א. יְמֵי רַבָּנָן סְבוּרָאִי.    🔗

1. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּבוֹאָהּ תַּחַת מַלְכוּת רוֹמָא הַמִּזְרָחִית, מַמְלֶכֶת בִּיצַנְץ הָרְשָׁעָה, הָלְכָה וְנִתְדַּלְדְּלָה. וְאַף כִּי לֹא פָּסְקוּ מִשָּׁם חַכְמֵי הַתּוֹרָה, וְעוֹד הָיוּ חַכְמֵי בָבֶל נוֹהֲגִים כְָּבוֹד בְּחַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹאֲלִים אֶת פִּיהֶם בְּכָל שְׁאֵלָה חֲמוּרָה; אֲבָל בֶּאֱמֶת חָכְמָתָם הָיְתָה מְעַטָּה נֶגֶד חָכְמַת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי מִצּוֹק הָעִתִּים לֹא יָכְלוּ חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְנוֹת לִבָּם לְעִנְיָנִים עֲמוּקִים, וְעַל כֵּן לֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ מִתּוֹרָתָם בִּזְמַן הַהוּא, כִּי אִם מְעַט מְאֹד. וְתַחַת זֹאת הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בָּאַגָּדָה, כִּי הַכֹּל הָיוּ רָצִים אָז אַחֲרֶיהָ.

2. וְגַם בְּבָבֶל דָּלַל וְרָפָה מַצַב הַחָכְמָה. אַחֲרֵי מוֹת רַב אַשִּׁי וְרַבִינָא לֹא קָמוּ אֲנָשִׁים כְּמוֹהֶם לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים גְדוֹלִים בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן נִקְרְאוּ חַכְמֵי הַדְֹּרוֹת שֶׁאַחַר הָאֳמוֹרָאִים הָהֵם בְּשֵׁם “רַבָּנָן סְבוּרָאִי”, כִּי הֵם רַק הִסְבִּירוּ אֶת דִּבְרֵי הַתַּלְמוּד וַחֲדָשׁוֹת לֹא חִדְּשׁוּ עוֹד.

3. גַּם קוֹרוֹת הַיָּמִים עָזְרוּ הַרְבֵּה לְרָעָה, כִּי עוֹד לֹא יָשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵוִים בְּבָבֶל, כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ עַד עַתָּה וְלֹא יָכְלוּ לַעֲסֹק עוֹד בַּתּוֹרָה בְּלֵב שׁוֹקֵט. נָבִיא קָם לַפַּרְסִים וּשְׁמוֹ מַצְדַּק¹, אֲשֶׁר הוֹרָה לְעַמּוֹ, כִּי יֶחְדַּל כָּל אִישׁ (430 אחב"ש) מֵחֲשֹׁב אֶת רְכוּשׁוֹ לְקִנְיָנוֹ הַפְּרָטִי, כִּי אִם לְקִנְיַן כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; וְגַם הָאִשָּׁה לֹא תִהְיֶה מְיֻחָדָה לְבַעְלָהּ לְבַד, כִּי אִם לְכָל הָאֲנָשִׁים. וְעַל יְדֵי זֶה אָמַר הַנָּבִיא לְהַגְבִּיר אֶת אֱלֹהֵי הַטּוֹב וְהָאוֹר עַל אֱלֹהֵי הָרַע וְהַחֹשֶׁךְ^א). רַבִּים מְאֹד מֵהֲמוֹן הָעָם הַפָּרוּעַ קִבְּלוּ אֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא בְּחֵפֶץ לֵב וְגַם קֹבַד מֶלֶךְ פָּרַס נִמְשַׁךְ אַחַר הַנָּבִיא, וַיְצַו לְמַלֵא אַחַר פְּקֻדָּתוֹ, וַתָּקֹמְנָה שַׁעֲרוּרִיוֹת גְּדֹלוֹת, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס וָשֹׁד וְכָל מַעֲשֵׂי נְבָלָה.

4. וּבְיִחוּד הָיְתָה הַגְּזֵרָה הַזֹאת רָעָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַיְהוּדִים, כִּי לִבָּם הִתְחַמֵּץ בְּקִרְבָּם בִּרְאוֹתָם פְּרָאִים בָּאִים לִגְזֹל אֶת נְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם מֵהֶם. אָז הִתְקוֹמְמוּ הַיְּהוּדִים, וּמַר-זוּטְרָא, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ גָּלוּתָא בַּיָּמִים הָהֵם, עָמַד בְּרֹאשׁ הַמִּתְקוֹמְמִים, וַיַּכּוּ אֶת תַּלְמִידֵי מַצְדַּק מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג עַד כִּי עָלָה בְיָדָם לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַפַּרְסִים (442 אחב"ש) מֵחֶבֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ הָיָה עִקַּר מוֹשַׁב הַיְהוּדִים, וַיְכוֹנְנוּ לָהֶם מְלוּכָה לְבַדָּם, וְהָעִיר מְחוֹזָא הָיְתָה לְמַר-זוּטְרָא לְעִיר הַבִּירָה. שֶׁבַע שָׁנִים אָרְכָה מַמְלֶכֶת מַר-זוּטְרָא וְאַחֲרֵי כֵן גָּבְרוּ הַפַּרְסִים וַיַּהַרְגוּ אֶת מַר-זוּטְרָא וַיִּנָּקְמוּ מִיִּשְׂרָאֵל נִקְמַת אֲחֵיהֶם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה וַתַּחְדֹּלְנָה הַיְּשִׁיבוֹת, וְהַחֲכָמִים הִתְפַּזְרוּ לְכָל רוּחַ. וְאַךְ כַּעֲבֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בְּפָרַס מֶלֶךְ חָכָם, כְוֹזְרָי נוֹשִׁירְבַן, וְאָז חָדְלוּ הָרְדִיפוֹת וְהַיְּשִׁיבוֹת הוּקְמוּ עוֹד הַפַּעַם עַל מְקוֹמָן בְּסוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא.

5. כְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ כּוֹזְרָי וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ, בִּימֵי מַלְכוּת הוּרְמִיז, חָדְלָה שַׁלְוַת (509 אחב"ש) יִשְׂרָאֵל עוֹד הַפַּעַם וְנִפְסְקוּ הַיְּשִׁיבוֹת עַד אֲשֶׁר מָלַךְ כּוֹזְרָי הַשֵּׁנִי. הוּא לֹא רָדַף אֶת יִשְׂרָאֵל (520–558 אחב"ש) וַיְאַשֵּׁר אֶת מִשְׂרַת רֹאשׁ הַגֹּלָה, אֲשֶׁר פָּסְקָה מִיִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַמְּהוּמוֹת וְאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ עוֹד אֶת הַחֲכָמִים מֵעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

וְהַמֶּלֶךְ כּוֹזְרָי הַשֵּׁנִי הִסִּיעַ אֶת חֵילוֹ לְהִלָּחֵם עִם מֶלֶךְ בִּיצַנְץ. אָז נִסְפְּחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם אֶל חֵיל הַפַּרְסִים, אֲשֶׁר הִבְטִיחוּ לַיְהוּדִים לְהָשִׁיב לָהֶם אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם טוֹבוֹת. וַיִלְכְּדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחַד עִם חֵיל פָּרַס אֶת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם (584 אחב"ש).

כְּאַרְבַּע עֶשׂרֵה שָׁנָה אָרְכָה מַמְלֶכֶת פָּרַס בְּפַלֶּשְתִּינָה. אַךְ הַפַּרְסִים לֹא שָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם, אֲשֶׁר הִבְטִיחוּ לְיִשְׂרָאֵל, וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מַס כָּבֵד, וַיִּחַר אַף הַיְּהוּדִים מְאֹד עַל בַּעֲלֵי בְרִיתָם. וּמֶלֶךְ בִּיצַנְץ יָדַע, כִּי נִבְאֲשׁוּ הַיְּהוּדִים בַּפַּרְסִים וַיִּשְׁתַּדֵּל לְהַטוֹת אֶת לֵב הַיְּהוּדִים אֵלָיו, וַיַּבְטַח לָהֶם הֲנָחוֹת רַבּוֹת וַיִּשָּׁבַע לָהֶם עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וְהַיְּהוּדִים נִפְתּוּ לוֹ וַיִּסָּפְחוּ אֶל אַנְשֵׁי חֵילוֹ, וַיִּגְבְּרוּ עַל הַפַּרְסִים וַיְגָרְשׁוּם מִן הָאָרֶץ. וְאָז, כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה יַד הַבִּיצַנְתִּים, שָׁלַח מוֹדֶסְתְּ, הוּא רֹאשׁ הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּפַלֶּשְׁתִּינָה, פְּקֻדָּה אֶל הַמְֶלֶךְ לֵאמֹר: “הַשְׁמֵד אֶת כָּל הַיְהוּדִים אֲשֶׁר בְּפַלֶּשְׁתִּינָה וְאַל תָּשִׂים לֵב לַשְּׁבוּעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם, כִּי אֲנַחְנוּ קָבַעְנוּ צוֹם שִׁבְעָה יָמִים לְכַפֵּר בָּזֶה עַל עֲוֹן חִלּוּל הַשְּׁבוּעָה”. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. לֹא נִשְׁאֲרוּ רַק מְתֵי מִסְפָּר אֲשֶׁר נִמְלְטוּ אַרְצָה מִצְרָיִם.

6. בִּשְׁנַת 406 רָאוּ הַיְּהוּדִים נְקָמָה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם הָרוֹמָאִים, כִּי פְרָאֵי אַזְיָה הַגִּירוֹלִים עָלוּ כַשּׁוֹאָה עַל הָאָרֶץ וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹת רוֹמָא וְאֶת מַלְכָּהּ הֵמִיתוּ. וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ הַגֹּתִּים וַיְגָרְשׁוּ אֶת הַגִּירוֹלִים וַיֵשְׁבוּ תַחְתָּם. אוּלָם בְּכָבְשָׁם אֶת אֶרֶץ רוֹמָא קִבְּלוּ הַפְּרָאִים מֵהָרוֹמָאִים גַּם אֶת שִׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים.

אָמְנָם, בָּרִאשׁוֹנָה, עוֹד לֹא הָיְתָה הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים רַבָּה. הָרוֹזְנִים וְשָׂרֵי הָאָרֶץ נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ עִם הַיְּהוּדִים. וְאִם לִפְעָמִים הִתְנַפְּלוּ בְנֵי הֶהָמוֹן עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים וַיָּשׁוֹסוּ אוֹתָם, צִוּוּ הַמּוֹשְׁלִים לַעֲנֹשׁ אֶת הַחֹטְאִים בְּעֹנֶשׁ קָשֶׁה. אַךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטָה אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים בָּאָרֶץ, גָּבְרָה שִׂנְאַת הָעַמִּים לַיְּהוּדִים, וּמַלְכֵי הָאָרֶץ הֵחֵלוּ לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים לַעֲזוֹב אֶת דַּת אֲבוֹתָם וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָפְצוּ לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדָּתָם הֵמִיתוּ אוֹ גֵרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ. אוּלָם אֲחָדִים מֵהַנְּסִיכִים, בַּעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת הַגְּדוֹלוֹת, מָצְאוּ חֵפֶץ בַּיְּהוּדִים, כִּי הֵבִיאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּמִסְחָרָם, וְעַל כֵּן נָתְנוּ לָהֶם מִקְלָט בַּאֲחֻזּוֹתֵיהֶם וְהִגִּינוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הַמְּלָכִים; אַךְ גַּם שָׁם לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים בְּטוּחִים מִשּׁוֹאָה, כִּי הַנְּסִיכִים הָיוּ עֲלוּלִים לְהָמִיר תָּמִיד אֶת דַּעְתָּם, וּפִתְאֹם נֶהֶפְכוּ מִמָּגִנִּים לְרוֹדְפִים.

7. בְּמִסְפַּר רַב מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאָר אַרְצוֹת אֵירוֹפָּא יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּסְפָרָד. מֵהֶם יָשְׁבוּ עַל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ בֵּין סְפָרַד וּבֵין גַּלְיָה. הֵם הָיוּ גִבּוֹרִים אֲמִיצֵי לֵב, וְהַמַּמְלָכָה הֶאֱמִינָה בָהֶם לִשְׁמֹר אֶת הַגְּבוּל לְבַל יִפְרְצוּ שָׁמָּה הָאוֹיְבִים; וּמֵהֶם הָיוּ בַּעֲלֵי אֲחֻזּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲדָמָה.

אֶרֶץ סְפָרַד דּוֹמָה הַרְבֶּה בַּהֲרָרֶיהָ וְאַוִּירָהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וַיַּחְשְׁבוּהָ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הַנּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לֹא יָדְעוּ עוֹד קִנְאָה, וַיִתְהַלְּכוּ עִם הַיְּהוּדִים בְּאַהֲבָה, וַיִּדְרְשׁוּ לִפְעָמִים אֶת הָרַבָּנִים, כִּי יֵלְכוּ תַּחַת כֹּהֲנֵיהֶם לְבָרֵךְ אֶת הַשָּׁדוֹת. אַךְ כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה שָׁם הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית, כֵּן גָּבְרָה הַמַּשְׂטֵמָה לְיִשְׂרָאֵל, וְהַסְּפָרָדִים הֵחֵלּוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים וּלְרָדְפָם. הַרְבֵּה מִיהוּדֵי-סְפָרַד לֹא יָכְלוּ עֲמֹד בְּנִסְּיוֹן וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עַיִן אֶת אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים, אַךְ בַּסֵּתֶר שָׁמְרוּ אֶת חֻקֵּי הַיַּהֲדוּת, חָגְגוּ אֶת חַגֵּי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹסִיפוּ לָבוֹא תָמִיד בְּחֶבְרַת אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. אוּלָם הָיוּ מוּמְרִים אֲשֶׁר, בְּהָפְכָם עֹרֶף לְדַת אֲבוֹתָם, הָיוּ לְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּלְשִׁינוּ עַל אֲחֵיהֶם הַמּוּמְרִים הָאֲנוּסִים, הַנֶּאֱמָנִים בְּלִבָּם לְעַמָּם וְדַת אֲבוֹתָם, וְהַמּוֹשְׁלִים דָּנוּ אוֹתָם בִּסְקִילָה אוֹ מְכָרוּם לַעֲבָדִים. גּוֹרַל הָאֲנוּסִים הָיָה רַע מִגֹּרַל הַיְּהוּדִים: הָאֲנוּסִים הָיוּ תָמִיד חֲשׁוּדִים בְּעֵינֵי הַמֶּמְשָׁלָה, כִּי לִבָּם לֹא נָכוֹן עִם הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית, וְתָמִיד דָּרְשׁוּ מֵהֶם עֵדוּת, כִּי אֵין עוֹד לִבָּם אֶל הַיַּהֲדוּת. תָּמִיד הִשְׁפִּילוּ אוֹתָם וַיְבַזוּם, וּכְכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ הֵם, לְעַנּוֹת אוֹתָם, כֵּן גָּדְלָה שִׂנְאָתָם לֶאֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים וְאַהֲבָתָם לְעַמָּם וְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. הַיְּהוּדִים אָמְנָם סָבְלוּ צָרוֹת רַבּוֹת, אֲבָל לֹא הָיוּ צָרִיכִים לְהִתְחַפֵּשׂ וּלְהִתְכַּחֵשׁ תָמִיד לֵאמֹר, כִּי לֹא הֵמָּה הֵם. וְהָאֲנוּסִים הָיוּ צָרִיכִים תָמִיד לְהִתְחַפֵּשׂ בְּעֵינֵי הַקַּתּוֹלִים כְּקַתּוֹלִים, אַף כִּי בְלִבָּם לֹא הָיוּ אֱמוּנִים לְדָתָם הַחֲדָשָׁה. הַקַּתּוֹלִים בָּזוּ וַיִּלְעֲגוּ לָהֶם, כִּי לֹא חָשְׁבוּ אוֹתָם לְנוֹצְרִים גְּמוּרִים, וְהַיְּהוּדִים רָחֲקוּ מֵעֲלֵיהֶם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּגְדוּ בְעַמָּם וְדָתָם, וְאַף כִּי רַק לְמַרְאֵה-עַיִן.

8. בְּיִחוּד הִרְבָּה הַמֶּלֶךְ עֶרְוִיג לְהָרַע (610 אחב"ש) לַיְּהוּדִים. הוּא צִוָּה כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בִּסְפָרַד יָמִירוּ אֶת דָּתָם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת, וְכָל אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה אֶת מִצְוָתוֹ יָחֳרַם רְכוּשוֹ לְאוֹצַר הַמְּלוּכָה, מֵאָה מַלְקוֹת יַכּוּהוּ בִרְצוּעָה, וְאַחַר יְגֹרַשׁ מֵהָאָרֶץ. ולוּלֵי עָמְדוּ חוֹרֵי הָאָרֶץ לוֹ לְשָׂטָן, כִּי אָז לֹא נִשְׁאַר מֵהַיְּהוּדִים גַּם נֶפֶשׁ אַחַת בְכָל אֶרֶץ סְפָרַד. לַמְרוֹת פְּקֻדַת הַמֶּלֶךְ הָיוּ הֵם לְסִתְרָה עַל הַיְּהוּדִים וַיִּתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם לָשֶׁבֶת בַּאֲחוּזוֹתֵיהֶם.

רַק בְּעִיר רוֹמָא, אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב הָאֲפִיפְיוֹר, רֹאשׁ כְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִים, לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נִרְדָּפִים כְּמוֹ בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת. הָאֲפִיפְיוֹר הֵגִין תָּמִיד עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת תַּלְמִידָיו הַכְּמָרִים הַקַּנָּאִים, אֲשֶׁר הִרְבּוּ לְקַנֵא קִנְאַת דָּתָם יוֹתֵר מֵרַבָּם.

ב. הַיְּהוּדִים בַּעֲרָב.    🔗

9. רַבִּים מִפְּלִיטֵי הַיְּהוּדִים מָצְאוּ מְנוּחָה בְּאֶרֶץ עֲרָב. הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי עֲרָב הָיוּ שׁוֹנִים מְאֹד מֵאֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל וּבָבֶל בְמִנְהָגֵיהֶם וּבְמִדּוֹתֵיהֶם. דַּעַת הַתּוֹרָה לֹא נִפְרְצָה בֵינֵיהֶם וּבְכָל דַרְכֵי חַיֵיהֶם דּוֹמִים הָיוּ לָעַרְבִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עִמָּהֶם. בִּלְשוֹן עַרְבִית דִבְּרוּ, שִׁירֵי הָעַרְבִים הָיוּ בְפִיהֶם וּבְמִנְהָגֵי הָעַרְבִים הֶחֱזִיקוּ, וּכְמוֹהֶם הָיוּ גִבּוֹרֵי כֹחַ וְאֹהֲבֵי מִלְחָמָה, וְרַק בֶּאֱמוּנָתָם וּבְגִזְעָם נִבְדְּלוּ מֵהֶם: אֵלֶה הֶאֱמִינוּ בְּאֵל אֶחָד וְאֵלֶּה – בֶּאֱלִילִים רַבִּים; אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וְאֵלֶה חָשְׁבוּ אֶת עַצְמָם לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם. גַּם שָׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת בִּזְהִירוּת רַבָּה וַיָּצוּמוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבִתְפִלָּתָם הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם יְרוּשָׁלָיְמָה. עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים יָשְׁבוּ בְטִירוֹת נִשְׂגָּבוֹת מוּקָפוֹת עֲצֵי תְמָרִים, וּשְׂדוֹת בָּר וּפִרְחֵי חֶמֶד, כִּי לָאָרֶץ הַהִיא הֶעֱנִיקָה הַטֶּבַע מִטּוּבָהּ בְּיָד רְחָבָה. לִפְעָמִים הִתְחַתְּנוּ עִם הָעַרְבִים וַיִתְעָרְבוּ בָהֶם.

