הספר “תולדות עם ישראל” אשר לפניכם בא ללמד את התלמידים מבני עשר עד שלש עשרה שנה דברי ימי עמנו. מטרת הספר: א) לחבב על התלמידים את קדשי עמם וסגלותיו, להביא בקרבם את רוח היהדות, למען יהיו לבבם ונפשם קשורים לעמם בחבלי אהבה כל הימים; ב) לפתוח להם פתח להבין את השתלשלות הסבות וההתפתחות הקולטורא כפי מה שמוח הילדים יכול לתפוס. וכדי להשיג את המטרה הכפולה הזאת, השתדלתי: א) לציר את תמונות גדולי עמנו, שהשפעתם היתה רבה על הליכות הקולטורא, בציורים שלמים ובולטים, למען יחרתו על לב התלמידים וידעו לבחר בדרך טובים; ב) לתת לפניהם השקפות כלליות על הדת והספרות ושאר עניני החיים, למען יבינו תכונות כל תקופה ורשמיה הפרטיים ובמה היא נקשרת אל התקופה שלפניה ושלאחריה. שפת הספר היא פשוטה וקלה ונוחה להתרגם. לא צמצמתי אותה בשפת המקרא, כי לדעתי לא נכון לשים כבלים על השפה לבל תצא מהחוג הצר אשר נמצאה בו לפני אלפים שנה. אדרבה, הכנסתי במקומות רבים מאמרים לקוחים מפי חכמינו הקדמונים בלשונם, למען יכירו התלמידים את סגנון לשון הקדמונים הפשוטה והתמימה, וגם יתרגלו על ידי זה אל השפה העשירה והמדויקה, שבחירי סופרינו משתמשים בה בדור הזה; וכמדומה לי שהשפה הקצרה והמדויקת היא גם היותר יפה, ומליצות הלקוחות מהתנ"ך בהקפה משחיתות את הכונה, וכל יופי אין בהן.

נזהרתי מאד לבלי העמס על התלמידים זכרון שמות האנשים, שפעלתם איננה נכרת הרבה בהתפתחות רוח עמנו; כי מה היא התועלת אם ידע הנער שהיה בעולם איזה למך שחי תקצ"ה שנה והוליד בנים ובנות? או שהיה איזה ר' שמעון שחבר “סליחה” ליום הכפורים? או שפלוני חבר איזה ספר בינוני בפלוסופיא או בשאר המדעים שאינם נוגעים לתולדות עם ישראל? כבוד הקדמונים ההם במקומם מונח, גם אם לא יזכרו בספר הנועד לילדים.

כן נזהרתי לבלי הכנס בספרי מה שהוא נגד האמת ההסתורית ולא רציתי להונות את הילדים, אף שלכאורה יש בהונאה זו מעין תועלת מוסרית. לדעתי למטרה קדושה נחוצים גם אמצעים קדושים ואמתיים. ובאמת אין צורך לנו כלל בהונאה: באוצר תולדות עמנו יש פנינים לרב, שהם באמת פנינים יקרים ולמותר הוא להשתמש בתמימות הילדים ולתת להם אבנים פשוטות ונוצצות תחת פנינים, מפני שאינם יודעים להבחין.

גם לא הכנסתי את העּבדות הבודדות, שאין סבתן וזמנן ידועות לנו ברור, כי כל זמן שלא הוברר הדבר הרי הוא בעינינו כחידה ולא עובדא הסתורית.

המחבר.

פּאלטאווא, י“ד לחדש טבת, תרנ”ז.

ספר ראשון [מֵרֵאשִׁית יְמֵי הָעָם עד גָּלוּת בָּבֶל]

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר ראשון [מֵרֵאשִׁית יְמֵי הָעָם עד גָּלוּת בָּבֶל]

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

מֵרֵאשִׁית יְמֵי הָעָם עַד שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.

1. עַם קְדוּמִים הוּא עַם יִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאוֹ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן. לְפָנִים בִּהְיוֹתוֹ עוֹד מִשְׁפָּחָה קְטַנָּה, יָרְדָה הַמִשְׁפָּחָה מִצְרַיְמָה וַתֵּשֶׁב שָׁם לְבַדָּה בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. לַמִּשְׁפָּחָה הַזּאֹת הָיוּ חֻקִּים וּמִנְהָגִים מְיֻחָדִים וַיָי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הָיָה לָהּ לֵאלֹהִים. וַיִּבָּדְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַמִּצְרִים אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ וְלֹא הִתְחַתְּנוּ עִמָּהֶם וְלֹא אָכְלוּ עִמָּם לָחֶם. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַמִּצְרִים עַם חָכָם מִכָּל יֶתֶר הָעַמִּים; אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָלוּ עֲלֵיהֶם בַּחֲרִיצוּתָם וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים. וַיִּירְאוּ הַמִּצְרִים מְאֹד, וַיּאֹמְרוּ: הָעָם הַקָּטֹן הַזֶּה יִרְבֶּה וְיִפרֹץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ אוֹתָם, עַד כִּי יֵצַר לָנוּ הַמָּקוֹם בִּגְלָלָם. הָבָה נִכְבְּשָׁה אוֹתָם לַעֲבָדִים, וְרָמְסוּ בַטִּיט וְלָבְנוּ לְבֵנִים, וּמֵרֹב עֲבוֹדָה, לַחַץ וָעֹנִי יַחְדְּלוּ מֵרְבוֹת. וַיַּעֲשׂוּ כֵן: וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדִים וַיְעַנּוּ אוֹתָם וַיְּמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם מאד. אַךְ כַּאֲשֶׁר כָּבְדָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַד הַמִּצְרִים כֵּן רָבוּ וַיִּפְרְצוּ וְלֹא חָדְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקַּווֹת, כִּי פָקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אוֹתָם וְהֶעֱלָם לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.

2. וְתִקְוָתָם בָּאָה: יְיָ שָׁלַח אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ וַיּוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיּוֹלִיכֵם לְאֶרֶץ חֶמְדָּתָם דֶּרֶך מִדְבַּר עֲרָב. בִּמְתֵי מְעָט יָרְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְרַיְמָה וּבְעַם רַב יָצָאוּ. בְּמִדְבַּר סִינַי נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נִכְתְּבוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וַיּוֹרֵם לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַיָּשָׁר, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְיָ נוֹתֵן לָהֶם. אֶת הַלּוּחוֹת הָהֵם שָׂמוּ בָאָרוֹן וְהַכֹּהֲנִים נְשָׁאוּהוּ לִפְנֵי הָעָם בְּכָל מַסְעֵיהֶם, גַּם מִשְׁכָּן עָשׂוּ לַיְיָ וּמִזְבֵּחַ, שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה. בַּמִּשְׁכָּן הַהוּא הֶעֱמִידוּ אֶת הָאָרוֹן וַיְהִי עוֹמֵד בְּכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מָקוֹם אֶחָד וִיַּקְרִיבוּ שָׁם קָרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, כִּי זֹאת הָיְתָה עֲבוֹדַת אֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם. וּבִנְסוֹעַ הָאָרוֹן וּפָרְקוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַלְוִיִּם נָשְׂאוּ אֶת הָאָרוֹן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַיִּסָּעוּ.

בַּדֶּרֶךְ נִלְחֲמוּ עִם שְׁבָטִים אֲחָדִים הַיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן, וַיְּנַצְּחוּם, וַיִּקְחוּ מֵהֶם אֶת אַרְצָם: חֶבֶל הָאַרְגֹב וְהַבָּשָׁן.

3. וְעַם יִשְׂרָאֵל אַף כִּי כֻלָּם בְּשֵׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאוּ, אֲבָל נֶחֱלָקִים הָיוּ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט לְמִסְפַּר בְּנֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֲבוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, יִשָּׂשׂכָר, זְבֻלוּן, דָּן נַפְתָּלִי, גָּד, אָשֵׁר, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. וְשֵׁבֶט יוֹסֵף נִפְלַג לִשְׁנֵי שְׁבָטִים לְמִסְפַּר שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף: אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. וַתִּנָּתֵן הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, לְשִׁבְטֵי רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶׁה, אֲשֶׁר הָיוּ כֻלָּם רוֹעֵי צֹאן.

4. בְּבוֹאָם עַד גְּבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן, הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל חוֹף יַם הַתִּיכוֹן מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵן יָמָּה, מֵת מֹשֶׁה וַיָּקָם יְהוֹשֻעַ תַּלְמִידוֹ תַּחְתָּיו, וַיַּעֲבֵר אֶת הָעָם אֶת הַיַּרְדֵּן; וַיִּכְבְּשׁוּ עוֹד עָרִים רַבּוֹת. וַתָּקָץ נֶפֶשׁ הָעָם בַּעֲמַל הַדָּרֶךְ; גַּם בַּעֲבוֹדַת הַמִּלְחָמָה מָאֲסוּ כִּי לֹא שׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִחְיוּ עַל חַרְבָּם; כִּי רוֹעִים הָיוּ וְעוֹבְדֵי אֲדָמָה. לָכֵן הִנִּיחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַהֵר אֶת חַרְבָּם מִיָּדָם וַיִּתְפָּרְדוּ לְשִׁבְטֵיהֶם, וַיְּבַקְשׁוּ לָהֶם מְנוּחָה בַּאֲשֶׁר מָצְאוּ. וַיְּהִי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר חָזְקָה יָדָם עַל הָעַמִּים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וַיָּשִׂימו אֶת הָעַמִּים הָהֵם לָהֶם לָמַס, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר חָזְקָה יַד הָעַמִּים הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָהֶם לָמַס. וְעוֹד גָּדַל הַפֵּרוּד בֵּינֵיהֶם אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, כִּי לֹא נִמְצָא עוֹד אִישׁ אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ וַאֲשֶׁר אֵלָיו יִשְׁמַע כָּל הָעָם.

5. בְּעִיר שִׁילֹה אֲשֶׁר בְּנַחֲלַת אֶפְרַיִם הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְשָׁם הֶעֱמִידוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן וַיִּהְיוּ בְנֵי הַשְּׁבָטִים הַקְּרוֹבִים בָּאִים שָׁמָּה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. וְהַשְּׁבָטִים הָרְחוֹקִים עָשׂוּ לָהֶם אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים, וְלִפְעָמִים לֹא נִמְנְעוּ מֵעֲבוֹד אֶת אֳלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּתוֹכָם, וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם, אוֹ כִּי עָבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָאֱלִילִים יָחַד.

6. אִם הֵצִיקוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֵנֵיהֶם הָרָעִים, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ עוֹד נְשֹׂא אֶת עֻלָּם, וְקָמוּ מִקִּרְבָּם שׁוֹפְטִים בְּנֵי חַיִל, אֲשֶׁר עָזְרוּ לְעַמָּם הַנַּעֲנֶה; אַךְ לֹא כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּתֵּף אָז בַּמִּלְחָמָה, כִּי אִם רַק הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר אֵלָיו נָגְעָה הָרָעָה. וְאַךְ לִפְעָמִים הִתְחַבְּרוּ יַחַד שְׁבָטִים אֲחָדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

7. כָּזאֹת הָיָה גַם בַּיָּמִים אֲשֶׁר הָיְתָה דְּבוֹרָה שׁוֹפֶטֶת אֶת יִשְׂרָאֵל. דְּבוֹרָה הָיְתָה אִשָּׁה נְבִיאָה וּבְיָמֶיהָ לָחַץ יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה. וַתִּתְעוֹרֵר הָאִשָּׁה הַזּאֹת וַתְּלַהֵב בְּאִמְרֵי פִיהָ אֶת בְּנֵי עַמָּהּ לְהִתְנַדֵּב לָצֵאת לַמִּלְחָמָה. וּבָרָק אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל אָסַף אֶת הַמִּתְנַדְּבִים תַּחַת דִּגְלוֹ וַיִּלָּחֵם בְּיָבִין וַיַּכְרִיתֵהוּ. גַּם אָז לֹא שָׁמְעוּ שְׁבָטִים רַבִּים בְּקוֹל הַנְּבִיאָה וְלֹא בָאוּ לְעֶזְרַת בְּנֵי עַמָּם. מֵהַיָּמִים הָהֵם נִשְׁאַר לָנוּ שִׁיר נִשְׂגָּב מְאֹד בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶש הַנּוֹדַע בְּשֵׁם “שִׁירַת דְּבוֹרָה”. בַּשִׁירָה הַזּאֹת נִרְאֶה מַה גָּדְלָה אֱמוּנַת טוּבֵי הָעָם בַּיָי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם וְכִי בְכָל נִצְחוֹנוֹתֵיהֶם רָאוּ רַק יְשׁוּעַת יְיָ וְצִדְקוֹתָיו. גַּם עֵדָה הִיא לְיִשְׂרָאֵל כִּי גַם בָּעֵת הַהִיא הָיוּ לָהֶם מְחוֹקְקִים וְסוֹפְרִים כַּכָּתוּב שָׁם: מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחוֹקְקִים וּמִזְּבֻלוּן מוֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר.

8. אֶפֶס הַשׁוֹפְטִים, אַף כִּי הֵבִיאוּ טוֹבָה רַבָּה לְעַמָּם בִּימֵי חַיֵּיהֶם, אֲבָל אַחֲרֵי מוֹתָם פָּסְקָה טוֹבָתָם, כִּי שָׁבוּ הַשְּׁכֵנִים הָרָעִים לְהָצִיק לְיִשְׂרָאֵל וְכָל עֲמַל הַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר מִלְפָנִים עָלָה בַתֹּהוּ.

הַפְּלִשְׁתִּים, אֲשֶׁר הָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם עַם עָז, בָּאוּ לְהִלָּחֵם עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְּׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרוֹן מִשִּׁילֹה אֶל מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, כִּי יַעֲזֹר לָהֶם בְּמִלְחַמְתָּם. אַךְ הַפְּלִשְׁתּים גָּבְרוּ בַּמִּלְחָמָה וַיְּהַרְגּוּ עַם רָב וַיִּקְחוּ אֶת הָאָרוֹן בַּשְּׁבִי וַיַחֲרִיבוּ אֶת הָעִיר שִׁילֹה וְאֶת הַמִּשְׁכָּן אֲשֶׁר הָיָה בְּתוֹכוֹ. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסוּ וַיִּפָּזְרוּ לְכָל קְצוֹת הָאָרֶץ.

הַפְּלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֶת הָאָרוֹן וַיַּעֲמִידוּהוּ בְּבֵית דָּגוֹן אֱלֹהֵיהֶם; אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם הֻכּוּ הַפְּלִשְׁתִּים בָּחֳלָיִים רָעִים וַיֹאמְרוּ כֹהֲנֵיהֶם וְקוֹסְמֵיהֶם כִּי יַד יְיָ הָיְתָה בָּהֶם: וַיִּיְראּו הַפְּלִשְׁתִּים מְאֹד מִפְּנֵי אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, וַיְּמַהֲרוּ וַיָּשִׁיבוּ אֶת הָאָרוֹן. וַיְּהִי הָאָרוֹן מֵהַיּוֹם הַהוּא עוֹמֵד בְּעִיר קִרְיַת יְעָרִים, אַךְ מְעַטִּים מְאֹד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ שָׁמָּה לִדְרֹשׁ אֶת יְיָ וּלְהַקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת.

ב. שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.

9. עוֹד מִימֵי מֹשֶׁה נִבְחַר שֵׁבֶט הַלֵּוִי לֱשָׁרֵת בַּקֹּדֶש וּלְהוֹרוֹת אֶת הָעָם דֶּרֶך יְיָ. אַךְ בְּנֵי עֵלִי, אֲשֶׁר הָיָה כֹהֵן בְּשִׁילֹה בְּטֶרֶם נֶחֱרַב הַמִּשְׁכָּן, עָשׂוּ נְבָלוֹת רַבּוֹת וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת בְּרִית הַלֵּוִי, וְעוֹד מְעַט וְחָדְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת גּוֹי, כִּי שְׁכֵנֵיהֶם הָרָעִים הֵצִיקוּ לָהֶם מְאֹד וְכֹהֲנֵיהֶם, הַנִּבְחָרִים לִהְיוֹת עֵינֵי הָעֵדָה, תָּעוּ וַיַּתְעוּ אֶת עַמָּם. עֲבוֹדַת יְיָ הָיְתָה רַק עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, עֲבוֹדָה אֲשֶׁר לֹא תְרוֹמֵם אֶת הַנֶּפֶשׁ. הָעָם הִרְבָּה לִזְבֹּחַ וְהַכֹּהֲנִים הִרְבּוּ לֶאֱכֹל.

10. אַךְ אָז עָמַד מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה. אֲבוֹתָיו הָיוּ עֲשִׁירִים וּנְשׂוּאֵי פָנִים מִשֵׁבֶט לֵוִי. חַנָּה אִמּוֹ הָיְתָה אִשָׁה צְנוּעָה וְיִרֵאַת אֱלֹהִים. וַתִּדֹּר חַנָּה נֶדֶר, כִּי אִם תֵּלֶד בֵּן, וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַעֲבוֹד אֶת יְיָ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, כִּי נְָזִיר יִהְיֶה, כְּמִנְהַג עוֹבְדֵי הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם. וּבְעוֹדֶנוּ נַעַר קָטֹן הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְעִיר שִׁילֹה. כַּאֲשֶׁר גָּדַל מְעָט הַנַּעַר שְׁמוּאֵל, רָאָה, כִּי מַעֲשֵׂי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי עֵלִי הֵם לֹא כַתּוֹרָה אֲשֶׁר לִמְּדָה אוֹתוֹ חַנָּה אִמּוֹ, וַתִּגְעַל נַפְשׁוֹ בְּמוֹרָיו הָהֵם. וְגַם אֶת עֵלִי אֲבִיהֶם, אַף כִּי הָיָה בְּעַצְמוֹ אִישׁ יָשָׁר, לֹא כִבֵּד שְׁמוּאֵל בִּלְבָבוֹ, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי לֹא יָשִׁית לֵב לְתַעֲלוּלֵי בָנָיו וְלֹא יִכְהֶה בָּם.

11. אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶחֱרַב מִשְׁכַּן שִׁילֹה, חָשַׁב שְׁמוּאֵל מַחֲשָׁבוֹת: בַּמֶּה לְהָקִים אֶת הֲרִיסוֹת עַמּוֹ, וַיַּרְא כִּי אֵין תִּקְוָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם יִהְיוּ מוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הֶבֶל הוּא יַחַשׂ אָבוֹת אִם הַבָּנִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶם לֹא יֵלְכוּ. וַיְבַקֵּשׁ שְׁמוּאֵל לְכוֹנֵן חֶבֶר נְבִיאִים אַנְשֵׁי לֵב אֲשֶׁר יוֹרוּ לָעָם אֶת דֶּרֶךְ יְיָ. בְּעִיר רָמָה לִמֵּד שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ אֵלָיו, וְגַם סָבַב אֶת הַגִּלְגָּל וְאֶת הַמִּצְפָּה. וַיְחַזֵּק אֶת יַד יִשְׂרָאֵל בֵּאלֹהָיו, וַיּוֹרֵם לָדַעַת, כִּי אֵין חֵפֶץ לַיְיָ בְּעוֹלוֹת וּבִזְבָחִים, כִּי שְׁמוֹעַ בְּקוֹל יְיָ וְלַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, טוֹב מִכָּל זֶבַח. פַּעַם הוֹכִיחַ שְׁמוּאֵל אֶת עַמּוֹ בִּדְבָרִים קָשִׁים עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וּפַעַם נִחֲמָם בְּדִבְרֵי רָצוֹן וַיִּתֵּן תִּקְוָה בְּלִבָּם, כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. אָז הֵחֵלּוּ הַשְּׁבָטִים הַנִּפְזָרִים לְהִתְקָרֵב אִישׁ אֶל אָחִיו, עַד כִּי חָשׁוּ בְנַפְשָׁם, כִּי יוּכְלוּ לָצֵאת לַמִלְחָמָה גַּם נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים הָעֲצוּמִים וְגַם נִלְחֲמוּ, וַיַּצְלִיחוּ וַיָּשִׁיבוּ אֶת הֶעָרִים, אֲשֶׁר לָקְחוּ הַפְּלִשְׁתִּים מֵהֶם בְּעֵת חָרְבַּן שִׁילֹה.

12. אָמְנָם שְׁמוּאֵל לֹא בִטֵּל אֶת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, אַךְ לֹא הָלַךְ לִזְבֹּחַ זְבָחָיו אֶל קִרְיַת יְעָרִים לַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם הָאָרוֹן, כִּי אִם בַּמִּצְפָּה הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹתָיו, אוֹ בֶעָרִים אֲחֵרוֹת, וְלִפְעָמִים הָיָה הוּא הַמַּקְרִיב בְּעַצְמוֹ וּמֶמְשֶלֶת הַכֹּהֲנִים כִּמְעַט חָדֵלָה. אָמְנָם אֲחִיטוּב נֶכֶד עֵלִי שָׂם לוֹ בֵּית אֱלֹהִים בְּעִיר נֹב; אַךְ מְתֵי מִסְפָּר הָלְכוּ שָׁמָּה לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נָהֲרוּ כָל הָעָם אַחַר שְׁמוּאֵל.

13. הַנָּבִיא שְׁמוּאֵל הָיָה אֲבִי-הָעָם; אֵלָיו הָלְכוּ לִדְרֹשׁ לֹא רַק דְּבַר אֱלֹהִים כִּי אִם בְּכָל מִקְרֶה פָּנוּ אֶל הַנָּבִיא וַיִּדְרְשׁוּ בַעֲצָתוֹ. בְּהַקְרִיב הָעָם זִבְחֵי שְׁלָמָיו הָיָה הוּא מְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה אֶת הַזֶּבַח וְאַחֲרֵי כֵן אָכָלוּ. בְּלִי מִצְוָתוֹ לֹא נוֹעָז אִישׁ לְהָרִים יָד אוֹ רֶגֶל, וּבְעַד עֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה לֹא לָקַח מְאוּמָה, כִּי אִם הִתְפַּרְנֵס מִנַּחֲלָתוֹ אֲשֶׁר הוֹרִישׁוּהוּ אֲבוֹתָיו.

ג מְלוּכַת שָׁאוּל.

14. אוּלָם כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וּבָנָיו לֹא הָלְכוּ בִדְרָכָיו יָרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֶּן יִרְפֶּה הַקֶּשֶׁר אֲשֶׁר בֵּין הַשְּׁבָטִים הַנִּפְרָדִים וְלֹא יוּכְלוּ עוֹד לַעֲמוֹד בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם; וַיָּבוֹאוּ אֶל הַנָּבִיא הַזָּקֵן, וַיְבַקְשׁוּהוּ, כִּי יָשִׂים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יֵצֵא וְיָבוֹא לִפְנֵיהֶם וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם.

וַיֵּרָע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כִּי הוּא חָפֵץ, כִּי יִהְיֶה יְיָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא בֶן-אָדָם. לָכֵן בֵּאֵר לִפְנֵיהֶם אֶת כָּל הַתּוֹצָאוֹת הָרָעוֹת, אֲשֶׁר תִּמְצֶאנָה אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יַמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, כִּי יָשִׂים עֲלֵיהֶם מַס כָּבֵד וְלָקַח אֶת בְּנֵיהֶם וְשָׂם בְּמֶרְכַּבְתוֹ וּבְפָרָשָׁיו; אַךְ הָעָם לֹא שָׁמְעוּ לוֹ וַיִּקְרְאוּ קוֹל אֶחָד: לֹא, כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ! וַיֶּחֶזְקוּ דִּבְרֵי הָעָם עַל שְׁמוּאֵל וַיִּבְחַר אֶת שָׁאוּל בֶּן קִישׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.

15. בָֹרִאשׁוֹנָה לֹא נֵאוֹתוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁאוּל, כִּי צָעִיר הָיָה הָאִישׁ וְלֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינֵי רַבִּים. עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה כַּעֲבוֹדַת רֹב אֶחָיו, רוֹעֶה צֹאן וּבָקָר; אַךְ עַד מְהֵרָה הֶרְאָה, כִּי אָמְנָם שְׁאָר רוּחַ לוֹ.

נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמוֹן הֵצִיק מְאֹד לְיוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד, וַיִּפְנוּ הַנִּרְדָּפִים אֶל שָׁאוּל, כִּי יוֹשִׁיעַ לָהֶם מִיַּד רוֹדְפֵיהֶם. וַיֶּאֱסֹף שָׁאוּל אֶת כָּל בְּנֵי הַחַיִל וַיֵּלֶךְ בְּרֹאשָׁם וַיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיַּךְ אֶת בְּנֵי עַמוֹן וַיַּעַשׂ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה לְיוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד. אָז רָאוּ כָּל הָעָם כִּי רָאוּי הוּא לַעֲטֶרֶת מְלוּכָה.

16. וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְגַּבֵּר שָׁאוּל וַיִּלָּחֵם בְּמוֹאָב וּבֶאֱדוֹם וּבַעֲמָלֵק וְגַם בַּפְּלִשְׁתִּים הָעֲצוּמִים הִכָּה מַכָּה רַבָּה. וּבֵן הָיָה לְשָׁאוּל יוֹנָתָן שְׁמוֹ, וַיְּהִי יוֹנָתָן גִּבּוֹר חַיִל וּנְדִיב לֵב וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהֵבוּהוּ מְאֹד. וַיְּהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא יוֹנָתָן בַּלָּאט הּוא וְנוֹשֵׂא כֵלָיו אֶל מַחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים וַיָּחֶל לְהַפִּיל בָּהֶם חֲלָלִים, וַיִּבָּהֲלוּ הַפְּלִשְׁתִּים מְאֹד, וַיָּחֵלּוּ לָסֶגֶת אָחוֹר. וְשָׁאוּל רָאָה מֵרָחוֹק אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּמַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים, וַיְמַהֵר עִם חֵילוֹ שָׁמָּה, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה. וּבִהְיוֹתוֹ נֶחְפָּז וּמְבֹהָל הִשְׁבִּיעַ אֶת הָעָם, כִּי לֹא יֹאכַל מְאוּמָה, עַד אֲשֶׁר יַשְׁמִידוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם; וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם וַיִּטְעַם בַּדֶּרֶך מִיַּעֲרַת הַדְּבָש. וַיִּוָדַע הַדָּבָר לְשָׁאוּל וַיִּשְׁפְּטֵהוּ מִשְׁפַּט מָוֶת, אַךְ הָעָם קָרְאוּ כֻלָּם: לֹא נִתֵּן לְיוֹנָתָן גִּבּוֹרֵנוּ לָמוּת מוֹת נָבָל! וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת.

17. שָׁאוּל אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי בְּנוֹ זֶה יִמְלֹך עַל כִּסְאוֹ אַחֲרָיו; אַךְ מַחֲשָׁבְתּוֹ לֹא קָמָה. הַנָּבִיא הָיָה עוֹיֵן אֶת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הִמְלִיך לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ, וַיִּכְרֶה לוֹ שׁוּחָה בַּסֵּתֶר. וְגַם לֹא נִמְנַע מֵהַרְאוֹת נֶגֶד כָּל הָעָם, כִּי הַמֶּלֶךְ לֹא יָפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ.

בְּשׁוּב שָׁאוּל מִמִּלְחֶמֶת עֲמָלֵק מָצָא שְׁמוּאֵל עֲוֹן הַמֶלֶךְ כִּי לֹא הִשְׁמִיד אֶת בֶּהֱמַת עֲמָלֵק כְּמִצְוָתוֹ אֲשֶׁר צּוָּה כִּי יִהְיֶה שְׁלַל עֲמָלֵק חֵרֶם לַיָי, וַיּוֹכִיחֵהוּ שְׁמוּאֵל תּוֹכֵחָה רַבָּה וַיֹּאמֶר לוֹ כִּי מַמְלַכְתוֹ לֹא תָקוּם. אָז הִתְעַצֵּב שָׁאוּל אֶל לִבּוֹ, פָּג עֹז רוּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ נָשָׁתָה, וְרוּחַ רָעָה בִּעֲתַתּוּ לְעִתִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהַפְּלִשְׁתִּים יָצְאוּ לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּעַמְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמַּעֲרָכָה נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים, אַךְ הַמִּלְחָמָה טֶרֶם הֵחֵלָּה; וַעֲנָק אֶחָד גָּלְיָת שְׁמוֹ, יָצָא מִמַּחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים וַיִּקְרָא: לָמָּה תֵּצְאוּ כֻלְכֶם לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה? בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵצֵא אֵלַי וְהָיָה אִם יְנַצְּחֵנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אֲנַצְחֵהוּ וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים. אַךְ אִישׁ לֹא הָיָה בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְחָרֵף נַפְשׁוֹ לָצֵאת לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הָעֲנָק הַזֶּה; גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ כִּי יִתֵּן לָאִישׁ, אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה וְיַעְשְׁרֶנּוּ עֹשֶׁר גָּדוֹל. וְהִנֵּה דָּוִד, רוֹעֶה צָעִיר מִבֵּית לֶחֶם, בָּא כִּי שְׁלָחוֹ יִשַׁי אָבִיו לְהָבִיא מָזוֹן לְאֶחָיו אֲשֶׁר הָלְכוּ בַּמִּלְחָמָה. וַיִּשְׁמַע דָּוִד אֶת הַפְּלִשְׁתִּי מְנָאֵץ אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיֵּלֶךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: אֲנִי אֵלֶך וְהִכִּיתִי אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְאָסִירָה חֶרְפָּה מֵעַל עַמִּי. וַיִּתְפַּלֵא הַמֶּלֶךְ עַל עֹז רוּחַ הַנַּעַר וַיְנַס לַעֲצֹר אוֹתוֹ, אַךְ דָּוִד עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, וַיִּקַח עִמּוֹ קַלְעוֹ וְחֶלְקֵי אֲבָנִים וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְקַלַּע, וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמֵצַח הַפְּלִשְׁתִּי, וַיָּמָת. וַיַּעַשׂ דָּוִד תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל.

18. וְהָרוּחַ הָרָעָה הוֹסִיפָה לְבַעֵת אֶת שָׁאוּל. וַיִּיעָצוּהוּ עֲבָדָיו לְבַקֵּשׁ לְמַעֲנוֹ אִישׁ יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בְּכִנוֹר, לְנַגֵּן לְפָנָיו בִּהְיוֹת עָלָיו רוּחַ רָעָה וְרָוַח לוֹ. וְדָוִד יָדַע לְנַגֵּן בְּכִנוֹר וְלָשִׁיר בְּשִׁירִים וַיִּקָּחֻהוּ אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְנַגֵּן לִפְנֵי שָׁאוּל. וְנֶפֶשׁ יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד, וַיְהִי לוֹ לְחָבֵר וּלְרֵעַ. וַיְהִי הַיּוֹם וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא שָׁבוּ עִם שָׁאוּל מִמִּלְחָמָה וַתְּקַדֵּמְנָה נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵיהֶם בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבְשִׁירִים וַתִּקְרֶאנָה: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד – בְּרִבְבוֹתָיו! וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֹאמֶר: נָתְנוּ לְדָוִד הָרְבָבוֹת וְלִי אַךְ הָאֲלָפִים. וַיְקַנֵּא שָׁאוּל בְּדָוִד וְקִנְאָתוֹ גָּדְלָה מִיּוֹם לְיוֹם, בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֶל כָּל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ יַשְׂכִּיל, וְגַם נוֹדַע לוֹ, כִּי הַנָּבִיא יְקָרֵב אֶת דָּוִד, וַיִּירָא מְאֹד, פֶּן יֶהְדֳּפֶנּוּ מִמַּלְכוּתוֹ. וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לַהֲרֹג אֶת דָּוִד, אַךְ בְּנֵי שָׁאוּל אָהֲבוּ אֶת דָּוִד: יוֹנָתָן הָיָה לוֹ לְרֵעַ וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל אָהֲבָה אֶת דָּוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה. וַיַּצִּילוּ בְנֵי שָׁאוּל אֶת דָּוִד. וַיִּירָא שָׁאוּל מִפְּנֵי דָּוִד וּמֵאֵימָה וָפַחַד הִסְתַּתְּרָה בִינָתוֹ. אֶל כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר פָּנָה רָאָה אַךְ קֶשֶׁר וּמֶרֶד וַיָּרֶב לִשְׁפֹּךְ דְּמֵי נְקִיִּים. וְגַם אֶת יוֹנָתָן בְּנוֹ אָמַר לַהֲרֹג עַל אֲשֶׁר נוֹעַז לְהַצְדִּיק לְפָנָיו אֶת דָּוִד רֵעֵהוּ.

19. וְדָוִד בָּרַח מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיְהִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ. כַּמָּה פְעָמִים רָדַף שָׁאוּל אַחֲרָיו וְלֹא הִשִּׂיגוֹ. וַיִתְלַקְּטוּ אֶל דָּוִד אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, וּבְתוֹכָם הָאַחִים יוֹאָב וַאֲבִישַׁי בְּנֵי צְרוּיָה, אֲשֶׁר הָיוּ קְרוֹבִים אֶל דָּוִד קִרְבַת מִשְׁפָּחָה. וַיָּבוֹאוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וּמֶלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּים אָמַר כִּי נִבְאַשׁ דָּוִד בְּעַמּוֹ, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה לוֹ דָּוִד עֶבֶד, וַיְקַבְּלֵהוּ בְּשִׂמְחָה, וַיִתֵּן לוֹ אֶת הָעִיר צִקְלָג, וַיֵּשֶב שָׁם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וּבְפָשְׁטָם עַל הַשְּׁבָטִים הַקְּטַנִּים הַיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וִיהוּדָה שָׁלְחוּ יָדָם בַּבִּזָּה וַיִּמְצְאוּ מִזֶּה מִחְיָתָם. בָּעֵת הַהִיא הָיְתָה פַּרְנָסָה כָּזֹאת לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, כִּי הַגְּבוּרָה נֶחְשְׁבָה לְמַעֲלָה גְדוֹלָה וְנִכְבָּדָה בָּאָדָם.

20. בִּימֵי נְדוּדָיו וּפְגָעָיו הָרַבִּים חִבֵּר דָּוִד שִׁירֵי תְפִלָה, אֲשֶׁר בָּהֶם שָׁפַךְ אֶת נַפְשׁוֹ לִפְנֵי יְיָ. הַשִּׁירִים הָהֵם יִתְנוֹסְסוּ כְּאַבְנֵי נֵזֶר בְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל. כִּי בָהֶם נִשְׁקְפָה אֱמוּנָתוֹ הַחֲזָקָה בַּיָי אֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ, אֲשֶׁר “בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵהוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵהוּ, יַנְחֵהוּ בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ”. וְלֹא לְחִנָּם קָרְאוּ לוֹ: “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל”, כִּי בִתְפִלוֹתָיו הִתְנַחֵם עַמּוֹ בְּכָל יְמֵי צָרוֹתָיו וּנְדוּדָיו וַתִּהְיֶיןָ לוֹ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ.

21. וּשְׁמוּאֵל מֵת בָּרָמָה, וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל. מְהֵרָה אַחֲרֵי מוֹת הַנָּבִיא, אָסְפוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם וַיָּבוֹאוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ. שָׁאוּל יָרֵא מִפְּנֵי תּוֹצְאוֹת הַמִּלְחָמָה הַהִיא וְלֹא נִמְנַע מִדְּרֹשׁ בִּמְכַשֵּׁפָה כִּי תַגִּיד לוֹ מַה יִּהְיֶה גּוֹרָלוֹ, אַף כִּי כָּל יָמָיו הָיָה אוֹיֵב נוֹרָא לַמְכַשְּׁפִים וַיְּבַעֲרֵם מִן הָאָרֶץ בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת. וְאַף אָמְנָם פַּחְדּוֹ בָא, כִּי נֶהֱרַג בַּמִּלְחָמָה עַל הַר הַגִּלְבֹּעַ, הוּא וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו עִמּוֹ, וְיוֹנָתָן הַגִּבּוֹר הַנָּדִיב בְּתוֹכָם.

ד. מְלוּכַת דָּוִד.

22. כַאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה אֶל צִקְלָג נִפְעֲמוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו מְאֹד וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וַיִּתְאַבְּלוּ עַל שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן וְעַם יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב. מְהֵרָה עָזְבוּ אֶת אֶרֶץ dir=“rtl”>פְּלִשְׁתִּים וַיָּבוֹאוּ אַרְצָה יְהוּדָה. שָׁם בָּאוּ אֶל דָּוִד זִקְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ בַּבְּרִית גַּם בִּימֵי חַיֵּי שָׁאוּל וַיַּמְלִיכוּהוּ עַל יְהוּדָה.

23. וּלְשָׁאוּל הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ אִישׁ-בֹּשֶׁת, וַיְהִי הָאִישׁ רְפֵה יָדַיִם וְלֹא הִצְלִיחַ לִמְלוּכָה. אַךְ אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא שָׁאוּל חָפֵץ לְהוֹשִׁיב אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַמֵּת עַל כִּסֵּא אָבִיו; וְאַבְנֵר הָיָה נִכְבָּד מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיַּמְלֵךְ אַבְנֵר אֶת אִישׁ-בֹּשֶׁת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה אַחַר דָּוִד כִּי אִם שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. אַךְ מְלוּכַת אִישׁ בֹּשֶׁת לֹא אָרְכָה כִּי אִם שְׁתֵּי שָׁנִים. אַבְנֵר נֶהֱרַג בְּיַד שַׂר צְבָא דָּוִד, וְאַחֲרֵי כֵן קָמוּ שְׁנֵי שָׂרֵי גְּדוּדִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל וַיַּהַרְגוּ אֶת אִישׁ-בֹּשֶׁת עַל מִשְׁכָּבוֹ; וְכַעֲבוֹר עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מְהוּמָה תָּפַשׂ דָּוִד אֶת הַמְּלוּכָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

24. בֵּית שָׁאוּל כִּמְעַט נִשְׁמַד כֻּלּוֹ, וְרַק בֵּן אֶחָד נִשְׁאַר לְיוֹנָתָן, נְכֵה רַגְלָיִם. אוֹתוֹ קֵרַב דָּוִד וַיְשִׂימֵהוּ בֵּין אוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְכִסֵּא דָּוִד הָיָה נָכוֹן.

25. בַּיָּמִים הָהֵם נִצְּבוּ לְשָׂטָן לְמַמְלֶכֶת יְהוּדָה בְּנֵי הַיְבוּסִי, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ, וַיַּפְרִידוּ בֵּין שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבֵין שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, וּמְצוּדָה חֲזָקָה מְאֹד הָיְתָה לָהֶם, הִיא מְצוּדַת צִיּוֹן. וַיָּבוֹא דָּוִד עִם צִבְאוֹתָיו לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר; אַךְ כָּבֵד הָיָה מְאֹד לַעֲלוֹת אֶל הַמְּצוּדָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל הָהָר וּמִתַּחְתִּיתוֹ סֶלַע זָקוּף. הַיְבוּסִים לָעֲגוּ לְדָוִד וַיֹּאמְרוּ כִּי לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם, אַךְ יוֹאָב רֹאש גִּבּוֹרֵי דָּוִד שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וַיַּעַל לָרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרָיו שְׁאָר הַגִּבּוֹרִים, וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר, וַיִּקְרְאוּ לִמְצוּדַת צִיּוֹן בְּשֵׁם עִיר דָּוִד.

26. אָז אָמַר דָּוִד לַעֲשׂוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיר הַמַּמְלָכָה וּלְמָקוֹם נִבְחָר לַעֲבוֹדַת יְיָ, לְאַחֵד בָּזֶה אֶת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; כִּי יָדַע דָּוִד אֲשֶׁר רוּחַ בְּנֵי בִּנְיָמִין עוֹד לֹא נֶאֶמְנָה עִמּוֹ, כִּי עוֹד חָרָה לָהֶם עַל כִּי לֻקְּחָה הַמְּלוּכָה מִשִׁבְטָם.

אָז בִּצֵּר דָּוִד אֶת חוֹמַת הָעִיר וַיִּבֶן בָּהּ הֵיכָלִים יָפִים, וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן יְיָ מִקִּרְיַת יְעָרִים יְרוּשָׁלַיְמָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְהָמוֹן חוֹגֵג. וַיִּקְרָא לַכֹּהֲנִים כִּי יָבוֹאוּ לְהַקְרִיב אֶת הַקָרְבָּנוֹת, וְלַלְוִיִם – לְשָׁרֵת אֶת הַכֹּהֲנִים וְלָשִׁיר וּלְנַגֵּן בְּעֵת הַקְרִיב הַקָרְבָּנוֹת זְמִירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לֵאלֹהִים.

27. הוּא אָמַר גַּם לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּש, אַךְ עַד מְהֵרָה סְבָבוּהוּ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וְלֹא יָכוֹל לְפַנּוֹת לִבּוֹ לַעֲבוֹדָה הַזֹּאת; כִּי הַפְּלִשְׁתִּים בִּרְאוֹתָם כִּי דָּוִד מִתְחַזֵּק, וַיַעֲלוּ עָלָיו לַמִּלְחָמָה, וַיַּכֵּם דָּוִד מַכָּה רַבָּה, וְגַם בְּמוֹאָב וְעַמּוןֹ וֶאֱדוֹם וַאֲרָם עָשָה דָּוִד מִלְחָמָה וַיָּשֶׂם בָּהֶם שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת כְּמִנְהַג הַמִּלְחָמוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. וַיַּרְחֵב דָּוִד אֶת גְּבוּלוֹת אֶרֶץ מֶמְשַלְתּוֹ וַיָּרֶם אֶת קֶרֶן מַלְכוּתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל עַד כִּי יָרְאוּ מִפָּנָיו גּוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים. וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ עִם חִירָם מֶלֶךְ צֹר, אֲשֶׁר הִצְטַיְּנָה בְּחָכְמָתָה בִּמְלֶאכֶת הַבַּנָאִים וּבְכָל דְּבַר-יוֹפִי.

28. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּנַח לְדָוִד מֵאוֹיְבָיו מִחוּץ קָמוּ לוֹ אוֹיְבִים מִבַּיִת, בְּפֶשַׁע אֲשֶׁר פָּשַׁע לְאֶחָד מִשָׂרֵי צְבָאוֹ, הוּא הַגִּבּוֹר אוּרִיָּה. הַמֶּלֶךְ נָשָׂא עֵינָיו אֶל בַּת שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה, וְיוֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְאוּרִיָּה נִלְחֲמוּ אָז בִּבְנֵי עַמּוֹן וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב לָשׂוּם אֶת אוּרִיָּה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר גִּבּוֹרֵי בְּנֵי עַמּוֹן נִלְחָמִים וּלְעָזְבוֹ שָׁם לְבַדּוֹ לְמַעַן יוּמָת; וְיוֹאָב מִלֵּא אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְאָז לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת בַּת שֶׁבַע לוֹ לְאִשָׁה.

29. אָז בָּא נָתָן הַנָּבִיא וַיּוֹכִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים קָשִׁים, וְהַמֶּלֶךְ אָמְנָם הוֹדָה עַל חַטָּאתוֹ וַיָּשָׁב בְּכָל לִבּוֹ אֶל יְיָ; אַךְ בְּלִבּוֹת רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁרְשָׁה מַשְׂטֵמָה עַזָּה לַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיְבַקְּשׁוּ לַהֲסִירוֹ מִמַּלְכוּתוֹ. וְהָרָעָה אָמְנָם קָמָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, אִישׁ יָפֶה עַד מְאֹד וּמַחֲלִיק לָשׁוֹן, תָּפַשׂ אֶת לֵב הָעָם וַיַּמְלִיכוּ אוֹתוֹ בְּחֶבְרוֹן תַּחַת אָבִיו. וְכַאֲשֶׁר בָּאָה הַשְׁמוּעָה אֶל דָּוִד מִהֵר הוּא וַאֲנָשָׁיו הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִיתוֹ לִבְרֹחַ מִירוּשָׁלַיִם וְלַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן. וְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ עִם חַיִל רָב רָדַף אַחֲרָיו, וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה בֵּין מַחֲנֵה אַבְשָׁלוֹם וּבֵין מַחֲנֵה דָּוִד. אַךְ בֵּין מַחֲנֵה אַבְשָׁלוֹם נִגַּף בַּמִּלְחָמָה וְאַנְשֵׁי צִבְאוֹתָיו נָסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו, וְאַבְשָׁלוֹם נִסְבַּךְ בְּשַעֲרוֹתָיו בְּאֵלָה עֲבֻתָּה וַיִּפְגְּשׁוּהוּ עַבְדֵי יוֹאָב וַיִּפְגְּעוּ בוֹ וַיָּמֹת.

30. אָז שָׁב דָּוִד עוֹד הַפַּעַם לְמַלְכוּתוֹ; אַךְ בְּטֶרֶם עוֹד הִסְפִּיק לְהִנָּפֵשׁ מֵעֲמָל הַמִּלְחָמָה וְאִישׁ אֶחָד מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ וַיְמַהֵר יוֹאָב וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו וַיִּחַן עַל הָעִיר-אָבֵל, אֲשֶׁר בָּהּ הִתְבַצְּרוּ הַמּוֹרְדִים. אַךְ אִשּׁה אַחַת הִטְּתָה אֶת לֵב יוֹשְׁבֵי הָעִיר אַחֲרֵי דָּוִד וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַתַּשְׁלֵךְ הָאִשָּׁה אֶת רֹאשׁ אוֹיֵב דָּוִד לְרַגְלֵי יוֹאָב מִבַּעַד הַחוֹמָה.

31. אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁקְטָה הַמִּלְחָמָה עִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָּוִד לָמוּת וַתָּקָם עוֹד הַפַּעַם מְהוּמָה בְּבֵית דָּוִד, כִּי אֲדוֹנִיָּה בְנוֹ הִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: אֲנִי אֶמְלֹךְ! וְאַחֲרֵי אֲדוֹנִיָּה נָטוּ גַם יוֹאָב וְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְעוֹד רַבִּים מִגְדוֹלֵי הָאֻמָּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְּבַּח אֲדוֹנִיָּה זְבָחִים עַל יַד יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל עֵין רֹגֵל, וַיִּקְרָא לְכָל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אוֹהֲבָיו וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ; וְאָז בָּאוּ נָתָן הַנָּבִיא וּבַת-שֶׁבַע לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּתְחַנְּנוּ לְפָנָיו כִּי יוֹשִׁיב אֶת שְׁלֹמָה בְנוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ בַת שֶׂבַע, עַל כִּסֵּא אֲבוֹתָיו, וְהַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתָם וַיְצַו לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדַע לְהַמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמָה. וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמָה עַל כִּסֵּא אָבִיו בִּהְיוֹת עוֹד אָבִיו חָי.

32. דָּוִד מֵת בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַך. עַמּוֹ לֹא זָכַר לוֹ אֶת מִגְרְעוֹתָיו, וְאַךְ פְּעֻלּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וֶאֱמוּנָתוֹ בַּיָי, מוֹשִׁיעֹו וּמָגִנּוֹ, וּתְפִלוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת, הִצִּיבוּ לוֹ מַזְכֶּרֶת-נֶצַח בְּלֵב עַמּוֹ, אֲשֶׁר יִקְרָא גַם הַיּוֹם: “דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!”.

ה. מְלוּכַת שְׁלֹמֹה.

33. שְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא אָבִיו וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע הָיָה לוֹ לְשַׂר צָבָא תַּחַת יוֹאָב וְצָדוֹק – לְכֹהֵן גָּדוֹל תַּחַת אֶבְיָתָר.

עַל יוֹאָב וַאֲדוֹנִיָּהוּ הוֹצִיא שְׁלֹמֹה מִשְׁפַּט מָוֶת וְאֶת אֶבְיָתָר גֵּרַש מִמִּקְדַּש יְיָ, וְהַמַּמָלָכה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה.

34. שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה גִבּוֹר מִלְחָמָה, אַךְ יָדַע לִתְפֹּשׂ בְּחָכְמָתוֹ אֶת לֵב מַלְכֵי הַגּוֹיִם הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים לְכַבֵּד אוֹתוֹ וְלִכְרוֹת עִמּוֹ בְּרִית שָׁלוֹם. עַל כֵּן הִתְחַתֵּן עִמָּהֶם וַיִּקַּח מִבְּנוֹתֵיהֶם לוֹ לְנָשִׁים וְגַם עִם מֶלֶךְ מִצְרַיִם הִתְחַתֵּן וַיִּקַּח אֶת בַת פַּרְעֹה לוֹ לְאִשָּׁה. וַיְפָאֵר שְׁלֹמֹה מְאֹד אֶת עִיר יְרוּשָׁלַיִם בְּהֵיכְלֵי חֶמֶד אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ וּלְנָשָׁיו הָרַבּוֹת, כִּי כְאֶלֶף נָשִׁים הָיוּ לוֹ. וַיִּפְלִיא אֶת עֵינֵי מַלְכֵי הָאָרֶץ בְּעָשְׁרוֹ וְטוּב טַעְמוֹ וְנֹעַם מִדַּבְּרוֹתָיו.

יָדוֹ הָרְחָבָה נִרְאֲתָה גַּם בְּבֵית יְיָ, כִּי אֶלֶף עֹלוֹת הָיָה מַעֲלֶה בְּיוֹם אֶחָד עַל הַמִּזְבֵּחַ.

35. שְׁלֹמֹה בָּנָה הֵיכָל לְשֵׁם יְיָ בִּירוּשָׁלַיִם מֵאַבְנֵי גָּזִית, בְּבָחֲרוֹ לוֹ בַּנָאִים מֵחַכְמֵי צֹר לְפָאֵר אֶת הַהֵיכָל בְּכָל מִינֵי פְאֵר וַיָּשִׁימוּ שָּם אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית. הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל שְׁלֹמֹה לִפְנֵי הֵיכַל יְיָ בְּעֵת חֲנֻכַּת הַבַּיִת מְעִידָה עַל רוֹמְמוּת נַפְשׁוֹ וְרֹחַב לִבּוֹ. וְגַם מְשָׁלִים רַבִּים וְדִבְרֵי חָכְמָה הוֹתִיר אַחֲרָיו.

36. הוּא הִרְחִיב אֶת סְחַר הָאָרֶץ, כִּי עָשָׂה אֳנִיּוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹפִירָה וַיָּבִיאוּ מִשָּׁם זָהָב הַרְבֵּה וַאֲבָנִים יְקָרוֹת.

וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְשָׂרֵיהֶם הַגְּדוֹלִים בָּאוּ תָמִיד לִשְׁמוֹעַ חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וּשְׁלֹמֹה קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּרֹב פְּאֵר וְכָבוֹד וַיְהִי בֵיתוֹ תָּמִיד בֵּית מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. וּמַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת נָתַן לְכָל אוֹרְחָיו, כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

37. וַיַּחֲלֹק שְׁלֹמֹה אֶת הָאָרֶץ לְשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים וַיָּשֶׂם נְצִיבִים בְּכָל חֵלֶק לִגְבוֹת אֶת הַמִּסִּים מֵהָעָם לְכַלְכֵּל אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ; חֹדֶשׁ בְּשָׁנָה הָיָה עַל הַנָּצִיב הָאֶחָד לְכַלְכֵּל, וְהַמִּסִּים הָיוּ רַבִּים וַעֲצוּמִים. וְאַף כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אֶרֶץ פּוֹרִיָּה וַתְּשַׁלַּח אֶת תְּבוּאָתָהּ לְמֵרָחוֹק; אֲבָל בְּכָל זֹאת הָיָה כָּבֵד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת אֶת עֹל הַמִּסִּים הָרַבִּים לְכַלְכֵּל אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת אֶלֶף נָשָׁיו וְאֶת אַלְפֵי אֲלָפִים עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו. אַךְ כָּל עוֹד הָיָה שְׁלֹמֹה חַי לֹא נוֹעֲזוּ לְהַגִּיד בְּפִיהֶם אֶת אֲשֶׁר חָשְׁבוּ בְּלִבָּם, רַק בְּנֵי אֶפְרַיִם לְבַד לֹא יָשְׁבוּ שַׁאֲנָנִים בִּמְקוֹמָם וּבְתוֹכָם צָמַח שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. יְרָבְעָם בֶּן נְבָט, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִבְּנֵי אֶפְרַיִם, הָיָה מֵעַבְדֵי שְׁלֹמֹה וְלוֹ נִתְּנָה הַמִשְׂרָה לִגְבוֹת אֶת הַמַּס מִבְּנֵי שִׁבְטוֹ, אַךְ הוּא הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ; וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לִשְלֹמֹה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ וַיִּבְרַח יְרָבְעָם מִפָּנָיו מִצְרַיְמָה.

38. וְהָאֲרָמִּים, אֲשֶׁר הִכְנִיע דָּוִד, הִתְחַזְּקוּ עוֹד הַפַּעַם וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, וְהַשִּׂנְאָה הַכְּבוּשָׁה אֲשֶׁר הָיְתָה בְּלֵב בְּנֵי אֲרָם הִתְלַקָּחָה. וַיָּחֵלּוּ הָאֲרָמִים לְהָרַע וּלְהָצִיק לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם, וְגַם בְּקֶרֶב בְּנֵי יְהוּדָה נִמְצְאוּ שׂוֹנְאִים לִשְלֹמֹה. בְּעֵינֵי הַחֲרֵדִים לְתוֹרַת יְיָ לֹא טוֹב הָיָה כִּי שְׁלֹמֹה נָתַן לְנָשָׁיו לִזְבֹּחַ וּלְהַקְטִיר לֶאֱלִילֵיהֶן בְּחֻצּוֹת יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן מִכָּל עֵבֶר עָלוּ עָבִים עַל שְׁמֵי מְלוּכַת שְׁלֹמֹה לְעֵת זִקְנָתוֹ, אֲשֶׁר הָיוּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְעַרְפְּלֵי חֹשֶׁךְ וְלַאֲסוֹן הָעָם כֻלּוֹ.

אַךְ שְׁלֹמֹה לֹא רָאָה בְעֵינָיו אֶת הָאָסוֹן וַיָּמָת בְּשֵיבָה טוֹבָה אַחֲרֵי מָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

ו. רְחַבְעָם – יָרָבְעָם

39. וַיִּקָּהֲלוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר שְׁכֶם לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם אֶת רְחַבְעָם.

וְיָרָבְעָם שָׁמַע כִּי מֵת שְׁלֹמֹה וַיַּעַל מִמִּצְרַיִם וַיָּשָׁב לְאַרְצוֹ, וַיָּבוֹא הוּא בְּרֹאשׁ אַלְפֵי אֶפְרַיִם אֶל רְחַבְעָם, בַּיּוֹם אֲשֶׁר בָּא הַמֶּלֶךְ לָשׂוּם אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה עַל רֹאשׁוֹ, וַיֹּאמֶר: אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אָבִיךָ וּמֵעֻלּוֹ וְנַעַבְדֶךָ. וַיַּעַן רְחַבְעָם אֶת הָעָם קָשׁוֹת וַיֹּאמַר: קָטֳנִי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי: אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. וַיִּקְרָא יָרָבְעָם: אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי; אִיש לְאֹהָלָיו, יִשְׂרָאֵל!

וַיַּעַזְבוּ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים אֶת רְחַבְעָם וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם אֶת יָרָבְעָם וְלֹא, הָיָה אַחֲרֵי רְחַבְעָם זוּלָתִי שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. שֵׁבֶט בִּנְיָמִין חָדַל כִּמְעַט לִהְיוֹת שֵׁבֶט לְבַדּוֹ, כִּי נִבְלַע בְּתוֹךְ שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֲשֶׁר גָּבַר עָלָיו בִּנְפֹל בֵּית שָׁאוּל.

רְחַבְעָם אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי בְנָקֵל יִצְלַח בְּיָדוֹ לְהָשִׁיב אֵלָיו אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁלַח אֶת הַשַּׂר אֲדֹרָם לִגְבוֹת הַמַּס מִיִּשְׂרָאֵל, אַךְ הֵם מִלְּבַד כִּי מֵאֲנוּ לְשַלֵּם אֶת הַמַּס כִּי עוֹד רָגְמוּ בְצִיר הַמֶּלֶךְ אֶבֶן וַיְמִיתוּהוּ, וְגַם אֶת הַמֶּלֶךְ בִּקְשׁוּ לַהֲרֹג, וַיָנָס בַּמֶּרְכָּבָה יְרוּשָׁלָיְמָה. אָז אָמַר רְחַבְעָם לָצֵאת לַמִּלְחָמָה, אַךְ שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא הֱנִיאוֹ מִמַּחֲשַבְתּוֹ, וּרְחַבְעָם הָיָה רְפֵה יָדַיִם וְרַךְ הַלֵּבָב וַיֶּחְדַּל מִצֵּאת.

40. וְיָרָבְעָם תָפַשׂ אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. אֶפֶס הוּא יָרֵא פֶּן יָשׁוּב הָעָם אֶל רְחַבְעָם בְּלֶכְתּוֹ יְרוּשָׁלָיְמָה לָחֹג שָׁם אֶת הַחַגִּים וּלְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, לָכֵן הִתְחַכֵּם יָרָבְעָם וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הַשֵּׁנִי בְּדָן, וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: רַב לְךָ עֲלוֹת יְרוּשָׁלָיְמָה! הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעְלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם! וַיָּבָד לָהֶם מִלִּבּוֹ חַג חָדָשׁ, בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּמִינִי, וַיָּשֶׂם לוֹ כֹּהֲנִים, וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ עָלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר, כְּמִשְׁפַּט כָּל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר מַלְכֵיהֶם הָיוּ כֹהֲנֵיהֶם.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ רַק מְעַט לִמּוּדֵי יְיָ, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרַת יָרָבְעָם וַיִּשְׁתַּחַווּ לְעֶגְלֵי הַזָּהָב, וַיַּעַבְדוּם עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ, מִלְבַד מְתֵי מִסְפָּר מֵחֲסִידֵי הָאֻמָּה לֹא נָתְקוּ אֶת הַקֶּשֶׁר אֲשֶׁר בֵּינָם וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשָׁם.

41. יָרָבְעָם, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים, יָדַע לִקְנוֹת אֶת לֵב מֶלֶךְ מִצְרַיִם לִכְרוֹת עִמּוֹ בְּרִית, כִּי יָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי רְחַבְעָם; וּפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה עַל יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁלֹל שָׁלָל. רְחַבְעָם אָמְנָם בָּנָה מְצָדוֹת וּמִבְצָרִים, אַךְ הֵמָּה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד חֵיל מִצְרַיִם; וְעַל כֵּן פָּתַח רְחַבְעָם לִפְנֵי מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶת שַׁעֲרֵי אַרְצוֹ, וּמֶלֶךְ מִצְרַיִם לָקַח אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הָיָה בְּאוֹצַר בֵּית יְיָ.

42. מִלְבַד הַמְּהוּמוֹת, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה בְּהַצּוֹתָם אִישׁ אֶת אָחִיו, עוֹד נִשְׁחֲתָה רוּחַ הָעָם, עַל יְדֵי שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם שֶׁהִתְמַכְּרוּ לְתַעֲנוּגֵי בָשָׂר. עוֹד מִימֵי שְׁלֹמֹה הֵחֵלָּה הַצָרַעַת הַזֹּאת לִפְשׁוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמַה גַּם מֵעֵת אֲשֶׁר בָּאוּ הַצּוֹרִים בִּבְרִית עִם יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵהֶם לָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִרְדֹּף יַיִן וְשֵׁכָר וְלַעֲשׂוֹת כָּל תּוֹעֵבָה; כִּי הַצּוֹרִים אַף אִם נַעֲלוּ בְחָכְמָתָם, אֲבָל בְּמִדּוֹתֵיהֶם שָׁפְלוּ מְאֹד. וְשָׂרֵי יְהוּדָה אַךְ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַמתֹעָבִים לָמְדוּ לְחַקּוֹת, וְאֶת חָכְמָתָם לֹא לָמָדוּ.

אָז קָמוּ נְבִיאִים דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ וַיַּתְעוּ אֶת הָעָם וּבְהַחֲנִיפָם לַמֶּלֶךְ וְלָשָּׂרִים שִׁבְּחוּ אוֹתָם בִּפְנֵיהֶם עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים.

43. אַךְ לֹא אָפְסוּ גַּם יִשְׁרֵי לֵב מִיִּשְׂרָאֵל. בַּיָּמִים הָהֵם רַבּוּ גַם נְבִיאֵי הָאֱמֶת, אֲשֶׁר בְּאֹמֶץ לֵב הִגִּידוּ לְעַמָּם פִּשְׁעָם וְלַמְּלָכִים וְלַשָּׂרִים – חַטֹּאתָם. כָּל הַתְּלָאוֹת וְכָל הָרְדִיפוֹת לֹא חָסְמוּ אֶת פִּי קְדוֹשֵׁי יְיָ. הֵם לֹא כִחֲדוּ אֶת הָאֱמֶת תַּחַת לְשׁוֹנָם. כַּמָּה מֵהֶם הֻכּוּ לֶחִי, כַּמָּה מֵהֶם אֻסְּרוּ בַמַּאֲסָר וַיְּכַלּוּ יְמֵיהֶם בְּבוֹר הַכֶּלֶא. כַּמָּה מֵהֶם הֹרְגוּ בִידֵי הַשָּׂרִים, נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר וְכֹהֲנֵי הָאָוֶן! - אַךְ הֵם לֹא פָחֲדוּ מִמָּוֶת וּמִיסוּרִים. רוּחַ יְיָ בָּעֲרָה בָם כָּאֵשׁ וְלֹא נְתָנָם לִכְבּוֹשׁ נְבוּאָתָם בְּקֶרֶב לִבָּם.

44. אַנְשֵׁי הָרוּחַ הָאֵלֶּה נָתְנוּ עֹז וּגְבוּרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל לְהַאֲרִיך יָמִים כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. הֵמָּה הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר אוֹרָם לֹא יָסוּף לָעַד. רַבִּים מְשׁוֹרְרִים נִשְׂגָבִים קָמוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי הָאָדָם מִימוֹת עוֹלָם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, אַךְ כֻּלָּם לֹא הִגִּיעוּ לְמַעֲלַת נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֲשֶׁר יֶהְגֶּה גַם הַיּוֹם בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים בְּשׂוּם לֵב לְבָבוֹ יֵחַם וְרוּחוֹ תִתְרוֹמֵם מִדִּבְרֵיהֶם הַלּוֹהֲטִים.

 

ז. אַחֲרִית מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם.

45. מַמְלֶכֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, אוֹ מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם, אָרְכָה כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכָל יָמֶיהָ הָיוּ רַק יְמֵי מְהוּמוֹת וּמַהְפֵּכוֹת. רֹב הַמְּלָכִים לֹא הָיוּ מְלָכִים בְּנֵי מְלָכִים, כִּי שָׂרֵי הַמְּלוּכָה קָמוּ עַל הַמְּלָכִים וַיְמִיתוּם, וַיִּמְלְכוּ תַחְתָּם. וּבְמָלְכָם הִכּוּ אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָת, אֶת קְרוֹבָיו וְאוֹהֲבָיו, וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדַָּמִיִם.

46. סְאַת הָרִשְׁעָה מָלְאָה מְאֹד בִּימֵי מַלְכוּת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לָקַח לוֹ אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת מֶלֶךְ צִידוֹן. אָמְנָם לֵב הַמֶּלֶךְ לֹא הָיָה רַע, אַךְ מֵרִפְיוֹן רוּחוֹ הִקְשִׁיב לְקוֹל אִשְׁתוֹ הַמִּרְשַׁעַת וְהִסְכִּים לְכָל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ אֲשֶׁר הִרְבְּתָה לַעֲשׂוֹת. הִיא יָסְדָה בְּיִשְׂרָאֵל אֶת עֲבוֹדַת הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה, אֱלֹהֵי צִידוֹן, וַתָּקָם כֹּהֲנֵי אָוֶן, וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר בְּמִסְפָּר עָצוּם, וַתַּהֲרֹג אֶת כָּל נְבִיאֵי יְיָ וְאַךְ אֲחָדִים מֵהֶם נִצְּלוּ עַל יְדֵי עוֹבַדְיָה שַׂר בֵּית הַמֶּלֶךְ, כִּי הֶחְבִּיאָם בַּמְּעָרוֹת וַיְכַלְכְּלֵם.

47. בַּיָּמִים הָהֵם קָם נָבִיא לַיָי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיִּנְקֹם נִקְמַת דַּם אֶחָיו הַנְּבִיאִים. וְעַל פִּיו הָרַג הָעָם אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל. כָּל יָמָיו שָׂבַע אֵלִיָּהוּ נְדוּדִים, כִּי אִיזֶבֶל וּנְבִיאֵי הַבַּעַל רְדָפוּהוּ וַיֹּאְמרוּ לָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ.

48. אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ הָיָה מְאֻשָּׁר מֵרַבּוֹ, כִּי אֵלָיו דָּרְשׁוּ מְלָכִים וְזִקְנֵי הַמְּלוּכָה לְפִתְחוֹ הִשְׁכִּימוּ. גַּם מֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ עֵזֶר מִצָּרָה וּרְפוּאָה מִכָּל מַחֲלָה. וַיִּגְדַּל מְאֹד כְּבוֹד אֱלִישָׁע וּמוֹרָאוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָעָם; אַךְ לֹא הָיָה אִישׁ קַנָּא כְּאֵלִיָּהוּ רַבּוֹ, וּבְיָמָיו הָיְתָה עֲבוֹדַת הַבַּעַל נְהוּגָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל תָּקְפָּהּ, עַד אֲשֶׁר מָלַך יֵהוּא. הַמֶּלֶךְ יֵהוּא הִשְׁמִיד בְּמָלְכוֹ אֶת כָּל בֵּית אַחְאָב וְכָל עוֹבְדֵי הַבַּעַל; אַךְ אֶת עֲבוֹדַת הָעֲגָלִים לֹא הִשְׁבִּית.

49. מֵחֶזְיוֹנוֹת הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר קָמוּ בְּמַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם לֹא נִשְׁאַר לָנוּ כִּי אִם מְעָט, וְאַךְ סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת רַבִּים נִשְׁאֲרוּ לָנוּ לִפְלֵיטָה, אוֹת הוּא, כִּי לֹא רַבִּים הֵבִינוּ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים בְּאֶפְרַיִם וְלֹא שָׁמְרוּ אוֹתָם לְהַשְׁאִירָם לְדֹר אַחֲרוֹן.

50. מֵהַמְּלָכִים הָרַבִּים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶפְרַיִם הִצְטַיְּנוּ רַק אֲחָדִים בְּאֵיזוֹ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת. יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יֵהוּא הָיָה גִבּוֹר מִלְחָמָה, וַיַּךְ אֶת אֲרָם, וְלַמְרוֹת רְצוֹנוֹ נִלְחַם בְּמֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הִתְגָּרֶה בּוֹ וַיְנַצְּחֵהוּ, וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. גַּם יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ הָיָה גִבּוֹר כְּאָבִיו וְעַל יָדוֹ נָתַן יְיָ תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל.

51. הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן הָיָה הוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה. הוּא הָיָה אִישׁ יָשָׁר וְגִבּוֹר חָיִל; אַךְ בְּיָמָיו גָּדְלָה מְאֹד מַמְלֶכֶת אַשּׁוּר, וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה לְאַשּׁוּר. אֶפֶס לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיִּפְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל אַשּׁוּר. אָז בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן, הִיא הָעִיר הַבִּירָה בְּמַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם, וַיִּלְכְּדָהּ, וַיָּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וַתִּשְׁבַּת מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם. סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר הוֹשִׁיב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן בְּנֵי עַמִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר הֵבִיא מֵרָחוֹק.

52. עַל הַגָּלוּת הַזֹּאת לֹא הִשְׁמִיעוּ הַנְּבִיאִים אֶת קִינָתָם, כִּי גַם בְּטֶרֶם נִלְכְּדָה כְּבָר דָּלְלָה מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם מֵחֲמַס מְלָכֶיהָ וְשָׂרֶיהָ וְכֹהֲנֶיהָ, עַד כִּי הָעִיר הַיּוֹצֵאת אֶלֶף הִשְׁאִירָה מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה הִשְׁאִירָה עֲשָׂרָה. רֻבָּם בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת צֵל מַמְלֶכֶת יְהוּדָה, כִּי מַלְכֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵיהֶם לֹא הִרְבּוּ לְהָרַע כְּמַלְכֵי אֶפְרַיִם. גַּם מִקְדַּשׁ יְיָ אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְהַנְּבִיאִים מָשְׁכוּ שָׁמָּה אֶת לִבּוֹת הַיְשָׁרִים. וְאַךְ קִינָה אַחַת קְצָרָה וְנִמְרָצָה נָשָׂא אַחַד הַנְּבִיאִים לֵאמֹר: “קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל¹ מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ, כִּי אֵינָם… כֹּה אָמַר יְיָ: מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִך מִדִּמְעָה… וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵך, נְאֻם יְיָ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם”.

אַף כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם לַחֲטֹא, בְּכָל זֹאת הָיָה לֵב הַנְּבִיאִים דַּוָּי עַל כִּי נִגְרַע חֵלֶק גָּדוֹל מֵעַמָּם, וְעַל כֵּן קָרָא אַחַד הַנְּבִיאִים מִתּוּגַת לְבָבוֹ: “הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים?” – וּבְכָל זֹאת – מִדֵּי דַּבְּרִי בּוֹ… עוֹד הָמוּ מֵעַי לוֹ… רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם יְיָ!"

ח. מַמְלֶכֶת יְהוּדָה.

53. גַּם יְהוּדָה כָשַׁל לְרַגְלֵי חֲלוּקַת הַמְּלוּכָה. אָמְנָם בְּתוֹךְ מַמְלֶכֶת יְהוּדָה לֹא הָיוּ מְהוּמוֹת וּמַהְפֵּכוֹת רַבּוֹת כְּמוֹ בְּמַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם, כִּי שָׁם אַךְ מִבֵּית דָּוִד יָשְׁבוּ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה – מִלְבָד שָׁנִים אֲחָדוֹת אֲשֶׁר מָלְכָה עֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ הַמֶּלֶךְ – אֲבָל הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם עִם שְׁכֵנֵיהֶם, אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר, וְרִיבוֹתֵיהֶם עִם אֲחֵיהֶם בְּנֵי אֶפְרַיִם הֶאֱבִידוּ אֶת כֹּחַ הָעָם. גַּם חוֹרֵי הָאָרֶץ, שָׂרֵי יְהוּדָה וַעֲשִׁירֶיהָ, לֹא נָתְנוּ לִבָּם לְהֵיטִיב לְעַמָּם, כִּי בַּבֹּקֶר שֵׁכָר רָדְפוּ וּבַנֶּשֶׁף יַיִן הִדְלִיקָם; גַּם הִטּוּ מִשְׁפָּט, הִסִּיגוּ גְבוּל וַיַּעַשְׁקוּ שְׂכַר שָׂכִיר. גַּם הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְחַזְּקוּ בְּיִרְאַת יְיָ וַיִּדְאֲגוּ אַךְ לִבְשָׂרָם. וְהָיָה, אִם עָבְדוּ הַמְּלָכִים אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִקְרִיבוּ גַּם הֵם אֶת הַקָּרְבָּנוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִם עָבְדוּ הַמְּלָכִים לָאֱלִילִים, וְהִקְרִיבוּ הַכֹּהֲנִים לָאֱלִילִים. וְרַק מְתֵי מִסְפָּר מֵהַכֹּהֲנִים הָיוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת, יִרְאֵי יְיָ וַחֲפֵצִים בְּטוֹבַת עַמָּם.

54. מִימֵי חֲלוּקַת הַמַּמְלָכָה לֹא קָמוּ בְתוֹךְ מַלְכֵי יְהוּדָה גִּבּוֹרִים כְּדָוִד אוֹ חֲכָמִים כִּשְׁלֹמָה. בִּגְבוֹרָתָם הָיוּ עוֹד גְּרוּעִים מִמַּלְכֵי אֶפְרַיִם². מִלְחֶמֶת יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם כִּמְעַט לֹא פָסְקָה עַד אֲשֶׁר גָּלְתָה מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם. וּמַלְכֵי מִצְרַיִם וַאֲרָם נִצְּלוּ תָמִיד אֶת אוֹצְרוֹת יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם.

55. אָסָא נֶכֶד רְחַבְעָם נִלְחַם תָּמִיד עִם בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ, וַיִּשְׁלַח אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב, אֲשֶׁר נוֹתְרוּ בְּאוֹצְרוֹת מַלְכוּתוֹ אֶל הֲדָד מֶלֶךְ אֲרָם וַיְּבַקְשֵׁהוּ, כִּי יֵלֵךְ לְהַכּוֹת אֶת אֶפְרַיִם. וַיִּשְׁמַע אֵלָיו הֲדַד, וַיֵּלֶךְ, וַיַּהֲרֹס עָרִים רַבּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, לְשִׂמְחַת לֵב אָסָא הַמֶּלֶךְ בִּיהוּדָה.

56. אוּלָם הַנְּבִיאִים הִתְחַזְּקוּ וַיַּעֲשׂוּ חַיִל רַב בַּתּוֹרָה וַיְּלַמְּדוּ אֶת הָעָם תּוֹרַת אֱמֶת וְחֻקִּים יְשָׁרִים. בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אָחָז הוֹכִיחַ הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בְּשֵׁבֶט פִּיו אֶת הַחַטָּאִים, אֶת רָאשֵׁי הָעָם וְאֶת הֲמוֹנוֹ לֵאמֹר: “שִׁמְעוּ דְבַר יְיָ, קְצִינֵי סְדֹם! הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמוֹרָה! לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם? יֹאמַר יְיָ – שָׂבַעְתִּי עוֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפַצְתִּי, כִּי תָבוֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי – מִי בִקֵשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי? חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לְטֹרַח, נִלְאֵיתִי נְשֹא. וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעֲלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַּרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ, – יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ!… שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַנָּבִים, כֻלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד…. יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם… גִּבֹּרִים הֵם לִשְׁתּוֹת יַיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹך שֵׁכָר”. גַּם אֶת בְּנוֹת צִיּוֹן הוֹכִיחַ תּוֹכֵחָה נִמְרֶצֶה עַל כִּי נָתְנוּ לִבָּן רַק לְהִתְיַפּוֹת בִּבְגָדִים יְקָרִים וּבַעֲדָיִים רַבִּים. נֶפֶשׁ הַנָּבִיא דָּאֲבָה מְאֹד עַל כִּי נִפְלַג עַם יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת הַצּוֹרְרוֹת אִשּׁה אֶת רְעוּתָהּ, וְלִפְעָמִים הִטִּיף גַּם דִּבְרֵי נִחוּמִים לְעַמּוֹ וַיִּתֵּן בְּלִבָּם תִּקְוָה כִּי יָבוֹא יוֹם וְאֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרַיִם. וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים תֵּצֶא מִצִּיּוֹן תּוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלַיִם. וְעַמִּים רַבִּים יֵלְכוּ שָׁמָּה לִדְרֹשׁ דְּבַר יְיָ, וְלֹא יִשָּׂא עוֹד גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

57. בִּימֵי אָחָז הָיוּ: שַׁעֲרוּרִיּוֹת גְּדוֹלֹות בִּיהוּדָה. אֱדוֹם וּפְלִשְׁתִּים, אֲרָם וְאֶפְרַיִם הִתְגָּרוּ בִּיהוּדָה חֲלִיפוֹת וַיָּשִׂימוּ שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת בָּאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אָחָז: הִנֵּה אֱלֹהֵי אֲרָם עוֹזְרִים אוֹתָם, אֶעֶבְדָה נָא גַּם אֲנִי אוֹתָם וְעָזְרוּ גַם אוֹתִי. אָז סָגַר אָחָז אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְיָ וַיַּעַשׂ מִזְבָּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל עִיר וָעִיר עָשָׂה בָמוֹת לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וְגַם אוּרִיָּה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עָזַר עַל יָדוֹ.

58. כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְנֵי אֶפְרַיִם עִם אָחָז וַיְנַצְּחוּהוּ, נִלְקְחוּ בַשֶּׁבִי אֲנָשִׁים רַבִּים מִבְּנֵי יְהוּדָה גַם נָשִׁים וְטַף, וַיְּבִיאוּם שֹׁמְרוֹנָה. אָז קָם עוֹדֵד הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר לִבְנֵי הֶחָיִל: הַאַתֶּם אוֹמְרִים לִכְבֹּשׁ אֶת אֲחֵיכֶם בְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת? דְּעוּ כִּי יִחַר אַף יְיָ בָּכֶם עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַזֶּה. וַאֲנָשִׁים מֵרָאשֵׁי אֶפְרַיִם עָזְרוּ אֶת הַנָּבִיא. וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי הַחַיִל אֶל קוֹל הָאֲנָשִׁים הַיְּשָׁרִים, וַיַּעַזְבוּ אֶת הַשִּׁבְיָה. וְרָאשֵׁי אֶפְרַיִם הָהֵם אָסְפוּ אֶת הַשּׁוֹבִים אֶל בֵּיתָם, וַיַּלְבִּישׁוּם, וַיַּנְעִילוּם, וַיַּאֲכִילוּם, וַיַּשְׁקוּם, וַיְסֻכוּם, וַיְנַהֲלוּ בַחֲמוֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל, וַיְשִׁיבוּם יְרִיחוֹ.

הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אוֹת הוּא, כִּי גַם כַּאֲשֶׁר שִׁחֵת אֶפְרַיִם אֶת דַּרְכּוֹ עוֹד נִשְׁאֲרוּ בְקִרְבּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים טוֹבִים וִישָׁרִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁכְחוּ אֶת בְּרִית אֱלֹהֵיהֶם, וְאַהֲבַת אַחִים לֹא כָבְתָה מִלִבָּם.

59. אַחֲרֵי אָחָז מָלַךְ חִזְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר הָיָה תַלְמִיד מַקְשִׁיב לִישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא. בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יְיָ וַיִּקְרָא לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם וַיְטַהֲרוּ אֶת הַבַּיִת, וַיָּסַר אֶת הַגִּלּוּלִים, וַיִּקְרָא לְעַמּוֹ לִזְבֹּחַ זְבָחִים לַיָי עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לְפָנָיו. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אִגְרוֹת לְכָל יִשְׂרָאֵל, גַּם אֶל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לֵאמֹר: “שׁוּבוּ, אַחַי, אֶל יְיָ וְיָשֹׁבּ גַּם הוּא אֲלֵיכֶם. אַל תַּקְשׁוּ עוֹד עָרְפְּכֶם; תְּנוּ יָד לַיָי וּבוֹאוּ אֶל מִקְדָשׁוֹ לְהַקְרִיב אֶת הַפֶּסַח. וְהָיוּ אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת”. אַךְ בְּנֵי אֶפְרַיִם הָיוּ מַלְעִיגִים בָּרָצִים נוֹשְׂאֵי-הָאִגְרוֹת, וְאַךְ אֲחָדִים מֵהֶם נִכְנְעוּ וַיָּבוֹאוּ יְרוּשָׁלָיְמָה.

60. מַמְלֶכֶת אַשּׁוּר הָיְתָה אָז בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ. וְגַם יְהוּדָה נִכְנְעָה לָהּ וַתִּשְׁלַח לָהּ מִנְחָה מִיָּמִים יָמִימָה. אוּלָם לָאַחֲרוֹנָה גָּמְרוּ חִזְקִיָּהוּ וְשָׂרָיו לַחְדֹּל מֵעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא שָׁלְחוּ לוֹ מִנְחָה. וַיִּחַר אַף סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הַמַּמְלָכָה הַקְּטַנָּה הַזּאֹת, כִּי בְגֹדֶל לְבָבוֹ אָמַר כִּי נָקֵל לוֹ לֶאֱסוֹף חֵיל הָעַמִּים הַגְּדוֹלִים כֶאֱסוֹף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת, וּמַה גַּם חֵיל עַם קָטָן כִּיהוּדָה. וַיַּעַל עַל יְהוּדָה לַמִּלְחָמָה. בִּהְיוֹתוֹ עִם מַחֲנֵהוּ לִפְנֵי יְרוּשָׁלַיִם שָׁלַח אֶת מַלְאָכָיו לְהָעִיד בָּעָם, כִּי יַעֲשׂוּ עִמּוֹ שָׁלוֹם וְיֵצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְהַמַּלְאָכִים שָׁפְכוּ בוּז וּנְאָצָה עַל מֶלֶךְ יְהוּדָה; אַךְ הָעָם שָׁמַע לְקוֹל חִזְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר צִוָּה לְבִלְתִּי עֲנוֹת לָהֶם דָּבָר. אֶפֶס בְּאֹרַח פֶּלֶא הֻכָּה חֵיל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּלַיְלָה אֶחָד וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹשְׁעוּ וַיּוֹדוּ לַיָי, אֲשֶׁר מִגַעֲרָתוֹ נָמוּ שְׁנָתָם אַבִּירֵי לֵב, וְרֶכֶב וָסוּס נִרְדָּמוּ. אֵיךְ בָּאָה הַתְּשׁוּעָה לֹא נוֹדַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

61. בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ פָּרְחָה הַשִּׁירָה הָעִבְרִית וַתְּגַּדל וַתִּיף מְאֹד. סוֹד סוֹפְרִים בְּשֵׁם "אַנְשֵׁי חִזְקִיָּהוּ " קִבְּצוּ “מִשְׁלֵי” הַחָכְמָה. יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וְתַלְמִידָיו, אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “קְהַל עֲנָוִים”, הִשְׁמִיעוּ מִדְבְּרוֹתֵיהֶם הַנִּשְׂגָּבוֹת, וּמְשׁוֹרְרִים רַבִּים כָּתְבוּ תְּפִלּוֹת יְקָרוֹת וּמִזְמוֹרֵי תוֹדָה. וְחִזְקִיָּהוּ מָלַך לְצֶדֶק וְשָׂרָיו שָׂרְרוּ לַמִּשְׁפָּט. וַתְּהִי הָעֵת הַקְּצָרָה הַהִיא עֵת הַזָּהָב לִיהוּדָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה מִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.

62. אוּלָם בְּמוֹת חִזְקִיָּהוּ שָׂם מְנַשֶּׁה בְנוֹ לְאַל אֶת כָּל עֲמַל אָבִיו. וְעוֹד הַפַּעַם מָלְאוּ חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֲלִילִים, וְגַם בְּהֵיכַל יְיָ הֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה צֶלֶם, וַיִּשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי הַרְבֵּה מְאֹד בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם.

וַיַּעֲלוּ עָלָיו שָׂרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקָחוּהוּ בַשֶּׁבִי וַיּוֹלִיכוּהוּ בָּבֶלָה. וְשָׁם, בְּשִׁבְתּוֹ בְּבוֹר הַשְּׁבִי, שָׁב לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְּשִׁיבֵהוּ יי לְמַלְכוּתוֹ. אַחֲרֵי מוֹת מְנַשֶּׁה מָלַךְ אָמוֹן בְּנוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו קֶשֶׁר וַיַּהַרְגּוּהוּ. וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָהוּ בְנוֹ.

63. וְיֹאשִׁיָּהוּ הָיָה יְרֵא יְיָ בֶּאֱמֶת וַיְתַקֵּן אֶת בֵּית יְיָ לְבַעֵר אֶת הַגִּלּוּלִים מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, וְחֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אָמְרָה לוֹ: “יַעַן כִּי רַךְ לְבָבְךָ, לָכֵן תֵּאָסֵף אֶל עַמְּךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכָל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה”.

אָז עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ, אֲשֶׁר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּצֶא יֹאשִׁיָהוּ לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר לְהִלָּחֶם בּוֹ. אָמְנָם מֶלֶךְ מִצְרַיִם אָמַר לוֹ, כִּי לֹא עָלָיו הוּא בָא לְהִלָּחֶם, אַךְ יֹאשִׁיָהוּ הִתְגָּרֶה בוֹ; וְאָז יָרוּ הַמּוֹרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָהוּ וַיָּמָת, וְהַנָּבִיא יִרְמִיָּהוּ נָשָׂא עָלָיו קִינָתוֹ.

ט. יִרְמִיָּהוּ וְחֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם.

64. יִרְמִיָּהוּ הַנָּבִיא הָיָה מֵעִיר עֲנָתוֹת מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים, וּבְהְיוֹתוֹ עוֹד נַעַר פִּעֲמָה בְּקִרְבּוֹ רוּחַ יְיָ וַתְּעוֹרְרֵהוּ לָשֵׂאת מִדַּבְּרוֹתָיו בְּאָזְנֵי בְּנֵי עַמּוֹ. הַנָּבִיא הַזֶּה רָאָה כִּי מַמְלֶכֶת יְהוּדָה קְרוֹבָה לִנְפֹּל, וְעַל כֵּן הָיָה יָגוֹן נוֹרָא חֶלְקוֹ בַחַיִּים וְאֶת תּוּגַת לְבָבוֹ הוֹצִיא בְּדִבְרֵי נֶהִי, מַרְגִּיזֵי לֵב וָנָפֶשׁ. הַנָּבִיא הַזֶּה לֹא נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה וַיִּתְהַלֵּך עֲרִירִי בָּאָרֶץ. בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ קָמוּ עָלָיו רַבִּים, גַּם מִקְרוֹבָיו וְגוֹאֲלָיו, לְרָדְפוֹ וְלָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ, בְּאָמְרָם אֵלָיו: “לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְיָ וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵינוּ” וַיֵּצֶא מִשָּׁם לָבוֹא יְרוּשָׁלַיְמָה; הוּא יָדַע כִּי דַרְכּוֹ אֵינֶנָּה סוּגָה בַשּׁוֹשָׁנִים, וְאִם בְּעִיר קְטַנָּה, בֵּין קְרוֹבָיו וְגוֹאֲלָיו, בִּקְּשׁוּ לְהַכְחִידוֹ, מַה יִּהְיֶה אֵפוֹא גוֹרָלוֹ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה? בִּמְקוֹם אֲשֶׁר “מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בּוֹצֵעַ בָּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלּוֹ עֹשֵׂה שָׁקֶר?”

65. מַמְלֶכֶת יְהוּדָה הָלְכָה הָלֹך וָרֶדֶת. אַחֲרֵי מוֹת יֹאשִׁיָהוּ מָלַךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ הַבְּכוֹר. וַיַּעַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיְּאַסְרֵהוּ בִנְחֻשְׁתַּיִם, וִיִּתֵּן עֹנֶשׁ עִל הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה אֶת יְהוֹיָקִים, הַבֵּן הַשֵּנִי לְיֹאשִׁיָהוּ, תַּחַת אָחִיו. וִיהוֹיָקִים נָגַשׂ מֵעַם הָאָרֶץ אֶת כֶּסֶף הָעֹנֶשׁ בַּעֲרִיצוּת וָרֶשַׁע וַיַּרְבֶּה לִבְצוֹעַ וְלַעֲשׁוֹק אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּלְלוּ מְאֹד. וּבְטֶרֶם נִרְפָּא הָעָם מֵהַמַכָּה אֲשֶׁר הִכּוּ בוֹ הַמִּצְרִים, וְהִנֵּה עָלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ בָּבֶל; כִּי מַמְלֶכֶת בָּבֶל הִתְחַזְּקָה בַיָּמִים הָהֵם וַתְּהִי לְמַמְלָכָה כַּבִּירָה וַחֲזָקָה גַּם מַמְלֶכֶת אַשּׁוּר וּמִצְרַיִם.

66. יִרְמִיָהוּ רָאָה כִּי אוֹיְבֵי יְהוּדָה יַחַד בָּאוּ עָלֶיהָ לְהַשְׁחִיתָהּ וְכֹחַ אֵין לְהַצִּיל, וְהָעָם הִשְׁחִית דַּרְכּוֹ, בְּאַשְׁמַת הַכֹּהֲנִים וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, אֲשֶׁר עָשׂוּ חֹנֶף לִיהוֹיָקִים, וַיָּשִׂימוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַבַּיִת, אֲשֶׁר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם יְיָ, לְטַמְּאוֹ; וַיִּבְנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת בְּגֵיא בֶּן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ. וּבְשׁוּבוֹ מִגֵּיא הַתֹּפֶת, אֲשֶׁר שָׁם רָאָה יִרְמִיָּהוּ בְּעֵינָיו אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת, הוֹכִיחַ אֶת הָעָם בְּבֵית יְיָ לֵאמֹר: “הֲגָנֹב, רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ בַּשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבַּעַל – וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ?.. הַמְעָרַת פָּרִיצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה?… לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהָיָה הַבַּיִת הַזֶּה לְחָרְבָּה כְּבֵית שִׁילֹה, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד גֵּיא הַתֹּפֶת כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה”.

67. בִּשְׁמוֹעַ פַּשְׁחוּר הַכֹּהֵן אֶת דִּבְרֵי יִרְמִיָהוּ וַיַּכֵּהוּ וַיּתְנֵהוּ בְּבֵית הַכֶּלֶא. אַךְ לְיִרְמִיָהוּ נִמְצְאוּ גַּם אוֹהֲבִים מִגְדוֹלֵי הָעָם אֲשֶׁר עָמְדוּ לִימִינוֹ, וַיֶּחֶזְקוּ דִבְרֵיהֶם עַל פַּשְׁחוּר לְהוֹצִיא אֶת יִרְמִיָּהוּ מִבֵּית כִּלְאוֹ. וּמִמָּחֳרָת כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא פַּשְׁחוּר אֶת יִרְמִיָּהוּ, אָמַר לוֹ יִרְמִיָהוּ. “לֹא פַּשְׁחוּר קָרָא יְיָ שְׁמֶךָ כִּי אִם מָגוֹר מִסָּבִיב, כִּי אַתָּה וְכָל אוֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשֶּׁקֶר תֵּלְכוּ בַשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹאוּ וְשָׁם תָּמוּתוּ”.

68. גַּם עַל יְהוֹיָקִים הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ הֵיכָל גָּדוֹל מִדְּמֵי עֲשׁוּקִים, קָרָא: “הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלִא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפָעֳלוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ”. וַיְנַבֵּא לוֹ כִּי “קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחֹב וְהַשְׁלֵךְ הָלְאָה מִשַּׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם!” – וְכַאֲשֶּר הִרְבָּה לְהוֹכִיחַ אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם אָמְרוּ הַכֹּהֲנִים וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, כִּי מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה; אַךְ זִקְנֵי הָאָרֶץ וְכָל הָעָם לֹא נְתָנוּהוּ לַהֲמִיתוֹ.

69. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹד נָבִיא אוּרִיָּהוּ בֶן שְׁמַעְיָהוּ, אֲשֶׁר גַּם הוּא נִבָּא כְּדִבְרֵי יִרְמִיָהוּ, וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶך וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַיִּבְרַח אוּרִיָּה מִצְרַיְמָה וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ מִצְרַיְמָה וַיְבִיאוּהוּ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְמִיתוּהוּ. אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן, אֶחָד מֵרַבֵּי הַמְּלוּכָה, הָיָה עִם יִרְמִיָהוּ וְלֹא נָתַן לְהָמִית גַּם אוֹתוֹ.

70. בִּרְאוֹת יִרְמִיָהוּ כִּי דְבָרָיו לֹא יַעֲשׂוּ פֶרִי, קָרָא: “מִי יִתְּנֵנִי³ בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם עֲצֶרֶת בֹּגְדִים… אֶל מִי אֲדַבְּרָה, אָעִידָה – וְיִשְׁמְעוּ? הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב! הִנֵּה דְבַר יְיָ הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה, לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ. אֲבָל חֲמַת יְיָ מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי כַלְכֵּל… פִּתִּיתַנִי יְיָ וָאֶפָּת, חָזַקְתָּ עָלַי וַתּוּכַל, הָיִיתִי לִשְׂחֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי כִּי דְבַר יְיָ הָיָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם. וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמִי וְהָיָה דְבָרוֹ כְּאֵשׁ עָצוּר בְּעַצְמוֹתַי… אוֹי לִי, אִמִּי, כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ! לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי, – כֻּלֹּה מְקַלְלֵנִי. אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בוֹ, יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ! לוּ הָיְתָה אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָהּ הֲרַת עוֹלָם..!”

71. יִרְמִיָהוּ לֹא בִקֵּשׁ לָבוֹא בְּסוֹד קָהָל וְעֵדָה, וְכָל שִׂמְחָה לֹא יָדַע, כִּי לִבּוֹ הָיָה מָלֵא זַעַם. הוּא רָאָה כִּי אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ נְתוּנָה בִידֵי רָשָע וְעַמּוֹ נָתוּן לִמְשִׁסָה, וּמוֹרֵי שֶׁקֶר יַתְעוּהוּ בְהַבְלֵיהֶם וְאוֹמְרִים כִּי שָׁלוֹם יִהְיֶה לּוֹ. אַךְ תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנַפְשוֹ וְלֹא מָשׁ מִמֶּנּוּ רָגַע, וְהוּא – בּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הַסּוֹפֵר, אֲשֶׁר כָּתַב מִפִּי רַבּוֹ אֶת דִּבְרֵי נְבוּאוֹתָיו וְקִינוֹתָיו.

72. יְהוֹיָקִים עָבַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְאַחֲרֵי כֵן מָרַד בּוֹ, כִּי סָמַךְ עַל מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יַעֲזֹר לוֹ מִיַּד מֶלֶךְ בָּבֶל. אַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל נָצַח גַּם אֶת מִצְרַיִם וַיִּקְרַע מֵאֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת.

וּבְמוֹת יְהוֹיָקִים מָלַךְ יְכָנְיָה בְנוֹ. וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנָה לְמָלְכוֹ עָלָה מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּצַר עַל יְרוּשָׁלַיִם, וַיֵּצְאוּ אֵלָיו הַמֶּלֶך וְשָׂרָיו. וַיִּקָּחֵם מֶלֶךְ בָּבֶל בַּשְּׁבִי וַיַּגְלֵם אוֹתָם וְאֶת חֵיל יְהוּדָה בָּבֶלָה.

73. יִרְמִיָהוּ רָאָה אֶת הַצָּרָה הַזֹּאת בְּעֵינָיו וַיֹּאמַר: “אוֹי לִי, עַל שִׁבְרִי, נַחְלָה מַכָּתִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ זֶה חֳלִי וְאֶשָׂאֶנּוּ… אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ, בָּנַי יְצָאוּנִי וְאֵינָם. אֵין נוֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי. עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבַּרְתִּי, קָדַרְתִּי, שַּׁמָּה הֶחֱזִיקַתְנִי! מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה אֶת חַלְלֵי עַמִּי יוֹמָם וָלָיְלָה”… אוּלָם עוֹד צֵל מְלוּכָה נִשְׁאַר בִּיהוּדָה. נְבוּכַדְנֶצַר הִמְלִיךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ תַּחַת יְכָנְיָה. אַךְ גַּם הוּא בָּגַד בִּבְרִיתוֹ עִם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֹּאמֶר לְהָמִישׁ אֶת עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארוֹ. אָמְנָם לֹא בְחֵפֶץ לִבּוֹ עָשָׂה כָּזֹאת, אַךְ מִיִּרְאָתוֹ אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר הִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לְחַלֵּל שְׁבוּעָתוֹ וּלְהִשָעֵן עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר הִבְטִיחָה לָהֶם עוֹד הַפַּעַם לְהוֹשִׁיעָם מִכַּף מֶלֶךְ בָּבֶל.

74. אָז בָּא נְבוּכַדְנֶצַר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּצָר עַל הָעִיר עוֹד הַפַּעַם. יִרְמִיָהוּ רָאָה, כִּי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְעַמּוֹ, כִּי אִם לְהִכָּנַע מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, כִּי מִצְרַיִם מִבְטַח שָׁוְא הִיא. וַיִּקְצְפוּ עָלָיו הַשָּׂרִים וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בּוֹר טִיט עָמוֹק; וְאַךְ אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו, מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, הִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִתֵּן לַנָּבִיא הָאֻמְלָל לְהִטָּבַע וְלָמוּת בְּבוֹר הַטִּיט. וְלֵב צִדְקִיָּהוּ לֹא הָיָה רָע לְיִרְמִיָּהוּ וּבְסֵתֶר לִבּוֹ הוֹדָה כִּי אֱמֶת בְּפִי הַנָּבִיא, וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ צָו וַיּוֹצִיאוּ אֶת יִרְמִיָהוּ מִן הַבּוֹר.

75. כַּעֲבוֹר שָׁנָה תְמִימָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר חֵיל יְהוּדָה כִּמְעָט גָּוַע בָּרָעָב, לָכַד נְבוּכַדְנֶצַר אֶת הָעִיר, וַיִּתְפֹּשׂ אֶת צִדְקִיָּהוּ וַיְנַקֵּר אֶת עֵינָיו וְאֶת בָּנָיו שָׁחַט לְעֵינָיו. וּבַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב שָׂרַף אֶת בֵּית יְיָ וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֶּגֶל אֶת הַנִּשְׁאָרִים בָּבֶלָה וְאֶת דַּלַּת הָעָם הִשְׁאִיר בָּאָרֶץ וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם.

76. עַל הַגָּלוּת הַזֹּאת קוֹנֵן יִרְמִיָהוּ אֶת קִינַת “אֵיכָה” אֲשֶׁר אוֹתָה יִקְרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם בַּתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב.

מֶלֶךְ בָּבֶל יָדַע כִּי יִרְמִיָהוּ יָעַץ לִבְנֵי עַמּוֹ לְהִכָּנַע מִפָּנָיו, וְעַל כֵּן הִטָּה לוֹ חֶסֶד. וַיֵּשֶׁב יִרְמִיָהוּ בְּתוֹךְ אֶחָיו אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בִּיהוּדָה.

אוּלָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה קִנֵּא בִגְדַלְיָהוּ, אֲשֶׁר הָפְקַד לְנָגִיד בִּיהוּדָה וְהוּא אֵינֶנּוּ מִזֶּרַע דָּוִד, וַיַּךְ הוּא וַאֲנָשָׁיו אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיְּמִיתֵהוּ אוֹתוֹ וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר עָזַב מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ.

77. וַיִּירְאוּ הַנִּשְׁאָרִים פֶּן תַעֲלֶה עֲלֵיהֶם חֲמַת מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיֹּאמְרוּ לָרֶדֶת מִצְרָיְמָה. לַשָּׁוְא הִרְבָּה יִרְמִיָהוּ לְדַבֵּר עַל לִבָּם כִּי לֹא יֵלְכוּ, כִּי גַם מִצְרָיִם תָּבוֹא מְהֵרָה תַּחַת עֹל בָּבֶל; אַךְ הֵם לֹא שָׁמְעוּ לוֹ וַיַּעַזְבוּ אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתָם וַיֵּלְכוּ מִצְרָיְמָה, וְאֶרֶץ יְהוּדָה הָיְתָה עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה. וְיִרְמִיָהוּ לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ יָרַד גַּם הוּא שָׁמָּה וְשָׁם מָצָא קָבֶר.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּנְבוּאַת הַנָּבִיא קָמָה: מֶלֶךְ בָּבֶל נָצַח אֶת מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וּשְׁאֵרִית יְהוּדָה, אֲשֶׁר בָּאָה מִצְרָיְמָה, אָבְדָה בְּחֶרֶב וּבִשְׁבִי.

78. אַף כִּי הִרְבּוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהָרַע וּלְמָרֵר אֶת חַיֵּי הַנָּבִיא יִרְמִיָהוּ, בְּכָל זֹאת הָיָה לִבּוֹ מָלֵא גִּעְגֻּעִים לְעַמּוֹ, וּבְחֹם אַהֲבָתוֹ קָרָא: “כֹּה אָמַר יְיָ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִך אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִך לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיָי רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ כָּל אוֹכְלָיו יֶאֱשָׁמוּ רָעָה תָּבוֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם יְיָ”… גַּם לֹא הִתְיָאֵשׁ מִטּוֹבָה וּכְכָל הַנְּבִיאִים נִבָּא כִּי יָשׁוּבוּ יַחְדָּו כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נִדְחוּ שָׁם, אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם. וּבְרִגְשׁוֹ הָעַז קָרָא: "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל! עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים! מַטְרָתָן הַנִּשְׂגָּבָה הָיְתָה כִּי יִהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלָֻם יוֹדְעֵי תוֹרָה לִמּוּדֵי יְיָ, עַם חָכָם וְנָבוֹן, וְעַל כֵּן נִבָּא בְשֵׁם יְיָ לֵאמֹר: “הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם כִּי אֶתֵּן אֶת תּוֹרָתִי בְקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לֵאמֹר: דְּעוּ אֶת יְיָ! כִּי כֻּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם”.

יִרְמִיָהוּ נִבָּא כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יָקוּם לָנֶצַח, כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ כָּלָה בְּכָל הַגּוֹיִים וְאוֹתוֹ לֹא יְכַלֶּה. וְכַאֲשֶׁר לֹא יִשְׁבְּתוּ חֻקּוֹת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ כֵּן לֹא יִשְׁבֹּת עַם יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת גּוֹי לִפְנֵי יְיָ כָּל הַיָּמִים.

י. גָּלוּת בָּבֶל.

79. אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּלָּה נְבוּכַדְנֶצַר אֶת חֲמָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכְנִיעֵם וַיַּשְׁבֵּת מַמְלַכְתָּם, הִטָּה לָהֶם חֶסֶד וַיִּתֵּן לָהֶם בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים הַפּוֹרִיָּה נַחֲלוֹת שָׂדֶה וָכֶרֶם. גַּם מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה קֵרַב אֵלָיו לִהְיוֹת סָרִיסִים בְּהֵיכָלוֹ וַיִּתֵּן אוֹתָם עַל יַד מוֹרִים לְלַמְּדָם לָשׁוֹן וְסֵפֶר כַּשְׂדִּים. אַךְ עַל אַדְמַת נֵכָר הִתְעוֹרְרָה רוּחַ יִשְׂרָאֵל בְּרָב כֹּחַ. עַתָּה הֵחֵל לָחוּשׁ מָה רַבָּה אֲבֵדָתוֹ בְּאָבְדַן מַמְלַכְתּוֹ, וְאַהֲבָתוֹ לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו גָּבְרָה עַד מְאֹד. אֶחָד מִמְשׁוֹרְרֵי יְהוּדָה הִבִּיעַ בְּשִׁיר נִפְלָא אֶת רַחֲשֵׁי לֵב הָעָם בָּעֵת הַהִיא, לֵאמֹר: “עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשָׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ, כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵנוּ – שִׂמְחָה: שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן!.. אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר? אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי”…

80. וּכְגֹדֶל אַהֲבָתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם כֵּן גָּדְלָה אַהֲבָתָם לֶאֱמוּנָתָם וּלְתוֹרָתָם. אָז אַךְ הֵחֵלּוּ לְהַכִּיר אֶת הַלֶּקַח הַטּוֹב, אֲשֶׁר לִמְּדוּם הַנְּבִיאִים; אָז הֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם וַיַּחְדְּלוּ מֵעֲבוֹד עוֹד אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וַיַּעַבְדוּ אֶת יְיָ לְבַדּוֹ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. אָז הָגוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה בַּסְּפָרִים אֲשֶׁר הֶעֱלוּ עִמָּם מִיהוּדָה וַאֲשֶׁר כָּתְבוּ הַנְּבִיאִים וְהַמְשׁוֹרְרִים בַּגּוֹלָה. וַיִּהְיוּ הַסְּפָרִים הָהֵמָּה לְנִשְׁמַת הָעָם מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְשַׁנְנוּם לִבְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם לִבְנֵיהֶם עַד דּוֹר אַחֲרוֹן, וַיְתַקְנוּם⁴ וַיּוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם⁵ וַיִּדְרְשׁוּ בָהֶם⁶. אָז נִכְתְּבוּ עַל סֵפֶר כָּל הַקּוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִימֵי הַשּׁוֹפְטִים עַד גָּלוּת בָּבֶל, לְמַעַן יֵדַע הָעָם כִּי כַאֲשֶׁר עָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ נְתָנָם יְיָ בִּידֵי צוֹרְרֵיהֶם, וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ אֵלָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ.

81. הַנְבִיאִים חִזְּקוּ אֶת לֵב הָעָם לִבְטוֹחַ בַּיָי כִּי יוֹצִיאֵהוּ מֵאֶרֶץ גָּלוּתוֹ וְאִם יִתְמַהְמַהּ יְחַכֶּה לוֹ כִּי גְאֻלָּתוֹ בּוֹא תָבוֹא. יְחֶזְקְאֵל הַנָּבִיא, אֲשֶׁר רֹב נְבוּאוֹתָיו נֶאֶמְרוּ בְּבָבֶל, נָשָׂא מַשָּׂאוֹ לֵאמֹר: רוּחַ יְיָ הוֹצִיאַנִי אֶל הַבִּקְעָה⁷ וְהִנֵּה עֲצָמוֹת רַבּוֹת יְבֵשׁוֹת מְאֹד מְפֻזָּרוֹת עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה. וַיּאֹמֶר אֵלַי יְיָ: “הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? וָאֹמַר: יְיָ אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ! וַיּאֹמֶר אֵלַי: הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר יְיָ: – הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי, וְהִנֵּה רַעַשׁ, וַתִּקְרַבְנָה עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ. וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּידִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה”, וְרוּחַ בָּאָה בָהֶם וַיַּעַמְדוּ חַיִל גָּדוֹל".

82. הַנְּבוּאָה הָיְתָה רוּחַ הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֶחְיְתָה אֶת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת – הוּא עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כִּמְעַט הִתְיָאֵשׁ וַיּאֹמֶר: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ. תַּחַת הַקָּרְבָּנוֹת, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ מִלְפָנִים בְּמִּקְדָּשׁ יְיָ, הָיְתָה עַתָּה עֲבוֹדָתָם לַיָי בְּלֵב בְּשָׁפְכָם לְפָנָיו תְּפִלָּתָם. וּבְעֵת הַתְּפִלָּה הִפְנוּ פְנֵיהֶם אֶל יְרוּשָׁלַיִם, עִיר קָדְשָׁם. גַּם קָבְעוּ לָצוּם בְּיוֹם הַתְּשִׁיעִי בְּאָב, אֲשֶׁר שֹרַף בּוֹ הַמִּקְדָּשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בְּתִשְׁרֵי, אֲשֶׁר נֶהְרַג בּוֹ גְּדַלְיָהוּ – גַּם קָבְעוּ לִזְכֹּר בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם אֶת צִיּוֹן, לְבַל תֶּרֶף הַתִּקְוָה מִלֵּב.

83. אַחֲרֵי מוֹת נְבוּכַדְנֶצַּר מָלַךְ אֱוִיל-מְרוֹדַךְ בְּנוֹ. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הֵיטִיב לְיִשְׂרָאֵל וַיּוֹצֵא אֶת יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבּוֹר כִּלְאוֹ. אַךְ יְמֵי מַלְכוּתוֹ אָרְכוּ רַק שְׁתֵּי שָׁנִים וַיּוּמַת בִּידֵי רוֹצֵחַ. וַיִּמְלֹךְ תַחְתָּיו בֵּלְשַצַּר וְהוּא שָׂנֵא אֶת הַיְּהוּדִים וַיַּעַשׂ עִמָּם רָעָה. אוּלָם מַהֵר בָּא הַקֵּץ עַל מַלְכוּת בָּבֶל, וּבְנָפְלָּה בָּאָה תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.

שאלות לתלמידים.

8–1. מאין בא עם ישראל מצרימה? – במה הצטינו בני ישראל בשבתם במצרים? – מה היה מצבם שם? – מי הוציאם ממצרים ואנה הוליכם? – מה עשה משה למען בנ“י בימי מסעם? – איזה ארץ כבשו במלחמותיהם הראשונות? – לכמה שבטים נחלקו בנ”י? – למי נתנה הארץ מעבר ירדן מזרחה? – מתי מת משה? – מי עמד אחריו בראש העם? – מה היה מצב בנ“י בין הגוים בראשית שבתם בכנען? – מי עמד בראש העם אחרי יהושע? – באיזה עיר הוקם המשכן? מה היה מצב ישראל המוסרי אחרי מות יהושע? – מתי קמו להם שופטים? מה היה מצבם המדיני? – איך לחמו מלחמותיהם? – מה שם השופטת שקמה להם? – מה הגדולות אשר פעלה דבורה בקרב עמה? – מי עזר על ידה במלחמה? – מה שם השירה אשר נשארה לנו מהימים ההם? מה היה מצב השכלת העם בעת ההיא? – מה רבה פעולת השופטים? – מי מן הגוים הרבה אז להציק לבנ”י? – מה היה נצחון הפלשתים במלחמתם עם בנ"י? – מה קרה לפלשתים אחרי לכדם את ארון ה'? – אנה השיבו הפלשתים את הארון? –

13 – 9. מי משבטי ישראל שרת בקדש והורה את העם? – מה הורו הכהנים את העם בימי עלי? – מי עמד לשופט בישראל אחרי עלי? – מי היה שמואל? – מה העון אשר ראה שמואל בבני עלי? – איזה חֶבר כונן שמואל ובאיזה עיר? – מה הורה שמואל את העם? איך גברו בנ"י על הפלשתים? – מה היה מצב הקרבת הקרבנות בימי שמואל? – באיזו עיר הקריב שמואל את קרבנותיו ובאיזו עיר הקריבו הכהנים? – מה היו דרכי שמואל בשפטו את העם? –

21 – 14. מדוע חפצו בנ“י במלך? – מדוע התנגד שמואל לחפצם? – מי נבחר למלך על בנ”י? – את מי לחם שאול בעת הראשונה למלכו? – מה שם בן שאול? – מה התשועה אשר עשה יונתן לבנ"י –מדוע חפץ שאול אביו להמיתו? –מי פדהו ממות? – מדוע היה שמואל עוין את שאול? – איזה עון מצא בו? – מה שם הענק אשר חרף במערכות ישראל? – מה הבטיח שאול לאיש אשר ינצח את הענק? – מי יצא לקראת גלית ואיך נצחהו? – מדוע בעתה רוח רעה את שאול? – מתי רוח לו? – מי נגן לפניו בכנור? – מדוע קנא שאול בדוד? – מי מבני שאול הצילו את דוד מחמת אביהם? אל מי ברח דוד מפני שאול? – במה החיה דוד את נפשו בימי נדודיו? – במה עסק אז? – מה היתה אחרית שאול ובניו ומלחמתו בפלשתים? –

32 – 22. מי המליך את דוד אחרי מות שאול? – מה שם בן שאול הנשאר? מי המליכו על ישראל? – מה היתה סבת מות איש-בשת? – מי תפש את המלוכה על כל ישראל? – מי נשאר מכל בית שאול? – מי מן הגוים עמד לשטן לישראל בארץ בימי דוד? – מה שם העיר והמצודה אשר לכד דוד? – מדוע בחר דוד בירושלים להיות לעיר המלוכה? – אנה העלה דוד את ארון ה' מקרית יערים? – מה חפץ דוד לבנות בירושלים? – מדוע לא בנה דוד את המקדש? – מה היה מצב ממלכת ישראל בימי דוד? – במה ולמי פשע דוד? – מי מבניו מרד בו? – מה היתה אחרית מלחמתו עם אבשלום? – מי מרד בו עוד? – מי התנשא למלך אחריו? – מי נטה אחרי אדניהו? – מי נטה אחרי שלמה בן דוד? – מתי ישב שלמה על כס המלוכה? – כמה שנים חי דוד וכמה שנים מלך? –

38 – 33. את מי המית שלמה בראשית מלכותו? – במה קנה שלמה את לב העמים לאהבו? – מה הן הפעולות הגדולות אשר עשה בעמו? – במה כבדה ידו על העם? – מי מהשבטים התאונן על מעשיו? – מי הרים יד במלך? – מי מהעמים הנכנעים ע"י דוד התחזק בימי שלמה? – מה היתה סבת שנאת העם את שלמה? – כמה שנים מלך שלמה? –

44 –39. מה שם בן שלמה? – מי מרד בו ומדוע? – כמה שבטים נקרעו ממנו ומי מלך עליהם? – מה תקן ירבעם בקרב עמו? – מי עלה על רחבעם למלחמה? – מה היה המצב המוסרי של יהודה וישראל בימי רחבעם וירבעם ואחריהם? – מי התעה את העם בדרך רע ומי הורהו צדק וישר? – מה היה מצב נביאי האמת בקרב העם? – במה גדלה פעולת נביאי האמת על עם ישראל? –

52 – 45. כמה שנים ארכה ממלכת אפרים? – באיזה אופן המליכו בנ"י מלכים עליהם? – מה היה המצב המוסרי של העם בימי אחאב מלך ישראל? – מה שם אשת אחאב? – מה עשתה איזבל לנביאי האמת? – מי הציל רבים מהם ממות? – מי נקם נקמת נביאי ה' המומתים? – מה היה מצב אליהו בחיים? – מי היה תלמידו? – מה היה מצב אלישע בחיים? – מי השמיד את הבעל בישראל? – מה נשאר לנו מנביאי האמת שבישראל? – מי היו הטובים במלכי אפרים? – במה הצטינו המלכים ההם? – מי היה המלך האחרון בישראל? – מי הגלה את ישראל מעל אדמתו? – מה היה יחס נביאי האמת אל גלות ישראל? –

63 – 53. איך היה משפט המלוכה ביהודה? – מה היה המצב המוסרי של חורי יהודה וכהניה? – מה היה יחס מלכי יהודה למלכי ישראל ולהפך? – מה היה יחס מלכי העמים אל מלכי יהודה וישראל? – מי ממלכי יהודה לחם עם בעשא מלך ישראל? – באיזה תחבלה נצח אסא את בעשא? – מה היתה פעולת נביאי האמת בקרב יהודה? – מה שם הנביא אשר היה בימי אחז? – מדוע נטה אחז אחרי עבודת אלהי ארם? – מי נלחם באחז וינצחהו? – מי קם לעזרת בני יהודה אשר נפלו שבי בידי אפרים? – איך התנהגו ראשי אפרים עם השבוים? – מי מלך אחרי אחז ביהודה? – מה עשה יחזקיהו בעלותו על כס מלכותו? – במי מרד יחזקיהו? – מה היתה אחרית סנחריב בהלחמו ביהודה? – מה היה מצב ההשכלה בימי יחזקיהו? – איזה ספרים נשארו לנו מהתקופה ההיא? – מי מלך אחרי יחזקיהו? – מה עשה מנשה בראשית מלכותו? – מי לקחהו שבי? – מה התמורה שנהיתה ברוחו אחרי שובו משביו? – מי מלך אחרי אמון בן מנשה? – מה שם הנביאה אשר היתה בימיו? – מה עשה יאשיהו בימי מלכותו? – במי נלחם יאשיהו? – מה היתה אחריתו במלחמתו במצרים? – מי קונן עליו? –

78 – 64. מאיזה עיר ומשפחה היה ירמיהו? – מתי החל לנבא. – מדוע עזב את עיר מולדתו? – אנה הלך מעיר מולדתו? – מי מלך ביהודה בימיו? – מי עלה אז על יהודה למלחמה? – את מי המליך פרעה תחתיה יהואחז? – מי עלה עוד להלחם ביהודה? – מה און ראה ירמיהו ביהודה? – מה היה תוכן מוסרו? – מי קם לאויב לו? – מי קם לעזרתו? – מה נבא על פשחור? – מה נבא על יהויקים המלך? – מה שם הנביא האחר אשר נבא רעה על ירושלים? – מה היתה אחרית אוריהו? – מי הציל את ירמיהו ממות? – איך התנהג ירמיהו בשבתו בירושלים? – את מי התרועע? – מי כתב את דברי נבואותיו וקינותיו? – את מי עבד יהויקים ובמי מרד? – מי מלך אחרי יהויקים? – מה היתה אחרית מלוכת יכניהו? – את מי המליך נבוכדנצר תחת יכניהו? – מדוע מרד צדקיהו במלך בבל? – מה יעץ ירמיהו את עמו כאשר צר נבוכדנצר על ירושלים? – מה עשו שרי יהודה לירמיהו? – מי הוציאהו מבור הטיט? – מה עשה נבוכדנצר לצדקיהו אחרי לכדו את ירושלים ומה עשה לבית ה‘? – באיזה יום נשרף היכל ה’? – את מי מהעם השאיר מלך בבל ביהודה ואת מי הפקיד עליהם לשר? – מה שם הקינה אשר קונן ירמיהו על הגלות הזאת? – מי המית את גדליהו? – מה עשו אחרי אשר קונן ירמיהו על הגלות הזאת? – מי המית את גדליהו? – מה עשו אחרי כן הנשארים ביהודה ומה יעצם ירמיהו? – אנה הלך ירמיהו מיהודה? – מה היה יחס הנביא אל עמו? – מה תוכן הבטחותיו ויעודיו? –

83 – 79. איך התנהג נבוכדנצר עם בני הגולה ביהודה? – מה היו רגשות יהודה וישראל בשבתם בבבל? – מה היה מצב האמונה וההשכלה של בני ישראל בגלותם? – מה שם הנביא, אשר עמד להם בגלות בבל? – מה תוכן המשא אשר נשא על שארית העם? – במה הביע העם את רחשי אהבתו לקדשי לאֻמיתו? – מי מלך בבבל אחרי נבוכדנצר? – מה היה משפט אויל-מרודך עם עם ישראל? –מי מלך אחרי אויל-מרודך?– איך התנהג בלשצר עם גלות יהודה? – ממה באה תשועת ישראל? –

ספר שני : מִן הָעֲלִיָּה מִבָּבֶל עַד עַמוֹד מַמְלֶכֶת יְהוּדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר שני : מִן הָעֲלִיָּה מִבָּבֶל עַד עַמוֹד מַמְלֶכֶת יְהוּדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. הָעֲלִיָּה מִבָּבֶל

1. בַּיָּמִים הָהֵם וְעַל כִּסֵּא מַמְלֶכֶת פָּרַס עָלָה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וּשְׁמוֹ כֹּרֶשׁ. הוּא כִּבֵּשׁ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וּבְחֵילוֹ הָיוּ רַבִּים מִבְּנֵי יְהוּדָה, וּמֵהֶם עָלוּ לִהְיוֹת מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ וְרוֹאֵי פָּנָיו. וַיְהִי הַמֶּלֶךְ כֹּרֶשׁ הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הָעִיר בָּבֶל, וּבֵלְשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי כֹרֶשׁ לֹא יוּכַל לוֹ כִּי חוֹמָה בְצוּרָה מִסָּבִיב לָעִיר; עַל כֵּן בָּעֵת אֲשֶׁר חָנָה כֹרֶשׁ עַל הָעִיר שָׁתָה בֵלְשַׁצַּר לְשָׁכְרָה עִם רֵעָיו, נָשַׁיו וּפִילַגְשָׁיו מִמִּזְרְקֵי מִקְדֵּשׁ יְיָ אֲשֶׁר שָׁלַל נְבוּכַדְנֶצַּר. אַךְ חֵיל כֹּרֶשׁ בָּא פִתְאֹם אֶל תּוֹךְ הֵעִיר, כִּי נְהַר פְּרָת עָבַר בְּתוֹךְ הֵעִיר בָּבֶל וַיַּחַץ אֶת הָעִיר לִשְׁתַּיִם, וְצִבָאוֹת כֹּרֶשׁ חָפְרוּ תְּעָלָה גְדוֹלָה וַיַּסֵּבּוּ אֶת מַהֲלַךְ הַמַּיִם אֶל הַתְּעָלָה, אֲשֶׁר חָפָרוּ. וְכַאֲשֶׁר נִכְרְתוּ הַמַּיִם בָּאוּ בֶחָרָבָה בְּדֶרֶךְ הַנָּהָר אֶל הָעִיר וַיִּכְבְּשׁוּהָ.

2. וַיְהִי כֹרֶשׁ לְמֶלֶךְ עַל כָּל אֶרֶץ בָּבֶל. הַנְּבִיאִים שָׂמְחוּ מְאֹד לְמַפֶּלֶת בָּבֶל בִּרְאוֹתָם כִּי הֵשִׁיב יְיָ גְּמוּלָהּ בְּרֹאשָׁהּ עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחַד הַנְּבִיאִים קָרָא עַל כֹּרֶשׁ אֶת הַקְּרִיאָה הַזֹּאת: “כֹּה אָמַר יְיָ לִמְשִׁיחוֹ לְכֹרֶשׁ… אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר, דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי… לֵאמֹר לַאֲסוּרִים – צֵאוּ! לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ!”… הַשָּׂרִים הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ עִם כֹּרֶשׁ סִפְּרוּ לְפָנָיו אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת עַמָּם מִיַּד הַבַּבְלִים שׁוֹבֵיהֶם וַיְבַקְשׁוּהוּ כִּי יִתֵּן לְגוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם וְלִבְנוֹת שָׁם אֶת בֵּית יְיָ. וְכֹרֶשׁ נֶעְתַּר לָהֶם וַיֵּט לָהֶם רַב חֶסֶד וַיַּבְטַח לַעֲמֹד לִימִינָם וַיָּשֶׁב עַל יָדָם אֶת כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הָיוּ טְמוּנִים בְּהֵיכָל מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיִּתְּנֵם לָשׁוּב לְאֶרֶץ יְהוּדָה. 607 לפחב"ש. אָז קָרָא הַנָּבִיא לֵאמֹר: “נַחֲמוּ, נַחֲמוּ, עַמִּי, יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם! דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ… פִּצְחוּ רַנְנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם! כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלָיִם”.

3. בְּרֹאשׁ הָעוֹלִים הָיוּ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן וּזְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל מִזֶּרַע דָּוִד. בְּיָדָם נָתַן הַמֶּלֶךְ מִכְתָּב אֶל נְצִיבוֹ אֲשֶׁר בְּסוּרְיָה לְהַחֲזִיק בִּידֵי הָעוֹלִים וְלָתֵת לָהֶם כֶּסֶף מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה לְבִנְיַן בֵּית יְיָ. וַיַּעֲלוּ מִבָּבֶל כְּאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בָּתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם.

הַנָּבִיא זְכַרְיָה הִתְנַבֵּא, כִּי שְׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה – זְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ – יָרִיקוּ מִקִּרְבָּם שֶׁמֶן טָהוֹר לְהָאִיר לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּים אָמְרוּ בְלִבָּם, כִּי זְרֻבָּבֶל יָקוּם לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִד.

4. רַבִּים מֵהַגּוֹלִים נִשְׁאֲרוּ בְּאֶרֶץ גָּלוּתָם וְאַךְ חִזְקוּ בִּידֵי הָעוֹלִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִבְהֵמוֹת וּבְמִגְדָּנוֹת. אַךְ רַבִּים מִבְּנֵי הַנֵּכָר נִלְווּ אֶל יְיָ וַיַּעֲלוּ עִם יִשְׂרָאֵל. וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה לְגָלוּת בָּבֶל דַּרְכוּ רַגְלֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד הַפַּעַם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נָשְׂאוּ נַפְשָׁם. גַּם מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת בָּאוּ רַבִּים מִנִּדְחֵי יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁמְעָם כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ. הָעוֹלִים הִתְפַּזְּרוּ אִישׁ אִישׁ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עָלָיו אֲבוֹתָיו. וַאֲחָדִים מֵרָאשֵׁי הָעוֹלִים הִתְיַשְּׁבוּ בִּירוּשָׁלָיִם. וּבְחַג הַשְּׁבִיעִי נֶאֱסְפוּ הָעָם יְרוּשָׁלַיְמָה לָחֹג יַחַד אֶת הַחַגִּים. וַיִּבְנוּ מִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עָלָיו קָרְבָּנוֹת וּלְכַפֵּר אֶת פְּנֵי יְיָ בַּמִּנְחָה לְמַעַן יָגֵן עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ בְעַיִן רָעָה עַל הַיְּהוּדִים הַשָּׁבִים לְאַרְצָם. גַּם נָתְנוּ כֶסֶף לַצִּידֹנִים לְהָבִיא אֲרָזִים וּלְהָחִישׁ מַהֵר אֶת בִּנְיַן הַבַּיִת וְרָאשֵׁי יְהוּדָה הֶעֱמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם לְנַצֵּחַ עַל הַמְּלָאכָה. בְּחֹדֶשׁ אִיָּר בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ בָּבֶל הֵחֵלּוּ לִבְנוֹת אֶת הַבָּיִת. הַלְוִיִּם מִבְּנֵי אָסָף שָׁרוּ שִׁירֵי תְּהִלָּה לַייָ. אָמְנָם הַזְקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ בִּכְבוֹד הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, הֵרִימוּ קוֹל בּוֹכִים, בְּזָכְרָם אֶת כָּל מַחֲמַדֵּיהֶם אֲשֶׁר אָבָדוּ; אַךְ הַצְּעִירִים הֵרִיעוּ קוֹל תְּרוּעַת שִׂמְחָה.

5. אוּלָם שִׂמְחָתָם לֹא אָרָכָה. הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִקְצַת דַּת יִשְׂרָאֵל, אַךְ בִּדְבָרִים רַבִּים עוֹד הֶחֱזִיקוּ בְּמִנְהָגֵיהֶם הַנּוֹשָׁנִים, הַשְּׂנוּאִים בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל. הַגּוֹיִם הָהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם כּוּתִים אוֹ שֹׁמְרוֹנִים. וַיִּשְׁלְחוּ הַשּׁוֹמְרֹנִים מַלְאָכִים אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָבָה נִבְנֶה עִמָּכֶם אֶת בֵּית יְיָ, כִּי גַם אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים כְּמוֹכֶם לֵאלֹהִים. אַךְ זְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לֹא אָבוּ כִּי יִשְׁתַּתְּפוּ עִמֶּם הַשֹּׁמְרֹנִים וְהָיוּ עִמָּם לְעַם אֶחָד וַיָּשִׁיבוּ אֶת פְּנֵי הַמַּלְאָכִים רֵיקָם¹ וַיִּחַר אַף הַשֹׁמְרֹנִים עַל הַיְהוּדִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם מִכְשֹׁלִים רַבִּים וַיִּתְּנוּ שֹׁחַד לִפְקִידֵי הַמֶּלֶךְ כֹּרֶשׁ לְהַשְׁבִּית אֶת בִּנְיַן הַבַּיִת, וְגַם שָׁלְחוּ שִׂטְנָה לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר כִּי הַיְּהוּדִים אוֹמְרִים לִמְרָד בּוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם מֵת כֹּרֶשׁ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו קַמְבִּיז בְּנוֹ*), אִישׁ פּוֹחֵז וְרַע הַלֵבָב. שׂוֹנְאֵי יְהוּדָה (599 לפחב"ש). הִסְפִּיקוּ לְהַשְׁנִיא אֶת הַיְהוּדִים בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה, אֲשֶׁר יָדַע אַךְ לַעֲשׂוֹת רָע לְכָל בְּנֵי הָאָדָם. וַתִּשְׁבַּת עֲבוֹדַת הַבַּיִת עַד מְלֹךְ דָּרְיָוֶשׁ *). 591 לפחב"ש.

6. אָז קָם חַגִּי הַנָּבִיא וַיּוֹכַח אֶת רָאשֵׁי יְהוּדָה עַל כִּי יִתְרַפּוּ בְּבִנְיַן הַבַּיִת וְלֹא יָשִׁיתוּ לֵב לְכַלּוֹתוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים וְרָאשֵׁי הָעָם וַיִּבְנוּ אֶת בֵּית יְיָ, אַךְ צָרֵי יְהוּדָה הֵחֵלּוּ עוֹד הַפַּעַם לְהָצִיק לָהֶם. אוּלָם הַפַּעַם הָיְתָה עֵין פְּקִידִי מֶלֶךְ פָּרַס טוֹבָה עַל הַיְהוּדִים וְלֹא הִשְׁבִּיתוּ אֶת הָעֲבוֹדָה עַד אֲשֶׁר יָבוֹא דְבַר הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ. וְשָׂרֵי יְהוּדָה מִהֲרוּ לִשְׁלֹחַ בַּקָּשָׁה אֶל דָּרְיָוֶשׁ, וְדָרְיָוֶשׁ עָנָה לָהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וַיְצַו עַל פְּקִידָיו לַעֲמֹד לִימִין הַיְהוּדִים. בַּעֲבוֹר עוֹד אַרְבַּע שָׁנִים נִגְמַר בִּנְיַן הַבַּיִת*). שִׁבְעִים שָׁנָה עָבְרוּ מֵעֵת אֲשֶׁר (586 לפחב"ש), נֶחְרַב הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן עַד אֲשֶׁר נִבְנֶה הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְאַחַת לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ בָּבֶל, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְחֹדֶשׁ אִיר הָיְתָה חֶנְכַּת הַבַּיִת, בִּימֵי דָרְיָוֶשׁ בָּאָה עַל בָּבֶל נְבוּאַת הַנְבִיאִים אֲשֶׁר נִבְּאוּ כִּי חוֹמַת בָּבֶל עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר וְכִי תִהְיֶה שְׁמָמָה לָנֶצַח, כִּי אָז פָּשְׁעוּ יוֹשְׁבֵי בָבֶל בְּדָרְיָוֶשׁ וַיָּקָם עֲלֵיהֶם דָּרְיָוֶשׁ. וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, וַיַּהֲרֹס אֶת חוֹמַת בָּבֶל עַד הַיְסוֹד.

7. וְהַשֹׁמְרֹנִים הוֹסִיפוּ לְבַקֵּשׁ קִרְבַת יִשְׂרָאֵל. סַנְבַלַּט נְגִיד הַשֹּׁמְרֹנִים וְטוֹבִיָה הָעַמּוֹנִי הָיוּ אֲנָשִׁים עֲרוּמִים וּבְנֵי חַיִל וַיְחַבְּלוּ תַּחְבֻּלוֹת רַבּוֹת לְהַטוֹת אֲלֵיהֶם אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל. אַךְ אֱמוּנֵי הָעָם הוֹסִיפוּ לְהַרְחִיקָם, כִּי מִלְבַד אֲשֶׁר הַהִתְקָרְבוּת הַזֹּאת הָיְתָה זָרָה בְעֵינֵיהֶם לְרוּחַ הַתּוֹרָה, כִּי עוֹד גָּבְרָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל הַשִׂנְאָה לְצָרֵיהֶם אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרָס. אֶפֶס לֹא כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּעֵצָה אֶחָת. רַבִּים מֵהֶם דָּרְשׁוּ אֶת הַשֹּׁמְרֹנִים וַיִּכְרְתוּ עִמָּם בְּרִית, וּמַה גַם כִּי עֵת רָעָה הָיְתָה אָז לְיִשְׂרָאֵל: הָאָרֶץ לֹא נָתְנָה יְבוּלָה וְהַמִּסִים הָיוּ רַבִּים וְהַשֹּׁמְרֹנִים הָיוּ עַם חָרוּץ וּמַצְלִיחַ וַיִּמְצְאוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֵפֶץ לָבוֹא עִם הַשֹּׁמְרֹנִים בִּבְרִית. וְגַם הַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לָהֶם יָדָם. הַבָּנִים אֲשֶׁר נוֹלְדוּ מֵהַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת דִּבְּרוּ בִּשְׂפַת אִמָּם וְכִמְעַט נִשְׁתַּכְּחָה הַשָׂפָה הָעִבְרִית מֵהֶם.

8. אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשְׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל *) לֹא נִמְצָא אִישׁ מִבָּנָיו, אֲשֶׁר יִהְיֶה (509 לפחב"ש). לִבּוֹ תָּמִים עִם יְיָ וְעִם עַמּוֹ כִּלְבָבוֹ. אָז הִשְׁחִיתוּ הַכֹּהֲנִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. עֲבוֹדָתָם בְּמִקְדָּשׁ יְיָ הָיְתָה רַק עֲבוֹדַת־מַעֲשֶׂה וְלֹא עֲבוֹדַת הַלֵּב, וּמִבְּנֵי אֶלְיָשִׁיב נֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדול הִתְחַתְּנוּ עַם הַשֹׁמְרֹנִים.

מַלְאָכִי הַנָּבִיא הוֹכִיחָם בְּקָרְאוֹ עֲלֵיהֶם: וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶם רַבִּים בַּתּוֹרָה, שְׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי… וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם". אַךְ הַכֹּהֲנִים לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וְהָעָם גַּם הוּא רָדַף אַחַר בִּצְעוֹ. הָעֲשִׁירִים אָסְפוּ הוֹן רָב בִּשְׁנוֹת הָרָעָב. כִּי רַבִּים מָכְרוּ לָהֶם גַּם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת בְּעַד פַּת-לָחֶם.

ב. עֶזְרָא הַסּוֹפֵר.

9. הַנְּבוּאָה כִּמְעַט חָדְלָה מִיִּשְׂרָאֵל. הַנְּבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ חַגַי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, אֲשֶׁר נִבְּאוּ בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, וּמֵאָז לֹא קָמוּ עוֹד נְבִיאִים בְּיִשְׂרָאֵל. אַךְ מֵהָעֵת הַהִיא הֵחֵלּוּ רַבִּים לִדְרוֹשׁ בְּתוֹרַת יְיָ וּבְדִבְרֵי נְבִיאָיו. בְּאֶרֶץ בָּבֶל קָמוּ אָז חֲכָמִים רַבִּים דּוֹרְשֵׁי תוֹרָה בְּכָל לֵב וְחוֹבְבֵי אֶרֶץ אֲבוֹתָם בְּאַהֲבָה עַזָּה מְאֹד. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיָה עֶזְרָא הַכֹּהֵן. הוּא הָיָה סוֹפֵר סִפְרֵי-תוֹרָה, וּמִלְּבַד אֲשֶׁר יָדַע לְכָתְבָם יָדַע גַּם לְפָרְשָׁם וּלְבָאֲרָם וַיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהָפִיץ אוֹתָם בָּרַבִּים. הוּא הָיָה נִכְבָּד מְאֹד בְּאֶרֶץ גָּלוּתוֹ, גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְנוֹשֵׂא חֵן גַּם בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא; וּבְכָל זֹאת לֹא הָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, כִּי נַפְשׁוֹ הִתְגַּעְגְּעָה לַעֲלוֹת לְהַר הַקֹּדֶשׁ וְלָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו. וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לָתֶת לוֹ רִשְׁיוֹן לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה יַחַד עִם כָּל אֶחָיו, אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ בְּעֵצָה אַחַת, וְהַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא עָשָׂה אֶת חֶפְצוֹ, וַיִּתֵּן פְּקֻדָּה עַל יָדוֹ לְכָל פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לִנְהַר פְּרָת, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֵפֶץ עֶזְרָא וְגַם נָתַן בְּיַד עֶזְרָא לִמְנוֹת שׁוֹפְטִים וְדַיָּנִים לְכָל אֶחָיו אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, וְלִשְׁפּוֹט אֶת הַפּוֹשְׁעִים מִשְׁפָּט מָוֶת, גָּלוּת, אוֹ עֹנֶשׁ-כָּסֶף.

10. הַמֶּלֶךְ אָמַר לָתֵת לְעֶזְרָא אַנְשֵׁי חַיִל לְשָׁמְרוֹ בַּדֶּרֶךְ. אַךְ עֶזְרָא בּוֹשׁ מִקַּחַת עִמּוֹ אַנְשֵׁי חַיִל, כִּי אָמַר: “עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו” לְשָׁמְרָם מִכָּל אָסוֹן. וַיַּעַל עֶזְרָא וְכָל עֲדָתוֹ מִבָּבֶל בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וַיָּבוֹאוּ יְרוּשָׁלַיְמָה בְּחֹדֶשׁ אָב. 528 לפחב"ש.

בְּבוֹאוֹ לֹא נָתַן כָּבוֹד לְכֹהֵן הַגָּדוֹל וְלֹא הִפְקִיד עַל יָדוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, אֲשֶׁר הֵבִיא לְבֵית יְיָ, כִּי רָאָה עֶזְרָא, כִּי לֹא מֵהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים יִבָּנֶה עַמּוֹ, כִּי אִם מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה וְדוֹרְשֶׁיהָ. וְאֶל נָכוֹן שָׁמַע, כִּי בְנֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הִתְחַתְּנוּ עִם הַשֹּׁמְרֹנִים. וְאַךְ לַלְוִיִּם נָתַן כָּבוֹד, כִּי מֵהַלְוִיִּם הָיוּ אָז רַבִּים יוֹדְעֵי תּוֹרָה וּמְשׁוֹרְרִים; וּבָזֶה הֵרִים עֶזְרָא אֶת כֶּתֶר הַתּוֹרָה עַל כֶּתֶר הַכְּהֻנָּה.

11. וַיְהִי בְּשֶׁבֶת עֶזְרָא בִּירוּשָׁלַיִם וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו כָּל הַחֲרֵדִים לְתוֹרַת יְיָ וַיַּגִּידוּ לוֹ, כִּי הִתְעָרְבוּ “זֶרַע קֹדֶשׁ” בִּבְנֵי הַנֵּכָר וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה, וְכִי הַבָּנִים אֵינָם יוֹדְעִים גַּם לְדַבֵּר עִבְרִית. וְיִתְעַצֵּב עֶזְרָא מְאֹד עַל הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה הַזֹּאת, וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּמְרֹט שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וַיֵּשֵׁב מְשׁוֹמֵם. כָּל חֵפֶץ עֶזְרָא וְחֵפֶץ כָּל טוֹבֵי הָעָם הָיָה, כִּי יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאוֹר גּוֹיִם בְּלֶכְתּוֹ בְּדַרְכֵי יְיָ וְלֹא יִתְעָרֵב בְּעַם נָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים: “יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶיךָ? מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ? הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ”… וְהִנֵּה עַתָּה רָאָה עֶזְרָא, כִּי הַשּׁוֹכְנִים בְּהַר הַקֹּדֶשׁ סָרוּ מִדֶּרֶךְ יְיָ וְעוֹד מְעַט וְכָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִתְעָרְבוּ עִם הַשֹּׁמְרֹנִים, אֲשֶׁר הָיוּ שְׂנוּאִים בְּעֵינָיו תַּכְלִית שִׂנְאָה, כְּכָל עַמֵּי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ לְבִלְתִּי דְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם כָּל הַיָּמִים. אִם מִלִּפְנִים חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מֵרֹב טוּב חָטְאוּ, כִּי הָיְתָה לָהֶם מַמְלָכָה לְבָד וְהֵם הָיוּ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ; אֲבָל עַתָּה הֲלֹא הָיוּ עוֹד עֲבָדִים לְמַלְכֵי פָרָס, וּפְקִידֵי הַפַּרְסִים מָשְׁלוּ עַל גְּוִיּוֹתֵיהֶם וּבְהֶמְתָּם כִּרְצוֹנָם. עַל כֵּן חָרָה לוֹ שִׁבְעָתָיִם, כִּי בְּעַבְדוּתָם עָזְבוּ אֶת תּוֹרַת יְיָ וּשְׂפַת עַמָּם וּמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים.

בָּעֶרֶב בָּא עֶזְרָא אֶל חֲצַר הַמִּקְדָּשׁ וְיִתְוַדֶּה עֲוֹנוֹת עַמּוֹ בִּבְכִי גָדוֹל, וְכָל הָעָם נֶאֱסַף מִסָּבִיב לוֹ וַיִּבְכּוּ גַם הֵם עִמּוֹ.

12. אָז קָם אֶחָד מֵהַנֶּאֱסָפִים שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא: “אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בַייָ, כִּי לָקַחְנוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת. עַתָּה נִכְרָת נָא בְּרִית לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ. קוּם, כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ, חֲזַק וַעֲשֵׂה!” וַיְצַו עֶזְרָא וַיַעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלָיְמָה. וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַסְּפוּ בְּעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי. אָז הוֹשִׁיב עֶזְרָא שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וָעִיר וַיַּבְדִּילוּ אֶת הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל עִם בְּנֵיהֶן.

13. וְהַשֹּׁמְרֹנִים הִתְקַצְּפוּ מְאֹד עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַתִּבְעַר חֲמָתָם בְּיִשְׂרָאֵל עַד לְהַשְׁחִית. וַיִּתְאַסְּפוּ יַחַד, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל יוֹשְׁבַי יְרוּשָׁלַיִם וַיִּפְרְצוּ בְּחוֹמַת הֵעִיר וְאֶת שְׁעָרֶיהָ הִצִּיתוּ בָאֵשׁ וַיְּהַרְסוּ בָּתִּים רַבִּים. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם וַיָּפוּצוּ לְכָל רוּחַ.

אָז הֵרִימוּ הַשֹּׁמְרֹנִים רֹאשׁ, וְרַבִּים מִיהוּדָה שָׁבוּ עוֹד הַפַּעַם וַיִּכְרְתוּ בְּרִית עִמָּם, וְכִמְעַט עָלָה כָל עֲמַל עֶזְרָא בַּתֹּהוּ. הַמְּהוּמוֹת הָאֵלֶּה אָרְכוּ כִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

ג. נְחֶמְיָה.

14. אָז נִגְלָה מוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל. נְחֶמְיָה בֶן חֲכַלְיָה הָיָה שַׂר הַמַּשְׁקִים לַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא וַיְהִי הָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אֶחָד מִמַּכִּירָיו מִירוּשָׁלַיִם וַיִּשְׁאָלֵהוּ נְחֶמְיָה לִשְׁלוֹם אֶחָיו וְלִשְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. וַיְסַפֵּר לוֹ הָאִישׁ, כִּי הַיְהוּדִים הֵם בְּרָעָה גְדוֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם פְּרוּצָה וּבְכָל מָקוֹם הֶרֶס וְשִׁמָמוֹן. וַיֵּבְךְּ נְחֶמְיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לָתֶת לוֹ לָעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה לְהוֹשִׁיעַ לִבְנֵי עַמּוֹ. וַיִּתֵּן לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁאֵלָתוֹ וַיְשִׂימֵהוּ לְפֶחָה בִּיהוּדָה.

15. וַיַּעַל נְחֶמְיָה הוּא וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלָיְמָה וַיָּחֵלּוּ לִבְנוֹת אֶת חוֹמַת הֵעִיר. סַנְבַלַּט וְרֵעָיו הַשֹּׁמְרֹנִים בָּזוּ לוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, כִּי חָרָה לָהֶם, כִּי בָּא אִישׁ לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל. וְיִתְאַמְּצוּ בְּתַחְבֻּלוֹת שׁוֹנוֹת לְהָפֵר אֶת עֲצַת נְחֶמְיָה, וְגַם אָמְרוּ לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ; אַךְ נְחֶמְיָה וַאֲנָשָׁיו נִזְהָרוּ וּבְאֹמֶץ לֵב הוֹסִיפוּ לַעֲבֹד. בְּיָדָם הָאַחַת עָשׂוּ הַמְּלָאכָה וּבַשֵּׁנִית הֶחֱזִיקוּ הַשֶּׁלַח.

16. נְחֶמְיָה הִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת אֶת מִסְפַּר יוֹשְׁבַי יְרוּשָׁלַיִם וּלְהַגְדִּיל כְּבוֹד הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה בְּעֵינֵי הָעָם. בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי נֶאֶסְפוּ כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, וַיִּקְרְאוּ לְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִקְרוֹא לִפְנֵיהֶם מֵעַל תּוֹרַת יְיָ. וְעֶזְרָא עָשָׂה אֶת חֶפְצָם וַיִּקְרָא לִפְנֵיהֶם מֵהָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם, וְהַלְוִיִּם בֵּאֲרוּ גַם לַהֲמוֹן הָעָם וְלַיְלָדִים. וַיִּתְוַדּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל חַטָּאתָם וַיִּבְכּוּ וַיְנַחֵם אוֹתָם עֶזְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם: לְכוּ לְבָתֵּיכֶם וְשִׂמְחוּ בְחַגֵּיכֶם כִּי חֶדְוַת יְיָ הִיא מָעֻזְּכֶם. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ חָגּוּ חַג הַסֻּכּוֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְעֶזְרָא קָרָא אָז בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן, וּכִכְלוֹת יְמֵי הַחַג כָּתְבוּ אֲמָנָה וַיָּבוֹאוּ כֻּלָּם בָּאָלָה לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה.

17. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הָעֲנִיִּים לְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנַי נְחֶמְיָה עַל אֲחֵיהֶם הַשָּׂרִים, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לַעֲבָדִים בְּעַד הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לָווּ מֵהֶם בִּשְׁנוֹת הָרָעָב; וַיִּקְרָא נְחֶמְיָה לָעֲשִׁירִים, וַיִּגְעַר בָּהֶם, וַיִּלְעַג לָהֶם לֵאמֹר: הִנֵּה אַחֵינוּ הַיּוֹשְׁבִים בְּפָרַס קוֹנִים אֶת אֲחֵיהֶם הַשְּׁבוּיִם מִיַּד הַגּוֹיִם, עַתָּה יָבוֹאוּ הֵנָּה לִקְנוֹת אֶת אֲחֵיהֶם מִידֵי אֲחֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגוֹיִם לֹא יֵדְעוּ רַחֵם. וַיִּשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים בְּקוֹל נְחֶמְיָה וַיֵּאוֹתוּ לִשְׁמֹט אֶת מַשָּׂא יָדָם. וַיַּשְׁבַּע נְחֶמְיָה אֶת הַשָּׂרִים לְקַיֵּם דָּבָר וַיְנָעֵר אֶת חִצְנוֹ וַיֹּאמַר: כָּכָה יְנָעֵר אֱלֹהִים אֶת כָּל אִישׁ, אֲשֶׁר לֹא יָקִים הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ. וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל: אָמֵן.

18. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה נְחֶמְיָה הַפֶּחָה בִיהוּדָה וְכָל הַיָּמִים הָהֵם הִקְדִּישׁ לְטוֹבַת עַמּוֹ לְחַזֵּק אֶת אֲגֻדַּת הָעוֹלִים. וּמִלְּבַד כִּי לֹא לָקַח שָׂכָר בַּעֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה, כִּי עוֹד הוֹצִיא כֶּסֶף רָב מֵאוֹצָרוֹ לְכַלְכֵּל אֶת כָּל הָעוֹבְדִים בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה, כִּי חָמַל נְחֶמְיָה עַל הָעָם, אֲשֶׁר גַּם מִבַּלְעֲדֵי זֶה הִתְרוֹשֵׁשׁ מְאֹד. וְהַפַּחוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו עָשְׁקוּ אֶת הָעָם, וַיִּקְחוּ מֵהֶם גַּם כֶּסֶף רָב גַּם לֶחֶם וְיַיִן וְגַם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל הָעָם. נְחֶמְיָה שָׁב אַחֲרֵי כֵן לְבֵית מַלְכוּת פָּרַס וַיֵּשֶׁב שָׁם שָׁנִים אֲחָדוֹת וְאַחַר שָׁב שֵׁנִית יְרוּשָׁלָיְמָה.

19. וְעֶזְרָא גַּם הוּא הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בִּהְיוֹתוֹ רֹאשׁ לִכְנֶסֶת הַחֲכָמִים, אֲשֶׁר אָסַף לְהוֹרוֹת לָעָם אֶת דֶּרֶךְ יְיָ וּלְשָׁפְטָם בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. וּמֵאָז נִרְאוּ סְדָרִים חֲדָשִׁים בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְחֻקִּים רַבִּים חֻקְקוּ בָּעֵת הַהִיא.

ד. כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

20. שָׁלשׁ תַּקָּנוֹת טוֹבוֹת תִּקְנוּ עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה: א) לְהִתְרַחֵק מֵהַשֹּׁמְרֹנִים: ב) לִשְׁמֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת בּוֹ מִקְנֶה וְקִנְיָן: ג) לְהֵיטִיב אֶת מַצַּב הָעֲנִיִּים. אַךְ עוֹד תַּקָּנוֹת רַבּוֹת נִתְקְנוּ בָּעֵת הַהִיא אוֹ בִּזְמַן קָרוֹב לָהּ, עַל יְדֵי אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר מֵאָז הוֹשִׁיבָם עֶזְרָא לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם לֹא חָדְלוּ עוֹד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל הַיָּמִים הָהֵם. הֵם פֵּרְשׁוּ אֶת הַמִּצְוֹת, הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם לָדַעַת אֵיךְ וּמָתַי נָחוּץ לַעֲשׂוֹתָם. גַּם אָסְרוּ דְבָרִים רַבִּים, לַעֲשׂוֹת בָּזֶה סְיָג לַתּוֹרָה, לְבַל יַעֲבֹר הָעָם עַל הַדָּבָר הָאָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְגַם הִמְצִיאוּ מִצְוֹת חֲדָשׁוֹת, כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרָה שִׂכְלָם; הֵם מִנּוּ שׁוֹפְטִים וּמוֹרִים וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים רַבִּים; הֵם הִנְהִיגוּ לִקְרֹא בַּתּוֹרָה בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַמּוֹעֲדִים וּבְיוֹם הַשֵּׁנִי וּבְיוֹם הַחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, גַּם תִּקְנוּ לְהַפְטִיר בְּנָבִיא². הַתַּקָּנָה הַזֹּאת הָיְתָה לְהוֹצִיא מִלֵּב הַשֹּׁמְרֹנִים אֲשֶׁר לֹא חָשְׁבוּ אֶת דִּבְרַי הַנְּבִיאִים לְקֹדֶשׁ, יַעַן כִּי חָרָה אַפָּם בַּנְּבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים, אֲשֶׁר הִרְחִיקוּם מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כֵּן הוֹצִיאוּ מִשְׁפָּט, כִּי אַךְ תּוֹרַת מֹשֶׁה קְדוֹשָׁה הִיא וְלֹא תוֹרַת הַנְּבִיאִים. וְגַם יַעַן כִּי רֹב דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים נֶאֶמְרוּ עַל צִיּוֹן הַר הַקֹּדֶשׁ וְהַשֹּׁמְרֹנִים מָאֲסוּ בְצִּיּוֹן, כִּי כַאֲשֶׁר רָאוּ הַשֹּׁמְרֹנִים, כִּי כָל תַּחְבֻּלוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת לֹא הוֹעִילוּ לָהֶם לְהִתְאַחֵד עִם יִשְׂרָאֵל, עָשׂוּ לָהֶם מִקְדָּשׁ לְבַד עַל הַר גְּרִזִּים – הַר הַבְּרָכָה³, וּמֵאָז נִבְדְּלוּ הַשֹּׁמְרֹנִים מִיִּשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ, כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים הָלְכוּ הָלֹךְ וּמָעֹט, וּבְדוֹרֵנוּ יִמָּצְאוּ מֵהֶם אַךְ כְּמֵאָה וּשְׁלשִׁים בָּתֵּי אָבוֹת וּמוֹשָׁבָם בִּשְׁכֶם וּסְבִיבָהּ, וְהֵם מַקְרִיבִים עוֹד קָרְבָּנוֹת.

21. כַּאֲשֶׁר הִכִּירוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפַּרְסִים וַיֶּאֶלְפוּ אָרְחוֹתָם מָצְאוּ בְמִנְהָגֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ יָפִים גַּם בְּעֵינֵיהֶם. אָמְנָם בְּעִקְּרֵי אֱמוּנָתָם נִבְדְּלוּ הַיְּהוּדִים מֵהֶם, כִּי הַפַּרְסִים הֶאֱמִינוּ בִּשְׁנֵי אֵלִים: אֵל הָאוֹר וְהַטּוֹב וְאֵל הַחֹשֶׁךְ וְהָרָע. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִינוּ רַק בְּאֵל אֶחָד יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה טוֹב וָרָע, בְּכָל זֹאת לֹא נִמְנְעוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֹז בְּדַרְכֵיהֶם בְּכַמָּה מִנְהָגִים אֲשֶׁר מָצְאוּ אָז חֵן בְּעֵינֵיהֶם לְפִי טַעַם הַדּוֹר הַהוּא. וְשִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל לְהַשֹּׁמְרֹנִים גָּרְמָה לְהַמְצִיא חֻקִּים רַבִּים לְהַבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים לְבַל יִתְעָרְבוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל בְּעַם אַחֵר.

22. מַשְׂאֵת נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִים הָיְתָה, כִּי יִהְיֶה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ; כִּי חַכְמֵי הַתּוֹרָה יוֹרוּ לָעָם אֶת מִשְׁפָּטֶיהָ, וְהֵם יִפְקְחוּ עַל הָעָם עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת הַחֲכָמִים; וְכָל עוֹד אֲשֶׁר לֹא נָגְעוּ הָעַמִּים הַתַּקִּיפִים בֶּאֱמוּנָתָם נָשְׂאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֻלָּם, וְלִבָּם רָחַשׁ תּוֹדָה לְמַלְכֵי הַפַּרְסִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עִמָּהֶם טוֹבָה וְגַם לֹא הִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם עֻלָּם. כִּי אַךְ עֶשְׂרִים טַלַּנִּטִּים לָקְחוּ מַס מֵהַיְּהוּדִים בְּכָל שָׁנָה, אֲבָל לֹא הִתְעָרְבוּ בְּהַנְהָגַת הָעָם פְּנִימָה, וַיִּתְּנוּ לַיְּהוּדִים לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְגַּדֵּל בְּלִי כָּל מַעֲצֹר. הָרֹאשׁ לִכְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. אַךְ גַּם לוֹ לֹא הָיְתָה רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לְבָבוֹ, כִּי אִם כְּחֻקַּת הַתּוֹרָה; וְעַל כֵן בָּאֱמֶת הָיוּ חַכְמֵי הַתּוֹרָה עוֹלִים עָלָיו, כִּי אִם הוּא בְעַצְמוֹ לֹא הָיָה חָכָם, אָז אָנוּס הָיָה לִפְנוֹת אֶל הַחֲכָמִים וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר יֹאמְרוּ הֵם.

23. אַף כִּי בַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת נְהוּגָה כְּמֵאָז, אֲבָל בִּגְבוּלִין (בִּשְׁאָר הֶעָרִים) הָיְתָה הַתְּפִלָּה הָעִקָּר, כִּי כָל עֵדָה בַת עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים הִתְאַסְּפָה לְבַיִת מְיֻחָד לְהִתְפַּלֵּל יַחַד וְלִקְרֹא בַתּוֹרָה. וַתְּהִי לָהֶם הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת.

הַיַּהֲדוּת הִכְּתָה אֶת שָׁרָשֶׁיהָ עָמֹק בְּקֶרֶב הָעָם עַד כִּי יָקְרָה בְעֵינָיו גַּם מֵחַיָּיו. וְאִם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נוֹשְׂאֶיהָ רַק טוּבֵי הָעָם, עַתָּה הָיְתָה מוֹרָשָׁה לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב.

24. אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אָסְפוּ וַיְסַדְּרוּ אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וַיְחַלְּקוּם לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים: תּוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וְלִשְׁאָר הַסְּפָרִים אֲשֶׁר לֹא נֶאֶסְפוּ אֶל הַקּוֹבֵץ הַזֶּה קָרְאוּ “סְפָרִים חִיצוֹנִים”. גַּם הֶחֱלִיפוּ אֶת הַכְּתָב הָעִבְרִי הַיָּשָׁן וְהַנִּפְתָּל בַּכְּתָב הַמְּרֻבָּע אוֹ הַכְּתָב הָאֲשׁוּרִי, אֲשֶׁר יָרוּץ הַקּוֹרֵא בוֹ. וְאוּלַי גַּם לְמַעַן הִבָּדֵל מֵהַשֹּׁמְרֹנִים, כִּי הַשֹּׁמְרֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּכְּתָב הָעִבְרִי וְהֵמָּה זִיְּפוּ אֶת הַתּוֹרָה; וְעַל כֵּן בָּחֲרוּ הַיְּהוּדִים לָהֶם כְּתָב אַחֵר, לְמַעַן יַכִּירוּ הַיְּהוּדִים מִי הָיָה כּוֹתֵב הַסֵּפֶר – יְהוּדִי אוֹ שֹׁמְרֹנִי.

25. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ אָז עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְגַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת פָּרַס הִתְעַנְּגוּ אָז עַל רֹב שָׁלוֹם. רַק בִּימֵי אֶחָד מִמַּלְכֵי פָרַס, בִּימֵי קְשֶׂרְקְשֵׂשׂ בֶּן דָּרְיָוֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – יְסֻפֵּר בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ – הֱסִיתָהוּ רֹאשׁ הַשָּׂרִים, הָמָן הָאֲגָגִי, לְהוֹצִיא פְקֻדָּה לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת פָּרָס; אֲבָל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמָרְדְכַי דּוֹדָהּ סִכְּלוּ אֶת עֲצַת הָמָן וְלֵב הַמֶּלֶךְ הָפַךְ עַל הַיְּהוּדִים לְטוֹבָה וַיְבַטֵּל אֶת פְּקֻדָּתוֹ וַיֵּיטֶב לַיְּהוּדִים וְאֶת הָמָן וַעֲדָתוֹ הִכְרִית.

אוּלָם בְּסוֹף הַתְּקוּפָה הַזֹּאת בָּאָה עֵת צָרָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי מֶלֶךְ מִצְרַיִם נִבְאַשׁ בְּמֶלֶךְ פָּרָס, וּמֶלֶךְ פָּרַס שָׁלַח אֶת צִבְאוֹתָיו מִצְרַיְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל הַיְּהוּדִים הָיָה לְכַלְכֵּל אֶת הַחַיִל הָרָב. גַּם רִיב הָיָה בֵּין יוֹחָנָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּבֵין יְהוֹשֻׁעַ אָחִיו, כִּי יְהוֹשֻׁעַ הִטָּה אֶת לֵב בַּגּוֹאַס, סְרִיס מֶלֶךְ פָּרַס, לָתֶת לוֹ אֶת מְשְׂרֵת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה. וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד הַדָּבָר לְיוֹחָנָן וַיִּפְגַּע בּוֹ יוֹחָנָן בַּחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ וַיְּמִיתֵהוּ. וַיִּחַר הַדָּבָר לְבַגּוֹאַס וַיָּבוֹא עִם חַיִל עָצוּם וַיִּתְפָּרֵץ אֶל הַמִּקְדָּשׁ וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ כִּי זָר לֹא יוּכַל לָבוֹא שָׁמָּה קָרָא בַחֲמָתוֹ: הַאֻמְנָם גָּרוּעַ אָנֹכִי מֵאִישׁ הַשּׁוֹפֵךְ אֶת דַּם אָחִיו? וַיָּשֶׂם בַּגּוֹאַס מַס כָּבֵד עַל יִשְׂרָאֵל: לְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים דַּרְכְּמוֹנִים מִכָּל שֶׂה, אֲשֶׁר יִזְבְּחוּ עַל מִזְבַּח יְיָ. שֶׁבַע שָׁנִים שִׁלְּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּס הַגָּדוֹל הַזֶּה, עַד כִּי נָפְלָה מַמְלֶכֶת פָּרָס…

ה. אַלֶּכְּסַנְדֶּר מַקֵּדוֹן.

26. אַלֶּכְּסַנְדֶּר מֶלֶךְ מַקֵּדוֹן וְיָוָן נִלְחַם עִם מֶלֶךְ הַפַּרְסִים וַיְנַצְּחֵהוּ וַיָּשֶׂם קֵץ לְמַלְכוּת פָּרַס וַיִּירַשׁ אֶת כָּל אַרְצוֹתֶיהָ. בִּשְׁנַת מָאתַיִם וְחָמֵשׁ לְצֵאת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת בָּבֶל 402 לפחב"ש. בָּאָה גַּם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּחַת שֵׁבֶט מַלְכוּת אַלֶּכְּסַנְדֶּר. בְּבוֹא הַגִּבּוֹר הַנַּעֲרָץ הַזֶּה בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם קִדְּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וַיָּאֶר לָהֶם פָּנִים. הָאֲגָדָה תְּסַפֵּר לָנוּ, כִּי הוּא בִקַּשׁ מֵהַיְּהוּדִים כִּי יָקִימוּ אֶת מַצֶּבֶת פִּסְלוֹ בַּחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ, אַךְ הַיְּהוּדִים אָמְרוּ לוֹ, כִּי לֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא נֶגֶד חֻקֵּי יְיָ; אַךְ הֵם אוֹמְרִים לְהָקִים לוֹ מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן אַחֶרֶת, אֲשֶׁר לֹא תָמוּשׁ עַד דֹּר אַחֲרוֹן, כִּי יִקְרְאוּ לַבָּנִים, אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּשֵׁם אַלֶּכְּסַנְדֶּר. וַיִּמְצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי אַלֶּכְּסַנְדֶּר, וַיֵּט לָהֶם חֶסֶד וַהֲנָחוֹת רַבּוֹת עָשָׂה לָהֶם. בְּבוֹאוֹ בָּבֶלָה, צִוָּה לְאַנְשֵׁי חֵילוֹ לִבְנוֹת הֵיכָל לְבֵל אֱלֹהֵי בָבֶל. אַךְ הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ בֵּין אַנְשֵׁי חֵילוֹ, לֹא נֵאוֹתוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת, כִּי אָמְרוּ אֲשֶׁר עַל פִּי תּוֹרַת אֱלהֵיהֶם אֵינָם רַשָּׁאִים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וַיְצַו אַלֶּכְּסַנְדֶּר, כִּי לֹא יַכְרִיחוּם לַעֲבֹר עַל דָּתָם.

27. אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ אַלֶּכְּסַנְדֶּר אֶת עָרֵי צֹר וְגָזָה, שָׂם פָּנָיו מִצְרָיְמָה. וְגַם שָׁם פָּתְחוּ יוֹשְׁבַי הֶעָרִים אֶת שַׁעֲרֵיהֶם לִפְנֵי הַגִּבּוֹר הַמְּנַצֵּחַ, כִּי גַּם הֵם כַּיְּהוּדִים לֹא יָכְלוּ עוֹד לִסְבֹּל אֶת עֹל הַפַּרְסִים. בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יָסַד אַלֶּכְּסַנְדֶּר עִיר עַל שְׂפַת הַיְאֹר נִילוּס וַיִּקְרָא לָהּ שֵׁם אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה וַיּוֹשֶׁב בָּהּ יְוָנִים וִיהוּדִים, וְחֻקָּה אַחַת נָתַן לַיְּהוּדִים כִּלְכָל הַתּוֹשָׁבִים. הָעִיר הַזֹּאת גָּדְלָה בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים וַתְּהִי לְמִשְׁכַּן הַחָכְמָה וְהָעשֶׁר כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנָה.

28. אֶרֶץ יְהוּדָה נִסְפְּחָה לְחֶבֶל חֵילַת-סוּרְיָה, וּנְצִיב שָׂם אַלֶּכְּסַנְדֶּר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי מוֹשַׁב הַנָּצִיב בְּשֹׁמְרוֹן.

בְּשֶׁבֶת אַלֶּכְּסַנְדֶּר בְּמִצְרַיִם, קָמוּ הַשֹּׁמְרֹנִים וַיַּהַרְגוּ אֶת אַנְדְּרוֹמַךְ נְצִיבוֹ. אָז חָרָה בָהֶם אַף אַלֶּכְּסַנְדֶּר וַיֵּעֲנֹשׁ אֶת הַמּוֹרְדִים קָשֶׁה וַיְגָרֵשׁ אֶת הַשֹּׁמְרֹנִים מֵעִיר שֹׁמְרוֹן וַיּוֹשֶׁב בָּהּ יְוָנִים. וַיִּקְרַע מֵהֶם חֶבֶל אֶרֶץ וַיִּתְּנָהּ לַיְּהוּדִים, וְהַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר בֵּין הַיְּהוּדִים וְהַשֹּׁמְרֹנִים גָּדְלָה עוֹד.

ו. בֵּית תַּלְמָי.

29. כַּעֲבוֹר תֵּשַׁע שָׁנִים מִיּוֹם בּוֹא אֶרֶץ יְהוּדָה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת יָוָן מֵת אַלֶּכְּסַנְדֶּר מִבְּלִי צַוּוֹת לְבֵיתוֹ. 398 לפחב"ש.

וַיָּשִׂימוּ שָׂרַי הַצְּבָאוֹת אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה עַל רֹאשׁ פַּרְקִידוֹס. וַיָּשֶׂם פַּרְקִידוֹס נְצִיבִים בָּאָרֶץ: בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שָׂם לְנָצִיב אֶת תַּלְמַי לָגַי וּבְאֶרֶץ חֵילַת-סוּרְיָה אֶת לֵאוֹמֶדוֹן. וַיֹּאמֶר תַּלְמַי לְכוֹנֵן מַמְלָכָה בְּמִצְרַיִם לוֹ לְבַדּוֹ, וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ מַקֵּדוֹן. וַיִּשְׁמַע פַּרְקִידוֹס וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ בְּחַיִל כָּבֵד. אַךְ בְּבוֹאוֹ מִצְרַיְמָה קָשְׁרוּ עָלָיו אַנְשֵׁי חֵילוֹ וַיְמִיתוּהוּ. 391 לפחב"ש. וְתַלְמַי עָלָה עִם חֵילוֹ עַל סוּרְיָה לְהִלָּחֵם בִּנְצִיב סוּרְיָה. וַיַּךְ תַּלְמַי אֶת חֵיל סוּרְיָה וְאֶת הַנָּצִיב לָקַח בַּשֶּׁבִי וַתָּבוֹא סוּרְיָה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מִצְרָיִם.

30. בְּעָבְרוֹ בַדֶּרֶךְ, אָמַר תַּלְמַי לָסוּר גַּם יְרוּשָׁלַיְמָה, אַךְ רָאשֵׁי הָעִיר לֹא נָתְנוּ לוֹ לָבוֹא הָעִירָה, כִּי לֹא אָבוּ לְהָפִיר אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לִנְצִיב סוּרְיָה. וַיְהִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיִּשְׂתָּעֵר תַּלְמַי פִּתְאֹם עַל הָעִיר וַיִּכְבְּשֶׁנָּה, כִּי הַיְּהוּדִים חָשְׁבוּ לָהֶם לְעָוֹן לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בְּיוֹם הַקָּדוֹשׁ. וַיָּבֹז תַּלְמַי אֶת הָעִיר וְרַבִּים הוֹלִיךְ בַּשְּׁבִי מִצְרָיְמָה וַיִּמְכְּרֵם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת אוֹ שָׂם אוֹתָם בֵּין אַנְשֵׁי צִבְאוֹתָיו.

31. הַמִּלְחָמוֹת בֵּין מַקֵּדוֹן וּבֵין מִצְרַיִם אָרְכוּ כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה; וּבְכָל הָעֵת הַהִיא הָיְתָה יְהוּדָה נְמוֹגָה מִפַּחֵד וּנְתוּנָה לְבִזָּה לְחֵיל הָעַמִּים הַזָּרִים, אֲשֶׁר כָּל מְגַמָּתָם הָיְתָה לִשְׁלֹל שָׁלָל, עַד כִּי נָצַח תַּלְמַי וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיָדוֹ. אָז הָיוּ אַרְצוֹת מִצְרַיִם וְחֵילַת-סוּרְיָה לְתַלְמַי, וְעַל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בְּאַזְיָה הַקְּדוּמָה מָלַךְ סִילֵיקוּס. 371 לפחב"ש.

32. כֵּן הָיְתָה אֶרֶץ יְהוּדָה לְנַחֲלַת תַּלְמַי הָרִאשׁוֹן⁴. אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁבַת תַּלְמַי מִמִּלְחָמָה הִטָּה חֶסֶד לַיְּהוּדִים וַיָּשֶׂם מֵהֶם פְּקִידִים וְשָׂרֵי צְבָאוֹת, וַיַּפְקִידֵם לְהָגֵן עַל מִבְצָרָיו וַיְאַשֵּׁר אֶת הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתַן אַלֶּכְּסַנְדֶּר לַיְּהוּדִים. אוּלָם אֲחָדִים מִסּוֹפְרֵי הַמִּצְרִים הִשְׁלִיכוּ שִׁקּוּצִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רוּחַ הַיְּהוּדִים הָיְתָה זָרָה לַמִּצְרִים, וּמַה גַם כִּי הַיְּהוּדִים בָּאוּ לְאַרְצָם בָּרִאשׁוֹנָה יַחַד עִם הַיְּוָנִים מְנַצְּחֵיהֶם, וְעַל כֵּן שָׂנְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים כַּיְוָנִים.

33. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בֶּן חוֹנְיוֹ. אָמְנָם בַּתְּקוּפָה הַאֲרֻכָּה מִימֵי עֶזְרָא 370 לפחב"ש.

רַבּוּ בְיִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים חֲכָמִים וְצַדִּיקִים, אַךְ שְׁמוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדְעוּ לָנוּ, וְהִנְנוּ רוֹאִים אַךְ אֶת הַפְּעֻלוֹת הַטּוֹבוֹת מִבְּלִי דַעַת מִי הָיוּ פוֹעֲלֵיהֶן, וְאַךְ אֶת שֵׁם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הִזְכִּירוּ הַסּוֹפְרִים לִבְרָכָה. הוּא בִּצֵּר אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, הֵבִיא מַיִם מֵעֵין-עֵתָּם אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר אֶל תּוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ, עַל יְדֵי תְעָלָה מִתַּחַת לָאָרֶץ, לְבַל יֶחְסֵר מַיִם לְיוֹשְׁבַי הָעִיר בְּעֵת מִלְחָמָה; גַּם הוֹרָה לָעָם דֶּרֶך יְיָ לֵאמֹר: “עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים”.

34. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַיְּוָנִים הֵחֵלּוּ הַיְהוּדִים לִלְמֹד אֶת דַּרְכֵי הַיְּוָנִים, כִּי הַיְּוָנִים הָיוּ עַם חָכָם וְנָבוֹן, וַיֵּדְעוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם בְּטוּב טַעַם. גַּם אֱלִילֵיהֶם הָיוּ יָפִים מְאֹד וּמִשְׂחָקֵיהֶם מְלַבְּבִים אֶת הָרוֹאִים. וַיִּמָּצְאוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָעֲשִׁירִים, אֲשֶׁר רָדְפוּ אַחֲרֵי תַּעֲנוּגֵי בָשָׂר כְּהַיְּוָנִים, וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמָּם לִכְבוֹד אֱלִיל הַיַּיִן בַּכְּכוּס. וַחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ אָוֶן וַיָּחֵלּוּ לְהִנָּזֵר כָּלִיל מִן הַיַּיִן. אוּלָם בְּעֵינֵי שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק לֹא מָצְאָה הַפְּרִישׁוּת הַיְתֵרָה חֵן וְעַל כֵּן אָמַר: "מִיָמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נְזִירוּת⁵. רַק פַּעַם אַחַת עָלָה אֵלַי אָדָם אֶחָד מִן הַדָּרוֹם וּרְאִיתִיו אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִים וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בְּנִי! מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית שְׂעָרֵךְ זֶה הַנָּאוָה?” אָמַר לִי: “רוֹעֶה הָיִיתִי לְאָבִי בְּעִירִי, הָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן וְהִסְתַּכַּלְתִּי בִּבְבוּאָה שֶׁלִּי⁶ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּפָחַז עָלֵי יִצְרִי וּבִקֵּשׁ לְטוֹרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. “אָמַרְתִּי לוֹ”: רָשָׁע! לָמָּה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ? בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה! שֶׁאֲגַלְּחֶךָּ לַשָּׁמַיִם”. מִיַּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתִּי: “כָּמוֹךָ יִרְבּוּ גוֹזְרֵי גְזִירוֹת בְּיִשְׂרָאֵל”.

הַסּוֹפֵר בֶּן-סִירָא הִפְלִיא מְאֹד לְסַפֵּר בִּשְׁבַח שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וּלְהַלֵּל אֶת יָפְיוֹ כִּי בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַמִּזְבֵּחַ לָבוּשׁ בִּגְדֵי כְהֻנָּה וְהַכֹּהֲנִים עַל יָדוֹ מִסָּבִיב נִדְמֶה לְאֶרֶז לְבָנוֹן מוּקָף תְּמָרִים וּבֵית יְיָ מָלְאָה תִפְאַרְתּוֹ.

בְּמוֹתוֹ עָשָׂה לוֹ הָעָם מִסְפֵּד גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ, כִּי עַתָּה פָּנָה זִיו הַכְּהֻנָּה וּכְבוֹד יְיָ הַחוֹפֵף עַל הַמִּקְדָּשׁ.

35. אַחֲרֵי מוֹת תַּלְמַי הָרִאשׁוֹן מָלַךְ בְּנוֹ תַּלְמַי הַשֵּׁנִי⁷, אֲשֶׁר הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם 353–318 לפחב"ש. הַיְּהוּדִים יוֹתֵר מֵאָבִיו, כִּי נָתַן פְּקֻדָּה לִגְאֹל אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַשְּׁבוּיִם וְהַמְּכוּרִים לַעֲבָדִים מִידֵי אֲדוֹנֵיהֶם בְּכֶסֶף הַמֶּמְשָׁלָה וּלְהוֹצִיאָם לַחָפְשִׁי.

בְּיָמָיו תִּרְגְּמוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה לִיוָנִית. יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי כֵן הָיְתָה מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הָיָה דּוֹרֵשׁ חָכְמָה בְּכָל לִבּוֹ, וַיְיַסֵּד בֵּית עֵקֶד סְפָרִים בְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְעַל כֵּן חָפֵץ, כִּי בְּבֵית הָאוֹצָר הַהוּא לֹא תֶחְסַר גַּם תּוֹרַת הַיְּהוּדִים. הַתַּרְגּוּם הַזֶּה נִקְרָא בְּשֵׁם תַּרְגּוּם הַשִּׁבְעִים, כִּי הַמְּלָאכָה לֹא נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד, כִּי אִם עַל יְדֵי קִבּוּץ שִׁבְעִים אֲנָשִׁים חֲכָמִים מִיִּשְׂרָאֵל.

36. בְּמוֹת תַּלְמַי הַשֵּׁנִי מָלַךְ תַּלְמַי הַשְּׁלִישִׁי⁸. בְּיָמָיו הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל בִּיהוּדָה חוֹנְיוֹ בֶּן שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וַיֶּחְדַּל חוֹנְיוֹ מֵהָעֲלוֹת אֶת הַמַּס לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה. יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי לֵב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַזֶּה נָטָה אַחֲרֵי מַלְכֵי סוּרְיָה וַיִּשְׂנָא בִּלְבָבוֹ אֶת מֶלֶךְ מִצְרָיִם. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶל פְּקִידוֹ לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כִּי אִם יְסָרֵב עוֹד וְעָלָה עָלָיו לַמִּלְחָמָה. אַךְ חוֹנְיוֹ לֹא שָׁמַע גַּם בְּקוֹל הַפָּקִיד וְצָרָה הָיְתָה צְפוּיָה אֶל יְהוּדָה.

37. אוּלָם יוֹסֵף בֶּן טוֹבְיָּה נֶכֶד שִׁמְעוֹן הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת לֵב חוֹנְיוֹ, כִּי יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לִנְסֹעַ מִצְרָיְמָה וּלְהִתְיַצֵּב שָׁם בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, גַּם הִשְׁתַּדֵּל לְהָפִיק רָצוֹן מֵאֵת פְּקִיד הַמֶּלֶךְ הַבָּא יְרוּשָׁלָיְמָה. הַשֹּׁמְרֹנִים הָעֲשִׁירִים הֶחֱזִיקוּ בְיַד יוֹסֵף, כִּי הִלְווּ לוֹ כֶסֶף. וְיוֹסֵף בָּא מִצְרַיְמָה וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.

בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ הַחוֹכְרִים לָקַחַת בַּחֲכִירָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּסִּים אֲשֶׁר הֶעָלֶה מֵאֲחֻזּוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ אֲשֶׁר בְּחֵילַת סוּרְיָה. וַיּוֹסֶף יוֹסֵף עַל הַמְּחִיר אֲשֶׁר הִצִּיעוּ הַחוֹכְרִים וַיִּקַּח אֶת הַחֲכִירָה. וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי אֲלָפִים אַנְשֵׁי חַיִל לַעֲזָר לוֹ לִגְבוֹת אֶת הַמָּס.

38. עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה יוֹסֵף חוֹכֵר אֶת הַמַּס וַיַּעֲשֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל. וְעַל יָדוֹ הִתְעַשְּׁרוּ גַם מְשָׁרְתָיו, אֲשֶׁר לָקַח לוֹ מִבְּנֵי עַמּוֹ. אֶפֶס הָעֹשֶׁר הַזֶּה הֵבִיא רַק רָעָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי רַבִּים הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף לַעֲשׂוֹת עֹשֶׁר בְּלִי יְגִיעָה וַיַּעַזְבוּ אֶת עֲבוֹדַת אַדְמָתָם; וּמִלְּבַד זֶה אֵלֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ עֹשֶׁר מִכֶּסֶף הֶחָמָס הֵחֵלּוּ לְפַנֵּק אֶת נַפְשָׁם בְּתַעֲנוּגִים שׁוֹנִים כְּאָרְחוֹת הַיְוָנִים, וּמֵאָז רַבּוּ בְיִשְׂרָאֵל פָּרִיצִים אֲשֶׁר לָבְשׁוּ בִּגְדֵי פְאֵר וְכָל עֲדָיִים וַיִּהְיוּ זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים וּמְנָאֲפִים.

אַחֲרֵי מוֹת יוֹסֵף הֵחֵלוּ הָאַחִים בְּנֵי יוֹסֵף 276 לפחב"ש. לָרִיב אִישׁ בְּאָחִיו מִקִּנְאָתָם זֶה בָזֶה, וַיְהִי רִיב גָּדוֹל וּמְהוּמָה בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי נִפְלַג הָעָם: אֵלֶּה הֶחֱזִיקוּ בִּידֵי אָח אֶחָד וְאֵלֶּה בָּאָח הַשֵּׁנִי וַיִּרְדְּפוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּשְׁפְּכוּ דָם.

39. אַחֲרֵי מוֹת תַּלְמַי הַשְּׁלִישִׁי מָלַךְ תַּלְמַי הָרְבִיעִי⁹ אִישׁ עָרִיץ וְאַכְזָר. בְּיָמָיו 292–276 לפחב"ש. אָמַר אַנְטִיּוֹכֶס הַשְּׁלִישִׁי “הַגָּדוֹל” מֶלֶךְ סוּרְיָה לְסַפֵּחַ אֶל אַרְצוֹ אֶת יְהוּדָה וַיִּכְבּשׁ אֶת עָרֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ וְאֶרֶץ הַגָּלִיל. אַךְ תַּלְמַי יָצָא כְנֶגְדּוֹ בַּחֶרֶב וַיַכֵּהוּ. וַיְהִי כִּי בָאוּ הַיְּהוּדִים אֶל תַּלְמַי לְבָרְכוֹ וַיָּאֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ פָּנָיו וַיּוֹאֵל לָסוּר יְרוּשָׁלָיְמָה, וּכְבוֹאוֹ שָׁמָּה בִּקֵּשׁ לָבוֹא אֶל הַמִּקְדָּשׁ. הַיְּהוּדִים אָמְרוּ לוֹ, כִּי עַל פִּי דָתָם לֹא יָבוֹא זָר אֶל הַקֹּדֶשׁ. אַךְ הוּא מֵאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם. הָאֲגָדָה תְסַפֵּר, כִּי בְבוֹאוֹ אֶל הַמִּפְתָּן מָעֲדוּ רַגְלָיו וַיִּפֹּל בְּאֵין אוֹנִים וַיִּשָּׂאוּהוּ מִשָּׁם כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.

40. וַיִּקְצֹף תַּלְמַי מְאֹד עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְשׁוּבוֹ לְאַרְצוֹ גָּזַר, כִּי לֹא יְקַבְּלוּ מֵהַיְּהוּדִים פְּקִידִים לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ וְרַבִּים אֲשֶׁר נָשְׂאוּ מִשְׂרָה בְּמַלְכוּתוֹ נֶאֶנְסוּ לַעֲזֹב אֶת דָּתָם אוֹ מִשְׂרָתָם, וְעוֹד גְּזֵרוֹת רָעוֹת כָּאֵלֶּה, וְלָאַחֲרוֹנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לִכְנֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים לְמָקוֹם אֶחָד וְלִשְׁלֹחַ עֲלֵיהֶם פִּילִים שְׁכוּרֵי-יַיִן לְרָמְסָם; אוּלָם הַפִּילִים, בְּשָׁמְעָם אֶת יִלְלַת הַיְּהוּדִים וְזַעֲקַת שִׁבְרָם הַנּוֹרָאָה נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיֵּהָפְכוּ עַל הַמִּצְרִים, אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה הַנּוֹרָא הַזֶּה וַיַּהַרְגוּ בָהֶם רָב וַיִּרְמְסוּם. אָז רָאָה הַמֶּלֶךְ כִּי יַד יְיָ הָיְתָה בּוֹ וְלֹא יָסֵף עוֹד לְרָדְפָם. כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן עוֹד חָגְגוּ הַיְּהוּדִים חַג גְּאֻלָּתָם מֵהַצָּרָה הַהִיא.

ז. תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מַלְכֵי סוּרְיָה.

41. תַּלְמַי הָרְבִיעִי מֵת וַיַּעֲזֹב בֵּן קָטָן, וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְרִיבָה בְּמִצְרַיִם עַל דְּבַר יְרֻשַּׁת הַכִּסֵּא. אָז מָצָא אַנְטִיּוֹכֶס הַשְּׁלִישִׁי שְׁעַת-הַכּשֶׁר לָקַחַת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וְרֹב הַיְּהוּדִים עָמְדוּ לִימִינוֹ מִשִּׂנְאָתָם לְתַלְמַי הֶעָרִיץ. וַיָּבוֹא אַנְטִיּוֹכֶס בְּחַיִל גָּדוֹל וַיַּךְ אֶת חֵיל הַמִּצְרִים וַיְנִיסֵם וַיַּגִּיעַ עַד שַׁעֲרִי יְרוּשָׁלָיִם. שָׁם קִבְּלוּ פָנָיו הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְחַבֵרֵי הַסַּנְהֶדְרִין בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְאַנְטִיּוֹכֶס הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לְהַיְּהוּדִים בַּעֲשׂוֹתוֹ לָהֶם הֲנָחוֹת רַבּוֹת. הוּא נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לְבַצֵּר אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְגַם צִוָּה לָתֵת סְכוּם הָגוּן מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה לְצָרְכֵי הַמִּקְדָּשׁ. וּמֵאֱמוּנָתוֹ בַיְּהוּדִים מָסַר בְּיָדָם אֶת הַמִּבְצָרִים הַגְּדוֹלִים בְּאַרְצוֹ לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם.

42. אוּלָם אַנְטִיּוֹכֶס הַשְּׁלִישִׁי לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל מֶמְשַׁלְתּוֹ, כִּי בְּבוֹאוֹ לָקַחַת אֶת אוֹצַר בֵּית הָאֱלִילִים בְּעִיר עֵילָם קָמוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיְרַצְּחוּהוּ, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בְּנוֹ סִילֵיקוֹס הָרְבִיעִי פִילוֹפַטּוֹר. בָּעֵת הַהִיא רַבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַיְּוָנִים. וַיִּקָּרְאוּ בְּשֵׁם אוֹהֲבֵי יָוָן אוֹ הַמִּתְיַוְּנִים. בְּרֹאשׁ הַמִּפְלַגָּה הַזֹּאת עָמְדוּ הָעֲשִׁירִים הַמּוֹכְסָנִים בְּנֵי טוֹבְיָּה. אָמְנָם חוֹנְיוֹ הַשְּׁלִישִׁי, אֲשֶׁר הָיָה אָז כֹּהֵן גָּדוֹל, נָטָה אַחֲרֵי הַחֲסִידִים הַנֶּאֱמָנִים עִם עַמָּם וַיִּתְיַצֵּב נֶגְדָּם וְלֹא נָתַן לָהֶם לְהָרִים רֹאשׁ, וַיַּזְהַר אֶת עַמּוֹ לִבְלִי לֶכֶת אַחֲרֵי מַדִּיחֵיהֶם. וַיִּקְצְפוּ הַמִּתְיַוְּנִים עֲלֵיהֶם. וְשִׁמְעוֹן הַפָּקִיד עַל בֵּית יְיָ, אֲשֶׁר נָטָה גַם הוּא אַחֲרֵי הַמִּתְיַוְּנִים, הָלַךְ הוּא וּמְתֵי סוֹדוֹ אֶל אַפּוֹלוֹנִיּוֹס נְצִיב הַמֶּלֶךְ וַיַּגִּידוּ לוֹ כִּי בְאוֹצַר יְיָ יֵשׁ זָהָב וְכֶסֶף רָב. וַיִּשְׁלַח הַנָּצִיב אֶת הֵלִיּוֹדוֹר שַׂר הָרְכוּשׁ לָקַחַת אֶת אוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ. וְהֵלִיּוֹדוֹר בָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ, אַךְ בְּכֶסֶף הַמִּקְדָּשׁ לֹא נָגַע. לְפִי הַגָּדַת הָעָם, נִרְאוּ לְהֵלִיּוֹדוֹר עַל פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ מַלְאָכִים בְּתַבְנִית אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הִפִּילוּהוּ אָרְצָה וַיַּכּוּהוּ מַכָּה רַבָּה.

43. אָז שָׁלַח שִׁמְעוֹן שִׂטְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי הֵלִיּוֹדוֹר לֹא מִלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ, כִּי לָקַח שֹׁחַד מֵאֵת חוֹנְיוֹ.

וַיִּסַּע חוֹנְיוֹ לְאַנְטוֹכִיָּה, עִיר מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, לְהַגִּיד לוֹ כָל מַעַלְלֵי שִׁמְעוֹן הָרָעִים וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, כִּי יָגֵן עַל הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִית אֱלהֵיהֶם. אוּלָם בְּטֶרֶם בָּא שָׁמָּה וְסִילֵיקוֹס מֵת. וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו אַנְטִיּוֹכֶס הָרְבִיעִי אֶפִּיפַנֵּס, וְהוּא נָטָה אַחֲרַי עֲצַת הַמִּתְיַוְּנִים. 245–233 לפחב"ש. 44. הַחֲרֵדִים לִדְבַר יְיָ, בִּרְאוֹתָם אֶת מַעֲשֵׂי הַמִּתְיַוְּנִים, נוֹסְדוּ יַחַד לְהָגֵן עַל תּוֹרַת אֱלהֵיהֶם וְלַעֲצוֹר בְּכָל כֹּחָם בְּעַד רוּחַ הַיְּוָנִים הַמַּשְׁחִית בְּעַם יִשְׂרָאֵל. וּכְכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ הַמִּתְיַוְּנִים לָלֶכֶת אַחֲרַי הַבְלֵי הַיְּוָנִים וְתַעֲנוּגֵיהֶם, כֵּן הוֹסִיפוּ הַחֲסִידִים לְהַחֲמִיר עַל נַפְשָׁם וּלְהַכְבִּיד עַל צַוָּארָם אֶת עֹל הַתּוֹרָה, בִּזְהִירוּת רַבָּה וִיתֵרָה, עַד כִּי נוֹעֲצוּ יַחַד לֶאֱסֹר עַל כָּל יְהוּדִי גַּם לִלְמֹד אֶת חָכְמַת יָוָן.

45. וּבְרֹאשׁ הַמִּתְיַוְּנִים עָמַד אִישׁ חָרוּץ וְעָרוּם, יְהוֹשֻׁעַ אֲחִי חוֹנְיוֹ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הָאָח הַבּוֹגֵד הַזֶּה פָּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַנְטִיּוֹכֶס לְבַקְשׁוֹ כִּי יִדְחֶה אֶת חוֹנְיוֹ מִמִּשְׁמֶרֶת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה וּלְהַפְקִיד אוֹתוֹ תַּחְתָּיו עַל כִּי רוּחוֹ נֶאֱמָנָה אֶת הַיְּוָנִים. וְגַם נָתַן יְהוֹשֻׁעַ שֹׁחַד לְאַנְטִיּוֹכֶס וַיַּט לִבּוֹ אַחֲרָיו, וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל. חוֹנְיוֹ הָיָה אָז בְּאַנְטוֹכִיָּה 244 לפחב"ש. וּבְשָׁמְעוֹ, כִּי הוּדַח מִמִּשְׁמַרְתּוֹ לֹא שָׁב עוֹד יְרוּשָׁלַיְמָה בְּיָרְאוֹ פֶּן יוּמַת שָׁם בִּידֵי אָחִיו וַיִּגֶל לְעִיר דַּפְנָא וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְחוֹנְיוֹ בְנוֹ נָסַע מִצְרָיְמָה וּמֶלֶךְ מִצְרַיִם הִטָּה אֵלָיו חֶסֶד וַיְשִׂימֵהוּ לְשָׂר.

46. בִּימֵי מְהוּמָה הָהֵם קָם בְּיִשְׂרָאֵל סוֹפֵר אֶחָד חָכָם, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן סִירָא, אֲשֶׁר כָּתַב סֵפֶר מְשָׁלִים. הַסֵּפֶר הַזֶּה מָלֵא רוּחַ חָכְמָה וּמוּסַר הַשְׂכֵּל. שָׁם הוֹכִיחַ אֶת אֶחָיו הַבּוֹגְדִים, הַעֹזְבִים אֶת דַּרְכַי יְיָ לָלֶכֶת בְּאָרְחוֹת הַיְּוָנִים. מְקוֹר הַסֵּפֶר לֹא נִשְׁאַר לָנוּ וְאַךְ תַּרְגּוּמוֹ הַיְּוָנִי, הַכָּתוּב בִּידֵי נֶכֶד הַמְּחַבֵּר אֲשֶׁר תֹּרְגֵם בַּדּוֹר הַזֶּה לְעִבְרִית.

47. יְהוֹשֻׁעַ, אֲשֶׁר הֵסֵב אֶת שְׁמוֹ יַזוֹן, הָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְאָז נָתַן לִבּוֹ לְכוֹנֵן בִּירוּשָׁלַיִם בָּתֵּי מִשְׂחָק וּבָתֵּי מֵרוּץ, אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְאַבְּקוּ הַבַּחוּרִים עֲרֻמִּים כְּאָרְחוֹת הַיְּוָנִים. וְהַכֹּהֲנִים עָזְבוּ אֶת עֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ וַיֵּלְכוּ לְהִתְהוֹלֵל עִם כָּל הַבַּחוּרִים הַפָּרִיצִים אֶל בֵּית הַמִּשְׂחָק, אֲשֶׁר נִבְנֶה נֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ.

48. רָאוּ אֱמוּנֵי הָעָם אֶת כָּל הַשַּׁעֲרוּרִיּוֹת הָאֵלֶּה, וַיִּתְאַבְּלוּ מְאֹד. אַךְ כֹּחַ לֹא הָיָה לָהֶם לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד מִצְוַת אַנְטִיּוֹכֶס. אוּלָם מְהֵרָה קָמָה הָרָעָה עַל יַזוֹן מִקֶּרֶב בְּנֵי בְרִיתוֹ. רַבִּים הָיוּ מֵהַמִּתְיַוְּנִים אֲשֶׁר לֹא אָמְרוּ דַי בְּכָל הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יַזוֹן, כִּי אִם בִּקְשׁוּ לַעֲקֹר אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת מִשָּׁרְשָׁהּ, וַיְעוֹרְרוּ אֶת מֶנֶלַס אֲחִי שִׁמְעוֹן הַפָּקִיד עַל בֵּית יְיָ, בַּעַל בְּרִיתָם, לְהַטּוֹת אֶת לֵב אַנְטִיּוֹכֶס לִדְחוֹת אֶת יַזוֹן מִכְּהֻנָּתוֹ וְלָשׂוּם אוֹתוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף כִּי מֶנֶלַס לֹא הָיָה מִשֵּׁבֶט לֵוִי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שֻׁלַּח מֶנֶלַס לְהָבִיא אֶת כֶּסֶף הַמֵּס אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּתְיַצֵּב מֶנֶלַס לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ, כִּי הוּא יִתֵּן לַמֶּלֶךְ מַס פִּי שְׁנַיִם אִם יְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל תַּחַת יַזוֹן, וַיּוֹאֵל אַנְטִיּוֹכֶס לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאֵלָתוֹ וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְיַזוֹן אַחֲרֵי שַׁרְתוֹ בִכְהֻנָּה שָׁלשׁ שָׁנִים הוּדַח מִמִּשְׁמַרְתּוֹ. הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לְמוֹרַת רוּחַ לֹא לְבַד לֶאֱמוּנֵי הָעָם, כִּי אִם גַּם לְרַבִּים מֵאוֹהֲבֵי הַיְּוָנִים, כִּי רָאוּ, כִּי הַמֶּלֶךְ מוֹכֵר אֶת מִשְׂרַת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה לַאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו, מִבְּלִי שׂוּם לֵב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל חֵפֶץ הָעָם, וַיִּרְאוּ כִּי נֶחְשְׁבוּ כַעֲבָדִים גְּמוּרִים בְּעֵינִי אַנְטִיּוֹכֶס לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כְּחֵפֶץ לִבּוֹ.

49. וּבְבוֹא יוֹם הַשִּׁלּוּם לֹא הִשִּׂיגָה יַד מֶנֶלַס לְהָבִיא אֶת הַמַּס אֶל אוֹצֵר אַנְטִיּוֹכֶס וַיִּקַּח אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאוֹצַר בֵּית יְיָ וַיִּשְׁמַע חוֹנְיוֹ, אֲשֶׁר יָשַׁב אָז בְּעִיר דַּפְנָא, אֶת מַעֲשֵׂה מֶנֶלַס וַיִּקְרָא חָמָס עַל חִלּוּל כְּבוֹד הַמִּקְדָּשׁ. וַיִּוָעֵץ מֶנֶלַס עִם אִישׁ בְּרִיתוֹ, אֶחָד מִשָּׂרַי הַיְּוָנִים, וַיְּפַתֶּה הַשַּׂר אֶת חוֹנְיוֹ לָבוֹא אֵלָיו וְחוֹנְיוֹ נִפְתֶּה וַיֵּלֶךְ אֵלָיו, וַיָּקוּמוּ עָלָיו עַבְדֵי הַשַּׂר, וַיַּהַרְגּוּהוּ…

50. וּבִיהוּדָה לֵב הָעָם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עַל מֶנֶלַס, וּבָעֵת אֲשֶׁר הָיָה מֶנֶלַס בְּאַנְטוֹכִיָּה קָם הֶהָמוֹן עַל אָחִיו וַיְּהַרְגוּהוּ. אָז הִתְאוֹנֵן מֶנֶלַס בְּאָזְנַי אַנְטִיּוֹכֶס עַל הַיְּהוּדִים הַמּוֹרְדִים בּוֹ. וְהַיְּהוּדִים גַּם הֵם בָּחֲרוּ מִקִּרְבָּם צִירִים וַיִּשְׁלְחוּ לְעִיר צֹר, אֲשֶׁר יָשַׁב שָׁם אָז הַמֶּלֶךְ, לְהִתְאוֹנֵן עַל מֶנֶלַס, כִּי חִלֵּל אֶת קָדְשֵׁי עַמּוֹ וְעַל פִּי עֲצָתוֹ הֹרַג חוֹנְיוֹ הַצַדִּיק. אַךְ אַנְטִיּוֹכֶס הִצְדִּיק אֶת מֶנֶלַס וַיְצַו לְהָמִית אֶת צִירֵי הַיְּהוּדִים. הַמִּשְׁפָּט הַמְעֻוָּת הַזֶּה הָיָה לִזְוָעָה גַּם בְּעֵינֵי הַצֹּרִים, וּלְאוֹת מְחָאָה צִוּוּ לִקְבֹּר אֶת הַנֶּהֱרָגִים עַל חֶשְׁבּוֹנָם.

51. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָרַד אַנְטִיּוֹכֶס מִצְרַיְמָה לַמִּלְחָמָה. וְהַשְּׁמוּעָה בָּאָה לִיהוּדָה כִּי נָפַל אַנְטִיּוֹכֶס בַּמִּלְחָמָה, וַתְּהִי שִׂמְחָה רַבָּה בָּעִיר, וִיהוֹשֻׁעַ הַנִּדְחֶה מִכְּהֻנָּתוֹ שָׁב יְרוּשָׁלַיְמָה וַיֶאֱסֹף אֵלָיו חַיִל רַב וַיְגָרֶשׁ אֶת מֶנֶלַס. כִּשְׁמֹעַ אַנְטִיּוֹכֶס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּבוֹא עִם מַחֲנֶה כָבֵד וַיָּצַר עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיִּלְכְּדָהּ. וַיַּהֲרֹג כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וְכַמִּסְפָּר הַזֶּה הוֹבִיל בַּשְּׁבִי וַיִּמְכְּרֵם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. 239 לפחב"ש. אַנְטִיּוֹכֶס בָּא גַּם אֶל הַמִּקְדָּשׁ וַיָּבֹז אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית יְיָ; וּמִשִּׂנְאָתוֹ הָעַזָּה לַיְּהוּדִים הֵפִיץ שְׁמוּעַת שֶׁקֶר, כִּי מָצָא בַמִּקְדָּשׁ רֹאשׁ חֲמוֹר וְאוֹתוֹ יַעַבְדוּ הַיְּהוּדִים.

וּלְמִקֵּץ יָמִים שָׁלַח אֶת אַפּוֹלוֹנִיּוּס שַׂר צְבָאוֹ וַיּוֹסֶף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים מַכָּה רַבָּה, כִּי הִשְׂתָּעֵר עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַתְּהִי עִיר הָאֱלֹהִים חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה וְאַךְ מְצוּדַת אַקְרָא לֹא נֶחֱרָבָה, כִּי בָּהּ יָשְׁבוּ חֵיל הַיְוָנִים הַבּוֹגְדִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

52. וַיַּרְא מֶנֶלַס כִּי שָׂנוּא הוּא לְעַמּוֹ וַיּוֹסֶף לְפַתּוֹת אֶת אַנְטִיּוֹכֶס לְהָרַע וּלְהָצִיק לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי עֲצָתוֹ נָתַן הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּה לְכָל הַיְּהוּדִים, כִּי יַעַבְדוּ אֶת אֱלִילֵי הַיְּוָנִים וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְקַיֵּם אֶת חֻקֵּי תוֹרָתָם. וַאֲשֶׁר יִמָּצֵא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵר שַׁבָּת אוֹ אֲשֶׁר יְמָאֵן לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַחֲזִיר אוֹ אֲשֶׁר יָמוֹל אֶת בְּנוֹ מוֹת יָמוּת. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, הֶעֱמִידוּ הַיְּוָנִים אֶת פֶּסֶל צֵיוּס אֱלִיל הַיְּוָנִים 238 לפחב"ש. בְּהֵיכָל הַמִּקְדָּשׁ, וַיְטַמְּאוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּהַקְרִיבָם שָׁם קָרְבָּנוֹת מִכָּל דָּבָר טָמֵא. הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ בְּקוֹל הַמֶּלֶךְ קִבְּלוּ מִיָּדוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְגַם הָפְקְדוּ לִהְיוֹת פְּקִידִים בַּמַּלְכוּת, וְרַבִּים עָזְבוּ בְאוֹנֵס אוֹ בְרָצוֹן אֶת עַמָּם וֵאלהֵיהֶם; אֶפֶס רֹב הָעָם נִשְׁאַר נֶאֱמָן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּים מְאֹד נָתְנוּ נַפְשָׁם לָמוּת וְלֹא אָבוּ לִבְגֹד בְּעַמָּם וְדָתָם. אָמְנָם אַנְטִיּוֹכֶס שָׁלַח מְרַגְּלִים לָתוּר אַחֲרֵי הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִית יְיָ וְעֵינֵי הַמְרַגְּלִים הָיוּ צוֹפִיּוֹת בְּכָל הַחוֹרִים וְהַמְּעָרוֹת, אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ בָהֶם הַחֲסִידִים, וּבְמָצְאָם אוֹתָם מְקַיְּמִים חֻקֵּי דָתָם עִנּוּ אוֹתָם בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה; אֲבָל גִּבּוֹרֵי הָאֻמָּה לֹא פָּחֲדוּ מֵהַמָּוֶת, וְגַם מֵעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים לֹא רַךְ לִבָּם. כַּמָּה נָשִׁים נִתְלוּ וְיַלְדֵיהֶן עַל לִבָּן עַל אֲשֶׁר מָלוּ אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶן! כַּמָּה שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת שׂרְפוּ חַיִּים! הַקְּדוֹשִׁים הָהֵם הָלְכוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה לְהַקְרִיב נַפְשָׁם קָרְבָּן בְּעַד עַמָּם וְדָתָם.

53. הַמָּסֹרֶת תְּסַפֵּר לָנוּ, כִּי אִשָּׁה אַחַת וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ הוּבְאוּ לִפְנֵי פְּקִיד הַיְּוָנִים. וַיְצַו הַפָּקִיד עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם לַעֲבֹד אֶת אֱלִילֵי הַיְּוָנִים, וַיְמָאֵנוּ; אָז קָרָא לְכָל אֶחָד לְבַדּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר מֵאֵן צִוָּה הַפָּקִיד וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ. וְלָאַחֲרוֹנָה פָּנָה אֶל הַיֶּלֶד הַקָּטָן, וַיְמָאֵן גַּם הוּא. וַיַּחְמֹל הַפָּקִיד עָלָיו וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: דַּבְּרִי נָא עַל לֵב הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצִי, כִּי לָמָּה יוּמַת כְּאֶחָיו וְהוּא צָעִיר לְיָמִים, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי.

וַתִּקָּחֵהוּ אִמּוֹ אֶל חֵדֶר אַחֵר וַתֹּאמֶר לוֹ: “חֲזַק, בְּנִי, וְאַל יִפְתֶּה לִבְּךָ אַחֲרֵי מַדִּיחֶךָ. רְאֵה, אַחֶיךָ קִדְּשׁוּ אֶת שֵׁם יְיָ, לֵךְ גַּם אַתָּה בְּדַרְכֵיהֶם, כִּי לֹא נָאוָה לְעִבְרִי לִבְגֹּד בְּעַמּוֹ וּבֵאלֹהָיו בְּעַד כָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה”. וַתִּשָּׁקֵהוּ הָאֵם וַתִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ הַפָּקִיד: “הַאִם תַּעֲשֶׂה עַתָּה חֶפְצִי?” וַיִּקְרָא הַנַּעַר: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינו יְיָ אֶחָד!” וַיֹּאמֶר לוֹ הַפָּקִיד: “אָכֵן נַעַר קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה וְאָנֹכִי אָחוּס עָלֶיךָ מְאֹד. הִנֵּה הִשְׁלַכְתִּי טַבַּעַת לִפְנֵי הָאֱלִיל וְאַתָּה כֹּף קוֹמָתְךָ וְהָרֵם אֶת הַטַּבַּעַת, וְלֹא אֶהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הָעוֹמְדִים שָׁם, כִּי יֹאמְרוּ: אֵין הַשַּׂר יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֵיזֶה עִבְרִי קָטָן”. אַךְ הַנַּעַר לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ לוֹ. וְאָז צִוָּה הַפָּקִיד וַיַּהַרְגוּ גַם אוֹתוֹ. וְאֵם הַבָּנִים עָלְתָה עַל הַגָּג וַתִּתְנַפֵּל אַרְצָה, וַתָּמָת גַּם הִיא.

54. וַיְהִי אִישׁ אֶחָד, זָקֵן וְנִכְבָּד מְאֹד, מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וּשְׁמוֹ אֱלִיעֶזֶר, וַיְצַו עָלָיו הַפָּקִיד לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַחֲזִיר וַיְמָאֵן. וְלֹא אָבָה הַפָּקִיד לַהֲרֹג אֶת הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר לוֹ: טְבֹל אֶת אֶצְבָּעֲךָ הָאַחַת בִּמְרַק הַחֲזִיר וְאַחֲרֵי כֵן תָּשִׂים אֶת אֶצְבָּעֲךָ הַשְּׁנִיָּה בְּפִיךְ, לְמַעַן יֹאמְרוּ הָעוֹמְדִים מֵרָחוֹק כִּי שָׁמַעְתָּ בְקוֹלִי לִטְעֹם מִבְּשֵׂר הַחֲזִיר. אַךְ אֱלִיעֶזֶר אָמַר, כִּי אֵין אֶת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת לְמוֹפֵת לַאֲחֵרִים לַעֲבוֹר עַל מִצְוֹת יְיָ. וַיְצַו הַפָּקִיד וַיְעַנוּ אֶת הַזָּקֵן עַד כִּי מֵת בְּעִנּוּיָו.

55. בִּמְעָרָה אַחַת נֶחְבְּאוּ כְּאֶלֶף אִישׁ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַיָּבוֹאוּ אַנְשֵׁי חֵיל הַיְּוָנִים וַיָּצוּרוּ עַל הַמְּעָרָה וְהַנֶּחְבָּאִים שָׁם לֹא יָצְאוּ לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם, כִּי לֹא אָבוּ לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וַיִּבְחֲרוּ כֻּלָּם לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים. וַיָּשִׂימוּ הַיְּוָנִים עֵצִים עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה וַיַּצִּיתוּם וַיֵּחָנְקוּ כֻלָּם. עוֹד מְעַט וּשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל כָּלְתָה מִן הָאָרֶץ, כִּי רַבִּים בָּגְדוּ בְעַמָּם וְרַבִּים נֶהֶרְגוּ. אַךְ פִּתְאֹם וְרוּחַ גְּבוּרָה נִפְלָאָה עָבְרָה בַּשְּׁאֵרִית הַמְּעַטָּה וּתְקוּפָה חֲדָשָׁה וּמְאִירָה בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל – תְּקוּפַת הַחַשְׁמוֹנָאִים.

ח. הַחַשְׁמוֹנָאִים.

56. בְּעִיר קְטַנָּה מוֹדָעִית יָשַׁב אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים מִזֶּרַע הַכֹּהֲנִים לְמִשְׁפַּחַת חַשְׁמוֹנַי, וּשְׁמוֹ מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן, וְלוֹ חֲמִשָּׁה בָנִים: יוֹחָנָן, שִׁמְעוֹן, יְהוּדָה הַמַּכְבֵּי, אֱלִיעֶזֶר וְיוֹנָתָן. וַיְהִי, כִּי בָא פְקִיד אַנְטִיּוֹכֶס אֶל הָעִיר הַהִיא וַיָּקֶם שָׁם פֶּסֶל וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר לְמַתִּתְיָהוּ: “אַתָּה אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים, עַל כֵּן אֲבַקֶּשְׁךָ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, כִּי תַקְרִיב רִאשׁוֹן קָרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנִיתִי, וּמִמְּךָ יִרְאֶה כָל הָעָם וְעָשָׂה כָמוֹךָ”. וַיַּעֵן מַתִּתְיָהוּ וַיֹּאמַר: “אִם גַּם יַעַבְדוּ כָל בְּנֵי עַמִּי אֶת הָאֱלִילִים, אָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת יְיָ”.

57. וְעִבְרִי אֶחָד מֵהַבּוֹגְדִים בָּא לְהַחֲנִיף לְהַפָּקִיד וַיֹּאמַר: “אָנֹכִי אַקְרִיב רִאשׁוֹנָה”. וַיָּבוֹא עַד הַמִּזְבֵּחַ וַיִּנְחָר שָׁם חֲזִיר. וַיִּקְצֹף מַתִּתְיָהוּ מְאֹד וַיִּשְׁלֹף אֶת חַרְבּוֹ, וַיַּךְ אֶת הַבּוֹגֵד, וַיְמִיתֵהוּ. וּבְנֵי מַתִּתְיָהוּ הִתְנַפְּלוּ עַל הַפָּקִיד וְעַל אַנְשֵׁי חֵילוֹ, אֲשֶׁר הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר, וַיַּהַרְגוּם, וְאָז קָרָא מַתִּתְיָהוּ: “מִי לַייָ אֵלָי!” וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו הַחֲסִידִים מַעָרִים אֲחָדוֹת וַיִּהְיוּ לִגְדוּד. אַךְ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לְהִלָּחֵם עִם חֵיל אַנְטִיּוֹכֶס הָרַב הִתְחַבְּאוּ הַחֲסִידִים בְּנִקְרַת הַצֻּרִים וּבְסִתְרֵי הַיְּעָרִים וְיֶאֶרְבוּ שָׁם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל גְּדוּדֵי הַיְּוָנִים הַקְּטַנִּים הָעוֹבְרִים בָּאָרֶץ וַיַּהַרְגוּם. לִפְעָמִים בָּאוּ גַם אֶל הֶעָרִים וַיַּשְׁמִידוּ אֶת אֲחֵיהֶם הַבּוֹגְדִים וַיַּהַרְסוּ אֶת מִקְדְּשֵׁי הָאֱלִילִים, וַיְחַזְּקוּ אֶת יְדֵי אֱמוּנֵי הָעָם בַּייָ. מִיּוֹם לְיוֹם הָלַךְ גְּדוּד מַתִּתְיָהוּ הָלֹךְ וָרָב. בְּעֵינֵי מַתִּתְיָהוּ לֹא טוֹב הָיָה מַעֲשֵׂה הַחֲסִידִים אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֹּאמֶר מַתִּתְיָהוּ: “אַל נָא נִתֵּן עוֹד אֶת נַפְשֵׁנוּ לַמְמִיתִים מִבְּלִי הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם. וְאִם יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא יַחֲשֶׁב לָנוּ יְיָ לְעָוֹן אִם נְחַלֵּל אֶת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, כִּי מִלְחֶמֶת יְיָ אֲנַחְנוּ נִלְחָמִים”. וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא לְחֹק בְּיִשְׂרָאֵל לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם בְּכָל עֲבוֹדַת מִלְחָמָה גַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כְּבִימֵי הַחוֹל.

58. וִימֵי מַתִּתְיָהוּ קָרְבוּ לָמוּת וַיִּקְרָא אֶל בָּנָיו וַיְצַוֵּם, כִּי יַקְדִּישׁוּ אֶת נַפְשָׁם לִלְחֹם מִלְחֶמֶת יְיָ וְעַמּוֹ, וַיָּשֶּׂם אֶת יְהוּדָה לְרֹאשׁ הַגְּדוּד, כִּי הוּא הַגִּבּוֹר מִכָּל בָּנָיו, וְאֶת שִׁמְעוֹן בְּכוֹרוֹ צִוָּה לִהְיוֹת יוֹעֵץ לְאָחִיו, כִּי הָיָה שִׁמְעוֹן אִישׁ חָכָם. וַיְחַזֵּק אֶת לֵב בְּנֵי עַמּוֹ לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת-יְיָ.

וַיְהִי יְהוּדָה, אֲשֶׁר נִקְרָא יְהוּדָה הַמַּכְבִּי, לְרֹאשׁ גְּדוּד הַחֲסִידִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָלַךְ גַּם הוּא בְּדֶרֶךְ אָבִיו וְלֹא יָצָא לְמִלְחָמָה גְלוּיָה בְּחֵילוֹ הַמְעַט מוּל חֵיל הַיְּוָנִים הָרַב וְהֶעָצוּם, כִּי אִם הִתְחַבֵּא בִּנְקִיקֵי הָרֵי אֶפְרַיִם, וַיֶאֱרֹב אֶל גְּדוּדֵי הַיְּוָנִים הָעוֹבְרִים בָּאָרֶץ וַיַּכְרִיתֵם. אַךְ מְעַט, מְעַט הָלַךְ חֵיל יְהוּדָה הָלֹךְ וָרָב.

59. וּכְבוֹא הַשְּׁמוּעָה אֶל אַפּוֹלוֹנִיּוּס נְצִיב סוּרְיָה, כִּי הַיְּהוּדִים הִתְקַבְּצוּ יַחַד וְהֵם נִלְחָמִים עִם גְדוּדָיו הַקְּטַנִּים וַיֵּצֵא בְחַיִל רַב לַעֲנשׁ אֶת הַיְּהוּדִים הַמִּתְפָּרְצִים מִפָּנָיו, אַךְ יְהוּדָה לֹא הִתְחַבֵּא עוֹד וַיֵּלֶךְ עִם בַּחוּרָיו לִקְרַאת הָאוֹיֵב וַיַּךְ בּוֹ מַכָּה רַבָּה וְגַם אֶת אַפּוֹלוֹנִיּוּס הֵמִית בַּחֶרֶב. 236 לפחב"ש. הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה הֵעִיר בְּלֵב הַיְּהוּדִים רוּחַ גְּבוּרָה לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת עַמָּם בְּלִי חָת.

60. כִּשְׁמוֹעַ אַנְטִיּוֹכֶס אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַיְּהוּדִים בְּחֵיל אַפּוֹלוֹנִיּוּס וַתִּבְעַר חֲמָתוֹ וַיֹּאמַר: אֶעֱלֶה בִיהוּדָה וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי, וּמָחִיתִי אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם וְאֶת אַרְצוֹ אֲחַלֵּק לִבְנֵי הַיְּוָנִים". בְּאַפּוֹ הַקָּשֶׁה אָמַר אַנְטִיּוֹכֶס לְהַשְׁמִיד לֹא רַק אֶת הַחֲסִידִים, אֱמוּנֵי הָעָם, כִּי אִם גַּם אֶת הַמִּתְיַוְּנִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִיתוֹ, כִּי גָדְלָה שִׂנְאָתוֹ לְכָל אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה.

וּבָעֵת הַהִיא מָרְדוּ בּוֹ עוֹד שְׁבָטִים אֲחָדִים מִיּוֹשְׁבַי סוּרְיָה וְגַם אוֹתָם אָמַר אַנְטִיּוֹכֶס לְהַכְנִיעַ בְּמִלְחָמָה אֶחָת. וְעַל כֵּן שָׁלַח אֶת לִיזִיאַשׂ שַׂר צְבָאוֹ עִם אַרְבָּעִים אֶלֶף בְּנֵי חַיִל. בְּבוֹא לִיזִיאַשׂ קָרוֹב לְאֶרֶץ יְהוּדָה חָצָה אֶת חֵילוֹ וַיַּפְקֵד עַל מַחֲצִיתוֹ אֶת נִקָּנוֹר וְאֶת גֹּרְגִּיאַשׂ הַגִּבּוֹרִים וַיְצַוֵּם לְהִלָּחֵם בִּיהוּדָה וְהוּא עִם מַחֲצִית חֵילוֹ הָלַךְ לִכְבּשׁ אֶת הַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים הַמּוֹרְדִים בְּאַנְטִיּוֹכֶס.

61. וְאֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הַיְּהוּדִים בְּשָׁמְעָם, כִּי חֵיל אַנְטִיּוֹכֶס בָּא לְאַרְצָם. הֵם יָדְעוּ, כִּי עַתָּה לֹא תִהְיֶה לָהֶם חֲנִינָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הַזֶּה, עַל כֵּן מִהֲרוּ כֻלָּם לְהִסָּפֵחַ אֶל חֵיל יְהוּדָה הַמַּכְבִּי, וְגַם רַבִּים מֵהַמִּתְיַוְּנִים שָׁבוּ לְעַמָּם וַיֵּאָסְפוּ כֻלָּם בְּעִיר מִצְפֶּה וַיָּצוּמוּ וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים וַיִּקְרְאוּ אֶל יְיָ בְּחָזְקָה. וִיהוּדָה הַמַּכְבִּי אִמֵּץ אֶת לִבָּם לְבִלְתִּי יָרֹא אֶת חֵיל הַיְּוָנִים, כִּי יְיָ עִמָּם וְהוּא יוֹשִׁיעֵם לְהַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבֵיהֶם הָעֲצוּמִים.

62. וַיְהִי כִּי נוֹדַע לְגֹרְגִּיאַשׂ, כִּי חֵיל יְהוּדָה מִתְחַבֵּא בֵּין הֶהָרִים וַיְצַּו עַל נִקָּנוֹר לַעֲמֹד עִם חֵיל צְבָאוֹ וְלִסְגֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ בְּעַד יְהוּדָה מִזֶּה, וְהוּא עִם חֵילוֹ סָבַב לִסְגֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי, לְמַעַן תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה לִיהוּדָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. אוּלָם עֲצָתוֹ הָרָעָה נוֹדְעָה לִיהוּדָה בְּעוֹד מוֹעֵד וַיְמַהֵר יְהוּדָה וַיָּסֶב גַּם הוּא אֶת מַחֲנֵהוּ וַיָּבוֹא מֵאַחֲרֵי חֵיל נִקָּנוֹר. וְגֹרְגִּיאַשׂ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ הָלְאָה עַד בּוֹאוֹ עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנוּ שָׁם הַיְּהוּדִים וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ, וַיִּתְפַּלֵּא מְאֹד. וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל צְוָחָה מֵרָחוֹק, כִּי הַיְּהוּדִים הִתְנַפְּלוּ פִּתְאֹם עַל חֵיל נִקָּנוֹר וַיַכּוּ בָהֶם מַכָּה רַבָּה, וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לְהִתְיַצֵּב בַּמַּעֲרָכָה; וְגֹרְגִּיאַשׂ גַּם הוּא הָיָה אוֹבֵד עֵצוֹת, וְעַד אֲשֶׁר עָרַךְ אֶת חֵילוֹ לָלֶכֶת לְהוֹשִׁיעַ אֶת נִקָּנוֹר, וְהַיְּוָנִים נָסוּ מִן הַמַּעֲרָכָה וַיִּכָּשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו וַיִּנָּגֶף גַּם גֹּרְגִּיאַשׂ עִם חֵילוֹ לִפְנֵי הַיְּהוּדִים. וַיִּרְדְּפוּ הַיְּהוּדִים אַחֲרֵי הַיְּוָנִים וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶרֶג רָב וַיִּשְׁלְלוּ מֵהֶם שָׁלָל רָב וּכְלֵי נֶשֶׁק.

הַיְּוָנִים, בְּלֶכְתָּם לְהִלָּחֵם עִם הַיְּהוּדִים הֵבִיאוּ עִמָּם סוֹחֲרִים בְּנֶפֶשׁ אָדָם, לִמְכֹּר לָהֶם לַעֲבָדִים אֶת הָעִבְרִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לָקַחַת בַּשֶּׁבִי. עַתָּה תָפְשׂוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַסּוֹחֲרִים וַיִּקְחוּ מֵהֶם אֶת צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם.

63. כַּעֲבוֹר שָׁנָה חִדֵּשׁ לִיזִיאַשׂ בְּעַצְמוֹ אֶת הַמִּלְחָמָה עַל יְהוּדָה וְעִמּוֹ שִׁשִּׁים אֶלֶף רַגְלִי וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים. אַךְ יְהוּדָה לֹא חָת מִפְּנֵי הַחַיִל הַכָּבֵד הַהוּא, כִּי הֶאֱמִין בַּייָ, הַנִּלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. גַּם בָּעֵת הַהִיא הָיוּ עַמּוֹ כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גִּבּוֹרֵי חַיִל וַחֲמֻשִּׁים בְּנֶשֶׁק טוֹב. וַיִּפְגּשׁ אֶת חֵיל לִיזִיאַשׂ בְּבֵית-צוֹר וַיַּךְ בּוֹ מַכָּה רַבָּה. וַיָּשָׁב לִיזִיאַשׂ וְחֵילוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ לֶאֱסֹף עוֹד 235 לפחב"ש. חַיִל וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַמִּלְחָמָה.

64. אוּלָם יְהוּדָה יָדַע, כִּי לֹא בְקָרוֹב יֵרָפֵא לִיזִיאַשׂ מֵהַמַּכָּה אֲשֶׁר הִכָּה בוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר לְאַנְשֵׁי חֵילוֹ: “הֵן הָאוֹיֵב נִגַּף לְפָנֵינוּ וְעַתָּה עָלֹה נַעֲלֶה וְטִהַרְנוּ אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ”. וַיִּקָּהֲלוּ כָּל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיַּעֲלוּ יַחְדָּו עַל הַר צִיּוֹן. וַיְהִי בִרְאוֹתָם אֶת הַמִּקְדָּשׁ כִּי שָׁמֵם וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ כִּי חֻלַּל, וְהַדְּלָתוֹת שְׂרוּפוֹת בָּאֵשׁ וְהַלְּשָׁכוֹת נֶהֱרָסוֹת וְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה צָמַח בְּכָל גְּבוּלוֹ מִסָּבִיב, – וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם וַיִּתְאַבְּלוּ מְאֹד. וַיְצַו יְהוּדָה אֶת גְּדוּד אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו לָצוּר עַל מְצוּדַת אַקְרָא בְּעֵת טַהֲרָם אֶת הַמִּקְדָּשׁ לְבַל יֵצְאוּ מִשָּׁם הַיְּוָנִים, אֲשֶׁר הִתְבַּצְּרוּ שָׁם, לְהַשְׁבִּית אֶת הַמְּלָאכָה; כִּי בִמְצוּדַת אַקְרָא עוֹד נִשְׂגְּבוּ חֵיל הַיְּוָנִים וְכָל בּוֹגְדֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּבְחַר יְהוּדָה מִן הַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר לֹא עָזְבוּ אֶת בְּרִית אֱלהֵיהֶם, וַיְצַוֵּם לְטַהֵר אֶת הַמִּקְדָּשׁ וַיִּבְנוּ מִזְבֵּחַ חָדָשׁ. וּבְיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו 234 לפחב“ש. הֶעֱלוּ עֹלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ הֶחָדָשׁ וַיָּחֹגוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ שְׁמוֹנַת יָמִים. וַיְצַּו יְהוּדָה וְאֶחָיו וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל לָחֹג אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהַלֵּל וּבְתוֹדָה לַייָ, הוּא חַג הַ”חֲנֻכָּה" עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּבֶן יְהוּדָה חוֹמוֹת בְּצֻרוֹת וּמִגְדָּלִים גְּבוֹהִים וַיִּתֵּן מַצָּב בְּתוֹכָם לִשְׁמֹר אֶת הַמִּקְדָּשׁ.

65. אֶפֶס, גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁב חֵיל הַיְּוָנִים לְאַרְצָם, עוֹד לֹא יָכוֹל יְהוּדָה הַמַּכְבִּי לְהִנָּפֵשׁ מֵעֲבוֹדַת הַמִּלְחָמָה, כִּי הָעַמִּים הַקְּטַנִּים הַיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּלוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל; וַיֵּצֵא יְהוּדָה עִם חֵילוֹ, וַיַּךְ אֶת הָעַמִּים הָהֵם, וַיּוֹשַׁע אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּעִיר יָפוֹ יָשְׁבוּ הַיְּוָנִים וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרְאוּ לַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָם לָבוֹא בָאֳנִיָּה וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה הַיְּהוּדִים וַיַּטְבִּיעוּ הַיְּוָנִים אֶת הָאֳנִיָּה וְכָל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ בְתוֹכָהּ יָרְדוּ בִמְצֻלוֹת. וַיִּנְקֹם יְהוּדָה אֶת דְּמֵי אֶחָיו מֵהַיְּוָנִים יוֹשְׁבַי יָפוֹ וַיִּשְׂרֹף אֶת כָּל בִּנְיָנֵי הַחוֹף וְכָל הָאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם. וַיֵּדְעוּ הַיְּוָנִים כִּי יֵשׁ גּוֹאֵל גַּם לִדְמֵי הַיְּהוּדִים.

66. אוּלָם יְהוּדָה רָאָה, כִּי גַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר יַעֲנִישׁ אֶת הָעַמִּים צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים, לֹא יוּכְלוּ אֶחָיו לָשֶׁבֶת בֵּין הָעַמִּים הָהֵם, כִּי מִשִּׂנְאָתָם הָעַזָּה אוֹתָם יוֹסִיפוּ לְהָרַע לָהֶם, וְעַל כֵּן הוֹשִׁיב יְהוּדָה אֶת אֶחָיו הָהֵם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.

בַּמִּלְחָמוֹת הָהֵן מָצָא יְהוּדָה נֵשֶׁק וְשָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד. אֶת הַנֵּשֶׁק צִוָּה לְהָנִיחַ בְּמָקוֹם בָּטוּחַ וְאֶת הַשָּׁלָל חִלֵּק לְאַלְמָנוֹת הַגִּבּוֹרִים הַנּוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה.

67. וְהַהַצְלָחָה פָּנְתָה עֹרֶף לְאַנְטִיּוֹכֶס, כִּי מָרְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וַיִּשְׁתַּגֵּע וַיָּמָת בַּשָּׁנָה הַהִיא. בְּנוֹ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, אַנְטִיּוֹכֶס הַחֲמִישִׁי אֵאוֹפַטּוֹר, הָיָה עוֹד צָעִיר לְיָמִים וְעַל כֵּן הָיָה פִילִיפּוּס – אֶחָד מֵהַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים – מוֹשֵׁל בָּעָם לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל אֵאוֹפַטּוֹר. וּבִמְצוּדַת אַקְרָא נִשְׂגְּבוּ הַיְּוָנִים וְהַפוֹשְׁעִים מִיִּשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לִלְכֹּד אֶת הַמְצוּדָה הַהִיא, וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיַּגֵּשׁ אֵלֶיהָ כְּלֵי מַפָּץ לְהַשְׁחִיתָהּ. וַיִּמָּלְטוּ אֲחָדִים מִן הַנְּצוּרִים וַיֵּלְכוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּתְאוֹנְנוּ לְפָנָיו עַל מַעֲשַׂי יְהוּדָה וַיִּתְחַנְּנוּ לְהַצִּילָם מֵרָעָה. וַיֶּאֱסֹף הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר חַיִל רַב מְאֹד וּפִילִים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה וַיִּתֵּן אוֹתָם בְּיַד לִיזִיאַשׂ שַׂר הַצָּבָא וְגַם הוּא הָלַךְ בַּמִּלְחָמָה.

68. וְיִשְׁמַע יְהוּדָה, כִּי עוֹלֶה לִיזִיאַשׂ עָלָיו לַמִּלְחָמָה, וַיַּעַל מֵעַל הַמְּצוּדָה וַיַּסַּע אֶת חֵילוֹ נֹכַח חֵיל הַמֶּלֶךְ. וַיִּפָּגְשׁוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת עַל יַד בֵּית-זְכַרְיָה, וִיהוּדָה כְמִלְפָנִים לֹא חָת מִפְּנֵי חֵיל הָאוֹיֵב הֶעָצוּם. וֶאֱלִיעֶזֶר אֲחִי יְהוּדָה עָשָׂה לוֹ בַמִּלְחָמָה הַהִיא שֵׁם בַּגִּבּוֹרִים. הוּא רָאָה פִּיל אֶחָד מְפֹאָר בַּעֲדָיִים רַבִּים וְעָלָיו צְרִיחַ יָפֶה. וַיֹּאמַר: אֵין זֹאת, כִּי אִם הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בִּצְרִיחַ הַהוּא. וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיָּרָץ וַיִּבְקַע בְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב וְחַרְבּוֹ אָכְלָה עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל וַיָּבוֹא עַד הַפִּיל וַיִּכְרַע בֵּין בִּרְכָּיו וַיִּדְקְרֵהוּ. וַיִּפֹּל הִפִּיל עָלָיו וַיָּמָת, וּבְנָפְלוֹ הֵמִית בְּכֹבֶד מַשָּׂאוֹ אֶת אֱלִיעֶזֶר.

69. וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה עַל יְהוּדָה, וַיִּסֹּג אָחוֹר, וַיִּסָּגֵר בַּמְּצוּדָה אֲשֶׁר עַל הַר הַמִּקְדָּשׁ וְלִיזִיאַשׂ רָדַף אַחֲרָיו וַיִּחַן עַל הַמְּצוּדָה. אוּלָם בָּעֵת הַהִיא בָּאָה אֵלָיו שְׁמוּעָה, כִּי פִילִיפּוּס אָסַף צָבָא רָב וְהוּא אוֹמֵר לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. וַיְמַהֵר לִיזִיאַשׂ, וַיִּקְרָא לִיהוּדָה לְשָׁלוֹם וַיִּכְרְתוּ בְרִית. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ, כִּי יִהְיוּ נֶאֱמָנִים לְמַלְכֵי סוּרְיָה, וְהַמֶּלֶךְ אַנְטִיּוֹכֶס אֵאוֹפַטּוֹר נִשְׁבַּע, כִּי יִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד אֶת אֱלהֵיהֶם וְלִשְׁמֹר אֶת תּוֹרָתָם, וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לְהַחֲזִיק בִּידֵי הַבּוֹגְדִים. אָז תָּפְשׂוּ אֶת מֶנֶּלַּס, אֲשֶׁר אָשֵׁם בְּכָל הַדָּמִים הָרַבִּים, אֲשֶׁר נִשְׁפְּכוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, וַיֶּחֶרְצוּ עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת, וַיּוּמַת בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

70. וּבָעֵת הַהִיא וְדֵמֵטְרִיּוֹס בֶּן סִילֵיקוּס הָרְבִיעִי, אֲשֶׁר הָיָה מֶלֶךְ בְּסוּרְיָה לִפְנֵי אַנְטִיּוֹכֶס אֶפִּיפַנּוֹס, יָצָא מֵרוֹמָא, אֲשֶׁר יָשַׁב שָׁם כְּאַחַד מִבְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת, וַיֶּאֱסֹף חַיִל וַיָּמֶת אֶת אֵאוֹפַטּוֹר וְאֶת לִיזִיאַשׂ שַׂר צְבָאוֹ וַיִּמְלֹךְ בְּסוּרְיָה.

71. וַיְהִי כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו אֲחָדִים מֵהָעִבְרִים הַמִּתְיַוְּנִים וַיַּלְשִׁינוּ לְפָנָיו עַל הַחַשְׁמוֹנָאִים הָאוֹמְרִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל מַלְכֵי סוּרְיָה. בְּרֹאשׁ הַמִּתְיַוְּנִים הָיָה אָז הַכֹּהֵן יוֹיָקִים, אֲשֶׁר נִקְרָא אַלְקִימוֹס. וַיִּמְצָא יוֹיָקִים חֵן בְּעֵינִי דֵּמֵטְרִיּוֹס וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל וַיִּתֵּן לוֹ הַמֶּלֶךְ חַיִל לְשָׁמְרוֹ. וַיְהִי בְּבוֹא יוֹיָקִים יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְדַבֵּר שָׁלוֹם לְכָל הַחֲסִידִים וַיֹּאמֶר, כִּי אֶת טוֹבָתָם יִדְרֹשׁ. אַךְ עַד מְהֵרָה חִלֵּל אֶת דְּבָרוֹ, כִּי צִוָּה לַהֲרֹג שִׁשִּׁים אִישׁ מֵרָאשִׁי הַחֲסִידִים. וְגַם אֶת דּוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ, יוֹסִי בֶן יוֹעֶזֶר, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ הַחֲכָמִים בַּיָּמִים הָהֵם, הֵמִית בְּתוֹכָם. יְהוּדָה וְאֶחָיו וַאֲנָשָׁיו לֹא הֶאֱמִינוּ מִתְּחִלָּה לְהַבְטָחוֹת יוֹיָקִים וַיִּהְיוּ מִתְחַבְּאִים בֵּין הֶהָרִים. וַיִּקְרְאוּ לַאֲחֵיהֶם לְהֵחָלֵץ וּלְהִלָּחֵם בְּיוֹיָקִים וְאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ. וַיִּשְׁלַח דֵּמֵטְרִיּוֹס אֶת נִקָּנוֹר שַׂר צְבָאוֹ לְהַשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד בִּיהוּדָה. וּבַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל יַד בֵּית חֹרֹן, בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, הִכָּה יְהוּדָה אֶת חֵיל נִקָּנוֹר 230 לפחב"ש. וְגַם אֶת נִקָּנוֹר הֵמִית עַל חַלְלֵי חֵילוֹ, וַתְּהִי הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל וְיָמִים רַבִּים אַחֲרֵי כֵן חָגְגוּ אֶת יוֹם הַשְּׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיִּקְרְאוּ לוֹ “יוֹם נִקָּנוֹר”.

72. וּמַמְלֶכֶת רוֹמָא עָצְמָה מְאֹד בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, כִּי טוֹב לוֹ עַתָּה לִכְרוֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם הָרוֹמָאִים, לְמַעַן יָגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים נֶגֶד חֵיל סוּרְיָה; וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה מַלְאָכִים רוֹמָאָה, וְזִקְנֵי רוֹמָא קִבְּלוּ אֶת הַמַּלְאָכִים בְּכָבוֹד וַיִּכְרְתוּ עִמָּם בְּרִית. אַךְ הַבְּרִית הַזֹּאת לֹא הֵבִיאָה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יְסֻפַּר בַּפְּרָקִים הַבָּאִים. כִּשְׁמֹעַ דֵּמֵטְרִיּוֹס מַפֶּלֶת נִקָּנוֹר שַׂר-צְבָאוֹ וַיִּשְׁלַח עוֹד צָבָא רָב תַּחַת פְּקֻדַּת שַׂר צְבָאוֹ בַּכְּחִידוֹס; וִיהוּדָה לֹא הֵכִין אֶת נַפְשׁוֹ לַמִּלְחָמָה, כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי פִתְאֹם יָבוֹאוּ צִבְאוֹת סוּרְיָה עוֹד הַפָּעַם. וַיִּהְיוּ עִם יְהוּדָה רַק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים בְּנֵי חַיִל. וַיְהִי כְּבוֹא חֵיל דֵּמֵטְרִיּוֹס וְלֹא נוֹעֲזוּ גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה לְהִתְיַצֵּב נֶגֶד הַחַיִל הֶעָצוּם הַהוּא. אַךְ יְהוּדָה עִם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת בַּחוּרִים לֹא עָזְבוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה וַיִּלָּחֲמוּ כָּאֲרָיוֹת וַיַּרְבּוּ אֶת חַלְלֵי סוּרְיָה, עַד כִּי יָגְעָה יָדָם, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם חֲלָלִים וְגַם יְהוּדָה מֵת בַּמִּלְחָמָה הַהִיא. אֶחָיו מָצְאוּ אֶת גְּוִיֹּת הַגִּבּוֹר 230 לפחב"ש. הַנָּדִיב הַזֶּה וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקִבְרֵי אֲבוֹתָיו בְּמוֹדָעִית, וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

ט. יוֹנָתָן וְשִׁמְעוֹן.

73. בְּמוֹת יְהוּדָה הָיוּ הַחֲסִידִים כִּיתוֹמִים. הָרָעוֹת הִתְגַּבְּרוּ מִיּוֹם לְיוֹם. בַּכְּחִידֵס רָדַף אַחֲרֵי כָל אוֹהֲבֵי יְהוּדָה, וְהַבּוֹגְדִים הִלְשִׁינוּ עַל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵיהֶם בְּאָזְנַי בַּכְּחִידֵס לֵאמֹר: מִבַּעֲלֵי בְרִית הַחַשְׁמוֹנָאִים הֵם וּבַכְּחִידֵס טְבָחָם וְלֹא חָמָל. בָּרִאשׁוֹנָה אָמְרוּ הַחֲסִידִים לְהִכָּנַע מִפְּנֵי בַכְּחִידֵס וּלְבִלְתִּי הִתְקוֹמֵם עוֹד נֶגְדּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא נוֹתֵן לָהֶם לִשְׁמֹר אֶת דָּתָם. אֲבָל כַּעֲבוֹר זְמַן מָה נוֹכְחוּ כִּי אִי אֶפְשַׁר לָהֶם לָשֵׂאת אֶת עֻלּוֹ. וְעַל כֵּן פָּנוּ אֶל יוֹנָתָן הַחַשְׁמוֹנָאִי וַיְשִׂימוּהוּ עֲלֵיהֶם לְמוֹשֵׁל תַּחַת יְהוּדָה אָחִיו.

74. אָמְנָם יוֹנָתָן לֹא הָיָה גִּבּוֹר כִּיהוּדָה לָצֵאת בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה לִקְרַאת הָאוֹיֵב, כִּי אִם בְּתַחְבֻּלוֹת עָשָׂה מִלְחָמָה לְיַגַּע וּלְהַכְשִׁיל אֶת הָאוֹיֵב בְּכָל עֵת מְצוֹא, עַד כִּי קָצָה נֶפֶשׁ בַּכְּחִידֵס בְּמִלְחֲמוֹתָיו, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ לוֹ אַךְ מַפַּח נָפֶשׁ; וְעַל כֵּן נֵאוֹת לִכְרוֹת עִם יוֹנָתָן בְּרִית שָׁלוֹם. תְּנָאֵי הַבְּרִית לֹא נוֹדְעוּ לָנוּ בִּפְרָט. גַּם אַחֲרֵי בְרִית הַשָּׁלוֹם עוֹד הָיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדָה לְמַלְכֵי סוּרְיָה. אוּלָם בְּצֵאת בַּכְּחִידֵס הוֹסִיף יוֹנָתָן לֶאֱסֹף אַנְשֵׁי חַיִל וּלְבַצֵּר אֶת הַמִּבְצָרִים וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַמִּתְיַוְּנִים.

75. כַּעֲבוֹר חָמֵשׁ שָׁנִים הִתְקוֹמֵם אִישׁ אֶחָד מֵהַסּוּרִים, אַלֶכְּסַנְדֶּר בַּלַס, נֶגֶד דֵּמֵטְרִיּוֹס, וַיִהְיוּ רַבִּים מַחֲזִיקִים בְּיָדוֹ וְגַם מוֹשְׁלֵי רוֹמָה הָיוּ עִמּוֹ בַּבְּרִית. וַיֶּאֱסֹף אַלֶכְּסַנְדֶּר חַיִל רַב וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ. כִּשְׁמֹעַ דֵּמֵטְרִיּוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִהֵר לִפְנוֹת אֶל יוֹנָתָן כִּי יִהְיֶה לוֹ לְעֵזֶר וַיִּכְתָּב לוֹ אִגֶּרֶת שָׁלוֹם וַיְשִׂימֵהוּ לְשַׂר צָבָא. גַּם צִוָּה לְשָׂרָיו לְהָשִׁיב לְיוֹנָתָן אֶת בְּנֵי הַתַּעֲרוּבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ כְלוּאִים בְּאַקְרָא. אַךְ אַלֶכְּסַנְדֶר גַּם הוּא שָׁלַח אִגֶּרֶת שָׁלוֹם אֶל יוֹנָתָן וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל וַיִּשְׁלַח לוֹ לְבוּשׁ אַרְגָּמָן וַעֲטֶרֶת זָהָב וַיִּקְרָא לוֹ בְּשֵׁם מוֹשֵׁל יְהוּדָה. וַיִּכְרֹת יוֹנָתָן בְּרִית עִם אַלֶכְּסַנְדֶּר וְאָז בָּא יְרוּשָׁלַיְמָה בִּכְבוֹד כֹּהֵן גָּדוֹל וּמוֹשֵׁל. וּבְחַג הַסֻּכּוֹת בָּא לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ. 222 לפחב"ש.

וְיוֹנָתָן שָׁמַר אֶת בְּרִיתוֹ לְאַלֶכְּסַנְדֶּר, אַךְ לָאַחֲרוֹנָה גָּבַר עָלָיו דֵּמֵטְרִיּוֹס הַשֵּׁנִי וַיָּנָס אַלֶכְּסַנְדֶּר 216 לפחב"ש. לְאֶרֶץ עֲרָב וְשָׁם נֶהֱרָג. אָז פָּחֲדוּ הַיְּהוּדִים פֶּן יִזְכֹּר לָהֶם דֵּמֵטְרִיּוֹס אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְאָבִיו. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִתְיַצֵּב יוֹנָתָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ דֵּמֵטְרִיּוֹס נָשָׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו וַיְאַשֵּׁר אֶת כָּל הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלֶכְּסַנְדֶּר, וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית. עַד מְהֵרָה גָּמַל יוֹנָתָן חֶסֶד לְדֵמֵטְרִיּוֹס, כִּי כַּאֲשֶׁר מָרְדוּ בּוֹ יוֹשְׁבַי אַנְטוֹכִיָּה וַיָּצוּרוּ עַל הֵיכָלוֹ, וַיָבוֹא יוֹנָתָן עִם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיַשְׁקֵט אֶת הַמֶּרֶד, וַיַצֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ.

76. דֵּמֵטְרִיּוֹס הִבְטִיחַ לְהָשִׁיב לְיוֹנָתָן אֶת מִבְצַר יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר עוֹד יָשְׁבוּ בּוֹ חֵיל סוּרְיָה; אַךְ לֹא שָׁמַר אֶת הַבְטָחָתוֹ וַיִּחַר לְיוֹנָתָן מְאֹד. וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר מָרַד טְרִיפוֹן שַׂר צְבָא דֵמֵטְרִיּוֹס בַּאֲדוֹנוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהַמְלִיךְ תַּחְתָּיו אֶת אַנְטִיּוֹכֶס בֶּן אַלֶכְּסַנְדֶּר בַּלַס, עָמַד יוֹנָתָן לִימִין טְרִיפוֹן וַיַּעְזְרֵהוּ לְמַלֵּא חֶפְצוֹ, וַיִּמְלֹךְ אַנְטִיּוֹכֶס בְּסוּרְיָה.

77. וּבְעֵת הַמְּהוּמוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הָיוּ בְּסוּרְיָה, שָׁקֵד יוֹנָתָן לְבַצֵּר אֶת מִבְצְרֵי עַמּוֹ וְחַיִל רַב הֵכִין לוֹ, כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וַיִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹ לְהַגְדִּיל אֶת כֹּחַ עַמּוֹ לְמַעַן יִפְרֹק עֹל זָרִים מֵעַל צַוָארוֹ. אוּלָם הוּא לֹא אָכַל אֶת פְּרִי עֲמָלוֹ, כִּי בָעֵת הַהִיא עָלָה עַל לֵב טְרִיפוֹן לִדְחוֹת גַּם אֶת אַנְטִיּוֹכֶס מֵעַל כִּסְאוֹ וְלִמְלֹךְ בְּעַצְמוֹ, אַךְ יָרֵא מְאֹד פֶּן יַעֲמֹד יוֹנָתָן לוֹ לְשָׂטָן; וְעַל כֵּן הֶרְאָה לְיוֹנָתָן אוֹתוֹת אַהֲבָה וּבְלִבּוֹ חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לָקַחַת נַפְשׁוֹ, וּבְעָרְמָתוֹ הָרַבָּה הִצְלִיחַ לְהוֹנוֹת אֶת יוֹנָתָן בְּבַקְשׁוֹ אוֹתוֹ, כִּי יָבוֹא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ כְּרֵעַ וְאוֹהֵב, וְיוֹנָתָן הֶאֱמִין בּוֹ וַיָּבוֹא שָׁמָּה. וּטְרִיפוֹן לְקָחָהוּ וַיְשִׂימֵהוּ בַנְּחֻשְׁתַּיִם בְּבֵית הַכֶּלֶא.

כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה לִיהוּדָה כִּמְעַט רָפוּ יְדֵי כָּל הָעָם וַיֹאמְרוּ בְלִבָּם, כִּי עַתָּה יִהְיוּ עוֹד הַפַּעַם עֲבָדִים לְמַלְכֵי סוּרְיָה. אַךְ אֲחִי יוֹנָתָן, שִׁמְעוֹן הַחַשְׁמוֹנָאִי, נִחַם אֶת הָעָם וַיֹאמֶר לָהֶם: אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר נִלְחַמְנוּ, וְכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאֻנוּ. רְאוּ כִּי כָּל אַחַי שִׁכְּלָה הַחֶרֶב בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל וָאִוָּתֵר רַק אֲנִי לְבַדִּי. וְעַתָּה חֲלִילָה לִי מִשְּׁמֹר אֶת נַפְשִׁי לְעֵת צָרָה, כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֶחָי.

78. וַיְהִי שִׁמְעוֹן לְמוֹשֵׁל תַּחַת אָחִיו. וַיִשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל טְרִיפוֹן לְהִתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ כִּי יוֹצִיא אֶת יוֹנָתָן. וַיַּעֵן טְרִיפוֹן, כִּי נָכוֹן הוּא לְהוֹצִיא אֶת יוֹנָתָן לַחָפְשִׁי, אִם יִשְׁלְחוּ הַיְהוּדִים לוֹ מֵאָה כִּכַּר כֶּסֶף וְאֶת שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָתָן לְעֵרָבוֹן תַּחַת אֲבִיהֶם. שִׁמְעוֹן יָדַע כִּי מִרְמָה בְּפִיו, אַךְ הוּא יָרֵא מְאֹד פֶּן יֹאמְרוּ כִּי עַל יָדוֹ הוּמַת אָחִיו, יַעַן כִּי מֵאֵן לַעֲשׂוֹת רְצוֹן טְרִיפוֹן; עַל כֵּן שָׁלַח אֶת בְּנֵי יוֹנָתָן לְעֵרָבוֹן בְּלֵב חָרֵד, וְגַם אֶת מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף שָׁלַח לוֹ. וּמְגוּרַת שִׁמְעוֹן בָּאָה, כִּי טְרִיפוֹן הֵמִית אֶת הָאָב עַל הַבָּנִים. 213 לפחב"ש. 79. שִׁמְעוֹן הָיָה זָקֵן בָּא בַיָּמִים, בִּהְיוֹתוֹ לְמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה, אַךְ לִבּוֹ הָיָה מָלֵא כֹּחַ עֲלוּמִים וּבְחָכְמָה וּגְבוּרָה גָּמַר אֵת כָּל אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ אֶחָיו לַעֲשׂוֹת.

וַיִשְׁלַח שִׁמְעוֹן מַלְאָכִים אֶל דֵּמֵטְרִיּוֹס לֵאמֹר: כְּרֹת עִמִּי בְּרִית וַעֲזַרְתִּיךָ מִיַּד טְרִיפוֹן חוֹמֵס כִּסְּאֲךָ, אַךְ הָסִירָה אֶת עֻלְּךָ מִיהוּדָה וְהָיְתָה לְמֶמְשָׁלָה חָפְשִׁית. וַיֵּאוֹת לוֹ דֵּמֵטְרִיּוֹס וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית, וַיְהִי שִׁמְעוֹן לְכֹהֵן גָּדוֹל וּמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה. אָז חָנָה שִׁמְעוֹן עַל מִבְצַר אַקְרָא 212 לפחב“ש. וַיְגָרֶשׁ מִשָּׁם אֶת הַיְּוָנִים וְאֶת הַבּוֹגְדִים אֲשֶׁר נִשְׂגְּבוּ בוֹ בְּכָל יְמֵי הַמְהוּמָה. וְכִכְלּוֹת שְׁנָתַיִם יָמִים מֵאָז הָיָה 211 לפחב”ש. שִׁמְעוֹן לְמוֹשֵׁל בָּחֲרוּ בּוֹ הָעָם וְהַסַּנְהֶדְרִין לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָשִׂיא בִּיהוּדָה. וּלְהוֹרִישׁ אֶת כְּהֻנָּתוֹ וּנְשִׂיאוּתוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו. וּמֵאָז חָדְלוּ הַיְּהוּדִים מִסְּפֹר אֶת 210 לפחב"ש. מִסְפַּר הַשָּׁנִים לְמַלְכֵי סוּרְיָה, כִּי אִם מִשְּׁנַת הֱיוֹת שִׁמְעוֹן לְנָשִׂיא וְכֹהֵן גָּדוֹל. אָז הִתִּיכוּ הַיְּהוּדִים מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וְעַל הַמַּטְבְּעוֹת מִצַּד אֶחָד רָשׁוּם מִסְפַּר הַשָּׁנָה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּמִצַּד הַשֵּׁנִי – יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ אוֹ “שִׁמְעוֹן נְשִׂיא הַיְהוּדִים”. וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יְהוּדָה לְבַשֵּׂר לַאֲחֵיהֶם בְּכָל הָאֲרָצוֹת כִּי גָאַל יְיָ אֶת עַמּוֹ.

80. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר חָרְתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לוּחוֹת נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר הוּשָׂמוּ בְּעֶזְרַת הַמִּקְדָּשׁ בֵּין הָעַמּוּדִים: “בְּיוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ אֱלוּל בִּשְׁנַת 172 לְמִסְפַּר הַיְּוָנִים, הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמְעוֹן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְאַסֵּף מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים, רָאשֵׁי הָעָם וּזְקֵנָיו יַחַד כָּל בְּנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי רְאוֹתָם אֶת כָּל הַטּוֹב, אֲשֶׁר עָשָׂה שִׁמְעוֹן בֶּן מַתִּתְיָהוּ מִמִּשְׁפַּחַת יְהוֹיָרִיב, הוּא וְאֶחָיו הַחַשְׁמוֹנָאִים, לְעַמָּם וּמִקְדַּשׁ אֱלהֵיהֶם, נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו לְהָקִים אֶת שִׁמְעוֹן לְכֹהֵן גָּדוֹל וְנָשִׂיא בְיִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו, הוּא וּבָנָיו אַחֲרָיו עַד יָקוּם נָבִיא אֱמֶת בְּיִשְׂרָאֵל. אַרְגָּמָן יִלְבָּשׁ וְאַבְנֵט זָהָב יַחְגֹּר. כָּל סֵפֶר גָּלוּי בִּשְׁמוֹ יִכָּתֵב, וְעַל פִּיו יָקוּם דְּבַר הַמִּלְחָמָה אוֹ הַשָּׁלוֹם. הוּא יַפְקִיד פְּקִידִים עַל הָאָרֶץ, יִבְנֶה מִבְצָרִים וּבָתֵּי נֶשֶׁק, וְעַל פִּיו יִשַּׁק כָּל דְּבַר הַמִּקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו; לְמִשְׁפָּטוֹ תְּיַחֵל כָּל הָאָרֶץ וְהַמַּמְרֶה אֶת פִּיו עָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ”.

אַךְ שֵׁם מֶלֶךְ לֹא נִתַּן לוֹ, כִּי הֶאֱמִין הָעָם, אֲשֶׁר לְעֵת קֵץ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ מִזֶּרַע דָּוִד, וְהוּא יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן נִתְּנָה לְשִׁמְעוֹן הַמֶּמְשָׁלָה רַק עַד עֲמוֹד נָבִיא אֱמֶת בְּיִשְׂרָאֵל, הוּא הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר יָבוֹא לְבַשֵּׂר אֶת בִּיאַת הַגּוֹאֵל.

י. הַיְּהוּדִים בְּמִצְרָיִם.

81. מִימֵי תַּלְמַי הָרִאשׁוֹן הִתְיַשְּׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בֶּעָרִים רַבּוֹת וּבְיִחוּד בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה. מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלַךְ שָׁם הָלֹךְ וְגָדֵל, וּבִימֵי גְזֵרוֹת אַנְטִיּוֹכֶס אֶפִּיפַנּוֹס וְהַמִּלְחָמוֹת יָרְדוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְרָיְמָה, וּמַלְכֵי מִצְרַיִם קִבְּלוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּכָבוֹד, מִשִּׂנְאָתָם לְמַלְכֵי סוּרְיָה, וַיִּתְּנוּ לַבּוֹרְחִים לְהֵאָחֵז בְּאַרְצָם.

וְתַלְמַי פִּילוֹמֵטֶר, מֶלֶךְ מִצְרַיִם, נִשָּׂא אֶת חוֹנִי הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְשַׂר צָבָא, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ לְכָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִצְרָיִם. וַיִּתֵּן בְּיָדוֹ אֶת הַמִּשְׂרָה לִשְׁפּוֹט אֶת הָעָם וְלִהְיוֹת לְמֵלִיץ בֵּינָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ.

82. בְּעִיר הָרֹאשָׁה אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, אֲשֶׁר הָיְתָה עִיר סְחַר גּוֹיִם וּבִירַת מַמְלָכָה, יָשְׁבוּ קָהָל גָּדוֹל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מֵהֶם חֲכָמִים מֻפְלָגִים, סוֹחֲרִים עֲשִׁירִים, אַנְשֵׁי חַיִל וְחַכְמֵי חֲרָשִׁים. הֵם לָמְדוּ לָדַעַת אֶת שְׂפַת הַיְּוָנִים וְחָכְמָתָם, עַד כִּי עָזְבוּ מִפָּנֶיהָ אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִיָּה וְכִמְעַט נִשְׁכְּחָה כֻלָּהּ. אוּלָם בְּכָל זֹאת לֹא הִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִם, כִּי הָיְתָה לָהֶם קְהִלָּה לְבַד וְהָעוֹמְדִים בְּרֹאשָׁהּ דָּאֲגוּ לִשְׁמֹר עַל תּוֹרָתָם לְבַל תִּשָּׁכַח מִפִּי זֶרַע יַעֲקֹב. הֵם בָּנוּ לָהֶם בֵּית תְּפִלָּה גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵלָיו בָּא קָהָל גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל. קוֹל הַחַזָּן לֹא הָיָה נִשְׁמַע בַּמֶּרְחָב הָרַב, אֲשֶׁר בְּבֵית הַתְּפִלָּה, וְעַל כֵּן כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הַחַזָּן אֶת הַבְּרָכָה הֵנִיף הַמְּשָׁרֵת בְּסוּדָר לְאוֹת, לְמַעַן יַעֲנֶה הַקָּהָל “אָמֵן”.

83. כָּל הָאֳמָנִים הָיוּ שָׁם לַאֲגֻדּוֹת, אֲגֻדּוֹת: אֲגֻדַּת חַיָּטִים לְבָד וְאֲגֻדַּת חָרָשֵׁי בַרְזֶל לְבָד. כָּל אֲגֻדָּה בָּחֲרָה מִקִּרְבָּהּ זָקֵן אֲשֶׁר נִהֵל אֶת כָּל עִסְקֵי הָאֲגֻדָּה. וּמָקוֹם הָיָה בְּבֵית הַתְּפִלָּה לְכָל אֲגֻדָּה לְבָד. וּכְבוֹא שָׁמָּה אוֹרֵחַ, וּפָנָה לוֹ אֶל הָאֲגֻדָּה אֲשֶׁר הוּא נִסְפַּח עָלֶיהָ עַל פִּי מְלַאכְתּוֹ, וּמָצָא שָׁם עֵזֶר וּתְמִיכָה לְכוֹנֵן אֶת מַצָּבוֹ. וּבְרֹאשׁ כָּל הַיְּהוּדִים עָמַד הַנָּשִׂיא, אֲשֶׁר הָיָה לְמֵלִיץ בֵּין הַיְּהוּדִים וּבֵין הַמֶּמְשָׁלָה.

וַיֹּאמֶר חוֹנִי לְהָקִים הֵיכָל לַייָ בְּמִצְרָיִם וּלְשָׁרֵת שָׁם בַּקֹּדֶשׁ כְּכֹהֵן גָּדוֹל, כַּעֲבוֹדַת יְיָ הַנְּהוּגָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּזֶבַח וּמִנְחָה וּנְסָכִים. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, כִּי יִמְצְאוּ לָהֶם מָקוֹם לַעֲבוֹד בְּשַׁלְוָה אֶת אֱלהֵיהֶם כְּמִנְהָגָם. תַּחַת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם לֹא יָכְלוּ לַעֲבוֹד אֶת יְיָ מֵחֲמַת רוֹדְפֵיהֶם פְּקִידֵי סוּרְיָה.

84. בְּעִיר הֵלִיּוֹפוֹלִיס בְּאֶרֶץ גּשֶׁן הוּקַם הַמִּקְדָּשׁ וְשָׁמָּה נָהֲרוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל קְצוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בָּרְחוּ מֵאֶרֶץ אֲבוֹתָם שֵׁרְתוּ בַּמִּקְדָּשׁ הַהוּא.

אָמְנָם רַבִּים מֵהַחֲסִידִים בִּיהוּדָה הִצְטַעֲרוּ עַל הַדָּבָר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, כִּי אַךְ יְרוּשָׁלַיִם הִיא הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ יְיָ לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם. אַךְ לֹא הֵעִיזוּ לְהַטִּיל דֹּפִי בְּמַעֲשֵׂה אִישׁ גָּדוֹל כְּחוֹנִי. וּמַה גַם אַחֲרֵי כִּי בָעֵת הַהִיא שָׁבְתָה הָעֲבוֹדָה בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי הַצַּר הַצּוֹרֵר אוֹתָם בְּאַרְצָם; וְעַל כֵּן שְׁלוֹם אֱמֶת הָיָה בֵּין הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִצְרַיִם וּבֵין הַיּוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלָיִם, כִּי גַם בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִצְרַיִם הָיָה מִקְדֵּשׁ יְרוּשָׁלַיִם הָעִקָּר וּבֵית חוֹנִי טָפֵל.

85. אַחֲרֵי אֲשֶׁר שְׂפַת עֵבֶר נִשְׁתַּכְּחָה מִפִּי רַבִּים בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה וְלֹא יָכְלוּ לִלְמֹד תּוֹרָה מִמְּקוֹרָהּ הָעִבְרִי, עַל כֵּן נוֹעֲצוּ הַחֲכָמִים לְתַרְגֵּם אֶת כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לִיוָנִית, הַשָּׂפָה הַמְּדֻבֶּרֶת בְּפִיהֶם. בְּעֵינֵי רַבִּים הָיָה רַע הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי יָרְאוּ בְצֶדֶק פֶּן יַזְנִיחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת שְׂפַת אֲבוֹתָם וְיִסְתַּפְּקוּ בְּתַרְגּוּם הַיְּוָנִי; וּמִלְּבַד כִּי יְקָרָה בְעֵינֵיהֶם שְׂפַת קָדְשָׁם; יָדְעוּ הַחֲכָמִים כִּי אִי אֶפְשַׁר לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַתַּרְגּוּם מַתְאִים עִם הַמָּקוֹר בְּכָל פְּרָטָיו. אֲבָל לֹא יָכְלוּ לְהִתְנַגֵּד לָזֶה, בִּרְאוֹתָם, כִּי אָמְנָם נָחוּץ הוּא הַתַּרְגּוּם בָּעֵת הַהִיא; וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים וַהֲמוֹן הָעָם הַמְחֻנָּכִים בִּשְׂפַת יָוָן כָּלָה יִדָּחוּ מֵעַמָּם אִם לֹא יֵדְעוּ מְאוּמָה מִתּוֹרַת יְיָ. גַּם מֵהַיְּוָנִים נִמְצְאוּ רַבִּים אֲשֶׁר קִנְּאוּ בַיְּהוּדִים וַיִּבְדוּ מִלִּבָּם שְׁקָרִים לִבְזוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן נָחוּץ הָיָה לְתַרְגֵּם אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לְהַרְאוֹת לָעַמִּים אֶת כָּל הַטּוֹב הַצָפוּן בָּהֶם. וְאַף אָמְנָם לֹא שָׁגוּ הַחֲכָמִים בָּרוֹאֶה, כִּי הַתַּרְגּוּם הֵבִיא טוֹבָה בְּמִקְצָת וְרָעָה בְּמִקְצָת: דֵּעוֹת הַיְּהוּדִים הִתְפַּשְּׁטוּ בֵּין הַיְּוָנִים עַל יְדֵי הַתַּרְגּוּם, אֲבָל הַיְּהוּדִים הִפְסִידוּ הַרְבֵּה, בְּחָשְׁבָם, כִּי דַי לָהֶם לִשְׁאֹב יְדִיעַת הַתּוֹרָה מֵהַתַּרְגּוּם הַיְּוָנִי, וְלֹא יָדְעוּ אֶת דֶּרֶךְ חַכְמֵי הַתּוֹרָה וּבֵאוּרֵיהֶם; וְעַל כֵּן שָׁגוּ מְאֹד לֵאמֹר, כִּי כָל הַתּוֹרָה הִיא רַק מָשָׁל וְחִידָה וַיִּדְחוּ אֶת הַפְּשַׁט הַפָּשׁוּט כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַדְּרָשׁוֹת הַנִּפְתָּלוֹת שֶׁדְּרָשׁוּהָ עַל פִּי חָכְמַת הַיְּוָנִים.

חָכְמַת הַיְּוָנִים יָפָה הָיְתָה רַק בִּזְמַנָּהּ, וְהַתּוֹרָה יָפָה גַם הַיּוֹם, וּמֵעֶרְכָּהּ לֹא יִגָּרַע עַד דּוֹר אַחֲרוֹן.

שאלות לתלמידים

8– 1. מי מלך בפרס בימי בלשצר? – באיזה תחבלה לכד כרש את בבל? – מה בקשו השרים היהודים מאת כרש? – מי היה בראש העולים מבבל ליהודה? – כמה בתי אבות שבו אל ארץ אבותם? – מה חשב העם על אדות זרבבל? – מה עשו הגולים אשר נשארו בגלותם? – איך הביטו עמי הנכר על שיבת ישראל? – איזה עם קם לשטן ליהודים בבנין הבית? – מדוע חרה אף השמרונים ביהודים? – מדוע לא רצו היהודים בהשתתפות מלך אחרי כרש? – מה צלח ביד שונאי ישראל בימי קמביז? – עד מתי שבתה עבודת הבית? – על מה הוכיח חגי הנביא את ראשי העם? – עד מתי לא צלחה הפעם שטנת הכותים להשבית את בנין הבית? – באיזו שנה אחרי חרבן הבית הראשון נבנה הבית השני? – מה היתה אחרית העיר בבל? – מה היה אחרי כן יחס הכותים אל ישראל ולהפך? – מה היתה סבת התקרבות רבים מישראל אל הכותים? – מה היו תוצאות ההתקרבות הזאת? – מה היה מנהג הכהנים אחרי מות יהושע בן יהוצדק? – מי הוכיח את הכהנים על דרכיהם? – מה היה המצב המוסרי של הכהנים ועשירי העם? –

13 – 9. מי היו הנביאים האחרונים בישראל? – מי מלא את מקום עזרא מאת המלך ארתחששתא? – מה תוכן הפקודה אשר נתן המלך ביד עזרא? –ממי מנע עזרא כבוד בבואו ירושלימה ואת מי כבד לעיני העם? – למה נתן עזרא יתרון על הכהנה? – על מי ועל מה התאוננו החרדים באזני עזרא? – מה עשה עזרא אחרי שמעו על דבר מעשי בנ"י הרעים? – מה יעץ שכניה בן יחיאל לעזרא? – מה עשו השמרונים אחרי שמעם על דבר תקנות עזרא? –

19 – 14. מי קם אחרי עזרא לתשועת ישראל? – מי היה נחמיה? – איך נודע לו מצב ירושלים הרע? – מה בקש נחמיה מאת המלך? – איזה משרה ביהודה שם עליו המלך? – מה היתה ראשית מעשהו בבואו ירושלימה? – באיזה תחבלה עבד עם אנשיו את עבודתו בבנין החומה? – מה היתה השתדלות נחמיה? – באיזה אופן הגדיל כבוד העיר הקדושה בעיני העם? – מה היה תוכן האמנה אשר כרת את העם? – מה היתה התאוננות העניים באזני נחמיה? – איך התנהג עם העם בימי ממשלתו? – מה היו פעולות ערא במקצעות דת ודין? –

25 – 20. כמה תקנות תקנו עזרא ונחמיה ומה הנה? – במה התעסקו אנשי כנסת הגדולה ומה הן תקנותיהם? – מדוע תקנו להפטיר בנביאים? – מדוע בנו למו השמרונים מקדש לבד על הר גרזים? – איה ישכנו עתה שרידי הכותים וכמה בתי אבות יש מהם? – איך היה יחס חכמי ישראל אל מנהגי הפרסים? – מה גרם להמצאת חקים מבדילים בין ישראל לעמים? – מי היו המושלים האמתים בעם ישראל? – מה היה יחס מלכי פרס אל הנהגת ישראל המדינית והדתית? – מה היה לעם בגבולין במקום הקרבנות? – מה היה מצב היהדות? – מה הן פעולות אנשי כנה"ג בספרת ישראל? – מה היה מצב ישראל המדיני תחת ממשלת מלכי פרס? – מה היא סבת הצרה אשר באה על היהודים בסוף ממלכת פרס? – מי משרי פרס התפרץ אל המקדש? – מה הענש אשר שם בגואס על יהודה? –

28 – 26. מי שם קץ למלכות פרס? – איך קבלו היהודים את פני אלכסנדר בירושלים? – מה החסד אשר עשה אלכסנדר ליהודים ביהודה ובבבל? – איזה עיר בנה אלכסנדר במצרים ואת מי הושיב בה? – במה העירו הכותים את חמת אלכסנדר עליהם? – במה ענש אלכסנדר את השמרונים? – לאיזה חבל נספחה ארץ ישראל? –

40 – 29. מי מלך אחרי אלכסנדר? – מי מרד בפרקידוס? – על מי עלה תלמי מלך מצרים להלחם? – מדוע לא נתנו ראשי ירושלים לתלמי לבוא העירה? – איך צלחה בידו להתפרץ אל העיר? – מה היה מצב בני יהודה במשך מלחמות מקדון ומצרים? – לנחלת מי היתה סוף סוף ארץ יהודה? – איך התנהג תלמי הראשון עם היהודים? – מה היה יחס הסופרים המצרים אל היהודים? – מי היה הכהן הגדול בימים ההם? – במה זכה שמעון הצדיק לשם טוב בספרתנו העתיקה? – מה היו התוצאות המוסריות מהתקרבות היהודים אל היונים? – איך התנהגו אז חסידי ישראל? – מה היתה הפרישות בספרו? – איך התנהג תלמי פלדלפוס עם היהודים? – מה המקרה הנכבד בספרות ישראל שקרה אז? – מי היה לכהן גדול בימי תלמי אֵאֶרגטוס? – מה עשה חוניו הכהן? – מי התיצב לפני המלך מצרים? – מי היה לחוכר המסים בחילת-סוריה? – כמה שנים היה יוסף לחוכר המסים ומה היו התוצאות המוסריות של חכירתו? – מה היה המצב בירושלים אחרי מות יוסף? – במי נלחם תלמי פלופטור? – מדוע קצף תלמי על היהודים? – מה היו גזרותיו אשר הוציא על היהודים? – באיזה תחבלה חפץ להרג את כל היהודים אשר במצרים ואיך נצולו ממות? –

55 – 41. מי לקח את ארץ ישראל מיד מלכי מצרים אחרי מות פלופטור? – איך התנהג אנטיוכס השלישי עם היהודים? – מי מלך אחרי אנטיוכס הג‘? – איזה מפלגה קמה אז ביהודה ומי עמד בראשה? – מי התנגד להמתיונים? – מה הגיד שמעון הפקיד לאולוניוס הנציב? – מי בא אל היכל ה’ לקחת את אוצרו? – למה נסע חוניו אל סיליקוס? – מי מלך אחרי סיליקוס בסוריה? – מה עשו החרדים למען הגן על תורתם ואמונתם? – מי עמד אז בראש המתיונים? – בדבר מה השתדל יהושע אחי חוניו? – אנה נסע חוניו בן חוניו? – מה שם הסופר שקם בעת ההיא? – מה הספר אשר השאיר אחריו בן סירא? – איך הסב יהושע הכהן הגדול את שמו ליונית? – איזו תקנות תקן יזון בירושלים? – מה חפצו עוד המתיונים? – את מי עוררו לכהן תחת יזון? – איך הטה מנלס את לב אנטיוכס לשימהו לכהן גדול? – מה היה מעשה אנטיוכס זה בעיני העם? – במה שלם מנלס את המס לאנטיוכס? – ע“י איזו ערמה נהרג חוניו? – מה היה דבר הריב בין מנלס ובין היהודים? – מה היתה השמועה אשר נפצה בירושלים? – מה עשה אנטיוכס ליהודים בשובו ממצרים? מה הדבה אשר הוציא אנטיוכס על אמונת היהודים? – מי הוסיף עוד אחרי כן להכות ביהודים? – מה היו העצות אשר יעץ מנלס את אנטיוכס? – מה העמידו היונים במקדש? – מה היו הרדיפות אשר רדף אנטיוכס את אמונת ישראל? – מה תספר המסרת ע”ד האשה ושבעת בניה? – מה קרה לאלעזר הזקן? – מה קרה לאלף היהודים אשר נחבאו במערה? – איזו תקופה באה אח"כ ליהודים? –

72 – 56. מה שם אבי משפחת החשמונאים ואיה גר? – מי היה מתתיהו ומה שם בניו? – מה היתה סבת מרד החשמנאים? – מה היא התקנה הראשונה שתקן מתתיהו בעניני מלחמה? – מי היה לראש הגדוד אחרי מות מתתיהו? – מה היה מצב מלחמות החשמנאים הראשונות? – מי יצא לקראת יהודה המכבי? – מה היתה אחרית המלחמה באפולוניוס? – מה חפץ אנטיוכס לעשות בשמעו את דבר נצחון יהודה? – את מי שלח אנטיוכס שנית להלחם במורדס? – מה היה מצב רוח היהודים בהודע להם בוא חיל אנטיוכס? – מה היתה ערמת יהודה המכבי במלחמתו? – באיזה אופן נצח יהודה את גרגיאש? – מי חדש עוד את המלחמה עם יהודה? – כמה אנשים היו במחנה ליזיאש וכמה במחנה יהודה? – מי נצח את מי? – מה היתה פעולת יהודה הראשונה אחרי נצחו את ליזיאש? – מה נקבע לדורות לזכר הטהר המקדש? – מי התגר עוד מלחמות ביהודים? – מה עשו יוני יפו ליהודים? – איך נקם יהודה את דם אחיו? – מה עשה יהודה בנשק ובשלל אשר נפל בידו? – מה היתה אחרית אנטיוכס אֶפיפנוס? – מי היה המושל בעם סוריה אחריו? – מדוע יצא ליזיאש עוד הפעם לקראת יהודה? – מה היתה סבת מות אליעזר אחי יהודה? – מאיזו סבה מהר ליזיאש לכרת ברית עם יהודה? – מי גזל את ממלכת סוריה מיד אאפטור? – מי הלשין לפני דימיטריאוס על החשמנאים? – את מי שם דמטריוס לכהן גדול? – איך התנהג יויקים את תמידי העם? – את מי שלח דמטריוס להשקיט המרד ביהודה? – מי יצא כמנצח מהמלחמה הזאת? – את מי כרת יהודה ברית? – את מי שלח דמטריוס תחת נקנור המומת להלחם ביהודה? – בכמה אנשים התחזק יהודה נגד חיל בכחידס? – מה היתה אחרית המלחמה הזאת ויהודה המכבי? –

80 – 73. מה היה מצב החסידים אחרי מות יהודה? – מה חשבו החסידים לעשות? – מי היה למושל תחת יהודה המכבי? – במה הציק יונתן לבכחידס? – מה היו פעולות יונתן אחרי כרתו ברית עם בכחידס? – מי התקומם נגד דמטריוס? – איך התנהגו דמטריוס ואלכסנדר בלס עם יונתן? – את מי כרת יונתן ברית? – מה היתה אחרית בלס? – מפני מה פחדו היהודים? – מה היה יחס יונתן ודמטריוס השני איש לרעהו? – מדוע חרה ליונתן על דמטריוס השני? – את מי עזר יונתן למלך בסוריה? – מה היו הפעולות אשר פעל יונתן בקרב עמו? – מה היתה מגמת טריפון ומה עשה ליונתן? – מי היה למושל תחת יונתן הכלוא? – באיזה תנאים חפץ שמעון להתפשר עם טריפון? – מה עשה טריפון אחרי ההתפשרות? – מה היתה אחרית יונתן ובניו? – מה עשה שמעון למען נקום נקמת אָחיו ובניו? – לאיזו גדולה זכה שמעון? – איך החל העם לספור את מספר השנים? – מה עשו היהודים לאות גאולת העם? – מה חרתו בני ישראל על לוחות הנחשת? – מדוע לא קראו בנ"י את שמעון בשם “מלך”? –

84 – 81. מתי החלו בנ"י להתישב במצרים? – מדוע גדל במצרים ישוב היהודים? – את מי נשא תלמי פילומטר? – באיזה עיר במצרים ישבו יהודים רבים? – מה היה מצב היהודים באלכסנדריה המוסרי והחמרי? – מה היה משפט אמני היהודים במצרים? – מי עמד בראש כל היהודים במצרים? – מה הקים חוני במצרים? – באיזו עיר הוקם מקדש חוני? – מה היה בנין המקדש הזה בעיני החסידים? – מה היה מצב ידיעת שפת עבר בין יהודי מצרים? – מה היתה עצת החכמים להפיץ ידיעת התורה במצרים? – מה הכריח את החכמים לתרגם את התורה יונית? –מה הטובה ומה הרעה אשר הגיעו ליהודי מצרים מהתרגום? –

ספר שלישי: מִזְמַן יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס עַד חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר שלישי: מִזְמַן יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס עַד חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס.

1. עַם יִשְׂרָאֵל פָּרַק אֶת עֹל הַמְּלָכִים הַזָּרִים מֵעַל צַוָּארוֹ, לֹא שָׁלַח עוֹד מִנְחָה אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא שִׁלֵּם עוֹד מַס לְמַלְכֵי סוּרְיָה. בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַחַשְׁמוֹנָאִים וְיֶתֶר הַחֲסִידִים קָנוּ בְּנַפְשָׁם אֶת הַחֵרוּת לְעַמָּם. שִׁמְעוֹן הָאַחֲרוֹן בִּבְנֵי מַתִּתְיָהוּ הָיָה לְנָשִׂיא וְתֵשַׁע שָׁנִים מָשַׁל בְּעַמּוֹ. בְּכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר מָשַׁל יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשָׁלוֹם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ. הָאִכָּר חָרַשׁ חֲרִישׁוֹ בְּהַשְקֵט וּבְבִטְחָה, הָאָרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה – אֶת פִּרְיוֹ. הַזְּקֵנִים בִּלּוּ שְׁאֵרִית יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְהַבַּחוּרִים הִתְעַלְּסוּ בְּעֹז גְּבוּרָתָם וְהִתְהַדְרוּ בַּתִּפְאֶרֶת עֻזָּם בַּמִּלְחָמָה.

2. אָמְנָם כִּי מֶלֶךְ סוּרְיָה, אַנְטְיוֹכֶס סִידֵטֶס, אַחֲרֵי נָצְחוֹ אֶת טְרִיפוֹן, רוֹצֵחַ נֶפֶשׁ יוֹנָתָן, נִסָּה עוֹד הַפַּעַם לְהָבִיא אֶת יְהוּדָה תַּחַת עֻלּוֹ, וַיִּשְׁלַח חַיִל רָב בְּיַד שַׂר צְבָאוֹ קֵנְדֵבֵיוֹס הַהוֹרְקַנִי לְהִלָּחֵם בִּיהוּדָה; אַךְ יוֹחָנָן וִיהוּדָה בְנֵי שִׁמְעוֹן עִם צִבְאוֹתָם קִדְּמוּ פְּנֵיהֶם וַיַכּוּ בָהֶם מַכָּה רַבָּה וַיְגָרְשׁוּם מִן הָאָרֶץ. וּמֵהַיּוֹם הַהוּא נִקְרָא יוֹחָנָן בְּשֵׁם יוֹחָנָן־הוֹרְקָנוֹס עַל נָצְחוֹ אֶת קֵנְדֵבֵיוֹס הַהוֹרְקָנִי.

3. וּכְטוֹב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ חַיִל גַּם בְּתוֹרַת יְיָ, וּמְשׁוֹרְרִים רַבִּים קָמוּ אָז בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּתְבוּ שִׁירֵי קֹדֶשׁ לְהוֹדוֹת לַיְיָ בְּעַד הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מֵעֹל זָרִים. וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה נוֹסְדוּ יַחַד וַיִּקָּרְאוּ בְשֵׁם “בֵּית דִּין הַחַשְׁמוֹנָאִים”, כִּי בְרֹאשׁוֹ עָמַד הַנָּשִׂיא הַחַשְׁמוֹנָאִי.

אוּלָם שִׁמְעוֹן לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל מֶמְשַׁלְתּוֹ, כִּי תַּלְמַי חֲתָנוֹ קָשַׁר עָלָיו וַיַּהַרְגֵהוּ, אוֹתוֹ וְאֶת שְׁנֵי בָנָיו, יְהוּדָה וּמַתִּתְיָהוּ¹.

4. וַיְהִי יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס לְמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה תַּחַת אָבִיו. בְּיָמָיו יָרְדָה מַמְלֶכֶת סוּרְיָה וַתִּשָּפֵל מְאֹד. וְלֹא יָרֵא עוֹד יוֹחָנָן מִפָּנֶיהָ; וְעַל כֵּן הִתְחַזֵּק לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּל מֶמְשַׁלְתּוֹ. וַיַּךְ אֶת הַשֹּׁמְרוֹנִים וַיַּהֲרֹס אֶת בֵּית מִקְדָּשָׁם אֲשֶׁר עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הָעִיר שֹׁמְרוֹן הֶחֱרִיב, וַיָּצַר עַל מִבְצְרֵי אֱדֹם, וַיָּטֶל עֲלֵיהֶם אִם לַעֲזֹב אֶת אַרְצָם אִם לְהִתְיַהֵד. וַיְהִי כִּי לֹא רָצוּ הָאֲדוֹמִים לַעֲזֹב אֶת אַרְצָם וַיָּבוֹאוּ לְמַרְאִית עַיִן בִּבְרִית הַיְּהוּדִים.

5. מָה רָאָה יוֹחָנָן, כִּי בָא לְהָבִיא עַם זָר בִּבְרִית אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל? אֵין זֹאת, כִּי אִם הָרְדִיפוֹת הָעֲצוּמוֹת אֲשֶׁר סָבְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַד אֱמוּנָתָם מִימֵי אַנְטְיוֹכֶס, הֵמָּה הִשְׁכִּינוּ אָז בִּלְבַב יִשְׂרָאֵל מַשְׂטֵמָה עַזָּה לֶאֱמוּנַת בְּנֵי הַנֵּכָר. וּמִלְּבַד זֶה הִרְבּוּ הָאֲדוֹמִים תָּמִיד לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן אָמְרוּ כִּי בְתַחְבֻּלָה כָזֹאת יִתְאַחֲדוּ הָאֲדוֹמִים עִמָּם וְיַחְדְּלוּ מֵהָרֵעַ. אוּלָם הַתַּחְבֻּלָה הַזֹּאת לֹא הוֹעִילָה, וְעוֹד הֵרֵעָה, כִּי מֵאָז הָיְתָה שִׂנְאַת הָאֲדוֹמִים לְיִשְׂרָאֵל כְּבוּשָׁה בְלִבָּם וּלְעֵת קֵץ הָיְתָה כְּצָרַעַת מַמְאֶרֶת לְבֵית יַעֲקֹב.

6. בָּעֵת הַהִיא, כַּאֲשֶׁר הִתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל עַל אוֹיְבָיו מִבְּנֵי הַנֵּכָר, וְהִנֵּה מְרִיבָה קָמָה בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, מְרִיבָה אֲשֶׁר כִּמְעַט שָׂמָה לְאַל אֶת כָּל נִצְחוֹנוֹת הַחַשְׁמוֹנָאִים, וְזֶה הַדָּבָר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר נֶחְלְקוּ לְשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת: אִסִּיִּים, צְדוּקִים וּפְרוּשִׁים.

הַפְּרוּשִׁים הָיוּ רֹב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם פְּרוּשִׁים, יַעַן כִּי בִימֵי עֶזְרָא נִבְדְּלוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; כִּי לַאֲשֶׁר יִקְרָא הָעִבְרִי “בָּדוּל” יִקְרָא הָאֲרָמִּי “פָּרוּשׁ”. מֵהַפְּרוּשִׁים יָצְאוּ חַכְמֵי הָעָם אֲשֶׁר עָסְקוּ בַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה רַבָּה וַיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים וּלְהָפִיץ דַּעַת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל.

הַצְּדוּקִים הָיוּ אֲצִילֵי הָעָם, מִגֶּזַע הַכֹּהֲנִים בְּנֵי צָדוֹק וּשְׁאָר הַשָּׂרִים הַפְּקִידִים וְשָׂרֵי הַצְּבָאוֹת אֲשֶׁר נִלְווּ אֶל הָאֲצִילִים הָהֵם. וְהֵם נִבְדְּלוּ מֵהַפְּרוּשִׁים וְלֹא אָבוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת תּוֹרַת חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים, וְיֹאמְרוּ כִּי אֵין לָהֶם רַק תּוֹרַת מֹשֶׁה בִּלְבָד. גַּם כִּחֲשׁוּ בֶּאֱמוּנַת הָעָם, אֲשֶׁר יַאֲמִין כִּי יְיָ מַעֲנִישׁ אֶת הָרְשָׁעִים וּמֵיטִיב לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי הֵם מָצְאוּ תַעֲנוּגִים רַבִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וַיְהִי הָעוֹלָם הַבָּא אַךְ לְמוֹתָר בְּעֵינֵיהֶם; וּמַה גַם כִּי הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הַבָּאִים אַחַר הַמָּוֶת אֵינָם כְּתוּבִים מְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה. וְהָאִסִּיִים הָיוּ נְזִירִים וַחֲסִידִים מוּפְלָגִים, וְדָבָר לֹא הָיָה לָהֶם עִם הֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה.

7. הָאִסִּיִים קִיְמוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וּבִפְרַט דִּינֵי הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה. וּמִיִּרְאָתָם פֶּן יִטָּמְאוּ, נִבְדְּלוּ מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם וְיִּהְיוּ לְחֶבְרָה נִבְדָּלָה מֵהַקָּהָל. הֵם שָׂמוּ לָהֶם לְחֹק: שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלָּךָ שֶׁלִּי, כִּי רְכוּשָׁם הָיָה רְכוּשׁ חֶבְרָתָם כֻּלָּהּ. וַיְהִי בְּלֶכֶת אִישׁ מֵהָאִסִּיִּים מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, וּבָא אֶל אֶחָיו בְּנֵי חֶבְרָתּוֹ לָשֶׁבֶת עִמָּם; עִמָּם אָכַל, עִמָּם שָׁתָה וְעִמָּם עָשָׂה עֲבוֹדָה. הֵם לֹא הוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם דְּבַר שֶׁקֶר וְנִזְהֲרוּ מֵהִשָּׁבֵעַ גַּם שְׁבוּעַת אֱמֶת. בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר טָבְלוּ בַמַּיִם לְהַעֲבִיר טֻמְאָה מֵעֲלֵיהֶם וּבְטֶרֶם הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת הַשַּׁחַר לֹא הוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם דְּבַר־חֹל. אֲכִילָתָם נֶחְשְׁבָה לָהֶם כַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים, הַשֻּׁלְחָן הָיָה בְעֵינֵיהֶם כְּמִזְבֵּחַ וְלַחְמָם כְּקָרְבָּן. דּוּמָם יָשְׁבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן וַיֹּאכְלוּ בְּחֶרְדַת־קֹדֶשׁ.

8. בְּיִחוּד הִתְחַזְּקָה הַכִּתָּה הַזֹּאת עַל יְדֵי הָרְדִיפוֹת אֲשֶׁר נִרְדְּפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מַלְכֵי סוּרְיָה, כִּי אָז רָאוּ רַבִּים אֲשֶׁר הַצַּדִּיק בְּצִדְקָתוֹ יִגְוָע, וְהָרָשָׁע בְּרִשְעָתוֹ יַצְלִיחַ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ: הֶבֶל הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין טוֹב לָאָדָם, כִּי אִם לַהֲפֹךְ עֹרֶף לוֹ וּלְכָל חֲמוּדוֹתָיו וְלַעֲלוֹת בְּמַחֲשָׁבָה אֶל שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לְהִתְעַסֵּק בְּסוֹדוֹת וְרָזֵי עוֹלָם. וְהָמוֹן הָעָם הֶאֱמִין בָּהֶם, כִּי קְדוֹשִׁים הֵם.

9. עִם הָאִסִּיִּים לֹא בָאוּ הַפְּרוּשִׁים בְּרִיב, אַף כִּי לֹא הָיְתָה דַעְתָּם נוֹחָה מִפְּרִישׁוּתָם הַיְתֵרָה וּמֵהַזָּיוֹתֵיהֶם; וְאַךְ לִפְעָמִים לָעֲגוּ לָהֶם וַיִּקְרְאוּם בְּשֵׁם “חֲסִידִים שׁוֹטִים”. גַּם כִּתָּתָם הָיְתָה קְטַנָּה מְאֹד, כִּי הֵם לֹא קִבְּלוּ בְחֶבְרָתָם רַק מְתֵי מִסְפָּר, אֲשֶׁר נִבְחֲנוּ בָּרִאשׁוֹנָה אִם יוּכְלוּ לִחְיוֹת חַיֵּי נְזִירוּת וּקְדוּשָׁה. אֲבָל נֶגֶד דֵּעוֹת הַצְּדּוּקִים קָשְׁרוּ הַפְּרוּשִׁים תָּמִיד מִלְחָמָה. אֶפֶס כָּל עוֹד אֲשֶׁר קָשְׁתָה יַד מַלְכֵי סוּרְיָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹד לֹא גָדְלָה הַמְּרִיבָה בֵּין הַכִּתּוֹת. גִּבּוֹרֵי הָאֻמָּה, הַחַשְׁמוֹנָאִים וַחֲבֵרֵיהֶם, לֹא הָיוּ מֵהָאֲצִילִים הָעֲשִׁירִים, כִּי אִם מִבְּנֵי הָעָם, וְעַל כֵּן עוֹד הָיוּ אָז הַצְּדוּקִים נִכְנָעִים מִפְּנֵיהֶם וַיְכַחֲשׁוּ לָהֶם.

10. גַּם יוֹחָנָן הֶחֱזִיק רוֹב יָמָיו בְּתוֹרַת הַפְּרוּשִׁים וְיַחַד עִם חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים תִּקֵּן תַּקָּנוֹת טוֹבוֹת רַבּוֹת. הֵם, חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים, הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר תְּעוּדָתוֹ הָיְתָה לָחֹק חֻקִּים חֲדָשִׁים, לִשְׁפֹּט בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת. אֶל הַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם פָּנוּ הַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה לִשְׁפֹּט בְּכָל דָּבָר קָשֶׁה.

אַךְ בִּימֵי הַשָּׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הוּנַח לְיִשְׂרָאֵל מִמַּלְכֵי סוּרְיָה, הִתְחַזְּקָה כִּתַּת הַצְּדּוּקִים וַיָּחֵלוּ לְהִתְגָּרוֹת בַּפְּרוּשִׁים. הָאֲצִילִים הַמִּתְגָאִים בְּעָשְׁרָם וְיִחוּסָם חָבְלוּ תַחְבֻּלּוֹת לָקַחַת אֶת רֶסֶן הַמֶּמְשָׁלָה בְּיָדָם, וְעַל כֵּן הִשְׁתַּדְּלוּ תָמִיד לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ הַפְּרוּשִׁים בְּעֵינֵי הַנָּשִׂיא וּלְהַטּוֹת אֲלֵיהֶם אֶת לְבָבוֹ.

11. אַחֲרֵי הַכּוֹת יוֹחָנָן אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שָׁב יְרוּשָׁלַיְמָה כִּמְנַצֵּחַ, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, וְיִקְרָא לְרָאשִׁי הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוּקִים לָבוֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה; וּכְטוֹב לֵב הַמְּסֻבִּים בַּיַּיִן קָרָא הוֹרְקָנוֹס: “מִי הָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ בִּי דָּבָר רָע, יַגִּיד נָא עַתָּה בְּפָנַי”. לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם אִישׁ אֶחָד מֵהַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמַר: “רַב לְךָ כֶּתֶר מַלְכוּת, הַנַּח כֶּתֶר הַכְּהֻנָּה לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן”. וַיִּתֵּן טַעַם לִדְבָרָיו, כִּי נִשְׁמַע אֲשֶׁר אִמּוֹ נִשְׁבָּה בְּמוֹדִיעִים וּבֶן הַשְּׁבוּיָה פָּסוּל לִכְהֻנָּה. וַיִּחַר לְיוֹחָנָן עַל הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד וְהַצְּדוּקִים עוֹד הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל אֶת חֲמָתוֹ. וַיַגֵּשׁ יוֹחָנָן אֶת מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין וַיַחְקְרוּ וְהִנֵּה שְׁמוּעַת שֶׁקֶר הִיא בִּדְבַר אֵם הוֹרְקָנוֹס, וַיּוֹצִיאוּ אֶת מִשְׁפַּט הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר אֶת הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת לְהַלְקוֹתוֹ אַרְבָּעִים מַלְקוֹת, כְּדִין הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ.

12. אָז בָּאוּ הַצְּדוּקִים וַיֹּאמְרוּ לְיוֹחָנָן: רְאֵה מָה נָּקֵל הוּא כְּבוֹדֶךָ בְּעֵינֵי הַפְּרוּשִׁים, כִּי אַחַת הִיא בְּעֵינֵיהֶם: הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל אִישׁ הֶהָמוֹן אוֹ עַל הַנָּשִׂיא וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וַיִּחַר אַף יוֹחָנָן בַּפְּרוּשִׁים וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם מֵהַסַּנְהֶדְרִין, וַיָשֶּׂם תַּחְתֵּיהֶם שׁוֹפְטִים מֵהַצְּדוּקִים, וְגַם הִרְחִיק אֶת הַפְּרוּשִׁים מִכָּל שְׂרָרָה בַּמְּדִינָה. וֵיָּשֶּׂם אֶת הַצְּדוּקִים לְאַלּוּפֵי הָעָם. וַיִבְגֹּד בְּבַעֲלֵי בְּרִיתוֹ הַפְּרוּשִׁים וַיִּלָּוֶה אֶל כִּתַּת הַצְּדוּקִים עוֹכְרֵי עַמָּם.

הוֹרְקָנוֹס מָשַׁל בִּיהוּדָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָּיָמָת² וַיִּמְשֹׁל תַּחְתָּיו אֲרִיסְתֻּבּוּל בְּנוֹ שָׁנָה וְיָמִים מִסְפָּר. וּבְמוֹת אֲרִיסְתֻּבּוּל³ מָשַׁל תַּחְתָּיו אָחִיו הַצָּעִיר – יוֹנָתָן אוֹ אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי.

ב. אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי וּשְׁלוֹמִית אַלֶּכְּסַנְדְּרָה.

13. אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי הָיָה בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּשִבְתּוֹ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת וְעֶשְׂרִים וָשֶׁבֵע שָׁנָה מָשַׁל; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ שְׁלֹמִית אוֹ אַלֶּכְּסַנְדְּרָה, אֲחוֹת שִׁמְעוֹן בֵּן שָׁטַח, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים.

תֵּשַׁע הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת בִּלָּה אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי בְּמִלְחָמוֹת, מִבְּלִי הִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה פְּנִימָה. וְהַכֹּל הָיָה נָהוּג כְּמֵאָז: הַצְּדוּקִים הָיוּ חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין וּבַעֲלֵי הַשְּׂרָרָה. וְהַפְּרוּשִׁים הִתְנַגְּדוּ לָהֶם בְּכָל עֹז וַיִתְאַמְּצוּ לְהָדְפָם מִשְּׂאֵתָם, עַד כִּי הִצְלִיחַ בְּיַד שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לְגָרֵשׁ אֶת הַצְּדוּקִים מִלִּשְכַּת הַגָּזִית (מְקוֹם מוֹשַׁב הַסַּנְהֶדְרִין.)

14. אַךְ עַד מְהֵרָה נִסְפַּח גַּם יַנַּאי אֶל כִּתַּת הַצְּדוּקִים וַיַּהֲרֹג רַבִּים מֵהַפְּרוּשִׁים, וְרַבִּים מֵהֶם נָסוּ, וְגַם שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח נֶאֱנַס לִבְרֹוחַ וּלְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט. הַמִּלְחָמָה בֵּין הַצְּדוּקִים וְהַפְּרוּשִׁים הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד, וַחֲלָלִים רַבִּים נָפְלוּ מִשְׁתֵּי הַכִּתּוֹת.

15. יַנַּאי בָּנָה מִבְצָרִים גְּדוֹלִים עַל יַד הַיַּרְדֵּן וְיָם הַמֶּלַח וַיִּקְרָא לָהֶם שֵׁם “טוּר מַלְכָּא”.

עַל הַמַּטְבֵּעוֹת אֲשֶׁר טָבַע בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה חָקוּק בִּכְתָב עִבְרִי: “יוֹנָתָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְחֶבֶר ⁴הַיְּהוּדִים”; אַךְ עַל הַמַּטְבֵּעוֹת אֲשֶׁר טָבַע אַחֲרֵי כָבְשׁוֹ עָרִים רַבּוֹת מֵעָרֵי הַיְּוָנִים הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם “מֶלֶךְ”, וְעַל הָעֵבֶר הָאֶחָד כְּתֹבֶת עִבְרִית וְעַל הַשֵּׁנִי יְוָנִית.

16. יַנַּאי חָלָה וַיָּמָת⁵ בִּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים לִימֵי חַיָּיו. יוֹם מוֹת יַנַּאי הָיָה יוֹם שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל. יֵשׁ אוֹמְרִים אֲשֶׁר לִפְנֵי מוֹתוֹ הִתְוַדָּה יַנַּאי עַל עֲוֹנוֹ וּבְצַותוֹ לִשְׁלֹמִית אַלֶכְּסַנְדְּרָה אִשְׁתּוֹ לִמְשֹׁל עַל הָעָם נָתַן לָהּ עֵצָה טוֹבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַפְּרוּשִׁים. וַתִּמְּלֹךְ שְׁלֹמִית עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה חֲכָמָה וַתֵּדַע לְנַהֵל אֶת מַלְכוּתָהּ בְּהַשְׂכֵּל וָדָעַת.

17. שְׁנֵי בָנִים הָיוּ לָהּ – הוֹרְקָנוֹס וַאֲרִיסְתֻּבּוּל. אֶת הוֹרְקָנוֹס בְּכוֹרָהּ שָׂמָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְאֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל – לְשַׁר הַצָּבָא. אַךְ הוֹרְקָנוֹס הָיָה גֶבֶר לֹא יִצְלָח, וְעַל כֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיְתָה אִמּוֹ בַּחַיִּים לֹא הִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה. וַאֲרִיסְתֻּבּוּל הָיָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה, אַךְ בְּסִדְרֵי הָעָם פְּנִימָה לֹא הִתְעָרֵב גַּם הוּא.

18. בְּיָמֶיהָ הִתְנַשְּׂאוּ הַפְּרוּשִׁים מִשִּׁפְלוּתָם וַיִּתְגַבְּרוּ עַל הַצְּדוּקִים. בְּרֹאשׁ הַפְּרוּשִׁים עָמַד אָז שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אָחִיהָ, אִישׁ אֲשֶׁר כְּאֵלִיָהוּ הַתִּשְׁבִּי קִנֵּא לְתוֹרַת יְיָ, רוּחוֹ – לֶהָבָה וּרְצוֹנוֹ – סֶלַע אֵיתָן. הוּא לֹא סָר מֵחֹק הַתּוֹרָה כִּמְלֹא הַשַּׂעֲרָה. עֵדֵי שֶׁקֶר בָּאוּ וַיָּעִידוּ עַל בְּנוֹ, כִּי עָשָׂה חֵטְא וַיּוֹצִיאוּ הַסַּנְהֶדְרִין דִּינוֹ לָמוּת, וּבְטֶרֶם הוֹצִיאוּהוּ לַהֹרֵג הִתְוַדּוּ הָעֵדִים כִּי שֶׁקֶר עָנוּ בוֹ; אַךְ שִׁמְעוֹן לֹא סָמַךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהַצִּיל אֶת בְּנוֹ, יַעַן כִּי עַל פִּי הַחֹק: אֵין הָעֵדִים יְכוֹלִים לַחֲזֹר מִדִּבְרֵיהֶם אַחַר שֶׁנִּגְמַר הַדִּין. וַיִּכְבֹּשׁ שִׁמְעוֹן רַחֲמָיו מִבְּנוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ לָמוּת חִנָּם.

19. כִּנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָשָׂא שִׁמְעוֹן פָּנִים לָאִישׁ, וְאִם רָאָה אָוֶן לֹא הֶעֱלִים עֵינָיו וַיּוֹכִיחַ גַּם אֶת הַמֶּלֶךְ גַּם אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם.

בְּעִסְקֵי מָמוֹן הָיָה שִׁמְעוֹן נִזְהָר לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִין, אַף כִּי הִתְפַּרְנֵס בְּדֹוחֵק. פַּעַם קָנָה שִׁמְעוֹן חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי אֶחָד. וַיְהִי כִּי הוּבָא הַחֲמוֹר אֶל בֵּיתוֹ וַיִּמְצְאוּ אֶבֶן טוֹבָה תְּלוּיָה עַל צַוָּארוֹ. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו: “בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר”. אַךְ הוּא עָנָה לָהֶם: “חֲמוֹר קָנִיתִי, אֶבֶן טוֹבָה לֹא קָנִיתִי”. וַיְמַהֵר שִׁמְעוֹן וַיָּשֶׁב אֶת הָאֶבֶן לִבְעָלֶיהָ. הַיִּשְׁמְעֵאלִי קִבֵּל אֶת הָאֶבֶן בְּשִׂמְחָה וַיִּקְרָא: “בָּרוּךְ יְיָ, אֱלֹהֵי שִׁמְעוֹן”!

וְשִׁמְעוֹן שָׁמַע אֶת הַבְּרָכָה וְיִשְׂמַח בְּלִבּוֹ, כִּי קִדֵּשׁ שֵׁם אֱלֹהָיו. אִישׁ כָּזֶה לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת, כִּי הַצְּדוּקִים לָקְחוּ לָהֶם קַרְנַיִם לִמְשֹׁל בָּעָם לֹא לְפִי הַתּוֹרָה. וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד אֲשֶׁר הוֹרִידֵם מִשֵּׂאתָם. הָעָם, אֲשֶׁר הָיָה נוֹטֶה תָמִיד אַחַר תּוֹרַת הַפְּרוּשִׁים, וּשְׁלֹמִית הַמַּלְכָּה כֻּלָּם הֶחֱזִיקוּ בְיָדוֹ.

וְעוֹד הַפַּעַם גֵּרְשׁוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הַצְּדוּקִים מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית. וְתַחְתֵּיהֶם בָּאוּ חֲבֵרִים מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים וְשִׁמְעוֹן בֵּן שָׁטַח הָיָה לְרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין.

20. אָז קָרָא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם – יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי. בְּמִכְתָּבוֹ כָתַב מְלִיצָה נְעִימָה כָזוּ: “מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ לָךְ, אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה אֲחוֹתִי! בַּעֲלִי שָׁרוּי בְתוֹכֵךְ, וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה וְגַלְמוּדָה”. יְהוּדָה בָּא וַיְהִי לוֹ לְרֵעַ וְחָבֵר וּשְׁנֵיהֶם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “מֵחֲזִירֵי עֲטֶרֶת הַתּוֹרָה לְיוֹשְׁנָהּ”.

21. תַּקָּנוֹת רַבּוֹת תִּקֵּן שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, אֲשֶׁר הָיוּ נְחוּצוֹת בִּזְמַנָּן וּמֵהֶן אֲשֶׁר טוֹבָתָן הָיְתָה לְדוֹרוֹת. הַתַּקָּנוֹת הַיּוֹתֵר נִכְבָּדוֹת הֵן, כִּי שָׁקַד לְתַקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַל בְּעֵינֵי הָאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. וַיָשֶּׂם חוֹב עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ אֶת בְּנוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר. וַיְתַקֵּן לִפְתֹּחַ בָּתֵּי סֵפֶר בְּכָל פֶּלֶךְ וָפָלֶךְ.

22. בַּיָּמִים הָהֵם נִתְחַדְּשׁוּ דִּינִים רַבִּים לְהוֹצִיא מִלִּבָּם שֶׁל צְּדוּקִים; וּכְדֵי לָתֵת לַדִּינִים הָהֵם תֹּקֶף, נִסְמְכוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּדָרְשָׁם אוֹתָהּ עַל פִּי כְלָלִים מְיוּחָדִים. מִדֹּרוֹת קְדוּמִים הָיָה הַמִּנְהָג לְנַסֵּךְ מַיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ בֶּחָג, לְמַעַן יִתֵּן יְיָ מָטָר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; אַךְ הַצְּדוּקִים לֹא חָפְצוּ בַּמִּנְהָג הַהוּא, יַעַן כִּי אֵין זֵכֶר לוֹ בַּתּוֹרָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּבְרוּ הַפְּרוּשִׁים וַיְתַקְּנוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּנְהָג הַזֶּה בְּרֹב שִׂמְחָה וְהָדָר.

בְּלֵיל הָרִאשׁוֹן לְחַג הָאָסִיף הֵאִירוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ בְּשֶׁפַע אוֹר מֵרֹב אֲבוּקוֹת עַד כִּי הָיָה נִרְאֶה מִמֶּרְחָק רָב. הָמוֹן רָב נֶאֱסַף שָׁמָּה וְהַלְוִיִּם נָתְנוּ קוֹלָם בִּזְמִירוֹת וְהַמְּנַגְּנִים עָזְרוּ בִּכְלֵי שִׁיר, וְהַחֲסִידִים יָצְאוּ בַמְּחוֹלוֹת וַיְשׁעְשְׁעוּ אֶת עֵינֵי הָרוֹאִים בְּשַׂחֲקָם בַּאֲבוּקוֹת־אֵשׁ, אֲבוּקָה אַחַת זָרְקוּ לְמַעֲלָה וַאֲבוּקָה שֵׁנִית קַבְּלוּ בְּיָד.

הַלְוִיִּם שָׁרוּ:

הִנֵּה בָרְכוּ אֶת יְיָ כִָּל עַבְדֵי יְיָ

הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.

וְכָל הַקָּהָל עָנָה:

שִׁירוּ לַיָי זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ

כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ,

יִשְׂרָאֵל חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.

וּבַחֲתִימַת הַשִּׁירָה קָרְאוּ:

שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ

וַיִפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ

כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

23. כֵּן קָבְעוּ לָחֹג אֶת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וַיִּקָּרֵא בְּשֵׁם יוֹם קָרְבַּן הָעֵצִים לְהִתְנַגֵּד לַצְּדוּקִים אֲשֶׁר אָמְרוּ שֶׁאֵין מְבִיאִים עֵצִים לְקָרְבָּן, כִּי מֵאוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ יִקָּנוּ הָעֵצִים. בְּיוֹם הַחַג הַזֶּה יָצְאוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל לָחוּל בַּמְּחוֹלוֹת, בַּכְּרָמִים וּבַפַּרְדֵּסִים, כְּמוֹ בִקְּשׁוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַרוֹת בְּיָפְיָן עִם עֲצֵי הַתָּמָר הַיָּפִים. וְהַנְּעָרִים בָּאוּ לִרְאוֹת בַּמְּחוֹלוֹת וְיִבְחֲרוּ לָהֶם מִן הַמְּחוֹלְלוֹת לִהְיוֹת לָהֶם לַנָּשִׁים.

24. בְּאַחֲרִית יְמֵי שְׁלוֹמִית־אַלֶּכְּסַנְדְּרָה הִטּוּ הַצְּדוּקִים אֶת לֵב אֲרִיסְתֻּבּוּל בְּנָהּ אֲלֵיהֶם וְהוּא הָיָה לָהֶם לְפֶה לִפְנֵי אִמּוֹ הַמַּלְכָּה כִּי תָסֵךְ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת רוֹדְפֵיהֶם הַפְּרוּשִׁים.

הַמַּלְכָּה לֹא הֵשִׁיבָה פְנֵיהֶם רֵיקָם וַתְּהִי לָהֶם לְמָעֹוז וּמַחֲסֶה, וַתִּבְחַר מִגִּבּוֹרֵיהֶם וַתַּפְקֵד בְּיָדָם מִבְצָרִים אֲחָדִים; אַךְ הַמִּבְצָרִים אֲשֶׁר עֶרְכָּם גָּדוֹל, כְּמִבְצְרֵי טוּר מַלְכָּא, אוֹתָם לֹא הִפְקִידָה בְיָדָם כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בָהֶם.

25. בִּכְלָל, הָיוּ יְמֵי מְלוּכַת שְׁלוֹמִית אַלֶּכְּסַנְדְּרָה יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל, יְמֵי שַׁלְוָה וְשֶׁקֶט מִמִּלְחָמָה. וְגַם הַתִּגְרוֹת בֵּין הַצְּדוּקִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא הִתְמִידוּ וְרֻבָּן הִתְלַקְּחוּ רַק בְּעִיר הָרֹאשָׁה, בִּירוּשָׁלַיִם; אֲבָל בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה הִתְעַנְּגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל רֹב טוֹבָה, כִּדְבַר הַמְּשׁוֹרֵר: “בָּנֵינוּ כִּנְטִיעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. מְזָוֵינוּ מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל זָן, צֹאנֵנוּ מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ. אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ… אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ! אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו!”

הָעֲנִיּוּת הַמְּנַוֶּלֶת אֶת שְׁאָר הָעַמִּים לֹא שָׂמָּה לָהּ קֵן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי מַעֲשֶׂה הַצְדָקָה הָיָה לָהֶם לֹא לִדְבַר הָרְשׁוּת, כִּי אִם לְחוֹבָה, וַיְהִי לְחֹק, כִּי מְמַשְׁכְּנִים עַל הַצְדָּקָה. וְכֹה הִצְלִיחוּ הַפְּרוּשִׁים בְּתַקָּנוֹתֵיהֶם לַחֲנֹוךְ אֶת הָעָם, עַד כִּי אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לֹא יָכוֹל לִשְׂמֹחַ אִם לֹא שָׂמְחוּ עִמּוֹ עֲנִיֵּי עַמּוֹ, כַּכָּתוּב: “וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ”.

26. כַּאֲשֶׁר חָלְתָה הַמַּלְכָּה רָאָה אֲרִיסְתֻּבּוּל, כִּי בְמוֹת אִמּוֹ תִּהְיֶה הַמְּלוּכָה לְהוֹרְקָנוֹס אָחִיו, וַיְמַהֵר לְהַטּוֹת אֵלָיו אֶת לֵב הַפְּקִידִים הַצְּדוּקִים, אֲשֶׁר הָפְקְדוּ עַל הַמִּבְצָרִים, לְמַעַן יִבְחֲרוּ בוֹ לְמֶלֶךְ, וַיִּשְׂכָּר לוֹ חַיִל רַב מִבְּנֵי הַנֵּכָר, וַיְחַכֶּה בְכִלְיוֹן עֵינַיִם לָרֶגַע, אֲשֶׁר תִּפַּח בּוֹ אִמּוֹ הַמַּלְכָּה אֶת נַפְשָׁהּ…

ג. הָאַחִים הוֹרְקָנוֹס וַאֲרִיסְתֻּבּוּל.

27. כַּאֲשֶׁר מֵתָה שְׁלוֹמִית־אַלֶּכְּסַנְדְּרָה⁶ יָשַׁב הוֹרְקָנוֹס עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת; אַךְ אֲרִיסְתֻּבּוּל מִהֵר וַיָּבוֹא עִם בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ וְחֵיל הַשְּׂכִירִים, אֲשֶׁר שָׂכַר מִבְּנֵי הַנֵּכָר, יְרוּשָׁלַיְמָה. הוֹרְקָנוֹס הִתְבַּצֵּר בְּמִבְצַר הַמִּקְדָּשׁ, אַךְ אֲרִיסְתֻּבּוּל שָׂם עָלָיו מָצוֹר וַיִּלְכְּדֵהוּ. אָז הִתְרַפֵּס לְפָנָיו הוֹרְקָנוֹס וַיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם בִּתְנָאי, כִּי אֲרִיסְתֻּבּוּל יְהִי לְמֶלֶךְ וְהוֹרְקָנוֹס לְכֹהֵן גָּדוֹל.

28. אֶפֶס לֹא אָרְכוּ יְמֵי הַשָּׁלוֹם, כִּי הָיָה יוֹעֵץ לְהוֹרְקָנוֹס אִישׁ אֱדוֹמִי, עָרוּם וְחָרוּץ, וּשְׁמוֹ אַנְטִיפַטֶּר, וַיָּסֶת אַנְטִיפַטֶּר אֶת הוֹרְקָנוֹס, כִּי לֹא יִמְחֹל עַל זְכוּתוֹ וַיַּשִּׂיאֵהוּ לִתְגָּר מִלְחָמָה בְאָחִיו. וַיְהִי דְּבַר אַנְטִיפַטֵּר עִם אֲרִיטַס מֶלֶךְ עֲרָב, כִּי יַעֲמֹד לִימִין הוֹרְקָנוֹס, וּבִשְׂכַר זֶה הִבְטִיחַ לוֹ כִּי יָשִׁיב הוֹרְקָנוֹס לַאֲרִיטַס אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ אֲבוֹתָיו הַחַשְׁמוֹנָאִים מִבְּנֵי עֲרָב.

29. אָז בָּרַח הוֹרְקָנוֹס אֶל מֶלֶךְ עֲרָב וְיָשָׁב מִשָּׁם יַחַד עִם אֲרִיטַס וּמַחֲנֵהוּ כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וְיַעַרְכוּ מִלְחָמָה עִם אֲרִיסְתֻּבּוּל וְיִנָּגֵף אֲרִיסְתֻּבּוּל בְּמִלְחָמָה⁷ וַיָּבוֹא הוּא וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיִּתְבַּצְּרוּ שָׁם. וַיָּשֶּׂם אֲרִיטַס מָצוֹר עַל הָעִיר. וַיְהִי כִּי אָפְסָה הַבְּהֵמָה בָּרָעָב מִירוּשָׁלַיִם, וְלֹא הָיָה לַנְּצוּרִים כָּל בְּהֵמָה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וַיַּצִּיעוּ הַנְּצוּרִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם הַצָּרִים לְהוֹרִיד לָהֶם בַּקֻּפָּה כֶּסֶף וְהֵם יָשִׂימוּ בַקֻּפָּה כְּבָשִׂים לְקָרְבָּן הַתָּמִיד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיּוֹרִידוּ הַנְצוּרִים אֶת הַקֻּפָּה עִם הַכֶּסֶף וְהַצָּרִים⁸ שָׂמוּ בַּקֻּפָּה חֲזִיר. הַנְּבָלָה הַזֹּאת הִדְאִיבָה לֵב כָּל אֱמוּנֵי־הָעָם, וְכָל הָאָרֶץ רָגְזָה לְחִלּוּל הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה.

30. בָּעֵת הַהִיא חַי בִּירוּשָׁלַיִם אַחַד הַחֲסִידִים הַנְּזִירִים⁹ וּשְׁמוֹ חוֹנִי הַמַּעְגָּל; וּבְצֵאת הָאִישׁ מֵהָעִיר תְּפָשׂוּהוּ אַנְשֵׁי הוֹרְקָנוֹס וַיָּאִיצוּ בּוֹ לְקַלֵּל אֶת הַנְּצוּרִים, כִּי הֶאֱמִינוּ אֲשֶׁר כֹּחַ בְּפִיו לְהַכְרִיחַ אֶת הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! גַּם הַצָּרִים וְגַם הַנְּצוּרִים בְּנֵי עַם סְגֻלָּתְךָ הֵם, עַל כֵּן הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כִּי לֹא תַּאֲזִין לִתְפִלָּתָם בְּדָרְשָׁם אִישׁ אֶת רָעַת אֶחָיו”. כְּצֵאת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הֶחָסִיד וְיִתְנַפְּלוּ עָלָיו אַנְשֵׁי חֵיל הוֹרְקָנוֹס הָאַכְזָרִים וַיַּהַרְגוּהוּ.

31. בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה מַמְלֶכֶת רוֹמָא הַתַּקִּיפָה בַתֵּבֵל, וּמִפָּנֶיהָ נִחֲתוּ כָּל עַמֵּי הַקֶּדֶם; כִּי יָדְעָה לַשּׂוּם בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ סְדָרִים קְבוּעִים וּבְיִחוּד יָדְעָה לַחֲנוֹךְ אֶת אַנְשֵׁי הַצָּבָא כִּי יָסוּרוּ אֶל מִשְׁמַעַת שָׂרֵיהֶם הַגִּבּוֹרִים. שֵׁם גִּבּוֹר הָיָה לָהֶם לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ שָׁאֲפוּ כָּל הָרוֹמָאִים. הֵם לֹא שָׂמוּ אֶל לִבָּם אִם בְּצֶדֶק וְאִם בְּמִשְׁפָּט מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי בְעֵינֵיהֶם נֶחְשַׁב הַכֹּחַ לְצֶדֶק וְהַגְּבוּרָה – לְמִשְׁפָּט, וּבַכֹּחַ וּבַגְּבוּרָה אֲשֶׁר הָיָה בְּיָדָם גָּזְלוּ אַרְצוֹת זָרִים וַיַּשִּׁימוּ עָרִים וַאֲרָצוֹת וַיִּזְבְּחוּ אָדָם רָב וְיִשְׁלְלוּ וַיָּבֹזּוּ, וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם. גַּם אַזִּיָה הַמַּעֲרָבִית בָּאָה תַּחַת שִׁלְטוֹן רוֹמָא, וַיְהִי סְקֵרוֹס, אֶחָד מִשָּׂרֵי הָרוֹמָאִים, שָׁם לְנָצִיב.

32. וַיְהִי כִּי רָאָה אֲרִיסְתֻּבּוֹל כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו וְיִשְׁלַח שֹׁחַד אֶל סְקֵרוֹס כִּי יַעְזָר לוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם אָחִיו. וְיִשְׂמַח סְקֵרוֹס עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְיִשְׁלַח צָו אֶל אֲרִיטַס מֶלֶךְ עֲרָב, כִּי יְמַהֵר לַעֲלוֹת מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם וְלָשּׁוּב לְאַרְצוֹ. וְיֶחֶרְדוּ הָעַרָבִים וַיְמַהֲרוּ וַיַּעֲלוּ מֵעַל הָעִיר. וַיֹּאמֶר אֲרְיסְתֻּבּוֹל בְּלִבּוֹ: עַתָּה אֶמְלֹךְ בִּיהוּדָה כְּכָל אַוַּת נַפְשִי, כִּי הָרוֹמָאִים יַעַמְדוּ לִימִינִי כָּל הַיָּמִים. אַךְ הוּא שָׁגָה בְמִשְׁפָּטוֹ, כִּי אַנְטִיפַטֵּר הֶעָרוּם חִבֵּל תַחְבֻּלּוֹת לְהַטוֹת אֶל הוֹרְקָנוֹס לֹא רַק אֶת לֵב סְקֵרוֹס, כִּי גַם אֶת לֵב הַגִּבּוֹר הֶעָרִיץ קַיּוּס פֻּמְפֵּיוּס הַמּוֹשֵׁל הָרֹמִי בְּאַזִּיָה. אֲרִיסְתֻּבּוּל רָאָה, כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח שֹׁחַד גַּם לְפֻּמְפֵּיוּס: גֶּפֶן זָהָב עִם אֵשְּכְּלוֹת זָהָב, אֲשֶׁר עָמְדָה עַל פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ לְתִפְאֶרֶת. וְקַיּוּס פֻּמְפֵּיוּס, אַחֲרֵי קַבְּלוּ אֶת הַשֹּׁחַד, עָנָה קָשׁוֹת אֶת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֵלָיו הוֹרְקָנוֹס וַאֲרִיסְתֻּבּוֹל, וַיֹּאמַר: "יָבוֹאוּ בַעֲלֵי הָרִיב בְּעַצְמָם וְיִתְיַצְבוּ לְפָנָי.

וַיָּבוֹאוּ הָאַחִים לְמִשְׁפָּט אֶל מוֹשֵׁל רוֹמָא; וּמִלְּבַד הָאַחִים בָּאוּ עוֹד מַלְאֲכֵי אֲגֻדַּת־הָעָם, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהָסִיר אֶת שְׁנֵי הָאַחִים יַחַד מִגְּדוּלָתָם, לְבַל יוֹסִיפוּ עוֹד לְמַלֵא בְּרִיבוֹתֵיהֶם חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם חֲלָלִים וּלְכוֹנֵן תַּחְתָּם בִּיְהוּדָה מֶמְשֶׁלֶת עָם.

33. פֻּמְפֵּיוּס הוֹצִיא מִשְׁפָּטִ, כִּי הוֹרְקָנוֹס יִמְלֹךְ בִּיהוּדָה, כִּי אָמַר פֻּמְפֵּיוּס בְּלִבּוֹ: טוֹב לִי כִּי יִמְלֹךְ בִּיהוּדָה אִישׁ רְפֵה־יָדַיִם כְּהוֹרְקָנוֹס וְהָיָה כָּל הַיָּמִים עֶבֶד נֶאֱמָן לָרוֹמָאִים. וַיְהִי כִּי לֹא אָבָה אֲרִיסְתֻּבּוֹל לְקַיֵּם אֶת מִשְׁפַּט פֻּמְפֵיוּס, וַיַּעַל פֻּמְפֵּיוּס עִם חֵילוֹ הַגָּדוֹל וְיָצַר עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיִלְכֹּד אֶת הָעִיר וְאֶת מְצוּדַת הַמִּקְדָּשׁ. הַכֹּהֲנִים, שֶׁעָמְדוּ אָז עַל מִשְׁמֶרֶת עֲבוֹדָתָם, לֹא רָגְזוּ וְלֹא פָּחֲדוּ וְיוֹסִיפוּ לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדָתָם בִּמְנוּחָה, כְּמוֹ לֹא נִשְקָפָה כָּל סַכָּנָה אֲלֵיהֶם, וְגִבּוֹרֵי רוֹמָא בָּאוּ וַיַּהַרְגוּם¹⁰. רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְנַפְּלוּ מֵעַל רָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים אַרְצָה וְרַבִּים הִצִּיתוּ אֵשׁ וַיִּקְפְּצוּ אֶל תּוֹךְ הַלֶּהָבָה, לְבַל יָבוֹאוּ זָרִים לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם. וַיָשֶׂם פֻּמְפֵּיוּס אֶת הוֹרְקָנוֹס לְמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה, אַךְ תִּפְאֶרֶת מְלוּכָה הֵסִיר מִמֶּנּוּ, וַיִּקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “עֶתְּנַרְךְ” לֵאמֹר: זְקַן הָעָם. וְאֶת אַנְטִיפַטֵר שָׂם לוֹ לְיוֹעֵץ וּמְנַהֵל אֶת כָּל דִּבְרֵי הַמַּמְלָכָה. אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם שִׁבֵּר וְאֶת כָּל עָרֵי הַחוֹף קָרַע מֵעַל יְהוּדָה וַיְשִׂימֵן לְעָרֵי חֹפֶשׁ, וְכָל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים, סָפַח אֶל חֶבֶל רוֹמָא וַיִתְּנֵן תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת נְצִיבָהּ. וַיָּשָׁב פֻּמְפֵּיוּס רוֹמָאָה וַיִּקַּח עִמּוֹ בַּשְּׁבִי אֶת אֲרִיסְתֻּבּוֹל וְאֶת שְׁנֵי בָנָיו אַלֶּכְּסַנְדֵּר וְאַנְטִיגְנוֹס.

34. אֶפֶס אַלֶכְּסַנְדֵּר נִמְלַט מִיָּדוֹ בַּדֶּרֶךְ וָיָשָׁב לְאַרְצוֹ וַיֶּאֱסֹף חֵיל רַגְלִי וּפָרָשִׁים וַיִּלְכֹּד מִבְצָרִים אֲחָדִים; אַךְ אַנְטִיפַטֵר וְהוֹרְקָנֹוס קָרְאוּ לְעֶזְרָה אֶת גַבִּינוֹס נְצִיב רוֹמָא וַיִּנָּגֶף חֵיל אַלֶכְּסַנְדֶּר לִפְנֵי גַּבִּינוֹס וְגַם הוּא נָפַל בַּשְּׁבִי, וְרַק אִמּוֹ הִטְתָה בְּחָכְמָתָהּ אֶת לֵב הַנָּצִיב לְהוֹצִיא אֶת בְּנָהּ מִבּוֹר הַשְּׁבִי.

35. בְּעֶצֶם יְמֵי הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה הִתְעַסְּקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה בְּכָל לִבָּם וַיְּגַדְּלוּהָ וַיַּרְחִיבוּהָ. שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן הָיוּ רָאשֵׁי הַסַּנְהֶדְרִין בַּיָּמִים הָהֵם, וְהֵם וְתַלְמִידֵיהֶם עָמְדוּ מִנֶּגֶד לְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּרִיבוֹת וַיֶהֱגוּ בַּתּוֹרָה בְּבֵית מִדְרָשָׁם. מֶמְשֶׁלֶת הַחַשְמוֹנָאִים אָבְדָה אֶת חִנָהּ וְאֶת טַעֲמָהּ בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הָיְתָה רְאוּיָה כִּי יִמְסְרוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ. יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס וְאַלֶּכְּסַנְדֵּר־יַנַּאי וֲאַרִיסְתֻּבּוּל הָיוּ צְדוּקִים וְרַבִּים מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים הוּמְתוּ עַל יָדָם. גַּם מִלְחֲמוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ עִם הַגּוֹיִם לֹא הָיוּ לְשֵׁם יְיָ כְּמִלְחֲמוֹת הָאַחִים הַמַּכְבִּים, כִּי אִם לְהַגְדִּיל כְּבוֹד מֶמְשַׁלְתָּם, וְלִקְנוֹת לָהֶם שֵׁם גִּבּוֹרִים כְּמִנְהַג הָרוֹמָאִים, וּבְעֵינֵי חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים הָיָה רַע הַדָּבָר לִשְׁפֹּךְ דָּמִים; כִּי גַּם בַּיָּמִים הָהֵם יָדְעוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהוֹקִיר דְּמֵי אָדָם, וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן וְשֵׂם גִּבּוֹרִים לֹא נֶחְשְׁבוּ בְעֵינֵיהֶם לִמְאוּמָה. לָכֵן הָיוּ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים הָהֵם: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה¹¹ וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת¹² וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת¹³. גַּם הוֹרְקָנוֹס לֹא הָיָה נִכְבָּד בְּעֵינֵיהֶם, כִּי גַּם הוּא לֹא אֶת טוֹבַת עַמּוֹ דָּרַשׁ, וּכְעִוֵּר הָלַךְ אַחַר אַנְטִיפַטֵּר, הַמּוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ רָעָה; וְעַל כֵּן לֹא רָצוּ לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ.

36. בְּעִקֵבְוֹת שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן הָלְכוּ גַם רֹב חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים, כִּי הִתְרַחֲקוּ מִסִּכְסוּכֵי הַמְּדִינָה וַיַּקְדִּישׁוּ אֶת כָּל כֹּחָם לְהָכִין אֶת לֵב הָעָם לָדַעַת תּוֹרַת יְיָ. הֵם הֵבִינוּ כִּי לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה עִם הָאֵיתָנִים אַבִּירֵי רוֹמָא, וְלַשָּׁוְא יִתְמַרְמְרוּ אוֹהֲבֵי הַחֹפֶשׁ, כִּי לֹא יַצְלִיחוּ. אַךְ הָעָם עוֹד לֹא רָצָה לְהָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל רוֹמָא. עוֹד הִתְחַמֵּץ לֵב בְּנֵי הָעָם בִּרְאוֹתָם, כִּי אַנְטִיפַטֵּר עוֹמֵד לְשָׁרֵת אֶת הָרוֹמָאִים כְּעֶבֶד נִבְזֶה וּלְהָבִיא אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְקָרְבָּן לְמַעַן יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אַדִּירֵי רוֹמָא. וּבָעֵת הַהִיא בָּרַח אֲרִיסְתֻבּוֹל מֵרוֹמָא וַימַהֲרוּ גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה לָבוֹא תַּחַת דִּגְּלוֹ¹⁴ וַיִּלָּחֲמוּ בְּחֵיל גַּבִּינוֹס, אַךְ גַּבִּינוֹס נִצַּח אוֹתָם וְיִקַּח אֶת אֲרִיסְתֻבּוֹל בַשֶּבִי, וְהַפַּעַם שָׂמוּ אוֹתוֹ בַּבּוֹר.

37. אֶפֶס כַּעֲבוֹר זְמַן מָה הֵאִירָה עוֹד הַפַּעַם הַהַצְלָחָה פָּנֶיהָ רֶגַע אֶל אֲרִיסְתֻבּוֹל, כִּי עַל כִּסֵּא מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא עָלָה אִישׁ אֶחָד חָכָם נִפְלָא. הוּא הָיָה שׁוֹאֵף שְׂרָרָה, אֲבָל גַּם רוּחַ עֲדִינָה הִתְנוֹסְסָה בּוֹ. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא יוּלְיוּס קֵיסָר. הוּא הָיָה שׂוֹנֵא בְנֶפֶשׁ לְפֻּמְפֵּיוֹס, וְעַל כֵּן בְּמָשְׁלוֹ בְּרוֹמָא הוֹצִיא אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל לַחָפְשִׁי וַיִּתֵּן בְּיָדוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת מֵחֵיל הָרוֹמָאִים, כִּי יֵלֵךְ לָקַחַת אֶת סוּרְיָה וִיהוּדָה מִיַּד בַּעֲלֵי בְרִית פֻּמְפֵּיוֹס, אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעוֹ לְאַרְצוֹ הִשְׁקוּהוּ בַעֲלֵי בְרִית פֻּמְפֵּיוֹס סַף רַעַל וַיָּמָת¹⁵ וְגַם אַלֶּכְּסַנְדֵּר בְּנוֹ הוּמַת עַל בָּמַת מַטְבֵּחַ בְּאַנְטוֹכִיָּה בְּמִצְוַת פֻּמְפֵּיוֹס.

38. בִּרְאוֹת אַנְטִיפַטֵּר כִּי הִתְחַזֵּק יוּלְיוּס וַיִּתְגַּבֵּר עַל פֻּמְפֵּיוֹס, מִהֵר לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט הֶחָדָשׁ, וּבְעָרְמָתוֹ הָרַבָּה הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֵלָיו אֶת לִבּוֹ. וַיִּשָּׁאֵר אַנְטִיפַטֵּר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, וַיְהִי הוּא הַמּוֹשֵׁל בִּיהוּדָה בְּשֵׁם הוֹרְקָנוֹס, וְכָל מָה שֶׁהָיָה בִּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת עָשָׂה. וּלְאַנְטִיפַטֵּר אַרְבָּעָה בָנִים: פִּזִּיאֵל, הוֹרְדוֹס, יוֹסֵף וּפִירוֹרָא וּבַת אַחַת – שְׁלוֹמִית. וַיָּשֶּׂם אַנְטִיפַטֵּר אֶת בָּנָיו לְשָׁרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה: אֶת פִּזִּיאֵל לְשַׂר הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הוֹרְדוֹס לְנָצִיב בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.

ד. הוֹרְדוֹס וְאַנְטִיגְנוֹס.

39. הוֹרְדוֹס¹⁶ הָיָה גָּדוֹל מֵאָבִיו בְּעָרְמָתוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ וּבְתַאֲוָתוֹ לִשְׂרָרָה וְכָבוֹד. אַנְטִיפַטֵּר יָדַע לְהַחְנִיף לָרוֹמָאִים וּלְלַחֵךְ אֶת עֲפַר רַגְלֵיהֶם, לְמַעַן יָאִירוּ לוֹ פָנִים, וּבְדַרְכּוֹ הָלַךְ גַּם הוֹרְדוֹס בְּנוֹ. בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל עוֹד נִשְׁאֲרוּ מְתֵי מִסְפָר מִגְּדוּדֵי אֲרִיסְתֻּבּוּל, אֲשֶׁר שָׁאֲפוּ לְחֹפֶשׁ. בְּרֹאשָׁם הָיָה גִּבּוֹר אֶחָד וּשְׁמוֹ חִזְקִיָּה. וַיֹּאמֶר הוֹרְדוֹס לַעֲשׂוֹת נַחַת לָרוֹמָאִים, וַיִּתְפֹּשׂ אֶת חִזְקִיָּה וְרַבִּים מֵאֲנָשָׁיו וַיְמִיתֵם בְּלִי מִשְׁפָּט וּבְלִי חֲקִירָה וּדְרִישָׁה, בְּאָמְרוֹ, כִּי שׁוֹדְדִים הֵם. וַיִּתְקַצֵּף הָעָם בְּשָמְעוֹ אֶת מַעֲשֶׂה הָרֶצַח הַזֶּה וַיִּפְנוּ אֶל הוֹרְקָנוֹס, כִּי יוֹעיִד אֶת הוֹרְדוֹס לְמִשְׁפָּט, לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשָׂיו. הוֹרְקָנוֹס אָמְנָם יָרֵא מְאֹד מִפְּנֵי אַנְטִיפַטֵּר וּבָנָיו, אַךְ לֹא יָכוֹל לְהָשִׁיב אֶת פְּנֵי הָעָם רֵיקָם וַיִּתֵּן צַו אֶל הוֹרְדוֹס, כִּי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין לַמִּשְׁפָּט. הוֹרְדוֹס הוֹפִיעַ לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים בְּיוֹם הַנּוֹעָד לְדִין, אַךְ לֹא כְנִשְׁפָּט, כִּי אִם כְּשׁוֹפֵט עָרִיץ, לָבוּשׁ בִּגְדֵי אַרְגָּמָן וְאַנְשֵׁי חַיִל מִבְּנֵי הַנֵּכָר סָבִיב לוֹ; כִּי סִיקְסְטוּס צֶזַר, נְצִיב הָרוֹמָאִים בְּסוּרְיָא כָּתַב לְהוֹרְקָנוֹס, כִּי יִתְאַמֵּץ לְהַצְדִּיק אֶת הוֹרְדוֹס אוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן. עַל כֵּן הָיָה לֵב הוֹרְדוֹס בָּטוּחַ, כִּי כָל רָע לֹא יְאֻנֶּה לוֹ.

40. וְחַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין, בִּרְאוֹתָם אֶת פְּנֵי הוֹרְדוֹס הַמְּפִיקִים גַּאֲוָה וָּבוּז לְשׁוֹפְטָיו, וְאֶת בְּנֵי הַחַיִל אֲשֶׁר עִמּוֹ, פָּחֲדוּ מְאֹד וְלֹא נוֹעֲזוּ לְהוֹצִיא עָלָיו מִשְׁפָּט. אָז קָם שְׁמַעְיָה הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר לָהֶם: “עַד הֵנָּה הָיָה הַנֶּאֱשָׁם עוֹמֵד לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים בְּהַכְנָעָה, וְעַתָּה הִנֵּה הַנֶּאֱשָׁם הִתְיַצֵּב לִפְנֵיכֶם לָבוּשׁ אַרְגָּמָן וְאַנְשֵׁי חַיִל עוֹטְרִים אוֹתוֹ לְשָׁמְרוֹ מֵחֶרֶב הַמִּשְׁפָּט, וְאַתֶּם מַחְשִׁים, כִּי תִּשְׂאוּ לוֹ פָּנִים… לָכֵן יָבוֹא יוֹם וְיַכְרִיעַ הוּא אֶתְכֶם בֶּחָרֶב”.

אָז הִתְחַזְּקוּ חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין וַיָּחֵלּוּ לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר אֶת הַדָּבָר. וַיַרְא הוֹרְדוֹס כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה לוֹ, וַיְמַהֵר, וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט אֶל סִיקְסְטוּס¹⁷. הוֹרְדוֹס אָמַר לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּשׁוֹפְטָיו, אַךְ אָבִיו וּפִיזִיאֵל אָחִיו הֵנִיאֻהוּ מֵחֶפְצוֹ.

41. בַּיָּמִים הָהֵם מֵת אַנְטִיפַטֵּר, כִּי אֶחָד מִשָּׂרֵי יְהוּדָה, מַלִּיךְ שְׁמוֹ, שָׂם בְּמַאֲכָלוֹ רָעַל. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהוֹרְדוֹס וַיִּמְשֹׁךְ בְּעָרְמָתוֹ אֶת מַלִּיךְ אֵל בֵּיתוֹ לַמִּשְׁתֶּה, וַיָּקוּמוּ שָׁם עַבְדֵי הוֹרְדוֹס עַל מַלִּיךְ וַיְּהַרְגוּהוּ.

42. וְאַנְטִיגְנוֹס בֶּן אֲרִיסְתֻּבּוּל קָשַׁר קֶשֶׁר לְהָסִיר אֶת הוֹרְקָנוֹס וְאֶת הָאַחִים הָאֲדוֹמִים בְּנֵי אַנְטִיפַטֵּר מִגְּדוּלָּתָם, וַיֶאֱסֹף חַיִל וְיִלָּחֵם בְּהוֹרְדוֹס; אַךְ הוֹרְדוֹס גָּבַר עָלָיו וַיַּךְ בְּחֵילוֹ מַכָּה רַבָּה וַיְּפִיצֵם. אָז חָשַׁב הוֹרְדוֹס מַחֲשָׁבוֹת לַהֲדֹף אֶת הוֹרְקָנוֹס הַחַלָּשׁ מִנְּשִׂיאוּתוֹ וְלַעֲלוֹת עַל כִּסֵּא יְהוּדָה. וּלְמַעַן הַגְדֵּל תִּפְאֶרֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ פִּתָּה אֶת הוֹרְקָנוֹס לָתֵת אֶת נֶכְדָתוֹ, מִרְיָם בַּת אַלֶכְּסַנְדֶּר בֶּן אֲרִיסְתֻּבּוּל, לוֹ לָאִשָּׁה. וְאֵם מִרְיָם, אַלֶכְּסַנְדְּרָה בַּת הוֹרְקָנוֹס, אָמְרָה לַדֶּבֶק טוֹב. עַתָּה, כַּאֲשֶׁר הִתְחַתֵּן הוֹרְדוֹס בְּמִשְׁפַּחַת הַחַשְׁמוֹנָאִים, אָמַר, כִּי בָזֶה טִהַר אֶת מוֹלַדְתּוֹ, אֲשֶׁר מִגֶּזַע הָאֲדוֹמִים הִיא.

43. עוֹד יָמִים מִסְפָּר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לְבֵיִת הַחַשְׁמוֹנָאִים לְמַעַן תִּשְׁקַע אַחֲרֵי כֵן לָנֶצַח. הַפַּרְתִּים הָיוּ עַם עָז וַיְנַצְּחוּ אֶת הָרוֹמָאִים בְּמִלְחָמוֹת רַבּוֹת. וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם אַנְטִיגְנוֹס לְהוֹשִׁיעַ גַּם אֶת יְהוּדָה מִכַּף הָרוֹמָאִים וּלְהָסִיר אֶת הוֹרְקָנוֹס וְהָאַחִים־הָאֲדוֹמִים מִגְּדוּלָתָם כִּי בַעֲלֵי בְּרִית רוֹמָא הֵם. וַיֵּאוֹתוּ הַפַּרְתִּים וַיָּצוּרוּ עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיִּכְבְּשׁוּהָ, וַיִּקְחוּ אֶת הוֹרְקָנוֹס וְאֶת פִּיזִיאֵל בַּשְּׁבִי. פִּיזִיאֵל שָׂם קֵץ לְחַיָּיו בְּבוֹר הַשְּבִי וְאֶת הוֹרְקָנוֹס שָׂמוּ הַפַּרְתִּים בַּעֲצַת אַנְטִיגְנוֹס לְבַעַל מוּם, כִּי כָרְתוּ אֶת אָזְנָיו לְבַל יוּכַל עוֹד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, כִּי כָּל כֹּהֵן אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא קָרַב אֶל הַמִּקְדָּשׁ. וְהוֹרְדוֹס נָס וַיִּמָּלֵט.

וַיִּמְלֹךְ אַנְטִיגְנוֹס¹⁸ כְּאַרְבַּע שָׁנִים וּבְכָל הַשָּׁנִים הָהֵן נָתַן לִבּוֹ רַק לַעֲנֹשׁ וּלְיַסֵּר אֶת כָּל בַּעֲלֵי בְרִית אַנְטִיפַטֵּר וּבֵיתוֹ. אוּלָם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׂמְחוּ לַתְּמוּרָה הַזֹּאת, כִּי גַם הוּא לֹא הִתְנַהֵג בְּיֹשֶּׁר וּבְמִשְׁפָּט.

44. וְהוֹרְדוֹס בָּא בָעֵת הַהִיא רוֹמָאָה וַיִּקֶן אֶת לֵב מוֹשְׁלֵי רוֹמָא וּזְקֵנֶיהָ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו כֶּתֶר מַלְכוּת וַיַּמְלִיכוּהוּ עַל יְהוּדָה. וְעַל אַנְטִיגְנוֹס הוֹצִיאוּ מִשְׁפָּט כִּי לְאוֹיֵב רוֹמָא יֵחָשֵּׁב. אָז שָׁב הוֹרְדוֹס עִם חֵיל הָרוֹמָאִים לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וּבְטֶרֶם קָרַב לָצוּר עַל יְרוּשָׁלַיִם חָגַג אֶת חַג חֲתֻנָּתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן עִם מִרְיָם הַחַשְמוֹנָאִית, וְאַחֲרֵי־כֵן קָרַב עִם חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלַיִם וַיָּצַר עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד אֲשֶׁר נָתַץ אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וַיִּלְכְּדָהּ¹⁹. אָז עָרְכוּ הָרוֹמָאִים בַעֲלֵי בְרִית הוֹרְדוֹס טֶבַח נוֹרָא לְיִשְׂרָאֵל בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם. וַיַּרְא הוֹרְדוֹס, כִּי עוֹד מְעַט וְהָיָה לְמֶלֶךְ בְּלִי־עָם, וַיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲצוֹר בְּעַד בְּנֵי הַחַיִל הַפְּרָאִים, אֲשֶׁר כְּחַיּוֹת טֶרֶף לֹא נָתְנוּ חֲנִינָה לְאִישׁ וְלֹא הִבְדִּילוּ בֵּין אוֹהֵב לְאוֹיֵב. בְּעָמָל רַב הִצְלִיחַ הוֹרְדוֹס לְהַצִּיל אֶת הַמִּקְדָּשׁ מִיַּד הָרוֹמָאִים בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ אֲשֶׁר אָמְרוּ לְשָׂרְפוֹ. וְאַנְטִיגְנוֹס הוּבַל רוֹמָאָה וַיּוּמַת שָׁם בִּפְקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה עַל בָּמַת מַטְבֵּחַ.

וַיְהִי הוֹרְדוֹס לְמֶּלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל.

ה. מְלוּכַת הוֹרְדוֹס.

45. בְּרֶצַח וְגָזֵל הֵכִין הוֹרְדוֹס אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּבְרֶצַח וְגָזֵל סָעַד אוֹתוֹ כָּל יָמָיו. רֵאשִׁית מַעֲשֵׂהוּ הָיָה לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַנּוֹטִים אַחֲרֵי אַנְטִיגְנוֹס, וְרַבִּים גַּם מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים נֶהֶרְגוּ, וְגַם הָאֲצִילִים הַצְּדוּקִים לֹא נִקּוּ, וְאֶת רְכוּשׁ הַנֶּעֱנָשִׁים הֶחֱרִים לְאוֹצָרוֹ. אֶת בֵּיתוֹ פֵּאֵר הוֹרְדוֹס בְּתִפְאֶרֶת מְלָכִים. רוֹאֵי פָנָיו הָיוּ דּוֹרְשֵי חָכְמַת יָוָן וְתָמִיד נִשָּׂא אֶת בְּנֵי הַנֵּכָר עַל הַיְּהוּדִים. אֶת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה נָתַן לְאִישׁ אֶחָד בַּבְלִי וּשְׁמוֹ חֲנַנְאֵל, וְלֹא לַאֲרִיסְתֻּבּוּל, אֲחִי מִרְיָם אִשְׁתּוֹ, כִּי אָמַר הוֹרְדוֹס: אֲרִיסְתֻּבּוּל עוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים.

