵי-אָדָם לְבוּשֵׁי לְבָנִים

וְנוֹשְׂאֵי כַפּוֹת-תְּמָרִים;

וּבַאֲשֶׁר שְׁנַיִם נִפְגָּשׁוּ,

הִבִּיטוּ אִישׁ לְאָחִיו קְרֵבֵי-לֵבָב,

וּבְחֶרְדַּת אַהֲבָה מְלֵאֲתֵי מֶתֶק-סְלִיחוֹת

נָשְׁקוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּמִצְחָם

וְלַמָּרוֹם הִבִּיטוּ

אֶל-הַלֵּב-הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר לַגּוֹאֵל,

הַשּׁוֹלֵחַ לָאָרֶץ, כַּפֵּר וְקָרֹן,

אֶת-קַרְנֵי דָמוֹ הָאָדֹם,

וּמְאֻשְּׁרִי אשֶׁר מְשֻׁלָּשׁ עָנוּ:

יְהִי מְבֹרָךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ!

*_**

לוּ בָדִיתָ אַתָּה אֶת-הֶחָזוֹן הַזֶּה,

מַה-נָּתֹן נָתַתָּ בִּמְחִירוֹ,

אַתָּה אֲהוּב-לְבָבִי,

אֲשֶׁר-דַּלָּה כָכָה בִינָתְךָ וַאֲשֶׁר-דַּלּוּ כָכָה מָתְנֶיךָ

וַאֲשֶׁר-חָזְקָה כָכָה אֱמוּנָתֶךָ,

עַד-אִם בְּאִוַּלְתְּךָ הָאַחַת תַּעֲרִיץ הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ,

וְאֶת-הַכֶּלֶב וְאֶת-הַצֶּלֶב וְאֶת-כַּף הָרֶגֶל

שֶׁלִּגְבִרְתֵּךְ הַנִּשָּׂאָה תְנַשֵּׁק יוֹם יוֹם,

וְטִפַּסְתָּ לְךָ אַט אַט בְּמַעֲלוֹת צִדְקָתְךָ

עַד-לִהְיוֹת שַׂר יוֹעֵץ, וְאַחַר גַּם לְשַׂר-מִשְׁפָּט,

וּלְיוֹעֵץ מִיּוֹעֲצֵי הֶחָצֵר בְּאַחֲרִיתְךָ

בָּעִיר הַחֲסוּדָה,

שֶׁשָּׁם הַחוֹל יָנֵץ עִם-הָאֱמוּנָה יַחְדָּו,

וּמֵי הְשְּׁפְּרֵיאָה הַקְּדוֹשִׁים הַהוֹלְכִים לְאַט

יְכַבְּסוּ הַנְּשָׁמוֹת וְיִשְׁטְפוּ הַטֵּה עַד-דָּק —

לוּ בָדִיתָ אַתָּה אֶת-הֶחָזוֹן הַזֶּה,

אַתָּה אֲהוּב לְבָבִי,

כִּי-אָז לְמִמְכָּר נְשָׂאתוֹ לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה,

וּפָנֶיךָ הָרַכִּים וְעֵינֶיךָ הַקּוֹרְצוֹת

יִתְכַּסּוּ אָז בַּעֲנַן תְּפִלָּה וַעֲנָוָה,

וְהָאִשָּׁה הַנִּשָּׂאָה,

מְלֵאֲתֵי חֶרְדַּת-קֹדֶשׁ וְגִילַת-רְעָדָה,

תִּכְרַע עִמְּךָ יַחְדָּו עַל-בִּרְכֶּיהָ,

וְעֵינָהּ הַקּוֹרֶנֶת בְּאָשְׁרָהּ

תְּבַשֵּׂר טוֹב, כִּי-הוֹסִיפָה לְךָ עַל-שְׂכָרְךָ

מְאַת כִּכַּר-כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר,

וְאַתָּה תַפְטִיר בִּשְׂפָתְךָ בְּמֹעַל יָדֶיךָ;

יְהִי מְבֹרָךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ!

---

יָם הַצָּפוֹן – מַחֲזוֹר שֵׁנִי

מאת

היינריך היינה

מוֹטוֹ: קְסֵינוֹפוֹן, אֲנַבַּסִּיס, IV, ז.

א: בְּרָכָה לַיָּם

תָּלַטַּא! תָּלַטַּא!

הֱיֵה-נָא לִי בָרוּךְ, אַתָּה יָם נֵצַח!

הֱיֵה-נָא לִי בָרוּךְ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מוֹנִים

מִלִּבִּי הַצּוֹהֵל,

כַּאֲשֶׁר בֵּרְכוּךָ לְפָנִים לְשָׁלוֹם

עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִבּוֹת יְוָנִים,

מִתְגַּבְּרֵי עַל-פֶּגַע וְשָׁבֵי אֶל-אַרְצָם,

לִבּוֹת יְוָנִים יְדוּעִים לִתְהִלָּה.

שָׁטְפוּ הַגַּלִּים,

שָׁטְפוּ וַיִּרְעָשׁוּ;

הַשֶּׁמֶשׁ יָצְקָה לָאָרֶץ בְּחָפְזָה

אוֹרוֹת-שׁוֹשַׁנִּים מְפַזְּזִים;

מַחֲנוֹת הַשַּׂלְוִים הַמָּרְגָּזִים

צָרְחוּ בְקוֹל וַיִּתְעוֹפְפוּ הָלְאָה;

שָׁעֲטוּ הַסּוּסִים, הִשְׁתַּקְשְׁקוּ הַמָּגִנִּים,

וְקוֹל כִּמְנַצֵּחַ הֵרִיעַ עַד-מֵרָחוֹק:

תָּלַטַּא! תָּלַטַּא!

הֱיֵה-נָא לִי בָרוּךְ, אַתָּה יָם נֵצַח!

כִּלְשׁוֹן נוֹף-מוֹלֶדֶת לִי יֶהֱמוּ מֵימֶיךָ,

כַּחֲלוֹמוֹת הַיַּלְדוּת לִי נִרְאוּ מְצִיצִים

עַל-חוּג גַּלֶּיךָ הַשּׁוֹטְפִים,

וְזִכְרוֹן מִקֶּדֶם לִי שֵׁנִית יְסַפֵּר

עַל-דְּבַר כְּלֵי-צַעֲצוּעִים נֶחְמָדִים וִיקָרִים,

עַל-דְּבַר מַתְּנוֹת-חֶמְדָּה לְמוֹעֵד לֵיל-חָג,

עַל-דְּבַר עֲצֵי-אַלְמֹג אֲדֻמִּים

וּדְגֵי-פָז וּפְנִינִים וּשְׁלַל צִבְעֵי-קוֹנְכוֹת,

אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִי שָׁמָּה בַסֵּתֶר

בְּתַחְתִּית בֵּית-זְבוּל הָאַלְגָּבִישׁ הַזָּךְ.

הוֹי, מָה-עֻלַּפְתִּי בְשִׁמֲמוֹת נֵכָר!

כְּמוֹ צִיץ נוֹבֵל

בְּקֻפַּת הַפַּחִים שֶׁל-דּוֹרֵשׁ אֶל-צְמָחִים,

כֵּן הָיָה לִבִּי סָגוּר בַּקֶּרֶב.

נֶחְשַׁבְתִּי, כְּמוֹ בִמְשׁוֹךְ הַחֹרֶף

חוֹלֶה יָשַׁבְתִּי בְחֶשְׁכַת חֲדַר-חוֹלִים,

וְעַתָּה יְצָאתִיו פִּתְאֹם,

וּלְנֶגְדִּי יַזְהִיר, וְעַד-הַכּוֹת בַּסַּנְוֵרִים,

אֲבִיב-אִזְמָרַגְדִּים, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הֶעִירוֹ,

וַעֲצֵי הַצִּיצִים הַלְּבָנִים יֶהֱמָיוּ,

וְהַפְּרָחִים הָרַכִּים יַבִּיטוּ בִי

בְּעֵינֵיהֶם הַצְּבוּעוֹת, בְּעֵינֵיהֶם הַנּוֹתְנוֹת רֵיחַ,

וְעָלָה מִסָּבִיב רֵיחַ וַהֲמוֹת וּנְשׁוֹב וּצְחוֹק,

וּבִתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם תָּרֹנָּה הַצִּפֳּרִים —

תָּלַטַּא! תָּלַטַּא!

הוֹי לִבִּי, לֵב גִּבּוֹר, הַמֻּדָּח אָחוֹר!

עַד-כַּמֶּה פְעָמִים, עַד-כַּמָּה עַד-לַחֲרָדָה,

הִשִּׂיגוּךָ בֵּין-הַמְּצָרִים בְּנוֹת-הַצָּפוֹן הָאַכְזְרִיּוֹת!

מִנִּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, מְלֻמְּדוֹת נִצָּחוֹן,

רָבוּ חִצֵּי אֵשׁ;

בְּמִלִּים מְלֻטָּשׁוֹת עֲקַלְקַלּוֹת

הִלְּכוּ עָלַי אֵימֵיהֶן לְפַלַּח אֶת-כִּלְיוֹתָי;

בִּמְגִלּוֹת כְּתוּבוֹת כְּתָב-יְתֵדוֹת רוֹצְצוּ

אֶת-גֻּלְגָּלְתִּי לִי הָאֲמוּלָה וְהַשּׁוֹמֵמָה —

לַשָּׁוְא כּוֹנַנְתִּי אֶל-מוּלָן אֶת-מָגִנִּי:

הַחִצִּים שָׁרְקוּ, הַמַּכּוֹת רָעָמוּ,

וּבְיַד בְּנוֹת-הַצָּפוֹן הָאַכְזְרִיּוֹת

הֻדַּחְתִּי עַד אֶל-פְּנֵי הַיָּם —

וְחָפְשִׁי אֶשְׁאַף רוּחַ וַאֲבָרֵךְ אֶת-הַיָּם,

אֶת-הַיָּם הַנֶּחְמָד, אֶת-הַיָּם הַמַּצִּיל,

תָּלַטַּא! תָּלַטַּא!

ב: עֲנָנָה

קְדֹרַנִּית רוֹבֶצֶת הָעֲנָנָה עַל-הַיָּם,

וּמִבַּעַד לְקִיר-הֶעָבִים הַשָּׁחוֹר

מִתְמַלֵּט כִּידוֹד-הָאֵשׁ הַשָּׁנוּן,

נוֹצֵץ בְּחָפְזָה וְגָז בְּחָפְזָה,

כִּבְרַק מַחֲשָׁבָה מִקָּדְקֹד רֹאשׁ קְרוֹנִיּוֹן.

עַל-פְּנֵי הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים וְהַנִּזְעָמִים

מִתְגַּלְגְּלִים הַבְּרָקִים לְמֵרָחוֹק

וּמְרַקְּדִים סוּסֵי הַגַּלִּים הַלְּבָנִים,

אֲשֶׁר הוֹלִידָם בּוֹרֵיאַס בְּנַפְשׁוֹ

מִסּוּסוֹת אֱרִיכְתּוֹן הַחֲמוּדוֹת,

וְצִפֳּרֵי-הַיָּם הַחֲרֵדוֹת מִתְעוֹפְפוֹת

כְּצִלְלֵי פְגָרִים עַל-שְׂפַת הַסְּטִיקְס,

אֲשֶׁר-הֱדִיחָם לַיְלָה כָרוֹן מִסִּירָתוֹ.

הוֹי אֳנִי קְטַנָּה וְעַלִּיזָה,

הַמְחוֹלֶלֶת שָׁם אֶת-הַנּוֹרָא מִמְּחוֹלוֹתֶיהָ;

אֵיאוֹלוֹס מְצַוֶּה אֶת-מְשָׁרְתָיו לָהּ הַמְּהִירִים,

וְנִגְּנוּ לָהּ בִּמְשׁוּבָה לִמְחוֹל הַמַּחֲנִים הַצּוֹהֵל;

וּמְחַלֵּל הָאֶחָד וְתוֹקֵעַ הַשֵּׁנִי

וְנוֹהֵם הַשְׁלִישִׁי עַל פִּי נֵבֶל-עָמֹק —

וְהַמַּלָּח הַמִּתְנוֹדֵד עוֹמֵד אֶל-הַמָּשׁוֹט

וּמַבִּיט בְּכָל-עֵת בָּאֶבֶן הַשֹּׁאֶבֶת,

בַּנְּשָׁמָה הָרוֹעֶדֶת הַלֵּזוּ אֲשֶׁר לָאֳנִיָּה,

וְנוֹשֵׂא אֶת-כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וּמִתְפַּלֵּל:

הוֹי קַסְטוֹר, הַגִּבּוֹר הַמְזֻיָּן, הַצִּילֵנִי-נָא אַתָּה,

וְגַם-אַתָּה, הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ בְּאֶגְרוֹף, פּוֹלִידֵקֶס!

ג: פְּלִיט הָאֳנִיָּה הַנִּשְׁבָּרָה

תִּקְוָה וְאַהֲבָה! כָּל-חֵילִי הֻכָּה רְסִיסִים!

וַאֲנִי גַם-אֲנִי, כְּמוֹ נִבְלַת פֶּגֶר

אֲשֶׁר הֵקִיא הַיָּם בְּזַעְפּוֹ,

אֶשְׁכַּב עַל-שְׂפַת הַיָּם,

עַל-שְׂפַת-יָם זוּ הַשּׁוֹמֵמָה וְהַמֻּקְרָחָה.

מִמּוּלִי מִתְנוֹדֵד יְשִׁימוֹן הַמַּיִם,

מֵאַחֲרַי רוֹבְצִים רַק יָגוֹן וָפֶגַע,

וּמִמַּעַל לִי פוֹשְׁטוֹת הֶעָבִים,

יַלְדוֹת-הָרוּחַ הָאֵלֶּה הַשְּׁחֻפּוֹת וְאֵין-תֹּאַר,

אֲשֶׁר בְּדָלְיֵי עֲרָפֶל

תִּשְׁאַבְנָה מַיִם מִתּוֹךְ הַיָּם,

וּנְשָׂאוּם בֶּעָמָל וּנְטָלוּם בֶּעָמָל,

וְשָׁבוּ וּשְׁפָכוּם אֶל-תּוֹךְ הַיָּם,

וְהָיָה כָל-זֶה עִנְיָן רָע וּמַשְׁמִים,

וּמוֹעִיל אֵין בּוֹ, כְּחַיַּי גַּם-אָנִי.

הַגַּלִים הוֹמִים, הַשַּׂלְוִים צוֹרְחִים,

זִכְרוֹנוֹת קְדוּמִים נוֹשְׁבִים עָלָי;

חֲלוֹמוֹת נִשְׁכָּחִים, חֶזְיוֹנוֹת נִדְעָכִים

וּמְתוּקִים עַד-הָצִיק עוֹלִים אֵלָי.

יוֹשֶׁבֶת בַּצָּפוֹן אִשָּׁה,

וְיָפָה הָאִשָּׁה, כְּמַלְכָּה הִיא יָפָה.

תַּבְנִיתָהּ הָעֲנֻגָּה כִבְרוֹשׁ

סְגוּרָה בְשִׂמְלָה לְבָנָה, כֻּלָּה תַּאֲוָה;

עֲתַר תַּלְתַּלֶּיהָ הַשְּׁחוֹרִים

כְּמוֹ לֵיל-עֲדָנִים

מִשְׁתַּפֵּךְ מֵעַל קָדְקֳדָהּ הַמְעֻטָּר צַמּוֹת,

וּמִסְתַּלְסֵל, כַּחֲלוֹם מָתוֹק,

עַל-פָּנֶיהָ הַמְּתוּקִים וְהַלְּבָנִים;

וּמִתּוֹךְ פָּנֶיהָ הַמְּתוּקִים וְהַלְּבָנִים

נוֹצֶצֶת עַיִן גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה,

כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ שְׁחוֹרָה.

הוֹי שֶׁמֶשׁ שְׁחוֹרָה, עַד-כַּמֶּה פְעָמִים,

עַד-כַּמָּה עַד-לְחֶדְוָה, שָׁתִיתִי מִמֵּךְ

לַבּוֹת-אֵשׁ אַדִּירוֹת בַּקֹּדֶשׁ,

וָאֶעֱמוֹד וָאָחוֹג וָאֱהִי שִׁכּוֹר אֵשׁ —

וְאַחַר רִחֵף שְׂחוֹק יוֹנָה תְמִימָה

עַל-שְׂפָתַיִךְ הַגֵּאוֹת הַתְּלוּלוֹת אֶל-עָל,

וּשְׂפָתַיִךְ הַגֵּאוֹת הַתְּלוּלוֹת אֶל-עָל

הָגוּ מִלִּים מְתוּקוֹת כְּאוֹר יָרֵחַ

וְרַכּוֹת כְּרֵיחַ הַשּׁוֹשַׁנָּה —

וְנִשְׁמָתִי הִתְנַשְּׂאָה

וַתָּעָף כְּנֶשֶׁר לַשָּׁמַיִם מִמָּעַל.

הַחֲרִישׁוּ אַתֶּם הַגַּלִּים עִם-הַשַּׂלְוִים!

חָלַף עָבַר הַכֹּל, אשֶׁר וְתִקְוָה,

תִּקְוָה וְאַהֲבָה! עַל-הֶעָפָר אֶשְׁכַּב,

וַאֲנִי אִישׁ מַשְׁמִים, פְּלִיט אֳנִיָּה נִשְׁבָּרָה,

וְאֶת-פָּנַי הַלּוֹהֲטִים אֶלְחַץ

אֶל-הַחוֹל הָרָטֹב.

ד: שְׁקִיעַת הַשָּׁמֶשׁ

הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּפָה

יָרְדָה אֶל-תּוֹךְ הַיָּם בַּלָּט;

הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים הִנֵּה-זֶה כִּסָּם בְּצִבְעוֹ

הַלַּיְלָה הַקּוֹדֵר,

רַק עוֹד זֹהַר הָעֶרֶב

יִשְׁטְפֵם בְּאוֹרוֹת-זָהָב,

וְזִרְמַת הַשִּׁבֹּלֶת הָרוֹעֶשֶׁת

תִּדְפּוֹק אֶל-שְׂפַת הַיָּם אֶת-הַגַּלִּים הַלְּבָנִים,

הַמְרַקְּדִים בְּחָפְזָה וּבְחֶדְוָה

כְּעֵדֶר טְלָאִים כִּבְדֵי-צֶמֶר,

אֲשֶׁר יִדְפְּקֵם אֶל-רִבְצָם לְמוֹעֵד-עֶרֶב

הָרוֹעֶה הַמְזַמֵּר.

מַה-יָּפָה הַשֶׁמֶשׁ!

כֹּה דִבֵּר אַחֲרֵי דְמָמָה אֲרֻכָּה זֶה רֵעִי

הַמְהַלֵּךְ עִמִּי עַל-שְׂפַת הַיָּם,

וּבְלָצוֹן מְעַט, וּמְעַט בְּדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ,

גָּלָה אֶת-אָזְנִי: הַשֶּׁמֶשׁ הִיא אִשָּׁה יָפָה,

אֲשֶׁר הִתְחַתְּנָה בֵאלֹהֵי הַיָּם הַזָּקֵן

רַק לְמַעַן הַכָּבוֹד;

יוֹמָם תִּתְהַלֵּךְ שְׂמֵחָה

בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם, עֲדוּיַת-אַרְגָּמָן

וְנוֹצֶצֶת בְּיִקְרוֹת יַהֲלֻמֶּיהָ,

וְכָל-יְצִירֵי הָעוֹלָם

יֶאֱהָבוּהָ כֻלָּם וְיִשְׁתָּאוּ אֵלֶיהָ כֻלָּם,

וְאֶת-כָּל-יְצִירֵי הָעוֹלָם

תְּשַׂמַּח בְּאוֹר מַבָּטָה וּבְחֻמּוֹ;

וְרַק בָּעֶרֶב תָּשׁוּב בְלֹא-חֶמְדָּה וּבְתִגְרַת-יָד

אֶל-בֵּיתָהּ,

הַבַּיִת הָרָטֹב, וְאֶל-הַחֵיק הַמְשׁוֹמָם

אֲשֶׁר לְבַעֲלָהּ הַיָּשִׁישׁ.

“הַאֲמֶן-לִי” — הוֹסִיף רֵעִי עַל-דְּבָרָיו,

וַיִּשְׂחַק וַיֵּאָנַח וַיָּשָׁב וַיִּשְׂחַק —

"רַק אָמְנָם שְׁלוֹם-אֱמֶת לָהֶם שָׁם לְמַטָּה!

יֶשׁ-כִּי יִישָׁנוּ, אוֹ יֶשׁ-כִּי יָרִיבוּ יַחַד,

אֲשֶׁר-יִרְעַשׁ לְקוֹלָם פִּתְאֹם הַיָּם פֹּה לְמַעְלָה,

וְשָׁמַע הַמַּלָּח מִקֶּרֶב שְׁאוֹן הַגַּלִּים

בִּגְעֹר הַזָּקֵן בְּאִשְׁתּוֹ:

"הוֹי זוֹנָה סוֹבֶבֶת תֵּבֵל כֻּלָּהּ!

הוֹי מְנָאֶפֶת בְּקַרְנֶיהָ!

כָּל-הַיּוֹם תִּלְהֲטִי לַאֲחֵרִים בְּאַהֲבָתֵךְ,

וּבַלַּיְלָה, כְּסוּרֵךְ אֵלַי, וְהָיִית עֲיֵפָה וְקָרָה!"

עַל-תּוֹכָחוֹת כָּאֵלֶּה בְסֵתֶר חֲדַר-הַמִטּוֹת —

הֵן תָּבִין אֶת-זֹאת! — תִּתֵּן אֶת-קוֹלָהּ בִּדְמָעוֹת

הַשֶּׁמֶשׁ הַגֵּאָה, וּתְבַכֶּה אֶת-עָנְיָהּ,

וּתְבַכֶּה עַד-בְּלִי-דַי, עַד-כִּי אֱלֹהֵי הַיָּם

כְּרֹב לִמְצוּקוֹתָיו יִשְׂתָּעֵר פִּתְאֹם מֵעַרְשׂוֹ

וּבְחָפְזָה יָשׁוּט אֶל-פְּנֵי הַיָּם מִלְּמַעְלָה,

לִשְׁאֹף מְעַט רוּחַ עִם-דֵּעָה צְלוּלָה.