הָעַרְבִים הֶאֱמִינוּ, כִּי הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לָהֶם בְּעִיר מֶקָּה נִבְנֶה בְּיַד יִשְׁמָעֵאל: הוּא בְעַצְמוֹ נָשָׂא אֶת כָּל אַבְנֵי הַבִּנְיָן לַהֵיכַל הַהוּא, וְעִקְבוֹת פַּעֲמֵי אִישׁ, הַנִּרְאִים שָׁם עַל הֶָאֶבֶן הַשְּׁחוֹרָה, עִקְּבוֹת אַבְרָהָם הֵן, אֲשֶׁר בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת בְּנוֹ בַּמִּדְבָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי עַל יְדֵי הַסִּפּוּרִים, אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָהֶם הַיְּהוּדִים מִמַּה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, הִמְצִיאוּ לָהֶם הָעַרְבִים אֶת הַהַגָּדוֹת הָאֵלֶּה.

וְכֹה נִמְשַׁךְ לִבָּם אַחַר הַיְּהוּדִים וְתוֹרָתָם עַד כִּי גַם מֶלֶךְ הָעַרְבִים אֲבִי-כַּרִיב הִתְיָהֵד וְעוֹד עַרְבִים רַבִּים עִמּוֹ. אָמְנָם יְמֵי מַלְכוּת הַגֵּרִים הָעַרְבִים לֹא אָרְכוּ, כִּי אִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּבִימֵי יוֹסֵף בֶּן אֲבִי-כַּרִיב חָדְלָה מֵהֶם הַמְּלוּכָה, כִּי יוֹסֵף קִנֵּא מְאֹד לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי מַלְכֵי בִּיצַנְץ עוֹשִׂים רָעָה עִם הַיְּהוּדִים, חָרָה לוֹ מְאֹד וַיִּגְמֹל לַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בַעֲרָב, בַּמִּדָּה, אֲשֶׁר מָדְדוּ הֵם לַיְּהוּדִים, הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם. אָז עָלָה מֶלֶךְ כּוּשׁ הַנּוֹצְרִי עַל יוֹסֵף לַמִּלְחָמָה, וְחֵיל הָעַרְבִים הַמְעַט לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד חֵיל מֶלֶךְ כּוּשׁ הָעֲצוּמִים וַיִּנָּגְפוּ הָעַרְבִים. וְכַאֲשֶׁר רָאָה יוֹסֵף, כִּי עוֹד מְעַט וְיִפֹּל גַּם הוּא בַּשְּׁבִי, וַיִּתְנַפֵּל עִם סוּסוֹ מֵרֹאשׁ הַר זָקוּף הַיָּמָּה וַיָּמֹת. וַיִּירְשׁוּ הַכּוּשִׁים אֶת הָאָרֶץ הַהִיא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל גָּלוּ מִשָּׁם לְיַתְרִיב אֲשֶׁר בַּעֲרַב הַצְפוֹנִית, הִיא הָעִיר מֶדִינָא, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם הָיְתָה לָהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה וּבָתֵּי-מִדְרָשׁ לְחַכְמֵי-הַתּוֹרָה.

10. מְשׁוֹרְרִים רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָּמו בָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר שָׁרוּ אֶת שִׁירֵיהֶם בִּשְׂפַת עֲרָב. בְּיִחוּד נוֹדַע לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה הַמְשׁוֹרֵר שְׁמוּאֵל בֶּן-עֲדָיָה, אֲשֶׁר הָיָה לְמוֹפֵת לֹא רַק בְּשִׁירָתוֹ, כִּי אִם גַּם בֶּנֶאֱמָנוּתוֹ עַד כִּי הָיָה לְמָשָׁל בְּפִי הָעַרְבִים: “נֶאֱמָן כִּשְׁמוּאֵל”.

בַּיְָמִים הָהֵם הָיָה אֶחָד מִמְּשׁוֹרְרֵי עֲרָב, אַמְרוּ-אַלְקִישׁ שְׁמוֹ, נִרְדָּף וְנוֹדֵד וְלֹא מָצָא מְנוּחָה, כִּי אוֹיְבָיו בִּקְשׁוּ לְהַכֹּתוֹ נָפֶשׁ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אַמְרוּ-אַלְקִישׁ אֶל אֶחָד מִנְּשִׂיאֵי הָעַרְבִים וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מָעוֹן וּמַחֲסֶה וַיַּעֲנֵהוּ הַנָּשִׂיא לֵאמר: בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת עָבַרְתִּי וְאֶת בְּנֵי לְאֻמִּים שׁוֹנִים גַּרְתִּי וּבְכֻלָּם לֹא מָצָאתִי אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן כִּשְׁמוּאֵל הַיְּהוּדִי וּמָקוֹם בָּטוּחַ כְּטִירָתוֹ הַבְּצוּרָה. אָנֹכִי אֶשְׁלַח אִתְּךָ אִישׁ אֲשֶׁר יוֹרֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ וּבָאתָ אֶל שְׁמוּאֵל וְהִגַּדְתָּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ וְהוּא יְקָרֶבְךָ בְּאַהֲבָה וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ בְּכָבוֹד וּמְנוּחָה. וַיַּעַשׂ אַמְרוּ-אַלְקִישׁ כִּדְבַר הַנָּשִׂיא וַיֵלֶךְ וַיָּבוֹא אֶל טִירַת אַלְבְּלַק, אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב שְׁמוּאֵל. וַיָּשַׁר אַמְרוּ-אַלְקִישׁ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל שִׁיר תְּהִלָּה, כְּמִשְׁפַּט הַמְשׁוֹרְרִים הָעַרְבִים בַּיָּמִים הָהֵם, וַיְקַבְּלֵהוּ שְׁמוּאֵל בְּכָבוֹד וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ יָמִים רַבִּים. וּבְנָסְעוֹ מִשָּׁם הִפְקִיד אַמְרוּ-אַלְקִישׁ בְּיַד שְׁמוּאֵל אֶת נִשְׁקוֹ וּשְׁאָר חֲפֵצָיו הַיְקָרִים.

וְעַרְבִי אֶחָד נוֹכֵל וּמְרַצֵחַ, חָרִית שְׁמוֹ, בָּא עִם אֲנָשָׁיו וְיְָצַר עַל טִירַת אַלְבְּלַק וַיִּדְרֹשׁ מִשְּׁמוּאֵל לָתֶת לוֹ אֶת הַנֵּשֶׁק, אֲשֶׁר הִפְקִיד אַמְרוּ-אַלְקִישׁ בְּיָדוֹ. וְלֹא אָבָה שְׁמוּאֵל לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצוֹ. וְהַמֵּינֶקֶת אֲשֶׁר בְּבֵית שְׁמוּאֵל, בְּנָשְׂאָהּ אֶת יֶלֶד אֲדוֹנָהּ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, עָבְרָה עַל יַד הַחוֹמָה, וַיִּתְנַפֵּל חָרִית עָלֶיהָ וַיִּשְׁבְּ אֶת הַיֶּלֶד. וַיִשְׁלַח לְהַגִּיד לִשְׁמוּאֵל, כִּי אִם לֹא יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ וְהֵמִית אֶת בְּנוֹ הַיֶּלֶד לְעֵינָיו. אַךְ שְׁמוּאֵל עָנָה, כִּי הוּא בֶּאֱמוּנָתוֹ יַחֲזִיק וְלֹא יְשַׁקֵּר בָּהּ גַּם אִם יֹאמַר לַהֲרֹג אֶת פְּרִי בִטְנוֹ. וְחָרִית הָרַג אֶת הַיֶּלֶד וַיֵּלַך. וּמִקֵּץ הַיָּמִים הֵשִׁיב שְׁמוּאֵל אֶת חֶפְצֵי אַמְרוּ-אַלְקִישׁ אֶל יוֹרְשָׁיו, כִּי שָׁמַע כִּי מֵת אַמְרוּ-אַלְקִישׁ. הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הֵעִיר אֶת רוּחַ מְשׁוֹרְרֵי הָעַרְבִים לָשִׁיר לִכְבוֹד שְׁמוּאֵל שִׁירֵי תְהִלָּה וּלְשׂוּמוֹ לְמוֹפֵת לְדֹר אַחֲרוֹן.

11. כַּיְּהוּדִים כָּעַרְבִים הָיוּ נֶחֱלָקִים לִשְׁבָטִים, שְׁבָטִים קְטַנִּים, וּבֵינֵיהֶם הָיָה תָמִיד רִיב וּמִלְחָמָה. וְהָיָה כִּי קָם אִישׁ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְרָצַח נֶפֶשׁ מֵהַשֵּׁבֶט הַשֵּׁנִי, וְדָרַשׁ הַשֵּׁבֶט הַשֵּׁנִי אֶת דְּמֵי הַנִּרְצַח מִכָּל שֵׁבֶט הַרוֹצֵחַ, וּמִדַּת הַנְּקָמָה הִשְׁחִיתָה אֶת הַשְּׁבָטִים הָהֵם, וַתִּזְרַע בֵּינֵיהֶם אֵיבָה נִצַּחַת וַתַּפֵּל מֵהֶם חֲלָלִים רַבִּים. לִפְעָמִים כָּרְתוּ שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים בְּרִית עִם שְׁכֵנֵיהֶם הָעַרְבִים לְהִלָּחֵם בַּאֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּרְתוּ בְרִית עִם הָעַרְבִים שָׁגוּ לֵאמֹר, כִּי אַהֲבַת עוֹלָם תִּהְיֶה בֵינָם וּבֵין שְׁכֵנֵיהֶם וְכִי טוֹבִים לָהֶם שְׁכֵנֵיהֶם הָעַרְבִים מֵאֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. אוּלָם מַהֵר נוֹדַע לָהֶם, כִּי שָׁגוּ בְמִשְׁפָּטָם וַיִּתְנַחֲמוּ מְאֹד עַל מַעֲשֵׂיהֶם, אַךְ אָז כְּבָר אֶחֱרוּ הַמּוֹעֵד…

12. בַּחֲצִי הַמֵּאָה הַשִּׁשִּׁית לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי קָם בֵּין הָעַרְבִים נָבִיא וּשְׁמוֹ מַחֲמֶד². הוּא יָדַע מְעַט מִתּוֹרַת יִשְׁרָאֵל וּמִתּוֹרַת הַנּוֹצְרִים, וְהֵבִין כִּי יֵשׁ רַק אֵל אֶחָד בָּאָרֶץ וְאֶת הַדַּעַת הַזֹאת בִּקֵּשׁ לְהָפִיץ בְּתוֹךְ בְּנֵי עַמּוֹ, וְיַחַד עִם זֶה הוֹרָה לָהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים רַבִּים, אֲשֶׁר הָיוּ מַתְאִימִים עִם תְּכוּנַת הָעַרְבִים וּמִנְהָגֵיהֶם מִקֶּדֶם. בְּרוּחַ כַּבִּיר וְלֵב אַמִּיץ, יַחַד עִם מִרְמָה וַחֲנוּפָה, הִטָּה מַחֲמֶד אֵלָיו אֶת לֵב הָעַרְבִים לְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתו.

בָּרִאשׁוֹנָה הֵאִיר מַחֲמֶד פָּנִים גַּם אֶל הַיְּהוּדִים, בְּאָמְרֹו לִמְשׁךְ גַּם אוֹתָם לְתוֹרָתוֹ: הֶחֱנִיף לָהֶם, וַיְצַו לְתַלְמִידָיו לָצוּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים, וַיִּקְרָא לַצּוֹם “עִשּׂוּרָא”. אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַיְּהוּדִים לֹא יֹאבוּ לְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתוֹ וְעוֹד יִשְׂחֲקוּ וְיִלְעֲגוּ לוֹ, וַיְִקְצֹף עֲלֵיהֶם מַחֲמֶד מְאֹד וּבִלְשׁוֹן אֶפְעֶה עוֹרֵר בְּלֵב שׁוֹמְעֵי תוֹרָתוֹ שִׂנְאָה עַזָּה “לְעַם הַסֵּפֶר”³. הוּא אָמַר כִּי בְתוֹרַת מֹשֶׁה הָיָה כָתוּב “וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בְּמַחֲמֶד” וְאַךְ הַיְּהוּדִים בְּזָדוֹן שִׁבְּשוּ אֶת הַכָּתוּב וַיִּכְתְּבוּ “וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד”⁴. וְכַאֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ אֵלָיו רַבִּים מֵהָעַרְבִים נִלְחַם מַחֲמֶד עִם שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים וַיְַהֲרֹג מֵהֶם רָב וְרַבִּים הִגְלָה מֵאֶרֶץ מוֹשָׁבָם. וּמַחֲמֶד לָקַח בַּשְּׂבִי נַעֲרָה אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל וַיִקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ מְאֹד, כִּי יָפָה הָיְתָה וְטוֹבַת שֵׂכֶל, וְגַם הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ אוֹתוֹת אַהֲבָה וְרָצוֹן, אַךְ בְּקִרְבָּהּ שָׂנְאָה אֶת הַנָּבִיא הֶעָרִיץ הַזֶּה. וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּשֶׂם הָאִשָּׁה רַעַל בְּמַאֲכַל מַחֲמֶד וַיִּטְעַם מַחֲמֶד מְעַט מֵהַמַּאֲכָל וַיַּכֵּר כִּי רַעַל בּוֹ. וַיִּשְׁאַל אֶת הָאִשָּׁה לָמָה עָשְׂתָה זֹאת. וְהָאִשָּׁה לֹא חַתָּה וַתֹאמֶר אֵלָיו: אֶת אַחַי בְּנֵי עַמִי הָרַגְתָּ וְדִכִּיתָ, וָאֹמַר אֶל לִבִּי: הָבָה, אֲבַעֵר אוֹתְךָ מִן הָאָרֶץ וְרָוַח לָנוּ. וַיַּהֲרֹג מַחֲמֶד אֶת הָאִשָּׁה, אַךְ הָרַעַל הַמְעַט אֲשֶׁר הֵבִיא אֶל קִרְבּוֹ הֵסֵב לוֹ תַחֲלוּאִים לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

13. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים אַחֲרֵי-מוֹת מַחֲמֶד* *(562 לחב"ש) וְתוֹרָתוֹ נִתְפַּשְּׁטָה מְהֵרָה בֵּין כָּל שִׁבְטֵי הָעַרְבִים. תַּלְמִידָיו הָלְכוּ בַחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וַיִּקְרְאוּ: “אֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אֱלוֹהָּ, ומַחֲמֶד הוּא נְבִיאוֹ”, וַיַּעַבְרוּ כַסוּפָה אֲרָצוֹת רַבּוֹת וַיִּכְבְּשׁוּן, וְגַם אֶת סוּרְיָא וּפַלֶשְׂתִּינָה בְּתוֹכָן, וּלְפִי הַנִּרְאֶה גַם הַיְּהוּדִים, הַנֶּאֱנָקִים תַּחַת יַד מוֹשְׁלֵי בִּיצַנְץ הֶעָרִיצִים, עָזְרוּ אֶת הָעַרְבִים בְּמִלְחַמְתָּם. אָמְנָם הַכַּלִיף (הַמּוֹשֵׁל) אוֹמָר, אֲשֶׁר קִנֵּא מְאֹד לְדַת מַחֲמֶד הִבְדִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל לְרָעָה, וַיְָשֶׂם עֲלֵיהֶם מַס כָּבֵד וַיַשְׁפִּילֵם בְּחֻקֵּי רֶשַׁע. אוּלָם הַמּוֹשְׁלִים הַמַּחֲמֶדִּים הַבָּאִים אַחֲרָיו חָדְלוּ מִקִּנְאָה, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה הָרְוָחָה. כַּאֲשֶׁר כִּבֵּשׁ אוֹמָר אֶת אֶרֶץ בָּבֶל (568 לחב"ש) נָתַן לַיְּהוּדִים זְכֻיוֹת אֲחָדוֹת וַהֲנָחוֹת. וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ בּוּסְתַּנָּאִי.

14. עַל דְּבַר הָאִישׁ הַזֶּה תְּסַפֵּר הַהַגָּדָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶה: מֶלֶךְ אֶחָד הִשְׁמִיד אֶת כָּל זֶרַע רֹאשׁ הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר בְּבָבֶל, וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, מִלְּבַד אֵשֶׁת חֲנִינָאִי, רֹאשׁ הַגּוֹלָה הַמְוּמָת, וְגַם אוֹתָהּ בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג. וַיְהִי בַּלַיְלָה, וַיַּחֲלֹם הַמֶּלֶךְ, וְהִנֵּה רוּחַ מַשְׁחִית עָבְרָה עָלָיו לִכְרוֹת אֶת כָּל עֲצֵי גִּנַּת הַבִּיתָן, אֲשֶׁר לוֹ. וַיִּקַּח קַרְדֹּם בְּיָדוֹ וַיַּפֵּל אֶת הָעֵצִים הַיָּפִים וְהָרַעֲנַנִים אִישׁ אַחַר רֵעֵהוּ. אוּלָם כַּאֲשֶׁר אָמַר לִכְרוֹת אֶת הַנֵּצֶר הָאַחֲרוֹן וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן, יָפֶה וְנוֹרָא, נִּצָב לִקְרָאתוֹ וַיִּקְרָא: הוֹי, אַבִּיר לֵב! לָמָה הִשְׁחַתָּ אֶת הַגָּן, אֲשֶׁר נָטַעְתִּי אָנִי בְּעָמָל רָב? וַיַךְ הַזָּקֵן בַּקַּרְדֹם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ בְּרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וַיִּפְצָעֵהוּ. וַיִּיקַץ הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָא תָּו דָּם עַל מִצְחוֹ וַיֶּחֱרַד מְאֹד. וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת אֶחָד מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים לִפְתָּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ. וַיּאֹמֶר לוֹ הֶחָכָם: עֲצֵי הַגָּן אֲשֶׁר כָּרַתָּ הֵם זֶרַע רֹאשׁ הַגּוֹלָה הַמּוּמָתִים וְהַנֵּצֶר הָאַחֲרוֹן הוּא אֵשֶׁת רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֲשֶׁר גַּם אוֹתָהּ אָמַרְתָּ לַהֲרֹג, וְהַזָּקֵן הוּא דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּא לִדְרֹשׁ מִמְּךָ נִקְמַת זַרְעוֹ, כִּי רָאשֵׁי הַגּוֹלָה מִבֵּית דָּוִד הֵם. וַיִּירָא הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיִּתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַיֵט חֶסֶד לְאַלְמָנַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרְאוּ אֶת שְׁמוֹ בּוּסְתַּנָאִי עַל שֵׁם הַבִּיתָן אֲשֶׁר רָאָה הַמֶּלֶךְ בַּחֲלוֹם.