46. הוֹרְקָנוֹס יָצָא מִבּוֹר שִׁבְיוֹ, אֲשֶׁר נֶאֱסַר בּוֹ עַל יְדֵי הַפַּרְתִּים וַיֵּשֵׁב בְּבָבֶל, וְהַיְּהוּדִים שָׁם עִטְּרֻהוּ כָּבוֹד רָב. הוֹרְדוֹס יָרֵא מְאֹד מִפָּנָיו פֶּן יִמְצָא לוֹ הוֹרְקָנוֹס אוֹהֲבִים אֲשֶׁר יוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, עַל כֵּן הִתְחַכֵּם הוֹרְדוֹס וּבְעָרְמָה וּבַחֲנוּפָה הִצְלִיחַ לִמְשֹׁךְ אֶת הוֹרְקָנוֹס הַפּוֹתֶה, כִּי יָבוֹא יְרוּשָלָיְמָה. בְּבוֹאוֹ, קִבֵּל הוֹרְדוֹס אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, אַךְ בַּסֵּתֶר הָיָה אוֹרֵב לוֹ וּמְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ, וַיְּשִׂמֵיהוּ לְאוֹכֵל שֻׁלְחָנוֹ וּבְסֵתֶר שָׂם לוֹ מְאָרְבִים לִשְׁמֹר אֶת כָּל צְעָדָיו.

47. אֶפֶס יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָרֵא הוֹרְדוֹס אֶת הוֹרְקָנוֹס, הָיָה יָרֵא אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל, כִּי אֲרִיסְתֻּבּוּל הָיָה יְפֵה תֹּאַר מְאֹד וְאָהוּב לְכָל רוֹאָיו. אַלֶּכְּסַנְדְּרָה אִמּוֹ, אֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת חַיִל וַעֲרוּמָה מְאֹד, הֵבִיאָה אֶת תְּמוּנַת בְּנָהּ מִנְחָה לְאַנְטוֹנִיּוּס מוֹשֵׁל רוֹמָא בַּיָּמִים הָהֵם. אַנְטוֹנִיּוּס הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַתְּמוּנָה הַיָּפָה וַיַּבְטַח לְאַלֶּכְּסַנְדְּרָה כִּי יִהְיֶה מָגֵן לִבְנָהּ, וַיִּתֵּן צַו לְהוֹרְדוֹס לְגַדֵּל וּלְנַשֵּׂא אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל. אָז נֶאֱנַס הוֹרְדוֹס לְהָסִיר אֶת חֲנַנְאֵל מִמִּשְׂרַת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה וְלָשׂוּם תַּחְתָּיו אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל. וַיְהִי בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, כַּאֲשֶׁר שֵׁרֵת אֲרִיסְתֻּבּוּל בַּקֹּדֶשׁ, הִבִּיט אֵלָיו הָעָם בְּאַהֲבָה וּבְחֶרְדַת קֹדֶשׁ, כִּי לִבֵּב בְּיָפְיוֹ אֵת כָּל בָּאֵי הַמִּקְדָּשׁ.

48. וַיָּגָר הוֹרְדוֹס מְאֹד מִפְּנֵי אֲרִיסְתֻּבּוּל וַיִּתְנַכֵּל אֵלָיו לַהֲמִיתוֹ. וַיִּקְרָא הוֹרְדוֹס אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָרַךְ בִּירִיחוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָחַץ אֲרִיסְתֻּבּוּל אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וַיַּטְבִּיעוּ אוֹתוֹ עַבְדֵי הוֹרְדוֹס בַּמַּיִם וַיָּמֹת.²⁰. וּשְׁמוּעָה הֶעֱבִירוּ כִּי אָסוֹן קָרָה לוֹ וְאִישׁ לֹא אָשֵׁם בְּמוֹתוֹ. הוֹרְדוֹס קָשַׁר עָלָיו, לְמַרְאֵה עַיִן, מִסְפֵּד־מַר, אֲבָל הַכֹּל יָדְעוּ כִּי רַק בְּמִצְוָתוֹ שָׁלְחוּ עֲבָדָיו יָד בְּנֶפֶשׁ אֲרִיסְתֻּבּוּל; אוּלָם אִישׁ לֹא הֵעִיז לִפְצוֹת פֶּה בִּדְבַר הָרֶצַח הַזֶּה מִיִּרְאַת הוֹרְדוֹס, וַחֲנַנְאֵל הָיָה עוֹד הַפַּעַם לְכֹהֵן גָּדוֹל.

49. וּבְלֵב מִרְיָם הִתְלַקְּחָה שִׂנְאָה עֲצוּמָה לְאִישָׁהּ, אֲשֶׁר הָרַג אֶת אָחִיהָ. וְאַלֶּכְּסַנְדְּרָה אִמָּהּ הִכְּתָה בְלָשׁוֹן אֶת הוֹרְדוֹס לִפְנֵי אַנְטוֹנִיּוּס, וַיִשְׁלַח אַנְטוֹנִיּוּס צָו להוֹרְדוֹס כִּי יַעֲמֹד לְפָנָיו לְמִשְׁפָּט. וַיְהִי בְּצֵאת הוֹרְדוֹס לְדַרְכּוֹ וַיָּשֶּׂם אֶת יוֹסֵף אָחִיו לְפָקִיד תַּחְתָּיו וַיַּתְנֶה עִמּוֹ, כִּי אִם יוֹצִיא עָלָיו אַנְטוֹנִיּוּס מִשְׁפַּט מָוֶת, אָז יָמִית יוֹסֵף אֶת מִרְיָם וְאֶת אִמָּהּ.

50. וּמִרְיָם הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת לֵב וַתִּשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ. וְגַם לֵב יוֹסֵף נָטָה לְאַהֲבָה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת. וַיְהִי בְּשִּׁבְתָּם יַחַד כִּידִידֵי־אֱמֶת וַתַּגֵּד מִרְיָם לְפָנָיו, כִּי תִּשְׂנָא אֶת אִישָׁהּ הָרוֹצֵחַ בִּלְבָבָהּ וְיוֹסֵף גַּם הוּא לֹא כִחֵד אֶת הָאֱמֶת וַיַּגֶּד לָהּ עַל דְּבַר הַפְּקֻדָּה, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הוֹרְדוֹס חֶרֶשׁ, לְהָמִית אוֹתָהּ אִם יוּמַת הוּא. וַתּוֹסֶף הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת שִׂנְאָה בְּלִבָּהּ עַל הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שָׂנְאָה אֶת אִישָׁהּ מִכְּבָר.

51. וַיְהִי כְּשׁוּב הוֹרְדוֹס מֵאַנְטוֹנִיּוּס, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצְלִיחַ בְּחֶלְקַת שְׂפָתָיו וּבִתְשׁוּרוֹת יְקָרוֹת לְכַפֵּר אֶת פְּנֵי הָאַבִּיר הַהוּא, וַיְדַבֵּר דִּבְרֵי אַהֲבָה בְּאָזְנֵי מִרְיָם אִשְׁתּוֹ, וַתֵּפֶן מֵעָלָיו בְּבוּז. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהוֹרְדוֹס, כִּי גִּלָּה יוֹסֵף לְמִרְיָם אֶת סוֹדוֹ, וַיִּקְצֹף הוֹרְדוֹס מְאֹד. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, כִּי בָגְדָה מִרְיָם בְּאִישָׁהּ וְהִיא אוֹהֶבֶת אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם, אַךְ אַהֲבָתוֹ לְמִרְיָם גָּבְרָה בּוֹ הַפַּעַם וְלֹא הֵמִיתָהּ וְרַק אֶת אָחִיו יוֹסֵף לְבַד הֵמִית. וּבְעוֹד יָמִים מְעַטִּים הָרַג גַּם אֶת הוֹרְקָנוֹס, אֲשֶׁר הָיָה אָז בֶּן־שְׁמוֹנִים שָׁנָה, בְּחָשְׁדוֹ אוֹתוֹ, כִּי אוֹמֵר הוּא לִבְגָד בּוֹ.

52. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּשְׁלוֹמִית אֲחוֹת הוֹרְדוֹס, אֲשֶׁר שָׂנְאָה אֶת מִרְיָם, הוֹצִיאָה דִּבָּתָהּ רָעָה לִפְנֵי הוֹרְדוֹס, כִּי אָמְרָה מִרְיָם לָשׂוּם רַעַל בְּכוֹס אִישָׁהּ. אָז צִוָּה הוֹרְדוֹס עַל הַשּׁוֹפְטִים, כִּי יִשְפְּטוּהָ, וְהַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר חָפְצוּ לְהַחֲנִיף לְהוֹרְדוֹס הוֹצִיאוּ עָלֶיהָ מִשְׁפַּט מָוֶת. וְכַאֲשֶׁר הוֹצִיאוּהָ לַהֲרֵגָה לֹא הִתְחַנְנָה וְלֹא בָכְתָה, וַתָּמָת²¹ בְּלֵב אַמִּיץ וּבְרוּחַ נָכוֹן כָּרָאוּי לְבַת הַחַשְׁמוֹנָאִים. הִיא הָיְתָה הַנֵּצֶר הָאַחֲרוֹן בְּמִשְׁפַּחַת הַחַשְׁמוֹנָאִים. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּמְתָה מִרְיָם תָּקְפָה עַל הוֹרְדוֹס רוּחַ הַתּוּגָה וְהַשִּׁמָּמוֹן עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ מִנֹּחַם וּמוּסַר־לֵב, כִּי אָהַב אוֹתָהּ אָהֲבָה עַזָּה. אָז צִוָּה וַיַּהַרְגוּ אֶת הַשּׁוֹפְטִים עַל אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַחֲרֹץ עַל אֲהוּבָתוֹ מִשְׁפַּט מָוֶת. וְאַחַר נֶהֶרְגָה גַם אַלֶּכְּסַנְדְּרָה חוֹתַנְתּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר נֶחְשְׁדוּ בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס, כִּי הִתְרוֹעֲעוּ מִלְּפָנִים עִם הַנֶּהֶרָגִים, הוּמָתוּ, וּמְרַגְּלִים תָּמִיד הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ לְבַקֵּשׁ טֶרֶף לְהוֹרְדוֹס אֲדוֹנָם, הַצָּמֵא לְדָם.

53. וְכַאֲשֶׁר בִּעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה, כִּי לִבּוֹ הָיָה תָמִיד מָלֵא פַּחַד פֶּן יִתְנַפְּלוּ עָלָיו פִּתְאֹם וְיַהַרְגוּהוּ, בִּקֵּשׁ לְפַכֵּחַ אֶת שִׁמְמוֹנוֹ בְּחֶזְיוֹנוֹת־שַׁעֲשׁוּעִים, וַיִּבֶן הֵיכָלִים רַבִּים וּבָתֵּי מִשְׂחָק, אֲשֶׁר שָׁם נִלְחֲמוּ הַגִּבּוֹרִים עִם חַיּוֹת טוֹרְפוֹת לְשַׁעְשַׁע עֵין הָרוֹאִים, כְּמִנְהַג הָרוֹמָאִים. אֲבָל בְּעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעִים הָיוּ הַשַּׁעֲשׁוּעִים הָהֵם, וֶאֱמוּנֵי הָעָם רָגְנוּ בַסֵּתֶר עַל הַחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶּה. אָז נִמְצְאוּ בַחוּרִים אַמִּיצֵי לֵב, אֲשֶׁר קָשְׁרוּ יַחַד לַהֲרֹג אֶת הוֹרְדוֹס בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵית הַמִּשְׂחָק. אַךְ קִשְׁרָם נוֹדַע לְהוֹרְדוֹס עַל יְדֵי מַלְשִׁין אֶחָד, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתוּם. חֲמַת הָעָם בָּעֲרָה עַל הַמַּלְשִׁין וַיִּתְפְּשׂוּהוּ וַיִקְרְעוּ אוֹתוֹ לִגְזָרִים. מֵהָעֵת הַהִיא חָדַל הוֹרְדוֹס מֵהֵרָאוֹת עוֹד בַּחוּץ בְּלִי לִוְיַת אַנְשֵׁי חַיִל מִבְּנֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר הָיוּ עוֹטְרִים עָלָיו וְשׁוֹמְרִים לְרֹאשׁוֹ.

54. אָמְנָם לִפְעָמִים נִסָּה הוֹרְדוֹס לִקְנוֹת אֶת לֵב־הָעָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כַּאֲשֶׁר הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ נָתַן הוֹרְדוֹס אֶת כָּל סְגֻלּוֹת אוֹצְרוֹתָיו לְהַאֲכִיל וּלְהַלְבִּישׁ אֶת הָעֲנִיִּים. גַּם בָּנָה בַיִת גָּדוֹל וְיָפֶה לֵאלֹהִים תַּחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַיָּשָׁן²² וְעַל הַבַּיִת הַהוּא אָמְרוּ הַחֲכָמִים: “כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִנְיַן הוֹרְדוֹס לֹא רָאָה בִנְיָן יָפֶה מִיָּמָיו”, כִּי עָלָה בְיָפְיוֹ גַּם עַל הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה. כֵּן הִשְׁתַּדֵּל הוֹרְדוֹס לִפְנֵי מוֹשְׁלֵי רוֹמָא, כִּי יָגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא. אַךְ בְּכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לֹא יָכוֹל לִמְחוֹת מִלֵּב הָעָם אֶת הַשִּׂנְאָה, אֲשֶׁר הָגוּ לוֹ בְּעַד הַדָּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ. “הָעֶבֶד הָאֲדוֹמִי” – זֶה הוּא הַשֵּׁם, אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם רַע הָיָה בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂם הוֹרְדוֹס בַּמִּקְדָּשׁ בַּבִּאָה אֶת נֶשֶׁר רוֹמָא; כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר הָיָה הַדָּבָר אָסוּר עַל פִּי חֹק הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּתָה “לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה” עוֹד רַע הָיָה בְּעֵינֵיהֶם, כִּי מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הִגִּיעָה גַם עַד בֵּית הָאֱלֹהִים.

55. וּשְׁנֵי בָנִים יַלְדָה מִרְיָם לְהוֹרְדוֹס, אֶת אַלֶּכְּסַנְדֶּר וְאֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל. הֵם הִתְחַנְּכוּ בְרוֹמָא יַחַד עִם בְּנֵי גְדוֹלֵי רוֹמָא וּמוֹשְלֶיהָ, וְכַאֲשֶׁר גָּדְלוּ שָׁבוּ לְאַרְצָם וַיִקְחוּ לָהֶם נִָשׁים. הוֹרְדוֹס חָשַׁב כִּי אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה יוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא, אַךְ אֲחוֹת הוֹרְדוֹס, אֲשֶׁר שָׂנְאָה אֶת מִרְיָם וְאֶת בָּנֶיהָ, הִלְשִׁינָה בְּאָזְנֵי הוֹרְדוֹס עַל אַלֶּכְּסַנְדֶּר וַאֲרִיסְתֻּבּוּל, כִּי הֵם מְבַקְּשִׁים אֶת נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ. וְהוֹרְדוֹס הֶאֱמִין בִּדְבָרֶיהָ וַיִּקְצֹף עַל בָּנָיו אֵלֶּה וַיִּמְאַס בָּהֶם, וַיִּבְחַר לְיוֹרֵשׁ הַמְּלוּכָה אֶת אַנְטִיפַטֵּר אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ דּוֹרִיס אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה. וַיֵּרָגְנוּ הָאַחִים בְּנֵי מִרְיָם בְּסֵתֶר אָהֳלֵיהֶם עַל אֲבִיהֶם, וְאַנְטִיפַטֵּר אֲחִיהֶם הִלְשִׁין עֲלֵיהֶם לִפְנֵי אֲבִיהֶם. וַיְצַו הוֹרְדוֹס וַיְמִיתוּם.²³

56. וַיָּשֶׂם הוֹרְדוֹס אֶת אַנְטִיפַטֵּר לְיוֹרֵשׁ אֶת כִּסְאוֹ אַחֲרָיו. אֲבָל גַּם אַנְטִיפַטֵּר נִלְכַּד מְהֵרָה בָּרֶשֶׁת, כִּי רָאָה אַנְטִיפַטֵּר, כִּי אֵין בְּרוּחַ אָבִיו נְכוֹנָה; וְעַל כֵּן לֹא הֶאֱמִין בְּהַבְטָחָתוֹ וַיְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלּוֹת לְקָרֵב אֶת מִיתַת אָבִיו, כִּי תְמַהֵר יְרֻשָּׁתוֹ לָקוּם לוֹ לְנַחֲלָה, וַיֹּאמֶר לְהַשְׁקוֹת אֶת אָבִיו סַף רַעַל. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהוֹרְדוֹס וַיּוֹצֵא עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת, אַךְ לֹא מִהֵר לְהָמִית אוֹתוֹ כִּי אִם שָׂמָהוּ בְּבוֹר הַכֶּלֶא.

57. הַשִּׁמָּמוֹן וְהַפַּחַד אֲשֶׁר פָּחַד הוֹרְדוֹס תָּמִיד מִפְּנֵי כָל אִישׁ, בְּחָשְׁדוֹ, כִּי הַכֹּל מְבַקְשִׁים אֶת נַפְשׁוֹ, הִכְשִׁילוּ כֹּחוֹ וּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה תְּקָפַתְהוּ, עַד כִּי כִמְעַט לֹא יָכוֹל עוֹד לָקוּם מִמִּטָּתוֹ. וּבָעֵת הַהִיא קָמוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל וַיָּסִירוּ אֶת נֶשֶׁר רוֹמָא מֵעַל הַמִּקְדָּשׁ וַיִּשְׁבְּרוּהוּ. וַיְהִי כִּשְמֹעַ הוֹרְדוֹס אֶת הַדָּבָר, וְרוּחַ הַנְּקָמָה הִתְגַּבְּרָה בוֹ וַיִּתְנָעֵר כְּחַיַּת טֶרֶף בַּהֲרִיחָהּ דָם, וַיִּתֶּן בּוֹ אֹמֶץ לָקוּם מֵעֶרֶשׂ דְּוָי, וַיְמַהֵר וַיְצַו לִתְפֹּשׂ אֶת הָאֲנָשִׁים וּלְאָסְרָם, וְהוּא בְּעַצְמוֹ בָּא לָשֶׁבֶת בְּסוֹד הַשּׁוֹפְטִים לְמַעַן יִשְפְּטוּם כְּחֹק מוֹרְדִים בִּמְלוּכָה. וַיּוֹצִיאוּ עֲלֵיהֶם הַשּׁוֹפְטִים עֹנֶשׁ לְהִשָּׂרֵף חַיִּים. חֲמִשָּׁה יָמִים לִפְנֵי מוֹתוֹ הוּגַד לְהוֹרְדוֹס כִּי אַנְטִיפַטֵּר בְּנוֹ מְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלוֹת לָנוּס מִמַּאֲסָרוֹ וַיְצַו הוֹרְדוֹס וַיַּהַרְגוּ גַּם אֶת אַנְטִיפַטֵּר, וּבְהַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר מוֹת אַנְטִיפַטֵּר לְאוֹגוּסְט מוֹשֵׁל רוֹמָא קָרָא: “טוֹב לִהְיוֹת חֲזִיר שֶׁל הוֹרְדוֹס מִהְיוֹת בְּנוֹ.”

58. לִפְנֵי מוֹתוֹ צִוָּה הוֹרְדוֹס אֶת שְׁלוֹמִית אֲחוֹתוֹ וּבַעְלָהּ לֶאֱסֹף אֶת יַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם מִשְׁמָר וּלְהָרְגָם אַחֲרֵי מוֹתוֹ, לְמַעַן לֹא יִשְׂמְחוּ הָעָם בְּמוֹתוֹ, כִּי אִם יְתְאַבְּלוּ עַל טוּבֵי הָאֻמָּה אֲשֶׁר יָמוּתוּ עִמּוֹ. אֲבָל שְׁלוֹמִית לֹא מִלְּאָה אֶת פְּקֻדָּתוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ. הוֹרְדוֹס מֵת בִּשְׁנַת הַשִּׁבְעִים לִימֵי חַיָּיו²⁴ וּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה מָלָךְ, יְמֵי מַלְכוּתוֹ הָיוּ שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל הֶרֶג וְטֶבַח, אֲשֶׁר פָּעֲלוּ פְּעֻלָּה רָעָה מְאֹד גַּם עַל רוּחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נְסַפֵּר בְּפֶרֶק הַבָּא.

ו.הִלֵּל וְשַׁמַּאי.

59. הוֹרְדוֹס חִלֵּל אֶת כָּל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל: הוּא הִנְהִיג בִּיהוּדָה אֶת הַמִּשְׂחָקִים הַמְּגֻנִּים אֲשֶׁר הִשְׁתַּעְשְׁעוּ בָהֶם הָרוֹמָאִים; הוּא הֵסִיר אֶת כְּבוֹד הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה, כִּי נָתַן אוֹתָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְגַם אֵלֶּה אֲשֶׁר יָשְׁרוּ בְעֵינָיו לֹא הֶאֱרִיכוּ יָמִים בִּכְהֻנָּתָם, כִּי הֵמִיר אוֹתָם כַּלְּבוּשׁ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָהוּ אָז אַחַר הַמִּקְדָּשׁ וּמִקְּצוֹת תֵּבֵל שָׁלְחוּ שָׁמָּה אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם בְּיָד רְחָבָה, וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים בַּעֲלֵי בְרִית הוֹרְדוֹס הָיוּ רוֹדְפֵי בֶצַע וַיַּעֲשׂוּ עֹשֶׁר מִכֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים. וּמִכָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה הִגְדִּיל בְּהַטִּילוֹ אֵימָה עַל הַסַּנְהֶדְרִין לִשְׁפֹּט כְּפִי אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ, לֹא לְפִי מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה. חַכְמֵי הַתּוֹרָה לֹא יָכְלוּ עוֹד לָשֶׁבֶת בְּסוֹד הַסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר רְצוֹן הוֹרְדוֹס הוּא לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט. וּלְהִתְנַגֵּד לְחֵפֶץ הוֹרְדוֹס לֹא הָיָה אֶפְשָׁר, כִּי חַרְבּוֹ הָיְתָה נְטוּיָה עַל כָּל אֲשֶׁר לֹא מִלֵּא אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְגַם לְרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין לֹא נָשָׂא פָנִים, וְיִהְיוּ הַשּׁוֹפְטִים בְּיָדוֹ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר לְהַטּוֹתָם לְכֹל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ.

60. חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין מִשְׁפָּט בָּאָרֶץ, וְאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהִלָּחֵם עִם הֶחָמָס וְהָרֶצַח הַשּׂוֹרְרִים בָּאָרֶץ, וְיִתְרַחֲקוּ מֵהָעִנְיָנִים הַמְּדִינִיִּים וַיִּסָּתְרוּ בְּבָתֵּי מִדְרְשֵׁיהֶם; וְשָׁמָה אָסְפוּ אֲלֵיהֶם תַּלְמִידִים וַיְלַמְּדוּם אֶת תּוֹרַת יְיָ וּבְאַהֲבָה רַבָּה שָׁגוּ בָהּ, וַתְּהִי רַק הַתּוֹרָה שַׁעֲשׁוּעָם וְנֶחָמָתָם בְּעָנְיָם. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לְהוֹרְדוֹס, כִּי הֵם מִתְרַחֲקִים מֵעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה, וַיֶּחְדַּל מֵהֶם. בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ הָיוּ הַחֲכָמִים חָפְשִׁים וְשָׁם הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר בְּמָשָׁל וְחִידוֹת עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים אֲשֶׁר עָשָׂה הוֹרְדוֹס, וַיָּפִיגוּ אֶת כַּעְסָם בְּשָׁפְכָם שָׁם עַל אִישׁ חֶרְמָם בּוּז וְחֶרְפָּה.

61. שְׁנֵי בָתֵּי מִדְרָשׁ גְּדוֹלִים קָמוּ אָז בִּירוּשָׁלַיִם. רֹאשׁ בֵּית הַמִּדְרָשׁ הָאֶחָד הָיָה הִלֵּל הַבַּבְלִי, אוֹ הִלֵּל הַזָּקֵן, וְרֹאשׁ בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה שַׁמַּאי. הִלֵּל נוֹלַד בְּבָבֶל וּמִשָּׁם עָלָה יְרוּשָׁלַיְמָה לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. הַמָּסֹרֶת תְּסַפֵּר, כִּי בַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הִתְפַּרְנֵס הִלֵּל מֵעֲבוֹדַת שְׂכִיר יוֹם, וַתְּהִי מַחֲצִית שְׂכָרוֹ לִמְזוֹנוֹתָיו וּמַחֲצִיתוֹ נָתַן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן לָתֶת לוֹ לָבוֹא שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה²⁵; וּפַעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא נָתַן לוֹ הַשּׁוֹמֵר לָבוֹא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וַיַּעַל הַגָּגָה וַיִשְׁתַּטֵּחַ עַל יַד הָאֲרֻבָּה וַיֵּט אָזְנוֹ לִשְׁמוֹעַ מַה יְדַבְּרוּ הַחֲכָמִים בַּבָּיִת. וּבַיּוֹם הַהוּא יָרַד שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וַיְכַס אֶת הִלֵּל כֻּלּוֹ, וְכִמְעַט קָפָא מִקֹּר, כִּי מְצָאוּהוּ שָׁם מוּטָל בְּלִי כֹחַ וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.

62. וַיִגְדַּל הִלֵּל עַד כִּי הָיָה רֹאשׁ לְכֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ אֵלָיו לִשְׁמוֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה. וְלֹא רַק בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה לְבַד עָסַק הִלֵּל, כִּי דָרַשׁ גַּם בְּכָל חָכְמוֹת הַתֵּבֵל וְגַם לְתַלְמִידָיו צִוָּה כִּי יִשְׁקְדוּ עַל הַתּוֹרָה וּמֵחָכְמוֹת הַתֵּבֵל אַל יַנִּיחוּ יָדָם. עַנְוָתוֹ הָיְתָה לְמָשָׁל בְּפִי הַחֲכָמִים וְיֹאמְרוּ: “לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוְתָן כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְדָּן כְּשַׁמַּאי”. הוּא לֹא כָעַס מֵעוֹדוֹ וְגַם כַּאֲשֶׁר הֶלְאוּהוּ אֲנָשִׁים בְּסִכְלוּתָם אוֹ בְּפַחְזוּתָם, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פִּתְרוֹנִים עַל שְׁאֵלוֹת כֶּסֶל, לֹא הִתְקַצֵּף, וַיַּעַן לְכָל שׁוֹאֲלָיו בְּפָנִים מְאִירִים. וְכֵן הָיָה דְבָרוֹ תָּמִיד: “הֱיֵה מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וְאוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה”.

63. נָכְרִי אֶחָד בָּא אֵלָּיו וַיֹאמַר: הִנְנִי חָפֵץ לְהִתְיַהֵד, אַךְ הוֹדִיעֵנִי תַּמְצִית כָּל הַתּוֹרָה בִּדְבָרִים קְצָרִים, וְיֹאמֶר אֵלָיו הִלֵּל: “מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ²⁶ – זֶה הוּא כְּלַל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר הוּא רַק פֵּרוּשׁ הַכְּלָל הַזֶּה”. בִּטְחוֹנוֹ בַיְיָ הָיָה חָזָק מְאֹד וְעַל כֵּן לֹא דָאַג דַּאֲגַת מָחָר, וַיְהִי דְבָרוֹ תָּמִיד: “בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם”. מִנְּדִיבוֹת לִבּוֹ נָתַן לַעֲנִיִּים לֹא רַק לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם, כִּי אִם גַּם תַּפְנוּקִים אִם הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם. הוּא הִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהָקִים תַּלְמִידִים רַבִּים וְהָיָה נוֹחַ לְכָל אֵלֶּה שֶׁאֵין דַּעְתָּם כְּדַעְתּוֹ, וּבְהִתְוַכְּחוֹ עִם אִישׁ הָיָה וִכּוּחוֹ בִּמְתִינוּת וּבְלִי קַפְדָּנוּת עַד שֶׁקָּנָה אֶת לֵב מִתְנַגְּדָיו.

64. בַּתּוֹרָה סָלַל לוֹ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, כִּי בְיָמָיו לֹא יָכְלוּ עוֹד חֻקִּים רַבִּים לְהִתְקַיֵּם, כִּי רַבָּה הָיְתָה הַשְׁפָּעַת הָרוֹמָאִים בִּפְרָטִים רַבִּים לְשַׁנּוֹת אֶת צָרְכֵי הָעָם וּמִנְהָגָיו; וְנָחוּץ הָיָה לְהַתְאִים אֶת תּוֹרַת הַיְּהוּדִים עִם חֻקֵּי הָרוֹמָאִים, לְבַל יִהְיֶה הַדָּבָר לְמִכְשֹׁל עָוֹן וְלֹא יַעַבְרוּ רַבִּים עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְעַל כֵּן תִּקֵּן הִלֵּל תַּקָּנוֹת רַבּוֹת וַיַשְׂכֵּל לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה לְפִי צָרְכֵי הַזְּמָן. הַכְּלָלִים אֲשֶׁר יָסַד הִלֵּל בִּדְרִישׁוֹת הַתּוֹרָה הָיוּ לְעֵינַיִם לְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהַתְאִים אֶת הַתּוֹרָה עִם צָרְכֵי הַחַיִּים, וְעַל כֵּן הִמְשִׁילוּ הַחֲכָמִים אֶת הִלֵּל לְעֶזְרָא. הִלֵּל שָׂם לִבּוֹ גַּם לְהִזָּהֵר בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לִבְרִיאוֹת גּוּפוֹ וּלְנִקָּיוֹן. כִּי יָקָר הָיָה בְּעֵינָיו הַגּוּף אֲשֶׁר בּוֹ הִשְׁכִּין יְיָ אֶת הַנְּשָׁמָה.

65. לֹא כֵן הָיָה שַׁמַּאי הַזָּקֵן. הוּא אָמְנָם הָיָה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אַךְ הָיָה קַפְדָּן וּקְשֵׁה עֹרֶף, וְהֶחֱזִיק בְּכָל כֹּחוֹ בְּכָל מָה שֶׁנָּחַל מֵרַבּוֹתָיו, וְלֹא הִסְכִּים לְדַעַת הִלֵּל. וּמִדָּתוֹ זוֹ הִנְחִיל לְתַלְמִידָיו אַחֲרָיו. אָמְנָם בֵּין שְׁנֵי הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה, הִלֵּל וְשַׁמַּאי, עוֹד לֹא הִתְפָּרֵץ הָרִיב, כִּי מִי יָרִיב עִם אִישׁ עָנָו כְּהִלֵּל? אֲבָל אַחֲרֵי מוֹתָם הֵחֵלּוּ תַלְמִידֵיהֶם לָרִיב אִישׁ עִם אָחִיו. וַיֵּחָלֵּק לֵב הַחֲכָמִים: אֵלֶּה נִקְרְאוּ בְשֵׁם “בֵּית הִלֵּל” וְאֵלֶּה – “בֵּית שַׁמַּאי”.

66. הִנֵּה כֵן נִסְתְּרוּ הַחֲכָמִים בְּבָתֵּי מִדְרְשֵׁיהֶם בִּימֵי מְהוּמוֹת הוֹרְדוֹס, וַיָּשִׂימוּ לִבָּם אַךְ לְהַגְדִּיל תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְנָם לֵב הַפְּרוּשִׁים הָיָה עֵר וַיֵּדְעוּ אֶת כָּל הֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה וְכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, וְרַק לֹא חָפְצוּ לְאַבֵּד אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם בְּמִלְחָמָה עִם הוֹרְדוֹס אִישׁ הַדָּמִים. הֵם הֶאֱמִינוּ, כִּי יָבוֹא יוֹם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִגָּאֲלוּ מֵהָרוֹמָאִים וּמִיַּד כָּל הַמּוֹשְׁלִים הָרְשָׁעִים וּמָשַׁל בִּיהוּדָה מוֹשֵל צַדִּיק מִבֵּית דָּוִד, אֲבָל לֹא דָּחֲקוּ אֶת הַקֵּץ.

אֲבָל לֹא כֵן הָיוּ הָאִסִּיִּים. הַצָּרוֹת וְהַמְּהוּמוֹת נָסְכוּ עֲלֵיהֶם רוּחַ עִוְעִים, לְהִתְבּוֹדֵד וּלְבַקֵּשׁ תַּנְחוּמִים בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא, בַּחִידוֹת וּבְסוֹדוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּעֲלֵי הַסּוֹד אֲשֶׁר בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה. רַבִּים מֵהֶם הִתְאַמְּרוּ לִנְבִיאִים וַיּוֹכִיחוּ אֶת הָעָם לָשׁוּב לַיְיָ בְּכָל לֵב וְלַהֲפֹךְ עֹרֶף לְכָל צָרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְלִחְיוֹת חַיֵּי עֹנִי, נְזִירוּת וְהִתְבּוֹדְדוּת. לִבָּם הִתְחַמֵּץ עַל מַמְלֶכֶת רוֹמָא וְעַל מַמְלֶכֶת הוֹרְדוֹס הָרוֹצֵחַ, וְעַל כֵּן אָמְרוּ לְיַסֵּד לָהֶם מַמְלָכָה אַחֶרֶת בְּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מַמְלֶכֶת שָׁמַיִם, אֲשֶׁר שָׁמָּהּ יִתְנַשֵּׂא הָאָדָם בְּדִמְיוֹנוֹ וְרָוַח לוֹ.

67. וְגַם בֵּין הַגּוֹיִם הָיְתָה אָז הִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְּשׁוּ לָהֶם מָשִׁיחַ, וְהַגּוֹיִם – אֱלֹהִים. אֱמוּנַת הָאֱלִילִים נִכְחֲדָה מִלֵּב חַכְמֵי הָעַמִּים, וְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל נוֹדְעָה לָהֶם מְעַט עַל יְדֵי תַרְגּוּמִים וּמִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּאוּ עִמָּהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן. אֲחָדִים מֵחַכְמֵי הַגּוֹיִם הִתְיַהֲדוּ וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל, אַךְ הֵמָּה הָיוּ רַק מְתֵי מְעָט, וּשְׁאַר חֲכָמֵיהֶם בִּקְשׁוּ אֵיזוֹ פְשָׁרָה, כִּי יְמַלְאוּ אֶת חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם וְיַחַד עִם זֶה יַחֲזִיקוּ בְמִנְהָגֵיהֶם וּבְדֵעוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הָיוּ חֲבִיבִים עֲלֵיהֶם.

ז. אַרְכִילַס. הַיְּהוּדִים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת.

68. הוֹרְדוֹס בְּצַוָּאָתוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ חָלַק אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָנָיו: לְאַרְכִילַס בְּנוֹ נָתַן אֶת אֶרֶץ יְהוּדָה וְשֹמְרוֹן, לְאַנְטִיפַטֵּר אֶרֶץ הַגָּלִיל וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְפִילִיפּוּס – חֶבֶל הַצָּפוֹן וְלַאֲחוֹתוֹ שְׁלוֹמִית נָתַן תְּבוּאַת עָרִים אֲחָדוֹת. אֶפֶס הָעָם דָּרְשׁוּ בְחָזְקָה מֵאֵת הַמּוֹשְׁלִים הַחֲדָשִׁים לְהָסִיר אֶת הַמַּסִּים הַכְּבֵדִים וְאֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר הָיָה שָׂנוּא בְּעֵינֵיהֶם, וּלְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת כָּל הָאֲסוּרִים אֲשֶׁר אָסַר הוֹרְדוֹס יַעַן הִתְקוֹמְמוּ נֶגְדּוֹ. אָמְנָם אַרְכִילַס הִבְטִיחַ לָעָם הַבְטָחוֹת טוֹבוֹת, וּשְׁלוֹמִית אֲחוֹת הוֹרְדוֹס, הֵאִירָה פָנֶיהָ לָעָם, בְּהוֹצִיאָהּ לַחָפְשִׁי אֶת גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה הוֹרְדוֹס לְאָסְרָם וּלְהָרְגָם בְּיוֹם מוֹתוֹ²⁷.

69. חַג הַפֶּסַח קָרַב לָבוֹא, וּבְעֶרֶב הַפֶּסַח נָהֲרוּ הָעָם מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ לְהַקְרִיב אֶת הַפֶּסַח. וְאָז הִלְהִיבוּ הַקַּנָּאִים אֶת הָעָם לִדְרֹשׁ מֵאַרְכִילַס בְּחָזְקָה לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאֵלָתָם. וַיְמַהֵר אַרְכִילַס וַיָּבוֹא עִם חֵיל הָרוֹמָאִים וַיַּשְׁקֵט אֶת הַמֶּרֶד, בְּהָרְגוֹ בָעָם כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וְהַשְּׁאָר נָפְצוּ לְכָל רוּחַ.

70. וַיְכוֹנֵן אַרְכִילַס בְּדָמִים אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ בִיהוּדָה. אַךְ מוֹשְׁלֵי רוֹמָא מָנְעוּ מִמֶּנּוּ שֵׁם מֶלֶךְ וְאַךְ בְּשֵׁם נָשִׂיא (עֶתְּנַרְךְ) קָרְאוּ לוֹ. כְּתֵשַׁע שָׁנִים אָרְכוּ יְמֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ²⁸ וַיְהִי כִּי בָאָה צַעֲקַת הָעָם אֶל מוֹשְׁלֵי רוֹמָא עַל אַרְכִילַס וַיְדִיחוּהוּ הַמּוֹשְׁלִים מִכִּסֵּא מֶמְשַׁלְתּוֹ וַיַּגְלוּהוּ מֵאַרְצוֹ. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִן הַפַּחַת וַיִּלָכְדוּ בַפָּח, כִּי הָרוֹמָאִים סָפְחוּ אָז אֶת אֶרֶץ יְהוּדָה וְהַגָּלִיל לְחֶבֶל סוּרְיָה, וַיְהִי נְצִיב הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר בְּסוּרְיָה הַמּוֹשֵׁל הָרָאשִׁי (Prokurator) גַּם עַל יְהוּדָה. וּבְיָדוֹ נִתְּנָה הַמִּשְׂרָה לִגְבוֹת אֶת הַמַּסִּים וְלְפַקֵּחַ עַל הַסְּדָרִים, לְבַקֵּר אֶת מִשְׁפְּטֵי הַסַּנְהֶדְרִין וּלְהוֹרִיד וּלְהָקִים כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. לוֹ נִתְּנוּ לְפִקָּדוֹן בִּגְדֵי הַשְּׂרָד אֲשֶׁר לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וּמִיָּדוֹ קִבְּלָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְלָבְשָׁם אַךְ בְּיוֹם חַג וְלַהֲשִׁיבָם לְיָדוֹ אַחֲרֵי הֶחָג.

71. וְאֶחָד מִפְּקִידֵי רוֹמָא בָּא לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וְלִכְתֹּב בַּסֵּפֶר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם וּרְכוּשָׁם, לְמַעַן יֵדַע אֶת סְכוּם הַמַּסִּים אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לָשׂוּם עֲלֵיהֶם. לֵב הָעָם הָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, בִּרְאוֹתוֹ כִּי מִיּוֹם לְיוֹם יַמְעִיטוּ אֶת חֻפְשָׁתוֹ וְהוּא גָּזוּל וְעָשׁוּק כָּל הַיָּמִים. עוֹד לֹא נִשְׁכְּחוּ מִלֵּב הָעָם יְמֵי הַטּוֹבָה, יְמֵי הַחֹפֶשׁ, וְעַל כֵּן כָּבֵד עֲלֵיהֶם עֹל הָרוֹמָאִים, לֹא יָכְלוּ נְשׂא אוֹתוֹ; וְלֹא דַי הָיָה לָרוֹמָאִים, כִּי גָזְלוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהַרְגוּם וַיַּחְרִימוּ אֶת רְכוּשָׁם, כִּי פִּילַטּוּס אֲשֶׁר הָיָה לִנְצִיב בִּיהוּדָה עוֹד הוֹסִיף רֶשַׁע, כִּי בָא גַם לְחַלֵּל אֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא יְרוּשָלַיְמָה דְּגָלִים עִם תְּמוּנוֹת קֵיסְרֵי רוֹמָא, אֲשֶׁר הָרוֹמָאִים עָבְדוּ לָהֶם כְּמוֹ לֵאלֹהִים. הוּא בִקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ יָד גַּם בְּאוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ.

72. בַּיָּמִים הָהֵם קָם יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הֵחֵלָּה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בָּעוֹלָם, תְּקוּפַת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. רֵאשִׁית הַדַּת הַזֹּאת הָיְתָה מִצְעָר, אַךְ בְּקֶרֶב הַיָּמִים נִתְקַבְּלָה בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, וַתְּהִי לְדָת גְּדוֹלָה שַׁלֶּטֶת בָּעוֹלָם.

73. הַיְּהוּדִים יָשְׁבוּ אָז בְּכָל אֲרְצוֹת רוֹמָא וּבָבֶל. אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּאוּ הֵבִיאוּ עִמָּהֶם אֶת תּוֹרָתָם וּמִנְהָגֵיהֶם הַמְּצֻיָּנִים. בְּעִיר רוֹמָא הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל קְהִלָּה גְדוֹלָה וַעֲשִׁירָה וּבָתֵּי מִדְרָשׁ הָיוּ לָהֶן וַחֲכָמִים דּוֹרְשֵׁי תּוֹרָה. הַגּוֹיִם הִבִּיטוּ בְתִמָּהוֹן אֶל הָעָם הַקָּטָן הַזֶּה, הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָם, וְהוּא לְבָדָד יִשְׁכּוֹן, כִּי לֹא יִתְעָרֵב בְּמִשְׂחָקֵיהֶם וְהוֹלְלוּתָם וְנִמּוּסָיו שׁוֹנִים מִנִּמּוּסֵי כָל עָם, וַיִּהְיוּ אֵלֶּה מְהַלְלִים אֶת הַיְּהוּדִים וְאֵלֶּה מְחַלְלִים. אֵלֶּה הִתְפַּלְּאוּ עַל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּיגוּם לְמוֹפֵת, וְאֵלֶּה קִנְאוּ בָהֶם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת שָׁוְא.

74. בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם הָיְתָה מִכְּבָר²⁹ קְהִלָּה גְדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. רֹב תּוֹשְׁבֵי הָעִיר הָיוּ יְוָנִים וּבֵינֵיהֶם הָיוּ חֲכָמִים רַבִּים. שְׂפַת יָוָן לָקְחָה גַם אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפָּנֶיהָ עָזְבוּ אֶת שְׂפַת עַמָּם וַיָּשִׂימוּ כָל מַעְיָנָם בְּחָכְמַת הַיְּוָנִים. אָמְנָם בְּסֵתֶר לִבָּם נָהוּ גַם אַחַר תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחַר עַמָּם.

וַתְּהִי מִלְחָמָה בְקִרְבָּם בֵּין נְטִיָּתָם לְחָכְמַת הַיְּוָנִים וּבֵין נְטִיָּתָם לְתוֹרַת עַמָּם. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַתְאִים אֶת שְׁנֵי הַהֲפָכִים בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשׁ וְהָרֶמֶז. וּמִיִּרְאָתָם פֶּן יַלְעִיגוּ לָהֶם הַיְוָנִים, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא נִמְנְעוּ גַם מִבְדוֹת מִלִּבָּם סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת, לָשִׁית בָּהֶם הוֹד עַל מֹשֶׁה וְעַל שְׁאָר חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אַךְ בָּזֶה לֹא הוֹעִילוּ מְאוּמָה, כִּי אִם הִגְדִּילוּ אֶת הַמַּשְׂטֵמָה בְּלִבּוֹת הַיְּוָנִים, וַיִּכְתְּבוּ חַכְמֵי הַיְּוָנִים סִפְרֵי־שִׂטְנָה לְהַשְׁלִיךְ שִׁקּוּצִים עַל הַיְּהוּדִים, וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹהֲבֵיהֶם מֵהַיְּוָנִים קָשְׁרוּ מִלְחָמָה עַל שׂוֹנְאֵיהֶם וַיּוֹכִיחוּ כִּי אַךְ שֶׁקֶר בְּפִי שׂוֹנְאֵיהֶם.

75. רֹאשׁ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה הָיָה יְדִידְיָה אוֹ כִּשְׁמוֹ הַיְּוָנִי פִילוֹן. לְאוֹר חָכְמָתוֹ הָרַבָּה הָלְכוּ אָז כָּל חַכְמֵי הַתֵּבֵל וּכְגֹדֶל חָכְמָתוֹ כֵּן גָּדְלָה צִדְקָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם בִכְלָל וּלְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט. אַךְ אֶת תּוֹרַת עַמּוֹ לֹא יָדַע מִמְּקוֹרָהּ, כִּי אִם מִתַּרְגּוּמִים, וְלָכֵן לֹא הִשְׂכִּיל לְהָבִין אֶת רוּחָהּ; וְעַל כֵּן בֵּאֵר אוֹתָהּ בְּבֵאוּר נִפְתָּל, וְעַל כָּל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה הַפְּשׁוּטִים וְהַתְּמִימִים אָמַר כִּי הֵם מְשָלִים וְכָל פִּקּוּדֶיהָ רְמָזִים לְאֵיזֶה רַעֲיוֹנוֹת שֶׁעָסְקָה בָהֶם הַפִּילוּסוּפִיָּה בַּיָּמִים הָהֵם. וַיְהִי פִילוֹן רֹאשׁ לְבַעֲלֵי הַסּוֹד אֲשֶׁר שָׁגוּ וַיַּשְׁגּוּ רַבִּים. וְטוֹעִים רַבִּים נִסְמְכוּ עַל דִּבְרֵי הֶחָכָם הַזֶּה וַיוֹצִיאוּ מֵהֶם רְאָיוֹת לְהַבְלֵיהֶם.

ח. אַגְרִיפַּס הָרִאשׁוֹן.

76. בְּנֵי הוֹרְדוּס הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם וַיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וְרַק נֵצֶר אֶחָד מִגֶּזַע הוֹרְדוּס נִבְדַּל מֵהֶם –אַגְרִיפַּס בֶּן אֲרִיסְתֻּבּוּל בֶּן הוֹרְדוּס. הוּא הָיָה יָתוֹם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ, כִּי אָבִיו נֶהֱרַג בְּמִצְוַת הוֹרְדוּס וְאִמּוֹ בִּירִינִיקָה גַּם הִיא מֵתָה וְתּוֹרֶשׁ לִבְנָהּ רְכוּשׁ רָב. אַגְרִיַפס הִתְחָנֶּךְ בְּרוֹמָא יַחַד עִם בְּנֵי מוֹשְׁלֵי הָרוֹמָאִים. בְּנַעֲרוּתוֹ הָיָה שׁוֹבָב וַיִּרְדֹּף תַּעֲנוּגִים כְּכָל רֵעָיו עַד כִּי אִבָּד אֶת כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאִמּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן סָבַל תְּלָאוֹת רַבּוֹת וּנְדוֹדִים. וּלְסוֹף הִלְשִׁינוּ עָלָיו בְּאָזְנֵי טִבֵּרְיוּס מֶלֶךְ רוֹמָא, כִּי חָפֵץ הוּא בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ טִבֵּרְיוּס בַּבּוֹר. וַיֵּשֶׁב שָׁם עַד אֲשֶׁר מֵת הֶעָרִיץ הַהוּא וְעַל כִּסְאוֹ יָשַׁב קַלִּיגוּלָה בְּנוֹ אֲשֶׁר הָיָה מִלְפָנִים רֵעַ לְאַגְרִיפַס. וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵא מַלְכוּתוֹ וַיִזְכֹּר אֶת אַגְרִיפַס, וַיְרַחֲמֵהוּ וַיּוֹצִיאֵהוּ מִבּוֹר כִּלְאוֹ. וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אַגְרִיַפס, כִּי יִתֶּן לוֹ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה. וַיֵּאוֹת לוֹ קַלִּיגוּלָה וַיְשַׁלְחֵהוּ בִּכְבוֹד מְלָכִים לְאַרְצו. וַתְּהִי יְהוּדָה עוֹד הַפַּעַם לְמַמְלָכָה (32 לפהב"ש) בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

77. כַּאֲשֶׁר עָבַר אַגְרִיפַס מֵרוֹמָא לְאַרְצוֹ דֶּרֶךְ אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, קִנְאוּ רִשְׁעֵי הַיְּוָנִים בַּיְּהוּדִים עַל אֲשֶׁר הִתְחַדְּשָׁה מַלְכוּתָם, וַיָסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן לִפְרֹעַ פְּרָעוֹת בַּיְּהוּדִים וַיַּהַרְסוּ אֶת בָּתֵּי הַתְּפִלָּה וְסִפְרֵי תוֹרָה קָרְעוּ לִגְזָרִים וַיַּשִׂימוּ אֶת מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב, וַיַּכּוּ וַיָּמִיתוּ יְהוּדִים רַבִּים, לֹא חוֹנְנוּ נָשִׁים עֲדִינותֹ וּפְנֵי זְקֵנִים לֹא נָשָׂאוּ.

78. בָּעֵת הַהִיא הָיָה נָצִיב בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָה אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, פְּלַקּוּס שְׁמוֹ. וְהוּא עוֹד הִרְבָּה הָרֵעַ, כִּי מִלְבַד אֲשֵׁר לֹא עָצַר בְּעַד הֶהָמוֹן, עוֹד שָׁלַח מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית לְחַבֵּל בַּיְּהוּדִים. אֶפֶס מְהֵרָה הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ, כִּי הַקֵּיסַר קַלִּיגּוּלָה, אֲשֶׁר הָיָה שׂוֹנֶא לוֹ, צֵוָּה וַיִכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ. וְכַאֲשֶׁר קָם נָצִיב אַחֵר תַּחְתָּיו הוּנַח מְעַט לַיְּהוּדִים, כִּי הַנָּצִיב הֶחָדָשׁ לֹא נָתַן עוֹד לַעֲשׂוֹת רָעָה לַיְּהוּדִים; אֲבָל בְּכָל זֹאת עוֹד שַׁלְוָה לֹא יָדָעוּ, כִּי לֵב הֶהָמוֹן הָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עֲלֵיהֶם,וְחֶרֶב אוֹיְבֵיהֶם עוֹד הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת עַל פְּנֵיהֶם.

79. וְאַגְרִיפַס כּוֹנֵן אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ בִּיהוּדָה בְּחָכְמָה וָדָעַת. בְּהַנְהָגָתוֹ הַטּוֹבָה מָצָא חֵן גַּם בְּעֵינֵי אֱמוּנֵי הָעָם, כִּי לֹא דָאַג לִכְבוֹדוֹ, כִּי אִם לְחַזֵק אֶת מַלְכוּתוֹ וּלְהָשִׁיב לְעַמּוֹ אֶת כְּבודוֹ. אָמְנָם לְמַרְאֶה עַיִן הִתְהַלֵּךְ עִם גְּדוֹלֵי הָרוֹמָאִים בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה, אַךְ לִבּוֹ רָחַק מֵהֶם וְתָמִיד בִּקֵּשׁ רַק טוֹבַת עַמּוֹ. הוּא הֵשִׁיב אֶת הַסַּנְהֶדְרִין לִמְקוֹמוֹ וַיִמְנֶה אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָרִאשׁוֹן נֶכֶד הִלֵּל לִנְשִׂיא הַסֶּנְהֶדְרִין. וְכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ הָיוּ יְמֵי אֹשֶר לְיִשְׂרָאֵל*). הַמֶּלֶךְ (29 לפחהב"ש) אָהַב אֶת עַמוֹ וְהָעָם אָהַב אֶת מַלְכּוֹ, וְרַבִּים דִּמּוּ כִּי בְּקָרוֹב תִּהְיֶה אֶרֶץ יְהוּדָה עוֹד הַפַּעַם לְמַמְלָכָה חָפְשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בִּימֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים.

80. וּבְרוֹמָא יָשַׁב קַלִיגּוּלָה עַל כִּסֵא הַמְּלוּכָה. הוּא הָיָה אִישׁ פּוֹחֵז וָרִיק, אַכְזָר וְסָכָל, וּבְשִׁגְעוֹנוֹ נָתַן צָו כִּי בְּכָל הָאֲרָצוֹת יַעֲמִידוּ אֶת פִּסְלוֹ וְיַקְּרִיבוּ לְפָנָיו קָרְבָּנוֹת, כִּי אֱלֹהִים הוּא. וַיְּהִי כְּבוֹא הַפְּקֻדָּה הַזֹּאת אֶל הַיְּהוּדִים, וַיְמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר הַמֶלֶךְ. וַיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים בְּאָלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה בְּרָעָה גְדוֹלָה, כִּי צוֹרְרֵיהֶם הִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם, כִי שׂוֹנְאֵי הַקֵּיסַר הֵמָּה וּמוֹרְדִים בְּמִצְוָתוֹ. וַיִּשְׁלְחוּ יְהוּדֵי אַלֶּכְּסֶנְדְּרִיָּה מַלְאָכִים וִידִידְיָה בְּרֹאשָׁם לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי קַלִּיגוּלָה וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, כִּי יָשִׁיב אֶת הַגְּזֵרָה. אַךְ קַלִּיגוּלָה עָנָה אוֹתָם קָשׁוֹת, וְגַם לִיְהוּדָה שָׁלַח פְּקֻדָּה נִמְרָצָה, כִּי יָקִימוּ אֶת פִּסְלוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלֶאֱנֹס אֶת הַיְּהוּדִים לְעָבְדוֹ; אַךְ בְּטֶרֶם בָּאָה הַפְּקֻדָּה לִיְּהוּדָה וְקַלִּיגּוָלה מֵת.

81. וַיִמְלֹךְ בְּרוֹמָא קְלוֹדְיוּס, וְגַם הוּא חִדֵּשׁ אֶת בּרִיתוֹ עִם אַגְרִיפַס. וְלוּ הֶאֱרִיְך אַגְרִיפַס יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, כִּי עַתָּה אוּלַי הִצְלִיחַ לְהַעֲמִיד אֶת יְהוּדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ. אַךְ עוֹד בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְמָלְכוֹ מֵת* וְהוּא אָז (26 לפחב"ש) בֶּן חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה. הַיְּהוּדִים קָשְׁרוּ עָלָיו מִסְפֵּד מַר, וְהַיְּוָנִים אֲשֶׁר בְּקֵסַרְיָה וְהָרֹוָמִאים שָׁמְחוּ לְמוֹתוֹ, כִּי יָדְעוּ כִּי לֹא לָהֶם הָיָה לֵב אַגְרִיַפס, כִּי אִם לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים.

82. גַּם מִמַּמְלֶכֶת חֲדִיִּב אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נְהַר חִדֶּקֶל נִשְׁקְפָה בַיָּמִים הָהֵם טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵילֵנָה הַמְַּלָּכה וּבְנָהּ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר יוֹזַטֶּס קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַיְּהוּדִים. יוֹזַטֶּס מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה. הֵילֵנָה עָלְתָה יְרוּשָׁלַיְמָה וַתֵּשֶׁב שָׁם יָמִים רַבִּים. וְכַאֲשֶׁר הָיָה רָעָב בִּיהוּדָה פִּזְרָה כֶּסֶף רָב לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָרְעֵבִים. בְּמוֹת יוֹזַטֶּס* (14 לפהב"ש) שָׁבָה לְאַרְצָהּ וְעַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה עָלָה בְּנָהּ מוּנְבַז הַשֵּׁנִי. הֵילֵנָה מֵתָה מַהֵר אַחֲרֵי מוֹת יוֹזַטֶּס וּמוּבַז צִוָּה לְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוֹת אִמּוֹ וְאֶת עַצְמוֹת יוֹזַטֶּס אָחִיו יְרוּשָׁלַיְמָה וּלְקָבְרָם שָׁם בְּקִבְרֵי מַלְכֵי חֲדַיִב אֲשֶׁר חָצְבָה הֵילֵנָה בְּשִׁבְתָהּ בִּיּרוּשָׁלָיִם. עוֹד הַיּוֹם נִמְצְאוּ שָׁם שְׂרִידֵי חָרְבוֹת הַקְּבָרִים הָהֵם.

ט. אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי וְהַמֶּרֶד.

83. בְּמוֹת אַגְרִיַפס בָּאָה מַמְלֶכֶת יְהוּדָה עוֹד הַפַּעַם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת נְצִיבֵי רוֹמָא. אָמְנָם כַּעֲבוֹר חָמֵשׁ שָׁנִים שָׂמוּ מוֹשְׁלֵי רוֹמָא* אֶת אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי בֶּן אַגְרִיפַס (21 לפהב"ש) הָרִאשׁוֹן לְמוֹשֵׁל. אַךְ הוּא לֹא יָדַע לִדְרֹש טוֹבַת עַמּוֹ כְּאָבִיו, וַיְּהִי עֶבֶד לָרוֹמָאִים לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֶפְצָם בִּיהוּדָה. וַיְהִי הוּא וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הוֹרְדוּס מְחַקִּים אֶת מִנְהֲגֵי הָרוֹמָאִים וּמַחֲנִיפִים לָהֶם. כִּנְצִיבֵי הָרוֹמָאִים מָכַר גַּם הוּא אֶת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה לְכָל הַמַּרְבֶּה בִּמְחִירָה, לַמְרוֹת חֵפֶץ הָעָם וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה.

84. וּכְכֹל אֲשֶׁר נִכְנְעוּ הַהוֹרְדוֹסִיִּים לִפְנֵי הָרוֹמָאִים וַיַחֲנִיפוּ לָהֶם וַיְחַקּוּ אֶת מִנְהָגֵיהֶם הָרָעִים, כֵּן הוֹסִיפוּ הָרוֹמָאִים לְבָזּוֹתָם, אוֹתָם וְאֶת כָּל עַם הַיְּהוּדִים. וְתַחַת אֲשֶׁר עַד כֹּה רָחַשׁ לֵב הָרוֹמָאִים מְעַט כָּבוֹד לְהַגּוֹי הַקָּטָן הַזֶּה, הֶחָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וּבְנִמּוּסָיו כְּסֶלַע אֵיתָן, עַתָּה, בִּרְאוֹתָם, כִּי הַהוֹרְדוֹסִיִּים וְהָאֲצִילִים נְכוֹנִים לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵיהֶם וְלִבְגֹּד בְּעַמָּם, בָּזוּ לְכָל הָעָם, וַיְהִי הַיְּהוּדִי בְּעֵינֵיהֶם לְתוֹעֵבָה.

85. וַיָּשִׂימוּ מוֹשְׁלֵי רוֹמָא נְצִיבִים בִּיהוּדָה אֲנָשִׁים רָעִים וְחַטָּאִים, רֻבָּם עֲבָדִים מְשֻׁחֲרְרִים, אֲשֶׁר רֶצַח וְחָמָס כִּשְׂחֹק בְּעֵינֵיהֶם. בִּשְׁנַת 21 לִפְנֵי חֻרְבָּן הַבַּיִת הָיָה קוּמַנּוּס לְנָצִיב בִּיהוּדָה. וַיְהִי בְּעֶרֶב הַפֶּסַח וַיִתְאַסְּפוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל חֲצַר הַמִּקְדָּשׁ לַעֲשׂוּת הַפֶּסַח. וַיִּשְׁלַח הַנָּצִיב שָׁמָּה גְּדוּד רוֹמָאִים לְפַקֵּחַ עַל הַסְּדָרִים. וְאִישׁ מֵהַגְּדוּד עָשָׂה נְבָלָה נֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ וְנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיִּחַר אַף הָעָם וַיָחֵלוּ לְסַקֵּל בָּאֲבָנִים נֶגֶד הָרוֹמָאִים. וַיִּשְׁלַח הַנָּצִיב צָבָא רָב וַיַעֲמִידֵם בַּמַּעֲרָכָה נֹכַח הַמִּקְדָּשׁ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱסָפִים בְּהַר הַבַּיִת נִבְהֲלוּ וַיְמַהֲרוּ לָנוּס וַיָמוּתוּ מֵהֶם רַבִּים, כִּי נִמְעֲכוּ וְנִרְמָסוּ, וְהָרוֹמָאִים לָעֲגוּ לְאֵיד הַיְּהוּדִים וּפִיהֶם מָלֵא שְׂחֹק.

86. בִּרְאוֹת כָּל הַגּוֹיִם, הַשְׁכֵנִים הָרָעִים, אֶת כָּל אֲשֶׁר הָרוֹמָאִים עוֹשִׂים לַיְּהוּדִים וַיָּחֵלוּ גַם הֵם לְבַזוֹת אֶת הַיְּהוּדִים וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם תּוֹעֵבָה. הַשֹּׁמְרֹנִים הֵחֵלוּ לְהִתְגָּרוֹת בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָבְרוּ דֶּרֶךְ אַרְצָם לַעֲלוֹת לְרֶגֶל יְרוּשָׁלַיְמָה, וַתְּהִי מִלְחָמָה בֵּין קַנָּאֵי הַיְּהוּדִים וּבֵין הַשֹּׁמְרֹנִים וְקוֹמַנּוֹס נְצִיב רוֹמָא תָּמַךְ בִּידֵי הַשֹּׁמְרֹנִים לְהַכּוֹת בַּיְּהוּדִים.

גַּם בְּקֵסַרְיָה הֵחֵלוּ הַיְּוָנִים לִשְׁפֹּךְ בּוּז וּנְאָצָה עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר הַזֹּאת וּמִלְחָמָה הִתְקַלְּחָה בֵּין הֶיְּוָנִים וּבֵין הַיְּהוּדִים. וְלָאַחֲרוֹנָה שָׁלְחוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים מַלְאָכִים אֶל הַקִּיסָר נֵירוֹן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּרוֹמָא בְּעֵת הַהִיא; וְנֵירוֹן, אִישׁ הַדָּמִים, אֲשֶׁר הָרַג אֶת אִמּוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ, הוֹצִיא מִשְׁפָּט כִּי הַיְּהוּדִים זָרִים הֵם בְּקֵסַרִיָה, הָעִיר, אֲשֶׁר מְקוֹמָהּ בִּגְבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ מֵאָז נִבְנָתָה.

87. וְהַשְּׁמֻעָה הִגִּיעָה עַד יְרוּשָׁלַיִם, וַיִּחַר לָעָם מְאֹד, וְאִיש הַדָּמִים פְלוֹרוֹס אֲשֶׁר הָיָה אָז לְנָצִיב בִּיהוּדָה, עוֹד הוֹסִיף חֵמָה בְּשָׁלְחוֹ צָו, כִּי יִתְנוּ לוֹ מֵאוֹצָר הַמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה עָשָׂר כֵּכְּרֵי זָהָב. וַתְּהִי מְהוּמָה גְדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה בָכוּ וַיְלִילוּ, וְאֵלֶּה בִּקְשׁוּ נָקָם וַיְחָרְפוּ אֶת הַנָּצִיב וַיִּלְעֲגוּ לוֹ, בְּסָבְבָם בָּעִיר בְּקֻפַּת צְדָקָה לֶאֱסֹף פְּרוּטוֹת בְּעַד פְלוֹרוּס הָאֶבְיוֹן, הַדּוֹרֵשׁ כִּי יְפַרְנסוּהוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכֶּסֶף הַנְּדָבוֹת.

פְלוֹרוֹס עָשָׂה נְקָמוֹת בַּיְּהוּדִים וַיִשְׁלַח אֶת לִגְיוֹנוֹתָיו לִשְׁלֹל שָׁלָל. וַיהִי כִּי רָאָה הָעָם, כִּי חֵיל פְלוֹרוֹס הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַמִּקְדָּשׁ וַיְמַהֲרוּ וַיִּתְבַּצְּרוּ בְּהַר הַבַּיִת, וְכַאֲשֶׁר בִּקְשׁוּ הָרוֹמָאִים לַעֲלוֹת שָׁמָּה הִשְׁלִיכוּ עֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים אֲבָנִים וַיְּנַפְּצוּ אֶת גֻּלְגָלְתָּם. וַיְהִי פְלוֹרוּס נֶאֱלָץ לָשׁוּב אָחוֹר בְּחֶרְפָּה.

88. אָז נִמְלְאָה הַסָּאָה. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ עוֹד לִסְבֹּל אֶת כָּל הֶעָוֶל הַנַּעֲשֶׂה לְעַמָּם וַיִּהְיוּ לְחֶבֶר קַנָּאִים אֲשֶׁר נוֹסְדוּ יָחַד לִמְרֹד בָּרוֹמָאִים וּלְכוֹנֵן מַמְלָכָה חָפְשִׁית בְּיִשְׂרָאֵל, אוֹ לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים. אֲלֵיהֶם נִסְפְּחוּ כִּמְעַט כָּל טוּבֵי הָעָם, יִרְאֵי יֱיָ, כִּי לֹא רַק הָעַבְדוּת נָגְעָה עַד לִבָּם, כִּי אִם גַּם חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ, כִֹי הָרוֹמָאִים חִלְלוּ פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כֵּן הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם, כִּי קַלֵּי הַדַּעַת מִיִשְׂרָאֵל לָמְדוּ אָרְחוֹת הָרוֹמָאִים: לִרְדֹּף תַּעֲנוּגִים בְּזוּיִם וּלְחַלֵּל כָּל קֹדֶשׁ, וְכָל זֶה קָרָה לָהֵם יַעַן הָיוּ הָרוֹמָאִים מוֹשְׁלִים בָּהֶם. קִנְאַת עַמָּם וְדָתָּם הִצִּיתָה בְלִבָּם אֵשׁ נְקָמָה וַתְּעוֹרְרֵם לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. וַיִשָׁבְעוּ הַקַּנָאִים בִּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה לְבַל יַנִּיחוּ אֶת חַרְבָּם מִיָּדָם עַד אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ אֶת מֶטַּרְתָּם. וַיָּשִׂימוּ לָהֶם לְרֹאשׁ אֶת אֶלְעָזָר בֶּן חֲנַנְיָה, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מִזֶּרַע הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וּמִתַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי.

89. כִּשְׁמֹעַ אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי אֶת דְּבַר הַמֶּרֶד וַיְמַהֵר לָבוֹא יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְדַבֵּר עַל לֵב הָעָם לַחֲדֹל מִמִּלְחָמָה, וַיֵבְךְּ וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם, כִּי יְרַחֲמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל מִקְדָּשׁ יְיָ, כִּי אִם תָּעוֹז יַד הָרוֹמָאִים אָז לֹא תִּהְיֶה לָהֶם פְּלֵטָה. וּדְבָרָיו אָמְנָם יָצְאוּ אָז מִלִּבּוֹ וַיִּכָּנְסוּ לְלֵב הַשׁוֹמְעִים, וְכִמְעָט רָפָה יָדָם. וַיַבְטִיחוּ כִּי לֹא יִמְרְדוּ עוֹד בָּרוֹמָאִים. כַּאֲשֶׁר רָאָה אַגְרִיפַס כִּי הָעָם אֵינֶנוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ וַיְנַס לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, כִּי יִתֵּן גַּם לִפְלוֹרוֹס לָבוֹא הָעִירָה. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הָעָם אֶת שֵׁם הַצּוֹרֵר פְלוֹרוֹס וַיִרְגְּזוּ וַתִּבְעַר חֲמָתָם כָּאֵשׁ וַיַּשְׁלִיכוּ אֲבָנִים עַל אַגְרִיפַס אֲשֶׁר מִהֵר לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ.

90. וַיְהִי הַקֶּשֶׁר הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַיַּחְדְּלוּ הַכֹּהֲנִים מֵהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּעַד שְׁלוֹם קֵיסַר רוֹמָא, כַּאֲשֶׁר הָיָה נָהוּג בַּמִּקְדָּשׁ זֶה יָמִים רַבִּים. וְאַגְרִיפַס אָסַף כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אְַנשִׁי חַיִל, וַיָבֹא לְהַשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד. וַתִּטֹּש הַמִּלְחָמָה בְּחֻצוֹת יְרוּשָלַיִם. שִׁבְעָה יָמִים אָרְכָה הַמִּלְחָמָה וְלֹא נוֹדַע יַד מִי תִּגְבַּר. אוּלָם לָאַחֲרוֹנָה נִלְווּ אֶל הַקַּנָּאִים חֶבֶר הַפּוֹחָזִים הַנּוֹדָעִים בְּשֵׁם יְוָנִי: “סִיקַרִיקִין”. הַסִּיקַרִיקִין הָיוּ אֲנָשִׁים רֵקִים וּפֹוֹחֲזִים אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם אֶת הֶחָמָס לִמְקוֹר פַּרְנָסָה וְלֹא הִבְדִילוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, כִּי אִם אֶת כָּל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדָם לְנַצֵל נִצְּלוּ בְּלִי חֶמְלָה. וְעַתָּה, כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ כַּר נִרְחָב לְמַעֲשֵׂיהֶם בִּירוּשָׁלַיִם, מִהֲרוּ שָׁמָּה. בְּעֶזְרַת הַסִּיקַרִיקִין הִצְלִיחוּ הַקַּנָּאִים לְהִתְגַּבֵּר עַל חֵיל אַגְרִיפַס וּלְגָרְשָׁם מֵעַל הָעִיר*. (4 לפחב"ש)

91. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָצְחוּ הַקַּנָּאִים אֶת אַגְרִיפַס, וַיִּשְׁתּוֹבְבוּ הַסִּיקַרִיקִין וַיִּתְנַפְּלוּ כְּחַיּוֹת טֶרֶף עַל אוֹהֲבֵי הָרוֹמָאִים, וְגַם אֶת אַנְשֵׁי הַשָּׁלוֹם לֹא נִקּוּ, וַיַּרְבּוּ אֶת חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְלוּ שָׁלָל וְהֵיכְלֵי תִּפְאָרָה הִצִּיתוּ בָּאֵשׁ. וּמְנַחֵם, רֹאשׁ הַסִּיקַרִיקִין, לָבַשׁ אַרְגָּמָן וַיְבַקֵּשׁ לִמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וַיָּרֶב בּוֹ אֶלְעָזָר וַיֹּאמַר, כִּי לֹא לְתַכְלִית זֹאת נִלְחֲמוּ הַקַּנָּאִים כִּי יוֹצִיאוּ אֶת יְהוּדָה מִיַּד הָרוֹמָאִים וְיִמְסְרוּהָ לְַיד הַסִּיקַרִיקִין, כִּי הַסִּיקַרִיקִין לֹא טוֹבִים הֵם מֵהָרוֹמָאִים, וְכָל חֵפֶץ הַקַּנָּאִים הָיָה כִּי יִהְיֶה אַךְ יְיָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא בֵן אָדָם. וַתִּפְרֹץ מִלְחָמָה בֵּין הַקַּנָּאִים וּבֵין הַסִּיקַרִיקִין, וְדָם רָב נִשְׁפַּךְ עַד כִּי הִכְרִיתוּ הַקַּנָּאִים אֶת הַסִּיקַרִיקִין מִן הָאָרֶץ.

92. וְאֶלְעָזָר אָמְנָם הֶרְאָה לַכֹּל, כִּי לֹא לִכְבוֹדוֹ הוּא נִלְחָם, כִּי אִם לִכְבוֹד עַמּוֹ. לְזֵכֶר הַיּוֹם אֲשֶׁר גֵּרְשׁוּ בּוֹ אֶת הָרוֹמָאִים מִיהוּדָה יָצְקוּ מַטְבֵּעוֹת וְעַל הַמַּטְבֵּעוֹת הָהֵן לֹא חָקְקוּ גַּם שֵׁם אֶלְעָזָר, כִּי אִם “שָׁנָה אַחַת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל”. וְיַעַן, כִּי הָיָה הַדָּבָר קָרוּב לְחַג הַסֻּכּוֹת, חָקְקוּ בַּמַּטְבֵּעוֹת מִצִּדָּן הָאֶחָד תַּבְנִית לוּלָב וּמִצִּדָּן הַשֵּׁנִי – סֻכָּה מְקֻשָּׁטָה בְּצִיצִים וּפְרָחִים.

וּפְלוֹרוֹס רָאָה כִּי חֲזָקִים הֵם בְּנֵי יְהּוָדה מִמֶּנוּ וְלֹא יָצָא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלַיִם, אַךְ שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת עָשָׂה בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה. שָׁם הִתְחַבֵּר עִם הַיְּוָנִים לִטְבֹּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. בְּכַחַשׁ וּבְמִרְמָה צָדוּ הַגּוֹיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהַרְגוּם. כָּל הַשְּׁכֵנִים הָרָעִים נוֹסְדוּ יָחַד וַיִּתְנַפְּלוּ כִּזְאֵבִים רְעֵבִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

93. בְּבֵית שְׁאָן כָּרְתוּ הַיְּוָנִים עִם הַיְהוּדִים בְּרִית לַעֲמֹד נֶגֶד הַקַּנָּאִים, אִם יֹאמְרוּ לְהִתְנַפֵּל עַל הָעִיר; וְכַאֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה גְּדוּד הַקַּנָּאִים שָׁמְרוּ הַיְהוּדִים אֶזְרְחֵי הָעִיר אֶת בְּרִיתָם לִשְׁכֵנַיהֶם הַיְּוָנִים וַיֵּצְאוּ עִמָּם יַחַד לַמִּלְחָמָה. וְאֶחָד מִגִּבּוֹרֵי הַיְּהוּדִים, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁאוּל שְׁמוֹ, הֶרְאָה אֶת כֹּחוֹ וְּגבוּרָתוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם אֶחָיו הַקַּנָּאִים וַיְגָרְשֵׁם וַיְפִיצֵם מִן הָעִיר. אֲבָל אַךְ עָלוּ גְדוּדֵי הַקַּנָּאִים מֵהָעִיר וְהַיְּוָנִים הִתְנַפְּלּו עַל הַיְּהוּדִים בַּעֲלֵי בְּרִיתָם הַיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח עִמָּם וַיַּהַרְגוּם, וְכִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מֵהֶם נָפְלוּ חֲלָלִים. וַיִּוָּתֵר רַק שִׁמְעוֹן וּבֵיתוֹ לְבָד. אָז רָאָה שִׁמְעוֹן כִּי שָׁוְא הִיא אַהֲבַת הַיְּוָנִים וַיִּתְנַחֵם מְאֹד עַל אֲשֶׁר עָזַר לָהֶם לְהִלָּחֵם בְּאֶחָיו, וּמִיִּרְאָתוֹ פֶּן יִפֹּל גַּם הוּא בִּידֵי הַיְּוָנִים וְיִתְעַלְלוּ בּוֹ, הֵמִית אֶת כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ בְּיָדוֹ וְאַחַר תָּקַע אֶת חַרְבּוֹ בְּלִבּוֹ וַיָמָת גַּם הוּא.

94. וּמִי יִמְנֶה מִסְפַּר חַלְלֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר נָפְלוּ בְּעִתִּים הָהֵן בִּשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת מִחוּץ לִגְבוּל יְהוּדָה, בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הַיְּוָנִים נָחוּ שָׁם! כִּי אֵין קֵץ לַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שָׂנְאוּ הַיְּוָנִים אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה הִרְבּוּ הַיְּוָנִים לְהִתְעַלֵּל בַּיְּהוּדִים וְלִשְׁפֹּךְ דָּמָם, וּנְצִיב אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, אִישׁ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ אַלֶּכְּסַנְדֶּר טִבֶּרְיּוּס, אֲשֶׁר בָּגַד בְּעַמּוֹ וּבְדָתוֹ, עָזַר לְשׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים וַיְהִי לְרֹאשׁ הַצּוֹרְרִים.

95. הַתְּלָאוֹת הָעֲצוּמוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם, אִשָּׁה אַחַר אֲחוֹתָהּ בְּלִי הֶרֶף הֵן הֵבִיאוּ רוּחַ מַשְׁחִית בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה הַנֶּחֱשָֹלִים אֲשֶׁר קָצָה נַפְשָׁם לָשֵׂאת אֶת הַצָּרוֹת נָפְלוּ אֶל מַחֲנֶה הָאוֹיֵב וַיְכַחֲשׁוּ בְּעַמָּם וּבְדָתָם, וְהָרוֹמָאִים קֵרְבוּ אֶת הַבּוֹגְדִים וַיְשִׂימּום לְרָאשִׁים וּפְקִידִים. וַאֲחָדִים מֵהַבּוֹגְדִים עוֹד בִּקְשׁוּ לְהַצְדִּיק אֶת נַפְשָׁם לֵאמֹר, כִּי יָפֶה עָשׂוּ, וְכִי כן רָאוּי לַעֲשׂוֹת, וַיַּשְׁלִיכוּ שִׁקוּצִים עַל עַמָּם וְעַל תּוֹרַת אֲבוֹתֵיהֶם. דַּרְשְׁנֵי אַוֶן בִּלְשׁוֹן אֶפְעֶה הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְבַזּוֹת אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם, אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בְּעַד עַמָּם, וַיַּסִּיתוּ וַיַּדִּיחוּ אֶת בְּנֵי הֶהָמוֹן הַחֲשֻׁכִּים, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת דַּרְכֵּי הַתּוֹרָה. עַל הַדַּרְשָׁנִים הָהֵם קָרְאוּ חֲכָמֵינוּ אֶת הַכָּתוּב: “נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה… וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כְּלַּעֲנָה”. מְשִׁיחִֵי שֶׁקֶר הִתְעוּ אֶת הָעָם בְּכִזְבֵיהֶם, וַחֲסִידִים שׁוֹטִים – בְּהַזָּיוּתֵיהֶם. וַתְּהִי מִלְחָמָה כְּפוּלָה לְחָכְמֵי הַפְּרוּשִׁים: מִלְחֶמֶת הַחֹפֶשׁ וּמִלְחֶמֶת הַדֵּעוֹת, וַעֲלֵיהֶם הָיָה לְחַזֵּק לֹא לְבַד אֶת יְדֵי הָעַם, כִּי אִם גַּם אֶת לִבּוֹ.

י. אַחֲרִית הַמֶּרֶד. חָרְבָּן יְרוּשָׁלַיִם.

96. הַנְהָגַת הַמְּדִינָה וְכָל סִדְרֵי הַמֶּרֶד הָיוּ בִּידִי הַסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁם עָמַד אָז רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל³⁰ וּשְׁלֹשָׁה גִּבּוֹרִים הִצְּבִּיאוּ אֶת צִבְאוֹת הַקַּנָּאִים: נִיגֵר מֵעֵבֶר הַיַּרְדֶּן, סִילַם הַבַּבְלִי וְשִׁמְעוֹן בֶּן גִּיּוֹרָא. הַצְּדוֹקִים חָדְלוּ עַתָּה מֵרִיב, כִּי רֻבָּם בָּאוּ בְּסוֹד הַקַּנָּאִים, כִּי נָגְעָה צָרַת עַמָּם גַּם עַד נַפְשָׁם. אָמְנָם הָיוּ אֲחָדִים מֵהַיּוֹשְׁבִים בְּסַנְהֶדְרִין אֲשֶׁר נָטָה לִבָּם אַחָר הָרוֹמָאִים, אֶפֶס הֵם הִסְתֳּירוּ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּלִבָּם וְרַק בַּסֵּתֶר הָיוּ לְמוֹקֵשׁ לְאֲחֵיהֶם הַקַּנָּאִים.

97. קִסְטִיּוּס גַּלּוּס נְצִיב סוּרְיָה אָסַף אֶת חֵילוֹ וַיֵּלֶךְ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַיְּהוּדִים הַמִּתְפָּרְצִים מִפְּנֵי רוֹמָא. בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַר שָׂם שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וַיִּשְׂרֹף אֶת בָּתֵּיהֶם וַיַּשְׁחֵת אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם, עַד הַגִּיעֹו לִירוּשָׁלָיִם. אַךְ פֹּה נָשְׁתָה גְבוּרָתוֹ, כִּי הַגֵּבּוֹרִים הַקַּנָּאִים קִדְּמוּ אֶת פָּנָיו בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת וַיָנָס הוּא וְחֵילוֹ מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים, וְהַיְּהוּדִים רָדְפוּ אַחֲרָיו וַיַּכּוּ בּוֹ מַכָּה רַבָּה, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט הִכְרִיתוּ אֶת כָּל חֵיל קִסְטִיּוּס.

98. כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, כִּי הֻכָּה קִסְטִיוּס לִפְנֵי הַקַּנָּאִים וַיָּקוּמּו הַגָּלִילִים גַּם הֵם לִמְרֹד בָּרוֹמָאִים, וְיוֹחָנָן בֶּן לֵוִי מִגּוּשׁ-חָלָב הָיָה בְּרֹאשׁ הַמִּתְקוֹמְמִים. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה עָנִי וְחַלָּשׁ בְּגוּפוֹ, אַךְ רוּחוֹ הָיְתָה אֵשׁ אוֹכֵלָה, וְאַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ גָּבְרָה גַם עַל חֲלִישׁוּת גּוּפוֹ וְעַל עָנְיוֹ, וַתְּעוֹרְרֵהוּ לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. מִכָּל עָרֵי הַגָּלִיל הָיְתָה רַק הָעִיר צִפּוֹרִי נֶאֱמָנָה אֶת הָרוֹמָאִים.

מִטַּעַם הַסַּנְהֶדְרִין נִבְחַר לְמַצְבִּיא כָּל צִבְאוֹת הַמִּתְקוֹמְמִים בָּאָרֶץ לֹא מֵאֵלֶּה הַקַּנָּאִים הַיְדוּעִים בְּחִבָּתָם לְעַמָּם, כִּי אִם אִישׁ חָכָם וּבַעַל נֶפֶשׁ שְׁפָלָה – יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ הַכֹּהֵן פְּלַוִּיּוּס³¹.

99. הָאִישׁ הַזֶּה לָמַד מְעַט מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים, וְאַחֲרֵי כֵן הִתְחַבֵּר אֶל הָאִסִּיִים וַיִּתְקַדֵּשׁ וַיִּתְחַסֵּד כְּמוֹהֶם. וְאַחֲרֵי כֵן הָלַךְ רוֹמָאָה, וְשָׁם הִשְׁתַּנָּה וַיְהִי לְאִישׁ אַחֵר: אוֹהֵב אֶת הַיּוֹפִי וְשׁוֹאֵף לַחֲמוּדוֹת הַחַיִּים. בְּרוֹמָא רָכַש לוֹ שְׂפַת רוֹמָא וְחָכְמַת יָוָן וַיֵּדַע לְהִתְהַלֵּךְ עִם גְּדוֹלֵי הָרוֹמָאִים וַיִּלְמַד מֵהֶם אָרְחוֹתָם. פּוֹפִיָּה, אֵשֶׁת הַקֵּיַסר נֵירוֹן, קֵרְבָה אוֹתוֹ וַיִּהְיוּ לוֹ מַהְלְכִים בַּחֲצָר הַקֵּיסָר. הַגְּדוּלָה וְהַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר לְמוֹשְׁלֵי רוֹמָא לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ, וַתְּהִי מֵאָז מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת כְּאַחַד הָאֲצִילִים הָרוֹמָאִים. כָּל חַכְמֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ חָכְמַת יַוָן כָּמוֹהוּ, הָיוּ בְּזּוִים בְּעֵינָיו, וּבִכְלַל הָיָה אוֹהֵב אֶת הָרוֹמָאִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָהַב אֶת עַמּוֹ, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן: הוּא אָהַב אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָהַב אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵהָרוֹמָאִים הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת יוֹתֵר רַבָּה, לָכֵן חָלַק לָהֶם אַהֲבָה וְכָבוֹד.

100. כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה אֶל נֵירוֹן קִיסָר, כִּי הַיְּהוּדִים הִתְפָּרְצוּ מִפָּנָיו וַיִּשְׁלַח אֶת אַסְפַּסְיָנוּס שַׂר צְבָאוֹ לִיהוּדָה. וַיָּבוֹא אַסְפַּסְיָנוּס וַיִּחַן בְּעַכּוֹ. שָׁמָּה בָּאוּ כָל מוֹשְׁלֵי הָאֲרָצוֹת הַקְּטַנּוֹת אֲשֶׁר בְּסוּרְיָה וְגַם אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי בְּתוֹכָם לְהַרְאוֹת לְשַׂר הַצָּבָא הָרוֹמָאִי, כִּי נִכְנָעִים הֵם מִלִּפְנֵי מַמְלֶכֶת רוֹמָא, וְכִי נְכוֹנִים הֵם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר יְצַוֶּה.

בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אַסְפַּסְיָנוּס מִלְחָמָה בְּעָרִי הַגָּלִיל. וְיוֹסֵף בְּאַהֲבָתוֹ אֶת הָרוֹמָאִים חִבֵּל תַּחְבֻּלוֹת אָוֶן לְהָנִיחַ תָּמִיד מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכֵּי הַמּוֹרְדִים לְמַעַן לֹא יִצְלְחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. יוֹחָנָן הַגֹּבּוֹר מִגּוּשׁ-חָלָב רָאָה, כִּי אֵין בְּלֵב יוֹסֵף נְכוֹנָה, וַיְמַהֵר לְגָלּוֹת אֶת אֹזֶן הָעָם וְהַסַּנְהֶדְרִין, כִּי מִרְמָה בְּלֵב יוֹסֵף אַךְ יוֹסֵף בְּעָרְמָתוֹ הִצְלִיחַ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הָעָם וְאֶת הַסַּנְהֶדְרִין וַיַּאֲמִינוּ בוֹ וְהוּא הוֹסִיף עוֹד לַעֲזֹר חֶרֶשׁ לָרוֹמָאִים.

101. וְהָרוֹמָאִים שָׂמוּ מָצוֹר עַל הָעִיר יוּדְפַת, אֲשֶׁר שָׁם הָיָה יוֹסֵף. הַקַּנָּאִים נִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה נִפְלָאָה נֶגֶד צִבְאוֹת הָרוֹמָאִים עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ מִיִּשְׂרָאֵל כָּל גִּבּוֹרֵי הַמִּלְחָמָה וּמֵחֲמִישִׁים אֶלֶף אִישׁ נוֹתְרוּ אַךְ כְּאֶלֶף אִישׁ, אֲנָשִׁים חֲלָשִׁים וְנָשִׁים. וְיוֹסֵף הִשׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהִתְרַחֵק מִכָּל מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִשְׁקְפָה אֵלָיו סַכָּנָה. בִּרְאוֹתוֹ כִּי בָאָה הָעִיר בִּידֵי הָרוֹמָאִים הִתְחַבֵּא בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת וַיְבֶַקֶּש לוֹ עֵת הַכֹּשֶׁר לִנְפֹּל אֶל מַחֲנֶה הָרוֹמָאִים. אַךְ עִמּוֹ הָיוּ בַמְּעָרָה עוֹד אַרְבָּעִים נֶפֶשֹ מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּעִידוּ בוֹ, כִּי אִם יֹאמַר לִנְפֹּל אֶל מַחֲנֶה הָאוֹיֵב יִתְקְעוּ אֶת חַרְבוֹתָם בְּלִבּוֹ. וַיִּירָא יוֹסֵף מִפְּנֵיהֶם. וּבִרְאוֹתָם כִּי נִלְכְּדָה הָעִיר קִבְּלוּ בַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הָהֵם עַל נַפְשָׁם לָמוּת אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, וָיָּמוּתוּ כֻלָּם; וְרַק יוֹסֵף וְעוֹד אִישׁ אֶחָד עִמּוֹ נִשְׁאָרוּ, וְאָז יָצָא וַיִּפֹּל אֶל הָרוֹמָאִים וְאַסְפַּסְיָנוּס, אֲשֶׁר יָדַע אֶת יוֹסֵף, כִּי בַעַל בְּרִיתוֹ הוּא, קִבְּלָהוּ בְאַהֲבָה, וּמֵהַיּוֹם וָהָלְאָה הִתְהַלֵךְ יוֹסֵף בְּמַחֲנֶה הָרוֹמָאִים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיַּבֵּט בְּנֶפֶשׁ שׁוֹקֵטָה לְכָל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת עַמּוֹ.

102. כָּל מִבְצְרֵי הַגָּלִיל בָּאוּ אֶחָד, אֶחָד בִּידֵי אַסְפַּסְיָנוּס וְגַם גּוּשׁ-חָלָב נִלְכָּדָה. יוֹחָנָן הַגִּבּוֹר מִגּוּשׁ-חָלָב עִם מְעַט חֵילוֹ נִמְלְטוּ וַיָבוֹאוּ יְרוּשָׁלָיְמָה. גַּם כָּל הַיְּהוּדִים הַנִמְלָטִים מִכָּל קְצוֹת אֶרֶץ יְהוּדָה בָּאוּ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיְמַלְאוּ אֶת הִָעִיר עַד אֶפֶס מָקוֹם. אַלְפֵי אֲלָפִים אִישׁ נֶאֶסְפוּ בָהּ לְהִתְבַּצֵר לִפְנֵי הָרוֹמָאִים וּלְהֵלָּחֵם עִמָּהֶם. יְרוּשָׁלָיִם הָיְתָה אָז עִיר גְּדולָה וִיפֵהפִיָה וּבְצוּרָה מְאֹד וְגַם הַמִּקְדָּשׁ לְבַדּו הָיָה מִבְצָר חָזָק מְאֹד.

103. כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה לִיהוּדָה, כִּי נָפַל יוֹסֵף אֶל מַחֲנֶה הָרוֹמָאִים, וַיִּחַר לְהַקַּנָּאִים מְאֹד עַל חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר הָיוּ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ, וְלֹא הוֹסִיפוּ עוֹד לְהַאֲמִין בָּהֶם. וְגַם בְּכָל אֵלֶּה הַמְּתוּנִים, אֲשֶׁר לֹא אָבוּ בְּמִלְחָמָה, חָרָה אַפָּם, וּבְקִנְאָתָם הָעַזָּה הִתְנַפְּלוּ עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה חָשׁוּד בְּעֵינֵיהֶם כִּי בַעַל בְּרִית רוֹמָא הוּא וַיַּהַרְגוּהוּ. וַיִּפָּלֵג הָעָם לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת, אֲשֶׁר בְּטֶרֶם בָּאוּ הָרוֹמָאִים לְהִלָּחֵם בָּהֵם נִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו, וַיְּמַלְאוּ חֻצוֹת יְרוּשָׁלָיִם חֲלָלִים.

104. כִּשְׁתֵּי שָׁנִים עָבְרוּ, וְאַסְפַּסְיָנוּס עוֹד הִתְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיַּשֵּׁם אֶת כָּל עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֶת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר מָצָא הָרַג בְּלִי חֶמְלָה אוֹ מָכַר מִמְכֶּרֶת עָבֶד, אַךְ עַד יְרוּשָׁלָיִם עוֹד לֹא הִגִּיעַ.

וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי חָרְבַּן הַבַּיִת עָזַב אַסְפַּסְיָנוּס אֶת יְהוּדָה וַיִסַּע רוֹמָאָה, כִּי מָצָא עֵת הַכֹּשֶׁר לָשׂוּם עָלָיו עֲטֶרֶת מַלְכוּת רוֹמָא. וְעַל כֵּן עָזַב אֶת טִיטוּס בְּנוֹ לְכַלּוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ בִּיהוּדָה.

105. בַּחֹדֶש הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן שָׂם טִיטּוס מָצוֹר עַל הָעִיר. בְּכָל יְמֵי הַמָּצוֹר הָיְתָה עִמּוֹ בִּירִינִיקָה הַיָפָה בַּת אַגְרִיפַס הָרִאשׁוֹן. וּבְעוֹד אֲשֶׁר רוּחַ גְּבוּרָה לָבְשָׁה אֶת נְשֵׁי עַמָּהּ לְהִתְיַצֵּב בְּמַעַרְכוֹת הַקַּנָּאִים וּלְהִלָּחֵם עִם הָרוֹמָאִים כְּכָל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, הִתְעַלְּסָה הִיא בַּאֲהָבִים אֶת טִיטוּס בְּחִירָהּ. עִמָּהֶם הָיָה גַּם אָחִיהָ אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר בָּא גַם הוּא לְהִלָּחֵם בְּאֶחָיו לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְטִיטוּס. כֹּה שָׁפְלוּ נַפְשׁוֹת הַהוֹרְדוֹסִיִּים הָאַחֲרוֹנִים, עַד כִּי גַם בֹּשֶׁת לֹא יָדָעוּ.

106. הַגְּבוּרוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר הֶרְאוּ גִבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה הַהִיא עָצְמוּ מִסַּפֵּר. רַבִּים מֵהָרוֹמָאִים בִּרְאוֹתָם אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַקַּנָּאִים רָחַשׁ לִבָּם כָּבוֹד גָּדוֹל לְהָעָם הַקָּטֹן הַמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד אֱלֹהָיו וְחָפְשוֹ, וַיִּפְּלוּ אֶל מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל וַיִּתְיָהֵדוּ. הַיְּהוּדִים כִּבְּדוּ מְאֹד אֶת הַגֵּרִים הָהֵם וַיְנַהֲלוּם בַּלֶּחֶם גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם גָּוְעוּ בָרָעָב.

טִיטוּס קָרָא פְעָמִים רַבּוֹת לַנְּצוּרִים לְהִכָּנַע מִפָּנָיו וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ שָׁלוֹם. אַךְ הַקַּנָּאִים יָדְעוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹוךְ עַל שְׁבֻעַת הָרוֹמָאִים וּמַה גַם כִּי רָאוּ, כִּי הָרוֹמָאִים הִצְלִיבוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר נָפְלוּ אֲלֵיהֶם מֵהַיְּהוּדִים, וְעַל כֵּן לֹא הִנִּיחוּ הַקַּנָּאִים אֶת חַרְבָּם מִיָּדָם כָּל עוֹד הָיָה כֹּחַ בְּיָדָם לְהַחֲזִיקָהּ.

107. אוּלָם מִלְּבַד כִּי נֶחֱלַשׁ כֹּחַ הָעָם בָּרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם וּמִלְּבַד כִּי חֵיל רוֹמָא הָיָה רַב וְעָצוּם בַּמִּסְפָּר מֵחֵיל יְהוּדָה עוֹד הֵצִיק הָרָעָב מְאֹד לַנְּצוּרִים עַד כִּי נָשִׁים אָכְלוּ אֶת יַלְדֵיהֶן. הָרְחוֹבוֹת מָלְאוּ חַלְלֵי רָעָב כִּי גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לָהֶם וְהָרִקָּבוֹן אֲשֶׁר עָלָה מֵהַחֲלָלִים הוֹלִיד מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּעֲמָלוֹ וַיִּמָּצְאוּ רַבִּים אֲשֶׁר נָפְלו אֶל מַחֲנֶה הָרוֹמָאִים. אַךְ הַקַּנָּאִים עָנְשׁוּ קָשֶׁה אֶת כָּל אֲשֶׁר אָמַר לִנְפֹּל אֶל הָרוֹמָאִים וַיַּהַרְגוּם בְּלִי חֶמְלָה. וְגַם מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מֵחֶרֶב הַקַּנָּאִים רֻבָּם נָפְלו בְחֶרֶב הָרוֹמָאִים, כִּי גַם הָרוֹמָאִים לֹא חוֹנְנוּ אֶת הָרְעֵבִים הָאֲמֵלָלִים הַנּוֹפְלִים אֲלֵיהֶם.

108. וַתֶּחֱזַק יַד הָרוֹמָאִים עַל יְרוּשָׁלַיִם וּבַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶש אָב נִשְׂרַף הַמִּקְדָּשׁ. כְִּמַעט כָּל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ בַּמִּלְחָמָה וְהַמְּעַט אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לָקַח טִיטוּס בַּשִּׁבְיָה וַיְבִיאֵם רוֹמָאָה לְפָאֵר בָּהֶם אֶת בָּתֵּי הַמִּשְׂחָק, כִּי יִלָּחֲמוּ לְעֵינִי עַלִּיזֵי רוֹמָא בַּאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים. רַבִּים הִצְלִיב וְרַבִּים גָּלָה לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וַיִּמְכְּרֵם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. עוֹד הַיּוֹם יִמָּצֵא בְּרוֹמָא שַׁעַר טִיטוּס; דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַהוּא עָבַר טִיטוּס וּלְפָנָיו הָלְכוּ שְׁבוּיֵי יְהוּדָה וַיִּשְׂאוּ בְיָדָם אֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְסֵפֶר הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וְתַבְנִית הַמַּחֲזֶה הַזֶּה חֲקוּקָה לְזִכָּרוֹן עַל הַשַּׁעַר הַהוּא. עֵד הוּא עַל אַכְזְרִיּוּת רוֹמָא וְעַל גְּדוּלַת הָעָם הָעִבְרִי אֲשֶׁר סְגֻלּוֹת אֱלֹהָיו יָקְרוּ בְּעֵינָיו מִנַּפְשׁוֹ.

109. יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ יָשַׁב עוֹד יָמִים רַבִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג, בְּחַצְרוֹת מַלְכֵי הָרוֹמָאִים, וַיִּכְתֹב שָׁם סְפָרִים רַבִּים וּמְחֻכָּמִים, אֲשֶׁר בָּהֶם נִרְאוּ פְּלֵיטַת אַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ וּנְכָלָיו וַחֲנוּפָתוֹ לְמוֹשְׁלֵי רוֹמָא הֶעָרִיצִים.

וּבִירִינִיקָה גַם הִיא הִתְעַלְּסָה יָמִים רַבִּים עִם טִיטוּס בְּחִירָהּ, מַחֲרִיב אֶרֶץ אֲבוֹתֶיהָ, עַד כִּי עָלָה טִיטוּס לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵא רוֹמָא תַּחַת אָבִיו, וְאָז גֵּרַשׁ אוֹתָה מִפָּנָיו, כֵּי אָז לֹא נָאֶה הָיָה לוֹ נֶגֶד גְּדוֹלֵי עַמּוֹ לְהַחֲזִיק יְהוּדִיָּה בְּבֵיתוֹ, וַתְּהִי לוֹ לְזָרָא.

יא. הַתּוֹרָה וְהַמּוּסָר.

110. תּוֹרַת הַפְּרוּשִׁים גָּדְלָה אָז מְאֹד. מִלְּבַד סִפְרֵי הַתּוֹרָה, הַנְבִיאִים וְהַכְּתבִים, הַכְּלוּלִים יַחַד בְּשֵׁם “תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב”, הָיְתָה לָהֶם עוֹד תּוֹרָה “שֶׁבְּעַל פֶּה”, הֵמָּה הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לָהֶם מִדֹּרוֹת רִאשׁוֹנִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶה רַבֵּנוּ. וְעוֹד הֲלָכוֹת רַבּוֹת הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם חַכְמֵי כָל דּוֹר לְחַזֵּק אֶת הַדָּת אוֹ לְתִקּוּן הָעוֹלָם³². מִימֵי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן הֵחֵלוּ הַחֲכָמִים לִמְצוֹא סְמוּכִים לַהֲלָכוֹת הַמְּסוּרוֹת עַל פֶּה בְּתוֹרָה שֶֹבִּכְתָב בַּתַּחְבֻּלוֹת הַדְּרָשָׁה בְֹחָשְׁבָם, כִּי אֵין דָּבָר טוֹב אֲשֶׁר אֵין לוֹ רֶמֶז בַּתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוֹקִירוּהָ מְאֹד, וַתְּהִי הַדְּרָשָׁה לְחֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. וְזֹאת הָיְתָה מִדַּת הַחֲכָמִים: אִם רָאּו כִּי אֵיזוֹ הֲלָכָה טוֹבָה הִיא לְדַעְתָּם לִזְמַנֶּם אָז בִּקְשׁוּ וַיִּמְצְאוּ, כִּי גַם הַתּוֹרָה מַסְכֶּמֶת אֵלֶיהָ³³; אַךְ אִם רָאוּ כִּי הַהֲלָכָה אֵינֶנָּה מוֹעִילָה, אָז לֹא סָמְכוּ עַל הַדְּרָשָׁה. אָמְנָם לֹא נָקֵל הָיָה בּעֵינֵיהֶם לַעֲקֹר הֲלָכוֹת יְשָׁנוֹת וְתָמִיד הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָגֵן בְּעַד מָסֹרֶת הָאָבוֹת. אַךְ אִם רָאוּ, כִּי הַהֲלָכָה הַיְשָׁנָה הִיא מְבִיאָה רָעָה לְסִדְרֵי הַחַיִּים הַשּׁוֹלְטִים בִּימֵיהֶם, אָז בִּטְּלוּ אוֹתָהּ ןַיִּדְרְשׁוּ וַיִּמְצְאוּ בַתּוֹרָה סְמוּכִים לְדִבְרֵיהֶם, כִּי הַמִּנְהָג הַיָּשָׁן אוֹ הַהֲלָכָה בְּטֵלִים הֵם. כִּי זֶה הַכְּלָל הָיָה תָמִיד לָהֶם לָעֵינַיִם, כִּי הַמִּצְוֹת נִתְּנוּ לְאָדָם לִחְיוֹת בָּהֶם וְלֹא לָמוּת בָּהֶם. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד הָיְתָה הַדְּרָשָׁה מְעַטָּה וְדַלָּה. אַךְ אַחַר הַחֻרְבָּן צָמְחָה וַתִּגְדַּל וַתְּהִי לְחֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. אָמְנָם רוֹב הַדְּרָשׁוֹת זָרוֹת הֵן לְטַעֲמֵנוּ הַיּוֹם; אַךְ עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי דֵעוֹת בְּנֵי הָאָדָם וְטַעְמָם הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּנִּים מִדּוֹר לְדוֹר, וְאִי אֶפְשָׁר, כִּי יִהְיֶה טַעְמָם הֵם כְּמוֹ טַעְמֵנוּ אָנוּ.

111. בְּכָל הַדֹּרוֹת הָיוּ חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה וָדַעַת, לְפִי מַצַּב הַחָכְמָה שֶׁהָיָה בִּימֵיהֶם. הֵם יָדְעוּ שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, גַּם הַחָכְמָה הַיְּוָנִית לֹא הָיְתָה זָרָה לָהֶם, כִּי לִבָּם הָיָה עֵר לְהַקְשִׁיב לְכָל הַחָכְמוֹת וְהַדֵּעוֹת שֶׁהָיוּ אָז בָּעוֹלָם; וְכָל דָּבָר טוֹב שֶׁקִבְּלוּ מֵהַנָּכְרִים לֹא נִמְנְעוּ מִנְּטֹעַ אוֹתוֹ עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. אַךְ מֵהַכֹּל הָיְתָה חֲבִיבָה לָהֶם תּוֹרַת עַמָּם, אוֹתָהּ שָׁמְרוּ מִכָּל סְגֻלָּה; וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, כִּי הַיְּוָנִים, הַצְדַּקִים וְהַמִּינִים בָּאִים לַעֲקֹר אוֹתָהּ הִשְׁתַּדְּלוּ לְבַצֵר אֶת דָּתָם, לְבַל תָּזוּז מִכָּל הַסְּעָרוֹת אֲשֶׁר תִּסְעַרְנָה, עַל יְדֵי תַּקָּנוֹת שׁוֹנוֹת הַמַּרְחִיקוֹת אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה. בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁלִפְנֵי הַחֻרְבָּן רַבּוּ מְאֹד הַתַּקָּנוֹת שֶׁהִתְקִינוּ הַחֲכָמִים הַקַּנָּאִים לְחַזֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר הַלְּאֻמִּי בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּגְזְרוּ גְזֵרוֹת רַבּוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, לְבִלְתִּי לְמֹד חָכְמַת יָוָן וּלְהִזָּהֵר מִפִּתָּם וּמִַּׁשְמָנם וְכַדּוֹמֶה; וּכְבָר אָמְרוּ הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֶל הַדּוֹר הַהוּא, כִּי הַקַּנָּאִים הִגְדִּישׁוּ אֶת הָסָּאָה. אֲבָל לֹא הֵם אֲשֶׁמִים בָּזֶה, כִּי אִם הָרְדִיפוֹת וְהֶצָרוֹת אֲשֶׁר נָחֲלוּ מֵעַמֵּי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר הִתְאַמְּצוּ בְּכָל עֹז לְהָסִיר אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי תוֹרָתָם וְאֱלֹהֵיהֶם בְּתַחְבֻּלוֹת שׁוֹנוֹת, בִּיסוֹרִים קָשִׁים אוֹ בַּחֲנוּפָה וּבְלָשׁוֹן רְמִיָּה. מָה מַר הָיָה לַחֲכָמֵינוּ לִרְאוֹת כִּי רַבִּים מֵאֲחֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁגוּ בְּחָכְמַת יָוָן בָּגְדוּ בְעַמָּם וְאלֹהֵיהֶם וַיִסָּפְחוּ אֶל צוֹרְרֵיהֶם; וְעַל כֵּן אֵין לְהִתְּפַּלֵּא, כִּי גָזְרוּ אָז עַל חָכְמַת יָוָן לִבְלִי הָגוֹת בָּהּ כְּלָל.

112. אָמְנָם בְּכָל עֵת וְגַם בָּעֵת הַחֲשֻׁכָּה הַהִיא הָיוּ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים בֵּין הָעַמִּים אֲשֶׁר צָרוֹת הַיְּהוּדִים הִגִּיעוּ עַד נַפְשָׁם, וַאֲחָדִים מִבְּנֵי הַנֵּכָר גַּם מָסְרוּ נַפְשָׁם בְּעַד טוֹבַת הַיְּהוּדִים. הַיְּשָׁרִים הָהֵם נִזְכָּרִים לִבְרָכָה וְנִקְרָאִים בְּפִי חֲכָמֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים בְּשֵׁם “חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם”; אַך הֵם הָיוּ רַק יְחִידִים, בְּעוד שֶׁכָּל הַגּוֹיִם בִּקְשׁוּ תָמִיד רַק אֶת רָעַת הַיְּהוּדִים.

אוּלָם לֹא כָל חַכְמֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ שָׁוִים גַּם אָז בְּדֵעוֹתֵיהֶם עַל אֹדוֹת הָעַמִּים הַנָּכְרִים. רַבִּים מֵחֲכָמֵינוּ עָצְרוּ בְּעַד רוּחַ הַקִּנְאָה וַיֹּאחֲזוּ בְּמִדָּתוֹ שֶׁל הִלֵל: לִרְדֹף שָׁלוֹם וָחֶסֶד וַיְּצַווּ לְפַרְנֵס עֲנִיֵּי הַנָּכְרִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם וּלְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וּלְקַבֵּר מֵתֵיהֶם. וּבְכָל פַּעַם כַּאֲשֶׁר חָדְלוּ הַגּויִם מִרְדֹּף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֶרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אַךְ שְׁלוֹם אֱמֶת יִדְרְשׁוּ, וּבִלְבָד כִּי יִתְּנוּ לָהֶם לִחְיוֹת עַל פִּי דַרְכָּם.

113. גְּדוֹלִים הָיוּ חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים מִכָּל חַכְמֵי הָעַמִּים שֶׁבִּימֵיהֶם בְּתוֹרַת הַמּוּסָר. הֵם לֹא הָיוּ רַק נָאֶה דוֹרְשִׁים כִּי אִם גַּם נָאֶה מְקַיְּמִים. כְּבוֹד הָאִשָּׁה הָיָה יָקָר בְּעֵינֵיהֶם, אֶת אֲבוֹתֵיהֶם הַזְּקֵנִים פִּרְנְסוּ וַיְכַבְּדוּם. בְּחִנוּךְ הַבָּנִים נִזְהֲרוּ מְאֹד, גַּם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְׁפָחוֹת חָמְלוּ וְגַם עַל בְּהֵמַתָּם וַיּאֹמְרוּ, כִּי צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים מִן הַתּוֹרָה. וַיִּסְתַּפְּקוּ בְּמוּעָט וַיֶאֱהָבוּ אֶת הַמְּלָאכָה, וַיַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַיִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד תַּלְמִידֵיהֶם, וַיִּזָּהֲרוּ מִגֶּזֶל, עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְלֹא לְבַד, כִּי הֵמָּה בְּעַצְמָם הָלְכוּ בְדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְּשָׁרָה, כִּי אִם גַּם חָנְכוּ אֶת הָעָם לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם. הָאֲגָדָה הָיְתָה כְלִי חֵפֶץ לְחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים לִמְשֹׁךְ אֶת לִבְבוֹת הֶהָמוֹן אֲלֵיהֶם וְלָטַעַת בְּקִרְבָּם כָּל מִדָּה טוֹבָה וְכָל דֵּעָה יְשָׁרָה, וּלְרוֹמֵם אֶת נַפְשָׁם וְלָתֵת בְּלִבָּם תִּקְוָה לְיָמִים טוֹבִים. הֵם לֹא דָרְשׁוּ מִבְּנֵי עַמָּם לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁאִי-אֶפְשַׁר לְפִי טֶבַע הָאָדָם, כִּי אִם רַק מַה שֶׁאֶפְשָׁר וַיְלַמְּדוּ, כִּי אֵין יְיָ דּוֹרֵשׁ מֵהָאָדָם לַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי “לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת וְאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה שֶׁאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהּ”. פַּעַם הוֹכִיחוּ אֶת הָעָם בִּדְבָרִים קָשִׁים, וּפַעַם הֵטִּיפוּ נֶחָמוֹת בְּדִבְרֵי רָצוֹן. דְּרָכִים רַבִּים הָיוּ לָהֶם בָּאֲגָדָה: הַחִידָה, הַמָּשָׁל, הַצִּיּוּר, הַדְּרָשָה וְהַסּוֹד. מֵהַכֹּל לָקְחוּ וַיִּקְלְעוּ מִקְלְעוֹת צִיצִים וּפְרָחִים, אֲשֶׁר רֵיחָם הַטּוֹב עוֹדֶנוּ נוֹדֵף כַּיּוֹם הַזֶּה לַהוֹגֶה בָהֶם בְּשׂוּם לֵב.

114. אַף כִּי אָמְרוּ הַחֲכָמִים “בְּמוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹש”, בְּכָל זֹאת לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר בְּעַד דֵּעוֹת בַּעֲלֵי הַסּוֹד לִבְלִי תֵת לָהֶם לָבוֹא בְּתוֹכָם; כִּי גָדְלָה מְאֹד תְּשׁוּקַת הַלוֹמְדִים לָדַעַת מַה לְמַעְלָה, מַה לְמַטָּה, מַה לְפָנִים וּמַה לְאָחוֹר. וְהַסּוֹדוֹת הָהֵן נוֹדְעוּ בְּשֵׁם “מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה” וּ“מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית”. וְאַך הַחֲכָמִים הִשְׁתַּדְּלוּ לְבַל יַזִּיק הַנִּסְתָּר אֶל הַנִּגְלֶה אֲשֶׁר בַּתּוֹרָה. כֵּן אָסְפוּ אֲלֵיהֶם חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים מְעַט מֵהַקַּמֵּיעוֹת וְהַלְּחָשִׁים וְהַסְּגֻלוֹת שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָהֶם הָאִסִּיִּים.

115. בְּעֶצֶם יְמֵי הַמִּלְחָמָה לֹא פָסְקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַסֹק בַּתּוֹרָה, וּבַעֵת אֲשֶׁר בִּצְּרוּ אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, בִּצְרוּ גַּם אֶת חוֹמוֹת תּוֹרָתָם. בַּיָמִים הָהֵם הֵחֵלוּ סִפְרֵי הַמִּינִים וְסִפְרֵי בַּעֲלֵי הַסּוֹד לְהִתפַּשֵּׁט בֵּין הַיְּהוּדִים וַיִּירְאוּ הַחֲכָמִים פֶּן יִסָּפְחוּ גַם הֵם אֶל הַתַּנַ“ךְ וַיֵּשְׁבו לְמִשְׁפָּט לְהַבְדִּיל בֵּין הַסְּפָרִים אֲשֶׁר מְחַבְּרֵיהֶם הָיוּ קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן וּבֵין סִפְרֵי הַחוֹל וְסִפְרֵי הַמִּינִים, כִּי לֹא רַק אֶל מַהוּת הַסֵּפֶר שָׂמוּ לֵב, כִּי אִם גַּם אֶל מְחַבְּרוֹ אִם בַּר סַמְכָא הוּא. וּכְלָל הָיָה בְּיָדָם: “אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַך יְיָ צְבָאוֹת יְבַקְשׁוֹ תּוֹרָה מִפִּיו וְאִם לֹא – אַל יְבַקְשׁוּ”, וַיַּגְבִּילוּ אֶת סִפְרֵי הַתַּנַ”ךְ וְלֹא נָתְנוּ עוֹד לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם מְאוּמָה וּשְׁאָר סִפְרֵי הַחוֹל נִקְרְאוּ בְשֵׁם סְפָרִים חִיצוֹנִים. הַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים אָבְדוּ מִתּוֹךְ קְהַל יִשְׂרָאֵל, כִּי דַי הָיָה לָהֶם בִּימִי נְדוֹדֵיהֶם לִשְׁמוֹר אֶת תּוֹרָתָם וְלֹא לָתֶת לֵב לְסִפְרֵי שַׁעֲשׁוּעִים. שְׂרִידִים מֵהֶם נִשְׁאָרוּ בּסַפְרוּת הָעַמִּים וּמֵהֶם תִּרְגְמוּ בְדוֹרֵנוּ לִשְׂפַת עֵבֶר.

תם חלק ראשון.

שאלות לתלמידים

12 – 1. מה היה מצב בני ישראל המדיני והחמרי בימי שמעון? – מי חפץ עוד להכניע את ארץ יהודה? – מדוע נקרא יוחנן בן שמעון בשם הורקנוס? – מה היה אז מצב בנ"י הרוחני? – מי הרג את שמעון? – מי משל תחת שמעון? – במי נלחם יוחנן הורקנוס? – מדוע אנס את האדומים להתיהד? – ההיתה התיהדותם טובה לישראל? – לכמה כתות נחלקו אז בני ישראל? – מה היה דרך הפרושים? – ומה דרך הצדוקים? – ודרך האסיים מה היתה? – מה היתה סבת התחזקות כת האסיים? – מה היו שתי הכתות האחרונות בעיני הפרושים? – מה היה מצב הפרושים בהנהגת המדינה? –בתורת מי החזיק יוחנן? – מדוע נטה אחרי הצדוקים? – מה עשה הורקנוס להפרושים? – כמה שנים משל הורקנוס? – מי משל אחריו? – מי משל אחרי אריסתבול? –

26 – 13. כמה שנים משל אלכסנדר ינאי? – מי היתה אשתו? – במה התעסק ינאי בשנות ממשלתו הראשונות? – מי התחזק אז על הצדוקים? – מה עשה ינאי לפרושים? – מה היו פעולות ינאי המדיניות? –איזו גדולה לקח לעצמו? – מי משל אחרי ינאי? – כמה בנים היו לשלומית אלכסנדרה? – מה שמותם? – מה היה אופיו של הורקנוס ואריסתבול? – מה היה מצב הפרושים בימי ממשלת שלומית? – מה היה דרך שמעון בן שטח במשפט? – מה היה דרכו בחיים? – מה היה מצב הצדוקים המדיני? – למי קרא שמעון ממצרים? – איזו תקנות תקן שמעון? –איזו דינים התחדשו אז ומה סבת התחדשותם? – איזו חגים קבעו להם הפרושים? – מה היה משפט החגים ההם? – במי מצאו להם אז הצדוקים עז ומחסה? – מה היה מצב ישראל המדיני, הרוחני והחמרי בימי שלומית? – מה עשה אריסתבול בראותו כי חלתה אמו המלכה? –

38 – 27. מי ירש את הנשיאות אחרי שלומית? – איך התפשר הורקנוס עם אריסתבול? – מדוע הופרה הברית בין האחים? – בעזרת מי שם הורקנוס מצור על ירושלים? – מה הנבלה אשר עשו אנשי הורקנוס להנצורים? – את מי הרגו אנשי הורקנוס ומדוע? – איזה ממלכה היתה אז תקיפה בתבל? – אל מי שלח אריסתבול לבקש עזרה? – מה היתה תחבלת אנטיפטר? – מה המשפט אשר הוציא פמפיוס? – מה עשה פמפיוס לירושלים ולהורקנוס. – את מי לקח שבי? – מי ערך מלחמה נגד הורקנוס? – מי היו ראשי הסנהדרין בעת ההיא? – מה היה דרך החשמנאים בעיניהם ובעיני העם? – מי ערך קרב נגד גבינוס ומי נצח? – מי הרים קרן אריסתבול? – מה היתה אחרית אריסתבול? – ביד מי היה אז רסן הממשלה ביהודה? – את מי הקים אנטיפטר לשרים ביהודה ובגליל? –

44 – 39. מה היו דרכי הורדוס? – במה החפץ לעשות נחת רוח לרומיים? – מה דרש העם מאת הורקנוס? – איך הופיע הורדוס לפני הסנהדרין? – מי עמד לו למעוז? – מה הרגישו חברי הסנהדרין בלבם עת בא הורדוס לפניהם? – מי הוכיח את חברי הסנהדרין על מרך לבם? – מה נבא שמעיה? – מה עשה הורדוס בראותו כי הנהו ברעתו? – מה היתה סבת מות אנטיפטר? – מי קשר נגד הורקנוס ובני אנטיפטר? – מה היתה אחרית קשר אנטיגנוס? – מה היתה המטרה אשר אליה שאף הורדוס? – למה לקח לו את נכדת הורקנוס לאשה? – מי עמד לעזרת אנטיגנוס בן אריסתבול? – מה היתה אחרית מלחמת הפרתים בהורדוס? – מה עשו להורקנוס? – מה היה לבני אנטיפטר? – כמה שנים מלך אנטיגנוס? – מה היה משפט מלכותו? – מה היו תחבלות הורדוס? – עם מי שב הורדוס לארץ יהודה? – מתי חגג חג חתונתו עם מרים? – מה עשו הרומיים בירושלים? – מה היתה אחרית אנטיגנוס? –

58 – 45. מה היו מעשי הורדוס הראשונים בהיותו למלך? – למי נתן את הכהנה הגדולה? – איה היה הורקנוס בעת ההיא? – את מי ירא הורדוס? – איך התנהג הורדוס עם הורקנוס? – את מי ירא הורדוס עוד יותר? – במה הצטין אריסתבול בן אלכסנדר נכד הורקנוס? – מה צוה אנטוניוס את הורדוס? – מה היה הורדוס אנוס לעשות לטובת אריסתבול? – איך הביט העם אל אריסתבול? – איך התנכל הורדוס להמית את אריסתבול? – מה היתה סבת מות אריסתבול? – מה היו רגשות מרים אשת הורדוס אחרי מות אחיה? – מה עשתה אלכסנדרה אֵם מרים ואריסתבול? – מה צוה אנטוניוס על הורדוס? – את מי שם הורדוס לפקיד הארץ בצאתו אל אנטוניוס? – מה צוה על יוסף אחיו? – מה גלתה מרים ליוסף ומה גלה הוא לה? – את מי המית הורדוס תכף אחרי שובו מרומא? – מה הלשינה לפניו שלומית אחותו על מרים? – מה היתה אחרית מרים החשמונאית? – מה היה מצב רוח הורדוס אחרי מות מרים? – את מי צוה להרג אחרי מותה? – באיזו תחבלות חפץ לפכח את שממונו? – מה היו מעשיו בעיני העם? – מי קשר עליו להרגהו? – מה היתה אחרית הקושרים? – במה נסה הורדוס לקנוס את לב העם לאהבהו? – מה היו מעשיו לטובת עם ממשלתו? – מה השם אשר קרא לו העם? – מה המעשה אשר עשה נגד הדת ונגד רוח העם? – מה שמות בניו אשר ילדה לו מרים? – מה היתה אחריתם? –את מי שם הורדוס ליורש כסאו אחריו? – מה חפץ אנטיפטר לעשות להורדוס אביו? – במה ענשהו אביו? – מה קרה בעת חלה הורדוס? – מה היתה אחרית שוברי גשר רומי? – מה עשה אחרי כן לאנטיפטר בנו? – מה צוה הורדוס את שלומית אחותו לעשות אחרי מותו? כמה שנים מלך הורדוס? –

67 – 59. מה היה מצב הכהנה הגדולה בימי הורדוס? – מה היה מצב הסנהדרין? – מה עשו אז חכמי ישראל? – איה מצאו למו החכמים מקלט? – מה שמות ראשי שני בתי המדרש שקמו אז בישראל? – איפה נולד הלל? – מפי מי למד תורה? – ממה התפרנס? – מה יספרו על דבר שקידתו? – מה היה אופיו? – מה היה הפתגם השגור על שפתיו? – איך למד לנכרי תמצית כל התורה בדברים קצרים? – מה דרך אשר סלל לו בתורה? – מה היה אופיו של שמאי? – במה נבדל מהלל? – מה שמות שני בתי מדרשם? – מה היתה מטרת חכמי ישראל? – במה האמינו? – איך התנהגו האסיים למראה הצרות והמהומות? – מה היתה מטרתם? – מה בקשו אז בנ"י ומה בקשו הגוים? – מה הנסבה אשר אלצה את הגוים להשליך את אֵליליהם? –

75 – 68. איך חלק הורדוס את ארץ ישראל לבניו? – מה דרש העם מאת המושלים החדשים? – איך התנהגה שלומית עם העם? – מה קרה בחג הפסח הראשון אחרי מות הורדוס? – מה הרעה אשר עשה ארכילס בראשית ממשלתו? – כמה ארכו ימי ממשלתו? – מה היתה אחרית ממשלתו? – מי משל בעם תחת ארכילס? – מה היתה המשרה אשר הושמה על נציב רומי בישראל? – במה לחצו נציבי רומא את העם? – מה הרעה אשר עשה פלטוס לעם? – מי קם בעת ההיא לשום דת חדשה בתבל? – מה שם הדת ההיא? – מה היה אז מצב ישראל בין הגוים? – מה חשבו הגוים על אדות בני ישראל? – מה היה מצב קהלת ישראל באלכסנדריה? – אחרי מה נטו בני ישראל בעיר ההיא? – מה היתה השתדלותם נגד היונים? – מה היתה תועלת השתדלותם לכבוד התורה? – מה שם ראש חכמי ישראל באלכסנדריה בעת ההיא? – מה היה אופיו של פילון? – מה היתה דרכו בבאור התורה? – מה הרעה אשר הגיעה להיהדות מאהבתו לסודות ולרמזים? –

82 – 76. מי מזרע הורדוס נבדל לטובה מיתר יוצאי חלציו? – מי היה אגריפס הראשון? – איה התחנך? – מה היו דרכיו בנערותו? – מה הקורות אשר עברו עליו עד שבתו על כס המלוכה? – איזה מחזה נורא ראה אגריפס באלכסנדריה בעברו מרומא לא"י? – מה היתה אחרית פלקוס צורר היהודים? – מה היה מצב היהודים במצרים? – מה היו הנהגות אגריפס במלכותו? – את מי מנה לראש הסנהדרין? – מה היה יחס אגריפס אל העם ולהפך? –איזה צו נתן קליגולה לכל יושבי ארצות ממשלתו? – מה הגיע מזה ליהודי מצרים ויהודה? – מה היתה אחרית הצו? – מי מלך ברומא אחרי קליגולה? – מה היה יחס קלודיוס אל אגריפס? – כמה שנים מלך אגריפס? – בן כמה שנים מת? – מה האבדה אשר אבדה יהודה במותו? – מי ממלכי הגוים התיהד בימים ההם? – מה הטובות אשר עשתה הילינה ליושבי ירושלים? איפה קברה? –

95 – 83. מי משל ביהודה אחרי מות אגריפס? – את מי הקימו מושלי רומא למושל ביהודה תחת הנציבים? – איך התנהג אגריפס השני בממשלתו? – מה היה יחס בני הורדוס אל הרומאים ולהפך? – מה היה יחס הרומאים אל היהודים? – מה המקרה אשר קרה בפסח בראשית נציבות קומנוס? – מה היה יחס יתר הגוים והשמרונים אל היהודים? – מה קרה בקיסריה ומה המשפט אשר הוציא נירון על יהודיה? – מה סבת המהומה אשר קמה ביהודה לרגלי הנציב פלורוס? – מה עשה פלורוס ואיך קדמו היהודים את פני לגיונותיו? – מה הסבה אשר העירה את הקנאים למרד ברומא? – מה עשה אגריפס השני בשמעו את דבר המרד? – בעזרת מי נצחו הקנאים להסיקריקין? – מה עשו הסיקריקין אחרי נצחון הקנאים? – מה עשו הקנאים להסיקריקין? – מי היה ראש הקנאים? – מה האות אשר שמו בנ"י לזכר נצחונם ההוא על הרומאים? – איה שפך פלורוס את חמתו על ראש היהודים? – מה העול עשר עשו יוני בית שאן ליהודי העיר הזאת? – מה היו מעשי הבוגדים בעמם מקרב ישראל? –מי היה ראש הבוגדים שעזר לשונאי ישראל? –

109–96. ביד מי היתה הנהגת המדינה וסדרי המרד? – מי היו שרי צבאות הקנאים? – מה היה יחס הצדוקים אל המרד? – מי הלך להעניש את המתפרצים? – מה היתה אחרית מלחמת קסטיוס? – מה עשו בני הגליל אחרי הנגף קסטיוס? – מי היה לשר הצבא בגליל? – מה היה אופיו של יוסף פלויוס? – מה היו תהלוכותיו בחיים ויחסו אל הרומאים? – את מי שלח נירון להשקיט את המרד? – מי עזר על יד אספסינוס? – איפה היתה ראשית מלחמות אספסינוס? – מה התאמץ יוסף פלויוס לעשות בהלחמו נגד הרומאים? – מה היתה אחרית מלחמת יודפת? – איך נמלט יוסף ממות ואל מי נפל? – מה היתה אחרית מבצרי הגליל? – מי מגבורי הגליל נמלט? – איה נאספו כל פליטי הגליל ויוחנן מגוש-חלב עמהם? – מה עשו הקנאים בשמעם דבר בגד יוסף? – מה היה מצב הנצורים בירושלים? – כמה שנים התהלך אספסינוס בארץ יהודה? – את מי שלח תחתיו להלחם ביהודה? – מי מהיהודים היו במחנה טיטוס? – איך נלחמו קנאי יהודה? – מה היה יחס רבים מהרומאים אל גבורי יהודה? – מה בקש טיטוס מאת הנצורים? – מה היו הסבות הראשיות אשר בגללן היתה תבוסת ירושלים וחרבן הבית השני? – איך התנהג טיטוס עם שבויי יהודה? – איך בלה יוסף פלויוס את יתר ימיו? – מה היתה אחרית ביריניקה? –

115–110. איך נקראה תורת הפרושים? – על מה נוסדה תורה שבעל פה? – באיזה אופן חדשו החכמים הלכות ובאיזה אופן בטלון? – מתי התרחבה הדרשה בין חכמי ישראל? – מה היה מצב השכלת חכמי הפרושים? – מה היו סבות תקנותיהם וגזרותיהם? – מה היו הגזרות הראשיות? – מדוע שנאו חכמי הפרושים את חכמת יון? – מה היה יחס חסידי אומות העולם אל בני ישראל? – מה היה יחס רבים מחכמי הפרושים אל העמים? – במה עלו חכמי הפרושים על חכמי העמים? – מה היה תוכן האגדה? – איך נקראו אז חכמות הנסתר? – איזה ספרים החלו אז להתפשט מלבד ספרי התנ"ך? – מדוע גזרו החכמים כליה על הספרים החיצונים?

ספר רביעי: מֵחָרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי עַד חֲתִימַת הַתַּלְמוּד

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר רביעי: מֵחָרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי עַד חֲתִימַת הַתַּלְמוּד

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי

1. מִשְּׁנוֹת קֶדֶם הָיְתָה הָאֱמוּנָה חֲזָקָה בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יְרַחֵם יְיָ אֶת עַמּוֹ וִיכוֹנֵן אֶת מַלְכוּתָם לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ יְיָ בְּיָד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. בֶּאֱמוּנָה הַזֹּאת הֶחֱזִיקוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין עַד חוֹטֵב הָעֵצִים, וְלֹא נִכְחֲדָה מִקִּרְבָּם גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר מִבְחַר גִּבּוֹרֵיהֶם נָפְלוּ בְּחֶרֶב הָרוֹמָאִים, וּמִקְדַּשׁ יְיָ הָיָה לִשְׂרֵפָה.

אָמְנָם אָבְדָן הַמַּמְלָכָה, שְׂרֵפַת הַמִּקְדָּשׁ וְהַהֶרֶג הַנּוֹרָא הֵמֵרוּ מְאֹד אֶת רוּחַ שְׂרִידַי יְהוּדָה; אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא נוֹאֲשׁוּ מִטּוֹבָה וְלֹא חָדְלוּ מִצַּפּוֹת לִישׁוּעָה אִם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אוֹ בְּדֶרֶךְ הַנֵּס. וְעַל כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עֲלֵיהֶם הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם רַק עֲרָאִיִּים ¹ עַד אֲשֶׁר יַעֲבֹר זָעַם יְיָ הַמּוֹכִיחָם, וְאָז יִזְרַח שִׁמְשָׁם עוֹד הַפַּעַם. הַגָּלוּת נִמְשְׁלָה בְעֵינֵיהֶם כְּלַיְלָה, וְאַחֲרֵי הַלַּיְלָה הֲלֹא תָּמִיד יָבוֹא הַבֹּקֶר.

וּבְחֶשְכַת לֵיל הַגָּלוּת הָיְתָה הַתּוֹרָה אוֹרָם וְשַׁעֲשׁוּעָם. הִיא נָתְנָה לָהֶם כֹּחַ לִסְבֹּל אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, לָבוֹא בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וּלְקַוּוֹת, כִּי הַיָּמִים הַטּוֹבִים בֹּוא יָבוֹאוּ וְאָז יִבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ, וְיָשׁוּבוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וְהַלְּוִים לְדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָם.

2. כְּבָר סֻפַּר לְמַעֲלָה² כִּי רַבִּים מִתּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא אָבוּ לְהִלָּחֵם עִם הָרוֹמָאִים, כִּי טוֹב הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מֵאֲשֶׁר לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים בְּעַד חֹפֶשׁ מַמְלַכְתָּם. אוּלָם הַמִּפְלָגָה הַזֹּאת הִסְתִּירָה אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ בַּקִּרְבָּהּ, כִּי יָרְאָה מֵחֲמַת הַקַּנָּאִים אֲשֶׁר הָרְגוּ בְּלִי חָמְלָה אֶת כָּל אֲשֶׁר חָפְצוּ בַּשָּׁלוֹם, וְרַק אֲחָדִים נִמְלְטוּ מִתּוֹךְ הַמָּצוֹר בַּלָּאט.

בָּעֵת הַהִיא הָיָה בִירוּשָׁלַיִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַתּוֹרָה מִבֵּית הִלֵּל, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. הֶחָכָם הַזֶּה הָיָה מֵאוֹהֲבֵי הַשָּׁלוֹם וְאָמְרוּ עָלָיו כִּי מִיָּמָיו לֹא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם וַאֲפִילוּ נָכְרִי בַּשּׁוּק. בִּרְאוֹתוֹ, כִּי לֹא יִצְלַח בְּיָדוֹ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַקַּנָּאִים לַחֲדֹל מִמִּלְחָמָה, גָּמַר בְּלִבּוֹ לָצֵאת מִן הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, הָעוֹמֶדֶת לַחֲרֹב, וּלְכוֹנֵן יְשִׁיבָה בְּעִיר יַבְנֶה. בְּתַחְבֻּלוֹת עָרְמָה הִצְלִיחַ לָצֵאת מִן הַמָּצוֹר וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי אַסְפַּסְיָנוּס. לְפִי הַנִּרְאֶה, יָדַע אַסְפַּסְיָנוּס עַל פִּי מְרַגְּלָיו, כִּי הַיְּהוּדִי הַגָּדוֹל הַזֶּה חָפֵץ בְּשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן נָשָׂא אַסְפַּסְיָנוּס פָּנָיו וַיִּתֵּן לוֹ אֶת שְׁאֵלָתוֹ לְהִתְיַשֵּׁב בְּיַבְנֶּה וְלֶאֱסֹף שָׁמָּה אֶת כָּל הַחֲכָמִים הַנִּשְׁאָרִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְחַזֵּק אֶת הַדָּת. וַיָּשֵׂם ר' יוֹחָנָן אֶת מוֹשָׁבוֹ בְּיַבְנֶה, וְשָׁמָּה נֶאֶסְפוּ חֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וַיִּמְנוּ אֶת ר' יוֹחָנָן לְנְשִׂיא אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל, וַתְהִי הָעִיר יַבְנֶה לְמֶרְכַּז הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה בְּיִשְׂרָאֵל.

3. בְּבוֹא הַשְּׁמוּעָה אֶל יַבְנֶה כִּי יְרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה וְהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף, קָרְעוּ ר' יוֹחָנָן וְתַלְמִידָיו אֶת בִּגְדֵיהֶם וְהָיוּ בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים; וְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַלְמִידָיו, רַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף קָרָא: “אוֹי לָנוּ עַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא חָרֵב! בַּמֶּה יִכֻפְּרוּ עַתָּה עֲוֹנֹותֵינוּ אִם לֹא נַקְרִיב קָרְבָּנוֹת?” וַיַּעַן ר' יוֹחָנָן לֵאמֹר: “בְּנִי, אַל יֵרַע לְךָ: יֵשׁ לָנוּ כַּפָּרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וְאֵיזוֹ הִיא? – גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח”.

4. אֶרֶץ יְהוּדָה הָיְתָה אַחַר חֻרְבָּן הַמִּקְדָּשׁ לְנַּחֲלָה לְהָרוֹמָאִים. אֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל אֲשֶׁר הֵבִיא מִלְפָנִים כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תְּרוּמָה לְאוֹצַר מִקְדַּשׁ יְיָ, עַתָּה נֶאֶנְסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא לְהֵיכָל יֻפִּיטֶר אֱלִיל הַגּוֹיִם, כִּי חָזְקָה עֲלֵיהֶם פְּקֻדַת מוֹשְׁלֵי רוֹמָא. אוּלָם הָרוֹמָאִים לֹא הִתְעָרְבוּ בַּהֲלִיכוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר שָׂמוּ לָהֶם מָקוֹם בְּיַבְנֶה הָיוּ שׁוֹפְטִים בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמְתַקְּנִים תַּקָּנוֹת וּמַדְרִיכִים אֶת הָעָם בְּדֶרֶךְ יְיָ. עַל כֵּן הָיְתָה מֵעַתָּה הָעִיר יַבְנֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר פָּנוּ אֵלָיו לִבְבוֹת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת יְרוּשָׁלַיִם הַחֲרֵבָה. בִּרְצוֹן נַפְשָׁם הִרְבּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם אֶל יְשִׁיבַת יַבְנֶה וּלְהַחֲזִיק בִּיְדֵי חַכְמֵי הַתּוֹרָה. ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי נִחַם אֶת בְּנֵי עַמּוֹ הָאֻמְלָל אֲשֶׁר הִתְאַבְּלוּ מְאֹד עַל אֲשֶׁר גָּלָה כָבוֹד מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית³, וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי לֹא הַמָּקוֹם מְקַדֵּשׁ אֶת הַסַּנְהֶדְרִין, כִּי אִם הַסַּנְהֶדְרִין מְקַדְּשִׁים אֶת הַמָּקוֹם; וְעַל כֵּן דִּין אֶחָד לַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר בְּיַבְנֶה כְּמוֹ לַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם.

5. אוּלָם גַּם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וַחֲבֵרָיו הוֹקִירוּ מְאֹד אֶת חֹפֶשׁ עַמָּם וּמְאֹד נִכְסְפָה נַפְשָׁם לִרְאוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ שָׁבָה לִגְדוּלָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה; וְעַל כֵּן הִתְקִינוּ תַּקָּנוֹת רַבּוֹת שֶׁעַל יָדָן יִזְכְּרוּ תָּמִיד אֶת חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ, וְהַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ מִלְפָנִים גּוֹלֵי בָבֶל לֵאמֹר: “אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי”, הִתְחַדְּשָׁה עַתָּה גַּם בְּפִי גּוֹלֵי רוֹמָא. וְאַחֲרֵי כִּי עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלָה, תִּקְנוּ הַחֲכָמִים תְּפִלּוֹת בִּמְקוֹמָן; וְעִקָּר הַתְּפִלּוֹת הוּא תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי יְיָ, כִּי יָשִׁיב אֶת כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל וְיָסִיר מֵהֶם עֹל זָרִים, וַיָי לְבַדּוֹ יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל⁴.

6. בַּיָּמִים הָהֵם קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה: בְּכָל חֹדֶשׁ הָיוּ עֵדִים בָּאִים אֶל הַסַּנְהֶדְרִין לְהָעִיד כִּי רָאוּ אֶת מוֹלַד הַלְּבָנָה, וְאָז אָמַר הַנָּשִׂיא: “מְקֻדָּשׁ הַחֹדֶשׁ!” וְכָל הָעָם עָנוּ אַחֲרָיו: “מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!” וְאַחֲרֵי כִּי בַיָּמִים הָהֵם רַבּוּ הַשּׁוֹדְדִים וְאִי אֶפְשַׁר הָיָה לְסַנְהֶדְרִין לִשְׁלֹחַ שְׁלוּחִים לַאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת לְהוֹדִיעַ אֶת הָעָם זְמַן קְבִיעוּת הַחֹדֶשׁ וְהַחַגִּים בְּעוֹד מוֹעֵד, תִּקֵּן ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, כִּי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּחוּץ-לָאָרֶץ יָחֹגּוּ בְחַג הַפֶּסַח וּבְחַג הַסֻּכּוֹת שְׁנֵי יָמִים רִאשׁוֹנִים וּשְׁנֵי יָמִים אַחֲרוֹנִים וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת שֵׁנֵי יָמִים וְהֵם הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת”. וּבְזֶה עָשׂוּ סְיָג לְבַל יְחַלְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קְדֻשַּׁת הַמּוֹעֲדִים וְרַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד יָחֹגּוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: רַק יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת יוֹם אֶחָד.

7. רַבָּן יוֹחָנָן הוֹקִיר מְאֹד אֶת הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת, אַךְ מִכָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הוֹקִיר אֶת הַלֵּב הַטּוֹב וּבְטוֹבַת לִבּוֹ וּבְאַהֲבָתוֹ לְשָׁלוֹם, הִצְלִיחַ לְפַשֵּׁר לְשָׁעָה בֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, אֲשֶׁר הַפֶּרֶץ הָלַךְ וְהִתְרַחֵב בֵּינֵיהֶם. הוּא, כְּתַלְמִיד הִלֵּל, הָיָה עָנָו מְאֹד וְכָךְ הָיָה דְּבָרוֹ: “אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ”, וְתָמִיד הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ פֶּן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ לַיְּיָ וּלְעַמּוֹ.

יְמֵי נְשִׂיאוּתוֹ אָרְכוּ כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. וַיָּמָת רַבָּן יוֹחָנָן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וַיַּעֲזֹב אַחֲרָיו תַּלְמִידִים רַבִּים חֲכָמִים גְּדוֹלִים. הַחֲכָמִים הָהֵם קָרְאוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן: “נֵר יִשְׂרָאֵל, עַמּוּד הַיְּמִינִי, פַּטִּישׁ הֶחָזָק”; כִּי הוּא הֵאִיר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַדֶּרֶךְ, וְעָלָיו כְּעַל עַמּוּד חָזָק נִשְׁעָן כָּל בַּיִת יִשְׂרָאֵל, וּכְפַטִּישׁ הֶחָזָק הָיָה לְפוֹצֵץ אֶת הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת לְבַל תִּשְׁלֹטְנָה בְּעַמּוֹ.

ב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה.

8. אַחֲרֵי מוֹת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, עָלָה עַל כִּסֵּא הַנְשִׂיאוּת רַבָּן גַמְלִיאֵל הַשֵּׁנִי בֶּן רַבָּן שִׁמְעוֹן הַנֶּהֱרַג בִּמְצוֹר יְרוּשָׁלַיִם. לְפִי דִּבְרֵי הָאַגָּדָה, הִמְלִיץ רַבָּן יוֹחָנָן בַּעֲדוֹ לִפְנֵי טִיטוּס, כִּי לֹא יַהַרְגֶנּוּ וְיָשִׁיב לוֹ אֶת נֲחַלַת אָבִיו, וְטִיטוּס עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

רַבָּן גַמְלִיאֵל הָיָה צָעִיר לְיָמִים בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת וְחַלָּשׁ מְאֹד בְּגוּפוֹ אַךְ רוּחַ כַּבִּיר (4 אחב"ש) וְכִשְׁרוֹן רַב לוֹ לְנַהֵל אֶת עִסְקֵי הַצִּבּוּר. הוּא עָבַר בְּעָרִים רַבּוֹת וּלְפַקֵּחַ עַל צָרְכֵי עַמּוֹ וְגַם לְרוֹמָא שָׂם פְּעָמָיו לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְנֵי הַמּוֹשְׁלִים לְהָקֵל מֵעַל עַמּוֹ אֶת עֻלָּם. מִלְּבַד חָכְמָתוֹ הַרַבָּה בַּתּוֹרָה, יָדַע אֶת חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכוּנָה, וְהִצְטַיֵּן בְּיִשְׁרַת לִבּוֹ וּבְמּדוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת. וַיַּחְמֵר עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת תָּמִיד לִפְנִים מִשּׁוֹרַת הַדִּין. וְכֹה הָיָה דְבָרוֹ: “כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם”. אִם שְאָלוּהוּ דָבָר, וְהוּא לֹא יָדַע, לֹא בֹושׁ לֵאמֹר: “לֹא יָדַעְתִּי”, אוֹ “חֲבֵרַי יוֹדְעִים בָּזֶה יוֹתֵר מִמֶּנִּי”. הוּא שָׂם לִבּוֹ לְצָרְכֵי זְמַנּוֹ וְעַל פִּיהֶם תִּקֵּן כַּמָּה תַּקָּנוֹת לְהֵיטִיב לְעַמּוֹ.

9. בָּעֵת הַהִיא יָסְדוּ תַלְמִידֵי יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי בָּתֵּי יְשִׁיבָה בְּהַרְבֵּה עָרֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס בְּלוּד, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן חֲנַנְיַה בִּפְקִיעִין וְכֵן הָלְאָה. כָּל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת הָיוּ שָׁוִים בְּחָכְמָתָם אֶל הַנָּשִׂיא, וַאֲחָדִים עוֹד עָלוּ עָלָיו, וְרִיב הַדֵּעוֹת הִתְלַקֵּח בֵּינֵיהֶם. בְּיִחוּד גָּדְלָה הַמְּרִיבָה הַיְשָׁנָה שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵין בֵּית הִלֵּל. רָאָה זֹאת הַנָּשִׂיא וַיְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִים בֵּין הַמְּרִיבִים לְבַל תִּהְיֶה הַתּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת, וְאַחֲרֵי מִלְחָמָה אֲרֻכָּה וּכְבֵדָה עָלָה בְיָדוֹ לִקְבֹּעַ אֶת הַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וַיִּשְׂמַח מְאֹד בְּאָמְרוֹ, כִּי מֵעַתָּה לֹא תִּהְיֶה עוֹד מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל.

10. אוּלָם שִמְחַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא אָרְכָה. בֵּין חֲבֵרָיו נִמְצְאוּ כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְוַתֵּר עַל דַּעְתָּם וַיִּתְנַגְּדוּ לְתַקָּנַת הַנָּשִׂיא.

מִגְּדוֹלֵי מִתְנַגְּדָיו הָיָה גִּיסוֹ, ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס. אָבִיו הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלַמְרוֹת רְצוֹן אָבִיו הָלַךְ יְרוּשָׁלַיְמָה לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי רַבָּן יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי וּשְׁאָר הַחֲכָמִים וַיִּסְבֹּל שָׁם מַחְסֹר וְרָעָב. תּוֹרַת רַבּוֹתֵינוּ הָיְתָה אֲצוּרָה בְּזִכְרוֹנוֹ עַד לְהַפְלִיא, וְעַל כֵּן אָמְרוּ עָלָיו, כִּי הוּא בּוֹר סוּד שֶׁאֵינֶנּוּ מְאַבֵּד טִפָּה, אַךְ קַפְדָּן הָיָה מְאֹד כְּשַׁמַּאי וּבְדֵעוֹתָיו הָיָה נוֹטֶה לָדַעַת בֵּית שַׁמַּאי. הוּא הָיָה מִתְנַגֵּד לְכָל דָּבָר חָדָשׁ בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי כִבֵּד מְאֹד אֶת תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא רָצָה לִגְרֹעַ מִדִּבְרֵיהֶם וְלֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם; וְכֵן הָיָה דְּבָרוֹ: “מֵעוֹלָם לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבּוֹתַי”. וְעַל כֵּן הִתְנַגֵּד לְרַבָּן גַמְלִיאֵל, אֲשֶׁר שִׁנָּה כַּמָּה דְּבָרִים וְתִקֵּן כַּמָּה תַּקָּנוֹת.

11. וַיְהִי כִּי רָאָה הַנָּשִׂיא, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר בְּכָל תַּחְבֻּלָה לְהַטּוֹת אֶת לֵב הֶחָכָם קְשֵׁה הָעֹרֶף הַזֶּה, וַיִּוָּעֵץ עִם חֲבֵרָיו וַיַּכְרִיזוּ עָלָיו נִדּוּי וְלֹא שָׂם רַבָּן גַמְלִיאֵל לֵב לֹא אֶל גְּדוּלַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא אֶל קִרְבָתוֹ לְבֵית הַנָּשִׂיא, כִּי בַעַל אֲחוֹת רַבָּן גַמְלִיאֵל הָיָה. מֵהַיּוֹם הַהוּא חָדַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִבּוֹא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הַמִּשְׁפָּט הַקָּשֶׁה הַזֶּה, לְפִי הַנִּרְאֶה, הוֹלִיד סִכְסוּכִים רַבִּים, כִּי גַּם עוֹד חֲכָמִים רַבִּים לֹא הִסְכִּימוּ בְּסֵתֶר לִבָּם לְדַעַת רַבָּן גַמְלִיאֵל, אַף כִּי לֹא הֵעִיזוּ לְהִתְנַגֵּד לוֹ בַּגָּלוּי.

12. בְּיִחוּד הִתְנַגֵּד לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אִישׁ עָנִי מְאֹד מִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֶׂה מַחְטִים וְחָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְעִנְיְנֵי הַתֵּבֵל וְיוֹדֵעַ לְהַמְתִּיק אֶת דְּבָרָיו בִמְשָׁלִים יָפִים. הָאִישׁ הַזֶּה עִרְעֵר בַּסֵּתֶר עַל פִּסְקֵי הַנָּשִׂיא וְעַל כֵּן הִכְרִיז הַנָּשִׂיא:

“כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ”. וַיֹּאמֶר, כִּי בָזֶה יִנָּצֵל מֵהַמְעַרְעֲרִים, אַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא חָדֵל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּמִחוּץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הֵעִיז פְּעָמִים אֲחָדוֹת לִפְסֹק הַהֲלָכָה לֹא כְּדַעַת הַנָּשִׂיא. וַיְהִי כִּי נוֹדַע הַדָּבָר לְרַבָּן גַמְלִיאֵל וַיַּכְלִימֵהוּ נֶגֶד כָּל הַחֲבֵרִים פַּעַם וּשְׁתַּיִם, כִּי צִוָּהוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו עַד אֲשֶׁר יִגְמֹר אֶת הַדְּרָשָׁה. וְיֵרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל הַחֲכָמִים, כִּי כֵן לֹא יֵעָשֶׂה לְרַב חָכָם כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְיִקְשְׁרוּ יַחַד עַל הַנָּשִׂיא וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִנְשִיאוּתוֹ וַיַּפְקִידוּ תַּחְתָּיו אֶת אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה, אִישׁ עָשִׁיר וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וְנִכְנַע מִפְּנֵי הַחֲכָמִים.

13. אָמְנָם אַף כִּי הוּרַד רַבָּן גַמְלִיאֵל מִנְּשִׂיאוּתוֹ, בְּכָל זֹאת לֹא חָדֵל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וַיָּבוֹא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁאֵלוֹת הַדַּת עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר הִתְנַגְּדוּ לוֹ. גַּם לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַמִּשְׁרָה הַנִּתְּנָה לוֹ מִמּוֹשְׁלֵי רוֹמָא, אֲשֶׁר אֶל נָכוֹן עָמְדוּ לִיְמִינוֹ, לוּ רַק חָפֵץ, כִּי יוֹשִׁיעוּ לוֹ. אִישׁ כְּרַבָּן גַמְלִיאֵל יִשָּׂא וְיִסְבֹּל רְדִיפַת אֶחָיו וְלֹא יְבַקֶּשׁ לוֹ מִפְלָט בְּצֵל אוֹיְבֵי עַמּוֹ. וְאוּלָם גַּם הוּא הִכִּיר מַהֵר, כִּי הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה בְּהוֹצִיאוֹ דִּין קָשֶׁה עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; וְעַל כֵּן הָלַךְ בְּעַצְמוֹ לְפַיֵּס אוֹתוֹ. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאָה רַבָּן גַמְלִיאֵל אֶת מְעוֹן הֶחָכָם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַצַּר וְהֶאָפֶל, וְלִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ לְמַרְאֵה הָעֲנִיּוֹת הַנּוֹרָאָה הַשּׂוֹרֶרֶת בְּבֵית הֶחָכָם הַגָּדוֹל הַזֶּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָחַל לוֹ וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית שָׁלוֹם. בְּתוֹךְ דְּבָרָיו אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל כִּי מִתְפַּלֵּא הוּא, כִּי אָדָם כָּמוֹהוּ יֵשֵׁב בְּמָעוֹן אָפֵל כָּזֶה. וַיַּעַן אוֹתוֹ ר' יְהוֹשֻׁעַ: “אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בְּצַעֲרָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בַּמָּה הֵם מִתְפַּרְנְסִים וּבַמָּה הֵם נְזוֹנִים”.

כַּאֲשֶׁר הִתְפַּיֵּס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִהֲרוּ כָּל הַחֲכָמִים וְגַם הַנָּשִׂיא הֶחָדָשׁ לְהָקִים עוֹד הַפַּעַם אֶת רַבָּן גַמְלִיאֵל לְנָשִׂיא.

14. אֶחָד מִגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים בְּדוֹר דֵּעָה הַהוּא הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא בֵּן יוֹסֵף. הַהַגָּדָה פֵּאֲרָה אוֹתוֹ בַּעֲדִי-עֲדָיִים לְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. לְפִי דִּבְרֵי הַהַגָּדָה, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא רוֹעֶה לְאִישׁ עָשִׁיר בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, וּלְכַלְבָּא שָׂבוּעַ בַּת יָפָה וּשְׂמָהּ רָחֵל. וַיֶּאֱהַב רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רָחֵל וְגַם הִיא אֲהֵבַתּוּ. וַתֹּאמֶר אֵלָיו רָחֵל: “אִם תְּקַבֵּל עַל נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה וְהָיִיתִי לָךְ לְאִשָּׁה”. וַיֵּאוֹת לָהּ רַבִּי עֲקִיבָא וַיִּשָׁבַע לָהּ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. וַתְּהִי רָחֵל לוֹ לְאִשָּׁה לַמְרוֹת רָצוֹן אֲבוֹתֶיהָ. וַיֵּלֵךְ רַבִּי עֲקִיבָא לִלְמֹד תּוֹרָה. בְּבוֹאוֹ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא הֵבִין מְאוּמָה מִכָּל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ שָׁם וַיֵּצֵא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. וַיְהִי בְּעָמְדוֹ עַל יַד בֵּית הַמִּדְרָשׁ עָצוּב וְנִדְכֶּה, וְיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ זָקֵן וַיִּשְׁאָלֵהוּ לָמָה הוּא עָצוּב. וַיְסַפֵּר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אֶת דְּבַר בּוֹאוֹ הֵנָּה, וְכִי מַטְּרָתוֹ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, כִּי לֹא הֵבִין מְאוּמָה מִכָּל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַחֲכָמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וַיַּרְאֵהוּ הָאִישׁ הַזָּקֵן אֶבֶן חֲקוּקָה בְּצַּד הַבַּיִת, וְיֹאמֶר לוֹ: “הִתְבּוֹנֵן נָא בָהּ לָדַעַת אֵיךְ נֶחְקְקָה הָאֶבֶן: הֲלֹא הַמַּיִם הַיּוֹרְדִים טִפָּה אַחַר טִפָּה מִן הַגַּג הֵמָּה חָקְקוּ אֶת הָאֶבֶן; וְאִם אֶפְשָׁר לַמַּיִם הָרַכִּים לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאֶבֶן הַקָּשָׁה וּלְחָקְקָהּ, לֹא כָל שֶׁכֵּן, כִּי אֶפְשַׁר לָחֹק אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל הַלֵּב, אִם יִשְׁקֹד הָאָדָם עָלֶיהָ יָמִים רַבִּים”.

15. וְהָאִישׁ הַזָּקֵן הָיָה מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת וַיֵּאֱסֹף אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵלָיו וַיּוֹשִיבֵהוּ עִם תַּלְמִידָיו הַקְּטַנִּים וַיְלַמְּדוֹ עִמָּהֶם לִקְרֹוא סֵפֶר. וּבִשְׁקִידָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ הָרַבָּה עָלָה מַעֲלָה, מַעֲלָה, עַד כִּי הָיָה לְתַלְמִיד מְצֻיָּן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס, וְאַחֲרֵי כֵן לְחָבֵר הַסַּנְהֶדְרִין בְּבֵית מִדְרַשׁ הַנָּשִׂיא. הוּא הִתְפַּרְנֵס מֵאֲשֶׁר חָטַב עֵצִים לְחַלְּקָם לְקִיסְמִין דַּקִּים. חֵלֶק מֵהַקִּיסְמִין מָכַר לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ וְחֵלֶק מֵהֶם הִדְלִיק בַּלַּיְלָה וַיִּלְמַד לְאוֹרָם. וְכַאֲשֶׁר הִתְאוֹנְנוּ הַשְּׁכֵנִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עִמּוֹ בַּבַּיִת לֵאמֹר: “עַד מָתַי, עֲקִיבָא, תְּעַוֵּר בֶּעָשָׁן אֶת עֵינֵינוּ? הֲלֹא טוֹב, כִּי תִּמְכֹּר אֶת הַקִּיסְמִין וְתִקְנֶה שָׁמֶן”. עַל זֶה עָנָה אוֹתָם: “הַקִּיסְמִין יָפִים הֵם מִשֶּׁמֶן, כִּי טוֹבִים הֵם לְהַדְלָקָה וְטוֹבִים לְהַצִּיעַ בָּהֶם הַמִּשְׁכָּב”. גַּם רָחֵל אִשְׁתּוֹ חָיְתָה בְצַעַר וּבְעֹנִי, כִּי אָבִיהָ גֵרַשׁ אוֹתָהּ מִבֵּיתוֹ, בְּהִוָּדַע לוֹ, כִּי נְשׂוּאָה הִיא לַעֲקִיבָא הָרוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ, וּפַעַם אַחַת מָכְרָה אֶת שְׂעַר רֹאשָׁהּ לִקְנוֹת לֶחֶם.

16. רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה בַּעַל שֵׂכֶל חָרִיף מְאֹד וּבִדְרָשֹׁותָיו הָלַךְ עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וְאָמְרוּ עָלָיו, כִּי דָּרַשׁ עַל כָּל תַּג וְתַג⁵ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו הָיוּ מִתְנַגְּדִים לְדַרְכּוֹ וְיֹאמְרוּ אֵלָיו: “עַד מָתַי, עֲקִיבָא, אַתָּה מְעַקֵּם עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים?” בְּיִחוּד הִתְנַגֵּד לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעאֵל, אֲשֶׁר הַשֵכֶל הַיָּשָׁר הָיָה תָּמִיד נֵר לְרַגְלוֹ. אַךְ כָּל הִתְנַגְּדוּתָם לֹא הוֹעִילָה, כִּי דְּרָשׁוֹתָיו מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי רֹב הַתַּלְמִידִים בְּחַיָּיו, וּמָה גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ, מוֹת קְדוֹשִׁים, בְּעַד עַמּוֹ וְתוֹרָתוֹ. עַל יָדוֹ הִתְרַחֲבָה הַתּוֹרָה וַתִּגְדַּל וַתִּפְרֶה מְאֹד, מְאֹד.

תַּלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ אֵלָיו, אֶל עִיר בְּנֵי-בְרַק, וַיִּשְׁתּוּ בַצָּמָא אֶת דְּבָרָיו. וַיֹּאמְרוּ עָלָיו: “הַפּוֹרֵשׁ מֵרַבִּי עֲקִיבָא כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים”. רֻבֵּי הִלְכוֹתָיו נִקְבְּצוּ בַקֹובֵץ אֶחָד וְנִקְרְאוּ בְשֵׁם “מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא”.

17. רַבִּי עֲקִיבָא לֹא הִסְתַּפֵּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה בִּלְבַד, כִּי שָׁת לִבּוֹ גַּם לְמַצַּב עַמּוֹ בִּכְלָל; לִבּוֹ הִתְחַמֵּץ בְּקִרְבּוֹ, בִרְאוֹתוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר הָרוֹמָאִים עוֹשִׂים לְעַמּוֹ, וְקִנְאָתוֹ בָּעֲרָה כָאֵשׁ. עוֹד מְעַט וּבֵית מִדְרָשׁוֹ נֶהְפַּך לְבֵית וַעַד אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ אֵלָיו כָּל הַגִּבּוֹרִים הַמְקַנְאִים קִנְאַת אֻמָּתָם, וּמִשָּׁם יָצָא הַמֶּרֶד הָאַחֲרוֹן. בּוֹ נָסּוּ גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת כֹּחָם לִפְרֹק אֶת עֹל הַבַּרְזֶל מֵעַל צַוָּארָם…

18. עוֹד חֲכָמִים רַבִּים וּגְדוֹלִים הָיוּ בַּדּוֹר הַהוּא, מִלְּבַד אֵלֶּה אֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ. נִפְלָא הוּא, כִּי בַדּוֹר הָרִאשׁוֹן אַחַר הַחֻרְבָּן, אַחֲרֵי כָּל הַתְּלָאוֹת שֶׁמָּצְאוּ אָז אֶת עַמֵּנוּ אַחֲרֵי שֶׁנֶּהֶרְגוּ רֹב גִּבּוֹרָיו וַחֲכָמָיו, וּכְרֶגַע וְהִנֵּה הֵצִיצוּ הַחֲכָמִים מִקֶּרֶב הָעָם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ, וְהָעָם הִתְחַזֵּק וַיַּחֲלֵף כֹּחַ, וְהִנְנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ עוֹד הַפַּעַם נִאְזַר בִּגְּבוּרָה, וְעוֹמֵד הָכֵן לַמִּלְחָמָה. אוֹת הוּא, כִּי רַב מְאֹד מְקוֹר הַחַיִּים בְּתוֹךְ הָעָם הַקָּטֹן הַזֶּה!

19. מִמַּעֲשֵׂי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָרַבִּים שֶׁעָשָׂה וַיְתַקֵּן לְטוֹבַת עַמּוֹ נִכְבָּד מְאֹד סִדּוּר הַתְּפִלּוֹת אֲשֶׁר סֻדְּרוּ לְפָנָיו עַל יְדֵי חָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הַפַּקוֹלִי, וְנוֹדָעוֹת לָנוּ בְּשֵׁם “תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה”. תֹּכֶן רֹב הַתְּפִלּוֹת הָהֵן הוּא תַּחֲנוּנִים לֹא בִּשְׁבִיל הָאֹשֶׁר הַפְּרָטִי שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל, כִּי אִם בִּשְׁבִיל אֹשֶׁר הָעָם כֻּלּוֹ, כִּי יִשָּׂא יְיָ לְקַבֵּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ, וְיָשִׁיב לָנוּ אֶת כְּבוֹדֵנוּ הָרִאשׁוֹן.

20. נִכְבָּדָה מְאֹד הַתְפִלָּה אֲשֶׁר תִּקְנוּ הַחֲכָמִים בַּדּוֹר הַהוּא, כִּי יִתְפַּלְּלוּ כָל יִשְׂרָאֵל עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי הָעָם וּפְלֵיטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם. הַתְפִלָּה הַזֹּאת הִזְכִּירָה לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי עוֹד יֵשׁ לָהֶם פְּלֵיטָה, כִּי זִקְנֵי הָעָם, הַסַּנְהֶדְרִין, עוֹד יָפִיצוּ תוֹרָה לְכָל נְפֻצוֹת יִשְׂרָאֵל. בַּתְּפִלָּה הַזֹּאת נִכְלְלוּ גַּם גֵּרֵי הַצֶּדֶק, כִּי גַם בַּיָּמִים הָרָעִים הָהֵם הָיוּ אַנְשֵׁי לֵב בֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִכִּירוּ אֶת מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל עַד כִּי בָאוּ לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם וְלָשֵׂאת עִמָּהֶם אֶת עֹל הַגָּלוּת הַקָּשָׁה. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם הֵם הִכִּירוּ אֶת מַעֲלַת אַנְשֵׁי הָרוּחַ הָהֵם וַיּוֹקִירוּ אוֹתָם מְאֹד, וַיִהְיוּ גְּדוֹלִים בְּעֵינֵיהֶם יוֹתֵר מֵהַצַּדִּיקִים, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ מֵאֵת יְיָ כִּי יָשִׂים אֶת חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַבָּא עִם הַגֵּרִים הָהֵם.

21. כֵּן תִּקְנוּ הַחֲכָמִים, כִּי יִזְכֹּר הָעָם עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת, כִּי הוּא הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְיָ, לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמִּינִים אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בָּזֶה וַיֹּאמְרוּ כִּי בְעֵינֵי הָאֱלֹהִים יִשְׂרָאֵל וְנָכְרִי יַחַד נִשְׁתָּווּ. וְאַף אָמְנָם הַצְדָּקָה הָיְתָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְפָּאֵר, כִּי עַמָּם הוּא הָעָם הַנִּבְחָר, כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר עָלוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתָם הַצַּדִּיקִים, עוֹד עָלוּ עַל שְׁאָר הָעַמִּים בְּמַעֲלוֹת עַצְמָם, בְּהַשְׂכָּלָתָם וּבְמוּסָרָם.

22. וְחָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ שְׁמוּאֵל הַקָּטָן תִּקֵּן אָז “בִּרְכַּת הַמִּינִים”, לֵאמֹר: תְּפִלָּה לַיָי, כִּי לֹא תִּהְיֶה תִּקְוָה לַמַּלְשִׁינִים, וְכָל הַמִּינִים יֹאבֵדוּ. הַמִּינִים הֵמָּה אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְיַצְּבוּ כַּצָּר לֹא רַק נֶגֶד אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם גַּם נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל. וּכְדֵי לְהָפִיץ דֵּעוֹתֵיהֶם בֵּין הַגּוֹיִם לֹא נִמְנְעוּ גַם מֵהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמּוֹשְׁלִים הָרוֹמָאִים. הַמִּינִים אֲשֶׁר הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָדְעוּ אֶת כָּל מִסְתְּרֵי עַמָּם וְעַל כֵּן יָדְעוּ לְהַכּוֹת בַּלָּשׁוֹן אֶת כָּל אֲשֶׁר לֹא אָבָה לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם. מִלְּבַד הַמִּינִים הָיוּ הַמּוֹכְסָנִים קְרוֹבִים אֶל הָרוֹמָאִים וּמַלְשִׁינִים בְּאָזְנֵיהֶם עַל אֲחִיהֶם; וְעַל כֵּן רַבָּה מְאֹד שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל לַמִּינִים וְלַמּוֹכְסָנִים, וְשֵׁם מוֹכְסָן הָיָה לַחֶרְפָּה, כְּשֵׁם גַּזְלָן וְרוֹצֵחַ.

23. אֶחָד מִגֵּרֵי הַצֶּדֶק שֶׁהָיוּ בַּמֵּאָה הָרִאשׁוֹנָה אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת נוֹדַע לָנוּ בְּשֵׁם אוּנְקְלוּס הַגֵּר, אֲשֶׁר הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה בְּרוֹמָא, קָרוֹב לְבֵית הַמֶּלֶךְ. בְּקַבְּלוֹ עָלָיו אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל שָׁקַד עַל תּוֹרַת יְיָ וַיְהִי לְחָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וַיְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה בְּתַרְגּוּם מְדֻיָּק לִשְׂפַת לֹעֵז, כִּי תַרְגּוּם הַשִּׁבְעִים⁶ הִשְׁתַּבֵּשׁ מְאֹד בִּרְבוֹת הַיָּמִים עַל יְדֵי הַסּוֹפְרִים הַהֶדְיוֹטִים וְעַל יְדֵי הַמִּינִים אֲשֶׁר שִׁבְּשׁוּ אֶת הַסְּפָרִים הָהֵם לְחַזֵּק אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם.

ג. מֶרֶד בַּר-כּוֹכְבָא.

24. בְּאֶרֶץ הַפַּרְתִּים, אוֹ בָבֶל, חָיוּ אָז קְהִלּוֹת רַבּוֹת מֵהַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְכָבוֹד, וְנָשִׂיא הָיָה לָהֶם, אֲשֶׁר נִקְרָא רֵישׁ-גָּלוּתָא, לֵאמֹר: רֹאשׁ הַגּוֹלִים. רַבִּים מֵהֵם הִתְיַשְּׁבוּ שָׂם עוֹד בַּזְּמַן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וְרַבִּים נִמְלְטוּ שָׂמָּה בִּימֵי הַחֻרְבָּן.

בְּעָרֵי נְהַרְדְּעָא וּפוּמְבַּדִּיתָא הָיוּ יְשִׁיבוֹת גְּדוֹלוֹת לַתּוֹרָה.

וַיְהִי כְּשֶׁבֶת טְרַיָּנוֹס עַל כִּסֵּא מַמְלֶכֶת רוֹמָא וַיִּלְטֹשׁ אֶת עֵינָיו אֶל הָאֶרֶץ הַהִיא וְגַם אֶל אֶרֶץ אַדְיַבֶּנָה (תַּדְמוּר) הַקְּרוֹבָה אֵלֶיהָ. וַיָּבוֹא טְרַיָּנוֹס עִם חֵילוֹ לְהִלָּחֵם עֲלֵיהֶן וּלְכָבְשָׁן.

הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָדְעוּ מַה קָשֶׁה הוּא עֹל רוֹמָא, הִתְיַצְּבוּ בַמַּעֲרָכָה נֶגֶד חֵיל הָרוֹמָאִים, אַךְ טְרַיָּנוֹס נָצַח אוֹתָם וַיִּלְכֹּד אֶת אֶרֶץ הַפַּרְתִּים וְאַדְיַבֶּנָה. אֶפֶס אַךְ הִרְחִיק טְרַיָּנוֹס לָצֵאת עִם חֵילוֹ לִמְעוֹנוֹת הַחֹרֶף לְעִיר אַנְטִיוֹכִיָּא וְהַיְּהוּדִים מָרִי הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת אַפְרִיקָא, בְּקִירִינִיָּה, בְּלוּב וּבְמִצְרַיִם וְגַם עַל אִי כַּפְתֹּר מָרְדוּ בוֹ וַיַּהַרְגוּ אֶת חֵיל הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם לַמִּשְׁמָר. אוּלָם גַּם הַמֶּרֶד לֹא הֵבִיא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי טְרַיָּנוֹס שָׁלַח אֶת שַׂר צְבָאוֹ תֻּרְבָּה וַיַּשְׁקֵט אֶת הַמֶּרֶד אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָרַג בַּיְּהוּדִים הֶרֶג רַב מְאֹד. אָז נֶחְרַב בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיָה בְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה⁷.

25. טְרַיָּנוֹס לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וּבְמוֹתוֹ⁸ (47 לחב"ש) מָלַךְ אַדְרִיָּנּוֹס תַּחְתָּיו. קָרוֹב לַזְּמַן הַהוּא מֵת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. לִפְנֵי מוֹתוֹ צִוָּה, כִּי לֹא יַלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ מַלְבּוּשִׁים יְקָרִים לְקָבְרוֹ בָהֶם, כִּי אִם בִּכְלֵי פִּשְׁתָּן פְּשׁוּטִים. הַתַּקָּנָה הַזֹּאת הֵבִיאָה טוֹבָה רַבָּה לְהָעָם, כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיוּ גַּם הָעֲנִיִּים חַיָּבִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מֵתֵיהֶם בְּגָדִים יְקָרִים, וְכַאֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם עָזְבוּ אֶת מֵתֵיהֶם וְיִבְרָחוּ. וַיְהִי הַדָּבָר לְחֶרְפַּת הַמִּשְׁפָּחָה וּלְבִזְיוֹן הַמֵּת. הַסַּנְהֶדְרִין הֶעְתִּיקוּ אָז אֶת מְקוֹמָם מִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא – עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל – בֵּין עַכּוֹ וּבֵין צְפָת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה הָיָה לְנָשִׂיא. בָּרִאשׁוֹנָה נִסָּה אַדְרִיָּנּוֹס לָקַחַת אֶת לֵב הַיְּהוּדִים בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם, וְגַם נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לִבְנוֹת עוֹד הַפַּעַם אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הַיְּהוּדִים הָיוּ בְּטוּחִים, כִּי עַתָּה בָּאָה עֵת גְּאֻלָּתָם. אָמְנָם אַדְרִיָּנּוֹס לֹא הִתְכַּוֵּן, כִּי יִשָּׁאֵר יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת גּוֹי לְבַדּוֹ, כִּי אִם לְקָרֵב אוֹתוֹ וּלְדַבֵּר עַל לִבּוֹ עַד כִּי יֵאוֹת לְהִטָּמַע בֵּין הַגּוֹיִם. עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה יָעִידוּ הַמַּטְבֵּעוֹת אֲשֶׁר צִוָּה לַעֲשׂוֹת לְזִכָּרוֹן: עַל הַמַּטְבֵּעַ הָאַחַת חָקוּק אַדְרִיָּנּוֹס וְעַל יָדוֹ כּוֹרַעַת אִשָּׁה – סֵמֶל יְהוּדָה – וְהוּא מִתְאַמֵּץ לַהֲקִימָהּ; וְעַל הַמַּטְבֵּעַ הַשֵּׁנִית חָקוּק אַדְרִיָּנּוֹס וְהָאִשָּׁה מַקְרִיבִים יַחַד קָרְבָּנוֹת לֶאֱלִיל הָרוֹמָאִים. אַךְ אַדְרִיָּנּוֹס שָׁמַר עַד עֵת מוֹעֵד אֶת מַחֲשַּׁבְתּוֹ הָרָעָה בְּלִבּוֹ וַיַּרְא לַיְּהוּדִים אוֹתוֹת חִבָּה וְרָצוֹן. הַשֹּׁמְרוֹנִים וְהַמִּינִים בִּרְאוֹתָם, כִּי שׂוֹנְאֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי אַדְרִיָּנּוֹס, וְהוּא אוֹמֵר לְהֵיטִיב עִמָּהֶם, קִנְּאוּ מֹאד בָּהֶם וַיַּלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם לִפְנֵי אַדְרִיָּנּוֹס. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן וּכְתַבְנִיתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְהִנֵּה פְּקֻדָּה בָּאָה מֵאַדְרִיָּנּוֹס, כִּי יְשַׁנּוּ אֶת תַּבְנִית הַמִּקְדָּשׁ וּמְקוֹמוֹ. וַיִּסָּעֵר לֵב יִשְׂרָאֵל עַל הַדָּבָר הַזֶּה וּבְבִקְעַת יִזְרְעְאֶל נֶאֶסְפוּ הָמוֹן רַב, וְכִמְעַט הָיָה הַמֶּרֶד נָכוֹן אָז לְהִתְפָּרֵץ, לוּלֵי בָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבְדִבְרֵי חָכְמָה הִצְלִיחַ לְהַשְׁקִיט אֶת הַסְּעָרָה. “שִׁמְעוּ נָא, אַחַי!” – אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – “אֲרִי אָכַל טַרְפּוֹ וַתָּבוֹא עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ. וַיִּקְרָא הָאַרְיֵה וְיֹאמַר: כָּל אֲשֶׁר יוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מִפִּי אֲעַשְׁרֵנוּ עֹשֶׁר גָּדוֹל. וַיָּבוֹא הֶעָגוּר וַיָּשֶׂם אֶת חַרְטֻמּוֹ הָאָרוּךְ אֶל פִּי הָאֲרִי וַיּוֹצֵא אֶת הָעֶצֶם. וַיְהִי כִּי בִּקַּשׁ הֶעָגוּר אֶת שְׂכָרוֹ וַיַּעֲנֵהוּ הָאֲרִי: רַב לְךָ, כִּי יָצָאתָ חַי מִמַּלְתְעוֹת הָאֲרִי, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ שְׂכָרְךָ. כֵּן גַּם עָלֵינוּ הַיְּהוּדִים לְהִסְתַּפֵּק בִּמְעַט וְלִשְׂמֹחַ עַל הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאָרָה לָנוּ אַחֲרֵי בּוֹאֵנוּ בֵּין מַלְתְּעוֹת רוֹמָא וְאֵין לָנוּ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת”. וּבִדְבָרָיו הַמְּחֻכָּמִים הִשְׁקִיט אֶת רוּחָם.

26. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה מִתְהַלֵּךְ אָז בֵּין גִּדוֹלֵי רוֹמָא וְגַם בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אַדְרִיָּנּוֹס, אֲשֶׁר בָּעֵת הַהִיא יָשַׁב בִּיהוּדָה. וְאַף כִּי הָיָה מָשְׁחַת הַמַּרְאֶה, נָשָׂא חֵן וְחֶסֶד בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה וּבִדבָרָיו הַנְּעִימִים. בַּת הַקֵּיסָר אָמְרָה לוֹ פַּעַם אֶחָת: “חָכְמָה מְפֹאָרָה בִּגְוִיָּה מְכֹעָרָה”. וְיֹאמֶר לָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: “הַיַּיִן בִּכְלִי חֶרֶס יִשָּׁמֵר וּבִכְלִי זָהָב יֶחְמָץ”. וְתֹאמֶר לוֹ בַּת הַקֵּיסָר: “וְהַלֹּא יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים יָפִים וַחֲכָמִים”. וַיַּעַן אוֹתָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: “לוּלֵי הָיוּ יָפִים כִּי אָז חָכְמוּ יוֹתֵר”.

אוּלָם גַּם הִשְתַּדְלוּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא הוֹעִילָה כִּי אִם לְהַשְקִיט אֶת הַמֶּרֶד לְמַרְאֵה עַיִן, אֲבָל בַּסֵּתֶר הֵכִינוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נַפְשָׁם לַקְּרָב. בַּמְּעָרוֹת וּבַשִּיחִים הֵכִינוּ אֹכֶל וָנֶשֶׁק, וְרַבִּי עֲקִיבָא נָסַע אֶל כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אַרְצוֹת אַסְיָא, וַיְחַזֵּק אֶת יָדָם לְקַוּוֹת לִישׁוּעָה וְלִתְמֹךְ בִּידֵי אֲחֵיהֶם הַמּוֹרְדִים בְּרוֹמָא. וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵת, וְלֹא הָיָה עוֹד לָעָם אִישׁ, אֲשֶׁר יַנְחֵהוּ בַּעֲצַת שָׁלוֹם; וְהַקַּנָּאִים מָשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הַקֶּשֶׁר הוֹלֵךְ וְחָזָק.

27. וְשַׂר צָבָא נִמְצָא לָהֶם, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן בַּר-כּוֹכְבָא. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר עָלָיו נִפְלָאוֹת, כִּי הוּא קִבֵּל בְּאַרְכְּבוֹתָיו אֶת אַבְנֵי-הַקֶּלַע, אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ הָרוֹמָאִים, וְאוֹתָן הָאֲבָנִים הִשְׁלִיךְ הוּא אַחֲרֵי כֵן בְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ הַצָּרִים. הוֹד נוֹרָא הָיָה שָׁפוּךְ עַל פָּנָיו וּבְמַבָּט עֵינָיו הִכְנִיעַ אֶת כָּל אָדָם. רַבִּי עֲקִיבָא קָרָא עָלָיו אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה: “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם⁹ יְרֵשָׁה… וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל”. וְאַחֲרֵי הֶחָכָם הַגָּדוֹל הַזֶּה נִמְשְׁכוּ אַלְפֵי תַּלְמִידָיו וּמוֹקִירָיו. אוּלָם הָיוּ אֲחָדִים אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בְּבַר-כּוֹכְבָא כִּי מָשִׁיחַ הוּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֵּן תּוֹרְתָא אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: “עֲשַׂבִּים יַעֲלוּ בִּלְחַיֵּךָ וּמָשִׁיחַ עוֹד לֹא יָבוֹא”. אַךְ קוֹל הַחֲכָמִים הַמְמָאֲנִים נִדְמֶה מִפְּנֵי קוֹל הַחֲכָמִים וְהָעָם הַמַּאֲמִינִים בְּבַר-כּוֹכְבָא. וַיִּלָּווּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנֵּכָר וְיִהְיוּ מִסְפָּרָם כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ.

28. צִבְאוֹת רוֹמָא הַחוֹנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְסוּרְיָא לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַגִּבּוֹר הַנַּעֲרָץ הַזֶּה וְחֵילוֹ הַגָּדוֹל, וּבַר-כּוֹכְבָא בִּעֵר אוֹתָם מֵאֶרֶץ יְהוּדָה. וַיִמְלֹךְ בַּר-כּוֹכְבָא בִּיהוּדָה כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים. אָז קָרָא אַדְרִיָנוֹס לְשַׁר צְבָאוֹ (62–65 אחב"ש) הַגִּבּוֹר סֶוֶרוּס וַיִּשְׁלָחֵהוּ יְהוּדָה עִם חַיִל כָּבֵד. בְּבוֹא סֶוֶרוּס אַרְצָה יְהוּדָה וַיַּרְא, כִּי סַכָּנָה רַבָּה נִשְׁקָפָה לוֹ, אִם יָבוֹא עַתָּה לְהִלָּחֵם בִּצְבָאוֹת יִשְׂרָאֵל מָרֵי הַנֶּפֶשׁ הַמְחָרְפִים אֶת נַפְשָׁם לָמוּת בְּעַד חֵרוּתָם, וַיִּתְיַצֵּב עִם מַחֲנֵהוּ מֵרָחוֹק; וְאַךְ לֹא נָתַן לְהָבִיא אֹכֶל אֶל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִבְצְרֵיהֶם, וּבְתִגְרוֹת קְטַנּוֹת הֶחֱלִישׁ אֶת כֹּחַ הַנְּצוּרִים. וּמְעַט, מְעַט עָזְבוּ הַיְּהוּדִים אֶת מִבְצְרֵיהֶם הַקְּטַנִּים מִפְּנֵי הָרוֹמָאִים וְיִתְבַּצְּרוּ בְעִיר בֵּיתָר הַחֲזָקָה. שָׁנָה שְׁלֵמָה חָנָה סֶוֶרוּס עַל הָעִיר בֵּיתָר עַד אֲשֶׁר נָפְלָה בִּיְדֵי הָרוֹמָאִים. לְפִי (65 לחב"ש) הַגָּדַת הָעָם לֹא בְחֶרֶב הָרוֹמָאִים מֵת בַּר-כּוֹכְבָא, כִּי אִם בְּחֶטְאוֹ מֵת: הוּא נִשְׁעָן עַל כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, וְעַל כֵּן הִטִּיחַ דְּבָרִים נֶגֶד יְיָ, בְּאָמְרוֹ: “אִם אֵינְךָ חָפֵץ לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ אַל נָא תַּעֲזֹר, לְכָל הַפָּחוּת, לְשׂוֹנְאֵינוּ”. וּבְעַד זֶה בָּא נָחָשׁ וַיִּשָּׁכֶנּוּ, וַיָּמֹת.

טֶבַח גָּדוֹל הֵכִין סֶוֶרוּס לַיְּהוּדִים בְּבֵיתָר. כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ נֶהֶרְגוּ אָז בִּיְדֵי אַנְשֵׁי חֵילוֹ. זֹאת הָיְתָה אַחֲרִית הַנִּסָּיוֹן הַמַּר הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר נִסּוּ הַיְּהוּדִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם אֶת עֹל רוֹמָא. וְאִם אָמְנָם הָיוּ עוֹד מְרִיבוֹת קְטַנּוֹת, אַךְ דִּמְיוֹנָן כְּנִיצוֹצִים הַנִּשְׁאָרִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּבְתָה הַלֶּהָבָה, וְעֶרְכָּן קָטָן מְאֹד בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר חָזְקָה יַד אַדְרִיָּנוֹס עַל יְהוּדָה, צִוָּה וַיְשַׁנּוּ אֶת שֵׁם יְרוּשָׁלַיִם לְשֵׁם אִיְלָא-קַפּוֹטָלִינָא וַיְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וַיּוֹשֶׁב בָּעִיר יְוָנִים. וַיְצַו לְהָמִית אֶת כָּל יְהוּדִי אֲשֶׁר יָבוֹא לְעִיר הַקֹּדֶשׁ, וַאֲשֶׁר יִקְרַב גַּם אֶל חוֹמַת הָעִיר. וְגַם עַל הַמֵּתִים שָׁפַךְ הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר חֲמָתוֹ וַיְצַו לְבַל יְקַבְּרוּ אֶת הַחֲלָלִים, וְכָל אֲשֶׁר יִגְמֹל חֶסֶד עִם הַמֵּתִים לְקַבְּרָם מוֹת יוּמַת. אַדְרִיָּנוֹס רָאָה, כִּי בַחֲנוּפָה לֹא הִצְלִיחַ לְהָסִיר אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל מֵאֱלֹהֵיהֶם וַיְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ עַתָּה אֶל מַטְּרָתוֹ בְּיָד חֲזָקָה, וַיְצַו עַל פְּקִידָיו לְהַשְׁגִּיחַ בְּעַיִן פְּקוּחָה עַל הַיְּהוּדִים לְבַל יְקַיְמוּ אֶת מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְכִי לֹא יְלַמְדוּ עוֹד הַחֲכָמִים אֶת הָעָם תּוֹרָה וְלֹא יִסְמְכוּ עַל תַּלְמִידֵיהֶם לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם “רַבִּי”, כַּאֲשֶׁר הָיָה דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים מֵאָז, כִּי הַחֲכָמִים הַזְּקֵנִים סָמְכוּ יָדָם עַל תַּלְמִידֵיהֶם הַצְּעִירִים, אֲשֶׁר בְּחָכְמָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים הָכְשְׁרוּ לִהְיוֹת רַבָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל, לְהוֹרוֹת וְלָדוּן.

29. הַגְּזֵרָה הָרָעָה הַזֹּאת הֵעִירָה אֶת לֵב הַחֲכָמִים לָשׂוּם חֹק, כִּי אִם הַגּוֹי אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל: “עֲבֹר אוֹ תֵּהָרֵג” אָז עַל כָּל הַמִּצְּוֹת יַעֲבֹר וְלֹא יֵהָרֵג, מִלְּבַד עֲבוֹדָה-זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁעֲלֵיהֶם יֵהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר. אוּלָם רַבִּים הָיוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר טוֹב הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לֵיהָרֵג מֵעֲבוֹר עַל אֵיזוֹ מִצְוָה. וְכֵן יְסַפְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ בְּנֵי הַדּוֹר הַהוּא: “שׁוֹאֲלִים אֶת הַיְּהוּדִי: מַדּוּעַ אַתָּה יוֹצֵא לֵיהָרֵג? – עַל שֶׁנָּטַלְתִּי אֶת הַלּוּלָב. – מַדּוּעַ אַתָּה יוֹצֵא לְהִתָּלוֹת? – עַל שֶׁאָכַלְתִּי מַצָּה בַּפֶּסַח. – מַדּוּעַ אַתָּה יוֹצֵא לְהִסָּקֵל? – עַל שֶׁלָּמַדְתִּי תּוֹרָה וּמַלְתִּי אֶת בְּנִי”. וְלֹא רַק כִּי הֵמִיתוּ אוֹתָם, כִּי עוֹד עִנּוּם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים; וְהָיוּ נוֹתְנִים כַּדּוּרֵי בַּרְזֶל מְלֻבָּנִים בָּאֵשׁ תַּחַת שְׁחֵיהֶם וְעַל לִבָּם הִנִּיחוּ סְפוּגֵי-צֶמֶר שְׁרוּיִים בַּמַּיִם, לְמַעַן לֹא תְּמַהֵר הָאֵשׁ לְשָׂרְפָם, וְאָרְכָה עֵת עִנּוּיֵיהֶם.

30. בְּיִחוּד חֵרְפוּ הַחֲכָמִים אֶת נַפְשָׁם בְּעַד תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּבְעֶצֶם יְמֵי הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת הִקְהִיל הֶחָכָם הַזָּקֵן רַבִּי עֲקִיבָא קְהִלּוֹת וַיִּדְרֹשׁ לִפְנֵיהֶם בַּתּוֹרָה. הוּא רָאָה, כִּי חֲבֵרָיו גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וְרַבִּי יִשְמָעֵאל וְעוֹד חֲכָמִים נֶהֶרְגוּ בְּעַד אֲשֶׁר לָמְדוּ תּוֹרָה; וּבְכָל זֹאת לֹא עָצַר בְּרוּחוֹ וַיֹוסֵף לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְהָפִיץ תּוֹרָה בָּרַבִּים. אִישׁ אֶחָד, פָּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה, אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הַאִם אֵינְךָ יָרֵא מִפְּנֵי הַמַּלְכוּת? וַיַּעַן אוֹתוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל: הַשּׁוּעָל הִתְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וַיַרְא דָּגִים שָׁטִים בַּמַּיִם אַנֶה וְאָנָה. וְיֹאמֶר לָהֶם: הַגִּידוּ לִי, דָּגִים, לָמָּה אַתֶּם רָצִים? וַיַּעֲנוּ הַדָּגִים: יָרֵאנוּ מִפְּנֵי הָרְשָׁתוֹת אֲשֶׁר יִצְפְּנוּ לָנוּ הַדַּיָּגִים. וְיֹאמֶר הַשּׁוּעָל: עֲלוּ לַיַּבָּשָׁה וְנֵשְׁבָה יַחַד בְּשָׁלוֹם. וַיַּעֲנוּ הַדָּגִים: עָלֶיךָ אוֹמְרִים כִּי פִקֵּחַ אַתָּה בַּחַיּוֹת וְאֵינְךָ אֶלָּא טִפֵּשׁ: הֵן אִם בַּמַּיִם, בִּמְקוֹם חַיּוֹתֵנוּ, אֵין שָׁלוֹם לָנוּ, בַּיַּבָּשָׁה, בִּמְקוֹם מוּתֵנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְכֵן הוּא גַּם הַדָּבָר הַזֶּה: אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ אֲנַחְנוּ מִתְיָרְאִים, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ פוֹרְשִׁים מִמֶּנָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

31. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּפְקִידֵי רוֹמָא תָּפְסוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְדֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה, וַיְעַנּוּהוּ בִּכְלִי מַשְׁחִית וַיִּסְרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל; אַךְ רוּחוֹ הַחֲזָקָה הִבְלִיגָה עַל יִסּוּרָיו וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא אֶת “שְׁמַע”. רוֹפוּס הֶעָרִיץ נְצִיב רוֹמָא הִתְפַּלֵּא מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַזָּקֵן הַזֶּה לֹא יַשְׁמִיעַ גַּם קוֹל אֲנָחָה בְּעֵת אֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת נוֹרָאָה וּפָנָיו מְאִירִים וְיֹאמַר: אֵין זֹאת, כִּי אִם מְכַשֵּׁף אַתָּה. וַיַּעַן רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא מְכַשֵּׁף אֲנִי, כִּי אִם כָּל יָמַי, בְּדָרְשִׁי אֶת הַכָּתוּב: “וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ” – אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ – הָיִיתִי חוֹשֵׁב: מָתַי תָּבוֹא הַמִּצְוָּה הַזֹּאת לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנָּה, וְעַתָּה כְּשֶׁבָּאָה לְיָדִי וְלֹא אֲקַיְּמֶנָה? וּבְקָרְאוֹ קוֹל גָּדוֹל: " יְיָ אֶחָד" יָצְאָה נִשְׁמַת הַגִּבּוֹר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

32. כַּאֲשֶׁר יִזְכֹּר עַמֵּנוּ בְּכָל שָׁנָה בְּתִשְׁעָה בְאָב אֶת יוֹם חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ, יִזְכֹּר גַּם אֶת “אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן”, גִּבּוֹרֵי הַתּוֹרָה אֵלֶּה, אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם הַטְּהוֹרָה בְּעַד עַמָּם וֶאֱמוּנָתָם, וְהָיוּ לְמוֹפֵת לְדֹר אַחֲרוֹן, כִּי יִהְיוּ בָנִים נֶאֱמָנִים לְעַמָּם וְקָדָשָׁיו עַד נְשִׁימָתָם הָאַחֲרוֹנָה.

אוּלָם אִי אֶפְשַׁר לְבַר בְּלִי תֶבֶן, וּבַיָּמִים הָהֵם אֲשֶׁר רוּחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רָמָה וְנִשָּׂאָה מְאד, נִמְצְאוּ גַּם בָּנִים כָּחָשִׁים, אֲשֶׁר עָזְרוּ לָרוֹמָאִים לַעֲשׂוֹת רָע בְּאַחֵיהֶם. בֵּינֵיהֶם נִזְכַּר לְחֶרְפָּה שֵׁם אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה. הוּא הָיָה חָבֵר לְכָל גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, אַךְ אַחֲרֵי כֵן הֵמִיר דָּתוֹ וַיְהִי לְצוֹרֵר יִשְׂרָאֵל, וְאָז קָרְאוּ לוֹ “אַחֵר¹⁰”.

33. בַּיָּמִים הָהֵם נִפְרְדוּ הַנּוֹצָרִים מֵעַם יִשְׂרָאֵל פֵּרוּד גָּמוּר. עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיוּ עוֹד נוֹצְרִים רַבִּים שׁוֹמְרִים גַּם אֶת הַכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה; אַךְ עַתָּה, בְּעֵת הַגְּזֵרוֹת, עָזְבוּ אֶת דֶּרֶךְ הַיְּהוּדִים לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַשָּׁלִיחַ פּוֹלוּס, אֲשֶׁר בִּטֵּל אֶת כָּל הַמִּצְוֹת. וּבְיָרְאָם מְאֹד פֶּן יַחְשְׁבוּם הָרוֹמָאִים לַיְּהוּדִים וְהִשְׁקוּ גַּם אוֹתָם אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, הִגִּישׁוּ שְׁנֵי מוֹרִים מִקֶּרֶב הַנּוֹצָרִים אֶל אַדְרִיָּנוּס מְגִלַּת סֵפֶר לְהוֹכִיחַ, כִּי הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הִיא תּוֹרָה לְבַד, וְאֵין לָהּ כָּל קֶשֶׁר עִם תּוֹרַת הַיְּהוּדִים.

ד. הַדּוֹר הַשֵּׁנִי לַתַּנָּאִים.

34. כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים אַחַר הֲרִיסוּת בֵּיתָר מֵת אַדְרִיָּנוּס בָּחֳלָיִים קָשִׁים, וְאָז בַּטְלוּ הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת וְרַק הָאַחַת נִשְׁאֲרָה בְּתָקְפָּהּ, כִּי לֹא יָעִיזוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָגֶשֶׁת אֶל חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְנָשִׂיא וַיָּשֵׂם עוֹד הַפַּעַם מוֹשָׁבוֹ בְּיַבְנֶה. וְשָׁם הִתְקַבְּצוּ שְׁאֵרִית פְּלִיטַת הַחֲכָמִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהָבִיא מְעַט מַרְפֵּא לְשֶׁבֶר עַמָּם.

הַגָּדוֹל בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי מֵאִיר. שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי הָיָה מֹשֶׁה אוֹ מְיַשָׁה, אַךְ מֵאֲשֶׁר הֵאִיר אֶת עֵינֵי הַחֲכָמִים בַּהֲלָכָה נִקְרָא בְּשֵׁם מֵאִיר. הוּא יָדַע לָקַחַת לֵב הַשּׁוֹמְעִים בַּחֲרִיפוּת שִׂכְלוֹ וּבְכִשְׁרוֹן פִּיּוּטִי, כִּי חִבֵּר מְשָׁלִים רַבִּים וְגַם הָיָה אֳמָן גָּדוֹל לִדְרֹשׁ בָּאַגָּדָה וְלֹא לְבַד הַגְּבָרִים, כִּי אִם גַּם הַנָּשִׁים הָלְכוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ דּוֹרֵשׁ בָּאַגָּדָה.

פַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה מִמְּלֶאכֶת הַסּוֹפְרִים, וְכִשְׁלֹשָׁה שְׁקָלִים הִרְוִיחַ בְּכָל שָׁבוּעַ, שְׁנֵי שְׁקָלִים הוֹצִיא לִמְזוֹן-בֵּיתוֹ וְהַשֶּׁקֶל הַשְּׁלִישִׁי הִקְדִּישׁ לְהַחֲזִיק בִּיְדֵי הַתַּלְמִידִים הָעֲנִיִּים הַבָּאִים אֵלָיו לִלְמֹד תּוֹרָה.

35. אִשְׁתּוֹ בְרוּרְיָה בַּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, הָיְתָה חֲכָמָה וְיוֹדַעַת תּוֹרָה וְאֵשֶׁת חַיִל לְהַפְלִיא. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּמִנְחָה יָשַׁב רַבִּי מֵאִיר וְדָרַשׁ. וּבָעֵת הַהִיא מֵתוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ פִּתְאֹם בַּמַּגֵּפָה. מֶה עָשְׂתָה אִמָּן? הִנִּיחָה שְׁנֵיהֶם עַל הַמִּטָּה וּפָרְשָׂה עֲלֵיהֶם סָדִין. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בָּא רַבִּי מֵאִיר מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְיֹאמֶר לָהּ: “אֵיפֹה הֵם בָּנֵי?” אָמְרָה לוֹ: הָלְכוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהּ: “צִפִּיתִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא רְאִיתִים”, נָתְנָה לוֹ כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה וְהִבְדִיל, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ: “בָּנַי אֵיפֹה הֵם?” אָמְרָה לוֹ: אֶל נָכוֹן הָלְכוּ לִמְקוֹם פְּלוֹנִי וּמִיַּד הֵם בָּאִים. הִקְרִיבָה לְפָנָיו לֶאֱכֹל. לְאַחַר שֶׁאָכַל אָמְרָה לוֹ: “רַבִּי, שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל: לֹא כְבָר בָּא אֶחָד וְנָתַן לִי פִּקָּדוֹן וְעַכְשָׁו הוּא בָּא לִטּוֹל מִמֶּנִּי הַאַחֲזִיר לוֹ, אִם לֹא?” אָמַר לָהּ: “בִּתִּי! מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּקָּדוֹן הַאִם אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לַאֲדוֹנָיו?” תְּפָשַׂתּוֹ בְּיָדוֹ, וְהֶעֱלַתְהוּ לַחֶדֶר וְהִקְרִיבָה אוֹתוֹ לַמִּטָּה, וַּתסר הַסָּדִין מֵעַל בָּנֶיהָ, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם מֵתִים. הִתְחִיל רַבִּי מֵאִיר לִבְכּוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ: "רַבִּי, לֹא כַךְ אָמַרְתָּ לִי שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיר הַפִּקָּדוֹן לַאֲדוֹנָיו, שֶׁכַּךְ אָמַר אִיּוֹב: “יְיָ נָתַן וַיָי לָקַח. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ!”

36. רַבִּי מֵאִיר הָיָה תַלְמִיד רַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא נִמְנַע מְקַבֵּל תּוֹרָה גַּם מִפִּי הַבּוֹגֵד אֱלִישָׁע בֵּן אֲבוּיָה, וְהַחֲכָמִים אָמְרוּ עַל זֶה: “רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל וּקְלִפָתוֹ זָרַק”. פַּעַם אַחַת הָיָה אֱלִישָׁע רוֹכֵב בְּשַׁבָּת עַל סוּסוֹ, וְרַבִּי מֵאִיר מְהַלֵּךְ עַל יָדוֹ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וַיְהִי בְּעָבְרָם כִּבְרַת אֶרֶץ, וְיֹאמֶר אֱלִישָׁע אֶל רַבִּי מֵאִיר: “חֲזֹר בְּךָ, כִּי עַד הֵנָּה הוּא תְּחוּם שַׁבָּת וְאָסוּר לְךָ לָלֶכֶת מִפֹּה וָהָלְאָה”. וְיֹאמֶר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: “אַף אַתָּה חֲזֹר בְּךָ¹¹” אַךְ אֱלִישָׁע עָנָה לוֹ בְּיֵאוּשׁ: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת: שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מֵאַחֵר”.

רַבִּי מֵאִיר הָיָה חָבֵר גַּם לְפִילוּסוּף אֶחָד יְוָנִי, וְכַאֲשֶׁר מֵתוּ עַל רֵעֵהוּ הַפִּילוּסוּף אָבִיו וְאִמּוֹ נָסַע אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר לְנַחֲמוֹ.

הוּא הִרְבָּה מְאד בִּשְׁבַח הַתּוֹרָה, כִּי הִיא מְבִיאָה לִידֵי כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אִם רַק יַעֲסֹק בָּהּ הָאָדָם לִשְׁמָהּ.

כֵּן דִּבֵּר אֶל לֵב הָעָם, כִּי לֹא יַעַזְבוּ אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתָם וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְדַבֵּר אַךְ בִּשְׂפַת עַמָּם, כִּי אָז הֵחֵל הָעָם לְדַבֵּר בְּשָׂפָה בְלוּלָה וּמְעֻרָבָה מֵהַרְבֵּה לְשׁוֹנוֹת.

37. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֵּן גַמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא בִּקַּשׁ לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הַנְּשִׂיאוּת וַיִּקְבַּע חֻקִּים חֲדָשִׁים עַל דְּבַר הַכָּבוֹד אֲשֶׁר יִנָּתֵן לְהַנָּשִׂיא בְּבוֹאוֹ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לְמֹורַת רוּחַ חֲכָמִים רַבִּים. וְכִמְעַט קָשְׁרוּ עָלָיו לְהַעֲבִירוֹ מִנְּשִׂיאוּתוֹ, אַךְ הַדָּבָר נוֹדַע לוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד וַיְצַו לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי מִתְנַגְּדָיו. אָמְנָם כַּעֲבֹור זְמַן מָה וְהַחֲכָמִים הֵחֵלּוּ עוֹד הַפַּעַם לְבַקֵּר אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וַיִּכָּנְעוּ מִפְּנֵי הַנָּשִׂיא, וְרַק רַבִּי מֵאִיר לֹא נִכְנַע מִפָּנָיו וַיְהִי מְקַנְתְּרוֹ בַּהֲלָכוֹת, עַד כִּי נִדָּהוּ הַנָּשִׂיא, וְאָז נֶאֱנַס רַבִּי מֵאִיר לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֵךְ לָגוּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְשָׁם מֵת.

אַף כִּי הָיָה רַבִּי מֵאִיר “מֵאִיר עֵינֵי הַחֲכָמִים בַּהֲלָכָה” בְּכָל זֹאת לֹא קָבְעוּ אֶת הַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. אֶפְשַׁר יַעַן כִּי הָיָה מַחְמִיר מֹאד בְּכָל דָּבָר, וְאוּלַי מַחֲלֻקָתּוֹ עִם הַנָּשִׂיא הִרְחִיקָה אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ. תַּחַת זֹאת נִקְבְּעוּ לַהֲלָכָה פִּסְקֵי אִישׁ רִיבוֹ, רַבִּי יְהוּדָה בֵן אֶלְעָאִי, שֶׁהִלְכוֹתָיו עוֹלוֹת לִשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. הָאִישׁ הַזֶּה הֶחֱזִיק בְּמִדַּת בֵּית הִלֵּל וַיְהִי עָנָו וְצָנוּעַ וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. הוּא הָיָה מִתְפַּרְנֵס מֵאוּמָנוּת וַיִּדְרֹשׁ בִּשְׁבַח הַמְּלָאכָה, וַיֹּאמַר: “גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמְנוֹת כְּאִלּוּ מְלַמְדּוֹ לִסְטוּת”.

38. עוֹד חָכָם אֶחָד נִפְלָא חַי בַּיָּמִים הָהֵם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי. הֶחָכָם הַזֶּה נֶחְבָּא שָׁנִים אֲחָדוֹת בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי חֲמַת הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר חָרְצוּ עָלָיו מִשְׁפָּט מָוֶת, יַעַן אֲשֶׁר אָמַר בְּמוֹשַׁב חֲבֵרָיו, כִּי כָּל מָה שֶׁהָרוֹמָאִים עוֹשִׂים אֵינָם עוֹשִׂים אֶלָּא לַהֲנָאָתָם, וְלֹא לְטוֹבַת אֲחֵרִים. הַהַגָּדָה שָׂמָה אוֹתוֹ לְאִישׁ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, וְגַם יִחֲסוּ לוֹ אֶת סֵפֶר “הַזֹּהַר” אֲשֶׁר נִמְצָא כְּאֶלֶף וּשְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנָה אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת. רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׂנֵא אֶת הָרוֹמָאִים תַּכְלִית שִׂנְאָה וַיְהִי דְבָרוֹ: “טוֹב שֶׁבְּרוֹמָאִים הֲרֹג, טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצוֹץ אֶת מוֹחוֹ”, וְלֹא נִפְלָא הוּא כִּי שִׂנְאָתוֹ לָהֶם גָּדְלָה מְאֹד, כִּי אֵין קֵץ לְכָל הָעֹשֶׁק וְהָרֶצַח אֲשֶׁר עָשׂוּ בְנֵי רוֹמָא לַיְהוּדִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַנָּשִׂיא אָמַר: “הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִרִיחוּ מִקְצַת צָרוֹת שֶׁל מַלְכוּת רוֹמָא הָרְשָׁעָה קָצְרָה רוּחָם, וַאֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר זֶה יָמִים וְשָׁנִים, דּוֹרוֹת וּתְקוּפוֹת, נְתוּנִים בְּתוֹךְ הַמַּלְכוּת הַזֹּאת וּשְׁקוּעִים בְּצָרוֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!”

כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא רוֹמָא הַמֶּלֶךְ מַרְקְ-אוֹרֶלִיוּס-אַנְטוֹנִינוּס, הוּנַח מְעַט לְיִשְׂרָאֵל, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי נָסַע רוֹמָאָה וּבְעֶזְרַת יְהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּרוֹמָא הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַקֵּיסַר לְהָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעַל עַם יִשְׂרָאֵל.

ה. הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן לְהַתַּנָּאִים¹²

39. אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה לְנָשׂיא תַּחְתָּיו רַבִּי יְהוּדָה, אֲשֶׁר נִקְרָא גַּם בְּשֵׁם “רַבִּי” סְתָם אוֹ (94 אחב"ש) “רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ”. עָלָיו אָמְרוּ, כִּי מִימֵי מֹשֶׁה עַד רַבִּי לֹא נִמְצְאוּ תוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּי הוּא הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל בִּנְכָסִים וְעָשִׁיר בְּדָעַת.

הוּא קָבַע אֶת מוֹשָׁבוֹ בְּעִיר צִפּוֹרִי הַבְּנוּיָה עַל הַר רָם, כִּי אִישׁ חוֹלֶה הָיָה תָמִיד, וְשָׁם הָאֲוִיר טוֹב. כְּבוֹד הַסַּנְהֶדְרִין עָלָה בְיָמָיו לְמַעֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּהְיוֹת הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וּמִסְפַּר חֲבֵרָיו הָיוּ שִׁבְעִים וְאֶחָד. רַבִּי מִנָּה אֶת הָרַבָּנִים מוֹרֵי הָעָם בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְלִי הַסְכָּמָתוֹ לֹא הָיָה רְשׁוּת לֶחָכָם לָדוּן וּלְהוֹרוֹת. בְּעָשְׁרוֹ הָרַב הֶחֱזִיק בִּידֵי הַחֲכָמִים, אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל בֵּית מִדְרָשׁוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה וְכָבוֹד גָּדוֹל נָתַן לַחֲבֵרָיו הַחֲכָמִים, וּמָשָׁל הָיָה בְּפִיהוּ: “הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וְיוֹתֵר – מֵחֲבֵרַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם”.

הוּא הִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַצְדִּיק אֶת הַנֶּאֱשָׁם וּלְבַקֶּשׁ לוֹ זְכוּת. וּפַעַם אַחַת הִלְשִׁינוּ בְּאָזְנָיו עַל עָנִי אֶחָד מוֹרֶה יְלָדִים, כִּי עָבַד אֶת אַדְמָתוֹ בִּשְׁנַת הַשְׁמִטָּה, וְיֹאמֶר רַבִּי יְהוּדָה: “וּמַה יַעֲשֶׂה הֶעָלוּב הַזֶּה? הֲלֹא לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָיְתָה מְגַמָּתוֹ”.

הוּא אָהַב מְאֹד אֶת שְׂפַת עַמּוֹ וַיּוֹכִיחַ אֶת אֵלֶּה, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בִלְשׁוֹן עִלְגִּים, חֶצְּיָהּ עִבְרִית וְחֶצְיָהּ תַּעֲרוּבָה מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת. הַלָּשׁוֹן הַמְּדֻבֶּרֶת בְּבֵיתוֹ הָיְתָה עִבְרִית צַחָה, וְגַם מְשָׁרְתָיו הָיוּ מְדַבְּרִים בַּשָּׂפָה הַזֹּאת.

40. אַחֲרֵי כָּל הַמַּעֲלוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהָיוּ בְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, לֹא הָיְתָה דַּעַת חֲבֵרָיו שְׁלֵמָה אִתּוֹ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ תָּמִיד עֹל הַנָּכְרִים דּוּמָם אִם לֹא נָגְעוּ בְקָדְשֵׁיהֶם. לֹא יָכְלוּ נְשֹׂוא גַּם עֹל קַל אֲשֶׁר יָשִׂים עֲלֵיהֶם בֶּן-בְּרִיתָם. הַנָּשִׂיא הַזֶּה גָּדוֹל הָיָה מִכָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ לֹא רַק בְּתוֹרָתוֹ, כִּי אִם גַּם בְּיִחוּסוֹ וּבְעָשְׁרוֹ וְהוּא נָהַג אֶת נְשִׂיאוּתוֹ בָּרָמָה.

הַכֹּל הָיוּ יְרֵאִים וּמְפַחֲדִים מִפְּנֵי גְאוֹנוֹ, וְזֶה הָיָה דַי, כִּי יְקַנְּאוּ בּוֹ חֲבֵרָיו וְהָיוּ לוֹ לָאוֹיְבִים. אָמְנָם בַּגָּלוּי הָיוּ כֻלָּם חוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד, אַךְ בַּסֵּתֶר הִטִּילוּ בוֹ דֹּפִי וַיִּתְכַּוְּנוּ לְהַקְנִיטוֹ בִּדְבָרִים עוֹקְצִים. וְעַל זֶה הָיָה רַבִּי מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם: “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים”; כִּי גַּם הַחֲכָמִים אוֹכְלֵי לַחְמוֹ הִתְאַמְּצוּ תָּמִיד לְהַרְעִימוֹ.

41. אוֹצָר יָקָר וְנִפְלָא אָסַף רַבִּי בְּיָמָיו וַיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב. הוּא אָסַף אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בַּכְּתוּבִים כְּמוֹ מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא, מִשְׁנַת רַבִּי מֵאִיר וְעוֹד, מִלְּבַד כָּל הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר נִמְסְרוּ אֵלָיו בְּעַל פֶּה, וְאֶת כֻּלָּן בֵּרַר וְלִבֵּן יַחַד עִם חֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו וַיְּסַדְּרֵן בְּסֵדֶר יָפֶה, בְשָּׂפָה יְקָרָה וּנְעִימָה. הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר כָּתַב רַבִּי עֲקִיבָא נִקְרָא “מִשְׁנָה”, וְהוּא נֶחֱלַק לְשִׁשָּׁה סְדָרִים: א) זְרָעִים – לְדִינֵי הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהֲלָכוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כְּמוֹ פֵּאָה, כִּלְאַיִם וּתְרוּמָה; ב) מוֹעֵד – לְדִינֵי הַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים; ג) נָשִׁים – לְדִינִי הַנְּשׂוּאִים וְהַגִּטִּים; ד) נְזִיקִין – לְדִינֵי מָמוֹן וְדִינֵי נְפָשׁוֹת; ה) קֳדָשִׁים – לְדִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת; ו) טָהֳרוֹת – דִּינֵי הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה, שֶׁהָיוּ נְהוּגִים בִּזְמַן הַבַּיִת וְאַחֲרָיו עוֹד אֵיזֶה זְמַן. מִלְּבַד הַהֲלָכוֹת יֵשׁ בַּסֵּפֶר הַזֶּה גַּם דִּבְרֵי אַגָּדָה וְדִבְרֵי-מוּסָר רַבִּים כְּמוֹ “פִּרְקֵי-אָבוֹת”. הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר לֹא הָיוּ טוֹבִים בְּעֵינֵי רַבִּי לַהֲבִיאָן אֶל תּוֹךְ סִפְרוֹ הֵן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם בְּרַיתוֹת, לֵאמֹר: הֲלָכוֹת שֶׁמְּקוֹמָן מִחוּץ לְסֵפֶר הַמִּשְׁנָה. וּשְׁנַיִם מֵחַבְרֵי רַבִּי, רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אָסְפוּ גַּם אֶת הַהֲלָכוֹת הָהֵן לְקֹבֶץ אֶחָד הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “תּוֹסֶפְתָּא” אוֹ “בְרַיְתָא”.

42. אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּקְפָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ יָמִים רַבִּים, גָּוַע רַבִּי וַיָּמָת. הַחֲכָמִים לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם (אחב"ש 130) גַּם אֶת הַדְּבָרִים: רַבִּי מֵת. וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו, בַּר-קַפָּרָא, אֲשֶׁר הָיָה מֵלִיץ וְיוֹדֵעַ לְדַבֵּר בְּמָשָׁל וְחִידָה, בָּא וּבְגָדָיו קְרוּעִים וַיִּקְרָא: “אֶרְאֶלִּים¹³ וּמְצוּקִים¹⁴ אָחֲזוּ בְאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ¹⁵ נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְצוּקִים וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ”. אָז הֵבִינוּ כָל הָעָם כִּי מֵת רַבִּי וַיִּתְאַבְּלוּ עָלָיו מְאֹד. גַּם הַכֹּהֲנִים הַנִּזְהָרִים מִגַּעַת בְּמֵת עָסְקוּ בִּקְבֻרַת רַבִּי יְהוּדָה, כִּי אָמְרוּ הַחֲכָמִים: אֵין כְּהֻנָּה הַיּוֹם. אָז הֵבִינוּ גַּם מְקַנְאָיו וְאַנְשֵׁי רִיבוֹ מָה רַבָּה הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר אָבְדָה לָהֶם בְּמוֹת הָאָדָם הַגָּדוֹל הַזֶּה.

ו. הַדּוֹר הָרִאשׁוֹן לָאֲמוֹרָאִים

43. “מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא”, אָמְרוּ הַחֲכָמִים בְּנֵי דּוֹרוֹ. אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּמוֹתוֹ כִּמְעַט אָבַד הַכֹּל לַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הַנְּשִׂיאוּת הָלְכָה הָלֹךְ וְיָרֹד וַתֹּאבַד אֶת חִנָּהּ בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם חָכְמַת הַתּוֹרָה יָרְדָה שָׁם מִשָּנָה לְשָׁנָה. גְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא נִתְפַּזְרוּ וַיִּשְׂאוּ אִתָּם אֶת הַתּוֹרָה לְאֶרֶץ בָּבֶל. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׁאֲרוּ רַק סְפִיחֵי הַחֲכָמִים, הַצָּרוֹת וְהָרְדִיפוֹת הִתְגַּבְּרוּ, הָעָם הָלַךְ הָלֹךְ וָדָל, וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה.

44. מִמּוֹת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הֵחֵלָּה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה – תְּקוּפַת הָאֱמוֹרָאִים¹⁶. כָּל אֵלֶּה הַחֲכָמִים אֲשֶׁר דִּבְרֵיהֶם עָלוּ בְּסֵפֶר הַ"מִּשְׁנָה: נֶחְשְׁבוּ לְתַנָּאִים, וְהַחֲכָמִים אֲשֶׁר בָּאוּ אַחֲרֵיהֶם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “אֱמוֹרָאִים”. הָאֱמוֹרָאִים לֹא בָטְחוּ עוֹד בְּחָכְמָתָם לַחֲלֹק עַל דַּעַת הַתַּנָּא, וַיִּהְיוּ דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵיהֶם כִּמְעַט כְּדִבְרֵי הַמִּקְרָא, וַיִּדְרְשׁוּ בָהּ בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּמִּקְרָא. וְעַל יְדֵי זֶה גָּדְלָה הַתּוֹרָה עַד מְאֹד וַתִּרְבֶּינָה הַהֲלָכוֹת עַד אֵין חֵקֶר. וְכֹה גָּדְלָה עַנְוַת-הָאֱמוֹרָאִים וּבִטּוּל דַּעְתָּם נֶגֶד דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים עַד כִּי אָמְרוּ: “אִם רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִּבְנֵי אָדָם, וְאִם הָרִאשׁוֹנִים כִּבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים”.

45. רַבִּי גַמְלִיאֵל הַשְּׁלִישִׁי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא לֹא הִצְטַיֵּן בְּחָכְמָתוֹ, אַךְ הָיָה בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וְעוֹסֵק בְּצָרְכֵי הַצִּבּוּר לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף כִּי פְּקִידֵי הָרוֹמָאִים הֶחֱנִיפוּ לוֹ לִפְעָמִים וְהֶרְאוּ לוֹ אוֹתוֹת יְדִידוּת לֹא הֶאֱמִין בָּהֶם, וְעַל כֵּן אָמַר: “הֶווּ זִהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לְאָדָם אֶלָּא לְצֹּרֶךְ עַצְמָם, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן וְאֵין עוֹמְדִין לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ”. לְפִי הַנִּרְאֶה, לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וּבְמוֹתוֹ הָיָה אַחֲרָיו לְנָשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ.

הַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי גַּם הוּא לֹא הָיָה מְצֻיָּן בְּחָכְמָה. אַךְ דָּבָר גְּדוֹל עָשָׂה, כִּי שָׂם לִבּוֹ לְחִנּוּךְ הַבָּנִים. וַיִּבְחַר מַלְאָכִים מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים וַיִּשְּׁלָחֵם אֶל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב אֶת מַצָּב הַחִנּוּךְ. וַיִּדְרֹשׁ כִּי “אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן”, וְחִנּוּכָם גָּדוֹל מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. גַּם זֶה חָשְׁבוּ לוֹ בְּנֵי דּוֹרוֹ לִצְדָקָה, כִּי בְּכֹחַ נְשִׂיאוּתוֹ הָיָה רוֹדֶה בָעָם לְקַיֵּם פִּסְקֵי הַחֲכָמִים עַל יְדֵי עֲבָדָיו אוֹ גַּם שׁוֹטְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה.

אוּלָם תַּאֲוַת הַבֶּצַע גָּבְרָה בּוֹ, וְהִיא הוֹלִיכָה אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ נָלוֹז לְהַטּוֹת מִשְׁפָּט, לִמְנוֹת דַּיָנִים שֶׁאֵינָם מֵהֻגָּנִים וְלַעֲשֹׁק אֶת הָעָם. בְּעַד מִדָּתוֹ הַשְׁפֵלָה הַזֹּאת בָּזוּהוּ הַחֲכָמִים וַיִּלְעֲגוּ לוֹ, וַיְהִי רִיב תָּמִיד בֵּין הַחֲכָמִים וּבֵינוֹ.

46. אוּלָם בַּדּוֹר הַהוּא עוֹד הָיוּ בִיהוּדָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, אַף אִם לֹא עָלוּ בְמַעֲלַת חָכְמָתָם לְמַעֲלַת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וַחֲבֵרָיו. וּבְיִחוּד הִצְטַיְּנוּ מֵהֶם רַבִּי יוֹחָנָן וַחֲבֵרוֹ רַב שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה אִישׁ עָנִי, אַךְ טוֹב הָיָה בְּעֵינָיו לִסְבֹּל כָּל מַחְסֹר, וּבִלְבַד כִּי יוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. בָּנִים רַבִּים הָיוּ לוֹ וְכֻלָּם מֵתוּ בְּחַיָּיו וְכָל זֶה לֹא הִפְרִיעָהוּ מֵעֲסֹק בַּתּוֹרָה. טוֹב הָיָה וּמֵטִיב לְכָל בְּנֵי אָדָם וְגַם עִם עַבְדּוֹ הַכְּנַעֲנִי עָשָׂה חֶסֶד בְּאָמְרוֹ: “הֲלֹא אֵל אֶחָד בָּרָאנוּ”. גַּם אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֶת דָּתָם בְּדַת הָאֱלִילִים לֹא רָדַף בְּקִנְאָה וַיִּשְׁתַּדֵּל לְקָרְבָם בְּאַהֲבָה. אַחַד הַחֲכָמִים אָמַר לַחְשֹׁב אֶת הַמּוּמְרִים בֵּין צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל, וְיֹאמֶר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: “אַל תָּשֶׁת אֶת הַמּוּמְרִים עִמָּהֶם, כִּי גַּם לְאָח אָבוּד יִקָּרֵא אָח”. וְגַם אֶת הַשֹּׁמְרֹנִים קֵרַב בְּאַהֲבָה וַיַּתֵּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתָם. הוּא הֶחֱמִיר מְאֹד עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יִהְיוּ מְצֻיָנִים בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּטְהוֹרִים מִכָּל שֶׁמֶץ דֹּפִי. וּלְפִי הַנִּרְאֶה לָקַח בָּזֶה לוֹ הַמִּדָּה אֶת תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי לֹא דָרַשׁ מְאֲחֵרִים יוֹתֵר מִמָּה שֶׁדָּרַשׁ מֵעַצְמוֹ. נוֹסַף עַל כָּל מַעֲלוֹת נָפְשׁוֹ הָיָה גַּם יְפֵה-תֹאַר מְאֹד. בֵּית מִדְרָשׁוֹ הָיָה בִּטְבֶרְיָה. מִכָּל הַחֲכָמִים שֶׁמִּימֵי רַבִּי עַד רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר הֶעֱמִיד תַּלְמִידִים בְּמִסְפַּר רַב כָּמוֹהוּ. רַבִּים בָּאוּ גַּם מִבָּבֶל לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, הוּא הֶאֱרִיךְ יָמִים וְלֹא מָשׁ מֵאֹהֶל הַתּוֹרָה עַד יוֹם מוֹתוֹ.

47. חֲבֵרוֹ וְאִישׁ רִיבוֹ בְּהִלְכוֹת הַתּוֹרָה הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הוּא נִבְדַּל מֵרַבִּי יוֹחָנָן בִּתְכוּנַת נַפְשׁוֹ. כִּי רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה נוֹחַ לְכָל הַבְּרִיּוֹת, מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְגַם עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר מִדּוֹתֵיהֶם מְקֻלְקָלוֹת הָיָה מְדַבֵּר שָׁלוֹם. לֹא כֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִיש: בּוֹ הָיְתָה מִמִּדַּת הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל כָּל מַעֲשֶׂה עָוֶל, וּכְמוֹהֶם הִגִּיד לַכֹּל אֶת הָאֱמֶת הַמָּרָה בִּדְבָרִים דּוֹקְרִים כְּחִצִּים, מִבְּלִי שְׁאֵת פְּנֵי אִישׁ וּמִבְּלִי שׂוּם לֵב כִּי יָרַע בָזֶה לְנַפְשׁוֹ. פַּעַם אַחַת הִתְאוֹנֵן רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל הָעֹשֶׁק, אֲשֶׁר יַעַשְׁקוּהוּ פְּקִידֵי הָרוֹמָאִים. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: “הִזָּהֵר מִקַּחַת וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לָתֵת”. וּבְפַעַם אַחֶרֶת דָּרַשׁ: “נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ”. וַיִּקְצֹף רַבִּי יְהוּדָה וַיִּשְׁלַח אַחֲרָיו שׁוֹטְרִים לְתָפְשׂוֹ, וַיִּבְרַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְיֵחָבֵא. רַבִּי יוֹחָנָן הִמְלִיץ בַּעֲדוֹ לִפְנֵי הַנָּשִׂיא וַיְפַיְסֵהוּ, וְהַנָּשִׂיא נֵאוֹת לוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נֶחְבָּא שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּלְקָרְאוֹ מִשָּׁם לָשׁוּב. וְכַאֲשֶׁר בָּא רַבִּי יְהוּדָה אֵלָיו הוֹכִיחוֹ, כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה כִּי הוּא מֵקִיל בִּכְבוֹד הַנָּשִׂיא. וַיַּעַן אוֹתוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: “וּמָה דַּעְתָּךְ? הֲכִי מִמַּשָּׂא פָּנִים אֶחְדַּל מִלַּמֵּד אֶת הָעָם אֶת מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה?”

48. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא הִתְרוֹעֵעַ עִם אִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָיָה בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל כֵּן אָמְרוּ עָלָיו, כִּי בָאִישׁ אֲשֶׁר זָכָה לִהְיוֹת מִמְּיֻדָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיוּ הַכֹּל מַאֲמִינִים לִמְסֹר עַל יָדוֹ פִּקְדוֹנוֹת בְּלִי עֵדִים.

גַּם בַּהֲלִיכוֹת הַתּוֹרָה נִבְדַּל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן. כִּי רַבִּי יוֹחָנָן לֹא סָר כְּחוּט הַשְּׂעָרָה מִכָּל דִּבְרֵי הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא נוֹעָז לַחֲלֹק עֲלֵיהֶם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא נִמְנַע פְּעָמִים רַבּוֹת מֵחֲלֹק עֲלֵיהֶם אִם לְפִי שִׂכְלוֹ לֹא צָדְקוּ וְתַחַת אֲשֶׁר שְׁאָר הַחֲכָמִים שִׁבְּחוּ תָמִיד אֶת חָכְמַת הָרִאשׁוֹנִים, אָמַר הוּא: “יָפֶה כֹּחַ הָאַחֲרוֹנִים עַל הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד גָּלוּיוֹת”.

49. בְּמוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הִתְאַבֵּל עָלָיו רַבִּי יוֹחָנָן וְלֹא אָבָה לְהִתְנַחֵם. וְיָמִים רַבִּים הָיָה מְשׁוֹמֵם עַל הָאֲבֵדָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר אָבַד, וְתָמִיד קָרָא: “אַיֶּךָ, בֶּן לָקִישׁ, אַיֶּךָ?” כִּי בִהְיוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חַי, אָז, אִם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּבַר הֲלָכָה, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן מַקְשֶׁה עַל דְּבָרָיו וְעַל יָדוֹ נִתְבָּרְרָה וְנִתְלַבְּנָה הַהֲלָכָה, וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ לֹא נִמְצָא עוֹד בֵּין הַחֲכָמִים חָרִיף כָּמוֹהוּ. שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵת גַּם רַבִּי יוֹחָנָן.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ חֲכָמִים אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת כָּל מַעְיָנָם בְּאַגָּדָה וַיִּדְרְשׁוּ בָהּ לִפְנֵי הָעָם. בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם הוֹאִילוּ לְפָרֵשׁ אֶת תּוֹלְדוֹת הָאָבוֹת, לְיַסֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וּלְנַחֲמָם מִצָּרַת גָּלוּתָם. אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ מִתְוַכְּחִים עִם הַמִּינִים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ רְאָיוֹת לְדֵעוֹתֵיהֶם מִן הַכְּתוּבִים. הַחֲכָמִים הָהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “רַבָּנָן דְּאַגַּדְתָּא”.

ז. אֱמוֹרָאֵי-בָבֶל.

50. אַף כִּי הִרְבּוּ חֲכָמִים לְדַבֵּר בִּשְׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לַחְשֹׂךְ אֶת תַּלְמִידֵיהֶם מִרֶדֶת בָּבֶלָה, אַךְ מַחְסֹר הַפַּרְנָסָה וְעֹשֶׁק הָרוֹמָאִים לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָם וְלַמְרוֹת רְצוֹנָם נֶאֶנְסוּ לָרֶדֶת הֲמוֹנִים, הֲמוֹנִים בָּבֶלָה.

מֶמְשֶׁלֶת הַפַּרְתִּים אֲשֶׁר הָיְתָה מִלְפָנִים בְּבָבֶל נָפְלָה. הַגִּבּוֹר אַרְדַּשִׁיר כִּבֵּשׁ אֶת כָּל אֶרֶץ הַפַּרְתִּים מִנְּהַר פְּרָת עַד נְהַר אִינְדוּס וּמִיִּם הַכַּסְפִּי עַד לְשׁוֹן יַם פָּרָס, וַיְיַסֵּד מַמְלָכָה פַרְסִית חֲדָשָׁה, וַיְצַו לְכָל עַמּוֹ לַעֲבֹד אֶת (168 אחב"ש) הָאֵשׁ אֲשֶׁר חָשַׁב לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בְּתוֹרַת צוּרַוֶּסְתֵּר, אֲשֶׁר בָּהּ הֶחֱזִיקוּ הַפַּרְסִים מְאֹד. הַפַּרְסִים עָבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בִּטְבִילוֹת וּתְפִלּוֹת, בִכְרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת וְנִזְהֲרוּ מְאֹד בַּמִּנְהָגִים הַחִיצוֹנִים וְלַעֲבֹר עֲלֵיהֶם נֶחְשַׁב לְעָוֹן חָמוּר מִכָּל עָוֹן מוּסָרִי.

51. תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַפְּרָסִים נָחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְעַט מֵרְדִיפוֹת, וְאַף כִּי הַפַּרְסִים הָיוּ עוֹד פְּרָאִים וּפְעָמִים רַבּוֹת עָשְׁקוּ וְיִשְׁפְּכוּ חִנָּם דְּמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל זֶה הָיָה רַק בְּמִקְרִים בּוֹדְדִים, וְכִמְעַט תָּמִיד הָיְתָה עֵין הַמַּלְכוּת עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה, וְרָאשֵׁי הַגּוֹלָה נֶחְשְׁבוּ בְעֵינֵיהֶם לִגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וַיָּגִנוּ עֲלֵיהֶם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ נֶאֱמָנִים לְמַלְכֵיהֶם, וַיֵּצְאוּ בְצִבְאוֹתָם, וַיִּלָּחֲמוּ נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם, וַיִּתְפַּלְלוּ בִּשְׁלוֹמָם וְדִין הַמַּלְכוּת נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם כְּדִין הַתּוֹרָה.

52. אֶרֶץ בָּבֶל הָיְתָה מָקוֹם לַתּוֹרָה זֶה מֵאָז, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַחֲכָמִים: "כְּשֶנִשְתַּכְּחָה הַתּוֹרָה עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ, חָזְרָה וְנִשְתַּכְּחָה, עָלָה הִלֵּל מִבָּבֶל וִיסָדָהּ, חָזְרָה וְנִשְתַּכְּחָה, עָלוּ רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו וִיסָדוּהָ. אוּלָם עַד הָעֵת הַהִיא שָׁאֲבוּ חַכְמֵי בָּבֶל אֶת תּוֹרָתָם מֵחַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה עָלוּ חַכְמֵי בָּבֶל עַל חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הִצְטָרְכוּ עוֹד לְתוֹרָתָם. עַתָּה הֵחֵלָּה שֶׁמֶשׁ הַתּוֹרָה לַעֲרֹב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶרֶץ בָּבֶל הָיָה אוֹר.

53. אוּלָם מוֹצָאֵי הַפַּרְנָסָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּנֵי עַמֵּנוּ בְאֶרֶץ בָּבֶל לֹא הָיוּ כְּמוֹצָאֵי הַפַּרְנָסָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם. בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם הָיוּ רֻבָּם עוֹבְדַי אֲדָמָה, אֲבָל בְּבָבֶל יָרְדָה עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר עוֹד לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה כִּי אִם בְּלַחַץ גָּדוֹל וְנוֹרָא. הָאֲדָמָה הָיְתָה כֻלָּהּ קִנְיַן הַמֶּלֶךְ וְכֹל אֲשֶׁר שִׁלֵּם אֶת הַמַּס בָּא וַיַּעַבְדֶנָּה וַאֲשֶׁר לֹא שִׁלֵּם פַּעַם אַחַת, וּבָאוּ פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ. עַל כֵּן רַק הָעֲשִׁירִים, אֲשֶׁר לָהֶם עֲבָדִים רַבִּים, הִתְעַסְּקוּ עַל יְדֵי עַבְדֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וַיַּצְלִיחוּ, וְהָעֲנִיִּים אֲשֶׁר אַךְ עַל עֲמָלָם יִחְיוּ, לֹא רָאוּ בְרָכָה בַּעֲבוֹדָתָם וְתָמִיד הָיוּ צְפוּיִם לְהִגָּרֵשׁ מִנַּחֲלָתָם, וְלָכֵן בָּחֲרוּ יוֹתֵר בְּאוּמְנוּת אוֹ בְּמִסְחָר, לְמַעַן יִמְצְאוּ פַּרְנָסָתָם בָּרְוָחָה בְּכָל מָקוֹם. מִלְּבַד זֹאת בָּעִתִּים הָהֵן הָיוּ תָּמִיד מְהוּמוֹת וּמִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, וְאִישׁ לֹא הָיָה בָּטוּחַ כִּי גַּם מָחָר יֵשֵׁב בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב הַיּוֹם. וּבְכָל זֹאת נִמְצְאוּ רַבִּים בְּבָבֶל גַּם מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִתְעַסְּקוּ רַק בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר בָּהּ הָרְגְּלוּ הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם.

54. עַם יִשְׂרָאֵל חַרִיף הַשֵּכֶל הוּא מֵעוֹדוֹ, וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצְטָרֵךְ לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ בְּתַחְבֻּלוֹת עָרְמָה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי מוֹשְׁלִים פְּרָאִים וְלָשֶׁבֶת יַחַד עִם עַמִּים פְּרָאִים; וְעַל כָּל אֵלֶּה אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשַׁר לוֹ לְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה הַפְּשׁוּטָה, כִּי אִם מִמִּסְחָר וְעָרְמָה, הִתְחַדֵּד שֵׂכֶל הָעָם מְאֹד; וְעַל כֵּן שׁוֹנֶה הוּא תַלְמוּדָם שֶׁל חַכְמֵי בָּבֶל מִתַּלְמוּדָם שֶׁל חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַתְּמִימוּת וְהַפַּשְׁטָנוּת שְׁפוּכוֹת עַל תּוֹרַת הַיְרוּשַׁלְמִים וְהַחֲרִיפוּת וְהַחִדּוּד – עַל תּוֹרַת הַבַּבְלִים. וּלְפִי טַעַם הַדּוֹרוֹת הָהֵם הָיְתָה תוֹרַת הַבַּבְלִים יָפָה מִתּוֹרַת הַיְרוּשַלְמִים. וְכֵן הָיָה הַמָּשָׁל אוֹמֵר בַּזְּמַן הַהוּא: “טוֹב גַּרְגִּיר פִּלְפְּלִין אֶחָד חַרִיף מִמְּלֹא הַסַּל יֶרֶק”. וְעַל כֵּן נִדְחֲתָה בִרְבוֹת הַיָּמִים הַתּוֹרָה הַיְרוּשַלְמִית הַפְּשׁוּטָה מִפְּנֵי הַתּוֹרָה הַבַּבְלִית הֶחָרִיפָה.

55. שֶׁבֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם הָעַמִּים הַפְּרָאִים הֵרֵעָה לָהֶם מְאֹד, כִּי נָחֲלוּ מֵהֶם הַרְבֵּה אֱמוּנוֹת הֶבֶל. כִּי אֵין קֵץ לְכָל הַהֲבָלִים אֲשֶׁר בָּהֶם נֶהְבָּלוּ הַפַּרְסִים; וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָמְדוּ אֶת הַהֲבָלִים וַיַּחֲזִיקוּ בָהֶם. אֲחָדִים מֵהַחֲכָמִים נִסּוּ לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַדֵּעוֹת הַכּוֹזְבוֹת וַיַּאֲסְרוּם עַל הָעָם מִפְּנֵי דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; אֲבָל הֶהָמוֹן לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַחֲכָמִים הָהֵם וְגַם הָאַזְהָרָה, אֲשֶׁר הִזְהִירוּ, כִּי הַלּוֹמֵד מִן הָאַמְגּוּשִי חָיָּב מִיתָה, לֹא הוֹעִילָה מְאוּמָה, וְהַרְבֵּה הֲבָלִים עָלוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁתַּרְשׁוּ בָהֶם, עַד כִּי הָיוּ לְחֵלֶק מֵאֱמוּנָתָם.

56. תְּקוּפָה חֲדָשָׁה הֵחֵלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל מֵעֵת שֶׁיָּרְדוּ שָׁמָה תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבָּא, אוֹ רַב, וּשְׁמוּאֵל חֲבֵרוֹ. הַתְּקוּפָה הַהִיא הֶאֱרִיכָה כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה , הִיא תְּקוּפַת הַחֲכָמִים הַנִּקְרָאִים (149–429אחב"ש) בְּשֵׁם אֱמוֹרָאֵי בָּבֶל. רַב הָיָה מִבְּחִירֵי (105–147 אחב"ש) תַּלְמִדֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָרִאשׁוֹן. בְּשׁוּב רַב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בָּבֶלָה, רָאָה וְהִנֵּה הָעָם הוּא פָּרוּעַ מְאֹד: רַבִּים מֵהֶם לֹא יָדְעוּ קְרוֹא סֵפֶר. וַאֲחָדִים לֹא יָדְעוּ גַּם מִנְהָגֵי הַיַּהֲדוּת, וַיְקַנֵּא רַב לֵאלֹהָיו וַיְיַסֵד בְּסוּרָא (149 אחב"ש) יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה. וַיִּנְהֲרוּ אֵלָיו תַּלְמִידִים מִכָּל קְצוֹת הָאֶרֶץ. בְּיִחוּד רַבּוּ מְאֹד הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ תּוֹרָתוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים בַּשָּׁנָה, בְּחָדְשֵׁי אֲדָר וֶאֱלוּל, עַד כִּי לֹא הָיָה עוֹד לָהֶם מָקוֹם בְּבָתֵּי הָעִיר; וְעַל כֵּן שָׂמוּ לָהֶם אֹהָלִים מִחוּץ לָעִיר. רַב הָיָה יְרֵא חֵטְא בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְעַל כֵּן הֶחֱמִיר מְאֹד בְּמִצְוֹת הַמַּעֲשֶׂה וְחוּמְרוֹתָיו קִבֵּל הָעָם בְּרָצוֹן, כִּי הָעָם מָצָא בָזֶה עֹנֶג לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּמֻתָּר לוֹ; וְעַל כֵּן נִקְבַּע הַהֲלָכָה בְּאִסּוּרִים כְּרַב נֶגֶד אֵלֶּה אֲשֶׁר חָלְקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לְהָקֵל.

57. אֶפֶס לֹא רַק לַמַּעֲשִׂים הַחִיצוֹנִים שָׂם רַב לֵב, כִּי אִם גַּם לְטַהֵר אֶת לִבּוֹת שׁוֹמְעֵי דְבָרוֹ וּלְזַכֵּךְ אֶת נַפְשָׁם. הוּא תִּקֵּן תְּפִלּוֹת אֲחָדוֹת לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבָהֶם נִרְאוּ רִגְשׁוֹת נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה בְּשָׁפְכָהּ שִׂיחָהּ לִפְנֵי אֱלֹהִי מָרוֹם. הוּא לִמַּד אֶת הָעָם לְבַל יֵבוֹשׁ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה וְהָיָה אוֹמֵר: “פְשׁוֹט נְבֵלָה בְּשׁוּק וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת וְלֹא תֹּאמַר כֹּהֵן אֲנִי, אָדָם גָּדוֹל אֲנִי”¹⁷. הוּא הִזְהִיר מְאֹד לְבַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּדִבּוּרוֹ; חִזֵּק אֶת לֵב הַחוֹטְאִים לְבַל יַרְפּוּ מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְעַל כֵּן אָמַר: “עָבַר אָדָם עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ”.

אֶת מְלַמְּדֵי הַתִּינוֹקוֹת הֵרִים לְמַעֲלָה גְּבוֹהָה בְּאָמְרוֹ: “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כְּכוֹכָבִים אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת”. וַיְצַו עַל רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִילַת תַּלְמִידוֹ שֶׁהָיָה מְלַמֵּד, כִּי לֹא יַכְנִיס לְבֵית סִפְרוֹ נְעָרִים פְּחוּתִים מִבֵּן שֵׁשׁ שָׁנִים וְלֹא יִתְנַהֵג עִמָהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת וְלֹא יַרְחִיק מִבֵּית הַסֵּפֶר גַּם אֶת הַתַּלְמִיד הַקָּשֶׁה לִשְׁמֹעַ. כֵּן הִזְהִיר מְאֹד עַל הַחֲכָמִים שֶׁלֹּא יַחְשְׂכוּ תּוֹרָה מֵהַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר: “כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו, כִּי הַתּוֹרָה הִיא יְרוּשָׁה לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב”. כִּשְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה רַב מַרְבִּיץ תּוֹרָה בִּישִׁיבָתוֹ בְּסוּרָא וַיָמָת כְּבֶן שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וּבְמוֹתוֹ סָפְדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהִתְאַבֵּל עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּמוֹ עַל מוֹת אָב וָאֵם.

58. וּשְׁמוּאֵל בֶּן אַבָּא הָיָה רֹאשׁ (87–90 אחב"ש) יְשִׁיבָה בִּנְהַרְדָעָא. הוּא שָׂם לִבּוֹ בִּיְחוּד לְתוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַחֲכָמִים הַבָּאִים אַחֲרָיו קָבְעוּ כִּי “הֲלָכָה כִּשְׁמוּאֵל בְּדִינֵי”. גַּם יָדַע אֶת חָכְמַת הַתְּכוּנָה וְחָכְמַת הָרְפוּאָה לְפִי מַצַּב הַחָכְמוֹת הָהֵן בַּיָּמִים הָהֵם, וְהִמְצִיא חֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפוֹת וּקְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים, לְמַעַן יוּכַל כָּל אֶחָד לָדַעַת בְּאֵיזֶה יוֹם יִהְיֶה חַג פְּלֹנִי; אַךְ לֹא רָצָה לְפַרְסֵם הַדָּבָר, לְבַל יִגְרֹם בָּזֶה נֶזֶק לְהַנָּשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ הָיָה תָּמִיד קוֹבֵעַ יְמֵי הַחַגִּים, וְעַל כֵּן הֶחֱזִיק שְׁמוּאֵל הַדָּבָר בְּסוֹד וַיִּקְרָא לְסִפְרוֹ שֵׁם “סוֹד הָעִבּוּר”.

שְׁמוּאֵל חָלַק כָּבוֹד גְּדוֹל לְרַב וַיְהִי נִכְנַע מִפָּנָיו, אַף כִּי לֹא נִמְנַע מִלַּחֲלֹק עַל דֵּעוֹתָיו. שְׁמוּאֵל הָיָה מֵקִיל בַּהֲלָכוֹת רַבּוֹת נֶגֶד רַב וְגַם הִתְנַגֵּד לְמִנְהַג תַּעֲנִיּוֹת צִבּוּר. שְׁמוּאֵל עָמַד לִימִין הַחַלָּשִׁים לְהוֹשִׁיעָם מִיַּד הַתַּקִּיפִים; עַל כֵּן יָפֶה כֹחַ הַנָּשִׁים נֶגֶד הָאֲנָשִׁים בְּדִינֵי הַנְּשׂוּאִים. שְׁמוּאֵל הֶאֱרִיךְ יָמִים וּמֵת כְּבֶן שֶׁבַע וְתִשְׁעִים שָׁנָה.

59. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ מְיַסְּדִי הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי, וְכָל הַחֲכָמִים הָרַבִּים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם נֶחְשְׁבוּ רַק לְתַלְמִידֵיהֶם וְעָדֵיהֶם לֹא בָאוּ. כֻּלָּם הָגוּ בְּסִפְרֵי הַמִּשְׁנִיּוֹת וְהַתּוֹסֶפְתּוֹת בְּאַהֲבָה רַבָּה וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְפָרְשָׁם וּלְבָאֲרָם וּלְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירוֹת וּלְהוֹצִיא דִּינִים חֲדָשִׁים, מֵהֶם אֲשֶׁר הָיוּ נְחוּצִים לִזְמַנָּם וּמֵהֶם אֲשֶׁר לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לִדְרָשָׁה. הַחֲכָמִים הִרְבּוּ לְהִתְוַכֵּחַ וּלְחַדֵּד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְהַוִּכּוּחִים נִקְרְאוּ “הֲוַיּוֹת” וְכֵן גָּדְלָה הַתּוֹרָה וְרָחֲבָה מְאֹד. דַּעַת חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִתּוֹרַת חַכְמֵי בָּבֶל וְיֵשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ עֲלֵיהֶם: “בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי” – זֶה הוּא תַּלְמוּד בַּבְלִי, כִּי בְּשִבְתָם בְּאֶרֶץ בָּבֶל הַחֲשֵׁכָה, יֹאמְרוּ דְּבָרִים חֲשֵׁכִים" וְגַם דֵּעוֹת חַכְמֵי בָבֶל לֹא הָיוּ שָׁווֹת, וְיֵשׁ שֶׁלָּעֲגוּ לְחַכְמֵי פּוּמְבַּדִּיתָא וַיֹּאמְרוּ עֲלֵיהֶם כִּי “הֵם מַכְנִיסִים אֶת הַפִּיל בְּנֶקֶב הַמַּחַט”, אַךְ כָּל דִּבְרֵי הַמִּתְנַגְּדִים הָהֵם עָלוּ בַתֹּהוּ וְתוֹרַת חַכְמֵי בָבֶל מָצְאָה נְתִיבוֹת בְּלֵב הָעָם וְכֻלָּם נָהוּ אַחֲרֶיהָ, כִּי הַחִדּוּדִים שִׂמְּחוּ אֶת לִבָּם וְגַם נֶחְשְׁבוּ לָהֶם לְגוּפֵי תּוֹרָה, אֲשֶׁר הָעוֹסֵק בָּהֶם יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

ח. הָאַגָּדָה.

60. כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה הַהֲלָכָה כֵּן גָּדְלָה גַּם הָאַגָּדָה¹⁸. הַהֲלָכָה הִגִּידָה לַיְּהוּדִי מַה לַעֲשׂוֹת וְהָאַגָּדָה – מָה לַחְשֹׁב. הָעֵסֶק בַּהֲלָכָה הָיָה מָסוּר לִיְדֵי הַחֲכָמִים וְהָעֵסֶק בָּאַגָּדָה – לִידֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים. הַהֲלָכָה הָיְתָה גוּף הַיַּהֲדוּת וְהָאַגָּדָה – הַנְּשָׁמָה. הִיא נָתְנָה בְּלִבָּם לָדַעַת כִּי יְיָ אֵל אֶחָד, הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדוֹ אֵין אֱלֹהִים, וְכִי הוּא בָּחַר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לוֹ לְעָם וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָם וְחוֹשֵׁק בָּהֶם וְלֹא יְמִירֵם בְּעַם אַחֵר; וְגַם עַם יִשְׂרָאֵל בָּחַר אֶת יְיָ לוֹ לֵאלֹהִים וְלֹא יְמִירֵנוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי עַז הוּא יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים כִּי יִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וּמִדָּתוֹ לֹא יִרְפֶּה. וְאִם יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אֲלֵיהֶם: עַד מָתַי תָּמוּתוּ עַל אֱלֹהֵיכֶם? בּוֹאוּ אֵלֵינוּ וִהְיִיתֶם לָנוּ לְשָׁרִים וּלְרֹזְנִים, וְעָנָה אוֹתָם יִשְׂרָאֵל: הָאֱלֹהִים אוֹהֵב אֶת הַנִּרְדָּף וְשׂוֹנֵא אֶת הָרוֹדֵף, עַל כֵּן טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת נִרְדָּפִים מִהְיוֹת רוֹדְפִים.

61. הָאַגָּדָה לִמְּדָה אֶת הַיְּהוּדִי, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת אֶחָיו בְּעֵת צָרָה וְלֹא יֵבוֹשׁ מֵהַגִּיד לַכֹּל כִּי עִבְרִי הוּא, בֶּן עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא לַחֶרְפָּה יֵחָשֵּׁב זֶה לָנוּ כִּי אִם לְתִפְאֶרֶת, כִּי יָפֶה הוּא עַם יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, יָפֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיָפֶה לְעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא יֹאמַר: אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַחֲכָמִים וְשׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי הֶהָמוֹן, כִּי אִם יֹאהַב אֶת כֻּלָּם וְיַרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ לְשַׁלֵּם טוֹב תַּחַת רָעָה וְלֹא יְבַקֵּשׁ נְקָמָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁפָּצַע בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה, – הֲתָבוֹא הַיָּד הַפְּצוּעָה לָקַחַת נָקָם מֵהַיָּד הַפּוֹצְעָה? כֵּן גַּם יִשְׂרָאֵל גּוּף אֶחָד הֵם וְכַאֲשֶׁר יִנְקֹם מֵחֲבֵרוֹ יֵרַע גַּם לְעַצְמוֹ. וְגַם הַגָּדוֹל צָרִיךְ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ לְמַעַן הַשָּׁלוֹם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם רַחֲמָנִים, בַּיְּשָׁנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים; וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסִּימָנִים הָאֵלֶּה אוֹת הוּא, כִּי אֵינֶנּוּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.

62. הָאַגָּדָה הִרְבְּתָה מְאֹד לְדַבֵּר בִּשְׁבַח הַתּוֹרָה, כִּי הִיא אוֹר הָעוֹלָם, וּכְמַיִם חַיִּים הִיא מְטַהֶרֶת אֶת יִשְׂרָאֵל; כְּזַיִת אֲשֶׁר רֵאשִׁיתוֹ מַר וְאַחֲרִיתוֹ מָתוֹק, כֵּן הַתּוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה הִיא גּוֹרֶמֶת עָמָל וְצַעַר וְאַחַר תַּשְׂבִּיעַ אֶת בְּעָלֶיהָ גִּיל וָנָחַת. הִיא תְרוֹמֵם אֶת הָעוֹסְקִים בָּהּ וְתַנְחִיל עֹנֶג לְדוֹרְשֶיהָ, תְּשַׂמַּח אֶת לִבּוֹ וְתָאִיר אֶת עֵינָיו. כַּאֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ הַגָּדוֹל לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּטָן לְהַשְׁקוֹתוֹ מַיִם, כֵּן לֹא יֵבוֹשׁ הַגָּדוֹל לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּטָן לְלַמְדוֹ תוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁנָּתַן יְיָ אֶת תּוֹרָתוֹ חִנָּם לְיִשְׂרָאֵל כֵּן יְלַמֵּד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חִנָּם. וְחַיָּב אָדָם לְלַמֵּד תּוֹרָה לְשְׁמָּהּ, לֹא לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהּ וְלֹא קַרְדּוּם לַחְפָּר בּוֹ, וְכָל אֶחָד חַיָּב לְהַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תוֹרָה, וְהַמַּחֲזִיק בִּידֵי לוֹמְדֵי תּוֹרָה יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ כְּלוֹמֵד בְּעַצְמוֹ.

63. אַךְ יַחַד עִם הַתּוֹרָה יִזָּהֵר הָאָדָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי יִהְיוּ דְבָרָיו עִם בְּנֵי הָאָדָם בֶּאֱמוּנָה וְיֹשֶׁר וְאָז יֹאמְרוּ הַכֹּל: “אַשְׁרֵי פְלֹנִי כִּי לָמַד תּוֹרָה, אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא לָמַד תּוֹרָה! פְּלֹנִי לָמַד תּוֹרָה, רְאוּ מָה יָפוּ מַעֲשָׂיו! נְלַמֵּד נָא גַּם אֲנַחְנוּ אֶת בָּנֵינוּ תּוֹרָה, וְהָיוּ גַּם הֵם לָאֲנָשִׁים יְשָׁרִים”. אֲבָל אִם הוּא לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינֶנּוּ מִתְנַהֵג בָּאֱמוּנָה וְיֹשֶׁר אָז הַכֹּל אוֹמְרִים: “רְאוּ אִישׁ פְּלֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מַה נִּתְעָבִים מַעֲשָׂיו, מַה נִשְׁחָתִים דְּרָכָיו! טוֹב לָנוּ, כִּי לֹא נֵדַע תּוֹרָה וְגַם אֶת בָּנֵינוּ לֹא נְלַמְּדָה”, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. הַחֲכָמִים הֵם כִּכְלִי מֶשִׁי יְקָרִים אֲשֶׁר אִם יִכָּתְמוּ מְעַט וְאָבַד מְחִירָם.

64. הָאַגָּדָה הֵפִיחָה אַהֲבָה רַבָּה בְּלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם, אַף כִּי זָרִים בָּאוּ וַיְשַׁמּוּהָ, וַיִּירְשׁוּהָ. הִיא הִבְטִיחָה לָהֶם, כִּי אוֹהֵב יְיָ אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהַמִּדְרָשׁ בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּמִכֻּלָּם הוּא אוֹהֵב אֶת שַׁעֲרֵי צִיּוֹן, וְטוֹב לַשֶׁבֶת בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבֶת בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ בַּאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת. כִּי כַאֲשֶׁר לֹא תַּנַּח הַיּוֹנָה אֶת שׂוֹבְכָהּ גַּם אִם יִגְזְלוּ אֶת גּוֹזָלֶיהָ מִתַּחַת כְּנָפֶיהָ, כֵּן גַּם לֵב יִשְׂרָאֵל תָּמִיד אֶל אַרְצָם גַּם אִם שׁוֹמְמָה הִיא, וְעַל כֵּן לֹא יִתֵּן לָהֶם יְיָ מַרְגֹעַ בְּאַרְצוֹת גָּלוּתָם לְבַל יִשְׁכְּחוּ אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתָם. וְכָל הַנֶּאֱנָח עַל כְּבוֹד יְיָ וְעַל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל הַמְּחֻלָּל בַּגּוֹיִם וּמְצַפֶּה לְכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם כִּי יָשׁוּב אֵלֶיהָ בְּקָרוֹב וּלְקִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת תָּנוּחַ עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; אַךְ אַל יִדְחֲקוּ אֶת הַקֵּץ כִּי הַגְּאֻלָּה תָּבוֹא מְעַט, מְעַט, הָלוֹךְ וָאוֹר עַד כִּי תִזְרַח כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם.

65. הָאַגָּדָה הִזְהִירָה מְאֹד עַל קְדֻשַּׁת יוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי יְיָ בָּרֵךְ אוֹתוֹ וַיְקַדְּשֵׁהוּ. שֵׁשֶׁת יָמִים אָדָם עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָנוּחַ וְיִשְׂמַח עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְשָׁכַח אֶת צַעֲרוֹ וּתְלָאוֹתָיו, כִּי כֵן מִדָּת הָאָדָם: יוֹם טוֹבָה אֶחָד מְשַׁכֵּחַ אֶת הַיָּמִים הָרָעִים. בַּשַּׁבָּת יַשְׁכִּים הָאָדָם בַּבֹּקֶר וְלָמַד תּוֹרָה וְהָלַךְ לְבֵית הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל וְלִקְרֹא בַּתּוֹרָה וְאַחַר יָשׁוּב לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְּׂמֹחַ. בַּשַּׁבָּת יַחֲלִיף אָדָם לְבוּשׁוֹ, וְאִם אֵין לוֹ יְנַקֶּה בָּעֶרֶב שַׁבָּת שִׂמְלָתוֹ אֲשֶׁר הוּא לוֹבֵשׁ בְּכָל יְמֵי הַחוֹל וִיקַבֵּל אֶת פָּנַי הַשַּׁבָּת בַּכָבוֹד, וְגַם יָכִין מַאֲכָל יוֹתֵר טוֹב לְשַׁבָּת. וְכֵן יְכַבֵּד גַּם אֶת כָּל הַחַגִים וְהַמּוֹעֲדִים אֲשֶׁר יַזְכִּירוּנוּ גְּדֻלָּתֵנוּ מִלִּפְנִים וְכָל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה יְיָ עִמָּנוּ. אֵלֶּה הֵן מִקְּצַת הַמַּרְגָּלִיוֹת הַיְּקָרוֹת הַמְּפֻזָּרוֹת בָּאַגָּדָה בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים, אֲשֶׁר בָּהֶן הִשְׁתַּדְּלוּ לְחַזֵּק אֶת לֵב הָעָם וּלְהַכִּיר מָה הוּא וּמֶה חוֹבַת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לַיְּיָ וּלְעַמּוֹ.

ט. בְּרֵאשִׁית מֶמְשֶׁלֶת הַנּוֹצְרִים.

66. אֶרֶץ סוּרְיָא הָיְתָה לִשְׂדֵה מִלְחָמָה יָמִים רָבִּים, כִּי מַלְכֵי הַפַּרְסִים נִלְחֲמוּ בְּמַלְכֵי רוֹמָא, וַתְּהִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה תְּשֻׁאוֹת מְנַצְּחִים וְאֶנְחַת מְנֻצָּחִים. פַּעַם הִתְגַּבְּרוּ הַפַּרְסִים וּפַעַם הָרוֹמָאִים. כְּמוֹ הָרוֹמָאִים כֵּן הַפַּרְסִים הִרְבּוּ לְהָרֵעַ לְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי כְצִבְאוֹת הַפַּרְסִים כֵּן צִבְאוֹת הָרוֹמָאִים בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר עָבְרוּ נִרְשְׁמוּ עִקְבוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, בְּחֶרֶב וָדָם; עַל כֵּן רַבּוּ אָז מְאֹד הַנִּמְלָטִים בָּבֶלָה, וּמִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּישִׁיבוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ הָלֹךְ וְחָסֹר. הַתּוֹרָה וְהַנְּשִׂיאוּת יַחְדָּו אָבְלוּ, שָׁמָמוּ.

67. הַנּוֹצְרִים הִתְחַזְּקוּ בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּהְיוּ לִכְנֵסִיָּה עֲרוּכָה וְרַבִּים מֵהַגּוֹיִם נָטוּ אַחֲרֶיהָ, וּבְתוֹכָם גַּם מֶלֶךְ רוֹמָא קוֹנְסְטַנְטִינוּס. בָּרִאשׁוֹנָה הֵאִיר הַמֶּלֶךְ (236–273 אחב"ש) הַזֶּה פָּנִים לַיְּהוּדִים וַיִּתֵּן לָהֶם לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם בְּלִי מַפְרִיעַ, אַךְ אַחֲרֵי כֵן עָלָה בְּדַעְתּוֹ לָשׂוּם אֶת דַּת הַנּוֹצָרִים לְדַת מוֹשֶלֶת בָּאָרֶץ, וְאָז הֵחֵל לִרְדֹּף אֶת הַיְּהוּדִים. בִּשְׁנַת 255 אָסַף אֶת רָאשֵׁי כְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִים וַיַּחְלִיטוּ לִדְחוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגַם אֶת חַג פִּסְחָם דָּחוּ לְיוֹם אַחֵר, לְבַל יָחֹגּוּ אוֹתוֹ בְּיוֹם אֶחָד עִם הַיְּהוּדִים. “לֹא נָאֲוָה לָנוּ” – אָמַר הַמֶּלֶךְ – “לִלְמֹד מִמִּנְהָגֵי הַיְּהוּדִים, טוֹב לָנוּ כִּי נִבָּדֵל מֵהָעָם הַזֶּה בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ”. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִבְנוּ בָתֵּי נְזִירִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לִקְנוֹת נְפָשׁוֹת לְדַת הַנּוֹצְרִית.

68. גַּם קוֹנְסְטַנְצִיוּס הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי קוֹנְסְטַנְטִינוּס הִרְבָּה לְהָרַע וּלְהָצִיק לַיְּהוּדִים. וַיְהִי כְשָׁלְחוֹ אֶת שַׂר צְבָאוֹ גַּלּוּס לְהִלָּחֵם עִם מֶלֶךְ פָּרַס וַיִּחַן גַלּוּס עִם מַחֲנֵהוּ בְּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיֶרֶב לִשְלֹל וְלָבֹז אֶת הַיְּהוּדִים וְלֹא יָכְלוּ עוֹד הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּצִפֹּרִי לָשֵׂאת אֶת עֻלָּם הַקָּשֶׁה וַיָּקוּמוּ בַּלַּיְלָה כְּאִישׁ אֶחָד וַיַּהַרְגוּ אֶת אַנְשֵׁי הַחַיִל וַיִּקְחוּ מֵהֶם אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְכֵן עָשׂוּ שְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּשְׁאָר עָרֵי יִשְׂרָאֵל. (281 אחב"ש) אַךְ קוֹנְסְטַנְצִיוּס הִשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד, בְּשׂוּמוֹ שַׁמּוֹת בְּעָרִים רַבּוֹת וַיִּתֵּן אֶת יוֹשְׁבֶיהָ לַהֶרֶג וְלַשֶּבִי. הַנּוֹצְרִים הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֵמָה עַזָּה, וְכִמְעַט הִתְחַדְּשׁוּ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת אַדְרִיָנוֹס.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה הִלֵּל הַשֵּׁנִי (295–259 אחב"ש) נָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ כִּי שֶׁמֶשׁ הַנְּשִׂיאוּת קְרוֹבָה לַעֲרֹב, כִּי אַךְ שֵׁם נָשִׂיא נִקְרָא עָלָיו, אֲבָל אֵין לוֹ עַל מִי לִהְיוֹת נָשִׂיא, וְגַם כָּל שִׁלְטוֹן לֹא נִתַּן לוֹ מִידֵי מוֹשְׁלֵי רוֹמָא, עַל כֵּן הוֹצִיא סֵפֶר לְהוֹרוֹת אֶת הָעָם לִקְבּוֹעַ אֶת הַמּוֹעֲדִים בְּעַצְמָם עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן, לְבַל יִצְטָרְכוּ עוֹד לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר יִקְבַּע אוֹתָם הַנָּשִׂיא. בָּזֶה בִּטֵּל הַלֵּל אֶת כָּל תֹּקֶף הַנְּשִׂיאוּת. אָמְנָם בְּבָבֶל כְּבָר לֹא הָיוּ נִצְרָכִים לוֹ, כִּי כְּבָר חִבֵּר שְׁמוּאֵל אֶת סִפְרוֹ “סוֹד הָעִבּוּר” וְנָקֵל הוּא לְהָבִין כִּי הַסּוֹד הַזֶּה נִגְלָה שָׁם לָרַבִּים.

69. אַחֲרֵי קוֹנְסְטַנְצְיוּס מָלַךְ יוּלְיַנּוּס הַנּוֹדָע בְּשֵּׁם יוּלְיַנּוּס הַכּוֹפֵר, כִּי כָפַר בֶּאֱמוּנַת הַנּוֹצָרִים. בְּיָמָיו הוּנַח לְיִשְׂרָאֵל כִּי הוּא לֹא נָתַן לַנּוֹצָרִים לִרְדֹּף בְּאַף אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַחֲזִיקוּ בְּדָתָם. אֶת הַיְּהוּדִים רִחַם מְאֹד, וּמִלְּבַד כִּי הֵסִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַמַּסִּים, אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם הַמּוֹשְׁלִים שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, כִּי עוֹד פָּנָה בְּאִגֶּרֶת תַּנְחוּמִים לִקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּהַבְטִיחוֹ לָהֶם, כִּי בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב וְלִבְנוֹת לָהֶם אֶת עִיר יְרוּשָׁלַיִם. אֶת הַנָּשִׂיא הִלֵּל הַשֵּׁנִי קָרָא בְּשֵׁם “אָחִי הַנִּכְבָּד”.

70. וְיוּלְיַנּוּס נִגָּשׁ לְהָקִים אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וַיָּכֵן חֹמֶר לַבִּנְיָן וַיִּשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים רַבִּים וְהַמְּלָאכָה הֵחֵלָּה. (293 אחב"ש) אוּלָם כַּאֲשֶׁר חָפְרוּ הַפּוֹעֲלִים בִּיסוֹד הַחוֹמָה, וְהִנֵּה אֵשׁ מִתְלַקַּחַת הִתְפָּרְצָה מִשָּׁם וְתֹאכַל פּוֹעֲלִים אֲחָדִים. הָאֵשׁ הָיְתָה אֶל נָכוֹן מֵהָאֵדִים הַמִּתְלַקְּחִים אֲשֶׁר הָיוּ עֲצוּרִים בַּבֶּטֶן הָאֲדָמָה; אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה וַיֹּאמְרוּ כִּי יַד יְיָ הָיְתָה בָּהֶם עַל שֶׁהֵם חֲפֵצִים לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה הַהֲרוּסָה וַיֶּחְדְּלוּ מִבְּנוֹת. הַיְּהוּדִים לֹא לָקְחוּ חֵלֶק בַּעֲבוֹדָה הַזֹּאת, כִּי הֵם הֶאֱמִינוּ, כִּי יְיָ יִשְׁלַח אֶת מְשִׁיחוֹ לְגָאֲלָם וְאָז תִּבָּנֶינָה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְלִי מָשִׁיחַ אַךְ לַשָּׁוְא יַעַמְלוּ הַבּוֹנִים.

וְיוּלְיַנּוּס מֵת, אַחֲרֵי מָלְכוּ שְׁנָתַיִם יָמִים.

71. אַחֲרֵי יוּלְיַנּוּס הִתְחַלְּקָה מַלְכוּת רוֹמָא לַשְׁתַּיִם: לְרוֹמָא הַמִּזְרָחִית וְרוֹמָא הַמַּעֲרָבִית. עַל הַמִּזְרָחִית מָלַךְ וַלֶּנְטוּס וְעַל הַמַּעֲרָבִית – וַלֶּנְטִינוּס. וְרִיב גָּדוֹל הָיָה בֵּין שְׁנֵיהֶם בְּעִקְרֵי אֱמוּנָתָם. וְתִתְפַּלֵּג כְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִים לִשְׁתֵּי כִתּוֹת: קַתּוֹלִים וְאַרִיַּנִּים, אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת. אָמְנָם הַקִּיסְרִים הָהֵם לֹא עָשׂוּ רָעָה לַיְּהוּדִים וְעוֹד הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָגִין עֲלֵיהֶם, אַךְ כֹּהֲנֵי הַדַּת הִרְבּוּ לִדְרֹושׁ בִּגְנוּת הַיְּהוּדִים וַיָּסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן לַשְּׂרֹף וּלְהָרֵס אֶת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם. אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּפִיהֶם אָמְרוּ, כִּי עוֹבְדִים הֵם לֵאלֹהֵי הָאַהֲבָה, וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת מִצְוָתוֹ לֶאֱהֹב גַּם אֶת הַשּׂוֹנֵא, תָּפְשׂוּ בְיָדָם חֶרֶב לְהַכְרִית, לִטְבֹּחַ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל אֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא כְמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם יַחְשֹׁבוּ. וַיָּבוֹאוּ עִם גְּדוּדֵיהֶם וַיִּתְפָּרְצוּ בְחָזְקָה אֶל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַטִּיף שָׁם לֶאֱמוּנָתָם; וְכַאֲשֶׁר לֹא נָתְנוּ לָהֶם הַיְּהוּדִים לְהַטִּיף הָרְסוּ אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וַיַּכּוּ אֶת הַיְּהוּדִים מַכָּה רַבָּה, גַּם אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ תּוֹרָה, כְּמוֹ אוֹרִיגִינוּס וְהִירוֹנִימוּס¹⁹, וּבְכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר הִצְטָרְכוּ לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שָׁתוּ לָהֶם בַּחֲלָקוֹת וַיַּחְנִיפוּ לָהֶם, הִשְׁלִיכוּ עֲלֵיהֶם אַחֲרֵי כֵן שִׁקוּצִים וַיְחַרְפוּם וַיִּקְרְאוּם “בְּנֵי עִוְּרִים, הוֹרְגֵי אֱלֹוהַּ וְיוֹרְשֵׁי גֵיהִנֹם”.

72. כַּאֲשֶׁר תֶּאוֹדוֹסִיּוֹס לְמֶלֶךְ רוֹמָא הַמִּזְרָחִית נִתְחַדְּשׁוּ הַגְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְעוֹד נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶן הַרְבֵּה. בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר גַּם הוּא לְהַגִין עַל הַיְּהוּדִים, אַךְ אַחַד הַכְּמָרִים הוֹרָהוּ לָדַעַת, כִּי אָסוּר לְהַגִין עַל הַיְּהוּדִים וּמִצְוָה לַהֲרֹס אֶת בָּתֵּי כְּנֵיסִיּוֹתֵיהֶם, כִּי הֵם “מְעָרַת פָרִיצִים”. אָז גָּזַר הַמֶּלֶךְ לְבַל יוֹסִיפוּ עוֹד הַיְּהוּדִים לִבְנוֹת לָהֶם בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְלֹא יָעִיזוּ לִקְנוֹת עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה מֵהַנּוֹצְרִים וְלֹא יְשָׁרְתוּ בְּכָל מִשְׁמֶרֶת פְּקֻדָּה בַּמְּדִינָה; וְהַנּוֹצְרִי אֲשֶׁר יִתְיַהֵד יָחֳרַם רְכוּשׁוֹ לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ.

73. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא אָצְרוּ הַיְּהוּדִים כֹּחַ לִבְלֹם אֶת פִּיהֶם וְלִסְבֹּל דּוּמָם אֶת חֶרְפָּתָם, וַיְנַסּוּ לְהָשִׁיב חֶרְפָּה אֶל חוֹרְפֵיהֶם וְלִצְרֹר אֶת צֹרְרֵיהֶם. הַחֲכָמִים הָיוּ מִתְוַכְּחִים עִם הַמִּינִים וְשָׂמִים לְאַל אֶת כָּל הוֹכָחוֹתֵיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחֲמוּ בִזְרֹעַ נְטוּיָה נֶגֶד בְּנֵי עַוָּל. אַךְ מְעַט מְעַט רָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם הַמִּלְחָמָה, כִּי כָל הַגּוֹיִם סְבָבוּם וְכֻלָּם לוֹטְשִׁים אֲלֵיהֶם עֵינֵי אֶפְעֶה וְחוֹרְקִים שֵׁן וַיֶּחְדְּלוּ מִצֵּאת עוֹד לַמִּלְחָמָה, כִּי אִם שָׂמוּ לִבָּם רַק לְהַגִין עַל נַפְשָׁם. אָז לָמְדוּ לִסְבֹּל דּוּמָם אֶת כָּל עֹל הַגָּלוּת, לִהְיוֹת תָּמִיד נֶעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, וַתְּהִי שְׁתִיקָתָם גְּבוּרָתָם. הַשֶּׁבַח אֲשֶׁר שִׁבְּחוּ הַחֲכָמִים אֶת יְיָ כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאִלְמִים, שׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, הַשֶּׁבַח הַזֶּה נָאֲוָה גַּם לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי יָדְעוּ לִמְשֹׁל בְּרוּחָם, לִשְׁמֹעַ חֶרְפָּתָם מִכָּל צָרוּעַ וָזָב, מִכָּל נָבָל וְעַוָּל וְלִשְׁתֹּק דּוּמִיָּה נוֹרָאָה. וְרַק בְּבוֹאָם לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם שָׁפְכוּ שָׁם שִׂיחָם לִפְנֵי יְיָ וְשָׁם גִּלּוּ אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבָּם; וַיָי חִזַּק אֶת רוּחָם לְבַל יִשָּׁפְלוּ בְעֵינֵי עַצְמָם, וְיֵדְעוּ וַיַּכִּירוּ, כִּי אַךְ צוֹרְרֵיהֶם נִבְזיִם הֵם, וּמִכְּבוֹד יִשְׂרָאֵל לֹא נִגְרָע מְאוּמָה.

74. בַּיָּמִים הָרָעִים אֲשֶׁר בָּאוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם נָתְנוּ הַחֲכָמִים אֶת לִבָּם לֶאֱסֹף אֶת כָּל אֲשֶׁר חִדְּשׁוּ חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִימֵי רַבִּי יְהוּדָה הָרִאשׁוֹן בַּתּוֹרָה. עֲבוֹדָה רַבָּה הָיְתָה לָהֶם לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת וְהָאַגָּדוֹת אֲשֶׁר הִנְחִילוּם חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם, לְבַרְרָן וּלְסַדְרָן לְסֵפֶר אֶחָד. הֵם רָאוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם, כִּי עוֹד מְעַט וְלֹא יִשָּׁאֵר גַּם אֶחָד מֵהַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל כֵּן לֹא שָׁתוּ לֵב לְכָל הַפְּגָעִים הָרָעִים וַיַּחְתְּמוּ אֶת הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי. אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד בָּרוּר בְּאֵיזֶה זְמַן הָיְתָה הַחֲתִימָה. כֵּן לֹא נוֹדַע מִי עָסְקוּ בַאֲסֵפָתוֹ; אַךְ זֹאת נוֹדַע כִּי חֲתִימָתוֹ לֹא אֻחֲרָה מֵהַזְּמַן, אֲשֶׁר בּוֹ חָדְלָה הַנְּשִׂיאוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

75. הַנָּשִׂיא הָאַחֲרוֹן בִּיהוּדָה הָיָה גַּמְלִיאֵל הַשִּׁשִּׁי. בָּרִאשׁוֹנָה אִשֵּׁר הַמֶּלֶךְ (לערך 330–355 אחב"ש) אֶת פְּקֻדָּתוֹ וַיַּחֲלֶק לוֹ כָּבוֹד. אוּלָם אַחֲרֵי כֵן, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ, כִּי גַּמְלִיאֵל עָבַר עַל רְצוֹנוֹ, כִּי נָתַן לִבְנוֹת בֵּית כְּנֶסֶת חָדָשׁ וְעוֹד עֲוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, הֵסִירוּ מִפְּקֻדָתוֹ, וְאַחַר בִּטֵּל אֶת הַנְּשִׂיאוּת כֻּלָּהּ וַיְצַו כִּי יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה אֶת הַמַּס, אֲשֶׁר שִׁלְּמוּ לַנָּשִׂיא, אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה.

76. אַחֲרֵי חֲתִימַת תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי עָסְקוּ הַחֲכָמִים יוֹתֵר בָּאַגָּדָה, כִּי הִיא הָיְתָה יוֹתֵר נְחוּצָה לָעָם בַּיָּמִים הָהֵם לְחַזֵּק אֶת לִבָּם בַּיָי, לְבַל תִּרְפֶּינָה יָדָם מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מִפְּנֵי הַצָּרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ עֲלֵיהֶם; וְגַם לְהִלָּחֵם עִם הַמַּסִּיתִים וְהַמַּדִּיחִים אֲשֶׁר גִּלּוּ פָנִים בַּתּוֹרָה לֹא כַּהֲלָכָה, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים נֶאֶסְפוּ אַגָּדוֹתֵיהֶם וַיִּהְיוּ לְסִפְרֵי מִדְרָשׁ.

77. וּבְאֶרֶץ בָּבֶל מָצְאוּ הַיְּהוּדִים מְעַט מַרְגֹעַ וְכָבוֹד. מַלְכֵי פָרָס לֹא שָׂנְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים וַיִּתְּנוּ לָהֶם לִחְיוֹת עַל פִּי דַּרְכָּם. שָׁם בָּחֲרוּ מִקִרְבָּם רֹאשׁ גּוֹלָה, אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ הָיָה גָּדוֹל גַּם בְּעֵינֵי הַמֶּמְשָׁלָה. מִנְהָגֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיוּ כְּמִנְהָגֵי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי שָׂרֵי פָרָס, וַיְהִי עוֹבֵר בָּעִיר בְּמֶרְכֶּבֶת זָהָב בִּלְבוּשִׁים יְקָרִים וְעַל מָתְנָיו חָגֹרָה מְרֻקֶּמֶת זָהָב. אָמְנָם כָּבֵד הָיָה לָעָם לָשֵׂאת אֶת הַמַּס, אֲשֶׁר הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא לְאוֹצַר רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְכַלְכֵּל אוֹתוֹ וְאֶת עֲבָדָיו הָרַבִּים. וְגַם רֹב רָאשֵׁי הַגּוֹלָה הָיוּ עָרִיצִים, לוֹקְחֵי שֹׁחַד, וַיְצַעֲרוּ אֶת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים. בְּכָל זֹאת הָיָה טוֹב בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יֵשׁ לָהֶם צֵל מֶמְשָׁלָה, הַנּוֹתֶנֶת לָהֶם כָּבוֹד נֶגֶד עַמֵּי הָאֶרֶץ, וּבְכָל יוֹם הַשַּׁבָּת בֵּרְכוּ אֶת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְאֶת רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וְהַחֲכָמִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲשֶׁר בְּבָבֶל²⁰.

78. אַחֲרֵי רַב וּשְׁמוּאֵל, אֲשֶׁר יָסְדוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּבָבֶל, קָמוּ תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם, אֲשֶׁר הָלְכוּ בְּדַרְכָּם. בְּיִחוּד הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת הָאֱמוֹרָאִים אַבַּיֵּי וְרָבָא, בְּדוֹר הַשְּׁלִישִׁי אַחַר רַב וּשְׁמוּאֵל. כִּמְעַט בְּכָל דַּף וְדַף בְּתַלְמוּד בַּבְלִי נִמְצָאִים מַאֲמָרֵיהֶם אוֹ וִיכּוּחֵיהֶם. רַב וּשְׁמוּאֵל הָיוּ רָאשֵׁי מְיַסְּדִי הַתּוֹרָה בְּבָבֶל וְאַבַּיֵי וְרָבָא הָיוּ רָאשִׁי בּוֹנֶיהָ, כִּי בְּשִׂכְלָם הַחַד הִמְצִיאוּ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת רַבּוֹת וַחֲרִיפוֹת מְאֹד, אֲשֶׁר תַּפְלִיאֶנָה אֶת כָּל הַהוֹגִים בָּהֶן. אַבַּיֵי לָמַד תּוֹרָה מִפִּי דּוֹדוֹ, אֲשֶׁר הָיָה חָרִיף גָּדוֹל (210–268 אחב"ש) וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה בְּפּוּמְבַּדִּיתָא. כַּאֲשֶׁר הָיוּ אַבַּיֵּי וְרָבָא עוֹד נְעָרִים קְטַנִּים הִגִּיד עֲלֵיהֶם רַבָּה, כִּי שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים גְּדוֹלִים. עַל אַבַּיֵּי נֶאֱמַר כִּי הָיָה יְרֵא אֱלֹהִים, דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם בְּנֵי אָדָם, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. הוּא הִתְפַּרְנֵס בְּדֹוחֵק, אֲבָל הָיָה שָׂמֵחַ תָּמִיד בְּחֶלְקוֹ. הוּא הִרְבָּה לְשַׁבֵּחַ אֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אַךְ לֹא הָיָה טוֹב בְּעֵינָיו אִם הַחֲכָמִים מַנִּיחִים אֶת מְלַאכְתָּם שֶׁהִתְפַּרְנְסוּ בָּהּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לְבַד, וְעַל כֵּן הָיָה דְבָרוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַבִּי יִשְמָעאֵל הָאוֹמֵר: “הַנְהֵג בַּתּוֹרָה מִנְהַג דֶּרֶךְ אֶרֶץ”, וְהִצְלִיחוּ בַתּוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְהַרְבֵּה הָלְכוּ בְּדַרְכֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאִי וַיַּעֲשׂוּ תּוֹרָתָם אוּמָנוּתָם, וְלֹא הִצְלִיחוּ וַיֹּאבְדוּ בְעָנְיָם.

עַל יְדֵי חֲרִיפוּתוֹ הִצְלִיחַ, כִּי יִבְחֲרוּ בוֹ לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה, כִּי הוּא נָצַח אֶת כָּל חֲבֵרָיו בְּפִלְפּוּלוֹ. וְאַף אָמְנָם כָּל הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ לֹא עָשׂוּ אַף הַחֵצִי, מֵאֲשֶׁר עָשָׂה אַבַּיֵּי בְּפִלְפּוּלוֹ.

79. רָבָא לֹא הָיָה חָרִיף כְּאַבַּיֵּי, אַךְ סְבָרוֹתָיו הָיוּ תָּמִיד יְשָׁרוֹת וּבְמִשְׁפָּטוֹ הָיָה יוֹתֵר מָתוּן מֵאַבֵּיֵּי חֲבֵרוֹ. הוּא הָיָה עָשִׁיר וּבְחָרְדוֹ מֹאד פֶּן יִגְבַּהּ לִבּוֹ בִּגְדֻלָּתוֹ שָׂם תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת שִפְלוּת הָאָדָם, כִּי עָפָר הוּא בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ וְגַם אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד. הוּא הוֹכִיחַ אֶת תַּלְמִידָיו, כִּי יֶאֱהָבוּ אֶת הָאֱמֶת וְיִהְיֶה תּוֹכָם כְּבַרָם; וַיְבַקְּשֵׁם, כִּי לֹא יָבוֹאוּ אֵלָיו לִלְמֹד בְּחָדְשֵׁי נִיסָן וְתִשְׁרֵי, כִּי אָז הוּא זְמַן עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה וְאִם לֹא יַעֲשׂוּהָ אָז, לֹא יִמְצְאוּ בַּמֶה לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם כָּל הַשָּׁנָה.

אַבַּיֵּי מֵת אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז בָּאוּ הַתַּלְמִידִים לָשֶׁבֶת לִפְנֵי רָבָא בְּעִיר מְחוֹזָא. וַיְהִי רָבָא רֹאשׁ יְשִׁיבָה אַחַר אַבַּיֵּי כְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיָּמָת בֶּן שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה. (282 אחב"ש)

80. אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הָהֵם לֹא נִמְצָא עוֹד אִישׁ אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה אֲשֶׁר נִמְנוּ תַּחְתֵּיהֶם לֹא הִגִּיעוּ לְמַעֲלָתָם גַּם עַד הַחֵצִי. זְמַן פְּרִיחַת הַתּוֹרָה עָבְרָה, וְעַתָּה הִגִּיעָה הָעֵת לִשְׁמֹר אֶת דִּבְרֵי הַחֲכָמִים לְבַל יִשָּׁכְחוּ מִדֹר אַחֲרוֹן. וְאִישׁ אַחֵד גָּדוֹל קָם לַעֲבֹד אֶת הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הוּא רַב אַשִּׁי. (297–357 אחב"ש) רַב אַשִּׁי הָיָה בֶן רַב שִׁימִי, אֲשֶׁר הָיָה חָרִיף גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים נִבְחַר רַב אַשִּׁי לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּמָתָא-מְחַסְיָא, הִיא סוּרָא, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם מִלְפָנִים רָב לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה; וּמֵעֵת אֲשֶׁר הָיָה לְרֹאשׁ, נָתַן אֶת לִבּוֹ לֶאֱסֹף אֶת כָּל דִּבְרַי הַחֲכָמִים, שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, לְצָרְפָם וּלְבָחֲנָם. הוּא בָּנָה מִכַּסְפוֹ בֵּית מִדְרָשׁ גָּדוֹל וְיָפֶה, וְשָׁמָּה הִתְקַבְּצוּ כָּל דּוֹרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְיִהְיוּ מְסַדְּרִים בְּכָל שָׁנָה שְׁתֵּי מַסִּכְתּוֹת וַיִּגְמְרוּ אֶת כָּל שֵׁשֶׁת הַסְּדָרִים בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה.

וְיַעַן כִּי הֶאֱרִיךְ יָמִים עַד שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְעָמַד בִּפְקֻּדָתוֹ כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה, זָכָה לְסַדֵּר אֶת עֲבוֹדָתוֹ מַהֲדוּרָא שְׁנִיָּה. אַחֲרָיו הוֹסִיף בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים אֲחָדִים רַבִינָא בַּר הוּנָא, וְעַל כֵּן נֶחְשְׁבוּ רַק אַשִּי וְרַבִינָא לְאַחֲרוֹנֵי הָאֱמוֹרָאִים וְחוֹתְמֵי הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי. אַךְ עוֹד לֹא נִמְנְעוּ הַחֲכָמִים מֵהַכְנִיס אֶת דִּבְרֵיהֶם בַּתַּלְמוּד. וַיַּרְא רַב יוֹסִי – אֶחָד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר רַבִינָא – כִּי הַמַּכְנִיסִים אֶת דִּבְרֵיהֶם בַּתַּלְמוּד מְקַלְקְלִים אוֹתוֹ וּמַשְׁחִיתִים אֶת דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וַיִּגְזֹר כִּי לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וְעַל יְדֵי הַתַּקָּנָה הַזֹּאת נֶחְתַּם הַתַּלְמוּד בֶּאֱמֶת²¹.

81. בַּתַּלְמוּד יֵשׁ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׂה כְּרָכִים. בָּהֶם הוּבְאוּ לֹא רַק פִּסְקֵי הֲלָכוֹת, כִּי אִם כָּל הַוִּכּוּחִים, הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת, הַהֲוָיוֹת וְהָאַגָּדוֹת, הַמְּשָׁלִים וְעִנְיְנֵי רְפוּאָה, תְּכוּנָה וְהַנְדָּסָה, וּשְׁאַר יְדִיעוֹת הָעוֹלָם וֶאֱמוּנוֹת הָעָם. וְאַחֲרֵי כִּי לֹא סֵפֶר פִּסְקֵי הֲלָכוֹת הוּא הַתַּלְמוּד, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְסַדְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה כָּל עִנְיָן לְבָד; וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בּוֹ סֵדֶר מִיֻחָד, אֲשֶׁר לְפִי הַהַשְׁקָפָה הַשַּׁטְחִית אֵינֶנּוּ נִרְאֶה. הַתַּלְמוּד הוּא סֵפֶר קָדוֹשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא לְבַד מִפְּנֵי שֶׁהוּא הוֹרָה לְעַמֵּנוּ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת יְיָ, כִּי אִם גַּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹצַר כָּל מַחְשָׁבוֹת חֲכָמֵינוּ וּפְרִי חָכְמָתָם בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף שָׁנָה, מֵימֵי עֶזְרָא וְעַד רַב אַשִּי. בּוֹ אֲנַחְנוּ רוֹאִים, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים הָיוּ לָהֶם לְמִשְׂגָּב בִּימֵי צָרָה לְבַל יֹאבְדוּ בָּעָנְיָם, כִּי יָפָה הָיְתָה לָהֶם שָׁעָה אַחַת בַּתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִכָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וּמַשְׂאַת נֶפֶשׁ הַחֲכָמִים הָיְתָה לְמַשְׂאַת נֶפֶשׁ הָעָם כֻּלּוֹ. גָּדוֹל הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לֹא הַגִּבּוֹר הַגָּדוֹל וְלֹא הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל, כִּי אִם הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

שאלות לתלמידים

1–7. במה האמינו בני ישראל לפני חרבן הבית ואחריו? – מה היתה הגלות בעיניהם ובמה התנחמו? – מי היה אז ראש חכמי התורה? – מה היה דרך רבי יוחנן בן זכאי בחיים, ומה הפעולות אשר פעל לטובת עמו? – מה היה מצב הסנהדרין אשר ביבנה אחרי החרבן? – איך החלו לעבוד את ה' אחרי אשר בטלה עבודת הקרבנות? – מה היו תקנות רבי יוחנן בן זכאי בדבר המועדים בגולה? – כמה שנים ארכו ימי נשיאותו? – מה היה יחס בית שמאי ובית הלל בימיו?

8–23. מי היה לנשיא הסנהדרין אחרי מות ר“י בן זכאי? – מה היה דרך רבן גמליאל בחיים? – במה הצטין? – מה פעל לטובת עמו? – מי מתלמידי ר”י בן זכאי יסדו עוד בתי ישיבה ואיפה יסדו? – מה היה יחס בית שמאי ובית הלל זה לזה? – מי היה מראש מתנגדי רבן גמליאל? – מה היו דעות רבי אליעזר בן הורקנוס בתורה? – מה היו נטות רוחו ודרכו בחיים? – מה עשה הנשיא לרבי אליעזר ב"ה? – מי התנגד עוד להנשיא? – מה היו תוצאות הריב שבין הנשיא ובין רבי יהושע בן חנניה? – מי היה רבי יהושע בן חנניה? – איך התנהג רבן גמליאל אחר אשר הורד מנשיאותו? – איך השלים רבן גמליאל עם רבי יהושע? – מי היה עוד מגדולי החכמים בדור ההוא? – מה תספר האגדה על אדות רבי עקיבא בן יוסף? – מה היה דרכו בתורה? – מי היה מתנגדו בהלכה? – מה היו פעולותיו לטובת התורה ואופן דרשותיו? – מה פעל בנוגע למצב עמו המדיני? – מה הוא התקון היותר נכבד שתקן רבן גמליאל? – במה נכבדה התפלה שתקנו חכמי הדור ההוא? – מי תקן “ברכת המינים” ומדוע תקנוה? – מה שם גר הצדק הנכבד שהיה בדור ההוא? – מה היתה פעולת אונקלוס הגר לטובת הספרות והאמונה? –

24–33. מה היה מצב היהודים בארץ הפרתים המדיני? – נגד מי התקוממו יהודי בבל ויתר ארצות הגולה? – מה החריב אז תֻרבה שר צבא אריגוס? – מה צוה רבן גמליאל טרם מותו? – אנה העתיקו הסנהדרין את מקומם מיבנה? – מי היה לנשיא עליהם? – איך התנהג אדרינוס עם היהודים בראשית מלכותו? – מה הרשיון אשר נתן להם? – מדוע בטל בנין המקדש? – מה היו תוצאות בטול הבנין? – מי השקיט את המרד? – מה היו תהלוכות רבי יהושע בן חנניה בין גדולי רומא? – מי הפיח רוח המרד בלב היהודים? – מה שם שר הצבא אשר נמצא אז ליהודים הקושרים? – מה תספר ההגדה על אדות בר כוכבא? – מה היה יחס רבי עקיבא אל בר-כוכבא? – כמה שנים מלך בר-כוכבא ביהודה? – באיזו עיר התבצרו היהודים? – כמה ארך המצור, אשר שם סורוס שר צבא רומא על ביתר? – מה היתה אחרית המרד? – איך הסב אדרינוס את שם ירושלים? – מה הגזרות אשר גזר אדרינוס על היהודים? – איך קבלו היהודים עליהם את הגזרות? – מה עשה רבי עקיבא בעת הגזרות? – מה היתה אחרית רבי עקיבא? – מה שם החכם היהודי שבגד בעמו? – מה היה אז יחס הנוצרים אל היהודים? –

34–38. מתי בטלו הגזרות ומה הגזרה שנשארה בתקפה? – מי היה לנשיא הסנהדרין אחרי רבי יהושע בן חנניה? – איפה היה מושב הסנהדרין בימי רבן שמעון בן גמליאל? – מי היה בימיו הגדול בחכמי ישראל? – מה היה דרך רבי מאיר בחיים? – איך ובמה התפרנס? – מי היתה אשתו? – במה הצטינה ברוריה? – מה תספר המסרת על אדות מות שני בניה? – תלמיד מי היה רבי מאיר? – מה היתה השקפתו על התורה והשפה הקדושה? – מה היתה סבת הריב שפרצה בין רבי מאיר ובין הנשיא? – מי היה איש ריבו של רבי מאיר בהלכה? – מה היה דרך רבי יהודה בר אלעאי בחיים? – מי היה עוד חכם נפלא בדור ההוא? – מה קרה לרבן שמעון בן יוחאי? – מה שם הקיסר שבימיו הונח מעט לישראל? – מה פעל ר"ש בן יוחאי לטובת עמו בימי אנטונינוס? –

39–42. מי היה לנשיא אחרי רבן שמעון בן גמליאל? – איפה ישב רבנו הקדוש? – במה הצטין רבי? – מה היה מצב הסנהדרין והתורה בימי רבי יהודה הנשיא? – מה היה דרך רבי בחיים? – מה היה יחס החכמים אל רבי? – מה הפעולות אשר פעל רבי לטובת התורה והספרות? – מה הכבוד שכבדוהו בו ביום מותו? –

43–49. מה היה מצב הנשיאות וידיעת התורה אחרי מות רבי? – מה שם התקופה החדשה שהחלה אחרי מותו? – במה התעסקו האמוראים? – מה שם הנשיא שהיה אחרי רבנו הקדוש? – במה הצטין רבן גמליאל השלישי? – מי היה אחריו לנשיא? – מה הפעולה הגדולה שעשה רבי יהודה השני? – מה שמות שני גדולי הדור שהיו בימי רבי יהודה השני? – מה היה דרך רבי יוחנן בחיים ומה השקפתו המוסרית? – במה נבדל ממנו חברו, רבי שמעון בן לקיש? – מה היתה סבת הקצף שקצף הנשיא על ר“ש בן לקיש? – מה היתה השקפת רשב”ל על בני האדם ועל למוד התורה? – במה עסקו חכמים אחרים בעת ההיא מלבד למוד ההלכות? –

50–59. מה היה מצב בני ישראל בבבל תחת ממשלת מלכי פרס החדשה? – מה היה מצב ידיעת התורה בבבל בתקופת האמוראים הראשונים? – מה היה מצב יהודי בבל החמרי? – במה התפרנסו היהודים בבבל? – מה הפעולה אשר פעל עסק המסחר על ידיעת התורה בבבל? – מה הדעות אשר נחלו יהודי בבל מאת שכניהם הפרסים? – מתי החלה תקופה חדשה לבני ישראל בבבל? – כמה שנים ארכה תקופת אמוראי בבל? – מה שמות שני האמוראים הראשונים? – באיזו עיר יסד רב את ישיבתו הגדולה? – מה היה דרך רב בהלכות? – מה היה דרכו בחיים? – מה היתה השקפתו על מעשי בני האדם, על החנוך? – כמה שנים הרביץ רב תורה בישראל? – איפה יסד שמואל חברו את ישיבתו הגדולה? – במה הצטין שמואל? – מה היה דרך שמואל בהלכותיו? – מה שם הספרות אשר יסדו שני האמוראים האלה? – מה היתה דעת חכמי ארץ ישראל על התלמוד הבבלי? –

60–65. במה נבדלה האגדה מההלכה? – מה למדה האגדה את בני ישראל על אדות האלהים? – על אדות הצדקה? – התורה? – המעשים הטובים? – האהבה לארץ ישראל? – ועל אדות שמירת השבת? –

66–68. מה היה מצב היהודים בארץ ישראל בעת מלחמת הפרסים והרומאים? – מה היה אז מצב התורה והנשיאות? – מה היה יחס הקיסר קונסטנטינוס אל היהודים? – מי מהיהודים התקוממו נגד קונסטנטינוס? – מי היה אז הנשיא בארץ ישראל? – מה הספר אשר הוציא לאור הלל השני? – מה היה מצב היהודים בימי הקיסר יולינוס? – מה חפץ יולינוס לעשות לטובת היהודים בארץ ישראל? – מדוע בטל בנין חומת ירושלים? – מי רדף את בני ישראל אחרי מות יולינוס? – מה עשו הכהנים הנוצרים לבני ישראל? – מה היה יחס תיאודוסיוס אל היהודים? – מי הסיתו ביהודים ומה היו גזרותיו? – מה היתה השקפת חכמי ישראל על צרות הגלות? – מה העבודה הספרותית שנעשתה בימים ההם? – מי שם הנשיא האחרון בארץ ישראל? – מה היתה סבת בטול הנשיאות? – במה עסקו החכמים אחרי חתימת התלמוד הירושלמי? – מה היה אז מצב היהודים בבבל? – מי עמד בראש יהודי בבל? – מה היה דרך ראשי הגולה ומנהגיהם עם העם? – מי הגדיל את התורה בדורות אשר אחרי רב ושמואל? – מה היה דרך אביי ורבא בתורה ובחיים? – מי היו מאחרוני האמוראים? – מה עשו רב אשי ורבינא לטובת הספרות? – מי חתם את התלמוד הבבלי? – כמה כרכים יש בתלמוד הבבלי? – מה הוא תוכן עניניו? מדוע יעריצו בני ישראל את התלמוד?

ספר חמישי: זְמַן רַבָּנָן סְבוּרָאִי וְהַגְּאוֹנִים

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר חמישי: זְמַן רַבָּנָן סְבוּרָאִי וְהַגְּאוֹנִים

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. יְמֵי רַבָּנָן סְבוּרָאִי.

1. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּבוֹאָהּ תַּחַת מַלְכוּת רוֹמָא הַמִּזְרָחִית, מַמְלֶכֶת בִּיצַנְץ הָרְשָׁעָה, הָלְכָה וְנִתְדַּלְדְּלָה. וְאַף כִּי לֹא פָּסְקוּ מִשָּׁם חַכְמֵי הַתּוֹרָה, וְעוֹד הָיוּ חַכְמֵי בָבֶל נוֹהֲגִים כְָּבוֹד בְּחַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹאֲלִים אֶת פִּיהֶם בְּכָל שְׁאֵלָה חֲמוּרָה; אֲבָל בֶּאֱמֶת חָכְמָתָם הָיְתָה מְעַטָּה נֶגֶד חָכְמַת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי מִצּוֹק הָעִתִּים לֹא יָכְלוּ חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְנוֹת לִבָּם לְעִנְיָנִים עֲמוּקִים, וְעַל כֵּן לֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ מִתּוֹרָתָם בִּזְמַן הַהוּא, כִּי אִם מְעַט מְאֹד. וְתַחַת זֹאת הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בָּאַגָּדָה, כִּי הַכֹּל הָיוּ רָצִים אָז אַחֲרֶיהָ.

2. וְגַם בְּבָבֶל דָּלַל וְרָפָה מַצַב הַחָכְמָה. אַחֲרֵי מוֹת רַב אַשִּׁי וְרַבִינָא לֹא קָמוּ אֲנָשִׁים כְּמוֹהֶם לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים גְדוֹלִים בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן נִקְרְאוּ חַכְמֵי הַדְֹּרוֹת שֶׁאַחַר הָאֳמוֹרָאִים הָהֵם בְּשֵׁם “רַבָּנָן סְבוּרָאִי”, כִּי הֵם רַק הִסְבִּירוּ אֶת דִּבְרֵי הַתַּלְמוּד וַחֲדָשׁוֹת לֹא חִדְּשׁוּ עוֹד.

3. גַּם קוֹרוֹת הַיָּמִים עָזְרוּ הַרְבֵּה לְרָעָה, כִּי עוֹד לֹא יָשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵוִים בְּבָבֶל, כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ עַד עַתָּה וְלֹא יָכְלוּ לַעֲסֹק עוֹד בַּתּוֹרָה בְּלֵב שׁוֹקֵט. נָבִיא קָם לַפַּרְסִים וּשְׁמוֹ מַצְדַּק¹, אֲשֶׁר הוֹרָה לְעַמּוֹ, כִּי יֶחְדַּל כָּל אִישׁ (430 אחב"ש) מֵחֲשֹׁב אֶת רְכוּשׁוֹ לְקִנְיָנוֹ הַפְּרָטִי, כִּי אִם לְקִנְיַן כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; וְגַם הָאִשָּׁה לֹא תִהְיֶה מְיֻחָדָה לְבַעְלָהּ לְבַד, כִּי אִם לְכָל הָאֲנָשִׁים. וְעַל יְדֵי זֶה אָמַר הַנָּבִיא לְהַגְבִּיר אֶת אֱלֹהֵי הַטּוֹב וְהָאוֹר עַל אֱלֹהֵי הָרַע וְהַחֹשֶׁךְ^א). רַבִּים מְאֹד מֵהֲמוֹן הָעָם הַפָּרוּעַ קִבְּלוּ אֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא בְּחֵפֶץ לֵב וְגַם קֹבַד מֶלֶךְ פָּרַס נִמְשַׁךְ אַחַר הַנָּבִיא, וַיְצַו לְמַלֵא אַחַר פְּקֻדָּתוֹ, וַתָּקֹמְנָה שַׁעֲרוּרִיוֹת גְּדֹלוֹת, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס וָשֹׁד וְכָל מַעֲשֵׂי נְבָלָה.

4. וּבְיִחוּד הָיְתָה הַגְּזֵרָה הַזֹאת רָעָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַיְהוּדִים, כִּי לִבָּם הִתְחַמֵּץ בְּקִרְבָּם בִּרְאוֹתָם פְּרָאִים בָּאִים לִגְזֹל אֶת נְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם מֵהֶם. אָז הִתְקוֹמְמוּ הַיְּהוּדִים, וּמַר-זוּטְרָא, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ גָּלוּתָא בַּיָּמִים הָהֵם, עָמַד בְּרֹאשׁ הַמִּתְקוֹמְמִים, וַיַּכּוּ אֶת תַּלְמִידֵי מַצְדַּק מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג עַד כִּי עָלָה בְיָדָם לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַפַּרְסִים (442 אחב"ש) מֵחֶבֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ הָיָה עִקַּר מוֹשַׁב הַיְהוּדִים, וַיְכוֹנְנוּ לָהֶם מְלוּכָה לְבַדָּם, וְהָעִיר מְחוֹזָא הָיְתָה לְמַר-זוּטְרָא לְעִיר הַבִּירָה. שֶׁבַע שָׁנִים אָרְכָה מַמְלֶכֶת מַר-זוּטְרָא וְאַחֲרֵי כֵן גָּבְרוּ הַפַּרְסִים וַיַּהַרְגוּ אֶת מַר-זוּטְרָא וַיִּנָּקְמוּ מִיִּשְׂרָאֵל נִקְמַת אֲחֵיהֶם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה וַתַּחְדֹּלְנָה הַיְּשִׁיבוֹת, וְהַחֲכָמִים הִתְפַּזְרוּ לְכָל רוּחַ. וְאַךְ כַּעֲבֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בְּפָרַס מֶלֶךְ חָכָם, כְוֹזְרָי נוֹשִׁירְבַן, וְאָז חָדְלוּ הָרְדִיפוֹת וְהַיְּשִׁיבוֹת הוּקְמוּ עוֹד הַפַּעַם עַל מְקוֹמָן בְּסוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא.

5. כְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ כּוֹזְרָי וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ, בִּימֵי מַלְכוּת הוּרְמִיז, חָדְלָה שַׁלְוַת (509 אחב"ש) יִשְׂרָאֵל עוֹד הַפַּעַם וְנִפְסְקוּ הַיְּשִׁיבוֹת עַד אֲשֶׁר מָלַךְ כּוֹזְרָי הַשֵּׁנִי. הוּא לֹא רָדַף אֶת יִשְׂרָאֵל (520–558 אחב"ש) וַיְאַשֵּׁר אֶת מִשְׂרַת רֹאשׁ הַגֹּלָה, אֲשֶׁר פָּסְקָה מִיִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַמְּהוּמוֹת וְאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ עוֹד אֶת הַחֲכָמִים מֵעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

וְהַמֶּלֶךְ כּוֹזְרָי הַשֵּׁנִי הִסִּיעַ אֶת חֵילוֹ לְהִלָּחֵם עִם מֶלֶךְ בִּיצַנְץ. אָז נִסְפְּחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם אֶל חֵיל הַפַּרְסִים, אֲשֶׁר הִבְטִיחוּ לַיְהוּדִים לְהָשִׁיב לָהֶם אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם טוֹבוֹת. וַיִלְכְּדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחַד עִם חֵיל פָּרַס אֶת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם (584 אחב"ש).

כְּאַרְבַּע עֶשׂרֵה שָׁנָה אָרְכָה מַמְלֶכֶת פָּרַס בְּפַלֶּשְתִּינָה. אַךְ הַפַּרְסִים לֹא שָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם, אֲשֶׁר הִבְטִיחוּ לְיִשְׂרָאֵל, וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מַס כָּבֵד, וַיִּחַר אַף הַיְּהוּדִים מְאֹד עַל בַּעֲלֵי בְרִיתָם. וּמֶלֶךְ בִּיצַנְץ יָדַע, כִּי נִבְאֲשׁוּ הַיְּהוּדִים בַּפַּרְסִים וַיִּשְׁתַּדֵּל לְהַטוֹת אֶת לֵב הַיְּהוּדִים אֵלָיו, וַיַּבְטַח לָהֶם הֲנָחוֹת רַבּוֹת וַיִּשָּׁבַע לָהֶם עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וְהַיְּהוּדִים נִפְתּוּ לוֹ וַיִּסָּפְחוּ אֶל אַנְשֵׁי חֵילוֹ, וַיִּגְבְּרוּ עַל הַפַּרְסִים וַיְגָרְשׁוּם מִן הָאָרֶץ. וְאָז, כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה יַד הַבִּיצַנְתִּים, שָׁלַח מוֹדֶסְתְּ, הוּא רֹאשׁ הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּפַלֶּשְׁתִּינָה, פְּקֻדָּה אֶל הַמְֶלֶךְ לֵאמֹר: “הַשְׁמֵד אֶת כָּל הַיְהוּדִים אֲשֶׁר בְּפַלֶּשְׁתִּינָה וְאַל תָּשִׂים לֵב לַשְּׁבוּעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם, כִּי אֲנַחְנוּ קָבַעְנוּ צוֹם שִׁבְעָה יָמִים לְכַפֵּר בָּזֶה עַל עֲוֹן חִלּוּל הַשְּׁבוּעָה”. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. לֹא נִשְׁאֲרוּ רַק מְתֵי מִסְפָּר אֲשֶׁר נִמְלְטוּ אַרְצָה מִצְרָיִם.

6. בִּשְׁנַת 406 רָאוּ הַיְּהוּדִים נְקָמָה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם הָרוֹמָאִים, כִּי פְרָאֵי אַזְיָה הַגִּירוֹלִים עָלוּ כַשּׁוֹאָה עַל הָאָרֶץ וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹת רוֹמָא וְאֶת מַלְכָּהּ הֵמִיתוּ. וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ הַגֹּתִּים וַיְגָרְשׁוּ אֶת הַגִּירוֹלִים וַיֵשְׁבוּ תַחְתָּם. אוּלָם בְּכָבְשָׁם אֶת אֶרֶץ רוֹמָא קִבְּלוּ הַפְּרָאִים מֵהָרוֹמָאִים גַּם אֶת שִׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים.

אָמְנָם, בָּרִאשׁוֹנָה, עוֹד לֹא הָיְתָה הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים רַבָּה. הָרוֹזְנִים וְשָׂרֵי הָאָרֶץ נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ עִם הַיְּהוּדִים. וְאִם לִפְעָמִים הִתְנַפְּלוּ בְנֵי הֶהָמוֹן עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים וַיָּשׁוֹסוּ אוֹתָם, צִוּוּ הַמּוֹשְׁלִים לַעֲנֹשׁ אֶת הַחֹטְאִים בְּעֹנֶשׁ קָשֶׁה. אַךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטָה אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים בָּאָרֶץ, גָּבְרָה שִׂנְאַת הָעַמִּים לַיְּהוּדִים, וּמַלְכֵי הָאָרֶץ הֵחֵלוּ לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים לַעֲזוֹב אֶת דַּת אֲבוֹתָם וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָפְצוּ לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדָּתָם הֵמִיתוּ אוֹ גֵרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ. אוּלָם אֲחָדִים מֵהַנְּסִיכִים, בַּעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת הַגְּדוֹלוֹת, מָצְאוּ חֵפֶץ בַּיְּהוּדִים, כִּי הֵבִיאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּמִסְחָרָם, וְעַל כֵּן נָתְנוּ לָהֶם מִקְלָט בַּאֲחֻזּוֹתֵיהֶם וְהִגִּינוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הַמְּלָכִים; אַךְ גַּם שָׁם לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים בְּטוּחִים מִשּׁוֹאָה, כִּי הַנְּסִיכִים הָיוּ עֲלוּלִים לְהָמִיר תָּמִיד אֶת דַּעְתָּם, וּפִתְאֹם נֶהֶפְכוּ מִמָּגִנִּים לְרוֹדְפִים.

7. בְּמִסְפַּר רַב מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאָר אַרְצוֹת אֵירוֹפָּא יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּסְפָרָד. מֵהֶם יָשְׁבוּ עַל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ בֵּין סְפָרַד וּבֵין גַּלְיָה. הֵם הָיוּ גִבּוֹרִים אֲמִיצֵי לֵב, וְהַמַּמְלָכָה הֶאֱמִינָה בָהֶם לִשְׁמֹר אֶת הַגְּבוּל לְבַל יִפְרְצוּ שָׁמָּה הָאוֹיְבִים; וּמֵהֶם הָיוּ בַּעֲלֵי אֲחֻזּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲדָמָה.

אֶרֶץ סְפָרַד דּוֹמָה הַרְבֶּה בַּהֲרָרֶיהָ וְאַוִּירָהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וַיַּחְשְׁבוּהָ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הַנּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לֹא יָדְעוּ עוֹד קִנְאָה, וַיִתְהַלְּכוּ עִם הַיְּהוּדִים בְּאַהֲבָה, וַיִּדְרְשׁוּ לִפְעָמִים אֶת הָרַבָּנִים, כִּי יֵלְכוּ תַּחַת כֹּהֲנֵיהֶם לְבָרֵךְ אֶת הַשָּׁדוֹת. אַךְ כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה שָׁם הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית, כֵּן גָּבְרָה הַמַּשְׂטֵמָה לְיִשְׂרָאֵל, וְהַסְּפָרָדִים הֵחֵלּוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים וּלְרָדְפָם. הַרְבֵּה מִיהוּדֵי-סְפָרַד לֹא יָכְלוּ עֲמֹד בְּנִסְּיוֹן וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עַיִן אֶת אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים, אַךְ בַּסֵּתֶר שָׁמְרוּ אֶת חֻקֵּי הַיַּהֲדוּת, חָגְגוּ אֶת חַגֵּי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹסִיפוּ לָבוֹא תָמִיד בְּחֶבְרַת אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. אוּלָם הָיוּ מוּמְרִים אֲשֶׁר, בְּהָפְכָם עֹרֶף לְדַת אֲבוֹתָם, הָיוּ לְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּלְשִׁינוּ עַל אֲחֵיהֶם הַמּוּמְרִים הָאֲנוּסִים, הַנֶּאֱמָנִים בְּלִבָּם לְעַמָּם וְדַת אֲבוֹתָם, וְהַמּוֹשְׁלִים דָּנוּ אוֹתָם בִּסְקִילָה אוֹ מְכָרוּם לַעֲבָדִים. גּוֹרַל הָאֲנוּסִים הָיָה רַע מִגֹּרַל הַיְּהוּדִים: הָאֲנוּסִים הָיוּ תָמִיד חֲשׁוּדִים בְּעֵינֵי הַמֶּמְשָׁלָה, כִּי לִבָּם לֹא נָכוֹן עִם הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית, וְתָמִיד דָּרְשׁוּ מֵהֶם עֵדוּת, כִּי אֵין עוֹד לִבָּם אֶל הַיַּהֲדוּת. תָּמִיד הִשְׁפִּילוּ אוֹתָם וַיְבַזוּם, וּכְכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ הֵם, לְעַנּוֹת אוֹתָם, כֵּן גָּדְלָה שִׂנְאָתָם לֶאֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים וְאַהֲבָתָם לְעַמָּם וְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. הַיְּהוּדִים אָמְנָם סָבְלוּ צָרוֹת רַבּוֹת, אֲבָל לֹא הָיוּ צָרִיכִים לְהִתְחַפֵּשׂ וּלְהִתְכַּחֵשׁ תָמִיד לֵאמֹר, כִּי לֹא הֵמָּה הֵם. וְהָאֲנוּסִים הָיוּ צָרִיכִים תָמִיד לְהִתְחַפֵּשׂ בְּעֵינֵי הַקַּתּוֹלִים כְּקַתּוֹלִים, אַף כִּי בְלִבָּם לֹא הָיוּ אֱמוּנִים לְדָתָם הַחֲדָשָׁה. הַקַּתּוֹלִים בָּזוּ וַיִּלְעֲגוּ לָהֶם, כִּי לֹא חָשְׁבוּ אוֹתָם לְנוֹצְרִים גְּמוּרִים, וְהַיְּהוּדִים רָחֲקוּ מֵעֲלֵיהֶם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּגְדוּ בְעַמָּם וְדָתָם, וְאַף כִּי רַק לְמַרְאֵה-עַיִן.

8. בְּיִחוּד הִרְבָּה הַמֶּלֶךְ עֶרְוִיג לְהָרַע (610 אחב"ש) לַיְּהוּדִים. הוּא צִוָּה כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בִּסְפָרַד יָמִירוּ אֶת דָּתָם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת, וְכָל אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה אֶת מִצְוָתוֹ יָחֳרַם רְכוּשוֹ לְאוֹצַר הַמְּלוּכָה, מֵאָה מַלְקוֹת יַכּוּהוּ בִרְצוּעָה, וְאַחַר יְגֹרַשׁ מֵהָאָרֶץ. ולוּלֵי עָמְדוּ חוֹרֵי הָאָרֶץ לוֹ לְשָׂטָן, כִּי אָז לֹא נִשְׁאַר מֵהַיְּהוּדִים גַּם נֶפֶשׁ אַחַת בְכָל אֶרֶץ סְפָרַד. לַמְרוֹת פְּקֻדַת הַמֶּלֶךְ הָיוּ הֵם לְסִתְרָה עַל הַיְּהוּדִים וַיִּתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם לָשֶׁבֶת בַּאֲחוּזוֹתֵיהֶם.

רַק בְּעִיר רוֹמָא, אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב הָאֲפִיפְיוֹר, רֹאשׁ כְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִים, לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נִרְדָּפִים כְּמוֹ בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת. הָאֲפִיפְיוֹר הֵגִין תָּמִיד עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת תַּלְמִידָיו הַכְּמָרִים הַקַּנָּאִים, אֲשֶׁר הִרְבּוּ לְקַנֵא קִנְאַת דָּתָם יוֹתֵר מֵרַבָּם.

ב. הַיְּהוּדִים בַּעֲרָב.

9. רַבִּים מִפְּלִיטֵי הַיְּהוּדִים מָצְאוּ מְנוּחָה בְּאֶרֶץ עֲרָב. הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי עֲרָב הָיוּ שׁוֹנִים מְאֹד מֵאֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל וּבָבֶל בְמִנְהָגֵיהֶם וּבְמִדּוֹתֵיהֶם. דַּעַת הַתּוֹרָה לֹא נִפְרְצָה בֵינֵיהֶם וּבְכָל דַרְכֵי חַיֵיהֶם דּוֹמִים הָיוּ לָעַרְבִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עִמָּהֶם. בִּלְשוֹן עַרְבִית דִבְּרוּ, שִׁירֵי הָעַרְבִים הָיוּ בְפִיהֶם וּבְמִנְהָגֵי הָעַרְבִים הֶחֱזִיקוּ, וּכְמוֹהֶם הָיוּ גִבּוֹרֵי כֹחַ וְאֹהֲבֵי מִלְחָמָה, וְרַק בֶּאֱמוּנָתָם וּבְגִזְעָם נִבְדְּלוּ מֵהֶם: אֵלֶה הֶאֱמִינוּ בְּאֵל אֶחָד וְאֵלֶּה – בֶּאֱלִילִים רַבִּים; אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וְאֵלֶה חָשְׁבוּ אֶת עַצְמָם לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם. גַּם שָׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת בִּזְהִירוּת רַבָּה וַיָּצוּמוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבִתְפִלָּתָם הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם יְרוּשָׁלָיְמָה. עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים יָשְׁבוּ בְטִירוֹת נִשְׂגָּבוֹת מוּקָפוֹת עֲצֵי תְמָרִים, וּשְׂדוֹת בָּר וּפִרְחֵי חֶמֶד, כִּי לָאָרֶץ הַהִיא הֶעֱנִיקָה הַטֶּבַע מִטּוּבָהּ בְּיָד רְחָבָה. לִפְעָמִים הִתְחַתְּנוּ עִם הָעַרְבִים וַיִתְעָרְבוּ בָהֶם.

הָעַרְבִים הֶאֱמִינוּ, כִּי הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לָהֶם בְּעִיר מֶקָּה נִבְנֶה בְּיַד יִשְׁמָעֵאל: הוּא בְעַצְמוֹ נָשָׂא אֶת כָּל אַבְנֵי הַבִּנְיָן לַהֵיכַל הַהוּא, וְעִקְבוֹת פַּעֲמֵי אִישׁ, הַנִּרְאִים שָׁם עַל הֶָאֶבֶן הַשְּׁחוֹרָה, עִקְּבוֹת אַבְרָהָם הֵן, אֲשֶׁר בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת בְּנוֹ בַּמִּדְבָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי עַל יְדֵי הַסִּפּוּרִים, אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָהֶם הַיְּהוּדִים מִמַּה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, הִמְצִיאוּ לָהֶם הָעַרְבִים אֶת הַהַגָּדוֹת הָאֵלֶּה.

וְכֹה נִמְשַׁךְ לִבָּם אַחַר הַיְּהוּדִים וְתוֹרָתָם עַד כִּי גַם מֶלֶךְ הָעַרְבִים אֲבִי-כַּרִיב הִתְיָהֵד וְעוֹד עַרְבִים רַבִּים עִמּוֹ. אָמְנָם יְמֵי מַלְכוּת הַגֵּרִים הָעַרְבִים לֹא אָרְכוּ, כִּי אִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּבִימֵי יוֹסֵף בֶּן אֲבִי-כַּרִיב חָדְלָה מֵהֶם הַמְּלוּכָה, כִּי יוֹסֵף קִנֵּא מְאֹד לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי מַלְכֵי בִּיצַנְץ עוֹשִׂים רָעָה עִם הַיְּהוּדִים, חָרָה לוֹ מְאֹד וַיִּגְמֹל לַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בַעֲרָב, בַּמִּדָּה, אֲשֶׁר מָדְדוּ הֵם לַיְּהוּדִים, הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם. אָז עָלָה מֶלֶךְ כּוּשׁ הַנּוֹצְרִי עַל יוֹסֵף לַמִּלְחָמָה, וְחֵיל הָעַרְבִים הַמְעַט לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד חֵיל מֶלֶךְ כּוּשׁ הָעֲצוּמִים וַיִּנָּגְפוּ הָעַרְבִים. וְכַאֲשֶׁר רָאָה יוֹסֵף, כִּי עוֹד מְעַט וְיִפֹּל גַּם הוּא בַּשְּׁבִי, וַיִּתְנַפֵּל עִם סוּסוֹ מֵרֹאשׁ הַר זָקוּף הַיָּמָּה וַיָּמֹת. וַיִּירְשׁוּ הַכּוּשִׁים אֶת הָאָרֶץ הַהִיא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל גָּלוּ מִשָּׁם לְיַתְרִיב אֲשֶׁר בַּעֲרַב הַצְפוֹנִית, הִיא הָעִיר מֶדִינָא, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם הָיְתָה לָהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה וּבָתֵּי-מִדְרָשׁ לְחַכְמֵי-הַתּוֹרָה.

10. מְשׁוֹרְרִים רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָּמו בָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר שָׁרוּ אֶת שִׁירֵיהֶם בִּשְׂפַת עֲרָב. בְּיִחוּד נוֹדַע לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה הַמְשׁוֹרֵר שְׁמוּאֵל בֶּן-עֲדָיָה, אֲשֶׁר הָיָה לְמוֹפֵת לֹא רַק בְּשִׁירָתוֹ, כִּי אִם גַּם בֶּנֶאֱמָנוּתוֹ עַד כִּי הָיָה לְמָשָׁל בְּפִי הָעַרְבִים: “נֶאֱמָן כִּשְׁמוּאֵל”.

בַּיְָמִים הָהֵם הָיָה אֶחָד מִמְּשׁוֹרְרֵי עֲרָב, אַמְרוּ-אַלְקִישׁ שְׁמוֹ, נִרְדָּף וְנוֹדֵד וְלֹא מָצָא מְנוּחָה, כִּי אוֹיְבָיו בִּקְשׁוּ לְהַכֹּתוֹ נָפֶשׁ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אַמְרוּ-אַלְקִישׁ אֶל אֶחָד מִנְּשִׂיאֵי הָעַרְבִים וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מָעוֹן וּמַחֲסֶה וַיַּעֲנֵהוּ הַנָּשִׂיא לֵאמר: בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת עָבַרְתִּי וְאֶת בְּנֵי לְאֻמִּים שׁוֹנִים גַּרְתִּי וּבְכֻלָּם לֹא מָצָאתִי אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן כִּשְׁמוּאֵל הַיְּהוּדִי וּמָקוֹם בָּטוּחַ כְּטִירָתוֹ הַבְּצוּרָה. אָנֹכִי אֶשְׁלַח אִתְּךָ אִישׁ אֲשֶׁר יוֹרֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ וּבָאתָ אֶל שְׁמוּאֵל וְהִגַּדְתָּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ וְהוּא יְקָרֶבְךָ בְּאַהֲבָה וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ בְּכָבוֹד וּמְנוּחָה. וַיַּעַשׂ אַמְרוּ-אַלְקִישׁ כִּדְבַר הַנָּשִׂיא וַיֵלֶךְ וַיָּבוֹא אֶל טִירַת אַלְבְּלַק, אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב שְׁמוּאֵל. וַיָּשַׁר אַמְרוּ-אַלְקִישׁ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל שִׁיר תְּהִלָּה, כְּמִשְׁפַּט הַמְשׁוֹרְרִים הָעַרְבִים בַּיָּמִים הָהֵם, וַיְקַבְּלֵהוּ שְׁמוּאֵל בְּכָבוֹד וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ יָמִים רַבִּים. וּבְנָסְעוֹ מִשָּׁם הִפְקִיד אַמְרוּ-אַלְקִישׁ בְּיַד שְׁמוּאֵל אֶת נִשְׁקוֹ וּשְׁאָר חֲפֵצָיו הַיְקָרִים.

וְעַרְבִי אֶחָד נוֹכֵל וּמְרַצֵחַ, חָרִית שְׁמוֹ, בָּא עִם אֲנָשָׁיו וְיְָצַר עַל טִירַת אַלְבְּלַק וַיִּדְרֹשׁ מִשְּׁמוּאֵל לָתֶת לוֹ אֶת הַנֵּשֶׁק, אֲשֶׁר הִפְקִיד אַמְרוּ-אַלְקִישׁ בְּיָדוֹ. וְלֹא אָבָה שְׁמוּאֵל לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצוֹ. וְהַמֵּינֶקֶת אֲשֶׁר בְּבֵית שְׁמוּאֵל, בְּנָשְׂאָהּ אֶת יֶלֶד אֲדוֹנָהּ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, עָבְרָה עַל יַד הַחוֹמָה, וַיִּתְנַפֵּל חָרִית עָלֶיהָ וַיִּשְׁבְּ אֶת הַיֶּלֶד. וַיִשְׁלַח לְהַגִּיד לִשְׁמוּאֵל, כִּי אִם לֹא יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ וְהֵמִית אֶת בְּנוֹ הַיֶּלֶד לְעֵינָיו. אַךְ שְׁמוּאֵל עָנָה, כִּי הוּא בֶּאֱמוּנָתוֹ יַחֲזִיק וְלֹא יְשַׁקֵּר בָּהּ גַּם אִם יֹאמַר לַהֲרֹג אֶת פְּרִי בִטְנוֹ. וְחָרִית הָרַג אֶת הַיֶּלֶד וַיֵּלַך. וּמִקֵּץ הַיָּמִים הֵשִׁיב שְׁמוּאֵל אֶת חֶפְצֵי אַמְרוּ-אַלְקִישׁ אֶל יוֹרְשָׁיו, כִּי שָׁמַע כִּי מֵת אַמְרוּ-אַלְקִישׁ. הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הֵעִיר אֶת רוּחַ מְשׁוֹרְרֵי הָעַרְבִים לָשִׁיר לִכְבוֹד שְׁמוּאֵל שִׁירֵי תְהִלָּה וּלְשׂוּמוֹ לְמוֹפֵת לְדֹר אַחֲרוֹן.

11. כַּיְּהוּדִים כָּעַרְבִים הָיוּ נֶחֱלָקִים לִשְׁבָטִים, שְׁבָטִים קְטַנִּים, וּבֵינֵיהֶם הָיָה תָמִיד רִיב וּמִלְחָמָה. וְהָיָה כִּי קָם אִישׁ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְרָצַח נֶפֶשׁ מֵהַשֵּׁבֶט הַשֵּׁנִי, וְדָרַשׁ הַשֵּׁבֶט הַשֵּׁנִי אֶת דְּמֵי הַנִּרְצַח מִכָּל שֵׁבֶט הַרוֹצֵחַ, וּמִדַּת הַנְּקָמָה הִשְׁחִיתָה אֶת הַשְּׁבָטִים הָהֵם, וַתִּזְרַע בֵּינֵיהֶם אֵיבָה נִצַּחַת וַתַּפֵּל מֵהֶם חֲלָלִים רַבִּים. לִפְעָמִים כָּרְתוּ שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים בְּרִית עִם שְׁכֵנֵיהֶם הָעַרְבִים לְהִלָּחֵם בַּאֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּרְתוּ בְרִית עִם הָעַרְבִים שָׁגוּ לֵאמֹר, כִּי אַהֲבַת עוֹלָם תִּהְיֶה בֵינָם וּבֵין שְׁכֵנֵיהֶם וְכִי טוֹבִים לָהֶם שְׁכֵנֵיהֶם הָעַרְבִים מֵאֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. אוּלָם מַהֵר נוֹדַע לָהֶם, כִּי שָׁגוּ בְמִשְׁפָּטָם וַיִּתְנַחֲמוּ מְאֹד עַל מַעֲשֵׂיהֶם, אַךְ אָז כְּבָר אֶחֱרוּ הַמּוֹעֵד…

12. בַּחֲצִי הַמֵּאָה הַשִּׁשִּׁית לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי קָם בֵּין הָעַרְבִים נָבִיא וּשְׁמוֹ מַחֲמֶד². הוּא יָדַע מְעַט מִתּוֹרַת יִשְׁרָאֵל וּמִתּוֹרַת הַנּוֹצְרִים, וְהֵבִין כִּי יֵשׁ רַק אֵל אֶחָד בָּאָרֶץ וְאֶת הַדַּעַת הַזֹאת בִּקֵּשׁ לְהָפִיץ בְּתוֹךְ בְּנֵי עַמּוֹ, וְיַחַד עִם זֶה הוֹרָה לָהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים רַבִּים, אֲשֶׁר הָיוּ מַתְאִימִים עִם תְּכוּנַת הָעַרְבִים וּמִנְהָגֵיהֶם מִקֶּדֶם. בְּרוּחַ כַּבִּיר וְלֵב אַמִּיץ, יַחַד עִם מִרְמָה וַחֲנוּפָה, הִטָּה מַחֲמֶד אֵלָיו אֶת לֵב הָעַרְבִים לְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתו.

בָּרִאשׁוֹנָה הֵאִיר מַחֲמֶד פָּנִים גַּם אֶל הַיְּהוּדִים, בְּאָמְרֹו לִמְשׁךְ גַּם אוֹתָם לְתוֹרָתוֹ: הֶחֱנִיף לָהֶם, וַיְצַו לְתַלְמִידָיו לָצוּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים, וַיִּקְרָא לַצּוֹם “עִשּׂוּרָא”. אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַיְּהוּדִים לֹא יֹאבוּ לְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתוֹ וְעוֹד יִשְׂחֲקוּ וְיִלְעֲגוּ לוֹ, וַיְִקְצֹף עֲלֵיהֶם מַחֲמֶד מְאֹד וּבִלְשׁוֹן אֶפְעֶה עוֹרֵר בְּלֵב שׁוֹמְעֵי תוֹרָתוֹ שִׂנְאָה עַזָּה “לְעַם הַסֵּפֶר”³. הוּא אָמַר כִּי בְתוֹרַת מֹשֶׁה הָיָה כָתוּב “וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בְּמַחֲמֶד” וְאַךְ הַיְּהוּדִים בְּזָדוֹן שִׁבְּשוּ אֶת הַכָּתוּב וַיִּכְתְּבוּ “וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד”⁴. וְכַאֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ אֵלָיו רַבִּים מֵהָעַרְבִים נִלְחַם מַחֲמֶד עִם שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים וַיְַהֲרֹג מֵהֶם רָב וְרַבִּים הִגְלָה מֵאֶרֶץ מוֹשָׁבָם. וּמַחֲמֶד לָקַח בַּשְּׂבִי נַעֲרָה אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל וַיִקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ מְאֹד, כִּי יָפָה הָיְתָה וְטוֹבַת שֵׂכֶל, וְגַם הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ אוֹתוֹת אַהֲבָה וְרָצוֹן, אַךְ בְּקִרְבָּהּ שָׂנְאָה אֶת הַנָּבִיא הֶעָרִיץ הַזֶּה. וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּשֶׂם הָאִשָּׁה רַעַל בְּמַאֲכַל מַחֲמֶד וַיִּטְעַם מַחֲמֶד מְעַט מֵהַמַּאֲכָל וַיַּכֵּר כִּי רַעַל בּוֹ. וַיִּשְׁאַל אֶת הָאִשָּׁה לָמָה עָשְׂתָה זֹאת. וְהָאִשָּׁה לֹא חַתָּה וַתֹאמֶר אֵלָיו: אֶת אַחַי בְּנֵי עַמִי הָרַגְתָּ וְדִכִּיתָ, וָאֹמַר אֶל לִבִּי: הָבָה, אֲבַעֵר אוֹתְךָ מִן הָאָרֶץ וְרָוַח לָנוּ. וַיַּהֲרֹג מַחֲמֶד אֶת הָאִשָּׁה, אַךְ הָרַעַל הַמְעַט אֲשֶׁר הֵבִיא אֶל קִרְבּוֹ הֵסֵב לוֹ תַחֲלוּאִים לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

13. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים אַחֲרֵי-מוֹת מַחֲמֶד* *(562 לחב"ש) וְתוֹרָתוֹ נִתְפַּשְּׁטָה מְהֵרָה בֵּין כָּל שִׁבְטֵי הָעַרְבִים. תַּלְמִידָיו הָלְכוּ בַחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וַיִּקְרְאוּ: “אֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אֱלוֹהָּ, ומַחֲמֶד הוּא נְבִיאוֹ”, וַיַּעַבְרוּ כַסוּפָה אֲרָצוֹת רַבּוֹת וַיִּכְבְּשׁוּן, וְגַם אֶת סוּרְיָא וּפַלֶשְׂתִּינָה בְּתוֹכָן, וּלְפִי הַנִּרְאֶה גַם הַיְּהוּדִים, הַנֶּאֱנָקִים תַּחַת יַד מוֹשְׁלֵי בִּיצַנְץ הֶעָרִיצִים, עָזְרוּ אֶת הָעַרְבִים בְּמִלְחַמְתָּם. אָמְנָם הַכַּלִיף (הַמּוֹשֵׁל) אוֹמָר, אֲשֶׁר קִנֵּא מְאֹד לְדַת מַחֲמֶד הִבְדִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל לְרָעָה, וַיְָשֶׂם עֲלֵיהֶם מַס כָּבֵד וַיַשְׁפִּילֵם בְּחֻקֵּי רֶשַׁע. אוּלָם הַמּוֹשְׁלִים הַמַּחֲמֶדִּים הַבָּאִים אַחֲרָיו חָדְלוּ מִקִּנְאָה, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה הָרְוָחָה. כַּאֲשֶׁר כִּבֵּשׁ אוֹמָר אֶת אֶרֶץ בָּבֶל (568 לחב"ש) נָתַן לַיְּהוּדִים זְכֻיוֹת אֲחָדוֹת וַהֲנָחוֹת. וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ בּוּסְתַּנָּאִי.

14. עַל דְּבַר הָאִישׁ הַזֶּה תְּסַפֵּר הַהַגָּדָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶה: מֶלֶךְ אֶחָד הִשְׁמִיד אֶת כָּל זֶרַע רֹאשׁ הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר בְּבָבֶל, וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, מִלְּבַד אֵשֶׁת חֲנִינָאִי, רֹאשׁ הַגּוֹלָה הַמְוּמָת, וְגַם אוֹתָהּ בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג. וַיְהִי בַּלַיְלָה, וַיַּחֲלֹם הַמֶּלֶךְ, וְהִנֵּה רוּחַ מַשְׁחִית עָבְרָה עָלָיו לִכְרוֹת אֶת כָּל עֲצֵי גִּנַּת הַבִּיתָן, אֲשֶׁר לוֹ. וַיִּקַּח קַרְדֹּם בְּיָדוֹ וַיַּפֵּל אֶת הָעֵצִים הַיָּפִים וְהָרַעֲנַנִים אִישׁ אַחַר רֵעֵהוּ. אוּלָם כַּאֲשֶׁר אָמַר לִכְרוֹת אֶת הַנֵּצֶר הָאַחֲרוֹן וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן, יָפֶה וְנוֹרָא, נִּצָב לִקְרָאתוֹ וַיִּקְרָא: הוֹי, אַבִּיר לֵב! לָמָה הִשְׁחַתָּ אֶת הַגָּן, אֲשֶׁר נָטַעְתִּי אָנִי בְּעָמָל רָב? וַיַךְ הַזָּקֵן בַּקַּרְדֹם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ בְּרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וַיִּפְצָעֵהוּ. וַיִּיקַץ הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָא תָּו דָּם עַל מִצְחוֹ וַיֶּחֱרַד מְאֹד. וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת אֶחָד מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים לִפְתָּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ. וַיּאֹמֶר לוֹ הֶחָכָם: עֲצֵי הַגָּן אֲשֶׁר כָּרַתָּ הֵם זֶרַע רֹאשׁ הַגּוֹלָה הַמּוּמָתִים וְהַנֵּצֶר הָאַחֲרוֹן הוּא אֵשֶׁת רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֲשֶׁר גַּם אוֹתָהּ אָמַרְתָּ לַהֲרֹג, וְהַזָּקֵן הוּא דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּא לִדְרֹשׁ מִמְּךָ נִקְמַת זַרְעוֹ, כִּי רָאשֵׁי הַגּוֹלָה מִבֵּית דָּוִד הֵם. וַיִּירָא הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיִּתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַיֵט חֶסֶד לְאַלְמָנַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרְאוּ אֶת שְׁמוֹ בּוּסְתַּנָאִי עַל שֵׁם הַבִּיתָן אֲשֶׁר רָאָה הַמֶּלֶךְ בַּחֲלוֹם.

כַּאֲשֶׁר גָּדַל בּוּסְתַּנָאִי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּיטַב בְּעֵינָיו וַיִּשְׁתַּעֲשַׁע עִמּוֹ בְּשִׂיחָה אֲרוּכָה וּזְבוּב בָּא וַיֵּשֶׁב עַל פְּנֵי הַנַּעַר וַיעֲקְּצֵהוּ עַד שְׁפָךְ דָּם, וּבוּסְתַּנָאִי עָמַד בְּלִי נוֹעַ כְּפֶסֶל שַׁיִשׁ וְלֹא הִבְרִיחַ אֶת הַזְּבוּב. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ: מַדּוּעַ לֹא תַבְרִיחַ אֶת הַזְּבוּב? וַיַּעַן הַנַּעַר וַיְֹאמַר: מֵעֵת אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מִגְּדֻלָּתֵנוּ וְחֻיַּבְנוּ לַעֲמֹד בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ וְשָׂרִים, קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לַעֲמֹד בְּהַכְנָעָה לִפְנֵי הַמּוֹשְׁלִים הָאַדִּירִים וּלְבִלְתִּי הָרִים בִּפְנֵיהֶם יָד. וַיִּמְצָא הַנַּעַר חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה תַּחַת אָבִיו וְטַבַּעַת נָתַן לוֹ עִם חוֹתָם, כִּי יַחְתֹּם בּוֹ אֶת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם תֹּקֶף כִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ. מֵהָעֵת הַהִיא וָמַעְלָה הָיָה חָקוּק זְבוּב בְּחוֹתַם רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְזֵכֶר הַמִּקְרֶה הַהוּא, אֲשֶׁר קָרָה לְבוּסְתַּנָאִי.

ג. הַגְּאוֹנִים וְרָאשֵׁי הַגּוֹלָה.

15. בְּבָבֶל מָלַךְ אָז* הַכַּלִּיף עַלִּי, הוּא*(586 אחב"ש) חֲתַן מַחֲמֶד, אֲשֶׁר הָיָה גִבּוֹר וְחָכָם. שׂוֹנְאִים רַבִּים הָיוּ לוֹ אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ תָמִיד אֶת נַפְשׁוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי הַיְּהוּדִים נֶאֱמָנִים בִּבְרִיתוֹ וַיְֵט לָהֶם חָסֶד. הוּא הֵרִים אֶת מִשְׂרַת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לְמִשְׂרָה גְבוֹהָה וְרָמָה בַּמַּלְכוּת, כִּמְעַט כְּמִשְׂרַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה, וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה קָרְאוּ לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֲשֶׁר בְּסוּרָא בְּשֵׁם “גָּאוֹן”.

רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַמּוֹשְׁלִים הַמַּחֲמֶדִים. עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה לִגְבוֹת אֶת הַמַּסִּים וּלְפַקֵּחַ כִּי יַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם לְאֶרֶץ מְגוּרָם, וּבְיָדָם הָיָה לִרְדוֹת בָּעָם עַל יְדֵי עַבְדֵיהֶם, בְּעֵת שֶׁהָיָה נָחוּץ לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַמֶּמְשָׁלָה. וְהַגָּאוֹן הָיָה אַב-הָעָם: לְתוֹרָתוֹ דָּרְשׁוּ מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ. אֵלָיו הִתְאַסְּפוּ הַתַּלְמִידִים לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְהוּא בְּסוֹד חֲבֵרָיו תִּקֵּן תַּקָּנוֹת וּפָסַק אֶת הַדִּינִים. הַקְּהִלּוֹת הָרְחוֹקוֹת שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת שְׁאֵלוֹתֵיהֶן בִּכְתָב, וְהַגָּאוֹן עָנָה לָהֶם גַּם כֵּן בִּכְתָב.

16. שְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת הָיוּ בְּבָבֶל: אַחַת בְּסוּרָא וְהַשֵּׁנִית בְּפוּמְבַּדִּיתָא. רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא הָיָה גָדוֹל בְּמַעֲלָה מֵרֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא, יַעַן כִּי יְשִׁיבַת סוּרָא, הַנּוֹסְדָה עַל יְדֵי רַב, הָיְתָה נִכְבָּדָה בְּעֵינֵי הָעָם מִישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא, וְעַל כֵּן רַק רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, נִקְרָא בְּשֵׁם “גָּאוֹן”. מִשְׂרַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה בָּא בִירוּשָׁה מֵאָב לְבֵן מִימֵי בוּסְתַּנָּאִי. וּבְכָל זֹאת הָיוּ רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא, בָּאִים לְמַלֵּא אֶת יְדֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה לַהֲקִימוֹ עַל מִשְׂרָתוֹ. מִנְהָגָם הָיָה לִקְבוֹעַ אֶת יוֹם הַמִּלּוּאִים בְּיּוֹם הַחֲמִישִׁי בַּשַׁבָּת. אָז הָיוּ מִתְקַבְּצִים כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְעִיר סוּרָא לְהֵיכָל גָּדוֹל וּמְקֻשָּׁט. שָׁם עָמְדוּ כִסְאוֹת לְכָל הַקְּרוּאִים הַנִּכְבָּדִים וְכִסֵּא כָבוֹד לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, וּשְׁנֵי כִסְאוֹת לִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת. כַּאֲשֶׁר יָשַַׁב רֹאשׁ הַגּוֹלָה עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, דִּבֵּר אֵלָיו הַגָּאוֹן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, דִּבְרֵי כְבוּשִׁים, לְבַל יָרוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וְיֵדַע, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ, עֲבֹודַת הָעָם מוּטֶלֶת עָלָיו, וּמִשָּׁם הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת סוֹמְכִים שָׁם יְדֵיהֶם עָלָיו וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ, וְאָז תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת וְשׁוֹפָר, וְהַקָּהָל קוֹרֵא פֶּה אֶחָד: יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַנָּשִׂיא (פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי) רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְעוֹלָם! הוּא נְשִׂיאֵנוּ, הוּא רֹאשׁ הַגּוֹלָה, גֹּלַת יִשְׂרָאֵל! וְאַחַר יְלַוּוּ אוֹתוֹ לְבֵיתֹו בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְלִפְנֵי בֵיתוֹ יַחְזְרוּ וְיִתְקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת. וּבְעֶרֶב הַשַּׁבָּת שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלוּאִים הָיוּ בוֹנִים לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה מִגְדָּל (בָּמָה) וַיְכַסּוּהוּ בְּשֵׁשׁ וְרִקְמָה. וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הָיוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת וְנִכְבַּדֵּי הָעָם בָּאִים לְלַוֹּת אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא הוֹלֵךְ לפְנֵיהֶם כְּמִנְהַג הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים בַּמַּלְכוּת הַהִיא. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה עוֹבֵר חַזָּן מְזַמֵּר נָעִים עִם לַהֲקַת מְשׁוֹרְרִים וַיְזַמְּרוּ תְּפִלַּת הַיּוֹם וּמִזְמוֹרֵי תְהִלִּים מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. וּבְהַגִּיעַ זְמַן הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה, רֹאשׁ הַגּוֹלָה יוֹצֵא מֵהַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָיָה מִסְתַּתֵּר בּוֹ עַד הֵנָּה, וְעוֹלֶה עַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל, וְקָם כָּל הָעָם מִפָּנָיו. אָז יֵצֵא הַגָּאוֹן מִסּוּרָא וְעָלָה עַל הַבָּמָה וְכָרַע לִפְנֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְקָם וְיָשַׁב מִימִינוֹ; וְיָצָא רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא וְכָרַע לִפְנֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְיָשַׁב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְכָל הָעָם עוֹמְדִים עַד שֶׁיֵשְׁבוּ שְׁלָשְׁתָּם. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה, חַזָּן הַכְּנֶסֶת מַעֲלֶה אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה אֶל רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְהוּא קוֹרֵא בָהּ הַפַּרְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹם כֹּהֵן. אַחֲרֵי כֵן הַנָּשִׂיא פּוֹתֵחַ וְדוֹרֵשׁ בַּהֲלָכָה וְאַגָּדָה, וְאִם אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ לִדְרֹשׁ, הַגָּאוֹן מִסּוּרָא דּוֹרֵשׁ בִּשְׁמוֹ. וּבִתְפִלַּת קַדִּישׁ שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה יֹאמְרוּ: "בְּחַיֵּיכוּן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי פְּלֹנִי בֶן פְּלנִי נְשִׂיאֵנוּ, רֹאשׁ גּוֹלַת יִשְׂרָאֵל. אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הָיוּ גְדוֹלֵי הָעָם וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה סוֹעֲדִים אֶצְלוֹ. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּשַׁבַּת פַּרְשַׁת “לֶךְ לְךָ” הָיוּ גְדוֹלֵי הָעָם בָּאִים אֶל רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְחַלֵּק לוֹ כָּבוֹד. לְכַלְכָּלַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיָה הָעָם מְשַׁלֵּם מַס כִּשְׁבַע מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב וְלפְעָמִים עוֹד יוֹתֵר. בָּעִיר הָיָה רֹאשׁ הַגּוֹלָה עוֹבֵר בְמֶרְכָּבָה כְבוּדָה וְאַנְשֵׁי חַיִל רָצִים לְפָנָיו, כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי שָׂרֵי הַמְּלוּכָה.