כָּכָה בְמוֹ-עֵינַי רְאִיתִיו תְּמוֹל בַּלַּיְלָה

עוֹלֶה עַד-חֶצְיוֹ מִן-הַיָּם;

עַל-בְּשָׂרוֹ אֲפֻדַּת צֶמֶר-פִּשְׁתִּים צְהֻבָּה,

עַל-רֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת-לַיְלָה לְבָנָה כַחֲבַצֶּלֶת,

וּפָנָיו נוֹבְלִים".

ה: זִמְרַת בְּנוֹת-הָאוֹקְיָנוֹס

הָלֹךְ וְהַלְבֵּן יוֹרֵד הָעֶרֶב עַל-גְּדוֹת הַיָם,

וּבָדָד עִם-נִשְׁמָתוֹ הַבּוֹדֵדָה

יוֹשֵׁב אִישׁ עַל-חוֹף-הַיָּם הַקֵּרֵחַ,

וּמַבִּיט לַמָּרוֹם בְּעַיִן קָרָה כַמָּוֶת

אֶל-כִּפַּת-הָרָקִיעַ הַגְּבֹהָה וְקָרָה כַמָּוֶת,

וּמַבִּיט אֶל-הַיָּם הַמִּתְגָּעֵשׁ לְמֵרָחוֹק —

וְעַל-פְּנֵי הַיָּם הַמִּתְגָּעֵשׁ לְמֵרָחוֹק

מְרַחֲפוֹת אַנְחוֹתָיו, כְּשָׁטִים עַל-רוּחוֹת,

וּבְיָגוֹן תָּשׁוֹבְנָה אֵלָיו,

כִּי הַלֵּב אֲשֶׁר אָמְרוּ לְהַשְׁלִיךְ בּוֹ עֹגֶן,

וְהִנֵּה הוּא סָגוּר לִפְנֵיהֶן —

וְהָאִישׁ מִתְיַפֵּחַ בְּקוֹל, אֲשֶׁר יִרְגְּזוּ הַשַּׂלְוִים הַלְּבָנִים

מִתּוֹךְ קִנֵּי הַחוֹל,

וְעוֹפְפוּ וְהִקִּיפוּהוּ מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת שְׁלֵמִים,

וְהוּא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת-דִּבְרֵי-הַשְּׂחוֹק הָאֵלֶּה:

"צִפֳּרִים שְׁחוֹרוֹת הָרַגְלַיִם,

אַתֶּן הַמְעוֹפְפוֹת עַל-יַמִּים בִּכְנָפַיִם לְבָנוֹת,

אַתֶּן הַסּוֹבְאוֹת מֵי יַמִּים בְּחַרְטוּמִים עֲקֻמִּים

וְזוֹלְלוֹת עַל-חֶלְבּוֹ אֶת-בְּשַׂר הַשֶּׁרֶץ בַּמַּיִם,

מָרִים חַיֵּיכֶן כְּטַרְפְּכֶן הַמָּר!

אָכֵן אָנֹכִי, בְּרוּךְ הָאֱלֹהִים, רַק מָתוֹק אֶטְעַם!

אֶת-רֵיחַ-הַשּׁוֹשַׁנָּה הַמָּתוֹק אֶטְעַם,

זֹאת רַעְיַת הַזָּמִיר, אֲשֶׁר אָכְלָה זִיו יָרֵחַ!

וְאֶטְעַם גַּם-מָתוֹק מִזֶּה: תּוּפִינֵי מַמְתַּקִּים

מְמֻלָּאִים חֶמְאָה מֻרְבֶּכֶת;

וְגַם אֶת-הַמָּתוֹק מִמָּתוֹק אֶטְעַם:

מֶתֶק אַהֲבָה וּמֶתֶק הֱיוֹתִי אָהוּב.

"אוֹהֶבֶת הִיא לִי, אוֹהֶבֶת הִיא לִי, זֹאת חֶמְדַּת הַבְּתוּלוֹת!

עַתָּה הִיא עוֹמֶדֶת בַּעֲלִיַּת קִיר בְּבֵיתָהּ,

וְתַשְׁקִיף לְמוֹעֵד-עֶרֶב הַחוּצָה אֶל-דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ,

וְתַקְשִׁיב וְנַפְשָׁהּ תִּכְלֶה אֵלַי — חֵי נַפְשִׁי!

לַשָּׁוְא הִיא תָרָה עַל-סְבִיבָהּ, וְאַחַר תֵּאָנֵחַ,

וּמִדֵּי הֵאָנְחָהּ תֵּרֵד אֶל-הַגָּן,

וְהִתְהַלְּכָה לְרֵיחַ הַגַּן וּלְזֹהַר הַיָּרֵחַ,

וְדִבְּרָה עִם-הַפְּרָחִים וְסִפְּרָה בְאָזְנֵיהֶם

עַד-כַּמָּה אֲנִי, בְּחִיר לְבָבָהּ, נֶחְמָד

וְעַד-כַּמָּה כֻלִּי מַחֲמַדִּים — חֵי נַפְשִׁי!

אַחַר עַל-מִשְׁכָּבָהּ, בִּשְׁנָתָהּ, בַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ,

תְּרַחֵף בְּאָשְׁרָהּ עָלֶיהָ תְמוּנָתִי הַיְקָרָה,

וְאַף-גַּם-בַּבֹּקֶר לְמוֹעֵד פַּת-שַׁחֲרִית

תֵּרֶא אֶת-פָּנַי הַצּוֹהֲלִים

עַל-הַלֶּחֶם הַמָּרוּחַ בַּחֶמְאָה הַנּוֹצֶצֶת

וּבְלָעַתּוּ בְחָפְזָה מֵאַהֲבָה — חֵי נַפְשִׁי!"

כָּכָה יִתְהַלֵּל וְשָׁב וְהִתְהַלֵּל

וְאֶל-בֵּינוֹת הַדְּבָרִים יִצְרְחוּ הַשַּׂלְוִים

כְּלַעַג שְׂחוֹק קָר.

דִּמְדּוּמֵי עֲרָפֶל מִתְנַשְּׂאִים וְעוֹלִים;

מֵעֲנַן עָבֵי-תְכֵלֶת, וּפְנֵיהֶם כְּאֵימִים,

נִשְׁקָף יָרֵחַ צָהֹב כֶּחָצִיר.

גַּלֵּי הַיָּם מִתְקוֹמְמִים וְהוֹמִים,

וּמִתַּחְתִּית הַיָּם הַמִּתְקוֹמֵם וְהוֹמֶה

עוֹלֶה בִנְכָאִים כְּלַחַשׁ רוּחַ תּוֹעֶה

קוֹל זִמְרַת בְּנוֹת-הָאוֹקְיָנוֹס,

קוֹל אִשּׁוֹת-הַמַּיִם הַיָּפוֹת וְרַחֲמָנִיּוֹת,

וּמִכֻּלָּן יִשָּׁמַע הַקּוֹל הַנָּעִים

שֶׁל-אֵשֶׁת פֵּילוֹס בַּת-רַגְלֵי הַכֶּסֶף,

וְכֻלָּן נֶאֱנָחוֹת וּמְזַמְּרוֹת:

"הוֹי כְּסִיל, הוֹי כְּסִיל, הַכְּסִיל הַמִּתְהַלֵּל!

הוֹי מֻכֶּה וּמְעֻנֶּה!

נִרְצְחוּ אַרְצָה כָל-תִּקְוֹתֶיךָ,

כָּל-יַלְדֵי לִבְּךָ הַמְשַׂחֲקִים לְפָנֶיךָ,

וְלִבְּךָ בְּךָ, אוֹי לְךָ, כְּמוֹ נִיּוֹבֵּי

נֶהְפַּךְ מִכֹּבֶד עֶצֶב לְאָבֶן!

לַיְלָה לְךָ בְּקָדְקֹד רֹאשְׁךָ,

וּבִרְקֵי הַשִּׁגָעוֹן מִתְלַקְּחִים בּוֹ לִרְגָעִים,

וְאַתָּה מִתְהַלֵּל מֵרֻבֵּי מַכְאוֹבוֹת!

הוֹי כְּסִיל, הוֹי כְּסִיל, הַכְּסִיל הַמִּתְהַלֵּל!

קְשֵׁה-עֹרֶף הָיִיתָ כְּרֹאשׁ-בֵּית אָבִיךָ,

גְּדוֹל הַטִּיטָנִים, אֲשֶׁר אֵשׁ הַשָּׁמַיִם

גָּנַב מִן-הָאֵלִים וַיִּתְּנָהּ לִבְנֵי-אָדָם,

וְהוּא, נְשׁוּךְ-עַיִט וְאַסִּיר אֶל-סֶלַע,

הֶעְפִּיל לָאוֹלִמְפּוֹס, הַעְפֵּל וְהֵאָנֵק,

עַד-קוֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתַּחְתִּית הַיָּם

וּבָאנּו אֵלָיו לְזַמֵּר לוֹ תַנְחוּמִים.

הוֹי כְּסִיל, הוֹי כְּסִיל, הַכְּסִיל הַמִּתְהַלֵּל!

וְאַתָּה הֲלֹא חַלָּשׁ מִמֶּנּוּ שִׁבְעָתַיִם,

וּבְחָכְמָה תַעֲשֶׂה, לוּ תַשְׁלִים אֶל-הָאֵלִים

וְתִשָּׂא דוּמָם אֶת-סֵבֶל כָּל-עֱנוּתְךָ,

וְתִשָּׂא דוּמָם, נָשׂא וְהַאֲרֵךְ וְנָשׂא,

עַד-תִּקְצַר רוּחַ אַטְלַס בַּעֲמָלוֹ גַם-הוּא,

וְקָם וְהִשְׁלִיךְ מֵעַל כְּתֵפָיו הָעוֹלָם הַכָּבֵד

אֶל-לֵיל הַנֵּצַח".

כָּכָה הֵרִיעוּ בְזִמְרָה בְּנוֹת-הָאוֹקְיָנוֹס,

אִשּׁוֹת-הַמַּיִם הַיָּפוֹת וְרַחֲמָנִיּוֹת,

עַד-הִגְדִּיל קוֹל הַגַּלִּים הַהוֹמִים —

מֵאַחֲרֵי הֶעָבִים הִתְחַבֵּא הַיָּרֵחַ,

הַלַּיְלָה פָעַר אֶת-פִּיו,

וַאֲנִי הֶאֱרַכְתִּי לָשֶׁבֶת בַּחשֶׁךְ וָאֵבְךְּ.

ו: אֵלֵי יָוָן

יָרֵחַ פּוֹרֵחַ מָלֵא! לְנֹגַהּ זַרְחֲךָ

נוֹצֵץ, כְּזָהָב שׁוֹטֵף, הַיָּם;

כְּאוֹר יוֹם בָּהִיר, וְרַק עֲמָמוּהוּ דִמְדּוּמִים,

שׁוֹכֵן עַל-גְּדוֹת הַיָּם לְכָל-רָחְבּוֹ;

וּבִשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה, חִדְלַת-כּוֹכָבִים,

מִתְשׁוֹטְטִים הֶעָבִים הַלְּבָנִים,

כְּצַלְמֵי אֵלִים עֲנָקִים

הָעֲשׂוּיִם שַׁיִשׁ מֵאִיר.

לֹא! לֹא כֵן הַדָּבָר, לֹא עָבִים הֵמָּה!

רַק אֵלֵי הֶלַּס הֵם, הָאֵלִים הָהֵמָּה הִנָּם!

אֲשֶׁר לְפָנִים בְּרָב-עֲלִיצוּתָם מָשְׁלוּ בָעוֹלָם,

וְעַתָּה, כִּי-נִדְּחוּ וָמֵתוּ,

הֵם פּוֹשְׁטִים כְּאֵימֵי עֲנָקִים עֲצוּמִים

בַּשָּׁמַיִם בַּחֲצוֹת הַלָּיְלָה.

מִשְׁתָּאֶה וּמֻכֶּה בְסַנְוְרֵי-פְלָאוֹת בִּינוֹתִי

בִּזְבוּל הָאֵלִים הַמְשׁוֹטֵט הַלָּז

בְּפִסְלֵי הָעֲנָקִים

הַנָּדִים בְּאֵימֵיהֶם וְאִלְּמִים בַּהֲדָרָם.

זֶה שָׁם הוּא קְרוֹנְיוֹן מֶלֶךְ הַשָּׁמָיִם;

לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג תַּלְתַּלֵּי קָדְקֳדוֹ,

הַתַּלְתַּלִּים הַמְהֻלָּלִים מַרְעִישֵׁי הָאוֹלִמְפּוֹס,

בְּיָדוֹ עוֹד יַחֲזִיק הַבָּרָק הַנִּדְעָךְ,

עַל-פָּנָיו רוֹבְצִים יָגוֹן וְשׁוֹאָה,

וְרַק עוֹד הַגָּאוֹן מִקֶּדֶם עִמּוֹ.

טוֹבִים מֵאֵלֶּה, צֵאוּס, הָיוּ הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים,

אֲשֶׁר אָז הִתְעַנַּגְתָּ תַּעֲנוּגֵי שָׁמַיִם

עַל-נְעָרִים וְנִימְפוֹת וְקָרְבַּן הַפָּרִים!

אָכֵן גַּם-אֵלִים לֹא יִמְשְׁלוּ נֶצַח;

הוֹדְפִים הַצְּעִירִים מִפְּנֵיהֶם אֶת-הַזְּקֵנִים,

כַּאֲשֶׁר הָדַפְתָּ אֶת-אָבִיךָ הַיָּשִׁישׁ אַתָּה

וְאֶת-כָּל-מְסָרְפֶיךָ הַטִּיטָנִים מִפָּנֶיךָ,

יֻפִּיטֶר הַהוֹרֵג בִּקְרוֹבָיו!

וְגַם אוֹתָךְ, יוּנוֹ הַגֵּאָה, אַכִּירָה!

לֹא הוֹעִילָה יִרְאָתֵךְ לָךְ עִם-קִנְאָתֵךְ;

בָּאָה אַחֶרֶת וַתִּקַּח אֶת-שַׁרְבִיטֵךְ,

וְחָדַלְתְּ מִהְיוֹת מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם,

וְעֵינֵךְ הַגְּדוֹלָה כָהָתָה,

וְיָדַיִךְ-חֲבַצָּלוֹת הָיוּ בְאֵין-כֹּחַ,

אֲשֶׁר עַד-עוֹלָם לֹא תַשִּׂיג נִקְמָתֵךְ

אֶת-זֹאת הַבְּתוּלָה בְעוּלַת הָאֱלֹהִים

וְאֶת-בֶּן-הָאֱלֹהִים עוֹשֶׂה הַנִּפְלָאוֹת.

וְגַם אוֹתָךְ, פַּלַּס-אַתֵּינֵי, אַכִּירָה!

הַבְמָגֵן עִם-חָכְמָה לֹא עָמְדָה לָךְ יָדֵךְ

לְהַעֲבִיר מֵעַל רֹאשִׁי הָאֵלִים הָרָעָה?

וְאוֹתָךְ, גַם-אוֹתָךְ אַכִּיר אַפְרוֹדִיטֵי,

אֲשֶׁר זָהָב הָיִית מִלְּפָנִים וְעַתָּה כָסֶף!

אָמְנָם עוֹד חֶמְדַּת חֲגוֹרָתֵךְ עָדִית,

אַךְ חִיל יֹאחֲזֵנִי בַסֵּתֶר מִפְּנֵי יָפְיֵךְ,

וְלוּ הַנְחִילֵנִי חָפַצְתְּ חֶסֶד בְּשָׂרֵךְ,

כְּיֶתֶר הַגִּבּוֹרִים, אָז מַתִּי מִפַּחַד —

כְּנִבְלַת אֱלֹהִים נִרְאֵית לִי עַתָּה,

וֵינוּס שָׂרַת הַמָּוֶת!

לֹא עוֹד בְּאַהֲבָה יַבִּיט אֵלַיִךְ

אָרֶס הַנּוֹרָא מִמְּקוֹמוֹ.

וְעֵינֵי פֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹ הָעֶלֶם

מַה-קּוֹדְרוֹת; כְּבָר נֶאֱלָם עוּגָבוֹ

הַמְשַׂמַּח לְבָבוֹת בְּמִשְׁתֵּה בְנֵי-אֵלִים.

אַךְ עָצֵב מִמֶּנּוּ פִי-שְׁנַיִם הֵפֵיסְטוֹס!

אָכֵן לֹא יוֹסִיף צוֹלֵעַ זֶה עַד-עוֹלָם

לַעֲזוֹר אַחֲרֵי הֶבֵּי

וְלִמְזוֹג לָאֵלִים בִּמְסִבָּם בְּיַד אֱמוּנָה

אֶת-הַנֶּקְטַר הַמָּתוֹק. — הָכְרַת מֵאָז

שְׂחוֹק-אֵלִים זֶה, אֲשֶׁר אָמְרוּ לֹא יָכְרָת.

לֹא אָהַבְתִּי אֶתְכֶם מֵעוֹלָם, הָאֵלִים!

כִּי לְזָרָא לִי הָיוּ הַיְּוָנִים,

וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה תִּעַבְתִּי אֶת-הָרוֹמִים.

אֲבָל חֶמְלָה קְדוֹשָׁה וְרַחֲמִים אֲיֻמִּים

יִשְׁטְפוּ אֶת-לִבִּי,

אִם עַתָּה אַבִּיטְכֶם בִּמְרוֹמִים שָׁם,

הוֹי אֵלִים עֲזוּבִים,

הוֹי צְלָלִים מֵתִים תּוֹעֵי בַלַּיְלָה,

הוֹי מוּגֵי בַעֲרָפֶל וְרוּחַ יַשִּׁיבְכֶם —

וְאִם אֶזְכֹּר מַה-קַּלִּים וְרַכֵּי-לֵבָב

הָאֵלִים אֲשֶׁר נִצְּחוּכֶם,

הָאֵלִים הַחֲדָשִׁים, הַמּוֹשְׁלִים, הַתְּפֵלִים,

הַשְּׂמֵחִים לְאֵיד וְלוֹבְשֵׁי עוֹר-כֶּבֶשׂ בַּעֲנָוָה, —

כִּי-עַתָּה תִתְקְפֵנִי מַשְׂטֵמָה אֲיֻמָּה,

וְנַפְשִׁי תִשְׁאַל לְגַדַּע אֶת-הֵיכְלֵי הַחֲדָשִׁים

וְלִלְחוֹם לָכֶם, הָאֵלִים הַקַּדְמוֹנִים,

לָכֶם וּלְמִשְׁפַּטְכֶם הַנֶּאֱמָן עַד-עוֹלָם;

וְאֶל-מִזְבְּחוֹתֵיכֶם הָרָמִים,

אֲשֶׁר יוּקְמוּ שֵׁנִית וְיָקְטַר עֲלֵיהֶם קָרְבָּן,

תִּשְׁאַל נַפְשִׁי לִכְרוֹעַ אֲלֵיהֶם גַּם-אָנִי

וְלִפְרוֹשׂ אֶת-כַּפַּי וּלְהִתְחַנֵּן —

כִּי יְהִי אֲשֶׁר-יֶהִי, הוֹי אֵלִים קַדְמוֹנִים!

אִם-אָמְנָם לְפָנִים בְּמִלְחֲמוֹת הָאָדָם

נְתַתֶּם יָד תָּמִיד עִם-מַחֲנוֹת הַמְנַצְּחִים,

וְאוּלָם לֶב-אָדָם טוֹב וְיָשָׁר מִכֶּם,

וּבְמִלְחֲמוֹת הָאֵלִים אֶתֶּן-יָד עַתָּה

עִם-מַחֲנוֹת הָאֵלִים הַמְנֻצָּחִים.

*_**

כָּכָה דִבַּרְתִּי וְעַיִן בְּעַיִן רָאִיתִי,

כִּי-חָפְרוּ בַמָּרוֹם צַלְמֵי הֶעָבִים הַלְּבָנִים

וְהִבִּיטוּ אֵלַי כְּהוֹלְכִים לָמוּת,

קָרְנוּ מִזִּיו מַכְאוֹבֵיהֶם, וּפִתְאֹם נֶעְלָמוּ.

הַיָּרֵחַ זֶה-עַתָּה הִסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי עֲנָנִים אֲשֶׁר קָדְרוּ הָלֹךְ וְקָדֹר;

הַיָּם הִתְגָּעֵשׁ אֶל-עָל,

וְכִמְנַצְּחִים יָצְאוּ כּוֹכְבֵי הַנֵּצַח

עַל-פְּנֵי הַשָּׁמָיִם.

ז: שְׁאֵלוֹת

עַל-שְׂפַת יָם, יָם שׁוֹמֵם, לְמוֹעֵד הַלַּיְלָה

עוֹמֵד עֶלֶם-אִישׁ;

לִבּוֹ נִמְלָא מַכְאוֹב, רֹאשׁוֹ נִמְלָא סְפֵקוֹת,

וּבְשִׂפְתֵי קַדְרוּת יִשְׁאַל אֶת-הַגַּלִּים:

הוֹי פִּתְרוּ לִי אַתֶּם אֶת-חִידַת הַחַיִּים,

הַחִידָה הַמְצִיקָה מִקַּדְמֵי רֹאשׁ-עוֹלָם,

אֲשֶׁר הָגוּ מֵאָז בָּהּ רָאשִׁים מָה-רַבִּים,

רָאשִׁים חֲבוּשִׁים בְּמִגְבְּעוֹת חַרְטֻמִּים,

רָאשִׁים בְּצָנִיף וְרָאשִׁים בְּצֶפֶת שְׁחוֹרָה

אוֹ בְמִצְנְפוֹת שֵׂעָר, וְאֶלֶף אֲלָפִים אֲחֵרִים

מֵרָאשֵׁי בְנֵי-אָדָם יְגֵעִים וּמַעֲלֵי זֵעָה —

הַגִּידוּ-נָא לִי, מַה-פֶּשֶׁר הָאָדָם?