כַּאֲשֶׁר גָּדַל בּוּסְתַּנָאִי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּיטַב בְּעֵינָיו וַיִּשְׁתַּעֲשַׁע עִמּוֹ בְּשִׂיחָה אֲרוּכָה וּזְבוּב בָּא וַיֵּשֶׁב עַל פְּנֵי הַנַּעַר וַיעֲקְּצֵהוּ עַד שְׁפָךְ דָּם, וּבוּסְתַּנָאִי עָמַד בְּלִי נוֹעַ כְּפֶסֶל שַׁיִשׁ וְלֹא הִבְרִיחַ אֶת הַזְּבוּב. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ: מַדּוּעַ לֹא תַבְרִיחַ אֶת הַזְּבוּב? וַיַּעַן הַנַּעַר וַיְֹאמַר: מֵעֵת אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מִגְּדֻלָּתֵנוּ וְחֻיַּבְנוּ לַעֲמֹד בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ וְשָׂרִים, קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לַעֲמֹד בְּהַכְנָעָה לִפְנֵי הַמּוֹשְׁלִים הָאַדִּירִים וּלְבִלְתִּי הָרִים בִּפְנֵיהֶם יָד. וַיִּמְצָא הַנַּעַר חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה תַּחַת אָבִיו וְטַבַּעַת נָתַן לוֹ עִם חוֹתָם, כִּי יַחְתֹּם בּוֹ אֶת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם תֹּקֶף כִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ. מֵהָעֵת הַהִיא וָמַעְלָה הָיָה חָקוּק זְבוּב בְּחוֹתַם רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְזֵכֶר הַמִּקְרֶה הַהוּא, אֲשֶׁר קָרָה לְבוּסְתַּנָאִי.

ג. הַגְּאוֹנִים וְרָאשֵׁי הַגּוֹלָה.    🔗

15. בְּבָבֶל מָלַךְ אָז* הַכַּלִּיף עַלִּי, הוּא*(586 אחב"ש) חֲתַן מַחֲמֶד, אֲשֶׁר הָיָה גִבּוֹר וְחָכָם. שׂוֹנְאִים רַבִּים הָיוּ לוֹ אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ תָמִיד אֶת נַפְשׁוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי הַיְּהוּדִים נֶאֱמָנִים בִּבְרִיתוֹ וַיְֵט לָהֶם חָסֶד. הוּא הֵרִים אֶת מִשְׂרַת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לְמִשְׂרָה גְבוֹהָה וְרָמָה בַּמַּלְכוּת, כִּמְעַט כְּמִשְׂרַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה, וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה קָרְאוּ לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֲשֶׁר בְּסוּרָא בְּשֵׁם “גָּאוֹן”.

רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַמּוֹשְׁלִים הַמַּחֲמֶדִים. עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה לִגְבוֹת אֶת הַמַּסִּים וּלְפַקֵּחַ כִּי יַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם לְאֶרֶץ מְגוּרָם, וּבְיָדָם הָיָה לִרְדוֹת בָּעָם עַל יְדֵי עַבְדֵיהֶם, בְּעֵת שֶׁהָיָה נָחוּץ לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַמֶּמְשָׁלָה. וְהַגָּאוֹן הָיָה אַב-הָעָם: לְתוֹרָתוֹ דָּרְשׁוּ מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ. אֵלָיו הִתְאַסְּפוּ הַתַּלְמִידִים לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְהוּא בְּסוֹד חֲבֵרָיו תִּקֵּן תַּקָּנוֹת וּפָסַק אֶת הַדִּינִים. הַקְּהִלּוֹת הָרְחוֹקוֹת שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת שְׁאֵלוֹתֵיהֶן בִּכְתָב, וְהַגָּאוֹן עָנָה לָהֶם גַּם כֵּן בִּכְתָב.

16. שְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת הָיוּ בְּבָבֶל: אַחַת בְּסוּרָא וְהַשֵּׁנִית בְּפוּמְבַּדִּיתָא. רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא הָיָה גָדוֹל בְּמַעֲלָה מֵרֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא, יַעַן כִּי יְשִׁיבַת סוּרָא, הַנּוֹסְדָה עַל יְדֵי רַב, הָיְתָה נִכְבָּדָה בְּעֵינֵי הָעָם מִישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא, וְעַל כֵּן רַק רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, נִקְרָא בְּשֵׁם “גָּאוֹן”. מִשְׂרַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה בָּא בִירוּשָׁה מֵאָב לְבֵן מִימֵי בוּסְתַּנָּאִי. וּבְכָל זֹאת הָיוּ רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא, בָּאִים לְמַלֵּא אֶת יְדֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה לַהֲקִימוֹ עַל מִשְׂרָתוֹ. מִנְהָגָם הָיָה לִקְבוֹעַ אֶת יוֹם הַמִּלּוּאִים בְּיּוֹם הַחֲמִישִׁי בַּשַׁבָּת. אָז הָיוּ מִתְקַבְּצִים כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְעִיר סוּרָא לְהֵיכָל גָּדוֹל וּמְקֻשָּׁט. שָׁם עָמְדוּ כִסְאוֹת לְכָל הַקְּרוּאִים הַנִּכְבָּדִים וְכִסֵּא כָבוֹד לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, וּשְׁנֵי כִסְאוֹת לִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת. כַּאֲשֶׁר יָשַַׁב רֹאשׁ הַגּוֹלָה עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, דִּבֵּר אֵלָיו הַגָּאוֹן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, דִּבְרֵי כְבוּשִׁים, לְבַל יָרוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וְיֵדַע, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ, עֲבֹודַת הָעָם מוּטֶלֶת עָלָיו, וּמִשָּׁם הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת סוֹמְכִים שָׁם יְדֵיהֶם עָלָיו וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ, וְאָז תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת וְשׁוֹפָר, וְהַקָּהָל קוֹרֵא פֶּה אֶחָד: יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַנָּשִׂיא (פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי) רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְעוֹלָם! הוּא נְשִׂיאֵנוּ, הוּא רֹאשׁ הַגּוֹלָה, גֹּלַת יִשְׂרָאֵל! וְאַחַר יְלַוּוּ אוֹתוֹ לְבֵיתֹו בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְלִפְנֵי בֵיתוֹ יַחְזְרוּ וְיִתְקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת. וּבְעֶרֶב הַשַּׁבָּת שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלוּאִים הָיוּ בוֹנִים לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה מִגְדָּל (בָּמָה) וַיְכַסּוּהוּ בְּשֵׁשׁ וְרִקְמָה. וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הָיוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת וְנִכְבַּדֵּי הָעָם בָּאִים לְלַוֹּת אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא הוֹלֵךְ לפְנֵיהֶם כְּמִנְהַג הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים בַּמַּלְכוּת הַהִיא. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה עוֹבֵר חַזָּן מְזַמֵּר נָעִים עִם לַהֲקַת מְשׁוֹרְרִים וַיְזַמְּרוּ תְּפִלַּת הַיּוֹם וּמִזְמוֹרֵי תְהִלִּים מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. וּבְהַגִּיעַ זְמַן הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה, רֹאשׁ הַגּוֹלָה יוֹצֵא מֵהַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָיָה מִסְתַּתֵּר בּוֹ עַד הֵנָּה, וְעוֹלֶה עַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל, וְקָם כָּל הָעָם מִפָּנָיו. אָז יֵצֵא הַגָּאוֹן מִסּוּרָא וְעָלָה עַל הַבָּמָה וְכָרַע לִפְנֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְקָם וְיָשַׁב מִימִינוֹ; וְיָצָא רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא וְכָרַע לִפְנֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְיָשַׁב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְכָל הָעָם עוֹמְדִים עַד שֶׁיֵשְׁבוּ שְׁלָשְׁתָּם. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה, חַזָּן הַכְּנֶסֶת מַעֲלֶה אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה אֶל רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְהוּא קוֹרֵא בָהּ הַפַּרְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹם כֹּהֵן. אַחֲרֵי כֵן הַנָּשִׂיא פּוֹתֵחַ וְדוֹרֵשׁ בַּהֲלָכָה וְאַגָּדָה, וְאִם אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ לִדְרֹשׁ, הַגָּאוֹן מִסּוּרָא דּוֹרֵשׁ בִּשְׁמוֹ. וּבִתְפִלַּת קַדִּישׁ שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה יֹאמְרוּ: "בְּחַיֵּיכוּן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי פְּלֹנִי בֶן פְּלנִי נְשִׂיאֵנוּ, רֹאשׁ גּוֹלַת יִשְׂרָאֵל. אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הָיוּ גְדוֹלֵי הָעָם וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה סוֹעֲדִים אֶצְלוֹ. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּשַׁבַּת פַּרְשַׁת “לֶךְ לְךָ” הָיוּ גְדוֹלֵי הָעָם בָּאִים אֶל רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְחַלֵּק לוֹ כָּבוֹד. לְכַלְכָּלַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיָה הָעָם מְשַׁלֵּם מַס כִּשְׁבַע מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב וְלפְעָמִים עוֹד יוֹתֵר. בָּעִיר הָיָה רֹאשׁ הַגּוֹלָה עוֹבֵר בְמֶרְכָּבָה כְבוּדָה וְאַנְשֵׁי חַיִל רָצִים לְפָנָיו, כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי שָׂרֵי הַמְּלוּכָה.

17. אָמְנָם יָפֶה הָיָה אָז לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי עוֹד לֹא אָבְדָה מֶמְשַׁלְתָּם כָּלָה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם עוֹד צֵל מֶמְשָׁלָה בְּתוֹר רֹאשׁ הַגּוֹלָה. אוּלָם לֹא תָמִיד הָיְתָה טוֹבַת הָעָם לְעֵינֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה. רַבִּים בָּהֶם בִּקְשׁוּ לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָעָם וַיָּבוֹאוּ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי הַיְשִׁיבוֹת, וּבַשֹּׁחַד הִטּוּ אֶת לֵב הַמַּלְכוּת לְהָקִים גְּאוֹנִים כְּחֶפְצָם. גַּם בֵּין רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא הָיוּ תָמִיד סִכְסוּכִים; אַךְ עַל פִּי הָרוֹב הָיוּ הֵם בְּעַצְמָם בָּאִים לִידֵי פְשָׁרָה וְלֹא הִתְבַּזוּ בְרִיבוֹתֵיהֶם נֶגֶד הָעָם. אֲבָל אִם הִתְלַקַּח הָרִיב בֵּין רֹאשׁ הַגּוֹלָה וּבֵין רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, אָז הָיָה רֹאשׁ הַגּוֹלָה מְשַׁחֵד אֶת הַמַּלְכוּת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַשָּׁלְטָן אֲשֶׁר לוֹ לְדַּכֵּא אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, אֲשֶׁר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהֵקִים שַׁעֲרוּרִיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיְשִׂימֵם לְבוּז בְּעֵינֵי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאֶחָד מֵאַחֲרוֹנֵי הַגְּאוֹנִים, רַב שְׁרִירָא, הִתְאוֹנֵן עַל רָאשֵׁי הַגּוֹלָה הֶעָרִיצִים לֵאמֹר: “רָאשֵׁי הַגּוֹלָה הָיוּ קוֹנִים מִשְׂרָתָם בְּדָמִים יְקָרִים וַיְצַעֲרוּ אֶת הַחֲכָמִים מְאֹד, וַיִּלְחֲצוּ אוֹתָם. וְאָמְנָם גַּם אֲבוֹתַי מִגֶּזַע הַנְּשִׂיאִים הֵמָּה, אַךְ הֵם כְּבָר עָזְבוּ אֶת דַּרְכָּם הָרָעָה וַיָּבוֹאוּ בְּסוֹד הַחֲכָמִים וַיִּהְיוּ עֲנָוִים וְשִׁפְלֵי-רוּחַ”.

18. עֲבוֹדַת שְׁתֵּי הַיְשִׁיבוֹת הָיְתָה לְהָפִיץ תּוֹרַת הַתַּלְמוּד בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁסִּפְרֵי הַתַּלְמוּד כְּבָר נֶעֶרְכוּ וְנִכְתְּבוּ, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְמֹד הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד מִתּוֹכָם; אֲבָל בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַסְּפָרִים הָהֵם יְקָרִים מְאֹד, כִּי עָמָל רַב הָיָה לַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אֶת כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמּוד. וְגַם בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ סִפְרֵי הַתַּלְמוּד מְצוּיִם הָיוּ דְבָרָיו לָרַבִּים כְּסֵפֶר הֶחָתוּם, כִּי לֹא יָדְעוּ אֶת סִגְנוֹן לְשׁוֹנוֹ, וְגַם אֵלֶּה אֲשֶׁר יָדְעוּ סִגְנוֹן לְשׁוֹנוֹ לֹא יָדְעוּ אֶת דַּרְכֵי הַהוֹרָאָה אֵיךְ לְהוֹרוֹת מִתּוֹכוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. לָכֵן שָׂמוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁל סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא לִבָּם לְהָעִיר אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יִשְׁתַּדְּלוּ בְכָל כֹּחָם לְהַרְבּוֹת אֶצְלָם דַּעַת הַתּוֹרָה. וַיָּבוֹאוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם כָּל הַלּוֹמְדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת וַיְסַדְּרוּ לָהֶם אֶת דַּרְכֵי הַלִּמּוּדִים, בְּאֵיזֶה סֵפֶר מִסִּפְרֵי הַתַּלְמוּד (מַסֶּכֶת) יִבְחֲרוּ לְלַמֵּד בּוֹ אֶת הַתַּלְמִידִים, וַיִּתְמְכוּ בְיַד הַתַּלְמִידִים הָעֲנִיִים בְּשַׁלְּחָם לָהֶם כֶּסֶף מִקֻּפַּת הַיְשִׁיבָה. וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְקַשּׁוּ בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד וְלֹא הֱבִינוּם כָּרָאוּי פֵּרְשׁוּ הַגְּאוֹנִים לָהֶם וַיְבָאֲרוּם, וַיִּקְבְּעוּ אֶת הַהֲלָכָה לְהוֹרוֹת עַל פִּיהָ.

בְּחָדְשֵׁי אֲדר וֶאֱלוּל הָיוּ הַחֲכָמִים מִתְאַסְּפִים וּבָאִים לְעִיר מוֹשַׁב הַגָּאוֹן לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי הַשָּׁנָה. וְאָז בְּמוֹשַב כֻּלָּם בֵּרַרוּ אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַחֲמוּרוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁאֲלוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. עַל יְדֵי הַסְּדָרִים הָאֵלֶּה וְהַפְּעֻלוֹת הַטּוֹבוֹת הָיָה כְבוֹד רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת גָּדוֹל מְאֹד בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְכָל יִשְרָאֵל קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתַּקָּנוֹת אֲשֶׁר הִתְקִינוּ וְכָל פִּסְקֵיהֶם אֲשֶׁר פָּסָקוּ.

19. נוֹרָא מְאֹד הָיָה מִשְׁפַּט הַגְּאוֹנִים עַל כָּל אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּיהֶם, כִּי הֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל וַיַּכְרִיזוּ עָלָיו, כִּי אָסוּר לֶאֱכֹל מִפִּתּוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִיֵּינוֹ, וְעָקְרוּ מְזוֹנוֹתָיו וְלֹא הִתְפַּלְלוּ עִמּוֹ וְלֹא מָלוּ אֶת בָּנָיו וְלֹא נָתְנוּ לִילָדָיו לִלְמֹד בְּבָתֵי הַמִּדְרָשׁ וְלֹא הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לֹא בַחֲבוּרַת מִצְוָה וְלֹא בַחֲבוּרַת רְשׁוּת, וְלֹא קָבְרוּ אֶת מֵתָם. רוּחַ הָאַכְזְרִיוּת אֲשֶׁר מָשְׁלָה אָז בַּתֵּבֵל בְּכָל כְּנֵסִיּוֹת הַדָּתוֹת לָבְשָׁה בְמִדָּה יְדוּעָה גַם אֶת רָאשֵׁי כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הָעֹנְשִׁים הַקָּשִׁים, הַקְּנָסוֹת, הַנִּדּוּיִים וְהַחֲרָמוֹת בְּוַדְאַי הָיוּ מְמִיתִים אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל וּמְבִיאִים אוֹתָם לִידֵי עַבְדּוּת, לָלֶכֶת אַחֲרֵי מוֹרֵיהֶם בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, מִבְּלִי בַקֵּר אַחֲרֵי פִסְקֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, אִם טוֹבִים הֵם אוֹ רָעִים; אַךְ לְאֹשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַבּוּ בְתוֹכָם חַכְמֵי הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר לֹא הִתְמַנּוּ להְיוֹת לְרָאשֵׁי הָעָם, וְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ גְדוֹלִים בְּחָכְמָתָם גַּם מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִכְתְּרוּ בְּשֵׁם גָּאוֹן. וְהֵם כָּתְבוּ סְפָרִים וַיְלַמְּדוּ אֶת הָעָם שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס כִּי אִם כַּאֲשֶׁר הוֹרֵם רוּחַ יְיָ הַמְפַעֵם בְּקִרְבָּם, מִבְּלִי שׂוּם לֵב כִּי מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם רְצוּיִם בְּעֵינֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת. וּבָזֶה הִצִילוּ אֶת עַמָּם מֵעַבְדּוּת הָרוּחַ. וְרַבִּים נִמְצְאוּ, אֲשֶׁר הִתְלוֹנְנוּ עַל מִנְהָגֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, וּתְלוּנָתָם הָיְתָה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְמִלְחָמָה גְלוּיָה; וְכַאֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה הַמִּלְחָמָה כִּחֲשׁוּ הַמִּתְקוֹמְמִים בְּכָל מָסֹרֶת אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּבָּדְלוּ מִתּוֹךְ קְהַל יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נְסַפֵּר בְּפֵרֶק הַבָּא.