17. אָמְנָם יָפֶה הָיָה אָז לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי עוֹד לֹא אָבְדָה מֶמְשַׁלְתָּם כָּלָה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם עוֹד צֵל מֶמְשָׁלָה בְּתוֹר רֹאשׁ הַגּוֹלָה. אוּלָם לֹא תָמִיד הָיְתָה טוֹבַת הָעָם לְעֵינֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה. רַבִּים בָּהֶם בִּקְשׁוּ לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָעָם וַיָּבוֹאוּ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי הַיְשִׁיבוֹת, וּבַשֹּׁחַד הִטּוּ אֶת לֵב הַמַּלְכוּת לְהָקִים גְּאוֹנִים כְּחֶפְצָם. גַּם בֵּין רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא הָיוּ תָמִיד סִכְסוּכִים; אַךְ עַל פִּי הָרוֹב הָיוּ הֵם בְּעַצְמָם בָּאִים לִידֵי פְשָׁרָה וְלֹא הִתְבַּזוּ בְרִיבוֹתֵיהֶם נֶגֶד הָעָם. אֲבָל אִם הִתְלַקַּח הָרִיב בֵּין רֹאשׁ הַגּוֹלָה וּבֵין רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, אָז הָיָה רֹאשׁ הַגּוֹלָה מְשַׁחֵד אֶת הַמַּלְכוּת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַשָּׁלְטָן אֲשֶׁר לוֹ לְדַּכֵּא אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, אֲשֶׁר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהֵקִים שַׁעֲרוּרִיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיְשִׂימֵם לְבוּז בְּעֵינֵי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאֶחָד מֵאַחֲרוֹנֵי הַגְּאוֹנִים, רַב שְׁרִירָא, הִתְאוֹנֵן עַל רָאשֵׁי הַגּוֹלָה הֶעָרִיצִים לֵאמֹר: “רָאשֵׁי הַגּוֹלָה הָיוּ קוֹנִים מִשְׂרָתָם בְּדָמִים יְקָרִים וַיְצַעֲרוּ אֶת הַחֲכָמִים מְאֹד, וַיִּלְחֲצוּ אוֹתָם. וְאָמְנָם גַּם אֲבוֹתַי מִגֶּזַע הַנְּשִׂיאִים הֵמָּה, אַךְ הֵם כְּבָר עָזְבוּ אֶת דַּרְכָּם הָרָעָה וַיָּבוֹאוּ בְּסוֹד הַחֲכָמִים וַיִּהְיוּ עֲנָוִים וְשִׁפְלֵי-רוּחַ”.

18. עֲבוֹדַת שְׁתֵּי הַיְשִׁיבוֹת הָיְתָה לְהָפִיץ תּוֹרַת הַתַּלְמוּד בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁסִּפְרֵי הַתַּלְמוּד כְּבָר נֶעֶרְכוּ וְנִכְתְּבוּ, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְמֹד הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד מִתּוֹכָם; אֲבָל בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַסְּפָרִים הָהֵם יְקָרִים מְאֹד, כִּי עָמָל רַב הָיָה לַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אֶת כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמּוד. וְגַם בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ סִפְרֵי הַתַּלְמוּד מְצוּיִם הָיוּ דְבָרָיו לָרַבִּים כְּסֵפֶר הֶחָתוּם, כִּי לֹא יָדְעוּ אֶת סִגְנוֹן לְשׁוֹנוֹ, וְגַם אֵלֶּה אֲשֶׁר יָדְעוּ סִגְנוֹן לְשׁוֹנוֹ לֹא יָדְעוּ אֶת דַּרְכֵי הַהוֹרָאָה אֵיךְ לְהוֹרוֹת מִתּוֹכוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. לָכֵן שָׂמוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁל סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא לִבָּם לְהָעִיר אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יִשְׁתַּדְּלוּ בְכָל כֹּחָם לְהַרְבּוֹת אֶצְלָם דַּעַת הַתּוֹרָה. וַיָּבוֹאוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם כָּל הַלּוֹמְדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת וַיְסַדְּרוּ לָהֶם אֶת דַּרְכֵי הַלִּמּוּדִים, בְּאֵיזֶה סֵפֶר מִסִּפְרֵי הַתַּלְמוּד (מַסֶּכֶת) יִבְחֲרוּ לְלַמֵּד בּוֹ אֶת הַתַּלְמִידִים, וַיִּתְמְכוּ בְיַד הַתַּלְמִידִים הָעֲנִיִים בְּשַׁלְּחָם לָהֶם כֶּסֶף מִקֻּפַּת הַיְשִׁיבָה. וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְקַשּׁוּ בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד וְלֹא הֱבִינוּם כָּרָאוּי פֵּרְשׁוּ הַגְּאוֹנִים לָהֶם וַיְבָאֲרוּם, וַיִּקְבְּעוּ אֶת הַהֲלָכָה לְהוֹרוֹת עַל פִּיהָ.

בְּחָדְשֵׁי אֲדר וֶאֱלוּל הָיוּ הַחֲכָמִים מִתְאַסְּפִים וּבָאִים לְעִיר מוֹשַׁב הַגָּאוֹן לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי הַשָּׁנָה. וְאָז בְּמוֹשַב כֻּלָּם בֵּרַרוּ אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַחֲמוּרוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁאֲלוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. עַל יְדֵי הַסְּדָרִים הָאֵלֶּה וְהַפְּעֻלוֹת הַטּוֹבוֹת הָיָה כְבוֹד רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת גָּדוֹל מְאֹד בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְכָל יִשְרָאֵל קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתַּקָּנוֹת אֲשֶׁר הִתְקִינוּ וְכָל פִּסְקֵיהֶם אֲשֶׁר פָּסָקוּ.

19. נוֹרָא מְאֹד הָיָה מִשְׁפַּט הַגְּאוֹנִים עַל כָּל אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּיהֶם, כִּי הֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל וַיַּכְרִיזוּ עָלָיו, כִּי אָסוּר לֶאֱכֹל מִפִּתּוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִיֵּינוֹ, וְעָקְרוּ מְזוֹנוֹתָיו וְלֹא הִתְפַּלְלוּ עִמּוֹ וְלֹא מָלוּ אֶת בָּנָיו וְלֹא נָתְנוּ לִילָדָיו לִלְמֹד בְּבָתֵי הַמִּדְרָשׁ וְלֹא הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לֹא בַחֲבוּרַת מִצְוָה וְלֹא בַחֲבוּרַת רְשׁוּת, וְלֹא קָבְרוּ אֶת מֵתָם. רוּחַ הָאַכְזְרִיוּת אֲשֶׁר מָשְׁלָה אָז בַּתֵּבֵל בְּכָל כְּנֵסִיּוֹת הַדָּתוֹת לָבְשָׁה בְמִדָּה יְדוּעָה גַם אֶת רָאשֵׁי כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הָעֹנְשִׁים הַקָּשִׁים, הַקְּנָסוֹת, הַנִּדּוּיִים וְהַחֲרָמוֹת בְּוַדְאַי הָיוּ מְמִיתִים אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל וּמְבִיאִים אוֹתָם לִידֵי עַבְדּוּת, לָלֶכֶת אַחֲרֵי מוֹרֵיהֶם בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, מִבְּלִי בַקֵּר אַחֲרֵי פִסְקֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, אִם טוֹבִים הֵם אוֹ רָעִים; אַךְ לְאֹשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַבּוּ בְתוֹכָם חַכְמֵי הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר לֹא הִתְמַנּוּ להְיוֹת לְרָאשֵׁי הָעָם, וְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ גְדוֹלִים בְּחָכְמָתָם גַּם מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִכְתְּרוּ בְּשֵׁם גָּאוֹן. וְהֵם כָּתְבוּ סְפָרִים וַיְלַמְּדוּ אֶת הָעָם שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס כִּי אִם כַּאֲשֶׁר הוֹרֵם רוּחַ יְיָ הַמְפַעֵם בְּקִרְבָּם, מִבְּלִי שׂוּם לֵב כִּי מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם רְצוּיִם בְּעֵינֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת. וּבָזֶה הִצִילוּ אֶת עַמָּם מֵעַבְדּוּת הָרוּחַ. וְרַבִּים נִמְצְאוּ, אֲשֶׁר הִתְלוֹנְנוּ עַל מִנְהָגֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, וּתְלוּנָתָם הָיְתָה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְמִלְחָמָה גְלוּיָה; וְכַאֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה הַמִּלְחָמָה כִּחֲשׁוּ הַמִּתְקוֹמְמִים בְּכָל מָסֹרֶת אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּבָּדְלוּ מִתּוֹךְ קְהַל יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נְסַפֵּר בְּפֵרֶק הַבָּא.

ד. הַפַּיְטָנִים. – הָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד.

20. תִּשְׁעִים שָׁנָה (590–680) מָלְכוּ בְאַזְיָה הַמַּעֲרָבִית הַכַּלִּיפִים הַמַּחֲמֶדִים מִבֵּית הָאֹמִיַּדִים. הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים נְבוֹנִים, לֹא קִנְאוּ קִנְאַת דָּתָם וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל וּלְהַאֲדִיר אֶת מֶמְשַׁלְתָּם עַל יְדֵי חֻקִּים טוֹבִים. לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה הָרְוָחָה, כִּי יָשְׁבוּ בְצֵל מַלְכֵי הַחֶסֶד הָהֵם בְּכָבוֹד, וְשָׁלוֹם הָיָה בֵינֵיהֶם וּבֵין הָעַרְבִים שְׁכֵנֵיהֶם. מְהֵרָה סִגְּלוּ לָהֶם הַיְהוּדִים אֶת הַשָּׂפָה הָעַרְבִית וַתְּהִי לְשָׂפָה מְדֻבֶּרֶת בְּפִי כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד כִּי הָיוּ הַגְּאוֹנִים רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת צָרִיכִים לְהָשִׁיב בִּשְׂפַת עַרְבִית אֶת תְּשׁוּבוֹתֵיהֶם בְּדִינֵי תוֹרָה. אֲחָדִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמְדוּ אֶת דֶּרֶךְ הַשִּׁירָה הָעַרְבִית וַיְנַסּוּ לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֻּנְתָּהּ בִּשְׂפַת יִשְׂרָאֵל, וַיְָחֵלוּ לִכְתֹב תְּפִלּוֹת וְדִבְרֵי אַגָּדָה בַּחֲרוּזִים בְּסֵדֶר אַלְפָא-בֵּית וְשֵׁמוֹת הַמְחַבְּרִים בְּרָאשֵׁי הַחֲרוּזִים; וְהֵם הַנּוֹדָעִים בְּשֵׁם “פַּיְטָנִים”, כְּלוֹמֵר: מְשׁוֹרְרִים; אַךְ רוּחַ הַשִּׁירָה הָאֲמִתִּית לֹא נָחָה עֲלֵיהֶם, וְדִבְרֵיהֶם עַל פִּי הָרֹב קָשִׁים וְצָרִיכִים פֵּרוּשׁ כְּדִבְרֵי חִידָה. וְלֹא הִגִּיעוּ בְמַעֲלָתָם גַּם לְמַעֲלַת הַתְּפִלּוֹת, שֶׁיָּסְדוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנֶה וְהַתַּלְמוּד, וּמַה גַם לְשִׁירַת הַנְּבִיאִים וּתְפִלּוֹת בֶּן יִשַׁי⁵. עַל פִּיוּטֵי דֹר הַגְּאוֹנִים נוֹסְפוּ עוֹד בִּימֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים פִּיוּטִים רַבִּים, וְכֻלָּם יַחַד נֶאֶסְפוּ לְקוֹבֵץ אֶחָד הַנִּקְרָא “מַחֲזֹר”, וַיְהִי הַמִּנְהָג בְּיִשְׂרָאֵל לִקְרוֹא מִתּוֹכוֹ בִּימֵי הַחַגִּים. וְרַק יְהוּדֵי סְפָרַד מֵאֲנוּ לִקְרֹוא בָּהֶם, כִּי חֵיךְ טוֹעֵם הָיָה לָהֶם לְהָבִין דַּרְכֵּי הַשִּׁיר וּלְמָאֵס בְּפִטְפּוּטִים מְיֻפִּים בַּחֲרוּזִים. אוּלָם אִם לֹא הוֹעִילוּ הַפִּיוּטִים לְרוֹמֵם אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ לִפְנֵי יוֹצְרָהּ, הוֹעִילוּ מְאֹד לְהָפִיץ אֶת דֵּעוֹת הַיַּהְדוּת וּדְרָשׁוֹת הַחֲכָמִים בַּהֲלָכָה וְאַגָּדָה, אֲשֶׁר הֵמָה הָיוּ יְסוֹד הַפִּיוּטִים.

21. וּבְעֵת אֲשֶׁר בְּבָבֶל יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְכָבוֹד וַיֵּלְכוּ בְּדַרְכֵי תוֹרָתָם בְּלִי מַפְרִיעַ, כִּי הַכַּלִּיפִים לֹא הִתְעָרְבוּ מְאוּמָה בְּעִנְיְנֵי הַקְּהִלּוֹת, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמְדוּ וַיְלַמְּדוּ כָל מַה שֶׁחָפְצוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם רָאשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טוֹבִים בְּעֵינֵיהֶם וְהָרָאשִׁים שָׁפְטוּ אֶת הָעָם לְפִי חֻקֵּי יִשְׂרָאֵל – בָּעֵת הַהִיא הָיָה מַצַּב הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד נוֹרָא מְאֹד⁶, כִּי בִקְשׁוּ מַלְכֵי סְפָרַד וְכֹהֲנֵיהֶם לְהַשְׁמִיד אֶת זֶרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ הַיְהוּדִים הַנֶּחֱלָשִׁים לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וַיָּּבוֹאוּ לְמַרְאֵה-עֵינַיִם בִּבְרִית הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, אַךְ הַקַתּוֹלִים הִרְבּוּ לִרְדֹּף גַּם אֶת הַיְהוּדִים הַמִּתְנַצְרִים וּלְשׂוּמָם לְבוּז. בְּכָל יְמֵי חַגֵּי הַקַּתּוֹלִים וְחַגֵּי הָעִבְרִים הָיוּ הַיְהוּדִים-הַמִּתְנַצְרִים חַיָּבִים לִהְיוֹת תָּמִיד בְּבֵית תְּפִלַּת הַקַּתּוֹלִים מִבְּלִי צֵאת מִשָּׁם אָנֶה וְאָנָה, לְמַעַן יַרְאוּ לַכֹּל, כִּי מְחַלְלִים הֵם אֶת חַגֵּי הַיְּהוּדִים וּמַקְדִּישִׁים אֶת חַגֵּי הַקַּתּוֹלִים. וּבְנָסְעָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הָיוּ חַיָּבִים לְהִתְיַצֵב בִּמְקוֹם בּוֹאָם לִפְנֵי כֹהֲנֵי הַקַּתּוֹלִים וּלְקַבֵּל מֵהֶם תְּעוּדָה בְּשׁוּבָם מִשָּׁם, כִּי בְכָל יְמֵי שִׁבְתָּם בָּעִיר הַהִיא הִתְנַהֲגוּ כְּכָל אֱמוּנֵי הַקַּתּוֹלִים. כֵּן חַיָּבִים הָיוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְנַצְּרִים לָשֵׂאת תָּמִיד עִמָּהֶם גִּלָּיוֹן, אֲשֶׁר עָלָיו כְּתוּבִים הַחֻקִּים הַנְּתוּנִים לָהֶם מֵאֵת הַכֹּהֲנִים וְהַמְּלָכִים הַקַּנָּאִים, לְמַעַן יִזְכְּרוּם תָּמִיד וְלֹא יָמוּשׁוּ מִלִּבָּם רָגַע.

רַע מְאֹד הָיָה לַיְּהוּדִים בִּימֵי מַמְלֶכֶת עֶרְוִיג⁷ וּתְלָאוֹתֵיהֶם עוֹד גָּדְלוּ בִּימֵי מַמְלֶכֶת עֶגִיקַה חֲתַן עֶרְוִיג; כִּי הַצְוֹרֵר הַזֶּה נָטַל מֵהַיְהוּדִים אֶת כָּל מִחְיָתָם וַיִגְּדֹר בַּעֲדָם כָּל דַּרְכֵי הַפַּרְנָסָה, אָסַר עֲלֵיהֶם לִקְנוֹת בָּתִּים וְקַרְקָעֹות וָאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, אָסַר עֲלֵיהֶם לִסְחַר אֶת הַקַּתּוֹלִים וְכָל נַחֲלוֹתֵיהֶם, בָּתֵּיהֶם וּשְׂדוֹתֵיהֶם לָקַח לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וַיְשַׁלֵּם לָהֶם בַּעֲדָם מְחִיר מוּעָט, כְּפִי אֲשֶׁר הֶעֱרִיךְ הוּא. וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד.

22. כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, כִּי צְפוּיִים הֵם לִגְוֹעַ בָּרָעָב מֵחֹסֶר פַּרְנָסָה וַיְָשִׂימוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם, וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל אֲחֵיהֶם יוֹשְׁבֵי אַפְרִיקָא הַצְפוֹנִית, אֲשֶׁר מָצְאוּ מְנוּחָה תַּחַת צֵל מוֹשְׁלֵי הַמַּחֲמֶדִים, כִּי יְנַסּוּ דָבָר אֶל הַכַּלִיף לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לַעֲלוֹת לַמִּלְחָמָה עַל עֶגִיקָא הַצְוֹרֵר וְלָקַחַת תַּחַת מֶמְשַׁלְתוֹ אֶת אֶרֶץ סְפָרַד הַיָּפָה. אַךְ קֶשֶׁר הַיְּהוּדִים נוֹדַע מַהֵר אֶל הַמֶּלֶךְ עֶגִיקָא וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד. וַיְצַו לִמְכֹּר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ לַעֲבָדִים, וְעֹנֶשׁ קָשֶׁה הִטִּיל עַל אֵלֶּה הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר יֹאבוּ לְשַׁחֲרֵר אֶת עַבְדֵיהֶם הָעִבְרִים כִּי לְעוֹלָם בָּהֶם יַעֲבֹדוּ, וְיַלְדֵי הָעִבְרִים מִבְּנֵי שֶׁבַע שָׁנָה וָמָעְלָה יוּקָחוּ מִזְרוֹעוֹת הוֹרֵיהֶם וְנָתְנוּ אוֹתָם עַל יְדֵי הַקַּתּוֹלִים לְגַדְּלָם וּלְחָנְכָם עַל פִּי תוֹרַת הַקַּתּוֹלִים.

23. רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים בַּחֲרָף נֶפֶשׁ נִמְלְטוּ אֶל אַרְצוֹת הַמַּחֲמֶדִים וְשָׁם נִדְבְּרוּ עִם אֲחֵיהֶם, אֲשֶׁר הָיוּ שָָׂרִים וְנִכְבָּדִים בְּעֵינֵי הַכַּלִּיף, וְהַשָּׂרִים הָהֵם הִטּוּ אֶת לֵב הַכַּלִּיף לַעֲלוֹת לַמִּלְחָמָה עַל סְפָרַד; וּבְקַיִץ שְׁנַת 641 בָּא הַגִּבּוֹר הַמַּחְמֶדִי טַרִיק עִם צִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי הָעַרְבִים וַיִּכְבֹּשׁ אֶת אַרְצוֹת סְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל. וּבְכָל מָקוֹם, אַשֶׁר בָּאוּ הָעַרְבִים, קִדְּמוּ הַיְּהוּדִים אוֹתָם בְּשִׂמְחָה וָגִיל וַיָּבוֹאוּ גַם הֵמָּה בְּצִבְאוֹתֵיהֶם. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר כָּבְשׁוּ הָעַרְבִים עִיר מִבְצָר, וְהִפְקִידוּ עָלֶיהָ אֶת הַיְּהוּדִים לִשְׁמֹר עָלֶיהָ וְלִמְשֹׁל בָּהּ. וַיִּהְיוּ הָעִבְרִים לְמוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ, וַיַּעֲשׂוּ חַיִל בְּתוֹרָה וְחָכְמָה.

ה. הַנִּסְתָּרוֹת וְמְשִׁיחֵי הַשֶּׁקֶר.

24. בִּשְׁנַת 562 עָלוּ הָעַרְבִים לְהַכְנִיעַ גַּם אֶת מַמְלֶכֶת בִּצַּנְץ. וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת אֶרֶץ סוּרְיָא, וַיַּחֲרִיבוּ עָרִים רַבּוֹת, וַיַּשִּׁימוּ בְעָבְרָם גַּם אֶת קְהִלּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַמִּלְחָמוֹת הָהֵן אָרְכוּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה. צָרוֹת רַבּוֹת סָבְלוּ הַיְּהוּדִים מִמּוֹשְׁלֵי בִּצַּנְץ הָאַכְזָרִים וְעַתָּה עוֹד בְָאוּ הָעַרְבִים לְהוֹסִיף עַל צָרוֹתֵיהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צַר לַיְּהוּדִים מְאֹד, הִתְעוֹרְרָה תִקְוַת הַגְּאֻלָּה וַתִּתְחַזֵק בְּקֶרֶב הָאֻמְלָלִים. הָגוּת לִבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּדּוֹר הַהוּא מְתֹאָרָה בְּסֵפֶר “נִסְתָּרוֹת דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי”, אֲשֶׁר מְחַבְּרוֹ הָיָה בֶן הַדּוֹר הַהוּא וְרָאָה אֶת עֱנוּת עַמּוֹ בִּימֵי מִלְחֲמוֹת הָעַרְבִים עִם הַבִּצַּנְתִּים, וּכְדֶרֶךְ הַמְחַבְּרִים בַּיָּמִים הָהֵם, שָׂם אֶת דְּבָרוֹ בְּפִי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים. “הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי” – אוֹמֵר מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַהוּא – “כְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי קֵיסַר אֱדֹם (רוֹמָא) הִתְעַנָּה וְעָמַד בִּתְפִלָּה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לְמַעַן דַּעַת אֵת אֲשֶׁר יִקְרֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וּמָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת. מִיְַד נִגְלוּ לוֹ סִתְרֵי הַקֵּץ וּסְתוּמוֹת, אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים… כֵּיוָן שֶׁרָאָה מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל⁸ שֶׁהִיא בָאָה הִתְחִיל לִבְכּוֹת וְלֵאמֹר: לֹא דַיֵנוּ מַה שֶּׁעָשְׂתָה לָּנוּ מַלְכוּת אֱדוֹם⁹ הָרְשָׁעָה, אֶלָּא אַף מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל קָמָה עָלֵינוּ! מִיַּד נִגְלָה לוֹ מַטַּטְרוֹן¹⁰ שַׂר הַפָּנִים וְאָמַר לוֹ: אַל תִּירָא, בֶּן אָדָם! שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל אֶלָא לְהוֹשִׁיעֲכֶם מִזֹאת הָרְשָׁעָה, וְהוּא מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם נָבִיא כִּרְצוֹנוֹ¹¹ וְיִכְבֹּשׁ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ¹² וּבָאִים הֵם וּמַחֲזִירִים אוֹתָה לְיִשְׂרָאֵל בִּגְדוּלָה¹³, וְאֵיבָה גְדוֹלָה תִּהְיֶה בֵינֵיהֶם וּבֵין בְּנֵי אֱדוֹם… וּבְהָצֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל… מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה לָהֶם בִּכְבוֹדוֹ… וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִצְמַח מִשָּׁם וְיָפִיחַ בְּאַרְמִילַאוּס¹⁴ הָרָשָׁע וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֵק וּמְקַבֵּץ כָּל יִשְׂרָאֵל וְעוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְתֵרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וִירוּשָׁלַיִם חֲדָשָׁה תֵּרֵד בְּנוּיָה וּמְשֻׁכְלֶלֶת מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַרְגָּלִיוֹת, שֶׁמַּבְהִיקוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְהוֹלְכִים כָּל הָאֻמּוֹת לְנֹגַהּ זַרְחָהּ, וְהֵיכָל בָּנוּי יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם … וְיִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים לָבֶטַח אַלְפַּיִם שָׁנָה… וְאָז יֵשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּסֵּא דִין. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בָּלִים, וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה”.

25. בְּדִמְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה שָׁגוּ אָז הַיְּהוּדִים בְּעֵת צָרָתָם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם תִּקְוָה לְהִוָּשַׁע בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל תּוֹעֶה וּמַתְעֶה הָיָה לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ. מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי סוּרְיָא עָמַד אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שָׁרִיני, אֲשֶׁר (בערך 650 אחב"ש) הִתְאַמֵּר, כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ וְהוּא יְגָרֵשׁ אֶת הַמַּחֲמֶדִים מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהֵקִים אֶת מְלוּכַת יִשְׂרָאֵל. רַבִּים מִיִשְׂרָאֵל נִתְעוּ בַּשָּׁוְא לְהַאֲמִין בַּמְשֻׁגָּע הַזֶּה, כִּי מָשִׁיחַ הוּא; וְהַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וַתַּעֲבֹר גַּם עַד אֶרֶץ סְפָרַד, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים שָׁם נוֹאֲלוּ גַם הֵם לְהַאֲמִין בּוֹ, כִּי גַם הֵם הָיוּ צְמֵאִים לִגְאֻלָּה, כִּי עוֹד לֹא נִמְחוּ מִזִכְרוֹנָם יְמֵי הַחֹשֶׁךְ, אֲשֶׁר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם תַּחַת יַד הַקַּתּוֹלִים. רַבִּים מֵהֶם עָזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְקִנְיָנָם וַיְמַהֲרוּ אֶל הַמָּשִׁיחַ הַגּוֹאֵל. גַּם בְּאֶרֶץ בָּבֶל לֹא הוּנַח אָז לַיְּהוּדִים, כִּי אָז הָיָה אוֹמָר הַשֵּׁנִי לְמֶלֶךְ וְהוּא קִנֵּא קִנְאַת דָּתוֹ וַיֹאמֶר לְהָבִיא אֶת הַיְּהוּדִים בִּבְרִית דַּת מַחֲמֶד. וּבַצַּר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי בָבֶל קִווּ גַם הֵם לִגְאֻלָּה. וַיִּתְעוּ רַבִּים לְהַאֲמִין בְּשָׁרִינִי מְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר, כִּי הוּא יִפְדֵּם מִגָּלוּתָם.

26. הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה אָמַר לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל גַּם תּוֹרָה חֲדָשָׁה, כִּי בִטֵּל אֶת הַתְּפִלוֹת הַנְּהוּגוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בִּטֵּל יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, חֹק הַכְּתוּבָה¹⁵, דִּינֵי הַטְּרֵפוֹת, יַיִן נֶסֶךְ וְעוֹד אִסּוּרִים רַבִּים, וְהַמַּאֲמִינִים בִּמְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר הַזֶּה פַָרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְשָׁרִינִי הוּבָא לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְהַכַּלִּיף מָסַר אוֹתוֹ בִּידֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לְשָׁפְטוֹ כִּרְצוֹנָם. לְפִי הַנִּרְאֶה, בֵּעֲרוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹפְטִים הַיְּהוּדִים מִן הָאָרֶץ, וְעַד מְהֵרָה קָמָה מְהוּמַת הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה לִדְמָמָה; וְרַב נַטְרוֹנָאִי, אֲשֶׁר הָיָה גָאוֹן בַּיָּמִים הָהֵם בְּסוּרָא, הִתִּיר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹעִים בְּשׁוּבָם לְדַת יִשְׂרָאֵל.

27. בַּיָּמִים הָהֵם בָּא הַקֵּץ לִגְדוּלַת בֵּית הָאוֹמִיַדִים. גְּדוֹלֵי שָׂרֵי הַמְּלוּכָה מָרְדוּ בַכַּלִּיף מִירוֹאַן הָאַחֲרוֹן לְבֵית הָאוֹמִיַּדִים וּבְרֹאשָׁם אִישׁ חַיִל וּשְׁמוֹ אַבַּס. וַתְּהִי אֶרֶץ בָּבֶל מְלֵאָה שֹׁד וָרֶצָח, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ לְשַׁמָּה וּלְבִזָּה וְאֵימַת הַמָּוֶת הָיְתָה תָּמִיד נֹכַח פְּנֵיהֶם. וְעַל כֵּן בְּקוּם בִּשְׁנַת 677 עוֹד מָשִׁיחַ שֶׁקֶר לְיִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ אַבּוּ-עִיסִי, מָצָא לוֹ מַאֲמִינִים רַבִּים. הוּא הָיָה אִישׁ יוֹדֵעַ תּוֹרָה וְגִבּוֹר מִלְחָמָה. וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו קְהַל מַאֲמִינָיו. וַיִּהְיוּ לְמַחֲנֶה גָדוֹל. וַיֵּלֶךְ אַבּוּ-עִיסִי עִם מַחֲנֵהוּ אֶל אֶרֶץ פָּרַס הַצְפוֹנִית, אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם לְפִי הַגָּדַת הָעָם יוֹשְׁבִים בְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְיָ וַיֹּאמֶר לוֹ: “וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגּוֹי גָּדֹול”, וְהִנָּם, לְפִי דִבְרֵי הַהַגָּדָה, גּוֹי גָּדוֹל וְחָזָק וְעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ¹⁶. וַיִּחַן אַבּוּ-עִיסִי עִם צִבְאוֹתָיו שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּחֶבֶל אֶרֶץ רֳאִי, עַד אֲשֶׁר שָׁלַח הַכַּלִּיף אַלְמַנְזָר אֶת גְּדוּדֵי צִבְאוֹתָיו לְהִלָּחֵם בְּאַבּוּ-עִיסִי, וְאַחֲרֵי מִלְחָמָה כְבֵדָה, אֲשֶׁר בָּהּ הֶרְאָה אַבּוּ-עִיסִי גְּבוּרָה רַבָּה וְאֹמֶץ לֵב נָפַל הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה מוֹת גִּבּוֹרִים, וְחֵילוֹ נָפְצוּ אֶל כָּל רוּחַ. אַבּוּ-עִיסִי אָמַר לָתֵת תּוֹרָה חֲדָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל וַיִּתְנַגֵּד בִּדְבָרִים רַבִּים נֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְכִשְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנָה אַחֲרֵי מוֹתוֹ נִמְצְאוּ בְיִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת אַבּוּ-עִיסִי.

ו. הִתְנַגְּדוּת הַקְּרָאִים.

28. בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם שָׁנָה אֲשֶׁר נוֹסְדָה הַגְּאוֹנוּת בְּבָבֶל לֹא עָמַד לְיִשְׂרָאֵל אִישׁ גְּדָל דֵּעָה, אֲשֶׁר נוּכַל לֵאמֹר עָלָיו, כִּי עָשָׂה גְדוֹלוֹת בְּעַמּוֹ. כָּל פְּעֻלּוֹת הַגְּאוֹנִים הָיָה רַק לְהָפִיץ בֵּין הָעָם יְדִיעַת הַתַּלְמוּד וּלְחָנְכָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. רַק שְׁנֵי סְפָרִים נִכְבָּדִים נִשְׁאֲרוּ לָנוּ מִזְּמַן הַהוּא: סֵפֶר הַשְּׁאִלְתּוֹת לְרַב אֲחָאִי מִשַּׁבְּחָא וְסֵפֶר הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת לְרַב שִׁמְעוֹן מִקַּיִרָא; אַךְ שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָהֵם לֹא הָיוּ גְּאוֹנִים, כִּי אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים פְּשׁוּטִים, יוֹשְׁבִים בְּאֹהֶל הַתּוֹרָה. וְאָמְנָם גְּדוֹלִים הָיוּ בְּחָכְמָתָם מִגְּאוֹנֵי זְמַנָּם, אַךְ בְּעֵינֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה לֹא מָצְאוּ חֵן, וְעַל כֵּן לֹא נָתַן לָהֶם אֶת מִשְׂרַת הַגְּאוֹנוּת וַיִּתְּנֶנָּה לַאֲנָשִׁים קְטַנִּים וּשְׁפָלִים מֵהֶם בִּמְקוֹם רַב אֲחָאִי נִבְחַר לְגָאוֹן רַב נְטוּרָאִי, אֲשֶׁר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת רַב אֲחָאִי מִלְפָנִים. וַיְַעֲזֹב רַב אֲחָאִי בְּנֶפֶשׁ מָרָה אֶת אֶרֶץ בָּבֶל וַיַּעַל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם כָּתַב אֶת סִפְרוֹ.

29. רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הִתְאוֹנְנוּ בְגָלוּי וּבַסֶּתֶר עַל רָאשֵׁי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר לִפְעָמִים הֵקִימוּ אֶת רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת לֹא בְצֶדֶק וְלֹא בְמִשְׁפָּט, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַחֲכָמִים הָהֵם לֹא כִבְּדוּ אֶת רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת הַמִּתְנַשְּׂאִים בִּזְרֹעַ וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בָּהֶם וּבְתוֹרָתָם. עַל הַגָּאוֹן נַטְרוֹנָאִי נֶאֱמַר, כִּי רַבִּים מִתַּלְמִידָיו עָזְבוּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ, כִּי לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אֶת עֻלּוֹ הַקָּשֶׁה. גַּם מְשִׁיחֵי הַשֶּׁקֶר, אֲשֶׁר הִתְנַגְּדוּ לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הֵפִיחוּ בִלְבַב בְּנֵי דּוֹרָם רוּחַ בִּקֹּרֶת וַיַּחְדְּלוּ רַבִּים מֵהַאֲמִין, שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא מִפִּי הַגְּאוֹנִים הוּא אֱמֶת וָצֶדֶק.

30. וּבְקֶרֶב הָעַרְבִים בַּיָּמִים הָהֵם בָּעֲרָה גַם כֵּן מִלְחֶמֶת הַדֵּעוֹת בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱזִיקוּ רַק בְּמַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַ“קּוֹרָן”, הוּא תוֹרַת מַחֲמֶד, וּבֵין אֵלֶּה, אֲשֶׁר הֶחֱזִיקוּ גַם בַּמִּצְוֹת, אֲשֶׁר לְפִי דִבְרֵיהֶם מְסָרָן מַחֲמֶד נְבִיאָם עַל פֶּה. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים יָדְעוּ אֶת שְׂפַת עֲרָב וַיִּקְרְאוּ בְסִפְרֵיהֶם, נָטָה גַם לִבָּם לְכַחֵשׁ בְּמָסֹרֶת אֲבוֹתֵיהֶם. וּבְיִחוּד מֵאֲנוּ יְהוּדִי עֲרַב לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל הַמִּצְוֹת שֶׁהוֹסִיפוּ הַחֲכָמִים, כִּי רְגִילִים הָיוּ מֵאָז לִחְיוֹת חַיֵּי חֹפֶשׁ וְגַם בְּמִצְוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה לֹא הָיוּ מְדַקְדְקִים, וְתוֹרַת הַתַּלְמוּד וְהַגְּאוֹנִים הָיְתָה זָרָה לְרוּחָם לְגַמְרִי.

31. וּמֶה עָשׂוּ הַגְּאוֹנִים שׁוֹמְרֵי הַדַּת נֶגֶד הַתּוֹעִים? הֵם לֹא יָצְאוּ לְהוֹכִיחַ אֶת אֲמִתּוּת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה בִּדְבָרִים רַבִּים וּבִרְאָיֹות מוֹכִיחוֹת, כִּי אִם קִלְלוּ אֶת מִתְנַגְּדֵיהֶם וַיְַחֲרִימוּם וַיַּרְחִיקוּם מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם לָרַבִּים נוֹרָא הָיָה הַחֵרֶם וּמִיִּרְאָה וָפַחַד הִתְכַּחֲשׁוּ וַיְֹאמְרוּ, כִּי מַאֲמִינִים הֵם בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אַף כִּי בְלִבָּם הָיוּ מְכַחֲשִׁים בָּהּ כְּמִקֶּדֶם. יָמִים רַבִּים הָיְתָה גַחֶלֶת הַכְּפִירָה טְמוּנָה וּמְכֻסָּה בָּאֵפֶר, עַד אֲשֶׁר בָּאָה הָרוּחַ וַתִּפַּח בָּהּ וַתְּהִי לְלַהֶבֶת.

32. בִּשְׁנַת 691 (בְּקָרוב) מֵת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְיוֹרֵשׁ כִּסְאוֹ הָיָה עָנָן בֶּן אָחִיו, אַךְ רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא הִתְנַגְּדוּ לוֹ וַיִּתְנוּ אֶת הַמִּשְׂרָה לַחֲנַנְיָה אֲחִי עָנָן הַצָּעִיר. וַיִחַר לְעָנָן מְאֹד וַיִשְׁתַּדֵּל הוּא וְרֵעָיו בְּכָל כֹּחָם לְהָפֵר אֶת מַעֲשֵׂי הַגְּאוֹנִים וַיְהִי רִיב גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּגַּע הַדָּבָר עַד הַכַּלִּיף אַלְמַנְזָר, וַיְצַו הַכַּלִּיף וַיְָבִיאוּ אֶת עָנָן לְפָנָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַכַּלִּיף מַדּוּעַ יִשְׂטְמוּהוּ הָרַבָּנִים. וַיֹּאמֶר עָנָן: יַעַן כִּי הָרַבָּנִים מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן וְלִבִּי נוֹטֶה לְדַעַת מַחֲמֶד, הָאוֹמֵר כִּי מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה. בָּזֶה אָמַר עָנָן לְהַחֲנִיף לַמֶּלֶךְ וּלְהִתְכַּחֵשׁ לוֹ, כִּי מוֹקִיר הוּא אֶת נְבִיא-הָעַרְבִים. אַךְ הַכַּלִּיף צִוָּה וַיַּאַסְרוּ אֶת עָנָן בְּבוֹר כֶּלֶא וּבְעָמָל רַב הִצְלִיחַ לָצֵאת מִשָּׁם וּבְצֵאתוֹ מִבּוֹר כִּלְאוֹ עָלָה הוּא וְאַנְשֵׁי עֲצָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

33. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָרָה לְעָנָן מְאֹד וַיִּקְרָא: אֵין חֵפֶץ לְיִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה! רַק הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה, תּוֹרַת מֹשֶׁה וְהַנְבִיאִים, הִיא נַחֲלָתֵנוּ וְאֶת הַכָּתוּב שָׁם אֲנַחְנוּ חַיְָבִים לַעֲשׂוֹת. אֲבָל כָּל מַה שֶׁהוֹרוּ הַחֲכָמִים מִימֵי עֶזְרָא עַד עַתָּה אָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹת, כִּי הֵם הוֹסִיפוּ עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וּבַתּוֹרָה הֲלֹא נֶאֱמַר: “לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֵתְכֶם”. וְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּעֵינֵיהֶם לֹא יָשְׁרוּ הַנְהָגוֹת רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת וּפִקּוּדֵיהֶם, הִתְחַבְּרוּ אֵלָיו וַיִּקְרְאוּ אֶת שָׁם חֶבְרָתָם “קְרָאִים” אוֹ “בְנֵי מִקְרָא”. וּלְמִתְנַגְּדֵיהֶם קָרְאוּ בְּשֵׁם “רַבָּנִים”, וְכִמְעַט כָּל חַכְמֵי הַקְּרָאִים הַבָּאִים אַחֲרָיו לֹא נָתְנוּ לִבָּם לְבַקֵּר בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק אֶת תּוֹרַת הָרַבָּנִים, כִּי אִם עַל כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ הָרַבָּנִים “הֵן” אָמְרוּ הֵם “לַאו” וְעַל כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ הָרַבָּנים “לַאו” אָמְרוּ הֵם “הֵן”.

34. אָמְנָם עַד מְהֵרָה נוֹכַח גַּם עָנָן בְּעַצְמוֹ, כִּי אִי אֶפְשַׁר לַיְּהוּדִי לִחְיוֹת רַק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה הַנִּתְּנָה זֶה אַלְפֵי שָׁנָה, בְּעֵת שֶׁתְּנָאֵי הַחַיִּים הָיוּ אֲחֵרִים וְעַתָּה הִשְׁתַּנּוּ שִׁינּוּי גָּדוֹל וְעַל כֵּן קָבַע אֶת הַכְּלָל “חֲפִישׂוּ בְאוֹרַיְתָא שַׁפִּיר” כְּלוֹמֵר: “דִּרְשׁוּ הֵיטֵב בַּתּוֹרָה”, לֵאמֹר: בְּכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ לָכֶם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה, דִּרְשׁוּ בָהּ וְתִמְצְאוּ אֵיךְ לִפְתֹּר עַל יָדָה. הַמִּדָּה הַזֹאת, כְּנוֹדַע, הָיְתָה מִדַּת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד מִימֵי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְכָל חִדּוּשׁוֹ שֶׁל עָנָן הוּא, כִּי לֹא שָׂם לִבּוֹ לִדְרָשַׁת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּדֵּל לִדְרֹשׁ תָּמִיד לְהֶפֶךְ מִמַּה שֶׁדָּרְשׁוּ הֵם.

35. אוּלָם גַּם “הַחִפּוּשׂ” לֹא יָכוֹל לְהַסְפִּיק כָּל צָרְכֵיהֶם הָרוּחְנִיִּים. שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת נִתְחַדְּשׁוּ לָהֶם אֲשֶׁר פִּתְרוֹנָן אִי אֶפְשַׁר הָיָה לִמְצוֹא בַתּוֹרָה גַם בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשׁ. וְאָז עַל אַפָּם וַחֲמָתָם הִצְטָרְכוּ לִפְנוֹת אֶל הַקַּבָּלָה אוֹ, כְּמַה שֶׁקָּרְאוּ לָזֶה הַקְּרָאִים: “סֵבֶל הַיְרֻשָּׁה”, כְּלוֹמֵר: אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַשְּׂנוּאָה לָהֶם וּלְקַבֵּל מִמֶּנָּה אֶת כָּל הַנָּחוּץ לָהֶם, וְאַךְ מִמִּדַּת הַנִּצוּחַ, אֲשֶׁר גָּבְרָה בְּקִרְבָּם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְשַׁנּוֹת כָּל דָּבָר וְלָתֶת לוֹ תְּמוּנָה אַחֶרֶת חֲדָשָׁה וּמוּזָרָה. וְעַל פִּי הָרוֹב הוֹסִיפוּ חוּמְרָא עַל חוּמְרָא עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הַדָּת לְעֹל כָּבֵד הַמְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב וּמַשְׁפִּיל אֶת הָרוּחַ. לְמָשָׁל: לְפִי תוֹרַת עָנָן אֵין אוֹפִים מַצָּה אֶלָא מִקֶּמַח שְׂעוֹרִים, לְמַעַן תִּהְיֶה לֶחֶם עֹנִי מַמֶּשׁ. בְּלֵיל הַשַּׁבָּת קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לָשֶׁבֶת בָּאֲפֵלָה וְאָסְרוּ לָלֶכֶת בְּשַׁבָּת לָשׂוּחַ, אָסְרוּ לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר לִרְפוּאָה בְּשַׁבָּת גַּם לְחוֹלֶה מְסֻכָּן וְעוֹד גְּזֵרוֹת וְחוּמְרוֹת כָּאֵלֶּה לְאֵין מִסְפָּר. עַל פִּי תוֹרַת הַקְּרָאִים הָרְשׁוּת נְתוּנָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ לִדְרֹשׁ בַּתּוֹרָה וּלְהוֹצִיא מִמֶּנָּה דִּינִים כְּחֵפֶץ לִבּוֹ, מִבְּלִי שׂוּם לֵב לֹא לְתוֹרַת הַקַּדְמוֹנִים וְלֹא לְדַעַת הָרַבִּים, וּבָזֶה שָׂמוּ אֶת תּוֹרָתָם לְחוֹמָה פְרוּצָה: כָּל אֶחָד יְבַטֵּל אֶת דִּבְרֵי רֵעֵהוּ וּמִסְפַּר הַקְּרָאִים הָיוּ מִסְפַּר תּוֹרוֹתֵיהֶם. אֶפֶס כַּעֲבוֹר אֵיזֶה זְמַן רָאוּ גַם הֵם, כִּי אִי אֶפְשַׁר לָהֶם לְהִתְקַיֵּם בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ, וַיָּחֵלּוּ גַם הֵם לְכַבֵּד אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵיהֶם הַרִאשׁוֹנִים וּלְהוֹקִיר אֶת הַמִּנְהָגִים, שֶׁכְּבָר נִתְפַּשְׁטוּ בֵּין עֲדָתָם. וְסוֹף כָּל סוֹף עָשׂוּ לָהֶם גַּם הֵם תַּלְמוּד, אַךְ גָּרוּעַ וְשָׁפֵל מִתַּלְמוּד שֶׁל הָרַבָּנִים, כִּי אֵין בּוֹ לֹא חֲרִיפוּת הַשֵּׂכֶל וְלֹא עֵרֶךְ הִסְתּוֹרִי, כִּי אִם נִצּוּחַ וְעַקְשָׁנוּת בִּלְבָד, וְדַרְכָּם זוֹ טִמְטְמָה אֶת לִבָּם וְהֶחֱשִׁיכָה אֶת אוֹר שִׂכְלָם. עַל כֵּן מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא עָמַד מִתוֹכָם אִישׁ גְּדָל דֵּעָה, וּגְדוֹלֵי חַכְמֵיהֶם לֹא הִגִּיעוּ בְמַעֲלָתָם גַּם לְמַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִים שֶׁבְּחַכְמֵי יִשְרָאֵל. וּבְכָל זֹאת אֵין קֵץ לַתְּהִלּוֹת וְלַתִּשְׁבָּחוֹת אֲשֶׁר פִּזְרוּ הַקְּרָאִים לְחַכְמֵיהֶם. כֹּל אֲשֶׁר כָּתַב אֵיזֶה סֵפֶר שֶׁאֵין בּוֹ לֹא רֵיחַ וְלֹא טַעַם נִקְרָא בְפִיהֶם בְּשֵׁם “הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל”, וּלְהֶפֶךְ, אֵין קֵץ לְכָל הַחֲרָפוֹת וְהַזִּלְזוּלִים אֲשֶׁר חֵרְפוּ וְַיגַדְּפוּ אֶת גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְרָאֵל, אֲשֶׁר נָתְנוּ נַפְשָׁם בְּעַד עַמָּם וֵאלֹהֵיהֶם, גַּם אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר גַּם חַכְמֵי הַגּוֹיִם חוֹלְקִים לָהֶם כָּבוֹד וְלֹא נִקּוּ גַם אֶת רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא הִבְדִּילוּ בֵּין מִתְנַגְּדֵיהֶם הַחַיִּים עִמָּהֶם וּבֵין אֵלֶּה שֶׁכְּבָר מֵתוּ – עַל כֻּלָּם שָׁפְכוּ אָלוֹת וּנְאָצוֹת כְּעַל רֵיקִים וּפוֹחְזִים.

36. אָמְנָם גַּם דָּבָר טוֹב נִמְצָא בֶָהֶם, כִּי בְהַחִלָּם לִדְרֹשׁ בַּתּוֹרָה, עָזְבוּ אֶת הַשָּׂפָה הַבְּלוּלָה מֵאֲרַמִּית וְסוּרִית, אֲשֶׁר בָּהּ כָּתְבוּ חַכְמֵי יִשְרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, וַיִּבְחֲרוּ בִּשְׂפַת עֵבֶר. וְהֵם שֶׂעָזְרוּ הַרְבֵּה לְהָרַבָּנִים לָשׂוּם לֵב לִפְשַׁט הַמִּקְרָא. אָמְנָם הַקְּרָאִים בָּעֵת הַהִיא עוֹד לֹא יָדְעוּ בְעַצְמָם אֶת פְּשַׁט הַמִּקְרָא, וְגַם הֵם הָיוּ רַק דַּרְשָׁנִים, אֲבָל מֵאִתָּם הָיְתָה נְסִבָּה שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים הִתְעוֹרְרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לָשׂוּם לֵב לָדַעַת אֶת פְּשַׁט הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁהוּא וּלְהַבְדִּיל הַבְדֵּל גָּמוּר בֵּין הַדְּרַשׁ וּבֵין הַפְּשַׁט. אֲבָל גַּם רָעָה רַבָּה הֵבִיאוּ הַקְּרָאִים לְאַחֲדוּת הָעָם, כִּי עַל יָדָם נִקְרְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִקְרָעִים. וְגַם גָּרְמוּ כִּי בָאוּ הַחֲכָמִים לְהוֹסִיף מִצְוֹת רַבּוֹת, לִגְדֹר בְּעַד אֲחֵיהֶם מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הַקְּרָאִים. כֵּן לָמְדוּ הָרַבָּנִים אֶת דֶּרֶךְ הַקְּרָאִים לְרוֹמֵם וּלְנַשֵּׂא אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּתָאֳרִים נִפְלָאִים, אַף אֶת אֵלֶּה שֶׁחָכְמָתָם הִיא מְעַטָּה מְאֹד.

ז. הַמְבָאֲרִים הַטִּבְעִיִּים וְהַמְקֻבָּלִים.

37. אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ הָעַרְבִים לְהָפִיץ אֶת תּוֹרַת מַחֲמֶד בָּאָרֶץ, בִּקְשׁוּ לִמְצֹא לָהֶם עוֹד עֲבוֹדָה רוּחֲנִית וַיִּתְּנוּ לִבָּם לְהָבִין אֶת הֲלִיכוֹת כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְאֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע, וְלָבוֹא גַם בְּסוֹד אֱלוֹהַּ לָדַעַת מַה הוּא וְאֵיךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְהַיְּהוּדִים גַּם הֵם הִשְׁתַּתְּפוּ בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת. הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הֵחֵל לְתַרְגֵּם סִפְרֵי חַכְמֵי יָוָן לְעַרְבִית הָיָה הַיְּהוּדִי סַהַל-אַל-טַבַּרִי.

כַּאֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטָה חָכְמַת יָוָן בֵּין הָעַרְבִים, בִּקְשׁוּ חַכְמֵיהֶם לִמְצוֹא פֵשֶׁר בֵּין הָאֱמוּנָה וּבֵין הַדַּעַת, כִּי הֵם לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אַחֵיהֶם הַתְּמִימִים, כִּי רוּחַ הַחֲקִירָה נָחָה עֲלֵיהֶם. אֲבָל אִי אֶפְשַׁר הָיָה לָהֶם לְנַתֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינָם וּבֵין הָאֱמוּנָה, שֶׁהָיְתָה שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם מִיַּלְדוּתָם. לָכֵן אָמְרוּ הַחֲכָמִים לְפָרֵשׁ אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם בְּאוֹפָן שֶׁלֹא יִתְנַגְּדוּ אֶל דַּעַת הַטֶּבַע. וְהָעַרְבִים הַמַּאֲמִינִים רָאוּ כִּי אֵלֶּה כוֹפְרִים בִּדְבָרִים רַבִּים הַנֶּחֱשָׁבִים לָהֶם לְעִקְרֵי הָאֱמוּנָה וַיְִחַר לָהֶם מְאֹד, וְרִיב גָּדוֹל הָיָה בֵּין שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין הַמַּחֲזִיקִים בְּנוֹשָׁנוֹת וּבֵין הַחוֹקְרִים הַמְחַדְּשִׁים.

בְּיִחוּד רַבָּה מְאֹד הַמְּרִיבָה בֵּינֵיהֶם בַּדָּבָר הַזֶּה: הַמַּחֲזִיקִים בְּנוֹשָׁנוֹת אָמְרוּ, כִּי תוֹרַת מַחֲמֶד בְּרִיאָה הִיא שֶׁבָּרָא יְיָ וּמִן הַשָּׁמַיִם הִיא נְתוּנָה, וְהַחוֹקְרִים הַמְחַדְּשִׁים אָמְרוּ: לֹא כִּי יְלוּד אִשָּׁה כָּתַב אוֹתָה וְהִנֶּהָ גַם הִיא מַעֲשֶׂה יְדֵי אָדָם.

38. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בֵּין הַיְּהוּדִים הָיוּ רַבִּים דּוֹרְשִׁים אֶת חָכְמַת הָעַרְבִים הֵחֵלוּ גַם הֵם לְבָאֵר אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לֹא כְּבֵאוּר הַקַּדְמוֹנִים, וַיְֹאמְרוּ כִּי כָל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הָיוּ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי יְיָ לֹא יְשַׁנֶּה אֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע לְעוֹלָם. הָרִאשׁוֹן בֵּין הַבָּאִים לַעֲרוֹת אֶת יְסוֹדֵי הָאֱמוּנָה הָיָה חִוִּי הַכַּלְבִּי, אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת דֵּעוֹתָיו בִּדְבָרִים בְּרוּרִים מִבְּלִי הַסְתֵּר מְאוּמָה. טַעֲנוֹת חִוִּי הִצִיתוּ אֵשׁ קִנְאָה בִּלְבַב שׁוֹמְרֵי הַדָּת וְכָל אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן.

39. אוּלָם רַבִּים הָיוּ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּבוֹאָם לַחְקֹר בְּחֵקֶר אֱלוֹהַּ, לֹא הָלְכוּ בְדֶרֶךְ הַחוֹקְרִים הַטִּבְעִיִּים כִּי אִם בָּחֲרוּ לָהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַסּוֹד. הֵם הִרְגִּישׁוּ כִּי לֹא בַשֵּׂכֶל אֶפְשַׁר לְהָשִׁיב עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר תִּתְעוֹרַרְנָה בְּלֵב הָאָדָם הַחוֹקֵר לְכָל תַּכְלִית; וְעַל כֵּן פָּנוּ אֶל הַדִּמְיוֹן, וְהוּא בָנָה לָהֶם עוֹלָמוֹת וְהֵיכָלוֹת, וַיְָשִׂימוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגוּף גָּדוֹל מְאֹד הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמָיִם בַּהֵיכָל הַשְׁבִיעִי עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל לְאֵין חֵקֶר אֶלֶף אַלְפֵי פְעָמִים כְּגֹדֶל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִתְנַפֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן וְאוֹמֵר: שֵׁב עָלַי… כָּל הַהֵיכָלוֹת מְלֵאִים אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת מַלְאָכִים וְחַיּוֹת בּוֹעֲרוֹת כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. בַּעֲלֵי הַסּוֹד הִשְׁתַּבְּחוּ כִּי יוֹדְעִים הֵם אֶת מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי הָאָדָם וִיכוֹלִים הֵם עַל יְדֵי קַמֵּיעוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם כְּתוּבִים שֵּׁמוֹת הַמַּלְאָכִים, לַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְעוֹד דִּמְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

40. הַגְּאוֹנִים נִלְחֲמוּ בְכָל כֹּחָם נֶגֶד דֵּעוֹת הַחוֹקְרִים הַחָפְשִׁים, וַיְנַדּוּ אוֹתָם וַיַּבְדִילוּם מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ נֶגֶד בַּעֲלֵי הַסּוֹד לֹא הֵעִירוּ מִלְחָמָה, אַף כִּי גַם בְּדִבְרֵי בַעֲלֵי הַסּוֹד הָיוּ דְבָרִים מִתְנַגְּדִים לֶאֱמוּנַת הַיְּהוּדִים. הַטַּעַם לָזֶה, יַעַן כִּי בַעֲלֵי הַסּוֹד הִסְתִּירוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם בִּרְמָזִים, וּמִלְּבַד זֶה בַּעֲלֵי הַסּוֹד “תָּלוּ אֶת עַצְמָם בְּאִילָן גָּדוֹל” בְּאָמְרָם, כִּי מְחַבְּרֵי סִפְרֵיהֶם הָיוּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי, אֲשֶׁר שְׁמָם הַטּוֹב נִזְכָּר לִבְרָכָה בְּפִי כָל יִשְרָאֵל, וּמִי יָעִיז לְהִתְנַגֵּד לְדִבְרֵי גְדוֹלֵי הָאֻמָּה הָהֵם? וּבַעֲלֵי הַסּוֹד גָּבְרוּ עַד כִּי נִבְחֲרוּ מֵהֶם גַּם לְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, אַף שֶׁהָיְתָה יְדִיעָתָם בַּתּוֹרָה מְעַטָּה מְאֹד.

41. בִּישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא נִתְמַנָּה לְרֹאשׁ הַגָּאוֹן רַב יוֹסֵף, אִישׁ שֶׁהוֹדֶה בְעַצְמוֹ כִּי שָׁכַח אֶת תַּלְמוּדוֹ שֶׁלָּמַד בְּיַלְדוּתוֹ, וְרַק מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נוֹדַע לְבַעַל סוֹד זָכָה לִגְדוּלָה. וַיְהִי הַיּוֹם וְרַב יוֹסֵף יָשַׁב בְּרֹאשׁ תַּלְמִידָיו וְרוּחַ עָבְרָה עָלָיו וַיִקְרָא: פַּנּוּ מָקוֹם לְאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁבָּא אֵלֵינוּ! וַיַּבִּיטוּ הַתַּלְמִידִים אָנֶה וְאָנָה וַיִּתְמָהוּ, כִּי לֹא רָאוּ מְאוּמָה וַיּאֹמְרוּ: אֵין זֹאת, כִּי אִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָשֶׁבֶת עַל יַד הָרַב לִשְׁמוֹעַ אֶת תּוֹרָתוֹ. וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִימִין רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, פָּנוּי לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהַתַּלְמִידִים יָרְאוּ מִשֶּׁבֶת עָלָיו. בְּמוֹת רַב יוֹסֵף הָיָה רַעַשׁ הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ כִּי מוֹתוֹ (746 אחב"ש) גָרַם כִּי תִרְעַשׁ הָאָרֶץ.

ח. רַב סַעַדְיָה גָאוֹן.

42. כֵּן נִקְרְעוּ אָז יִשְׂרָאֵל לְאַרְבָּעָה קְרָעִים: א) הָרַבָּנִים הַמַּחֲזִיקִים בַּתַּלְמוּד, ב) הַקְּרָאִים, ג) הַחוֹקְרִים, ד) וּבַעֲלֵי הַסּוֹד. וְאִישׁ לֹא הָיָה אֲשֶׁר יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ לְהַרְאוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה בְּחָכְמָה וָדַעַת וּלְהָשִׁיב אֶל תּוֹרַת יְיָ. מִישִׁיבַת סוּרָא יָצָא כָל הֲדָרָהּ וִישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא הָלְכָה וְנִתְדַּלְדְּלָה וְגַם נְשִׂיאוּת רֹאשׁ הַגּוֹלָה יָרְדָה מִמַּעֲלָתָהּ, כִּי הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים נָטְלוּ מִמֶּנָּה אֶת הַגְּדוּלָה וְהָעֹז, וְהַמַּחֲלֹקֶת רָבָה בְיִשְׂרָאֵל: רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת רָבוּ עִם רָאשֵׁי הַגּוֹלָה וַיִּרְדְּפוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בְּמַלְשִׁינוּת וַיָּשִׂימוּ אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְחֶרְפָּה…

43. אָז קָם הַגָּאוֹן רַבִּי סַעַדְיָה הַפִּיתֹמִי וּבְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְיוֹתֵר מִזֶּה בְּאַהֲבָתוֹ הָרַבָּה לְעַמּוֹ וְתוֹרָתוֹ, הִצְלִיחַ לְהָרִים אֶת קֶרֶן יִשְׂרָאֵל וְלָפַחַת בְּעַמּוֹ רוּחַ חַיִּים. הוּא שָׂם לִבּוֹ לֹא רַק אֶל הַחֲכָמִים, כִּי אִם גַּם לַהֲמוֹן הָעָם שֶׁלֹּא יָדַע עִבְרִית לְלַמְּדָם אָרְחוֹת חַיִּים. רַבֵּינוּ סַעַדְיָה בֶּן יוֹסֵף* (872–822 אחב"ש) יָשַׁב בְּעִיר פִּיתֹם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי הָאִישׁ חָכָם גָּדוֹל בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּבְחָכְמַת הָעוֹלָם, מַאֲמִין נִלְהָב וְחוֹקֵר עָמֹק, בַּעַל רוּחַ כַּבִּיר וְצַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְּׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה כָּתַב סֵפֶר נֶגֶד הַקְּרָאִים בִּשְׂפַת עֲרָב. וְאַחֲרֵי-כֵן תִּרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה לִלְשׁוֹן עַרְבִית וַיּוֹסֶף עָלֶיהָ פֵּרוּשִׁים. גַּם אֶת סִפְרֵי הַמִּשְׁנַיּוֹת תִּרְגֵּם לִשְׂפַת עֲרַב עִם בֵּאוּרִים, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת הָרַבָּנִים נַחֲלָה לְכָל הָעָם וְלֹא יָסוּרוּ לֹא אַחֲרֵי תוֹרַת הַקְּרָאִים הַכּוֹפְרִים וְלֹא אַחֲרֵי הַבְלֵי בַעֲלֵי הַסּוֹד. גַּם שָׂם לִבּוֹ לְחֵקֶר הַלָּשׁוֹן הַעִבְרִית וַיִּכְתֹּב בָּזֶה אֶת סִפְרוֹ “הָאִגְרוֹן”¹⁷ וַיִּרְאוּ הַקְּרָאִים, כִּי גִבּוֹר מִלְחָמָה קָם עֲלֵיהֶם, וַיִּרְגְּזוּ, וַיִּתְעֹורְרוּ לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו לֹא בְחָכְמָה וָדַעַת, כִּי אִם בַּחֲרָפוֹת וּנְאָצוֹת גְּדוֹלוֹת. וְרַב סַעַדְיָה בִּטֵּל אֶת כָּל טַעֲנוֹתֵיהֶם בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה.

44. וַיְהִי בִּשְׁנַת 858 וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּסוּרָא מֵת וְלֹא נִמְצָא אִישׁ בְּבָבֶל, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לְמִשְׂרַת גָּאוֹן, וְרַב סַעַדְיָה נוֹדַע בָּעוֹלָם בִּגְדוּלַת חָכְמָתוֹ, וְעַל כֵּן בָּחַר בּוֹ רֹאשׁ הַגּוֹלָה, דָּוִד בֶּן זַכַּאי, וַיִּקְרָאֵהוּ בָּבֶלָה לִהְיוֹת לְרֹאשׁ בִּישִׁיבַת סוּרָא. אָמְנָם לֹא מִדַּאֲגַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְטוֹבַת הַיְשִׁיבָה עָשָׂה זֹאת, כִּי אִם מִשִּׂנְאָתוֹ לְרַב כֹּהֵן-צֶדֶק, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּפוּמְבַּדִּיתָא, אִישׁ גְּבַהּ לֵבָב וּמִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וַיֹּאמֶר דָּוִד בֶּן זַכַּאי בְּלִבּוֹ: אֶבְחֲרָה נָא בְסַעַדְיָה, שֶׁהוּא צָעִיר לְיָמִים וְגָדוֹל בְּחָכְמָה מֵרַב כֹּהֵן צֶדֶק, וְהָיְתָה לוֹ זֹאת לִכְלִמָּה.

רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיָה אִישׁ זְרוֹעַ, אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָשִׂים לִבּוֹ לְחֹק וּמִשְׁפָּט, כִּי אִם בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ יֵלֵךְ. כַּאֲשֶׁר הָלַךְ בְּנוֹ לְמַסָּעוֹתָיו בְּאֶרֶץ פָּרַס, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא קִבְּלוּ פָנָיו בְמַתָּנוֹת כְּחֵפֶץ לִבּוֹ, שָׁלַח הַבֵּן וְהוֹדִיעַ לְאָבִיו, וְהָאָב מִהֵר לְהַחֲרִים אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא נִחֲתוּ מִפְּנֵי גְדוּלַת בְּנוֹ וְגַם הִלְשִׁין עֲלֵיהֶם לַכַּלִּיף, וְהַכַּלִּיף כָּתַב אֶל נְצִיבוֹ אֲשֶׁר בְּפָרַס לִתְמֹךְ בִּידֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה וּבְנוֹ, וְהַנָּצִיב עָשַׁק שָׁם אֶת יִשְרָאֵל וַיּוֹצֵא מֵהֶם כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב: לְמַלֵּא אֶת אַמְתַּחְתּוֹ וְאַמְתַּחַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וּבְנוֹ, וְאִישׁ לֹא פָצָה פֶּה לְעַרְעֵר נֶגֶד הָעֹשֶׁק הַזֶּה, כִּי כְבָר הָיוּ רְגִילִים בָּזֶה.

45. וַיְהִי אַחֲרֵי שֶׁבֶת רַב סַעַדְיָה שְׁתֵּי שָׁנִים עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁפָּט בָּא לִפְנֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה עַל דְּבַר יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה. וְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הָיָה נִבְהָל לָקַחַת – כְּמִשְׁפַּט הַיָּמִים הָהֵם – דְּמֵי הַמַּעֲשֵׂר, אֲשֶׁר עָלָה לִסְכוּם גָּדוֹל, מִהֵר לְהַחֲלִיט אֶת הַמִּשְׁפָּט, וַיִּכְתֹּב לַיּוֹרְשִׁים אֶת הַחֲלָטָתוֹ, וַיַּחְתֹּם וַיְצַו עֲלֵיהֶם, כִּי יֵלְכוּ אֶל רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָא וּפוּמְבַּדִּיתָא כִּי יַחְתְּמוּ גַם הֵם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַכְּתָבִים אֶל רַב סְעַדְיָה, רָאָה, כִּי קִלְקֵל רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֶת שׁוּרַת הַדִּין; אוּלָם לֹא רָצָה לָצֵאת לָרִיב וַיֹּאמֶר לַיּוֹרְשִׁים: לְכוּ אֶל רַב כֹּהֵן צֶדֶק וְיַחְתּוֹם הוּא. וַיֵּלְכוּ אֶל רַב כֹּהֵן צֶדֶק, וְלֹא אֵחַר מֵעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ הַיּוֹרְשִׁים אֶל רַב סְעַדְיָה, אָמַר לָהֶם: לָמָּה לָכֶם חֲתִימָתִי? הֲלֹא יֵשׁ בְּיֶדְכֶם חֲתִימַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְרַב כֹּהֵן צֶדֶק. וַיִּשְׁאָלוּהוּ מַדּוּעַ לֹא יֹאבֶה הוּא לַחְתּוֹם, וְלֹא רָצָה רַב סְעַדְיָה לְגַלּוֹת, עַד כִּי הִשְׁבִּיעוּהוּ וְאָז הוֹדִיעָם אֶת טַעְמוֹ. וַיָּשׁוּבוּ אֶל רֹאשׁ הַגּוֹלָה וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי רַב סְעַדְיָה. וַיִּשְׁלַח רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֶת בְּנוֹ אֵלָיו, כִּי יָקִים אֶת הַשְּׁטָרוֹת. וַיֹּאמֶר לוֹ רַב סְעַדְיָה: לֵךְ אֱמֹר לְאָבִיךָ, כִּי כָתוּב בַּתּוֹרָה: “לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט”. וַיָּשָׁב הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ: חֲתוֹם הַשְּׁטָרוֹת וְאַל תְּהִי שׁוֹטֶה! וַיֵּלֵךְ הַנַּעַר עוֹד הַפַּעַם; וְכַאֲשֶׁר מֵאֵן רַב סְעַדְיָה לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת רֹאשׁ הַגּוֹלָה גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וַיָּרֶם הַנַּעַר אֶת יָדוֹ לְהַכּוֹת אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וַיִּקְצְפוּ הַתַּלְמִידִים עָלָיו וַיִּסְחָבוּהוּ וַיַּשְׁלִיכוּהוּ מִן הַבַּיִת וַיִּסְגְּרוּ אֶת הַדָּלֶת.

46. וַיִּחַר לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה וַיַּחֲרֵם אֶת רַב סְעַדְיָה וַיַּעֲבִירֵהוּ מִגְּאוֹנוּתוֹ וַיָּקֶם בִּמְקוֹמוֹ אִישׁ אַחֵר צָעִיר לְיָמִים וְעָנִי בְּדַעַת. וְרַב סְעַדְיָה גַם הוּא לֹא הֶחֱרִישׁ וַיַּחֲרֵם אֶת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וַיַּעֲבִירֵהוּ מִגְּדוּלָתוֹ, וַיִּפָּלֵג הָעָם לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת צוֹרְרִים אִישׁ אֶת אָחִיו. וְסוֹף דָּבָר גָּבַר דָּוִד בֶּן זַכַּאי, כִּי הִטָּה אֵלָיו בְּשֹׁחַד רַב אֶת לֵב פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת, וְרַב סְעַדְיָה נֶאֱנַס לִגְלוֹת מִן הָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב בְּעִיר קוֹרְסָן.

47. בְּשִׁבְתּוֹ עַתָּה לְבַדוֹ הַרְחֵק מִתְּשׁוּאוֹת הַתֵּבֵל שָׂם רַב סְעַדְיָה לִבּוֹ לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְחָזְקָהּ כְּיַד חָכְמָתוֹ הָרַבָּה וַיִּכְתֹב סְפָרִים מוֹעִילִים רַבִּים, וְהַנִּכְבָּד מִכָּל סְפָרָיו הוּא סִפְרוֹ “הָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת”, שֶׁבּוֹ הוֹכִיחַ רַב סְעַדְיָה, כִּי תוֹרָתֵנוּ הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה מְיַשֶּׁרֶת אֶת הָאָדָם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר לְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

בַּסֵּפֶר הַזֶּה פָּתַח רַב סְעַדְיָה אֶת שַׁעֲרֵי הַחֲקִירָה לִפְנֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיְהִי לָהֶם לְעֵינָיִם. וּסְפָרִים רַבִּים נִכְתְּבוּ מֵהָעֵת הַהִיא וָמָעְלָה בְּחֵקֶר-אֱלוֹהַּ.

רַב סְעַדְיָה עָרַךְ גַּם סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת לְכָל יְמֵי הַשָּׁנָה. אַךְ בָּזֶה לֹא הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן, כִּי גַם רַב עַמְרָם גָּאוֹן, אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָיו כָּתַב סֵדֶר תְּפִלּוֹת, וְאַךְ בִּפְרָטִים קַלִּים שׁוֹנֶה הוּא סִדְרוֹ שֶׁל רַב סְעַדְיָה מִסִּדְרוֹ שֶׁל רַב עַמְרָם.

בְּעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים, אַחֲרֵי צֵאת רַב סְעַדְיָה מִפּוּמְבַּדִּיתָא, הִשְׁתַּדְלוּ אֲנָשִׁים טוֹבִים וַיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וַיָּשָׁב רַב סְעַדְיָה אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ בְּסוּרָא, אַךְ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים לִימֵי חַיָּיו מֵת.

ט. מַמְלֶכֶת הַכּוֹזָרִים.

48. בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁתַּפֵּךְ הַנָּהָר ווֹלְגָא אֶל הַיָּם הַכַּסְפִּי, יָשְׁבוּ בַיָּמִים הָהֵם עַם הַכּוֹזָרִים. הָעָם הַזֶה הָיָה עַם גִּבּוֹרִים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה וּמִפְּנֵיהֶם נִחֲתוּ כָל הָעַמִּים שְׁכֵנֵיהֶם. גַּם הַפַּרְסִים, גַּם הַבִּיצַנְתִּים וְגַם הָרוּסִים¹⁸ הָיוּ מְבִיאִים לָהֶם מִנְחָה. הַכּוֹזָרִים הָיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים וּמוֹשְׁלָם הַחַגַּן הָיָה לָהֶם כֵּאלֹהִים, וְהָיָה כִּי יִגְזֹר הַחַגַּן מָוֶת עַל אֶחָד מֵעֲבָדָיו וְטָרַף הָאִישׁ הַהוּא אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן מַלְכּוֹ וֵאלֹהָיו. בְּאֶרֶץ הַכּוֹזָרִים הִתְיַשְּׁבוּ גַם רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים וְרַבִּים מֵהֶם עָלוּ לִגְדוּלָה וַיִּהְיוּ לְרוֹפְאֵי הַמֶּלֶךְ וּלְיוֹעֲצָיו, וּמֵהֶם לָמַד הַמֶּלֶךְ לָדַעַת אֶת תּוֹרַת הַיְהוּדִים.

49. הָאַגָּדָה תְסַפֵּר, כִּי הַחַגַּן בֻּלָּן, אֲשֶׁר מָלַךְ עַל עַם הַכֹּוזָרִים, נָתַן אֶת לִבּוֹ לִדּרֹשׁ אֶת יְיָ וַיְַעֲבֵר אֶת הַגִּלּוּלִים מֵאַרְצוֹ, וּבְטֶרֶם קַבְּלוֹ דַת אַחֶרֶת נִגְלָה אֵלָיו מַלְאַךְ אֱלֹהִים בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם בְּדַרְכֵי תוֹרַת אֱמֶת תֵּלֵךְ וּמִצְוֹתֶיהָ תִשְׁמֹר, וְהָיָה אֱלֹהִים עִמְּךָ וְהִתְחַזַקְתָּ עַל הָעַרְבִים הַנִּלְחָמִים אֵלֶיךָ וְתִגְדַּל וְתִנָּשֵׂא בְּעֹשֶׁר וְתִפְאֶרֶת מְלוּכָה. גַּם מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ חָלַם חֲלוֹם כָּזֶה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַכַּלִּיף מוֹשֵׁל הַמַּחֲמֶדִים וְקֵיסַר בִּיצַנְץ מוֹשֵׁל הַנּוֹצְרִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו מַתָּנוֹת יְקָרוֹת בְּיַד אֲנָשִׁים חֲכָמִים לִקְנוֹת לְבָבוֹ. הַכַּלִּיף בִּקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לּדַת מַחֲמֶד וְהַקֵּיסַּר – לְדַת הַנּוֹצְרִים. וַיְצַו הַחַגַּן, כִּי הַכֹּהֵן הַמַּחֲמֶדִי וְהַכֹּהֵן הַנּוֹצְרִי וְהָרַב הַיְּהוּדִי יִתְּוַכְּחוּ שְׁלָשְׁתָּם לְפָנָיו. וַיִּתְוַכְּחוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יָמִים רַבִּים, וְאִישׁ לֹא יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת רֵעֵהוּ; אַךְ מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם הֵבִין הַמֶּלֶךְ, כִּי גַם הַמַּחֲמֶדִי גַם הַנּוֹצְרִי נִשְׁעָנִים עַל דִּבְרֵי תוֹרַת מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים. אָז הֶחֱלִיט הַחַגַּן וּמִשְׁנֵהוּ לְהַחֲזִיק בְּדַת יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁם הַיְּהוּדִי אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא – רַבִּי יִצְחָק הַסַּנְגָּרִי. וְעִם הַמֶּלֶךְ יַחַד הִתְגַּיְרוּ עוֹד כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ מִגְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת.

50. וּמִבְּנֵי בָנָיו שֶָל בֻּלָּן עָמַד מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ עוֹבַדְיָה, אִישׁ צַדִּיק וְיָשָׁר. הוּא חִדֵּשׁ אֶת הַמַּמְלָכָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַדָּת כַּדִּין וְכַהֲלָכָה, בָּנָה בָתֵי כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ, קִבֵּץ לָרֹב מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וַיְפָרְשׁוּ לוֹ אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וּמִשְׁנֶה וְתַלְמוּד וְכָל תִּקּוּנֵי הַתְּפִלּוֹת. אַחֲרֵי עוֹבַדְיָה יָשְׁבוּ בָנָיו לְכִסְאוֹ, שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה שֶׁל מְלָכִים יְהוּדִים; כִּי כֵן הָיָה חֹק הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר רַק הַמַּחֲזִיק בְּתוֹרַת יִשְרָאֵל יוּכַל לִהְיוֹת יוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא. אוּלָם לֹא הֵצִיקוּ מוֹשְׁלֵי הַכּוֹזָרִים לִבְנֵי דָתוֹֹת אֲחֵרוֹת הַיּוֹשְׁבִים תַּחַת צֵל מֶמְשַׁלְתָּם, וּזְכוּת אַחַת הָיְתָה לְכֻלָּם. בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם יָשְׁבוּ שְׁנֵי שׁוֹפְטִים מֵהַיְהוּדִים, שְׁנַיִם מֵהַנּוֹצְרִים וּשְׁנַיִם מֵהַמַּחֲמֶדִים, וְכָל אִישׁ הָיָה נָדוֹן עַל פִּי הַשּׁוֹפְטִים בְּנֵי דָתוֹ. מַמְלֶכֶת הַכּוֹזָרִים נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי הַרוּסִים בִּשְׁנַת 946 וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ נִמְלְטוּ אַרְצָה סְפָרַד וְהַיְהוּדִים קִבְּלוּם בְּכָבוֹד וַיִּדְאֲגוּ לְכָל מַחְסוֹרָם.

51. מַלְכוּת הַכּוֹזָרִים נָתְנָה מָקוֹם לְאַגָּדוֹת מַפְלִיאוֹת רַבּוֹת, אֲשֶׁר שִׁעְשְׁעוּ אֶת נֶפֶשׁ עַם יִשְׂרָאֵל בְּעִתּוֹת הַחֹשֶׁךְ. בְּמֵאָה הַתְּשִׁיעִית לְחֻרְבַּן הַבַּיִת עָבַר נוֹסֵעַ אֶחָד נִפְלָא אֲשֶׁר נִקְרָא בְשֵׁם אֶלְדָּד הַדָּנִי. הוּא דִבֶּר עִבְרִית צַחָה וַיְֹאמֶר, כִּי מִשֵּׁבֶט דָּן הוּא הַיְוֹשֵׁב עִם עוֹד תִּשְׁעָה שְׁבָטִים בְּאֶרֶץ חֲוִילָה וְשָׁם יֵשׁ לָהֶם מַמְלָכָה לְבַדָּם וְלֹא יִשְׂאוּ עֹל הַגּוֹיִם. הַנּוֹסֵעַ הַהוּא סִפֵּר נִפְלָאוֹת עַל דְּבַר “בְּנֵי מֹשֶׁה”¹⁹ לֵאמֹר: "בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל וּבָאוּ לָהֶם לִפְרָת… אָמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַלְּוִיִּם: עִמְדוּ לִפְנֵי עֲבוֹדָה וְאִמְרוּ שִׁירָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם מְשׁוֹרְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמְרוּ לָהֶם הַלְוִיִּם: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! אִלּוּ אָמַרְנוּ שִׁירָה עַל כָּל נֵס וְנֵס שֶׁעָשָׂה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא גָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, אֶלָּא הוֹסִיף לָנוּ כָּבוֹד עַל כְּבוֹדֵנוּ וּגְדוּלָה עַל גְּדֻלָּתֵנוּ, וְעַתָּה נֹאמַר שִׁירָה לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה? וְכַאֲשֶׁר קָרָא נְבוּכַדְנֶצַר לַלְוִיִּם מִבְּנֵי מֹשֶׁה וְרָצָה לְכוֹפָם, כִּי יָשִׁירוּ לְפָנָיו מִשִּׁירֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ, עָמְדוּ כֻלָּם וְנָטְלוּ עֵצָה וְתָלוּ כִנּוֹרוֹתֵיהֶם עַל עֲרָבִים וְשָׁלְטוּ בְנַפְשׁוֹתָם וַיְקַצְצוּ אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, וּכְשֶׁהָיוּ שׂוֹנְאֵיהֶם מְצַוִּים אוֹתָם: שִׁירוּ! מִיַד הָיוּ מַרְאִים אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַמְקֻצָּצוֹת וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר וְאֶצְבְּעוֹתֵינוּ מְקֻצָּצוֹת? כִּיוָן שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, יָרַד הֶעָנָן וְכִסָּה עֲלֵיהֶם וְעַל נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְהֵאִיר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַמּוּד אֵשׁ, וְהֶעָנָן נָשָׂא אוֹתָם אֶל אֶרֶץ הַחֲוִילָה; וְכֵיוָן שֶׁזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן וְעָמּוּד הַאֵשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְשִׁיךְ לִפְנֵיהֶם נַחַל אֶחָד, שֶׁשְּׁמוֹ סַמְבַּטְיוֹן, וְסָגַר בִּפְנֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל אָדָם לַעֲבוֹר אֲלֵיהֶם. וְהַנָּהָר הַזֶּה מָלֵא חוֹל וַאֲבָנִים הַמִּתְגַּלְגְּלִים בְּקִרְבּוֹ וְרוֹעֲשִׁים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יָנוּחַ. וּבְשָׁעָה שֶׁיַעֲרִיב יוֹם הַשִּׁשִּׁי, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, יֵרֵד עָלָיו עָנָן, וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו עַד מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת. בְּנֵי מֹשֶׁה נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בִּדְבָרִים עִם אֲחֵיהֶם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעֵבֶר הַשֵּׁנִי לִנְהַר סַמְבַּטְיוֹן, אַךְ לִקְרַב אֲלֵיהֶם לֹא יוּכְלוּ. אֶרֶץ בְּנֵי מֹשֶׁה הִיא אֶרֶץ קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וְלֹא תִמָּצֶאנָה בָהּ חַיּוֹת טוֹרְפוֹת וּטְמֵאוֹת, כִּי אִם בְּהֵמוֹת וְחַיוֹת טְהוֹרוֹת.

עַל דְּבַר שְׁאָר הַשְּׁבָטִים הַיוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ הָרְחוֹקָה הַהִיא יְסַפֵּר אֶלְדָּד, כִּי הֵם נוֹסְעִים בָּעֵדֶר וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּמֶלֶךְ אֶחָד לָהֶם שֶָשְּׁמוֹ עִֻזיאל… מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה. יוֹדְעִים הֵם רַק אֶת הַמִּקְרָא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם גַּם סֵפֶר הֲלָכוֹת כְּתוּבוֹת בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, וְעַל כָּל הֲלָכָה נֶאֱמַר: “אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפִּי מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה”, כִּי כָל הִלְכוֹתֵיהֶם מְקֻבָּלוֹת הֵן וּנְתוּנוֹת לְמֹשֶׁה מִסִּינָי.

52. הַנּוֹסֵעַ הַזֶּה עָבַר אֲרָצוֹת רַבּוֹת וּבְכֻֻלָּן הֵפִיץ אֶת הַגָּדוֹתָיו וְהָעָם הֶאֱמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבֵּר. וְגַּם הַגְּאוֹנִים לֹא הִטִּילוּ סָפֵק בְּכָל דְּבָרָיו וְרַק אִם נָטָה בִדְבָרָיו מִתּוֹרַת הַתַּלְמוּד הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי אוּלַי שָׁכַח בִּימֵי נְדוּדָיו אֶת תּוֹרָתוֹ וְטוֹעֶה הוּא.

מִי הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה בֶּאֱמֶת: רַבָּנִי אוֹ קְרָאִי, שׁוֹגֶה אוֹ מַשְׁגֶּה? עוֹד לֹא בָא עַל זֶה פִּתְרוֹן גָּמוּר. אֵין יוֹדֵעַ מֵאַיִן בָּא וְאֵין יוֹדֵעַ אָנָה הָלַךְ וְאֵיפֹה מָצָא לוֹ קָבֶר. בְהַגָּדוֹתָיו מְעֻרָבִים אֱמֶת וְשֶׁקֶר יַחַד, וְאִם נָקֵל לְהוֹרוֹת עַל אֵיזֶה דְבָרִים, כִּי בְדוּיִם הֵם, אֲבָל כָּבֵד מְאֹד לְהַבְדִּיל מִתּוֹכָם אֶת הָאֱמֶת.

53. יָמִים מְעַטִּים אַחֲרֵי מוֹת רַב סְעַדיָה פָּסְקָה הַיְשִׁיבָה מִסּוּרָא. גַּם נְשִׁיאוֹת רֹאשׁ הַגּוֹלָה חָדְלָה, כִּי בִטְּלוּהָ הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים, וִישִׁיבַת פּוּמְבַּדִּיתָא גַם הִיא שָׁפְלָה מְאֹד; כִּי בָעֵת הַהִיא קָם מֶרָכָּז לַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ סְפָרַד, וְהָרִיבֹות וְהַמַּלְשִׁינוּת הִשְׁפִּילוּ אֶת כְּבוֹד הַיְשִׁיבוֹת בְּעֵינֵי הָעָם וַיַּחְדְּלוּ רַבִּים מִשְּׁלוֹחַ אֵלֵיהֶן נִדְבוֹתֵיהֶם, וְאוּלַי גַּם צוֹק הָעִתִּים הָיָה בְעוֹכְרֵיהֶם, כִּי הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים לֹא הִטּוּ עוֹד חֶסֶד לַיְּהוּדִים כְּמִלְּפָנִים, וּפְקִידֵי הַמַּלְכוּת עֲשָׁקוּם וַיְרוֹצְצוּם.

54. וְרַק בְּטֶרֶם בְָטְלָה הַיְשִׁיבָה גַם מִפּוּמְבַּדִּיתָא יָשְׁבוּ שָׁם שְׁנֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים עַל כִּסֵּא הַגְּאוֹנוּת: רַב שְׁרִירָא וּבְנוֹ רַב הַאי. רַב שְׁרִירָא עָזַב בְּרָכָה רַבָּה לְסוֹפְרֵי דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי כָתַב אֶת קוֹרוֹת הַגְּאוֹנִים וְרָאשֵׁי הַגּוֹלָה וּמְסוֹרוֹת נִכְבָּדוֹת עַל דְּבַר חַכְמֵי הַתַּלְּמוּד. וְרַב הַאי גַּם כֵּן כָּתַב סְפָרִים יְקָרִים בַּתּוֹרָה וּבְמוּסָר שֶׁמִתּוֹכָם נִרְאֶה אֶת גֹּדֶל צִדְקוֹתָיו וְעֹז אֱמוּנָתוֹ. לִבּוֹ לֹא נִמְשַׁךְ לֹא אַחֲרֵי הַחֲקִירוֹת הַדַּקּוֹת שֶׁל הַפִּלּוּסוֹפִים הָעַרְבִים וְלֹא אַחֲרֵי תוֹרַת בַּעֲלֵי הַסּוֹד, וְרַק תּוֹרַת רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַתַּלְמוּד הָיְתָה לוֹ לְעֵינָיִם וּבָה הִתְעַסֵּק בְּחֵפֶץ לֵב. אוּלָם בִּינָתוֹ הַיְשָׁרָה לֹא נָתְנָה לוֹ לְקַבֵּל אֶת כָּל הָאַגָּדוֹת הַזָּרוֹת גַּם אִם כְּתוּבוֹת הֵן בַּתַּלְמוּד וּבְפֵרוּשׁ אָמַר, כִּי אִם מִתְנַגְּדוֹת הֵן אֶל הַשֵּׂכֶל אֵין מַשְׁגִּיחִין בָּהֶן.

אַחֲרֵי מוֹת רַב הַאי שָׂמוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי (968 אחב"ש) יִשְׂרָאֵל אֶת חִזְקִיָּה מִבֵּית דָּוִד בֶּן זַכַּאי, לְגָאוֹן וּלְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, מִבְּלִי שְׁאֹל אֶת פִּי הַכַּלִּיף. וַיְהִי כִּי הִלְשִׁינוּ לִפְנֵי הַכַּלִּיף עַל מַעֲשֵה הַיְּהוּדִים, וַיְצַו לַהֲרֹג אֶת חִזְקִיָּה. וַיּוּמַת חִזְקִיָּה וְכָל יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ. וַתִּפָּסַקְנָה מֵהָעֵת (970 אחב"ש) הַהִיא הַיְשִׁיבוֹת בְּבָבֶל וְהַגְּאוֹנוּת חָדָלָה, אַחֲרֵי עֲבוֹר עָלֶיהָ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִיוֹם הִוָּסְדָה.

י. הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז.

55. עִקְבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׂכְּנַז נִרְאוּ עוֹד בְּסוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. כִּי אָז כְּבָר הָיוּ שָׁם קְהִלּוֹת נִכְבָּדוֹת. עוֹד מִימֵי מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הֵחֵלוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב שָׁם וְבִימֵי קַרְל הַגָּדוֹל* (698–744 אחב"ש) עָסְקוּ הַיְּהוּדִים בְּמִסְחָר, בָּאֳנִיּוֹת-סוֹחֵר וּבְכָל מְלָאכָה. וְאַף כִּי קַרְל הִבְדִּיל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרָעָה בְּחֻקִּים אֲחָדִים, אוּלָם בִּכְלַל הָיוּ יְמֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל; כִּי אִישׁ חָכָם הָיָה וַיָּבֶן כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יָבִיא לְאַרְצוֹ תּוֹעֶלֶת רַבָּה. וְהַיְּהוּדִים הִצְלִיחוּ הַרְבֵּה בְּמִסְחָרָם, כִּי קֶשֶׁר רוּחֲנִי הָיָה לָהֶם עִם אֲחֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹת אַזְיָה וְאַפְרִיקָא, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבוּ מוֹרֵיהֶם הַגְּאוֹנִים, וְהַקֶּשֶׁר הַזֶּה הוֹעִיל לָהֶם לָבוֹא גַם בִּבְרִית מִסְחָר עִם יוֹשְׁבֵי אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

עַל פִּי מִצְוַת קַרְל הַגָּדוֹל הוּבְאוּ חַכְמֵי יִשְׁרָאֵל מֵאִיטַלְיָה וַיּוֹשִׁיבֵם בְּעִיר מַגֶּנְצָא לְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹ. בִּשְׁלֹחַ קַרְל מַלְאָכִים אֶל הַכַּלִּיף הָיָה בֵין הַמַּלְאָכִים גַּם יְהוּדִי אֶחָד. כֵּן הֵגִין הַמֶּלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר קִבְּלוּ בַעֲבֹט מִידֵי הַכֹּהֲנִים הַנּוֹצְרִים אֶת כְּלֵי קָדְשָׁם, וְלֹא נָתַן לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּעַד זֶה, בְּאָמְרוֹ: הֲלֹא אַךְ הַכֹּהֲנִים הַנּוֹתְנִים כְּלֵי קָדְשָׁם בַּעֲבֹט הֵמָּה מוֹעֲלִים בַּקֹּדֶשׁ וְהֵם רְאוּיִם לָשֵׂאת עֹנֶשׁ, וְהַיְּהוּדִי מָה הוּא, כִּי יִתְלוֹנְנוּ עָלָיו?

56. אַחֲרֵי מוֹת קַרְל יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ לוּדְוִיג בְּנוֹ הֶחָסִיד*. גַּם הַמֶּלֶךְ הַזֶּה כְּאָבִיו הֵגִין עַל (744–770 אחב"ש) הַיְּהוּדִים. בְּיָמָיו קָם הַבִּישׁוּף אַגּוֹבַּרְד לִשְׁפֹּךְ בּוּז וּנְאָצָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא וּמְתֵי סוֹדוֹ הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַטּוֹת אֶת לְבַב הַמֶּלֶךְְ לְרָעַת הַיְּהוּדִים וְלֹא יָכֹלוּ. אָז פָּנָה הַבִּישׁוּף הַקַּנָּאִי אֶל הֶהָמוֹן, וּבִדְרָשׁוֹת מְלֵאוֹת שִׂנְאָה עַזָּה הֵעִיר אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו לִשְׂנוֹא אֶת הַיְּהוּדִים. אוּלָם הַמֶּלֶךְ לֹא נָתַן לָגַעַת לְרָעָה בַּיְּהוּדִים. בְּיָמָיו הִתְגַּיֵּר הַכֹּהֵן הַנּוֹצְרִי בּוֹדָא, אֲשֶׁר לְפָנָיו הִתְוַדָּה הַמֶּלֶךְ אֶת עֲוֹנוֹתָיו מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה כְּמִנְהַג הַנּוֹצְרִים, וַיִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ הָעִבְרִי אֱלִיעֶזֶר, וְהַמֶּלֶךְ לֹא עָנַשׁ אוֹתוֹ וַיִּתֶּן לוֹ לָצֵאת מֵאַרְצוֹ לְעִיר סַרַגּוֹסָה, אֲשֶׁר בִּסְפָרָד.

57. אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ לוּדְוִיג, לְאַט, לְאַט הִצְלִיחוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לָטַעַת בְּלֵב הַמּוֹשְׁלִים וְהָעָם שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וְאָז הֵחֵלוּ הָרְדִיפוֹת לְהִתְגַּבֵּר; הַגֵּרוּשִׁים וְהָעֹשֶׁק גָּדְלוּ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָדְעוּ עוֹד מְנוּחָה. בְּעִיר טוּלוּזָה שָׂמוּ לָהֶם הָאַבִּירִים מִנְהַג חֲסִידוּת: לְהַזְמִין בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלִּפְנֵי חַג פִּסְחָם אֶת רַב הָעִיר וְלָתֵת לוֹ מַכַּת לֶחִי בְּפוּמְבִּי, וְלִפְעָמִים כָּפוּ אֶת הַיְּהוּדִים גַּם לַעֲבוֹר עַל דָּתָם. וּבְכָל זֹאת רַבּוּ מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וּקְהִלּוֹת רַבּוֹת וַחֲשׁוּבוֹת נוֹסְדוּ לָהֶם, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְרוֹפְאִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת וּבְחַצְרוֹת הַשָּׂרִים.

58. הָרִאשׁוֹן בֵּין גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵירוֹפָּא הוּא רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “מְאוֹר הַגּוֹלָה”. שְׁמוֹ הַטּוֹב נוֹדַע לְכָל אֶחָיו הַיּוֹשְׁבִים בְּאֵירוֹפָּא וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת הֵרִיצוּ אֵלָיו שְׁאֵלוֹתֵיהֶם. וְאַף כִּי רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם כִּבֵּד מְאֹד אֶת רַב הַאי וַיַּחְשְׁבֵהוּ לְרַבּוֹ, בְּכָל זֹאת הֵסֵב הוּא בְּלִי צְדִיָּה רָעָה גְדוֹלָה לִישִׁיבַת רַב הַַאי; כִּי יוֹשְׁבֵי אֵירֹופָּא חָדְלוּ מִפְּנוֹת בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם אֶל הַיְשִׁיבָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל וְעַל כֵּן יָרַד עֶרְכָּהּ מְאֹד.

רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם הֵקִים לוֹ שֵׁם עוֹלָם בְּתַקָּנוֹתָיו אֲשֶׁר תִּקֵּן. כִּי לֹא יִשָּׂא אִישׁ רַק אִשָּׁה אַחַת, וְלֹא יְגָרֵשׁ הָאִישׁ אֶת הַאִשָּׁה שֶׁלֹא בִּרְצוֹנָהּ, וְשֶׁלֹא יִקְרָא אִישׁ בְּמִכְתַּב זָר בְּלִי רְשׁוּת הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו נִשְׁלַח הַמִּכְתָּב. וַיָּטֶל חֵרֶם עַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל הַתַּקָּנוֹת הָאֵלֶה. גַּם כָּתַב פֵּרוּשִׁים לְסִפְרֵי הַתַּלְּמוּד וּתְפִלּוֹת.

59. בִּשְׁנַת 942 יָצְאָה פְקֻדָּה מְאֵת הֵינְרִיך הַשֵּׁנִי קֵיסַר אַשְׁכֵּנַז לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִמַּגֶּנְצָא. וְרַבִּים נֶאֶנְסוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם. בֵּין הַאֲנוּסִים הָיָה גַם בֶּן-רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם. צָרַת עַמּוֹ וְצָרַת בְּנוֹ נָגְעוּ עַד נַפְשׁוֹ וְאֶת הָגוּת רוּחוֹ הַמָּרָה הִבִּיעַ בְּפִיוּט אֶחָד שֶׁבּוֹ שָׁפַךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא בְּמַר לִבּוֹ:

יָהּ! זְכֹר לְמֻכִּים וְנִמְרָטִים

וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נִשְׁחָטִים…

וְאִישׁ גָּדוֹל מִיִשְׂרָאֵל, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, הִצְלִיחַ בְּשֹׁחַד רָב לְהַעֲבִיר כַּעֲבוֹר שָׁנָה אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה וַיַּתִּירוּ לַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב עוֹד הַפַּעַם בְּמַגֶּנְצָא, וְהַאֲנוּסִים שָׁבוּ אֶל עַמָּם וְתוֹרָתָם. וְרַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם הִטִּיל חֵרֶם עַל כָּל מִי שֶׁיְבַיֵּשׁ אֶת הַאֲנוּסִים הַשָּׁבִים.

יָמִים רַבִּים הָיָה הַמִּנְהָג בְּמַגֶּנְצָא לְהַזְכִּיר בְּכָל שַׁבָּת אֶת נִשְׁמַת רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם, שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינֵי הַגּוֹלָה בְּתַקָּנוֹתָיו. וְאֶת נִשְׁמַת רַבִּי שִׁמְעוֹן הַגָּדוֹל שֶׁטָּרַח בַּעֲבוּר הַקְּהִלּוֹת וְהֶעֱבִיר הַגְּזֵרוֹת.

שאלות לתלמידים

1–8. מה היה מצב ארץ ישראל ומצב התורה בה בימי ממשלת ביצנץ? – איך נקראו חכמי בבל אחרי חתימת התלמוד? – מה היתה סבת מרד היהודים בימי רבנן סבוראי? – מה שם ראש הגולה שעמד בראש המורדים? – כמה שנים מלך מר זוטרא? – מה היתה אחרית המרד? – מה היה מצב היהודים בפרס בימי כוזרי הראשון והשני? – מה הבטיח כוזרי השני ליהודים? – מה היתה אחרית היהודים בפלשתינא שעזרו לכוזרי? – מה היה מצב היהודים ברומא בימי ממשלת הגותים? – מה היה מצב היהודים בספרד? – מי צרר את בני ישראל בספרד? – מה היה מצב האנוסים בספרד? – מי ממלכי ספרד ומתי הרבה להרע לישראל? – מה היה מצב האנוסים בספרד? – מי ממלכי ספרד ומתי הרבה להרע לישראל? – מי הגין על בני ישראל ברומא? –

9–14. מה היה מצב היהודים בערב? – מי ממלכי ערב התיהד? – מה היתה אחרית יוסף בן אבי בריב מלך ערב? – אנה הגלו יהודי ערב על ידי מלך הכושים? – מה שם המשורר היהודי בערב? – במה הצטין המשורר ושמואל בן עדיה? – מה תספר המסרת על אדות המשורר הערבי אמרו-אלקיש ושמואל בן עדיה? – מה עשה חרית הערבי לשמואל ומה דרש ממנו? – מה היה מצב היהודים והערבים המדיני? – מה שם הנביא שקם להערבים? – מה היה יחס מחמד אל בני ישראל בראשית ממשלתו ובאחריתה? – מה היתה סבת מות מחמד? – מה היה מצב היהודים בימי ממשלת הכליפים? – את מי שם הכליף אומר לריש גלותא? – מה תספר ההגדה על אדות בוסתנאי? –

15–19. מה היה מצב “הישיבה” בבבל בימי הכליף עלי? – מה היה משפט משרת ריש גלותא? – ומה משפט משרת הגאון? – כמה ישיבות היו בבבל ובאיזו ערים? – מי מגאוני שתי הישיבות היה גדול במעלה? – איך היה סדר עלית ריש גלותא לשבת על כסא ממשלתו? – מה היה מנהג ראשי הגולה את העם? – במה עסקו שתי הישיבות? – ממה התפרנסו תלמידיהן? – מתי התאספו חכמי התורה ויתקנו את תקנותיהם? – איך התנהגו הגאונים עם האנשים אשר לא שמרו ללכת בדרכי תורתם? – מי התנגד להגאונים? –

20–23. מה היה מצב היהודים תחת ממשלת הכליפים באזיה המערבית? – באיזו שפה דברו אז בני ישראל בארצות הכליפים? – מה למדו חכמי היהודים מהערבים?- מה היה אז ערך הפיוטים העברים? – איזו תועלת הביאו הפיוטים לבני ישראל? – מה היה אז מצב היהודים בספרד? – מה היה מצב אנוסי ספרד? – בימי איזה מלך ספרד גדלו מצוקות ישראל? – במה הרע עגיקה מלך ספרד ליהודים? – מה היה דבר קשר היהודים על היהודים? – מה היתה אחרית הקשר? – מי מגבורי ערב כבש את ארץ ספרד? – מה הטובה אשר הגיעה ליהודים מנצחון טריק?

24–27. מה היה מצב בני ישראל בסוריא? – מה היו הצרות שסבלו שם בני ישראל? – מה שם הספר שחבר בסוריא? – למי מהתנאים יחסו את ספר הנסתרות ההוא? – במה שגו בני ישראל בסוריא ומה היתה תקותם? – מי התאמר אז למשיח? – באיזו ארצות הגולה האמינו בני ישראל במשיח השקר? – מה היתה דרך התורה החדשה אשר אמר שריני לתת לבני ישראל? – מה היתה אחרית שריני? – מה שם המשיח השני שקם אחרי שריני? – איפה התחזק אבו-עסי עם צבאותיו ומה היתה אחרית מלחמתו? – מה היה יחס אבו-עסי אל התורה שבעל פה? – כמה שנים הלכו רבים מהיהודים בדרך תורתו? –

28–36. מה היתה פעולת הגאונים במשך מאתים שנה מיום הוסד הגאונות? – מי הצטין בידיעת התורה במשך התקופה הארכה ההיא? – מה היה יחס ראש הגולה אל רב אחאי משבחא ואל רב שמעון מקירא? – מדוע עזב רב אחאי את ארץ בבל? – מה שמות הספרים שעזבו אחריהם שני החכמים ההם? – מדוע התאוננו חכמי ישראל על ראשי הגולה? – מה היו החכמים אל הישיבות, וביחוד, אל רב נטרונאי גאון? – מי התנגד לתורה שבעל פה? – יהודי איזו ארץ התנגדו לתורת הגאונים? – באיזו תחבלות הגינו הגאונים על התורה שבעל פה? – בין מי ומי פרץ הריב על דבר משרת ראש הגולה? – מדוע התפרץ ענן מפני התורה שבעל פה? – מה שם הכתה אשר יסד ענן ועל מה נוסדה? – ההסתפק ענן רק בתורה שבכתב? – מה השם אשר קראו הקראים להקבלה? – מה היה דרך תורתם? – במה נבדל תלמוד הקראים מתלמוד הרבנים? – מה היה יחס הקראים אל חכמי הרבנים החיים והמתים? – מה הדבר הטוב הנמצא בכתת הקראים? – מה הרעה אשר הגיעה להיהדות מהקראים? –

37–41. במה התעסקו הערבים מלבד תורת המחמד? – איך נחה רוח החקירה הטבעית על חכמי היהודים? – מי היה הראשון בין חכמי היהודים שכחש במופתי התורה? – מה היה דרך החקירה השנית –? מדוע התנגדו הגאונים לדרך החוקרים הטבעים ולא לדרך בעלי הסוד? – מדוע זכה רב יוסף להיות לגאון בפומבדיתא? – מה ספרו על אדותיו בעלי הסוד? –

42–47. לכמה קרעים נקרעו אז ישראל? – מה היה אז מצב הגאונות והנשיאות? – מי הרים בעת הרעה ההיא את קרן ישראל? – מי היה רבנו סעדיה גאון? – מה היה דרכו בתורה ובחכמה? – מה היו פעולותיו הספרותיות? – מה היה סבת עלית בתורה ובחכמה? – מה היו פעולותיו הספרותיות? – מה היתה סבת עלית רב סעדיה על כסא הגאונות בסורא? – איך התנהג דוד בן זכאי ראש הגולה בנשיאותו? – מה היתה סבת הריב שפרץ בין רב סעדיה ובין ראש הגולה? – מה היתה אחרית הריב? – מה שם הספר הנכבד שכתב רב סעדיה בימי גלותו? – על מה נוסד ספרו “האמונות והדעות”? – איך שב רב סעדיה בימי גלותו? – בן כמה שנים מת?

48–54. מי היו הכוזרים ואיפה ישבו? – מה היה המלך בעיני עם הכוזרים? – מה תספר ההגדה על דבר התיהדות החגן בולן מלך הכוזרים? – מי מבני בניו של בולן הרים את היהדות בארצו? – איך התנהגו מושלי הכוזרים עם בני דתות אחרות? – על ידי מי ומתי נכבשה ארץ הכוזרים? – אנה נמלטו הכוזרים – מה שם הנוסע שקם בימים ההם בישראל? – על מה דברי מסעי אלדד הדני נוסדו? – איך קבלו הגאונים והעם את ספורי מסעותיו? – מה היה מצב הגאונות והנשיאות אחרי מות רב סעדיה? – מה שם שני הגאונים הגדולים שהיו לפני בטול הישיבות? – מה הברכה אשר עזב רב שרירא גאון לספרותנו? – מה היה דרך רב האי גאון בתורה ובאמונה? – מי היה ראש הגולה האחרון ומה היתה אחריתו? –

55–59. מתי התישבו בני ישראל בארצות אשכנז וצרפת? – מי מהמלכים הרים קרן ישראל באשכנז? – מה הטובה שעשה קרל הגדול להרמת קרן התורה באשכנז? – איך הגין על בני ישראל? – מי הגין אחרי מותו על בני ישראל? – מי מהכהנים הנוצרים התגיר בימי לודויג החסיד? – מה היה מצב היהודים באשכנז אחרי מות לודויג? – מה המנהג ששמו להם האבירים לבזות בו את היהודים? – מי היה הראשון בין גדולי חכמי ישראל באירופא? – מה הרעה שהסב רבנו גרשם לישיבת רב האי? – במה הקים לו רבנו גרשם מאור הגולה שם עולם? – מה האסון שקרה לרבנו גרשם בימי הגרושים? – מה שם החכם הגדול השני שהיה אז באירופא? – מה פעל רבי שמעון הגדול לטובת עמו? – איך כבדו יושבי מגנצא את זכר רבנו גרשם מאור הגולה ורבנו שמעון הגדול? –

ספר ששי: מִזְּמַן רַבִּי חִסְדָאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט עַד מוֹת הַרַמְבַּ"ם

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר ששי: מִזְּמַן רַבִּי חִסְדָאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט עַד מוֹת הַרַמְבַּ"ם

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. רַבִּי חִסְדָּאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט

1. בָּעֵת אֲשֶׁר פָּנְתָה שֶׁמֶשׁ הַהַצְלָחָה לַעֲרֹב לַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, הֵחֵלָּה לִזְרֹחַ לָהֶם בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב. בְּאֶרֶץ בָּבֶל יָרְדוּ הַגְּאוֹנוֹת וְהַנְּשִׂיאוּת, וְהָעָם הָיָה עָשׁוּק וְגָזוּל, וּבְאֶרֶץ סְפָרַד עָלוּ אָז בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִגְדוּלָה: מֵהֶם הָיוּ בַּעֲלֵי אֲחֻזּוֹת שָׂדֶה וָכָרֶם, מֵהֶם שָׂרֵי מְלוּכָה וּפְקִידִים בַּמְּדִינָה, וּמֵהֶם חֲכָמִים וּמְשׁוֹרְרִים, כִּי לֹא כְהַכַּלִּיפִים הַמּוֹשְׁלִים בְּבָבֶל, הַכַּלִּיפִים הַמּוֹשְׁלִים בִּסְפָרָד: הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מְקַנְּאִים קִנְאַת דָּתָם וַיִּתְחַשְּׁבוּ כִּבְנֵי אֱלֹהִים, וְהַכַּלִּיפִים הַסְּפָרָדִים הָיוּ חָפְשִׁים בְּדֵעוֹתֵיהֶם, לֹא קִנְאוּ אֶת קִנְאַת דָּתָם וַיֶּאֱהָבוּ אֶת הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים.

2. כַּאֲשֶׁר מָלַךְ בִּסְפָרַד הַכַּלִּיף (863–891 אחב"ש) עַבְּדוּל רַחֲמָן הַשְּׁלִישִׁי וַיָּשֶׂם אֶת לִבּוֹ לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אַרְצוֹ בְּחָכְמָה וָדָעַת. הוּא הֵכִין בֵּית עֵקֶד סְפָרִים גָּדוֹל וַיַּחְזֵק בִּידֵי כָּל דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה וַיָּשֶּׂם מֵהֶם לְשָׁרִים וּפְקִידִים בְּאַרְצוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ.

לַכַּלִּיף הַזֶּה הָיָה יוֹעֵץ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ רַב חִסְדָּאִי בֶּן יִצְחָק אִבְּן־שַׁפְּרוּט. (846–906 אחב"ש) הָאִישׁ הַזֶּה דָּרַשׁ בְּתוֹרַת עַמּוֹ וּבְחָכְמַת הָעַמִּים. בְּיִחוּד יָדַע אֶת חָכְמַת הַמְּדִינָה וְהִצְלִיחַ לְפַשֵּׁר בֵּין מוֹשְׁלוֹ הַכַּלִּיף וּבֵין מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים. וְהַמֶּלֶךְ הִכִּיר אֶת מַעֲשֵׂי רַב חִסְדָּאִי הַטּוֹבִים וַיְכַבְּדֵהוּ מְאֹד. אֶפֶס גַּם בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב אֶל הַכַּלִּיף לֹא נָתַן לוֹ לָשֵׂאת מִשְׂרַת יוֹעֵץ הַמְּלוּכָה, כִּי הָעֲרָבִים הָיוּ שׂוֹנְאִים אֶת הַיְּהוּדִים, וְהַכַּלִּיף יָרֵא מִתֵּת עַל הַיְּהוּדִי מִשְׂרָה גְּבוֹהָה לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ, פֶּן יַעֲלֶה עָלָיו חֲמַת הָעָם.

בְּטוֹב לְרַב חִסְדָּאִי נָתַן לִבּוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת עַמּוֹ. וַיְהִי הוּא הָרֹאשׁ לִקְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּעִיר הַבִּירָה קוֹרְדוֹבָה וַיְחַזֵּק בִּידֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי קוֹרְדוֹבָה לְעִיר הַמֶּרְכָּז. שָׁמָה נָהֲרוּ הַחֲכָמִים מִכָּל קְצוֹת הָאֶרֶץ. וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ עָסַק בְּתוֹרָה וְחָכְמָה וַיְתַרְגֵּם סֵפֶר רְפוּאוֹת מֵרוֹמִית לְעַרְבִית.

3. בַּיָּמִים הָהֵם הוֹבִיל אֶחָד מִשָּׂרֵי צִבְאוֹת הָעֲרָבִים אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים בַּשְּׁבִי בָּאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת לְאֶרֶץ סְפָרָד. שֵׁם הַיְּהוּדִי הוּא רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן חֲנוֹךְ וְעִמּוֹ אִשְׁתּוֹ הִצְעִירָה וְהַיָּפָה וּבֵן קָטָן. וְשַׂר הַצָּבָא בְּנָסְעוֹ עִמָּהֶם בָּאֳנִיָּה נָתַן עֵינָיו בְּאֵשֶׁת רַבִּי מֹשֶׁה, וְיֹאמֶר לְקַחְתָּהּ לוֹ לָאִשָּׁה. וַיְהִי כִּרְאוֹת הָאִשָּׁה, כִּי אֵין לָהּ מָנוֹס, וַתִּשְׁאַל אֶת אִישָׁהּ הָרַב: הַיְחַיֶּה יְיָ לְעֵת קֵץ אֶת אֵלֶּה הַנִּטְבָּעִים בַּיָּם? וַיַּעַן אוֹתָהּ רַבִּי מֹשֶׁה בִּלְשׁוֹן הַמְּשׁוֹרֵר: “אָמַר יְיָ: מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלּוֹת יָם!”… אָז הִתְנַפְּלָה הָאִשָּׁה מֵהָאֳנִיָּה הַיַּמָּה וַתִּצְלֹל.

וַיּוּבָא רַבִּי מֹשֶׁה וּבְנוֹ אֶל עִיר קוֹרְדוֹבָה, וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים שָׁם מִהֲרוּ לִפְדוֹתוֹ, כִּי חֹק הָיָה בְיִשְׂרָאֵל לִבְלִי תֵת אֶת אַחַד מֵאֲחִיהֶם לְהִמָּכֵר מִמְכֶּרֶת עֶבֶד, וּמִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּעֵינֵיהֶם כְּפִקּוּחַ נָפֶשׁ.

4. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצָא רַבִּי מֹשֶׁה לַחָפְשִׁי וּבָא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׂם לִמַּד הַדַּיָּן רַבִּי נָתָן תּוֹרָה לְתַלְמִידָיו. וְרַבִּי נָתָן זֶה הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד, אַךְ יְדִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה הָיְתָה מְעַטָּה מְאֹד, כִּי אַנְשֵׁי סְפָרַד לֹא הָיוּ בְּקִיאִים אָז בְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד. וַיֵּשֶׁב רַבִּי מֹשֶׁה בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן וַיַּקְשֵׁב אֶת דְּרָשַׁת רַבִּי נָתָן, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר טָעָה רַבִּי נָתָן לִפְתֹּר עִנְיָן אֶחָד לֹא כַהֲלָכָה, וַיְבַקֵּשׁ רַבִּי מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּר אֶת הָעִנְיָן הַהוּא בְּאֹפֶן אַחֵר, וְרַבִּי נָתָן נָתַן לוֹ רְשׁוּת, וַיְפָרֵשׁ רַבִּי מֹשֶׁה אֶת הָעִנְיָן בְּחָכְמָה רַבָּה. וַיִּתְמְהוּ הָרַב וְהַתַּלְמִידִים עַל חָכְמַת הָאִישׁ הֶעָנִי הַזֶּה וַיּוֹסִיפוּ לְהַצִּיעַ לְפָנָיו שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וְהוּא הֵשִׁיב עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם כְּיָד חָכְמָתוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת רַבִּי נָתָן, כִּי גָּדוֹל הוּא רַבִּי מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה, וְיֹאמֶר בְּאָזְנֵי כָל הַקָּהָל: “אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹד דַּיָּן לָכֶם מֵהַיּוֹם, וְזֶה הֶעָנִי הַלּוֹבֵשׁ שַׂק הַשָּׁבוּי הוּא רַבִּי וַאֲנִי תַּלְמִידוֹ, וְאַתֶּם מַנּוּ אוֹתוֹ עַל קְהַל קוֹרְדוֹבָה לְדַיָּן וּמוֹרֶה הוֹרָאָה”. וַיְהִי רַבִּי מֹשֶׁה לְרַב בְּקוֹרְדוֹבָה וַיִּקְבְּעוּ לוֹ פְּרַס הָגוּן וְיכַבְּדוּהוּ בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים וַיּוֹשִׁיבוּהוּ בְּמִרְכֶּבֶת הַכָּבוֹד.

וַיְהִי כִּרְאוֹת שַׁר הַצָּבָא, כִּי הַשָּׁבוּי לֹא הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט, כִּי אִם רַב גָּדוֹל, וַיְבַקֵּשׁ עֲלִילוֹת לְבַטֵּל אֶת הַמִּקַּח וְלִדְרֹשׁ בְּעַד הַשָּׁבוּי סְכוּם רָב. אַךְ רַב חִסְדָּאִי הִגִּישׁ אֶת הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַכַּלִּיף וַיַּרְאֵהוּ לָדַעַת, כִּי הָרַב הַזֶּה יָבִיא טוֹבָה רַבָּה לְאֶרֶץ סְפָרַד, כִּי לֹא יִצְטָרְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנוֹת עוֹד בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם לִישִׁיבוֹת בָּבֶל. וַיִּמְצְאוּ דְּבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ נוֹחָה מִזֶּה, שֶׁהַיְּהוּדִים בְּנֵי אַרְצוֹ מַרְבִּים לִשְׁלֹחַ כֶּסֶף לְאַרְצוֹת זָרִים, וַיְצַו אֶת הַשַּׂר לַחֲדֹל מֵהַיְּהוּדִים. וְשֵׁם רַבִּי מֹשֶׁה יָצָא בָּאָרֶץ, וְיִנְהֲרוּ אֵלָיו תַּלְמִידִים רַבִּים, וַתִּוָּסֵד בְּקוֹרְדוֹבָה יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה.

5. אֶפֶס הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד לֹא הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בְּתוֹרַת הַתַּלְמוּד, גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה לְרַב וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּקוֹרְדֹובָה, כִּי חָכְמַת הָעֲרָבִים וּשְׂפָתָם לָקְחָה אָז אֶת לִבָּם, וַיֶּהֱגוּ בָּהּ תָּמִיד, וּמֵאַהֲבָתָם לְעַמָּם וְסִפְרוּתָם הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָבִיא אֶת הַחָכְמָה, אֲשֶׁר שָׁאֲבוּ מִמְּקוֹר הָעֲרָבִים, אֶל כְּלֵי יִשְׂרָאֵל. אָז בָּאָה רוּחַ שִׁירָה בְּלֵב מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּשִׁירוּ שִׁירִים עֲרֵבִים, וְשִׁירַת הָעֲרָבִים הָיְתָה לָהֶם לְמוֹפֵת וּכְמַתְכֻּנְתָּהּ עָשׂוּ, וְיִתְרוֹן לַשִּׁירִים הָהֵם עַל הַפִּיּוּטִים שֶׁחֻבְּרוּ בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. כֵּן הֵחֵלּוּ הַחֲכָמִים לִדְרֹשׁ בַּחֵקֶר הַדַּת עַל פִּי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר סָלַל רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן וְגַם עָשׂוּ חַיִל בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן.

6. הָרִאשׁוֹן בְּחוֹקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מְנַחֵם בֵּן סָרוּק. הוּא הָיָה אִישׁ עָנִי, וְרַב יִצְחָק אָבִי רַב חִסְדָּאִי תָּמַךְ בְּיָדוֹ; אוּלָם עָנְיוֹ לֹא הִשְׁפִּיל אֶת רוּחוֹ לְהַחֲנִיף לְגָדוֹל וְעָשִׁיר, וּלְפִי הַנִּרְאֶה נָתַן לוֹ רַב יִצְחָק תְּמִיכָתוֹ בְּכָבוֹד וַיִּתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כְּאָח וָרֵעַ, וְעַל כֵּן לֹא בֹּושׁ מְנַחֵם מִקַּחַת מִיָּדוֹ.

כַּאֲשֶׁר גָּדַל רַב חִסְדִּאי בְּבֵית הַכַּלִּיף, שָׁלַח מִכְתַב־שָׁלוֹם וִידִידוּת אֶל מְנַחֵם, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּעִיר טוֹרְטוֹסָה, וַיְבַקְּשֵׁהוּ לָבוֹא אֵלָיו קוֹרְדוֹבָה לִהְיוֹת לוֹ לְסוֹפֵר, כִּי יִכְתֹב בִּשְׁמוֹ אִגְּרוֹת לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאוֹהֲבָיו וּלְרֵעָיו הַחֲכָמִים הַיּוֹשְׁבִים בֶּעָרִים אֲחֵרוֹת וַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וַיֵּאוֹת לוֹ מְנַחֵם וְיָבוֹא קוֹרְדוֹבָה וַיֵּשֵׁב בְּבֵית רַב חִסְדִּאי יָמִים רַבִּים וַיַּעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה בְּחֵפֶץ לֵב. הוּא בְּטֹהַר לִבּוֹ לֹא שָׁעָה לֹא אֶל הַבָּצַע וְלֹא אֶל הַכָּבוֹד, כִּי אִם מֵחָשְׁבוֹ אֶת רַב חִסְדָּאִי לוֹ לְאוֹהֵב וְרֵעַ עֲבָדוֹ בְּכָל לֵבָב.

7. כִּשְׁמוֹעַ רַב חִסְדָּאִי אֶת שֵׁמַע הַכֹּוזְרִים וְיוֹסֵף מַלְכָּם¹, וַיִּתְאַו מֹאד לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם הָאֶרֶץ הַהִיא. וְיֹאמַר לִשְׁלֹחַ צִיר מְיוּחָד שָׁמָּה, אַךְ לֹא נִמְצָא אִישׁ אֲשֶׁר יוֹאִיל לָלֶכֶת שָׁמָּה, כִּי הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד, וְשׁוֹדְדִים וְרוֹצְחִים הָיוּ אוֹרְבִים אָז לְכָל עוֹבְרֵי דָּרֶךְ.

אוּלָם, כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן, בָּאוּ צִירֵי מוֹשְׁלֵי הַסְּלָוִים לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַכַּלִּיף וּבֵינֵיהֶם הָיוּ שְׁנֵי יְהוּדִים, וְהֵם הִבְטִיחוּ לְרַב חִסְדָּאִי לְהַמְצִיא אֶת מִכְתָּבוֹ לְיַד מֶלֶךְ הַכּוֹזָרִים.

בַּמִּכְתָּב הַהוּא כַּתָב רַב חִסְדָּאִי (מְחַבֵּר הַמִּכְתָּב הָיָה מְנַחֵם): “הַבּוֹחֵן לִבּוֹת יוֹדֵעַ, כִּי לֹא פָּנִיתִי בְּמִכְתָּב זֶה אֶל כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדִי, כִּי אִם לִדְרֹשׁ וְלָדַעַת הָאֱמֶת: אִם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִיר וּמַמְלָכָה לְגוֹלַת יִשְׂרָאֵל וְאֵין רוֹדִים בָּהֶם, וְאֵין מוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶם… וְאִלּוּ יָדַעְתִּי, כִּי נָכוֹן הַדָּבָר, הָיִיתִי מוֹאֵס בִּכְבוֹדִי, עוֹזֵב גְּדֻלָּתִי, נוֹטֵשׁ מִשְּׁפַּחְתִּי וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ מַהֵר אֶל גִּבְעָה עַד בּוֹאִי אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אֲדֹנִי חוֹנֶה שָׁם, לִרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ וּמוֹשָׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמְנוּחַת פְּלֵיטַת יִשְׂרָאֵל”. אַחֲרֵי כֵן הִצִּיעַ לְפָנָיו שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת עַל תְּכוּנַת מַלְכוּת הַכּוֹזָרִים וִיבַקְשֵׁהוּ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן.

וְהַמֶּלֶךְ יוֹסֵף שָׂמַח עַל מִכְתַּב רַב חִסְדָּאִי וַיָּשֶב לוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְאַהֲבָה וַיּוֹדִיעֵהוּ כָּל גְּדֻלַּת מַמְלֶכֶת הַכּוֹזְרִים, אֶת מִסְפַּר חֵילָם וְאֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, וּבְסוֹף הַמִּכְתָּב הוֹסִיף לֵאמֹר: “עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַיְּשִׁיבָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְאֶל הַיְשִׁיבָה שֶׁבְּבָבֶל, וְאָנוּ רְחוֹקִים מִצִּיּוֹן… וְזָכַרְתָּ בְּאִגְּרָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנַי, גַּם אֲנִי כוֹסֵף מְאֹד וּמִתְאַוֶה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנְּעִימִים וִיקַר תִּפְאֶרֶת חָכְמָתְךָ וּגְדֻלָּתֶךָ, וְלוּ זָכִיתִי לְהִתְחַבֵּר עִמְּךָ וְלִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנִּכְבָּדִים וְהַנְּעִימִים. אַתָּה תִּהְיֶה לִי לְאָב וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְבֵן וְעַל פִּיךְ יִשַּׁק כָּל עַמִּי וּבִדְבָרְךָ הָיִיתִי יוֹצֵא וָבָא וּבַעֲצָתְךָ הַנֶּאֱמָנָה, וְשָׁלוֹם רָב”.

אוּלָם מַלְכוּת הַכּוֹזְרִים לֹא אָרְכָה, וּבְעוֹד שָׁנִים אֲחָדוֹת נִכְבְּשָׁה לִפְנֵי נְשִׂיא הָרוּסִים כָּאָמוּר לְמַעְלָה².

ב. רִבוֹת הַמְדַקְדְּקִים וְהָרַבָּנִים.

8. וּמְנַחֵם חִבֵּר סֵפֶר אֶחָד וַיִּקְרָא שְׁמוֹ “מַחְבֶּרֶת”. בַּסֵּפֶר הַהוּא הוֹרָה מְנַחֵם אֶת חֻקֵּי שְׂפַת עֵבֶר וְגַם פֵּרַשׁ כְּתוּבִים רַבִּים עַל פִּי הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט, מִבְּלִי שׂוּם לֵב לִדְרָשׁוֹת חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, כִּי הֵבִין מְנַחֵם אֲשֶׁר פְּשַׁט הַתּוֹרָה לְבָד, וְהַדְרָשׁ לְבָד. סִפְרוֹ זֶה הָיָה לְעֵינַיִם לְכָל דּוֹרְשֵׁי תּוֹרָה גַּם בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאִיטַלְיָה, וּמִפָּנָיו עָזְבוּ גַּם אֶת סִפְרֵי רַב סְעַדְיָה.

9. וְעוֹד חָכָם אֶחָד הָיָה בַּזְּמַן הַהוּא, צָעִיר לְיָמִים מִמְּנַחֵם, דּוֹנֵשׁ בֶּן לַבְרָט שְׁמוֹ, מִבַּגְדַּד. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בַעַל כִּשְׁרוֹן גָּדוֹל וּבְכַמָּה דְּבָרִים עוֹד עָלָה עַל מְנַחֵם: שִׁירָיו טוֹבִים מִשִּׁירֵי מְנַחֵם, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר שָׂם בְּשִׁירָיו אֶת מִדַּת הָעַרְבִים בְּשִׁירֵיהֶם, לִמְנוֹת מִסְפַּר הַשְּוָאִים וְהַתְּנוּעוֹת; וּלְפִי טַעַם בְּנֵי הַזְּמַן הַהוּא הָיְתָה הַמִּדָּה הַזֹּאת יָפָה וּנְעִימָה מְאֹד.

אוּלָם דּוֹנֵש הָיָה גְּבַהּ לֵבָב וּמְגָרֶה מָדוֹן, וְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו. וְהָיָה כְמָצְאוֹ טָעוּת בְּאֵיזֶה סֵפֶר, לֹא הוֹכִיחַ אֶת הַטָּעוּת בִּדְבָרִים נוֹחִים, כִּי אִם לָבַשׁ גֵּאֶה וּבְדִבְרֵי חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים הוֹרִיד אֶת כְּבוֹד הַמְּחַבֵּר וַיְשִׂימֵהוּ לְבוּז. גַּם אֶת רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן לֹא נִקָּה וּבְגַאֲוָתוֹ הַבְּזוּיָה אָמַר, כִּי דַּעְתּוֹ, כְּדַעַת יְרֵא־שָׁמַיִם, אֵינֶנָּהּ נוֹחָה מִפֵּרוּשֵׁי רַב סְעַדְיָה אֲשֶׁר לִפְעָמִים עָרַב אֶת לִבּוֹ לִנְטוֹת מֵהַמְּסוּרָה. אָמְנָם גַּם הוּא, דּוֹנֵשׁ בְּעַצְמוֹ, לֹא נִזְהַר מִלְּפָרֵשׁ אֶת הַכְּתוּבִים לֹא לְפִי הַמְּסוֹרָה, אַךְ מַה שֶׁהִתִּיר לְעַצְמוֹ אָסַר לַאֲחֵרִים.

10. וְדוֹנֵשׁ זֶה בָּא גַּם הוּא לָשֶׁבֶת בְּקוֹרְדוֹבָה וַיְקַנֵּא מְאֹד בִּמְנַחֵם, אֲשֶׁר הוּא אָהוּב לַנָּשִׂיא רַב חִסְדָאִי וּנְשׂוּא פָנִים בְּעֵינֵי בְּנֵי עַמּוֹ. וַיבַקֵּשׁ עָלָיו דּוֹנֵשׁ עֲלִילוֹת דְּבָרִים לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי רַב חִסְדָאִי וּבְעֵינֵי כָּל הָעָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא סִפְרוֹ שֶׁל מְנַחֵם: “הַמַּחְבֶּרֶת” לְיָדוֹ, וַיְמַהֵר דּוֹנֵשׁ וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו מִלְחָמָה בַּסֵּפֶר, אֲשֶׁר קָרָא לוֹ שֵׁם: “תְּשׁוּבוֹת”, וְאֶת הַסֵּפֶר הַהוּא הִקְדִּישׁ לְרַב חִסְדָאִי. בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר הֶחֱלִיק אֶל הַשַּׂר הַיְּהוּדִי בִּלְשׁוֹנוֹ וַיֶּרֶב לוֹ חֲנוּפָה עַד לְגֹעַל נֶפֶשׁ בְּאָמְרוֹ: “וְכָל מֶלֶךְ יֶחֱרַד – וּמִכִּסְּאוֹ יֵרֵד – וְאֵלָיו לִסְפָרַד – מְשִׁיבִים אֶשְׁכָּרִים….” וְאַחֲרֵי הַרְאוֹתוֹ אֶת הַכְנָעָתוֹ לִפְנֵי הַתַּקִּיף הַשַּׁלִּיט, בָּא וְיִשְׁפֹּךְ כַּד שֶׁל שׁוֹפְכִים עַל רֹאשׁ הֶחָכָם הֶעָנִי, מְנַחֵם בֵּן סָרוּק, כְּמוֹ בֶאֱמֶת חָטָא מְנַחֵם חַטַּאת שְׁאוֹל וְהֵבִיא לְעַמּוֹ רָעָה רַבָּה, אֲשֶׁר לֹא תְּכֻפַּר לוֹ לְנֵצַח נְצָחִים.

11. הַחֲנופָה אֲשֶׁר הֶעְתִּיר דּוֹנֵשׁ מָצְאָה מְסִלּוֹת בְּלֵב רַב חִסְדָּאִי, וַיְהִי עוֹיֵן אֶת מְנַחֵם. וּמְנַחֵם רָאָה, כִּי אֵין לוֹ לֵב הַשָּׁר אֵלָיו כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וַיִתְפַּטֵּר מִמִּשְמַרְתּוֹ וַיֵּצֵא מִקּוֹרְדוֹבָה וַיֵּלֵךְ וַיֵּשֵׁב בְּעִיר אַחֶרֶת. אַךְ לְפִי הַנִּרְאֶה לֹא הִסְתַּפֵּק דּוֹנֵשׁ בְּמַה שֶׁהִרְחִיק אֶת שְׂנוּא נַפְשׁוֹ מֵהָעִיר וְהִבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי הַשַּׂר, כִּי עוֹד הוֹסִיף לְהַלְשִׁין עַל מְנַחֵם, כִּי קְרָאִי הוּא; וְרַב חִסְדָּאִי צִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו וַיָּבוֹאוּ וַיִּתְנַפְּלוּ עַל בֵּית מְנַחֵם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֶהֶרְסוּ אֶת הַבַּיִת וְאוֹתוֹ יִסְּרוּ קָשָׁה וַיְּעַנּוּהוּ. וְיִּכְתֹּב מְנַחֵם לְרַב חִסְדָּאִי מִכְתָּב מָלֵא מְרוֹרוֹת וַיִּתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו עַל הָעֹשֶׁק וְהֶחָמָס אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ עַבְדֵי הַשַּׂר. אַךְ הַשַּׂר עָנָה לוֹ דִּבְרֵי בּוּז לֵאמֹר: “אִם הֶעֱוֵיתָ, כְּבָר הֲבִיאוֹתִיךָ לַמּוּסָר, וְאִם לֹא הֶעֱוֵיתָ, כְּבָר הֲבִיאוֹתִיךָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא”. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִכְאִיבוּ מְאֹד אֶת לֵב מְנַחֵם הֶעָלוּב וַיּוֹסֵף לִשְׁלֹחַ עוֹד מִכְתָּב, אֲשֶׁר בּוֹ שָׁפַךְ אֶת מַר נַפְשׁוֹ לֵאמֹר: “לֹא דִּין תּוֹרָה דַּנְתַּנִי וְלֹא בְמִשְׁפַּט חָכְמָה שְׁפַטְתָּנִי… הֲתִשְׁפֹּט בְּלִי רְאוֹת? הֲלֹא עֵינֵי בָשָׂר לְךָ… אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּמִשְׁפָּטִי, דַּיָּן עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר הוּא הָעֵד, הוּא הַדַּיָּן וְלוֹ הַנִּסְתָּרוֹת…”

יָמִים רַבִּים לֹא עָנָה אוֹתוֹ רַב חִסְדָּאִי וְלָאַחֲרוֹנָה הִתְנַחֵם עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיִּכְתֹב לִמְנַחֵם מִכְתַּב שָׁלוֹם וְחֶמְלָה, וַיִּהְיוּ דְבָרָיו לִמְנַחֵם הָאֻמְלָל לְמַרְפֵּא, וַיִּשְׁכַּח מְנַחֵם אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הַשַּׂר וְיוֹדֶה לוֹ מִקֶּרֶב לִבּוֹ עַל דְּבָרָיו הַטּוֹבִים.

12. אַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵתוּ מְנַחֵם וְדוֹנֵשׁ עוֹד לֹא חָדְלָה הַמְּרִיבָה מִתַּלְמִידֵיהֶם אֲשֶׁר כָּל אֶחָד קִנֵּא קִנְאַת רַבּוֹ וַיִּקְשְׁרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ מִלְחֶמֶת סוֹפְרִים כְּבֵדָה. אָמְנָם הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת לֹא נָתְנָה כָּבוֹד לְסוֹפְרֵי הַדּוֹר הַהוּא, שֶׁכָּל אֶחָד הִשְׁתַּדֵּל לְבַזּוֹת אֶת רֵעֵהוּ בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, אֲבָל הִיא הוֹעִילָה הַרְבֵּה לְחָכְמַת הַלָּשׁוֹן, לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַאֲדִירָהּ.

13. עוֹד רִיב כָּבֵד וּבָזוּי מִזֶּה הָיָה הָרִיב עַל דְּבַר הָרַבָּנוּת בְּקוֹרְדוֹבָה. וְזֶה הַדָּבָר: אַחֲרֵי מוֹת (ערך 895 לאחב"ש) רַבִּי מֹשֶׁה נֶחְלְקוּ יוֹשְׁבֵי קוֹרְדוֹבָה לַחֵצִי: אֵלֶּה אָמְרוּ לְהוֹשִׁיב עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת אֶת רַבִּי חֲנוֹךְ בֶּן רַבִּי מֹשֶׁה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּחֲרוּ בְּרַבִּי יוֹסֵף בֶּן יִצְחָק אִבְּן־אֲבִיתּוּר, אֲשֶׁר הָיָה מִבְּחִירֵי תַּלְמִידֵי רַבִּי מֹשֶׁה וּמִלְּבַד זֶה הָיָה חָכָם בְּסַפְרוּת הָעַרְבִית, מֵלִיץ וּמְשׁוֹרֵר. וְרַב חִסְדָּאִי נָטָה אַחֲרֵי רַבִּי חֲנוֹךְ, וַיְהִי רַבִּי חֲנוֹךְ רַב בְּקוֹרְדוֹבָה כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה רַב חִסְדָּאִי חַי. אַף כִּי הָיָה רַבִּי חֲנוֹךְ אִישׁ עָנִי בְּכָל זֹאת לֹא לָקַח פְּרַס מִקְּהִלָּתוֹ, כִּי הָרַבָּנִים בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים חָשְׁבוּ לָהֶם לְעָוֹן לְהוֹרוֹת בְּשָׂכָר, וְהָרַבָּנוּת נָתְנָה רַק כָּבוֹד לְנוֹשְׂאֶיהָ וְלֹא מָמוֹן.

14. אוּלָם אַחֲרֵי מוֹת רַב חִסְדָּאִי הִתְלַקְּחָה עוֹד הַפַּעַם הַמַּחֲלֹקֶת עַל דְּבַר הָרַבָּנוּת, כִּי קְרוֹבֵי אִבְּן־אֲבִיתּוֹר לֹא שָׁקְטוּ וְיִתְאַמְּצוּ בְּכָל תַּחְבֻּלוֹת לְהוֹשִׁיב אֶת קְרוֹבָם עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת. וַיִּגַּע הַדָּבָר עַד הַכַּלִּיף אַלְחַכִּים, אֲשֶׁר מָלַךְ תַּחַת עַבְּדוּל־רַחְמָן, וְהַכַּלִּיף אַלְחַכִּים אִשֵּׁר אֶת רַבִּי חֲנוֹךְ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, יַעַן כִּי רֹב בְּנֵי הַקְּהִלָּה הָיוּ נוֹטִים אַחֲרָיו. אַךְ אִבְּן־אֲבִיתּוֹר הוֹסִיף לְסַכְסֵךְ אֶת יוֹשְׁבֵי קוֹרְדוֹבָה אִישׁ בְּאָחִיו, וַיְנַדֵּהוּ רַבִּי חֲנוֹךְ וְסִיעָתוֹ. אָז פָּנָה אִבְּן־אֲבִיתּוֹר בְּעַצְמוֹ אֶל הַכַּלִּיף בְּאָמְרוֹ בְּלִבּוֹ, כִּי הַכַּלִּיף יִשָּׂא פָּנָיו יַעַן כִּי חָכָם הוּא וּמְשׁוֹרֵר בִּשְׂפַת עַרְבִית, אַךְ הַכַּלִּיף עָנָה אוֹתוֹ לֵאמֹר: “אִלּוּ הָיוּ הָעַרְבִים בּוֹעֲטִים בִּי, כַּאֲשֶׁר יִבְעֲטוּ בְךָ הַיְּהוּדִים, הָיִיתִי בוֹרֵחַ מִפְּנֵיהֶם; וְעַתָּה בְּרַח לְךָ גַּם אָתָּה”. וַיֵּצֵא בֶּן־אֲבִיתּוֹר בְּמַר נַפְשׁוֹ מִקּוֹרְדוֹבָה וַיְהִי נָע וְנָד בְּאֶרֶץ סְפָרָד, וּמִשָּׁם הָלַךְ בָּבֶלָה וְגַם שָׁם לֹא מָצָא מָנוֹחַ, כִּי נוֹדָע לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי מְנֻדֶּה הוּא. וְהַכַּלִּיף אַלְחַכִּים מֵת וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הִישַׁם בְּנוֹ. וְהִישַׁם עוֹד נַעַר וַיְהִי אוֹמְנוֹ אַלְמַנְזָר מַחֲמֶד לְמִשְׁנֶה וּלְמַנְהִיג בְּשֵׂם הִישַׁם. אָז הִתְנַשֵּׂא אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִבְּן־אֲבִיתּוֹר וַיַּעַל לִגְדֻלָּה, וּשְׁמוֹ יַעֲקֹב גּוֹ. הָאִישׁ הַזֶּה וְיוֹסֵף אָחִיו הָיוּ בַּעֲלֵי בֵית חֲרֹשֶׁת לִירִיעוֹת מֶשִׁי, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן הָיוּ מְרֻקָּמִים מְשָׁלִים וּמְלִיצוֹת בִּלְשׁוֹן עַרְבִית. וַיִּהְיוּ הָאֲנָשִׁים הוֹלְכִים וּבָאִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ לְרַגְלֵי סְחוֹרָתָם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּמְצְאוּ בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ לְרַגְלֵי סְחוֹרָתָם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּמְצְאוּ בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אַמְתַּחַת מְלֵאָה דִינְרֵי זָהָב וַיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: הָבָה נִתֵּן אֶת הַזָּהָב אֶל הַמִּשְׁנֶה. וַיִּמְסְרוּ אֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶל הַמִּשְׁנֶה וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמִּשְׁנֶה, וַיְּנַשֵּׂא אֶת יַעֲקֹב אִבְּן־גּוֹ לְנָשִׂיא עַל כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: לִמְנוֹת רַבָּנִים וְלִגְבוֹת אֶת הַמֶּכֶס, וַיִּתֵּן לוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר סָרִיסִים מִנַּעֲרֵי הָאֲצִילִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לְפָנָיו, כְּמוֹ לִפְנֵי שַׂר גָּדוֹל בַּמְּלוּכָה.

15. וְכַאֲשֶׁר הָיָה יַעֲקֹב אִבְּן־גּוֹ לְשַׂר, הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד לִבְנֵי עַמּוֹ. אוּלָם בְּקִנְאָתוֹ הָרַבָּה לִקְרוֹבוֹ אִבְּן־אֲבִיתּוֹר אָמַר לְהוֹרִיד אֶת רַבִּי חֲנוֹךְ וּלְהוֹשִׁיב תַּחְתָּיו אֶת קְרוֹבוֹ עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת. וַיְהִי דְבָרוֹ עִם חֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה וְכֻלָּם, מֵאַהֲבָה אוֹ מִיִּרְאָה, הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ. וְיִּשְׁלַח אֶל רַבִּי חֲנוֹךְ פְּקֻדָּה לֵאמֹר: “אִם תּוֹסִיף לָדוּן וּלְהוֹרוֹת אֲצַוֶּה לְשִׂימְךָ בָאֳנִיָּה בְּלִי מְשׁוֹטוֹת וּלְהַשְׁלִיכְךָ הַיַּמָּה”. וְאֶל אִבְּן־אֲבִיתוֹר שָׁלַח הוּא וְכָל רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה מַלְאָכִים כִּי יְמַהֵר לָשׁוּב אֲלֵיהֶם וְלִהְיוֹת לָהֶם לְרַב. אוּלָם אִבְּן־אֲבִיתּוֹר בִּימֵי נְדוּדָיו הִתְנַחֵם עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיָּבֶן, כִּי לֹא עָשָׂה כְּהֹוגָן, וַיָּשֶב בְּיַד מַלְאֲכֵי הַקְּהִלָּה דָּבָר לֵאמֹר: “מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ – כְּרַבִּי חֲנוֹךְ – בְּכָל הַחֲכָמִים מִסְּפָרַד עַד יְשִׁיבוֹת בָּבֶל וְלֹא נָכוֹן לְהַדִּיחוֹ מִמִּשְׁמַרְתֹּו”.

16. אֶפֶס גַּם אִם לֹא יָפֶה עָשָׂה יַעֲקֹב גּוֹ נֶגֶד רַבִּי חֲנוֹךְ, מֵחָשְׁשׁוֹ לִכְבוֹד קְרוֹבוֹ, אֲבָל רָבִּים הָיוּ גַּם מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים אֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עַמּוֹ. הַמִּשְׁנֶה אַלְמַנְזָר־מַחֲמֶד, אֲשֶׁר הָיָה רוֹדֵף בֶּצַע אָמַר כִּי כַאֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת יַעֲקֹב עַל בְּנֵי עַמּוֹ, וְהָיָה הַיְּהוּדִי לִכְלִי מַשְׁחִית בְּיָדוֹ לָמֹץ לְמַעֲנוֹ אֶת דָּמֵי הָעֲנִיִּים, לְנָגְשָׂם וּלְרוֹצְצָם לְמַעַן יַרְבּוּ לְשַׁלֵּם מַס; אַךְ יַעֲקֹב רָאָה בֶעֱנוּת עַמּוֹ וְיַחְמֹל עֲלֵיהֶם מְאֹד, וְלֹא נָגַשׂ בְּאָחִיו. וַיְהִי כִּי קָצְרָה יָדוֹ מֵהָבִיא אֶת מִכְסַת הַמַּס לְאוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה וַיְשִׂמֵּהוּ אַלְמַנְזָר בַּכֶּלֶא וַיהִי אָסוּר שָׁנָה תְּמִימָה, עַד אֲשֶׁר חָמַל עָלָיו הִישַׁם וַיּוֹצִיאֵהוּ לַחָפְשִׁי, אַךְ לִגְדֻלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לֹא שָׁב עוֹד.

17. כַּאֲשֶׁר מֵת יַעֲקֹב בָּא אֶחָד מִקְּרוֹבֵי רַבִּי חֲנוֹךְ לְבַשֵּׂר לוֹ, כִּי מֵת שׂוֹנְאוֹ, אוּלָם רַבִּי חֲנוֹךְ לֹא שָׂמַח עַל הַבְּשׂוֹרָה וּמֵעֵינָיו נָפְלוּ דְמָעוֹת; וַיִּתְמַהּ הָאִישׁ וְיֹאמַר: אָנֹכִי אָמַרְתִּי, כִּי תִּשְׂמַח בְּמוֹת אוֹיִבְךָ וְהִנְּךָ בּוֹכֶה וּמִצְטַעֵר? וַיַּעַן רַבִּי חֲנוֹךְ: אֲנִי מֵצֵר וּבוֹכֶה עַל הָעֲנִיִּים הָרַבִּים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ. אִם אַתָּה מְפַרְנֵס אוֹתָם, לֹא אֶבְכֶּה, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לְפַרְנְסֵם.

אִבְּן־אֲבִיתּוֹר לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וַיָּמָת בְּדַמֶּשֶׁק, וְרַבִּי חֲנוֹךְ יָשַׁב מֵאָז בְּשַׁלְוָה עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת. וַיָּמָת בִּשְׁנַת 945 בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה, כִּי בְעָמְדוֹ עַל הַבָּמָה לִקְרֹא בַתּוֹרָה נִשְׁבָּרָה רִצְפַּת הַבָּמָה תַּחְתָּיו וַיִּפֹּל וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת.

ג. רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד וְדוֹרוֹ.

18. בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הִישַׁם וְלַאְמַנְזָר מִשְׁנֵהוּ (933 אחב"ש) בָּאוּ מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹן חֲצִי־הָאִי הַפִּירִנִיִּי וַיַּכּוּ אֶת הָעֲרָבִים מַכָּה נִצַחַת וְגַם אַלְמַנְזָר מֵת בַּמִּלְחָמָה. וְכַעֲבֹר שָׁנִים אֲחָדוֹת הִתְחַלְּקָה מַמְלֶכֶת הַכַּלִּיף לְמַמְלָכוֹת קְטַנּוֹת: סֶוִילִיָּה, מוּרְסִיָּה, וַלֶּנְסִיָּה, גְּרַנַּדָּה, טוֹלֶידָה, קוֹרדוֹבָה וְסַרַגּוֹסָה.

19. אִישׁ אֶחָד חָכָם הָיָה בְּקוֹרְדוֹבָה וּשְׁמוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבְּן־נַגְדִּילָה, אוֹ הַנָּגִיד. הוּא לָמַד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי חֲנוֹךְ וְאֶת חָכְמַת הַלָּשׁוֹן מִתַּלְמִיד מְנַחֵם, רַבִּי יְהוּדָה חַיּוּג. מִלְּבַד זֶה יָדַע גַּם אֶת הַשָּׂפָה הָעַרְבִית. וַיְהִי כַאֲשֶׁר לָכְדוּ בְנֵי אַפְרִיקָה אֶת הָעִיר קוֹרְדוֹבָה וַיַּהַרְגוּ רַבִּים (944 אחב"ש) מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר, וַיִּמָלֵּט רַבִּי שְׁמוּאֵל מִשָּׁם וַיֵּשֵׁב בְּמַלַּגָה, עִיר קְטַנָּה בְּמַלְכוּת גְּרַנַּדָּה, וַיִּפְתַּח לוֹ שָׁם חֲנוּת קְטַנָּה, בִּשְׁכוּנַת אַרְמוֹן הַוִּיזִיר³ אִבְּן־אַלַּרִיף.

20. וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּבוֹא שִׁפְחַת הַוִּיזִיר אֶל הַיְּהוּדִי שְׁמוּאֵל הַחֶנְוָנִי. אֲשֶׁר בַּחֲנוּתוֹ קָנְתָה תָּמִיד, וַתְּבַקְשֵׁהוּ לִכְתֹּב לְמַעֲנָהּ מִכְתָּב אֶל אֲדוֹנָהּ. אִבְּן־אַלַּרִיף קִבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְיִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל יְפִי הַכְּתָב. וַיְהִי בְּבוֹאוֹ לְמַלַּגָּה וַיִּדְרֹשׁ וַיֵּחְקֹר מִי כָתַב אֶת הַמִּכְתָּב, וַיִּוָּדַע לוֹ, כִּי שְׁמוּאֵל כְּתָבוֹ. וְיִתְוַדַּע הַשַּׂר הַגָּדוֹל עִם הַחֶנְוָנִי וַיַּרְא כִּי אָמְנָם חָכָם גָּדוֹל הוּא גַּם בַּהֲלִיכוֹת עוֹלָם, וַיֹּאמֶר לוֹ הַשָּׁר: לֹא בַּחֲנוּתְךָ הַקְּטַנָּה יַכִּירְךָ מְקוֹמְךָ, כִּי אִם בְּהֵיכָל מֶלֶךְ. אָנֹכִי אֶקָּחֲךָ אֶל בֵּיתִי, וְהָיִיתָ לִי לְסוֹפֵר.

21. וַיִּקַּח הַוִּיזִיר אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל עִמּוֹ גְּרַנַּדָּה וַיְהִי לוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל לְיוֹעֵץ וּלְמַזְכִּיר. כַּאֲשֶׁר חָלָה הַוִּיזִיר בָּא הַכַּלִּיף חַבּוּס אֲדוֹנוֹ לְבַקְּרוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַכַּלִּיף כִּי מִשְׁנֵהוּ הוֹלֵךְ לָמוּת וַיֵּבְךְּ וַיֹּאמַר: עַל מִי תַּעַזְבֵנִי עַתָּה, יְדִידִי, וְשׂוֹנְאַי מִסָּבִיב בָּאוּ לְהִלָּחֵם בִּי? וְיַעַן אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וַיֹּאמַר: “דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי כָל הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר יְעַצְתִּיךָ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לֹא מִלִּבִּי יָצָאוּ, כִּי אִם מִלֵּב סוֹפְרִי הַיְּהוּדִי, שְׁמוּאֵל אִבְּן־נַגְדִּילָה. שִׂים נָא עֵינְךָ עָלָיו וְהָיָה לְךָ לְמִשְׁנֶה תַּחְתָּי, וְכָל אֲשֶׁר יִיעָצְךָ תַּעֲשֶׂה וַייָ יִהְיֶה בְעֶזְרֶךָ”. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר הַוִּיזִיר וַיְנַשֵּׂא אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל וַיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל מַלְכוּתוֹ.

22. וְהַכַּלִּיף לֹא בוֹשׁ בְּמִבְטָחוֹ: רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד הָיָה בֶאֱמֶת הָגוּן לַמִּשְׂרָה הַגְּבוֹהָה הַזֹּאת, כִּי כְגֹדֶל חָכְמָתוֹ כֵּן הָיָה גַם גֹּדֶל נַפְשׁוֹ, נוֹחַ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם וְאַף כִּי לְאֶחָיו הָעִבְרִים. בְּסִפְרֵי הַפְּקֻדָּה, אֲשֶׁר שָׁלַח לַעֲרָבִים, כַּתָּב לְפִי דַּרְכָּם וְרוּחָם, וְלָעִבְרִים – לְפִי דַּרְכָּם וְרוּחָם הֵם. בִּהְיוֹתוֹ לְשַׁר הַשָּׁרִים לֹא חָדַל מֵהֲגוֹת בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהֶחֱלִיף מִכְתָּבִים עִם כָּל חַכְמֵי הַדּוֹר וַיִּתְמְכֵם בְּיָד רְחָבָה, וְסוֹפְרִים הָיוּ לוֹ, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ תָּמִיד וַיִּכְתְּבוּ סִפְרֵי מִשְׁנֶה וְתַלְמוּד (כִּי אָז לֹא הָיָה עוֹד הַדְּפוּס נוֹדָע בְּעוֹלָם) וְאֶת הַסְּפָרִים נָתַן בְּמַתָּנָה לַתַּלְמִידִים שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִקְנוֹת מִשֶּׁלָּהֶם וְגַם קָנָה סְפָרִים הַרְבֵּה, וְכָל מִי שֶׁרָצָה שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ אוּמְנוּתוֹ, הֶחֱזִיק רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּיָדוֹ, וְגַם הִסְפִּיק שֶׁמֶן זַיִת לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. וְהוּא בְעַצְמוֹ חִבֵּר סֵפֶר “מְבוֹא־הַתַּלְמוּד” לְהוֹרוֹת בְּשִׁטָּה מִסֻדָּרָה אֶת דַּרְכֵי הַתַּלְמוּד וְעוֹד סְפָרִים בְּדִבְרֵי מְלִיצָה וְשִׁיר, אוּלָם בִּמְלֶאכֶת הַשִּׁיר לֹא הִצְלִיחַ, כִּי כִשְׁרוֹן מְשׁוֹרֵר לֹא הָיָה לוֹ.

23. גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָה וְהַשִּׁיר הָיָה בֶן דּוֹרוֹ, אֲבִי מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָד – רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן יְהוּדָה אִבְּן־גַּבִּירוֹל (951–1002 אחב"ש). הַמְּשׁוֹרֵר הָאַבִּיר הַזֶּה עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתוֹ סָבַל עֹנִי וְלַחַץ, וּמֵאַהֲבָתוֹ אֶת הַחָכְמָה וְהַשִּׁיר הָגָה בָהֶם יוֹמָם וָלַיִל וְלֹא יָדַע מְאוּמָה מִשִּׂמְחַת הַתֵּבֵל וּמִמַּנְעַמֶּיהָ, וְרוּחַ יָגוֹן לָבְשָׁה אוֹתוֹ תָּמִיד. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד צָעִיר לְיָמִים הִרְגִּישׁ אֶת כָּל כֹּחוֹ בְּמַמְלֶכֶת הַשִּׁיר עַד כִּי לֹא נֶחְשַׁב לוֹ לִיְהִירוֹת מַה שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ:

אֲנִי הַשָּׁר, וְהַשִּׁיר לִי לְעָבֶד;

אֲנִי כִנּוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים;

וְגֵוִי יַהֲלֹךְ עַל הָאֲדָמָה,

וְרוּחִי תַעֲלֶה עַל הָעֲנָנִים.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה קָרָא הַמְּשׁוֹרֵר הַצָּעִיר הַזֶּה לְאֵבֶל, בְּאָמְרוֹ:

מְלִיצָתִי בְּדַאֲגָתִי הֲדוּפָה

וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי דְחוּפָה…

24. כִּי גַלְמוּד הָיָה בַתֵּבֵל בְּאֵין אוֹהֵב וָרֵעַ וּבְאֵין תּוֹמֵךְ וּמוֹשִׁיעַ. עַל פִּי אֵיזֶה מִקְרֶה נוֹדַע הָעֶלֶם הַנִּפְלָא הַזֶּה לְנָדִיב אֶחָד מִבְּנֵי עַמּוֹ, אֲשֶׁר הָיָה שַׂר לְכַלִּיף סַרַגּוֹסָה, יְקוּתִיאֵל אִבְּן־חַסַן שְׁמוֹ. וַיְּרַחֵם יְקוּתִיאֵל עַל הָעֶלֶם וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּחְזֵק בְּיָדוֹ לִלְמֹד חָכְמָה וָדָעַת. וַתִּקְשַׁר נֶפֶשׁ הַמְּשׁוֹרֵר בְּנֶפֶשׁ אִישׁ חַסְדּוֹ וַתָּסַר מֵעָלָיו רוּחוֹ הַכֵּהָה. אוּלָם לֹא אָרְכוּ יְמֵי אָשְׁרוֹ, כִּי כַּעֲבֹר שָׁנָה נִרְצַח יְקוּתִיאֵל וַיָמֹת. הָאָסוֹן הַזֶּה הִדְאִיב מְאֹד אֶת נֶפֶשׁ רַבִּי שְׁלֹמֹה וַיּוֹסֵף יָגוֹן עַל יְגוֹנוֹ עַד כִּי חָשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדוֹ, וְאֶת מְרִי שִׂיחוּ שָׁפַךְ בְּקִינָה אֲיוּמָה פּוֹלַחַת לֵב, וְהִנְנוּ נוֹתְנִים בָּזֶה מִקְצָתָהּ:

בִּימֵי יְקוּתִיאֵל אֲשֶׁר נִגְמָרוּ

אוֹת כִּי שְׁחָקִים לַחֲלֹף יֻצָּרוּ…

אֶרְאֶה פְנֵי תֵּבֵל, יְדִידַי, זוֹעֲפִים,

יִתְנַכְּרוּ אֵלַי וְלֹא נִכָּרוּ,

עַל כֵּן שְׁעוּ מִנִּי, אֲמָרֵר בַּבֶּכִי.

מַה תִּקְצְפוּ עָלַי וּמַה תִּגְעָרוּ?

אַל תִּשְׁאֲלוּ עַל מַה שְׂפָתַי צָלְלוּ,

כִּי מֵעָלֵי רֹאשִׁי צְלָלִים סָרוּ,

אָבַד יְקוּתִיאֵל, אֲשֶׁר הָאוֹבְדִים

בּוֹ עָתְקוּ חַיִל וְגַם גָּבָרוּ!

25. מַחְסֹר וָעֹנִי הָיוּ נַחֲלַת הַמְּשׁוֹרֵר הַזֶּה כָּל יָמָיו, וְאַךְ הַחָכְמָה וְהַשִּׁירָה הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו. לִפְעָמִים, כַּאֲשֶׁר דָּאֲבָה נַפְשׁוֹ, כִּי בְּכָל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים לֹא מָצָא בַמֶּה לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הִתְגַנֵּב הָרַעְיוֹן בְּלִבּוֹ: אוּלַי בֶּאֱמֶת שָׁוְא הִיא הַחָכְמָה וְהֶבֶל הַשִּׁירָה. אַךְ כְּרֶגַע הִתְנַחֵם וַיֹאמַר:

אֵיךְ אֶעֱזֹב חָכְמָה? – וְרוּחַ אֵל

כָּרַת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶיהָ.

אוֹ תַעֲזֹב אוֹתִי? – וְהִיא כָאֵם

לִי, וַאֲנִי יֶלֶד זֻקֶניהָ.

26. בְּסִפְרוֹ “מְקוֹר חַיִּים” אֲשֶׁר כָּתַב בְּפִּילוֹסוֹפִיָּה בִּלְשׁוֹן עֲרָב הֵאִיר אֶת עֵינֵי כָּל חַכְמֵי הַתֵּבֵל בִּימֵי הַבֵּינַיִם, אַךְ עַד יָמֵינוּ אֵלֶּה לֹא נוֹדַע, כִּי רַבִּי שְׁלֹמֹה הָיָה מְחַבְּרוֹ. מֵאֵיזוֹ סִבָּה שִׁנּוּ הַמַּעְתִּיקִים אֶת שֵׁם הַמְּחַבֵּר לְשֵׁם אֲבִיצִיבְרוֹן, וְרַק בִּזְמַנֵּנוּ קָם רַבִּי שְׁלֹמֹה מוּנְק וַיּוֹכִיחַ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, כִּי אֲבִיצִיבְרוֹן הוּא רַב שְׁלֹמֹה אִבְּן־גַבִּירוֹל.

רַבִּי שְׁלֹמֹה אִבְּן־גַּבִּירוֹל כָּתַב תְּפִלּוֹת רַבּוֹת, אֲשֶׁר נִתְקַבְּלוּ בֵּין אַחֵינוּ הַסְּפָרָדִים לְאָמְרָם בִּימֵי מוֹעֵד. מִשִּׁירֵי תְּפִלּוֹתָיו נִשְׁמַע הֵד אֶנְקַת עַמֵּנוּ הַנּוֹדֵד, קוֹל צִיּוֹן הַשְּׁדוּדָה הַמִּתְאַבֶּלֶת עַל בָּנֶיהָ, אֲשֶׁר הֵם

"מְחוּצִים, לְחוּצִים – סוֹבְלֵי מַעְמָס;

בְּזוּזִים גְּזוּזִים – נְתוּנִים לְמְרְמָס".

וּבְמַר רוּחַ יִתְאוֹנֵן: “עַד אָנָה יְיָ אֶזְעַק חָמָס?!”

בְּיִחוּד הִגְדִּיל רַבִּי שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּ“שִׁיר הַיִּחוּד”, אֲשֶׁר בּוֹ הוֹדִיעַ אֶת גְּדֻלַּת יְיָ וְאַחְדּוּתוֹ. אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה נוֹהֲגִים לִקְרֹא בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחַר תְּפִלַּת “כָּל נִדְרֵי”.

27. גַּם רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד תָּמַךְ לִפְרָקִים בִּידֵי הַמְּשׁוֹרֵר וַיַּחֲלֵף עִמּוֹ מִכְתָּבִים. אַךְ רַק יָמִים מְעַטִּים הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּי רַבִּי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר רוּחוֹ הָיְתָה לַהֶבֶת אֵשׁ, לֹא יָכוֹל לְהַסְתִּיר בְּלִבּוֹ אֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבַר אִי־כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד בְּחָכְמַת הַשִּׁיר. וַיִּחַר הַדָּבָר לְרַבִּי שְׁמוּאֵל מְאֹד. אוּלָם אִם לֹא כִבֵּד רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל כִּמְשׁוֹרֵר, כִּבְּדָהוּ מְאֹד בְּעַד שְׁאַר מַעֲלוֹתָיו הָרַבּוֹת. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי מְשׁוֹרֵר אֶחָד עֲרָבִי קִנֵּא בְּרַבִּי שְׁלֹמֹה הַמְּשׁוֹרֵר הָעִבְרִי וַיְרַצְחֵהוּ נֶפֶשׁ וַיִּקְבְּרֵהוּ בְשָׂדֵהוּ. וְהִנֵּה מִן הַקֶּבֶר עָלְתָה תְּאֵנָה נִפְלָאָה בְּגָדְלָהּ, בְּיַפְיָהּ וּבְפִרְיָהּ, וַיִּתְפַּלְּאוּ כָּל רוֹאֵי הַתְּאֵנָה וַיַּחְקְרוּ וַיִּדְרְשׁוּ, וַיִּוָּדַע, כִּי תַּחְתֶּיהָ קֻבַּר הַמְּשׁוֹרֵר הָעִבְרִי. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּתְלוּ אֶת הָרוֹצֵחַ, וְאֶת עַצְמוֹת רַבִּי שְׁלֹמֹה הוֹצִיאוּ וַיִּקְבְּרוּן בְּכָבוֹד גָּדוֹל בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

28. בַּיָּמִים הָהֵם חַי רַבִּי יוֹנָה אִבְּן־גַּ’נַּאח, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא קָם לְפָנָיו בְּחוֹקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. הוּא בִקֵּר אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו בְּלִי מַשּׁוֹא פָנִים, אֲבָל לֹא מָנַע מֵהֶם כָּבוֹד בְּעַד כַּוָּנָתָם הָרְצוּיָה. וּבְדַבְּרוֹ עַל רַבִּי יְהוּדָה חַיּוּג הוּא אוֹמֵר: "חָלִילָה לִי לְכַסּוֹת אוֹרוֹ, לַחְמֹס אוֹתוֹ וּלְהַפְחִית מַעֲלָתוֹ, אַךְ כְּבָר אָמַר הֶחָכָם: “אֱהֹב אֶת אֲרִיסְטוֹ⁴, אֱהֹב אֶת אַפַּלְטוֹן, וְאֶת הָאֱמֶת – יוֹתֵר מִכֻּלָּם”.

אוּלָם רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד, מִקִּנְאָתוֹ לְתוֹרַת רַבּוֹ רַבִּי יְהוּדָה חַיּוּג, דִּבֵּר עִם רַבִּי יוֹנָה קָשׁוֹת וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו בּוּז וְלָעַג; וְרַבִּי יוֹנָה וְאַנְשֵׁי חֶבְרָתוֹ עָנוּ אוֹתוֹ גַם הֵם דְּבָרִים קָשִׁים, וַתְּהִי שִׂנְאָה נִצַּחַת בֵּין שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָהֵם וְאַנְשֵׁי בְּרִיתָם כָּל הַיָּמִים.

רַבִּי יוֹנָה לֹא אָהַב אֶת הַפִּלּוּסוֹפִיָּה, הָעוֹסֶקֶת בְּחֵקֶר אֱלֹהַּ וְדוֹרֶשֶׁת בְּסוֹד מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית: אֵיךְ בָּרָא יְיָ אֶת עוֹלָמוֹ מֵאַיִן; כִּי רָאָה רַבִּי יוֹנָה, כִּי אַחֲרֵי כָּל הַחֲקִירוֹת וְהַיְגִיעוֹת אֲשֶׁר יָגְעוּ הַפִּלּוּסוֹפִים עוֹד הַשְּׁאֵלָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, וְהַחוֹקְרִים מְאַבְּדִים אֶת כֹּחָם וּזְמַנָּם בְּלִי תּוֹעֶלֶת, – וְעַל כֵּן יָעַץ כִּי טוֹב לוֹ לְאָדָם לַעֲסוֹק בְּדָבָר שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד עַל אֲמִתָּתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא בְּתָם לֵבָב.

29. רַבִּי יוֹנָה הָיָה הָרִאשׁוֹן בֵּין חוֹקְרֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר עָרַב אֶת לִבּוֹ לֵאמֹר, כִּי בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת בַּתַּנַּ"ךְ תֶּחְסַרְנָה מִלּוֹת אֲחָדוֹת אוֹ הִתְחַלְּפוּ בַאֲחֵרוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ הַלּוֹמְדִים מִסְתַּפְּקִים בִּמְקוֹמוֹת הָהֵם בְּפֵרוּשִׁים דְּחוּקִים וּדְרָשׁוֹת, שֶׁאֵינָן לְרוּחַ הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, אַךְ הוּא לֹא אָבָה לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם, וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה נְתַנוּהוּ שׂוֹנְאָיו לְכוֹפֵר וּמִין. רַבִּי יוֹנָה בְּעַצְמוֹ הִתְאוֹנֵן עַל בְּנֵי דּוֹרוֹ, הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד לְבָד, שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים לְאֶפִּיקוֹרְסִים אֶת כָּל הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן וְחֵקֶר כִּתְבֵי הַקֹּדֶּשׁ.

הוּא כָתַב סְפָרִים רַבִּים גַּם בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה וּמִמֶּנָּה מָצָא לַחְמוֹ, אַךְ עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הָיָה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם שָׁקַּדּ בְּהַתְמָדָה רַבָּה וּבְחֵשֶׁק עָז יוֹמָם וָלַיְלָה.

30. עוֹד חָכָם גָּדוֹל וְחָסִיד נִפְלָא חַי בַּיָּמִים הָהֵם, הוּא רַבֵּנוּ בְּחַיַּי הַדַּיָּן, אִבְּן־פַּקוֹדָה. הוּא שָׂם לִבּוֹ לַחְקֹר מָה הֵנָּה הַמִּצְוֹת הַמּוּסָרִיּוֹת, אֲשֶׁר יְתַקֵּן בָּהֶן הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ וְהִגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הָאֶפְשָׁרִית, וּפְרִי חֲקִירָתוֹ הֶעֱלָה בְסִפְרוֹ “חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת”. הַסֵּפֶר הַזֶּה הָיָה כָּתוּב עַרְבִית וְנֶעְתַּק מֵעַרְבִית לְעִבְרִית וְגַם לִשְׂפַת יְהוּדִית־אַשְׁכְּנַזִּית וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָסְקוּ בוֹ בְּחֵפֶץ רָב, וַיְהִי הַסֵּפֶר הַזֶּה לָהֶם לְמוֹרֶה דֶּרֶךְ בַּחַיִּים וּלְשַׁעֲשׁוּעִים בְּעָנְיָם.

אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד (986 אחב"ש), הָיָה רַבִּי יוֹסֵף בְּנוֹ לְמִשְׁנֶה תַּחְתָּיו לְהַכַּלִּיף בַּדִּיס.

ד. רַבִּי יוֹסֵף הַנָּגִיד.

31. רַבִּי יוֹסֵף הָיָה יְפֵה תֹאַר וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְחָכְמָה וּנְדִיבוּת. אָבִיו הַשִּׂיא לוֹ אִשָּׁה אֶת בַּת אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים, כִּי יָפֶה הָיָה בְעֵינָיו לָקַחַת לִבְנוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם מִקַּחַת בַּת שַׂר וְעָשִׁיר. אֶפֶס הוּא לֹא יָדַע לְנַהֵל אֶת הַמִּשְׂרָה בִּזְהִירוּת כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל אָבִיו. רַבִּי שְׁמוּאֵל יָדַע לְהִתְהַלֵּךְ בְאַהֲבָה וָחֵן עִם כָּל פְּקִידֵי הַמַּמְלָכָה הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ וְהָיָה עָנָיו וְנוֹחַ לַכֹּל וְסוֹלֵחַ גַּם לַעֲוֹן אוֹיְבָיו. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי פַּעַם אַחַת הָלַךְ הַכַּלִּיף יַחַד עִם רַבִּי שְׁמוּאֵל, וְעַרְבִי אֶחָד קַנָּאִי יָצָא וַיְקַלֵּל אֶת הַמִּשְׁנֶה הַיְּהוּדִי. רַבִּי שְׁמוּאֵל לֹא שָׁת לִבּוֹ לַמְּקַלֵּל, אַךְ הַכַּלִּיף כָּעַס מְאֹד וַיֹאמֶר לְרַבִּי שְׁמוּאֵל: צַוֵּה וְיִכְרְתוּ אֶת לְשׁוֹן הַנָּבָל הַזֶּה, וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לְקַלְלֶךָ. בְּשׁוּב רַבִּי שְׁמוּאֵל הַבַּיְתָה שָׁלַח לִדְרֹשׁ אַחַר הָעַרְבִי לָדַעַת מִי הוּא וּמָה מַּצָּבוֹ. וַיְהִי כִּי נוֹדַע לוֹ, כִּי אִישׁ עָנִי הוּא וְיִשְׁלַח לוֹ נִדְבַת כֶּסֶף וַיַּחֲזֵק בּוֹ. כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן עָבַר עוֹד הַפַּעַם הַכַּלִּיף עִם רַבִּי שְׁמוּאֵל עַל פְּנֵי בֵית הָעַרְבִי הַהוּא, וַיֵּצֵא הָעַרְבִי וַיְבָרֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה וַיְהַלְלֵהוּ. וַיֹּאמֶר הַכַּלִּיף: הֲלֹא צִוִּיתִי אָז לִכְרֹת לְשׁוֹנוֹ… וַיַּעַן רַבִּי שְׁמוּאֵל: אֶת פְּקֻדָּתְךָ מַלְכִּי עָשִׂיתִי: הִנֵּה כָרַתִּי מִפִּיו אֶת לְשׁוֹנוֹ הָרָעָה וָאָשִׂים לוֹ תַּחְתֶּיהָ לָשׁוֹן טוֹבָה. כֵּן נִזְהָר רַבִּי שְׁמוּאֵל מֵהַפְּקִיד פְּקִידִים גְּדוֹלִים בַּמַּמְלָכָה מִבְּנֵי עַמּוֹ. אָכֵן הוּא אָהַב אֶת אֶחָיו וְעַל טוֹבָתָם שָׁקַד לַיְלָה וָיוֹם, אַךְ חָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ לַעֲצֹר בְּעַד אַהֲבָתוֹ לִפְעָמִים לַמַּעַן לֹא יָבִיא בְּאַהֲבָתוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה. לֹא כֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵף: הוּא הִתְחַנֵּךְ מִנְּעוּרָיו כְּבֶן אֲצִילִים וּמַחְסוֹר וָרִישׁ לֹא יָדַע מֵעוֹדוֹ וְעַל כֵּן לֹא יָדַע לְהִכָּנַע. מֵאַהֲבָתוֹ אֶת בְּנֵי עַמּוֹ נָתַן עֲלֵיהֶם כָּל הַמִּשְׂרוֹת הַגְּבוֹהוֹת בַּמְּלוּכָה, וּבָזֶה הִגְדִּיל מְאֹד אֶת קִנְאַת הָעַרְבִים עַם הָאָרֶץ אֲשֶׁר רָאוּ כִּי הַיְּהוּדִים יִשְׁלְטוּ בָּהֶם. גַּם אַרְמוֹנוֹ הָיָה מְפֹאָר וּמְקֻשָּׁט כְּאַרְמוֹן מֶלֶךְ וַיִּנְהַג אֶת נְשִׂיאוּתוֹ בָּרָמָה. וְיִשְׁכַּח, כִּי בְתוֹךְ עַם זָר וּבְאֶרֶץ זָרָה מוֹשָׁבוֹ.