מֵאַיִן הוּא בָא? וְאָנָה הוּא הוֹלֵךְ?

וּמִי זֶה יוֹשֵׁב עַל-כּוֹכְבֵי הַזָּהָב?

הַגַּלִּים יֶהֱמוּ הֲמִיתָם לָנֶצַח,

הָרוּחַ יָפוּחַ, הֶעָבִים יָנוּסוּ,

הַכּוֹכָבִים יָצִיצוּ בְּאֵין-מֵבִין וְקָרִים —

וּכְסִיל יְחַכֶּה לְמַעֲנֶה.

ח: פֵינִיקְס

עוֹפֵף צִפּוֹר מִמַּעֲרָב,

וְלַמִּזְרָח יְעוֹפֵף,

לְאֶרֶץ הַגַּנִּים בַּמִּזְרָח מוֹלַדְתּוֹ,

אֲשֶׁר שָׁם הַבְּשָׂמִים יִתְּנוּ רֵיחַ וְיִשְׂגּוּ,

וּתְמָרִים יִרְעֲשׁוּ וּמַעְיָנִים יָפִיצוּ קָרָה —

וּבְעוּפוֹ יְזַמֵּר צִפּוֹר הַפְּלָאוֹת:

"אֲהֵבַתְהוּ! אֲהֵבָתְהוּ!

אֶת-צַלְמוֹ הִיא נוֹשֵׂאת בְּלִבָּהּ הַקָּטֹן,

וְנוֹשֵׂאת בִּנְעִימוֹת אוֹתוֹ וּבְסֵתֶר —

וְלֹא תֵדַע אֶת-זֹאת!

אֲבָל בַּחֲלוֹמָה הוּא עוֹמֵד עָלֶיהָ,

וְהִתְחַנְנָה אֵלָיו וּבָכְתָה וְנָשְׁקָה יָדָיו,

וּבִשְׁמוֹ תִקְרָא,

וּבְקָרְאָהּ וְתִיקַץ וְתִשְׁכַּב מַרְעִידָה,

וְתָשׁוּף עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת מִשְׁתָּאָה —

אֲהֵבַתְהוּ! אֲהֵבָתְהוּ!"

*_**

נִשְׁעָן אֶל-הַתֹּרֶן, עַל-הַסִּפּוּן הַגָּבֹהַּ,

עָמַדְתִּי וָאַאֲזִין אֶל-זִמְרַת הַצִּפּוֹר.

כְּסוּסִים יְרֻקִּים-שְׁחוֹרִים עִם-רַעֲמוֹת כֶּסֶף

רִקְּדוּ הַגַּלִּים בְּלִבְנַת סִלְסוּלֵיהֶם;

כְּמַחֲנוֹת בַּרְבּוּרִים, וְנוֹסְסִים הַמִּפְרָשִׂים,

חָתְרוּ מִמּוּלֵנוּ אַנְשֵׁי הֶלְגּוֹלַנְדְּיָה,

אַבִּירֵי יָם הַצָּפוֹן הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה!

מִמַּעַל לִי בִּתְכֵלֶת נֵצַח

הִתְשׁוֹטְטוּ עָבִים לְבָנִים

וְהִזְהִירָה שֶׁמֶשׁ הַנֵּצַח,

שׁוֹשַׁנַּת-שָׁמַיִם זֹאת, זֶה פֶּרַח הָאֵשׁ,

וּפָנֶיהָ הִבִּיטָה בַּעֲלִיצוּת בִּרְאִי-הַיָּם; —

וְהַשָּׁמַיִם וְהַיָּם וְלִבִּי בִי גַם-אָנִי

הֵרִיעוּ כְמוֹ-הֵד:

אֲהֵבַתְהוּ! אֲהֵבָתְהוּ!

ט: חֳלִי הַיָּם

עַנְנֵי אַחֲרֵי-צָהֳרַיִם הַצְּחוֹרִים

נִשְׁקְעוּ הָלֹךְ וְהִשָּׁקַע בִּתְהוֹם הַיָּם,

וְהַיָּם עָלָה לִקְרָאתָם קְדֹרַנִּית —

וּבֵינוֹתָם חָפְזָה הָאֳנִיָּה.

וַאֲנִי חוֹלֵה-יָם עוֹד יוֹשֵׁב אֶל-הַתֹּרֶן

וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל-נַפְשִׁי אָנִי,

מַחֲשָׁבוֹת עַתִּיקוֹת, כֵּהוֹת מִשֵּׂיבָה,

אֲשֶׁר עוֹד לוֹט אָבִינוּ חֲשָׁבָן,

בִּשְׁתוֹתוֹ דַיּוֹ מִן-הַטּוֹב הַטּוֹב הַלָּז,

וַיְהִי אַחַר-כֵּן בְּכָל-רָע.

לִרְגָעִים וָאֶזְכּוֹר גַּם מַעֲשִׂים קַדְמוֹנִים:

בִּנְסוֹעַ לְפָנִים בִּנְתִיבוֹת יָם סוֹעֵר

נְזִירִים עוֹדֵי צְלָב, וַיִּשְּׁקוּ בֶאֱמוּנָה

אֶת-פֶּסֶל הַנַּעֲרָה הַקְּדוֹשָׁה, וַתְּהִי לָהֶם זֹאת לְרִפְאוּת;

וְאַבִּירִים חוֹלֵי-יָם לְעִתּוֹת בַּצָּרָה כָזֹאת

לָחֲצוּ לְמוֹ-שְׂפָתָם אֶת-נַעַל הַיָּד הַמְּתוּקָה

אֲשֶׁר לִגְבִרְתָּם, וְרָפָא לָהֶם בִּן-רָגַע —

וַאֲנִי פֹה יוֹשֵׁב וּמְכַרְסֵם בְּרֹגֶז-לֵבָב

דָּג מָלוּחַ יָבֵשׁ, הַמְרַפֵּא הַמְמֻלָּח הַלָּז,

בְּבֹא לָנוּ חֵבֶל קִיא-חָתוּל וֶעֱנוּת-כָּלֶב!

עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה וְהָאֳנִיָּה נִלְחֶמֶת

עִם-הַגַּלִּים הַזֵּדוֹנִים הַנִּרְגָּשִׁים;

כְּסוּס-מִלְחָמָה זָקוּף עַתָּה מִתְיַצֶּבֶת

עַל-צִדֵּי יְרֵכָהּ, עַד יַחֲרוֹק הַמָּשׁוֹט לְהִשָּׁבֵר,

וְעַתָּה הִיא שָׁבָה וְהִתְנַפְּלָה מִמַּעֲלֵה רֹאשָׁהּ

אֶל-לֹעַ-הַמַּיִם הַשּׁוֹאֵג,

וְאַחַר, כַּעֲיֵפַת אַהֲבָה וּבְאֶפֶס דְּאָגָה,

תְּחַשֵׁב לְהַרְגִּיעַ

בְּחֵיק עֲנַק-הַגָּל הַשָּׁחוֹר

הַמִּשְׂתָּעֵר לִקְרָאתָהּ בַּכֹּחַ

וּכְפֶרֶץ מַיִם נִבְעֶה בְתוֹךְ הַיָּם

יִפּוֹל פִּתְאֹם תַּחְתָּיו וְיֵהָפֵךְ לְגַלְגַּל לָבָן

וִיכַסֶּה בְקִצְפּוֹ גַם-אוֹתִי.

וְנוֹד וְהִתְשׁוֹטֵט וְרַחֵף וָמוֹט —

מִרְבָּה מִנְּשׂוֹא!

לַשָּׁוְא תָּתוּר עֵינִי וּתְבַקֵּשׁ

אֶת-אַשְׁכְּנַז הַחוֹף. אוֹי לִי, רַק מָיִם!

וּמַיִם אַחֲרֵיהֶם, רַק מַיִם מִתְנוֹדְדִים!

כְּהֵלֶךְ בַּחֹרֶף בַּלַּיְלָה, הָעוֹרֵג

אֶל-כּוֹס-תֵּה חַמָּה וּמְשִׁיבַת נָפֶשׁ,

כֵּן תַּעֲרוֹג נַפְשִׁי עַתָּה אֵלַיִךְ,

אַתְּ אַשְׁכְּנַז, אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי!

תְּהִי-נָא אַדְמָתֵךְ הַמְּתוּקָה זְרוּעָה

שִׁגָּעוֹן וּפָרָשִׁים וְשִׁירִים רָעִים

וּמְגִלּוֹת-דָּת דַּקּוֹת וּתְפֵלוֹת;

יְשַׂבְּעוּ-נָא נַפְשָׁם סוּסַיִךְ-נְמֵרַיִךְ

בְּשׁוֹשַׁנִּים תַּחַת הַקּוֹצִים;

יֵלְכוּ-נָא נְדִיבַיִךְ-קוֹפַיִךְ קוֹמְמִיּוּת,

עוֹדֵי עֲדִי רֵיק בְּגַאֲוָה כַשָּׂרִים

וְנוֹתְנִים אֶת-נַפְשָׁם עֶלְיוֹנִים עַל-יֶתֶר

הַבָּקָר הַמַּקְרִין הַהוֹלֵךְ בִּכְבֵדוּת;

יֹאמַר-נָא קְהַל עֲדַת שַבְּלוּלַיִךְ

כִּי-נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ אַלְמָוֶת,

יַעַן-כִּי יְשָׂרֵךְ אֶת-דְּרָכָיו בַּלָּט;

יוֹצִיא נָא מִשְׁפָּט לְפִי רָב-הַדֵּעוֹת,

אִם רִמָּה בַגְּבִינָה — הַגְּבִינָה שֶׁלָּהּ;

וִיבַקֶּשׁ-נָא עֵצוֹת חֲדָשׁוֹת יוֹם יוֹם,

בַּמֶּה יוּכַל אָדָם לְהֵיטִיב הַצֹּאן הַמִּצְרִית,

לְבַעֲבוּר יִיף צַמְרָהּ,

וּגְזָזָהּ הָרוֹעֶה כְּגֻזּוֹ אֶת-יִתְרָן

בְּאֵין הַפְלוֹת דָּבָר —

יְהִי אֲשֶׁר-יֶהִי, יְכַסּוּךְ-נָא כֶּסֶל וָרֶשַׁע,

אַתְּ אַשְׁכְּנַז כֻּלֵּךְ!

וַאֲנִי אֲנִי אֶעֱרוֹג בְּכָל-זֶה אֵלָיִךְ:

רַב לִי, כִּי-אַדְמַת מוּצָק לִי אָתְּ!

י: בַּחוֹף

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא עַד-הַחוֹף,

וְנָטַשׁ מֵאַחֲרָיו הַיָּם עִם-הַסְּעָרָה,

וְעַתָּה הוּא יוֹשֵׁב בְּחֹם וּבִמְנוּחָה

בַּמַּרְתֵּף הַטּוֹב שֶׁל-רָאשֵׁי עִיר בְּרֶמֶן.

מַה-נֶּהְדָּר הָעוֹלָם וְנֶחְמָד,

לְעֵת כִּי-נִשְׁקָף מִתּוֹךְ הַכּוֹס הָרוֹמִית,

מַה-יִּזַל הָעוֹלָם הַקָּטָן הַלָּז הַשּׁוֹטֵף

אֶל-תּוֹךְ הַלֵּב הַצָּמֵא, הוּא וַהֲדָרוֹ יַחְדָּו!

אֶת-הַכֹּל אֶרְאֶה בַכּוֹס:

אֶת-דִּבְרֵי יְמֵי הָעַמִּים הַקַּדְמוֹנִים עִם-הַחֲדָשִׁים,

אֶת-הַיְּוָנִים עִם-הַטּוּרְקִים, אֶת-הֶגֶל וְאֶת-גַּנְז,

וְיַעֲרוֹת צִיטְרוֹנִים וּמִשְׁמְרוֹת צָבָא,

וְאֶת-בֶּרְלִין וְשִׁילְדֵּי וְטוּנִיס וְהַמְבּוּרְג,

וְרֹאשׁ לְכֹּל אֶת-צֶלֶם דְּמוּת אֲהוּבָתִי,

אֶת-קָדְקֹד הַכְּרוּב עַל-קַרְקַע יֵין רֵינוּס הַמֻּזְהָב.

הוֹי, מַה-יָּפִית, מַה-יָּפִית, אַתְּ חֶמְדָּתִי!

כְּשׁוֹשַׁנָּה הָיִית!

לֹא כְשׁוֹשַׁנַּת שִׁירַס

רַעְיַת הַזָּמִיר, אֲשֶׁר שָׁר תְּהִלָּתָהּ הָפִיס,

וְלֹא כְשׁוֹשַׁנַּת-הַשָּׁרוֹן

הַקְּדוֹשָׁה וַאֲדֻמָּה, חֶמְדַּת לֵב הַנְּבִיאִים; —

כְּשׁוֹשַׁנַּת הַיַּיִן בְּמַרְתֵּף בְּרֶמֶן הָיִית!

הֵן הִיא שׁוֹשַׁנַּת הַשּׁוֹשַׁנִּים,

אֲשֶׁר כִּרְבוֹת יָמֶיהָ כֵּן תִּפְרַח וְתִמְתַּק,

וְרֵיחָהּ רֵיחַ אֵלִים, שֶׁהוּא הִרְהִיבַנִי,

הִלְהִיבַנִי כֻלִּי, הִשְׁכִּירַנִי כֻלִּי,

וְלוּלֵא אֲדוֹן בֵּית-הַמַּרְתֵּף בִּבְרֶמֶן,

שֶׁהֶחֱזִיק בִּי הָכֵן, בְּצִיצַת רֹאשִׁי הָכֵן,

כִּי-עַתָּה מָעַדְתִּי וָאֶפּוֹל!

הָאָדָם הַיָּשָׁר! יָשַׁבְנוּ גַם-יַחַד

וּכְאַחִים שָׁתִינוּ,

דִּבַּרְנוּ עַל-דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנַעֲלִים,

נֶאֱנַחְנוּ וַנִּפּוֹל אִישׁ עַל-לֵב אָחִיו,

וְלֶאֱמוּנַת הָאַהֲבָה הוּא הִקְדִישָׁנִי —

שָׁתִיתִי לְחַיֵּי כָּל-אוֹיְבַי הָעֲצוּמִים,

וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹן כָּל-הַמְשׁוֹרְרִים הָרָעִים,

כְּכֹל אֲשֶׁר-יִסְלְחוּ בְאַחֲרִיתִי גַם-לִי —

בָּכִיתִי מֵחֶרְדַּת קֹדֶשׁ, וְאַחַר

נִפְתְּחוּ לִי שַׁעֲרֵי הָעֵדֶן,

שֶׁשְּׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים, עַנְקֵי-הֶחָבִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים,

מַטִּיפִים שָׁם בְּאֵין מִלָּה, וּבְכָל-זֶה מַה-יְּבִינוּם

כָּל-הַגּוֹיִם יַחְדָּו!

אָכֵן אֵלֶּה הֵם אֲנָשִׁים!

חִדְלֵי-תֹאַר מִחוּץ, לְבוּשֵׁיהֶם רַק עֵץ,

וְאוּלָם מִבַּיִת יָפִים הֵם וּמְאִירִים

מִקְּהַל כָּל-הַלְּוִיִּם הַגֵּאִים בַּמִּקְדָּשׁ

וּמִמְּשָׁרְתֵי הוֹרְדוֹס וּצְבָא כָל-הַשָּׂרִים

הָעוֹדִים זָהָב וְלוֹבְשִׁים אַרְגָּמָן —

הַאִם לֹא מֵאָז דִּבַּרְתִּי כָזֹאת,

כִּי לֹא עִם-חֶבְרַת שְׁפָלִים עַד-לִמְאֹד,

וְרַק עִם-מִבְחַר אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה

הִתְהַלֵּךְ כָּל-יָמָיו מֶלֶךְ הַשָּׁמָיִם!

הַלְלוּיָה! מַה-יָּפִיחוּ עָלַי בִּנְעִימוֹתֵיהֶם

הַתְּמָרִים אֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל!

מַה-יִּתֵּן רֵיחוֹ הַמֹּר אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן!

מַה-יִּרְעַשׁ הַיַּרְדֵּן וְיָחוֹג מִשִּׂמְחָה! —

גַּם נַפְשִׁי, נֶפֶשׁ-אַלְמָוֶת, תָּחוֹג,

וְעִמָּהּ אָחוֹג גַּם-אָנִי, וּבְחוּגֵנוּ

וְהֶעֱלַנִי עַל-הַמַּעֲלוֹת וְהוֹצִיאַנִי לְאוֹר-עוֹלָם

אֲדוֹן-הַמַּרְתֵּף הַיָּשָׁר שֶׁל-רָאשֵׁי עִיר בְּרֶמֶן.

אֲדוֹן-הַמַּרְתֵף הַיָּשָׁר שֶׁל-רָאשֵׁי עִיר בְּרֶמֶן!

רְאֵה-נָא עַל-גַּגּוֹת הַבָּתִּים יוֹשְׁבִים

הַמַּלְאָכִים, וְהֵמָּה שִׁכּוֹרִים וּמְזַמְּרִים;

הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט שָׁמָּה בַמָּרוֹם

אֵינֶנּוּ בִלְתִּי חֹטֶם שִׁכּוֹר אָדֹם,

חֹטֶם נִשְׁמַת-הָעוֹלָם,

וּמִסָּבִיב לְחֹטֶם נִשְׁמַת-הָעוֹלָם הָאָדֹם

סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָעוֹלָם הַשִּׁכּוֹר כֻּלּוֹ.

יא: אֶפִּילוֹג

כְּשִׁבֳּלֵי הַחִטָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה,

כֵּן תִּצְמַחְנָה וְתִשְׁטוֹפְנָה בְקֶרֶב רוּחַ-הָאָדָם

הַמַּחֲשָׁבוֹת.

אָכֵן מַחְשְׁבוֹת-הָאַהֲבָה הָעֲנֻגּוֹת

כְּפִרְחֵי אַרְגָּמָן וּתְכֵלֶת הֵנָּה,

הַפּוֹרְחִים בְּחֶמְדָּה בֵינֵיהֶן.

פִּרְחֵי אַרְגָּמָן וּתְכֵלֶת!

הַקּוֹצֵר הַזּוֹעֵם יִמְאָסְכֶם וַחֲשָׁבְכֶם אֵין-מוֹעִיל,

וְגֹלֶם-עֵץ יְכַלְּכֶם בְּבוּז בְּדִישׁוֹ,

וְאַף הַהֵלֶךְ, אֲשֶׁר אֵין לוֹ כֹל

וַאֲשֶׁר מַרְאֵיכֶם יְשַׁעֲשַׁע וְיָשִׁיב נַפְשׁוֹ,

יָנִיעַ עֲלֵיכֶם רֹאשׁ

וְיִקְרָא לָכֶם רַק קוֹצִים יָפִים.

אוּלָם הַנַּעֲרָה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה,

הַקּוֹלַעַת עַטְרוֹת הַפְּרָחִים,

הִיא תְכַבֶּדְכֶם וְהִיא תִקְטָפְכֶם,

וְתַעֲדֶה בָכֶם תַּלְתַּלֶּיהָ הַיָּפִים,

וּבְעֶדְיָהּ זֶה תַּחְפּוֹז אֶל-כִּכַּר-הַמְּחוֹלוֹת,

אֲשֶׁר חֲלִילִים וְכִנּוֹרִים יָרִיעוּ שָׁם בְּשִׂמְחָה,

אוֹ תָבֹא אֶל-תַּחַת הַתִּרְזָה הַדּוֹמֵמָה,

אֲשֶׁר שָׁם קוֹל דּוֹדָהּ יָרִיעַ בְּשִׂמְחָה

פִּי-שְׁנַיִם מֵחֲלִילִים וְכִנּוֹרִים.

---

משירי מוריס מטרלינק

מאת

דוד פרישמן

משירי מוריס מטרלינק

מאת

דוד פרישמן

---

[וְאִם יֵשׁ עוֹד שֶׁיָּבוֹא...]

מאת

מוריס מטרלינק

– וְאִם יֵשׁ עוֹד שֶׁיָּבוֹא…

מָה אַגִּיד לוֹ, אָחוֹת?

„כִּי-חִכְּתָה לוֹ תָמִיד,

כִּי-זָכְרָה נִשְׁכָּחוֹת ”…

– וְאִם יוֹסִיף עוֹד לִשְׁאֹל,

כְּשׁוֹאֵל אֶת-אוֹבוֹ?

„אָז דַּבְּרִי כְּאֵם לוֹ –

פֶּן יִבְעַר מַכְאוֹבוֹ ”…

– וְאִם יִשְׁאַל אֵלַיִךְ,

וְאִם יַחֲקוֹר לִמְקוֹמִי?

„אָז קְחִי הַטַּבַּעַת

וּתְנִי לוֹ – וָדֹמִּי ”…

– וְאִם יַחֲקוֹר, מַדּוּעַ

הַבַּיִת כֹּה שׁוֹמֵם?

„הַרְאִיהוּ נֵר כָּבֶה

וְהַגַּל הַמִּתְרוֹמֵם ”…

– וְאִם יִשְׁאַל, אֵיךְ נָשְׂאָה

אֶת-מוֹתָהּ וְאֵימָתוֹ?

„אִמְרִי: כִּי-שָׂחֲקָה –

פֶּן תָּבֹא דִמְעָתוֹ ”.

---

משירי קרל ריסנר

מאת

דוד פרישמן

משירי קרל ריסנר

מאת

דוד פרישמן

---

בְּאוֹתָה שָׁעָה

מאת

קַרְל רֵיסְנֶר

יֹפִי זֶה הַנְּשָׁמָה. אֲבָל לֶחֶם זֶהוּ לֶחֶם.