ד. הַפַּיְטָנִים. – הָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד.    🔗

20. תִּשְׁעִים שָׁנָה (590–680) מָלְכוּ בְאַזְיָה הַמַּעֲרָבִית הַכַּלִּיפִים הַמַּחֲמֶדִים מִבֵּית הָאֹמִיַּדִים. הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים נְבוֹנִים, לֹא קִנְאוּ קִנְאַת דָּתָם וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל וּלְהַאֲדִיר אֶת מֶמְשַׁלְתָּם עַל יְדֵי חֻקִּים טוֹבִים. לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה הָרְוָחָה, כִּי יָשְׁבוּ בְצֵל מַלְכֵי הַחֶסֶד הָהֵם בְּכָבוֹד, וְשָׁלוֹם הָיָה בֵינֵיהֶם וּבֵין הָעַרְבִים שְׁכֵנֵיהֶם. מְהֵרָה סִגְּלוּ לָהֶם הַיְהוּדִים אֶת הַשָּׂפָה הָעַרְבִית וַתְּהִי לְשָׂפָה מְדֻבֶּרֶת בְּפִי כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד כִּי הָיוּ הַגְּאוֹנִים רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת צָרִיכִים לְהָשִׁיב בִּשְׂפַת עַרְבִית אֶת תְּשׁוּבוֹתֵיהֶם בְּדִינֵי תוֹרָה. אֲחָדִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמְדוּ אֶת דֶּרֶךְ הַשִּׁירָה הָעַרְבִית וַיְנַסּוּ לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֻּנְתָּהּ בִּשְׂפַת יִשְׂרָאֵל, וַיְָחֵלוּ לִכְתֹב תְּפִלּוֹת וְדִבְרֵי אַגָּדָה בַּחֲרוּזִים בְּסֵדֶר אַלְפָא-בֵּית וְשֵׁמוֹת הַמְחַבְּרִים בְּרָאשֵׁי הַחֲרוּזִים; וְהֵם הַנּוֹדָעִים בְּשֵׁם “פַּיְטָנִים”, כְּלוֹמֵר: מְשׁוֹרְרִים; אַךְ רוּחַ הַשִּׁירָה הָאֲמִתִּית לֹא נָחָה עֲלֵיהֶם, וְדִבְרֵיהֶם עַל פִּי הָרֹב קָשִׁים וְצָרִיכִים פֵּרוּשׁ כְּדִבְרֵי חִידָה. וְלֹא הִגִּיעוּ בְמַעֲלָתָם גַּם לְמַעֲלַת הַתְּפִלּוֹת, שֶׁיָּסְדוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנֶה וְהַתַּלְמוּד, וּמַה גַם לְשִׁירַת הַנְּבִיאִים וּתְפִלּוֹת בֶּן יִשַׁי⁵. עַל פִּיוּטֵי דֹר הַגְּאוֹנִים נוֹסְפוּ עוֹד בִּימֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים פִּיוּטִים רַבִּים, וְכֻלָּם יַחַד נֶאֶסְפוּ לְקוֹבֵץ אֶחָד הַנִּקְרָא “מַחֲזֹר”, וַיְהִי הַמִּנְהָג בְּיִשְׂרָאֵל לִקְרוֹא מִתּוֹכוֹ בִּימֵי הַחַגִּים. וְרַק יְהוּדֵי סְפָרַד מֵאֲנוּ לִקְרֹוא בָּהֶם, כִּי חֵיךְ טוֹעֵם הָיָה לָהֶם לְהָבִין דַּרְכֵּי הַשִּׁיר וּלְמָאֵס בְּפִטְפּוּטִים מְיֻפִּים בַּחֲרוּזִים. אוּלָם אִם לֹא הוֹעִילוּ הַפִּיוּטִים לְרוֹמֵם אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ לִפְנֵי יוֹצְרָהּ, הוֹעִילוּ מְאֹד לְהָפִיץ אֶת דֵּעוֹת הַיַּהְדוּת וּדְרָשׁוֹת הַחֲכָמִים בַּהֲלָכָה וְאַגָּדָה, אֲשֶׁר הֵמָה הָיוּ יְסוֹד הַפִּיוּטִים.

21. וּבְעֵת אֲשֶׁר בְּבָבֶל יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְכָבוֹד וַיֵּלְכוּ בְּדַרְכֵי תוֹרָתָם בְּלִי מַפְרִיעַ, כִּי הַכַּלִּיפִים לֹא הִתְעָרְבוּ מְאוּמָה בְּעִנְיְנֵי הַקְּהִלּוֹת, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמְדוּ וַיְלַמְּדוּ כָל מַה שֶׁחָפְצוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם רָאשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טוֹבִים בְּעֵינֵיהֶם וְהָרָאשִׁים שָׁפְטוּ אֶת הָעָם לְפִי חֻקֵּי יִשְׂרָאֵל – בָּעֵת הַהִיא הָיָה מַצַּב הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד נוֹרָא מְאֹד⁶, כִּי בִקְשׁוּ מַלְכֵי סְפָרַד וְכֹהֲנֵיהֶם לְהַשְׁמִיד אֶת זֶרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ הַיְהוּדִים הַנֶּחֱלָשִׁים לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וַיָּּבוֹאוּ לְמַרְאֵה-עֵינַיִם בִּבְרִית הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, אַךְ הַקַתּוֹלִים הִרְבּוּ לִרְדֹּף גַּם אֶת הַיְהוּדִים הַמִּתְנַצְרִים וּלְשׂוּמָם לְבוּז. בְּכָל יְמֵי חַגֵּי הַקַּתּוֹלִים וְחַגֵּי הָעִבְרִים הָיוּ הַיְהוּדִים-הַמִּתְנַצְרִים חַיָּבִים לִהְיוֹת תָּמִיד בְּבֵית תְּפִלַּת הַקַּתּוֹלִים מִבְּלִי צֵאת מִשָּׁם אָנֶה וְאָנָה, לְמַעַן יַרְאוּ לַכֹּל, כִּי מְחַלְלִים הֵם אֶת חַגֵּי הַיְּהוּדִים וּמַקְדִּישִׁים אֶת חַגֵּי הַקַּתּוֹלִים. וּבְנָסְעָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הָיוּ חַיָּבִים לְהִתְיַצֵב בִּמְקוֹם בּוֹאָם לִפְנֵי כֹהֲנֵי הַקַּתּוֹלִים וּלְקַבֵּל מֵהֶם תְּעוּדָה בְּשׁוּבָם מִשָּׁם, כִּי בְכָל יְמֵי שִׁבְתָּם בָּעִיר הַהִיא הִתְנַהֲגוּ כְּכָל אֱמוּנֵי הַקַּתּוֹלִים. כֵּן חַיָּבִים הָיוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְנַצְּרִים לָשֵׂאת תָּמִיד עִמָּהֶם גִּלָּיוֹן, אֲשֶׁר עָלָיו כְּתוּבִים הַחֻקִּים הַנְּתוּנִים לָהֶם מֵאֵת הַכֹּהֲנִים וְהַמְּלָכִים הַקַּנָּאִים, לְמַעַן יִזְכְּרוּם תָּמִיד וְלֹא יָמוּשׁוּ מִלִּבָּם רָגַע.

רַע מְאֹד הָיָה לַיְּהוּדִים בִּימֵי מַמְלֶכֶת עֶרְוִיג⁷ וּתְלָאוֹתֵיהֶם עוֹד גָּדְלוּ בִּימֵי מַמְלֶכֶת עֶגִיקַה חֲתַן עֶרְוִיג; כִּי הַצְוֹרֵר הַזֶּה נָטַל מֵהַיְהוּדִים אֶת כָּל מִחְיָתָם וַיִגְּדֹר בַּעֲדָם כָּל דַּרְכֵי הַפַּרְנָסָה, אָסַר עֲלֵיהֶם לִקְנוֹת בָּתִּים וְקַרְקָעֹות וָאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, אָסַר עֲלֵיהֶם לִסְחַר אֶת הַקַּתּוֹלִים וְכָל נַחֲלוֹתֵיהֶם, בָּתֵּיהֶם וּשְׂדוֹתֵיהֶם לָקַח לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וַיְשַׁלֵּם לָהֶם בַּעֲדָם מְחִיר מוּעָט, כְּפִי אֲשֶׁר הֶעֱרִיךְ הוּא. וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד.

22. כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, כִּי צְפוּיִים הֵם לִגְוֹעַ בָּרָעָב מֵחֹסֶר פַּרְנָסָה וַיְָשִׂימוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם, וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל אֲחֵיהֶם יוֹשְׁבֵי אַפְרִיקָא הַצְפוֹנִית, אֲשֶׁר מָצְאוּ מְנוּחָה תַּחַת צֵל מוֹשְׁלֵי הַמַּחֲמֶדִים, כִּי יְנַסּוּ דָבָר אֶל הַכַּלִיף לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לַעֲלוֹת לַמִּלְחָמָה עַל עֶגִיקָא הַצְוֹרֵר וְלָקַחַת תַּחַת מֶמְשַׁלְתוֹ אֶת אֶרֶץ סְפָרַד הַיָּפָה. אַךְ קֶשֶׁר הַיְּהוּדִים נוֹדַע מַהֵר אֶל הַמֶּלֶךְ עֶגִיקָא וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד. וַיְצַו לִמְכֹּר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ לַעֲבָדִים, וְעֹנֶשׁ קָשֶׁה הִטִּיל עַל אֵלֶּה הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר יֹאבוּ לְשַׁחֲרֵר אֶת עַבְדֵיהֶם הָעִבְרִים כִּי לְעוֹלָם בָּהֶם יַעֲבֹדוּ, וְיַלְדֵי הָעִבְרִים מִבְּנֵי שֶׁבַע שָׁנָה וָמָעְלָה יוּקָחוּ מִזְרוֹעוֹת הוֹרֵיהֶם וְנָתְנוּ אוֹתָם עַל יְדֵי הַקַּתּוֹלִים לְגַדְּלָם וּלְחָנְכָם עַל פִּי תוֹרַת הַקַּתּוֹלִים.

23. רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים בַּחֲרָף נֶפֶשׁ נִמְלְטוּ אֶל אַרְצוֹת הַמַּחֲמֶדִים וְשָׁם נִדְבְּרוּ עִם אֲחֵיהֶם, אֲשֶׁר הָיוּ שָָׂרִים וְנִכְבָּדִים בְּעֵינֵי הַכַּלִּיף, וְהַשָּׂרִים הָהֵם הִטּוּ אֶת לֵב הַכַּלִּיף לַעֲלוֹת לַמִּלְחָמָה עַל סְפָרַד; וּבְקַיִץ שְׁנַת 641 בָּא הַגִּבּוֹר הַמַּחְמֶדִי טַרִיק עִם צִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי הָעַרְבִים וַיִּכְבֹּשׁ אֶת אַרְצוֹת סְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל. וּבְכָל מָקוֹם, אַשֶׁר בָּאוּ הָעַרְבִים, קִדְּמוּ הַיְּהוּדִים אוֹתָם בְּשִׂמְחָה וָגִיל וַיָּבוֹאוּ גַם הֵמָּה בְּצִבְאוֹתֵיהֶם. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר כָּבְשׁוּ הָעַרְבִים עִיר מִבְצָר, וְהִפְקִידוּ עָלֶיהָ אֶת הַיְּהוּדִים לִשְׁמֹר עָלֶיהָ וְלִמְשֹׁל בָּהּ. וַיִּהְיוּ הָעִבְרִים לְמוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ, וַיַּעֲשׂוּ חַיִל בְּתוֹרָה וְחָכְמָה.

ה. הַנִּסְתָּרוֹת וְמְשִׁיחֵי הַשֶּׁקֶר.    🔗

24. בִּשְׁנַת 562 עָלוּ הָעַרְבִים לְהַכְנִיעַ גַּם אֶת מַמְלֶכֶת בִּצַּנְץ. וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת אֶרֶץ סוּרְיָא, וַיַּחֲרִיבוּ עָרִים רַבּוֹת, וַיַּשִּׁימוּ בְעָבְרָם גַּם אֶת קְהִלּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַמִּלְחָמוֹת הָהֵן אָרְכוּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה. צָרוֹת רַבּוֹת סָבְלוּ הַיְּהוּדִים מִמּוֹשְׁלֵי בִּצַּנְץ הָאַכְזָרִים וְעַתָּה עוֹד בְָאוּ הָעַרְבִים לְהוֹסִיף עַל צָרוֹתֵיהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צַר לַיְּהוּדִים מְאֹד, הִתְעוֹרְרָה תִקְוַת הַגְּאֻלָּה וַתִּתְחַזֵק בְּקֶרֶב הָאֻמְלָלִים. הָגוּת לִבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּדּוֹר הַהוּא מְתֹאָרָה בְּסֵפֶר “נִסְתָּרוֹת דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי”, אֲשֶׁר מְחַבְּרוֹ הָיָה בֶן הַדּוֹר הַהוּא וְרָאָה אֶת עֱנוּת עַמּוֹ בִּימֵי מִלְחֲמוֹת הָעַרְבִים עִם הַבִּצַּנְתִּים, וּכְדֶרֶךְ הַמְחַבְּרִים בַּיָּמִים הָהֵם, שָׂם אֶת דְּבָרוֹ בְּפִי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים. “הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי” – אוֹמֵר מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַהוּא – “כְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי קֵיסַר אֱדֹם (רוֹמָא) הִתְעַנָּה וְעָמַד בִּתְפִלָּה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לְמַעַן דַּעַת אֵת אֲשֶׁר יִקְרֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וּמָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת. מִיְַד נִגְלוּ לוֹ סִתְרֵי הַקֵּץ וּסְתוּמוֹת, אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים… כֵּיוָן שֶׁרָאָה מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל⁸ שֶׁהִיא בָאָה הִתְחִיל לִבְכּוֹת וְלֵאמֹר: לֹא דַיֵנוּ מַה שֶּׁעָשְׂתָה לָּנוּ מַלְכוּת אֱדוֹם⁹ הָרְשָׁעָה, אֶלָּא אַף מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל קָמָה עָלֵינוּ! מִיַּד נִגְלָה לוֹ מַטַּטְרוֹן¹⁰ שַׂר הַפָּנִים וְאָמַר לוֹ: אַל תִּירָא, בֶּן אָדָם! שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל אֶלָא לְהוֹשִׁיעֲכֶם מִזֹאת הָרְשָׁעָה, וְהוּא מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם נָבִיא כִּרְצוֹנוֹ¹¹ וְיִכְבֹּשׁ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ¹² וּבָאִים הֵם וּמַחֲזִירִים אוֹתָה לְיִשְׂרָאֵל בִּגְדוּלָה¹³, וְאֵיבָה גְדוֹלָה תִּהְיֶה בֵינֵיהֶם וּבֵין בְּנֵי אֱדוֹם… וּבְהָצֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל… מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה לָהֶם בִּכְבוֹדוֹ… וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִצְמַח מִשָּׁם וְיָפִיחַ בְּאַרְמִילַאוּס¹⁴ הָרָשָׁע וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֵק וּמְקַבֵּץ כָּל יִשְׂרָאֵל וְעוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְתֵרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וִירוּשָׁלַיִם חֲדָשָׁה תֵּרֵד בְּנוּיָה וּמְשֻׁכְלֶלֶת מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַרְגָּלִיוֹת, שֶׁמַּבְהִיקוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְהוֹלְכִים כָּל הָאֻמּוֹת לְנֹגַהּ זַרְחָהּ, וְהֵיכָל בָּנוּי יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם … וְיִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים לָבֶטַח אַלְפַּיִם שָׁנָה… וְאָז יֵשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּסֵּא דִין. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בָּלִים, וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה”.

25. בְּדִמְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה שָׁגוּ אָז הַיְּהוּדִים בְּעֵת צָרָתָם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם תִּקְוָה לְהִוָּשַׁע בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל תּוֹעֶה וּמַתְעֶה הָיָה לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ. מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי סוּרְיָא עָמַד אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שָׁרִיני, אֲשֶׁר (בערך 650 אחב"ש) הִתְאַמֵּר, כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ וְהוּא יְגָרֵשׁ אֶת הַמַּחֲמֶדִים מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהֵקִים אֶת מְלוּכַת יִשְׂרָאֵל. רַבִּים מִיִשְׂרָאֵל נִתְעוּ בַּשָּׁוְא לְהַאֲמִין בַּמְשֻׁגָּע הַזֶּה, כִּי מָשִׁיחַ הוּא; וְהַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וַתַּעֲבֹר גַּם עַד אֶרֶץ סְפָרַד, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים שָׁם נוֹאֲלוּ גַם הֵם לְהַאֲמִין בּוֹ, כִּי גַם הֵם הָיוּ צְמֵאִים לִגְאֻלָּה, כִּי עוֹד לֹא נִמְחוּ מִזִכְרוֹנָם יְמֵי הַחֹשֶׁךְ, אֲשֶׁר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם תַּחַת יַד הַקַּתּוֹלִים. רַבִּים מֵהֶם עָזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְקִנְיָנָם וַיְמַהֲרוּ אֶל הַמָּשִׁיחַ הַגּוֹאֵל. גַּם בְּאֶרֶץ בָּבֶל לֹא הוּנַח אָז לַיְּהוּדִים, כִּי אָז הָיָה אוֹמָר הַשֵּׁנִי לְמֶלֶךְ וְהוּא קִנֵּא קִנְאַת דָּתוֹ וַיֹאמֶר לְהָבִיא אֶת הַיְּהוּדִים בִּבְרִית דַּת מַחֲמֶד. וּבַצַּר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי בָבֶל קִווּ גַם הֵם לִגְאֻלָּה. וַיִּתְעוּ רַבִּים לְהַאֲמִין בְּשָׁרִינִי מְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר, כִּי הוּא יִפְדֵּם מִגָּלוּתָם.

26. הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה אָמַר לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל גַּם תּוֹרָה חֲדָשָׁה, כִּי בִטֵּל אֶת הַתְּפִלוֹת הַנְּהוּגוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בִּטֵּל יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, חֹק הַכְּתוּבָה¹⁵, דִּינֵי הַטְּרֵפוֹת, יַיִן נֶסֶךְ וְעוֹד אִסּוּרִים רַבִּים, וְהַמַּאֲמִינִים בִּמְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר הַזֶּה פַָרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְשָׁרִינִי הוּבָא לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְהַכַּלִּיף מָסַר אוֹתוֹ בִּידֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לְשָׁפְטוֹ כִּרְצוֹנָם. לְפִי הַנִּרְאֶה, בֵּעֲרוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹפְטִים הַיְּהוּדִים מִן הָאָרֶץ, וְעַד מְהֵרָה קָמָה מְהוּמַת הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה לִדְמָמָה; וְרַב נַטְרוֹנָאִי, אֲשֶׁר הָיָה גָאוֹן בַּיָּמִים הָהֵם בְּסוּרָא, הִתִּיר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹעִים בְּשׁוּבָם לְדַת יִשְׂרָאֵל.

27. בַּיָּמִים הָהֵם בָּא הַקֵּץ לִגְדוּלַת בֵּית הָאוֹמִיַדִים. גְּדוֹלֵי שָׂרֵי הַמְּלוּכָה מָרְדוּ בַכַּלִּיף מִירוֹאַן הָאַחֲרוֹן לְבֵית הָאוֹמִיַּדִים וּבְרֹאשָׁם אִישׁ חַיִל וּשְׁמוֹ אַבַּס. וַתְּהִי אֶרֶץ בָּבֶל מְלֵאָה שֹׁד וָרֶצָח, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ לְשַׁמָּה וּלְבִזָּה וְאֵימַת הַמָּוֶת הָיְתָה תָּמִיד נֹכַח פְּנֵיהֶם. וְעַל כֵּן בְּקוּם בִּשְׁנַת 677 עוֹד מָשִׁיחַ שֶׁקֶר לְיִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ אַבּוּ-עִיסִי, מָצָא לוֹ מַאֲמִינִים רַבִּים. הוּא הָיָה אִישׁ יוֹדֵעַ תּוֹרָה וְגִבּוֹר מִלְחָמָה. וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו קְהַל מַאֲמִינָיו. וַיִּהְיוּ לְמַחֲנֶה גָדוֹל. וַיֵּלֶךְ אַבּוּ-עִיסִי עִם מַחֲנֵהוּ אֶל אֶרֶץ פָּרַס הַצְפוֹנִית, אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם לְפִי הַגָּדַת הָעָם יוֹשְׁבִים בְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְיָ וַיֹּאמֶר לוֹ: “וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגּוֹי גָּדֹול”, וְהִנָּם, לְפִי דִבְרֵי הַהַגָּדָה, גּוֹי גָּדוֹל וְחָזָק וְעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ¹⁶. וַיִּחַן אַבּוּ-עִיסִי עִם צִבְאוֹתָיו שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּחֶבֶל אֶרֶץ רֳאִי, עַד אֲשֶׁר שָׁלַח הַכַּלִּיף אַלְמַנְזָר אֶת גְּדוּדֵי צִבְאוֹתָיו לְהִלָּחֵם בְּאַבּוּ-עִיסִי, וְאַחֲרֵי מִלְחָמָה כְבֵדָה, אֲשֶׁר בָּהּ הֶרְאָה אַבּוּ-עִיסִי גְּבוּרָה רַבָּה וְאֹמֶץ לֵב נָפַל הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה מוֹת גִּבּוֹרִים, וְחֵילוֹ נָפְצוּ אֶל כָּל רוּחַ. אַבּוּ-עִיסִי אָמַר לָתֵת תּוֹרָה חֲדָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל וַיִּתְנַגֵּד בִּדְבָרִים רַבִּים נֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְכִשְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנָה אַחֲרֵי מוֹתוֹ נִמְצְאוּ בְיִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת אַבּוּ-עִיסִי.