32. אָז הֵחֵלּוּ מַלְשִׁינִים לְהוֹצִיא אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר מֵת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר הִלְשִׁינוּ עַל רַבִּי יוֹסֵף כִּי הוּא שָׂם מָוֶת בְּמַאֲכָלוֹ. וְאַף כִּי לֹא הֶאֱמִין הַכַּלִּיף לְדִבְרֵי הַמַּלְשִׁינִים, אֲבָל צֵל חֲשַׁד הִתְגַנֵּב בְּלִבּוֹ, כִּי אֵין לֵב הַמִּשְׁנֶה הַיְּהוּדִי תָּמִים עִמּוֹ.

בַּדִּיס מֶלֶךְ גְּרַנַּדָה הָיָה מִשֶּׁבֶט הַבֶּרְבֶּרִים וַיָּגָר מִפְּנֵי הָעַרְבִים פֶּן יִרְצְחוּהוּ נֶפֶשׁ, כִּי שִׂנְאָה עַזָּה הָיְתָה בֵין הָעַרְבִים וּבֵין הַבֶּרְבֶּרִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיְּגַל בַּדִּיס אֶת אֹזֶן רַבִּי יוֹסֵף, כִּי בְדַעְתּוֹ לַהֲרֹג אֶת כָּל הָעֲרָבִים יוֹשְׁבֵי גְּרַנַּדָה בְּיוֹם חַגָּם, כִּי כַּאֲשֶׁר יֵאָסְפוּ יַחַד בְּבֵית תְּפִלָּתָם וְשָׁלַח עֲלֵיהֶם אֶת אַנְשֵׁי חֵילוֹ וְהִכּוּם כֻּלָּם לְפִי חָרֶב. וַיִּשְׁתּוֹמֵם רַבִּי יוֹסֵף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וְיֹאמַר: חָלִילָה לַאדֹנִי מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי אָז יָקוּמוּ כָּל הָעַרְבִים לִנְקֹם מִמְּךָ נִקְמַת אֲחֵיהֶם וְלֹא יַשְׁאִירוּ לְךָ פְּלֵיטָה. אוּלָם בַּדִּיס לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ לַעֲצָתוֹ, וַיְהִי כִרְאוֹת יוֹסֵף כִּי הֶחֱלִיט הַמֶּלֶךְ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר וַיִּשְׁלַח אֶל זִקְנֵי הָעַרְבִים וַיְגַל אֶת אָזְנָם חֶרֶשׁ, כִּי סַכָּנָה נִשְׁקָפָה לָהֶם אִם יִתְאַסְּפוּ בְּיוֹם חַגָּם בְּבֵית תְּפִלָּתָם. וַיְהִי כְּבוֹא יוֹם חַגָּם וַיֵּשְׁבוּ כָּל הָעַרְבִים אִישׁ בְּבֵיתוֹ וַעֲצַת הַמֶּלֶךְ הוּפָרָה. וַיָּבֶן הַכַּלִּיף, כִּי גִּלָּה יוֹסֵף אֶת סוֹדוֹ, וַיַּהֲפֹך לִבּוֹ לִשְׂנֹוא אוֹתוֹ. וַיְהִי כִּי נוֹדַע לְהַבֶּרְבֶּרִים, כִּי סָרָה אַהֲבַת בַּדִּיס מֵהַמִּשְׁנֶה הַיְּהוּדִי, וַיָּפִיצוּ בָעָם דִּבְרֵי שִׁטְנָה עַל רַבִּי יוֹסֵף וְכָל עַמּוֹ. וְהַמְּשׁוֹרְרִים הַבֶּרְבֶּרִים הֵעִירוּ בְשִׁירֵיהֶם רוּחַ קִנְאָה בַּיְּהוּדִים, כִּי יָדָם תִּמְשֹׁל בַּכֹּל, וְהֵם אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וְהַמַּחֲמֶדִים הַמַּאֲמִינִים הָיוּ לָהֶם לַעֲבָדִים.

33. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ בִּגְבוּל גְּרַנַּדָה גְּדוּדֵי אַלְמִינְרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה צָרָה לִגְרַנַּדָה, וַיֹּאמְרוּ הַבֶּרְבֶּרִים: אֵין זֹאת, כִּי אִם יוֹסֵף קָרָא אֶת אוֹיְבֵינוּ לְהִלָּחֶם בָּנוֹ. וְיִתְנַפֵּל הֶהָמוֹן עַל אַרְמוֹן רַבִּי יוֹסֵף בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיַּהַרְגוּהוּ(996) וְעִמּוֹ עוֹד רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל, וַיַּהַרְסוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, וְרַק מְתֵי מִסְפָּר נִמְלְטוּ וַיִּבְרְחוּ לָאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת, וְגַם אֵשֶׁת רַבִּי יוֹסֵף וּבְנָהּ הַקָּטָן עֲזַרְיָה נִמְלְטוּ מִגְּרַנַּדָּה; וְאַךְ אַחֲרֵי עֲבֹור שָׁנִים אֲחָדוֹת הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ עוֹד הַפַּעַם.

ה. הָרִי“ף וְרַשִׁ”י.

34. בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנָה (אחב"ש 950–1150) הִרְבְּתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹוד אֶת עֲבוֹדַת הָרוּחַ וַתַּעַשׂ גְּדוֹלוֹת בַּתּוֹרָה, בְּחָכְמָה וּבְשִׁיר עַל יְדֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, אֲשֶׁר יִתְרוֹמְמוּ לְעֵינֵינוּ כַּעֲנָקִים וְיַפְלִיאוּ אוֹתָנוּ, נֶכְדֵי נֶכְדֵיהֶם, וִיעוֹרְרוּ בָנוּ רִגְשֵׁי קֹדֶשׁ, רִגְשֵׁי כָבוֹד וְאָהֲבָה. בְּפֶרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה סִפַּרְנוּ עַל דְּבַר הַחֲכָמִים, אֲשֶׁר הִצְטַיְּנוּ בְּפִלּוּסוּפִיָּה וּבְשִׁיר. אָמְנָם בִּדְבָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ הָעַרְבִים מוֹרֵיהֶם, אַךְ הֵם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּתוֹרַת מוֹרֵיהֶם לְבַד, כִּי אִם הוֹסִיפוּ הַרְבֵּה עַל מָה שֶׁקִּבְּלוּ מֵהֶם, עַד כִּי נֶחְשְׁבוּ לְבוֹרְאֵי הַחָכְמָה. הַחֲכָמִים הָהֵם עָסְקוּ גַם בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד, אֲבָל לֹא הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ וְלֹא חִדְשׁוּ בָהּ רַק מְעָט. אוּלָם הָיוּ חֲכָמִים אֲשֶׁר שָׂמוּ לָהֶם אֶת הָעֵסֶק בְּתַלְמוּד לְעִקָּר וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת שָׂמוּ לְטָפֵל, אוֹ כִּי לֹא עָסְקוּ בָהֶם כְּלָל, וַיַּעַסְקוּ רַק בְּתַלְמוּד לְבָד.

35. הַגָּדוֹל בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי (944–1034 אחב"ש) מִמְּדִינַת פֶס אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָא. הֶחָכָם הַזֶּה רָאָה כִּי רַבִּים עָזְבוּ אֶת הַתַּלְמוּד וַיַּחְדְּלוּ מֵהָגוֹת בּוֹ וַיִּסְתַּפְּקוּ אַךְ בְּסִפְרֵי הַהֲלָכוֹת הַקְּצוּבוֹת, וַיְקַנֵּא רַבִּי יִצְחָק לְסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וַיְחַבֵּר סֵפֶר הֲלָכוֹת חָדָשׁ, אֲשֶׁר יַזְכִּיר תָּמִיד לַהוֹגֶה בּוֹ, כִּי הַתַּלְמוּד הוּא מְקוֹרוֹ. כָּל סִפְרוֹ כָּתוּב בְּסֵדֶר הַתַּלְמוּד וְסִגְנוּנוֹ. וּבְלִי סָפֵק הָיָה חֵפֶץ רַבִּי יִצְחָק, כִּי יִלְמְדוּ הַתַּלְמִידִים בָּרִאשׁוֹנָה אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְאַחֲרֵי כֵן יַחְזְרוּ עַל תַּלְמוּדָם מִתּוֹךְ סִפְרוּ וְלָמְדוּ מִתּוֹכוֹ אֶת פְּסַק הַהֲלָכָה.

בַּסֵּפֶר הַזֶּה הַנִּקְרָא בְשֵׁם “הֲלָכוֹת אַלְפַסִּי” קָנָה לוֹ רַבִּי יִצְחָק שֵׁם גָּדוֹל, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נֶחְשָׁב כְּאַחַד מִשְּׁלֹשָׁה עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה (הָרִי“ף, הָרַמְבָּ”ם וְהָרָא"שׁ) שֶׁעֲלֵיהֶם סוֹמְכִים כָּל מוֹרֵי הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל.

36. מִפְּנֵי מְהוּמוֹת הַמִּלְחָמוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בָּרַח רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי וַיִּתְיַשֵּׁב בִּסְפָרַד (1019 אחב"ש), וְכָל קְהִלּוֹת סְפָרַד מִנּוּהוּ לְרֹאשׁ כָּל הָרַבָּנִים. וְתַלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ אֶל יְשִׁיבָתוֹ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו. רַבָּנֵי סְפָרַד קִנְּאוּ בוֹ מְאֹד, בִּרְאוֹתָם, כִּי מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל כֵּהָה אוֹרָם; וַיָּרִיבוּ עִם רַבִּי יִצְחָק וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַקְטִין עֶרְכּוֹ, וּמַה גַם כִּי הֵם הָיוּ חֲכָמִים גַּם בְּפִלּוּסוּפִיָּה, וְהוּא לֹא יָדַע בָּהּ מְאוּמָה. וּבְכֵן לֹא מָצָא רַבִּי יִצְחָק מְנוּחָה גַּם בְּאֶרֶץ מִקְלָטוֹ, וְאוּלַי זֹאת הָיְתָה הַסִּבָּה, כִּי נָדַד מִקּוֹרְדוֹבָה לִגְרַנַּדָּה וּמִשָּׁם לְלוּצִינָא.

37. הַגָּדוֹל בֵּין מְרִיבָיו הָיָה רַבִּי יִצְחָק אַלְבְּלַי, אֲשֶׁר הָיָה שַׂר גָּדוֹל בְּמַלְכוּת שִׁבִּילִיָּה (966–1025 אחב"ש). וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָלָה אַלְבְּלַי וַיֵּדַע כִּי קָרוֹב קִצּוֹ, וַיִּנָחֵם עַל אֲשֶׁר רָדַף אֶת אַלְפַסִּי; וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְבָרוּךְ, אֲשֶׁר הָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְצַוֵּהוּ לֵאמֹר: בְּמוֹתִי תֵּלֵךְ אֶל רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי וְאָמַרְתָּ לוֹ, כִּי נִחַמְתִּי עַל הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ, וְהִנְנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי יִסְלַח לִי וְיָשִׂים עֵינוֹ עָלֶיךָ, לְהַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. וַיַעַשׂ הַבֵּן כְּמִצְוַת אָבִיו, וְרַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי קִבְּלוֹ בְאַהֲבָה וַיְאַמְּצֵהוּ כְּבֵן לוֹ.

עַל מַצֶּבֶת רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי⁵ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הָרִים בְּיוֹם סִינַי לְךָ רָעָשׁוּ,

כִּי מַלְאֲכֵי הָאֵל בְּךָ פָּגָשׁוּ,

וַיִּכְתְּבוּ תוֹרוֹת בְּלוּחוֹת לִבֶּךָ,

וּצְבִי כְתָרֶיהָ לְךָ חָבָשׁוּ.

לֹא עָצְרוּ כֹחַ נְבוֹנִים לַעֲמֹד,

לוּלֵא תְבוּנוֹת מִמְּךָ דָּרָשׁוּ.

מִלְּבַד סִפְרוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר כָּתַב הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ בְּהַעֲמִידוֹ תַלְמִידִים רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד.

38. וּבְעֵת אֲשֶׁר הִגְדִּיל רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי לַעֲשׂוֹת בַּהֲפִיצוֹ אֶת חָכְמַת הַתַּלְמוּד בֵּין אֶחָיו יוֹשְׁבֵי סְפָרָד. הוֹאִיל בֶּן דּוֹרוֹ, רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי אוֹ רַשִׁ"י (971–1036 אחב"ש) לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה בְּצָרְפַת. וְעוֹד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּפָרְשׁוֹ אֶת הַמִּקְרָא וְהַתַּלְמוּד בְּפֵרוּשׁ קָצֵר וְנִפְלָא, אֲשֶׁר הָיָה לְעֵינַיִם לְכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. מִלְּבַד זֶה הָיָה אִישׁ קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, וּבַעַל נֶפֶשׁ עֲדִינָה וְזַכָּה. וְאַף כִּי הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְבַקֵּר אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו וְלַחֲלֹק עֲלֵיהֶם, הִנֵּה תָּמִיד חָלַק לָהֶם כָּבוֹד גָּדוֹל וּדְבָרָיו נֶאֱמָרִים תָּמִיד בְּנַחַת וּבְהַכְנָעָה וּתְמִימוּת נִפְלָאָה, אֲשֶׁר מֵהֶם נִרְאֶה אֶת טוּב לְבָבוֹ וְטָהֳרַת נָפְשׁוֹ. וְגַם עִם הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה דִּבֵּר בַּעֲנָוָה כְּתַלְמִיד הַמְּדַבֵּר עִם הָרַב וְלֹא רָצָה לָקַחַת גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ לְהוֹרוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וּלְהַכְרִיחַ אֶת אֲחֵרִים שֶׁיַּסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ, אַף שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ נִשְׁמָעִים בְּכָל מָקוֹם. אֶת כָּל אָדָם דָּן לְכַף זְכוּת, וְאַף עַל פִּשְׁעֵי עַצְמוֹ לֹא כִסָּה, וְאִם טָעָה בְדָבָר לֹא בֹושׁ מֵהַגִּיד, כִּי טָעָה, אוֹ אִם לֹא יָדַע, אָמַר בְּתָם לִבּוֹ: “לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשׁוֹ”. הוּא צִוָּה לִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם מְאֹד, בִּפְרָט אַחֲרֵי רְאוֹתוֹ, כִּי הַגְּזֵרוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְחַדְּשׁוֹת עַל עַמּוֹ וְאֵין שָׁלוֹם לָהֶם מִפְּנֵי הַצָּרִים אוֹתָם מִבַּחוּץ. פֵּרוּשׁוֹ, הַכָּתוּב בִּדְבָרִים קְצָרִים וּבְשָׂפָה קַלָּה, יָקָר וְנִפְלָא הוּא, כִּי טוֹב הוּא לְמַתְחִילִים וְגַם לְזִקְנֵי הַחֲכָמִים, כִּי הִשְׂכִּיל רַבִּי שְׁלֹמֹה לְיַשֵּׁב קוּשְׁיוֹת עֲצוּמוֹת בְּמִלָּה אַחַת הַנֶּאֱמָרָה כְמוֹ לְתֻמָּהּ. וְכָל הַהוֹגֶה בִּדְבָרָיו בְּשׂוּם לֵב יִמְצָא פְּנִינִים מְפֻזָּרִים בָּהֶם עַל כָּל צַעַד וְצָעַד. רַבִּי שְׁלֹמֹה נוֹלַד לְאָבִיו יִצְחָק בְּעִיר טְרוּאַ אֲשֶׁר בְּצָרְפַת הַצְּפוֹנִית וְשָׁם הִתְנַהֵג בְּרַבָּנוּת, וְשָׁם קָבַע יְשִׁיבָתוֹ.

39. מִגֹדֶל חֲבִיבוּתוֹ שֶׁהָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה חָבִיב עַל עַמּוֹ, תָּלוּ בּוֹ סִפּוּרֵי הַגָּדוֹת נִפְלָאוֹת. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי רַבִּי יִצְחָק אָבִיו הָיָה סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אֵלָיו שַׂר גָּדוֹל לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֶבֶן טוֹבָה לְפָאֵר בָּהּ אֶת פִּסְלוֹ וְלֹא אָבָה רַבִּי יִצְחָק לִמְכֹּר מִסְּחוֹרָתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וַיִּשְׁלַח הַשָּׁר אֵלָיו אִישׁ בְּעָרְמָה וַיֹּאמֶר לוֹ: לְכָה וְנִסְעָה יַחַד אֶל שַׁר פְּלוֹנִי וְקַח עִמְּךָ סְחוֹרָתֶךָ, כִּי חָפֵץ הוּא לִקְנוֹת מִמֶּךָ. וַיּוֹאֵל רַבִּי יִצְחָק לִנְסֹעַ עִמּוֹ בָּאֳנִיָּה. וַיְהִי בְנָסְעָם, וַיָּקָם הָאִישׁ וְרֵעָיו, וַיִּדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ בְּחֶזְקָה אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר הָיְתָה דְּרוּשָׁה לְפֶסֶל הַשָּׂר. וַיַּרְא רַבִּי יִצְחָק כִּי לֹא יוּכַל לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם, וַיּוֹצֵא אֶת כִּיסוֹ אֲשֶׁר הָיוּ בּוֹ הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וַיַּשְׁלִיכֵהוּ הַמָּיְמָה. בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ בַּחֲלוֹם וַיֹּאמֶר לוֹ: יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, בֵּן יִוָּלֵד לְךָ, אֲשֶׁר יָאִיר אֶת עֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. בַּשָּׁנָה הַהִיא נוֹלַד רַבִּי שְׁלֹמֹה.

40. כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה וְהַתַּלְמוּד, הוּא הָיָה אָז בַּעַל לְאִשָּׁה וְאָב לְבָנִים, עָזַב אוֹתָם וַיֵּלֵךְ לָנוּעַ מִישִׁיבָה לִישִׁיבָה לִשְׁמֹעַ אֶת פֵּרוּשֵׁי חַכְמֵי הַדּוֹר וְלִקְרֹא בְּסִפְרֵי הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים. הוּא וּבֵיתוֹ חָיוּ בְלַחַץ וָעֹנִי, אֶפֶס רַבִּי שְׁלֹמֹה לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָל מַחְסוֹרָיו, כִּי אִם לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּשְׂגָּבָה לָשׂוּם דֶּרֶךְ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים כִּי יוּכְלוּ לְהָבִין בַּמִּקְרָא וּבַתַּלְמוּד. הוּא בָחַן כָּל מָה שֶׁכָּתַב לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם, כִּי אִם הִגִּיהַּ וְתִקֵּן כַּמָּה פְעָמִים.

רַבִּי שְׁלֹמֹה נִסָּה לִכְתֹב פִּיּוּטִים וּסְלִיחוֹת אַךְ רוּחַ הַשִּׁירָה לֹא נָחָה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נָחָה בִּכְלָל עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז.

41. עוֹד חָכָם אֶחָד בֶּן־דּוֹרוֹ שֶׁל רַשִׁ"י הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת לְהָאִיר אֶת עֵינֵי הָעוֹסְקִים בַּתַּלְמוּד וּמִדְרָשִׁים, הוּא רַבִּי נָתָן אֲשֶׁר יָשַׁב בְּעִיר רוֹמָא. הוּא חִבֵּר סֵפֶר מִלִּים הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “הָעָרוּךְ”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה אָסַף אֶת כָּל הַמִּלּוֹת הַקָּשׁוֹת הַנִּמְצָאוֹת בַּתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים וַיּוֹדַע אֶת מְקוֹרָן מֵאֵיזוֹ שָׂפָּה הֵן לְקוּחוֹת וַיְתַרְגְּמֵן לִשְׂפַת עֵבֶר. כְּיַד יְדִיעָתוֹ הָרַבָּה בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת.

ו. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי.

42. גַּם מַלְכֵי סְפָרַד הַצְּפוֹנִית, אֲשֶׁר הָיוּ נוֹצְרִים, לָמְדוּ אֶת דֶּרֶךְ הָעַרְבִים לְהוֹקִיר אֶת כִּשְׁרוֹנוֹת הַיְּהוּדִים וְיִבְחֲרוּ גַם הֵם אֶת חַכְמֵי הַיְּהוּדִים וַיְשִׂימוּם לְיוֹעֲצִים וּפְקִידִים בַּמְּדִינָה, וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ גַם בְּצִבְאוֹתֵיהֶם.

אוּלָם גַּם בִּימֵי אוֹרָה הָהֵם רַבּוּ הַצְּלָלִים, כִּי מֵעֵת אֲשֶׁר נֶחְלְקָה מַלְכוּת קוֹרְדוֹבָה לְמֶמְשָׁלוֹת קְטַנּוֹת הַצּוֹרְרוֹת אִשָּׁה אֶת רְעוּתָהּ לֹא מָצְאוּ הַיְּהוּדִים גַּם בִּסְפָרַד מְנוּחָה שְׁלֵמָה, כִּי תָמִיד הָיוּ בָהּ מַהְפֵּכוֹת וּתְמוּרוֹת. לִפְעָמִים פָּנְתָה אַחַת מִמֶּמְשָׁלוֹת הָעַרְבִים אֶל מוֹשְׁלֵי סְפָרַד הַקָּתוֹלִים, כִּי יַעְזְרוּהָ מִיַּד אֲחוֹתָהּ הַמֶּמְשָׁלָה הָעַרְבִית הַצּוֹרֶרֶת אוֹתָהּ. וְהַקָּתּוֹלִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמִקְרִים הָאֵלֶּה לְתוֹעַלְתָּם לְהַחֲלִישׁ אֶת כֹּחַ הָעַרְבִים. וַיֵּלְכוּ הָעַרְבִים הָלֹךְ וָדָל, וְהַנּוֹצְרִים הָלְכוּ הָלֹךְ וְחָזֵק, וַיִּקְרְעוּ מִן הָעַרְבִים נָפוֹת רַבּוֹת וְגַם אֶת עִיר טוֹלֵידָה יָרָשׁוּ.

43. וּבִרְאוֹת הָעַרְבִים כִּי כָלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה וַיֵּאָסְפוּ יַחַד וַיִּקְרְאוּ לְעֶזְרָה אֶת אֲחֵיהֶם הַמַּחֲמֶדִים אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָא. וְהַגִּבּוֹר יוּסוּף אִבְּן־טְשְׁפוּן בָּא עִם הָעַרְבִים הָאַלְמוֹרַבִידִים וּבִשְׁנַת 1019 הִכָּה יוּסוּף אֶת חֵיל הַנּוֹצְרִים מַכָּה רַבָּה; אַךְ הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים יָצְאוּ מִן הַפַּחַת וַיִּלָכְדוּ בַּפָּח, כִּי יוּסוּף הִכְנִיעַ אֶת כָּל הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים תַּחְתָּיו וַיִּירְשׁוּ הָאַלְמוֹרַבִידִים אַתְּ נַחֲלַת הָעֲרָבִים הַסְּפָרַדִּיִּים וְהָעֲרָבִים הַנִּכְבָּשִׁים שָׂנְאוּ אֶת הָאַלְמוֹרַבִידִים כּוֹבְשֵׁיהֶם שִׂנְאָה עֲצוּמָה, וְתָמִיד הָיוּ בֵינֵיהֶם קְטָטוֹת וְתִגְרוֹת; וּבְלִי סָפֵק, כִּי הַיְּהוּדִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מֵהַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּהוּמוֹת וְהַתִּגְרוֹת הָהֵן. לְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת בָּעֲרָה בְלֵב הָעַרְבִים גַּם אֵשׁ קִנְאַת דָּתָם אוֹ לְאֻמִּיוֹתָם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם וַיַּהַרְגוּ בָהֶם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְרַבִּי יוֹסֵף⁶ הַנָּגִיד. וּבְכָל זֹאת אִם נַשְׁוֶה אֶת הַתְּקוּפָה הַהִיא לַתְּקוּפוֹת הָרָעוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ וְרָאִינוּ כִּי הִיא הָיְתָה הַמְאֻשָּׁרָה לַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֵירוֹפָּא.

וּבְטֶרֶם עָבְרָה הַתְּקוּפָה הַמְאֻשָּׁרָה הַהִיא עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשָׁה אֵיתָנִים אֲשֶׁר נְתָנָם יְיָ לְהָאִיר לְעַמּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַאֲרֻכָּה הָאֲפֵלָה אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, וְאֵלֶּה הֵם: רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי, רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא וְרַבִּי מֹשֶׁה בֶּן־מַיְמוֹן.

44. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הָיָה רוֹפֵא נוֹלַד בִּשְׁנַת 1017 בִּסְפָרַד הַנּוֹצְרִית, וּבִימֵי יַלְדוּתוֹ יָצָא מִשָּׁם לָשֶבֶת בִּסְפָרַד הָעַרְבִית. שָׁם לָמַד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי וְתַלְמִידוֹ רַבִּי יוֹסֵף אִבְּן־מִיגַשׁ. וּבִהְיוֹתוֹ עוֹד נַעַר נָחָה עָלָיו רוּחַ הַשִּׁירָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר פִּרְיָהּ לֹא יִרְקַב לָעַד וְרֵיחָהּ לֹא יָסוּף לָנֶצַח. מְשׁוֹרְרִים רַבִּים קָמוּ לְיִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, אַךְ כַּעֲבֹר הַזְּמַן הַהוּא לֹא מָצָא עוֹד הָעָם חֵפֶץ בְּשִׁירֵיהֶם וַיֶּחְדְּלוּ מֵהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם; לֹא כֵן שִׁירֵי רַבִּי יְהוּדָה. גַּם הַיּוֹם עוֹדָם רַעֲנַנִּים, נְעִימִים וּמְלַבְּבִים כְּמוֹ בְּיוֹם הִכָּתְבָם. עַל הַמְּשׁוֹרֵר הַזֶּה אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים וְהַמְּשׁוֹרְרִים הַגְּדוֹלִים⁷ לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר בָּרָא יְיָ אֶת נִשְׁמַת רַבִּי יְהוּדָה רָאָה, כִּי מְלַאכְתּוֹ עָלְתָה יָפֶה וַיִּשְׂמַח מְאֹד עָלֶיהָ וַיִּשָּׁקָנָּה בְאַהֲבָה וְהֵד צִלְצַל הַנְּשִׁיקָה הַהִיא נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ שִׁירוֹת הַמְּשׁוֹרֵר הַנִּשְׂגָּב הַהוּא.

1. רֹב נֹשְׂאֵי שִׁירוֹתָיו הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. גּוֹרָל עַמּוֹ הַנּוֹדֵד בֵּין הָעַמִּים וְהַנָּתוּן לְחֶרְפָּה נָגַע עַד נָפְשׁוֹ וּבְחֹם לִבּוֹ קָרָא:

" אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֱכֹול וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה,

כִּי יִסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת־כְּפִירָיִךְ?

אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי, בְּעוֹד

אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ? "

46. וּכְגֹדֶל אַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ כֵּן גָּדְלָה אַהֲבָתוֹ לְצִיּוֹן אֲשֶׁר בָּהּ תְּלוּיָה גְדֻלַּת עַמֵּנוּ בֶּעָבַר וּבֶעָתִיד, וְתָמִיד הָיָה נִכְסַף וּמִשְׁתּוֹקֵק לַעֲלוֹת שָׂמָּה:

" מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בִּמְקוֹמוֹת, אֲשֶׁר

נִגְלוּ אֱלֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירַיִךְ…

אֶפֹּל לְאַפִּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָ-

נַיִךְ מְאֹד וַאֲחוֹנֵן אֶת עֲפָרַיִךְ…

אֶעֱבֹר בְּיַעֲרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעֱמֹד בְּגִלְ-

עָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמְמָה עַל הַר עֲבָרַיִךְ,

הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי

אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ.

חַיֵּי נְשָׁמוֹת אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמֹּר דְּרוֹר

אַבְקַת עֲפָרֵךְ וְנֹפֶת צוּף נְהָרָיִךְ.

יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי

חָרְבוֹת שְׁמָמָה, אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ."

47. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי גַּם אֶת תּוֹרַת עַמּוֹ אָהַב מְאֹד וַיְכַבֵּד אוֹתָהּ מִכָּל תּוֹרָה וּמִכָּל חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וְזֹאת הָיְתָה עֲצָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל:

"וְאַל תַּשִּׁיאֲךָ חָכְמָה יְוָנִית

אֲשֶׁר אֵין לָהּ פְּרִי, כִּי אִם פְּרָחִים…

שְׁמַע דִּבְרֵי נְבוֹנֶיהָ נְבֻכִים,

בְּנוּיִם עַל יְסוֹד תֹּהוּ וְטוּחִים,

וְתָשׁוּב לָךְ בְּלֵב רֵיקָם וְנָעוּר

וּפֶה מָלֵא בָּרֹב שִׂיגִים וְשִׂיחִים.

וְלָמָּה זֶה אֲבַקֵּשׁ לִי אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת

וְאֶעֱזֹב אֵם אֳרָחִים?"

48. בְּסִפְרוֹ “הַכֹּזָרִי” הוֹאִיל רַבִּי יְהוּדָה לְהַרְאוֹת אֶת מַעֲלַת עַם יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ וְאֶרֶץ קָדְשׁוֹ וְכָל סְגֻלּוֹתָיו, כִּי יְיָ בָּחַר לוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים לְשׂוּמוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כִּי יִשְׁמֹר אֶת תּוֹרָתוֹ וְהָיָה לְאוֹר גּוֹיִים; יַעַן כִּי עַם יִשְׂרָאֵל עָלָה בְמַעֲלַת הַדַּעַת וְהַמּוּסָר בְּעֵת אֲשֶׁר כָּל הָעַמִּים הָיוּ עוֹד פְּרָאִים וּפוֹרְעֵי מוּסָר. יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַמִּים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ כְּמוֹ הַלֵּב בֵּין שְׁאָר אֵבְרֵי הַגּוּף, כִּי מִמֶּנּוּ הָיוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל הָעַמִּים. אָמְנָם כָּל הַגּוֹיִם יוֹשְׁבִים שְׁלֵוִים גּוֹי גּוֹי בְּאַרְצוֹ וְעַם יִשְׂרָאֵל נָתוּן לְחֶרְפָּה וָבוּז, אַךְ הַיִּסּוּרִים שֶׁהוּא סוֹבֵל הֵם לוֹ בָּאֱמֶת לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, כִּי אוֹת הֵמָּה לוֹ אֲשֶׁר רוּחַ אֱמוּנִים בְּקִרְבּוֹ, כִּי רַק אֵלֶּה הֵמָּה הַנִּכְבָּדִים בֶּאֱמֶת הַמּוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם בְּעַד הָאֱמֶת שֶׁהֵם מַחֲזִיקִים בָּהּ.

49. תּוֹרַת הַיְּהוּדִים – יֹאמַר רַבִּי יְהוּדָה – מְיַשֶּׁרֶת אֶת לְבַב הָאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ. הִיא דּוֹאֶגֶת לְטוֹבַת הַנֶּפֶשׁ אֲבָל גַּם אֶת טוֹבַת הַגּוּף לֹא תִּשְׁכַּח וְעַל כֵּן תִּדְרֹשׁ מֵאֵת בַּעֲלֵי בְרִיתָהּ, כִּי יִשְׁמְרוּ אֶת בְּרִיאוּת גּוּפָם וְלֹא יְעַנּוּ אוֹתוֹ בְּסִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת וְלֹא יִתְבּוֹדְדוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ מִבְּנֵי אָדָם. וּכְמוֹ שֶׁהַמּוֹשֵׁל הֶחָסִיד נוֹתֵן חֻקִּים צַדִּיקִים בִּמְדִינָתוֹ וּמִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה, כֵּן תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל נוֹתֶנֶת חֻקִּים צַדִּיקִים לַחְסֹם בְּעַד תַּאֲוַת הָאָדָם לְבַל יַעַבְרוּ הַגְּבוּל, אֲבָל לֹא תְּבַקֵּשׁ לְבַטְּלָן כָּלִיל.

50. לֵב רַבִּי יְהוּדָה יִסֵּר אוֹתוֹ תָּמִיד עַל אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ סְפָרַד וְאֵינֶנּוּ עוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַהֲבָתוֹ לְצִיּוֹן הָיְתָה כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ וְלֹא נָתְנָה לוֹ מְנוּחָה – אֶת תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ זֹאת הִבִּיעַ בַּשִּׁיר לֵאמֹר:

לֹא אֶדְאַג עֲלֵי קִנְיָן וּבִנְיָן,

וְלֹא עַל הוֹן וְלֹא עַל כָּל אֲבֵדָה

עֲדֵי כִּי אֶטְּשָׁה יוֹצֵאת חֲלָצַי

אֲחוֹת נַפְשִׁי וְהִיא לִי רַק יְחִידָה…

וְנָקַל זֹאת לְנֶגֶד אַהֲבָתֵךְ

עֲדֵי אָבֹא שְׁעָרַיִךְ בְּתוֹדָה…

וְאֶתֵּן אֶת קְבוּרָתִי בְּאַרְצָךְ

לְמַעַן תִּהְיֶה לִי שָׁם לְעֵדָה"…

51. בַּיָּמִים הַהֵם הָיְתָה הַנְּסִיעָה בַיָּם מְסֻכָּנָה מְאד, כִּי אָז לֹא הָיוּ עוֹד אֳנִיּוֹת הַקִּיטוֹר כְּמוֹ בְיָמֵינוּ אֵלֶּה, וְרַבִּי יְהוּדָה שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפוֹ וַיֵּשֶׁב בָּאֳנִיָּה וַיִּסַּע צִיּוֹנָה, וְהוּא אָז כְּבֶן שִׁשִּׁים שָׁנָה. בַּדֶּרֶךְ עָמְדָה רוּחַ סְעָרָה וַתְּטַלְטֵל אֶת הָאֳנִיָּה וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ נָמֹגוּ מִפָּחַד. אַךְ רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הָיָה שָׂמֵחַ, כִּי הוֹלֵךְ הוּא אֶל צִיּוֹן מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ וַיִּבְטַח בַּיָי כִּי יְבִיאֵהוּ לִמְחֹז חֶפְצוֹ. אֶת מַסָּעוֹ בַּיָּם יְתָאֵר בַּשִּׁיר לֵאמֹר:

"הֲבָא מַבּוּל וְשָׂם תֵּבֵל חָרָבָה

וְאֵין לִרְאוֹת פְּנֵי אֶרֶץ חֲרֵבָה?

וְאֵין אָדָם, וְאֵין חַיָּה, וְאֵין עוֹף

וְסַף הַכֹּל, וְשָׁכְנוּ מַעֲצֵבָה?

וּבִרְאוֹת הַר וְשׁוּחָה לִי מְנוּחָה

וְאֶרֶץ הָעֲרָבָה לִי עֲרֵבָה⁸

וְאַשְׁגִּיחַ לְכָל עֵבֶר וְאֵין כֹּל;

אֲבָל מַיִם, וְשָׁמַיִם, וְתֵבָה

וְלִוְיָתָן בְּהַרְתִּיחוֹ מְצוּלָה

וְאֶחְשֹּׁב כִּי תְהוֹם יַחֲשֹׁב לְשֵׂיבָה.

וְלֵב הַיָּם יְכַחֵשׁ בָּאֳנִיָּה

כְּאִלּוּ הִיא בְיַד הַיָּם גְּנֵבָה

וְיָם יִזְעַף וְנַפְשִׁי תַעֲלֹז,

כִּי אֱלֵי מִקְדַּשׁ אֱלֹהֶיהָ קְרֵבָה…

52. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר עָבַר רַבִּי יְהוּדָה שְׁמוֹ הַטּוֹב עָבַר לְפָנָיו וָכל אַנְשֵׁי הַקְהִלָּה חָרְדוּ לְנֶגְדּוֹ. בֶּעָרִים אֲחָדוֹת בִּקְּשׁוּ לְהָבִיא לוֹ תְּשׁוּרָה, אַךְ הוּא מֵאֵן לָקַחַת. בְּאַלֶּכְּסַנְדְרִיָּה עֲצָרוּהוּ מְכַבְּדָיו, וְהוּא הָיָה עָיֵף מְאֹד מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֵׁב עִמָּהֶם כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַחֲרֵי־כֵן קִבֵּל מִכְתָּב מִנְּשִׂיא הַיְּהוּדִים בְּמִצְרַיִם, הַנָּדִיב רַבִּי שְׁמוּאֵל אַבּוּ־מַסְנוּר הַיּוֹשֵׁב בְּקַיִּרָה, כִּי יָסוּר אֵלָיו, וְלֹא יָכוֹל רַבִּי יְהוּדָה לְהָשִׁיב פְּנֵי שַׂר גָּדוֹל וְנָדִיב כָּמוֹהוּ וַיִסַּע לְקַיִּרָה וַיֵּשֵׁב שָׁם יָמִים אֲחָדִים; וְכַאֲשֶׁר הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד לָשֶׁבֶת בְּמִצְרַיִם, אָמַר בַּשִּׁיר:

אִם רָצוֹן נַפְשְׁכֶם לְמַלְאֹת רְצוֹנִי,

שַׁלְחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי,

כִּי מְנוּחָה לֹא אֶמְצָא עוֹד לְרַגְלַי,

עַד אֲכוֹנֵן בְּבֵית מְעוֹנוֹ מְעֹנִי.

אֶל פְּעָמַי תְּאַחֲרוּ מִנְּסֹעַ

כִּי אֲפַחֵד פֶּן יִקְרֵנִי אֲסוֹנִי.

שֶׁאֱלָתִי – חֲסוֹת בְּכַנְפֵי אֵל

וֶהֱיוֹת עִם מְלוֹן אֲבוֹתַי מְלוֹנִי.

52. כַּאֲשֶׁר נִסּוּ חַכְמֵי מִצְרַיִם לְפַתּוֹתוֹ, כִּי גַם מִצְרַיִם הִיא אֶרֶץ קְדוֹשָׁה לְיִשְׂרָאֵל, יַעַן כִּי בָהּ נוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְשָׁם נִגְלָה לוֹ יְיָ, וַיָּשֶׁב לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה בַּשִּׁיר, לֵאמֹר:

חֲקַרְנוּהָ וְכֵן הִיא, אַךְ לְבָבִי

יְמָאֵן לַמְרַפִּים עַל נְקַלָּה

וְאֵדַע כִּי שְׁכִינָה נָטְתָה שָׁם

כְּאוֹרֵחַ לְצֵל אַלּוֹן וְאַלָּה,

וְעִם שָׁלֵם וְצִיּוֹן הִיא כְאֶזְרָח

וְשָׁם תּוֹרָה, וְשָׁמָּה הַגְּדֻלָּה…

53. וַיַּעַל רַבִּי יְהוּדָה אַרְצָה יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ; אוּלָם לֹא נִשְׁאַר לָנוּ מְאוּמָה לְזִכָּרוֹן לָדַעַת

מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁם וּמָתַי עָלְתָה נִשְׁמָתוֹ הַשָּׁמָיְמָה. הָאַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי הַמְּשׁוֹרֵר הַזֶּה, בְּדַרְכּוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶּשׁ, שָׁר בְּרֶגֶשׁ עַז אֶת שִׁירוֹ הַנִּפְלָא “צִיּוֹן! הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ…” וּבָעֵת הַהִיא עָבַר עָלָיו רוֹכֵב אֶחָד עַרְבִי וַיִּדְקְרֵהוּ בְחַרְבּוֹ, וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בִּכְפַר כָּבוּל. עַל מַצֶבֶת קְבוּרָתוֹ נֶחֶרְתוּ בְיָד אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים, אֲשֶׁר שְׁמוֹ לֹא נוֹדַע לָנוּ, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

אֱנוֹשׁ דּוֹרֵשׁ מְעוֹן צֶדֶק וָחֶסֶד

וְאָן פָּנָה עֲנָוָה עִם תְּעוּדָה?

שְׁלָשְׁתָּן נִקְבְּצוּ יַחַד וְאוֹמְרוֹת:

“הֲלֹא הֵן פֹּה אֲנַחְנוּ – בִּיהוּדָה!”

ז. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא.

54. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא הָיָה מֵעִיר טוֹלֶדָה אֲשֶׁר בִּסְפָרָד (1019–1098 אחב"ש). מִשְׁפַּחַת אִבְּן־עֶזְרָא נוֹדְעָה בְּיִשְׂרָאֵל לִתְהִלָּה, כִּי חֲכָמִים רַבִּים יָצְאוּ מִמֶּנָּהּ וּמֵהֶם נִכְבָּד רַבִּי מֹשֶׁה אִבְּן־עֶזְרָא, אֲשֶׁר הָיָה מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל בְּדוֹרוֹ, אַךְ רַק יַחַשׂ אָבוֹת הָיָה לוֹ וְלֹא נַחֲלַת אָבוֹת. כִּי עָנִי הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם כָּל יָמָיו וְרַק מוֹקִירֵי חָכְמָתוֹ תָּמְכוּ בוֹ. הוּא לָמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה, יָדַע אֶת חָכְמַת הַפִּלּוּסוֹפִיָּה וְסוֹדוֹת בַּעֲלֵי הַנִּסְתָּר, אַךְ יוֹתֵר מֵהַכֹּל שָׁגָה בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.

55. הוּא הֶאֱמִין בְּהַבְלֵי הָאִצְטַגְנִינוּת, הָאוֹמֶרֶת, כִּי גּוֹרַל הָאָדָם תָּלוּי בְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי יֵשׁ כּוֹכָבִים פּוֹעֲלֵי טוֹב וְיֵשׁ כּוֹכָבִים פּוֹעֲלֵי רָע. וְהָיָה הָאִישׁ הַנּוֹלָד בָּעֵת אֲשֶׁר הַכּוֹכָב הַפּוֹעֵל טוֹב, וְהֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְאִם בְּעֵת אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַכּוֹכָב הַפּוֹעֵל רָע יִוָּלֵד, וְהָיָה חֶלְקוֹ בַּחַיִּים פְּגָעִים וְעֹנִי וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה לֹא יַצְלִיחַ. וּבִרְאוֹת רַבִּי אַבְרָהָם, כִּי עָנְיוֹ לֹא יַרְפֶּה מִמֶּנּוּ וַיִּתְאוֹנֵן עַל קְשִׁי יוֹמוֹ לֵאמֹר:

אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא־אוּכַל,

כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמַי;

לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי

לֹא יֶאֱסֹף שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי…

לוּ אֶהֱיֶה סֹוחֵר בְּתַכְרִיכִין

לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים כָּל יָמַי!

56. בַּצַּר לוֹ פָּנָה אֶל אֵיזֶה שַׂר עִבְרִי, כִּי יַעֲזֹר לוֹ. פַּעַם וּשְׁתַּיִם הָלַךְ וְלֹא מְצָאָהוּ, וַיַּרְא גַּם בָּזֶה אוֹתוֹת הַכּוֹכָב הָרָע, אֲשֶׁר יָשִׂים תָּמִים מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכּוֹ, וַיִּכְתֹב רַבִּי אַבְרָהָם לֵאמֹר:

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר,

אֹמְרִים: כְּבָר רָכָב;

אָבֹא לְעֵת עֶרֶב –

אֹמְרִים: כְּבָר שָׁכָב!

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב,

אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב…

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי,

נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב!

57. אוּלָם לֹא הַכּוֹכָבִים הֵרֵעוּ לְרַבִּי אַבְרָהָם, כִּי אִם תְּכוּנָתוֹ⁹ הַמּוּזָרָה. הוּא רָצָה כִּי הַכֹּל יַכִּירוּ אֶת גָּדְלוּ וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ יְכַבְּדוּהוּ וְיוֹשִׁיבוּהוּ בְרֹאשׁ, כְּיָאוּת לוֹ עַל פִּי חָכְמָתוֹ, וְהָיָה אִם הוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בַּשֵּׁפֶל חָרָה לוֹ עַד מְאֹד. בְּשִׁיר אֶחָד יַבִּיעַ אֶת הָגוּת רוּחוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר:

כְּבוֹדִי בִמְקוֹמִי – וְאִם אַשְׁפִּיל שִׁבְתִּי;

וְלֹא אֶבְחַר מָקוֹם כְּנִקְלִים בִּגְאוֹנָם.

אֲנִי הוּא הַמָּקוֹם וְהַמָּקוֹם אִתִּי

וְהֵמָּה – הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָם!

58. וּפַעַם בַּמִּשְׁתֶּה בַּחֲלֹק הַמְחַלֵּק דָּגִים לַקְּרוּאִים דָּלַג הָאִישׁ עַל רַבִּי אַבְרָהָם, וַיִּחַר לוֹ, כִּי רָאָה בָזֶה עֶלְבּוֹן כְּבוֹדוֹ. וְאַף כִּי בְשִׁירָיו לָעַג לִמְקַלָּיו; אַךְ זֹאת בְּעַצְמָהּ עֵדָה הִיא, כִּי גַם קְטַנּוֹת כָּאֵלֶּה הִכְאִיבוּ אֶת לִבּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי לְרַב אֶחָד, חוֹלְקִים כָּבוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לוֹ וַיִּכְתֹב עָלָיו שִׁיר פְּלַסְתֵּר גָּדוֹל.

אֲנָשִׁים, הָאוֹהֲבִים אֶת עַצְמָם בַּמִּדָּה מְרֻבָּה כָּזוֹ, הֵם תָּמִיד לַטֹּרַח עַל אֲחֵרִים, וְתָמִיד יָשִׂימוּ דֹפִי בְּחַבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם בְּחָלְּקָם לָהֶם כָּבוֹד, וְעַל כֵּן הֵם תָּמִיד סָרִים וְזוֹעֲפִים וּמְלֵאֵי שִׁגָּעוֹן. גַּם לְפִי הַנִּרְאֶה לֹא הָיָה מְדַקְדֵּק בִּכְסוּתוֹ, כִּי תִהְיֶה שְׁלֵמָה וּנְקִיָּה, וַיְהִי לְבוּז גַּם בְּעֵינֵי רַבִּים מִמּוֹקִירֵי חָכְמָתוֹ¹⁰. וְלִפְעָמִים לֹא נִזְהָר מֵהוֹצִיא בְּאָזְנַי קַנָּאִים דֵּעוֹתָיו הֶחָפְשִׁיּוֹת וַיִּתְּנוּהוּ לְכוֹפֵר וּמִין. וּבִגְלַל כָּל אֵלֶּה הָיָה אָנוּס לִנְדוֹד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְנוֹחָה לֹא מָצָא, וְלָכֵן אֵין בְּכָל סְפָרָיו אֲשֶׁר כָּתַב עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, כִּי אִם נִצּוּצֵי אוֹר, אֲשֶׁר פִּתְאוֹם יֵרָאוּ וְיָאִירוּ בְאוֹר מַפְלִיא, וּפִתְאֹם יֵעָלְמוּ, וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, אֲפֵלָה – רְמָזִים וְסוֹדוֹת, שֶׁהִתְעוּ הָרַבִּים.

59. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן אַרְבַּע וְשִׂשִּׁים שָׁנָה הוֹאִיל רַבִּי אַבְרָהָם לְפָרֵשׁ אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה. בְּבִקֹּרֶת נִמְרָצָה בִּקֵּר אֶת מַעֲשֵׂי שְׁאָר הַמְּפָרְשִׁים, אֶת הַדַּרְשָׁנִים “שֶׁמִּדְרָשֵׁיהֶם כְּמַלְבּוּשִׁים בְּגוּף דְּבֵקִים, מֵהֶם כְּמֶשִׁי דַּקִּים, וּמֵהֵם עָבִים כַּשַּׂקִּים…. וּמֵהֶם בָּאִים לְנַחֵם דַּכְּאֵי רוּחַ”, אֲבָל אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה לֹא יְפָרְשׁוּ הַדַּרְשָׁנִים הָהֵם, כִּי אֵין זֶה מְלַאכְתָּם. גַּם הֶרְאָה אֶת שִגְגַת אֵלֶּה אֲשֶׁר הִצְמִידוּ אֶת הַפּלּוּסוֹפִיָּא אֶל הַתּוֹרָה עַד כִּי הָיוּ בֵּאוּרֵיהֶם רַק סִפְרֵי פִּלּוֹסוֹפִיָּא, וּכְמוֹ לֹא לְלַמֵּד תּוֹרָה בָּאוּ כִּי אִם חָכְמַת אַרִיסְטוֹטְלוֹס. הַיּוֹתֵר טוֹבִים שֶׁבִּסְפָרָיו הֵם אֵלֶּה, אֲשֶׁר חִבֵּר לְעֵת זִקְנָתוֹ, כִּי כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיף יָמִים כֵּן הוֹסִיף חָכְמָה. הוּא הָיָה רָגִיל בִּנְדוּדָיו עַד כִּי לֹא יָכוֹל לָשֶׁבֶת הַרְבֵּה בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּי כַּאֲשֶׁר הִסְפִּיקוּ לוֹ צְרָכָיו; וְגַם לְעֵת זִקְנָתוֹ לֹא חָדְלָה תַּאֲוַת הַנְּדוֹדִים מִקִּרְבּוֹ. הוּא יָשַׁב בְּרוֹמָא, בְּלוֹנְדוֹן, וּבְעָרֵי צָרְפַת הַצְּפוֹנִית. וּבֶן שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מֵת בְּעִיר קַלַהוֹרָה בֵּין נַנַּרִיָּה וּבֵין יוֹרְגוֹנִיָּה. לִפְנֵי מוֹתוֹ קָרָא עַל נַפְשׁוֹ: “וְאַבְרָהָם בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחֲרוֹן אַף הָעוֹלָם”.

ח. הָרַמְבַּ"ם, מִתְנַגְּדָיו וּמַעֲרִיצָיו.

60. גָּדוֹל הָיָה רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי, אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ הַטּוֹב שָׁכְנָה אָהֲבָה עַזָּה לַיְּיָ וּלְעַמּוֹ וּלְאֶרֶץ קָדְשׁוֹ. גָּדוֹל הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם בְּשִׂכְלוֹ הַחַד; וּשְׁתֵּי אֵלֶּה הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת – לֵב טוֹב וְשֵׂכֶל טוֹב – נִצְמְדוּ יַחַד בְּקֶרֶב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בֶּן מַימוֹן, הַנּוֹדַע בְּשֵׁם “רַמְבַּ”ם (1066–1136 אחב"ש). אֱמוּנָתוֹ בַּיְּיָ וּקְדֻשַּׁת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה עַזָּה כְּעֹז חָכְמָתוֹ בְּפִלּוֹסוֹפִיָּא וְחָכְמַת הַטֶּבַע. אַהֲבָתוֹ לַתּוֹרָה הִתְאִימָה עִם תְּשׁוּקָתוֹ לְחֵקֶר וָדַעַת, עַנְוְתָנוּתוֹ – עִם אֹמֶץ לִבּוֹ, וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים – עִם גֹּדֶל שִׂכְלוֹ. הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה מִתְרוֹמֵם לְנֶגֶד עֵינֵינוּ כַּעֲנָק, אֲשֶׁר לְמַרְאֵהוּ נְשְׁתּוֹמֵם, וְאֵימָה תֹאחֲזֵנוּ בְּעֵת אֲשֶׁר נְשַׁוֶה אוֹתוֹ לְנֶגְדֵּנוּ. בְּצֶדֶק אָמְרוּ עָלָיו: מִ“מֹּשֶׁה (רַבֵּנוּ, בֶּן עַמְרָם) עַד מֹשֶׁה (בֶּן מַימוֹן) לֹא קָם כְּמֹשֶׁה”, כִּי כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כְּנַנָּסִים נֶחְשְׁבוּ לְמוּלוֹ.

61. רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן נוֹלַד בְּי"ד נִיסָן שָׁעָה וּשְׁלִישׁ הַשָּׁעָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּעִיר קוֹרְדוֹבָה. אֲבוֹתָיו עַד דּוֹר שְׁמִינִי הָיוּ כֻּלָּם רַבָּנִים וְדַיָּנִים, וְגַם אָבִיו רַבִּי מַיְמוֹן הָיָה דַּיָּן בְּקוֹרְדוֹבָה וְחָכָם בְּחָכְמוֹת הַתְּכוּנָה וְהַהַנְדָּסָה, וְהוּא לִמֵּד אֶת בְּנוֹ וַיַּחְנְכֵהוּ בְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת. בִּימֵי נְּעוּרָיו עוֹד זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוּדֵי סְפָרָד: רַבִּי יְהוּדָה הִשְׁמִיעַ עוֹד אֶת שִׁירָיו וְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא אֶת חִדּוּדָיו הַנִּפְלָאִים. אָז אָסַף רַבֵּנוּ מֹשֶׁה חָכְמָה הַרְבֵּה וַיִּלְמַד תּוֹרָה מִפִּי גְדוֹלֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וְהַפִּלּוֹסוֹפִיָּא וְהַהַנְדָּסָה מִפִּי הַפִּלּוֹסוֹפִים וְהַמְּהַנְדְסִים הָעַרְבִים.

62. כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לָכְדוּ הָאַלְמוֹהַדִּים אֶת קוֹרְדוֹבָה. וְהָאַלְמוֹהַדִּים הָיוּ קַנָּאִים מְאֹד. וַיְצַוּוּ עַל הַיְּהוּדִים לִבְחֹר אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת דַּת מַחֲמֶד, אוֹ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲזֹב רַבִּי מַיְמוֹן וּבְנֵי בֵיתוֹ אֶת עִיר מְגוּרָם וַיֵּלְכוּ לָנוּעַ בָּאָרֶץ. אַךְ בְּכָל יְמֵי נוּדוֹ לֹא חָדַל רַבִּי מֹשֶׁה מֵהָגוֹת בְּתוֹרָה וְחָכְמָה. אוּלָם כָּל הֶחָכְמוֹת לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ רַק לַמַּעַן יוּכַל עַל יָדָן לְהֵיטִיב אֶת עֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, כִּי אַךְ בַּעֲבוֹדַת יְיָ רָאָה אֶת מַטְרַת חַיָּיו וּבְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בֲּעָדָּה מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ.

63. בִּימֵי רָעָה הָהֵם הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאַלְמוֹהַדִּים אֲנוּסִים לְהִתְכַּחֵשׁ וְלֵאמֹר, כִּי מַאֲמִינִים הֵם בְּמַחֲמֶד, כִּי הָאַלְמוֹהַדִּים הַקַּנָּאִים רָדְפוּ מְאֹד אֶת כָּל בְּנֵי הַדָּתוֹת הָאֲחֵרוֹת בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת. אָז קָם אַחַד הָרַבָּנִים וַיִּגְזֹר, כִּי כָל אֵלֶּה הָאֲנוּסִים דִּינָם כְּכוֹפְרִים וְאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גַּם אִם בְּסֵּתֶר הֵם שׁוֹמְרִים אֶת יַהֲדוּתָם. הַגְּזֵרָה הַזֹּאת דִּכְּאָה מְאֹד אֶת נַפְשׁוֹת הָאֲנוּסִים הָאֻמְלָלִים, וְרַבִּים אָמְרוּ לְנַפְשָׁם: אָכֵן אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, כִּי אֵין לָנוּ עוֹד חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!

אָז קָם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְנַחֵם אֶת הָאֻמְלָלִים וּלְחַזֵּק אֶת יָדָם בַּיְּיָ וַיִּכְתֹּב אֶת “אִגֶּרֶת הַשְּׁמַד”. בַּמְּגִלָּה הַזֹּאת יֹאמַר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, כִּי עָוֹן גָּדוֹל הוּא לִקְרֹוא קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, חֲכָמִים וְתַלְמִידִים בְּשֵׁם פּוֹשְׁעִים וְכוֹפְרִים, כִּי לֹא לְבַקָּשַׁת תַּעֲנוּגִים מָרְדוּ בְאֵל וְלֹא בִּשְׁבִיל הַבֶּצַע עָזְבוּ אֶת הַדָּת, כִּי אִם מִפְּנֵי הַחֶרֶב הַשְׁלוּפָה. אָמְנָם הַחֲכָמִים קָבְעוּ לַהֲלָכָה, כִּי עַל מִצְוַת עֲבוֹדָה־זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יֵהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר; אַךְ הָאִישׁ, אֲשֶׁר בְּרִפְיוֹנוֹ לֹא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ וַיַּעֲבֹר עַל אַחַת הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, אֵינֶנּוּ רָאוּי לְעֹנֶשׁ וְלֹא נֶחְשַׁב כְּכוֹפֵר, כִּי כְלַל הוּא – “אוֹנֵס רַחֲמָנָא פַטְרֶיהּ” (הַתּוֹרָה פּוֹטֶרֶת אֶת הָאָנוּס). וּמִלְּבַד זֶה מְשֻׁנֶּה הוּא הַשְּמַד הַזֶּה מִשְּׁאָר הַשְּׁמָדוֹת, כִּי הַמַּחֲמֶדִים אֵינָם כּוֹפִים אֶת הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ עֲבֵרָה, כִּי אִם לְהוֹצִיא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, כִּי מוֹדִים אֲנַחְנוּ שֶׁמַּחֲמֶּד הוּא נָבִיא, אַף שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יוֹדְעִים, כִּי אֵינֶנּוּ מַאֲמִינִים בְּמַה שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹצִיאִים בִּשְׂפָתֵנוּ. וְעַל כֵּן אִם יָבוֹא אִישׁ לִשְׁאֹול: אִם יֵהָרֵג אוֹ יוֹדֶה? אָנוּ אוֹמְרִים לוֹ: יוֹדֶה וְאַל יֵהָרֵג, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בָּעִיר אוֹ בַּמְּדִינָה הַהִיא, אֶלָּא יַעֲזֹב כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיֵלֵךְ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁיִּמְצָא מָקוֹם, שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק בְּדָתוֹ; וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת יָדַע בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁהוּא מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם לֹא בְרָצוֹן, אַךְ קָרוֹב לִהְיוֹת בְּרָצוֹן, וּבְכָל זֹאת לֹא יִתְיָאֵשׁ מֵחֶסֶד הָאֵל וְלֹא יִתְרַשֵּׁל בְּקִיּוּם הַמַּצּוֹת; וְגַם לֹא טוֹב לְמָאֵס אֶת מְחַלְלֵי הַשַּׁבָּת, כִּי אִם נָכוֹן לְקָרְבָם וּלְזָרְזָם בַּעֲשִׂיַּת שְׁאַר הַמִּצְוֹת וּכְשֶׁהֵם בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת מְקַבְּלִים אוֹתָם.

64. הַמִּכְתָּב הַזֶּה הָיָה כְּסַם מַרְפֵּא לְלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲנוּסִים הַנֶּחֱלָשִׁים, וְגַם בְּפֶה דָּרֹשׁ דָּרַשׁ רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְאַמֵּץ אֶת הַיָּדַיִם הָרָפוֹת וּלְהָקִים אֶת הַנִּכְשָׁלִים. אָז הִלְשִׁינוּ עַל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, כִּי מֵסִית הוּא וּמַדִּיחַ אֶת בְּנֵי עַמּוֹ מֵאַחֲרֵי תּוֹרַת מַחֲמֶד וּכְפֶשַׂע הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת, לוּלֵי נִמְצָא מֵלִיץ לוֹ אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָעַרְבִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עָלָיו וַיַּצִּילֵהוּ. אָז מִהֵר רַבֵּנוּ מַימוֹן וּבָנָיו לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ הַהִיא וּבְלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה (1096 לחב"ש) בָּאוּ בָאֳנִיָּה לִנְסֹעַ אַרְצָה יִשְׂרָאֵל.

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לְנָסְעָם הִתְחוֹלְלָה רוּחַ סְעָרָה וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. וַיִּתְפַּלֵּל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶל יְיָ וַיִּדֹּר נֶדֶר לְהַקְדִּישׁ אֶת שְׁנֵי הַיָּמִים – הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יָשַׁב בָּאֳנִיָּה וְיוֹם הַסַּעַר – בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה וּצְדָקָה הוּא וּבָנָיו אַחֲרָיו.

65. מִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים הִגִּיעוּ הַנֹּסְעִים אֶל חֹף עַכּוֹ. וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה נָדַר לַעֲשׂוֹת אֶת הַיּוֹם הַהוּא לְיוֹם חַג לַזִּכָּרוֹן עַל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר הִפְלִיא יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ. כַּחֲצִי שָׁנָה יָשְׁבוּ בְעַכּוֹ וּמִשָּׁם הָלְכוּ יְרוּשָׁלַיְמָה וְשָׁם הִתְפַּלְּלוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַל יַד “הַכֹּותָל הַמַּעֲרָבִי” וּמִשָּׁם הָלְכוּ חֶבְרוֹנָה וַיִּשְׁתַּטְּחוּ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת. רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הִתְבּוֹדֵד יוֹם תָּמִים בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וְאַחַר נָסְעוּ מִשָּׁם מִצְרַיְמָה וַיֵּשְׁבוּ בְּעִיר פּוֹסְטַט, הִיא קַיִּרָה הַיְשָׁנָה. כַּעֲבֹור שְׁלֹשָׁה יְרָחִים מִיּוֹם בּוֹאָם מִצְרַיְמָה מֵת רַבִּי מַימוֹן.

66. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא נוֹדְעָה גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, כִּי הוּא וְרַבִּי דָּוִד אָחִיו יָשְׁבוּ לְבָדָד וַיִּסְחֲרוּ בַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת. אוּלָם רַק רַבִּי דָּוִד הָיָה עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה יָשַׁב וְעָסַק בְּתוֹרָה וְחָכְמָה. כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן יָרַד רַבִּי דָּוִד בָּאֳנִיָּה וַיִּצְלֹל בַּמַּיִם, הוּא וְכָל קִנְיָנוֹ, וַיִּתְאַבֵּל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה עַל אָחִיו וַיִּשָּׁאֵר בְּלִי עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ; וְנוֹסַף לָזֶה עוֹד נִמְצְאוּ מַלְשִׁינִים אֲשֶׁר שָׂמוּ עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים לִפְנֵי שָׂרֵי הַמַּלְכוּת. מִתְּלָאוֹתָיו הָעֲצוּמוֹת נָפַל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְמִשְׁכָּב וּכְשָׁנָה הָיָה מוּטָל בְּמִטָּתוֹ בְּמַחֲלָתוֹ, עַד כִּי רִחַם יְיָ עָלָיו וַיְקִימֵהוּ מֵחָלְיוֹ.

אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי דָּוִד חָדַל רַבִּי מֹשֶׁה מֵעֲסֹק בְּמִסְחָר, וַיָּחֶל לְרַפֵּא חוֹלִים וַיִּמְצָא מִזֶּה בָּרִאשׁוֹנָה פַּרְנָסָה מְעַטָּה.

67. בַּיָּמִים הָהֵם בִּמְלֹאת לְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה שְׁלֹשִׂים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה גָּמַר אֶת פֵּרוּשׁוֹ הַגָּדוֹל לְסֵפֶר הַמִּשְׁנִיּוֹת, אֲשֶׁר עָסַק בּוֹ כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. הַסֵּפֶר הַזֶּה מָשַׁךְ אֵלָיו לִבְבוֹת כָּל הַחֲכָמִים, וְיַעַן כִּי הָיָה כָתוּב עַרְבִית מִהֲרוּ אֲחָדִים לְתַרְגְּמוֹ עִבְרִית. רַבֵּנוּ מֹשֶׁה יָסַד אֶת סִפְרוֹ לֹא רַק עַל דֵּעוֹת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם גַּם עַל דֵּעוֹת חַכְמֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים, הַיְּוַנִים וְהָעַרְבִים, כִּי כֵן הָיָה דְבָרוֹ: כָּל דָּבָר שֶׁאֲמִתָּתוֹ מוּכַחַת עַל יְדֵי רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶן אֵין חוֹשְׁשִׁים לַמְּחַבֵּר בֵּין שֶׁהוּא נָבִיא וּבֵין שֶׁהוּא עוֹבֵד אֱלִילִים. וְכַאֲשֶׁר יָצָא שֵׁם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בַּתֵּבֵל הֵחֵלּוּ הַחֲכָמִים לִפְנוֹת אֵלָיו בְּשַׁאֲלוֹתֵיהֶם וְהוּא עָנָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ בַּעֲנָוָה וּבְמִשְׁפָּט צֶדֶק וּבְלָשׁוֹן קְצָרָה וְקַלָּה, אַךְ בְּתוֹכָהּ צְפוּנָה חָכְמָה רַבָּה.

68. בִּשְׁנַת 1103 קָמוּ בְּאֶרֶץ תֵּימָן מוֹשְׁלִים קַנָּאִים אֲשֶׁר אָנְסוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת דַּת מַחֲמֶד. וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ תֵּימָן הָיוּ נִבְעָרִים מִדַּעַת וּנְכוֹנִים לְהַאֲמִין בְּכָל אִישׁ שׁוֹגֶה וּמַשְׁגֶּה, וּמוּמָר אֶחָד קָם לְהַדִּיחַ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַחֲרֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה וּלְקָרְבָם לְתוֹרַת מַחֲמֶד. וּמְשֻׁגָּע אֶחָד קָם לְבַשֵּׂר בְּתוֹךְ בְּנֵי עַמּוֹ, כִּי מָשִׁיחַ הוּא וְעַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְפַזֵּר כָּל כַּסְפוֹ וְקִנְיָנוֹ לַעֲנִיִּים לַעֲמֹד הָכֵן וּלְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה לָבוֹא.

וְחָכָם אֶחָד מִיּוֹשְׁבֵי תֵּימָן רַבִּי יַעֲקֹב אַלְפַיּוּמִי רָאָה בֶעֱנוּת עַמּוֹ וַיִּפֶן אֶל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְבַקֵּשׁ מִפִּיו עֵצָה בַּמֶּה יְחַזֵּק אֶת הַיָּדַיִם הָרָפוֹת, וַיְמַהֵר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אִגֶּרֶת תֵּימָן. בָּאִגֶּרֶת הַהִיא חִזֵּק רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶת יְדֵי הַנֶּחֱלָשִׁים, וַיוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה לְבַל יִשְׁמְעוּ בְקוֹל הַמַּדִּיחִים וְהַמַּהְבִּילִים וַיִּבְטְחוּ בַיָי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.

69. וַיָי נָשָׂא אֶת רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וַיַּעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה, כִּי נָתַן חִנּוֹ בְעֵינֵי סַלַּדִּין מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּבְחַר בּוֹ לְרוֹפֵא וּלְיוֹעֵץ, וּבְמוֹת סַלַּדִּין הָיָה לְרוֹפֵא לְבֶן סַלַּדִּין יוֹרֵשׁ הַמְּלוּכָה. וְאָז כַּאֲשֶׁר הָיוּ לוֹ מַהְלְכִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, דִּבֵּר עַל לֵב הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים כִּי יִשְׁתַּדְּלוּ לְהֵיטִיב אֶת מַצַּב אֶחָיו בְּתֵימָן, וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְקוֹל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וְלִבְנֵי תֵימָן הָיְתָה הָרְוָחָה. לְאוֹת תּוֹדָה נָהֲגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתֵימָן לֵאמֹר בְּכָל תְּפִלַּת הַקַּדִּישׁ: “בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְרַבָּנָא מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן”.

וּמְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר הוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הָעָם שָׁנָה אַחַת עַד כִּי נִתְפַּשׂ וַיּוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר. כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל לֹא נִכְנַע הַמָּשִׁיחַ וּבְאֹמֶץ לֵב אָמַר: אָמְנָם מָשִׁיחַ אָנֹכִי! וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמּוֹשֵׁל כִּי יִתֵּן אוֹת, כִּי מָשִׁיחַ הוּא, וַיַּעַן הַמָּשִׁיחַ: זֶה לָךְ הָאוֹת: יְנַסּוּ נָא לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי בְּחֶרֶב וַאֲנִי אָשׁוּב לִחְיוֹת. וַיְצַו הַמּוֹשֵׁל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ – וַיָּמָת. אַךְ רַבִּים הָיוּ, אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לְהַאֲמִין, כִּי הוּא עוֹד יִחְיֶה וְיָשׁוּב מִקִּבְרוֹ.

ט. “הַיָּד־הַחֲזָקָה”.

70. מִכָּל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים הִגְדִּיל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת בְּסִפְרוֹ “מִשְׁנֵה תוֹרָה” אוֹ “הַיָּד הַחֲזָקָה”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה אָצַר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶת כָּל תּוֹרַת הַיַּהֲדוּת: הָעִקָּרִים אֲשֶׁר דַּת יִשְׂרָאֵל נוֹסְדָה עֲלֵיהֶם וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּקְבְּעוּ מִימֵי הַסּוֹפְרִים עַד אַחַר יְמֵי הַגְּאוֹנִים; וְגַם מַה שֶּׁהָיָה נָהוּג בִּזְמַן הַבַּיִת, דִּינֵי הַמְּלָכִים וְהַקָּרְבָּנוֹת וְהַשְּׁמִטּוֹת וְהַיּוֹבְלִים וְכַדּוֹמֶה, אֶת הַכֹּל סִדֵּר בַּהֲלָכוֹת פְסוּקוֹת, בְּלִי קוּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, לְמַעַן יֵדְעוּ הַלּוֹמְדִים מִסִּפְרוֹ אֶת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה.

71. אָמְנָם גַּם לְפָנָיו הָיוּ מְחַבְּרֵי סִפְרֵי הֲלָכוֹת, אֲבָל סֵפֶר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְנֶגֶד הַסְּפָרִים הָהֵם הוּא כַעֲנָק נֶגֶד הַנַּנָּס. כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר סִפְרוֹ כּוֹלֵל כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה וְסִפְרֵיהֶם כּוֹלְלִים רַק חֵלֶק מִמֶּנָּה, עוֹד נִפְלָא הוּא בְּסִדּוּרוֹ. סֵדֶר כָּזֶה לֹא הָיָה עוֹד בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל: מִימֵי מֹשֶׁה עַד רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַנָּשִׂיא נִכְתְּבוּ סְפָרֵינוּ בִּלְשׁוֹן הַשִּׁירָה, שֶׁהִיא נְעִימָה וְאֵינָה מְדֻקְדֶּקֶת וְגַם הַחֻקִּים נִכְתְּבוּ בִּשְׂפַת הַשִּׁירָה. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אָמְנָם בְּסֵפֶר “הַמִּשְׁנַיּוֹת” עָזַב גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַשִּׁירָה וַיִּבְחַר לְשׁוֹן חֲכָמִים, וְסִגְנוּנוֹ מְדֻקְדָּק כָּרָאוּי לְסֵפֶר חֻקִּים, אַךְ גַּם הוּא אֵינֶנּוּ סֵפֶר הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת וְסִדְרוֹ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם, וּכְבָר אָמְרוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד: “אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה”, וְכֵן כָּל מְחַבְּרֵי סִפְרֵי הַהֲלָכוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לָשׂוּם סֵדֶר “שָׁלֵם”; אֲבָל סֵדֶר “מִשְׁנֶה הַתּוֹרָה” שֶׁל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית. כְּבַנַּאי אָמָן וְצַַיָּר נִפְלָא הֵבִיא אֶת הָאֲבָנִים הַמְּפֻזָּרוֹת, הִקְצִיעָן וְהֵנִיחָן בְּסֵדֶר נִפְלָא, עַד כִּי הָיָה לְהֵיכָל גָּדוֹל וָרָם. סַדְרָן כָּמוֹהוּ לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא לְפָנָיו וְלֹא אַחֲרָיו עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמַה נִּפְלָא וְנֶחְמָד סִגְנוּנוֹ! שִׂכְלוֹ הַגָּדוֹל וְהַבָּהִיר מָצָא לוֹ כְּלִי מִבְטָא מְיֻחָד אֲשֶׁר הוּא כְּמוֹ בְרִיאָה חֲדָשָׁה. אַחְדוּת גְּמוּרָה שׁוֹלֶטֶת בְּכָל הַסֵּפֶר מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ כְּמוֹ בְּתָכְנוֹ כֵּן בְּסִגְנוּנוֹ.

72. גְּדוֹלִים הָיוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, אֲבָל בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בִּינָתוֹ הַיְּשָׁרָה הִגִּידָה לוֹ, כִּי אֵין הַצֶּדֶק עִמָּהֶם, לֹא נִמְנַע מִלַּחֲלֹק עֲלֵיהֶם, וְכֵן הָיָה דְבָרוֹ: “לְעוֹלָם אַל יַשְׁלִיךְ אָדָם דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו, שֶׁהָעֵינַיִם הֵם לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר”. הוּא כִּבֵּד אֶת הַהֲלָכָה וַתְּהִי לוֹ לְחֹק קָדוֹשׁ, אֲבָל שָׂנֵא מְאֹד אֶת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַפִּלְפּוּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מוֹעִיל, וְעַל כֵּן אָמַר: “אִם אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּם אֶת כָּל הַתַּלְמוּד בְּפֶרֶק אֶחָד לֹא הָיִיתִי שָׂם אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי פְּרָקִים”.

וְכַאֲשֶׁר שָׂם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּסִפְרוֹ אֶת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, כֵּן הָיָה מִתְנַהֵג תָּמִיד עַל פִּיהֶן וְלֹא סָר מֵהֶן. כְּמֹשֶׁה בֶן עַמְרָם הָיָה גַּם מֹשֶׁה בֶן מַיְמוֹן עֶבֶד יְיָ הָעוֹבֵד אֶת אֲדוֹנוֹ מֵאַהֲבָה וְכָל מִצְוֹתָיו חֲבִיבוֹת וִיקָרוֹת בְּעֵינָיו מְאֹד וּמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּמֻתָּר לוֹ. בַּתּוֹרָה כָּתוּב: “וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת” וְחַכְמֵי הַתַּלְמוּד דָּרְשׁוּ מִזֶּה, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב לִכְתָּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וַיְּקַיֵּם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה גַּם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְלֹא חָס עַל זְמַנּוֹ וְעַל עֲמָלוֹ הָרַב וַיִּכְתֹב בְּיָדוֹ סֵפֶר תּוֹרָה.

73. כְּעֶשֶׂר שָׁנִים יָגַע רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּסִפְרוֹ “מִשְׁנֶה תּוֹרָה” וּבְצֵאתוֹ לָאוֹר הִשְׁתּוֹמְמוּ עָלָיו כָּל הַחֲכָמִים, כִּי הֵבִינוּ עַל יָדוֹ אֶת גְּדֻלַּת מְחַבְּרוֹ, אֲשֶׁר בְּזִכְרוֹנוֹ הָיְתָה שְׁמוּרָה כָּל סַפְרוּת יִשְׂרָאֵל, דָּבָר לֹא נֶעְדָּר, וּבְרוּחַ חָכְמָתוֹ יָדַע לְסַדְּרָהּ בְּסֵדֶר נִפְלָא. גַּם שֵׁמַע צִדְקָתוֹ, חָכְמָתוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ יָצָא לְמֵרָחֹק וַיִּקְרְאוּ לוֹ: “יְחִיד הַדּוֹר, וּפִלְאוֹ” “מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל” וְכַדּוֹמֶה.

י. דַּרְכֵי הָרַמְבַּ"ם וּמִדּוֹתָיו.

74. אוּלָם נִמְצְאוּ אֲחָדִים אֲשֶׁר מִקִּנְאָתָם בִּגְדֻלַּת רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אוֹ מִפַּחְדָּם פֶּן יֶחְדְּלוּ הַלּוֹמְדִים מֵעֲסֹק בַּתַּלְמוּד וְיִסְתַּפְּקוּ בִּסִפְרֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בִּלְבָד – יָצְאוּ לָרִיב עִמּוֹ וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַקְטִין אֶת כְּבוֹדוֹ בְּדִבְרֵי בוּז. וַיְהִי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְסִבַּת מַחְלֹקֶת אֲרֻכָּה וְנוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵחֵלָּה בִּימֵי חַיֵּי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וַתִּמָּשֵׁךְ יְמֵי דּוֹרוֹת רַבִּים.

בְּיִחוּד הֵעֵז פָּנָיו רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה מִבַּגְדַּד, רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן עֵלִי, אֲשֶׁר הָיָה עָשִׁיר וּמִתְנַהֵג כְּאַחַד הַשָּׂרִים, נֶגֶד רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, כִּי קִנֵּא מְאד בִּגְדֻלָּתוֹ וּבַכָּבוֹד, אֲשֶׁר כָּל הָעָם חוֹלְקִים לוֹ. וַיִּכְתֹב לְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה מִכְתָּב מָלֵא דִּבְרֵי חֲנוּפָה וּבְתוֹכָם הִסְתִּיר קוֹצִים דּוֹקְרִים לֵאמֹר, כִּי טָעָה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה טָעוּת גַּסָּה, וּכְרֶגַע הוּא שָׁב לְכַפֵּר פָּנָיו בְּאָמְרוֹ, כִּי גַם הַנְּבִיאִים וְהַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים שָׁגוּ בְּמִשְׁפָּטָם. עַל זֶה עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ מֹשֶׁה: “אַל יֹאמַר, כִּי יִקְשֶׁה בְעֵינֵינוּ אִם יִסְתֹּר אָדָם אֶת דְּבָרַי אוֹ יָשִׁיב עֲלֵיהֶם: יְיָ יַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַזֹּאת וּבוֹרֵא עוֹלָם יוֹדֵעַ וָעֵד, כִּי אִם הָיָה מֵשִׁיב עָלֵינוּ הַקָּטֹן שֶׁבַּתַּלְמִידִים, הָיִינוּ שְׂמֵחִים בָּזֶה, אִם הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, וְנִשְׂמַח כִּי יְעוֹרְרֵנוּ בְּמַה שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, וְאִם נִרְאֶה שֶׁזֶּה הַמֵּשִׁיב טוֹעֶה, גַּם כֵּן לֹא נִשְׂנָא אוֹתוֹ וְלֹא נְרַחֲקֵהוּ חָלִילָה… לְפִי שֶׁהָאָדָם מְאַמֵּת דֵּעָה מְבַטְּלָהּ, כְּפִי שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ בְּעִיּוּנוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה אוֹתוֹ הָעִיּוּן שֶׁקֶר אוֹ אֱמֶת”. וְאַחֲרֵי כֵן הֶרְאָה לְמִתְנַגְּדוֹ בִּדְבָרִים יְשָׁרִים, כִּי לֹא הוּא טָעָה, כִּי אִם מִתְנַגְּדוֹ.

75. וְאַף כִּי הִתְנַהֵג רַבֵּנוּ מֹשֶׁה עִם יְרִיבָיו בָּעֲנָוָה, בְּכָל זֹאת הוֹסִיפוּ מְקַנְאָיו לְבַקֵּשׁ עָלָיו עֲלִילוֹת וּלְהַשְׁפִּיל אֶת מַעֲלָתוֹ, וּמַה גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצָא סִפְרוֹ “מוֹרֶה הַנְּבוּכִים”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה הוֹאִיל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְהַרְאוֹת לַאֵלֶּה אֲשֶׁר יִדְחוּ אֶת הַתּוֹרָה בִּזְנוֹתָם אַחֲרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּא, כִּי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּא אֵינֶנָּהּ מִתְנַגֶּדֶת לְתוֹרַת יְיָ, כִּי בְּעֵינֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הָיוּ שְׁתֵּיהֶן – הַתּוֹרָה וְהַפִּלּוֹסוֹפִיָּא – נֶחְשָׁבוֹת לִדְבַר אֱמֶת, וְעַל כֵּן לְפִי דַּעְתּוֹ הֵן מַתְאִימוֹת אִשָּׁה לִרְעוֹתָהּ, וּמַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשַׁר לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן, וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁנָּתַן יְיָ לְיִשְׂרָאֵל יַיְשִׁרוּ אוֹתָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ. לָכֶן כָּל דָּבָר, שֶׁהָיָה שִׂכְלוֹ מִתְנַגֵּד לוֹ, הוֹצִיא רַבֵּנוּ מֹשֶׁה כְּלַל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הַכְּשָׁפִים וְהַקַּמֵּיעוֹת וְהַנִּחוּשִׁים. אוּלָם הָיוּ דְּבָרִים שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ מְאֹד בְּעֵינֵי הָעָם זֶה מִכְּבָר, כְּמוֹ הָאֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁעָלֶיהָ אָמְרוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁמִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין בָּהּ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְשִׂכְלוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁגּוּף בֶּן אָדָם יִחְיֶה לְנֶצַח נְצָחִים. וְאִם אָמְנָם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הָיָה אִישׁ אַמִּיץ לֵב, אֲשֶׁר לֹא יֵחַת מֵהַגִּיד הָאֱמֶת גַּם אִם לֹא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן הָרָב, וְגַם נֶגֶד דַּעַת הַקַּדְמוֹנִים; אֲבָל בְּדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁחֲכָמֵינוּ חֲשָׁבוּהוּ לְעִקַּר מֵעִקְּרֵי הַדָּת, לֹא הֵעֵז פָּנִים לִכְפָּר בּוֹ, וְעַל כֵּן בִּקֶּשׁ לוֹ פְּשָׁרוֹת דְּחוּקוֹת וּבָא בֵּין הַמְּצָרִים. אָז מָצְאוּ אוֹיְבָיו בַּמֶּה לְתָפְשׂוֹ וַיִּתְּנוּהוּ לְכוֹפֵר, אַךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו יָרְאוּ אוֹיְבָיו לְהָרִים קוֹלָם, כִּי גָּדוֹל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּעֵינֵי כָּל הָעָם.

76. בְּיִחוּד גָּדַל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּעֵינִי חַכְמֵי פְּרוֹבִנְצִיָּה, אֲשֶׁר עָסְקוּ בִסְפָרָיו בְּחִבָּהּ יְתֵרָה וַיְרוֹמְמוּ אֶת שֵׁם כְּבוֹדוֹ וַיְכַבְּדוּהוּ כְּמַלְאָךְ אֱלֹהִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבְּן־תָּבֹן אָמַר לְתַרְגֵּם אֶת הַסֵּפֶר “מוֹרֶה נְבוּכִים” לִשְׂפַת עֵבֶר וְעַל כֵּן פָּנָה אֶל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְהַרְשׁוֹת לוֹ לָבוֹא אֵלָיו לְהִתְיָעֵץ עַל דְּבַר הַתַּרְגּוּם. וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה עָנָה לוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְאַהֲבָה, וַיּוֹדִיעֵהוּ, כִּי אָמְנָם גַּם הוּא חָפֵץ מְאֹד לְהִתְרָאוֹת עִם אִישׁ חָכָם כָּמוֹהוּ, וּבְכָל זֹאת עֲצָתוֹ, כִּי לֹא יְסַכֵּן נַפְשׁוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה לָבוֹא אֵלָיו מִצְרָיְמָה, כִּי תּוֹעֶלֶת לֹא יִמְצָא בִּנְסִיעָתוֹ, יַעַן כִּי בְבוֹאוֹ לֹא יוּכַל רַק לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, כִּי טָרוּד הוּא רַבֵּנוּ מֹשֶׁה מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. אֲנִי – יֹאמַר רַבִּי מֹשֶׁה בְּמִכְתָּבוֹ – שׁוֹכֵן בְּפוֹסְטַט, וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹכֵן בְּאַל־קַיִּרָה וְעָלַי לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר. אָמְנָם כְּשֶׁיִּמְצָאֵהוּ חוּלְשָׁה אוֹ יֶחֱלַשׁ אֶחָד מִבָּנָיו אוֹ אַחַת מִפִּלַגְשָׁיו לֹא אָסוּר מֵאַל־קַיִּרָה. וַאֲנִי רֹב הַיּוֹם בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם מִכְשׁוֹל אָשׁוּב לְמִשְׁכָּנִי אַחַר חֲצִי הַיּוֹם וַאֲנִי רָעֵב וּמוֹצֵא אֶת הָאַכְסַדְרָאוֹת כֻּלָּן מְלֵאוֹת בְּנֵי אָדָם גּוֹיִם וִיהוּדִים חָשׁוּב וּבִלְתִּי חָשׁוּב, אוֹהֲבִים וְשׂוֹנְאִים, עֵרֶב רַב יְחַכּוּ אֶת שׁוּבִי… אֵרֵד מֵעַל הַבְּהֵמָה, אֶרְחַץ יָדַי וְאֵצֵא אֲלֵיהֶם לְפַיְסָם וּלִרְצוֹתָם לְהַמְתִּין לִי עַד שֶׁאוֹכַל אֲכִילַת עֲרָאִי בִּמְעֵת־לְעֵת, וְאֵצֵא לְרַפְּאוֹתָם וְלִכְתֹּב לָהֶם פִּתְקְאוֹת רְפוּאָה. וְכֵן לֹא יֶחְדְּלוּ הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִים עַד הַלַּיְלָה… וַאֲנִי בְּתַכְלִית הַחוּלְשָׁה לֹא אוּכַל לְדַבֵּר. סוֹף דָּבָר: לֹא יוּכַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְדַּבֵּר אֵלַי אוֹ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְבּוֹדֵד עִמִּי זוּלַת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אָז יָבוֹאוּ כָּל הַקָּהָל אֵלַי אַחַר הַתְּפִלָּה לְסַדֵּר כָּל צָרְכֵי הַקְּהִלָּה לְשָׁבוּעַ הַבָּא.

77. אַף כִּי מָסוּר הָיָה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה בְּכָל זֹאת הָיָה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם בַּעֲלֵי הַדָּתוֹת הָאֲחֵרוֹת, וּבִפְרָט עִם הַקְּרָאִים, שֶׁמֵעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ וּמוֹדִים בְּאֵל אֶחָד, וְרָאוּי לְכַבְּדָם וְלִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמָם וְלָמוֹל אֶת בְּנֵיהֶם וַאֲפִילוּ בַשַּׁבָּת, לִקְבּוֹר מֵתֵיהֶם וּלְנַחֵם אֲבֵלֵיהֶם.

78. אֶרֶךְ אַפַּיִם הָיָה רַבֵּנוּ מֹשֶה כְּהִלֵּל. וְכַאֲשֶׁר הִגִּידוּ לוֹ, כִּי שׂוֹנְאָיו יְדַבְּרוּ עָלָיו סָרָה, אָמַר: יְדַבְּרוּ לָהֶם כְּחֶפְצָם, אֲנִי אֵינֶנִּי מַקְפִּיד עַל זֶה. הֵן לִי לֹא יַזִּיקוּ בְּדִבְרֵיהֶם וְאִם הֵם נֶהֱנִים מִזֶּה, מַדּוּעַ תֵּרַע עֵינִי בְּהַנָּאָתָם? הֲלֹא זֶה נֶהֱנָה וְזֶה לֹא חָסֵר.

כַּאֲשֶׁר פָּנָה אֵלָיו הַמֶּלֶךְ לְהוֹרוֹתוֹ דַּעַת בַּמֶּה יְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹ הָרָפֶה, כָּתַב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה סֵפֶר. בַּסֵּפֶר הַהוּא הִגִּיד רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶת פִּשְׁעֵי הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ בְּפָנָיו וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ, כִּי מְקוֹר כָּל מַחֲלָתוֹ הוּא שׁוֹבְבוּתוֹ, כִּי בְּרָדְפוֹ אַחַר תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְתַעֲנוּגֵי בָשָׂר יְאַבֵּד כֹּחוֹתָיו. וְאִם חָפֵץ הוּא לִהְיוֹת בָּרִיא, עָלָיו לַעֲצֹר בְּעַד תַּאֲוֹתָיו.

79. מִטַּעַם כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם נִמְנֶה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְנָגִיד עַל כֻּלָּן וּלְרֹאשׁ כָּל הָרַבָּנִים. בְּעַד מִשְׂרָתוֹ זֹאת לֹא קִבֵּל שָׂכָר אַף כִּי הַרְבֵּה עָמַל וְיָגַע בָּהּ, כִּי חָשַׁב לְחֵטְא לְקַבֵּל שָׂכָר בְּעַד עֲבוֹדַת הָרַבָּנוּת. וּבְיִחוּד שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ לְקַבֵּל אֶת קִרְבַת הָעֲשִׁירִים כְּדֵי לְהַרְבּוֹת עַל יְדֵיהֶם אֶת שְׂכָרוֹ.

רַבֵּנוּ מֹשֶׁה מֵת כְּבֵן שִׁבְעִים שָׁנָה בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ טֵבֵת, וְכָל הַיְּהוּדִים וְהָעַרְבִים סָפְדוּ לוֹ, כִּי גָדוֹל כְּבוֹד הָרַמְבַּ"ם גַּם בְּעֵינֵי הָעַרְבִים, וּמֵחַכְמֵיהֶם הִשְׁתַּבְּחוּ כִּי הָיוּ תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה.

אֶת עַצְמוֹתָיו נָשְׂאוּ אַרְצָה יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרוּהוּ עַל יַד הָעִיר טִבֶּרִיָּה.

80. עוֹד חֲכָמִים רַבִּים וּגְדוֹלִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וּבְיִחוּד רְאוּיִם לְהִזָּכֵר רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן דַּאוּד, אֲשֶׁר הָיָה רוֹפֵא פִלּוֹסוֹף וּמָסוּר בְּכָל לִבּוֹ לְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל. הוּא הִתְעַסֵּק גַּם בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל וַיִּכְתֹב אֶת סֵפֶר “הַקַּבָּלָה”, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ כָּל דּוֹרְשֵׁי תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. כֵּן יִזָּכֵר לַטּוֹב רַבִּי בִּנְיָמִין מִטּוֹלֶידָה וְרַבִּי פְּתַחְיָה מֵרֶגֶנְשְׁבּוּרְג, אֲשֶׁר עָבְרוּ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וַיִּכְתְּבוּ בַסֵּפֶר אֶת כָּל מָה שֶׁרָאוּ וּמָה שֶׁשָּׁמְעוּ. סִפְרֵיהֶם נֶעְתְּקוּ לִשְׂפַת רוֹמִי וַיִּהְיוּ לְאוֹר גַּם לְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם.

שאלות לתלמידים

1–7. מה היה מצב היהודים בספרת ברדת הנשיאות והגאונות בבבל? – מה שם יועץ הכליף עבדול רחמן השלישי? – במה הצטין רבי חסדאי אבּן־שפרוט? – מה עשה רבי חסדאי לטובת עמו? – מי היה הרב הראשון שהרים מצב התורה בספרד? – איזה דרך בא רבי משה בן חנוך ספרדה? – מה תספר המסרת על אדות עלותו על כס הרבנות בקורדובה? – באיזה מקצוע ממקצועות הספרות הצטינו יהודי ספרד? – מי היה הראשון בחוקרי הלשון העברית? – מה היה דרך מנחם בן סרוק בחיים ובחכמה? – מי תמך בו? – אל מי כתב רבי חסדאי את מכתבו הידוע? – מה ענהו יוסף מלך הכוזרים? –

8–17. מה שם הספר שחבר מנחם ומה תוכנו? – מה שם החכם השני שהיה אז בספרד? – במה הצטין דונש בן לברט? – מה החדשה שהביא דונש בספרות העברית? – מה עשה דונש למנחם? – מה עשה רבי חסדאי למנחם? – מה היתה אחרית המעשה שעשה רבי חסדאי למנחם? – בין מי ומי פרץ עוד ריב בקורדובה ועל דבר מה? – מה היתה אחרית אבּן־אביתור? – איך עלה יעקב גו לגדולה? – מה ענה אבּן־אביתור לגו על הצעתו? – מה עשה יעקב גו לטובת עמו? –

18–30. מה שם החכם היהודי שהיה אחרי התחלקות ממלכת הכליף לחלקים? – איפה ישב רבי שמואל הנגיד ובמה התפרנס? – תלמיד מי היה בתורה ובחכמת הלשון? – ע“י איזו סבה היה רבי שמואל ליועץ הויזיר? – ואיך היה אח”כ לויזיר הכליף? – מה הגדולות שעשה במדינה, בעמו ובספרות העברית? – מה שם הספר שכתב רבי שמואל? – מי היה גדול ממנו בפלוסופיה ובשיר? – מה היה דרך אבּן־גבירול בחיים? – מה היה מצבו הגשמי מימי ילדותו? – מי תמך בו? – מה שם הספר הנכבד שכתב אבּן־גבירול ועל מה נוסד? – מה שם התפלה שכתב ומתי קוראים אותה בני ישראל? – מה היה יחס רבי שמואל הנגיד אל אבּן־גבירול ולהפך? – מה שם הגדול בחוקרי הלשון שקם בעת ההיא? – מה היתה סבת השנאה שבין הנגיד ובין אבן־גנאח? – מה היה יחס רבי יונה אל הפלוסופיה? – מה היה דרך חקירותיו בכתבי הקדש? – במה התפרנס רבי יונה ומה היה עיקר עבודתו? – מה שם החכם בחכמת המוסר שהיה בעת ההיא? – מה שם הספר שחבר רבנו בחיי הדיין? – מי היה למשנה הכליף אחרי מות רבי שמואל הנגיד? –

31–33. מה תספר ההגדה על אדות ענות רבי שמואל הנגיד וטוב לבו? – במה נבדל רבי יוסף בן הנגיד מאביו? – במה העלה רבי יוסף על נפשו חמת הערבים? – מדוע החל המלך בדיס לשנוא את רבי יוסף?- מה היתה אחרית רבי יוסף? –

34–41. מה שם הגדול בחכמת התלמוד בדור ההוא? – בן איזו מדינה היה רבי יצחק אלפסי? – מה המריצו לחבר את “הלכותיו”? – מאיזו סבה בא הרי“ף ספרדה? – מה היה מצבו בארץ מקלטו? – מה שם הגדול במריבי הרי”ף? – מה צוה רבי יצחק אלבלי את רבי ברוך בנו? – מי כתב את מצבתו? – מה הגדולות שעשה הרי“ף בעמו? – מי הגדיל את התורה בצרפת בימים ההם? – על מה כתב רש”י את באורו? – מה היה דרכו בחיים ותכונת נפשו? – במה יצטין פירוש רש“י? – מה תספר ההגדה על אדות הולד רש”י? – אל מה שאף רש"י בכל כחותיו? – מה שם החכם שהאיר גם הוא עיני הלומדים תלמוד ומדרשים? – מה שם הספר שחבר רבי נתן מרומא? – מה הוא תוכן “הערוך”? –

42–53. מה היה מצב היהודים בארץ ספרד הנוצרית? – מה שמות שלשת גדולי הדור שהיו בספרד בתקופה ההיא? – ממי למד רבי יהודה הלוי תורה? – במה הצטין רבי יהודה גם בעודנו נער? – מה משפט שירותיו? – מה הביע רבי יהודה ברוב שירותיו? – מה שם הספר שחבר רבי יהודה הלוי? – מה הוכיח בספרו “הכוזרי”? – מה היתה השקפת רבי יהודה על קיום המצות ומה השקפתו על סגוף הגוף? – מה היה כל חפץ רבי יהודה הלוי בחיים? – אנה נסע רבי יהודה? – איך קדמו היהודים את פניו בכל מקום בואו? – מה בקשו ממנו יהודי מצרים? – מה ענה אותם רבי יהודה הלוי על בקשתם? – מה היתה אחרית בואו ארצה ישראל ומה תספר האגדה על אדות זה? –

54–59. איפה נולד רבי אברהם אבן־עזרא? – מה היה מצבו בחיים? – באיזו מקצעות הדעת הצטין רבי אברהם? – במה האמין ר“א אבן־עזרא? – באיזה סבה תלה את רוע מצבו? – מה היתה תכונת רוחו? – מה היו מנהגיו את הבריות? – מה היה דרך באוריו וספריו? – מה היה דרכו בפרוש על התורה? – איפה ובן כמה שנים מת ר”א אבן־עזרא? – מה אמר לפני מותו? –

60–69. במה הצטין הרמב“ם? – מה היתה תכונת רוחו? – מה אמרו עליו בני דורו? – איפה נולד הרמב”ם? – מה החנוך אשר חנך בו הרמב“ם בימי נעוריו? – מה הרעות אשר הגיעו לרבי מימון אביו בהיות הרמב”ם עוד נער? – מה היתה מטרתו בחייו? – מה היתה דעתו על אדות האנוסים? – מה שם הספר שכתב הרמב“ם ואיך הגין על האנוסים? – מה היה לו על הגינו על האנוסים בספרו? – אנה נסע הרמב”ם מספרד? – אנה נסע מארץ ישראל? – במה עסק הרמב“ם ובמה עסק אחיו בשבתם במצרים? – מה היה מצבו הגשמי אחרי מות אחיו? – במה עסק אחרי מות אחיו? – מה שם הספר שכתב בהיותו בן ל”ג שנים? – מה קרה בימיו בארץ תימן? – לאיזו גדולה עלה הרמב"ם? – מה היתה אחרית משיח השקר בתימן? –

70–73. מה שם הספר הגדול שחבר הרמב“ם בהלכה? – מה הוא ספרו “היד החזקה” לפי סגנונו ותכנו? – מה היתה השקפת הרמב”ם על הפלפול?

74–80. מי העיז פניו נגד הרמב“ם לחרף את ספרו “היד החזקה”? – איך התנהג הרמב”ם עם יריביו? – מה שם ספרו שכתב בפלוסופיה? – מה היתה השקפתו על התורה והפלוספיה? – מה הוציא הרמב“ם מכלל אמונת ישראל? – מה הלעז שהוציאו עליו מנגדיו? – בעיני מי מחכמי ישראל גדל כבוד הרמב”ם? – מי תרגם את ספרו “מורה נבוכים”? – איך תאר הרמב“ם במכתבו את דרכי חייו? – איך היה יחס הרמב”ם אל הקראים? – מה המשרה אשר נתנו לו קהלות ישראל במצרים? – בן כמה שנים מת הרמב"ם ואיפה נקבר?

ספר שביעי: מִימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב עַד יְצִיאַת הַיְּהוּדִים מֵאַנְגְּלִיָּה בִּשְׁנַת 1230

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר שביעי: מִימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב עַד יְצִיאַת הַיְּהוּדִים מֵאַנְגְּלִיָּה בִּשְׁנַת 1230

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. מַסְעֵי הַצְּלָב. – בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת

1. בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא – מִלְּבַד סְפָרַד – יָשְׁבוּ עַמִּים פְּרָאִים, אֲשֶׁר הִכְנִיעוּ אֶת מַמְלֶכֶת רוֹמָא הָאַדִּירָה וַיְסִירוּהָ מִגְּבִירָה. הָעַמִּים הָהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, אֲבָל אַךְ בְּשֵׁם נוֹצְרִים נִקְרְאוּ וְרוּחָהּ אֶל קִרְבָּם לֹא בָאָה, כִּי כְגֹדֶל בַּעֲרוּתָם כֵּן גָּדְלָה אַכְזָרִיּוּתָם. עַל רִיכַרְדְּ “לֵב הָאַרְיֵה”, מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה, יֵאָמַר, כִּי אָכַל בְּשַׂר סַרַצִּינִים¹ צָלוּי, וְהוּא שִׁבַּח אֶת הַצָּלִי וַיֹּאמַר, כִּי נָעִים הוּא מְאֹד לְחִכּוֹ. קְרוֹא וּכְתֹב הָיָה דָבָר בִּלְתִּי נִפְרָץ. גַּם אֲצִילֵי הָעָם, גַּם הַמְּלָכִים וְגַם הַכֹּהֲנִים הָיוּ בּוּרִים גְּמוּרִים וְלֹא יָדְעוּ גַּם אֶת עִקָּרִי אֱמוּנָתָם.

2. בֵּין הָעַמִּים הַפְּרָאִים הָהֵם, בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז, הָיוּ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת לְיִשְׂרָאֵל. רֵאשִׁית הִתְיַשְּׁבָן שָׁם הָיְתָה עוֹד בַּיָּמִים אֲשֶׁר הָאֲרָצוֹת הָהֵן נֶחְשְׁבוּ לִמְדִינוֹת רוֹמָא. מַצָּבָן הָיָה טוֹב, כִּי רַק הַיְּהוּדִים לְבַדָּם

יָדְעוּ אָז אֶת דַּרְכֵי הַמִּסְחָר וַיַּעֲשׂוּ עֹשֶׁר, וְלִפְעָמִים גַּם עָלוּ לִגְדֻלָּה לַעֲמֹד בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים. אֶפֶס כָּל קֶשֶׁר רוּחֲנִי לֹא הָיָה בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָעַמִּים שְׁכֵנֵיהֶם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ גַּם אָז עַם יוֹדֵעַ סֵפֶר, עַם אֲשֶׁר לוֹ דָּת צְרוּפָה וְהַשְׂכָּלָה עַתִּיקָה, וְאֵיךְ לֹא יְבַזוּ בְלִבָּם אֶת הָעַמִּים הַפְּרָאִים אֲשֶׁר הָיוּ מָשְׁחָתֵי הַמִּדּוֹת וּפְרוּעִים בְּמִנְהָגֵיהֶם וּמַאֲמִינִים בְּכָל הַהֲבָלִים, אֲשֶׁר יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים? וְהָעַמִּים הַפְּרָאִים הִבִּיטוּ בְעַיִן רָעָה עַל הָעָם הַזָּר הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָם וּמַצְלִיחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְלִפְעָמִים לֹא רְחוֹקוֹת הִתְנַפְּלוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיָּבוֹזוּ אֶת רְכוּשָׁם; כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בַּחֲרִיצוּתָם טוֹבָה לְאֶרֶץ מַמְלַכְתָּם, וְאֵלֶּה מֵאֲשֶׁר לָקְחוּ מֵהַיְּהוּדִים שֹׁחַד. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים, הִקְצוּ הַמּוֹשְׁלִים לְמַעַן הַיְּהוּדִים חֵלֶק מֵהָעִיר לָשֶׁבֶת בּוֹ, וַיַּתִּירוּ לָהֶם לִבְנוֹת חוֹמָה סְבִיבוֹת מוֹשָׁבָם וְגַם לְהִזְדַיֵּן בִּכְלֵי נֶשֶׁק וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, אִם יִקְרְבוּ אֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם לַמִּלְחָמָה.

3. וּמֵאֲשֶׁר הַשְׁפָּעַת הָעַמִּים הַפְּרָאִים עַל הַיְּהוּדִים הָיְתָה מְעַטָּה בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז, עַל כֵּן הִתְנַהֲגוּ שָׁם הַיְּהוּדִים לְפִי דַּרְכָּם וְרוּחָם. קָבְעוּ לָהֶם יְשִׁיבוֹת, וַיַּעֲמִידוּ תַּלְמִידִים לָרֹב, וַיָּכִינוּ כָל סִדְרֵי קְהִלּוֹתֵיהֶם עַל פִּי הַתּוֹרָה, וַיִּמְנוּ מִתּוֹכָם מוֹרִים וְדַיָּנִים לָדוּן בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּבֵין אִישׁ לִקְהִלָּתוֹ עַל פִּי מִשְׁפְּטֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד לְבַל תִּתְעָרֵב הָרָשׁוּת בְּעִסְקִי הַקְּהִלָּה וּבִגְזֵרַת חֵרֶם חָמוּר אָסְרוּ אִסָּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: לִבְלִי קַחַת מִשְׂרָה וְשִׁלְטוֹן מִיַּד הַמֶּמְשָׁלָה עַל יְחִידִים אוֹ עַל הַקְּהִלָּה בְּלִי הַסְכָּמַת הַקָּהָל.

4. וְכֹה יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים יָמִים רַבִּים בְּתוֹךְ הָעַמִּים הַפְּרָאִים בְּשַׁלְוָה – אַף אִם לֹא גְּמוּרָה, – וְכֹהֲנֵי הַנּוֹצְרִים דָּרְשׁוּ מִפִּי הַיְּהוּדִים תּוֹרָה לְהָבִין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וּבַהֲעִירָם אֶת הַנּוֹצְרִים בְּנֵי עַמָּם לִשְׁקֹד בַּלִּמּוּדִים, הִצִּיגוּ אֶת הַיְּהוּדִים לְמוֹפֵת. וְהַיְּהוּדִים סָגְלוּ לָהֶם מְהֵרָה לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּתוֹכָם וִידַבְּרוּ צָרְפָתִית בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַזִּית בְּאַשְכְּנַז, וְרַבִּים קָרְאוּ לִבְנֵיהֶם שֵׁמוֹת כִּשְׁמוֹת הַגּוֹּיִם אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּתוֹכָם.

5. אוּלָם לְאַט לְאַט הֵבִיאוּ כֹהֲנֵי הַקָּתוֹלִים רוּחַ קִנְאָה בְּלֵב הַנּוֹצָרִים לְקַנֵּא לְדָתָם, וּבִשְׁנַת 1026 נוֹסְדוּ יַחַד לַעֲלוֹת לַמִּלְחָמָה עַל תּוֹגַרְמָה לְשַׁחְרֵר אֶת הַנּוֹצְרִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וְלָקַחַת מִיָּדָהּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת קֶבֶר מְשִׁיחָם. וַיֵּאָסְפוּ הֲמוֹן רַב: נְסִיכִים וְהֶגְמוֹנִים וּבְנֵי דַּלַת הָעָם, גַּם נְעָרִים וִילָדִים, אֲנָשִׁים רַבִּים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, עָזְבוּ אֶת מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְאֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וַיָּשִׂימוּ אוֹת צֶלֶב אָדֹם עַל בִּגְדֵיהֶם וַיִּסְעוּ עִם הַמַּחֲנֶה, אֵלֶּה קִוּוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל, וְאֵלֶּה – לִמְצֹוא חַיֵּי עוֹלָם.

וַיְהִי בְּעָבְרָם דֶּרֶךְ הֶעָרִים, אֲשֶׁר בָּהֶם יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים, וַיָּסֶת נָזִיר אֶחָד אֶת הָאֲסַפְסֻף לְהָבִיא אֶת הַיְּהוּדִים בְּחָזְקָה בִּבְרִית דַּת הַנּוֹצְרִית אוֹ לְהַשְׁמִידָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְגַם אָמַר כִּי פִתְקָא נָפְלָה מִשָּׁמַיִם וּבָהּ כָּתוּב, כִּי כָּל נוֹצְרִי חָיַּב לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וַיִּשְׁמַע הָאֲסַפְסֻף לְקוֹל דִּבְרֵי הַנָּזִיר לִשְׁלֹחַ יָד בַּיְּהוּדִים שְׂנוּאֵי נַפְשָׁם מֵאָז. וְהָיָה בְּבוֹאוֹ אֶל אַחַת הֶעָרִים וְהִכְנִיסוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּחָזְקָה אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים וְשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם לִבְחַר אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אִם לִבְגֹד בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתָם אוֹ לָמוּת, וְרֹב הַיְּהוּדִים בָּחֲרוּ בַמָּוֶת.

6. וְכַאֲשֶׁר נָפוֹצָה הַשְּׁמֻעָה בְּכָל הֶעָרִים עַל דְּבַר נוֹסְעֵי הַצְּלָב, וְיִּרְגְּזוּ הַיְּהוּדִים, וַיִּפְחֲדוּ מְאֹד, וַיְבַקְּשׁוּ לָהֶם מָנוֹס, וַיִּתְחַנְּנוּ אֶל הַמּוֹשְׁלִים, כִּי יָגִינוּ עֲלֵיהֶם; אַךְ רַב הַמּוֹשְׁלִים שָׂחֲקוּ לְאֵידָם. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, כִּי אֵין מָנוֹס מִפְּנֵי הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא, שָׁחֲטוּ אִישׁ אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְחָתָן – אֶת כַּלָּתוֹ. שׁוֹחֵט אֶחָד בְּבוֹאוֹ לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, בֵּרַךְ “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה”, וּבְנוֹ עָנָה “אָמֵן” וַיִּפְשֵׁט צַוָּארוֹ לְהִשָּׁחֵט. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ הַשּׁוֹדְדִים הָעִירָה לֹא מָצְאוּ כִּי אִם פִּגְרֵי אָדָם. בָּעִיר וַרְמַיְזָא נִסּוּ הַיְּהוּדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וְלָצֵאת בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה לִקְרַאת הָאוֹיֵב; אֲבָל גִּבּוֹרֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר וְלֹא עָצְרוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאוֹיֵב הָרַב וְהֶעָצוּם, וַיִּפְּלוּ כֻּלָּם לְפִי חֶרֶב, בְּקָרְאָם: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד!”

7. רַבִּים מִיהוּדֵי וַרְמַיְזָא נִסְתְּרוּ בְּבֵית הַבִּישׁוּף אוֹלִינְבְּרַנְד, אַךְ בְּבוֹא הַצַּר הִצִּיעַ הַבִּישׁוֹף לִפְנֵיהֶם, כִּי יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית. וַיְבַקְּשׁוּ הַיְּהוּדִים לָתֵת לָהֶם זְמַן יָמִים אֲחָדִים, וַיְהִי כַּעֲבֹר הַזְּמָן, וְיָבוֹא הַבִּישׁוּף שָׁמָּהּ וַיִּמְצָא, כִּי כֻלָּם מֵתִים. אֲחָדִים, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִכָּל קְהִלַּת וַרְמַיְזָה בַּחַיִּים, הוּבָלוּ בְחָזְקָה אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים וּבֵינֵיהֶם הָיָה בָּחוּר אֶחָד אַמִּיץ לֵב, שִׂמְחָה הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר גַּם אָבִיו וְכָל אֶחָיו מֵתוּ בַּמִּלְחָמָה, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַצּוֹרְרִים אוֹתוֹ אֶל הַבָּמָה וַיּוֹצֵא סַכִּין מִתַּחַת לְמַדָּיו וַיִּדְקֹר בּוֹ אֶת אֶחָד מִגּוֹאֲלֵי הַבִּישׁוּף וַיְמִיתֵהוּ בְּדַם הוֹרָיו וְאֶחָיו. הָאֲסַפְסֻף תָּפַשׂ בּוֹ וַיִּקְרָעֵהוּ לִגְזָרִים. אָמְנָם הָיוּ אֲחָדִים, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם. אַךְ מִשֶּׁבֶר לֵב וָנֹחֵם טָרְפוּ אַחֲרֵי כֵן אֶת נַפְשָׁם בְּכַפָם. בְּמַסַּע הַצְּלָב הָרִאשׁוֹן נֶהֶרְגוּ מֵהַיְּהוּדִים כִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ. רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי (רִשִׁ"י) נָשָׂא קִינָה עַל הַצָּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת הָהֵן, אֲשֶׁר קָרוּ אֶת עַמּוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ.

8. מַסְעוֹת הַצְּלָב נִכְפְּלוּ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנָה וְיוֹתֵר (1026–1134 אחב"ש.) וּבְכֻלָּם נֶהֶרְגוּ הַיְּהוּדִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת.

9. אָמְנָם הָיוּ גַּם בְּעִתּוֹת הַחֹשֶׁךְ הָהֵן בֵּין הַגּוֹיִם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וִישָׁרִים, אֲשֶׁר רִחֲמוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָעֲשׁוּקִים וַיָגִינוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת אוֹיְבֵיהֶם לֹא בְשֹׁחַד, כִּי אִם מִמִּדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים. אֲחָדִים מֵחֲסִידֵיהֶם הוֹכִיחוּ אֶת אֲחֵיהֶם הַשּׁוֹבָבִים וְהַפְּרָאִים עַל פְּנֵיהֶם עַל הֶעָוֶל שֶׁהֵמָּה עוֹשִׂים וַיּוֹכִיחוּם לָדַעַת, כִּי גַם בַּיְּהוּדִים אָסוּר לִנְגֹּעַ לָרָעָה; וּבָזֶה הִצִּילוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִמָּוֶת.

10. בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָרָעִים הָהֵם פָּרְחָה מְאֹד חָכְמַת הַתַּלְמוּד בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא וּבְיִחוּד בְּצָרְפַת וַתָּשָׁב לִימֵי עֲלוּמֶיהָ, לִימֵי עַמּוּדֵי הַתַּלְמוּד – אַבַּיֵּי וְרָבָא. לְמַעֲלָה סִפַּרְנוּ עַל גְּדוּלַת רֹאשׁ חַכְמֵי צָרְפַת, רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי – רַשִׁ“י – אֲשֶׁר מֵת שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחַר מַסַּע הַצְּלָב הָרִאשׁוֹן. בָּנִים לֹא הָיוּ לוֹ, כִּי אִם בָּנוֹת, אֲשֶׁר נִשְׂאוּ לַחֲכָמִים גְּדוֹלִים, רַבִּי מֵאִיר בֶּן שְׁמוּאֵל וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָתָן. חֲתְנֵי רַשִׁ”י וּנְכָדָיו הַגְּאוֹנִים הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בַּחֲרִיפוּת שִׂכְלָם לְנַתֵּחַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִדְּבְרֵי הַתַּלְמוּד לְהַבְדִּיל בֵּין עִנְיָן לְעִנְיָן בִּסְבָרוֹת דַּקּוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד. בְּיִחוּד הִצְטַיְּנוּ שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי רַבִּי מֵאִיר: רַבִּי שְׁמוּאֵל בֵּן מֵאִיר (1010–1080 אחב"ש). – (רַשְׁבַּ"ם), רַבִּי יַעֲקֹב – (רַבֵּנוּ תָּם) – וְרַבִּי יִצְחָק – (רִ"י) – וְעִמָּם נִלְווּ חַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁמִּסְפָּרָם עוֹלֶה קָרוֹב לְמֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ הַנּוֹדָעִים בְּשֵׁם “בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת”, כִּי חִדּוּשֵׁיהֶם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “תּוֹסָפוֹת”. רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל בֵּן מֵאִיר עָשָׂה פֵרוּשׂ גַּם לְתוֹרַת מֹשֶׁה.

11. רַבִּי יַעֲקֹב מֵרוּמְרוּג (1030–1101 אחב"ש)., הַנּוֹדָע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תַּם הָיָה אִישׁ מוּפְלָג בַּתּוֹרָה חָכָם וְעָשִׁיר, וַיֵּדַע לִכְתֹּב בְּלָשׁוֹן צַחָה וְגַם נִסָּה כֹחוֹ בְּשִׁיר. הוּא כָּתַב שִׁיר תְּהִלָּה לְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא וּבְעַנְוָתוֹ הָרַבָּה אָמַר:

אֲנִי עֶבֶד לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה

וְאֶקֹּדָה וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְאַפָּיו.

וְעַל זֶה עָנָה רַבִּי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הִכִּיר אֶת מַעֲלַת רַבֵּנוּ תַּם, לֵאמֹר:

הֲנָכוֹן אֶל אַבִּיר עַם אֵל

לְהַשְׁפִּיל רֹאשׁ בַּמִּכְתָּב לִפְנֵי בְּזוּי עָם?

וְחָלִילָה לְמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים

אֲשֶׁר יִקֹּד וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְבִלְעָם.

12. בִּשְׁנַת 1077 בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל חַג הַשָּׁבֻעוֹת, הִגִּיעוּ נוֹסְעֵי הַצְּלָב, בְּנָסְעָם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית, לְעִיר רַמִירוֹ, עִיר מוֹשַׁב רַבֵּנוּ תָּם, וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בְּפָנָיו וַיִּקָּחוּהוּ וַיּוֹצִיאוּהוּ הַשָּׂדֶה וַידַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים עַל דְּבַר דָּתוֹ; וַחֲמִשָּׁה פְצָעִים שָׂמוּ בְּרֹאשׁוֹ, כִּי אָמְרוּ: אַתָּה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל לָכֵן נִקֹּם מִמְּךָ נִקְמַת גּוֹאֲלֵנוּ וְכִמְעַט שֶׁיָּצְאָה נַפְשׁוֹ, וּמִן יְיָ שַׂר גָּדוֹל לְרַבֵּנוּ תַּם בְּדֶרֶךְ אוֹתָהּ שָׂדֶה, וַיִּקְרָא אֵלָיו רַבֵּנוּ תַּם וַיְשַׁחֲדֵהוּ בְּסוּס יָקָר, וַיֵּלֵךְ הַשַּׂר וַיְדַבֵּר עַל לֵב הֶהָמוֹן לֵאמֹר: הֲנִיחוּ לוֹ הַיּוֹם וַאֲנִי אֲדַבֵּר עִמּוֹ אוּלַי יְפֻתֶּה לָנוּ וְהֵמִיר אֶת דּתֹו. וַיֲּעֹזב הֶהָמוֹן אֶת רַבֵּנוּ תַּם וְהוּא מִהֵר וַיָּנֹס עַל נַפְשׁוֹ.

ב. עֲלִילַת הַדָּם – הָרִ"י הַזָּקֵן.

13. יְמֵי מְנוּחָה הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּצָרְפַת הַצְּפוֹנִית בִּמְלֹךְ שָׁם מֶלֶךְ חָכָם וְאַמִּיץ לֵב, לוּדְוִיג הַשְּׁבִיעִי (1067–1110 אחב"ש.) אֲשֶׁר שָׂנֵא אֶת הַפֵאוֹדַלִּים, הֵמָּה הֶעָרִיצִים, אֲשֶׁר לָקְחוּ בְחַרְבָם אֲחֻזּוֹת גְּדוֹלוֹת וַיִּהְיוּ לְמוֹשְׁלִים עוֹמְדִים כִּמְעַט בִּרְשׁוּת עַצְמָם, מִבְּלִי שְׁמֹעַ גַּם בְּקוֹל הַמֶּלֶךְ. הוּא הֵגִין עַל קְהִלּוֹת הֶעָרִים וַיִּשְׁתַּדֵּל לְהַגְדִּילָן וּלְחַזְּקָן, וְעַל כֵּן הִטָּה חֶסֶד גַּם לַיְּהוּדִים וְלֹא שָׂם לֵב אֶל פְּקֻדּוֹת הָאֲפִיפְיוֹר וּכְנֵסִיּוֹת כֹּהֲנֵי הַקַּתּוֹלִים, אֲשֶׁר חָקְקוּ תָּמִיד חֻקֵּי־רֶשַׁע לִרְדֹף אֶת הַיְּהוּדִים. אוּלָם גַּם הוּא לֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲצֹר תָּמִיד בְּעַד מְשׁוּבַת הֶהָמוֹן, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ בְּכָל עֵת לְהִתְנַקֵּם בַּיְּהוּדִים, וּלְתַכְלִית זוֹ לֹא נִמְנְעוּ גַּם מֵהַעֲלִיל עֲלֵיהֶם כָּל עֲלִילַת שֶׁקֶר וּלְתִתָּם לְאוֹכְלֵי אָדָם.

14. בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיַּי רַבֵּנוּ תַּם (1101 אחב"ש). בָּדוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילָה נִתְעָבָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֲלִילָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ נֶהֶרְגוּ כַּמָּה אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא חָדְלָה גַּם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, הֲלֹא הִיא – עֲלִילַת הַדָּם, לֵאמֹר: הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לְדַם נוֹצְרִי לָחֹג בּוֹ אֶת חַג פִּסְחָם. עֲלִילָה כָזֹאת בָּדוּ מִלְּפָנִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים עַל הַנּוֹצְרִים, בְּעֵת אֲשֶׁר אֱמוּנַת הַנּוֹצָרִים הֵחֵלָּה לְהִתְפַּשֵּׁט, וְאַחֲרֵי כֵן כַּאֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטָה אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים וַתְּהִי לְדַת מוֹשֶׁלֶת בְּאֵירוֹפָּא, שָׂמוּ הַנּוֹצָרִים אֶת הָעֲלִילָה הַזֹּאת עַל הַיְּהוּדִים.

15. עֶבֶד שַׂר הָעִיר בְּלוּיַשׁ נָהַג אֶת סוּס אֲדוֹנוֹ אֶל הַנָּהָר לִשְׁתּוֹת וַיַּרְא, וְהִנֵּה עִבְרִי מַחֲזִיק בְּיָדוֹ אֵיזוֹ חֲבִילָה וַיֶּחֱרַד הָעֶבֶד וְגַם הַסּוּס נִבְהָל וְלֹא רָצָה לָגֶשֶׁת אַל הַנָּהָר. וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר וַיֹּאמַר לַאֲדוֹנָיו: רָאִיתִי אִישׁ עִבְרִי מַטִּיל יֶלֶד נוֹצְרִי מֵת אֶל הַנָּהָר. וַיַּקְרֵב שַׂר הָעִיר אֶת הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי מוֹשֵׁל הַמְּדִינָה, הַנָּסִיךְ תֶּאוֹבַּלְד.

וַיְצַו הַנָּסִיךְ, וַיָּשִׂימוּ בַסֹּהַר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם הַהוּא. וְאַךְ אִשָּׁה אַחַת עִבְרִיָּה, פּוֹלְצִילִינָה, אֲשֶׁר הָיְתָה נִכְבָּדָה בְּעֵינֵי הַנָּסִיךְ זֶה מִכְּבָר, לֹא אֻסְּרָה בַּסֹּהַר. הָאִשָּׁה הַזֹּאת, אֲשֶׁר הָיְתָה חֲכָמָה וּבַת־חַיִל, הִשְׁתַּדְּלָה בְּכָל כֹּחָהּ לָגֹל אֶת הָאַשְׁמָה הַזֹּאת מֵעַל אָחֶיהָ יוֹשְׁבֵי עִירָהּ, אֲבָל כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתָהּ לֹא הוֹעִילָה. אָמְנָם הַנָּסִיךְ אָמַר לָקַחַת כֹּפֶר מֵהַיְּהוּדִים כֶּסֶף רָב, אַךְ כֹּמָר אֶחָד חָשַׂךְ אוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. אָז נִסּוּ אֶת הָעֶבֶד בַּמַּסָּה לָדַעַת אִם אֱמֶת בְּפִיו כְּמִשְׁפָּטָם בַּיָּמִים הָהֵם: הוֹשִׁיבוּ אֶת הָעֶבֶד בְּגִיגִית וַיְשִׂימוּהָ בַּמַּיִם, וְהַגִּיגִית לֹא נֶהְפָּכָה וְלֹא נִטְבָּעָה, וַיְהִי הַדָּבָר לְעֵד, כִּי צָדַק הָעֶבֶד בִּדְבָרָיו. וּבְכ' סִיוָן שָׂמוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בִּצְרִיחַ עֵץ וַיַּקִּיפוּהוּ זְמוֹרוֹת יְבֵשׁוֹת, וַיַּצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם, כִּי יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, וְנִסְלַח לַעֲוֹנָם, וָלֹא וְהִצִּיתוּ אֶת הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ. וַיְמָאֲנוּ הַיְּהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם וְיִשָּׂרְפוּ כֻּלָּם; וּבַעֲלוֹת הַלַּהַב קָרְאוּ בְזִמְרָה “עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל”…

מִסְפַּר הַקְּדוֹשִׁים הָהֵם, הַנִּשְׂרָפִים בִּבְלוּיַשׁ, הָיָה שְׁלֹשִׂים וְאַרְבָּעָה גְּבָרִים וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה אִשָּׁה, וּפֹולְצִילִינָה בְּתֹוכָן. כָּל הַיְּהוּדִים הִתְאַבְּלוּ מְאֹד עַל הַדָּבָר הַזֶּה וּכְמוֹ חָשׁוּ בְנַפְשָׁם, כִּי הָעֲלִילָה הַזֹּאת עוֹד תָּבִיא עֲלֵיהֶם צָרוֹת רַבּוֹת בֶּעָתִיד. רַבֵּנוּ תַּם קָבַע אֶת הַיּוֹם הַהוּא יוֹם כ' סִיוָן² לְיוֹם צוֹם לְכָל יִשְׂרָאֵל. כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ יָמִים מֵת רַבֵּנוּ תַּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִרְבּוּ לִבְכּוֹת לוֹ, כִּי נֶאֱסָף הַצַדִּיק מִתּוֹכָם וְהַתְּלָאוֹת הָלְכוּ הָלֹךְ וָרָב.

16. גְּזֵרַת בְּלוּיַשׁ הָיְתָה רַק כְּעֵין הַקְדָּמָה לְהָרָעוֹת הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים בִּימֵי (1110–1153 אחב"ש.) פִילִיפּ אוֹגוּסְטְ, הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ הַזֶּה נִלְחַם תָּמִיד עִם הַפֶאוֹדַלִּים וַיְבַקֵשׁ לְהַכְנִיעֵם תַּחְתָּיו וּבִהְיוֹתוֹ בָּהוּל תָּמִיד לְהַשִּׂיג כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת מִלְחֲמוֹתָיו, מָצָא מָקוֹר פָּתוּחַ לְפָנָיו לִשְׁאַב מִמֶנּוּ כֶּסֶף כְּכָל חֶפְצוֹ, הֲלֹא הוּא רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים; אוֹתָם כִּי יַעֲשֹׁק וְיַחְמֹס לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ לְחֵטְא, וְאַדְרַבָּה, הַכֹּמָרִים הַמִּתְחַסְּדִים עוֹד יֹאמְרוּ עָלָיו, כִּי הוּא עוֹשֶׂה בָזֶה נַחַת רוּחַ לֵאלֹהֵיהֶם. כִּמְעַט עָלָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת צִוָּה פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ וַיּוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּיּוֹם הַשַּׁבָּת מִבָּתֵּי תְּפִלָּתָם וַיְשִׂימוּם בְּבֵית הַסֹּהַר, וְלֹא הוֹצִיאָם לַחָפְשִׁי עַד אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, חֲמִשָׁה עָשָׂר אֶלֶף מַרְק־כֶּסֶף.

17. הַיְּהוּדִים רָאוּ, כִּי רַק בְּכֶסֶף תָּלוּי קִיּוּמָם, כִּי רַק בּוֹ יוּכְלוּ לְשַׁחֵד אֶת הַתַּקִּיפִים, הַמְּלָכִים הֶעָרִיצִים, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם וְרַק עַל יָדוֹ יִתְרוֹמְמוּ מִשְׁפַל מַצָּבָם. עַל כֵּן לֹא נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת עֹשֶׁר, מִבְּלִי הַבְחִין אִם מְקוֹר פַּרְנָסָתָם הָגוּן וְכָשֵׁר, אוֹ מְגֻנֶּה וְאָסוּר. לָכֵן הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר נָתְנוּ כַסְפָּם בְּנֶשֶׁךְ לְאַבִּירֵי הָאָרֶץ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָאַבִּירִים הָהֵם לֹא מֵעֲמָלָם שָׂבְעוּ לָחֶם, כִּי אִם מִגֵּזֶל וָעֹשֶׁק, וְכֶסֶף הַגְּזֵלָה הוֹצִיאוּ לְתַעֲנוּגִים בְּמִשְׁתֶּה־הוֹלֵלוֹּת, בְּזִמַּת־עֲגָבִים וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים, לָכֵן חָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּלִבָּם, כִּי מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה מֻתָּר לָקַחַת גַּם רִבִּית כְּפוּלָה וּמְשֻׁלֶּשֶׁת.

אוּלָם שְׁתֵּי רָעוֹת יָצְאוּ לְיִשְׂרָאֵל מִזֶּה, כִּי הַפַּרְנָסָה הַקַּלָּה הַזֹּאת הִרְגִילָה אוֹתָם לִמְשֹׁךְ יָדָם מֵעֲבוֹדַת־הַגּוּף וִיגִיעַ כַּפַּיִם וּלְבַקֵּשׁ פַּרְנָסוֹת קַלּוּת³. וּמִלְּבַד זֶה הָיְתָה הָרִבִּית לִכְלִי חוֹבְלִים בִּידֵי צוֹרְרֵיהֶם לְהַגְדִּיל אֶת חֲמַת הֶהָמוֹן עֲלֵיהֶם. כִּי גַם אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱנִיפוּ לַיְּהוּדִים לְמַעַן יַלְווּם כֶּסֶף בְּרִבִּית, הֶאֱשִׁימוּ אַחֲרֵי־כֵּן אֶת מַלְוֵיהֶם, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְאוֹיְבִים; וְלֹא לָהֶם בִּלְבָד, כִּי אִם לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף כִּי בֶאֱמֶת הָעֲשִׁירִים הַמַּלְוִים בְּרִבִּית הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר, וְכָל הֲמוֹן בַּיִת יִשְׂרָאֵל חָיוּ בְּעֹנִי וָלַחַץ. וַהֲמוֹן הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר מַצָּבָם הָיָה דַל מְאֹד, לְרַגְלֵי הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת וּלְרַגְלֵי הָעֲרִיצוּת אֲשֶׁר מַשְׁלָה בַּתֵּבֵל, הֶאֱמִינוּ לְקוֹל הַמַּשְׂטִינִים וַיֹּאמְרוּ, כִּי רַק הַיְּהוּדִים אֲשֵׁמִים בַּאֲסוֹנָם וַיְבַקְשׁוּ לִנְקֹם מֵהֶם נִקְמַת עָנְיָם וְשִׁפְלוֹתָם.

18. כַּעֲבֹר יְרָחִים אֲחָדִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָתְנוּ הַיְּהוּדִים אֶת פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא שְׁמִטָּה לְכָל הַחוֹבוֹת אֲשֶׁר חָבוּ הַנּוֹצָרִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק כִּי יָבִיאוּ חֲמִּשִּׁתָם אֶל אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. וְאֶחָד מִפְּרוּשֵׁי הַקַּתּוֹלִים הִלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעַד מַעֲשֵׂהוּ, וַיֹּאמַר, כִּי מִצְוָה רַבָּה הִיא לִגְזֹל מֵהַיְּהוּדִים אֶת רְכוּשָׁם. וְכַעֲבֹור עוֹד עֵת קְצָרָה צִוָּה פִילִיפּ־אוֹגוּסְט, כִּי יֵצְאוּ כָּל הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ צָרְפַת וְהָרְשׁוּת בְּיָדָם לִמְכֹּר רַק אֶת מְטַלְטְלֵיהֶם, אֲבָל אֲחֻזּוֹתֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם יֵחָשְׁבוּ לְקִנְיַן הַמֶּלֶךְ, וּבָתֵּי־תְּפִלָּתָם יִהְיוּ לְבָתֵּי־תְּפִלָּה לְקַתּוֹלִים בְּתִתּוֹ טַעַם לְדָבָר, כִּי הַיְּהוּדִים הֵם מַלְוֵי בְרִבִּית וְשׁוֹחֲטֵי יַלְדֵי הַנּוֹצְרִים… רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הָאֶרֶץ וּבְתוֹכָם גַּם מִנְּשִׂיאֵי הַכְּהֻנָּה, בִּישׁוֹפִים, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים; אַךְ הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הָיָה קְשֵׁה־עֹרֶף, לֹא שָׁעָה אֶל דִּבְרֵיהֶם וְלֹא הִתְנַחֵם עַל מַעֲשֵׂהוּ, כִּי הָיָה בָּהוּל עַל הַבִּיזָה הָרַבָּה, אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּחֶלְקוֹ מֵרְכוּשׁ הַיְּהוּדִים.

וַיִּגְלוּ הַיְּהוּדִים מֵהָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ, בִּשְׁנַת 1111, וַיִּתְיַשְּׁבוּ בַּאֲחֻזּוֹת הַמּוֹשְׁלִים הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר לֹא סָרוּ לְמִשְׁמַעַת הַמֶּלֶךְ. הַמּוֹשְׁלִים הָהֵם קִבְּלוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה, כִּי יָדְעוּ, אֲשֶׁר מֵהֶם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא כֶסֶף בְּכָל עֵת צָרָה.

19. כַּאֲשֶׁר שָׁמֵם בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת בְּפָרִיס, רָאָה אֶחָד מִגְדוֹלֵי בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת, רַבִּי יִצְחָק – רִ"י – הַזָּקֵן מֵרוּמְרוּג, לְהָבִיא לְקֹובֵץ אֶחָד אֶת כָּל אֲשֶׁר הֶעֱלוּ רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו בְּפִלְפּוּלֵיהֶם. הַמְּלָאכָה הַזֹּאת הִיא נִפְלָאָה מְאֹד וְכָל יוֹדְעֶיהָ יִשְׁתּוֹמְמוּ וְיִתְפַּלְּאוּ עַל גֹּדֶל חָכְמַת עוֹשָׂהּ, בְּקִיאוּתוֹ הָרַבָּה וְעֹמֶק הֲבָנָתוֹ. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים הִמְצִיא הֶהָמוֹן אַגָּדָה יָפָה לְקַשֵּׁט בָּהּ אֶת מַעֲשֵׂי רַבִּי יִצְחָק הַזָּקֵן, לֵאמֹר: שִׁשִּׁים רַבָּנִים לָמְדוּ לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק וְכָל אֶחָד מֵהֶם מִלְּבַד שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שִׁעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק הָיָה לוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵיזוֹ מַסֶּכֶת וְחוֹזְרָהּ עַל פֶּה, וְנִמְצָא שֶׁשִּׁשִּׁים הָרַבָּנִים יָדְעוּ כָּל שִׁשִּׁים הַמְּסִכְתּוֹת שֶׁל הַתַּלְמוּד. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִצְחָק דּוֹרֵשׁ בְּאֵיזֶה מַאֲמָר בְּתַלְמוּד הָיָה אֶחָד מֵהָרַבָּנִים מַזְכִּירוֹ, כִּי כְעֵין מַאֲמַר זֶה נִמְצָא בְּמַסֶּכֶת פְּלוֹנִית וּמִשָּׁם יֵשׁ רְאָיָה אוֹ סְתִירָה לַמַּאֲמַר, הַנָּדוֹן בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הִתְבָּרְרָה הַהֲלָכָה. אֲסֵפַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁאָסַף רַבִּי יִצְחָק נִקְרָאָה בְּשֵׁם “תּוֹסָפוֹת יְשָׁנוֹת”, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶן כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

20. בִּשְׁנַת 1121 הָרַג אִישׁ נוֹצְרִי בָּעִיר מִצְעָר “בְּרֶאִי” אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים, וַיִּתְאוֹנְנוּ הַיְּהוּדִים לִפְנֵי הַנְּסִיכָה מוֹשֶׁלֶת הַמָּקוֹם, וּבַשֹּׁחַד הִטּוּ אֶת לִבָּהּ לָתֵת לָהֶם רְשׁוּת לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ. וַיִּתְלוּהוּ הַיְּהוּדִים בְּיוֹם הַפּוּרִים. וְהָאִישׁ הַתָּלוּי הָיָה מִנְּתִינֵי פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ. וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַיְּהוּדִים לִנְתִינוֹ וְעוֹד בָּדוּ דִּבְרֵי־שֶׁקֶר, כִּי הַיְּהוּדִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁ הַתָּלוּי נֵזֶר שֶׁל קוֹצִים וַיִּתְעַלְּלוּ בּוֹ. וַיִּשׁלַח הַמֶּלֶךְ אַנְשֵׁי חַיִל אֶל הָעִיר לִתְפֹּשׂ אֶת הַיְּהוּדִים וּלְהַצִּיעַ לִפְנֵיהֶם לְהָמִיר אֶת דָּתָם וָלֹא – מוּת יָמוּתוּ כֻּלָּם. וַיִּבְחֲרוּ כֻּלָּם בַמָּוֶת, וַיָּמִיתוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר נִתְפְּשׂוּ בִּידֵי חֵיל פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ נִשְׂרְפוּ חַיִּים.

21. אוּלָם בִּשְׁנַת 1128 הָפַךְ לֵב פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ לִקְרֹוא אֶת הַיְּהוּדִים לָשׁוּב לְאַרְצוֹ. לְפִי הַנִּרְאֶה, רָאָה הַמֶּלֶךְ הַזֶּה, אֲשֶׁר רָדַף תָּמִיד אַחַר הַבֶּצַע, כִּי אוֹצָרוֹ יִדַּל בְּאֵין יְהוּדִים וְתַאֲוַת בִּצְעוֹ גָּדְלָה עַל שִׂנְאָתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל. גַּם רִיב הָיָה לוֹ בָּעֵת הַהִיא עִם הָאַפִיפְיוֹר וַיְבַקֵּשׁ לְהַרְעִימוֹ בְּקָרְבוֹ אֶת הַיְּהוּדִים. וְהַבָּרוֹנִים, מוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִתְרוֹשְׁשׁוּ גַּם הֵם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹשִׁיב יְהוּדִים בַּאֲחֻזוֹתֵיהֶם לִבְצֹעַ עַל יָדָם בֶּצַע, וַיַּקְפִּידוּ מְאֹד אִם אַחַד הַבָּרוֹנִים בָּא לִקְרֹא אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים הַיּוֹשֵׁב בַּאֲחֻזַּת בָּרוֹן אַחֵר לָבוֹא לָשֶׁבֶת בַּאֲחֻזָתוֹ הוּא. וּפִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ וְהַבָּרוֹנִים נוֹסְדוּ יַחַד וַיַּתְנוּ בֵּינֵיהֶם, כִּי לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת יְהוּדֵי רֵעֵהוּ. כֵּן הוֹקִירוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים אֶת הַיְּהוּדִים, אַךְ לֹא מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם, הַנִּבְרָאִים בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁצֹּאן הֲרֵגָה הֵמָּה, כִּבְשָׂה תַמָּה הַנּוֹתֶנֶת לָגֹז אֶת צַמְרָהּ וְלִשְׁתּוֹת חֲלָבָהּ וְלֹא תִּפְצֶה פֶּה…

22. בַּיָּמִים הָהֵם חִבֵּר רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד מִפָּרִישׂ אֶת “סֵפֶר הַחֲסִידִים”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה הֶעֱלָה דִּבְרֵי מוּסָר הַשְׂכֵּל שֶׁהֵם תִּפְאֶרֶת עַמּוֹ, מוּסָר הַנּוֹבֵעַ מִלֵּב צַדִּיק תָּמִים, אֲשֶׁר כָּל חֵטְא, גַּם הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, שָׂנוּא לוֹ תַּכְלִית שִׂנְאָה, וְלֹא לְבַד בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כִּי אִם גַּם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא לְבַד בֵּין יְהוּדִי לְאָחִיו, כִּי אִם גַּם בֵּין יְהוּדִי וּבֵין בֶּן־עִם נֵכָר. וּבְיִחוּד הוֹכִיחַ מְאֹד אֶת אֵלֶּה הָעוֹסְקִים בְּרִבִּית וּבִגְזִיזַת מַטְבְּעוֹת, וַיָּעַד בָּהֶם כִּי סוֹף סוֹף יֵרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם יִתְפַּזְּרוּ בַּגֹּלָה. "כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג

בְּנֶאֱמָנוֹת עִם יִשְׂרָאֵל" – יֹאמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּסִפְרוֹ – “כָּךְ אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּנֶאֱמָנוּת עִם הַנָּכְרִים, וְאִם יִטְעֶה הַנָּכְרִי צָרִיךְ אַתָּה לְהַחֲזִיר. וּמוּטָב לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, מִמָּה שֶׁיִּקַּח מְמוֹן נָכְרִים וְיִבְרַח וּתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם, כִּי יֹאמְרוּ הַנָּכְרִים עַל כָּל הַיְּהוּדִים: גַנָּבִים הֵם וְרַמָּאִים”.

23. גַּם אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ אַנְגְּלִיָּה הִשִּׂיגוּ צָרוֹת נוֹרָאוֹת: בַּיּוֹם שֶׁיָּשַׁב רִיכַרְדְּ “לֵב הָאַרְיֵה” עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ (1119 אחב"ש.) בָּאוּ צִירֵי הַיְּהוּדִים לְבָרְכוֹ אַךְ הוּא בָּעַט בָּהֶם וַיְּגָרְשֵׁם בְּחֶרְפָּה, וּבִרְאוֹת הֶהָמוֹן, כִּי מַלְכָּם מְתַעֵב אֶת הַיְּהוּדִים וַיְמַהֲרוּ לָבֹז אוֹתָם וַיַּעֲשׂוּ בַיּוֹם הַהוּא פְּרָעוֹת גְּדוֹלוֹת בַּיְּהוּדִים וְגַם הָרְגוּ מֵהֶם נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בָּזְזוּ הֶהָמוֹן אֶת הַיְּהוּדִים, וּבִפְרַט מֵעֵת שֶׁהֵחֵלּוּ גְדוּדֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב לַעֲבֹר בָּאָרֶץ. קְהִלּוֹת רַבּוֹת נָשַׁמּוּ עַל יְדֵי הַפְּרָאִים הָהֵם, וְהָרָעָה הַיּוֹתֵר נוֹרָאָה הִשִּׂיגָה אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּעִיר יוֹרְקְ. הַנּוֹצְרִים קִנְּאוּ מֹאד בִּשְׁנֵי אַחִים יְהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים בְּעִיר יוֹרְקְ, וַיִּקְרְבוּ אֶל בֵּית הָאֶחָד לָבֹז בָּז. וַיִּירְאוּ הַיְּהוּדִים מְאֹד וַיָּנוּסוּ, וַישָּׂגְבוּ בַּמִּבְצָר. וְהָאֲסַפְסֻף שָׂם מָצוֹר עֲלֵיהֶם. הַיְּהוּדִים נִלְחֲמוּ עִמָּהֶם בְּרוּחַ גְּבוּרָה וְלֹא נְתָנוּם לְהַבְקִיעַ אֲלֵיהֶם. אַךְ מְהֵרָה כָּלָה צֵידָם, וְהָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לָהֶם, וּבִרְאוֹתָם כִּי אֵין תִּקְוָה לְהִנָּצֵל קָם רַבִּי שֵׁם־טוֹב, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי בַעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת וַיֹּאמַר: “הָאֵל אֲשֶׁר דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ חָפֵץ לְנַסּוֹת אוֹתָנוּ, כִּי נִפְשֹּׁט צַוָּארֵנוּ לָטֶּבַח בְּעַד קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וְתוֹרָתוֹ. הָבָה נָמוּת מִיתָה יָפָה אִישׁ בִּידֵי אָחִיו, וְלֹא יִתְעַלְּלוּ בָנוּ אוֹיְבֵינוּ!” – אָז אָסְפוּ הַנְּצוּרִים אֶת כָּל חֲמֻדּוֹתֵיהֶם אֶל מָקוֹם אֶחָד וַיִשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ, וְאַחֲרֵי כֵן טָבְחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, לֹא נוֹתְרוּ מֵהֶם רַק אֲחָדִים מוּגֵי־לֵב, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ חֲנִינָה מֵאֵת הַצָּרִים וַיֹּאמְרוּ, כִּי נְכוֹנִים הֵמָּה לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וּבִלְבַד כִּי לֹא יְמִיתוּם. אֶפֶס גַּם תַּחִנָּתָם לֹא הוֹעִילָה, כִּי הַצָּרִים בְּקִצְפָּם הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם וַיַּהַרְגוּם.

24. כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר רָאוּ בֶּעֱנוּת אֲחֵיהֶם בְּאֵירוֹפָּא, הִתְנַדְּבוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת וּלְבַקֵּשׁ מֵיָי, כִּי יָחוּס עַל עַמּוֹ. בִּכְלַל, רוֹאִים אָנוּ, כִּי בַיָּמִים הָהֵם הִתְעוֹרְרוּ הָרַבָּנִים לַעֲבֹד יַחַד עֲבוֹדַת הָעָם וּלְעִתִּים הִתְאַסְּפוּ יַחַד לְתַקֵּן תַּקָּנוֹת וּלְפַשֵּׁר הַסִּכְסוּכִים, אִם מִפְּנֵי שֶׁצָּרַת הַכְּלָל נָגְעָה עַד לִבָּם וְאוּלַי לָמְדוּ בָזֶה אֶל דַּרְכֵי כֹהֲנֵי הַקַּתּוֹלִים, אֲשֶׁר בַּאֲסֵפוֹתֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת הִשְׂכִּילוּ לִשְׁפֹּךְ מֶמְשַׁלְתָּם עַל הָעַמִּים, וְעַל כֵּן מָצְאוּ הָרַבָּנִים, כִּי גַם לָהֶם נָחוּץ לְהִתְאַסֵּף יַחַד לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אֱמוּנַת אֲבוֹתָם בְּעֵינֵי בְּנִי עַמָּם.

ג. בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית וּבְאִטַּלְיָא.

25. בַּיָּמִים אֲשֶׁר הָאַלְמוֹהַדִּים צָרְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד הָעֲרָבִית, וּבְצָרְפַת הַצְּפוֹנִית וּבְאַשְׁכְּנַז – נוֹסְעִי הַצְּלָב, הָיְתָה צָרְפַת הַדְּרוֹמִית – פְּרוּבַנְסִיָּה וְלַנְגִדּוֹק – מְקוֹם מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עָשׂוּ חַיִל בְּחָכְמָה וּבְעֹשֶׁר; יוֹשְׁבַי הָאֶרֶץ הַהִיא, אֲשֶׁר הָיְתָה קְרוֹבָה אֶל סְפָרַד הָעֲרָבִית, לָמְדוּ מֵהָעֲרָבִים לֶאֱהֹב חָכְמָה וְלֹא סָרוּ לְמִשְׁמַעַת הָאֲפִיפְיוֹר. לָאָרֶץ הַהִיא, נָסוּ הַיְּהוּדִים מִצָרֶפַת מֵאַשְׁכְּנַז וּמִסְּפָרָד. אֵלֶּה הֵבִיאוּ עִמָּם שָׁמָה אֶת חָכְמַת הַתַּלְמוּד וַחֲרִיפוֹת בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת, וְאֵלֶּה – אֶת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הַיְּוָנִית־הָעֲרָבִית. מוּבָן הַדָּבָר, כִּי שְׁלוֹם־אֱמֶת לֹא הָיָה בֵּין שְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת הָהֵן, כִּי רְחוֹקִים הָיוּ אִישׁ מֵאָחִיו בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם: אֵלֶּה הָיוּ מַאֲמִינִים תְּמִימִים, וְאֵלֶּה בַּעֲלֵי דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת. אוּלָם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּל עוֹד אֲשֶׁר בַּאֲרָצוֹת הָהֵן מָשְׁלָה רוּחַ הַסַּבְלָנוּת, לֹא יָדְעוּ גַּם הַיְּהוּדִים קִנְאַת הָאֱמוּנָה וּשְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת דּוֹרְשֵׁי חָכְמַת הַתַּלְמוּד וְאוֹהֲבֵי הַחֲקִירָה הַפִּלּוֹסוֹפִית, הִתְקָרְבוּ יַחַד וַתַּשְׁפַּעְנָה אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ הַשְׁפָּעָה רַבָּה, וַיִּהְיוּ דוֹרְשֵׁי חָכְמַת הַתַּלְמוּד עוֹסְקִים גַּם בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה הָעֲרָבִית, וְחַכְמֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה עָסְקוּ גַּם בַּתַּלְמוּד.

26. גּוֹלֵי סְפָרַד הִשְׁפִּיעוּ גַּם עַל שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, כִּי לִמְּדוּ אוֹתָם אֶת כָּל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים, אֲשֶׁר הֵבִיאוּם עִמָּהֶם מֵאֶרֶץ גָּלוּתָם. בְּבָתֵּי מִדְרָשׁ הַחָכְמָה הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר הָיוּ בְּנַרְבּוֹנָה, לוּנֶיל וּמֹונְפְלֵיר הִטִּיפוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֶקַח לַתַּלְמִידִים מִבְּנֵי הַנּוֹצְרִים וְהַיְּהוּדִים.

27. בָּעִיר לוּנְיֵל יָשְׁבָה מִשְׁפַּחַת אִבְּן־תָּבוֹן הַמְהֻלָּלָה, אֲשֶׁר עָשְׂתָה חֶסֶד עִם סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי תִּרְגְּמָה הַרְבֵּה סְפָרִים, שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַיְּהוּדִים, מֵעֲרָבִית לְעִבְרִית. רַבִּי יְהוּדָה אִבְּן־תָּבוֹן שֶׁתִּרְגֵּם סִפְרוֹ “חובַת הַלְּבָבוֹת” וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בְּנוֹ שֶׁתִּרָגַם הַרְבֵּה מִסִּפְרֵי הָרַמְבַּ“ם וְסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹף הַיְּוָנִי אֲרִיסְטוֹ, וְעוֹד סִפְרֵי פִּלּוֹסוֹפִים אֲחֵרִים מֵחַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּבְעִיר נַרְבוֹנָה יָשְׁבוּ הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים מִמִּשְׁפַּחַת הַקִּמְחִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אָמְרוּ בְּדוֹרוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶם: “אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה”. רַבִּי יוֹסֵף קִמְחִי כָּתַב אֶת סְפָרָיו ( 1080–1100 אחב"ש). וּבָנָיו רַבִּי מֹשֶׁה וְרַבִּי דָּוִד הֵבִיאוּ בְרָכָה רַבָּה לְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל: רַבִּי יוֹסֵף תִּרְגַּם אֶת הַסֵּפֶר “חוֹבַת הַלְּבָבוֹת” לְעִבְרִית, וְרַבִּי דָּוִד בְּנוֹ עָשָׂה פֵּרוּשׂ לַתָּנָ”ךְ וְהַפֵּרוּשׂ הָיָה אָהוּב וְרָצוּי לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי דָוִד הוֹעִיל הַרְבֵּה גַּם לַחֵקֶר שְׂפַת עֵבֶר לְיַסֵּד כְּלָלֵי דִקְדּוּקָהּ. וְגַם רַבִּי מֹשֶׁה עָשָׂה פֵּרוּשִׁים לַתּוֹרָה.

28. מֵהַחֲכָמִים הַתַּלְמוּדִיִּים הֲכִי נִכְבְּדוּ: רַבִּי זְרַחְיָה הַלֵּוִי, אֲשֶׁר בְּסִפְרוֹ “הַמָּאוֹר” הֶרְאָה אֶת שִׁגְגוֹת רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי, וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן דָּוִד (1055–1128 אחב"ש.) – רַאֲבֶ“ד – אֲשֶׁר כָּתַב הַשָּׂגוֹת עַל סֵפֶר “מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה” אֲשֶׁר לָרַמְבַּ”ם. שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה, בַּעַל “הַמָּאוֹר” וּבַעַל הַהַשָּׂגוֹת, הָרְסוּ מָה שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ הָרִי“ף וְהָרַמְבַּ”ם לִבְנוֹת. הָרִי“ף וְהָרַמְבַּ”ם אָמְרוּ לְהָקֵל עַל הַלּוֹמְדִים, כִּי יְלַמְּדוּ מִתּוֹךְ סִפְרֵיהֶם וְיָדְעוּ כָּל אֲשֶׁר רָאוּי לְאִישׁ יְהוּדִי לָדַעַת, וּמַשִּׂיגֵיהֶם בָּאוּ וּבַחֲרִיפוּת שִׂכְלָם הֶרְאוּ לָדַעַת, כִּי גַּם הֵמָּה שָׁגוּ וְאִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ אֲחֵרִים לְהָגֵן עַל כְּבוֹד הָרִי“ף וְהָרַמְבַּ”ם; וּבְכֵן גָּדְלָה וְהִתְרַחֲבָה עַל יָדָם הָעֲבוֹדָה לְדוֹרְשֵׁי הַתּוֹרָה. רַבִּי זְרַחְיָה יָדַע גַּם שְׂפַת עֲרַב וַיִּכְתֹב בְּלָשׁוֹן עִבְרִית צַחָה שִׁירֵי חֹול וְשִׁירֵי תְּפִלָּה.

29. בִּכְלַל הִצְטַיְּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲרָצוֹת הָהֵן בְּאַהֲבַת תּוֹרָה וְדַעַת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת; וַיַּחְנְּכוּ אֶת בְּנֵיהֶם בְּיִרְאַת יְיָ וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים לַמָּקוֹם וְלַבְּרִיּוֹת. גַּם בְּמַעֲשֵׂי הַצְדָקָה הִגְדִּילוּ שָׁם לַעֲשׂוֹת וּמָה גַּם לִמְבַקְּשַׁי תּוֹרָה. כָּל אֲשֶׁר בָּא מֵאֶרֶץ מֶרְחָק לִלְמֹוד, הָיוּ מְפַרְנְסִים אוֹתוֹ מִקֻּפַּת הַקָּהָל וְשׁוֹכְרִים לוֹ מְלַמְּדִים, כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אֵלֶּה שֶׁהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם, הָיוּ קוֹנִים סְפָרִים לְהַשְׁאִיל לַעֲנִיִּים, כִּי הַסְּפָרִים הָיוּ יְקָרִים בַּיָּמִים הָהֵם מְאֹד, כִּי אָז עוֹד לֹא נוֹדַע מַעֲשֶׂה הַדְּפוּס.

30. גַּם בְּאִטַּלְיָא, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָאֲפִיפְיוֹר יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וֶאֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים הָיְתָה גְבָרֶת – לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נִרְדָּפִים הַרְבֵּה, כִּי אִטַּלְיָא הַיּוֹשֶׁבֶת עַל יַד הַיָּם הַתִּיכוֹן הָיְתָה סְחַר גּוֹיִים; עַל כֵּן הָיוּ הַלְּאֻמִּים הַשּׁוֹנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּקִרְבָּהּ קְרוֹבִים אִישׁ אֶל אָחִיו בְּבוֹאָם בִּבְרִית הַמִּסְחָר, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ הַסּוֹחֲרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּעָרֵי וִינִיצִיָּה, גִּינוּבָה וְלִיוָרְנָה. בְּבֵית מִדְרַשׁ הָרְפוּאָה בְּסַלִּירְנָה הָיוּ הַמּוֹרִים עַרְבִים וִיהוּדִים. הַמּוֹרִים הִגִּידוּ אֶת לִקְחֵיהֶם בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת: רוֹמִי וְיָוָן וַעֲרָב וְגַם בָּעִבְרִית. גַּם בְּרוֹמָא, בִּירַת הָאֲפִיפְיוֹר, יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּבִטְחָה רַב יֶתֶר מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נִכְנְעוּ לִפְנֵי קְדֻשַּׁת כִּסֵּא הָאֲפִיפְיוֹר. גַּם הָאֲפִיפְיוֹר הֶעָרִיץ גְּרִיגוֹר הַשְּׁבִיעִי (1003–1015 אחב"ש.), אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֶת מַלְכֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת עַל אֲשֶׁר הֵגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים, גַּם הוּא לֹא נָגַע לָרָעָה בַּיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר מַמְלַכְתּוֹ, וַאֲחָדִים מֵהָאֲפִיפִיוֹרִים, כְּמוֹ אַלֶכְּסַנְדֶּר הַשְּׁלִישִׁי (01080–110 אחב"ש.) הִפְקִיד אִישׁ יְהוּדִי לִהְיוֹת לְשַׁר אוֹצְרוֹתָיו. אוּלָם גַּם אִם לֹא נִרְדְּפוּ הַיְּהוּדִים בְּאִטַלְיָה, אֲבָל יָמִים רַבִּים לֹא הֵקִימוּ מִתּוֹכָם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, וְלֹא חִדְּשׁוּ מְאוּמָה לֹא בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד וְלֹא בְּחָכְמַת הַתֵּבֵל.

31. רַע מִזֶּה הָיָה מַצָּב יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת יָוָן־בִּיצַנְץ. שָׁם הָיוּ הַיְּהוּדִים שְׁפָלִים וְנִכְנָעִים מְאֹד, כִּי הַיְּוָנִים בָּזוֹ אוֹתָם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים כְּבֵדִים, וְלֹא נָתְנוּ לְאִישׁ יְהוּדִי גַּם לִרְכֹּב עַל הַסּוּס, יַעַן, כִּי דֶּרֶךְ כָּבוֹד הוּא.

32. בְּאֶרֶץ בִּיהֶם יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים שְׁקֵטִים וַיַּעֲשׂוּ עֹשֶׁר עַד יְמֵי מַסְעֵי הַצְּלָב הָרִאשׁוֹן. אָז הִתְנַפְּלוּ הַנּוֹסְעִים עַל הַיְּהוּדִים וַיִּפְרְעוּ בָהֶם פְּרָעוֹת. אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר פְּרָג אָנְסוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם וְאֶת הַנִּשְׁאָרִים הֵמִיתוּ. וְגַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ נוֹסְעִי־הַצְּלָב לֹא חָדֵל הֶהָמוֹן מִשְּׁלֹחַ יָד בַּיְּהוּדִים. וִיהִי בִּרְאוֹתָם, כִּי אֵין לָהֶם מְנוּחָה בָּאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ לָקַחַת אֶת רְכוּשָׁם וְלָנוּד לְאֶרֶץ פּוֹלִין. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לִנְסִיךְ וְרַטִיסְלַב וַיְצַו לְהַפְקִיד אַנְשֵׁי חֵיל בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים, כִּי יִשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶם לְבַל יִקְחוּ מֵרְכוּשָׁם מְאוּמָה; וַיִּקְרָא לְכָל זִקְנֵי הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: " הֲלֹא אַתֶּם לֹא הֲבֵאתֶם מְאוּמָה הֵנָּה מִירוּשָׁלַיִם, כִּי אַסְפַסְיָנוּס מָכַר אֶתְכֶם חִנָּם לַעֲבָדִים בְּכָבְשׁוֹ אֶת אַרְצְכֶם, וְהָיָה צֵאתְכֶם כְּבוֹאֲכֶם: עֲרוּמִים בָּאתֶם הֵנָּה וַעֲרוּמִים תֵּלְכוּ מִפֹּה, וְכָל רְכוּשְׁכֶם אֶל אוֹצָרִי יָבוֹא". וְכֹה יָצְאוּ הַיְּהוּדִים מִבִּיהֶם רֵיקָם וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְּפוֹלִין וּבְרוּסְיָה, וַתִּוָּסֵד בְּקִיּוֹב קְהִלָּה גְּדוֹלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם חֲכָמִים גְּדוֹלִים לֹא הָיוּ אָז בְּתוֹךְ יְהוּדֵי רוּסְיָה וּפוֹלִין, וַיִּדְרְשׁוּ לָהֶם מוֹרִים וְרַבָּנִים מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנָז.

ד. הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל (עִירַק).

33. בַּיָּמִים אֲשֶׁר נוֹסְעֵי הַצְּלָב מִלְאוּ אַרְצוֹת אֵירוֹפָּא וּפְלִשְׂתִּינָה זִבְחֵי אָדָם, יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל בְּהַשְׁקֵט וּבִטְחָה וּבְכָבוֹד גְּדוֹל. תַּחַת עָרֵי נְהַרְדָּעָא וּפוּמְבדִּיתָא, אֲשֶׁר נֶחֶרְבוּ כָּלִיל, הִתְנוֹסְסוּ עַתָּה עָרֵי מָסוּל וּבַגְדַּד. הַיְּהוּדִים שָׁכְחוּ שָׂם כִּמְעַט, כִּי גֹלִים הֵמָּה, וְרוּחַ הַגְּבוּרָה וְהַחֵרוּת פֵּעֲמָה בְקִרְבָּם כְּמוֹ בְקֶרֶב עַם הַיּוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ, עַד כִּי הֵעִיזוּ הַיְּהוּדִים לְהָנִיא אֶת שַׁמָּשׁ בֵּית הַמִּסְגָּד⁴ לְבַל יַכְרִיז כְּרוּזָיו בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּקָרְאוֹ אֶת הַיִּשְמְעֵאלִים לִתְפִלָּה, שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אֶת הַיְּהוּדִים בְּהִתְפַּלְלָם בְּבֵית תְּפִלָּתָם, אֲשֶׁר בְּקִרְבַת בֵּית הַמִּסְגָּד.

34. וּמִצְּפוֹן הָעִיר מָסוּל יָשְׁבוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֵּין שִׁבְטֵי הָעַמִּים הַפְּרָאִים. הַיְּהוּדִים הָהֵם לֹא יָדְעוּ תּוֹרָה, כִּי בְשִׁבְתָּם בֵּין הַפְּרָאִים בָּחֲרוּ גַּם הֵם בְּדַרְכֵי שְׁכֵנֵיהֶם וְיִכְרְתוּ עִמָּם בְּרִית לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, בְּהִתְנַפְּלָם יַחַד עַל שְׁאָר שִׁבְטֵי הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים עַל הֲרְרֵי אֲרָרָט וְקַוְקַז.

וְאִישׁ יְהוּדִי חָכָם וְעָשִׁיר, וּשְׁמוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַכַּלִּיף הַיּוֹשֵׁב בְּבַגְדַּד⁵, מַחֲמֵד־אַל־מוּקְטַפִי. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לְהַכַּלִּיף כִּי רַבִּי שְׁלֹמֹה מִתְיַחֵס לְבֵית דָּוִד וַיְגַדְּלֵהוּ וַיְשִׁימֵהוּ לִנְשִׂיא הַגּוֹלָה עַל כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַכַּלִּיף. רַבִּי בִּנְיָמִין בַּעַל הַמַּסָּעוֹת מְסַפֵּר עָלָיו, כִּי “יֵשׁ לוֹ שְׂרָרָה גְּדוֹלָה, וְחוֹתָם נִתַּן לוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לַחְתֹּום בּוֹ אֶת פְּקֻדּוֹתָיו, וּבְעָבְרוֹ בַחוּץ הוּא רוֹכֵב עַל סוּס כְּאַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, מְלֻבָּשׁ בִּגְדִי מֶשִׁי וּמִצְנֶפֶת כָּבוֹד עַל רֹאשׁוֹ וְסוּדָר לָבָן עָלָיו וְרָבִיד; עַל פִּי מִצְּוַת הַמֶּלֶךְ כָּל אִישׁ, גַּם יְהוּדִי גַּם אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יְהוּדִי, חַיָּב לָקוּם מִפָּנָיו וּלְבָרְכוֹ, וַאֲשֶׁר לֹא יָקוּם וְהִכּוּ אוֹתוֹ מֵאָה מַכּוֹת. וְאַנְשֵׁי צָבָא עוֹטְרִים אוֹתוֹ, וְכָרוֹז הוֹלֵךְ לְפָנָיו וּמַכְרִיז: פָּנוּ דֶרֶךְ לַאֲדוֹנֵינוּ בֶּן־דָּוִד! וּנְשִׂיא הַגּוֹלָה מְמַּנֶה רַבָּנִים, דַּיָּנִים וְחַזָּנִים בְּכָל הַקְּהִלּוֹת, וְנוֹתֵן לָהֶם כְּתַב סְמִיכָה; וְכָל הַיְּהוּדִים הָיוּ מְבִיאִים לוֹ מַס”.

וּבְשׁוּב לִתְחִיָּה נְשִׂיאוּת רֹאשׁ הַגּוֹלָה בְּבָבֶל, שָׁב עִמָּהּ גַּם כְּבוֹד הַגְּאוֹנוֹת, וְרַבִּי עֵלִי, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּבַגְדַד, נָשָׂא מִשְׁרַת גָּאוֹן, וְכָבוֹד וּגְדֻלָּה נָתְנוּ לוֹ, כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ לְפָנִים לִגְאוֹנֵי נְהַרְדְּעָא וּפוּמְבַּדִּיתָא.

35. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ יְהוּדֵי בָּבֶל אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת אֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא עַל יְדֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב, וַתִּפָּעֶם רוּחָם מְאֹד וַיִּתְאַבְּלוּ; וְנַפְשָׁם עָרְגָה לְיוֹם הַגְּאֻלָּה, לְיוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִקָּבְצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם וְיָשׁוּבוּ אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתָם לִהְיוֹת לְעַם חָפְשִׂי כְּמוֹ בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

וְאִישׁ אֶחָד דָּוִד אֵל־רֳאִי שְׂמוֹ, אֲשֶׁר הָיָה יְפֵה תֹּאַר וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבַעַל דִּמְיוֹן גָּדוֹל, הוֹצִיא קוֹל קוֹרֵא לְכָל יְהוּדֵי אַזְיָה לֵאמֹר: “אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלָחַנִי לְהוֹצִיא אֶת עַמּוֹ מִתַּחַת סְבלֹות הַמַּחֲמֶדִים, לְהִלָּחֵם בְּכָל מַמְלְכוֹת הִגּוֹיִם וּלְהָבִיא אֶת הַיְּהוּדִים לְאַרְצָם הַקְּדוֹשָׁה וְלִבְנוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם”.

וְהַיְּהוּדִים הֶאֱמִינוּ בוֹ וּבָאוּ לְעִיר עֲמַדִּיָא לַיּוֹם הַנּוֹעָד, וּמִתַּחַת בִּגְדֵיהֶם חֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת. הָאַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי כְבוֹא הַשְּׁמוּעָה אֶל הַכַּלִּיף כִּי מָרְדוּ בּוֹ הַיְּהוּדִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם לְמֶלֶךְ אֶת דָּוִד אֵל־רֳאִי, וַיִּקְרָא אוֹתוֹ; וּבָא אֵלָיו דָּוִד לְבַדּוֹ וּבְלֵב אַמִּיץ אָמַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים. וַיְצַו הַשֻּׂלַּטן לְאָסְרוֹ בְּבֵיִת הָאֲסוּרִים וַיַּאַסְרוּהוּ. וַיְהִי כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן, וְהַמֶּלֶךְ יָשַׁב עִם שָׂרֵי מַלְכוּתוֹ לְהִוָּעֵץ מַה לַּעֲשׂוֹת עִם הַמּוֹרֵד, וְהִנֵּה דָּוִד אֵל־רֳאִי הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם לְנֶגְדָּם, וְכַאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְתָפְשׂוֹ, הָיָה דָּוִדִ לְ“רוֹאֶה וְאֵינֶנּוּ נִרְאֶה”, וַיְחַפְּשׂוּהוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא מְצָאוּהוּ…

36. וְכֹה הָיוּ הַיְּהוּדִים בַּיָּמִים הָהֵם בְּבָבֶל קַלֵּי־הַדַּעַת, עַד כִּי הֶאֱמִינוּ גַּם בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים נוֹכְלִים אֲשֶׁר בָּאוּ וַיֹּאמְרוּ, כִּי שְׁלוּחִים הֵם מִדָּוִד אֵל־רֳאִי אֲשֶׁר שְׁלָחָם לְבַשֵּׂר אֶת עֵת הַגְּאֻלָּה הַבָּאָה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. וְעַל כֵּן צִוּוּ עַל יְהוּדֵי בָּבֶל, כִּי יִמְסְרוּ אֶת כָּל רְכוּשָׁם וְקִנְיָנָם בְּיָדָם לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים, וּבַלַּיְלָה יִלְבְּשׁוּ כָל הַיְּהוּדִים בְּגָדִים יְרוּקִים וְעָלוּ עַל הַגַּגּוֹת, וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה תֵּצֵא רוּחַ סְעָרָה וְנָשְׂאָה אוֹתָם עַל כְּנָפֶיהָ וּתְבִיאֵם בְּרֶגַע אֶחָד יְרוּשָלַיְמָה. וַיַּעֲשׂוּ הַיְּהוּדִים אֶת מִצְוַת הַנּוֹכְלִים וְּיִמְסְרוּ בְּיָדָם אֶת כָּל רְכוּשָׁם, וַיַּעֲלוּ עַל הַגַּגּוֹת, וַיַּעַמְדוּ שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. אָז הֵבִינוּ, כִּי נִתְעוּ בַּשָּׁוְא, וְהַנּוֹכְלִים נִמְלְטוּ וְלֹא נוֹדַע אָנָה הָלָכוּ. בְּנֵי בַגְדַּד קָרְאוּ לַשָּׁנָה הַהִיא: “שְׁנַת הַתְּעוּפָה”.

37. רָאשֵׁי הַגּוֹלָה וְרָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת פָּנוּ אֶל דָּוִד בְּמִכְתְּבֵי־בַּקָּשָׁה, כִּי יֶחְדַּל מֵעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ הַזָּר לְבַל יְעוֹרֵר עַל הַיְּהוּדִים אֶת חֲמַת הַמּוֹשְׁלִים הַמַּחֲמֶדִים, גַּם הֵעִידוּ בוֹ, כִּי אִם לֹא יֶחְדַּל וְהֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ הוּא לֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ. נְצִיב מֶלֶךְ פָּרַס הַמּוֹשֵׁל בְּעַמַּדִיָּה שִׁחֵד אֶת חוֹתֵן דָּוִד אֵל־רֳאִי, וַיָּבֹא חוֹתֵן דָּוִד אֶל חֲתָנוֹ בַּלָּאט, וְהוּא יָשֵׁן, וַיַּהַרְגֵהוּ עַל מִטָּתוֹ. וּמֶלֶךְ פָּרַס קָצַף עַל הַיְּהוּדִים, וַיִּשְׁלַח רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֵלָיו לְכַפֵּר פָּנָיו מֵאָה כִּכַּר זָהָב. אֲבָל רַבִּים מִמַּעֲרִיצִי דָּוִד הֶאֱמִינוּ בּוֹ גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ.