וְאַלְפֵי אָדָם רְעֵבִים וְטוֹחֲנִים בָּתֵּי-הַטַּחֲנוֹת

וַהֲמוֹנֵי רוֹזְנִים אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים מִנִּי-רֶחֶם

וּלְיִסּוּרֵיהֶם כּוֹרְעִים בַּלַּיְלָה מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת.

וְאִמּוֹת עַל-מִשְׁכָּבָן מִתְהַפְּכוֹת בְּמַדְוִים קָשִׁים,

כִּי פוֹעִים מִתּוֹךְ שֵׁנָה יַלְדֵיהֶן וְאֵין לְהַסּוֹת.

הָאִמּוֹת שׁוֹמְעוֹת דּוּמָם בְּהָבִיא אֶת-הַקְּרָשִׁים

וְעָשׂוּ אֲרוֹנוֹת-עֹנִי לָהֶם יָדַיִם גַּסּוֹת.

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ קִסְמֵי הַלַּיְלָה מִתְאַבְּכִים

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ יוֹרֵד הָאוֹר בִּרְעָדָה,

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ גַּלֵּי-הַיֹּפִי מִשְׁתַּפְּכִים

עַל-פְּנֵי כָל-פְּנִינָה יָפָה, שֶׁהַטַּל יְלָדָהּ.

---

משירי זנגויל

מאת

דוד פרישמן

משירי זנגויל

מאת

דוד פרישמן

---

אסטי ספומנטי

מאת

ישראל זנגוויל

עָלָה הַפְּקָק בִּסְעָרָה – וּמַרְאוֹת כְּבָר נִדְעָכוּ

עוֹלִים וּבָאִים שֵׁנִית מֵעֲרָפֶל וּמַזְהִירִים.

אֶל-שְׂפַת הַכּוֹס יִשְׂתָּעֲרוּ, יִתְגַּלְגְּלוּ, עַד-יִתָּכוּ

בְּקֶצֶף זַךְ וּמֻזְהָב רְבִיבֵי-פָז מְאִירִים.

שְׁכֵנִי כִמְעַט שֶׁנָּגַע לַבַּקְבּוּק, וְהוּא כְבַד-שָׂפָה,

מְדַבֵּר צָחוֹת פִּתְאֹם: עַל-הַגֶּפֶן וְעַל-הָעֵנָב,

עַל-הוֹד יְקוֹד הַטֶּבַע בְּאֶרֶץ-חֶמְדָּה יָפָה,

עַל-אַהֲבַת אֵם לַבָּנִים – וּבְזִיו מַזְהִירוֹת עֵינָיו.

הַמֵּלִיץ כְּבֹא הַתּוֹר לוֹ מַטִּיף עַל-הַמְשׁוֹרֵר,

תִּפְאֶרֶת אַנְשֵׁי אַסְטִי, וְעַל-שִׁירָתוֹ הָעַלִּיזָה,

וְעַל-תְּמוּנָה זוּ הַמְחֻקָּה עַל-גַּבֵּי קִיר מִתְפּוֹרֵר

בְּחַצְרוֹת בֵּית-הָעוֹלָם בִּסְבִיבֵי קִרְיַת פִּיזָה:

עֵת בָּצִיר. דָּמָם מַזִּים עִנְּבֵי גֶפֶן סְמָדָר

אֶל-רַגְלֵי בוֹצְרִים יְרוֹקִים; עֲלָמוֹת גִּבְהוֹת-קוֹמָה

נוֹשְׂאוֹת סַלִּים גְּדוֹלִים עִם-סִבְלֵי אֶשְׁכְּלוֹת הָדָר;

בַּמִּקְצוֹעַ שׁוֹכֵב נֹחַ שִׁכּוֹר אֶל-הַחוֹמָה.

לְאִישׁ וָאִישׁ הוּא מֵבִיא דִמְיוֹנוֹת לוֹ חֲבִיבִים –

אַךְ עִמִּי עוֹשֶׂה הַיַּיִן פְּלָאוֹת וּפִלְאֵי פְלָאוֹת.

הוֹד הַגָּדוֹת יַלְדוּת עִם-חֲלוֹמוֹת זִיז אֲבִיבִים

מְגִיחוֹת מִן-כָּל-נֵטֶף וְעוֹלוֹת אֵלַי וּבָאוֹת.

רַק נֵטֶף אֶחָד – וַהֲוָיָה חֲדָשָׁה בִי נִתָּכָה.

נֶעְלַם הַשֻּׁלְחָן וְנֶעֶלְמוּ מִלְּפָנַי מְסֻבָּיו הַדְּחוּקִים. –

זְעַף וּסְעַר לָךְ, אַסְטִי, עוֹד אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה;

קָרוֹב אַתָּה עִם-כָּל-זֹאת אֶל-יֵינִי, יֵין-צִמּוּקִים:

אֶל-יַיִן זֶה שֶׁאָנוּ שׁוֹתִים בְּלֵיל הַפְּסָחִים

עַל-מַצַּת לֶחֶם-עֹנִי, בְּזָכְרֵנוּ כֹה אֶת-פַּרְעֹה

וְאֶת-כֹּל שֶׁעָשָׂה לָנוּ, לַנִּגָּשִׂים וְלַנִּדָּחִים,

וְאֶת-כֹּל שֶׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ לְאוֹת לְזֶרַע זַרְעוֹ –

הוֹי לַיְלָה, לֵיל-נִפְלָאוֹת, עֵת שָׁמַיִם עוֹד רָחָשׁוּ!

הַיְּהוּדִי הַנַּעַר יָשַׁב וְחוֹלֵם חֲלוֹמוֹת עוֹלָם!

מֶה הָיָה סוֹד הַקְּסָמִים בְּמַצָּה זוּ לָחָשׁוּ?

מֶה הָיָה דְבַר הַפְּלָאוֹת מִיֵּין זֶה נָשְׂאוּ קוֹלָם?

לֹא אֵדַע זֹאת. אַךְ הִנֵּה רוּחַ בִּי יִתְחַדֵּשׁ

וְרָזִים בִּי יֵעוֹרוּ וְלִבִּי מְלֵא חִזָּיוֹן.

אָז אֶשְׁכַּח כִּי-נִטְמֵאתִי וְזֶה-עַתָּה רַק אֶתְקַדֵּשׁ

וְכִי-עָיֵף אֲנִי וְזָקֵן וְעָרֹם וּשְׂבַע-נִסָּיוֹן.

הוֹי דַּבְּרוּ, רֵעַי, דַּבְּרוּ עַל-תְּמוּנוֹת וְטֶבַע וְדַנְטֵי –

וְלֹא-תִרְאוּ פֹה הַדִּמְעָה אֶל-כּוֹסִי אַט נוֹפֶלֶת!

עוֹלַמְכֶם כֻּלּוֹ נֶאֱלָח, וּכְמוֹ מִתְּמוֹל סְפּוּמַנְטֵי;

הַגֶּטּוֹ שֶׁלִּי רַק מַזְהִיר בְּזֹהַר אֲבִיב-תּוֹחֶלֶת.

---

ספר יורם

מאת

רודולף בורכארדט

ספר יורם / רוּדוֹלְף בּוֹרְכַארְדְט, תרגם דוד פרישמן

הקדמה מאת דוד פרישמן

לפני שנים אחדות פרסם רודולף בורכרדט, סופר שחציו משורר וחציו פילוסוף, את ספרו הקטן “יורם”, שהדפיסו בתור כתב-יד רק בשביל מספר קטן של מבינים. הרושם היה חזק. איש מודרני בוחר לו את הצורה העתיקה, סגנון ביבלי והרצאה ביבלית, בורא לו מין איוב קדמוני, ורק שרגשותיו הן רגשות מודרניות דוקא, ואיוב זה מתוכח גם הוא עם אלהיו הזועם ושואל מעמו כי יראה לו את עונו מפורש (“את אצבעך שים על חטאתי”), כדי שידע אם בצדקה באה עליו כל הרעה אשר מצאה אותו. אין הוא שואל כי יעביר מעליו את הרעה, כי ישוב ויחננו, כי ישוב את שבותו ויוסיף את כל אשר היה לו למשנה ויברך את אחריתו מראשיתו ויתן לו ארבעה-עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות ושבענה בנים ושלוש בנות וכו'. לא. בשעשועי ילדים כאלה יכול היה רק איזה אלהים קדמוני לכפר פני איזה אדם קדמוני, אחרי שנחם על הרעה, והילד הגדול האיר מיד את פניו וישב ויהי מאושר. לא – בכל אלה לא יושע ליורם זה אף במעט (“אשר אבד הנה אבד ואת האבדה לא תמחה גם כי תשיב לתתה לי שנית. אשר מת הנה מת ואת המות לא תעביר מנגדי גם כי תעורר את המת”). אדרבא. נכון הוא בשס“כ כל גידיו וברמ”ח כל אבריו לקבל בכל רגע באהבה את כל היסורים הרבים, שבאו עליו, ולהצדיקם עליו. ורק את הדבר הקטן הוא שואל מעם האלהים הגדולים והתקיפים: אראה נא ואזכרה נא כי באה עלי כל זאת בצדק וביושר – ואז ירגע בי לבי ואוכל למות במנוחה. הלשון היא לשון אדירה ונאה ועזה. כאבני ברד נופלים הדברים, כסלעי שיש יורדים, והם עצומים וגדולים מכח אנוש. רגע אחד נחשבים אנחנו בעינינו כנתונים בעולם אחר. איזה כח איתנים התפרץ וסוער לעינינו. תשעת הפרקים הקטנים של הספר האמנותי הקטן הזה מכילים אוצר שלם של פרובלימות מודרניות היוצאות ומתפתחות מתוך שרשים קדומים מאד. המוטיבים מוטיבים קדמונים, ורק שמהם מסתעפות שאלות מודרניות רבות: האלהות והאנושות, החטא והעונש, החיים ומניעות פרי הבטן, האהבה ויחס המינים זה לזה, הרוח והטבע – כל אלה מובאים פה בחשבון. הריב הזה עם האלהים מזכיר לנו את האדיר ביותר, ששירת העולמים הטרגית ושירת הגבורים עם שירת האמונה נתנו לנו מאז ועד עתה. ואולם היותר נשגב הוא אותו הקול הנפלא היוצא לנו מתוך ההרצאה – קול שאפשר הוא החקוי היותר טוב לספר הביבליה, שיש לנו עד היום הזה. ומה זה קולה של הביבליה הלא ידענו: מן הצרופים שלו יוצאת לנו הלשון היותר אדירה, שכתבו בה בני האדם עד עתה.

את הספר הזה חשבתי לי לחובה לתת בתרגום עברי. אם המחבר, שסוף סוף לא היתה לו האפשרות לכתוב את הביבלית שלו אלא על פי חקויים לשפתו של לוטר, הצליח כל כך בספרו, הרי אי אפשר הוא שהספר בתרגומו העברי, כשהוא כתוב ביבלית ממש, יהיה רשמו קטן מזה.

ד. פ.

ספר יורם

קָרוֹב אֱלֹהִים וּלְהֲבִינוֹ רָחוֹק:

אַךְ בִהְיוֹת הַשֹּׁאָה

וְצָמְחָה הַתְּשׁוּעָה עִמָּהּ…

הֶאלְדֶרְליִן

א

א.      אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדְּכַי בֶּן-גַּבְרִיאֵל הָאֲרַמִּי עַל-סֵפֶר וַיִּקְרָא לוֹ נִפְלְאוֹת תּוֹלְדוֹת אָדָם.

ב.      אִישׁ הָיָה בְיִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי שֵׁבֶט הַגָּדִי וַיֵּשֶׁב בְּעֵין-פֶּרֶז אֲשֶׁר עִם-הַבְּרֵכוֹת הָאֲחוּזוֹת.

ג.      וְשֵׁם הָאִישׁ פִּינְחָס בֶּן-עַמִּינָדָב בֶּן-פְּתוֹר מִבְּנֵי גָד וְשֵׁם אִמּוֹ יָעֵל.

ד.       וַיְהִי הָאִישׁ תָּמִים עִם-אֲנָשִׁים טוֹב וְיָשָׁר וְעִם-יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָן וַיֵּשֶׁב הָאִישׁ בְּבֵית אֲבוֹתָיו וַיַּעַשׂ מִקְנֶה וְקִנְיָן וַיִּסְחַר עִם-עֲדָרָיו הָלוֹךְ וְשׁוּב מִנֶּגֶב וְעַד-יָם וְסוֹבֵב אֶל-מִזְרָח.

ה.      וַיֶּרֶב רְכוּשׁוּ מְאֹד וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וָרָב וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד-מִדְיָן אֲשֶׁר עִם-עֲרָב וְעַד-כַּשְׂדִּים.

ו.      וַיְהִי לוֹ בֵן וּשְׁמוֹ יוֹרָם אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ אַחֵר זוּלָתוֹ.

ז.       וַיַחְמְדוּ אֶת-הַנַּעַר כָּל-רֹאָיו וַיְהִי לְשִׂמְחָה לְלֵב אָבִיו וְנֶגֶד זְקֵנָיו נֶחָמָה.

ח.      כִּי מִשְׁנֵה בְרָכָה בֵרְכוֹ אֱלֹהִים וַיְהִי תָּם וְטוֹב תֹּאַר אַדְמוֹנִי וְצַח וְעִם-הָרָצִים רָץ הָיָה וַיִּתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-אֱלֹהִים יָשָׁר מִנְּעֻרָיו.

ט.      וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְהִי לְאִישׁ וַיִּתֵּן לוֹ פִינְחָס אָבִיו אֶת-הַטַּבַּעַת וְאֶת-שִׂמְלַת הַגְּבָרִים אֲשֶׁר יִלְבַּשׁ וַיְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה לְבַעֲבוּר זַרְעוֹ.

י.       וַיִמְצָא לִבְנוֹ אִשָּׁה אֶת-אִיזֶבֶל בַּת-זַכְרִי בֶן-אֱלִיעֶזֶר מִבְּנֵי גָד וַיִּתֵּן אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

יא.      וַיִּקַּח אוֹתָהּ יוֹרָם לוֹ לְאִשָּׁה כְּחֻקַּת יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב.

יב.      וְהָאִשָּׁה לֹא הָרְתָה לְאִישָׁהּ וְלֹא יָלְדָה לו בֵן אוֹ בַת.

יג.       אָז יְדַבֵּר פִּינְחָס עַל-לֵב בְּנוֹ יוֹם יוֹם וַיִתְחַנֵּן לוֹ וְלֹא חָדַל אֲשֶׁר יְגָרֵשׁ אֶת-הָאִשָּׁה כְּחֹק לְיִשְׂרָאֵל וְנָתוֹן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת כְּמִשְׁפַּט הָעֲקָרוֹת כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה.

יד.       וְלֹא אָבָה יוֹרָם לִשְׁמוֹעַ לוֹ וַיַכְבֵּד אֶת-לִבּוֹ וַיִּחַר לוֹ עַל-אָבִיו עַל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר.

יה.       כִּי הָיְתָה הָאִשָּׁה בָרָה וְנֶחְמָדָה מְאֹד טוֹבַת תֹּאַר וַעֲנָוָה וְנַפְשָׁה תְּמִימָה כְיַלְדָּה וְיוֹרָם אֲהֵבָהּ.

יו.       וַיְצַו אוֹתָהּ יוֹרָם וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה עִמּוֹ כִלְבָבוֹ.

יז.       וַיִּקַּח לוֹ פִילַגְשִׁים עַל-אִשְׁתּוֹ אוּלַי תְּחַיּיֶנָה בוֹ זָרַע.

יח.       וּבְהַרְבּוֹתוֹ אֶת-פִּילַגְשָׁיו וְלֹא יָלְדוּ גַם הֵנָּה זוּלָתִי הָאַחַת וַתֵּלֶד לוֹ בֵן.

יט.       וְיוֹרָם עֹיֵן אוֹתָה וְאֶת-הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ.

כ.       וְהָאִשָּׁה אִשָּׁה כַשְׂדִית אֲשֶׁר מִמַחֲרַפְתָא אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.

כא.       וַיְהִי לִתְקוּפַת הַיָמִים וַיִמְצָאוּהָ אוֹתָהּ עִם-מְנַאֲפָהּ וַיּוֹצִיאוּהָ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיִּסְקְלוּהָ בַאֲבָנִים לְנֹכַח פְּנֵי אֱלֹהִים כִּי זָנְתָה תַחַת אִישָׁהּ.

כב.      וְאֶת-הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָּה הֶעֱבִיר יוֹרָם וְלֹא יָסַף לְדַעְתּוֹ כָל-הַיָּמִים.

ב

א.      וּפִינְחָס זָקֵן מְאֹד בָּא בַיָּמִים וַיִתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ עַל-בְּנוֹ כִּי הִכְבִּיד יוֹרָם אֶת-לִבּו.

ב.       וַיְהִי כִּי מָרָה רוּחוֹ לוֹ וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכַּב.

ג.       וַיִּישָׁן אֶת-שְׁנָתוֹ וַיַּחֲלוֹם חֲלוֹם.

ד.       בַּחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה תְאֵנָה עוֹמֶדֶת בֵּין-הָעֵצִים בְּגַנּוֹ וְהַתְּאֵנָה אֵין-לָהּ עָלִים וְאֵין-לָהּ פְּרִי מַק שָׁרְשָׁה וְכָתוּב עָלֶיהָ עֲקָרָה.

ה.      וַיַּחֲלוֹם עוֹד חֲלוֹם שֵׁנִי עַל-הָרִאשׁוֹן וַיַּרְא אֶת-הַתְּאֵנָה וְהִיא עוֹמֶדֶת בְּיוֹם רַעַם וְהַגֶּשֶׁם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר וְהִנֵּה נִתְּקוּ כָל-שָׁרָשֶׁיהָ עֲרֻמִּים כֻּלָּם וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַתְּאֵנָה לְהִתְחַזֵּק עַל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִיא שָׁם.

ו.       וּפִינְחָס חֹלֵם בַּשְּׁלִישִׁית וַיַּרְא אֶת-הָעֵץ וֶתִּפּוֹל אֵשׁ עֲקַלָּתוֹן מִן-הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אוֹתוֹ כֶּאֱכוֹל הַחַיָּה הַטֹּרֶפֶת אֶת-חַיַּת הַשָּׁלוֹם וְלֹא נוֹתַר מִמֶּנּוּ שְׂרִיד חַיִּים וַיֵּאָכֵל עִם-גִּזְעוֹ.

ז.       וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס וְהִנֵּה קוֹל קֹרֵא אֵלָיו מִן-הַסְּעָרָה לֵאמֹר: אָנֹכִי הוּא אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתֹן אֶתֵּן וַאֲשֶׁר לָקֹחַ אֶקַּח אָכֵן נִחַמְתִּי כִּי עָשִׂיתִי אֶת-הָאָדָם.

ח.       וְהַמַּרְאָה מַרְאָה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר נִרְאֲתָה לְפִינְחָס כִּי לֹא רָאָה מַרְאָה מֵעוֹדוֹ.

ט.       וַיֶּחֱרַד פִּינְחָס חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִּירָא אֶת-אֱלֹהִים וַיְדַבֵּר אֶל-לִבּוֹ לֵאמֹר:

י.       הֲלָזֶה זָקַנְתִּי וְשַׂבְתִּי וְאֶת-אֱלֹהִים לֹא יָדַעְתִּי וְאֶת-קוֹלוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם.

יא.       אֲשֶׁר בַּלֵּילוֹת יְחַפְּשֵׂנִי בִּנְדוֹד שְׁנָתִי מֵעֵינַי וְהִבְהִילַנִי בְמַרְאוֹת וּבְחֶזְיוֹנוֹת יְיַסְּרֵנִי.

יב.       לְמַעַן הִשָּׁפֵט אִתִּי הָרָעוֹת לְעֻמַּת הַטּוֹבוֹת וְאֶת-עֲדָרַי מוּל זַרְעִי וְשִׁלֵּם לִי כִגְמוּלִי.

יג.       וַיְהִי מִמָּחֳרָת בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיְצַו פִּינְחָס וַיִּקְרְאוּ לוֹ חֲכָמִים וְיוֹדְעֵי בִינָה לִפְתּוֹר לוֹ אֶת-חֲלוֹמוֹ.

יד.       וַיִּרְבּוּ מְאֹד לָבוא וְלֹא מָצָא בָהֶם אִישׁ יוֹדֵעַ חֲלוֹמוֹ לִפְתּוֹר אוֹתוֹ וַיִתְקַצֵּף מְאֹד וַיְגָרְשֵׁם מֵעַל פָּנָיו.

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיְצַו לַעֲשׂוֹת אֶת-קָרְבָּנוֹ לְעֹלָה וְהִגִּישׁוּ קָרְבַּן אָשָׁם וְאֶת-הַחַטָּאת יַעֲשׂוּ בַחֲצֵרוֹ לְכַפֵּר עָלָיו לִפְנֵי אֱלֹהִים.

יו.      וְיוֹרָם בָּא מִן-הַדֶּרֶךְ וַיַּרְא אֶת-הַפָּרִים וְאֶת-הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר בֶּחָצֵר וַיִּתְמַהּ מְאֹד וַיִּגַשׁ אֶל-אָבִיו וַיִּשְׁאַל: מָה אֵלֶּה לְךָ אָבִי?

יז.       וּפִינְחָס הָיָה כְנִכְלָם לְעֵינֵי בְנוֹ וַיֵּבוֹשׁ וַיִּתְרַגֵּז וְהוּא חַלָּשׁ וְאֵין אוֹנִים לֹא יְדַבֵּר וְרַק יַפְטִיר בְּשָׂפָה וְיוֹרִיד רִיר כִּי זָקֵן הָאִישׁ מְאֹד.

יח.       וְיוֹרָם שָׂם אֶל-לִבּוֹ וַיְדַבֵּר בְּקִרְבּוֹ וַיֹּאמַר: רְאֵה הִנֵּה שָׁב אָבִי וַיְהִי כְּיֶלֶד קָטֹן וְלֹא הִכְלִים אֶת-אָבִיו עוֹד וַיְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת כְּדַבֵּר אֶל-הַיֶּלֶד וַיְצַו אֶת-עֲבָדָיו וַיַּעֲבִירוּ אֶת-הַפָּרִים מִן-הֶחָצֵר.