ו. הִתְנַגְּדוּת הַקְּרָאִים.    🔗

28. בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם שָׁנָה אֲשֶׁר נוֹסְדָה הַגְּאוֹנוּת בְּבָבֶל לֹא עָמַד לְיִשְׂרָאֵל אִישׁ גְּדָל דֵּעָה, אֲשֶׁר נוּכַל לֵאמֹר עָלָיו, כִּי עָשָׂה גְדוֹלוֹת בְּעַמּוֹ. כָּל פְּעֻלּוֹת הַגְּאוֹנִים הָיָה רַק לְהָפִיץ בֵּין הָעָם יְדִיעַת הַתַּלְמוּד וּלְחָנְכָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. רַק שְׁנֵי סְפָרִים נִכְבָּדִים נִשְׁאֲרוּ לָנוּ מִזְּמַן הַהוּא: סֵפֶר הַשְּׁאִלְתּוֹת לְרַב אֲחָאִי מִשַּׁבְּחָא וְסֵפֶר הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת לְרַב שִׁמְעוֹן מִקַּיִרָא; אַךְ שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָהֵם לֹא הָיוּ גְּאוֹנִים, כִּי אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים פְּשׁוּטִים, יוֹשְׁבִים בְּאֹהֶל הַתּוֹרָה. וְאָמְנָם גְּדוֹלִים הָיוּ בְּחָכְמָתָם מִגְּאוֹנֵי זְמַנָּם, אַךְ בְּעֵינֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה לֹא מָצְאוּ חֵן, וְעַל כֵּן לֹא נָתַן לָהֶם אֶת מִשְׂרַת הַגְּאוֹנוּת וַיִּתְּנֶנָּה לַאֲנָשִׁים קְטַנִּים וּשְׁפָלִים מֵהֶם בִּמְקוֹם רַב אֲחָאִי נִבְחַר לְגָאוֹן רַב נְטוּרָאִי, אֲשֶׁר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת רַב אֲחָאִי מִלְפָנִים. וַיְַעֲזֹב רַב אֲחָאִי בְּנֶפֶשׁ מָרָה אֶת אֶרֶץ בָּבֶל וַיַּעַל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם כָּתַב אֶת סִפְרוֹ.

29. רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הִתְאוֹנְנוּ בְגָלוּי וּבַסֶּתֶר עַל רָאשֵׁי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר לִפְעָמִים הֵקִימוּ אֶת רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת לֹא בְצֶדֶק וְלֹא בְמִשְׁפָּט, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַחֲכָמִים הָהֵם לֹא כִבְּדוּ אֶת רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת הַמִּתְנַשְּׂאִים בִּזְרֹעַ וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בָּהֶם וּבְתוֹרָתָם. עַל הַגָּאוֹן נַטְרוֹנָאִי נֶאֱמַר, כִּי רַבִּים מִתַּלְמִידָיו עָזְבוּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ, כִּי לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אֶת עֻלּוֹ הַקָּשֶׁה. גַּם מְשִׁיחֵי הַשֶּׁקֶר, אֲשֶׁר הִתְנַגְּדוּ לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הֵפִיחוּ בִלְבַב בְּנֵי דּוֹרָם רוּחַ בִּקֹּרֶת וַיַּחְדְּלוּ רַבִּים מֵהַאֲמִין, שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא מִפִּי הַגְּאוֹנִים הוּא אֱמֶת וָצֶדֶק.

30. וּבְקֶרֶב הָעַרְבִים בַּיָּמִים הָהֵם בָּעֲרָה גַם כֵּן מִלְחֶמֶת הַדֵּעוֹת בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱזִיקוּ רַק בְּמַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַ“קּוֹרָן”, הוּא תוֹרַת מַחֲמֶד, וּבֵין אֵלֶּה, אֲשֶׁר הֶחֱזִיקוּ גַם בַּמִּצְוֹת, אֲשֶׁר לְפִי דִבְרֵיהֶם מְסָרָן מַחֲמֶד נְבִיאָם עַל פֶּה. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים יָדְעוּ אֶת שְׂפַת עֲרָב וַיִּקְרְאוּ בְסִפְרֵיהֶם, נָטָה גַם לִבָּם לְכַחֵשׁ בְּמָסֹרֶת אֲבוֹתֵיהֶם. וּבְיִחוּד מֵאֲנוּ יְהוּדִי עֲרַב לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל הַמִּצְוֹת שֶׁהוֹסִיפוּ הַחֲכָמִים, כִּי רְגִילִים הָיוּ מֵאָז לִחְיוֹת חַיֵּי חֹפֶשׁ וְגַם בְּמִצְוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה לֹא הָיוּ מְדַקְדְקִים, וְתוֹרַת הַתַּלְמוּד וְהַגְּאוֹנִים הָיְתָה זָרָה לְרוּחָם לְגַמְרִי.

31. וּמֶה עָשׂוּ הַגְּאוֹנִים שׁוֹמְרֵי הַדַּת נֶגֶד הַתּוֹעִים? הֵם לֹא יָצְאוּ לְהוֹכִיחַ אֶת אֲמִתּוּת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה בִּדְבָרִים רַבִּים וּבִרְאָיֹות מוֹכִיחוֹת, כִּי אִם קִלְלוּ אֶת מִתְנַגְּדֵיהֶם וַיְַחֲרִימוּם וַיַּרְחִיקוּם מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם לָרַבִּים נוֹרָא הָיָה הַחֵרֶם וּמִיִּרְאָה וָפַחַד הִתְכַּחֲשׁוּ וַיְֹאמְרוּ, כִּי מַאֲמִינִים הֵם בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אַף כִּי בְלִבָּם הָיוּ מְכַחֲשִׁים בָּהּ כְּמִקֶּדֶם. יָמִים רַבִּים הָיְתָה גַחֶלֶת הַכְּפִירָה טְמוּנָה וּמְכֻסָּה בָּאֵפֶר, עַד אֲשֶׁר בָּאָה הָרוּחַ וַתִּפַּח בָּהּ וַתְּהִי לְלַהֶבֶת.

32. בִּשְׁנַת 691 (בְּקָרוב) מֵת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְיוֹרֵשׁ כִּסְאוֹ הָיָה עָנָן בֶּן אָחִיו, אַךְ רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא הִתְנַגְּדוּ לוֹ וַיִּתְנוּ אֶת הַמִּשְׂרָה לַחֲנַנְיָה אֲחִי עָנָן הַצָּעִיר. וַיִחַר לְעָנָן מְאֹד וַיִשְׁתַּדֵּל הוּא וְרֵעָיו בְּכָל כֹּחָם לְהָפֵר אֶת מַעֲשֵׂי הַגְּאוֹנִים וַיְהִי רִיב גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּגַּע הַדָּבָר עַד הַכַּלִּיף אַלְמַנְזָר, וַיְצַו הַכַּלִּיף וַיְָבִיאוּ אֶת עָנָן לְפָנָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַכַּלִּיף מַדּוּעַ יִשְׂטְמוּהוּ הָרַבָּנִים. וַיֹּאמֶר עָנָן: יַעַן כִּי הָרַבָּנִים מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן וְלִבִּי נוֹטֶה לְדַעַת מַחֲמֶד, הָאוֹמֵר כִּי מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה. בָּזֶה אָמַר עָנָן לְהַחֲנִיף לַמֶּלֶךְ וּלְהִתְכַּחֵשׁ לוֹ, כִּי מוֹקִיר הוּא אֶת נְבִיא-הָעַרְבִים. אַךְ הַכַּלִּיף צִוָּה וַיַּאַסְרוּ אֶת עָנָן בְּבוֹר כֶּלֶא וּבְעָמָל רַב הִצְלִיחַ לָצֵאת מִשָּׁם וּבְצֵאתוֹ מִבּוֹר כִּלְאוֹ עָלָה הוּא וְאַנְשֵׁי עֲצָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

33. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָרָה לְעָנָן מְאֹד וַיִּקְרָא: אֵין חֵפֶץ לְיִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה! רַק הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה, תּוֹרַת מֹשֶׁה וְהַנְבִיאִים, הִיא נַחֲלָתֵנוּ וְאֶת הַכָּתוּב שָׁם אֲנַחְנוּ חַיְָבִים לַעֲשׂוֹת. אֲבָל כָּל מַה שֶׁהוֹרוּ הַחֲכָמִים מִימֵי עֶזְרָא עַד עַתָּה אָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹת, כִּי הֵם הוֹסִיפוּ עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וּבַתּוֹרָה הֲלֹא נֶאֱמַר: “לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֵתְכֶם”. וְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּעֵינֵיהֶם לֹא יָשְׁרוּ הַנְהָגוֹת רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת וּפִקּוּדֵיהֶם, הִתְחַבְּרוּ אֵלָיו וַיִּקְרְאוּ אֶת שָׁם חֶבְרָתָם “קְרָאִים” אוֹ “בְנֵי מִקְרָא”. וּלְמִתְנַגְּדֵיהֶם קָרְאוּ בְּשֵׁם “רַבָּנִים”, וְכִמְעַט כָּל חַכְמֵי הַקְּרָאִים הַבָּאִים אַחֲרָיו לֹא נָתְנוּ לִבָּם לְבַקֵּר בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק אֶת תּוֹרַת הָרַבָּנִים, כִּי אִם עַל כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ הָרַבָּנִים “הֵן” אָמְרוּ הֵם “לַאו” וְעַל כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ הָרַבָּנים “לַאו” אָמְרוּ הֵם “הֵן”.

34. אָמְנָם עַד מְהֵרָה נוֹכַח גַּם עָנָן בְּעַצְמוֹ, כִּי אִי אֶפְשַׁר לַיְּהוּדִי לִחְיוֹת רַק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה הַנִּתְּנָה זֶה אַלְפֵי שָׁנָה, בְּעֵת שֶׁתְּנָאֵי הַחַיִּים הָיוּ אֲחֵרִים וְעַתָּה הִשְׁתַּנּוּ שִׁינּוּי גָּדוֹל וְעַל כֵּן קָבַע אֶת הַכְּלָל “חֲפִישׂוּ בְאוֹרַיְתָא שַׁפִּיר” כְּלוֹמֵר: “דִּרְשׁוּ הֵיטֵב בַּתּוֹרָה”, לֵאמֹר: בְּכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ לָכֶם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה, דִּרְשׁוּ בָהּ וְתִמְצְאוּ אֵיךְ לִפְתֹּר עַל יָדָה. הַמִּדָּה הַזֹאת, כְּנוֹדַע, הָיְתָה מִדַּת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד מִימֵי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְכָל חִדּוּשׁוֹ שֶׁל עָנָן הוּא, כִּי לֹא שָׂם לִבּוֹ לִדְרָשַׁת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּדֵּל לִדְרֹשׁ תָּמִיד לְהֶפֶךְ מִמַּה שֶׁדָּרְשׁוּ הֵם.

35. אוּלָם גַּם “הַחִפּוּשׂ” לֹא יָכוֹל לְהַסְפִּיק כָּל צָרְכֵיהֶם הָרוּחְנִיִּים. שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת נִתְחַדְּשׁוּ לָהֶם אֲשֶׁר פִּתְרוֹנָן אִי אֶפְשַׁר הָיָה לִמְצוֹא בַתּוֹרָה גַם בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשׁ. וְאָז עַל אַפָּם וַחֲמָתָם הִצְטָרְכוּ לִפְנוֹת אֶל הַקַּבָּלָה אוֹ, כְּמַה שֶׁקָּרְאוּ לָזֶה הַקְּרָאִים: “סֵבֶל הַיְרֻשָּׁה”, כְּלוֹמֵר: אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַשְּׂנוּאָה לָהֶם וּלְקַבֵּל מִמֶּנָּה אֶת כָּל הַנָּחוּץ לָהֶם, וְאַךְ מִמִּדַּת הַנִּצוּחַ, אֲשֶׁר גָּבְרָה בְּקִרְבָּם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְשַׁנּוֹת כָּל דָּבָר וְלָתֶת לוֹ תְּמוּנָה אַחֶרֶת חֲדָשָׁה וּמוּזָרָה. וְעַל פִּי הָרוֹב הוֹסִיפוּ חוּמְרָא עַל חוּמְרָא עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הַדָּת לְעֹל כָּבֵד הַמְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב וּמַשְׁפִּיל אֶת הָרוּחַ. לְמָשָׁל: לְפִי תוֹרַת עָנָן אֵין אוֹפִים מַצָּה אֶלָא מִקֶּמַח שְׂעוֹרִים, לְמַעַן תִּהְיֶה לֶחֶם עֹנִי מַמֶּשׁ. בְּלֵיל הַשַּׁבָּת קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לָשֶׁבֶת בָּאֲפֵלָה וְאָסְרוּ לָלֶכֶת בְּשַׁבָּת לָשׂוּחַ, אָסְרוּ לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר לִרְפוּאָה בְּשַׁבָּת גַּם לְחוֹלֶה מְסֻכָּן וְעוֹד גְּזֵרוֹת וְחוּמְרוֹת כָּאֵלֶּה לְאֵין מִסְפָּר. עַל פִּי תוֹרַת הַקְּרָאִים הָרְשׁוּת נְתוּנָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ לִדְרֹשׁ בַּתּוֹרָה וּלְהוֹצִיא מִמֶּנָּה דִּינִים כְּחֵפֶץ לִבּוֹ, מִבְּלִי שׂוּם לֵב לֹא לְתוֹרַת הַקַּדְמוֹנִים וְלֹא לְדַעַת הָרַבִּים, וּבָזֶה שָׂמוּ אֶת תּוֹרָתָם לְחוֹמָה פְרוּצָה: כָּל אֶחָד יְבַטֵּל אֶת דִּבְרֵי רֵעֵהוּ וּמִסְפַּר הַקְּרָאִים הָיוּ מִסְפַּר תּוֹרוֹתֵיהֶם. אֶפֶס כַּעֲבוֹר אֵיזֶה זְמַן רָאוּ גַם הֵם, כִּי אִי אֶפְשַׁר לָהֶם לְהִתְקַיֵּם בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ, וַיָּחֵלּוּ גַם הֵם לְכַבֵּד אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵיהֶם הַרִאשׁוֹנִים וּלְהוֹקִיר אֶת הַמִּנְהָגִים, שֶׁכְּבָר נִתְפַּשְׁטוּ בֵּין עֲדָתָם. וְסוֹף כָּל סוֹף עָשׂוּ לָהֶם גַּם הֵם תַּלְמוּד, אַךְ גָּרוּעַ וְשָׁפֵל מִתַּלְמוּד שֶׁל הָרַבָּנִים, כִּי אֵין בּוֹ לֹא חֲרִיפוּת הַשֵּׂכֶל וְלֹא עֵרֶךְ הִסְתּוֹרִי, כִּי אִם נִצּוּחַ וְעַקְשָׁנוּת בִּלְבָד, וְדַרְכָּם זוֹ טִמְטְמָה אֶת לִבָּם וְהֶחֱשִׁיכָה אֶת אוֹר שִׂכְלָם. עַל כֵּן מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא עָמַד מִתוֹכָם אִישׁ גְּדָל דֵּעָה, וּגְדוֹלֵי חַכְמֵיהֶם לֹא הִגִּיעוּ בְמַעֲלָתָם גַּם לְמַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִים שֶׁבְּחַכְמֵי יִשְרָאֵל. וּבְכָל זֹאת אֵין קֵץ לַתְּהִלּוֹת וְלַתִּשְׁבָּחוֹת אֲשֶׁר פִּזְרוּ הַקְּרָאִים לְחַכְמֵיהֶם. כֹּל אֲשֶׁר כָּתַב אֵיזֶה סֵפֶר שֶׁאֵין בּוֹ לֹא רֵיחַ וְלֹא טַעַם נִקְרָא בְפִיהֶם בְּשֵׁם “הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל”, וּלְהֶפֶךְ, אֵין קֵץ לְכָל הַחֲרָפוֹת וְהַזִּלְזוּלִים אֲשֶׁר חֵרְפוּ וְַיגַדְּפוּ אֶת גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְרָאֵל, אֲשֶׁר נָתְנוּ נַפְשָׁם בְּעַד עַמָּם וֵאלֹהֵיהֶם, גַּם אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר גַּם חַכְמֵי הַגּוֹיִם חוֹלְקִים לָהֶם כָּבוֹד וְלֹא נִקּוּ גַם אֶת רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא הִבְדִּילוּ בֵּין מִתְנַגְּדֵיהֶם הַחַיִּים עִמָּהֶם וּבֵין אֵלֶּה שֶׁכְּבָר מֵתוּ – עַל כֻּלָּם שָׁפְכוּ אָלוֹת וּנְאָצוֹת כְּעַל רֵיקִים וּפוֹחְזִים.

36. אָמְנָם גַּם דָּבָר טוֹב נִמְצָא בֶָהֶם, כִּי בְהַחִלָּם לִדְרֹשׁ בַּתּוֹרָה, עָזְבוּ אֶת הַשָּׂפָה הַבְּלוּלָה מֵאֲרַמִּית וְסוּרִית, אֲשֶׁר בָּהּ כָּתְבוּ חַכְמֵי יִשְרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, וַיִּבְחֲרוּ בִּשְׂפַת עֵבֶר. וְהֵם שֶׂעָזְרוּ הַרְבֵּה לְהָרַבָּנִים לָשׂוּם לֵב לִפְשַׁט הַמִּקְרָא. אָמְנָם הַקְּרָאִים בָּעֵת הַהִיא עוֹד לֹא יָדְעוּ בְעַצְמָם אֶת פְּשַׁט הַמִּקְרָא, וְגַם הֵם הָיוּ רַק דַּרְשָׁנִים, אֲבָל מֵאִתָּם הָיְתָה נְסִבָּה שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים הִתְעוֹרְרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לָשׂוּם לֵב לָדַעַת אֶת פְּשַׁט הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁהוּא וּלְהַבְדִּיל הַבְדֵּל גָּמוּר בֵּין הַדְּרַשׁ וּבֵין הַפְּשַׁט. אֲבָל גַּם רָעָה רַבָּה הֵבִיאוּ הַקְּרָאִים לְאַחֲדוּת הָעָם, כִּי עַל יָדָם נִקְרְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִקְרָעִים. וְגַם גָּרְמוּ כִּי בָאוּ הַחֲכָמִים לְהוֹסִיף מִצְוֹת רַבּוֹת, לִגְדֹר בְּעַד אֲחֵיהֶם מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הַקְּרָאִים. כֵּן לָמְדוּ הָרַבָּנִים אֶת דֶּרֶךְ הַקְּרָאִים לְרוֹמֵם וּלְנַשֵּׂא אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּתָאֳרִים נִפְלָאִים, אַף אֶת אֵלֶּה שֶׁחָכְמָתָם הִיא מְעַטָּה מְאֹד.