38. בְּעִיר שׁוּשַׁן יָשְׁבוּ אָז כְּשִׁבְעֵת אֲלָפִים יְהוּדִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לָהֶם. עַל יַד אֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הָיָה, לְפִי הַגָּדַת הֶהָמוֹן, קֶבֶר שֶׁל דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת וַאֲרוֹנוֹ תָּלוּי בְּשַלְשְׁלָאוֹת עַל הַגֶּשֶׁר. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תָּלוּ אֶת הָאָרוֹן עַל הַגֶּשֶׁר, כִּי נְהַר חִדֶּקֶל חוֹלֵק אֶת הָעִיר שׁוּשָׁן לִשְׁנַיִם. הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעֵבֶר אֶחָד הָיוּ סוֹחֲרִים עֲשִׁירִים, בַּעֲלֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וּבְעֵבֶר הַשֵּׁנִי עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וַיִּהְיוּ הָעֲנִיִּים רַבִּים אֶת הָעֲשִׁירִים וְיֹאמְרוּ, כִּי אַךְ בִּזְכוּת דָּנִיֵּאל הַקָּבוּר בְּתוֹכָם הִתְעַשָּׁרוּ. וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָבוּ בֵּינֵיהֶם יָמִים רַבִּים עַד אֲשֶׁר קָצְרָה נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה, וְיִתְפַּשְּׁרוּ, כִּי יִהְיֶה הַקֶּבֶר שָׁנָה אַחַת בְּעֵבֶר הָאֶחָד וְשָׁנָה שֵׁנִית בְּעֵבֶר הַשֵּׁנִי. כֵּן הָיָה הַדָּבָר נוֹהֵג שָׁנִים רַבּוֹת, עַד אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת בָּא שָׂמָה הַשֻּׂלְטַן אֲשֶׁר עַל כָּל מַלְכוּת פָּרַס וַיַּרְא כִּי מְטַלְטְלִים אֶת אֲרוֹן דָּנִיֵּאל וְאַחֲרָיו הוֹלְכִים לְלַוֹתוֹ הָמוֹן רָב יְהוּדִים וּמַחְמֶדִּים. וַיֹּאמֶר הַשֻּׂלְטַן: לֹא לְכָבוֹד הוּא לַמֵּת, כִּי יְטַלְטְלוּ אֶת עַצְמוֹתָיו, אֶלָּא יָשִׂימוּ מְקוֹם קְבוּרָתוֹ בַּתָּוֶךְ, בֵּין שְׁנֵי חֲצָאֵי הָעִיר, וַיַּעֵן כִּי הַנָּהָר עוֹבֵר בַתָּוֶךְ, עַל כֵּן תָּלוּ אֶת הָאָרוֹן בְּשַׁלְשְלָאוֹת אֶל הַגֶּשֶׁר, וְשָׁם בָּנוּ בֵית כְּנֶסֶת לְכָל בְּאֵי עוֹלָם, מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וְיִתְפַּלֵּל בֵּין יְהוּדִי וּבֵין אֵינוֹ יְהוּדִי.

מוּבָן הַדָּבָר, כִּי כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה – הַגָּדָה הִיא, אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם חָשְׁבוּ תָּמִיד הַגָּדוֹת כָּאֵלֶּה לְדִבְרֵי אֱמֶת וִיהוּדִים וּמַחְמַדִּים בָּזֶה נִשְׁתָּווּ, כִּי כָאֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה לֹא יָדְעוּ לְהַבְחִין בֵּין הַגָּדָה וּבֵין מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

39. יְהוּדֵי אֶרֶץ הַקֶּדֶם הִרְבּוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקְּבָרִים, אֲשֶׁר לְפִי דִבְרַת הֶהָמוֹן צַדִּיקִים קְבוּרִים שָׁם, וּלְבַקְשָׁם כִּי יַעְתִּירוּ בַעֲדָם לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַרְבֵּה הַגָּדוֹת הִמְצִיאוּ וַיּסַפְּרוּ עַל דְּבַר קִבְרוֹת הַקְּדוֹשִׁים: עַל הַקֶּבֶר, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כִּי קֶבֶר יְחֶזְקֵאל הוּא, יְסַפֵּר הַנּוֹסֵעַ רַבִּי פְּתַחְיָה בְּסִפְרוֹ הַ“סִּבּוּב” לֵאמֹר: חוֹמָה מַקֶּפֶת אֶת כָּל הַבִּנְיָן וּפֶתַח קָטָן וְצַר בַּחוֹמָה וְהַיְּהוּדִים פּוֹתְחִים אוֹתוֹ וְנִכְנָסִים בּוֹ עַל יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. וּבְּחַג הַסֻּכּוֹת, כְּשֶׁבָּאִים שָׁם מִכָּל הָאֲרָצוֹת מִסָּבִיב, הַפֶּתַח מִתְרַחֵב וְגָבַהּ מֵאֵלָיו, עַד שֶׁנִּכְנָסִים בּוֹ הַבָּאִים רוֹכְבִים עַל גְּמַלִּים כִּשְׁמוֹנִים אֶלֶף יְהוּדִים מִלְּבַד יִשְׁמְעֵאלִים… וְאַחֵר חַג הַפֶּסַח יִקְטַן כְּבָרִאשׁוֹנָה…

40. קִבְרֵי הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ לָהֶם לֹא רַק לִמְקוֹם תְּפִלָּה, כִּי אִם גַּם לִמְקוֹם טִיּוּל וְשַׁעֲשׁוּעִים. וְהַסּוֹחֲרִים בָּאוּ שָׁם בִּבְרִית הַמִּסְחָר, כְּמוֹ בְּיוֹם הַשּׁוּק.

בְּמִצְרַיִם הָיָה בֵּית “כְּנֶסֶת מֹשֶׁה” וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִינוּ, כִּי מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ בָּנָה אֶת הַבַּיִת הַהוּא וְשָׁם פֵּרַשׂ יָדָיו הַשָּׁמָיְמָה. גַּם עֵץ גָּבוֹהַּ הִתְנוֹסֵס עַל יַד הַבַּיִת הַהוּא, אָמְרוּ עָלָיו, כִּי מֹשֶׁה נָעַץ שָׁם מַטֵּהוּ, וּמִמֶּנּוּ צָמַח הָעֵץ.

41. כֵּן תְּסַפֵּר לָנוּ הַהַגָּדָה, כִּי עֶזְרָא הַסּוֹפֵר נִקְבַּר עַל יַד הַנָּהָר אַהֲוָא, כִּי שָׁם מֵת בְּנָסְעוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא, וְעַל הַקֶּבֶר הַהוּא יֵשׁ כִּפָּה גְּדוֹלָה, וּמִשְׁנֵי עֲבָרָיו נִבְנוּ בֵּית כְּנֶסֶת לִיהוּדִים וּבֵית מִסְגָּד לַיִּשְׁמְעֵאלִים, כִּי נִכְבָּד הוּא הַקֶּבֶר בְּעֵינֵי כָּל הָעַמִּים. עַל דְּבַר הִגָּלוּת הַקֶּבֶר הַהוּא יְסֻפָּר לֵאמֹר: לְרוֹעֶה מִקְנֶה אֶחָד עֲרָבִי הֻגֵּד בַּחֲלוֹם, כִּי בִּמְקוֹם פְּלוֹנִי נִמְצָא קֶבֶר אַחַד הַקְּדוֹשִׁים וְאוֹת נָתְנוּ לוֹ, כִּי הָרוֹעֶה הָיָה עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת וּמֵעַתָּה תִפָּקַּחְנָה שְׁתֵּי עֵינָיו. וּבַבֹּקֶר הֵקִיץ הָרוֹעֶה וְהִנֵּה אוֹרוּ עֵינָיו. וַיְסַפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ לְאַנְשֵׁי עִירוֹ הָעֲרָבִים וַיַּאֲמִינוּ בִּדְבָרָיו, וַיַּחְפְּרוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא וַיִּמְצְאוּ אֲרוֹן בַּרְזֶל סָתוּם וְחָתוּם וּכְתֹבֶת עִבְרִית עָלָיו. וַיִּקְרְאוּ לִיהוּדִי אֶחָד וַיִּקְרָאֶנָּה וַיִּוָּדַע, כִּי הוּא קֶבֶר עֶזְרָא הַכֹּהֵן. לִפְעָמִים בַּלַּיְלָה יַעֲלֶה עַל קִבְרוּ כְּמַרְאֵה אֵשׁ, וּכְנִצּוֹצִים יָשׁוּטוּ שָׁם בַּאֲוִיר. לַמָּקוֹם הַהוּא קָרְאוּ בְשֵׂם אַל־עַזֶּר, וְשָׁם הִתְיַשְּׁבוּ יְהוּדִים רַבִּים. אָכֵן הָיוּ גַּם אָז אֲנָשִׁים נְבוֹנִים, אֲשֶׁר הֵבִינוּ כִּי בַמַּרְאוֹת הָהֵם אֵין כָּל נֵס וָפֶלֶא, כִּי חֹמֶר הַפוֹסְפוֹר, הַנִּמְצָא בָּאֲדָמָה בְּמִדָּה רַבָּה, הוֹלִיד אֶת הַמַּרְאוֹת הָהֵם.

42. אוּלָם גַּם אִם גְּדוֹלוֹת הָיוּ קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמִסְפַּר אַנְשֵׁיהֶן בְּאַרְצוֹת אַזְיָה בַּיָּמִים הָהֵם, אֲבָל מַצָּבָן בְּתוֹרָה וְחָכְמָה הָיָה שָׁפֵל מֹאד, וְעַל כֵּן רַבּוּ שִׁגְיוֹנוֹתֵיהֶם וְעָצְמוּ הַזָיוֹתֵיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם מְשֻׁגָּעִים לִנְבִיאִים וְחֹולֵי־הַנֶּפֶשׁ לְגוֹאֲלִים וּמוֹשִׁיעִים. וְכֵן הוֹצִיא עֲלֵיהֶם הָרַמְבַּ"ם מִשְׁפָּטוֹ לֵאמֹר: “בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה אָבְדָה תּוֹרָה. רֹב הַמְּדִינוֹת הַגְּדֹלוֹת מֵתוֹת וּמִעוּטָן גּוֹסְסוֹת”. הַהַגָּדוֹת הַיָּפוֹת אֲשֶׁר הִמְצִיאוּ לֹא סִימָן יַלְדוּת הֵן, כִּי אִם סִימָן זִקְנָה, כִּי תָשׁ שִׂכְלָם לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהַעֲמִיק חֵקֶר, וַיִּשְׁתַּעַשְׁעוּ בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא.

ה. מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית.

43. בִּקְּשָׁה רוֹמָא הָאֱלִילִית לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל תַּחְתֶּיהָ וְלֹא יָכֹלָה, כִּי בְהַגִּיעָהּ לִמְרוֹם שִׂיאָהּ כְּמוֹ קָפְצָה עָלֶיהָ זִקְנָה וַתֹּאבֵד גְּבוּרָתָהּ, וּפְרָאִים בָּאוּ וַיְנַשְּׁלוּ מִמֶּנָּה אֵבָרִים אֵבָרִים. אַחֲרֶיהָ קָמָה רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית וַתֹּאמֶר לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל תַּחְתֶּיהָ, כִּי כָל הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִכָּנְעוּ וְיִפְחֲדוּ מֵהָאֲפִיפְיוֹר – רֹאשׁ כְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִים – הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא אֱלֹהָיו בְּעִיר רוֹמָא.

הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית הִתְחַזְּקָה מְאֹד. מַסְעֵי־הַצְּלָב הֵפִיצוּ אוֹתָהּ בֵּין הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ וַיַּשְׁרִישׁוּ אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ, וְעַל יָדָם הָיָה אֶפְשָׁר לָאֲפִיפְיוֹרִים וּפְקִידֵיהֶם לִמְשֹׁל בְּכָל הָאֲרָצוֹת, כִּי בִרְצוֹנָם עוֹרְרוּ אֶת הָעָם לְמַסָּע צְלָב וְעָלוּ כָאַרְבֶּה עַל הָאוֹיֵב וְהִשְׁמִידוּהוּ.

44. בְּיִחוּד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת הָאֲפִיפְיוֹר אִינֹצֶנְטִי הַשְּׁלִישִׁי, בְּיָמָיו⁶ עָלְתָה מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית לִמְרוֹם עֻזָּהּ. הוּא הָיָה גָּדוֹל בְּכִשְׁרוֹנוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ, לֹא רָדַף אַחַר תַּעֲנוּגִים וַיִּתֵּן צְדָקָה לָעֲנִיִּים בְּיָד רְחָבָה, וְכָל חֶפְצוֹ הָיָה רַק לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אֱמוּנָתוֹ וּלְהָבִיא בִּבְרִיתָהּ אֶת כָּל עַמֵּי הַתֵּבֵל. גַּם עוֹזְרִים חָרוּצִים נִמְצְאוּ לוֹ, חֶבֶר כֹּהֲנִים וּנְזִירִים, מַטִּיפִים קַנָּאִים וּמַלְאֲכֵי מַשְׁחִית, אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לְשַׁעְבֵּד אֶת רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם אֶל תּוֹרַת הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית. אֵימָה חֲשֵׁכָה נָפְלָה אָז עַל כָּל יוֹשְׁבֵי אֵירוֹפָּה, וְגַם הַמְּלָכִים הָאַדִּירִים, אֲשֶׁר בְּסֵתֶר לִבָּם הִתְנַגְּדוּ לְמֶמְשֶׁלֶת הָאֲפִיפְיוֹר, לֹא יָכְלוּ לָקוּם בְּפָנָיו: כֻּלָּם הֵשָׁחוּ רֹאשָׁם וַיִּתְּנוּ צַוָּארָם בְּעֹל רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית.

45. בְּרֵאשִׁית מֶמְשֶׁלֶת הָאֲפִיפְיוֹר הַזֶּה פָּנוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים בְּבַקָּשָׁה, כִּי יָגֵן עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הַפְּרָאִים נוֹסְעֵי הַצְּלָב. אִינֹצֶנְטִי נֶעְתַּר לָהֶם, וַיּוֹצֵא פְּקֻדָּה לְכָל בְּנֵי מַרְעִיתוֹ: לְבַל יִסְחֲבוּ אֶת הַיְּהוּדִים עַל כָּרְחָם אֶל מֵי הַטְּבִילָה, וְלֹא יְחַבְּלוּ בָהֶם וְלֹא יִגְעוּ בִרְכוּשָׁם בְּלִי מִשְׁפָּט, וּבִימֵי שַׁבְּתוֹת הַיְּהוּדִים וּמוֹעֲדֵיהֶם לֹא יְעַפְּרוּם בֶּעָפָר וְלֹא יִזְרְקוּ בָּהֶם אֲבָנִים, לְבַל יְחַלְּלוּ אֶת שְׂדֵה קִבְרוֹת הַיְּהוּדִים וְלֹא יֶהֶרְסוּ מַצְבוֹתֵיהֶם; וְטַעַם נָתַן אִינֹצֶנְטִי לִדְבָרָיו, כִּי לֹא נָכוֹן לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים, כִּי אִם לְקַיְּמָם, לְמַעַן יִתְקַיְּמוּ בָהֶם דִּבְרֵי הַ“בְּרִית הַחֲדָשָׁה”, כִּי יָבוֹא יוֹם וְהַיְּהוּדִים יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית בְּרָצוֹן. הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים הֶרְאוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא מִמִּדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים בָּא הָאֲפִיפְיוֹר לְהָגֵן בַּעֲדָם, כִּי אִם לַמַּעַן יַעַזְבוּ אֶת דָּתָם בְּרָצוֹן, וַיָּגוּרוּ מְאֹד. וְאַף אָמְנָם פַּחְדָּם לֹא הָיָה פַּחַד־שָׁוְא: עַד מְהֵרָה הֵחֵל אִינֹצֶנְטִי לְעוֹלֵל עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע עַל הַיְּהוּדִים וְלִטְפֹּל עֲלֵיהֶם חֲטָאִים, אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ, לְהַשְׁפִּיל אֶת עֶרְכָּם בְּעֵינֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וַיְעוֹרֵר אֶת הַמְּלָכִים בְּנֵי־אֱמוּנָתוֹ לְהַשְׁפִּיל אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וּלְהוֹבִישׁ אֶת מְקוֹר מִחְיָתָם, עַד כִּי יִהְיוּ חַיֵּיהֶם מָרִים מִמָּוֶת.

46. רַק בְּאֶרֶץ צָרְפַת הַדְּרוֹמִית⁷ עוֹד יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּמְנוּחָה. רוּחַ חָכְמַת הָעֲרָבִים יוֹשְׁבֵי סְפָרַד נָחָה עַל שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים הַיּוֹשְׁבִים בְּנֶגֶב צָרְפַת, וּלְבָתֵּי־מִדְרָשֵׁיהֶם הַגְּבוֹהִים לֻקְּחוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהוֹרוֹת שָׁם חָכְמָה, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ פְּקִידֵי הַמְּלוּכָה, נוֹשְׂאֵי מִשְׂרוֹת גְּבוֹהוֹת. בָּאָרֶץ הַהִיא הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לְהִכָּנַע מִפְּנֵי הָאֲפִיפְיוֹר וְלֹא הֶאֱמִינוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ. הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב אֶל פְּקֻדָּתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה לְבַל יִקְרָא אִישׁ זָר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ כֹּהֵן, מֵעַל כִּתְבֵי הַקֹּדֶּש, וּבְקָרְאָם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הֵבִינוּ, כִּי תּוֹרַת הָאֲפִיפְיוֹר אֵינֶנָּהּ מַתְאֶמֶת לֹא עִם תּוֹרַת נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא עִם תּוֹרַת יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי, וְכִי גַּם הוּא, הָאֲפִיפְיוֹר, אָדָם וְלֹא אֵל, וְאֵין לוֹ הַצְדָּקָה לְהִתְנַשֵּׂא לַכֹּל לְרֹאשׁ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְאִינֹצֶנְטִי וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיִּשְׁלַח חֵיל צִבְאוֹת נוֹסְעֵי הַצְּלָב תַּחַת פְּקֻדַּת שִׁמְעוֹן מוֹנְפוֹר וְאַרְנוֹלְד לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים. וַיַּעֲלוּ נוֹסְעֵי הַצְּלָב כַּשּׁוֹאָה עַל הָאֶרֶץ וַיַּחְרִיבוּ עָרִים רַבּוֹת. הֵם לֹא הִבְחִינוּ בֵּין כּוֹפְרִים לַמַּאֲמִינִים כִּי כֵן הָיָה דְּבַר אַרְנוֹלְד לֵאמֹר: הַכּוּ אֶת כֻּלָּם, וְהָאֱלֹהִים יִבְחַר אֶת קְדוֹשָׁיו וְהִקְרִיבָם אֵלָיו.

47. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי נוֹסְעֵי הַצְּלָב לֹא נִקּוּ גַּם אֶת הַיְּהוּדִים, וַיַּהַרְגוּם בְּלִי־חֶמְלָה. בָּעִיר טוּלוּזָה צִוְּתָה הַנְּסִיכָה, אֵשֶׁת שִׁמְעוֹן מוֹנְפוֹר, לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וּלְהֲמִיתָם, אִם לֹא יֹאבוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַנּוֹצְרִים, וְאֶת יַלְדֵי הָעִבְרִים הַפְּחוּתִים מִבְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים גָּזְלוּ עַל פִּי פְּקֻדָּתָהּ מִזְּרוֹעוֹת הוֹרֵיהֶם וַיַּטְבִּילוּם בַּחָזְקָה. מֵהַגְּדוֹלִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם רַק חֲמִשִּׁים אִישׁ וְהַשְּׁאָר בָּחֲרוּ בַּמָּוֶת. אוּלָם שִׁמְעוֹן מוֹנְפוֹר צִוָּה לְהוֹצִיא אֶת הָאֲסוּרִים חָפְשִׁי וְאַךְ אֶת הַיְּלָדִים אֲשֶׁר נִגְזְלוּ מֵהֶם לֹא הֵשִׁיבוּ לָהֶם.

48. כַּאֲשֶׁר נָצְחוּ הַקַּנָּאִים נוֹסְעֵי הַצְּלָב אֶת יוֹשְׁבֵי עָרֵי־הַנֶּגֶב, תָּפְשׂוּ אֶת הַגְּרַף רַיְמוֹנְד מוֹשֵׁל טוּלוּזָה, אֲשֶׁר הָיָה מָעֹוז וּמַחֲסֶה לְכָל דּוֹרְשׁיֹ חָכְמָה, וַיָּשִׂימוּ חֶבֶל עַל רֹאשׁוֹ וַיִּסְחָבוּהוּ אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַקַּתּוֹלִים, וְשָׁם אֲנָסוּהוּ לְהִתְוַדּוֹת בִּפְנֵי כָּל הָעָם עַל חַטֹּאתָיו, אֲשֶׁר חָטָא נֶגֶד אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים, וְגַם עַל חֶטְאוֹ אֲשֶׁר חָטָא לָתֵת לַיְּהוּדִים לִהְיוֹת פְּקִידִים בַּמְּדִינָה.

כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה אָרְכָה מִלְחֶמֶת חֲסִידֵי הַקַּתּוֹלִים בַּכּוֹפְרִים הָאַלְבִּיגֹזִים יוֹשְׁבֵי נֶגֶב צָרְפַת, עַד אֲשֶׁר נָשַׁמָּה פְּרוֹבַנְסִיָּה הַבְּרוּכָה, וְנֶחֶרְבוּ בָתֵּי הַחָכְמָה, אֲשֶׁר הָיוּ בָהּ, וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָבַד הַמִּקְלָט הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם בְּאֵירוֹפָּה.

49. וּבְשׂוּם אִינֹצֶנְטִי לִבּוֹ לְבָעֵר אַחַר הַכְּפִירָה, הִמְצִיא אֶת מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים (1145.) הוּא מִשְׁפַּט הָאִנְקְוִיזִיצְיָה, לָתוּר אַחַר הַכּוֹפְרִים וּלְתָפְשָׂם וּלְעַנּוֹתָם בְּסֵתֶר, לַמַעַן יִתְוַדּוּ עַל עֲוֹנָם, וּלְהֲמִיתָם אוֹ לְעָנְשָׁם.

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁל נְזִירֵי־הַקַּתּוֹלִים הַפְרִנְצִיסְקַנִּים וְהַדּוֹמִינִיקַנִּים⁸ נוֹסְדוּ יַחַד לִתְפֹּשׂ אֶת הַחוֹטְאִים, וְכָל אֲשֶׁר נֶחְשַׁד בִּכְפִירָה נִלְכַּד פִּתְאוֹם בַּסֵּתֶר וְהוּבָא לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, וְשָׁם עִנּוּ אֶת הַנֶּחְשַׁד בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים קָשִׁים לְמַעַן יִתְוַדֶּה עַל עֲוֹנוֹ וִיְגַלֶּה מִי הֵמָּה חֲבֵרָיו אֲשֶׁר הֵם תְּמִימֵי דֵעִים עִמּוֹ; וְהַמְעֻנֶּה, כַּאֲשֶׁר קָצָה נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו, הִתְוַדָּה עַל חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר לֹא חָטָא, וַיָּעַד עֵדוּת שֶׁקֶר גַּם בַּחֲבֵרָיו, רַק לְמַעַן יְמַהֲרוּ מְעַנָיו לַהֲמִיתוֹ וְיַחְדְּלוּ מֵעֲנוֹתוֹ. כָּל הַקּוֹרֵא אֶת סִפּוּרֵי הָעִנּוּיִים הָהֵם מֵעַל הַסֵּפֶר תְּסַמֵּרְנָה שַׁעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּפַלָּצוּת תֹּאחֲזֶנּוּ. שׁוֹפְטֵי אָוֶן הָהֵם הָיוּ גְרוּעִים מִכָּל חַיְּתוֹ טֶרֶף, כִּי בְחָכְמָתָם לְהָרַע הִמְצִיאוּ כְּלֵי־מְעַנִּים נִפְלָאִים לְהַאֲרִיךְ אֶת צַעַר הַמְּעֻנִּים וּלְהַגְדִּיל אֶת יִסּוּרֵיהֶם עַד אֵין חֵקֶר. שְׁנוֹת מֵאוֹת עָמְדוּ הֵם בְּרֹאשׁ הַנְהָגַת אֵירוֹפָּה הַמַּעֲרָבִית, וְכָל הָאָרֶץ בְּיָדָם נִתָּנָה, וְהֵמָּה הִשְׁפִּילוּ אֶת רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם, הִכְרִיתוֹ אֶת הַחָכְמָה מִקִּרְבָּם וְיִטְּעוּ בְתוֹכָם, עֲנִיּוֹת בַּעֲרוּת, אֱמוּנַת־הֶבֶל וְשִׂנְאָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.

50. בְּסוֹד כְּנֶסֶת הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים, אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל פִּי פְּקֻדַּת הָאֲפִיפְיוֹר אִינֹצֶנְטִי, חָקְקוּ חֻקֵּי אָוֶן לִלְחֹץ אֶת הַיְּהוּדִים בְּכָל תֹּקֶף: לָקַחַת מַעֲשֵׂר מִנְּכָסֵיהֶם לְאוֹצֵר הַכְּהֻנָּה הַקַּתּוֹלִית; לְבַל יָעִיזוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְרָאוֹת בַּחוּץ בִּימֵי חַג הַפֶּסַח (שֶׁל יִשְׂרָאֵל), כִּי יְמֵי צוֹם הֵם לַנּוֹצָרִים; לְבַל יַעֲשׂוּ הַיְּהוּדִים מְלָאכָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַשָּׁבוּעַ, שֶׁהוּא יוֹם שַׁבָּת לַנּוֹצָרִים; לְבַל יֹאכְלוּ בָּשָׂר בִּימֵי הַצּוֹמוֹת שֶׁל הַנּוֹצְרִים; לְבַל יַחֲזִיקוּ מְשָׁרְתִים וּמֵינִיקוֹת מֵהַנּוֹצָרִים, וְעוֹד גְּזֵרוֹת רַבּוֹת כָּאֵלֶּה. וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה (……)⁹ “אוֹת־הַקָּלוֹן”, לֵאמֹר: כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מֵהַיְּהוּדִים (….) –עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמַעְלָה יִשָּׂא אוֹת קָלוֹן: מַטְלִית (….) אֲדֻּמָּה תְּפוּרָה אֶל הַמִּצְנֶפֶת אוֹ אֶל הַבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן (….) הַיְּהוּדִים עַל יָדָהּ מֵהַנּוֹצָרִים (1145). הַגְּזֵרָה הַזֹּאת שָׂמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְחֶרְפָּה וּלִשְׁנִינָה; וְכַאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ הַקַּתּוֹלִים־הַקַּנָּאִים אוֹ הַנְּעָרִים הַשּׁוֹבָבִים אֶת הַיְּהוּדִי בַּחוּץ וְאוֹת הַקָּלוֹן עָלָיו, לֹא אֵחֲרוּ מִירֹק בְּפָנָיו, וַיְחָרְפוּהוּ וַיְבַזּוּהוּ וַיַּדוּ בוֹ אָבֶן.

בָּרִאשׁוֹנָה הִתְחַמֵּץ לֵב הַיְּהוּדִים עַל הַגְּזֵרָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת, וַיִּתְאַמְּצוּ בְּכָל כֹּחָם לְהַעֲבִירָהּ. וּבְנֶגֶב צָרְפַת, אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה יַד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה, הִצְלִיחוּ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַמּוֹשְׁלִים לְבַל יָמִיטוּ עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה, אַךְ בַּעֲלוֹת פִילִיפּ הַשְּׁלִישִׁי עַל כִּסֵּא מַלְכוּת צָרְפַת, הִזְהִיר מְאֹד לְמַלֵּא אַחַר הַפְּקֻדָּה הַזֹּאת. וְאָז נֶאֶנְסוּ גַּם קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּאוֹרוֹת אֲשֶׁר בְּנֶגֶב צָרְפַת לָשׂוּם עֲלֵיהֶם אֶת אוֹת הַקָּלוֹן וְלָשֵׂאת חֶרְפָּה כָּל הַיּוֹם, וַתִּשְׁפַּל רוּחַ הַיְּהוּדִים מְאֹד.

51. אָמְנָם הָיוּ מוֹשְׁלִים אֲחָדִים אֲשֶׁר הֵאִירוּ פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל וַיָּגִינוּ עֲלֵיהֶם, אַךְ בָּאַחֲרוֹנָה נוֹכְחוּ הַיְּהוּדִים, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ, כִּי פִתְאֹם יֵהָפְכוּ הָאוֹהֲבִים לְאוֹיְבִים. בְּאַנְגְלִיָה, לְמָשָׁל, הִשְׁתַּדֵּל הַמֶּלֶךְ יוֹאַן בְּלִי־אֶרֶץ בְּרֵאשִׁית מַלְכוּתוֹ לִקְנוֹת אֶת לֵב הַיְּהוּדִים, וַיְצַו בְּאַזְהָרָה רַבָּה עַל בְּנֵי עַמּוֹ לְבַל יָרֵעוּ לַיְּהוּדִים; וּבִכְתַב הַתְּעוּדָה, אֲשֶׁר נָתַן אֶל הָרַב רַבִּי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָפְקַד לְרַב עַל כָּל מְדִינַת אַנְגְּלִיָּה, קָרָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם יְדִידוֹ הַיָּקָר, וְהָאִישׁ הַפּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ הוּא כְפוֹגֵעַ בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ. אוּלָם אַחֲרֵי־כֵּן, בְּעֵת אֲשֶׁר הָיָה יוֹאַן נִלְחַץ מֵאוֹיְבָיו וְכֶסֶף לֹא הָיָה לוֹ לְצָרְכֵי הַמִּלְחָמָה, צִוָּה לָשׂוּם בַּמַּאֲסָר אֶת כָּל יְהוּדֵי אַנְגְּלִיָּה (1140) לְהוֹצִיא מֵהֶם כַּסְפָם, וְהַיְּהוּדִים נֶאֶנְסוּ לָתֵת לוֹ כָּל רְכוּשָׁם כֹּפֶר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. מִיהוּדִי אֶחָד, אֲשֶׁר אָמְרוּ עָלָיו, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הוּא, דָּרֹשׁ דָּרַשׁ הַמֶּלֶךְ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מַרְק, וְכַאֲשֶׁר לֹא הָיָה דֵי כֶסֶף לָאִישׁ הַהוּא, צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיּוֹצִיאוּ בְמֶלְקָחַיִם אֶת כָּל שִׁנֵּי הַיְּהוּדִים, שֵׁן אַחַר שֵׁן. גַּם הֵינְרִיךְ בְּנוֹ, אֲשֶׁר מָלַךְ שָׁנִים רַבּוֹת (1146–1202)., הֶרְאָה מִתְּחִלָּה אוֹתוֹת רָצוֹן לַיְּהוּדִים, וְאַחֲרֵי כֵן הִתְאַכְזֵר עֲלֵיהֶם וַיָּמֹץ אֶת דָּמָם כַּעֲלוּקָה. כַּאֲשֶׁר הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת שָׁוְא, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לֶאֱסֹר אֶת כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה וּלְבִלְתִּי תֵת לָהֶם חֵרוּת עַד אֲשֶׁר יָבִיאוּ כֶּסֶף רָב כֹּפֶר נַפְשָׁם לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. וְאֵין קֵץ לְכָל הַמַּסִּים אֲשֶׁר שָׂם עֲלֵיהֶם, עַד כִּי רָשׁוּ יִשְׂרָאֵל מְאֹד וַיֹּאמְרוּ לָצֵאת מִן הָאֶרֶץ הַהִיא, אֶפֶס הַמֶּלֶךְ צִוָּה לְבַל יִתְּנוּ לָהֶם לָצֵאת, כִּי עַל יָדָם יִמְצָא הוֹן.

ו. הָרִיב בֵּין שׂוֹנְאֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְאוֹהֲבֶיהָ.

52. כַּאֲשֶׁר רַבּוּ הַגְּזֵרוֹת וַיַּעַצְמוּ הָרְדִיפוֹת, וְחַיֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ תְלוּיִם לָהֶם תָּמִיד מִנֶּגֶד, בִּקְּשׁוּ הָאֻמְלָלִים לְהֵיטִיב אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לְהַרְבּוֹת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּזְהִירוֹת הַמִּצְוֹת, לְמַעַן יָשִׁיבוּ אַף יְיָ מֵהֶם. אָמְנָם מִטּוּב הָעוֹלָם הָזֶה כִּמְעַט הִתְיָאֲשׁוּ. סַכָּנַת הַמָּוֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה תָּמִיד נֶגֶד פְּנֵיהֶם הִכְרִיחָה אוֹתָם לִמְאֹס בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה הַדּוֹמֶה לִפְרוֹזְדּוֹר וּלְכַוֵּן לִבָּם רַק אֶל חַיֵּי “הַטְּרַקְלִין”, אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר בּוֹ יִמְצְאוּ מְנוּחָה שְׁלֵמָה וְעֹנֶג נִצְחִי. אֲבָל פַּחַד הָאוֹיֵב אֲשֶׁר הָיָה תָּמִיד לְנֶגֶד פְּנֵיהֶם שָׂם אוֹתָם לְמוֹגֵי לֵב, עַד כִּי יָרְאוּ, אוּלַי בְּכָל צִדְקָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לֹא יָצְאוּ עוֹד יְדֵי חוֹבָתָם, וְעַל כֵּן לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן הִרְבּוּ הַחֲסִידִים הַתְּמִימִים הָהֵם בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת עַד אֵין חֵקֶר, סִגְּפוּ אֶת נַפְשָׁם, וַיָּצוּמוּ, וַיִּבְכּוּ, וַיַּרְבּוּ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וַיִּמְאֲסוּ בְּכָל חָכְמָה, מִלְּבַד חָכְמַת הַתּוֹרָה.

אוּלָם יְהוּדֵי סְפָרַד, אֲשֶׁר מִלִּבָּם לֹא נִמְחֶה עוֹד זִכְרוֹן הַיָּמִים הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר בָּהֶם רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיֵּי כָבוֹד וּגְדֻלָּה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַכַּלִּיפִים, לֹא הִסְכִּימוּ לְדֵעוֹת הַתְּמִימִים הָהֵם. הֵם עוֹד לֹא מָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵם עוֹד בִּקְשׁוּ חֹפֶשׂ וּכְבוֹד־אָדָם, וַיּוֹקִירוּ אֶת חָכְמַת הַתֵּבֵל, וַיִּדְרְשׁוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה בְּסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, וְרַבִּים מֵהֶם לֹא נִזְהֲרוּ בְמִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.

53. וּכְכֹל אֲשֶׁר גָּבְרוּ הַתְּלָאוֹת, כֵּן הוֹסִיפָה שִׁטַּת הַחֲסִידִים הַתְּמִימִים לְהִתְחַזֵּק בְּלֵב עַמֵּנוּ הָאֻמְלָל, וּמַעֲלַת חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה אָבְדָה אֶת עֶרְכָּהּ בְּעֵינֵיהֶם. וְרוּחַ הַקַּנָּאוּת ¹⁰אֲשֶׁר מָשְׁלָה אָז בַּתֵּבֵל, נָחָה גַּם עַל אֲחָדִים מֵהַחֲסִידִים הָהֵם לִרְדֹּף בְּאַף אֶת כָּל הַדּוֹרְשִׁים אֶת חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה, לְדַעְתָּם, נִשְׁקְפָה סַכָּנָה לַיַּהֲדוּת.

וְהַמָּקוֹר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ חַכְמֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם, כִּי הֵם עָמְדוּ אָז בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה בֵּין כָּל סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים. וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ הַחֲסִידִים וַיִּמְצְאוּ, כִּי בְּסִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם נִמְצָאִים דְּבָרִים רַבִּים מִתְנַגְּדִים לְדֵעוֹת חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, וְכִי הוּא מְפָרֵשׁ עִנְיָנִים רַבִּים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה לֹא לְפִי הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבֶּלֶת בָּאֻמָּה, וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ, כִּי רָאוּי לְנַדּוֹת אֶת סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה שֶׁל הָרַמְבַּ“ם לְבַל יַעַסְקוּ בָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נָשְׂאוּ פָנִים לִגְדֻלַּת הָרַמְבַּ”ם בַּתּוֹרָה וּלְצִדְקוֹתָיו הָרַבּוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל.

54. עוֹד בִּימֵי חַיֵּי הָרַמְבַּ“ם קָם עָלָיו לָרִיב רַבִּי מֵאִיר בֶּן טוֹדְרוֹס הַלֵּוִי אַבּוּלַפִיָּה (1110–1174).. רַבִּי מֵאִיר הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה בְּטוֹלִידָה, חָכָם גָּדוֹל בַּתַּלְמוּד וּמֵלִיץ גָּדוֹל בִּשְׂפַת עֵבֶר, לְפִי טַעַם הַדּוֹר הַהוּא; וּבִרְאוֹתוֹ כִּי דִּבְרֵי הָרַמְבַּ”ם בְּסִפְרוֹ “יָד חֲזָקָה” אֵינָם מַתְאִימִים בְּעִנְיָן תְּחִיַּת הַמֵּתִים עִם הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבֶּלֶת בָּעָם, קִנֵּא לֶאֱמוּנָתוֹ, וַיִּשְׁלַח אִגֶּרֶת אֶל חַכְמֵי לוֹנִיל אֲשֶׁר בּוֹ הוֹכִיחַ, כִּי דִבְרֵי הָרַמְבַּ“ם הֵם נֶגֶד אֱמוּנַת חַכְמֵי הַתַּלְמוּד. אַךְ חַכְמֵי לוֹנִיל אֲשֶׁר אַהֲבוּ אֶת הַחֲקִירָה הַפִּילוֹסוֹפִית וַיּוֹקִירוּ מְאֹד אֶת הָרַמְבַּ”ם, עָנוּ אֶת רַבִּי מֵאִיר דְבָרִים קָשִׁים, עַל אֲשֶׁר נוֹעַז לִפְצוֹת פֶּה נֶגֶד הָרַמְבַּ"ם. וְהַנָּשִׂיא הַזָּקֵן, רַבִּי שֵׁשֶׁת בֶּן יִצְחָק בַּנְבֹּנֶשְׁתִּי מִבַּרְצֶלוֹנָה, כָּתַב עָלָיו מִכְתָּם לֵאמֹר:

שְׁאָלוּנִי יְדִידַי: אֵיךְ יְכֻנֶּה

בְּשֵּׁם מֵאִיר, וְהוּא הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים?

הֲשִׁיבוֹתִים: כְּבָר קָרְאוּ חֲכָמִים

לְלַיְלָה אוֹר¹¹, וְהוּא מִן הַהֲפָכִים.

55. אַחֲרֵי מוֹת הָרַמְבַּ“ם קָם רַבִּי דָּנִיֵאל מִבָּבֶל לְעַרְעֵר נֶגֶד סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, וַיִּשְׁלַח אֶת הַשָּׂגוֹתָיו לְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן הָרַמְבַּ“ם, אֲשֶׁר יָשַׁב עַל כִּסֵּא אָבִיו בְּמִצְרַיִם. וְרַבִּי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הָיָה אִישׁ אֱמֶת וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, הֵשִׁיב לַמְעַרְעֵר, כִּי אָמְנָם גַּם אָבִיו כְאָדָם הוּא עָלוּל לִשְׁגִיאָה, וּבְכָל זֹאת הִתְאַמֵּץ לְהַצְדִּיק אֶת אָבִיו. אַחֲרֵי־כֵן יָצָא רַבִּי דָּנִיֵאל לָרִיב בְּהָרַמְבַּ”ם עַל אֲשֶׁר לֹא יָשִׂים לֵב לְמַאֲמָרִים רַבִּים הַכְּתוּבִים בַּתַּלְמוּד, וְעַל כֵּן נֶחְשַׁד הָרַמְבַּ“ם בְּעֵינָיו בְּמִינוּת. אָז הִתְעוֹרְרוּ רַבִּי יוֹסֵף תַּלְמִיד הָרַמְבַּ”ם וַחֲבֵרָיו, וַיִּדְרְשׁוּ מֵאֵת רַבִּי אַבְרָהָם, כִּי יְנַדֶּה אֶת רַבִּי דָּנִיֵאל; אַךְ רַבִּי אַבְרָהָם הֵשִׁיב לָהֶם: “אֲנִי כְּבַעַל דִּינוֹ, וְהוּא כְּשׂוֹנֵא לָנוּ, לֹא אָדִין אוֹתוֹ לֹא לִכְבוֹדִי וְלֹא לִכְבוֹד אָבִי, פֶּן יִהְיֶה בַדָּבָר הַזֶּה חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי כֵן לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ: “לֹא לִידוֹן אִינַשׁ לָא לְמַאן דְּרָחִים וְלֹא לְמַאן דְּסָנִי”, וְעוֹד שֶׁאֱמוּנָתוֹ (שֶׁל רַבִּי דָּנִיֵאל) מְתֻקֶּנֶת הִיא… וְשָׁמַעְתִּי עָלָיו, שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמוּסָר וּמוֹשֵׁךְ לִבָּם לְיִרְאָה וַעֲבוֹדָה וּמַחֲזִיר חַטָּאִים לַמּוּטַב”. דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אֵלֶּה מְעִידִים עַל טָהֳרַת לִבּוֹ וְעַל צִדְקַת נַפְשׁוֹ הַנְּדִיבָה. אָמְנָם בְּתוֹרָה וְחָכְמָה לֹא עָלָה לְמַדְרֵגַת אָבִיו, אֲבָל בְּטֹהַר לֵב וּנְדִיבוּת לֹא הָיָה קָטֹן מִמֶּנּוּ. גַּם הוּא כְאָבִיו לֹא קִבֵּל כָּל שָׂכָר בְּעַד עֲבוֹדַת הָרַבָּנוּת, כִּי אִם הִתְפַּרְנֵס מֵחָכְמַת הָרְפוּאָה, וַיְהִי רוֹפֵא בַּחֲצַר הַשֻּׂלְטָן.

56. אַךְ רַבִּי יוֹסֵף עֶקְנִין לֹא הֵשִׁיב חֲמָתוֹ מֵרַבִּי דָּנִיאֵל, וּבִרְאוֹת וַיַּכְרֵז נִדּוּי עַל רַבִּי דָּנִיֵּאל, וּמֵאָז חָדְלוּ הַמְעַרְעֲרִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח מֵהַשְׁמִיעַ קוֹלָם נֶגֶד הָרַמְבַּ"ם. וְגַם בְּאֵירוֹפָּה נִדְמוּ, כִּי רָאוּ, אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ אֵין לָהֶם.

57. אוּלָם כַּאֲשֶׁר תָּקְפוּ הַצָּרוֹת בְּאֵירוֹפָּה וְרוּחַ הַקִּנְאָה גָּבְרָה בְּאֶרֶץ, קָמוּ עוֹד הַפַּעַם מְקַנְאִים לְהִלָּחֵם בְּדֵעוֹת הָרַמְבַּ“ם לִקְרֹא בִּסְפָרִים רַבִּים אֲשֶׁר בָּהֶם לָמְדוּ עַד הֵנָּה הַתַּלְמִידִים בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ הַגְּבוֹהִים, כִּי רָאוּ, כִּי מֵהֵם יִלְמְדוּ לְכַחֵשׁ בְּעִקְרֵי אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים. וְרוּחַ קַנָּאוּת זוֹ נָחָה גַּם עַל הַיְּהוּדִים שׁוֹמְרֵי הַדָּת. רֹאשׁ הַמְּקַנְאִים בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן־הָהָר, (כְּלוֹמֵר: מֵעִיר מוֹנפֶלְיֶה) בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, אִישׁ גָּדוֹל בַּתַּלְמוּד וְחָסִיד גָּדוֹל, וְעִמּוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו הַחֲסִידִים, רַבִּי יוֹנָה בֶּן אַבְרָהָם מִגִּירוֹנְדָה וְרַבִּי דָּוִד בֶּן שָׁאוּל. שְׁלֹשָׂה אֵלֶּה קָרְאוּ חֵרֶם בָּרַבִּים עַל סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, עַל כָּל הַלּוֹמְדִים לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, עַל כָּל הָעוֹסְקִים בְּסִפְרֵי חָכְמָה, עַל כָּל הַמְבָאֲרִים אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לֹא לְפִי הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבֶּלֶת בָּעָם, וְעַל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יֹאבוּ לְהַאֲמִין בְּכָל הָאַגָּדוֹת הַנֶּאֶמָרוֹת בַּתַּלְמוּד אוֹ אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ לְהוֹצִיאָן מִדֵּי פְשָׁטָן וּלְהַכְנִיס בָּהֶן כַּוָּנוֹת אֲחֵרוֹת. אֶל הַמַּחֲרִימִים הָהֵם נִלְווּ גַּם רַבָּנִי צָרְפַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה מִלְּבַד הַתַּלְמוּד.

58. אוּלָם מוֹקִירֵי הָרַמְבַּ“ם וּמְכַבְּדָיו קִנְּאוּ גַּם הֵם קִנְאָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹדוֹ, וְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת שֶׁל לוֹנִיל, בַּדֶּרֶשׁ וְנַרְבּוֹנָה נוֹסְדוּ יַחַד וַיַּחֲרִימוּ גַּם הֵם אֶת מַחֲרִימֵי הָרַמְבַּ”ם, אֶת רַבִּי שְׁלֹמֹה וְתַלְמִידָיו. וּבִקְהִלּוֹת אֲחָדוֹת נִפְלְגוּ הָעָם לִשְׁתֵּי פְלַגּוֹת: הֲמוֹן הָעָם, אֲשֶׁר מִקֹּצֶּר רוּחַ הוּא נוֹטֶה תָּמִיד לְכָבֵד אֶת הַחֲסִידוּת הַנִּפְרָזָה עַל פְּנֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, הֶחֱזִיק בְּיָד רַבֵּי שְׁלֹמֹה הֶחָסִיד וַחֲבֵרָיו, וְכָל דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה הִשְׁלִיכוּ עֲלֵיהֶם שִׁקּוּצִים, וַתִּגְדַּל הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד, וַתְּהִי יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.

59. רַבִּי דָּוִד קִמְחִי¹² (הָרַדָ"ק) הָיָה זָקֵן מוּפְלָג בַּיָּמִים הָהֵם, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי נוֹעֲזוּ הַקַּנָּאִים לְנַדּוֹת אֶת סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם, בָּעֲרָה כְּאֵשׁ קִנְאָתוֹ, וַיִּתַחְזֵק לַעֲלוֹת מִפְּרוֹבַנְצִיָּה אֶל אֶרֶץ סְפָרַד לְעוֹרֵר שָׂם אֶת אַלּוּפֵי הַקְּהִלּוֹת לְהָגֵן בְּעַד סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם. אַךְ בַּדֶּרֶךְ חָלָה וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ הָלְאָה, וַיִּתְחַזֵּק וַיִּכְתֹב מִכְתָּב אֶל נְשִׂיא קְהִלַּת טוֹלִידָה, רַבִּי יְהוּדָה אַלְפָּכַר, אֲשֶׁר הָיָה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְפִלּוֹסוֹפִיָּה, וַיִּתְרַעֵם עָלָיו עַל אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד מִנֶּגֶד וְאֵינֶנּוּ נִלְחָם בְּרַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו. אוּלָם רַבִּי יְהוּדָה הֵשִׁיב לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים וַיִּכְתֹב לוֹ, כִּי גַּם הוּא מִתְנַגֵּד לְדַעַת הָרַמְבַּ“ם, אֲשֶׁר אָמַר שֶׁהַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה הַיְּוָנִית תֹּאֲמות הֵן וְאֵין סְתִירָה בֵּינֵיהֶן, וְכִי הוּא, רַבִּי יְהוּדָה, רוֹאֶה, כִּי דֵּעוֹת הָרַמְבַּ”ם גּוֹרְמוֹת בֶּאֱמֶת לִכְפִירָה, וְהַצֶּדֶק עִם רַבִּי שְׁלֹמֹה שֶׁבָּא לְקַנֵּא קִנְאַת הָאֱמוּנָה. רַבִּי יְהוּדָה הוֹכִיחַ בְּמִכְתָּבוֹ אֶת הָרְדַ“ק עַל אֲשֶׁר נָטָה מִדֶּרֶךְ הַקַבָּלָה לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַחֲקִירָה הֶחָפְשִׁית בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּפֵרוֹשׁוּ לַתַּנַ”ךְ. רַדָ"ק מִהֵר לְהוֹכִיחַ לוֹ, כִּי טוֹעֶה הוּא, וְרַבִּי יְהוּדָה הֵשִׁיב לוֹ עוֹד הַפַּעַם בְּתוֹכֵחָה נִמְרָצָה. כֹּה הֶחֱלִיפוּ הַחֲכָמִים הָהֵם מִכְתָּבִים פְּעָמִים אֲחָדוֹת אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, מִבְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת, כִּי זֶה עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְזֶה – עַל דַּעְתּוֹ.

60. בַּיָּמִים הָהֵם נוֹדָע לַתְּהִלָּה בְּיִשְׂרָאֵל שֵׁם רַבִּי מֹשֶׁה בֵּן נַחְמָן (1125–1200) (רַמְבַּ"ן), הָרוֹפֵא מִגִּירוֹנָדה. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד וְחוֹקֵר עָצוּם. בַּתַּלְמוּד הָיָה תַּלְמִיד מוּבְהָק לְחַכְמֵי צָרְפַת, וּכְמוֹהֶם הָיָה חָרִיף הַשֵׂכֶל וּמִתְפַּלְפֵּל, וּכְחָכָם סְפָרַדִּי אָהַב אֶת הַחֲקִירָה וְגַם יָדַע לְשׁוֹנוֹת אֲחָדוֹת מִלְּשׁוֹנוֹת הָעַמִּים.

61. כַּאֲשֶׁר סִפַּרְנוּ לְמַּעְלָה, נִבְצְרָה בִּגְלַל הַתְּלָאוֹת הַנּוֹרָאוֹת רוּחַ הַחֹפֶשׁ גַּם מֵרֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּסְפָרַד. הַחֲקִירָה הֶחָפְשִׁית לֹא מָשְׁכָה עוֹד אַחֲרֶיהָ הַלְּבָבוֹת, וְתַחְתֶּיהָ הִתְגַּבְּרָה הָאֱמוּנָה, כִּי רַק בָּאֱמוּנָה מָצְאוּ תַנְחֻמִים וּמִשְׂגָּב בְּעֵת־צָרָה; וְהָרוּחַ הַזֹּאת נָחָה גַּם עַל הָרַמְבַּ“ן, וְלַמְרוֹת יְדִיעָתוֹ הָרַבָּה בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה לֹא עָרַב לִבּוֹ לַחֲקֹר בַּחֲקִירָה חָפְשִׁית בְּכָל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשֵׂכֶל הָאָדָם דּוֹרֵשׁ לָהֶן פִּתְרוֹן, כִּי אִם סָמַךְ עַל קַבָּלַת הָאָבוֹת. דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּעֵינָיו כְּדִבְרֵי אֱלֹהִים וּבִמְקוֹם שֶׁשִּׂכְלוֹ הַיָּשָׁר הִתְנַגֵּד לָהֶם הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ פִּלְפּוֹלוֹ הֶעָצוּם לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירוֹת, כֹּה הָיָה דְּבָרוֹ בְּבוֹאוֹ לְהַצְדִּיק אֶת דִּבְרַי רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי נֶגֶד הַשָּׂגוֹת רַבִּי זְרַחְיָה בַּעַל “הַמָּאוֹר” (בְּסִפְרוֹ “מִלְחֲמוֹת יְיָ” ): וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְלַמְּדִים זְכוּת עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ((הָאַלְפַסִּי) עִם הֱיוֹתָם עוֹד רְחוֹקִים מִפְּשָׁטֵי הַסּוּגְיָה, וְאֵין אָנוּ מַעֲלִימִים מֵהַגִּיד לְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵנוּ מָה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַסָּפֵּק, וְזֶה מֻתָּר לָנוּ אֲנָחְנוּ, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ בָאִים לְלַמֵּד זְכוּת עַל רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים”. וּבְמָקוֹם שֶׁלֹּא מָצָא הָרַמְבַּ"ן לְיַשֵּׁב גַּם בְּכֹחַ פִּלְפֻּלוֹ, שָׂם פָּנָיו אֶל רָזֵי הַקַּבָּלָה, אֲשֶׁר תְּכַסֶּה עַל כָּל דָּבָר בֶּעָנָן.

62. וּבִהְיוֹתוֹ מְבַכֵּר אֶת הָאֱמוּנָה עַל פְּנֵי הַחֲקִירָה הֶחָפְשִׁית וְאֶת דִּמְיוֹנוֹת הַקַּבָּלָה עַל פְּנֵי הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, דָּבְקָה בּוֹ גַּם רוּחַ הַקִּנְאָה הַנֶּאֱחֶזֶת בַּעֲקֵב הָאֱמוּנָה, וְלִפְעָמִים יָצָא לְחָרֵף אֶת מִתְנַגְּדָיו בְּדִבְרֵי חֲרָפוֹת שֶׁאֵינָם מִמִּדַת חֲכָמִים כְּלָל: הֶחָכָם צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיוֹת לְדַעְתּוֹ כִּי אִתּוֹ הַצֶּדֶק וּמִתְנַגְּדוֹ טוֹעֶה, אֲבָל דִבְרֵי חֲרָפוֹת וְגִדוּפִים לֹא רְאָיוֹת הֵם. בְּצֵאת הָרַמְבַּ“ן לָרִיב עִם רַבִּי אַבְרָהָם אֶבֶן־עֶזְרָא, אֲשֶׁר נוֹעָז לְהַטִּיל סָפֵק בְּכַמָּה דְּבָרִים, שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הַתְּמִימִים מִשָּׁרְשֵׁי הָאֱמוּנָה, לֹא הִשְׁתַּדֵּל לְהַרְאוֹת אֶת טָעוּת הָרַעֲבַ”ע בִּדְבָרִים נְכוֹחִים וּלְתָרֵץ אֶת קוּשְׁיוֹתָיו בְּאִמְרֵי דַּעַת, כִּי אִם חֵרְפוּ וַיַגְדפוֹ וַיֶקְלֵלהוּ קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת.

63. אוּלָם הָרַמְבַּ“ן הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּפֵרוּשׁוֹ לְתוֹרַת מֹשֶׁה. בֵּמְקוֹמוֹת שֶׁהַשֵׁכֶל הַיָּשָׁר אֵינֶנּוּ מִתְנַגֵּד אֶל הַדֵּעוֹת הַמְּקַבְּלוֹת, שָׁם הֶרְאָה הָרַמְבַּ”ן אֶת כֹּחַ שִׂכְלוֹ הַבָּהִיר וְהַיָּשָר, וְכִי חֵךְ לוֹ לְהַבְחִין אֶת טַעַם הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. וְשָׂם דְּבָרָיו בְּרוּרִים וּמִתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב; אַךְ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַשֵׂכֶל הַיָּשָׁר מִתְנַגֵּד אֶל הַדֵּעוֹת הַמְּקֻבָּלוֹת, נָטָּה הַרָמְבַּ"ן מֵהַדֶּרֶךְ הַפְּשׁוּטָה, וְעָנָן הַקַבָּלָה כִּסָּה אֶת אוֹר שִׂכְלוֹ.

64. הַקַבָּלָה הִתְפַּתְּחָה מְאֹד בַּיָּמִים הָהֵם. אָמְנָם עוֹד מִזְּמַן קָדוּם עָסְקוּ בָּהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיַעֲשׂוּ קַמֵּיעוֹת וּלְחִישׁוֹת לְרַפֵּא עַל יָדָן אֶת הַחוֹלִים וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּשְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים. אַךְ כָּל אֵלֶּה עָסְקוּ בָזֶה לֹא הָיוּ תוֹפְשֵׂי תּוֹרָה וְחָכְמָה, כִּי אִם בַּעֲלֵי־דִמְיוֹן, חֲסִידִים שׁוֹטִים. וְאִם אָמְנָם חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וְהַגְּאוֹנִים יַרְאוּ מֵהַגִּיד כִּי לֹא יָשְׁרָה דַּרְכָּם בְּעֵינֵיהֶם, כִּי אֵימַת קְדֻשַּׁת הַחֲסִידִים הָהֵם נָפְלָה עֲלֵיהֶם, אֲבָל כְּשֶׁהֵם לְעַצְמָם לֹא רָצוּ לָלֶכֶת בָּהּ. וַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי דַּעַת צְלוּלָה כְּהָרַמְבַּ“ם אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ, כִּי בַּעֲלֵי־הַזָּיָה הֵם הַמְּקַבְּלִים וּמַעֲשֵׂיהֶם סִכְלוּת וְכָזָב, וְחַסְרֵי דַּעַת יַאֲמִינוּ בָהֶם. אוּלָם כַּאֲשֶׁר נָטָה אַחֲרֵי הַקַבָּלָה אִישׁ גָּדוֹל בַּתּורָה וְחָכְמָה כְּהָרַמְבַּ”ן, נִמְצְאוּ רַבִּים מִמּוֹקִירֵי שֵׁם הֶחָכָם הַזֶּה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ נָטוּ גַּם הֵם אַחֲרֶיהָ; וּמְעַט מְעַט מָצְאָה הַקַּבָּלָה נְתִיבוֹת בְּלֵב חֲכָמִים רַבִּים, וְהֵם בְּכֹחַ פִּלְפֻּלָּם שָׂמוּ לָהּ תַּבְנִית שִׁטָּה מְסֻדָּרָה, וַיִּתְמְכוּהָ בַּחֲקִירוֹת הַפִּלּוֹסוּפִיָּה הַיְּוָנִית אוֹיַבְתָּהּ, וַיִּקְרְאוּ לָהּ שֵׁם “חָכְמַת הַקַבָּלָה”, מִבְּלִי שׂוּם לֵב, כִּי הַחָכְמָה וְהַקַבָּלָה הֵם שְׁנֵי מֻשָּׂגִים, הַצּוֹרְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

אָמְנָם הָרַמְבַּ"ן לֹא רָצָה שֶׁתִּתְפַּרְסֵם הַקַּבָּלָה בֵּין הֲמוֹן הָעָם, וְעַל כֵּן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא לְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ הַקַּבָּלָה, כָּתַב רַק בִּרְמָזִים, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחָדִים אָמַר: “וְהוּא סוֹד גָּדוֹל, לֹא נִתַּן לְהִכָּתֵב”. אַךְ בָּזֶה עוֹד הֵעִיר אֶת תְּשׁוַּקת הַלּוֹמְדִים לִדְרֹושׁ בִּמְכֻסֶּה, וְאַחֲרָיו קָמוּ רַבִּים אֲשֶׁר גִּלּוּ אֶת סוֹדוֹתָיו וַיְפִיצִוּם בְּיִשְׂרָאֵל.

65. עוֹד סִבָּה אַחַת הִשְׂנִיאָה אֶת הַחֲקִירָה הַפִּילוֹסוֹפִית בְּעֵינֵי הָרַמְבַּ“ן: הוּא רָאָה כִּי אֲחָדִים מֵהַמִּתְפַּלְסְפִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם וּבָגְדוּ בְּעַמָּם. בְּתוֹכָם הָיָה גַּם אֶחָד מִתַּלְמִידָיו וּשְׁמוֹ אַבְנֵר. הָאִישׁ הַהוּא אַחֲרֵי הֱמִירוֹ אֶת דַּת אֲבוֹתָיו הָיָה לְצוֹרֵר יִשְׂרָאֵל, וְיּוֹצִיא אֶת דִבַּת יִשְׂרָאֵל רָעָה בְּאָזְנֵי הַקַּתּוֹלִים מְבַקְשֵׁי רָעָתָם בְּסִפְרֵי־אֶוֹן אֲשֶׁר כָּתַב. עַל כֵּן שִׁבַּח אֶת חַכְמֵי צָרְפַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ הַחֲקִירָה וּבְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת לֹא יִתְעַסְּקוּ, כִּי אִם יַאֲמִינוּ בֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל מָה שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם, וְכָל לִבָּם וְנַפְשָׁם יִמְסְרוּ רַק לְחָכְמַת הַתּוֹרָה; וְעַל כֵּן צִוָּה הָרַמְבַּ”ן "לְהַזְהִיר אֶת הַצְּעִירִים לְהַנִּיחַ אֶת הָעֵסֶק בְּחָכְמוֹת מִכָּל וָכֹל, וְרָאוּי לְכָל יְרֵא־שָׁמַיִם לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה שֶׁבַּכְּתַב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וּבָזֶה תִּגְדַּל מַעְלָתֵנוּ.

66. כַּאֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה הַמְּרִיבָה עַל דְּבַר סִפְרִי הָרַמְבַּ“ם, נִסָּה הָרַמְבַּ”ן לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הַחוֹלְקִים. הוּא כִבֵּד מְאֹד אֶת הָרַמְבַּ“ם, וּבְשׁוּם לֵב הָגָה בַּסֵּפֶר “הַיָּד הַחֲזָקָה” וַיְדַקְדֵּק בּוֹ בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה. וְעַל כֵּן בְּמִכְתָּבוֹ לְרַבָּנִי צָרְפַת, אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֶת סִפְרֵי הַחֲקִירָה שֶׁל הָרַמְבַּ”ם, כָּתַב: “אֵיךְ לֹא נְתַתֶּם כָּבוֹד לְהָרַב הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר בָּנָה בַתַּלְמוּד מִגְדָּל, וּבְאַרְצוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב, הָיָה מוֹשִׁיעַ וָרָב. הַלְמַעַנְכֶם, גְּאוֹנֵי תּוֹרָה, חִבֵּר הָרַב אֶת סֵפֶר הַמּוֹרֶה? לֹא לְמַעַנְכֶם, כִּי אִם לְמַעַן הַמְּנִיעִים רֹאשׁ לַתּוֹרָה, הָאוֹמְרִים: אֵין טַעַם לַעֲבֵרָה, וְאֵין רֵיחַ לַמִּצְוָה, לְמַעֲנָם הָיָה אָנוּס, לִבְנוֹת מִקְלָט לָנוּס”, וְיַחַד עִם זֶה הֵגִין עַל רַבִּי שְׁלֹמֹה מֵחֲמַת מַחֲרִימָיו, וְיֹאמֶר, כִּי אֵין לְזַלְזֵל בִּכְבוֹד רַבִּי שְׁלֹמֹה, כִּי תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק הוּא.

67. וְקִנְאַת רַבִּי שְׁלֹמֹה הָלְכָה וְגָדְלָה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּהוּ הַמַּיְמוֹנִים¹³ הָלַךְ אֶל הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקִים, הוּא וְתַלְמִידוֹ הֶחָסִיד רַבֵּי יוֹנָה, וְיֹאמְרוּ לָהֶם: הִנֵּה נְתַתֶּם לִבְּכֶם לְשָׁרֵשׁ אֶת הַכְּפִירָה מִבֵּין הַנּוֹצְרִים: וּמַדּוּעַ לֹא תָּשִׂימוּ לֵב לְבָעֵר אוֹתָהּ גַּם מִקִּרְבֵּנוּ? הִנֵּה סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם יַטּוּ אֶת לֵב רַבִּים מֵאַחֲרֵי הָאֱמוּנָה, וּמִצְוָה רַבָּה הִיא לְבָעֵר אוֹתָם מִקֶּרֶב הָאָרֶץ. וַיִּשְׂמְחוּ הַדּוֹמִינִיקִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּשְׁלְחוּ וַיְּבַקְּרוּ בְּכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סִפְרֵי הַחֲקִירָה אֲשֶׁר כָּתַב הָרַמְבַּ”ם וַיִּשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ בִּרְחֹב הָעִיר, בְּמוֹנְטְפְלֵיר וּפָרִיס (1163 אחסה"נ.). וְאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל שָׂחֲקוּ, וַיִּתְלוֹצְצוּ, וַיִּלְעֲגוּ לָהֶם. וַאֲחָדִים מִקַּנָּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הִשְׁתַּדְּלוּ גַּם הֵם לִנְקֹם מִמִּתְנַגְּדֵיהֶם וַיַּלְשִׁינוּ עַל אֲחָדִים מִמִּתְנַגְּדֵי הָרַמְבַּ"ם לִפְנֵי מֶלֶךְ אַרְגּוֹנִיָּה, וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה וַיִּכְרְתוּ אֶת לְשׁוֹנָם.

68. כָּכָה רָבְתָה הַמַּחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל וַתִּמָּשֵׁךְ יָמִים רַבִּים. וּבָעֶצֶם הַיָּמִים אֲשֶׁר בָּהֶם הִשְׁתַּדְּלוּ הַקַּתּוֹלִים צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיל אוֹתָם בְּיָד חֲזָקָה עַל יְדֵי גְּזֵרוֹת וַעֲלִילוֹת שׁוֹנוֹת, הוֹסִיפוּ הַקַּנָּאִים הַיְּהוּדִים רָעָה עַל רָעָה, בַּהֲבִיאָם אִישׁ אֶת דִּבַּת רֵעֵהוּ רָעָה לִפְנֵי הַצּוֹרְרִים.

בְּצָרְפַת מָלַךְ אָז לוּדְוִיג הַתְּשִׁיעִי (1156–1200 אחסה"נ.) הַקָּדוֹשׁ. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה בַּעַל רוּחַ נְדִיבָה וְעָשָׂה חֶסֶד רַב לְכָל הַמַּחֲזִיקִים בְּדַת הַקַּתּוֹלִית, אַךְ אֶת הַכּוֹפְרִים בָּהּ שָׂנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה וְלֹא חָמַל עֲלֵיהֶם. מַסְעֵי הַצְּלָב הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו, וְכַאֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ נוֹסְעִי־הַצְּלָב עַל הַיְּהוּדִים בְּעָרִים רַבּוֹת וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם רָב וַיָּשֹׁסוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, לֹא מִחָה בָהֶם הַמֶּלֶךְ הֶחָסִיד הַהוּא. רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים נֶאֶנְסוּ אָז לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וְיֵשׁ אֲשֶׁר נְשֵׁיהֶם נִשְׁאֲרוּ בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לִגְזֹל מֵהַנָּשִׁים הָהֵן אֶת יַלְדֵיהֶן וּלַהֲבִיאָם בִּבְרִית דַּת הַקַּתּוֹלִית. הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ גַּם לְדִבְרֵי הָאַפִּיפְיוֹר גְּרִיגוֹר הַתְּשִׁיעִי, אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֶת רוֹדְפֵי הַיְּהוּדִים, כִּי לֹא כְדִין הֵמָּה עוֹשִׂים, וַיּוֹסֵף לְרָדְפָם וּלְתִתָּם לְחֵרֶם וְשִׁקּוּצִים.

69. וּמוּמָר אֶחָד, וּשְׁמוֹ הַקַּתּוֹלִי נִיקוֹלַי דָּנִין, נָתַן לִבּוֹ לִצְרֹר אֶת אֶחָיו הַיְּהוּדִים. בְּיַהֲדוּתוֹ הָיָה דָנִין נוֹטֶה אַחֲרֵי הַחוֹקְרִים הַחָפְשִׁים, וְרַבָּנִי צָרְפַת, אֲשֶׁר שָׂנְאוּ אֶת הַחֲקִירָה, הֶחֱרִימוּהוּ. אָז בָּגַד דָּנִין בְּעַמּוֹ וְדָתוֹ וַיִּתְנַצֵּר, וּבְהִתְנַצְּרוֹ הֵסִית אֶת גְּדוּדֵי־הֶהָמוֹן נוֹסְעֵי הַצְּלָב בַּיְּהוּדִים, וַיַּהַרְגּוּם בֶּעָרִים רַבּוֹת. וְנוֹסַף לָזֶה בָּא דָנִין וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַפִּיפְיוֹר גְּרִיגוֹר, וּבָא בְּאָזְנָיו אֶת דִּבַּת הַתַּלְמוּד רָעָה, בְּאָמְרוֹ, כִּי רַק הַתַּלְמוּד יַעֲצֹר בְּעַד הַיְּהוּדִים מִבּוֹא בִּבְרִית דַּת הַנּוֹצְרִית וְכִי הַתַּלְמוּד מָלֵא חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים עַל אֱמוּנַת הַנּוֹצָרִים, וְעוֹד אֲשָׁמוֹת רַבּוֹת.

70. וַיְצַו הָאַפִּיפְיוֹר לֶאֱסֹף אֶת כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, הַנִּמְצָאִים בִּיְדֵי הַיְּהוּדִים, וְאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם מַה שֶּׁהֶעֱלִיל דָּנִין, יִשָּׂרְפוּ כֻּלָּם לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ. וְלוּדְוִיג הַקָּדוֹשׁ צִוָּה וַיּוֹשִׁיבוּ וַעַד־בִּקֹּרֶת, וְהַוַּעַד קָרָא אֶת הַמּוּמָר דָּנִין וְאַרְבָּעָה רַבָּנִים: רַבִּי יְחִיאֵל מִפַּרִיס, רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוֹצִי רַבִּי יְהוּדָה מִמִּלּוֹן וְרַבִּי שְׁמוּאֵל מֵעִיר שַׁטָה־טְיֵרִי, לְהִתְוַכֵּחַ יַחַד וְלִרְאוֹת עִם מִי הַצֶּדֶק (כ' תמוז – 1170 – אחסה"נ.). וּבָאוּ כֻלָּם אַל חֲצַר הַמַּלְכוּת וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הִגְבִירָה בְּלַנְשׁ, הִיא אֵם הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר אָחֲזָה אֶת רֶסֶן הַמֶּמְשָׁלָה בְּיָדָהּ. רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים הָיָה רַבִּי יְחִיאֵל, אֲשֶׁר תָּמִיד הָיָה בָּא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים. אָמְנָם בָּרִאשׁוֹנָה יָרְאוּ הָרְבָּנִים מֵהִתְוַכֵּחַ, פֶּן יַעֲלוּ בְּדִבְרֵיהֶם חֲמַת הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים, וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי יחיאל לִפְנֵי הַוַּעַד, כִּי אֵין אֶת נַפְשׁוֹ לְהִתְוַכֵּחַ כְּלָל, יַעַן כִּי עַל פִּי מִצְוַת הָאֲפִיפְיוֹרִים מִימֵי קֶדֶם וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לַיְּהוּדִים לִחְיוֹת עַל פִּי דָּתָם, וְאֵין כָּל זְכוּת לַנּוֹצָרִים לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנַי הָאֱמוּנָה שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְהַתַּלְמוּד הוּא יְסוֹד חַיֵּי הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְכֻלָּם נְכוֹנִים לְהַקְרִיב אֶת נַפְשָׁם בַּעֲדוֹ; אַךְ הַמַּלְכָּה הִרְגִּיעָה אֶת רוּחוֹ, בְּהַבְטִיחָהּ אוֹתוֹ כִּי כָל סַכָּנָה אֵינֶנָּהּ נִשְׁקֶפֶת לָהֶם וְכִי הִיא תָּגֵן בַּעֲדָם. אָז נֵאוֹת רַבִּי יְחִיאֵל לַעֲנוֹת עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּהוּ. הַמּוּמָר דָּנִין דָּרַשׁ כִּי יִשָּׂבַע רַבִּי יְחִיאֵל לָרִאשׁוֹנָה, כִּי יָשִׁיב תְּשׁוּבוֹתָיו בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם. וְלֹא אָבָה רַבִּי יְחִיאֵל לְהִשָּׁבֵעַ, בְאָמְרוֹ כִּי מֵעוֹדוֹ לֹא נִשְׂבַּע גַּם לֶאֱמֶּת. וְהַמַּלְכָּה פָּטְרָה אוֹתוֹ מִשְּׁבוּעָה.

71. אֶפֶס לַשָּׁוְא הִשְׁתַּדְּלוּ הָרַבָּנִים לְהַצְדִּיק אֶת הַתַּלְמוּד, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שׁוֹפְטָיו הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים רָצוּ לְהַרְשִׁיעוֹ. הֵם הוֹצִיאוּ אֶת מִשְׁפַּט הַתַּלְמוּד לִשָרֵפָה. וּמִכָּל מְדִינוֹת צָרְפַת נֶאֶסְפוּ כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד אֲשֶׁר הָיוּ בִּיְדֵי הַיְּהוּדִים, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת סְפָרִים כִּתְבֵי־יָד, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בַּשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז שְׁנַת 1172 אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, נִשְׂרְפוּ בִּרְחוֹב עִיר פָּרִיס. וַיְהִי אֵבֶל כָּבֵד לַיְּהוּדִים, וְרַבִּי מֵאִיר מִרוֹטֶנְבּוּרְג קָרָא עַל זֶה אֶת הַקִּינָה: “שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ…”, הַנֶּאֱמָרָה בְּכָל שָׁנָה בַּתְּשִׁיעִי לְאָב.

וְלוּדְוִיג הוֹצִיא פְּקֻדָּה נִמְרָצָה לְבָעֵר אֶת סִפְרִי הַתַּלְמוּד מִן הָאָרֶץ וְכָל יְהוּדִי אֲשֶׁר יְמָאֵן לִמְסֹר אֶת סְפָרָיו לְיַד הַמְּחַפְּשִׂים יִגְלֶה מִן הָאָרֶץ.

72. מֵרָאשֵׁי מִתְנַגְּדִי הָרַמְבַּ“ם ומלשיניו לֹא נִשְׁאַר אִישׁ בְּחַיִּים מִלְּבַד רַבִּי יוֹנָה הֶחָסִיד מִגִּירוֹנְדִי. כַּאֲשֶׁר נִשְׂרַף הַתַּלְמוּד עָלָה עַל לֵב רַבִּי יוֹנָה, כִּי יְיָ נָקַם בָּזֶה נִקְמַת סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, אֲשֶׁר נִשְׂרְפוּ, וַיִּתְחָרֵט רַבִּי יוֹנָה עַל מַעֲשֵׂהוּ, וַיַּעַל עַל הַבִּימָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וַיִּתְוַדֶּה בְּאָזְנֵי כָל הָעָם עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא לְהַלְשִׁין עַל סִפְרִי הָרַמְבַּ“ם לִפְנֵי כֹהֲנֵי־הַקַּתּוֹלִים, וַיִּדֹּר נֶדֶר לַעֲלוֹת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ שָׁם עַל קֶבֶר הָרַמְבַּ”ם וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה עַל הֶעָוֶל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה כָּל הָעָם כִּי רֹאשׁ יְרִיבֵי הָרַמְבַּ“ם בּוֹכֶה וּמִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ, וַיִּירְאוּ מִפְּצוֹת עוֹד פֶּה נֶגֶד הָרַמְבַּ”ם. וַיִּגְדַּל כְּבוֹד הָרַמְבַּ“ם בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאַחַד הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר כָּל הַנּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדָם לֹא יִנָּקֶה. וְרַבִּי יוֹנָה, אֲשֶׁר אָמַר לַעֲלוֹת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, עָבַר בְּדֶרֶךְ עָרֵי בַרְצְלוֹנָה וְטוֹלִידָה. וַיְבַקְּשׁוּהוּ אַנְשֵׁי הֶעָרִים הָהֵן לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם וּלְלַמְדָם אֶת תּוֹרַת הַתַּלְמוּד, וַיֵּאוֹת לָהֶם רַבִּי יוֹנָה וַיִּקְבַּע יְשִׁיבָתוֹ בְּתוֹכָם, אַךְ אַחֲרֵי שִׁבְתוֹ שָׁם שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם מֵת. גַּם בְּמוֹתוֹ רָאוּ בְּנֵי דוֹרוֹ אֶצְבַּע אֱלֹהִים אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב הָרַמְבַּ”ם מִיַּד רַבִּי יוֹנָה.

רַבִּי יוֹנָה חִבֵּר שְׁנֵי סְפָרִים בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה: “שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה” וְ“אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה”; הַסְּפָרִים הָהֵם הָיוּ חֲשׁוּבִים מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וּלְכָל שָׁבֵי פֶּשַע הָיוּ לָעֵינַיִם.

ז. וִכּוּחַ הרמב"ן עִם הַמּוּמָר פַּבְלוֹ.

73. אַחֲרֵי מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת נָצְחוּ מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים אֶת הָעַרְבִים יוֹשְׁבַי סְפָרַד, וְתַחַת דַּת מַחְמֶד הָיְתָה דַּת הַנּוֹצָרִים שַׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ, וְלֹא נִשְׁאַר לָעַרְבִים רַק גְּרַנַּדָּה לְבָד. הַנּוֹצְרִים הַמְּנַצְּחִים בִּקְּשׁוּ לְהָבִיא בִּבְרִית דָּתָם אֶת הָעִבְרִים וְהָעַרְבִים הַמְּנֻצָּחִים. אוּלָם בְּקַסְטִילִיָּה וְאַרַגּוֹנִיָּה הָיוּ הַיְּהוּדִים רַבִּים בַּמִּסְפָּר וּגְדוֹלִים בְּחָכְמָה וּבְעֹשֶׁר, וְעַל כֵּן לֹא נָקֵל הָיָה לַקַּתּוֹלִים הַקַּנָּאִים לְהַכְרִיעַ אוֹתָם תַּחְתֵּיהֶם. לָכֵן חִבְּלוּ תַחְבֻּלוֹת לָקַחַת אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׂפַת חָנֵף. יַעֲקֹב מֶלֶךְ אַרַגוֹנִיָּה נָתַן אֶת לִבּוֹ לְצוֹדֵד נַפְשׁוֹת הָעִבְרִים וְהָעְרָבִים, וְכֹהֵן הַמֶּלֶךְ, רֹאשׁ הָאַחֲוָה הַדּוֹמִינִיקַנִּית, רַימוֹנְדְ־פִינְיָפוֹרְטָה, צִוָּה לִלְמֹד בְּבֵית סִפְרֵי הַדּוֹמִינִיקַנִּים לְשׁוֹנוֹת עֲרָב וְעֵבֶר, לְמַעַן יוּכְלוּ הַנְּזִירִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם הָעַרְבִים וְהָעִבְרִים וּלְצוּדָם בְּרִשְׁתָּם.

74. בֵּין הַשְּׁלִיחִים הַדַּרְשָׁנִים שֶׁל הַדּוֹמִינִיקַנִּים הִצְטַיֵּן הַמּוּמָר פַּבְלוֹ־כְרִיסְטִיַּנִי, אֲשֶׁר בְּעָזְבוֹ אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל הָיָה לְנָזִיר דּוֹמִינִיקַנִּי. בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשָׁה אֲשֶׁר לָמַד מֵרַבּוֹתָיו הָעִבְרִים, הוֹכִיחַ פַּבְלוֹ מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וּמִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד, כִּי הַמָּשִׁיחַ כְּבָר בָּא וְכִי הוּא יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי.

וְרַיְמוֹנְדְ־דֶּי־פִינִיפוֹרְטָה, מָצָא לְנָכוֹן, כִּי יִתְוַכַּח פַּבְלוֹ עִם אֶחָד מִגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים, וְכַאֲשֶׁר יְנַצֵּחַ פַּבְלוֹ אָז יֵאָנְסוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וְיַעַן כִּי בַיָּמִים הָהֵם נוֹדַע לִתְהִלָּה הָרַמְבַּ"ן, צִוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ לָבוֹא לְבַרְצֶלוֹנָה לְהִתְוַכֵּחַ עִם פַּבְלוֹ.

75. הָרַמְבַּ"ן בָּא לַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹעִיד לוֹ הַמֶּלֶךְ, וּלְמֹורַת רוּחוֹ שָׂם עָלָיו אֶת מַשָּׂא הַוִּכּוּחַ, כִּי יָדַע מֵרֹאשׁ שֶׁאִם יִצְדַּק בְּרִיבוֹ, אָז יַעֲלֶה חֲמַת צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה. וּמִלְּבַד זֹאת הֲלֹא אִי אֶפְשַׁר לוֹ לְהַגִּיד כָּל אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ, מִיִּרְאָה פֶּן יְבֻלַּע לוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, וּלְאִישׁ רִיבוֹ הַבּוֹגֵד מֻתָּר לְדַבֵּר כָּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל רוּחוֹ.

בְּיוֹם 20 יוּלִי שְׁנַת 1193 נֶאֶסְפוּ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ הֲמוֹן שָׂרִים וְכֹהֲנִים וְכָל חֲשּׁוּבֵי הָעִיר, וְגַם יְהוּדִים רַבִּים, לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַוִּכּוּחִים. הָרַמְבַּ“ן בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, כִּי יִתְּנוּ לוֹ רְשׁוּת לְדַבֵּר כִּרְצוֹנוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נֶעְתַּר לוֹ. אָמְנָם פִינְיַפוֹרְטָה הִזְהִיר בּוֹ לְבַל יִשְׁלַח רֶסֶן מִפִּיו, אַךְ הָרַמְבַּ”ן עָנָהוּ, כִּי אַזְהָרָתוֹ הִיא אַךְ לְמוֹתָר, כִּי גַם הוּא בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ חֻקֵּי דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.

76. וְהַוִּכּוּחַ הֵחֵל. פַּבְלוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא רְאָיוֹת מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, כִּי יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי הוּא הַמָּשִׁיחַ. וְהָרַמְבַּ“ן הֶרְאָה לוֹ בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, כִּי רְאָיוֹתָיו אֵינָן מוֹכִיחוֹת. וְכַאֲשֶׁר אָמַר פַּבְלוֹ לְהָבִיא רְאָיָה מֵאֲגָדוֹת הַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים, אָמַר לוֹ הָרַמְבַּ”ן מְפֹרָשׁ, כִּי אֵין חוֹבָה עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בַּאֲגָדוֹת, כִּי לָכֵן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם אַגָּדָה, יַעַן הֵן רַק דְּבָרִים שֶׁסֻּפְּרוּ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין בָּהֶם לֹא יַפְסִיד מְאוּמָה, וְעַל כֵּן אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מֵאֲגָדָה.

אוּלָם אַף כִּי נִזְהַר הָרַמְבַּ“ן מְאֹד בִּלְשׁוֹנוֹ לִבְלִי הוֹצִיא בִּטּוּיִים גַּסִּים נֶגֶד אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, בְּכָל זֹאת לִפְעָמִים בְּוִכּוּחָיו אָנוּס הָיָה לְדַבֵּר דְּבָרִים, אֲשֶׁר דַּעַת הַקַּתּוֹלִים לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהֵם, וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד עַל הַיְּהוּדִי אֲשֶׁר בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה יַכְנִיעַ אֶת גַּאֲוָתָם. וִיהוּדֵי בַרְצֶלוֹנָה רָאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם מֵהַוִּכּוּחַ הַזֶּה, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ אֶת הָרַמְבַּ”ן, כִּי יֶחְדַּל מֵהִתְוַכֵּחַ. גַּם רַבִּים מִטּוֹבֵי הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ עִם הַיְּהוּדִים בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, יָעֲצוּ לוֹ כָּזֹאת, וְהָרַמְבַּ“ן הִסְכִּים לַעֲצָתָם; אַךְ הַמֶּלֶךְ עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וַיִּפְקֹד עַל הָרַמְבַּ”ן לְהִתְוַכַּח עוֹד.

מִקֵּץ אַרְבָּעָה יָמִים נָצַח הָרַמְבַּ“ן אֶת פַּבְלוֹ וַיָּשֶּם אֶת כָּל טַעֲנוֹתָיו לְאַיִן, וַיִּתֹּם הַוִּכּוּחַ. אוּלָם הַדּוֹמִינִיקַנִּים הֵפִיצוּ שְׁמוּעָה כִּי נִלְחַץ הָרַמְבַּ”ן בֵּין הַמְּצָרִים וְלֹא מָצָא מַה לְהָשִׁיב לְפַבְלוֹ, וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט. אַךְ מִמְּקוֹרוֹת נֶאֱמָנִים נוֹדַע, כִּי עוֹד יָשַׁב הָרַמְבַּ“ן בְּבַרְצֶלוֹנָה שְׁמוֹנָה יָמִים. וּבְיּוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר בָּא פִינָּיפוֹרְטָה בְּלִוְיַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׁרִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לִדְרֹשׁ לִפְנֵי הַיְּהוּדִים בִּגְנוּת הַיַּהֲדוּת וּבִשְׁבַח דַּת הַנּוֹצְרִים, הֵשִׁיב הָרַמְבַּ”ן עַל כָּל דְּבָרָיו בְּטוּב טַעַם, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ מֵהָעִיר הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ הֵאִיר אֵלָיו פָּנָיו וַיִּתֵּן לוֹ מִנְחָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים.

77. וּפִינְיָפוֹרְטָה לֹא חָדַל מֵרִשְׁעָתוֹ, וַיֶּחֶזְקוּ דְבָרָיו עַל הַמֶּלֶךְ לָתֵת פְּקֻדָּה לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאַרַגּוֹנִיָּה וְצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, כִּי יִתְּנוּ לְפַבְלוֹ לִדְרֹשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְכֻלָּם חַיָּבִים לָבוֹא לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשֹׁותָיו וְלַעֲנוֹת אוֹתוֹ בְּהַכְנָעָה, וּלְהַמְצִיא לוֹ כָּל הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ מֵהֶם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה הָרַמְבַּ“ן כִּי הַוִּכּוּחִים לֹא יֶחְדְּלוּ, וכי לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ לַעֲנוֹת כְּהֹוגָן, וַיִּכְתֹב עַל סֵפֶר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַוִּכּוּחַ, אֲשֶׁר הִתְוַכַּח עִם פַּבְלוֹ, לְמַעַן יֵדְעוּ הַיְּהוּדִים עַל פִּיהוּ לַעֲנוֹת לְצוֹרְרֵיהֶם דָּבָר. הַסֵּפֶר נִקְרָא בְשֵׁם “מִלְחֶמֶת חוֹבָה”. פִינִיָפוֹרְטָה שָׁמַע וַיִּתְעַבָּר, וַיַּלְשֵׁן עַל הָרַמְבַּ”ן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי דִּבֵּר סָרָה עַל אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לְוַעַד שֶׁל שׁוֹפְטִים וַיֹּועֵד אֶת הָרַמְבַּ“ן לַמִּשְׁפָּט. הָרַמְבַּ”ן אָמַר, כִּי אָמְנָם בְּסִפְרוֹ יֶשְׁנָם דְבָרִים אֲחָדִים שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים עִם תּוֹרַת הַקַּתּוֹלִים, אַךְ הוּא הֶעֱלָה עַל סֵפֶר רַק מַה שֶׁדִּבַּר בְּעֵת הַוִּכּוּחַ אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בְּרִשְׁיוֹן הַמֶּלֶךְ, וּמַדּוּעַ יֶאְסְרוּ עָלָיו לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר כָּל מַה שֶׁמֻתָּר לוֹ לְהַגִּיד בְּפִיו? הַמֶּלֶךְ הִצְדִּיק אֶת הָרַמְבַּ“ן אַךְ פִינְיָפוֹרְטָה הִגִּישׁ אֶת מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הָאַפִיפְיוֹר, וְהָרַמְבַּ”ן הָיָה אָנוּס לִגְלוֹת מִן הָאָרֶץ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְשִׂבְעִים שָׁנָה.

78. וַיַּעֲזֹב הָרַמְבַּ“ן אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֶת שְׁנֵי בָנָיו יְשִׁיבָתוֹ וְתַלְמִידָיו, וַיַעַל לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. לְפִי דַעַת הָרַמְבַּ”ן כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מְצֻוָּה מִן הַתּוֹרָה לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַמִּצְוָה הַזֹּאת חֲשׁוּבָה כִּשְׁאַר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּבַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אֱלוּל שְׁנַת 1197 בָּא אֶל מְקוֹם חֶפְצוֹ.

לֵב הָרַמְבַּ“ן נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת שִׁמְמוֹת אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ. “מָה אַגִּיד לָכֶם בְּעִנְיָן הָאָרֶץ?” – כָּתַב הָרַמְבַּ”ן אֶל בָּנָיו – “רַבָּה הָעֲזוּבָה וְגָדוֹל הַשִּׁמָּמוֹן! וּכְלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל הַמְּקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ חָרֵב יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ: אֶרֶץ יְהוּדָה חֲרֵבָה יוֹתֵר מִן הַגָּלִיל, וִירוּשָׁלַיִם יוֹתֵר חֲרֵבָה מֵהַכֹּל” כִּי עַמִּים פְּרָאִים שׁוֹנִים עָלוּ עַל הָאָרֶץ וַיְשַׁמּוּהָ. נוֹסְעִי הַצְּלָב, וּבְיִחוּד הַמּוֹנְגוֹלִים הַפְּרָאִים, אֲשֶׁר שָׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי בֹוא הָרַמְבַּ"ן עָלוּ עַל הָאֶרֶץ, הֶחֱרִיבוּ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר דָּרְכָה שָׁם רַגְלָם, וַיַּשִּׁימוּ אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאַר אַחֲרֵי מַסְעֵי הַצְּלָב.

79. הָרַמְבַּ“ן נָתַן אֶת לִבּוֹ לְכוֹנֵן יִשּׁוּב חָדָשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי גַּם בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ רַבִּים מִדַּמֶשֶׁק וְצוֹבָה וּמִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת לִרְאוֹת בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלִבְכּוֹת עָלָיו. הוּא בָּחַר בַּיִת אֶחָד חָרֵב אֲשֶׁר עַמּוּדָיו שַׁיִשׁ וְכִפָּה יָפָה עָלָיו, וַיְשִׂמַהוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי כָל בָּתֵּי הָעִיר הָיוּ הֶפְקֵר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בַּעֲלֵיהֶם עֲזָבוּם וַיָּנוּסוּ לְנַפְשָׁם מִפַּחַד הַמּוֹנְגוֹלִים, אוֹ נֶהֶרְגוּ בְּחַרְבָּם. הָרַמְבַּ”ן קָבַע לוֹ יְשִׁיבָה בִּירוּשָׁלַיִם וַיֶאֱסֹף אֵלָיו תַּלְמִידִים, וַיַּקְרֵב אֵלָיו גַּם אֶת הַקְּרָאִים אֲשֶׁר בָּאוּ לָקַחַת תּוֹרָה מִפִּיו. אֶחָד מֵהֶם הָיָה אַהֲרֹן בֵּן יוֹסֵף הַזָּקֵן, אֲשֶׁר יָצָא לוֹ שֵׁם בֵּין חַכְמֵי הַקְּרָאִים. אוּלָם רַק כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים יָשַׁב הָרַמְבַּ"ן בִּירוּשָׁלַיִם וַיָּמָת. וַיִּקָּבֵר בְּעִיר חֵיְפָה¹⁴

80. וְהַדּוֹמִינִיקִים הוֹסִיפוּ לְעוֹלֵל עֲלִילוֹת רֶשַׁע עַל הַתַּלְמוּד, וַיַּטּוּ אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ יַעֲקֹב לָשׂוּם בִּקֹּרֶת עַל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְלִמְחֹק מִשָּׁם אֶת כָּל הַמַּאֲמָרִים שֶׁהֵם לְפִי דַּעְתָּם – נֶגֶד הַנּוֹצְרִים.

81. בְּסוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַי הַמְּשׁוֹרֵר הָאַחֲרוֹן בִּסְפָרָד, רַבִּי יְהוּדָה אַלְחֲרִיזִי, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר “תַּחְכְּמוֹנִי”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה סִפֵּר מִמַּסְעוֹתָיו הָרַבִּים וַיּוֹדִיעַ אֶת מִשְׁפָּטוֹ עַל דְּבַר גְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים וְגַם שִׁירֵי־מֵהֲתַלוֹת, הַמְּעוֹרְרִים שְׂחֹק בְּלֵב הַקּוֹרֵא, כֻּלָּם עֲשׂוּיִם מַעֲשֵׂי יְדֵי מְשׁוֹרֵר־אֳמָן. מִלְּבַד זֶה תִּרְגֵּם אֲחָדִים מִסִּפְרֵי הָרַמְבַּ"ם מַעַרְבִית לְעִבְרִית.

82. כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ, הָיָה אַלְחֲרִיזִי הָאַחֲרוֹן בֵּין מְשׁוֹרְרֵי סְפָרָד, כִּי הַגְּזֵרוֹת וְהָרְדִיפוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ תְכוּפוֹת אִשָּׁה אַחֵר רְעוּתָהּ בַּיָּמִים הָהֵם, הִכְחִידוּ אֶת רוּחַ הַשִּׁירָה מִקֶּרֶב יִשְׂרָאֵל, וְאַף כִּי אֲחָדִים מִיִּשְׂרָאֵל עוֹד הוֹסִיפוּ לְשָׁרֵת בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים בְּתוֹר רוֹפְאִים וּפְקִידֵי הַמֶּלֶךְ, שָׂרֵי אוֹצְרוֹתָיו וְיוֹעֲצָיו, אֲבָל בִּכְלָל הָלְכָה הַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְגָדֹל בְּלִבּוֹת הַנּוֹצְרִים. הַמְּלָכִים קֵרְבוּ רַק אֲחָדִים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ נְחוּצִים לָהֶם, וְאֶת כָּל הֶהָמוֹן הָרַב הִשְׁפִּילוּ וַיַּכְנִיעוּם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מַסִּים כְּבֵדִים וַיְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד עֲלִילוֹת. וְגַם אֵלֶּה הַקְּרוֹבִים לְמַלְכוּת לֹא הָיוּ בְּטוּחִים בְּמַצָּבָם, כִּי בַּעֲבֹר רוּחַ שִׁגָּעוֹן עַל הַמְּלָכִים לֹא חָנְנוּ גַם אֶת הַיְּהוּדִים הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וַיּוֹרִידוּם מִגְּדֻלָּתָם, וַיְבַזּוּם, וַיְמִיתוּם. וּמִי יִתֵּן לְעֵת כָּזֹאת לִבּוֹ לְשִׁיר וָזֶמֶר? וְלֹא לְבַד בְּשִׁיר, כִּי גַּם בְּכָל דְּבַר חָכְמָה, הַדּוֹרֶשֶׁת עִיּוּן חָפְשִׂי וְרֹחַב לֵב, לֹא עָשׂוּ עוֹד יְהוּדֵי סְפָרַד חָיִל. וְאַךְ לְמוֹתָר הָיָה לַחֲסִידִים הַקַּנָּאִים לְהַחֲרִים אֶת הַהוֹגִים בְּסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, כִּי גַּם מִבַּלְעֲדֵי זֹאת מָעֲטוּ דוֹרְשֶׁיהָ מִיּוֹם לְיוֹם מִצֹּק הָעִתִּים. לֵב הָעָם הָיָה נוֹטֶה לִשְׁמֹעַ יוֹתֵר דִּבְרֵי הַמַּטִּיפִים לְמוּסָר, לְיִרְאַת שָׁמָיִם וְדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת.

דַּרְשְׁנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ בָעֵת הַהִיא בְעִקְבוֹת דַּרְשְׁנֵי הַנּוֹצְרִים לְסוֹבֵב מֵעִיר לָעִיר וּלְחַזֵּק אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנַת אֲבוֹתָם, וְדִבְרֵיהֶם לֹא שָׁבוּ רֵיקָם, וְרַבִּים מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ חָפְשִׁים בְּדֵעוֹתֵיהֶם וְלֹא נִזְהֲרוּ בְּמִצְוֹת, בְּעָסְקָם בְּחָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, חָזְרוּ מִדַּרְכָּם וַיָּחֵלוּ לְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת.

83. הָרִאשׁוֹן בֵּין הַדַּרְשָׁנִים הַנּוֹסְעִים הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוֹצִי, אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד. בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב הִצְלִיחַ לָטַעַת אֶת הָאֱמוּנָה בִּלְבַב שׁוֹמְעָיו, וּבִתְמִימוּתוֹ הֵבִיא רְאָיוֹת מֵאֵיזֶה חֲלוֹמוֹת וּמַרְאוֹת הַשָּׁמַיִם לְהוֹכִיחַ, כִּי הָאֱלֹהִים יִקְצֹף קֶצֶף גָּדוֹל עַל הַיְּהוּדִים עַל אֲשֶׁר הֵם עוֹזְבִים אֶת תּוֹרָתוֹ, וְשׁוֹמְעָיו יָרְאוּ מְאֹד וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כַּמִצְוָה. אוּלָם בְּכָל חֲסִידוּתוֹ לֹא שָׂם רַבִּי מֹשֶׁה דֹּפִי בְּסִפְרִי הָרַמְבַּ“ם וְתָמִיד הִזְכִּיר שְׁמוֹ בְּכָבוֹד גְּדוֹל. הַדַּרְשָׁן הַזֶּה הָיָה עָנָו וְנוֹחַ לְכָל אָדָם וַיְלַמֵּד אֶת כָּל שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ, כִּי “לֹא יִתְגָּאוּ בְמַה שֶּׁחֲנָנָם, הֵן בְּמָמוֹן, הֵן בְּיֹפִי וְהֵן בְּחָכְמָה, אֶלָּא יִהְיֶה עָנָו מְאֹד וּשְׁפַל־בֶּרֶךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים”. גַּם הִזְהִיר מְאֹד עַל אוֹנָאַת הַגּוֹי וְכֵן יֹאמַר בְּסִפְרוֹ סְמַ”ג¹⁵: "וַאֲנִי דָּרַשְׁתִּי לְגָּלְיוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַמְּשַׁקְּרִים לַגּוֹיִם וְגוֹנְבִים מֵהֶם הֵם מְחַלְלֵי־הַשֵּׁם, כִּי גּוֹרְמִים שֶׁיֹּאמְרוּ הַגּוֹיִם: אֵין תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הֶפֶךְ מִן הַכָּתוּב: “שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית”.

84. רַבִּי מֹשֶׁה, אַף כִּי הָיָה אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת¹⁶ אֲשֶׁר בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה הִמְצִיאוּ קוּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד, בְּכָל זֹאת שָׂם לִבּוֹ בְּיִחוּד לְהוֹרוֹת לַהֲמוֹן הָעָם; וּבְסֵפֶר סְמַ"ג, הַנִּזְכָּר לְמַעֲלָה, לֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַפִּלְפּוּל, כִּי אִם הִשְׁתַּדֵּל לְחַזֵּק אֶת יְדֵי הָעָם בַּיָי, לְהוֹרוֹתוֹ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. וְאַחֲרָיו בָּאוּ עוֹד חֲכָמִים רַבִּים לְחַבֵּר סְפָרִים בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁאֵין עִתָּם פְּנוּיָה וְדַעְתָּם רְחָבָה לְהִתְעַסֵּק בְּפִלְפּוּלִים.

85. בִּכְלָל, לֹא הָיְתָה הָעֵת הַהִיא שְׁעֵת הַכֹּשֶׁר לְהַעֲמִיק חֵקֶר בַּתַּלְמוּד, מֵרֹב הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת, וּבִפְרַט אַחֲרֵי הַגְּזֵרָה שֶׁל שְׂרֵפַת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, כִּי אָז הָיוּ הַחֲכָמִים אֲנוּסִים לְלַמֵּד אֶת הַתַּלְמוּד עַל פֶּה; וְאִם אָמְנָם גַּם בְּעִתּוֹת צָרָה הָהֵן לֹא חָדְלוּ עוֹד הַיְּשִׁיבוֹת מִצָרְפַת, אֲבָל דַּעַת הַחֲכָמִים לֹא הָיְתָה עוֹד צְלוּלָה וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִתְנַשֵּׂא לְמַעֲלַת בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הָרִאשׁוֹנִים. אֲחָדִים מֵהֵם נָתְנוּ אֶת לִבָּם לֶאֱסֹוף אֶת חִדּוּשֵׁי בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת לְקוֹבְצִים מְיֻחָדִים, וְכָל קֹובֵץ נִקְרָא עַל שֵׁם הֶחָכָם הַמְּאַסֵּף.

86. הָרַבָּנִים אֲשֶׁר חִבְּרוּ אֶת סִפְרֵיהֶם בִּשְׁבִיל הָעָם שָׁלְחוּ אֶת כְּתַב־יָדָם בִּיְדֵי אֲנָשִׁים סוֹפְרִים אֶל כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגַבָּאֵי הַקְּהִלּוֹת שָׂכְרוּ לָהֶם אֶת הַסּוֹפְרִים לְהַעְתִּיק אֶת הַחִבּוּרִים הָהֵם, וַיְשַׁלְּמוּ שְׂכָרָם מִקֻּפַּת הַקָּהָל. גַּם אֲחָדִים מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּעִיר נָתְנוּ לָהֶם חִנָּם אָרֻחָה וּמָעוֹן, וְכֹל אֲשֶׁר יָדַע לִכְתֹּב הָיָה בָּא וּמַעְתִּיק בְּעַצְמוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵעִיר תּוּקָה (1200 אחסה"נ.) אָסַף אֶת כָּל חִדּוּשֵׁי בַעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְקֹבֵץ אֶחָד. בִּכְלַל אָנוּ רוֹאִים כִּי שָׁקְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד גַּם בְּעֵת הָרָעָה הַהִיא לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהָפִיץ אוֹתָהּ בָּרַבִּים.

ח. בְּדוֹר הָרַשְׁבָּ"א.

87. אַחֲרֵי שְׂרֵפַת הַתַּלְמוּד, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְוַדָּה רַבִּי יוֹנָה נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל עַל חַטָּאתוֹ שֶׁחָטָא נֶגֶד הָרַמְבַּ"ם, שָׁבְתָה הַמְּרִיבָה בֵּין קַנָּאֵי הָאֱמוּנָה וּבֵין קַנָּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה; אַךְ הַשָּׁלוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר מוֹצָאוֹ הָיוּ רַק סִבּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, לֹא יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ יָמִים רַבִּים. וְהַנִּצְנוּץ הַטָּמוּן, אֲשֶׁר לֹא כָבָה, הִתְלַקַּח עוֹד הַפַּעַם וַיְהִי לְלֶהָבָה. רֵאשִׁית הַמַּחֲלֹקֶת הֵחֵלָּה מֵאַשְׁכְּנָז.

88. חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, אֲשֶׁר שָׂמָה לָהּ קֵן בְּאֶרֶץ סְפָרַד, וּמִשָּׁם הִתְפַּשְּׁטָה עַד אַרְצוֹת הַנֶּגֶב שֶׁבְּצָרְפַת וְאִטַלְיָה, לֹא נָגְעָה בְאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז הַחֲשֻׁכָּה. הַבַּעֲרוּת כִּסְּתָה שָׁם אֶת הָאֶרֶץ, וְכָל אֱמוּנוֹת הֶבֶל הִכּוּ שָׁם שֹׁרֶשׁ, וּמֵעֵת אֲשֶׁר שָׁפְכָה הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית אֶת רוּחָהּ עֲלֵיהֶם עוֹד נוֹסְפָה עַל בַּעֲרוּתָם סַפַּחַת הַקַּנָּאוּת. וּמַצַּב יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַמִּים הָהֵם הָיָה רַע מְאֹד, כִּי הָאַשְׁכְּנַזִּים הִרְשִׁיעוּ מִכָּל הָעַמִּים לְהַשְׁפִּיל אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל עַד עָפָר. אָמְנָם מְלָכִים אֲחָדִים מִמַּלְכֵי אַשְׁכְּנַז הֵגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים מֵחֲמַס נוֹסְעֵי הַצְּלָב, אַךְ בִּגְלַל זֹאת כָּבְשׁוּ הַיְּהוּדִים לָהֶם לַעֲבָדִים. הַגָּדַת הָאַשְׁכְּנַזִּים סִפְּרָה, כִּי כַּאֲשֶׁר צָר טִיטוּס עַל יְרוּשָׁלַיִם מֵתוּ שְׁלִישׁ הַיְּהוּדִים בָּרָעָב, וּשְׁלִישׁ הֵמִית טִיטוּס בַּמִּלְחָמָה וּשְׁלִישׁ נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים בִּמְחִיר פְּפֶנִיג אֶחָד בְּעַד כָּל שְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ. עַל כֵּן נֶחְשְׁבוּ הַמְּלָכִים הָאַשְׁכְּנַזִּים, שֶׁהֵם יוֹרְשֵׁי הַמְּלוּכָה הָרוֹמָאִית, לַאֲדוֹנֵי הַיְּהוּדִים־הָעֲבָדִים.

89. אוּלָם אַף כִּי הֶחֱזִיקוּ מַלְכֵי אַשְׁכְּנַז בַּיְּהוּדִים לְהַשְׂבִּיעַ עַל יָדָם תַּאֲוָתָם לְמָמוֹן, לֹא נָתְנוּ לַיְּהוּדִים לִסְחַר בָּאָרֶץ בְּמִסְחָר הָגוּן, הַמֵּבִיא כָּבוֹד וְשָׁכָר לָעוֹסְקִים בּוֹ, גַּם לֹא בְאָוּמְנוּת, כִּי אִם בְּמִסְחָרִים קְטַנִּים וּשְׁפֵלִים וּבְהַלְוָאָה בְרִבִּית – עֲסָקִים אֲשֶׁר הִשְׁפִּילוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּעֵינֵי שְׁכֵנֵיהֶם וְגַם בְּעֵינֵי עַצְמָם. וּמִמִּסְחָרָם הַדַּל וְהַשָּׁפֵל הָיוּ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם תָּמִיד מַסִּים רַבִּים וּכְבֵדִים, מִלְּבַד אֲשֶׁר בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים דָּרְשׁוּ מֵהֶם הַמְּלָכִים לְהָבִיא אֶל אוֹצָרָם סְכוּמִים רַבִּים; וְכַאֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם הוֹשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם אוֹ אֶת חֲשׁוּבֵי הָעֵדָה בְּבָתֵּי הַכֶּלֶא, עַד אֲשֶׁר מָצְאוּ הַיְּהוּדִים בַּמֶּה לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִם הַכְּלוּאִים.

90. כָּכָה הִצִּיגוּ מַלְכֵי אַשְׁכְּנַז אֶת הַיְּהוּדִים תָּמִיד כִּכְלִי רֵיק, בְּאָמְרָם כִּי שָׁכָר הֵם נוֹטְלִים בִּגְלַל אֲשֶׁר יָגִינוּ עַל יִשְׂרָאֵל, אוּלָם בֶּאֱמֶת אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֵגִינוּ עֲלֵיהֶם וּבְרֹב הַמְּאֹרָעוֹת הָרָעוֹת עָמְדוּ הַמְּלָכִים מִנֶּגֶד וּבְנֵי הֶהָמוֹן בָּזְזוּ גַּם טָבְחוּ אֶת הַיְּהוּדִים וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם כִּרְצוֹנָם, וְרַק מִשְׁעָן אֶחָד הָיָה לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר לֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵיהֶם – עֲבוֹדַת יְיָ, שֶׁהִיא תַּלְמוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת, וְרַק הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם, כִּי לֹא נִכְחֲדוּ כָלִיל מִן הָאָרֶץ.

91. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַשְׁכְּנַז לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה מֵהַסִּפְרוּת שֶׁל הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הָעַרְבִית־הָעִבְרִית, וְכִשְׁכֵנֵיהֶם הָאַשְׁכְּנַזִּים לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה מֵחָכְמוֹת הַתֵּבֵל. אָמְנָם פְרִידְרִיךְ הַשֵּׁנִי הָהֶנְשְׁטוֹפֶן קֵיסַר אַשְׁכְּנַז וְאִטַלְיָה, הָיָה אוֹהֵב חָכְמָה, אַךְ מוֹשָׁבוֹ הָיָה תָּמִיד בְּאִטַלְיָה וְלֹא בְאַשְׁכְּנַז, וְכָל חֶפְצוֹ הָיָה רַק לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד בֵּיתוֹ וְלֹא לְהַשְׂכִּיל אֶת הָעָם. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה מְשׁוֹרֵר וְעָרִיץ, חָפְשִׁי בְדֵעוֹת וּמַאֲמִין בְּהַבְלֵי הָאִצְטַגְנִינוּת. הוּא אָסַף אֵלָיו חֲכָמִים מִכָּל הָעַמִּים, וְגַם הַיְּהוּדִים בִּכְלַל, וַיִּתְהַלֵּךְ עִמָּהֶם כְּאָח וָרֵעַ, וְעַל פִּיו תִּרְגְּמוּ אֶת סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים וְהַתּוֹכְנִים מַעַרְבִית לְעִבְרִית. הַגָּדוֹל וְהַמְּצוּיָן בֵּין הַמְּתַרְגְּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב אַנַּטּוֹלִי, הוּא תִּרָגַם, בְּעֶזְרַת חָכַם אֶחָד נוֹצְרִי, אֶת סִפְרֵי אֲרִיסְטוֹ לְרוֹמִית עִם בֵּאוּרֵי הַפִּלּוֹסוֹף הָעַרְבִי אִבְּן־רָשֶׁד. הוּא הָיָה בַּעַל דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת, וְאוֹתָן גִּלָּה בִּדְרָשׁוֹתָיו אֲשֶׁר דָּרַשׁ בִּימֵי הַשַּׁבָּתוֹת וְהַמּוֹעֲדִים, וְאֶת הַדְּרָשׁוֹת הָהֵן אָסַף בְּקֹבֵץ אֶחָד וַיִּקְרָא שְׁמָם “מַלְמָד”.

92. אֶפֶס בְּכָל אַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב פְרִידְרִיךְ אֶת הַחָכְמָה, לֹא נִמְנַע מִשְּׂנֹא אֶת הַיְּהוּדִים כְּאֶחָד מִצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הַקַּנָּאִים, וְאִם לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לְהַכְנִיעַ אֶת גְּאוֹן הַיְּהוּדִים בְּאִטַלְיָה, אֲבָל בְּאַשְׁכְּנַז הִרְשִׁיעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת. וְאַף כִּי לֹא הָיָה נֶאֱמָן לְדַת הַקַּתּוֹלִים, בְּכָל זֹאת צִוָּה, כִּי לֹא יִמְנוּ מֵהַיְּהוּדִים נוֹשְׂאֵי מִשְׂרָה וכי יִשְׂאוּ הַיְּהוּדִים אוֹת הַקָּלוֹן, כְּמִצְוַת הָאֲפִיפְיוֹר. בְּעִיר פוֹלְדָה הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים כִּי הָרְגוּ יְלָדִים נוֹצְרִים, לְמַעַן קַחַת אֶת דָּמָם לְחַג הַפֶּסַח, וַיָּקָם הֶהָמוֹן וַיַּהֲרֹג מִיִּשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְׁלֹשִׁים אִישׁ. וַיִּפְנוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְבַקְּשׁוּהוּ לְהָגֵן בַּעֲדָם; וַיּוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ וַעַד שׁוֹפְטִים לַחְקֹר אֶת הַדָּבָר, וְאִם יִוָּכְחוּ כִּי אֱמֶת בְּפִי הַמַּעֲלִילִים, אָז יַהַרְגוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. הַשּׁוֹפְטִים חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ, וַיֹּאמְרוּ כִּי לֹא מָצְאוּ רְאָיָה לְקַיֵּם אֶת עֵדוּת הַמַּעֲלִילִים; מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? צִוָּה לָשׂוּם עֹנֶשׁ מָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים, וְהַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר פָּרְעוּ פְרָעוֹת בַּיְּהוּדִים יָצְאוּ נְקִיּיִם.

93. כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שָׁנִים הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים, כִּי יָדָם הָיְתָה עִם הַתַּתַּרִים וְהַמּוֹנְגוֹלִים, אֲשֶׁר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָם שַׁמּוֹת בְּרוּסְיָה וּפוֹלִין הִגִּיעוּ עַד מִזְרַח אַשְׁכְּנַז; גַּם אָז נֶהֶרְגוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים, וּפִרִידְרִיךְ לֹא שָׁת לִבּוֹ לְהָגִין עֲלֵיהֶם.

אָז פָּנוּ הַיְּהוּדִים אֶל הָאַפִיפְיוֹר אִינֹצֶנְטִי הָרְבִיעִי, וַיְבַקְּשׁוּהוּ כִּי יִהְיֶה הוּא מָגֵן בַּעֲדָם. וְהוּא אָמְנָם עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתָם, וַיִּכְתֹב אַזְהָרָה לְכָל שׁוֹמְרַי דַּת הַקַּתּוֹלִים, כִּי לֹא יָרֵעוּ לַיְהוּדִים. אֶפֶס כְּבָר הִכְּתָה הַשִּׂנְאָה שָׁרָשֶׁיהָ עָמֹק בִּלְבַב הָעַמִּים, וְעַל כֵּן נָעִים הָיֹה לָהֶם לִשְׁמֹעַ לְקוֹל הַמַּעֲלִילִים וְהַמְּקַטְרְגִים וְהַמַּשְׂטִינִים הַקּוֹרְאִים מָוֶת לַיְּהוּדִים מִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הַמַּצְדִּיקִים אֶת הַיְּהוּדִים וְהַמַּטִּיפִים לְיֹּשֶר וּלְרַחֲמִים.

94. יֵשׁ לְשַׁעֵר, כִּי בַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ פְרִידְרִיךְ עַל אַשְׁכְּנַז וְאִטַלְיָה הָיְתָה שְׁעַת הַכֹּשֶר, שֶׁבָּהּ נוֹדְעוּ הַפִּלּוֹסוֹפִים הָעִבְרִים חַכְמֵי אִטַלְיָה אֶל אֲחֵיהֶם הַתַּלְמוּדִיִּים חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז. חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז, אֲשֶׁר עַד הֵנָּה הִתְעַסְּקוּ רַק בַּתַּלְמוּד וּבַמִּדְרָשִׁים, רָאוּ פִתְאֹם סְפָרִים רַבִּים הַמְּדַבְּרִים בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה, אוּלָם מַצָּבָם הָרָע לֹא נְתָנָם לָצֵאת מֵחוּג מֶבָּטָם הַצַּר, וְעַל כֵּן לֹא פָּעֲלָה הַחֲקִירָה עֲלֵיהֶם וְלֹא שִׁנְתָה אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם בִּמְאוּמָה. וַאֲחָדִים עוֹד קָרְאוּ מִלְחָמָה עַל הַחוֹקְרִים וַיִּתְּנוּם לְכוֹפְרִים. הָרִאשׁוֹן בֵּין חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז אֲשֶׁר יָצְאוּ לַמִּלְחָמָה, הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה תַּקּוֹ מֵעִיר רֶגֶנְסְבּוּרְג (1180–1220 אחסה"נ.). כְּכָל חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז הֶאֱמִין רַבִּי מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה כִּפְּשׁוּטָן וּכְמַשְׁמָעָן; וְעַל כֵּן הֶאֱמִין, כִּי הָאֱלֹהִים הוּא גּוּף גָּדוֹל בַּעַל אֵבָרִים, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה “וּתְמֻנַּת יְיָ יַבִּיט”, “יַד יְיָ”, “וְעָמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים”, וְגַם מִדּוֹת הָאָדָם לֹא נִשְׁלְלוּ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ כַעַס, נְקָמָה, קִנְאָה וְאָהֲבָה. וְאִם רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, הָרַמְבַּ"ם וְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא, בְּהִשָּׁעֲנָם עַל יְסוֹדוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, הוֹצִיאוּ אֶת דִּבְרֵי הַכְּתוּבִים מִפְּשׁוּטָם, נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כִּמְגַלֵּי פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, וַיִּתְּנֵם לְמִינִים וְכוֹפְרִים וּמַחֲטִיאֵי הָרַבִּים. כֵּן חָרָה לוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁדִים, אַחֲרֵי שֶׁחַכְמֵי הַתַּלְמוּד הֶאֱמִינוּ בִּמְצִיאוּתָם. אוּלָם גַּם אַחֲרֵי בַּעֲלֵי הַסּוֹד לֹא נָטָה רַבִּי מֹשֶׁה וְלֹא רָצָה לְהַאֲמִין בְּמַה שֶּׁכָּתְבוּ בְּסִפְרֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁבַּתַּלְמוּד וּבְמִדְרָשִׁים לֹא נִמְצָא לָהֶם רֶמֶז, וְעַל כֵּן אֵין לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם; כִּי כֵן שָׁמַע מֵרַבּוֹתָיו. כִּי הַקְּרָאִים הָיוּ כּוֹתְבִים דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְטוֹמְנִים בַּקַּרְקַע וְאַחֲרֵי־כֵן הָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים, כִּי מָצְאוּ סְפָרִים קַדְמוֹנִים, וְאֶפְשַׁר כִּי גַם סִפְרֵי הַקַּבָּלָה בִּידֵי הַקְּרָאִים נִכְתְּבוּ.

וְאָז קָם עוֹד קַנָּאִי אֶחָד מֵחַכְמֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁיָּשַׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רַבִּי שְׁלֹמֹה הַקָּטָן, שֶׁנָּסַע מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לֶאֱסֹף חֲתוּמִים לְהַחֲרִים אֶת סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וְהַהוֹגִים בָּהּ.

95. וּבַיָּמִים הָהֵם נִמְצְאוּ חוֹקְרִים רַבִּים בְּאִטַלְיָה וְצָרְפַת הַדְּרוֹמִית אֲשֶׁר אָמְרוּ, כִּי כָל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁבָּהּ הֵם רַק רְמָזִים לְאֵיזֶה עִנְיָנִים שֶׁהַפִּלּוֹסוֹפִים עוֹסְקִים בָּהֶם: אַבְרָהָם וְשָׁרָה הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם רֶמֶז לְחֹמֶר וְצוּרָה, אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת – לְאַרְבַּעַת יְסוֹדוֹת הַטֶּבַע¹⁷, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים – לִשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וְכֵן כָּל הַמִּצְוֹת אֵינָן אֶלָּא סִימָנֵי זְכִירָה לִזְכֹּר עַל יָדָם אֵיזֶה רַעְיוֹן מֵרַעְיוֹנוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִים. אָמְנָם אֵין לְהִתְפַּלֵּא עַל הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי כֵן הָיָה דֶּרֶךְ כָּל הַחֲכָמִים בַּיָּמִים הָהֵם; וְכַאֲשֶׁר לֹא נִמְנְעוּ בַעֲלֵי הַפִּלְפּוּל מִלֶּכֶת אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם הַזָּרוֹת נֶגֶד חֻקֵּי הַשָּׂפָה וְרוּחָהּ, כֵּן לֹא נִמְנְעוּ הַמִּתְפַּלְסְפִים, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ אֶת הַחֲקִירָה שֶׁל הַדּוֹר הַהוּא לֶאֱמֶת שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ, לְעַוֵּת אֶת הַכְּתוּבִים לַמַּעַן יַתְאִימוּ עִם דֵּעוֹתֵיהֶם הֵמָּה. וַיָּקוּמוּ דַרְשָׁנִים מִתְפַּלְסְפִים לִדְרֹשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּלְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה עַל פִּי דַּרְכָּם, וַאֲחָדִים מֵהֶם אָמְרוּ כִּי כָל חוֹקֵר אֲשֶׁר רַעְיוֹנוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִים תָּמִיד נֹכַח פָּנָיו אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לְסִמָנֵי זְכִירָה, וְעַל כֵּן הוּא פָּטוּר מִכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה.

96. בְּעִיר פֶּרְפִּנְיוֹ, אֲשֶׁר עַל גְּבוּל צָרְפַת וּסְפָרַד, יָשַׁב אָז אִישׁ חָכָם וּמִסְכֵּן, רַבִּי לֵוִי בֶּן חַיִּים. הָאִישׁ הַזֶּה קָרָא וְשָׁנָה הַרְבֵּה בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד, אַךְ מֵהֶם אָהַב אֶת הַחֲקִירָה, וְאוֹתָהּ בִּקֵּשׁ לִמְצֹא גַּם בַּתּוֹרָה; גַּם הָיָה מַאֲמִין בְּאִצְטַגְנִינוּת. בְּיָרְאוֹ מֵהַגִּיד אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ, הִתְחַפֵּשׂ תָּמִיד וְהִתְכַּסֶּה בְּאַדֶּרֶת הַצְּבִיעוּת: הִשְׁכִּים וְהֶעֱרִיב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדִקְדֵּק בְּמִצְוֹת לְעֵין רוֹאִים; גַּם קָרָא תַּגֵּר עַל אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, כִּי סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה הֵם רְמָזִים, וַיַּגִיד, כִּי הוּא מַאֲמִין בָּהֶם בְּמַשְׁמָעָם; אַךְ רַבִּים אָמְרוּ עָלָיו כִּי עָרֹם יַעֲרִים, וְאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. וְאָמְנָם מִסְּפָרָיו אֲשֶׁר חִבֵּר¹⁸ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ, כִּי רָחֲקוּ דֵּעוֹתָיו מִדֵּעוֹת הַמַּאֲמִינִים הַתְּמִימִים.

רַבִּי לֵוִי הַזֶּה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי עָשִׁיר אֶחָד, דּוֹן שְׁמוּאֵל הַסֻּלָּמִי, אִישׁ יוֹדֵעַ תּוֹרָה וְאוֹהֵב חָכְמָה וּנְדִיב לֵב; וַיֶאֱסֹף דּוֹן שְׁמוּאֵל אֶת הֶחָכָם הַמִּסְכֵּן אֶל בֵּיתוֹ. שָׁם נָח רַבִּי לֵוִי וַיִּנָּפֵשׁ מְעַט מֵעֲמָלוֹ וּנְדוּדָיו, וַיּוֹסֵף לַהֲגוֹת בַּפִּלּוֹסוֹפִיָּה, אֲשֶׁר אָהֵב. אֶפֶס יְמֵי שַׁלְוָתוֹ לֹא אָרָכוּ, כִּי אִישׁ אַחֵד קַנָּא, רַבִּי אַבָּא־מָרִי מִמּוֹנְטְפְלֵיר, קָם עָלָיו וְעַל אֲנָשֵׁי בְרִיתוֹ לְהַחֲרִימָם וּלְרָדְפָם בְּעַד דֵּעוֹתֵיהֶם הֶחָפְשִׁיּוֹת.

97. וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה שָׁם רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן אַדֶּרֶת – רַשְׁבָּ“א – מִבַּרְצְלוֹנָה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל; הוּא הָיָה תַּלְמִיד הָרַמְבַּ”ן וְרַבִּי יוֹנָה הֶחָסִיד, חַרִיף הַשֵכֶל וּמְפַלְפֵל עָצוּם. סִפְרוֹ “תּוֹרַת הַבַּיִת” הָיָה לָעֵינַיִם לְמוֹרֵי הוֹרָאָה. גַּם חִבֵּר שְׁנֵי סְפָרִים לְהָגֵן עַל דַּת יִשְׂרָאֵל נֶגֶד מַסְטִינֶיהָ מֵהַדּוֹמִינִיקַנִּים וְהַמֻּשְׂלְמָנִים. כְּחָכָם סְפָרַדִּי לֹא הָיְתָה הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה זָרָה לוֹ. הוּא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו תְּשׁוּבוֹת רַבּוֹת מְאֹד, כִּי מִכָּל הָאֲרָצוֹת נוֹעֲצוּ עִמּוֹ וַיּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה אוֹ בְעִנְיָנִי חָכְמָה, וְהוּא עָנָה לְכָל שׁוֹאֵל בַּאֲרִיכוּת. הוּא כִבֵּד מְאֹד אֶת תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים וַיִּירָא מְאֹד מֵחֲלֹק עֲלֵיהֶם, וּבִכְלָל הָיָה יָרֵא מְאֹד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לְמַעֲשֶׁה פֶּן יִשְׁגֶה בְּמִשְׁפָּטוֹ, וְעַל כֵּן צִוָּה לְשׁוֹאֲלָיו כִּי לֹא יִסְמְכוּ עַל הוֹרָאָתוֹ, יַעַן כָּל מַה שֶּׁכָּתַב אֵין זֶה אֶלָּא לַהֲלָכָה, וְלֹא לְמַעֲשֶׂה. הָרַשְׁבָּ“א יָדַע אֶת דַּרְכֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה עַל פִּי סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם וּשְׁאָר הַסְּפָרִים אֲשֶׁר נִכְתְּבוּ עִבְרִית, אַךְ כְּלָל הָיָה בְּיָדוֹ: “כָּל שֶׁהַקַבָּלָה הִנָּיחָתוֹ לֹא תְנַצְּחֵהוּ הַחֲקִירָה”, כְּלוֹמֵר: מֵאַחַר שֶׁהַדָּבָר מְקֻבָּל בָּאֻמָּה, אֵין שׁוֹמְעִים לְמוֹפְתֵי הַחֲקִירָה, הַבָּאִים לְהוֹכִיחַ כִּי קַבָּלָתֵנוּ אֵינֶנָּהּ אֱמֶת. וּמָה הוּא הַדָּבָר הַמְּקֻבָּל בָּאֻמָּה? – כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד. וְרַק בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַחֲקִירָה אֵינֶנָּהּ מִתְנַגֶּדֶת לַקַּבָּלָה, שָׁם לָקַח מֵהַחֲקִירָה לְהַטְעִים עַל יָדָהּ אֶת דִּבְרֵי הַתַּלְמוּד.

98. אֶל הָרַב הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁהָיָה אָז זָקֵן, פָּנָה רַבִּי אַבָּא־מָרִי וַיְבַקְּשֵׁהוּ, כִּי יִתֵּן אֵלָיו יָדוֹ לְהִלָּחֵם בַּחוֹקְרִים לְהַחֲרִימָם וּלְהַרְחִיקָם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל וּלְהַצִּיל אֶת הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה. בְּיִחוּד הֶאֱשִׁים רַבִּי אַבָּא־מָרִי אֶת רַבִּי לֵוִי בֶּן חַיִּים, כִּי הוּא מְקוֹר הָרָעָה, וְאֶת דּוֹן שְׁמוּאֵל הַסֻּלָּמִי עַל אֲשֶׁר הוּא מַחֲזִיק בִּידֵי רַבִּי לֵוִי. אוּלָם הָרַשְבָּ“א לֹא אָבָה מִתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אַבָּא־מָרִי וַיָּשֵׁב לוֹ, כִּי אָמְנָם רַע עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַפָּרִיצִים הָאוֹמְרִים כִּי אֵין הַתּוֹרָה אֶלָּא מָשָׁל, אַךְ אֵינֶנּוּ רוֹצֶה לְהַעֲמִיס אֶת דַּעְתּוֹ עַל קְהִלָּה שֶׁאֵינֶנָּהּ תַּחַת רְשׁוּתוֹ; אֲבָל אַחֲרֵי־כֵן חָזְּקוּ עָלָיו דִּבְרֵי הַקַּנָּאִים וַיִּירָא מְאֹד פֶּן יֵחָשֵׁב בְּתוֹךְ אֵלֶּה, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, וְעַל כֵּן כָּתַב מִכְתַּב תּוֹכֵחָה אֶל דּוֹן שְׁמוּאֵל עַל אֲשֶׁר אָסַף אֶל בֵּיתוֹ אֶת רַבִּי לֵוִי, אִישׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְהַדָּת. לַשָּׁוְא נִסָּה רַבִּי לֵוִי לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי הָרַשְבָּ”א, לַשָּׁוְא הֵעִיד דּוֹן שְׁמוּאֵל כִּי לֹא רָאָה בְּרַבִּי לֵוִי רָעָה מִיּוֹם בּוֹאוֹ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ, לַשָּׁוְא לִמֵּד עָלָיו זְכוּת גַּם אַחַד הַקַּנָּאִים, דּוֹן קְרֶשְׁקַשׁ־וִידַל, בְּמִכְתָּבוֹ לְהָרַשְׁבָּ“א! הָרַשְׁבָּ”א הוֹסִיף לְהָצִיק בִּדְבָרָיו אֶת דּוֹן שְׁמוּאֵל, כִּי יְגָרֵשׁ אֶת רַבִּי לֵוִי מִבֵּיתוֹ. אַךְ דּוֹן שְׁמוּאֵל לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְגָרֵשׁ אֶת הֶחָכָם הַמִּסְכֵּן, אֲשֶׁר כָּל עָוֶל לֹא מָצָא בּוֹ. אוּלָם לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת דּוֹן שְׁמוּאֵל, וַיִּירָא דּוֹן שְׁמוּאֵל מְאֹד פֶּן נֶעֱנַשׁ עַל אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה אֶת פְּקֻדַת הָרַשְׁבָּ"א, וְאָז שִׁלַּח אֶת רַבִּי לֵוִי מִפָּנָיו.

נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי הָרַשְׁבָּ"א אֲשֶׁר הָיָה יָרֵא לְהוֹרוֹת לְמַעֲשֶׂה גַּם בִּדְבַר אִסּוּר קַל, לֹא נִמְנַע מֵרֶדֶת לְחַיֵּי אִישׁ אֲשֶׁר, לְכָל הַפָּחוֹת, לֹא עָשָׂה דָּבָר נֶגֶד חֻקֵּי הַדָּת…

אָכֵן עַזָּה וְנוֹרָאָה הִיא רוּחַ הַקַּנָּאוּת!

ט. הָרֹא"שׁ.

99. אַבָּא מָרִי לֹא אָמַר דַּי בַּזֹאת, כִּי הִכְרִיעַ אֶת רַבִּי לֵוִי הָאֻמְלָל תַּחְתָּיו, כִּי כָל חֶפְצוֹ הָיָה לְהַרְחִיק אֶת הַחָכְמוֹת מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, לְבַל יִלְמְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְאוּמָה מִלְּבַד סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, וְעַל כֵּן הוֹסִיף לְעוֹרֵר אֶת הָרַשְׁבָּ“א וְעוֹד אֲחָדִים מִגְדוֹלֵי הַדּוֹר כִּי יַכְרִיזוּ חֵרֶם לְבַל יָזִיד כָּל אִישׁ לִלְמֹד כָּל דְּבַר חָכְמָה – מִלְּבַד חָכְמַת הָרְפוּאָה – בְּטֶרֶם יִמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. וְהָרַשְׁבָּ”א עָנָהוּ, כִּי אָמְנָם גַּם הוּא מַסְכִּים לְדַעְתּוֹ, וְעַל כֵּן אִם יַסְכִּימוּ לָזֶה גַּם נִכְבַּדֵּי קְהִלַּת מוֹנְטְפְלֵיר, הָרְשׁוּת בְּיָדָם לְהַכְרִיז אֶת הַחֵרֶם.

100. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר אוֹהֲבֵי הַחָכְמָה, מִמִּשְׁפַּחַת הַתִּבוֹנִים הַמְהֻלָּלָה וּבַעֲלֵי בְרִיתָם, וַיָּקוּמוּ גַּם הֵם בְּקִנְאָה עַזָּה לְהָנִיא אֶת קַנָּאֵי הַדָּת מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וַיְמַהֲרוּ וַיִּכְתְּבוּ מִכְתַּב תּוֹכֵחָה אֶל הָרַשְׁבָּ“א, כִּי עָשָׂה לֹא כְדִין בְּתִתּוֹ אֵמוּן לַאֲנָשִׁים מְחַרְחֲרֵי רִיב, בְּטֶרֶם חָקַר וְדָרַשׁ אֶת הַדָּבָר כָּרָאוּי, וּכִי הַקַּנָּאִים הָהֵם הֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר בַּאֲחִיהֶם לֵאמֹר, כִּי כָל אוֹהֲבֵי הַחָכְמָה סָרִים מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה. וְאִם נִמְצְאוּ אֲחָדִים אֲשֶׁר בָּאֱמֶת חָדְלוּ מִקַּיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת, אֵינָם אֶלָּא יְחִידִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָדוּן מֵהֶם עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ; וְלָמָּה יְבַקֵּשׁ לְהַכְחִיד מִיִּשְׂרָאֵל אֶת הַחָכְמָה, אֲשֶׁר בָּהּ עָסְקוּ גַּם חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד? וְאִם בִּימֵי הַנֹּעַר לֹא יִקְנֶה אָדָם חָכְמָה אֵיךְ יָבוֹא לְלָמְדָהּ בְּזִקְנָתוֹ? אָז הֵחֵל הָרַשְׁבָּ”א לִפְסֹחַ עַל שְׁתֵּי הַסְעִפִּים וַיֹּאמֶר כִּי לֹא יוּכַל לְהַכְרִיז חֵרֶם בְּטֶרֶם יַסְכִּימוּ עִמּוֹ, לְפָחוֹת, חֲשׁוּבֵי עֶשְׂרִים קְהִלּוֹת.

101. בָּעֵת הַהִיא נִמְלָט מֵאַשְׁכְּנַז לִסְפָרַד אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, רַבִּי אֲשֶׁר בֶּן יְחִיאֵל. הָרֹא"שׁ – מִפְּנֵי הָרְדִיפוֹת הָעֲצֻמוֹת אֲשֶׁר קָרוּ שָׁם, כַּאֲשֶׁר נְּסַפֵּר הָלְאָה. הֶחָכָם הַתַּלְמוּדִי הַזֶּה כְּכָל חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז לֹא יָדַע מְאוּמָה, מִלְּבַד הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית. הוּא חִבֵּר קִצּוּר הַתַּלְמוּד, לְהוֹצִיא מִשָּׁם רַק הַנָּחוּץ לְמַעֲשֶׂה, אַךְ קִצּוּרוֹ אָרוּךְ מֵהַתַּלְמוּד כֻּלּוֹ, כִּי הֶעֱלָה בּוֹ פִּלְפּוּלֵי־בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד פִּלְפּוּלִים חֲדָשִׁים. סִפְרוֹ נִדְפַּס יַחַד עִם סִפְרֵי הַתַּלְמוּד. הֶחָכָם הַזֶּה נִתְקַבֵּל לְרַב בְּעִיר טוֹלִידָה, וּשְׁמוֹ נוֹדַע מְאֹד לִתְהִלָּה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבַּע יְשִׁיבָה בְּטוֹלִידָה וְשָׁמָּה נָהֲרוּ תַּלְמִידִים רַבִּים.

102. הָרֹא"שׁ הָיָה שֹׂנֵא מְאֹד אֶת כָּל הֶחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וּמְאֹד חָרָה לוֹ בִרְאוֹתוֹ כִּי יֵשׁ בִּסְפָרַד אֲנָשִׁים יִרְאֵי יְיָ וְאוֹהֲבֵי תּוֹרָה, אֲשֶׁר יְפַנּוּ בְּכָל זֹאת אֶת לִבָּם לְבַטָּלָה לַעֲסֹק בְּחָכְמוֹת הַחֹול. וְרַע הָיָה מאד בְּעֵינָיו אִם בָּאוּ הַחֲכָמִים לְהָבִיא רְאָיוֹת לְעִנְיְנֵי הֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים, וְכֵן הָיָה דְּבָרוֹ: “אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹצֵא דָבָר שֶׁהוּא נֶגֶד הַטֶּבַע, אַל תְּהַרְהֵר אַחַר הַקַּבָּלָה, אֶלָּא בִּתְמִימוּת הִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ”. וְעַל כֵּן הָיוּ חַכְמֵי סְפָרַד קַלִּים בְּעֵינָיו וְלֹא סָמַךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, גַּם אִם אָמְרוּ כִּי כֵן קִבְּלוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם.

103. אֶל הֶחָכָם הַתַּלְמוּדִי הַזֶּה פָּנָה הַקַּנַּאי אַבָּא־מָרִי, וּמוּבָן מֵאֵלָיו כִּי הָרֹא“שׁ הִסְכִּים לִדְבָרוֹ, וְעוֹד הוֹסִיף, כִּי לְדַעְתּוֹ אָסוּר לַעֲסֹק בְּחָכְמוֹת הַחֹול גַּם לְעֵת זִקְנָה, כִּי כְבָר קָבְעוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד זְמַן לְלִמּוּדִי הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת: “בְּשָׁעָה, שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה”. סוֹף דָּבָר, אַבָּא־מָרִי הִצְלִיחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קִוָּה, כִּי הָרַשְׁבָּ”א וּבֵית דִּינוֹ הִכְרִיזוּ בְּשַׁבָּת־“חָזוֹן” שְׁנַת 1235 חֵרֶם חָמוּר עַל כָּל הַהוֹגֶה בְּסִפְרֵי הַחָכְמוֹת, גַּם בִּסְפָרִים כְּתוּבִים עִבְרִית – מִלְּבַד חָכְמַת הָרְפוּאָה – בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. פֶּן תִּמְשֹׁכְנָה הַחָכְמוֹת הָהֵן אֶת לֵב הַנְּעָרִים אַחֲרֵיהֶן וְתָסֵרְנָה אוֹתוֹ מֵאַחֲרֵי תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל.

104. וְאוֹהֲבַי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַחֵרֶם וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, וַיִּקְרְאוּ עֲצָרָה וַיַּכְרִיזוּ גַּם הֵם חֵרֶם עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְלַמֵּד בְּנוֹ חָכְמוֹת הַחוֹל, אוֹ אֲשֶׁר יָעִיז לְדַבֵּר סָרָה בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַפִּלּוֹסוֹפִים. וְהַמַּחֲלֹקֶת גָּדְלָה מְאֹד בְּתוֹךְ קְהִלּוֹת רַבּוֹת, אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה מַחֲרִימִים וְאֵלֶּה אֶת אֵלֶּה מְבַזִּים וְרוֹדְפִים.

105. בֵּין מְקַנְאֵי קִנְאַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הָיָה הֶחָכָם יְדַעְיָה, אֲשֶׁר בִּגְלַל מְלִיצוֹתָיו הַיָּפוֹת (1210–1270 אחסה"נ.) נִקְרָא בְּשֵׁם “הַפְּנִינִי”, מֵעִיר בַּדֶּרֶשׁ. הוּא עָשָׂה לוֹ שֵׁם עוֹלָם בְּסִפְרוֹ “בְּחִינַת עוֹלָם”, אֲשֶׁר בּוֹ לָמַד לָדַעַת אֶת עֵרֶךְ הָאָדָם וְהַחָכְמָה וּמַעֲשֵׂה הַטּוֹב. הַסֵּפֶר כָּתוּב בְּרֶגֶשׁ עַז וּבִמְלִיצָה יָפָה, לְפִי טַעַם הָדּוֹר הַהוּא. מְאֹד דָּאֲבָה נַפְשׁוֹ בִרְאוֹתוֹ, כִּי הָרַשְׁבָּ“א וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ – אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ חֲשׁוּבִים וְנִכְבָּדִים גַּם בְּעֵינָיו – נָתְנוּ יָדָם לַאֲנָשִׁים קַנָּאִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם לְחַרְחֵר רִיב, לְמַעַן יְחַלֵק הָעָם לְכִתּוֹת, כִּתּוֹת, הַצּוֹרְרוֹת אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ. מְאֹד חָרָה לוֹ עַל חִלּוּל כְּבוֹד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלִים, הָרַמְבַּ”ם וְהָרַאֲבָ“ע וְחַבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר לְרַגְלֵי הַחֵרֶם הָיָה גַּם שְׁמָם לְדֵרָאוֹן, כִּי אֵיךְ יְכַבֵּד הָעָם אֶת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לָמְדוּ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בְּנַעֲרוּתָם, אִם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים, כִּי דָבָר כָּזֶה לֹא יֵעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל? וְעַל כֵּן נִמְצְאוּ בֶּאֱמֶת רַבִּים, אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ שִׁקּוּצִים גַּם עַל הָרַמְבַּ”ם וְעַל סְפָרָיו; וְיוֹתֵר מִזֶּה חָרָה לוֹ עַל חִלּוּל כְּבוֹד עַמּוֹ, כִּי חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נָתְנוּ כָבוֹד לְשֵׁם הָרַמְבַּ“ם וּלְשֵׁם שְׁאָר חָכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סִפְרֵיהֶם תֻּרְגְמוּ לִלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, וּבְשָׁמְעָם כִּי הָעִבְרִים מְבַזִּים אֶת חַכְמֵיהֶם, הֲלֹא יִהְיוּ בְעֵינֵיהֶם כִּפְרָאִים בְּזוּיִם! דִּבְרֵי רַבִּי יְדַעְיָה עָשׂוּ רֹושֶׁם גָּדוֹל עַל הָרַשְׁבָּ”א וּבֵית דִּינוֹ, וַיְמַהֲרוּ לְהוֹדִיעַ כִּי חָלִילָה לָהֶם מֵחֲשֹׂב מַחְשְׁבוֹת פִּגּוּל עַל הָרַמְבַּ"ם וּמֵהַחֲרִים אֶת סְפָרָיו; גַּם שָׁלְחוּ מִכְתָּב אֶל אַבָּא־מָרִי וַחֲבֵרָיו, כִּי יֶחְדְּלוּ מֵרִיב, וְהִנָּם נוֹתְנִים לָהֶם רְשׁוּת לְבַטֵּל אֶת הַחֵרֶם. אַךְ שׁוֹמֵעַ לֹא הָיָה עוֹד לְכָל דוֹבֵר שָׁלוֹם, וְהַמַּחֲלֹקֶת לֹא פָּסָקָה.

106. וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה פִילִיפּ הַיָּפֶה מֶלֶךְ בְּצָרְפַת. הַמֶּלֶךְ הַהוּא עָשַׁק אֶת עַמּוֹ מְאֹד, עַד כִּי הָיָה לְשִׂיחָה בְּפִי בְּנֵי עַמּוֹ: “גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת אֲשֶׁר בַּסִּיר אֵינֶנָּהּ בְּטוּחָה, כִּי לֹא תַּעֲלֶה בְּמַזְלֵג הַמֶּלֶךְ”; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא מָצָא מִכָּל הַמִּסִּים, אֲשֶׁר שָׂם עַל בְּנֵי עַמּוֹ, דֵּי מַחְסוֹרוֹ, הִתְחַכֵּם הַמֶּלֶךְ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ צָרְפַת וּלְהַחֲרִים אֶת כָּל רְכוּשָׁם לְאוֹצֵר הַמֶּלֶךְ. וּבְלֵיל הָעֲשִׂירִי בְּאָב שְׁנַת 1233, עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם אַחֵר הַצּוֹם, וְשׁוֹטְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה בָּאוּ כַשּׁוֹאָה עִם מַקְלוֹת וּרְצוּעוֹת וְיִסְחֲבוּ אֶת הַיְּהוּדִים אֶל בָּתֵּי הַסֹּהַר וְשָׁם הוֹדִיעוּם אֶת גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, כִּי בְּעוֹד חֹדֶשׁ יָמִים עֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ צָרְפַת, וּלְבִלְתִּי קַחַת עִמָּהֶם מְאוּמָה בַּגּוֹלָה מִלְּבַד שִׂמְלָתָם לְעוֹרָם וּפְרוּטוֹת אֲחָדוֹת לְמָזוֹן יוֹם אֶחָד, וְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא אַחַר הַזְּמַן הַהוּא בְּאֶרֶץ צָרְפַת יוּמָת.

107. וְכִכְלוֹת הַזְּמַן הַהוּא יָצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ צָרְפַת, כִּמְאַת אֶלֶף אִישׁ, וַיַּעַזְבוּ אֶת בָּתֵּי יְשִׁיבוֹתֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת וְאֶת קִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, וְכָל רְכוּשָׁם נִגְזַל מֵהֶם: עֲגָלוֹת גְּדוֹלוֹת טְעוּנוֹת רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים: זָהָב, כֶּסֶף, אֲבָנִים יְקָרוֹת, הוּבְאוּ אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ, וְכָל הַמְּטַלְטְלִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ מָכַר הַמֶּלֶךְ בְּזוֹל. כָּל הַחוֹבוֹת אֲשֶׁר חָבוּ הַנּוֹצְרִים לַיְּהוּדִים צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְבֹּעַ מֵהַלָּוִים וּלְהָבִיא הַפֵּרָעוֹן אֶל אוֹצָרוֹ, כִּי הוּא הַיּוֹרֵשׁ אֶת נַחֲלַת הַיְּהוּדִים.

רַבִּים מְאֹד מֵהַיְּהוּדִים הָאֻמְלָלִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם, לְמַעַן יִשָּׁאֲרוּ בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם; רַבִּים מֵהַגּוֹלִים מֵתוּ בָרָעָב וּבְחֹלִי בַּדָּרֶךְ; מְתֵי מִסְפָּר עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַנִּשְׁאָרִים הִתְיַשְּׁבוּ בַּמְּדִינוֹת הַקְּרוֹבוֹת.

108. אוּלָם הַמְּרִיבָה, אֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה בֵּין קַנָּאֵי הָאֱמוּנָה וּבֵין קַנַּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, לֹא פָסְקָה גַּם אַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ הַגָּדוֹל וְהַמַּר הַזֶּה; וּבִמְקוֹמוֹת נְדוּדֵיהֶם עוֹד הוֹסִיפוּ הַמְּרִיבִים לִרְדֹּף אִישׁ אֶת אָחִיו. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אַבָּא־מָרִי וַחֲבֵרָיו הַמְגֹרָשִׁים מִמּוֹנְטְפְלֵיר לְהִתְיַשֵּׁב בְּפִירְפִּינְיָן, הִשְׁתַּדְּלוּ קַנָּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה לִפְנֵי מוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ, כִּי לֹא יִתְּנוּ לָהֶם לְהִתְיַשֵּׁב שָׁמָּה, וְהָרֹא"שׁ הוֹסִיף בְּמִכְתָּבָיו לִחְתּות גֶּחָלִים עַל רָאשֵׁי אוֹהֲבֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה לְהַגְדִּיל הָאָסוֹן וּלְהַרְבּוֹת הַשָּׁבֶר.

109. גַּם מֵאַנְגְּלִיָּה נִשְׁמַע קוֹל שַׁוְעַת בַּת־צִיּוֹן הַשְּׁדוּדָה. מַלְכֵי הָאֶרֶץ עוֹד מִימֵי רִיכַרְדְּ הָרִאשׁוֹן¹⁹ הִתְנַהֲגוּ עִם הַיְּהוּדִים כְּמוֹ עִם עַבְדֵיהֶם מִקְנַת כַּסְפָם; הֵם נָתְנוּ לָהֶם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצָם רַק לְמַעַן יוּכְלוּ לְעָשְׁקָם, – “יְהוּדִי, תֵּן כֶּסֶף!” – קָרְאוּ הַמְּלָכִים תָּמִיד, וְהַיְּהוּדִים נֶאֶנְסוּ לִפְעָמִים לְשַּׁלֵּם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִשְׂתַּכְּרוּ, וְעַל כֵּן אֵין לְהִתְפַּלֵּא, כִּי לִפְעָמִים בַּחֲרוּ מִקְּצַת מֵהַיְּהוּדִים בְּפַרְנָסוֹת בִּלְתִּי־כְשֵׁרוֹת, כְּמוֹ גִזיזַת מַטְבֵּעוֹת וְזִיּוּפָן. וְנוֹסָף לָזֶה עוֹד חָקְקוּ הַמְּלָכִים חֻקֵּי־אָוֶן לְהַשְׁפִּיל אֶת הַיְּהוּדִים וְלָשׂוּם מִכְשֹׁלִים עַל דַּרְכָּם לְבַל יִשְׂתַּכְּרוּ. סוֹפֵר אַנְגְּלִי אֶחָד אָמַר, כִּי הָאַנְגְּלִים עִנּוּ אֶת הַיְּהוּדִים כְּמוֹ שֶׁעִנּוּ הַמִּצְרִים אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, וְהַהַבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הוּא רַק בָּזֹאת, כִּי פַרְעֹה צִוָּה לְהָבִיא לְבֵנִים, וּמַלְכֵי אַנְגְּלִיָּה – זָהָב.

110. וּמִלְבַד עֹשֶׁק הַמְּלָכִים וּפְקִידֵיהֶם הִשִּׂיגוּ אֶת הַיְּהוּדִים תְּלָאוֹת עֲצוּמוֹת בְּאַנְגְּלִיָּה עַל יְדֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב וְעַל יְדֵי הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ אֲשֶׁר הִתְנַפֵּל לְעִתִּים עַל מִשְׁכְּנוֹת הַיְּהוּדִים, וּבְיִחוּד אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְבּוּ הַנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים לְעוֹרֵר אֶת הַשִּׂנְאָה וּלְהַגְדִילָהּ. בִּשְׁנַת 1194 הִתְנַפְּלוּ אֶזְרָחֵי לוֹנְדוֹן עַל הַיְּהוּדִים בִּימֵי חַג הַפֶּסַח וַיַּהַרְגוּ בָהֶם כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ, בְּהַעֲלִילָם עֲלֵיהֶם עֲלִילַת שָׁוְא, כִּי הָרְגוּ יֶלֶד נוֹצְרִי לָקַחַת אֶת דָּמוֹ לְמַצּוֹת.

אָכֵן אֶדוּאַרְד הָרִאשׁוֹן (1202–1237 – אחסה"נ), מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה, אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה לְהִתְנַהֵג עִם הַיְּהוּדִים בַּמִּשְׁפָּט בְּלִי מַשּׁוֹא פָנִים, לֹא לְהַצְדִיקָם אִם אֵינָם צוֹדְקִים, אַךְ לֹא לְתִתָּם בְּיַד הֶהָמוֹן לְעָשְׁקָם, אַךְ אִי אֶפְשַׁר הָיָה לַעֲצֹר עוֹד בְּעַד מְשׁוּבַת הֶהָמוֹן, וְכִמְעַט לֹא עָבְרָה עוֹד עַל הַיְּהוּדִים שָׁנָה אַחַת בְּלִי אָסוֹן.

111. וְנָזִיר אֶחָד דּוֹמִינִיקַנִּי, רוֹבֶּרְט דִּי־רִידִינְגֶשׁ, הָיָה אֶחָד הַמַּטִּיפִים הַמְּצֻיָּנִים, אֲשֶׁר לָקְחוּ נְפָשׁוֹת בְּדִבְרֵיהֶם, וּבְחֶפְצוֹ לִמְשֹׁךְ בְּרִשְׁתּוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן לִבּוֹ לִלְמֹד שְׂפַת עֵבֶר וְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל. אֶפֶס, בְּשָׁקְדוֹ עַל לִמּוּדֵי הָעִבְרִים, נָטָה גַּם לִבּוֹ אַחַר תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וַיִּתְיַהֵד, וַיִּקָרֵא בְּשֵׁם “חַגַּי”. עַל הַדָּבָר הַזֶּה חָרָה מְאֹד אַף הַדּוֹמִינִיקַנִּים בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי עֲצָתָם גֵּרְשָׁה לֶאוֹנוֹרָה, אֵם הַמֶּלֶךְ, אֶת הַיְּהוּדִים מִקֶּמְּבְּרִידְשׁ עִיר אֲחֻזָּתָהּ.

112. בִּשְׁנַת 1230 נָתַן אֶדוּאַרְד צָו לֶאְסֹר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים – סִבַּת הַדָּבָר לֹא נוֹדְעָה עַד הַיּוֹם – אוֹתָם וְאֶת נְשֵׁיהֶם וְאֶת טַפָּם, וְלֹא נְתָנָם לָצֵאת לַחָפְשִׁי עַד אֲשֶׁר קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לָתֵת כֹּפֶר סְכוּם רַב מְאֹד. וְכֵן הָלְכוּ הַיְּהוּדִים בְּאַנְגְלִיָה עַל יְדֵי הַנְּגִישׂוֹת הָעֲצוּמוֹת הָלֹךְ וָדָל, עַד אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם אֶת הַמִּסִּים; וְאָז נָתַן אֶדוּאַרְד צַו לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ אַנְגְּלִיָּה עַד הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ אָקְטָבֶּר שְׁנַת 1230. אוּלָם הַיְּהוּדִים לֹא חִכּוּ עַד בֹּא יוֹם הַפְּקֻדָּה, וַיְמַהֲרוּ לָצֵאת מֵהָאֶרֶץ אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה בְעֵינֵיהֶם כַּתֹפֶת.

כְּשִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף נֶפֶשׁ יָצְאוּ מֵאַנְגְלִיָה בַּגּוֹלָה, וַיִּתְיַשְּׁבוּ מִקְצָתָם בִּסְפָרַד הַצְּפוֹנִית וּמִקְצָתָם בְּאַשְׁכְּנָז.

שאלות לתלמידים

1–12. מה היה מצב המוסרי של עמי אירופה, מלבד ספרד, בראשית התנצרותם? – מה היה מצב בני ישראל בתוך העמים ההם ויחס העמים ומלכיהם אל בני ישראל?– איך סדרו אז בני ישראל את עניני קהלותיהם ואיך היה יחסם אל הרשות? – מה היתה השפעת העמים על בני ישראל ולהפך?– באיזה שנה ועל מי עלו עמי הנוצרים למלחמה?– איך נקראו הנוסעים למלחמה הזאת?– איך התיחסו הלוחמים אל היהודים?– מה סבלו היהודים מידי נוסעי הצלב?– מה היתה אחרית קהלת ורמיזא?– מי נקם נקמת יהודי ורמיזא מידי הבישוף?– מה היתה השקפת טובי הנוצרים על אבדן היהודים?–מה היה מצב התורה בימים ההם?– מי מזרע רש"י הצטינו בתורתם?– איך נקראו חדושי התורה של חכמי הדורות ההם?– מה המקרה הרע שקרה את רבנו תם בימי מסע הצלב השני?–

13–24.מה היה יחס לודויג השביעי מלך צרפת אל היהודים?– מה העלילה שהעלילו היהודים ובאיזו שנה?– באיזו עיר קרתה עלילת הדם הראשונה. ומה היתה אחריתה?– מי הציק אז ליהודים לשלם לו כסף פדיון שבוים?– מה הסבה שבגללה הרגלו היהודים לקחת רבית מאת הנוצרים?– מה התוצאות הרעות שהגיעו ליהודים מלקיחת הרבית?– מה הגזרה שגזר פיליפ־אוגוסט מצרפת על היהודים אחרי תתם פדיון נפשם?– מתי היתה גלות צרפת הראשונה?– מי אסף חדושי בעלי התוספות לקובץ אחד?– מה ההגדה המקובלת בעם על דבר קבוץ התוספות?– מדוע נהרגו יהודי בראָי?– מתי ומדוע השיב פיליפ־אוגוסט את היהודים לארצו?– מי חבר את ספר “החסידים”, ומה תכונת הספר?– מה היה מצב היהודים באנגליה בימי המלך ריכרד לב־האריה?– מה היתה אחרית קהלת יורק?– מה עשו חכמי ישראל בימי הצרות ההם?–

25–32. מה היה מצב היהודים המדיני והמוסרי בצרפת הדרומית?– מה היה יחס חכמי התלמוד וחכמי הפלוסופיה בצרפת הדרומית אלה לאלה?– באיזו עיר ישבה משפחת חכמים מתרגמים ומה שם המשפחה?– מה שמות הספרים שתרגמו בני אבן־תבון?– מה שם משפחת החכמים שהיתה בעיר נרבונה?– מה שמות ספרי בני קמחי?– מי היה מהנכבדים שבחכמי התלמוד בימים ההם?– מה תכונת ספר ,המאור'? – נגד מי כתב הראב"ד את השגותיו?– במה הצטיין רבנו זחריה הלוי עוד?– במה הצטינו בני ישראל בימים ההם בצרפת הדרומית?– מה היה מצב היהודים המדיני והמוסרי באיטליא?– מה היה יחס האפיפיורים אל היהודים?– מה היה מצב היהודים המדיני בארץ יון?– מה היה מצב היהודים בביהם?– מתי גרשו היהודים מביהם, אנא הלכו ואיפה יסדו קהלה גדולה?–

33–42. מה היה מצב היהודים המדיני בבבל בימים הרעים ההם?– מה היה מצב בני ישראל שישבו בין העמים הפראים מצפון לעיר מסול?– את מי הרים הכליף להיות לנשיא הגולה?– מה ספר רבי בנימין בעל המסעות על אדות רבי שלמה נשיא הגולה?– מי היה לגאון בבגדד בשוב הגאונות לכבודה הראשון?– מדוע התעוררה התשוקה להגאולה בלב יהודי בבל?– מי התאמר למשיח?– מה תספר האגדה על דבר דוד אל־ראי?– מה המעשה שעשו יהודי בבל בקלות דעתם?– מי הרג את דוד אל־ראי?– מה תספר ההגדה על דבר קברו של דניאל איש חמודות?– את מה העריצו והקדישו יהודי בבל באמונתם הטפלה?– מה תספר ההגדה על דבר קברם של יחזקאל הנביא ועזרא הסופר?– מה היה מצב ידיעת התורה אצל יהודי ארצות הקדם?–

43–51. אל מה שאפה רומא הקטולית?– על ידי מה נשתרשה אמונת הקטולים בלב ההמון?– בימי מי מהאפיפיורים עלתה ממשלת רומא הקטולית למדרגה היותר גבוהה?– מה עשה אינצנטי השלישי לטובת היהודים בראשונה?– מה הרעה שעשה הוא להם באחרונה?– מה היה מצב הקטולות בצרפת הדרומית?– מי החריב את ארץ פרובנסיה?– מה הגיע ליהודי טולוזה?– איזה בית משפט המציא איגוצנטי ומתי?– מה היה משפט האנקויזיציה?– מה הגזרות שגזר סוד הכהנים הקטולים על היהודים?– מה היה “אות הקלון” שנאלצו היהודים לשאת על בגדיהם?– מי ממלכי צרפת נתן תקף ועז לגזרות האלה?– מה היה יחס המלך יואן בלי ארץ אל היהודים באנגליה?– איך התנהג הינריך בנו עם יהודי אנגליה?–

52–72. במה מצאו יהודי אירופה תנחמות בעת צרותיהם?– מדוע זנחו את הפלוסופיה והחכמה?– ההסכימו למו יהודי ספרד בדבר הפלוסופיה?– איזה רוח נח אז על חסידי ישראל?– איזו ספרי פלוסופיה היו אז במעלה הראשונה?– מה עשו הקנאים לספרי הרמב“ם?– מי קם לריב על הרמב”ם עוד בימי חיי האחרון?– מי ענה קשות לרבי מאיר אבולפיה?– מי ערער נגד ספרי הרמב“ם אחרי מות האחרון?– במה הצטין רבי אברהם בן הרמב”ם?– מי התעורר נגד רבי דניאל מבבל ומי נדהו?– מי החרים עוד פעם את ספרי הרמב“ם בגבור הקנאות באירופה?– איזו רבנים נלוו אל רבי שלמה מן “ההר ותלמידיו ואיזה יצאו נגדו להחרימו?– מי נסע למסעיו להגן על כבוד הרמב”ם וספריו?– אל מי כתב הרד”ק את מכתב תוכחתו?– מה ענהו רבי יהודה אלפכר?– מה היתה תכונת הרמב“ן?– איך התיחס הרמב”ן אל החקירה החפשית ואל הקבלה?– איך נטעה הקבלה על אדמת חכמת היהדות?– מי הועיל להפצת הקבלה בקרב ישראל?– מה הסבה שהשניאה את הפלוסופית בעיני הרמב“ן?– מה היה יחס הרמב”ן אל רבים מספרי הרמב“ם?– מה עשו רבי שלמה מן ההר ורבי יונה גירונדי למען בעד אחרי ספרי הרמב”ם?– מה היה יחס לודויג התשיעי מלך צרפת אל היהודים?– מה היה יחס האפיפיור גריגור התשיעי אל היהודים?– מי הלשין אז על התלמוד באזני האפיפיור?– מי התוכח עם המומר דנין בדבר התלמוד?– איך שפטו הכהנים הקטולים את התלמוד?– מתי היתה שרפת התלמוד?– איך מתחלת הקינה שחברו אז על המקרה המעציב הזה. – מה עשה רבי יונה גירונדי אחרי שרפת התלמוד?–

73–86. מה השנוים המדינים שנהיו בספרד?– באיזו תחבלה אמר יעקב מלך ארגוניה לצודד נפשות היהודים והערבים להכניסם בברית הקטולות?– עם מי התוכח הרמב“ן?– איך התנהג הרמב”ן בוכוחו עם פבלוֹ?– מי נצח את מי?– מה הספר שכתב הרמב“ן לרגלי וכוחיו?– מה הרעה שעשה פבלו ליהודים ולהרמב”ן?– אנה הלך הרמב“ן לעת זקנתו?– מה אמר הרמב”ן לעשות לטובת ישוב ארץ ישראל?– מה שם המשורר שחי בסוף המאה המ“ב?– מה שם ספרו של אלחריזי הנודע?– איזו תוצאות היו לחכמת בני ישראל ולבת שירתם מרדיפות היהודים?– במה עסקו אז דרשני ישראל? – מי היה הראשון בדרשני הדרות ההם? – מה היא תכונת ספר הסמ”ג?– במה עסקו אז הרבנים לומדי התלמוד?–

87–98. איך התיחסו קנאי האמונה אל קנאי הפלוסופיה אחרי שרפת התלמוד?– מה היה אז מצב היהודים באשכנז?– במה עסקו יהודי אשכנז למען התפרנס?– מי נצל את היהודים באשכנז?– במה התנחמו יהודי אשכנז הנרדפים?– מה היה יחס המלך פרידריך ההנשטופן אל היהודים באשכנז?– מה היתה אחרית עלילת הדם שהעלילו על ישראל בעיר פולדה?– מה היא העלילה השנית שהעלילו עוד על יהודי אשכנז?– אל מי פנו היהודים בבקשה להגן עליהם?– מה היה יחס רבי משה תקו מרגנשבורג אל הפלוסופיה והקבלה?– מי מרבני אשכנז התאמץ אז להחרים את ספרי הפלוסופיה?– איך בארו מתפלספי אטליא וצרפת הדרומית את ספרי התורה ומצותיה?– מה היתה תכונת רבי לוי בן חיים?– מי אספהו אל ביתו ויקרבהו ויתמך בו?– מה היתה תכונת רבי שלמה בן אדרת?– מה שם ספרו הנכבד בספרות ישראל?– איך התיחס רבי שלמה בן אדרת אל החקירה?– מי פנה אל הרשב“א בדבר ספר החקירה?– מה דרש הרשב”א מאת דון שמואל הסלמי?–

99–112. מה דרש אבא מרי מאת הרשב“א?– מה החרם שאמר הרשב”א להחרים? – מי הגין על החכמה בישראל, ומה עשה הרשב“א?– אל מי פנה אבא מרי בדבר החרם?– מה היתה תכונת הרא”ש?– מה היתה אחרית השתדלות אבא מרי?– מי היה אז מראשי מקנאי קנאת הפלוסופיה?– מה שם הספר שכתב רבי ידעיה הפגיני?– מה ענו השב"א ובית דינו בשמעם תוכחת רבי ידעיה?– מי גרש את היהודים מצרפת?– מה היתה סבת גרוש יהודי צרפת?– מה היה אז מצב היהודים באנגליה?– במה התפרנסו היהודים שם בדחקם?– מי ממלכי אנגליה אמר להגן על היהודים במשפט אמת?– מי מהנזירים הדומיניקנים התיהד ומה היה שמו העברי?– מה היו תוצאות התיהדותו ליהודים?– מה הצו שנתן אֶדוארד מלך אנגליה בדבר היהודים?– מתי יצאו היהודים מארץ אנגליה?–

ספר שמיני: מִימֵי רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג עַד גְלוֹת הַיְהוּדִים מִסְּפָרַד וּפוֹרְטוּגַל בִּשְׁנַת 1427 אַחַר חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר שמיני: מִימֵי רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג עַד גְלוֹת הַיְהוּדִים מִסְּפָרַד וּפוֹרְטוּגַל בִּשְׁנַת 1427 אַחַר חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. הַיְהוּדִים בְּאַשְׁכְּנָז

1. עַד תְּחִלַּת הַמֵּאָה הָרִאשׁוֹנָה לָאֶלֶף הַשֵּׁנִי יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים כִּמְעַט בְּשַׁלְוָה בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנָז. רַק לִפְעָמִים בַּמִּקְרֶה הִתְנַפֵּל הֶהָמוֹן עֲלֵיהֶם, וַיָּבֹזוּ אֶת רְכוּשָׁם אוֹ הָרְגוּ אֲחָדִים מֵהֶם. הֵם שָׁכְנוּ עַל שְׂפַת הָרֵינוּס וְהַדּוּנָי, וּזְכוּת נִתְּנָה לָהֶם לִקְנוֹת בָּתִּים וְקַרְקָעוֹת וְלִסְחֹר כְּאַוַּת נַפְשָׁם, גַּם הִרְשׁוּ לָהֶם לְהָקִים עֲלֵיהֶם רָאשִׁים וְשׁוֹפְטִים מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמָּם. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא גָבְרָה קִנְאַת הַדַּת, וְקִסְרֵי אַשְׁכְּנַז רָאוּ, כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בְּרָכָה לְאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, כִּי רַק הֵם לְבַדָּם יָדְעוּ אָז אֶת דַּרְכֵי הַמִּסְחָר. וְעַל כֵּן דָּאֲגוּ הַקֵּיסָרִים לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, וּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאַשְׁכְּנַז רַבּוּ וַיִּגְדְּלוּ, וְעִמָּהֶן גַּם יְשִׁיבוֹת הַחֲכָמִים, עַד כִּי אָמְרוּ: “מְצָּרְפַת תֵּצֵא תּוֹרָה וּדְבַר יְיָ מֵאַשְׁכְּנָז”.

2. אוּלָם מֵימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב הֵחֵלּוּ הָרְדִיפוֹת וְהַהֲרֵגוֹת בְּאַשְׁכְּנַז לְהַתְמִיד. עוֹד לֹא שָׁקְטָה הָאֶרֶץ מֵהַפְּרָעוֹת שֶׁשָּׂמוּ בָּהּ נוֹסְעִי הַצְּלָב, וְדוֹבְרֵי שֶׁקֶר הֵחֵלּוּ לְהַעֲלִיל עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת שֶׁקֶר לְשׂוּמָם לְאוֹכְלֵי אָדָם וְלִמְחַלְלֵי קָדְשֵׁי הַנּוֹצְרִים. אָמְנָם הַקֵּיסָרִים לָקְחוּ אֶת הַיְּהוּדִים תַּחַת חָסוּתָם וַיּוֹדִיעוּ כִּי הַיְּהוּדִים הֵם עַבְדֵי הַקֵּיסָר, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם לֹא יִנָּקֶה, וּבְעַד הַטּוֹבָה הַזֹּאת לָקְחוּ מֵהַיְּהוּדִים מַסִּים מְיֻחָדִים; אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיְתָה חָסוּתָם רַק דְּבַר־שְׂפָתָיִם, וְלִפְעָמִים הֵסַבּוּ הַקֵּיסָרִים בְּעַצְמָם כִּי יִשְׁלַח הֶהָמוֹן יָד בַּיְּהוּדִים, בְּגָזְרָם גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּילָם וְלִבְזוֹתָם בְּעֵינֵי שְׁכֵנֵיהֶם.

3. כְּבָר סִפַּרְנוּ לְמַעֲלָה אֶת כָּל הָרָעָה שֶׁעָשָׂה פְרִידְרִיךְ הַשֵּׁנִי לַעֲבָדָיו הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַשְׁכְּנָז. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה בַּעַל דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת, וּבְכָל זֹאת בָּזָה אֶת הַיְּהוּדִים וְגָזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, כְּאַחַד הַמְּלָכִים הַקַּנָּאִים. אֲחָדִים מֵעֲשִׁירֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם מַהְלְכִים בְּחַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ אוֹ גְדוֹלֵי הַשָּרִים, חִבְּלוּ תַחְבֻּלוֹת לְבִלְתִּי שַׁלֵּם אֶת הַמִּסִּים, וַיְהִי סְכוּם הַמַס מוּטָל רַק עַל יֶתֶר בְּנֵי הָעָם, וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ הָעֲנִיִּים עַל הֶעָוֶל הַזֶּה, וַיֵּאָסְפוּ הָרַבָּנִים לַאֲסֵפָה וַיָּשִׂימוּ לְחוֹבָה עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת יַחַד בְּעֹל הַצִּבּוּר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּט מִזֶּה יָחֳרַם מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אֶפֶס לְהָרַבָּנִים לְבַדָּם לֹא נִתְּנָה הָרְשׁוּת לְהַטִּיל חֵרֶם, כִּי אִם בְּהַסְכָּמַת הַקָּהָל. וְעוֹד תַּקָּנוֹת רַבּוֹת תִּקְנוּ בָּעֵת הַהִיא, אֲשֶׁר נוֹדְעוּ בְּשֵׁם “תַּקָּנוֹת שׁוּ”ם", עַל שֵׁם שְׁלֹשׁ הֶעָרִים: שְׁפַּיָּר, וֶרְמַיְזָה וּמַגֶּנְצָא, אֲשֶׁר רַבָּנֵיהֶן וּפַרְנְסֵיהֶן הָיוּ בָּאֲסֵפָה הַהִיא.

4. בַּדּוֹר הַהוּא כִּמְעַט לֹא עָבְרָה שָׁנָה אַחַת, אֲשֶׁר לֹא הֶעֱלִילוּ בָהּ בְּאַחַת הֶעָרִים עַל הַיְּהוּדִים אֵיזוֹ עֲלִילַת שָׁוְא, וּנְפָשׁוֹת לַעֲשָׂרוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם לְמֵאוֹת, נֶהֶרְגוּ פֹּה וְשָׂם בְּלִי מִשְׁפָּט אוֹ בְּמִשְׁפַּט שָׁקֶר. רָאשֵׁי הָעֲלִילוֹת הָיוּ: א) כִּי הַיְּהוּדִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּדַם נוֹצְרִים לְחַג הַפֶּסַח לָלוּשׁ בּוֹ אֶת הַמַּצּוֹת אוֹ לְעָרְבוֹ בַּיַּיִן; ב) כִּי הַיְּהוּדִים מִתְעַלְּלִים בְּעֻגּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים (וְהָאַגָּדָה הִתְפַּשְּׁטָה, כִּי כַּאֲשֶׁר דָּקַר אֶחָד מֵהַיְּהוּדִים בָּעֻגָּה הַקְּדוֹשָׁה יָצָא מִמֶּנָּהּ דָּם, וַתְּהִי לְנֵס); ג) כִּי הַיְּהוּדִים מַבְעִירִים אֶת בָּתֵּי הַנּוֹצְרִים. אֵלֶּה הֵן הָעֲלִילוֹת הָרָאשִׁיּוֹת אֲשֶׁר נִשְׁנוּ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר בְּכָל יְמֵי הַבֵּינַיִם, וְעִקְבוֹתֵיהֶן עוֹדָן נִרְאוֹת פֹּה וְשָׂם גַּם הַיּוֹם.

5. בָּאַחֲרִית הַמֵּאָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה (1171 אחב"ש) עָלוּ הַמּוֹנְגוֹלִים כַּשּׁוֹאָה עַל אֵירוֹפָּה, וְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הוֹצִיאוּ אֶת דִּבָּתָם רָעָה, כִּי הַיְּהוּדִים קָרְאוּ לְהַמּוֹנְגוֹלִים לָקַחַת נָקָם מֵהַנּוֹצְרִים. וְעַד מְהֵרָה קָם הָאֲסַפְסֻף וַיַּהַרְגוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים.