יט.       וִימֵי שְׁנֵי חַיֵּי פִינְחָס תִּשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁתַּיִם שָׁנִים וַיְהִי שְׂבַע חַיִּים וַיָמָת וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבוֹתָיו בְּעֵין-הַפֶּרֶז אֲשֶׁר עִם-הַבְּרֵכוֹת הָאֲחוּזוֹת.

כ.       וְאֶת-כָּל רְכוּשׁוֹ הָיָה לִבְנוֹ יְרוּשָׁה עִם-מִסְפַּר כָּל-הָעֲדָרִים וְעִם-מִשְׁקַל כָּל-הַכָּסֶף.

כא.       זָהָב וְזָהָב שָׁחוּט וְגַנִּים עִם-כְּרָמִים וְהַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר עִם-הַבָּתִּים וּמִחוּץ לַגְּבוּל וְעַל-סְבִיבָיו.

כב.       וַיִּסְחַר אֶל-הָאָרֶץ גַּם הוּא כְּכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.

ג

א.      וַיְהִי בִּהְיוֹת יוֹרָם כְּבֶן-שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיָּקָם לִנְסוֹעַ.

ב.       וַיִּסַּע יוֹרָם לְמַעַן סַחְרוֹ וַיִדַבֵּר אֶל-אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר:

ג.       רְאִי הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וּבַיוֹם הַשִּׁשִּׁי אָשׁוּב.

ד.       וְאַתְּ פֹה שִׂימִי-נָא עֵינֵךְ עַל-כָּל אֲשֶׁר לִי וְלֹא יְבֻלָּע לוֹ וְלֹא יִהְיֶה מַשְׁחִית בִּרְכוּשִׁי.

ה.       אַל-תַּאַסְפִי זָר הַבַּיְתָה פֶּן תִהְיֶה בָךְ דִבַּת עָם רָעָה וְאַל-תֹּאמְרִי לְאִישׁ הִנֵּה חַדְרִי.

ו.       כִּי-אִם אֶת הָעֲבָדִים צַוִּי וְהֵכִינוּ לְכָל-אִישׁ הַבָּא אֲרֻחָה וְיָשְׁבוּ עִם-הָאֹהָלִים וְהִגִּידוּ לָהֶם כִּי בְשׁוּבִי אֵיטִיב עִמָּם שִׁבְעָתָיִם.

ז.       וְאִישׁ כִּי יָסוּר אֵלַיִךְ בִשְׁמִי וְהֵבִיא עִמּוֹ מִכְתָּב אוֹ חוֹתָם וְשָׁאַל מִמֵּךְ לְכָל-מִמְכָּר וְעַל-הַתַּרְבִּית;

ח.       וְעָשִׂית לוֹ כְצִדְקָתוֹ אַל תִּגְרְעִי מִמֶּנּוּ מִסַּת שְׂכָרוֹ מְעַט וְאִם הַרְבֵּה כִּי חֹק הוּא לֵאמֹר:

ט.       כִּי יַעֲזוֹב אִישׁ בֵּיתוֹ לִהְיוֹת בְּדֶרֶךְ מִשְּׁלשֶׁת יָמִים וָמָעְלָה וְהִפְקִיד הָאִישׁ תַּחְתָּיו אִישׁ אוֹ אִשָּׁה לִהְיוֹת תַּחְתָּיו בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ וְלֹא יִהְיֶה שְׁמוֹ לְחַטָּאָה בְקֶרֶב הָאָדָם.

י.       וַתַּעַן אִיזֶבֶל וַתֹּאמַר: אֶת-כָּל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנִי אֲדוֹנִי אֶעֱשֶׂה.

יא.      וְיוֹרָם חִבֵּק לְאִשְׁתּוֹ בְיָדָיו וּבִשְׂפָתָיו כִּי לִבּוֹ עָלֵז בּוֹ וַיִּתְרַפֵּק עָלֶיהָ רֶגַע מְעָט.

יב.       וַיָּקָם יוֹרָם אַחֲרֵי כֵן וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ וַחֲמִשִׁים עֲבָדִים לָקַח עִמּוֹ חֲמֻשִּׁים לְהַסִּיעַ אֶת-הָעֲדָרִים וַיְהִי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

יג.       וַיְהִי בַּיוֹם הַשֵּׁנִי בִהְיוֹתוֹ רֹכֵב הוּא וַעֲבָדָיו עַל-שְׂפַת נַחַל פִּשְׁיוֹן וַיָּבֹאוּ עַד-הַמִּדְבָּר.

יד.       וְשָׁם לְפָנִים בָּרֵישָׁה עִיר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אוֹתָהּ אֱלֹהִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בְחַטֹּאתֶיהָ.

יה.       וַיִפְּלוּ עֲלֵיהֶם הַשּׁוֹדְדִים מִבְּנֵי כַשׁ וַיֶּחְזְקוּ מֵהֶם וַיִּהְיוּ כָל-עֲבָדָיו מַאֲכָל לְפִי חַרְבָּם וַיָּמוּתוּ כֻלָּם בַּחֶרֶב לֹא נִמְלָט מֵהֶם בִּלְתִּי-אִם אֶחָד.

יו.       וְיוֹרָם הִתְאַמֵּץ עֲלֵיהֶם וַיִּלָּחֵם בָּם כְּכָל אֲשֶׁר יָכוֹל וַיַּכּוּהוּ וַיִּמְחֲצוּ אֶת-רֹאשׁוֹ וַיְהִי לוֹ פְצָעִים רַבִּים מְאֹד וַיֶּחֲלַשׁ וַיַּאַסְרוּהוּ בִכְבָלִים וַיְנַהֲגוּהוּ אוֹתוֹ וְאֶת-עֲבָדָיו שְׁבִי לִמְכּוֹר אוֹתָם לַעֲבָדִים לָקַחַת כָּפְרָם.

יז.       וְיוֹרָם הִתְעַלֵּף וְלֹא יָדַע אֶת-נַפְשׁוֹ וַיְנַהֲגוּהוּ עִמָּם אָסוּר בַּחֲבָלִים.

יח.       וַיָּבֹאוּ עַד-מְכָרְיָה הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה בְכַשְׂדִּים וַיִּמְכְּרוּהוּ לְאִישׁ כַּשְׂדִּי בִשְׁלשֶׁה שְׁקָלִים כֶּסֶף וּשְׁנֵי כְבָשִׂים וַיַּעַזְבוּ אֶת-יוֹרָם בְּיָדוֹ.

יט.       וְהָעֶבֶד אֲשֶׁר נִמְלַט מִיַּד הַשּׁוֹדְדִים קָם אַחֲרֵי לֶכֶת הָאֲנָשִׁים כִּי נֶחְבָּא אֶל-מִתַּחַת לְאַבְנֵי הַנָּחַל.

כ.       וַיְהִי עִם-לִבּוֹ לָשׁוּב עַד-עֵין הַפֶּרֶז לְסַפֵּר אֶת-כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם.

כא.       וַיָּרָץ הָעֶבֶד הָלוֹךְ וְרוּץ שְׁנֵים עָשָׂר רִיס וְלֹא הוֹסִיף וַיָּרָץ שָׁלשׁ כִּבְרוֹת דֶּרֶךְ וְלֹא הִרְחִיק כִּי פָגַע בּוֹ אֱלֹהִים וַיָּמָת שָׁם בַּמִּדְבָּר.

ד

א.       וְיוֹרָם הָיָה עֶבֶד בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וַיְדַבֵּר בְּאָזְנֵי אֲדוֹנָיו אֲשֶׁר קָנָה אוֹתוֹ וַיֹּאמַר:

ב.      בִּי אֲדוֹנִי הִנֵּה אָנֹכִי לְךָ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל לָכֵן לוּ שְׁמַעְתַּנִי וְשָׁלַחְתָּ אֶל-אַרְצִי אֱל-אִשְׁתִּי וְלָקְחָה אִשְׁתִּי מֵרְכוּשִׁי כְּכָל אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֶיךָ וְנָתְנָה פִדְיוֹן נַפְשִׁי.

ג.       וֵאלֹהִים הִטָּה אֶת-לֶב-הַכַּשְׂדִּי וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינָיו וַיְצַו אֶת-בֶּן-אָחִיו לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַעֲבוּר יִפְדוּ אֶת-יוֹרָם וַיָּשֶׂם הָאִישׁ נְעָלִים בְּרַגְלָיו וְשִׂמְלַת דֶּרֶךְ שָׂם עַל-בְּשָׂרוֹ.

ד.       וַיְצַו וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת-מִבְחַר בַּהֲמוֹתָיו וַיֵּשֶׁב עַל-אֲתוֹנוֹ וַיִסַּע יוֹם וָלָיְלָה.

ה.       הוּא בַדֶּרֶךְ וַיָּבֹא עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ בָא-דָגוֹן אֲשֶׁר עִם-מְסִלַּת הַסּוֹחֲרִים הָעֹלָה מִדְיָנָה וַיָּקֶם עָלָיו אֱלֹהִים רוֹצֵחַ וַיִּפְגַּע בּוֹ אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַיַּכֵּהוּ אָרְצָה וְלֹא יָסַף עוֹד לָבוֹא אִם לְפָנִים וְאִם לְאָחוֹר.

ו.       וַיְהִי בִּמְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר עַל-בֶּן-אֲחִי הַכַּשְׂדִּי לָשׁוּב לִמְכָרְיָה עִם-כֹּפֶר הַפִּדְיוֹן וְלֹא שָׁב;

ז.       וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַכַּשְׂדִּי וַיְצַו וַיָבִיאוּ אֶת-יוֹרָם לְפָנָיו לְמַעַן חָקְרוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת כִּי מָלֵא חֵמָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רַק הֵתַלְתָּ בִּי.

ח.       וּפְנֵי יוֹרָם חָוְרוּ מִמָּוֶת וַיִּפּוֹל עַל-פָּנָיו אַרְצָה וַיִּקְרָא: אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי.

ט.       וְאַחַר כֵּן קָם וַיְצַדֵּק נַפְשׁוֹ בְעֵינֵי אֲדוֹנוֹ וַיֹּאמַר: לֹא כִּי אַרְיֵה טְרָפוֹ אוֹ שׁוֹדֵד שְׁבָהוּ אוֹ מִקְרֶה הוּא לָכֵן הִתְמַהְמֵהַּ.

י.       שְׁלַח לְךָ עוֹד אֶחָד אֶל-אַרְצִי אַל תַּקְשֶׁה אֶת-לִבְּךָ לְבַעֲבוּר יְמַלֵּט אֱלֹהִים אֶת-נַפְשְׁךָ מִצָּר וְלֹא תִהְיֶה בְךָ רָעָה.

יא.       וְהַכַּשְׂדִּי הִטָּה אֶת-לִבּוֹ וַיֵּאוֹת לוֹ גַם-הַפַּעַם כִּי נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ גַם אֶת-זֶה וְגַם אֶת-זֶה אִם לַעֲשׂוֹת וְאִם לַחֲדוֹל וַיִּבְחַר לַעֲשׂוֹת וַיְצַו אֶת-אֶחָד מֵעֲבָדָיו לִהְיוֹת נָכוֹן לַדָּרֶךְ.

יב.       וְהָעֶבֶד שִׁנֵּס אֶת-מָתְנָיו וַיָּקָם וַיֵּלַךְ.

יג.       וַיְהִי כִּרְאוֹת אֱלֹהִים אֶת-עֶבֶד הַכַּשְׂדִּי בַדֶּרֶךְ וַיַּחֲמוֹל עָלָיו וַיָּחָס עַל-הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ וַיְרַחֲמֵהוּ.

יד.      וַיְצַו אֱלֹהִים אֶת-אֶחָד מִמַּלְאָכָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֵךְ רֵד מִן-הַשָּׁמַיִם הָרָמִים וְצֵא אֶת-שִׁבְעַת שַׁעֲרֵי הַבַּרְזֶל וַיְצַוֵּהוּ אֶל-הָעֶבֶד לְחַכּוֹת לוֹ בְלֶכְתּוֹ.

יה.       וַיְהִי כַּעֲבוֹר הָעֶבֶד בַּדֶּרֶךְ וַיַּרְא וְהִנֵּה מַלְאַךְ אֱלֹהִים עוֹמֵד עַל-אֵם הַדֶּרֶךְ בַמִּדְבָּר.

יו.      וְהַמַּלְאָךְ נִצָּב בְּלַהַב אֵשׁ לָבוּשׁ לְבוּשׁ חשֶׁךְ וְלִבְנַת עֵינָיו כְּלִבְנַת כּוֹכְבֵי בֹקֶר.

יז.      וַיִּקְרָא הַמַּלְאָךְ מִן-הַלֶּהָבָה אֶל-הָעֶבֶד וַיֹּאמַר: לֵךְ שׁוּב כְּרֶגַע אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ.

יח.      וְהָעֶבֶד נָפַל עַל-בִּרְכָּיו בַּאֲשֶׁר עָמַד וַיִּפְרוֹשׂ אֶת-כַּפָּיו אֶל-הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל וַיַּרְא אֶת-מוֹתוֹ לְנֶגְדּוֹ.

יט.       וַיֹּאמַר: הִנֵּה לֹא יְדַעְתִּיךָ אֲדוֹנִי וַאֲנִי פֹּה בַדֶּרֶךְ לָבוֹא כְנַעֲנָה אֶרֶץ הַדָּרוֹם כִּי שָׁלֹחַ שְׁלָחוּנִי לִפְדּוֹת מִשִּׁבְיוֹ אִישׁ יְהוּדִי אֲשֶׁר בְּכַשְׂדִּים.

כ.       וּמַלְאַךְ אֱלֹהִים בְּעָמְדוֹ הִגְדִּיל נוֹרְאוֹתָיו כִּי חָרָה לוֹ וַיַּעַט אֶת-הַלֶּהָבָה כִמְעיל לוֹ סָבִיב וְלֹא נוֹתַר מִמֶּנּוּ בִּלְתִּי-אִם שֶׁטֶף הַלַּהַב.

כא.       וַיִּקְרָא הַמַּלְאָךְ מִן-הַלַּהַט בְּקוֹל גָּדוֹל שִׁבְעָתַיִם מִבָּרִאשׁוֹנָה וַיִּצְעַק: הֲתֹאמַר בְּלִבְּךָ לַעֲצוֹר אֶת-רֶגֶל אֱלֹהִים עַל-דֶּרֶךְ אֱלֹהִים? שׁוּב אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ בָאתָ.

כב.       וַיֶּחֱרַד הָעֶבֶד חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיָּקָם וַיִּפֶן עַל-עֲקֵבָיו וַיָּשָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא.

כג.       וּבְשׁוּבוֹ אַרְצָה כַשְׂדִּים וַיָּבוֹא לִמְכָרְיָה אֶל-בֵּית אֲדוֹנָיו וַיִּתְמְהוּ אֵלָיו כָּל-יוֹדְעָיו מִלְּפָנִים.

כד.       נֶאֱלָם פִּיו מִדַּבֵּר וְאָזְנָיו נֶאֶטְמוּ מִשְּׁמוֹעַ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא בוֹ הַדִּבֵּר וְלֹא יֵצֵא מִמֶּנוּ.

כה.       וַיְהִי כִּי הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּי לַעֲנוֹת אוֹתוֹ עַל-דְּבַר דַּרְכּוֹ וְעַל-פְּקֻדָּתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד עָלָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא מְשַׂחֵק כַּאֲשֶׁר יְשַׂחֵק הַמְּשֻׁגָּע וְלֹא יָדַע לְדַבֵּר.

כו.       אָז יַכִּיר יוֹרָם יַד מִי הָיְתָה נֶגְדּוֹ וַיְהִי דּוּמָם לְנֹכַח אֱלֹהִים וַיָּחֶל לַעֲבוֹד אֶת-אֲדוֹנָיו אֶת-קוֹנֵהוּ וַיַּעַבְדֵהוּ בַעֲנָוָה וַיְהִי לוֹ לְעֶבֶד נֶאֱמָן.

כז.       וַיְשִׂימֵהוּ אֲדוֹנוֹ עַל-הָעֲבָדִים וְעַל-מְשָׁרְתָיו בַּגַּנִים וְגַם אֲשֶׁר בַּכְּרָמִים וּלְפָקִיד לְכָל-אֲנָשָׁיו אֲשֶׁר בְּבָתָּיו.

כח.       וְשַׂעֲרַת רֹאשׁ יוֹרָם הִלְבִּינָה בְטֶרֶם יַעַבְרוּ כְמִשְׁלושׁ חֳדָשִׁים.

כט.       וּשְׁנֵי יְמֵי עַבְדּוּתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וַיָּמָת אֲדוֹנוֹ הַכַּשְׂדִּי וַיַּנְחֵל אֶת-כָּל רְכוּשׁוֹ אַחֲרָיו לִבְנוֹ וְאֶת-כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ.

ל.       וַיְצַו אוֹתוֹ בְטֶרֶם מוּתוֹ לְשַׁלַּח חָפְשִׁי מִן-הָעֲבָדִים אֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָבְדוּ אוֹתוֹ בֶאֱמוּנָה וַיְהִי גַּם יוֹרָם אֶחָד מֵהֶם.

לא.      וַיָּקָם יוֹרָם לָשׁוּב אֶל-אַרְצוֹ.

לב.       וַיַּעֲמוֹס יוֹרָם אֶת-כָּל אֲשֶׁר לוֹ עַל-אֲתוֹנוֹ שְׁנֵי סַלִּים מִיְמִינָהּ וּמִשְּׂמֹאלָהּ אֲשֶׁר עִם-יְדוֹת הַכָּר.

לג.       וַיָּשֶׂם מִשְּׂמֹאל אֶת-לְבוּשׁ הַכָּבוֹד עִם-חֶרֶב קְטַנָּה וְעִם מִשְׁחַת שֶׁמֶן בַּחֲצִי הַשֶּׁקֶל וּשְׁלשָׁה אֲבַטִּיחִים שָׂם מִיָּמִין וְהֵם נְבוּבִים מְלֵאֵי מַיִם וּמְעַט צֵדָה לַדֶּרֶךְ לָקַח עִמּוֹ וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ מִקֵּץ שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת.

לד.       וְהַדֶּרֶךְ דַּרְכּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ בָהּ עִם-חֲמִשִּׁים עֲבָדָיו הַחֲמֻשִּׁים מַסִּיעֵי בַהֲמוֹתָיו וְהֵם הָלְכוּ הָלוֹךְ וְשׁוֹרֵר מֵאַחֲרֵי חֲמֵשֶׁת הָעֲדָרִים.

לה.       וֵאלֹהִים הִבִּיט אֵלָיו מִדֵּי לֶכְתּוֹ בְדַרְכּוֹ הָלוֹךְ וְנָסֹעַ יוֹם וְלַיְלָה וַיְהִי אֱלֹהִים מְחַכֶּה לוֹ עִם-הַיָּרֵחַ דּוּמָם וְעִם-הַשָּׁמֶשׁ.

ה

א.      וַיְהִי כִּי קָרַב יוֹרָם אֶל-אֲחֻזָּתוֹ וְלֹא הָיָה בֵינוֹ וּבֵין-בֵּית אֲבוֹתָיו בִּלְתִּי-אִם כִּמְטַחֲוֵי אֶבֶן וַיִּפּוֹל עָלָיו רוּחוֹ וַיְהִי הָעֶרֶב מִסָּבִיב.

ב.       וּבְיוֹרָם לֹא קָם רוּחַ לָבוֹא אֶל-שַׁעַר בֵּיתוֹ פְנִימָה וַיֵּשֶׁב מִחוּץ עַל-אַבְנֵי הַגְּדֶרֶת אֲשֶׁר אֶל-הַבְּרֵכוֹת וַיִּרְעַד מֵרִפְיוֹן יָד.

ג.       וְגַם אֲשֶׁר נֵעוֹר רוּחַ הַלַּיְלָה לַעֲלוֹת מִן-הַנְּחָלִים וַיִּרְעַד כָּל-בְּשָׂרוֹ.

ד.       וַיְהִי בְּטֶרֶם לַיְלָה וְהַנָּשִׁים יָצְאוּ מִן-הַבָּתִּים אֶל-הַבְּרֵכוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם וַיַּכִּירֵן וְאֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר עִמָּהֶן לֹא הִכִּיר.

ה.       וַאֲחָדוֹת מִן-הַנָּשִׁים רָאוּהוּ וַתְּדַבֵּרְנָה אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ לֵאמֹר: רַק אֵין זֶה כִּי-אִם אִישׁ נָכְרִי הוּא כִּי כָכָה עָנָה בוֹ לְבוּשׁוֹ וַתִּתֵּנָה לוֹ לִשְׁתּוֹת מִדָּלְיָן וַתַּשְׁקֶינָה אֶת-בְּהֶמְתּוֹ.

ו.       וַאֲחָדוֹת לֹא נָתְנוּ אֵלָיו לֵב וַאֲחָדוֹת הִרְבּוּ לַהַג וַתַּעֲשֶׂינָה לָהֶן צְחוֹק וְהוֹלֵלוֹת אִשָּׁה עִם-רְעוּתָהּ כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַנָּשִׁים הַבָּאוֹת אֶל-הַבְּאֵרוֹת וְלֹא הָיְתָה בָהֶן אִשָּׁה אֲשֶׁר הִכִּירָה אוֹתוֹ.

ז.       וְיוֹרָם הָיָה נָבוּךְ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶן כַּשְׂדִּית וַיִּשְׁאַל לְאִשְׁתּוֹ וְהֵן לֹא הֵבִינוּ לוֹ וְלִדְבָרָיו.