ז. הַמְבָאֲרִים הַטִּבְעִיִּים וְהַמְקֻבָּלִים.    🔗

37. אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ הָעַרְבִים לְהָפִיץ אֶת תּוֹרַת מַחֲמֶד בָּאָרֶץ, בִּקְשׁוּ לִמְצֹא לָהֶם עוֹד עֲבוֹדָה רוּחֲנִית וַיִּתְּנוּ לִבָּם לְהָבִין אֶת הֲלִיכוֹת כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְאֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע, וְלָבוֹא גַם בְּסוֹד אֱלוֹהַּ לָדַעַת מַה הוּא וְאֵיךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְהַיְּהוּדִים גַּם הֵם הִשְׁתַּתְּפוּ בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת. הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הֵחֵל לְתַרְגֵּם סִפְרֵי חַכְמֵי יָוָן לְעַרְבִית הָיָה הַיְּהוּדִי סַהַל-אַל-טַבַּרִי.

כַּאֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטָה חָכְמַת יָוָן בֵּין הָעַרְבִים, בִּקְשׁוּ חַכְמֵיהֶם לִמְצוֹא פֵשֶׁר בֵּין הָאֱמוּנָה וּבֵין הַדַּעַת, כִּי הֵם לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אַחֵיהֶם הַתְּמִימִים, כִּי רוּחַ הַחֲקִירָה נָחָה עֲלֵיהֶם. אֲבָל אִי אֶפְשַׁר הָיָה לָהֶם לְנַתֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינָם וּבֵין הָאֱמוּנָה, שֶׁהָיְתָה שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם מִיַּלְדוּתָם. לָכֵן אָמְרוּ הַחֲכָמִים לְפָרֵשׁ אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם בְּאוֹפָן שֶׁלֹא יִתְנַגְּדוּ אֶל דַּעַת הַטֶּבַע. וְהָעַרְבִים הַמַּאֲמִינִים רָאוּ כִּי אֵלֶּה כוֹפְרִים בִּדְבָרִים רַבִּים הַנֶּחֱשָׁבִים לָהֶם לְעִקְרֵי הָאֱמוּנָה וַיְִחַר לָהֶם מְאֹד, וְרִיב גָּדוֹל הָיָה בֵּין שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין הַמַּחֲזִיקִים בְּנוֹשָׁנוֹת וּבֵין הַחוֹקְרִים הַמְחַדְּשִׁים.

בְּיִחוּד רַבָּה מְאֹד הַמְּרִיבָה בֵּינֵיהֶם בַּדָּבָר הַזֶּה: הַמַּחֲזִיקִים בְּנוֹשָׁנוֹת אָמְרוּ, כִּי תוֹרַת מַחֲמֶד בְּרִיאָה הִיא שֶׁבָּרָא יְיָ וּמִן הַשָּׁמַיִם הִיא נְתוּנָה, וְהַחוֹקְרִים הַמְחַדְּשִׁים אָמְרוּ: לֹא כִּי יְלוּד אִשָּׁה כָּתַב אוֹתָה וְהִנֶּהָ גַם הִיא מַעֲשֶׂה יְדֵי אָדָם.

38. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בֵּין הַיְּהוּדִים הָיוּ רַבִּים דּוֹרְשִׁים אֶת חָכְמַת הָעַרְבִים הֵחֵלוּ גַם הֵם לְבָאֵר אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לֹא כְּבֵאוּר הַקַּדְמוֹנִים, וַיְֹאמְרוּ כִּי כָל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הָיוּ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי יְיָ לֹא יְשַׁנֶּה אֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע לְעוֹלָם. הָרִאשׁוֹן בֵּין הַבָּאִים לַעֲרוֹת אֶת יְסוֹדֵי הָאֱמוּנָה הָיָה חִוִּי הַכַּלְבִּי, אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת דֵּעוֹתָיו בִּדְבָרִים בְּרוּרִים מִבְּלִי הַסְתֵּר מְאוּמָה. טַעֲנוֹת חִוִּי הִצִיתוּ אֵשׁ קִנְאָה בִּלְבַב שׁוֹמְרֵי הַדָּת וְכָל אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן.

39. אוּלָם רַבִּים הָיוּ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּבוֹאָם לַחְקֹר בְּחֵקֶר אֱלוֹהַּ, לֹא הָלְכוּ בְדֶרֶךְ הַחוֹקְרִים הַטִּבְעִיִּים כִּי אִם בָּחֲרוּ לָהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַסּוֹד. הֵם הִרְגִּישׁוּ כִּי לֹא בַשֵּׂכֶל אֶפְשַׁר לְהָשִׁיב עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר תִּתְעוֹרַרְנָה בְּלֵב הָאָדָם הַחוֹקֵר לְכָל תַּכְלִית; וְעַל כֵּן פָּנוּ אֶל הַדִּמְיוֹן, וְהוּא בָנָה לָהֶם עוֹלָמוֹת וְהֵיכָלוֹת, וַיְָשִׂימוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגוּף גָּדוֹל מְאֹד הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמָיִם בַּהֵיכָל הַשְׁבִיעִי עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל לְאֵין חֵקֶר אֶלֶף אַלְפֵי פְעָמִים כְּגֹדֶל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִתְנַפֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן וְאוֹמֵר: שֵׁב עָלַי… כָּל הַהֵיכָלוֹת מְלֵאִים אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת מַלְאָכִים וְחַיּוֹת בּוֹעֲרוֹת כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. בַּעֲלֵי הַסּוֹד הִשְׁתַּבְּחוּ כִּי יוֹדְעִים הֵם אֶת מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי הָאָדָם וִיכוֹלִים הֵם עַל יְדֵי קַמֵּיעוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם כְּתוּבִים שֵּׁמוֹת הַמַּלְאָכִים, לַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְעוֹד דִּמְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

40. הַגְּאוֹנִים נִלְחֲמוּ בְכָל כֹּחָם נֶגֶד דֵּעוֹת הַחוֹקְרִים הַחָפְשִׁים, וַיְנַדּוּ אוֹתָם וַיַּבְדִילוּם מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ נֶגֶד בַּעֲלֵי הַסּוֹד לֹא הֵעִירוּ מִלְחָמָה, אַף כִּי גַם בְּדִבְרֵי בַעֲלֵי הַסּוֹד הָיוּ דְבָרִים מִתְנַגְּדִים לֶאֱמוּנַת הַיְּהוּדִים. הַטַּעַם לָזֶה, יַעַן כִּי בַעֲלֵי הַסּוֹד הִסְתִּירוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם בִּרְמָזִים, וּמִלְּבַד זֶה בַּעֲלֵי הַסּוֹד “תָּלוּ אֶת עַצְמָם בְּאִילָן גָּדוֹל” בְּאָמְרָם, כִּי מְחַבְּרֵי סִפְרֵיהֶם הָיוּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי, אֲשֶׁר שְׁמָם הַטּוֹב נִזְכָּר לִבְרָכָה בְּפִי כָל יִשְרָאֵל, וּמִי יָעִיז לְהִתְנַגֵּד לְדִבְרֵי גְדוֹלֵי הָאֻמָּה הָהֵם? וּבַעֲלֵי הַסּוֹד גָּבְרוּ עַד כִּי נִבְחֲרוּ מֵהֶם גַּם לְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, אַף שֶׁהָיְתָה יְדִיעָתָם בַּתּוֹרָה מְעַטָּה מְאֹד.

41. בִּישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא נִתְמַנָּה לְרֹאשׁ הַגָּאוֹן רַב יוֹסֵף, אִישׁ שֶׁהוֹדֶה בְעַצְמוֹ כִּי שָׁכַח אֶת תַּלְמוּדוֹ שֶׁלָּמַד בְּיַלְדוּתוֹ, וְרַק מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נוֹדַע לְבַעַל סוֹד זָכָה לִגְדוּלָה. וַיְהִי הַיּוֹם וְרַב יוֹסֵף יָשַׁב בְּרֹאשׁ תַּלְמִידָיו וְרוּחַ עָבְרָה עָלָיו וַיִקְרָא: פַּנּוּ מָקוֹם לְאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁבָּא אֵלֵינוּ! וַיַּבִּיטוּ הַתַּלְמִידִים אָנֶה וְאָנָה וַיִּתְמָהוּ, כִּי לֹא רָאוּ מְאוּמָה וַיּאֹמְרוּ: אֵין זֹאת, כִּי אִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָשֶׁבֶת עַל יַד הָרַב לִשְׁמוֹעַ אֶת תּוֹרָתוֹ. וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִימִין רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, פָּנוּי לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהַתַּלְמִידִים יָרְאוּ מִשֶּׁבֶת עָלָיו. בְּמוֹת רַב יוֹסֵף הָיָה רַעַשׁ הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ כִּי מוֹתוֹ (746 אחב"ש) גָרַם כִּי תִרְעַשׁ הָאָרֶץ.

ח. רַב סַעַדְיָה גָאוֹן.    🔗

42. כֵּן נִקְרְעוּ אָז יִשְׂרָאֵל לְאַרְבָּעָה קְרָעִים: א) הָרַבָּנִים הַמַּחֲזִיקִים בַּתַּלְמוּד, ב) הַקְּרָאִים, ג) הַחוֹקְרִים, ד) וּבַעֲלֵי הַסּוֹד. וְאִישׁ לֹא הָיָה אֲשֶׁר יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ לְהַרְאוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה בְּחָכְמָה וָדַעַת וּלְהָשִׁיב אֶל תּוֹרַת יְיָ. מִישִׁיבַת סוּרָא יָצָא כָל הֲדָרָהּ וִישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא הָלְכָה וְנִתְדַּלְדְּלָה וְגַם נְשִׂיאוּת רֹאשׁ הַגּוֹלָה יָרְדָה מִמַּעֲלָתָהּ, כִּי הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים נָטְלוּ מִמֶּנָּה אֶת הַגְּדוּלָה וְהָעֹז, וְהַמַּחֲלֹקֶת רָבָה בְיִשְׂרָאֵל: רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת רָבוּ עִם רָאשֵׁי הַגּוֹלָה וַיִּרְדְּפוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בְּמַלְשִׁינוּת וַיָּשִׂימוּ אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְחֶרְפָּה…

43. אָז קָם הַגָּאוֹן רַבִּי סַעַדְיָה הַפִּיתֹמִי וּבְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְיוֹתֵר מִזֶּה בְּאַהֲבָתוֹ הָרַבָּה לְעַמּוֹ וְתוֹרָתוֹ, הִצְלִיחַ לְהָרִים אֶת קֶרֶן יִשְׂרָאֵל וְלָפַחַת בְּעַמּוֹ רוּחַ חַיִּים. הוּא שָׂם לִבּוֹ לֹא רַק אֶל הַחֲכָמִים, כִּי אִם גַּם לַהֲמוֹן הָעָם שֶׁלֹּא יָדַע עִבְרִית לְלַמְּדָם אָרְחוֹת חַיִּים. רַבֵּינוּ סַעַדְיָה בֶּן יוֹסֵף* (872–822 אחב"ש) יָשַׁב בְּעִיר פִּיתֹם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי הָאִישׁ חָכָם גָּדוֹל בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּבְחָכְמַת הָעוֹלָם, מַאֲמִין נִלְהָב וְחוֹקֵר עָמֹק, בַּעַל רוּחַ כַּבִּיר וְצַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְּׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה כָּתַב סֵפֶר נֶגֶד הַקְּרָאִים בִּשְׂפַת עֲרָב. וְאַחֲרֵי-כֵן תִּרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה לִלְשׁוֹן עַרְבִית וַיּוֹסֶף עָלֶיהָ פֵּרוּשִׁים. גַּם אֶת סִפְרֵי הַמִּשְׁנַיּוֹת תִּרְגֵּם לִשְׂפַת עֲרַב עִם בֵּאוּרִים, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת הָרַבָּנִים נַחֲלָה לְכָל הָעָם וְלֹא יָסוּרוּ לֹא אַחֲרֵי תוֹרַת הַקְּרָאִים הַכּוֹפְרִים וְלֹא אַחֲרֵי הַבְלֵי בַעֲלֵי הַסּוֹד. גַּם שָׂם לִבּוֹ לְחֵקֶר הַלָּשׁוֹן הַעִבְרִית וַיִּכְתֹּב בָּזֶה אֶת סִפְרוֹ “הָאִגְרוֹן”¹⁷ וַיִּרְאוּ הַקְּרָאִים, כִּי גִבּוֹר מִלְחָמָה קָם עֲלֵיהֶם, וַיִּרְגְּזוּ, וַיִּתְעֹורְרוּ לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו לֹא בְחָכְמָה וָדַעַת, כִּי אִם בַּחֲרָפוֹת וּנְאָצוֹת גְּדוֹלוֹת. וְרַב סַעַדְיָה בִּטֵּל אֶת כָּל טַעֲנוֹתֵיהֶם בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה.

44. וַיְהִי בִּשְׁנַת 858 וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּסוּרָא מֵת וְלֹא נִמְצָא אִישׁ בְּבָבֶל, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לְמִשְׂרַת גָּאוֹן, וְרַב סַעַדְיָה נוֹדַע בָּעוֹלָם בִּגְדוּלַת חָכְמָתוֹ, וְעַל כֵּן בָּחַר בּוֹ רֹאשׁ הַגּוֹלָה, דָּוִד בֶּן זַכַּאי, וַיִּקְרָאֵהוּ בָּבֶלָה לִהְיוֹת לְרֹאשׁ בִּישִׁיבַת סוּרָא. אָמְנָם לֹא מִדַּאֲגַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְטוֹבַת הַיְשִׁיבָה עָשָׂה זֹאת, כִּי אִם מִשִּׂנְאָתוֹ לְרַב כֹּהֵן-צֶדֶק, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּפוּמְבַּדִּיתָא, אִישׁ גְּבַהּ לֵבָב וּמִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וַיֹּאמֶר דָּוִד בֶּן זַכַּאי בְּלִבּוֹ: אֶבְחֲרָה נָא בְסַעַדְיָה, שֶׁהוּא צָעִיר לְיָמִים וְגָדוֹל בְּחָכְמָה מֵרַב כֹּהֵן צֶדֶק, וְהָיְתָה לוֹ זֹאת לִכְלִמָּה.

רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיָה אִישׁ זְרוֹעַ, אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָשִׂים לִבּוֹ לְחֹק וּמִשְׁפָּט, כִּי אִם בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ יֵלֵךְ. כַּאֲשֶׁר הָלַךְ בְּנוֹ לְמַסָּעוֹתָיו בְּאֶרֶץ פָּרַס, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא קִבְּלוּ פָנָיו בְמַתָּנוֹת כְּחֵפֶץ לִבּוֹ, שָׁלַח הַבֵּן וְהוֹדִיעַ לְאָבִיו, וְהָאָב מִהֵר לְהַחֲרִים אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא נִחֲתוּ מִפְּנֵי גְדוּלַת בְּנוֹ וְגַם הִלְשִׁין עֲלֵיהֶם לַכַּלִּיף, וְהַכַּלִּיף כָּתַב אֶל נְצִיבוֹ אֲשֶׁר בְּפָרַס לִתְמֹךְ בִּידֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה וּבְנוֹ, וְהַנָּצִיב עָשַׁק שָׁם אֶת יִשְרָאֵל וַיּוֹצֵא מֵהֶם כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב: לְמַלֵּא אֶת אַמְתַּחְתּוֹ וְאַמְתַּחַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וּבְנוֹ, וְאִישׁ לֹא פָצָה פֶּה לְעַרְעֵר נֶגֶד הָעֹשֶׁק הַזֶּה, כִּי כְבָר הָיוּ רְגִילִים בָּזֶה.

45. וַיְהִי אַחֲרֵי שֶׁבֶת רַב סַעַדְיָה שְׁתֵּי שָׁנִים עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁפָּט בָּא לִפְנֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה עַל דְּבַר יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה. וְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הָיָה נִבְהָל לָקַחַת – כְּמִשְׁפַּט הַיָּמִים הָהֵם – דְּמֵי הַמַּעֲשֵׂר, אֲשֶׁר עָלָה לִסְכוּם גָּדוֹל, מִהֵר לְהַחֲלִיט אֶת הַמִּשְׁפָּט, וַיִּכְתֹּב לַיּוֹרְשִׁים אֶת הַחֲלָטָתוֹ, וַיַּחְתֹּם וַיְצַו עֲלֵיהֶם, כִּי יֵלְכוּ אֶל רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא כִּי יַחְתְּמוּ גַם הֵם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַכְּתָבִים אֶל רַב סְעַדְיָה, רָאָה, כִּי קִלְקֵל רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֶת שׁוּרַת הַדִּין; אוּלָם לֹא רָצָה לָצֵאת לָרִיב וַיֹּאמֶר לַיּוֹרְשִׁים: לְכוּ אֶל רַב כֹּהֵן צֶדֶק וְיַחְתּוֹם הוּא. וַיֵּלְכוּ אֶל רַב כֹּהֵן צֶדֶק, וְלֹא אֵחַר מֵעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ הַיּוֹרְשִׁים אֶל רַב סְעַדְיָה, אָמַר לָהֶם: לָמָּה לָכֶם חֲתִימָתִי? הֲלֹא יֵשׁ בְּיֶדְכֶם חֲתִימַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְרַב כֹּהֵן צֶדֶק. וַיִּשְׁאָלוּהוּ מַדּוּעַ לֹא יֹאבֶה הוּא לַחְתּוֹם, וְלֹא רָצָה רַב סְעַדְיָה לְגַלּוֹת, עַד כִּי הִשְׁבִּיעוּהוּ וְאָז הוֹדִיעָם אֶת טַעְמוֹ. וַיָּשׁוּבוּ אֶל רֹאשׁ הַגּוֹלָה וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי רַב סְעַדְיָה. וַיִּשְׁלַח רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֶת בְּנוֹ אֵלָיו, כִּי יָקִים אֶת הַשְּׁטָרוֹת. וַיֹּאמֶר לוֹ רַב סְעַדְיָה: לֵךְ אֱמֹר לְאָבִיךָ, כִּי כָתוּב בַּתּוֹרָה: “לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט”. וַיָּשָׁב הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ: חֲתוֹם הַשְּׁטָרוֹת וְאַל תְּהִי שׁוֹטֶה! וַיֵּלֵךְ הַנַּעַר עוֹד הַפַּעַם; וְכַאֲשֶׁר מֵאֵן רַב סְעַדְיָה לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וַיָּרֶם הַנַּעַר אֶת יָדוֹ לְהַכּוֹת אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וַיִּקְצְפוּ הַתַּלְמִידִים עָלָיו וַיִּסְחָבוּהוּ וַיַּשְׁלִיכוּהוּ מִן הַבַּיִת וַיִּסְגְּרוּ אֶת הַדָּלֶת.

46. וַיִּחַר לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה וַיַּחֲרֵם אֶת רַב סְעַדְיָה וַיַּעֲבִירֵהוּ מִגְּאוֹנוּתוֹ וַיָּקֶם בִּמְקוֹמוֹ אִישׁ אַחֵר צָעִיר לְיָמִים וְעָנִי בְּדַעַת. וְרַב סְעַדְיָה גַם הוּא לֹא הֶחֱרִישׁ וַיַּחֲרֵם אֶת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וַיַּעֲבִירֵהוּ מִגְּדוּלָתוֹ, וַיִּפָּלֵג הָעָם לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת צוֹרְרִים אִישׁ אֶת אָחִיו. וְסוֹף דָּבָר גָּבַר דָּוִד בֶּן זַכַּאי, כִּי הִטָּה אֵלָיו בְּשֹׁחַד רַב אֶת לֵב פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת, וְרַב סְעַדְיָה נֶאֱנַס לִגְלוֹת מִן הָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב בְּעִיר קוֹרְסָן.

47. בְּשִׁבְתּוֹ עַתָּה לְבַדוֹ הַרְחֵק מִתְּשׁוּאוֹת הַתֵּבֵל שָׂם רַב סְעַדְיָה לִבּוֹ לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְחָזְקָהּ כְּיַד חָכְמָתוֹ הָרַבָּה וַיִּכְתֹב סְפָרִים מוֹעִילִים רַבִּים, וְהַנִּכְבָּד מִכָּל סְפָרָיו הוּא סִפְרוֹ “הָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת”, שֶׁבּוֹ הוֹכִיחַ רַב סְעַדְיָה, כִּי תוֹרָתֵנוּ הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה מְיַשֶּׁרֶת אֶת הָאָדָם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר לְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

בַּסֵּפֶר הַזֶּה פָּתַח רַב סְעַדְיָה אֶת שַׁעֲרֵי הַחֲקִירָה לִפְנֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיְהִי לָהֶם לְעֵינָיִם. וּסְפָרִים רַבִּים נִכְתְּבוּ מֵהָעֵת הַהִיא וָמָעְלָה בְּחֵקֶר-אֱלוֹהַּ.

רַב סְעַדְיָה עָרַךְ גַּם סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת לְכָל יְמֵי הַשָּׁנָה. אַךְ בָּזֶה לֹא הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן, כִּי גַם רַב עַמְרָם גָּאוֹן, אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָיו כָּתַב סֵדֶר תְּפִלּוֹת, וְאַךְ בִּפְרָטִים קַלִּים שׁוֹנֶה הוּא סִדְרוֹ שֶׁל רַב סְעַדְיָה מִסִּדְרוֹ שֶׁל רַב עַמְרָם.

בְּעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים, אַחֲרֵי צֵאת רַב סְעַדְיָה מִפּוּמְבַּדִּיתָא, הִשְׁתַּדְלוּ אֲנָשִׁים טוֹבִים וַיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וַיָּשָׁב רַב סְעַדְיָה אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ בְּסוּרָא, אַךְ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים לִימֵי חַיָּיו מֵת.

ט. מַמְלֶכֶת הַכּוֹזָרִים.    🔗

48. בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁתַּפֵּךְ הַנָּהָר ווֹלְגָא אֶל הַיָּם הַכַּסְפִּי, יָשְׁבוּ בַיָּמִים הָהֵם עַם הַכּוֹזָרִים. הָעָם הַזֶה הָיָה עַם גִּבּוֹרִים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה וּמִפְּנֵיהֶם נִחֲתוּ כָל הָעַמִּים שְׁכֵנֵיהֶם. גַּם הַפַּרְסִים, גַּם הַבִּיצַנְתִּים וְגַם הָרוּסִים¹⁸ הָיוּ מְבִיאִים לָהֶם מִנְחָה. הַכּוֹזָרִים הָיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים וּמוֹשְׁלָם הַחַגַּן הָיָה לָהֶם כֵּאלֹהִים, וְהָיָה כִּי יִגְזֹר הַחַגַּן מָוֶת עַל אֶחָד מֵעֲבָדָיו וְטָרַף הָאִישׁ הַהוּא אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן מַלְכּוֹ וֵאלֹהָיו. בְּאֶרֶץ הַכּוֹזָרִים הִתְיַשְּׁבוּ גַם רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים וְרַבִּים מֵהֶם עָלוּ לִגְדוּלָה וַיִּהְיוּ לְרוֹפְאֵי הַמֶּלֶךְ וּלְיוֹעֲצָיו, וּמֵהֶם לָמַד הַמֶּלֶךְ לָדַעַת אֶת תּוֹרַת הַיְהוּדִים.

49. הָאַגָּדָה תְסַפֵּר, כִּי הַחַגַּן בֻּלָּן, אֲשֶׁר מָלַךְ עַל עַם הַכֹּוזָרִים, נָתַן אֶת לִבּוֹ לִדּרֹשׁ אֶת יְיָ וַיְַעֲבֵר אֶת הַגִּלּוּלִים מֵאַרְצוֹ, וּבְטֶרֶם קַבְּלוֹ דַת אַחֶרֶת נִגְלָה אֵלָיו מַלְאַךְ אֱלֹהִים בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם בְּדַרְכֵי תוֹרַת אֱמֶת תֵּלֵךְ וּמִצְוֹתֶיהָ תִשְׁמֹר, וְהָיָה אֱלֹהִים עִמְּךָ וְהִתְחַזַקְתָּ עַל הָעַרְבִים הַנִּלְחָמִים אֵלֶיךָ וְתִגְדַּל וְתִנָּשֵׂא בְּעֹשֶׁר וְתִפְאֶרֶת מְלוּכָה. גַּם מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ חָלַם חֲלוֹם כָּזֶה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַכַּלִּיף מוֹשֵׁל הַמַּחֲמֶדִים וְקֵיסַר בִּיצַנְץ מוֹשֵׁל הַנּוֹצְרִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו מַתָּנוֹת יְקָרוֹת בְּיַד אֲנָשִׁים חֲכָמִים לִקְנוֹת לְבָבוֹ. הַכַּלִּיף בִּקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לּדַת מַחֲמֶד וְהַקֵּיסַּר – לְדַת הַנּוֹצְרִים. וַיְצַו הַחַגַּן, כִּי הַכֹּהֵן הַמַּחֲמֶדִי וְהַכֹּהֵן הַנּוֹצְרִי וְהָרַב הַיְּהוּדִי יִתְּוַכְּחוּ שְׁלָשְׁתָּם לְפָנָיו. וַיִּתְוַכְּחוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יָמִים רַבִּים, וְאִישׁ לֹא יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת רֵעֵהוּ; אַךְ מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם הֵבִין הַמֶּלֶךְ, כִּי גַם הַמַּחֲמֶדִי גַם הַנּוֹצְרִי נִשְׁעָנִים עַל דִּבְרֵי תוֹרַת מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים. אָז הֶחֱלִיט הַחַגַּן וּמִשְׁנֵהוּ לְהַחֲזִיק בְּדַת יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁם הַיְּהוּדִי אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא – רַבִּי יִצְחָק הַסַּנְגָּרִי. וְעִם הַמֶּלֶךְ יַחַד הִתְגַּיְרוּ עוֹד כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ מִגְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת.

50. וּמִבְּנֵי בָנָיו שֶָל בֻּלָּן עָמַד מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ עוֹבַדְיָה, אִישׁ צַדִּיק וְיָשָׁר. הוּא חִדֵּשׁ אֶת הַמַּמְלָכָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַדָּת כַּדִּין וְכַהֲלָכָה, בָּנָה בָתֵי כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ, קִבֵּץ לָרֹב מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וַיְפָרְשׁוּ לוֹ אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וּמִשְׁנֶה וְתַלְמוּד וְכָל תִּקּוּנֵי הַתְּפִלּוֹת. אַחֲרֵי עוֹבַדְיָה יָשְׁבוּ בָנָיו לְכִסְאוֹ, שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה שֶׁל מְלָכִים יְהוּדִים; כִּי כֵן הָיָה חֹק הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר רַק הַמַּחֲזִיק בְּתוֹרַת יִשְרָאֵל יוּכַל לִהְיוֹת יוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא. אוּלָם לֹא הֵצִיקוּ מוֹשְׁלֵי הַכּוֹזָרִים לִבְנֵי דָתוֹֹת אֲחֵרוֹת הַיּוֹשְׁבִים תַּחַת צֵל מֶמְשַׁלְתָּם, וּזְכוּת אַחַת הָיְתָה לְכֻלָּם. בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם יָשְׁבוּ שְׁנֵי שׁוֹפְטִים מֵהַיְהוּדִים, שְׁנַיִם מֵהַנּוֹצְרִים וּשְׁנַיִם מֵהַמַּחֲמֶדִים, וְכָל אִישׁ הָיָה נָדוֹן עַל פִּי הַשּׁוֹפְטִים בְּנֵי דָתוֹ. מַמְלֶכֶת הַכּוֹזָרִים נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי הַרוּסִים בִּשְׁנַת 946 וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ נִמְלְטוּ אַרְצָה סְפָרַד וְהַיְהוּדִים קִבְּלוּם בְּכָבוֹד וַיִּדְאֲגוּ לְכָל מַחְסוֹרָם.

51. מַלְכוּת הַכּוֹזָרִים נָתְנָה מָקוֹם לְאַגָּדוֹת מַפְלִיאוֹת רַבּוֹת, אֲשֶׁר שִׁעְשְׁעוּ אֶת נֶפֶשׁ עַם יִשְׂרָאֵל בְּעִתּוֹת הַחֹשֶׁךְ. בְּמֵאָה הַתְּשִׁיעִית לְחֻרְבַּן הַבַּיִת עָבַר נוֹסֵעַ אֶחָד נִפְלָא אֲשֶׁר נִקְרָא בְשֵׁם אֶלְדָּד הַדָּנִי. הוּא דִבֶּר עִבְרִית צַחָה וַיְֹאמֶר, כִּי מִשֵּׁבֶט דָּן הוּא הַיְוֹשֵׁב עִם עוֹד תִּשְׁעָה שְׁבָטִים בְּאֶרֶץ חֲוִילָה וְשָׁם יֵשׁ לָהֶם מַמְלָכָה לְבַדָּם וְלֹא יִשְׂאוּ עֹל הַגּוֹיִם. הַנּוֹסֵעַ הַהוּא סִפֵּר נִפְלָאוֹת עַל דְּבַר “בְּנֵי מֹשֶׁה”¹⁹ לֵאמֹר: "בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל וּבָאוּ לָהֶם לִפְרָת… אָמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַלְּוִיִּם: עִמְדוּ לִפְנֵי עֲבוֹדָה וְאִמְרוּ שִׁירָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם מְשׁוֹרְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמְרוּ לָהֶם הַלְוִיִּם: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! אִלּוּ אָמַרְנוּ שִׁירָה עַל כָּל נֵס וְנֵס שֶׁעָשָׂה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא גָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, אֶלָּא הוֹסִיף לָנוּ כָּבוֹד עַל כְּבוֹדֵנוּ וּגְדוּלָה עַל גְּדֻלָּתֵנוּ, וְעַתָּה נֹאמַר שִׁירָה לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה? וְכַאֲשֶׁר קָרָא נְבוּכַדְנֶצַר לַלְוִיִּם מִבְּנֵי מֹשֶׁה וְרָצָה לְכוֹפָם, כִּי יָשִׁירוּ לְפָנָיו מִשִּׁירֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ, עָמְדוּ כֻלָּם וְנָטְלוּ עֵצָה וְתָלוּ כִנּוֹרוֹתֵיהֶם עַל עֲרָבִים וְשָׁלְטוּ בְנַפְשׁוֹתָם וַיְקַצְצוּ אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, וּכְשֶׁהָיוּ שׂוֹנְאֵיהֶם מְצַוִּים אוֹתָם: שִׁירוּ! מִיַד הָיוּ מַרְאִים אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַמְקֻצָּצוֹת וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר וְאֶצְבְּעוֹתֵינוּ מְקֻצָּצוֹת? כִּיוָן שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, יָרַד הֶעָנָן וְכִסָּה עֲלֵיהֶם וְעַל נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְהֵאִיר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַמּוּד אֵשׁ, וְהֶעָנָן נָשָׂא אוֹתָם אֶל אֶרֶץ הַחֲוִילָה; וְכֵיוָן שֶׁזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן וְעָמּוּד הַאֵשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְשִׁיךְ לִפְנֵיהֶם נַחַל אֶחָד, שֶׁשְּׁמוֹ סַמְבַּטְיוֹן, וְסָגַר בִּפְנֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל אָדָם לַעֲבוֹר אֲלֵיהֶם. וְהַנָּהָר הַזֶּה מָלֵא חוֹל וַאֲבָנִים הַמִּתְגַּלְגְּלִים בְּקִרְבּוֹ וְרוֹעֲשִׁים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יָנוּחַ. וּבְשָׁעָה שֶׁיַעֲרִיב יוֹם הַשִּׁשִּׁי, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, יֵרֵד עָלָיו עָנָן, וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו עַד מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת. בְּנֵי מֹשֶׁה נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בִּדְבָרִים עִם אֲחֵיהֶם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעֵבֶר הַשֵּׁנִי לִנְהַר סַמְבַּטְיוֹן, אַךְ לִקְרַב אֲלֵיהֶם לֹא יוּכְלוּ. אֶרֶץ בְּנֵי מֹשֶׁה הִיא אֶרֶץ קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וְלֹא תִמָּצֶאנָה בָהּ חַיּוֹת טוֹרְפוֹת וּטְמֵאוֹת, כִּי אִם בְּהֵמוֹת וְחַיוֹת טְהוֹרוֹת.

עַל דְּבַר שְׁאָר הַשְּׁבָטִים הַיוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ הָרְחוֹקָה הַהִיא יְסַפֵּר אֶלְדָּד, כִּי הֵם נוֹסְעִים בָּעֵדֶר וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּמֶלֶךְ אֶחָד לָהֶם שֶָשְּׁמוֹ עִֻזיאל… מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה. יוֹדְעִים הֵם רַק אֶת הַמִּקְרָא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם גַּם סֵפֶר הֲלָכוֹת כְּתוּבוֹת בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, וְעַל כָּל הֲלָכָה נֶאֱמַר: “אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפִּי מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה”, כִּי כָל הִלְכוֹתֵיהֶם מְקֻבָּלוֹת הֵן וּנְתוּנוֹת לְמֹשֶׁה מִסִּינָי.

52. הַנּוֹסֵעַ הַזֶּה עָבַר אֲרָצוֹת רַבּוֹת וּבְכֻֻלָּן הֵפִיץ אֶת הַגָּדוֹתָיו וְהָעָם הֶאֱמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבֵּר. וְגַּם הַגְּאוֹנִים לֹא הִטִּילוּ סָפֵק בְּכָל דְּבָרָיו וְרַק אִם נָטָה בִדְבָרָיו מִתּוֹרַת הַתַּלְמוּד הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי אוּלַי שָׁכַח בִּימֵי נְדוּדָיו אֶת תּוֹרָתוֹ וְטוֹעֶה הוּא.

מִי הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה בֶּאֱמֶת: רַבָּנִי אוֹ קְרָאִי, שׁוֹגֶה אוֹ מַשְׁגֶּה? עוֹד לֹא בָא עַל זֶה פִּתְרוֹן גָּמוּר. אֵין יוֹדֵעַ מֵאַיִן בָּא וְאֵין יוֹדֵעַ אָנָה הָלַךְ וְאֵיפֹה מָצָא לוֹ קָבֶר. בְהַגָּדוֹתָיו מְעֻרָבִים אֱמֶת וְשֶׁקֶר יַחַד, וְאִם נָקֵל לְהוֹרוֹת עַל אֵיזֶה דְבָרִים, כִּי בְדוּיִם הֵם, אֲבָל כָּבֵד מְאֹד לְהַבְדִּיל מִתּוֹכָם אֶת הָאֱמֶת.

53. יָמִים מְעַטִּים אַחֲרֵי מוֹת רַב סְעַדיָה פָּסְקָה הַיְשִׁיבָה מִסּוּרָא. גַּם נְשִׁיאוֹת רֹאשׁ הַגּוֹלָה חָדְלָה, כִּי בִטְּלוּהָ הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים, וִישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא גַם הִיא שָׁפְלָה מְאֹד; כִּי בָעֵת הַהִיא קָם מֶרָכָּז לַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ סְפָרַד, וְהָרִיבֹות וְהַמַּלְשִׁינוּת הִשְׁפִּילוּ אֶת כְּבוֹד הַיְשִׁיבוֹת בְּעֵינֵי הָעָם וַיַּחְדְּלוּ רַבִּים מִשְּׁלוֹחַ אֵלֵיהֶן נִדְבוֹתֵיהֶם, וְאוּלַי גַּם צוֹק הָעִתִּים הָיָה בְעוֹכְרֵיהֶם, כִּי הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים לֹא הִטּוּ עוֹד חֶסֶד לַיְּהוּדִים כְּמִלְּפָנִים, וּפְקִידֵי הַמַּלְכוּת עֲשָׁקוּם וַיְרוֹצְצוּם.

54. וְרַק בְּטֶרֶם בְָטְלָה הַיְשִׁיבָה גַם מִפּוּמְבַּדִּיתָא יָשְׁבוּ שָׁם שְׁנֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים עַל כִּסֵּא הַגְּאוֹנוּת: רַב שְׁרִירָא וּבְנוֹ רַב הַאי. רַב שְׁרִירָא עָזַב בְּרָכָה רַבָּה לְסוֹפְרֵי דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי כָתַב אֶת קוֹרוֹת הַגְּאוֹנִים וְרָאשֵׁי הַגּוֹלָה וּמְסוֹרוֹת נִכְבָּדוֹת עַל דְּבַר חַכְמֵי הַתַּלְּמוּד. וְרַב הַאי גַּם כֵּן כָּתַב סְפָרִים יְקָרִים בַּתּוֹרָה וּבְמוּסָר שֶׁמִתּוֹכָם נִרְאֶה אֶת גֹּדֶל צִדְקוֹתָיו וְעֹז אֱמוּנָתוֹ. לִבּוֹ לֹא נִמְשַׁךְ לֹא אַחֲרֵי הַחֲקִירוֹת הַדַּקּוֹת שֶׁל הַפִּלּוּסוֹפִים הָעַרְבִים וְלֹא אַחֲרֵי תוֹרַת בַּעֲלֵי הַסּוֹד, וְרַק תּוֹרַת רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַתַּלְמוּד הָיְתָה לוֹ לְעֵינָיִם וּבָה הִתְעַסֵּק בְּחֵפֶץ לֵב. אוּלָם בִּינָתוֹ הַיְשָׁרָה לֹא נָתְנָה לוֹ לְקַבֵּל אֶת כָּל הָאַגָּדוֹת הַזָּרוֹת גַּם אִם כְּתוּבוֹת הֵן בַּתַּלְמוּד וּבְפֵרוּשׁ אָמַר, כִּי אִם מִתְנַגְּדוֹת הֵן אֶל הַשֵּׂכֶל אֵין מַשְׁגִּיחִין בָּהֶן.