ח.       וְאִשָּׁה יָצְאָה מֵאַחַד הַבָּתִּים לִשְׁאוֹב מַיִם וַתִּגַשׁ אֶל-יוֹרָם וַתֹּאמֶר אֵלָיו: קוּם הָאִישׁ וּבָאתָ בְּצֵל קוֹרָתִי וְרָחַצְתָּ אֶת רַגְלֶיךָ וְהָיָה לְעֵת בֹּקֶר וְהָיִיתָ נָכוֹן לְדַרְכְּךָ כִּי עָיֵף אָתָּה.

ט.       וְיוֹרָם רָאָה בְעֵינָיו אֶת-נַחֲלַת אֲבוֹתָיו וְהִנֵּה זָרִים יִתְּנוּ לוֹ בָהּ מָקוֹם לָלוּן וַיֵּצַר לוֹ וַיּוֹרֶד עֵינָיו אֶל-הַמַּיִם אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם וַיַּבֵּט בַּמַּיִם אֶת-שִׂמְלָתוֹ וְאֶת-תֹּאַר פָּנָיו.

י.       וְאֶת-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר קָרְאָה לוֹ לֹא עָנָה דָבָר.

יא.      וַתְּדַבֵּרְנָה הַנָּשִׁים אֵלֶיהָ וַתֹּאמַרְנָה: מַה-לָּךְ כִּי תְדַבְּרִי בוֹ הֲטֶרֶם תִּרְאִי אֶת-בְּגָדָיו אֲשֶׁר נָכְרִי הוּא וְאֶת-לְשׁוֹנֵךְ לֹא יִשְׁמַע כִּי אֵינֶנּוּ עִבְרִי וַתֵּלַכְנָה אֶל-בָּתֵּיהֶן אִשָּׁה עִם-דָּלְיָהּ.

יב.       וְיוֹרָם עוֹדֶנּוּ מַבִּיט אֶל-בֵּיתוֹ מִנֶּגֶד בְּהָחֵל הָעֲלָטָה מִסָּבִיב וַיֶּחֱרַד כִּי לֹא הִכִּיר אֶת-בֵּיתוֹ מֵאָז.

יג.       כִּי גֹרֶן הָיָה תַחַת גַּן הַתְּאֵנָה וְתַחַת הַכֶּרֶם שָׂדֶה לֹא עֻבָּד.

יד.       וַיָּקָם וַיִּגַּשׁ אֶל-הַמָּקוֹם וְלֹא מָצָא אֶת-הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בָּנָה כִּי כִסּוּ סִבְכֵי חָרוּל אֶת-מְבוֹא הַדֶּרֶךְ וַיַּעַל מִמֶּנּוּ רֵיחַ פְּרָחִים עָז וַיִּמָּלֵא לִבּוֹ פַחַד וְרוּחַ עִוְעִים וַיַּקֵּף אֶת-הַבַּיִת וַיֵּלֶךְ סָבִיב.

יה.       וּבְלֶכְתּוֹ וַיְהִי כְּגַנָּב בְּעֵינָיו וַיָּבוֹא אֶל-הֶחָצֵר הַתַּחְתּוֹנָה לְבַקֵּשׁ אֶת-הַדֶּלֶת וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ.

יו.       וַיִּמְצָא נָתִיב בֵּין-עַנְפֵי הַסֻּכּוֹת וַיֵּלֶךְ לְאוֹר הַיָּרֵחַ וְהוּא לֹא יָדַע אֶת-הַנָּתִיב מֵאָז וַיָּבוֹא שָׁמָּה.

יז.       וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכוֹ בַחשֶׁךְ וַיִּכָּשֵׁל בַּסְּבָכִים וַיַּרְא אִשָּׁה עִם-אוֹר הַלְּבָנָה וְהִיא נוֹצֶצֶת בִּיקָר אַרְגָּמָן וַאֲבָנֶיהָ וּזְהָבָהּ נוֹתְנִים קוֹל כְּצֶלְצְלִים לְמֵרָחוֹק.

יח.       וְהָאִשָּׁה בִרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ וְאֶת-לְבוּשׁ הַנָּכְרִי אֲשֶׁר עַל-בְּשָׂרוֹ וְלֹא הִתְחַלְחְלָה מִפָּנָיו כִּי-אִם הָלְכָה בַלָּט לְעֻמַּת בֵּיתָהּ וַתִּקְרוֹץ לוֹ בְעֵינֶיהָ.

יט.       וְיוֹרָם הֵבִין כִּי אִשָּׁה זוֹנָה הִיא כִּי הִכִּיר אֶת-רוּחַ נַאֲפוּפֶיהָ בְסַמֵּי מִשְׁחָתָהּ וּבְרֵיחַ שִׂמְלוֹתֶיהָ וַיָּגֶל לִבּוֹ בוֹ בָרֶגַע הַהוּא.

כ.       וַיֶּחֱרַץ בְּלִבּוֹ לִשְׁאוֹל אֶת-הַזְּקֵנִים מִמָּחֳרַת הַיּוֹם לְהַגִּיד לוֹ אֶת-מְקוֹם אִשְׁתּוֹ.

כא.       כִּי הֵבִין יוֹרָם אֲשֶׁר מָכֹר מָכְרָה אִיזֶבֶל אֶת-נַחֲלָתוֹ וַיְהַלְּלֶנָּה בְלִבּוֹ עַל-זֹאת כִּי יָדַע כִּי יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת עוֹד בַּמָּקוֹם הַזֶּה בְּבֵית אֲבוֹתָיו אַחֲרֵי כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ.

כב.       וְיוֹרָם אָמַר אֶל-לִבּוֹ: אֶעֱשֶׂה-נָא לִי חַג הַפַּעַם וְאֵיטִיב אֶת-לִבִּי אַחֲרֵי הָרָעָה וְאָסּוךְ אֶת-רֹאשִׁי בְשֶׁמֶן וְאֶשְׁכַּב עִם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ.

כג.       וְהָאִשָּׁה הִפְנְתָה אֶת-רֹאשָׁהּ אֲחֹרַנִּית אֵלָיו וַתִּרְזוֹם לוֹ בְעֵינֶיהָ וַתְּמוֹלֵל בְּיָדֶיהָ כְּבָרִאשׁוֹנָה וַתִּשְׂחַק בְּקוֹל וְאֶל-הַבַּיִת קָרְאָה אֶל-שִׁפְחוֹתֶיהָ לְהָבִיא אֶת-הַמְּנוֹרוֹת וַתַּעֲמוֹד בְּפֶתַח הַשַּׁעַר בַּחֹשֶׁךְ וַתְּחַכֶּה לוֹ וְלַמְּנוֹרוֹת.

כד.       וְיוֹרָם נִגָּשׁ אֵלֶיהָ הַשָּׁעְרָה וַיִּתְרַפֵּק עָלֶיהָ וַיְחַבֵּק אֶת-שׁוֹקֶיהָ וְאֶת-שָׁדֶיהָ וַתִּמְסוֹךְ בְקִרְבּוֹ אֶת-עַגְבַת פִּיהָ כִּנְרָדִים לֹהֲטִים.

כה.       אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם שְׁפָחוֹת וּמְנוֹרוֹת בְּיָדֵיהֶן לְהָאִיר לָהֶם וַיַּכֵּר יוֹרָם וְהִנֵּה הִיא אִשְּׁתּוֹ אִיזֶבֶל בַּת-זַכְרִי וְהִיא אִשָּׁה זוֹנָה.

כו.      וְהוּא בֵּין-זְרוֹעוֹתָיו יְחַבְּקֶנָּה בְּבֵית אֲבוֹתָיו מִקְצֵה הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית לְצֵאתוֹ.

ו

א.       וְהָאִשָּׁה הִכִּירָה אֶת-אִישָׁהּ כִּי יוֹרָם הוּא וַתֵּפֶן מִמֶּנּוּ לְאָחוֹר וַתִּסּוֹב עַד-הַקִּיר.

ב.      וְיוֹרָם נָתַן אוֹת לַשְּׁפָחוֹת הַמְבִיאוֹת אֶת-הַמְּנוֹרוֹת לָלֶכֶת מִשָּׁם וְלַעֲזוֹב אוֹתוֹ עִם-אִשְׁתּוֹ לְבַדּוֹ וְהַשְּׁפָחוֹת הִבִּיטוּ אִשָּׁה בִפְנֵי אֲחוֹתָהּ וְאַחַר כֵּן בִּפְנֵי הָאִשָּׁה.

ג.      וְגַם בְּיוֹרָם הִבִּיטוּ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר הָיָה לָהֶן לִמְצַוֶּה.

ד.       וְהָיוּ כְמוֹ עֵגֶל בְּבֹאוֹ עַד-פָּרָשַׁת דְּרָכִים וְהִבִּיט אֶל-הָאִישׁ אֲשֶׁר לַטֶּבַח יוֹבִילֵהוּ וְאֶת-הַדֶּרֶךְ לֹא יֵדַע לִבְחוֹר מִשְּׁתֵּיהֶן וְהָיְתָה הַיִּרְאָה בִשְׁתֵּי עֵינָיו בְּהַבִּיטוֹ.

ה.       וְיוֹרָם רָאָה אֶת-יִרְאָתָן וַיִּמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ וַיְצַו אוֹתָן שֵׁנִית לָסוּר מִשָּׁם וּלְחַכּוֹת עַד-קָרְאוֹ.

ו.       וְהַשְּׁפָחוֹת הֵקַלּוּ בוֹ עֵקֶב אֲשֶׁר דִּבֵּר אֲלֵיהֶן רַכּוֹת וַתִּבְזֶינָה לוֹ וַתִּלְעַגְנָה לֵאמֹר: מִי אַתָּה כִּי תְצַוֵּנוּ עַל-פְּנֵי הָאִשָּׁה רַק אֵין-זֶה כִּי אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עַל-כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן.

ז.       אוֹ פַרְעֹה אַתָּה כִּי כָּכָה תַעֲנֶה בְךָ שִׂמְלָתֶךָ אוֹ אֲדוֹנֵי בָבֶל.

ח.      וְיוֹרָם בְּשָׁמְעוֹ כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּבְעַר בּוֹ אַפּוֹ לְהַשְׁחִית וַיָּרםֶ אֶת-קוֹלוֹ וַיִּצְעָק.

ט.      וַיֹּאחַז בַּמְּנוֹרָה אֲשֶׁר בְּיַד הָאַחַת וְהִיא תְלוּיָה בְּטַבְּעוֹתֶיהָ כְמוֹ קָלַע.

י.       וַיְרוֹצֵץ יוֹרָם אֶת-גֻלְגָּלְתָּה וְאֶת-מִפְרַקְתָּהּ בַּמְּנוֹרָה עֶשֶׂר פְּעָמִים וַתִּפּוֹל אֲחֹרַנִּית בְּדָמֶיהָ וַתִּשְׁכַּב בְּדָמֶיהָ מְעֻקָּלָה וַתְּהִי מְרֻטָּשָׁה וּמנֻפָּצָה כְּנָחָשׁ רָצוּץ.

יא.      וַתְּהִי הַדְּמָמָה סָבִיב וַיְדַבֵּר אֶל-הַשִּׁפְחָה הָאַחֶרֶת וַיֹּאמַר: הִנֵּה אָתוֹן עוֹמֶדֶת בַּחוּץ אֵצֶל הַבְּרֵכוֹת הָאֲחוּזוֹת.

יב.       צְאִי וְהֵבֵאתִהָ אֶל-הָאֻרְוָה וּפָקַדְתְּ עַל-אַחַד הַנְּעָרִים וְרָחַץ אוֹתָהּ אַחֲרֵי מוֹסְרוֹתֶיהָ אַחֲרֵי לֶכְתָּהּ בַּדֶּרֶךְ וְנָתַן לָהּ מִסְפּוֹא.

יג.       וְהַּשִּׁפְחָה רָאֲתָה כִּי נִמְלְטָה מִמָּוֶת וַתֶּחֱרַד לְנַפְשָׁהּ וַתְּמַהֵר הַחוּצָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וְיוֹרָם יָשַׁב עַל-הַמִּפְתָּן בְּסַף בֵּיתוֹ בַחשֶׁךְ לְבִלְתִּי רְאוֹת פְּנֵי אִשְׁתּוֹ וְהוּא עֹבֵר נוֹדֵד בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹ כִּי לֹא רָאָה בְנַפְשׁוֹ בִלְתִּי-אִם שִׁמֲמוֹת מִדְבָּר.

יד.       וְאַחַר הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל-אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר: רְאִי הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ נָקִי הָיִיתִי לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלֹא עָוֶל בִּי לִפְנֵי אָדָם.

יה.       וְאוֹתֵךְ צִוִּיתִי תַחְתַּי בַּבַּיִת הַזֶּה וּבְכָל נַחֲלָתִי כְּחֻקַּת הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ כִּי הָיִיתִי בַדֶּרֶךְ מִשְּׁלשֶׁת יָמִים וָהָלְאָה.

יו.       וְעַתָּה זֶה שַׁבְתִּי וְאָנֹכִי תָמִים עִם-נַפְשִׁי וּלְנֶגֶד אֱלֹהִים אֵין בִּי דֹפִי.

יז.       וּמִמֵּךְ לֹא דָרַשְׁתִּי דָבָר בִּלְתִּי-אִם אֶת-עֵדוּת פִּיךְ עֵקֶב אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּיךְ תַחְתַּי לְמַעַן תּוּכְלִי לְהִתְיַצֵּב עִמִּי בַמִּשְׁפָּט וּלְמַעַן תִּהְיֶה לָךְ צְדָקָה לְנֹכַח אֱלֹהִים.

יח.       וְהָאִשָּׁה צִדְּקָה אֶת-נַפְשָׁהּ וַתֹּאמַר: מִי אָתָּה.

יט.       וְיוֹרָם אָמַר בְּלִבּוֹ: רַק אֵין-זֶה כִּי-אִם בִּלַּע הַפַּחַד אֶת-בִּינָתָה וַיַּעַן אוֹתָה וַיֹּאמַר: אָנֹכִי יוֹרָם בֶּן-פִּינְחָס בַּעֲלֵךְ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אוֹתֵךְ לוֹ בֶאֱמוּנָה.

כ.       וַתּוֹסֶף הָאִשָּׁה וַתַּעַן אוֹתוֹ מִן-הַחֲשֵׁכָה לֵאמֹר: רַק שֶׁקֶר תְּדַבֵּר כִּי לֹא יָדַעְתִּי בַּעַל אֲשֶׁר אֹמַר: הָיִיתִי לוֹ לְאִשָּׁה. אֲבָל אִם כִּדְבָרֶיךָ כֶּן-הוּא כִּי-עַתָּה קְרָא-נָא לְבִנְךָ אוּלַי יָבוֹא הַבַּיְתָה וְעָזַר לְךָ גַּם הוּא אַחֲרֵי דִבְרֵי הָאָלָה וְעָנָה בִי אֶת-כַּחֲשִׁי.

כא.       וְיוֹרָם נֶאֱלַם פִּתְאֹם מִדַּבֵּר וַיְהִי לוֹ לַיְלָה בְלִבּוֹ וַיָּקָם וּבְשָׂרוֹ כָבֵד וְהָאִשָּׁה הוֹסִיפָה וַתִּצְעַק: הִנְנִי בְיָדְךָ לַעֲשוֹת בִּי כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בְּשִׁפְחָתִי. לֹא בְיַד בַּעֲלִי נִתַּתִּי כִּי-אִם בְּיַד רוֹצֵחַ, לֹא בְיַד אֲדוֹנִי הָסְגַּרְתִּי כִּי-אִם בְּיַד זָר, אֵין לִי בִטְחָה מִלְּפָנֶיךָ בִּלְתִּי-אִם כְּכָל אֲשֶׁר הָיְתָה לְשִׁפְחָתִי.

כב.       כִּי הִנֵּה אֵין לִי מִמְּךָ בֵּן.

כג.       וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ יוֹרָם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתֶּחֱשַׁק נַפְשׁוֹ פִתְאֹם לִרְאוֹת גַּם פָּנֶיהָ בְּדַבְּרָהּ וְנֵר אַיִן וַיִפֶן וַיֵּצֵא.

כד.      וַיָּרָץ אַחֲרֵי הַשִּׁפְחָה אֶל-הַסֻּכָּה וַיְצַוֶּנָּה לָשׁוּב לְהָבִיא אֶת-הַמְּנוֹרָה וְהַשִׁפְחָה יָרְאָה וַתֹּאמַר: בִּי אֲדוֹנִי חוּסָה עָלַי רְאֵה הִנֵּה בְהֶמְתְּךָ רְעֵבָה וְגֹעָה עַד לְמֵרָחוֹק.

כה.       וְיוֹרָם עָנָה וַיֹּאמַר: תִּרְעַב בְּהֵמָה עַד-מָוֶת וְאַל-תָּמוֹת נַפְשִׁי לְשַׁחַת וַיִּקַּח אֶת-הַמְּנוֹרָה מִיָדָהּ.

כו.       וַיָּשָׁב וַיָּבֵא אֶת-הַמְּנוֹרָה עַד-פֵּתַח הַשַּׁעַר וַיָּשֶׂם אוֹתָהּ עַל-וָו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִשְׁתּוֹ נִצֶּבֶת אֶל-הַקִּיר וּבוֹכָה אֵינֶנָּה.

כז.       כִּי-אִם כְּעֵץ פּוֹרֵחַ הָיְתָה בְקוֹמָתָהּ, בְּנוּיָה כְּמִגְדָּלוֹת, הָדָר מְלֵאָה עִם-מוֹרָא, לְנוֹכָח תַּבִּיט כָּאֳנִיָה בְיוֹם מִלְחָמָה וְשָׁדֶיהָ כְּמִפְרָשִׂים נֶחְמָדִים נְפוֵּחי רוּחַ.

כח.      וּבְעָמְדָהּ נִכְחוֹ וַתַּבֵּט בּוֹ לֹא יָדְעָה מָגוֹר וְלֹא הָיוּ תַחֲנוּנִים עִמָּהּ כִּי-אִם קֶצֶף וְהוֹד.

כט.       אָז יִפְתַּח יוֹרָם אֶת-פִּיו לֵאמֹר: זַכָּה הָייִת וּטְהוֹרָה לִמְאֹד, צְעִירַת נָשִׁים הָיִית אֲשֶׁר בִּרְחוֹבוֹת יְכַבְּדוּהָ וִירוֹמְמוּהָ בְּקָהָל.

ל.       רְמִיָּה לֹא הָיְתָה בְפִיךְ וְלֹא דָבְקָה טֻמְאָה אֶל-נַפְשֵׁךְ, לֹא לְמַעֲנִי עָשִׂית עֵקֶב הֱיוֹתֵךְ עִמִּי כִּי-אִם לְמַעֲנֵךְ, אֶת-שַׂעֲרֵךְ קָלַעַתְּ בַּעֲנָוָה וְלֹא הָיָה הֲדוֹם לָךְ לְמוֹשָׁב אֲשֶׁר לֹא נֶהְפַּךְ בְעֵינַי לְכִסֵּא מְלָכִים.

לא.       עָמְדָה הָעֲנָנָה דוּמָם בְּשָׁלְחֵךְ אֶת-יָדֵךְ וְכִי תִשְּׂאִי עֵינַיִךְ לְמֵת וְהֵקִיץ לְחַיִּים. חַי אֲנִי אִם לֹא רִבִּית נִפְלְאוֹתַיִךְ מִנִּפְלְאוֹת נְבִיאֵי אֱלֹהִים.

לב.       פָּקַד אֱלֹהִים אוֹתֵךְ לְמוֹפֵת לַהֲפוֹךְ גֵאִים לַעֲנָוִים וְחַלָּשִׁים לַחֲזָקִים לְנַחֵם רְעֵבֵי נֶחָמָה וּלְבַעֲבוּר הֱיוֹת עַל-הָאָרֶץ לֵב נְדִיבוֹת זוּלָתוֹ, נֶפֶשׁ בְּצַלְמוֹ וְדִמְיוֹנוֹ עַל-אֲדָמוֹת, וְאִישׁ לֹא יָהִין לִנְגוֹעַ אֵלָיו.

לג. כִּי-הִנֵּה נְצַרְתִּיךְ עִמִּי כַאֲרוֹן הַבְּרִית הַגְּדוֹלָה מִלִּפְנֵי עֵינֵי אָדָם וּכְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר מִתַּחַת לַכַּפֹּורֶת וַאֲנִי הִנֵּה לֹא קָרַבְתִּי אֵלַיִךְ מֵעוֹדִי לְדַעְתֵּךְ עַד-אִם נָשַׁקְתִּי בָרִאשׁוֹנָה אֶת-רַגְלַיִךְ וְאֶת-בִּרְכַּיִךְ אֶל-פְּנֵי מִטָּתֵנוּ כִּמְלָכוֹת אֶל-פְּנֵי כִסְאָן.

לד.       וְכָל-זֹאת עָשִׂיתִי לְמַעַן נַפְשֵׁנוּ אֲשֶׁר לֹא נְטַמֵּא אֶת-נַפְשֵׁנוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כְבוֹד אֱלֹהִים לִהְיוֹת כִּבְהֵמָה.

לה.       רְאִי אִשְׁתִּי הִנֵּה אַתְּ אוֹמֶרֶת אֵלַי: אֵין לִי בֵן מִמֶּךָּ. הֲיֵשׁ אֵפוֹא בֵן לָךְ מִנַּאֲפוּפֵי הַגוֹיִם וּמֵעִגְבֵי שָׂרַיִךְ אֲשֶׁר מָתְנֵיהֶם חֲגוּרִים וּזְקָנָם סוּכָה וְאִם יֵשׁ לָךְ בֵן מִן-הַצָּרַעַת אֲשֶׁר לְרוֹכְבַיִךְ בַסּוּסִים? קוּמִי וַעֲנִי לִי אַל-תִּירָאִי: לָמָּה עָשִׂית זֹאת?

לו.       וְהָאִשָּׁה נָשְׂאָה אֶת-עֵינֶיהָ וַתַּבֵּט בּוֹ וַתַּעַן: הִנֵּה מֵרֹאשׁ דִּבַּרְתִּיהָ וְאַף כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא: אֵין לִי בֵן מִמֶּךָּ.

לז.       וְיוֹרָם עֲזָבָהּ וַיֵּלֶךְ וַיֶאֱסוֹף אֶת-כַּנְפֵי שִׂמְלָתוֹ עַל-פְּנֵי מָתְנָיו וַיַּעַל אֶל-עֲלִיַּת הַקִּיר אֲשֶׁר לְבֵיתוֹ לִשְׁכַּב שָׁם וּלְהִשָּׁפֵט עִם-אֱלֹהִים.

ז

א.       וַיְּהִי כַּעֲלוֹתוֹ בַּמַּעֲלוֹת וַיַּעֲבוֹר אֶת-הָעֲלִיָּה הָעֶלְיוֹנָה וַיַּחֲטִיאֶנָּה.

ב.       וַיַּעַל עוֹד וַיּוֹסֶף לַעֲלוֹת מֵאֲשֶׁר הָיָה עִם-לִבּוֹ וַיָּבֹא הַגָּגָה וְלֹא מָצָא שָׁם מִטָּה כִּי-אִם אֶת-הַמְיַבְּשׁוֹת הָעֲרוּכוֹת שָׁם אֲשֶׁר יוּשַׂם עֲלֵיהֶן עֲנָבִים לְיַבְּשָׁם כְּמִשְׁפָּט.

ג.      וַיִּשְׁכַּב עַל-אַחַת הַמְיַבְּשׁוֹת וַתַּעֲלֶינָה הַקּוֹרוֹת בּוֹ וַתַּכְאֵבְנָה לוֹ וַיְהִי כִּדְבַר אֱלֹהִים אֲשֶׁר כָּתוּב:

ד.       לֹא יָבֹא יֵין אֲדֹנָי מִן-הַּיֶּקֶב וְלֹא מִקֶּצֶף הָעֲנָבִים הַלַּחִים בַּגִּתּוֹת אֲשֶׁר בְּרַגְלַיִם יִדְרְכוּהוּ נְאוּם אֲדֹנָי.

ה.       כִּי-אִם מֵעֲנָבִים יְבֵשִׁים יָזֹק אֶת-יֵינוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר תֹּאַר אֵין לָהֶם וַאֲשֶׁר בּוּז הֵם לַפְּתָאִים נְאוּם אֲדֹנָי.

ו.       אֲשֶׁר יֶחְרְבוּ בַשְּׁדֵפָה עַל-אֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן בְּהַאֲרִיךְ הַקַּיִץ וְעַל-הַמְיַבְּשׁוֹת יָנוּחוּ כְמֵתִים וְהָיוּ כְפִגְרֵי חַיִּים, מֵהֶם אָזֹק אֶת-מָתְקִי לְהַשְׁכִּיר נְאוּם אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ.

ז.       וְיוֹרָם שׁוֹכֵב עַל-מִשְׁכָּבוֹ לִדְרוֹשׁ מִשְׁפָּט וַיָּקֶם חַיִץ בֵּינוֹ וּבֵין-אֱלֹהִים לִהְיוֹת מַבְדִיל בֵּינֶיהֶם וַיֹּאמַר:

ח.       מֶה-עֲוֹנִי וּבַמָּה חַטָּאתִי כִּי פָקַדְתָּ עָלַי וְהִשְׁמַדְתָּנִי.

ט.       וְאִם זַךְ אֲנִי בְעֵינֶיךָ וְאַתָּה כָרַתָּ אֶת-הַבְּרִית עִם-מֹשֶׁה:

י.       חַי אֲנִי אִם-תָּנוּס מִפָּנַי וְאִם-כַּנְפֵי שַׁחַר תָּשִׂים לְךָ חַי אֲנִי אִם-תִּטְהָר.

יא.       מוֹת הָאֶחָד כְּמוֹת הַשֵּׁנִי, מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם, וְכָרוֹת הָאֶחָד כִּכְרוֹת הַשֵּׁנִי.

יב.       וְאַתָּה אָלִיתָ בְּנַפְשְׁךָ אֶת-אָלוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת כָּל-בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְנִשְׁבַּעְתָּ לְנֹחַ לְבִלְתִּי שַׁחֵת אֶת-אֲשֶׁר עֻשָּׂה.

יג.       וְאִם לְנָמֵר הָיִיתָ לְהָקִיא אֶת-בִּלְעֲךָ, הִנְנִי וַעֲשִׂיתִיךָ לְנָמֵר אֲשֶׁר יָשׁוּב לִבְלוֹעַ אֶת-קִיאוֹ.

יד.       כִּי בְנַפְשְׁךָ עָרַבְתָּ לִי אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁחֵת הָאָרֶץ שֵׁנִית עִם-הַיְּקוּם וְעַד יוֹרָם.

יה.       אֲשֶׁר עָרֹב עֲרַבְתַּנִי בִבְרִיתְךָ לְדוֹרוֹת עוֹלָם בְּאוֹת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וַאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ תִתְהַלֵּךְ לְפָנַי בְּקֶרֶב עַמִּי בִצְבָעֶיךָ בֵּין-צִבְאוֹת מַלְאָכֶיךָ וְטָהָרְתָּ.

יו.       וְאִם לֹא טָהַרְתָּ וְאֶת-בְּרִיתְךָ הֵפַרְתָּ וְאֶת-שְׁבוּעָתְךָ נִשְׁבַּעְתָּ לַשָּׁוְא:

יז.       הִנְנִי וְאֶשְׁבּוֹר בְּמוֹ עֵינַי אֶת-קַשְׁתְּךָ בְּתוֹךְ הֶעָנָן וְאֶמְחֶנָּה מִקֶּרֶב לִבִּי וּבְצִבְאוֹת מַלְאָכֶיךָ אַשֵּׁב בְּרוּחַ פִּי וְהִתְעוֹפְפוּ כְצֶמֶר נוֹצָה רַכָּה וְכָלִיתָ וְנִשְׁמַדְתָּ גַּם אַתָּה כְעֶצֶב רֵיק תַּחַת אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַשָּׁוְא וְהֵבֵאתִי עָלֶיךָ מַבּוּל מְעַט גַּם אֲנִי וְנִמְחֵיתָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

יח.       וַיְהִי כְּדַבֵּר יוֹרָם וַיִּהְיוּ דְבָרָיו נוֹרָאִים עַד לִמְאֹד וַיִּשְׁמַע אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֵצֶר-לוֹ עַל-הַדְּבָרִים הַמָּרִים וַיְצַו לְמַלְאָךְ לֵאמֹר: לֵךְ רֵד אֶל-הָאִישׁ הַכֹּאֵב וְנִחַמְתּוֹ וַיֵּרֶד הַמַּלְאָךְ.

יט.       וַיִּתְיַצֵּב הַמַּלְאָךְ בְּפֶתַח הַגָּג לְבוּשׁ כְּנָפַיִם וַתְּהִי עַל-שְׂפָתָיו חֶמְלָה וַיַּבֵּט בּעֵינַיִם קָמוֹת וַתִּהְיֶינָה כְצַלְמֵי עֵינַיִם.

כ.       וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹרָם בְּעֵינָיו וַיֹּאמַר: אַל-תִּבְכֶּה בְּרוּךְ אֱלֹהִים וְאַחַר כֵּן פָּנָה וַיֵּלֶךְ כַּאֲשֶׁר בָּא.

כא.       וַיּוֹסֶף יוֹרָם לָרִיב אֶל-אֱלֹהִים וַיֶּחֱזַק בִּדְבָרָיו מִבָּרִאשׁוֹנָה וַיְדַבֵּר אֶל-אֱלֹהִים שֵׁנִית וַיֹּאמַר: לֹא כִּי הַרְאֵה הַרְאֵנִי אֶת-עֲוֹנִי עָרֹם וְאֶת-אֶצְבָּעֲךָ שִׂים עַל-חַטָּאתִי וְאֶרְאֶה גַם אָנִי.

כב.       אֲשֶׁר אָבַד אָבַד, וְגַם בַּהֲשִׁיבְךָ אֶת-שְׁבוּתִי – אֶת-דְּבַר הָאֲבֵדָה לֹא תִמְחֶה עוֹד; וַאֲשֶׁר מֵת מֵת, וְגַם בְּעוֹרֶרְךָ אֶת-מֵתַי לְחַיִּים – אֶת הַמָּוֶת לֹא תַעֲבִיר עוֹד מִנֶּגְדִּי וְגַם בָּכֹה לֹא אֶבְכֶּה;

כג.       כַּאֲשֶׁר בָּכִיתִי בַשִּׁבְיָה לְכָל אֲשֶׁר אָבַד מִמֶּנִּי וְלֹא אֶזְעַק כְּכָל אֲשֶׁר זָעַקְתִּי עַל-יַד הַבְּרֵכוֹת וְכַאֲשֶׁר זָעַקְתִּי בְּפֶתַח שַׁעַר בֵּיתִי כִּי-עַתָּה אֶשְׁכַּב עַל-אַחַת הַמְיַבְּשׁוֹת וְלֹא אוֹסִיף לִבְכּוֹת.

כד.      וְלֹא אֶשְׁאַל מְעִמְּךָ דָּבָר בִּלְתִּי רַק כִּי תַרְאֵנִי כִּי בִצְדָקָה וּבְישֶׁר בָּאָה לִי כָל-זֹאת אֲשֶׁר אָבֹד יֹאבַד לִי רְכוּשִׁי וְאִשְׁתִּי וַעֲבָדַי עִם-כָּל מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר הָיִיתִי לְאֻמְלָל.

כה.       וַאֲשֶׁר בִּצְדָקָה וּבְיֹשֶׁר מֵתוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָצַחְתָּ עַל-כָּל דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵּי חַיַּי לְמַעַן תָּמוּת בְּנֶחָמָה נַפְשׁי.

כו.       וְיוֹרָם נָשָׂא אֶת-עֵינָיו אֶל-פֶּתַח הַגָּג לִרְאוֹת אִם יִתְיַצֵּב הַמַּלְאָךְ לִהְיוֹת לְמֵלִיץ עַל-הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת אוֹתוֹ מִיַּד יוֹרָם וְלֹא יָרַד הַמַּלְאָךְ לְהִתְיַצֵּב שָׁם.

כז.       וַיִּשְׂמַח יוֹרָם בְּלִבּוֹ עַל-הַדָּבָר הַזֶּה.

ח

א.       וַיְדַבֵּר יוֹרָם בַּשְּׁלִישִׁית וַיֹּאמַר: לָמָּה עֲשִׂיתַנִי פֶרֶד מִנְּעוּרַי אֲשֶׁר זַרְעִי לֹא יְעַבֵּר וְלֹא אֵאָחֵז בָּאָרֶץ עִם-אֲבוֹתַי אֲשֶׁר לְפָנַי וְלֹא יִהְיֶה לִי קִים עִם-אִשְׁתִּי אַחֲרַי כִּי צָדְקוּ דְבָרֶיהָ וּבִצְדָקָה עָשְׂתָה כִּי-אַתָּה נָתַתָּ לָהּ צְדָקָה.

ב.       וְאָנֹכִי אֵין מוֹעִיל בִּי אֲשֶׁר כִּתְאֵנָה יְבֵשָׁה הָיִיתִי הַמְחַכָּה לִסְעָרָה.

ג.       וּמַטָּרָה לַבָּרָק וְאוֹת לַמָּוֶת וְאֵין-אוֹנִים בַּצָרָה אֵיד וְקִיא צֹאָה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְצַרְתָּהּ מִתֹּהוּ וּמִבֹּהוּ בְרָאתָהּ וּמִקִיא צֹּאָה הֲזֶה צַלְמְךָ אֲשֶׁר בּוֹ בְרָאתָנוּ?

ד.       כִּי בְצִדְקָם מֵתוּ אֲבוֹתַי וּבְתָם לֵבָב שְׂבֵעֵי חַיִּים וּמְלֵאֵי יָמִים וּמְלֵאֵי בְרָכָה.

ה.       אֲשֶׁר לֹא עֲוֹנָם פָּקַדְתָּ עָלַי לְבַקֵּשׁ אֶת-חַטָּאתָם מִמֶּנִּי וְלָכֵן עֲנֵנִי הַפַּעַם וְאֶת-עֵדוּתְךָ הוֹעִידֵנִי.

ו.      כִּי אֵין בְּמַלְאָכֶיךָ גַּם אֶחָד אֲשֶׁר יִגְבַּר עַד לִסְגּוֹר אֶת-פִּי וַאֲשֶׁר יַעֲמִיס עַל-נַפְשׁוֹ אֶת-עֲוֹנְךָ נֶגְדִּי זוּלָתִי אַתָּה לְבַדְּךָ כִּי תָבוֹא וְתִגָּלֶה אֵלַי בְּטֶרֶם אָמוּת.

ז.       וַיּוֹסֶף יוֹרָם וַיַּבֵּט אֶל-פֶּתַח הַגָּג לִרְאוֹת אִם הָיְתָה מַרְאָה.

ח.      וַיַּרְא מַרְאָה וַיַּחְשְׁבֶנָּה לֵאלֹהִים וְהוּא בֹכֶה מִתּוֹךְ נֹגַהּ אֵשׁ גָּדוֹל וְלֹא רָאָה אֶת-הַמַּרְאָה בִלְתִּי-אִם כְּנִיד עַפְעָף מְעַט וַתֻּכֶּינָה עֵינָיו בְּסַנְוֵרִים וְלֹא הוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹת.

ט.       וְאֶת-הָעוֹמֵד בַּפֶּתַח לֹא הִכִּיר וְלֹא יָדַע מִי-זֶה יָצָא לִקְרָאתוֹ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ דְבָרִים.

י.       וְלֹא רָאָה כִּי אִשְׁתּוֹ הִיא כִּי בָאָה לְחַפְּשׂוֹ וְהִיא נֹשֵׂאת בְּיָדָהּ שְׁנֵי מַרְבַדִּים וְנֵר וַתִּגַּשׁ אֵלָיו וַתַּשְׁכִּיבֵהּוּ עַל-הַמַּרְבַדִּים וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ גַם הִיא וְלֹא דִבְּרָה דָבָר וַיַּכֵּר מִן-הַחֲשֵׁכָה כִּי רָעֲדוּ פָנֶיהָ.

יא.      וְהַמִּטָּה אֵין עַמּוּדִים לָהּ וְאֵין מוֹטוֹת לְבַעֲבוּר הַחֲזֵק אֶת-הָאֲפִּרְיוֹן מִמַּעַל וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אַרְבָּעָה מַלְאָכִים וַיֵּרְדוּ מִשַּׁעֲרֵי הַבַּרְזֶל מִן-הַשָּׁמָיִם.

יב.       וַיַּעַמְדוּ כָל-הַלַּיְלָה עַל-אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמִּטָּה בָרוּחַ לְבוּשֵׁי כְנָפַיִם וְרַגְלֵיהֶם סְגוּרוֹת וְהֵמָּה מַבִּיטִים לְנִכְחָם וְעֵינֵיהֶם עֵינַיִם אֲשֶׁר לֹא תָמוֹתְנָה.

יג.       וַיִּפְרְשׂוּ סֻכַּת רוּחַ עַל פְּנֵי הַמִּטָּה כְשִׂמְלַת אֶרֶג אֲשֶׁר לֹא יִגַּע בָּהּ אִישׁ וַיַּטּוּהָ עַל-פְּנֵי שְׁנֵיהֶם לָסֹךְ עַל-יוֹרָם וְעַל-אִשְׁתּוֹ בַלַּיְלָה הַהוּא בְּשָׁכְבָם יַחְדָּו לֵב אֶל-לֵב.

יד.      וְהֵמָּה מַשְׂבִּיעִים אִישׁ אֶת-אָחִיו בִּדְמָעוֹת.

ט

א.      וַיְהִי מִמָּחֳרָת בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיִּמְכּוֹר יוֹרָם אֶת-כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת-חֶלְקַת שָׂדֵהוּ וְאֶת-הַבָּתִּים וַיִּמְכְּרֵם לְיוֹאֵל בֶּן-אַמְנוֹן חוֹתֵן אָבִיו בְּעֵין הַפָּרֶז.

ב.      וַיִּסַּע הוּא וְאִשְׁתּוֹ עִם-עֲדָרָיו צָפוֹנָה לָשׁוּב אַרְצָה כַשְׂדִּים לָגוּר שָׁם כִּי אוֹתָהּ יָדַע.

ג.       וְאִיזֶבֶל הָרְתָה לְאִישָׁהּ וַיִּסְעוּ בַמִּדְבָּר שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים.

ד.      וּבִמְלֹאת הַיָּמִים וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּינֶק אוֹתוֹ וְהַיֶּלֶד שֵׂעָר לָבָן לוֹ לְמִיּוֹם הוּלֶדֶת אוֹתוֹ וְהָיָה לְאוֹת לַלַּיְלָה אֲשֶׁר הֹרָה בוֹ.

ה.       וְהָאִשָּׁה אִשָּׁה רַכָּה וּמְפֻנָּקָה מְאֹד עָנֹג בְּשָׂרָהּ עָלֶיהָ וְלֹא הָיָה לָהּ דֵּי חָלָב בְּשָׁדֶיהָ לְהֵינִיק אֶת-הַיָּלֶד.

ו.       וַיְהִי בְּבֹאָם לִמְכָרְיָה עַד-בֵּית הַכַּשְׂדִּי אֲשֶׁר נִמְכַּר יוֹרָם לְעֶבֶד לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת-פִּי בֶּן הַכַּשְׂדִּי לְאִשָּׁה מֵינֶקֶת אִם-יֵשׁ אִשָּׁה מֵינֶקֶת בְּאֶחָד מִבָּתָּיו.

ז.       וַיִּמְצְאוּ שָׁם אִשָּׁה עִבְרִיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה גַם הִיא וַיִּתְּנוּ לָהּ אֶת-הַיֶּלֶד לְהֵינִיקוֹ וַיָּשׁוּבוּ אֶל-אָהֳלֵיהֶם.

ח.       וַיְהִי בְּהָנִיק הַמֵּינֶקֶת אֶת-הַיֶּלֶד בְּבֵית הַכַּשְׂדִּי וְאֵשׁ אֱלֹהִים יָצְאָה וַתִּפּוֹל מִן-הַשָּׁמַיִם עַל-אֹהֶל יוֹרָם עַל-יְתֵדוֹתָיו וַתֹּאחַז בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הָאֹהֶל וַיַּעַל יוֹרָם בָּאֵשׁ הַהִיא אֶל-אֱלֹהִים וַיָּמָת הוּא וְאִשְׁתּוֹ בָאֵשׁ וְהָעֲבָדִים נִמְלְטוּ וְלֹא מֵתוּ.

ט.       וַיְגַדְּלוּ אֶת-הַיֶּלֶד בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וַיַּאַמְנוּהוּ וַיִּירְאוּ אֶת-אֱלֹהִים.

י.       וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַיְהִי לְנָבִיא אֲשֶׁר לֹא יָדַע אִישׁ אֶת-שְׁמוֹ וַיִּקְרְאוּ לוֹ מָשִׁיחַ.

יא.       וְרַבִּים יָדְעוּ כִּי פָנִים אֶל-פָּנִים רָאָה אֱלֹהִים אוֹתוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ לְאָחִיו.

יב.       וְכִי בָא אֱלֹהִים אֵלָיו כִּי כָלְתָה נַפְשׁוֹ אֵלָיו לְמַעַן הֱיוֹתוֹ קָרוֹב לוֹ כַּכָּתוּב בַּסְּפָרִים.

יג.       וְיֵשׁ-אֲשֶׁר בִּסְעָרָה בָּא אֵלָיו לְסָעֵר אֶת-לִבּוֹ וְיֵשׁ-אֲשֶׁר בָּא בְקוֹל דְּמָמָה לִהְיוֹת דּוּמָם כָּמֹהוּ.

יד.       וּבְקוֹל תְּהוֹמוֹת בָּא לְבַעֲבוּר הוֹרוֹתוֹ וּלְבַעֲבוּר לַמְּדוֹ וּבְקוֹל הֲמוֹת לֵיְלוֹת בַּחֲלִילִים וּבְכִנּוֹרוֹת לְזַמֵּר לְפָנָיו.

יה.       אוֹ בַקוֹל אֲשֶׁר לִקְשִׁי רוּחַ בַּעֲלוֹת הַיָּגוֹן בֵּין-הָעַרְבָּיִם.

יו.       לִבְכּוֹת עִמּו יַחְדָּו לְתֵבֵל וּלְכָל אֲשֶׁר בָּהּ.

---

פיליטונים

מאת

דוד פרישמן

פיליטונים

מאת

דוד פרישמן

---

לוח מה-מעת?

מאת

דוד פרישמן

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתָחוּשׁ עֲתִידוֹת? הֲתַגִּיד לִי אֵת

אֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בְמֶשֶׁךְ הַשּׁנָה?

הֵן בְּיָדְךָ נִצְפְּנוּ הָעִתִּים הַבָּאוֹת,

מִפִּיךָ הֵן יֵצֵא הַטּוֹב עִם הָרָעוֹת

וּפְקֻדַּת כָּל-בָּא מִמְּךָ לֹא נִצְפָּנָה;

אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל רָזֵי הָרוּחוֹת,

אִם חַם אוֹ קַר יִהְיֶה, אִם גֶּשֶׁם אוֹ שֶׁלֶג.

אִם סְעָרוֹת וּזְוָעוֹת, אִם שֶׁקֶט וּמְנוּחוֹת,

בְּיָדְךָ הֶן-הֵמָּה כְּמֵימֵי הַפֶּלֶג;

אַתָּה יוֹדֵעַ עֶת-בֹּא וְעֶת-צֵאת –

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת שָׁלוֹם וּבְרָכָה?

הֲחֳדָשִׁים כְּסִדְרָם, הַיָּמִים כַּהֲלָכָה?…

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת אֹכֶל וָשׂבַע,

סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל עִם שְׂעֹרִים סְאָתַיִם?

אוֹ לְהֵפֶךְ, חָלִילָה, קֹמֶץ אוֹ רֶבַע

קַב הַדִּבְיוֹנִים מָנָה אוֹ מָאתַיִם?