אַחֲרֵי מוֹת רַב הַאי שָׂמוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי (968 אחב"ש) יִשְׂרָאֵל אֶת חִזְקִיָּה מִבֵּית דָּוִד בֶּן זַכַּאי, לְגָאוֹן וּלְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, מִבְּלִי שְׁאֹל אֶת פִּי הַכַּלִּיף. וַיְהִי כִּי הִלְשִׁינוּ לִפְנֵי הַכַּלִּיף עַל מַעֲשֵה הַיְּהוּדִים, וַיְצַו לַהֲרֹג אֶת חִזְקִיָּה. וַיּוּמַת חִזְקִיָּה וְכָל יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ. וַתִּפָּסַקְנָה מֵהָעֵת (970 אחב"ש) הַהִיא הַיְשִׁיבוֹת בְּבָבֶל וְהַגְּאוֹנוּת חָדָלָה, אַחֲרֵי עֲבוֹר עָלֶיהָ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִיוֹם הִוָּסְדָה.

י. הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז.    🔗

55. עִקְבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׂכְּנַז נִרְאוּ עוֹד בְּסוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. כִּי אָז כְּבָר הָיוּ שָׁם קְהִלּוֹת נִכְבָּדוֹת. עוֹד מִימֵי מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הֵחֵלוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב שָׁם וְבִימֵי קַרְל הַגָּדוֹל* (698–744 אחב"ש) עָסְקוּ הַיְּהוּדִים בְּמִסְחָר, בָּאֳנִיּוֹת-סוֹחֵר וּבְכָל מְלָאכָה. וְאַף כִּי קַרְל הִבְדִּיל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרָעָה בְּחֻקִּים אֲחָדִים, אוּלָם בִּכְלַל הָיוּ יְמֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל; כִּי אִישׁ חָכָם הָיָה וַיָּבֶן כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יָבִיא לְאַרְצוֹ תּוֹעֶלֶת רַבָּה. וְהַיְּהוּדִים הִצְלִיחוּ הַרְבֵּה בְּמִסְחָרָם, כִּי קֶשֶׁר רוּחֲנִי הָיָה לָהֶם עִם אֲחֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹת אַזְיָה וְאַפְרִיקָא, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבוּ מוֹרֵיהֶם הַגְּאוֹנִים, וְהַקֶּשֶׁר הַזֶּה הוֹעִיל לָהֶם לָבוֹא גַם בִּבְרִית מִסְחָר עִם יוֹשְׁבֵי אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

עַל פִּי מִצְוַת קַרְל הַגָּדוֹל הוּבְאוּ חַכְמֵי יִשְׁרָאֵל מֵאִיטַלְיָה וַיּוֹשִׁיבֵם בְּעִיר מַגֶּנְצָא לְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹ. בִּשְׁלֹחַ קַרְל מַלְאָכִים אֶל הַכַּלִּיף הָיָה בֵין הַמַּלְאָכִים גַּם יְהוּדִי אֶחָד. כֵּן הֵגִין הַמֶּלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר קִבְּלוּ בַעֲבֹט מִידֵי הַכֹּהֲנִים הַנּוֹצְרִים אֶת כְּלֵי קָדְשָׁם, וְלֹא נָתַן לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּעַד זֶה, בְּאָמְרוֹ: הֲלֹא אַךְ הַכֹּהֲנִים הַנּוֹתְנִים כְּלֵי קָדְשָׁם בַּעֲבֹט הֵמָּה מוֹעֲלִים בַּקֹּדֶשׁ וְהֵם רְאוּיִם לָשֵׂאת עֹנֶשׁ, וְהַיְּהוּדִי מָה הוּא, כִּי יִתְלוֹנְנוּ עָלָיו?

56. אַחֲרֵי מוֹת קַרְל יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ לוּדְוִיג בְּנוֹ הֶחָסִיד*. גַּם הַמֶּלֶךְ הַזֶּה כְּאָבִיו הֵגִין עַל (744–770 אחב"ש) הַיְּהוּדִים. בְּיָמָיו קָם הַבִּישׁוּף אַגּוֹבַּרְד לִשְׁפֹּךְ בּוּז וּנְאָצָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא וּמְתֵי סוֹדוֹ הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַטּוֹת אֶת לְבַב הַמֶּלֶךְְ לְרָעַת הַיְּהוּדִים וְלֹא יָכֹלוּ. אָז פָּנָה הַבִּישׁוּף הַקַּנָּאִי אֶל הֶהָמוֹן, וּבִדְרָשׁוֹת מְלֵאוֹת שִׂנְאָה עַזָּה הֵעִיר אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו לִשְׂנוֹא אֶת הַיְּהוּדִים. אוּלָם הַמֶּלֶךְ לֹא נָתַן לָגַעַת לְרָעָה בַּיְּהוּדִים. בְּיָמָיו הִתְגַּיֵּר הַכֹּהֵן הַנּוֹצְרִי בּוֹדָא, אֲשֶׁר לְפָנָיו הִתְוַדָּה הַמֶּלֶךְ אֶת עֲוֹנוֹתָיו מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה כְּמִנְהַג הַנּוֹצְרִים, וַיִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ הָעִבְרִי אֱלִיעֶזֶר, וְהַמֶּלֶךְ לֹא עָנַשׁ אוֹתוֹ וַיִּתֶּן לוֹ לָצֵאת מֵאַרְצוֹ לְעִיר סַרַגּוֹסָה, אֲשֶׁר בִּסְפָרָד.

57. אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ לוּדְוִיג, לְאַט, לְאַט הִצְלִיחוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לָטַעַת בְּלֵב הַמּוֹשְׁלִים וְהָעָם שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וְאָז הֵחֵלוּ הָרְדִיפוֹת לְהִתְגַּבֵּר; הַגֵּרוּשִׁים וְהָעֹשֶׁק גָּדְלוּ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָדְעוּ עוֹד מְנוּחָה. בְּעִיר טוּלוּזָה שָׂמוּ לָהֶם הָאַבִּירִים מִנְהַג חֲסִידוּת: לְהַזְמִין בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלִּפְנֵי חַג פִּסְחָם אֶת רַב הָעִיר וְלָתֵת לוֹ מַכַּת לֶחִי בְּפוּמְבִּי, וְלִפְעָמִים כָּפוּ אֶת הַיְּהוּדִים גַּם לַעֲבוֹר עַל דָּתָם. וּבְכָל זֹאת רַבּוּ מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וּקְהִלּוֹת רַבּוֹת וַחֲשׁוּבוֹת נוֹסְדוּ לָהֶם, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְרוֹפְאִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת וּבְחַצְרוֹת הַשָּׂרִים.

58. הָרִאשׁוֹן בֵּין גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵירוֹפָּא הוּא רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “מְאוֹר הַגּוֹלָה”. שְׁמוֹ הַטּוֹב נוֹדַע לְכָל אֶחָיו הַיּוֹשְׁבִים בְּאֵירוֹפָּא וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת הֵרִיצוּ אֵלָיו שְׁאֵלוֹתֵיהֶם. וְאַף כִּי רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם כִּבֵּד מְאֹד אֶת רַב הַאי וַיַּחְשְׁבֵהוּ לְרַבּוֹ, בְּכָל זֹאת הֵסֵב הוּא בְּלִי צְדִיָּה רָעָה גְדוֹלָה לִישִׁיבַת רַב הַַאי; כִּי יוֹשְׁבֵי אֵירֹופָּא חָדְלוּ מִפְּנוֹת בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם אֶל הַיְשִׁיבָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל וְעַל כֵּן יָרַד עֶרְכָּהּ מְאֹד.

רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם הֵקִים לוֹ שֵׁם עוֹלָם בְּתַקָּנוֹתָיו אֲשֶׁר תִּקֵּן. כִּי לֹא יִשָּׂא אִישׁ רַק אִשָּׁה אַחַת, וְלֹא יְגָרֵשׁ הָאִישׁ אֶת הַאִשָּׁה שֶׁלֹא בִּרְצוֹנָהּ, וְשֶׁלֹא יִקְרָא אִישׁ בְּמִכְתַּב זָר בְּלִי רְשׁוּת הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו נִשְׁלַח הַמִּכְתָּב. וַיָּטֶל חֵרֶם עַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל הַתַּקָּנוֹת הָאֵלֶה. גַּם כָּתַב פֵּרוּשִׁים לְסִפְרֵי הַתַּלְּמוּד וּתְפִלּוֹת.

59. בִּשְׁנַת 942 יָצְאָה פְקֻדָּה מְאֵת הֵינְרִיך הַשֵּׁנִי קֵיסַר אַשְׁכֵּנַז לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִמַּגֶּנְצָא. וְרַבִּים נֶאֶנְסוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם. בֵּין הַאֲנוּסִים הָיָה גַם בֶּן-רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם. צָרַת עַמּוֹ וְצָרַת בְּנוֹ נָגְעוּ עַד נַפְשׁוֹ וְאֶת הָגוּת רוּחוֹ הַמָּרָה הִבִּיעַ בְּפִיוּט אֶחָד שֶׁבּוֹ שָׁפַךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא בְּמַר לִבּוֹ:

יָהּ! זְכֹר לְמֻכִּים וְנִמְרָטִים

וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נִשְׁחָטִים…

וְאִישׁ גָּדוֹל מִיִשְׂרָאֵל, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, הִצְלִיחַ בְּשֹׁחַד רָב לְהַעֲבִיר כַּעֲבוֹר שָׁנָה אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה וַיַּתִּירוּ לַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב עוֹד הַפַּעַם בְּמַגֶּנְצָא, וְהַאֲנוּסִים שָׁבוּ אֶל עַמָּם וְתוֹרָתָם. וְרַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם הִטִּיל חֵרֶם עַל כָּל מִי שֶׁיְבַיֵּשׁ אֶת הַאֲנוּסִים הַשָּׁבִים.

יָמִים רַבִּים הָיָה הַמִּנְהָג בְּמַגֶּנְצָא לְהַזְכִּיר בְּכָל שַׁבָּת אֶת נִשְׁמַת רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם, שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינֵי הַגּוֹלָה בְּתַקָּנוֹתָיו. וְאֶת נִשְׁמַת רַבִּי שִׁמְעוֹן הַגָּדוֹל שֶׁטָּרַח בַּעֲבוּר הַקְּהִלּוֹת וְהֶעֱבִיר הַגְּזֵרוֹת.

שאלות לתלמידים    🔗

1–8. מה היה מצב ארץ ישראל ומצב התורה בה בימי ממשלת ביצנץ? – איך נקראו חכמי בבל אחרי חתימת התלמוד? – מה היתה סבת מרד היהודים בימי רבנן סבוראי? – מה שם ראש הגולה שעמד בראש המורדים? – כמה שנים מלך מר זוטרא? – מה היתה אחרית המרד? – מה היה מצב היהודים בפרס בימי כוזרי הראשון והשני? – מה הבטיח כוזרי השני ליהודים? – מה היתה אחרית היהודים בפלשתינא שעזרו לכוזרי? – מה היה מצב היהודים ברומא בימי ממשלת הגותים? – מה היה מצב היהודים בספרד? – מי צרר את בני ישראל בספרד? – מה היה מצב האנוסים בספרד? – מי ממלכי ספרד ומתי הרבה להרע לישראל? – מה היה מצב האנוסים בספרד? – מי ממלכי ספרד ומתי הרבה להרע לישראל? – מי הגין על בני ישראל ברומא? –

9–14. מה היה מצב היהודים בערב? – מי ממלכי ערב התיהד? – מה היתה אחרית יוסף בן אבי בריב מלך ערב? – אנה הגלו יהודי ערב על ידי מלך הכושים? – מה שם המשורר היהודי בערב? – במה הצטין המשורר ושמואל בן עדיה? – מה תספר המסרת על אדות המשורר הערבי אמרו-אלקיש ושמואל בן עדיה? – מה עשה חרית הערבי לשמואל ומה דרש ממנו? – מה היה מצב היהודים והערבים המדיני? – מה שם הנביא שקם להערבים? – מה היה יחס מחמד אל בני ישראל בראשית ממשלתו ובאחריתה? – מה היתה סבת מות מחמד? – מה היה מצב היהודים בימי ממשלת הכליפים? – את מי שם הכליף אומר לריש גלותא? – מה תספר ההגדה על אדות בוסתנאי? –

15–19. מה היה מצב “הישיבה” בבבל בימי הכליף עלי? – מה היה משפט משרת ריש גלותא? – ומה משפט משרת הגאון? – כמה ישיבות היו בבבל ובאיזו ערים? – מי מגאוני שתי הישיבות היה גדול במעלה? – איך היה סדר עלית ריש גלותא לשבת על כסא ממשלתו? – מה היה מנהג ראשי הגולה את העם? – במה עסקו שתי הישיבות? – ממה התפרנסו תלמידיהן? – מתי התאספו חכמי התורה ויתקנו את תקנותיהם? – איך התנהגו הגאונים עם האנשים אשר לא שמרו ללכת בדרכי תורתם? – מי התנגד להגאונים? –

20–23. מה היה מצב היהודים תחת ממשלת הכליפים באזיה המערבית? – באיזו שפה דברו אז בני ישראל בארצות הכליפים? – מה למדו חכמי היהודים מהערבים?- מה היה אז ערך הפיוטים העברים? – איזו תועלת הביאו הפיוטים לבני ישראל? – מה היה אז מצב היהודים בספרד? – מה היה מצב אנוסי ספרד? – בימי איזה מלך ספרד גדלו מצוקות ישראל? – במה הרע עגיקה מלך ספרד ליהודים? – מה היה דבר קשר היהודים על היהודים? – מה היתה אחרית הקשר? – מי מגבורי ערב כבש את ארץ ספרד? – מה הטובה אשר הגיעה ליהודים מנצחון טריק?

24–27. מה היה מצב בני ישראל בסוריא? – מה היו הצרות שסבלו שם בני ישראל? – מה שם הספר שחבר בסוריא? – למי מהתנאים יחסו את ספר הנסתרות ההוא? – במה שגו בני ישראל בסוריא ומה היתה תקותם? – מי התאמר אז למשיח? – באיזו ארצות הגולה האמינו בני ישראל במשיח השקר? – מה היתה דרך התורה החדשה אשר אמר שריני לתת לבני ישראל? – מה היתה אחרית שריני? – מה שם המשיח השני שקם אחרי שריני? – איפה התחזק אבו-עסי עם צבאותיו ומה היתה אחרית מלחמתו? – מה היה יחס אבו-עסי אל התורה שבעל פה? – כמה שנים הלכו רבים מהיהודים בדרך תורתו? –

28–36. מה היתה פעולת הגאונים במשך מאתים שנה מיום הוסד הגאונות? – מי הצטין בידיעת התורה במשך התקופה הארכה ההיא? – מה היה יחס ראש הגולה אל רב אחאי משבחא ואל רב שמעון מקירא? – מדוע עזב רב אחאי את ארץ בבל? – מה שמות הספרים שעזבו אחריהם שני החכמים ההם? – מדוע התאוננו חכמי ישראל על ראשי הגולה? – מה היו החכמים אל הישיבות, וביחוד, אל רב נטרונאי גאון? – מי התנגד לתורה שבעל פה? – יהודי איזו ארץ התנגדו לתורת הגאונים? – באיזו תחבלות הגינו הגאונים על התורה שבעל פה? – בין מי ומי פרץ הריב על דבר משרת ראש הגולה? – מדוע התפרץ ענן מפני התורה שבעל פה? – מה שם הכתה אשר יסד ענן ועל מה נוסדה? – ההסתפק ענן רק בתורה שבכתב? – מה השם אשר קראו הקראים להקבלה? – מה היה דרך תורתם? – במה נבדל תלמוד הקראים מתלמוד הרבנים? – מה היה יחס הקראים אל חכמי הרבנים החיים והמתים? – מה הדבר הטוב הנמצא בכתת הקראים? – מה הרעה אשר הגיעה להיהדות מהקראים? –

37–41. במה התעסקו הערבים מלבד תורת המחמד? – איך נחה רוח החקירה הטבעית על חכמי היהודים? – מי היה הראשון בין חכמי היהודים שכחש במופתי התורה? – מה היה דרך החקירה השנית –? מדוע התנגדו הגאונים לדרך החוקרים הטבעים ולא לדרך בעלי הסוד? – מדוע זכה רב יוסף להיות לגאון בפומבדיתא? – מה ספרו על אדותיו בעלי הסוד? –

42–47. לכמה קרעים נקרעו אז ישראל? – מה היה אז מצב הגאונות והנשיאות? – מי הרים בעת הרעה ההיא את קרן ישראל? – מי היה רבנו סעדיה גאון? – מה היה דרכו בתורה ובחכמה? – מה היו פעולותיו הספרותיות? – מה היה סבת עלית בתורה ובחכמה? – מה היו פעולותיו הספרותיות? – מה היתה סבת עלית רב סעדיה על כסא הגאונות בסורא? – איך התנהג דוד בן זכאי ראש הגולה בנשיאותו? – מה היתה סבת הריב שפרץ בין רב סעדיה ובין ראש הגולה? – מה היתה אחרית הריב? – מה שם הספר הנכבד שכתב רב סעדיה בימי גלותו? – על מה נוסד ספרו “האמונות והדעות”? – איך שב רב סעדיה בימי גלותו? – בן כמה שנים מת?

48–54. מי היו הכוזרים ואיפה ישבו? – מה היה המלך בעיני עם הכוזרים? – מה תספר ההגדה על דבר התיהדות החגן בולן מלך הכוזרים? – מי מבני בניו של בולן הרים את היהדות בארצו? – איך התנהגו מושלי הכוזרים עם בני דתות אחרות? – על ידי מי ומתי נכבשה ארץ הכוזרים? – אנה נמלטו הכוזרים – מה שם הנוסע שקם בימים ההם בישראל? – על מה דברי מסעי אלדד הדני נוסדו? – איך קבלו הגאונים והעם את ספורי מסעותיו? – מה היה מצב הגאונות והנשיאות אחרי מות רב סעדיה? – מה שם שני הגאונים הגדולים שהיו לפני בטול הישיבות? – מה הברכה אשר עזב רב שרירא גאון לספרותנו? – מה היה דרך רב האי גאון בתורה ובאמונה? – מי היה ראש הגולה האחרון ומה היתה אחריתו? –

55–59. מתי התישבו בני ישראל בארצות אשכנז וצרפת? – מי מהמלכים הרים קרן ישראל באשכנז? – מה הטובה שעשה קרל הגדול להרמת קרן התורה באשכנז? – איך הגין על בני ישראל? – מי הגין אחרי מותו על בני ישראל? – מי מהכהנים הנוצרים התגיר בימי לודויג החסיד? – מה היה מצב היהודים באשכנז אחרי מות לודויג? – מה המנהג ששמו להם האבירים לבזות בו את היהודים? – מי היה הראשון בין גדולי חכמי ישראל באירופא? – מה הרעה שהסב רבנו גרשם לישיבת רב האי? – במה הקים לו רבנו גרשם מאור הגולה שם עולם? – מה האסון שקרה לרבנו גרשם בימי הגרושים? – מה שם החכם הגדול השני שהיה אז באירופא? – מה פעל רבי שמעון הגדול לטובת עמו? – איך כבדו יושבי מגנצא את זכר רבנו גרשם מאור הגולה ורבנו שמעון הגדול? –