וּמְחִיר רֹאשׁ חֲמוֹר? וּמְחִיר חֲמוֹרוֹתַיִם

מַה-יִהְיֶה בַשּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ?

הַשְׁמוֹנִים כֶּסֶף, כַּכָּתוּב בַּפָּסוּק?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת שִׁפְעַת עֲסָקִים?

כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּעַ וְעָסוּק

בְּרֻבֵּי עִנְיָנָיו הָעוֹלִים עַד שְׁחָקִים,

וְהוּא בוֹנֶה סֻלָּם הַמֻּצָּב לָאָרֶץ

וְרֹאשׁוֹ מַגִיעַ עַד שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם?

אוֹ תִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנָת פְּלֵטַת בַּנְקְרוֹטִים,

שְׁנָת גֶּזֶל וּלְקִיחָה וְשֹׁד בַּצָּהֳרַיִם,

שְׁנָת עֵקֶר וּמְבוּסָה וּמְהוּמוֹת וּשְׁמִטּוֹת

עִם שִעְבּוּד קַרְקָעוֹת וְיֶתֶר הַשִׁיטוֹת

הַגְּלוּיוֹת וִיְדוּעוֹת וּנְהוּגוֹת בָּאָרֶץ?

הֲמִצִּדְךָ יִפּוֹל אֶלֶף וּמִיְמִינְךָ רְבָבָה

וּשְׁאֵרִיתָם תְחַיֶה בִצְדָקָה וּנְדָבָה?…

הֲיִוָּלְדוּ חֲכָמִים יוֹתֵר מִשּׁוֹטִים

בַּשּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ?

אוֹ אוּלַי, חָלִילָה – לְכוּ וְקִרְאוּ תְהִלִּים! –

אוּלַי חָלִילָה, תִרְאֶינָה עֵינֵינוּ

שִׁשִּׁים בַּכֶּרֶס הָאֶחָד אֱוִילִים?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתִהִיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה,

בְּלִי פֶרֶץ וּצְוָחָה, בְּלִי תִגְרָה וְעַלְזָה?

אוֹ תִהְיֶה הַשָּׁנָה שְׁנָת חֶרֶב נוֹקֶמֶת,

שְׁנָת רַעַשׁ וּזְוָעָה וְאִבְחַת מִלְחֶמֶת,

וְנִצַּבְנוּ כֻלָּנוּ בֵין הַחַי וְהַמֵּת?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה הַבָּאָה שְׁנַת כֹּשֶׁר

לְאַהֲבַת עֲבוֹדָה בִצְדָקָה וָישֶׁר,

עֲבוֹדָה הַנַּעֲשָׂה בְמַעְדֵּר וָאֵת?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת מַזָל וָאֹשֶׁר

לִפְרִי הָאֲדָמָה וּלְזִמְרַת הָאָרֶץ?

אוֹ אוּלַי, חָלִילָה, יַעֲלוּ הָעַתּוּדִים

לָגוּר בַּחֲרָמוֹת וּלְהָבִיא בַפֶּרֶץ

נְקִיִים וּתְמִימִים מִבְּנֵי-הַיְהוּדִים?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? – הֲיִהְיוּ הַיָּמִים

יְמֵי כִשְׁרוֹן הָרוּחַ לִגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים?

אוֹ תִהְיֶה הַשָּׁנָה הַזֹּאת שְׁנַת בַּצֹּרֶת

לְדִבְרֵי הַסִּפְרוּת וּלְסוֹפְרִים וּ“מו”לִים"?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת מִשְׁפַּט בִּקֹּרֶת

לִזְקֵנִּים הַיּוֹרְדִים וּצְעִיִרים הָעוֹלִים?

הֲיָקוּם עוֹד אִישׁ שֶׁיָבֹר הַפְּסֹלֶת

מִתּוֹךְ כָּל הָאֹכֶל, לָשׂוּם רַק סֹלֶת?

אוֹ תִהְיֶה שְׁנַת נְעָרִים הַכּוֹתְבִים וּמוֹחֲקִים,

הָעוֹלִים בְּחָזְקָה וְאִיש אָחִיו דּוֹחֲקִים

וְצָצִים מִן הָאָרֶץ יוֹם יוֹם כְּפִטְרִיוֹת

אַנְשֵׁי מַאֲמָרִים וְקוֹרֶסְפּוֹנְדֶנְצִיוֹת?

הֲיָקוּמוּ עוֹד בָּנוּ מְשׁוֹרְרִים חֲדָשִׁים,

מְגַבְּבֵי הַמִּלִּים וְעוֹשֵׂי הַחֲרוּזִים,

הַכּוֹתְבִים רַק רָמוֹת וּדְבָרִים הַקָּשִׁים

וּבוֹחֲרִים לְעַצְמָם אֵיזֶה חִתּוְּך הַדִּבּוּר,

לְהַטִיל בּוֹ אֵימָה עַל כָּל הַצִּבּוּר

וּמְבַקְּשִׁים לְנַפְשָׁם רַק אֶת הַזּוּזִים?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת תַּחֲרוּת וְקִנְאָה,

מַלְשִׁינוּת וּמְסִירָה וּמְרִיבָה וְשִׂנְאָה,

לַחֲטוֹף אִישׁ אִישׁ מִפִּי רֵעֵהוּ

אֶת אָכְלוֹ בְּעוֹדוֹ כְבָר בֵּין שִׁינֵּהוּ?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? – אֵי חָכְמָה בַטֻּחוֹת,

כִּי יֵעָשֵׁר עוֹד אִישׁ מִפְּסָלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת?

אוֹ אוּלַי כְּבָר יָצָא עָלֵינוּ הֶחָרוֹן

שֶׁלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת נָנִיחַ בָּאָרוֹן?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתָחוּשׁ עֲתִידוֹת? הֲתַגִּיד לִי אֵת

אֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בְמֶשֶׁךְ הַשּׁנָה?

הַנְּחָלִים יִשְׁטוֹפוּ, הַמַּיִם יָסוּפוּ,

הַיָּמִים יִמָּשֵׁכוּ, הַצִּפָּרִים יָעוּפוּ,

וּלְפִתְרוֹן נְחַכֶּה – עַד אָנָּה? עַד אָנָּה?

פִּתְחוּ לִי! פִּתְחוּ! אָנֹכִי הַ“לוּחַ”!–

בִימֵי כָל-הַשָּׁנָה רַק אָנוּד, אָנוּעַ,

אֲשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ, אֲסוֹבֵב בִּמְדִינוֹת,

בֵּין קוֹרְאִים נִכְבָּדִים, בֵּין קוֹרְאוֹת עֲדִינוֹת

(יָפוֹת, כְּמוּבָן, כָּאוֹר הַזָּרוּעַ).

וּפַעַם בַּשּׁנָה – תְּנוּ-לִי, אָנוּחַ,

אַרְגִיעַ בֵּינֵיכֶם, אֶשְׁאַף-נָא רוּחַ.

עַד נַפְשִׁי אֲשׁוֹבֵב, עַד בָּלְעִי הָרֹק,

וּבְאָזְנְכֶם, אַחַי, אֲסַפְּרָה אֶל-חֹק

אֶת-כָּל שֶׁרָאִיתִי –

–תַּחַת הַשּׁמֶשׁ?

–לֹא! כִּי בְמַחֲשָׁךְ וּבְשֹׁאָה וָאָמֶשׁ!

–אֵי מִזֶה תָבֹא?

–מִמְּדִינוֹת רְחוֹקוֹת,

שֶׁשָּׁם כָּל-הַיּוֹם רַק מַחֲלֹקוֹת, מַחֲלֹקוֹת

(וּבְכֵן וְתָבִינוּ כִּי מִתְּחוּם הַיְהוּדִים!),

שֶשָּׁם עַל-כָּל-פֵּאָה עֲנִיִים מְרוּדִים

(וּבְכֵן וְתָבִינוּ כִּי מִתְּחוּם הַיְהוּדִים!)

שֶשָּׁם כָּל-הַיוֹם רַק נִרְגָנִים, מַלִּינִים,

כּוֹתְבֵי פַּסְקְוִילִים כָּל-יוֹם וּמַלְשִׁינִים

(וּבְכֵן הוּא בָּרוּר: מִתְּחוּם הַיְהוּדִים!)-

הוֹי, אַחַי, יָגַעְתִּי, הוֹי, אַחַי, עֻנִּיתִי!

הָבָה אֲסַפְּרָה אֶת-כָּל שֶׁרָאִיתִי:

רָאִיתִי “גְבִירִים” – סוֹחֲרִים בְּסֻקָּר

בְּקִיוֹב הָעִיר, וּבְאוֹדֶסָּה בִּתְבוּאָה,

וּבְלוֹדְז וּבְוַרְשׁוֹי הֵם עוֹסְקִים בִּשְׁטָרוֹת

לְרִבּוֹא רְבָבוֹת, עַד כִּי לֹא יֻכַּר

דַּל מִפְּנֵי עָשִׁיר, כִּי רַק עַל הַנְּיָרוֹת

כְּתוּבִים וַחֲתוּמִים לָהֶם הָאוֹצָרוֹת

שֶׁבְּקֻפּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, עַד כִּי בִשְׁבוּעָה

אִם הַבְטַח יַבְטִיחוּ – מִי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֵטָה

כִּי מָחָר לֹא יִהְיֶה יוֹם הַטּוֹב, יוֹם הַפְּלֵטָה?

וּגְבִירִים הָאֵלֶּה בְּרִכְבֵי תִפְאֶרֶת

וּבְסוּסִים נוֹסְעִים וּבְעֶגְלוֹת צַבִּים

(לֹא סוֹד הוּא, אַחַי! בְּיָמֵינוּ הֲלֹא

רוֹצֶה כָּל-אָדָם בְּצַב שֶׁלּוֹ

מִתִּשְׁעָה צַבִּים שֶׁל הָאֲחֵרִים!)

וּמְשָׁרְתִים לָהֶם וַעֲבָדִים מָה רַבִּים –

(כִּי הִתְגָּאוֹת עַל-גַפֵּי מְרוֹמֵי הַקָּרֶת

הֵם אֹהֲבִים, אִם הֵמָּה בָאָרֶץ גַּם גֵּרִים;)-

וְהָיָה אִם יִגַּשׁ אֶל-אֶחָד מֵהֵמָּה

אישׁ אֲשֶׁר יַזְכִּיר לָהֶם אֶת-יִשְׂרָאֵל,

אוֹ דָבָר מִצָּרְכֵי הַכְּלָל כִּי-יִוָּאֵל,

אָז-אִי לְךָ כְסִיל, אִי לְךָ בְהֵמָה,

אִם רֶגַע הֶאֱמַנְתָּ, אִם רֶגַע קִוִּיתָ.

הַאֶבֶן עוֹנָה מִיָמֶךָ רָאִיתָ?

רָאִיתִי אֲנָשִׁים אִישׁ אָחִיו מְנַגְּחִים,

מְרִיבִים, מִתְעַשְּׂקִים כָּל-יוֹם וּמִתְוַכְּחִים;

זֶה אוֹמֵר כָּכָה וָזֶה – דַּוְקָא כָכָה,

זֶה אוֹמֵר לָבָן וָזֶה – דַּוְקָא שָׁחוֹר,

זֶה הוֹלֵךְ לְפָנִים – שֶׁזֶה בָּא לְאָחוֹר,

זֶה רוֹאֶה קְלָלָה בִּמְקוֹם שֶׁזֶה – בְּרָכָה,

זֶה קוֹרֵא: אֱמֶת! יַעַן זֶה: עוֹרְבָא פָרַח!

וְאֵלֶּה מַחֲרִיבִים מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה טָרְחוּ

(כִּמְדֻמֶּה, שֶׁקָּהָל אוֹמֵר, “יִתְבָּרֵךְ”

רַק יַעַן שֶׁיֹאמַר הַחַזָן “בָּרְכוּ”);–

–הַעֲדַת שִׁכּוֹרִים רָאִיתָ הַפַּעַם?

לֹא! חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמְדַבְּרִים בְּטַעַם!

רָאִיתִי רַבָּנִים, רָאִיתִי אֶת-צֹאנָם

וּבְהֶמְתָּם וּבְקָרָם הַדַּל שֶׁהֵם רוֹעִים

בִּמְקוֹמוֹת אֵין מִרְעֶה, שֶׁשּׁם הֵמָּה תוֹעִים,

וּמְכַלִּים אֶת-שְׁאֵרִית כָּל-כֹּחָם וְאונָם;

וְהַנְּפָשׁוֹת הַגַּסּוֹת הָרֹדוֹת בָּהֵמָּה,

הַמְדַקְדְּקוֹת בְּמִצְוֹת מְאֹד וּמְדַיְקוֹת,

רֹדוֹת בָּהֶם בַּחֲרוֹן אַף וְחֵמָה

בְּיָדָם הַחֲזָקָה וּבְתַרְיַ“ג הַנְּגַיקוֹ”ת

הַתְּלוּיוֹת בָּהּ – הוֹי, רַבָּנִים! רַבָּנִים!

הֲשַׂמְתֶּם אֶל-לֵב? אִם שַׂמְתֶּם אֶל-דַּעְתְּכֶם?

הֵן לֹא כַשּׁעוֹת שֶׁעָבְרוּ זוּ שַׁעַתְּכֶם!

הֲיִרְבּוּ הַיָּמִים? תֶּאֱרַכְנָה הַשּׁנִים

לַצֹּאן הָאֵלֶּה, אִם כֵּן אַתֶּם עֹשִׂים?

הַבְהֵמָה תַעֲשׂוּ אֵפוֹא אֶת-אָדָם?

וּמָה אִם יָבֹא הַיּוֹם עַל-הַשּׁוֹטִים,

יוֹם “וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי מִיָדָם”?

הַאֻמְנָם…

–רַב לָךְ! מָה עוֹד רָאִיתָ,

הַלּוּחַ, בְּטֶרֶם אֵלֵינוּ עָלִיתָ?

– רָאִיתִי “מַשְׂכִּילִים”, מַנְהִיגֵי הָאֻמָּה,

(בְּחִנָּם, כְּמוּבָן, בְּלִי קַחַת מְאוּמָה!

וְרַק שֶׁהֵם חַיִּים עַל-חֶשְׁבּוֹן הַקָּהָל,

שֶׁהוּא אֶת-חַסְדָּם מֵעוֹדוֹ לֹא שָׁאָל –)

הַמְדַבְּרִים בְּדִמְעָה וּבְדַם תַּמְצִית לִבָּם

וּמְבַכִּים כָּל-יוֹם וּבִדְחִילוּ וּרחִימוּ

אֶת-קוֹלָם לְעַמָם תָּמִיד יַנְעִימוּ,

וּנְכוֹנִים הֵם תָּמִיד לָמוּת בְּאִבָּם

לְמַעַן הָעָם – – רָאִיתִי אוֹתָם

חַיִים – חֵי נַפְשִׁי! – וּבְטֶרֶם מוֹתָם

וּבְרִיאִים וּשְׁלֵמִים; רַק לַיְלָה וְיוֹמָם

מְצַחֲקִים בְּ“וִינְט” הֵם כֻּלָּם בִּמְקוֹמָם!

רָאִיתִי הַסּוֹפְרִים – נְעָרִים בְּלַעַ"ז –

(אַךְ אַל-נָא תֵרָגְנוּ כִּי מוֹצִיא אֲנִי לַעַז

עַל אוֹתָן הַבְּרִיוֹת!) כּוֹתְבִים מַאֲמָרִים,

סִפּוּרִים וְשִׁירִים (וּבְיִחוּד רַק שִׁירִים!),

הַגּוֹנְבִים אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹרוֹת זָרִים

וְנוֹתְנִים לַקּוֹרְאִים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים

פְּרִי עֲמַל אַחֵר – וּבְחֻצְפָּה יְתֵרָה

יִהְיוּ לְרָאשֵׁי הַסִּפְרוּת בִּמְהֵרָה!

יִהְיוּ לְמוֹלִי"ם, יִהְיוּ לְעוֹרְכִים,

שֶׁדָּבָר לֹא יַעֲשׂוּ בִלְתִּי אִם כֹּרְכִים

בְּיַחַד, כַּאֲשֶׁר כֵּן עָשָׂה גַם הִלֵּל,

אֶת כָּל מַה-שֶּׁעָמְלוּ לִפְנֵיהֶם חֲבֵרִים,

וְהֵם דֹּרְשִׁים הַכֶּסֶף – הוֹי, אַחַי! מִי פִלֵּל

כִּי יֵשׁ כֶּלֶב רוֹבֵץ עַל אַשְׁפַּת אֲחֵרִים?

וּמְבַקְּרִים בֵּינֵיהֶם – אַךְ אַל-נָא בִצְחוֹק! –

הָעֹשִׂים כָּל-דָּבָר כַּדִּין וְכַּחֹק,

וּמְחַקִּים אֶת-סִגְנוֹן מְבַקְּרִים אֲמִתִּים,

הַכּוֹתְבִים עוֹד דְּבָרִים שֶׁל-טַעַם לְעִתִּים,

כִּמְזַיְפֵי שְׁטָרֵי הַמְּדִינָה הַמְחַקִּים

עִם כָּל-הַדִּקְדּוּקִים וְאַכִּי“ם וְרַקִּי”ם

אֶת-הַסְּעִיף הַיָּדוּעַ עַל-שְׁטָרָם גַם הֵמָּה,

כִּי הַמְזַיֵף שְׁטָר, וְשֻׁלַּח לַמֶּרְחַקִּים

לְאֶרֶץ גְּזֵרָה עַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

(עַיֵן “הַמֵּלִיץ”, דַּף פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי,

הַבִּקֹרֶת שֶׁכָּתַב, לְמָשָׁל, מַר פְּלוֹנִי!)–

הֲתִהְיֶה עוֹד סִפְרוּת טְהוֹרָה וּשְׁלֵמָה,

אִם אֵלֶּה הֵם לָנוּ תַלְמִידֵי-חֲכָמִים?

רָאִיתִי חוֹתְמִים – מִי זֶה יוֹכִיחַ,

אִם לֹא כְבָר הִגִיעַ עִתּוֹת מָשִׁיחַ,

שֶׁשּׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד הֶחֱזִיקוּ?

כִּי כָכָה יַחֲזִיקוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים

(גְּבִירִים, כְּמוּבָן, לֹא דַלִּים וְרָשִׁים!)

בַּ“לּוּחַ” הָאֶחָד, שֶׁהַעֲנֵק יַעֲנִיקוּ

אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְאֵין-כֶּסֶף וּבְחִנָּם –

לֹא חוֹתְמִים, כִּי “קוֹרְאִים נִכְבָּדִים” רַק הִנָּם

רָאִיתִי מַלְשִׁינִים – נִכְלַמְתִּי – כְּלוֹמֵר:

קְדוֹשִׁים, צַדִּיקִים, רַבָּנִים וְגוֹמֵר,

הַיוֹשְׁבִים בִּקְדֻשָּׁה בְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

עַל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה – כְּלוֹמֵר: פַסְקְוִילִים,

אִגְרוֹת דִּלְטוֹרְיָה וּמִכְתְּבֵי מַלְשִׁינוּת,

שֶׁכּוֹתְבִים לְפָחוֹת שְׁלֹשִׁים בַּחֹדֶשׁ,

בִּכְדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַמַּשְׂכִּילִים,

שֶׁנִּזְרְקָה רַחֲמָנָא לִצְלָן בָּהֶם מִינוּת,

וּמִשׁוּם – שֶׁמַּלְשִׁינוּת זֶהוּ אֲוִירָם!

הֲזוֹכְרִים עוֹד אַתֶם, רַבּוֹתַי, בְּנֵי קֹרַח?

אוֹ הַאָשׁוּב וְאֶקַח עָלַי אֶת הַטֹּרַח

לְסַפֵּר מֶה עָשׂוּ דָתָן וַאֲבִירָם?

רַבָּנִים מַלְשִׁינִים?! – יָדַעְתִּי רַבָּנִים

עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַתִּירִים וְאוֹסְרִים,

בַּעֲלֵי כָּל מֵחוּשׁ וְלוֹבְשֵׁי לְבָנִים –

אַךְ רַבָּנִים, אֲבַדִּ"ים, שֶׁהָיוּ לְמוֹסְרִים?!

הַיְדַעְתֶּם, רַבּוֹתַי, מַה-זוּ מסִירוּת?

הֲתֶחְסַר רַק זֹאת עוֹד לָנוּ לַעֲשִׁירוּת,

הֲנִמּוּסִים טוֹבִים עוֹד לָנוּ מְעַטִּים?

בִּמְסִירוּת הֶחֱרִיבוּ פַּעַם אֶת-הָאָרֶץ –

הֶהָיוּ הֵם אֵפוֹא לְהוֹמֵיאֻפַּטִים

הַמְרַפְּאִים בַּכְּלָל “רַק דּוֹמֶה בְּדוֹמֶה”,

וְלָכֵן הֵם אוֹמְרִים: בִּמְסִירוּת הֶחֱרַבְנוּ

וּבִמְסִירוּת בָּאנוּ עַתָּה וְשַׁבְנוּ

לְקוֹמֵם הֶהָרוּס, לְהַעֲמִיד הַפָּרֶץ,

וּלְהָקִים שֵׁנִית לָנוּ הַחוֹמָה?

רָאִיתִי –

אַךְ רַב לִי! מֶה עָיֵף, יָגֵעַ

אָנֹכִי כַיוֹם, מֶה עָמָל שָׂבֵעַ

וּלְהוֹשִׁיעַ לְעַמִּי מָה אוֹנִי, מַה-כֹּחִי? –

הוֹי הָבוּ, הוֹי תְּנוּ-נָא! אֶשְׁבּוֹת, אָנוּחַ,

אַרְגִּיעַ בֵּינֵיכֶם, אֶשְׁאַף מְעַט רוּחַ –

פִּתְחוּ לִי, פִּתְחוּ, הַ“לּוּחַ” אָנֹכִי!