בִּרְאוֹת הַיְּהוּדִים, כִּי לַמְרוֹת חָסוּת הַקֵּיסָרִים פַּחַד הַמָּוֶת תָּמִיד נֶגֶד פְּנֵיהֶם, וַיַּעַזְבוּ רַבִּים אֶת בָּתֵּיהֶם וְקַרְקְעוֹתֵיהֶם וַיִּגְלוּ לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת אוֹ עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. גַּם רֹאשׁ רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג (1160–1223 אחב"ש) אָמַר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָרַב הַזֶּה הָיָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז, צַדִּיק וְחָסִיד, מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת עַד אֵין חֵקֶר. הוּא, לְמָשָׁל, הֶחֱמִיר עַל עַצְמוֹ לִבְלִי תֵּת לַנָּכְרִי לִהָחֵם אֶת הַתַּנּוּר בְּבֵיתוֹ בִּימֵי הַשַּׁבָּת גַּם בָּעֵת אֲשֶׁר הָיָה הַקֹּר גְּדוֹל, אַף כִּי כָל הָרַבָּנִים הִתִּירוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת עַל יְדֵי נָכְרִי. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְרוּדָלְף קֵיסַר אַשְׁכְּנַז כִּי הַיְּהוּדִים עוֹזְבִים אֶת אַרְצוֹ וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה תִּמְעֵטְנָה הַכְנָסוֹתָיו. וַיְצַו וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת רַבִּי מֵאִיר בִּהְיוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ, וַיְשִׂימוּהוּ בְּבֵית הַכֶּלֶא, אָז בִּקְּשׁוּ (1216 אחב"ש) הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַשְׁכְּנַז לְהָבִיא אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה כֶּסֶף רָב פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ רַבָּם, אַךְ רַבִּי מֵאִיר חָשַׂךְ אוֹתָם מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי יָרֵא פֶּן יַרְגִּילוּ בָזֶה אֶת הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים לֶאְסֹר בְּבֵית הַכֶּלֶא אֶת הָרַבָּנִים וַחֲשׁוּבֵי הָעָם, לְמַעַן יִקְחוּ אַחֲרֵי־כֵן מֵהַיְּהוּדִים בַּעֲדָם כֶּסֶף פִּדְיוֹנָם. וּלְטוֹבַת בְּנֵי עַמּוֹ בָּחַר רַבִּי מֵאִיר לָשֶׁבֶת עַד יוֹם מוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר. אָמְנָם רְשׁוּת נִתְנָה לוֹ לְקַבֵּל שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר אֶת פְּנֵי תַּלְמִידָיו וּשְׁאָר הַדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ, אַךְ אָסְרוּ עָלָיו לָצֵאת מִקִּירוֹת הַבַּיִת אָנֶה וָאָנָה. רַבִּי מֵאִיר מֵת בְּבֵית הַסֹּהַר וְהַקֵּיסַר לֹא נָתַן לְקָבְרוֹ, וַתְּהִי (1223 אחב"ש) גְוִיָתוֹ מוּטֶלֶת שָׁם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז קָם אֶחָד מֵחֲסִידֵי פְרַנְקְפוְּרט, רַבִּי זִיסְקִינְד וִימְפֶּן, וַיִּקֵן מִידֵי הַמֹּושְׁלִים בַּכֶּסֶף אֶת גְּוִיַּת הָרַב וַיִּקְבְּרָהּ בְּעִיר וָרְמַיְזָה.

6. אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ רוּדָלְף מִבֵּית הַבְּסְבּוּרְג (1221 אחב"ש) הִתְלַקְּחָה מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים בְּעַד יְרֻשַּׁת הַכִּסֵּא: אֵלֶּה בָּחֲרוּ בְּאַדוֹלְף הַנַּסּוּאִי, וְאֵלֶּה בְּאַלְבְּרֶכְט הָאוֹסְטְרִי, וְעַל כֵּן הָיְתָה הָאֶרֶץ מְלֵאָה שַׁעֲרוּרִיּוֹת וּמְהוּמוֹת, וּמִשְׁפַּט וּצְדָקָה חָדֵלוּ. וּבַיָּמִים הָהֵם יָצָא הַקּוֹל כִּי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר הַקְּטַנָּה רֶיטִינְגֶן גָּנְבוּ “עֻגָּה קְדוֹשָׁה” מִבֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים וַיָּדוֹכוּ אוֹתָהּ בַּמְּדוֹכָה עַד כִּי יָצָא מִמֶּנָּה דָּם. אַחַד הָאֲצִילִים, רִינְדְפְלֵישׁ שְׁמוֹ, לָבַשׁ קִנְאָה וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו גְּדוּד פּוֹחֲזִים וַיִּשְׂרְפוּ אֶת הָעִיר רֶיטִינְגֶן בָּאֵשׁ וּמִשָּׁם נָסְעוּ, וַיַּעַבְרוּ מֵעִיר לְעִיר, וַיַּכְרִיעוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים לָטֶבַח (ז' איר 1228).

7. בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה נֶחְרְבוּ כְּמֵאָה וְאַרְבָּעִים קְהִלּוֹת וְכִמְאַת אֶלֶף נֶפֶשׁ נֶהֱרְגוּ.

אַחֲרֵי מוֹת אַדּוֹלְף נְכוֹנָה הַמַּמְלָכָה בְּיַד אַלְבְּרֶכְט וְהוּא הֵשִׁיב אֶת הַשָּׁלוֹם לְאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז וְגַם לַיְּהוּדִים הָיְתָה הָרְוָחָה, כִּי הוּא שָׂם עֹנֶשׁ כֶּסֶף עַל כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר יוֹשְׁבֶיהָ הָרְגוּ אֶת שְׁכֵנֵיהֶם הַיְּהוּדִים, יַעַן כִּי בַהֲמִיתָם אֶת הַיְּהוּדִים גָּרְמוּ נֵזֶק לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה. אָז שָׁבוּ הָאֲנוּסִים, אֲשֶׁר נֶאֶנְסוּ בִּימֵי הַהֲרֵגוֹת לְהָמִיר דָּתָם, לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. אוּלָם גַּם אָז לֹא הָיוּ עוֹד הַיְּהוּדִים בְּטוּחִים מִשֹּׁד פִּתְאֹם, וַחֲרָדָה וּפַלָּצוּת הָיוּ חֶלְקָם כָּל הַיָּמִים.

8. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רֹאשׁ הָרַבָּנִים בְּאַשְׁכְּנַז רַבִּי אָשֵׁר בֶּן רַבִּי יְחִיאֵל (הָרֹא"שׁ) תַּלְמִיד רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג. לְרַגְלֵי הַהֲרֵגוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁקָּרוּ לְאֶחָיו בְּאַשְׁכְּנַז, יָצָא מֵהָאֶרֶץ הַהִיא וְיֵלֵךְ לָגוּר אַרְצָה סְפָרָד. בִּשְׁנַת 1266 הִגִּיד קַנָּאִי אֶחָד בְּאָזְנֵי הֲמוֹן הָעָם, כִּי הָאֱלֹהִים נִגְלָה אֵלָיו וְיֹאמֶר כִּי עֵת לְהִנָּקֵם מֵהַיְּהוּדִים בְּעַד אֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר עִנּוּ אֶת יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי, וְהֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ הִתְלַהֵב וְכַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִכָּרִים מְזֻיָּנֵי מַגְלוֹת, קַרְדֻּמּוֹת וְכָל כְּלֵי בַּרְזֶל נֶאֶסְפוּ יַחַד עִם הָאֲצִילִים, אֲשֶׁר שָׂמוּ רְצוּעוֹת עוֹר עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם (עַל כֵּן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “אַרְמְלֶדֶר”) וַיֵּלְכוּ וַיַּהַרְגוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּאֶלְזַס וְּבָנָפֹות הָרֵין וּשְׁוַבִּיָּה. וּבִשְׁנַת 1267 הֶעֱלִילוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר דֶּגֶנְדּוֹרְף עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָם, כִּי גָנְבוּ אֶת הָעֻגָּה הַקְּדוֹשָׁה וַיְחַלְלוּהָ כִּי דְקָרוּהָ בַּמַּרְצֵעַ עַד כִּי זָב מִמֶּנָה דָּם. וַיָּקוּמוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר וַיַּהַרְגוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים עִמָּהֶם; וּלְזֵכֶר הָעֲלִילָה הַנִּתְעָבָה הַזֹּאת בָּנוּ הַנּוֹצָרִים בֵּית תְּפִלָּה, וְשָׁם שָׂמוּ בִּכְלִי זְכוּכִית אֶת הָעֻגָּה הַמְחֻלָּלָה – לְפִי דִּבְרֵיהֶם – וְאֶת הַמַּרְצֵעַ, לַמַּעַן יִרְאוּ כָּל בָּאֵי הַבַּיִת, אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לָעֻגָּה הַקְּדוֹשָׁה. אָמְנָם הָיָה כֹּהֵן נוֹצְרִי אֶחָד, אֲשֶׁר הִתְוַדָּה, כִּי הוּא שָׂם לְכַתְּחִלָּה נוֹזְלִים אֲדֻמִּים בָּעֻגָּה לְחַזֵּק בָּזֶה אֶת הָאֱמוּנָה בִּלְבַב הֶהָמוֹן, כִּי לְפִי תּוֹרַת הַקַּתּוֹלִים אָז הָיוּ אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל תַחְבֻּלוֹת, גַּם בְּשֶׁקֶר וְתַרְמִית, לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית.

ב. הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה.

9. כְּבָר סִפַּרְנוּ, כִּי פִילִיפּ הַיָּפֶה מֶלֶךְ צָרְפַת גֵּרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ. כַּעֲבֹר תֵּשַׁע שָׁנִים (1236 אחב"ש) מֵת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה וְעַל כִּסֵּא צָרְפַת עָלָה לוּדְוִיג הָעֲשִׂירִי (1245 אחב"ש). הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הֵבִין, כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בְּרָכָה לְאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, וְעַל כֵּן בָּא בִּדְבָרִים עִם הַמְּגֹּרָשִׁים לַהֲשִׁיבָם אֶל אַרְצוֹ. אוּלָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֶאֱמִינוּ עוֹד לִדְבָרוֹ, וַיִּדְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ כִּי יִתֵּן לָהֶם חֻקִּים וּזְכֻיּוֹת מְיֻחָדִים לָשֶׁבֶת וְלִסֹחַר בָּאָרֶץ וְלִגְבּוֹת חוֹבוֹתֵיהֶם וּלְהָשִׁיב לָהֶם אֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַאֲחֻזַּת קִבְרֵיהֶם; וְכַאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לְבָבוֹ לְגָרְשָׁם שֵׁנִית, יִתֵּן לָהֶם מוֹעֵד שָׁנָה אַחַת לִמְכֹּר אֶת נִכְסֵיהֶם. הַמֶּלֶךְ נֵאוֹת לְכֹל אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ הַיְּהוּדִים, אַךְ הִתְנָה עִמָּהֶם לְהִזָּהֵר לְבַל יְעוֹרְרוּ חֲמַת הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים, וְעַל כֵּן יִשְׂאוּ הַיְּהוּדִים אֶת אוֹת הַקָּלוֹן וְלֹא יִתְוַכְּחוּ עִם הַנּוֹצְרִים בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא יַלְווּ בְּרִבִּית. תְּנָאֵי הַבְּרִית הַזֶּה נִתְקַבְּלוּ לִזְמַן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָז שָׁבוּ הַיְּהוּדִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עוֹד הַפַּעַם לְאֶרֶץ צָרְפַת. וְגַם הַמְּלָכִים אֲשֶׁר הָיוּ אַחֲרֵי לוּדְוִיג אִשְּׁרוּ אֶת זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים. אַךְ גַּם הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי צָרְפַת לַיְּהוּדִים לֹא הוֹעִילָה לָהֶם לְהָגִין עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הֶהָמוֹן, אֲשֶׁר כְּגֹדֶל בַּעֲרוּתוֹ, כֵּן גָּדְלָה אַכְזָרִיּוּתוֹ. וּמַה גַּם כִּי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים לֹא חָדְלוּ מִבַּקֵּשׁ עֲלִילוֹת עַל יִשְׂרָאֵל.

10. פִילִיפּ הַחֲמִישִׁי, אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרֵי לוּדְוִיג אָחִיו, אָמַר לִקְרֹא לְמַסַּע צְלָב חָדָשׁ לְהִלָּחֵם עִם תּוֹגַרְמָה וְלָקַחַת מִיָּדָהּ אֶת הָאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ נוֹדַע הַדָּבָר לְהֶהָמוֹן, וְאֵשׁ קִנְאָתָם נִצְּתָה בָם. וְרוֹעֶה אֶחָד סִפֵּר, כִּי יוֹנָה נָחָה פַּעַם עַל רֹאשׁוֹ וּפַעַם עַל שִׁכְמוֹ וּבְשָׁלְחוֹ יָדוֹ לְקַחְתָּהּ נֶהְפְּכָה הַיּוֹנָה לְנַעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה וְתֹאמֶר אֵלָיו: “הִנְנִי מֵקִים אוֹתְךָ לְרוֹעֶה בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְאָסַפְתָּ לְךָ מַחֲנֶה אַחִים קְדוֹשִׁים, וְיָצָאתָ לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַיִּשְׁמְעֵאלִים הַכּוֹפְרִים וּבְיָדֶךָ יִתֵּן הַגּוֹאֵל – הוּא יֵשׁוּעַ – אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה”. וַיַּאֲמֶן בּוֹ הֶהָמוֹן, וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וְגַם יְלָדִים נִלְווּ אֶל הַמַּחֲנֶה וַיִּסָּעוּ (1250 אחב"ש). וּבִנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּרִאשׁוֹנָה בַּיְּהוּדִים, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם נֶהֶרְגוּ, וַאֲחֵרִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִסּוּ הַיְּהוּדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּמִלְחָמָה עַזָּה עָבְרָה בֵינֵיהֶם וּבֵין הָרוֹעִים; אַךְ הָרוֹעִים, אֲשֶׁר הָיוּ רַבִּים מְאֹד, נִצְּחוּ אֶת הַיְּהוּדִים וַיַּכְרִיעוּם לָטֶבַח. וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְבּוּ הָרוֹעִים אֶת חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחְרִיבוּ כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים קְהִלּוֹת, הִתְעוֹרְרוּ הַמּוֹשְׁלִים וְרָאשֵׁי הַכְּהֻנָּה הַקַּתּוֹלִית לַעֲצֹור בְּעַד מְשׁוּבַת הֶהָמוֹן. סוֹף דָּבָר הָיָה, כִּי מִכָּל גְּדוּד הָרוֹעִים לֹא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם מְתֵי מִסְפָּר, כִּי רַבִּים מֵהֶם נֶהֶרְגוּ וְרַבִּים מֵתוּ בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה.

11. אַךְ שָׁקְטָה “גְּזֵרַת הָרוֹעִים”, וְהִנֵּה גְזֵרָה חֲדָשָׁה: בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַמְּצֹורָעִים יוֹשְׁבִים מִחוּץ לָעִיר וְלֶחֶם צַר נִתַּן לָהֶם מֵאֵת יוֹשְׁבֵי הָעִיר: וַיְהִי כִּי חָדְלוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר גוֹאֶנָה לָתֵת אֹכֶל לַמְּצֹרָעִים וַיִּתְנַכְּלוּ הַמְּצֹורָעִים לִנְקֹם מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר וַיָּשִׂימוּ רַעַל בִּבְאֵרוֹת הַמַּיִם וַיָּמוּתוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר רַבִּים. וַיִּוָדַע הַדָּבָר, כִּי יְדֵי הַמְּצֹורָעִים בַּמַּעַל הַזֶּה, – וַיִּתְפּשׂוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר מֵהֶם, וַיְעַנּוּם. וַיּוֹצִיאוּ הַמְּצֹורָעִים דִּבַּת הַיְּהוּדִים רָעָה, כִּי הֵם, הַיְּהוּדִים, הֵסִיתוּם לָשׂוּם רַעַל בַּבְּאֵרוֹת לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּנּוֹצְרִים. אָז תָּפְשׂוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּעָרִים שׁוֹנוֹת וַיְעַנּוּם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים. בְּעִיר שִׁנוֹן חָפְרוּ בּוֹר גָּדוֹל וַיַּעַרְכוּ בוֹ מְדוּרַת אֵשׁ וַיַּשְׁלִיכוּ שָׁמָּה מֵאָה וְשִׁשִּׁים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַנִּשְׂרָפִים קָרְאוּ מִתּוֹךְ הַבּוֹר קוֹל גָּדוֹל: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!”… הָאִמּוֹת הִשְׁלִיכוּ אֶת יַלְדֵיהֶן בָּרִאשׁוֹנָה אֶל הָאֵשׁ לְבַל יַטְבִּילוּם הַנּוֹצְרִים לְשֵׁם דָּתָם: כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ נִשְׂרְפוּ אָז מִיִּשְׂרָאֵל בֶּעָרִים שׁוֹנוֹת.

אַךְ כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר נִזְכְּרוּ לְמַעְלָה כְּאַיִן הֵן מוּל הַצָּרָה הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה אֶת הַיְּהוּדִים לְרַגְלֵי הָאָסוֹן הַנּוֹרָא אֲשֶׁר בָּא אָז עַל אֵירוֹפָּה, הֲלֹא הוּא הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם יָמִים (1278–80 אחב"ש) הִפִּילָה חֲלָלִים לְעֶרֶךְ 25,000,000 נֶפֶשׁ. בְּכָל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר נִרְאֲתָה הַמַּחֲלָה נָפְלוּ חַלְלֵי אָדָם, כְּשִׁבֳּלִים מִיַּד הַקּוֹצֵר; אַךְ מֵהַיְּהוּדִים מֵתוּ רַק מְעַט, כִּי הָיוּ הַיְּהוּדִים נִזְהָרִים בְּמַאֲכָלָם וּמַשְׁקָם. וַיְקַנְּאוּ הַנּוֹצְרִים בָּהֶם מְאֹד וַיִּבְדוּ עֲלִילַת שָׁוְא, כִּי יְהוּדֵי סְפָרַד הָעֲשִׁירִים נוֹסְדוּ יַחַד לִנְקֹם נִקְמַת אֲחֵיהֶם הַנִּרְדָּפִים, וַיִּשְׁלְחוּ בִידֵי מַלְאָכֵיהֶם כֵּלִים מְלֵאִים רַעַל וּבִגְזֵרַת הַחֵרֶם גָּזְרוּ עַל כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֵירוֹפָּה לָשׂוּם אֶת הָרַעַל בַּבְּאֵרוֹת וּבַנְּהָרוֹת וּלְפַזְּרוֹ כְּאָבָק בָּאַוִּיר; וְכִמְעַט כָּל הַנּוֹצְרִים – גַּם הֶהָמוֹן, גַּם רָאשֵׁי הָעָם – הֶאֱמִינוּ אָז לָעֲלִילָה הַזֹּאת, אַף כִּי שִׁקְּרָהּ גָּלוּי לָעַיִן, כִּי הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּרְעִילוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַמַּיִם, אֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם שׁוֹתִים מֵהֶם, אוֹ אֶת הָאֲוִיר, אֲשֶׁר בְּעַצְמָם יִשְׁאֲפוּ אוֹתוֹ אֶל קִרְבָּם.

12. בָּרִאשׁוֹנָה שָׁלְחוּ הַנּוֹצְרִים אֶת יָדָם בַּיְּהוּדִים בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, וּמֵהֵם לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי סְפָרַד, וּקְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת נִדּוֹנוּ לִשְׂרֵפָה. כַּאֲשֶׁר עִנּוּ אֶת הַיְּהוּדִים הַנֶּחֱשָׁדִים, כִּי שָׂמוּ רַעַל בַּבְּאֵרוֹת, הֹודוּ אֲחָדִים, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אֶת הָעִנּוּיִם הַקָּשִׁים מִמָּוֶת, כִּי אָמְנָם הֵם הָיוּ הַמַּרְעִילִים, וְכַאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ מֵהֶם כִּי יָעִידוּ גַּם עַל שְׁאָר אֲחֵיהֶם, כִּי הָיוּ עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא נִמְנְעוּ גַם מֵהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, וּבִלְבַד כִּי יְמַהֲרוּ לַהֲמִיתָם וְלֹא יֵעָנוּ עוֹד. גַּם מוּמָר אֶחָד בְּבַקְשׁוֹ לְהַחֲנִיף לַנּוֹצְרִים הֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בַּיְּהוּדִים, כִּי אָמְנָם מַרְעִילִים הֵם אֶת הַבְּאֵרוֹת, וְעַל פִּי עֵדוּת כְּזוֹ דָּנוּ לָמָוֶת אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינַת סַבוֹיָה. הַשּׁוֹפְטִים, אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִפִּי הַמְעֻנִים עֵדוּת שֶׁקֶר, מִהֲרוּ לְהוֹדִיעַ לֶעָרִים אֲחֵרוֹת כִּי נִגְלָה עֲוֹן הַיְּהוּדִים וּבְכָל עָרֵי אֶרֶץ שְׁוֵיץ נִשְׂרְפוּ הַיְּהוּדִים וְנֶהֶרְגוּ, אִם לֹא נֵאוֹתוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם. יְהוּדֵי עִיר בַּזֶּל הֹעֲלוּ כֻלָּם עַל אִי אֶחָד, עַל יַד הַנָּהָר רֵין (1279 אחב"ש) וַיִּשָּׂרְפוּ בְּלִי כָּל מִשְׁפָּט, וְהַנּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא נִשְׁבְּעוּ אָז לִבְּלִי תַּת לַיְּהוּדִים לָשֶׁבֶת שָׁם בְּמֶשֶׁךְ מָאתַים שָׁנָה. כֹּה נִשְׂרְפוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּכָל עָרֵי אַשְׁכְּנַז. בְּרַבּוֹת מֵהֶן הִצִּיתוּ הַיְּהוּדִים בְּעַצְמָם אֵשׁ בְּבָתֵּיהֶם וַיִּשָּׂרְפוּ לְבַל יִתְעַלְלוּ בָהֶם הַגּוֹיִם. בְּקוֹסְטַנְץ נֶאֱנַס יְהוּדִי אֶחָד לְהָמִיר אֶת דָּתוֹ, אַךְ אַחֲרֵי כֵן הִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיַצֶּת אֵשׁ בְּבֵיתוֹ וַיִּקְרָא מִבַּעַד הַחַלּוֹן: רְאוּ, אָנֹכִי מֵת יְהוּדִי!….

אָמְנָם הָיוּ אֲחָדִים מֵהַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר הֵבִינוּ כִּי עֲלִילַת שָׁוְא שָׂמוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיְבַקְּשׁוּ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם; גַּם הָאַפִּיפְיוֹר אֲשֶׁר הָיָה בַּיָּמִים הָהֵם, קְלִימֶנְטַס VI, הִזְהִיר מְאֹד אֶת בְּנֵי מַרְעִיתוֹ לְבַל יַעֲשׂוּ רָעָה לַיְּהוּדִים, כִּי חַפִּים הֵם מִפֶּשַׁע, גַּם הִכְרִיז חֵרֶם עַל כָּל רוֹצְחֵי הַיְּהוּדִים וּמַאֲשִׁימֵיהֶם, – אַךְ שׁוֹמֵעַ לֹא הָיָה לוֹ. בְּשְׁטְרַסְבּוּרְג הָיוּ בָעֵת הַהִיא רָאשֵׁי הָעִיר שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים יְשָׁרִים, אֲשֶׁר הֵגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיּוֹכִיחוּ אֶת צִדְקָתָם, אַךְ יוֹשְׁבֵי הָעִיר הֶעֱלִילוּ עֲלֵיהֶם, כִּי לָקְחוּ מֵהַיְּהוּדִים שֹׁחַד, וַיְסִירוּם מִמִּשְׂרָתָם וַיִּבְחֲרוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת חֵפֶץ הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ, וַיַּכְנִיסוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים – כְּאַלְפַּיִם נֶפֶשׁ – אֶל שְׂדֵה הַקְּבָרוֹת, וַיִּכְלְאוּם בְּרֶפֶת־עֵץ וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת הָרֶפֶת בָּאֵשׁ, וְיִשָּׂרְפוּ כֻלָּם.

וְנוֹסַף עַל הָאָסוֹן הַזֶּה עוֹד נִגְלְתָה בָעֵת הַהִיא בֵּין הַנּוֹצְרִים כַּת “בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה”. בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הָהֵם אָמְרוּ, כִּי פִּתְקָא נָפְלָה מִשָּׁמַיִם, כִּי חָרָה אַף יֵשׁוּעַ בְּמַאֲמִינָיו עַל אֲשֶׁר יֹאכְלוּ בָּשָׂר בִּימֵי הַצּוֹמוֹת וְרַק תַּחֲנוּנֵי “אֵם הָאֱלֹהִים” הוֹעִילוּ לְפַיְסוֹ וּלְרַצּוֹתוֹ, כִּי יִסְלַח לְכָל שָׁבֵי פֶשַׁע, אִם יַחְבְּטוּ אֶת גֵּוָם שְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה יָמִים רְצוּפִים. וְכֹה הִתְהַלְּכוּ הַמְּשֻׁגָּעִים הָהֵם בָּאָרֶץ עֲרֻמִּים וַיָּדוּשׁוּ אִישׁ אֶת בְּשַׂר רֵעֵהוּ עַד שְׁפָךְ דָּם. וּבְקִנְאָתָם הָעַזָּה לְדָתָם הֵסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן לַהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִים, וְהֶהָמוֹן אֲשֶׁר חָשַׁב אֶת בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה לִקְדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת שָׁמַע בְּקוֹלָם, וַיַּהַרְגוּ אֶת הַיְּהוּדִים לַאֲלָפִים.

13. כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ יוֹאַן הוּס וְתַלְמִידָיו לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הָאַפִיפְיוֹר וַיְכַחֲשׁוּ בִקְדֻשָּׁתוֹ, שָׁלַח הָאַפִּיפְיוֹר נְזִירִים קַנָּאִים לְהָשִׁיב אֵלָיו אֶת לֵב הָעָם, וְהַנְּזִירִים הָהֵם זָרְעוּ זֶרַע שִׁנְאָה עַל לֵב שׁוֹמְעֵיהֶם לְכָל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בִּקְדוּשַׁת הָאַפִיפְיוֹר, וּמַה גַּם לַיְּהוּדִים. בֵּין הַנְּזִירִים הָהֵם הִצְטַיֵּן בְּאַכְזָרִיּוּתוֹ וְקִנְאָתוֹ יוֹאַן קַפִּיסְטְרַנּוֹ (1380 אחב"ש), הַנִּקְרָא “שׁוֹט הַיְּהוּדִים”, כִּי בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ הֵבִיא אִתּוֹ אָסוֹן עַל הַיְּהוּדִים וְהַרְבֵּה מֵהֶם הוּמְתוּ עַל יָדוֹ.

14. כַּאֲשֶׁר שָׁקְטָה מְעַט חֲמַת הֶהָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים, הֵחֵלּוּ הָאֶזְרָחִים יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים לְגָרֵשׁ מִתּוֹכָם אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים עִמָּהֶם, כִּי צָרָה עֵינָם בַּיְּהוּדִים הַמִּתְחָרִים עִמָהֶם בְּמִסְחָר, אוֹ לְסָגְרָם בִּרְחוֹב מְיֻּחָד וְרַק יוֹמָם נָתְנוּ לָהֶם לָבוֹא הָעִירָה, לִקְנוֹת לָהֶם מַאֲכָל. בְּעַד הַזְּכוּת הַזֹּאת הָיוּ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם תָּמִיד מַס מִיֻּחָד. וּלְעֵת עֶרֶב תָּקַע הַתּוֹקֵעַ מֵעַל מִגְדַּל בֵּית תְּפִלָּתָם בְּ“קֶרֶן הַיְּהוּדִים” לְהַזְהִיר אֶת הַיְּהוּדִים לָצֵאת מֵהָעִיר, וְאַחַר נִשְׁמַע קוֹל הַקּוֹרֵא: יְהוּדִי נוֹכֵל! אֶזְרָחֵי שְׁטְרַסְבּוּרְג הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים לְהַגְלוֹת אֶת הַיְּהוּדִים מֵעִירָם כְּמַעֲשֵׂי הָאֶזְרָחִים בִּשְׁטְרַסְבּוּרְג עָשׂוּ גַּם אֶזְרָחֵי פְרָג, מֵינְץ וְעוֹד עָרִים רַבּוֹת: לֹא נִשְׁאֲרוּ לַיְּהוּדִים כִּי אִם שָׁלֹשׁ קְהִלּוֹת בְּכָל מֶרְחֲבֵי אֶרֶץ אַשְׁכְּנַז: וִירְמַיְזָה, פְרַנְקְפוּרְט וְרַטִּיסְבּוֹן.

15. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים גָּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַשְׁכְּנַז, וַיָּבוֹאוּ אַרְצָה פּוֹלִין וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְּתוֹכָהּ. כִּי הַנְּסִיכִים הַגְּדוֹלִים שָׁם מָצְאוּ חֵפֶץ בַּיְּהוּדִים לְהָרִים אֶת קֶרֶן הַמִּסְחָר בָּאָרֶץ. וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הִגִּיעוּ עַד אַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה.

ג. הַמַּצָּב הָרוּחָנִי שֶׁל יְהוּדֵי אַשְׁכְּנָז.

16. מֵאָז גָּבְרוּ הָרְדִיפוֹת וְרַבּוּ הַגְּזֵרוֹת בְּאַשְׁכְּנַז לֹא יָכְלוּ עוֹד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שָׁם לְהַעֲמִיק אֶת מַחֲשַׁבְתָּם בְּסוּגְיוֹת הַתַּלְמוּד הָעֲמוּקוֹת, וְעַל כֵּן נָתְנוּ לִבָּם רַק לְחַבֵּר פִּסְקֵי דִּינִים, שֶׁמִּתּוֹכָם יִלְמַד הַיְּהוּדִי לָדַעַת חוֹבָתוֹ לֵאלֹהִים, לְעַמּוֹ וּלְכָל בְּנֵי הָאָדָם; גַּם סִפְרֵי מוּסָר, שֶׁמִּתּוֹכָם יִלְמַד לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וּלְהֵיטִיב לֹא רַק אֶת מַעֲשָׂיו כִּי אִם גַּם אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו. מְשׁוֹרְרִים לֹא קָמוּ אָז מִתּוֹכָם. אֶחָד הָיָה הַיְּהוּדִי זִיסְקִינְד פוֹן טְרִימְבֶּרְג הַמְּשׁוֹרֵר בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז. אַךְ תַּחְתֵּיהֶם רַבּוּ מְחַבְּרֵי פִּיּוּטִים וְקִינוֹת וּסְלִיחוֹת. וְאִם אָמְנָם כִּשְׁרוֹן לֹא הָיָה לַמְחַבְּרִים הָהֵם לְהַבִּיעַ רִגְשׁוֹתֵיהֶם כָּרָאוּי, בְּכָל זֹאת כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּפִיּוּטֵיהֶם וּסְלִיחוֹתֵיהֶם יִרְאֶה, כִּי מִתּוֹכָם נִשְׁקְפָה עֱנוּת נֶפֶשׁ נַעֲנָה, אֲשֶׁר מַכְאוֹבֶיהָ רַבִּים וַעֲצוּמִים אַךְ כֹּחַ אֵין בָּהּ גַּם לְהוֹצִיא אֶת אַנְחוֹתֶיהָ הַחוּצָה.

וְאָז רַבּוּ גַּם הַהֲבָלִים שֶׁהֶאֱמִינוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי הַפַּחַד וְהַמּוֹרָא שֶׁהָיוּ תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הֵעִירוּ אֶת דִּמְיוֹנָם לַחֲזוֹת מַחֲזוֹת שָׁוְא; וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ וְכָל מַה שֶּׁנִּדְמֶה לָהֶם – הַכֹּל נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם כִּדְבַר אֱמֶת. וַחֲסִידֵי הַדּוֹר מִהֲרוּ לְהַעֲלוֹת אוֹתָם עַל סֵפֶר וְעַל יְדֵי זֶה נִקְדְּשׁוּ בִּקְדֻשַּׁת הַדָּת. לְמָשָׁל, בְּ“סֵפֶר חֲסִידִים” כָּתוּב, כִּי הַמֵּתִים נִכְנָסִים בַּלַּיְלָה אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, וְכִי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַיּוֹדְעִים לַהֲפֹךְ אֶת רֵעֵיהֶם לִזְאֵב אוֹ לְחָתוּל, וְכִי בְעֵת הַתְּקוּפָה טִפּוֹת רַעַל אוֹ דָּם נוֹפְלִים מִשָּׁמַיִם, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת הַמַּיִם; וְאֵין קֵץ לְכָל הֲמוֹן הַהֲבָלִים, שֶׁיְסוֹדָתָם בֶּאֱמוּנַת הַכְּשָׁפִים וְהַמַּזִּיקִים, אֲשֶׁר הֶרְאָה לָהֶם דִּמְיוֹנָם הַחוֹלֶה עַל כָּל צַעַד וְצַעַד. וּכְדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם בָּדְאוּ קַמֵּיעוֹת וּלְחָשִׁים, וּלְכָל זֶה נִתֵּן שֵׁם כָּבוֹד “קַבָּלָה מַעֲשִׂית”, שֶׁהָיְתָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה בְּעֵינֵי הָעָם. הַמּוֹרָא וְהַפַּחַד הָיוּ מְנַת חֶלְקָם תָּמִיד: מוֹרָא מִפְּנֵי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, הַמַּעֲנִישׁ אֶת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵר גַּם עַל חֵטְא קַל, בִּיסוּרִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעוֹד יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּגֵיהִנֹּם הַמָּלֵא מַלְאֲכֵי חַבָּלָה; מוֹרָא מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים וְהָרוּחוֹת הָרָעוֹת וְהַמְּכַשְּׁפִים, שֶׁכָּל מְגַמָּתָם רַק לְהַזִּיק לִבְנֵי־אָדָם; מוֹרָא מִפְּנֵי הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים הֶעָרִיצִים הַמּוֹצְצִים אֶת דָּמָם כַּעֲלוּקוֹת, וּפַחַד מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הַמִּתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהָרְסָם מִמַּעֲמָדָם וְלָקַחַת אֶת נַפְשָׁם.

17. גַּם פַּרְנָסַת הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז הָיְתָה דַּלָּה וּבְזוּיָה מְאֹד. הָעֲשִׁירִים נָתְנוּ כַסְפָּם בַּנֶּשֶךְ, וְהָעֲנִיִּים סָחֲרוּ בִּבְגָדִים יְשָׁנִים. בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה מֵהַנּוֹצְרִים וְהַפּוֹעֲלִים בָּאוּ יַחַד בִּבְרִית וַיִּהְיוּ לַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת וְהַיְּהוּדִי שֶׁהָיָה מְנוּדֶה מִכָּל חֶבְרָה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְעַסֵּק בְּאוּמָנוּת. וְכֹה יָשַׁב לוֹ הַיְּהוּדִי כָּלוּא בְּחוֹמַת הַגֶּיטוֹ, מְבֻזֶּה וּמְרֻחָק מֵהַחֶבְרָה הָאֱנוּשִׁית, אוֹת הַקָּלוֹן עַל בִּגְדוֹ וְחוֹתַם הַמּוֹרָא עַל פָּנָיו.

18. וּבְכָל זֹאת, אִם נָשִׂים לֵב לְסִדְרֵי חַיֵּי הַיְּהוּדִים בַּגֶּיטוֹ, חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה וְחַיֵּי הַקְּהִלָּה, וְהִשְׁתּוֹמַמְנוּ עַל יָפְיָם, עַל רוּחַ הַחֶסֶד וְהַחֲנִינָה, רוּחַ הַתְּמִימוּת וְהַקְדֻּשָּׁה הַחוֹפֶפֶת עֲלֵיהֶם, וְאָז נִקְרָא בְרֶגֶשׁ:

מַה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב,

מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל!

הָאָבוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ לַחֲנֹךְ אֶת בְּנֵיהֶם, כִּי יִהְיוּ יְרֵאֵי יְיָ נֶאֱמָנִים לְעַמָּם, וַיַּרְגִּילוּם מִיַּלְדוּתָם לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. מֵאָז יָדַע הַנַּעַר לְדַבֵּר, לִמְּדוּהוּ לְהִתְפַּלֵּל, לִקְרֹא “שְׁמַע” וּלְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן, וְכִמְלֹאת לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים נְשָׂאוּהוּ מְעֻטָּף בְּטַלִּית אֶל “חֶדְרוֹ”, וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים אָז לוֹ וְלַחֲבֵרָיו. וְכִמְלֹאת לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה לְבַר־מִצְוָה, כִּי אָז הֵחֵל לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וּמֵאָז נֶחְשָׁב כְּגָדוֹל לְצָרְפוֹ לְמִנְיָן וְּלכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה הַנַּעַר חַיִל בַּתּוֹרָה “בַּחֶדֶר”, נִכְנַס אֶל “הַיְּשִׁיבָה”; וְאִם לֹא הִשִּׂיגָה יָד אֲבוֹתָיו לְכַלְכְּלוֹ, הָיוּ בְנֵי הַקְּהִלָּה מַסְפִּיקִים לַתַּלְמִיד הֶעָנִי כָּל מַחְסוֹרָיו, וְכָל אֶחָד חָשַׁב לְחוֹב קָדוֹשׁ לְעַצְמוֹ לְפַרְנֵס, לְכָל הַפָּחוֹת, יוֹם בַּשָּׁבוּעַ אֶת אַחַד הַבַּחוּרִים הַלּוֹמְדִים. הָעֲשִׁירִים הָיוּ בּוֹחֲרִים לַחֲתָנִים לִבְנוֹתֵיהֶם מִטּוּבֵי הַתַּלְמִידִים וְהָיוּ מַחֲזִיקִים אוֹתָם עַל שֻׁלְחָנָם שָׁנִים רַבּוֹת, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם. כָּל קְהִלָּה הָיְתָה בּוֹחֶרֶת לָהּ רַב מֵהַחֲכָמִים הַמְּצֻיָּנִים, וְעַל פִּי הָרֹב הָיָה הָרַב קוֹבֵעַ לוֹ יְשִׁיבָה בְעִירוֹ, וְאִם הָיָה הָרַב יוֹדֵעַ לְהוֹרוֹת לְתַלְמִידִים וּמְצֻיֵּן בַּחֲרִיפוּת וּבְקִיאוּת, הָיָה שְׁמוֹ מִתְפַּרְסֵם מְהֵרָה וְאָז נָהֲרוּ אֶל יְשִׁיבָתוֹ תַּלְמִידִים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ; וְזֶה הָיָה נֶחְשָׁב לְכָבוֹד גָּדוֹל לָעֵדָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהּ. וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הָיוּ יוֹשְׁבַי עִירוֹ מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂא הַיְּשִׁיבָה. גַּם הַבָּנוֹת הָיוּ מִתְחַנְּכוֹת בְּיִרְאַת יְיָ וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמְנָם אוֹתָן לֹא לִמְּדוּ תּוֹרָה, כִּי אִם לְהִתְפַּלֵּל וּלְבָרֵךְ וְלִהְיוֹת צְנוּעוֹת בְּכָל דַּרְכֵיהֶן וְצוֹפִיּוֹת הֲלִיכוֹת בֵּיתָן, אֲבָל אַף כִּי לֹא מְלֻמָּדוֹת הָיוּ הַנָּשִׁים, בְּכָל זֹאת הָיוּ נִכְבָּדוֹת בְּעֵינֵי בַעֲלֵיהֶן, כִּי עֲלֵיהֶן הָיָה מוּטָל דְּבַר כַּלְכָּלַת הַבַּיִת וְחִנּוּךְ הַבָּנִים; וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה הַבַּעַל טָרוּד בַּעֲסָקָיו לְהָבִיא לֶחֶם בֵּיתוֹ, הִשְׁגִּיחָה הָאִשָּׁה עַל הַיְּלָדִים שֶׁיְּבַקְּרוּ אֶת בֵּית הַסֵּפֶר וְיִתְרַגְּלוּ בְּמִצְוֹת.

19. בְּעֵת שֶׁהָיָה צַר לַיְּהוּדִי תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם מָצָא נֹחַם וּמַרְגֹעַ לְנַפְשׁוֹ הַנַּהֲלָאָה בְּחֶבְרַת בְּנֵי בֵיתוֹ. הַבַּעַל הָיָה שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ, אַךְ לֹא מוֹשֵׁל עָרִיץ, כִּי אִם אוֹהֵב וָרֵעַ, כִּי אֵין עֲרֹךְ לְהָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה אֲשֶׁר אָהַב אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו; הָאַהֲבָה הַזֹּאת הִנְעִימָה לוֹ אֶת חַיָּיו הַמָּרִים וַתְּרוֹמֵם אֶת נַפְשׁוֹ, לְמֹרַת רוּחַ שׂוֹנְאָיו, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ תָּמִיד לְהַשְׁפִּילָהּ וְלִבְזוֹתָהּ.

וּמָה יָפָה הָיְתָה שֶׁבֶת הַיְּהוּדִי בְּחֶבְרַת בְּנֵי בֵיתוֹ בִּימֵי הַשַּׁבָּתוֹת וְהַמּוֹעֲדִים! מִפַּרְנָסָתוֹ שֶׁמָּצָא בְּדֹוחֵק וּבְצַעַר בְּכָל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, קִמֵּץ לְהוֹצָאוֹת הַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים, לְכַבְּדָם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה. וְכָל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ, הָיָה מַזְמִין אֶל שֻׁלְחָנוֹ אֶחָד אוֹ אֲחָדִים מֵהָעֲנִיִּים הָאוֹרְחִים אוֹ מִבְּנֵי הַיְּשִׁיבָה. וּבְתוֹךְ הַסְּעוּדָה שָׁרוּ זְמִירוֹת אוֹ גַּם הִשְׁתַּעְשְׁעוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.

20. גַּם בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה לַיְּהוּדִי בִּימֵי הַבֵּינַיִם מְקוֹם מִקְלָט לָנוּחַ וּלְהִשָּׂגֵב בּוֹ מִפְּנֵי צוֹרְרָיו. בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיָה לַיְּהוּדִי לִמְקוֹם תְּפִלָּה בִּלְבָד, כִּי אִם כָּל חַיֵּי הַיְּהוּדִים הִתְרַכְּזוּ שָׁם. גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלַּיְלָה הָיָה בֵית הַכְּנֶסֶת מָלֵא אֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ כָּל יְמֵיהֶם לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְרַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ עוֹסְקִים תָּמִיד בַּמִּסְחָר; אַךְ בַּשָּׁעוֹת, שֶׁהָיָה נִפְנֶה מֵעֲסָקָיו, הָיָה הַיְּהוּדִי הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְעַיֵן בְּסֵפֶר אוֹ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַמַּגִּיד הַמּוֹכִיחַ. בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָרָעִים הָהֵם בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים הַנּוֹצְרִים לִמְּדוּ אֶת צֹאן מַרְעִיתָם לִטְבֹּחַ אֶת הַיְּהוּדִים וְלָבֹז רְכוּשָׁם, הִזְהִירוּ רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד עַל אוֹנָאַת הַנָּכְרִי וְעַל גְּזֵלָתוֹ, וְאָסְרוּ גַם לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד שֶׁנָּתַן הַנָּכְרִי לְיִשְׂרָאֵל בַּעֲבֹט, אִם לֹא לָקַח עַל זֹאת רְשׁוּת מֵהַנָּכְרִי.

ד. הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלְיָה וּבְצָרְפַת.

21. בְּאִיטַלְיָה, לְרַגְלֵי מִסְחָרָהּ הָרַב וְעָשְׁרָהּ, גָּבְרָה רוּחַ הַחֹפֶשׁ וְלֹא נָתְנָה לְקִנְאַת הַדָּת לִשְׁלֹט בָּאָרֶץ, וְעַל כֵּן יָשְׁבוּ שָׁם הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְכָבוֹד וְהָיוּ עוֹסְקִים בְּאוּמְנוּת – בִּצְבִיעָה וּבַאֲרִיגַת מֶשִׁי וְאַרְגָּמָן, וְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ סוֹחֲרִים בְּעָרֵי הַחֹף. גַּם בְּעִיר רוֹמָא יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה, אַף כִּי הָאַפִיפְיוֹר וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ הָיוּ צוֹרְרִים לַיְּהוּדִים, אֲבָל אֶזְרָחֵי רוֹמָא לֹא הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת עִם “הָאָב הַקָּדוֹשׁ”, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ גַּם לְהִלָּחֵם נֶגְדּוֹ, וְעַל כֵּן לֹא שָׁעוּ אֶל דְּבָרָיו בְּלַמְּדוֹ אוֹתָם לִשְׂנֹא אֶת הַיְּהוּדִים. עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּהֵיכְלֵי חֶמֶד וַיִּתְמְכוּ בִּידֵי הַחֲכָמִים וְהַמְּשׁוֹרְרִים, כַּאֲשֶׁר נָהֲגוּ שׁוֹעֵי הָאִיטַלְקִים בַּיָּמִים הָהֵם.

22. בִּכְלָל אָנוּ רוֹאִים, כִּי בַיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה בֵּין הַיְּהוּדִים וּבֵין הָאִיטַלְקִים, אַךְ הַהִתְקָרְבוּת הַהִיא לֹא הֵבִיאָה בְרָכָה רַבָּה לְיִשְׂרָאֵל. רוּחַ הַחֹפֶשׁ שֶׁעָבַר אָז עַל הָאִיטַלְקִים עָבַר גַּם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ הוּא לֹא הֵבִיא בְלִבָּם דַּעַת לְהַכִּיר אֶת חוֹבַת הָאָדָם וְאֶת תּוֹרַת הַמּוּסָר; וְעַל כֵּן הִרְבּוּ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל לִבְגֹד בְּעַמָּם וּמוֹלַדְתָּם וּלְהִתְנַצֵּר לְמַרְאֶה עַיִן. עַתָּה לֹא הָיוּ עוֹד בְּרוֹמָא סוֹפְרִים חֲכָמִים, מַעֲמִיקִים חֵקֶר בַּתּוֹרָה אוֹ בְּפִילוֹסוֹפִיָּא, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם בִּימֵי קֶדֶם, כִּי אִם סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים בִּלְבַד, אֲשֶׁר נָתְנוּ חֹפֶשׁ לְעִטָּם לִפְרֹץ גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוּסָר וּלְהַטּוֹת אֶת לֵב הַקּוֹרְאִים לְקַלּוֹת רֹאשׁ.

23. בֵּין חַכְמֵי אִיטַלְיָה בַּיָּמִים הָהֵם נוֹדְעוּ קְלוֹנִימוּס־בֶּן־קְלוֹנִימוּס (1217–1267 אחב"ש) אֲשֶׁר הֶעְתִּיק סִפְרֵי חָכְמָה מַעַרְבִית לְרוֹמִית בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ רוֹבֶּרְט הַנִּיאַפּוֹלִי. הוּא חִבֵּר סֵפֶר קָטָן “אֶבֶן בֹּחַן”, אֲשֶׁר בּוֹ מְעֻרָב מוּסָר הַשְׂכֵּל עִם הֲלָצוֹת שְׁנוּנוֹת. כֵּן חִבֵּר “מַסֶּכֶת פּוּרִים” הַמְּעוֹרֶרֶת שְׂחֹק בְּלֵב כָּל קוֹרְאֶיהָ, כִּי הִיא עֲשׂוּיָה בְּסִגְנוֹן הַמִּשְׁנֶה וְהַגְּמָרָא עִם קוּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וּפִלְפּוּלִים, וִיסוֹדָהּ הוּא הַמַּאֲמָר הַכָּתוּב בְּתַלְמוּד: “חוֹב הוּא לִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַפּוּרִים לְשָׁכְרָה, עַד כִּי לֹא יֵדְעוּ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי”.

24. גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּכִשְׁרוֹנוֹ הַפִּיּוּטִי הָיָה עִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי (1195–1260 אחב"ש), אַךְ שִׁירָתוֹ פָּרְצָה אֶת גְּבוּל הַמּוּסָר, עַל כֵּן לֹא מָצְאוּ הַקּוֹרְאִים הָעִבְרִים בּוֹ חֵפֶץ, וְכִשְׁרוֹנוֹ הַגָּדוֹל לֹא הֵבִיא כָל תּוֹעֶלֶת לְיִשְׂרָאֵל.

25. וּבְצָרְפַת אַחֲרֵי גְּזֵרַת הָרוֹעִים וְהַמְּצֹרָעִים, לֹא מָצְאוּ עוֹד הַיְּהוּדִים מְנוּחָה בָּאָרֶץ, כִּי כְּכַדּוּר־מִשְׂחָק הָיוּ בִּידֵי הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים לְגָרְשָׁם וּלַהֲשִׁיבָם חֲלִיפוֹת. הַמִּסִּים אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם הָיוּ כְבֵדִים מִנְּשֹׂוא, וּלְעִתִּים צִוּוּ עֲלֵיהֶם לְהָבִיא סְכוּמִים גְּדוֹלִים אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה, מִלְּבַד הַמִּסִּים הַתְּמִידִים. וּמִלְּבַד זֹאת, בְּנֵי הֶהָמוֹן הַצָּרְפָתִי, אֲשֶׁר דָּלְלוּ מְאֹד לְרַגְלֵי הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת וְעֹשֶׁק פְּקִידֵי הַמְּלוּכָה, קָשְׁרוּ לְעִתִּים קֶשֶׁר וַיִּתְנַפְּלוּ עַל שְׂנוּאֵי נַפְשָׁם, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי לֹא נִקּוּ אָז גַּם אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ שְׂנוּאִים לָהֶם תָּמִיד, וּבִפְרָט אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִמְצְאוּ אָז בֵּין הַיְּהוּדִים מַלְוִים בְּרִבִּית הַמּוֹצְצִים אֶת דְּמֵי הָאֶבְיוֹנִים, וּבַעֲוֹנָם נִלְכְּדוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר סָבְלוּ הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת רְדִיפוֹת רַבּוֹת, צִוָּה הַמֶּלֶךְ קַרֶל הַשִּׁשִּׁי וַיְגָרְשׁוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִכָּל אֶרֶץ צָרְפַת הַצְּפוֹנִית וְהַדְּרוֹמִית (1324 אחב"ש) וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (עד 1719 אחב"ש) לֹא נִרְאוּ עִקְבוֹת הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת.

26. גַּם בַּיָּמִים הָרָעִים הָהֵם עוֹד הָיוּ רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי נֶגֶב צָרְפַת, לִפְנֵי הִגָּרְשָׁם, מַקְדִּישִׁים אֶת כֹּחָם לְתוֹרָה וְחָכְמָה, לַמְרוֹת הַתְּלָאוֹת הָעֲצוּמוֹת אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּ אֶת עַמָּם, לַמְרוֹת הַחֲרָמוֹת, שֶׁהֶחֱרִימוּ הַקַּנָּאִים מִיִּשְׂרָאֵל אֶת כָּל דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה; כִּי עוֹד עַזָּה הָיְתָה תְּשׁוּקָתָם לְחָכְמָה, וְהִיא שֶׁנָּתְנָה בָּהֶם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּפְרִיעִים. הַגָּדוֹל בֵּין חַכְמֵי נֶגֶב צָרְפַת הָיָה אָז רַבִּי לֵוִי בֶּן־גֶרְשׁוֹם (רַלְבַּ"ג) (1218–1273 אחב"ש). הֶחָכָם הַזֶּה הוֹקִיר אֶת הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית מִכֹּל. סִפְרוֹ “מִלְחֲמוֹת יְיָ” עָשָׂה רֹושֶׁם גָּדוֹל עַל הַלּוֹמְדִים, וְהַקַּנָּאִים קָצְפוּ עַל מְחַבְּרוֹ מְאֹד וַיִתְּנוּהוּ לְמִין וְאֶפִּיקוֹרוֹס. אַךְ בִּרְבוֹת הָעִתִּים נִשְׁכְּחָה קִנְאַת הַמְּקַנְּאִים וְכָל אוֹהֲבֵי הַחֲקִירָה דָּרְשׁוּ גַּם בַּסֵּפֶר הַזֶּה, כְּמוֹ בְּסֵפֶר “מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים” “וְהַכֹּזָרִי”.

הָרַלְבַּ“ג עָשָׂה פֵּרוּשׂ גַּם לְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וּכְדֶרֶךְ כָּל פִּלּוֹסוֹפֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם הִשְׁתַּדֵּל לְהַתְאִים אֶת הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה עִם דֵּעוֹת פִּלּוֹסוֹפֵי הַיְוָנִים, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ. גַּם בְּעֵינֵי חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים מָצָא סֵפֶר הָרַלְבַּ”ג חֵן, וְעוֹד בְּחַיֵּי הַמְּחַבֵּר צִוָּה הָאַפִיפְיוֹר קְלִימֶנְטִי הַשִּׁשִּׁי לְתַרְגְּמֵהוּ רוֹמִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי הָיָה הָרַלְבַּ"ג רוֹפֵא הָאַפִיפְיוֹר.

אוּלָם אַךְ בְּדֵעוֹת בִּקֵּשׁ הָרַלְבַּ"ג אֶת דֶּרֶךְ הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית, אֲבָל בְּמַעֲשֶׂה מִצְוֹת הָיָה נִזְהָר לְקַיְמָן בְּכָל דִּקְדּוּקֵיהֶן כְּאַחַד הַיְּרֵאִים.

ה. הַיְּהוּדִים בִּסְפָרָד.

27. וּבְעֵת אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז נִרְדְּפוּ הַיְּהוּדִים בְּלִי חָשָׂךְ, וּכְבוֹדָם הָשְּׁפַּל עַד עָפָר, עוֹד הָיָה גָּדוֹל כְּבוֹדָם בִּסְפָרַד, וּמִסְפָּרָם עָלָה קָרוֹב לִתְשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ, אֲחָדִים מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ לְשָׂרִים וּפְקִידִים וְרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְרַבִּים עָשׂוּ עֹשֶׁר וַיִּבְנוּ לָהֶם הֵיכְלֵי חֶמֶד. אוּלָם בְּתוֹכָם לֹא הָיוּ עוֹד שָׁרִים כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד אֲשֶׁר יָגִינוּ עַל הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, כִּי עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא יָדְעוּ רַק לְחַקּוֹת אֶת מַעֲשֵׂי “הַגְּרַנְדִּים”, אֲצִילִי הָאָרֶץ וּפַטְרוֹנֶיהָ. בְּשִׁבְתָּם שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם לֹא רָאוּ אַחֲרִיתָם, כִּי עוֹד מְעַט וְיִהְיוּ גַּם הֵם שְׂנוּאִים וְנִרְדָּפִים כְּיֶתֶר אֲחֵיהֶם, וַיִּתְּנוּ לִבָּם לְפָאֵר אֶת הֵיכְלֵיהֶם וּלְהִתְהֵדֵּר בַּעֲדָיִם, לְהַגְדִּיל הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה בְּלִבּוֹת שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים. וְרוּחַ הֶעָרִיצוּת, אֲשֶׁר לָבְשָׁה אָז אֶת כָּל יוֹשְׁבַי הָאָרֶץ, לָבְשָׁה גַּם אֶת פְּטרוֹנֵי הַיְּהוּדִים לִמְשֹׁל בַּאֲחִיהֶם כְּמוֹשְׁלִים עָרִיצִים וּלְדַכֵּא אֶת הָעֲנִיִּים; וְעוֹד הִתְפָּאֲרוּ, כִּי הֵם מָגִנִּים בְּעַד עַמָּם, בְּדַבְּרָם לִפְעָמִים עַל עַמָּם דָּבָר טוֹב בְּאָזְנֵי הַשָּׂרִים אֲשֶׁר בְּחֶבְרָתָם יָבוֹאוּ. בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם הֶרְאוּ, כִּי גַּם בָּהֶם דָּבְקָה מִדַּת הָאַכְזָרִיּוֹת אֲשֶׁר לָבְשָׁה אֶת שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים.

28. מֵעֵת אֲשֶׁר נָפְלָה מֶמְשֶׁלֶת הָעַרְבִים בִּסְפָרַד יָרַד שָׁם מַצַּב הַחָכְמָה. הַנּוֹצְרִים יָרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ מִיַּד הָעְרָבִים, אַךְ לֹא אֶת חָכְמָתָם. אָמְנָם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד הָיוּ עוֹד דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה, אֲבָל הֵם הָיוּ רַק כִּסְפִיחִים דַּלִּים לְעֻמַּת גְּדֻלַּת הָרִאשׁוֹנִים. וְכַאֲשֶׁר נִדְעַך נֵר הַחָכְמָה, הֵחֵלָּה רוּחַ קִנְאַת הַדַּת לִגְבֹּר בְּאֶרֶץ סְפָרַד. הֶהָמוֹן הַסְּפָרַדִּי רָאָה בְנִצְחוֹנוֹת עַמּוֹ נִצְחוֹן אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים עַל אֱמוּנַת מֻחַמַּד; וּבְקִנְאָתָם לְדַת הַנּוֹצְרִים רָדְפוּ אֶת כָּל בְּנֵי הָאֱמוּנוֹת הָאֲחֵרוֹת, אֶת הַמֻּחַמַּדִים וְאֶת הַיְּהוּדִים. בָּרִאשׁוֹנָה הֵחֵלּוּ עִקְבוֹת הַשִּׂנְאָה לְהֵרָאוֹת בְאַרַגּוֹנִיָּה, כִּי חָדְלוּ שָׁם מִתֵּת לַיְהוּדִים מִשְׂרָה בַּמַּמְלָכָה וְגַם הִגְבִּילוּ בַּעֲדָם שְׁכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת, וּבְנוֹבַרָה הֵסִיתוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הֶהָמוֹן לְהִתְנַפֵּל עַל הַיְּהוּדִים וַיִּלְכְּדוּ אֶת שְׁכוּנָתָם בְּקָרְאָם: “מָוֶת אוֹ טְבִילָה!”; וְכַאֲשֶׁר לֹא אָבוּ הַיְהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם נֶהֶרְגוּ כֻלָּם וּבָתֵּיהֶם הָיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ.

29. מִלְּבַד הַקִּנְאָה אֲשֶׁר הֵעִירוּ עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל בְּהִתְפָּאֲרוּתָם וְהִתְהַדְרוּתָם, לְנַקֵּר אֶת עֵינֵי אֲצִילֵי הַנּוֹצְרִים, עוֹד הִרְבּוּ לְהָרַע הַמּוּמָרִים, אֲשֶׁר אַחֲרֵי בָגְדָם בְּעַמָּם וְדָתָם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְנַבֵּל וּלְשַׁקֵּץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ. אַחַד הַמּוּמָרִים הָהֵם הָיָה אַבְנֵר (אַלְפוֹנְסוֹ) מִבּוּרְגוֹס. הוּא לָמַד בְּנַעֲרוּתוֹ מִקְרָא וְתַלְמוּד וְגַם קָנָה לוֹ יְדִיעָה בְּפִּלּוֹסוֹפִיָּה וּבָרְפוּאָה, וּבִהְיוֹתוֹ חָפְשִׂי בְדֵעוֹת וַחֲסַר רִגְשֵׁי מוּסָר הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ, אַחֲרֵי מְלֹאת לוֹ שִׁשִּׁים שָׁנָה, לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, לְמַעַן יוּכַל לִחְיוֹת חַיֵּי־עֹנֶג, יַעַן יָדַע, כִּי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים יְגַדְלוּ וִינַשְּאוּ בּוֹגְדִים כָּמוֹהוּ; וּכְדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים כָּתַב אַבְנֵר סִפְרֵי־אָוֶן לְחָרֵף אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲלִיל עָלֶיהָ עֲלִילוֹת שֶׁקֶר. וְגַם הִלְשִׁין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ XI כִּי הַיְּהוּדִים בְּבִרְכַת “וְלַמַּלְשִׁינִים” מְקַלְּלִים אֶת הַנּוֹצְרִים. וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַע לְקוֹלוֹ וַיְצַו, כִּי לֹא יוֹסִיפוּ הַיְּהוּדִים לִקְרֹוא אֶת הַבְּרָכָה הַזֹּאת (1266 אחב"ש).

30. בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַשַּׂר הַיְּהוּדִי יוֹסֵף בִּינְבֹנֶשְתִּי, עָלָה, בִּיְמֵי אַלְפוֹנְסוֹ XI, אֶחָד מֵעֲנִיֵּי הָאֲצִילִים, גוֹנְזַלוֹ מַרְטִינֶץ, לִגְדוּלָה, וּבְעָרְמָתוֹ וַחֲרִיצוּתוֹ הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֵלָיו אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ עַד כִּי שָׂמָהוּ לְשַׁר הַמְּלוּכָה. בְּקִנְאָתוֹ הָרַבָּה בַּעֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים בִּקֵּשׁ לְהָרַע לַיְּהוּדִים, וַיַּלְשֵׁן בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם עַל מֵיטִיבוֹ יוֹסֵף בִּינְבֹנֶשְתִּי, וְעַל הַשַּׂר שְׁמוּאֵל אִבְּן־ווּקַר, כִּי הֵם עוֹשִׂים עֹשֶׁר, בְּגָנְבָם מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה. וְהַמֶּלֶךְ נֶעְתַּר לְמַרְטִינֶץ לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵי הַשָּׂרִים הַיְּהוּדִים בְּבֵית הַסֹּהַר. בִּינְבֹנֶשְתִּי, מֵת בְּבֵית הַסֹּהַר, וְאִבְּן־ווּקַר הוּמַת בִּידֵי מְעַנָיו.

בַּיָּמִים הָהֵם יָצְאוּ הָעַרְבִים יוֹשְׁבֵי מָרוֹקוֹ לְהִלָּחֵם בַּסְּפָרַדִּים; וּלְאַלְפוֹנְסוֹ מֶלֶךְ סְפָרַד לֹא הָיָה כֶסֶף דֵּי לְכַלְכֵּל אֶת הַמִּלְחָמָה; וַיִּיעַץ מַרְטִינֶץ, אֲשֶׁר הוּשַׂם לְרֹאשׁ צִבְאוֹת קַשְׂטִילִיָּה, לְהַחֲרִים אֶת כָּל רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה וְאוֹתָם לְגָרֵשׁ מִן הָאָרֶץ. אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן קָצַר מָרַד מַרְטִינֶץ בְּמַלְכּוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּתְפְּשׂוּהוּ וַיִּשְׂרְפוּהוּ וַיִּנָּחֵם הַמֶּלֶךְ עַל הָרָעָה, אֲשֶׁר אָמַר לַעֲשׂוֹת לַיְּהוּדִים, וַיָּאֵר לָהֶם עוֹד הַפַּעַם פָּנִים. לְזֵכֶר הַמְּאֹרָע הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר קָבְעוּ הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד חַג כְּעֵין חַג הַפּוּרִים, כִּי נִצֹלוּ מִיַּד מַרְטִינֶץ – הָמָן.

אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ הָיְתָה מְרִיבָה גְּדוֹלָה בִּסְפָרַד לְרַגְלֵי יְרֻשַּת הַכִּסֵּא בֵּין שְׁנֵי בְּנֵי אַלְפוֹנְסוֹ, פֵּידְרוֹ וְהֵינְרִיךְ. הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הִתְעָרְבוּ בָּעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה נָטוּ אַחֲרֵי פֵּידְרוֹ, אֲבָל הֵינְרִיךְ גָּבַר עַל אָחִיו וַיְמִיתֵהוּ, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו. אָמְנָם בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אָמַר כִּי אֵין בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וְאַדְרַבָּה הוּא מוֹקִיר אוֹתָם עַל כִּי הֶרְאוּ אֱמוּנָתָם לַמֶּלֶךְ פִּידְרוֹ. בְּכָל זֹאת לֹא נִמְנַע מִצַּוּוֹת כִּי יִשְׂאוּ הַיְּהוּדִים אֶת אוֹת הַקָּלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם וְלֹא יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹת הַנּוֹצְרִים; וְאִם גַּם נָשָׂא יְהוּדִים אֲחָדִים לְמַעֲלוֹת רָאשִׁי גּוֹבֵי הַמַּס וְכַדּוֹמֶה; אֲבָל הַחֶסֶד הַזֶּה הֵבִיא רַק רָעָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הַמְּאֻשָּׁרִים הָהֵם לֹא הָיוּ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר טוֹבַת עַמָּם יִדְרְשׁוּ כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד, כִּי אִם מִפְּחוּתֵי הָעָם רוֹדְפֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וּבְגַאֲוָתָם וְהִתְפָּאֲרוּתָם בְּעָשְׁרָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ מֵחֵיל זָרִים, הִרְבּוּ קִנְאַת אֲצִילֵי סְפָרָד. וּמִלְּבַד זֶה הָיוּ הַיְּהוּדִים הַקְּרוֹבִים לַמַלְכוּת, מְקַנְאִים גַּם אִישׁ בְּאָחִיו וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהַשְׂנִיא אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. אֲשֶׁר גּוֹבֵי הַמַּס, יוֹסֵף פִּיכוֹן, הִלְשִׁין בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל יְהוּדִים אֲחָדִים אֲשֶׁר הָיוּ גַּם כֵּן קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת. וַיִּתְאוֹנְנוּ הַמֻּלְשָׁנִים לִפְנֵי הָרַבָּנִים, וַיָּדִינוּ הָרַבָּנִים אֶת יוֹסֵף שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וַיּוֹצִיאוּ עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת. וּבָעֵת הַהִיא מֵת הַמֶּלֶךְ הֵינְרִיךְ, אֲשֶׁר הָיָה מָעֹוז לְיוֹסֵף פִּיכוֹן, וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹאַן X, וַיְמַהֲרוּ שׂוֹנְאֵי יוֹסֵף וַיָּבִיאוּ אֶת פְּסַק הָרַבָּנִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְבַקְּשׁוּהוּ כִּי יְאַשֵּׁר בַּחֲתִימָתוֹ אֶת הַפְּסַק הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתָם, וְאָז שָׁלְחוּ הַשּׁוֹפְטִים מְרַצְחֵי־חֶרֶשׁ וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁ יוֹסֵף מֵעָלָיו (1309 אחב"ש) בְּבֵיתוֹ; אַךְ כַּאֲשֶׁר נוֹדְעוּ לְמֶלֶךְ פְּרָטֵי הַמִּשְׁפָּט הָאַכְזָרִי הַזֶּה, צִוָּה לַהֲרֹג אֶת כָּל אֲשֶׁר אָשְׁמוּ בְּמוֹת יוֹסֵף, מֵהָרַבָּנִים נֻטְלָה הַזְּכוּת לִשְׁפֹּט דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וְרֹאשׁ הַכֹּהֲנִים בָּאִפַּרְכִיָּה הַשִּׂיבִילִית, פֶרְדִּינַנְד מַרְטִינֶץ, דָּרַשׁ בְּאָזְנֵי קְהַל עֲדָתוֹ, כִּי מִצְוָה עַל כָּל נוֹצְרִי לִשְׂנֹא אֶת הַיְּהוּדִים וְלִצְרֹר אוֹתָם, לַהֲרֹס אֶת בָּתֵּי תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְלִבְזוֹתָם וּלְהַשְׁפִּילָם. וְהֶהָמוֹן שָׁמַע בְּקוֹל הַקַּנָּאי הַזֶּה, וַיִּתְנַפֵּל עַל רְחֹב הַיְּהוּדִים, וַיַּצִּיתוּ אֶת הַבָּתִּים בָּאֵשׁ וְאֶת יוֹשְׁבֵיהֶם (כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ) הֵמִיתוּ. (1321 אחב"ש) רַבִּים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם אוֹ נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים לָעַרְבִים. בָּתֵּי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלִים וְהַמְּפֹאָרִים נֶהֶרְסוּ עַד הַיְסוֹד אוֹ נַעֲשׂוּ לְבָתֵּי תְּפִלָּה לַנּוֹצָרִים. כֹּה חָרְבָה פִּתְאֹם קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּשִׂבִילִיָּה, אֲשֶׁר מִסְפֵּר אֲנָשֶׁיהָ הָיָה כַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף נָפֶשׁ.

31. בְּשִׂבִילִיָּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, וּמִשָּׁם הִתְהַלֵּךְ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה: בְּטוּלִידָה, בְּקַסְטִלְיָה, אֲרַגּוֹנְיָה וְקַטַּלּוֹנְיָה נֶהֶרְגוּ הַיְּהוּדִים, בַּעֲצַת פֶרְדִינַנְד מַרְטִינֶץ, לָאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. שִׁבְעִים קְהִלּוֹת נֶחֱרָבוּ. גַּם הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר בְּרַחֲמָם עַל הַיְּהוּדִים נָתְנוּ לָהֶם לְהִסָּתֵר בְּבָתֵּיהֶם, נֶהֶרְגוּ בַּיַּד הַקַּנָּאִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי כָל אֵלֶּה, אֲשֶׁר הֵמִירוּ בָעֵת הַהִיא אֶת דָּתָם מִפַּחַד הַמָּוֶת לֹא הָיוּ נֶאֱמָנִים עִם הַנּוֹצְרִים וְדָתָם, כִּי בְסֵתֶר לִבָּם שָׂנְאוּ אֶת רוֹדְפֵיהֶם אֲשֶׁר הִכְרִיחוּם לַעֲזֹב אֶת דַּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְרַבִּים מֵהֶם קִיְמוּ בַסֵּתֶר אֶת חֻקֵּי הַיַּהֲדוּת. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מִסְפַּר הַמּוּמָרִים הָיָה רַב מְאֹד, עַל כֵּן הָיוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְנַכְּרִים הָהֵם כְּקוֹצִים בְּעֵינֵי הַסְּפָרַדִּים־הַנּוֹצְרִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים גָּבְרָה שִׂנְאָתָם אֲלֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר מִשִּׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים הַמַּחֲזִיקִים בְּיַהֲדוּתָם בַּגָּלוּי. הַיְּהוּדִים הַמִּתְנַצְּרִים הָהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם מַרַנִּים, וַעֲלֵיהֶם יִסֻפַּר בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.

ו. צְמִיחַת הַקַּבָּלָה.

32. מִימֵי קֶדֶם הָיוּ חוֹקְרִים בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתְנוּ לִבָּם לַחְקֹר לָדַעַת מָה הוּא הָאֱלֹהִים וּמַה יִּחוּסוּ אֶל הָעוֹלָם בִּכְלָל וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט. וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּבוֹאָם לַחְקֹר בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָרְאוּ מְאֹד פֶּן יַעֲלוּ בַזֶּה חֲמַת הָאֱלֹהִים עֲלֵיהֶם עַל נַסּוֹתָם לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹתָיו, כִּי “כְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר”, וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ בְחִידוֹת וּבִרְמָזִים.

אָמְנָם כָּל הָעֵת אֲשֶׁר מַצַּב יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה לֹא הָיָה רָע וּפַחַד הַמָּוֶת לֹא הָיָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם, הָיוּ רֹב הַחוֹקְרִים עוֹסְקִים בְּפִתְרוֹן הִתַּעֲלֻמוֹת הָהֵן עַל פִּי הֶגְיוֹנֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה בְּלִי כָל מוֹרָא וָפַחַד, אִישׁ אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ, זֹאת אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּשִׂכְלָם הִגִּידוּ מְפֹרָשׁ בִּדְבָרִים בְּרוּרִים לְכָל דּוֹרֵשׁ; אֲבָל בְּעֵת אֲשֶׁר הָיָה צַר לְיִשְׂרָאֵל, כִּי רַבּוּ רוֹדְפָיו מִכָּל עֲבָרִים וּפַחַד הַמָּוֶת הָיָה תָּמִיד נֶגֶד פְּנֵיהֶם, אָז נִתְמַעֲטוּ הַחוֹקְרִים־הַפִּלּוֹסוֹפִים, וְתַחְתֵּיהֶם רַבּוּ בַּעֲלֵי הַחִידוֹת, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְדֵעוֹתֵיהֶם סֶמֶךְ בְּדִבְרֵי בַּעֲלֵי הַחִידוֹת אֲשֶׁר קָדְמוּ לָהֶם, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לְעַצְמָם בְּשֵׁם “בַּעֲלֵי קַבָּלָה”, “בַּעֲלֵי סוֹד”, “יוֹדְעֵי חָכְמָה נְסְתָּרָה”, וְאוֹתָהּ מְסָרוּהָ מִפֶּה לְאֹזֶן בְּיִרְאָה וָפָחַד.

עוֹד בְּאַחֲרִית יְמֵי הָרַמְבַּ“ם קָם בִּסְפָרַד מְקֻבָּל וּשְׁמוֹ רַבִּי יִצְחָק סַגִּי־נְהוֹר (עִוֵּר) (1120–1140 אחב"ש), וּשְׁנֵי תַּלְמִידָיו עֶזְרָא וְעַזְרִיאֵל הֵפִיצוּ אֶת תּוֹרָתוֹ בָּרַבִּים. וְהָרַמְבַּ”ן¹ נָתַן לְהַקַּבָּלָה תַּעֲצֻמּוֹת וָעֹז, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְבָּה לְדַבֵּר בְּשִׁבָחָהּ וַיַּאֲמֵן בָּהּ. אַחֲרָיו הוֹסִיף רַבִּי טוֹדְרוֹס אַבּוּלַפִיָּה אִישׁ גָּדוֹל בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ בְּקַסְטִילְיָה וּפִלּוֹסוֹף (1164–1234 אחב"ש). רַבִּי טוֹדְרוֹס רָאָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת הָאֱלֹהִים עַל יְדֵי מוֹפְתֵי הַשֵּׂכֶל, וְיֹאמַר כִּי עַל יְדֵי הָעֵסֶק בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה יֵדָעֶנּוּ.

33. יְסוֹד הַקַּבָּלָה הוּא, כִּי הָאֱלֹהִים בְּעַצְמוֹ הוּא בְּלִי רֵאשִׁית וּבְלִי תַּכְלִית, וְעַל כֵּן נִקְרָא “אֵין סוֹף”, וּכְשֶׁעָלָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל וְהַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הָיָה צָרִיךְ לְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וְלָרֶדֶת מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה הָלֹךְ וְהִתְגַּשֵּׁם, עַד אֲשֶׁר הִתְהַוָּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ. לַמַּדְרֵגוֹת הָהֵן קָרְאוּ בְּשֵׁם עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְאֵלֶּה הֵם: כֶּתֶר, חָכְמָה, בִּינָה, חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, נֶצַח, הוֹד, יְסוֹד, מַלְכוּת. וְעוֹד שֵׁמוֹת רַבִּים נָתְנוּ הַמְּקֻבָּלִים לְכָל סְפִירָה, שֵׁמוֹת זָרִים וּמַתְמִיהִים, שֶׁבָּהֶם הוֹעִילוּ לְעַרְבֵּב הַמּוּשָׂגִים וּלְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת הַיְּשָׁרָה. וּכְכָל אֲשֶׁר גָּבְרוּ הָרְדִיפוֹת, כֵּן הוֹסִיפוּ, גַּם מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר אָהֲבוּ אֶת הַפִּלּוֹסוֹפְיָה, לִנְטוֹת אַחַר הַקַּבָּלָה, וְעַל יְדֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים הַמְּקֻבָּלִים הָהֵם הִסְתַּבְּכָה בִּרְבוֹת הַיָּמִים הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה עִם הַקַּבָּלָה וַתְּהִי לְשִׁטָּה שְׁלֵמָה; וְאַף כִּי נוֹסְדָה עַל בְּלִי־מָה, אֲבָל עַל יְדֵי תַּחְבֻּלוֹת הַחֲרִיפוּת וְהַפִּלְפּוּל, שֶׁהָיוּ הַחֲכָמִים רְגִילִים בָּהֶם בְּעָסְקָם בַּתַּלְמוּד, הִצְלִיחוּ לָשׁוּם גַּם לְבַת־הַדִּמְיוֹן הַזֹּאת פָּנִים שֶׁל עִנְיָן מַדָּעִי.

34. וְיֵשׁ אֲשֶׁר רוּחַ דִּמְיוֹנָם הוֹלִיכָם שׁוֹלָל לִרְאוֹת מַחֲזוֹת נִפְלָאִים, וַיִּתְאַמְרוּ לִמְשִׁיחִים וְלִנְבִיאִים, וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בָּהֶם וּבְהַזָּיוֹתֵיהֶם, וַיַּחְשְׁבוּ אֶת כָּל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל קֶשֶׁר וְנֶעְדְּרֵי כָל רַעְיוֹן, לְסוֹדוֹת וְ“רָזִין עִילָאִין”, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לִמְצֹא בָּהֶם אֶת חֵפֶץ לִבָּם, בְּשׂוּמָם לָהֶם בֵּאוּרִים, אֲשֶׁר הַמְּחַבְּרִים לֹא כִוְּנוּ אֲלֵיהֶם.

35. אֲבִי הַהַזָּיָה הַקִּיצוֹנָה בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה אַבְרָהָם בֶּן שְׁמוּאֵל אַבּוּלַפִיָּה. הָאִישׁ הַזֶּה הִצְטַיֵּן בְּנַעֲרוּתוּ בְּכִשְׁרוֹנוֹת נִפְלָאִים, אַךְ בִּהְיוֹתוֹ יָתוֹם נֶעֱזָב נָדַד מֵעִיר לָעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְלֹא יָדַע מְנוּחָה. מִלְּבַד יְדִיעָתוֹ הָרַבָּה בַּתַּלְמוּד וּפוֹסְקִים הָגָה הַרְבֵּה גַּם בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה, וְאַחֲרֵי כֵן שָׂם לִבּוֹ אֶל הַקַּבָּלָה, וְהִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת וּפְרִישׁוּת, וְעִנָּה אֶת נַפְשׁוֹ בְּסִגּוּפִים רַבִּים, עַד כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִגְלוּ לְפָנָיו רָזֵי עֶלְיוֹן, וְכִי הוּא יוֹדֵעַ לִבְרֹא עוֹלָמוֹת עַל יְדֵי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הָאָלֶף־בֵּית בְּאֹופָן יָדוּעַ לַמְּקֻבָּלִים. בְּעָבְרוֹ בְּאֶרֶץ אִיטַלְּיָה מָצָא לוֹ תַּלְמִידִים רַבִּים, וְאֶחָד מֵהֶם קָרָא לְנַפְשׁוֹ בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.

הַמְּקֻבָּל הַזֶּה הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַפִיפְיוֹר מַרְטִין הָרְבִיעִי, וַיְדַבֵּר עַל לִבּוֹ כִּי יַעֲזֹב אֶת כְּהֻנָּתוֹ וִיקַבֵּל עָלָיו אֶת דַּת הַיְּהוּדִים, וּבִגְלַל זֹאת הוּשַׂם בַּכֶּלֶא, וַיֵּשֵׁב שָׁם כְּחֹדֶשׁ יָמִים, וְאַחֲרֵי כֵּן יָצָא לַחָפְשִׁי. בִּהְיוֹתוֹ בְסִיצִילְיָה הִתְאַמֵּר לְמָשִׁיחַ, וְיֹאמֶר כִּי יְיָ נִגְלָה אֵלָיו וַיִּבְחַר בּוֹ לָלֶכֶת לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ; וַיִּמְצָא לוֹ מַאֲמִינִים רַבִּים. אָז פָּנוּ אֲחָדִים אֶל הָרַשְׁבָּ“א לִשְׁאֹל אֶת דַּעְתּוֹ, וְהָרַשְׁבָּ”א עָנָה אוֹתָם כִּי אַךְ שֶׁקֶר נְבוּאוֹתָיו, וְאַחֲרֵי הָרַשְׁבָּ"א קָמוּ עוֹד רַבָּנִים אֲחָדִים נֶגְדּוֹ וַיַּחֲרִימוּהוּ. אָז נֶאֱנַס אַבּוּלַפִיָּה לַעֲזֹב אֶת סִיצִילְיָה וַיֵּשֶב עַל אִי קָטָן – קוֹמִינוֹ – וַיּוֹסֵף שָׁם לְחַבֵּר סִפְרֵי קַבָּלָה. אַבְרָהָם אַבּוּלַפִיָּה הִתְנַגֵּד מְאֹד לְאֵלֶּה הָעוֹסְקִים רַק בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד וְיֹאמֶר, כִּי לְמַכַּת הַכַּת הַזֹּאת אֵין רְפוּאָה, כִּי הֵם חוֹשְׁבִים בְּלִבָּם, כִּי חָכְמָתָם הִיא תַּכְלִית כָּל הַחָכְמוֹת, וּבֶאֱמֶת רַק חָכְמַת הַקַּבָּלָה הִיא הָעִקָּר.

גַּם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי אַבּוּלַפִיָּה אָמַר עַל עַצְמוֹ כִּי מָשִׁיחַ הוּא, וְגַם קָבַע זְמַן הַגְּאֻלָּה. וּבַיּוֹם הַהוּא נִקְבְּצוּ קָהָל גָּדוֹל מִמַּאֲמִינָיו אֶל בֵּית הַכֶּנֶסֶת לְבוּשִׁים לְבָנִים, כְּמוֹ בְּיּוֹם הַכִּפֻּרִים, וַיִּכֹּנוּ לִשְׁמֹעַ שׁוֹפָר שֶׁל מָשִׁיחַ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּקְוָתָם לֹא בָאָה הִתְיָאֲשׁוּ מִגְּאֻלָּה וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם.

36. הַגָּדוֹל מִכָּל הַמְּקֻבָּלִים בְּהַשְׁפָּעָתוֹ הָרַבָּה מְאֹד גַּם עַל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, הוּא רַבִּי מֹשֶׁה דִּי־לֵאוֹן עַל יָדוֹ נִתְפַּרְסֵם סֵפֶר (1180–1235 אחב"ש) אֶחָד גָּדוֹל בְּתַבְנִית מִדְרָשׁ, אֲשֶׁר קֹרָא עָלָיו שֵׁם אַחַד מִגְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים, אֲשֶׁר נֶחְשֵׁב בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כְּאַחַד הַקְּדוֹשִׁים עַל תְּלָאוֹתָיו אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ – הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי². הַסֵּפֶר הַזֶּה נִקְרָא בְּשֵׁם סֵפֶר “הַזֹּהַר” וְהוּא כָתוּב כֻּלּוֹ אֲרָמִית, וְתוֹכוֹ בְּלוּלִים מִדְרְשֵׁי הַחֲכָמִים מְיַסְּדֵי הַתַּלְמוּד, חֲקִירוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וְסוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, גַּם סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת רַבִּים, אֲשֶׁר רָאוּ הַמְּקֻבָּלִים בְּדִמְיוֹנָם. לִפְעָמִים צָלְחָה עַל הַמְּחַבֵּר רוּחַ הַשִּׁירָה, וְאָז יָצְאוּ מֵעִטּוֹ דְּבָרִים הַנִּכְנָסִים אֶל הַלֵּב וּמְעוֹרְרִים אֶת הָרֶגֶשׁ. לְפִי דִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה דִי־לִאוֹן הָיָה הַסֵּפֶר טָמוּן בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְהָרַמְבַּ"ן מְצָאָהוּ, וּמִשָּׁם הִתְגַּלְגֵּל וּבָא לְיַד רַבִּי מֹשֶׁה דִי־לִיאוֹן, וּלְעֵד כָּתוּב בַּסֵּפֶר דְּבַר נְבוּאָה, כִּי אַחֲרֵי מְלֹאת אֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי יִגָּלֶה הַסֵּפֶר הַזֶּה לְהָאִיר אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יָבוֹא וְהָעוֹלָם יְתֻקַּן בְּמַלְכוּת שַׁדָּי.

הַזֹּהַר מִתְרַעֵם עַל כָּל אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, כִּי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם כִּפְשׁוּטָם וְסִפּוּרֵיהֶם הֵם רַק מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ, כִּי אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה עֵשָו וּמַעֲשֶׂה לָבָן וְכַדּוֹמֶה? אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם לְבוּשׁ שֶׁמִּתַּחְתָּיו צְפוּנִים סוֹדוֹת נַעֲלָמִים וְנִשְׂגָּבִים, וְהֵם עִקַּר הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן חָכְמַת הַקַּבָּלָה הִיא הַגְּבִירָה וְחָכְמַת הַתַּלְמוּד הִיא רַק שִׁפְחָה. אוּלָם אֶת מַעֲשַׂי הַמִּצְוֹת וְגַם אֶת הַמִּנְהָגִים הַקַּלִּים מַקְדִּישׁ הַזֹּהַר בִּקְדוּשָׁה עֶלְיוֹנָה, בְּאָמְרוֹ כִּי עַל יָדָם " אֶפְשַׁר לְתַקֵּן עוֹלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם הוּא מַחֲרִיב עוֹלָמוֹת וּפוֹרֵעַ פְּרָעוֹת בַּסְּפִירוֹת".

37. בַּסֵּפֶר הַזֶּה יֶשְׁנָן גַּם תְּפִלּוֹת אֲשֶׁר רוּחַ הַשִּׁירָה הָאֲמִתִּית נוֹשֶׁבֶת מִתֹּוכָן, גַּם דִּבְרֵי מוּסָר יְקָרִים נִמְצְאוּ בוֹ, אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ בְּרֶגֶשׁ, בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וְלֹא כְדִבְרֵי מוּסָר שֶׁל רַבָּנִי אַשְׁכְּנַז, הַנֶּאֱמָרִים בְּסִגְנוֹן חֻקִּים יְבֵשִׁים. הוּא מוֹכִיחַ אֶת הָעֲשִׁירִים הַסְּפָרַדִּים, עַל אֲשֶׁר הֵם בּוֹנִים בָּתֵּי תְּפִלָּה רָמִים וּמְפֹאָרִים וְכוֹתְבִים סִפְרֵי תּוֹרָה וְעוֹשִׂים לָהֶם עֲטָרוֹת לְהִתְפָּאֵר וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. וְאִם יִרְאוּ בֶעֱנוּת עַמָּם לֹא יָשִׂימוּ לֵב, אַף כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדָם לְהוֹשִׁיעַ; מִתְרַשְּׁלִים הֵם בַּתּוֹרָה וְלֹא יַחֲזִיקוּ אֶת יְדֵי הָעוֹסְקִים בָּהּ וּכְנֶגֶד זֶה יִרְבּוּ לַעֲשׂוֹת טוֹב לַנָּכְרִים, בְּבַקְשָׁם לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂי צִדְקָתָם וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם.

38. סֵפֶר הַזֹּהַר הִתְפַּשֵּׁט מְהֵרָה בֵּין הַלּוֹמְדִים, כִּי אָז מָצְאוּ חֵפֶץ בְּתַעֲרוּבֹות שֶׁל אֱמוּנָה, פִּלּוֹסוֹפִיָּה וְהַזָּיָה כְּאֶחָד. אָמְנָם אֲחָדִים מֵהָרַבָּנִים הַתַּלְמוּדִיִּים הִבִּיטוּ בְּעַיִן רָעָה עַל הַקַּבָּלָה הַבָּאָה לִהְיוֹת גְּבִירָה וּלְהַשְׁפִּיל אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית. אַךְ הִשְׁתַּדְּלוּת הָרַבָּנִים הָהֵם לֹא הוֹעִילָה מְאוּמָה, כִּי יוֹשְׁבֵי סְפָרַד לֹא יָכְלוּ הִסְתַּפֵּק כַּאֲחֵיהֶם יוֹשְׁבֵי אַשְׁכְּנַז בְּפִלְפּוּלִים יְבֵשִׁים: הֵם בִּקְּשׁוּ מָזוֹן לֹא רַק לְשִׂכְלָם, כִּי אִם גַּם לְלִבָּם – דִּבְרֵי פִּיּוּט הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָרֶגֶשׁ וְאֶת הַדִּמְיוֹן, וְאוֹתָם מָצְאוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר. בְּעֵת צָרָה מָצְאוּ נִחוּמִים בְּהַמַּחֲזוֹת הַנְּעִימִים אֲשֶׁר יַעֲבִיר “הַזֹּהַר” מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. הַהַגָּדוֹת הָאֵלֶּה הִשְׁכִּיחוּם אֶת צָרוֹת הַגָּלוּת, עַד כִּי הָיוּ כְאַיִן בְּעֵינֵיהֶם, וְיוֹתֵר הָיָה לִבָּם דּוֹאֵג עַל כִּי “שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא”, מֵאֲשֶׁר דָּאֲגוּ עַל גָּלוּתָם הֵם. וְעַל כֵּן קִבְּלוּ אֶת סֵפֶר “הַזֹהַר” בְּאַהֲבָה וּבְחֶרְדַת קֹדֶשׁ, וַיִּקְרְאוּ לוֹ “הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ”. וְאַחֲרֵי עֲבֹר זְמַן קָצֵר נִתְקַבֵּל בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגַם אֵלֶּה אֲשֶׁר עִסְקָם הָיָה רַק בַּנִּגְלֶה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נוֹעֲזוּ לְהַרְהֵר אַחַר דְּבָרָיו, וַיִּסְמְכוּ עָלָיו גַּם בַּהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה.

39. הַשְׁפָּעַת הַקַּבָּלָה הָיְתָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד עַל כָּל הֲלִיכוֹת הַקּוּלְטוּרָה בְּיִשְׂרָאֵל. בְּכָל פִּנּוֹת שֶׁאָנוּ פוֹנִים אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים עִקְבוֹתֶיהָ: בִּתְפִלּוֹתֵינוּ, בְּמִנְהָגֵינוּ, בְּשִׁירָתֵנוּ וּבְפִלּוֹסוֹפִיָּתֵנוּ.

ז. בְּנֵי הָרֹא"שׁ וְתַלְמִידֵיהֶם.

40. אוֹתָן הַסִּבּוֹת שֶׁגָּרְמוּ כִּי תִּצְמַח הַקַּבָּלָה בִּסְפָרַד, הֵן הֵן שֶׁגָּרְמוּ כִּי חָכְמַת הַתַּלְמוּד תֵּלֵךְ שָׁם הָלֹךְ וָדָל. אָמְנָם הָרֹא“שׁ וּבָנָיו וְתַלְמִידָיו הֵבִיאוּ אֶת תּוֹרַת חַכְמֵי צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז אֶל סְפָרַד, אַךְ הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת שָׁם פֶּרִי. הַגְּזֵרוֹת הַתְּכוּפוֹת מָנְעוּ מֵהַלּוֹמְדִים מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ הַדְּרוּשָׁה לְעִיּוּן עָמֹק, וְעַל כֵּן לֹא קָמוּ שָׁם מְפַּלְפְלִים עֲצוּמִים כְּבַעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת. אַךְ תַּחְתֵּיהֶם קָמוּ מְאַסְּפִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לְסַדֵּר אֶת הַהֲלָכוֹת הַנְּהוּגוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַהוּא בְּסֵדֶר יָפֶה, כְּדֵי לְהָקֵל מֵהַלּוֹמְדִים אֶת עֲבוֹדַת הַחִפּוּשׁ, לְחַפֵּשׂ אֶת הַהֲלָכוֹת בְּכָל הַסְּפָרִים אֲשֶׁר חֻבְּרוּ מִימֵי הָרַמְבַּ”ם וְעַד הַזְּמַן הַהוּא. הַגָּדוֹל בַּמְּאַסְּפִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן הָרֹא"שׁ (1210–1270 אחב"ש) מְחַבֵּר סֵפֶר הַטּוּרִים, הַנֶּחְלָקִים לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים: טוּר “אֹרַח חַיִּים” – עַל דִּינֵי הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְהַמּוֹעֲדִים; טוּר “יוֹרֶה דֵעָה” – עַל הַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים וְהָאֲסוּרִים; טוּר “חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט” – עַל הַדִּינִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; טוּר “אֶבֶן הָעֶזֶר” – עַל דִּינֵי הַנְּשׂוּאִים וְהַגִּטִּים.

41. רַבִּי יַעֲקֹב לֹא הָיָה רַב, כִּי עַל כִּסֵּא אָבִיו יָשַׁב אָחִיו רַבִּי יְהוּדָה, וְהוּא הָיָה חַי חַיֵּי עֹנִי וָלָחַץ. וּבְכָל זֹאת עָלָה בְחָכְמָתוֹ וְצִדְקָתוֹ עַל כָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מְחַוֶּה אֶת דַּעְתּוֹ שָׁם נִרְאֶה עַנְוְתָנוּתוּ, כִּי לֹא בְגֹדֶל לֵבָב יַבִּיעַ מַחְשַׁבְתּוֹ, כִּי אִם בְּרוּחַ נְמוּכָה וְכֹבֶד רֹאשׁ; וְאִם לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו דִּבְרֵי אֵיזֶה מְחַבֵּר, לֹא יוֹצִיא רַבִּי יַעֲקֹב מִפִּיו לְהַשְׁפִּיל אֶת כְּבוֹד הַמְּחַבֵּר, כִּי אִם בִּדְבָרִים רַבִּים יֹאמַר כִּי הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו. יְקָרָה הִיא מְאֹד צַוָּאָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בְּנוֹ, כִּי מִתּוֹכָהּ נִשְׁקְפָה גְּדוּלַת נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה. הוּא הָיָה הַתַּלְמוּדִי הַשָּׁלֵם, מְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַׂעֲרָה בְּכָל הַמִּצְוֹת וְהַמִּנְהָגִים, וּמְעֻטָּר בְּכָל מַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ: בַּעֲנָוָה, בְּהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט, בְּאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת, בְּאַהֲבַת תּוֹרָה וּבַעֲשׂוֹתוֹ כָל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. בִּהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ בַּיְּיָ לֹא הֶאֱמִין בְּכָל נִחוּשׁ וּבַחֲלוֹמוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב כָּתַב דְּרָשׁוֹת עַל הַתּוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּאוֹת וְנוֹטְרִיקוֹן, וְהֵן מַעֲשֵׂי יְדֵי חָרִיף נִפְלָא.

42. שׁוֹנֶה מַמֶּנּוּ הָיָה בֶן דּוֹרוֹ, רַבִּי מְנַחֵם בֵּן זֶרַח (1240–1315 אחב"ש), מְחַבֵּר סֶפַר קֹבֶץ דִּינִים בַּשֵּׁם “צֵדָה לַדָּרֶךְ”. הוּא בִקַּשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת סִפְרוֹ כְּקֻפַּת הָרוֹכְלִים, וַיַּשֵּׂם בּוֹ פִּסְקֵי דִּינִים עִם דִּבְרֵי מוּסָר וּפִלּוֹסוֹפִיָּה. אֲבוֹת רַבִּי מְנַחֵם וְאֶחָיו נֶהֶרְגוּ עַל קִדּוֹשׁ הַשֵּׁם בְּנָבַרָה בִּגְזֵרַת הָרוֹעִים, וְאַךְ הוּא לְבַדּוֹ נִצַּל וַיְהִי נוֹדֵד מֵעִיר לְעִיר, אַךְ בְּכָל נְדוּדָיו לֹא חָדַל מִשְּׁקֹד עַל תּוֹרַת יְיָ.

43. וְיֵשׁ מֵהֵם אֲשֶׁר עָשׂוּ פֵרוּשִׁים לַמְחַבְּרִים הַקַּדְמוֹנִים. בֵּין גְּדוּלֵי הַמְפָרְשִׁים נֶחְשְׁבוּ דּוֹן וִידַל דִּי־טוּלְשָׁא מִקַּטַּלוּנְיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה פֵּרוּשׂ עַל הַרַמְבַּ“ם בְּשֵׁם “מַגִּיד מִשְׁנֶה”, וּמִלְּבַד שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ”ם הוּא מַרְאֶה בּוֹ אֶת הַמְּקוֹרוֹת אֲשֶׁר מִמֶנו לָקַח אֶת הִלְכוֹתָיו; וְהָרַב רַבִּי נִסִּים מֵגִרוּנְדִי (1310 אחב"ש) – הָרַ“ן – אֲשֶׁר עָשָׂה פֵּרוּשׂ לְאֵיזוֹ מִסִּכְתּוֹת, וּבְיִחוּד לְהִלְכוֹת רַב אַלְפַסִּי, גַּם בֵּאוּרִים עַל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “דְּרָשׁוֹת הָרַ”ן”. הוּא הָיָה רַב בְּבַרְצְלוֹנָה, תַּחַת הָרַשְׁבָּ"א גַּם אֵלָיו פָּנוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁאֹל אֶת דַּעְתּוֹ בְּכָל דָּבָר קָשֶׁה.

44. וְיֵשׁ מֵהֵם אֲשֶׁר דָּאֲגוּ לַהֲמוֹן הָעָם לְהוֹרוֹת אוֹתָם אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת יְיָ וּלַהֲבִינָם עִנְיְנֵי הַתְּפִלּוֹת וְטַעֲמֵי הַמִּנְהָגִים, וּבָזֶה אָמְנָם הִגְדִּילוּ הָרַבָּנִים לַעֲשׂוֹת, כִּי הִצְלִיחוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיוֹדְעֵי תּוֹרָה, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה. וְעַל כֵּן הִשְׁתַּדְּלָה כָּל עֵדָה לִבְחַר לָהּ לְרַב מֵאֵלֶּה שֶׁקָּנוּ לָהֶם שֵׁם בְּחָכְמָתָם וְצִדְקָתָם, וַיְקַבְּלוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן אֶת הַחוּמְרוֹת אֲשֶׁר הֶחֱמִיר עֲלֵיהֶם, כִּי כָל דָּבָר לֹא הָיָה קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם אִם אַךְ יִמְצְאוּ עַל יָדוֹ חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. לִפְעָמִים הָיוּ הַקְּהִלּוֹת מְרִיבוֹת זוֹ בְּזוֹ עַל דְּבַר בְּחִירַת רַב שֶׁשְּׁנֵיהֶם חֲפֵצִים בּוֹ.

45. עוֹד לֹא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל הָרַ“ן, וְהִנֵּה זָרַח כְּבוֹד תַּלְמִידוֹ רַבִּי יִצְחָק בֶּן שֵׂשֶׂת (1266–1338 אחב"ש) – רִיבָ”שׁ. בְּשִׁבְתּוֹ בְּבַרְצְלוֹנָה לִפְנֵי רַבּוֹ קָמוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּמְסְרוּ לַמַּלְכוּת אוֹתוֹ וְאֶת רַבּוֹ וְאֶת רַבִּי חִסְדָּאִי חֲבֵרוֹ וְעוֹד אֲחָדִים מִנִּכְבְּדֵי הָעֵדָה עַל לֹא חָמָס בְּכַפָם. אַחֲרֵי־כֵן נִקְרָא לִהְיוֹת רַב בְּעִיר סַרְקַסְטָה, וְגַם שָׁם לֹא מָצָא מָנוֹחַ, כִּי בִקֵּשׁ לְשַׁנּוֹת שָׁם מִנְהָגִים אֲחָדִים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ טוֹבִים בְּעֵינָיו, וַאֲחָדִים מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר הִתְנַגְּדוּ לוֹ וַיְמָרְרוּ אֶת חַיָּיו, וְכִמְעַט אָמַר לָצֵאת מִן הָעִיר הַהִיא, אַךְ בַּעֲלֵי רִיבוֹ הִתְנַחֲמוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וַיְפַיְסוּהוּ. אוּלָם לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיַּעֲזֹב הָרִיבָ"שׁ אֶת סַרְקַסְטָה וַיְהִי לְרַב בְּוַלֶנְסִיָּה, אַךְ שָׁם הִשִּׂיגוּהוּ הָרְדִיפוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁל מַרְטִינֵץ גֹּונְזַלָּה, וְאַךְ בְּדֶרֶךְ נֵס נִמְלַט מִשָּׁם וַיִּמְצָא לוֹ מִקְלָט בְּאַפְרִיקָה וְשָׁם מֵת וַיִּקָּבֵר בְּאַלְגִיר, וּמַצֵּבַת קִבְרוֹ עוֹדֶנָּה קַיֶמֶת עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הוּא כָתַב חִדּוּשִׁים עַל אֵיזוֹ מִסִּכְתּוֹת, אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים אָבְדוּ וְרַק תְּשׁוּבוֹתָיו נִשְׁאֲרוּ. מֵאֲרָצוֹת רַבּוֹת הֵרִיצוּ אֵלָיו שְׁאֵלוֹת, כִּי שְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה בָּעוֹלָם. הוּא לֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַמְּבַקְּשִׁים לְהַרְאוֹת כִּי יָדָם רַב לָהֶם בְּפִלְפּוּל, כִּי אִם הָאֱמֶת הָיְתָה נֵר לְרַגְלוֹ, וְכֵן כָּתַב לְאַחַד הָרַבָּנִים הַחֲרִיפִים: “דַּע לְךָ כִּי רָאוּי לְכָל חָרִיף לְשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, כִּי מַה־בֶּצַע אִם חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדוֹ, אִם הָאֱמֶת נֶעְדָּרֶת?”

הוּא הָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד בְּמִצְוֹת, וְאִם מָצָא לְפִי דַּעְתּוֹ חֲשַׁשׁ עֲבֵרָה לֹא נָשָׂא פָנִים לִגְדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים וַיּוֹכִיחֵם עַל פְּנֵיהֶם. הַמְּרִיבָה אֲשֶׁר הָיְתָה בֵּינוֹ וּבֵין מַנְהִיגֵי עֲדַת סַרְקַסְטָה יָצְאָה, יַעַן כִּי בִקַּשׁ לֶאֱסֹר אֶת הַמִּנְהָג שֶׁהָיָה נָהוּג שָׁם לִקְרֹא לִפְנֵי הַנָּשִׁים אֶת הַמְּגִלָּה בְּיוֹם הַפּוּרִים בַּשָּׂפָה הַמּוּבֶנֶת לָהֶן. גַּם כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ, כִּי רַב אֶחָד, רַבִּי חַיִּים גַּלִפָּא, שֶׁהָיָה נוֹדָע כְּזָקֵן וְיוֹשֵׁב בַּישִׁיבָה, הִתִּיר לִסְרֹק אֶת הָרֹאשׁ בְּשַׁבָּת, כָּתַב לוֹ הָרִיבַ"שׁ תּוֹכֵחָה, כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה בְּהַכְשִׁילוֹ אֶת הָרַבִּים.

46. הָרַב רַבִּי חַיִּים גַּלִפָּא הָיָה חָזוֹן נִפְלָא בַּזְּמַן הַהוּא, כִּי לְפִי הַנִּרְאֶה מִתְּשׁוּבַת הָרִיבַ"שׁ, הָיָה אֶחָד מִגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים בִּזְמַן הַהוּא, אַךְ לֹא בָחַר בְּדֶרֶךְ רַבָּנִים רַבִּים לִסְפּוֹת חוּמְרָא עַל חוּמְרָא, כִּי אָמַר: חוֹבָה הִיא עַל כָּל רַב וּמוֹרֶה לְבַקֵּשׁ הֶתֵּר וְלֹא לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר, וְאֵין לְהַעֲלִים אֶת הַהֶתֵּר מֵעַמֵּי הָאֶרֶץ מִיִּרְאָה פֶּן יִכָּשְׁלוּ עַל יָדוֹ לְהַתִּיר גַּם אֶת הָאָסוּר בֶּאֱמֶת, כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה – אָמַר רַבִּי חַיִּים – “כֻּלָּם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה וּבְקִיאִים בְּדִקְדּוּקֵי מִצְּוֹת”.

47. הָרִיבַ“שׁ הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וּבָזֶה עוֹד הִרְחִיק לָלֶכֶת מֵהָרַשְׁבָּ”א, כִּי אָסַר לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם גַּם לְבֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. אוּלָם בְּהָרַמְבַּ“ם נָהַג כָּבוֹד גָּדוֹל וְסָמַךְ תָּמִיד עַל הוֹרָאוֹתָיו. גַּם אֶת הַקַּבָּלָה לֹא יָדַע וְלֹא רָצָה לְדַעְתָּהּ, אַךְ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְכַחֵשׁ־בָּהּ, אַחֲרֵי רְאוֹתוֹ כִּי גְדוֹלִים וְטוֹבִים כְּהָרַמְבַּ”ן מַאֲמִינִים בָּהּ.

48. גָּדוֹל הָיָה הָרִיבַּ“שׁ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וּבְמִדּוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת. הוּא אָהַב מְאֹד אֶת רַבּוֹ הָרַ”ן, וְאֵין קֵץ לְכָל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר רָחַשׁ לִבּוֹ אֵלָיו תָּמִיד; וְכַאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ בְּדָבָר קָשֶׁה בִּהְיוֹת עוֹד הָרַ“ן חַי, הֵשִׁיב הָרִיבַּ”שׁ תְּשׁוּבָתוֹ, וּבְסוֹפָהּ הוֹסִיף, כִּי כָּתַב כָּל זֹאת רַק לְהִתְלַמֵּד, אֲבָל לְמַעֲשֶׁה יִשְׁאֲלוּ אֶת פִּי רַבּוֹ הָרַ“ן. הוּא הָיָה חַס מְאֹד עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְרַע הָיָה בְּעֵינָיו לַבְזוֹת גַּם אֶת הַחוֹטֵא, וּבִפְרָט לְקַפֵּחַ אֶת פַּרְנָסָתוֹ. גַּם נֶגֶד הַמַּלְשִׁינִים הָיָה מִשְׁפָּטוֹ מָתוּן מְאֹד. בַּהֲשִׁיבוֹ לְשׁוֹאֵל חָכָם, הָיָה מְדַבֵּר בַּעֲוָנָה כְתַלְמִיד בִּפְנֵי הָרַב. אֶת הָאֱמֶת אָהַב יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹ. אִישׁ רִיבוֹ הָיָה רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בֶּן צֶמַח דוֹרַן – רַשְׁבַּ”ץ – אֲשֶׁר הִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְעַרְעֵר עַל פְּסָקָיו, וּבְכָל זֹאת בַּדָּבָר שֶׁהָיָה הַצֶּדֶק עִם הָרַשְׁבַּ"ץ לֹא נִמְנַע מֵהַגִּיד כִּי הַצֶּדֶק עִמּוֹ. וְכֵן כָּתַב לְאַחַד הַחֲכָמִים: אַף כִּי אַחֲרֵי כָּל הָרָעוֹת שֶׁעָשָׂה עִמִּי רַבִּי דוֹרַן, הָיִיתִי חָפֵץ לְחַיְבוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַצְדִיקוֹ, בְּכָל זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת תּוֹרָתִי פְּלַסְתֵּר, כִּי מַה שֶּׁהוֹרָה בְּדִין הוֹרָה.

49. חֲבֵרוֹ שֶׁל הָרִיבָ"שׁ רַבִּי חִסְדָּאִי הָיָה פִּלּוֹסוֹף גָּדוֹל, אַךְ בְּחָכְמָתוֹ הַרְבֵּה לֹא הִצְלִיחַ כִּי אִם לִסְתֹּר אֶת כָּל יְסוֹדוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, אֲבָל לֹא לִבְנוֹת שִׁטָּה פִּלּוֹסוֹפִית אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ; וְכָל מְגַמָּתוֹ הָיְתָה רַק לְהוֹכִיחַ, כִּי עַל הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה אֵין לְהִשָּׁעֵן, וְעַל כֵּן רָאוּי לְהַאֲמִין בְּקַבָּלַת־אָבוֹת, גַּם אִם הַשֵּׂכֶל מִתְנַגֵּד לָהּ. וְאָמְנָם לֹא יִפָּלֵא כִּי פִלּוֹסוֹף גָּדוֹל כָּמוֹהוּ הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, יַעַן רָאָה כִּי בִּימֵי הַגְּזֵרוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁבָּאוּ בְיָמָיו הִרְבּוּ הַמִּתְפַּלְסְפִים לַעֲזֹב אֶת מַעַרְכוֹת עַמָּם וְלִנְפֹּל אֶל מַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב, וְהַמַּאֲמִינִים־הַתְּמִימִים קִדְּשׁוּ אֶת שֵׁם יְיָ וְשֵׁם עַמּוֹ וַיִּפְשְׁטוּ צַוָּארָם לָטֶבַח וְאֶת דָּתָם לֹא הֵמִירוּ.

50. אַחַר גְּזֵרַת 1321 נִמְלְטוּ רַבִּים מִסְּפָרַד אֶל אַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית אֶל מוּל סְפָרַד מֵעֵבֶר לְיָם הַתִּיכוֹן. הַיִּשְׁמְעֵאלִים – הֵם הָעַרְבִים – קִבְּלוּ אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם מִלְּפָנִים הָיוּ עֲנִיִּים וּשְׁפֵלִים וְהִתְפַּרְנְסוּ בְּדֹוחֵק גָּדוֹל, יָשְׁנוּ עַל הָאָרֶץ אוֹ עַל שְׁטִיחַ עוֹר וּבִכְסוּת יוֹם הִתְכַּסּוּ בַלַּיְלָה, מַלְבּוּשֵׁיהֶם הָיוּ טְלָאִי עַל גַּבֵּי טְלִאי וְרֻבָּם הוֹלְכִים יְחֵפִים; וִיהוּדֵי סְפָרַד בָּאוּ עִם רְכוּשׁ רָב וְנִימוּסָם יָפֶה, עַל כֵּן מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַיִּשְמְעֵאלִים וּמוֹשְׁלֵיהֶם.

אוּלָם הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, אֲשֶׁר דָּבְקוּ בְּגוֹלֵי סְפָרַד בְּשִׁבְתָּם בִּסְפָרַד, הֵמִיטוּ עֲלֵיהֶם רָעוֹת רַבּוֹת גַּם בְּאֶרֶץ גָּלוּתָם הַחֲדָשָׁה. וְגַם הַחֲכָמִים קִנְאוּ אִישׁ בְּאָחִיו וַיַּרְבּוּ מַחֲלֹקֶת.

51. וְהָרִיבָ“שׁ בָּא אֶל הָאֶרֶץ הַהִיא, וַיֵּשֵׁב בְּאַלְגִיר, וְשָׁם מָצָא קְהִלָּה מְסֻדָּרָה. רַב בְּנֵי הַקְּהִלָּה שָׁמְחוּ לִקְרָאתוֹ, אַךְ אִישׁ אֶחָד נִרְגָּן קִנֵּא בְּהָרִיבָ”שׁ עַל כָּל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ, וְעִמּוֹ הָיוּ עוֹד אֲנָשִׁים רָעִים. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְקַנְתֵּר אוֹתוֹ וְלִבְזוֹתוֹ. הָעוֹמְדִים לִימִין הָרִיבָ“שׁ אָמְרוּ לְנַדּוֹת אֶת הַנִּרְגָּן, אַךְ הָרִיבָ”שׁ לֹא נָתַן לָהֶם לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי אָמַר: “אַחֲרֵי שֶׁעָבַר מָה שֶׁעָבַר אֵין לָנוּ לְהִתְנַהֵג בִּשְׂרָרָה זוֹ, אֲבָל רָאוּי לָנוּ לָתֵת גֵּוֵינוּ לְמַכִּים וּלְחָיֵינוּ לְמוֹרְטִים”. – אוּלָם אַחֲרֵי אֵיזֶה זְמָן בָּאָה סְפִינָה מִמַּיּוּרְקָה וּבָהּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה אֲנוּסִים הַנִּמְלָטִים מִגְּזֵרַת הַשְּׁמָד. שַׂר הָעִיר אָמַר לְהַכְנִיסָם. וְכַאֲשֶׁר נִסּוּ יִשְׁמְעֵאלִים אֲחָדִים לְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנַי הַכַּדִּי – הוּא הַשּׁוֹפֵט – כִּי עַל יְדֵי הַגּוֹלִים יַעֲלֶה מְחִיר הַמְּזוֹנוֹת, גָּעַר הַכַּדִּי בָהֶם וַיֹאּמַר, כִּי אַךְ מִחֶסְרוֹן אֱמוּנָה יְדַבְּרוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי הַאֵין בְּיַד הָאֱלֹהִים לְהַמְצִיא מָזוֹן לָאֵלֶּה בְּתוֹךְ כָּל בְּרוּאָיו? אֶפֶס הַיְּהוּדִי הַנִּרְגָּן הַהוּא הִתְאַמֵּץ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַשָּׁר לְבַל יַנִּיחַ לַגּוֹלִים הָאֻמְלָלִים לָרֶדֶת מֵהַסְּפִינָה וְלַהֲשִׁיבָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּרְחוּ מִשָּׁם. אָז קָרְאוּ הָרִיבָ“שׁ וְאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ חֵרֶם עַל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יָשִׂימוּ מִכְשֹׁלִים עַל דַּרְכֵי אֲחֵיהֶם הַגֹּלִים. וְגַם אָז לֹא חָדַל הָאִישׁ מֵרִשְׁעָתוֹ, לוּלֵא מִהֵר רַבִּי אֶשְׁתְּרוּק וְרַבִּי דָוִד אָחִיו לְהַצִּיל אֶת הַגּוֹלִים מֵרָעָתָם. רַבִּי אֶשְׁתְּרוּק הָיָה רוֹפֵא חָכָם, יְרֵא אֱלֹהִים וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וְגוֹמֵל חֶסֶד לְכָל בְּנֵי אָדָם. הוּא הִשְׁתַּדֵּל בְּעַד הָרִיבָ”שׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּצְלַח, כִּי נָתַן לְהָרִיבָ"שׁ כְּתַב דַּיָּנוּת מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה בְּאַלְגִּיר.

ח. הַבּוֹגְדִים וְהַוִּכּוּחִים.

52. כַּאֲשֶׁר חָדְלוּ בַעֲלֵי בְּרִית מַרְטִינֵץ גּוֹנְזוֹלָה מִשְׁלֹחַ יָדָם בַּיְּהוּדִים, הִנֵּה צָרָה חֲדָשָׁה בָּאָה, כִּי קָמוּ נְזִירֵי הַקַּתּוֹלִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֵיזוֹ הִיא דַּת אֱמֶת – הָעִבְרִית אוֹ הַנּוֹצְרִית. הַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם בְּדַעְתָּם מֵרֹאשׁ, כִּי אוֹי לָהֶם אִם יְנֻצָּחוּ וְאוֹי לָהֶם אִם יְנַצֵּחוּ: אִם יְנֻצָּחוּ – וְחִלְּלוּ אֶת שֵׁם דָּתָם, וְאִם יְנַצֵּחוּ – וְהֶעֱלוּ עֲלֵיהֶם אֶת חֲמַת שׂוֹנְאֵיהֶם הַמְּנֻצָּחִים. וּמִלְּבַד זֹאת, הַנּוֹצְרִים אַנְשֵׁי רִיבָם יָכְלוּ לְדַבֵּר כָּל אֲשֶׁר עָלָה עַל רוּחָם בְּלִי כָל מַעְצֹר, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד פֶּן יִפְגְּעוּ בִּכְבוֹד הַדַּת הַנּוֹצְרִית. אַךְ פְּקֻדַּת הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים חָזְקָה עֲלֵיהֶם לָצֵאת לְמִלְחֶמֶת־שְׂפָתַיִם לַמְרוֹת רוּחָם.

53. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הֵרֵעוּ הַיְּהוּדִים הַמּוּמָרִים לַעֲשׂוֹת לְעַמָּם. הַבּוֹגְדִים הָהֵם בְּהָפְכָם עֹרֶף לְדַת אֲבוֹתָם הָיוּ לְשׂוֹנְאִים בְּנֶפֶשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לְנַבֵּל וּלְשַׁקֵּץ אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר וּבִכְתָב. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה אִישׁ אֶחָד גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּשְׁמוֹ שְׁלֹמֹה הַלֵּוִי מִבּוֹרְגוֹשׁ, אֲשֶׁר לְעֵת זִקְנָתוֹ עָבְרָה עָלָיו רוּחַ אַחֶרֶת וַיָּמֶר אֶת דָּתוֹ וּיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ לְשֵׁם פּוּלוּס, בּורְגוֹשׁ דִּי־סַנְטַה־מַרְיָה, וַיְהִי בָרִאשׁוֹנָה לִמְנַהֵל בֵּית־הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל בְּשִׂיבִילִיָּה, וְאַחֲרֵי כֵּן עָלָה לְמַעֲלַת יוֹעֵץ מֶלֶךְ קַשְׂטִילִיָּה, אִינְרִיקוֹ הַשְּׁלִישִׁי. מֵעֵת אֲשֶׁר בָּגַד בְּדָתוֹ נָתַן לִבּוֹ לְהָרַע לִבְנֵי עַמּוֹ, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים גַּם אֶל אֲחָדִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהַטּוֹת לִבָּם כִּי יַעֲשׂוּ גַּם הֵם כָּמוֹהוּ. וּבִהְיוֹתוֹ יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתַּדֵּל לְפָנָיו לְהַבְדִּיל אֶת הַיְּהוּדִים לְרָעָה וּלְבִלְתִּי תֵת לָהֶם מִשְׂרָה בְּמַמְלַכְתּוֹ. אַךְ אִינְרִיקוֹ לֹא שָׁמַע לְקוֹלוֹ וּבַחֲצֵרוֹ הָיוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים וְרוֹפְאוֹ הָיָה יְהוּדִי חָכָם דּוֹן מֵאִיר אַלְגוֹאַדִּיץ (1336 אחב"ש). אַךְ בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת לֵב קַטַּלִינָה אֵם הַמֶּלֶךְ, הַמּוֹשֶׁלֶת בְּשֵׁם בָּנָה הַקָּטָן יוֹאַן הַשֵּׁנִי, כִּי תַרְחִיק אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִמִּשְׂרוֹת הַמַּמְלָכָה.

אָז בָּאוּ כְּמָרִים אֲחָדִים וַיַּעֲלִילוּ כִּי הַיְּהוּדִים קָנוּ מֵאֵת שַׁמָּשׁ בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים מֵ“הַלֶּחֶם הַקָּדוֹשׁ” וְיִתְעַלְלוּ בּוֹ אֲבָל חִיל אָחַז אֶת מְחַלֵּל הַקֹּדֶשׁ וַיְמַהֵר לְהָשִׁיב אֶת הַלֶּחֶם אֶל זְקַן בֵּית מִקְלַט הַנְּזִירִים. בְּעַד הָעֲלִילָה הַנִּבְעָרָה הַזֹּאת הוּשְׂמוּ יְהוּדִים רַבִּים בַּמַּאֲסָר, וְגַם הָרוֹפֵא דּוֹן מֵאִיר אַלְגּוֹאַדִּיץ בְּתוֹכָם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עִנּוּהוּ בְּעִנּוּיִם קָשִׁים וּמָרִים, עַד כִּי לֹא עָצַר כֹּחַ לִסְבֹּל אֶת יִסּוּרָיו, עָשָׂה אֶת חֵפֶץ מְעַנָּיו וַיִּתְוַדֶּה עַל הַחֵטְא אֲשֶׁר לֹא חָטָא וַיּוּמָת.

אַחֲרֵי אֵיזֶה זְמַן הִתְנַצֵּר תַּלְמִיד פּוּלוּס, יְהוֹשֻׁעַ הַלּוּרְקִי, וַיִּקְרָא בִּשְׁמוֹ הַנּוֹצְרִי גִירוֹנִימוּס דִּי־סַנְטָה־פִי, וְגַם הוּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ רַבּוֹ לִצְרֹר אֶת הַיְּהוּדִים.

54. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵלָּה רוּחַ חֲדָשָׁה לִנְשֹׁב בְּקֶרֶב הַנּוֹצְרִים, כִּי אֲחָדִים מֵהֶם, הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים, רָאוּ אֶת כָּל הַנְּבָלוֹת אֲשֶׁר הָאַפִיפְיוֹרִים וְכָל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂים, כִּי אַךְ זִמָּה, שִׁכָּרוֹן וְגָזֵל מַעֲשֵׂיהֶם כָּל הַיּוֹם, וְכָל מְגַמָּתָם רַק לְהַכְנִיעַ אֶת רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם וּלְעַוֵּר אֶת עֵינֵיהֶם לְבַל יִרְאוּ וּלְבַל יָבִינוּ אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר מוֹרֵיהֶם מַתְעֵיהֶם עוֹשִׂים לָהֶם. בָּרִאשׁוֹנָה הֵחֵלּוּ טוּבֵי הַנּוֹצְרִים לְהִתְאוֹנֵן בַּסֵּתֶר, וְאַחַר נִמְצָא אִישׁ אַמִּיץ לֵב, יוֹאַן הוּס מֵאֶרֶץ בִּיהָם, אֲשֶׁר לֹא כִחֵד אֶת הָאֱמֶת תַּחַת לְשׁוֹנוֹ וַיַּגֵּד לַכֹּל, כִּי הָאַפִיפְיוֹרִים בְּעַצְמָם לָקְחוּ לָהֶם הַמִּשְׂרָה לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָעָם שֶׁלֹּא בְצֶדֶק וְאֵין קְדֻשָּה בָּהֶם. אָמְנָם אֶת הָאִישׁ הַהוּא דָּנוּ לִשְׂרֵפָה וַיִּשָּׂרֵף, אַךְ בְּמוֹתוֹ נִמְצְאוּ רָּבִים בְּאֶרֶץ בִּיהָם אֲשֶׁר בְּתוֹרָתוֹ הֶחֱזִיקוּ וּמִלְחָמָה נוֹרָאָה הִתְלַקְּחָה בְּאֵירוֹפָּה בֵּין הַהוּסִיטִים³ וּבֵין הַקַּתּוֹלִים. אָז בָּעֲרָה כָאֵשׁ קִנְאַת הַנְּזִירִים הַקַּתּוֹלִים וּבִדְרָשׁוֹת חוֹצְבוֹת לַהֲבוֹת־אֵשׁ הֵעִירוּ אֶת הֶהָמוֹן לְכַלּוֹת וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹפְרִים הַהוּסִיטִים וְעִמָּהֶם גַּם אֶת הַיְּהוּדִים. נָזִיר אֶחָד הַנֶּחְשָׁב לְקָדוֹשׁ בְּעֵינֵי הַקַּתּוֹלִים עַל פְּרִישׁוּתוֹ, וִיסֶנְטִי פֶירְרֶיר, שָׁב לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂי בַעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר חָבְטוּ אֶת עַצְמָם וַיִּסְתַּגְּפוּ. הוּא הָיָה דַּבְּרָן נִפְלָא, בַּעַל רֶגֶשׁ כַּבִּיר, וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו הַקַּנָּאִים וְהַפּוֹחֲזִים לְהִתְנַקֵּם בַּכּוֹפְרִים. הַנָּזִיר הַזֶּה הָיָה בָא אַל בָּתֵּי תְּפִלַּת הַיְּהוּדִים, בְּיָדוֹ הָאַחַת אָחַז בַּצְּלָב וּבַשֵּׁנִית – סֵפֶר תּוֹרָה, וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ, קוֹל אַרְיֵה, עַל הַיְּהוּדִים כִּי יְמַהֲרוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וְאִם יְמָאֲנוּ – מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָם, כִּי אוֹתָם תֹּאכַל הַחֶרֶב וּבָתֵּיהֶם יִהְיוּ לְשַׁמָּה. וְעַל יַד הַנָּזִיר הַהוּא הִתְיַצְּבוּ תָמִיד גְּדוּד הָאֲסַפְסֻף וְגַם אַנְשֵׁי צָבָא מְזֻיָּנִים הַנְּכוֹנִים לְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ בְּכָל רֶגַע. אֵימָה וָפַחַד נָפְלוּ עַל הַיְּהוּדִים, וְרַבִּים מֵהֶם הֵמִירוּ אֶת דָּתָם.

נוֹסָף לָזֶה, בַּעֲצַת הַמּוּמָר פּוּלוּס מִבּוֹרְגוֹשׁ נָתְנָה הַמַּלְכָּה קַטַּלִינָה פְּקֻדָּה בַּת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְעִיפִים לְמַעַן רוֹשֵׁשׁ אֶת הַיְּהוּדִים וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר: כִּי לֹא יִלְבְּשׁוּ בְּגָדִים כְּבִגְדֵי הַנּוֹצְרִים, כִּי אִם בְּגָדִים אֲרֻכִּים וְגַסִּים וְאוֹת קָלוֹן עֲלֵיהֶם; כִּי לֹא יִתְעַסְּקוּ בָאוּמְנוּת וְלֹא יְרַפְּאוּ חוֹלִים נוֹצְרִים; לֹא יִסְתַּפְּרוּ תִּסְפֹּרֶת נָאָה וְלֹא יְגַלְּחוּ אֶת זְקָנָם וְלֹא יִקְבְּעוּ לָהֶם דִּירָה בֵּין הַנּוֹצְרִים, כִּי אִם בִּשְׁכוּנָה מְיוּחֶדֶת, בִּמְקוֹם אֹפֶל וְאַשְׁפָּה, וְלֹא יֵצְאוּ מֵעִיר מוֹשָׁבָם לְעִיר אַחֶרֶת וּבִפְרַט לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, – וְכָל הָעוֹבֵר עַל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה יֵעָנֵשׁ קָשֶׁה. גַּם הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה הוֹעִילוּ הַרְבֵּה לְהַרְבּוֹת אֶת מִסְפַּר הַמּוּמָרִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת; רַבִּים מִבָּתֵּי הַתְּפִלָּה הַמְּפֹאֲרִים שֶׁל הָעִבְרִים נֶהְפְכוּ בְיַד הַנָּזִיר פֶירְרֶיר לְבָתֵּי תְּפִלּוֹת הַקַּתּוֹלִים.

55. וּמְרִיבָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בֵּין הַקַּתּוֹלִים עַל דְּבַר נְשִׂיאוּת הָאַפִּיפְיוֹר בִּינִידִיקְטוּס XV. כִּי עַל פִּי סוֹד הַכֹּהֲנִים הוּרַד מִכִּסְּאוֹ וַיְגֹרַשׁ מֵרוֹמָא, אַךְ יוֹשְׁבֵי סְפָרַד בְּנֵי אַרְצוֹ הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ. וּלְהָאַפִיפְיוֹר הַהוּא הָיָה רוֹפֵא תַּלְמִיד פּוּלוּס, יְהוֹשֻׁעַ הַלּוֹרְקִי, אוֹ גִירוֹנִימוֹס דִּי־סַנְטָה־פִי. וַיַּשִּׂיאֵהוּ הַמּוּמָר הַהוּא לְהַכְרִיחַ אֶת חַכְמֵי הַיְּהוּדִים לָבוֹא לְפָנָיו לְהִתְוַכֵּחַ עַל דְּבַר הַדָּתוֹת, וְהוּא, גִירוֹנִימוּס, יְנַצֵּחַ עַל הַוִּכּוּחִים, וְכַאֲשֶׁר יְנַצְּחֵם, אָז יֵאָנְסוּ כָּל הַיְּהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וּבָזֹאת יַעֲשֶׂה לוֹ הָאֲפִיפְיוֹר שֵׁם תִּפְאָרָה, וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ לִגְדֻלָּתוֹ; וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָאַפִּיפְיוֹר. וַיִּרְשֹׁם לוֹ הַמּוּמָר אֶת שְׁמוֹת רָאשֵׁי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי סְפָרַד, וְהָאֲפִיפְיוֹר שָׁלַח צָו, כִּי יָבוֹאוּ אֵלָיו כֻּלָּם לְהִתְוַכֵּחַ. בֵּין חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה חָכָם אֶחָד גְּדוֹל הַדּוֹר רַבִּי יוֹסֵף אַלְבּוֹ בַּעַל “סֵפֶר הָעִקְרִים”, אֲשֶׁר הָיָה מֵאַחֲרוֹנֵי הַתַּלְמוּדִיִּים־הַפִּלּוֹסוֹפִים בִּסְפָרָד. בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר שְׁנַת 1343 הֵחֵל הַוִּכּוּחַ, וְיֶאֱרַך שָׁנָה וְתִשְׁעָה חֲדָשִׁים. בְּעֵת הַוִּכּוּחַ יָשַׁב הָאֲפִיפְיוֹר וְהַבִּישׁוֹפִים וְרַבִּים מִשָּׂרֵי הַמְּלוּכָה וּמִבְּנֵי הָעָם. גַּם לְעִתִּים הֵבִיאוּ שָׁמָּה מַחֲנוֹת מוּמָרִים אֲנוּסִים, לְמַעַן יִרְאוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְוַכְּחִים מָה רַב מִסְפַר הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הִצְלִיחָה הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית לְצוֹדֵד בְּחֶרְמָהּ. כַּאֲשֶׁר רָאָה בִּינִידִיקְטוּס, כִּי לֹא יָכוֹל לַיְּהוּדִים, אָמַר לָתֵת פְּקֻדָּה לְהַחֲרִים אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּלְבַעֲרָם מִן הָאָרֶץ וְלִגְזֹר עַל הַיְּהוּדִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת; אַךְ מַהֵר בָּא קִצּוֹ, כִּי אָז עָלָה עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפְיוֹר מַרְטִין VI, וְאָז עָזְבוּ גַּם הַסְּפָרַדִּים אֶת בִּינִידִקְטוּס, וְעִמּוֹ יָרַד גַּם יוֹעֲצוֹ הַמּוּמָר מִגְּדֻלָּתוֹ. צִירֵי הַיְּהוּדִים הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי מַרְטִין וּבְשֹׁחַד רָב הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ לָתֵת “בּוּלָה” – פְּקֻדַּת אַב הַקַּתּוֹלִים – לְבַל יִגְּעוּ בַיְּהוּדִים לְרָעָה.

הַחֶסֶד שֶׁהָיוּ הַשָּׂרִים, הַבִּישׁוֹפִים וְהָאֲפִיפְיוֹרִים עוֹשִׂים לִפְעָמִים עִם יִשְׂרָאֵל עָלָה לַיְּהוּדִים בְּדָמִים יְקָרִים. הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה יָדוּעַ וּמְפוּרְסָם לַכֹּל, כִּי אֵין הָאֲפִיפְיּוֹר וּמְתֵי סוֹדוֹ עוֹשִׂים דָּבָר בִּלְתִּי אִם יְשַׁלְּמוּ לָהֶם בַּתְּחִלָּה בְּכֶסֶף מָלֵא. בִּשְׁנַת 1348 נֶאֶסְפוּ צַירֵי קְהִלּוֹת אִיטַלְיָה לַאֲסֵפָה וַיִּבְחֲרוּ אֲנָשִׁים יוֹדְעִים לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמְּלָכִים וּגְדוֹלֵי הַשָּׂרִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעַד טוֹבַת הַכְּלָל. וַיָּשִׂימוּ מַס עַל כָּל הָעָם, עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ לְפִי עָשְׁרוֹ, וְגִזְבָּר בָּחֲרוּ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ יִהְיֶה הַמַּס הַנִּגְבֶּה מוּכָן לְהוֹצָאוֹת הַמִּשְׁתַּדְּלִים בְּכָל עֵת שֶׁיִּצְטָרְכוּ.

56. כַּאֲשֶׁר עָלָה הַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשֵּׁנִי עַל כִּסֵּא מַמְלֶכֶת קַשְׂטִילְיָה, הוּנַּח מְעַט לַיְּהוּדִים, כִּי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה רְפֵה־יָדַיִם וְכָל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הָיְתָה בִיְדֵי רֹאשׁ הַשָּׂרִים אַלְבַרוֹ דִּי־לוּנָה, אִישׁ חָכָם בַּהֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה וְרָחוֹק מִקִּנְּאַת הַדָּת. הַשָּׂר הַזֶּה רָאָה כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בְּרָכָה רַבָּה לְאֶרֶץ מְגוּרָם, וְעַל כֵּן הֵגִין בַּעֲדָם לַמְרוֹת רְצוֹן הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים הַקַּנָּאִים וְגַם לַמְרוֹת פָּקֻדַּת הָאֲפִיפְיוֹר. עַל פִּי עֲצָתוֹ הוּרַם רַבִּי (1320–86אחב"ש) אַבְרָהָם בֶּנְבֹּנֶשְׁתִּי לְמַעֲלַת רַב הַמַּמְלָכָה. הָרַב הַזֶּה הָיָה אִישׁ חָכָם וְשׁוֹקֵד עַל טוֹבַת עַמּוֹ. הוּא הִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהָקִים אֶת הֲרִיסוֹת הַקְּהִלּוֹת שֶׁנֶּהֶרְסוּ וְנֶחְרְבוּ עַל יְדֵי הָרְדִיפוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת, וּלְתַכְלִית זוֹ קָרָא לַעֲצָרָה אֶת כָּל הָרַבָּנִים אֶל עִיר וַלְיַדּוֹלֶיד, וְשָׁם תִּקְנוּ תַּקָּנוֹת טוֹבוֹת לְהָפִיץ דַּעַת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל וּלְהֵיטִיב אֶת מַצַּב הַחִנּוּךְ, וַיֶּאֶסְרוּ עַל הַנָּשִׁים לְהִתְקַשֵּׁט בַּעֲדָיִים יְקָרִים, לְבַל תְּעוֹרַרְנָה קִנְאַת הַנּוֹצְרִים; גַּם שָׂמוּ עֹנֶשׁ עַל הַמַּלְשִׁינִים אֲשֶׁר רָבּוּ בַּיָּמִים הָהֵם. אוּלָם הַמְּנוּחָה לֹא אָרְכָה לְיִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָד, כִּי קִנְאַת הַדָּת וְשִׂנְאַת הַלְּאֹם הִכּוּ שָׁרְשָׁן עָמֹק בְּלֵב הַסְּפָרַדִּים. גַּם עַל יְדֵי הַמְּהוּמוֹת וְהַמְּבוּכוֹת אֲשֶׁר הָיוּ תָּמִיד בָּאָרֶץ הִתְרוֹשֵׁשׁ הָעָם הַסְּפָרַדִּי, וּבְבַעֲרוּתוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ הָיָה לְחַיָּה טוֹרֶפֶת אֲיֻמָּה, שׁוֹאֶפֶת לְדָם כָּל הַיּוֹם.

57. וְיוֹתֵר מֵהַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שָׂנְאוּ הַנּוֹצְרִים־הַסְּפָרַדִּים אֶת הַיְּהוּדִים גָּדְלָה שִׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים־הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהֶם שֵׁם “מַרַנִּים⁴”. הַמַּרַּנִים⁵ רַבּוּ מְאֹד בִּסְפָרַד לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת; רַבִּים מֵהֶם בַּחֲרִיצוּתָם קָנוּ לָהֶם עֹשֶׁר וּגְדוּלָה, וַיִּהְיוּ לְשָׁרִים בַּמַּמְלָכָה, שָׂרֵי צְבָאוֹת וְשׁוֹפְטִים וְגַם רַבֵּי הַכְּהֻנָּה. אֲחָדִים מֵהֶם אַחֲרֵי קַבְּלָם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, הָיוּ לַנּוֹצְרִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָלוּ בְּקִנְאָתָם לֶאֱמוּנָתָם הַחֲדָשָׁה עַל הַנּוֹצְרִים מִלֵּדָה; אוּלָם רֻבָּם בְּקַבְּלָם עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַנּוֹצְרִית מֵאוֹנֶס הָיוּ לְנוֹצְרִים רַק לְמַרְאֶה עַיִן, אֲבָל בְּלִבָּם נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם וּבַסֵּתֶר הִתְנַהֲגוּ בְּמִנְהָגֵי הַיְּהוּדִים. מוּבָן הַדָּבָר, כִּי הַמַּרַנִּים הָהֵם לֹא אָהֲבוּ אֶת הַנּוֹצְרִים הַסְּפָרַדִּים, אֲשֶׁר הִכְרִיחוּם לְהָמִיר אֶת דָּתָם. וְהַנּוֹצָרִים הַסְּפָרַדִּים גַּם הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת שִׂנְאָתָם הַנּוֹשָׁנָה לָהֶם, גַּם אַחֲרֵי קַבְּלָם עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, וּבִרְאוֹתָם כִּי הַמַּרַנִּים עוֹשִׂים עֹשֶׁר וּמִתְנַשְּׂאִים עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ, קִנְאוּ בָהֶם וַיִּשְׂנָאוּם תַּכְלִית שִׂנְאָה.

58. גַּם הַשַּׂר הֶחָכָם אַלְבַרוֹ דִּי־לוּנָה, אֲשֶׁר הָיָה טוֹב לַיְּהוּדִים, שָׂנֵא אֶת הַמַּרַנִּים וַיְדַבֵּר עֲלֵיהֶם תָּמִיד רָעוֹת בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. גַּם הַכֹּהֲנִים בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם הֵחֵלּוּ לְהַטִּיף מֵעַל הַבָּמָה לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ הַמַּרַנִּים בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וַיִּתְנוּם לְבוֹגְדִים וּבָנִים כֶּחָשִׁים. הָאֲפִיפְיוֹר נִיקוֹלַי הַחֲמִישִׁי הוֹצִיא “בּוּלָה” לְהַשְׁגִּיחַ בְּעַיִן פְּקוּחָה עַל הַמַּרַנִּים, כִּי יִשְׁמְרוּ אֶת כָּל חֻקֵּי הַדַּת הַנּוֹצְרִית וְלֹא יִתְנַהֲגוּ בְּמִנְהָגֵי הַיְּהוּדִים (1381 אחב"ש). וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְשִׂנְאַת עַם הָאָרֶץ לְהַמַּרַנִּים נִגְלְתָה בְּפֹעַל: בְּטוֹלֶדָה הִצִּיתוּ הַסְּפָרַדִּים אֵשׁ בְּבָתֵּי הַמַּרַנִּים וְתֹאכַל אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת בָּתִּים, וַיַּהַרְגוּ רַבִּים מִיּוֹשְׁבֵיהֶם. הַמַּרַנִּים נִסּוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וְלֹא יָכְלוּ (1397 אחב"ש), וּכְמַחֲלָה מִתְדַּבֶּקֶת מִהֲרָה הַשִּׂנְאָה לְהַמַּרַנִּים לְהַקִּיף אֶת כָּל עָרֵי סְפָרָד. בָּעִיר קוֹרְדוֹבָה יָסְדוּ הַנּוֹצָרִים חֶבְרָה בְּשֵׁם “אַהֲבַת הַנּוֹצְרִים” וַיָּשִׂימוּ לָהֶם חֹק לִבְלִי קַבֵּל לְחֶבְרָתָם אִישׁ מֵהַמַּרַנִּים, גַּם מֵאֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים מִשְׂרָה בַּמַּמְלָכָה אוֹ בַּכְּהֻנָּה. וַיְהִי הַיּוֹם וּבְנֵי הַחֶבְרָה הַזֹּאת עָבְרוּ בְּחֻצּוֹת הָעִיר עִם צִלְבֵיהֶם. כָּל בָּתֵּי הָעִיר הָיוּ מְקֻשָּׁטִים לִכְבוֹד הַתַּהֲלוּכָה הַזֹּאת. אַךְ הַמַּרַנִּים, אֲשֶׁר חָרָה לָהֶם עַל חַבְרֵי הַחֶבְרָה הַהִיא, סָגְרוּ אֶת דַּלְתוֹתֵיהֶם וְלֹא קִשְּׁטוּ אֶת בָּתֵּיהֶם. וְחָרַשׁ בַּרְזֶל אֶחָד הוֹצִיא קוֹל, כִּי בַת אַחַת הַמַּרַנִּים שָׁפְכָה קִתּוֹן שֶׁל שׁוֹפְכִין בְּעֵת הַתַּהֲלוּכָה וַתִּגַּע בָּהֶם בִּתְמוּנַת “הַאֵם הַקְּדוֹשָׁה”, וּבְקִנְאָתוֹ הִצִּית בַּלַּפִּיד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֵשׁ בְּבֵית הַמַּרַנִּי הַהוּא. אָז מִהֲרוּ אֶחָיו לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ וַיַּצִּיתוּ עוֹד בָּתִּים רַבִּים אֲשֶׁר לְהַמַּרַנִּים, וּנְצִיב הַמֶּלֶךְ בָּא לְהָגֵן עַל הַמַּרַנִּים וַיִּדְקֹר בְּחַרְבּוֹ אֶת חָרַשׁ הַבַּרְזֶל; אַךְ בָּזֶה עוֹד הִגְדִּיל קִנְאַת הֶהָמוֹן, כִּי הֵרִימוּ אֶת נִבְלַת הֶחָרָשׁ אֲשֶׁר מֵת – לְפִי דַּעְתָּם – מוֹת קְדוֹשִׁים, וְעַד מְהֵרָה נֶאֱסַף הָמוֹן רַב וַיַּהַרְגוּ בְּהַמַּרַנִּים הֶרֶג רָב. וְאֵלֶּה מֵהַמַּרַנִּים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִן הָעִיר לֹא מָצְאוּ מָנוֹס לְנַפְשָׁם כִּי כָל הָאִכָּרִים, מִכָּל הַכְּפָרִים מִסָּבִיב סְבָבוּם, וַיְבֹזּוּם וַיַּהַרְגוּם (1403) אחב"ש).

ט. אִיזַבֶּלָה וּפֶרְדִּינַנְדְּ.

59. בִּשְׁנַת 1404 יָשְׁבָה אִיזַבֶּלָה עַל כִּסֵּא מְלוּכַת קַשְׂטִילְיָה וּלְעֵזֶר כְּנֶגְדָּהּ הָיָה אִישָׁהּ פֶרְדִינַנְדְּ הַקַּתּוֹלִי מֶלֶךְ אַרַגּוֹנְיָה. בָּזֶה הִתְאַחֲדוּ שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת קַשְׂטִילְיָה וְאַרַגּוֹנְיָה לְמַמְלָכָה אַחַת תַּקִּיפָה, אֲשֶׁר מִפָּנֶיהָ פָּחֲדָה בִּרְבוֹת הַיָּמִים כָּל אֵירוֹפָּה. אִיזַבֶּלָה הָיְתָה אֲדוּקָה מְאֹד בְּדַת הַקַּתּוֹלִים וְנִכְנַעַת מִפְּנֵי הַכֹּהֵן טוֹרְקְבוֹמַדָּה, אֲשֶׁר לְפָנָיו הִתְוַדְּתָה אֶת עֲוֹנוֹתֶיהָ. בִּהְיוֹתָהּ עוֹד נַעֲרָה נָדְרָה נֶדֶר לִפְנֵי הַכֹּהֵן הַהוּא, כִּי בְשִׁבְתָּהּ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה, תַּקְדִּישׁ אֶת כָּל כֹּחָהּ לְבָעֵר אֶת הַכּוֹפְרִים מִסְּפָרָד. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עָלְתָה לַמְּלוּכָה חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי אַךְ לְבַעֲבוּר זֹאת נָתַן יְיָ אֶת הַמֶּמְשָׁלָה בְּיָדָהּ; לְמַעַן טַהֵר אֶת הָאָרֶץ מֵהַכּוֹפְרִים. בְּיִחוּד הִרְבּוּ הַכֹּהֲנִים הַנְּזִירִים לְדַבֵּר סָרָה בְּאָזְנֵי הַמַּלְכָּה עַל הַמַּרַנִּים, כִּי מַלְעִיגִים הֵם בְּקָדְשֵׁי הַנּוֹצְרִים, וְעַל כֵּן הָיְתָה עֲצָתָם לְכוֹנֵן בֵּית מִשְׁפָּט, לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אַחַר מַעֲשֵׂי הַמַּרַנִּים אִם נֶאֱמָנִים הֵם בִּבְרִית דַּת הַקַּתּוֹלִית, וּלְיַסְּרָם קָשָׁה אִם יָסוּרוּ מֵאַחֲרֶיהָ. וֶּפְרִּדִינַנְדְּ אִישָּׁה, אַף כִּי לֹא הָיָה אָדוּק בֶּאֱמוּנָתוֹ, בְּכָל זֹאת הָיְתָה עֲצַת הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים יְשָׁרָה בְּעֵינָיו, יַעַן רָאָה כִּי עַל יְדֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה יִמְצָא שָׁלָל רָב, כִּי רְכוּשׁ הַנִּשְׁפָּטִים יָחֳרַם לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה, וַיָּסֶת גַּם הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה לְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֶת דָּבָר הַכֹּהֲנִים. וַיִּוָּסֵד בֵּית מִשְׁפַּט הָאֱמוּנָה – אִינְקְוִיזִיצְיָה – בְּשִׂיבִילְיָה (1408 אחב"ש).

60. עַד מְהֵרָה הֵחֵלָּה הָאִינְקְוִיזִיצְיָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂיהָ, וְרַבִּים מֵהַמַּרַנִּים הוּשְׂמוּ בְּבֵית הַכֶּלֶא. וַיִּירְאוּ הַמַּרַנִּים מְאֹד וַיְמַהֲרוּ רַבִּים מֵהֶם לָנוּס אֶל עִיר קַדִּיקְס. וְרַבִּים מִטּוֹבֵי הַנּוֹצְרִים, אַף כִּי הָיוּ קַתּוֹלִים אֲדוּקִים, בְּכָל זֹאת לֹא יָשְׁרוּ בְעֵינֵיהֶם מַעֲשֵׂי הַמַּלְכָּה, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוֹ לְהָגֵן עַל הַמַּרַנִּים וְלַעֲצֹר בְּעַד מֶמְשֶׁלֶת הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים בְּיַד חֲזָקָה; וְיִקְשְׁרוּ קֶשֶׁר, כִּי אִם יִתָּפֵס אֶחָד מֵהֶם בְּיַד הָאִינְקְוִיזִיצְיָה וְשָׂמוּ הֵם שְׁפָטִים בְּשׁוֹפְטֵיהֶם, אַךְ הַקֶּשֶׁר נִגְלָה לְבַעֲלֵי בְּרִית הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, וְעַד מְהֵרָה הוּשְׂמוּ רָאשֵׁי הַקּוֹשְׁרִים בַּכֶּלֶא וְעִמָּהֶם רַבִּים מֵהַמַּרַנִּים וְשׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה נָתְנוּ פְּקֻדָּה לְכָל הַנּוֹצְרִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִית הַקַּתּוֹלִים לִמְּסֹר לְדִין אֶת הַמַּרַנִּים הַנֶּחְשָׁדִים בֲּעֹון כְּפִירָה וְלָשׂוּם מִשְׁמָר עַל הוֹנָם. וְהֶהָמוֹן, אֲשֶׁר הָלַךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אַחַר מוֹרָיו הַקַּנָּאִים, מִהֵר לְהַסְגִּיר לִידֵי שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה רַבִּים מֵהַמַּרַנִּים, וּמֵרַגְּלֵי חֶרֶשׁ הִתְהַלְּכוּ תָּמִיד לִשְׁמֹר עִקְבוֹת הַמַּרַנִּים וְהַמַּלְשִׁינוֹת וְעֵדוֹת הַשֶּׁקֶר גָּבְרוּ בָאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִרְבּוּ לִתְפֹּס אֶת הַמַּרַנִּים, עַד כִּי לֹא הָיָה עוֹד לָהֶם מָקוֹם בְּבֵית הַכֶּלֶא הַנּוֹעַד לָהֶם, וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם עוֹד אַרְמוֹן גָּדוֹל בְּפַרְוַר הָעִיר שִׁבִילְיָה וַיִּכְתְּבוּ עַל קִירוֹתָיו אֶת הַפְּסוּקִים: הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבְמִתְקוֹמֶמֶיךָ אֶתְקוֹטָט", “קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ”. וּבַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ יַנּוּאַר 1411 חָנְכוּ אֶת מְקוֹם הַהֲרֵגָה, כִּי שָׂרְפוּ עָלָיו שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מִהַמַּרַנִּים. בָּמַת הַמַּטְבֵּחַ הוּשְׂמָה בָרְחוֹב אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ “קִימַדֶּרוֹ” – כְּלוֹמֵר: “מְקוֹם הַשְּׂרֵפָה” –, עָלָיו הוּקְמוּ אַרְבָּעָה פְּסִילִים מָשְׁחָתֵי מַרְאֶה וְהֵם עוֹמְדִים שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּבְמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים הֹעֲלוּ עַל הַמּוֹקֵד מִבְּנֵי שִׂיבִלְיָה בִּלְבַד מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אִישׁ. אוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפָה הָאִינְקְוִיזִיצְיָה לִשְׁפֹּט אֶת הַמַּרַנִּים בַּחֶרֶב וּבָאֵשׁ, כֵּן גָּדְלָה הָאַהֲבָה בְלֵב הַמְּעַנִּים לְקָדְשֵׁי אֲבוֹתָם. וְרַבִּים מֵהַנִּשְׂרָפִים הֶרְאוּ אֶת אֹמֶץ לִבָּם, כִּי הִגִּידוּ נֶגֶד כָּל הַשּׁוֹפְטִים וְכָל הָעָם, כִּי אָמְנָם נֶאֱמָנִים הֵם בִּבְרִית אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבְשִׂמְחָה וְרָצוֹן נְכוֹנִים הֵם לַעֲלוֹת עַל הַמּוֹקֵד, וּבְהִשָׂרְפָם קָרְאוּ בְּקוֹל רָם: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!”. בֵּינֵיהֶם הָיוּ כָאֵלֶּה אֲשֶׁר עוֹד אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַנּוֹצְרִים, וּבְכָל זֹאת הָיוּ קְשׁוּרִים בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה וֶאֱמוּנָה חֲזָקָה בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ.

וְזֹאת תּוֹרַת הָאִינְקְוִיזִיצְיָה: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נֶחְשַׁד בִּכְפִירָה וְהוּבָא אֶל בֵּית הַכֶּלֶא. שָׁם בְּחָנוּהוּ בִּכְלֵי־מְעַנִּים שׁוֹנִים: פָּרְקוּ אֶת עַצְמוֹת הַחוֹטֵא, חָתְכוּ אֶת בְּשָׂרוֹ, הִפְשִׁיטוּ אֶת עוֹרוֹ, דְּקָרֻהוּ, צָלוּהוּ עַד כִּי הוֹדָה עַל פִּשְׁעוֹ, כִּי אָכַל מַצָּה בְּלֵיל הַפֶּסַח, כִּי הֶחֱלִיף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי קָרָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, וְעוֹד אֲשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֹדַע, כִּי אָמְנָם נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה, כִּי מַחֲזִיקִים הֵם בְּדַת הַיְּהוּדִים, וַיָּדֹנוּ דִּינָם לְמָוֶת. וּבְאַחַד מֵימֵי חַג הַנּוֹצְרִים עָרְכוּ אֶת עֲבוֹדַת הָאֱמוּנָה – אוֹיטוֹ־דֵּי־פֵי – בַּהֲכָנָה רַבָּה לְשַׁעֲשַׁע בָּהּ אֶת לֵב הֶהָמוֹן וּגְדוֹלֵי הָעָם הַצְּמֵאִים לִדְמֵי אָדָם. אָז הוֹבִילוּ אֶת הַחֹטְאִים מְלֻבָּשִׁים כֻּתָּנוֹת אֲרֻכּוֹת מִבַּד גַּס וּמְצֻיָּרוֹת בִּצְלָבִים, לַהֲבוֹת־אֵשׁ וְשֵׁדִים, וְכוֹבָעִים גְּדוֹלִים עֲלֵיהֶם כְּמְגְדָּלִים וְגַם הֵם מִצֻיָּרִים בִּצְלָבִים וְשֵׁדִים וְלֶהָבוֹת. לִפְנֵיהֶם אַנְשֵׁי חַיִל מְזֻיָּנִים וּנְזִירִים קְדוֹשִׁים מְזַמְּרִים שִׁירִי תְּהִלִּים; וּכְשֶהוּבְאוּ הַחוֹטְאִים אֶל הַמַּעֲרָכָה הִטִּיפוּ לִפְנֵיהֶם מְעַנֵּיהֶם דִּבְרֵי מוּסָר, וַיַּגִּידוּ לָהֶם כִּי אַךְ מֵאַהֲבָה הֵם עוֹשִׂים לָהֶם יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם הַחוֹטֵאת מִמּוֹקְדֵי עוֹלָם, וְאַחֲרֵי כֵן הִשְׁלִיכוּם אֶל הָאֵשׁ אוֹ חִנְקוּם בַּתְּחִלָּה וְאַחַר שְׂרָפוּם, וְאֶת רְכוּשָׁם הֶחֱרִימוּ אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה.

61. בִּשְׁנַת 1413 הִפְקִיד הָאֲפִיפְיוֹר אֶת הַכֹּהֵן הַנָּזִיר טוֹמַשׁ טוֹרְקְבוֹמַדָּה לְרֹאשׁ הָאִנְקְוִיזִיטוֹרִים אֲשֶׁר בְּכָל אֶרֶץ סְפָרָד. הָאִישׁ הַזֶּה כְּגֹדֶל קִנְאָתוֹ כֵּן גָדְלָה עָרְמָתוֹ לִלְכֹּד נְפָשׁוֹת, וַיַּצְלַח לְהַטִּיל אֵיבָה בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, עַד כִּי גַּם בֵּן הִלְשִׁין עַל אָבִיו. אֶחָד מֵהַמַּרַנִּים נִמְלַט לְעִיר טוּלוּזָה אֲשֶׁר בְּצָרְפַת וּמֵת שָׁם, וְשׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, כְּנָהוּג, שָׂרְפוּ אֶת תְּמוּנָתוֹ וַיָּשִׂימוּ אֶת בֵּן הַמֵּת בַּמַּאֲסָר, וְרַק אָז הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי, כַּאֲשֶׁר קִבֵּל עָלָיו לָלֶכֶת לְעִיר טוּלוּזָה וּלְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹת אָבִיו מִקִּבְרוֹ וּלְשָׂרְפָם בְּמַעֲמַד הַנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים אֲשֶׁר שָׁם. בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהָיָה טוֹרְקְבוֹמַדָּה רֹאשׁ הָאִינְקוְיזְיטוֹרִים, נִשְׂרְפוּ וְנֶהֱרְגוּ שִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ! וּבְאַרַגֹּונְיָה הָיָה שַׂר הַטַּבָּחִים – הָאִינְקְוִיזִיטָר הָרָאשִׁי – תַּלְמִיד מֻבְהָק לְטוֹרְקְבוֹמַדָּה וּשְׁמוֹ אַרְבִּיאֵץ. וַיִּתְקַשְּׁרוּ עָלָיו גְּדוֹלֵי הַמַּרַנִּים וַיַּכּוּהוּ נֶפֶשׁ בְּבֵית הַתְפִלָּה, בְּכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו לְהִתְפַּלֵּל. אַךְ בָּזֶה הוֹעִילוּ לְרָעָתָם, כִּי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם דָּרְשׁוּ אֶת דְּמֵי הַקָּדוֹשׁ הַנֶּהֱרַג, וּכְמָאתַיִם מַרַנִּים נִתְפְּשׂוּ, וַיְקַצְצוּ אֶת יְדֵיהֶם, וְאַחֲרֵי־כֵן נִתָּלוּ. בֶּן הַדּוֹר הַהוּא, הַפִּלּוֹסוֹף הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּחַכְמֵי סְפָרָד, רַבִּי יִצְחָק עַרַאמָה, כָּתַב בְּסִפְרוֹ “עֲקֵדַת יִצְחָק” לֵאמֹר: “וּבִזְמַנֵּנוּ עָלָה עֲשַׁן הַמַּרַנִּים הַשָּׁמַיְמָה בְּכָל מַלְכוּת סְפָרַד וְאִיֶּיהָ. שְׁלִישִיתָם שָׂרַף הָאֵשׁ, שְׁלִישִׁיתָם יִבְרָחוּ וְהַנִּשְׁאָר בָּהֶם יִחְיוּ בְּפַחַד גָּדוֹל וּמֹרֶךְ־לֵב מִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶם”.

62. אוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר יָסְפוּ מַלְאֲכֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה הַמַּשְׁחִיתִים לְחַבֵּל אֶת הַמַּרַנִּים, כֵּן חָזְקָה בְלִבּוֹת הַמַּרַנִּים אֲהַבָתָּם לְמוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵיהֶם, וּמִדֵּי פַעַם בְּפַעַם הִתְאַסְּפוּ בִּמְקוֹמוֹת נִסְתָּרִים לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר בְּלֵיל הַפֶּסַח, וְהַיְּהוּדִים הִמְצִיאוּ לָהֶם אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לָהֶם לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים. וַיִּוַּדַע הַדָּבָר לְטוֹרְקְבוֹמַדָּה וַיִּקְרָא אֶת רַבָּנִי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁבִּיעֵם, כִּי אִם יִוָּדַעַ לָהֶם אֲשֶׁר מִי מֵהַמַּרַנִּים דָּבֵק בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל יָבוֹאוּ וְיַלְשִׁינוּ עָלָיו לִפְנֵי הָאִינְקְוִיזִיטוֹרִים. אֶפֶס אֶת הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת לֹא הֵקִימוּ הָרַבָּנִים, כִּי אֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל הַדָּבָר הָאָסוּר; וּבִרְאוֹת טוֹרְקְבוֹמַדָה כִּי הַיְּהוּדִים מוֹסִיפִים לְהַסְתִּיר אֶת סוֹד הַמַּרַנִּים וְגַם כָּל הָעִנּוּיִים לֹא יִצְלְחוּ לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם דִּבָּה רָעָה עַל הָאֲנוּסִים הָאֻמְלָלִים, וְגַם פַּחַד הַמָּוֶת לֹא יְבַעֲתֶם, וְיֹאמֶר אֶל לִבּוֹ, כִּי כָל עוֹד יֵשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד לֹא יוּכַל לְבַעֵר אֶת הַכְּפִירָה מִן הָאָרֶץ; וְעַל כֵּן הֵחֵל לְדַבֵּר עַל לֵב הַמֶּלֶךְ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ.

63. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְּהֵיכַל הַמַּלְכָּה אִיזַבֶּלָה אִישׁ גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, הַשַּׂר דוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַּנְאֵל (1367–1438 אחב"ש), אִישׁ חָכָם בַּתּוֹרָה, יְרֵא יְיָ וְגָדוֹל בְּחָכְמַת הַמְּדִינָה, וּבַחֲסָדָיו וְצִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִם בְּנֵי עַמּוֹ בַּיָּמִים הָרָעִים הָהֵם עָלָה עַל כָּל גְּדוֹלֵי הַשָּׂרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד מִימֵי רַבִּי חִסְדָאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט. הוּא הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה, נֵצֶר מִמִּשְׁפַּחַת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

64. בַּיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ אַלְפוֹנזוֹ V בְּפּוֹרְטוּגַל הוּטַב מַצַּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁם, כִּי הוּא הֵגִין עֲלֵיהֶם בְּכָל כֹּחוֹ וַיְנַשֵּׂא אֲחָדִים מֵהֵם לְשָׁרִים גְּדוֹלִים בָּאָרֶץ. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הוֹכִיחַ בְּתוֹכֵחָה מֵאַהֲבָה אֶת שַׂר יְהוּדִי אֶחָד עַל אֲשֶׁר לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהָסִיר אֶת לֵב בְּנֵי עַמּוֹ מִן הַהִתְפַּאֲרוּת בְּמוֹתְרוֹת וּבַעֲדָיִים יְקָרִים, וְכַאֲשֶׁר אָמַר הַשַּׁר לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אֵינֶנִּי רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתְךָ, כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר רַק הַמָּוֶת אוֹ הַבִּזָּה יָשִׁיבוּ אֶתְכֶם מֵהַדֶּרֶךְ הָרָעָה הַזֹּאת, וְרַק אָז תִּתְחָרֵטוּ.

הַמֶּלֶךְ הַיָּשָׁר הַזֶּה גִּדַּל גַּם אֶת דּוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַּנְאֵל וַיְשִׂימֵהוּ לְיוֹעֲצוֹ וְשַׂר אוֹצְרוֹתָיו. וְכַאֲשֶׁר בֵּרַךְ יְיָ אֶת יִצְחָק, וַיְהִי בֵּיתוֹ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאוֹצַר סְפָרָיו הָרָב. הוּא הָיָה אָהוּב לְכָל בְּנֵי הָאָדָם, עֶבֶד נֶאֱמָן לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּלְמַלְכּוֹ וּמִתְהַלֵּךְ בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת עִם כָּל גְּדוֹלֵי הַשָּׂרִים הַנּוֹצְרִים, וְיַחַד עִם זֶה לֹא שָׁכַח רֶגַע כִּי עִבְרִי הוּא וְעָלָיו לָשִׁים לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ לְאֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ הָאֻמְלָלִים וְהַנִּרְדָּפִים בְּלִי חָשָׂךְ, וּלְהַקְדִּישׁ מֵעִתּוֹתָיו גַּם לְתוֹרַת יְיָ. כַּאֲשֶׁר כָּבַשׁ הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְזוֹ אֶת הָעִיר אַרְזִילָה אֲשֶׁר בְּמַרוֹקָה (1401 אחב"ש), הָיוּ בֵּין שְׁבוּיֵי הַמִּלְחָמָה כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְקָם דוֹן יִצְחָק לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִים וַיְפַזֵּר עַל זֶה הוֹן רַב מִכַּסְפוֹ, וְגַם קָרָא לִנְדָבוֹת, וַיֵּט גַּם אֶת לֵב הֶעָשִׁיר הַנָּדִיב רַבִּי יְחִיאֵל מִפִּיזָה מֵאִיטַלְיָה, כִּי יֶאֱסֹף גַּם הוּא כֶּסֶף נְדָבוֹת לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִים וּלְכַלְכְּלָם עַד אֲשֶׁר יוּכְלוּ לִמְצֹא מִחְיָתָם. בַּעֲלוֹת סִיקְסְטוּס הָרְבִיעִי עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפְיוֹר שָׁלַח אַלְפוֹנזֹו מַלְאָכִים לְבָרְכוֹ וַיְדַבֵּר דוֹן יִצְחָק עַל לֵב אַחַד הַמַּלְאָכִים הָהֵם, אֲשֶׁר הָיָה לוֹ אוֹהֵב נֶאֱמָן, כִּי בְעָמְדוֹ לִפְנֵי הָאֲפִיפְיוֹר יְדַבֵּר בְּאָזְנָיו טוֹבוֹת עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְגַם לְרַבִּי יְחִיאֵל מִפִּיזָה שָׁלַח אָז מִכְתָּב, כִּי יְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מַלְאֲכֵי פוֹרְטוּגַל בְּכָבוֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּפוֹרְטוּגַל. כֹּה שָׁקַד תָּמִיד דוֹן יִצְחָק לְטוֹבַת עַמּוֹ.

65. אוּלָם לֹא אָרְכוּ יְמֵי שַׁלְוָתוֹ, כִּי בְמוֹת אַלְפוֹנְזוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו יוֹאַן בְּנוֹ (1411 אחב"ש), וְהַבֵּן לֹא הָלַךְ בְּדַרְכֵי אָבִיו, כִּי חָפַץ יוֹאַן לְהִשְׂתָּרֵר לְבַדּוֹ בָּאָרֶץ וְלַהֲגוֹת מִן הַמְּסִלָּה אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁפָּעָתָּם הָיְתָה רַבָּה עַל הָעָם. וְיֹאמֶר לַהֲרֹג גַּם אֶת דון יִצְחָק וַיִּקְרָא אוֹתוֹ אֵלָיו. דּוֹן יִצְחָק לֹא יָדַע וַיֵּלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ. אוּלָם בַּדֶּרֶךְ הֻגֵּד לוֹ, כִּי רָעָה נִשְׁקֶפֶת לוֹ, וַיִּבְרַח לְטוֹלִידָה, וְהַמֶּלֶךְ יוֹאַן הֶחֱרִים אֶת כָּל רְכוּשׁ דּוֹן יִצְחָק, וְאַךְ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת שְׁנֵי בָּנָיו נָתַן לָצֵאת מֵאַרְצוֹ.

66. דּוֹן יִצְחָק רָאָה בָזֶה, כִּי יַד יְיָ נָגְעָה בּוֹ עַל אֲשֶׁר בְּעָשְׁרוֹ הִתְרַשֵּׁל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן שָׂם עַתָּה לִבּוֹ לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת, וּבְמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים וּשְׁלֹּשָה יָמִים חִבֵּר פֵּרוּשׂ גָּדוֹל לְסִפְרֵי יְהוֹשֻׁעַ, שׁוֹפְטִים, שְׁמוּאֵל א' וב'. בַּפֵּרוּשׁ הַזֶּה הֶרְאָה רַבִּי יִצְחָק, כִּי שֵׂכֶל בָּהִיר לוֹ וְדַעַת יְשָׁרָה, וּפִלְפּוּלִים נְלוֹזִים שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. גַּם יָדַע לִתְפֹּס בְּמֹחוֹ אֶת כְּלַל הַסֵּפֶר לָדַעַת אֶת מַהוּתוֹ. אוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִכְתֹּב פֵּרוּשׁוֹ עַל כָּל סֵפֶר “מְלָכִים” נִקְרָא לַחֲצַר אִיזַבֶּלָה לִהְיוֹת שָׁם שַׁר הָאוֹצְרוֹת. אָמְנָם לֹא נָקֵל הָיָה לַמַּלְכָּה הַקַּנָּאִית לַעֲבֹר עַל חֻקֵּי הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית, לְגַדֵּל אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים לְשַׁר וְגָדוֹל בַּמַּמְלָכָה. אַךְ אוֹצָרָהּ הָיָה רֵיק וְהוֹצָאוֹתֶיהָ רַבּוּ, בְּהִלָּחֲמָהּ אֶת הָעַרְבִים אֲשֶׁר בִּגְרַנַּדָּה, וּבֵין הַנּוֹצְרִים לֹא מָצְאָה אִישׁ יוֹדֵעַ לְכַלְכֵּל אֶת עִנְיְנֵי אוֹצַר הַמְּלוּכָה, וְעַל כֵּן אֲנוּסָּה הָיְתָה לָתֵת אֶת הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת עַל שְׁכֶם דֹּון יִצְחָק וּבִשְׁמוֹנַת הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה דוֹן יִצְחָק (1414–1422 אחב"ש) שַׁר הָאוֹצְרוֹת הִצְלִיחַ לְהַגְדִּיל אֶת רְכוּשׁ הַמַּמְלָכָה.

67. אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָצְחוּ הַנּוֹצְרִים אֶת הָעַרְבִים וְיִלְכְּדוּ אֶת עִיר גְּרַנַּדָּה (1421 אחב"ש) – שְׁאֵרִית מַמְלֶכֶת הָעַרְבִים בִּסְפָרַד – הִתְהוֹלְלוּ הַסְּפָרַדִּים־הַנּוֹצְרִים בְּקִנְאָתָם לְדָתָם, וְהַמַּלְכָּה, בְּבַקָּשָׁה לִמְצֹוא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים הַמּוֹשִׁיעַ לָהּ לְנַצֵּחַ אֶת הַ“כּוֹפְרִים”, גָּמְרָה בְּלִבָּהּ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצָהּ. וְכֹהֲנֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים כִּי גָּנְבוּ יֶלֶד נוֹצְרִי וַיְעֲנּוּהוּ וַיְמִיתוּהוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמֶנּוּ אֶת לִבּוֹ וַיְטַגְּנוּ אוֹתוֹ בְעִסַּת חַלַּת הַקֹּדֶשׁ, וּמֵהַטִּגּוּן הַזֶּה הֵכִינוּ מַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים לְהַשְׁחִית בּוֹ אֶת כֹּהֲנֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה וְכָל הַנּוֹצְרִים. בַּעֲלִילָה הַזֹּאת הוֹסִיפוּ עוֹד שֶׁמֶן עַל הַמּוֹקֵד לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי עַם הָאֶרֶץ הַנִּבְעָר מִדַּעַת. וְכָל הַיְּהוּדִים וְהַמַּרַנִּים שֶׁנִּתְפְּסוּ בַּעֲוֹן הָעֲלִילָה הַזֹּאת עֻנּוּ בְּכָל כְּלֵי מַשְׁחִית עַד אֲשֶׁר הֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר עַל נַפְשָׁם, כִּי אָמְנָם הֵם שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם, וַיִּשְׂרְפוּם מְעַט מְעָט – לְהַאֲרִיךְ אֶת יִסּוּרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר נָפְחָה נַפְשָׁם.

68. וּבִשְׁנַת 1422 נָתְנָה אִיזַבֶּלָה פָּקְדָה, כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ סְפָרַד וְאִיֶּיהָ, יַעַזְבוּ אֶת הָאָרֶץ עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ אָב, אִם לֹא יַחְפְּצוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וַאֲשֶׁר יִמָּצֵא אַחֲרֵי כֵן מֵהַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ יִתָּלֶה עַל הָעֵץ. וְטָעַם נָתְנָה הַמַּלְכָּה לִפְקֻדָּתָהּ, כִּי הַיְּהוּדִים מַטִּים אֶת לֵב הַנּוֹצְרִים הַמּוּמָרִים אַחַר דַּת אֲבוֹתֵיהֶם. דּוֹן יִצְחָק וְעוֹד אֶחָד מֵהַיְּהוּדִים הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה וַיְבַקְּשׁוּהָ לְהַעֲבִיר אֶת הַגְּזֵרָה הָרָעָה, וְגַם הִבְטִיחוּ לָתֵת כֶּסֶף רָב אִם לֹא תְּגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצָהּ, וּפֶרְדִּינַנְדְּ כִּמְעַט נֵאוֹת לָהֶם מֵאַהֲבָתוֹ אֶת הַבָּצַע. אַךְ דִּבְרֵי טוּרְקְבוֹמַדָּה חָזְקוּ עָלֶיהָ וְכָל עֲמַל הַיְּהוּדִים וְטוֹבֵי הַנּוֹצְרִים עָלָה בַּתֹּהוּ.

י. גָּלוּת סְפָרַד.

69. רַע מְאֹד הָיָה לַיְּהוּדִים לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ סְפָרַד, אֲשֶׁר בָּהּ יָשְׁבוּ כִּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, אֶת קִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, אֶת בָּתֵּי תְּפִלָּתָם וְאֶת בָּתֵּי מִדְרָשָׁם, וְנוֹסַף לָזֶה עוֹד אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲזֹב גַּם אֶת בָּתֵּיהֶם וּרְכוּשָׁם. כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא מִן הָאֶרֶץ, וְהַבָּתִּים וְהָאֲחֻזּוֹת הוּזְלוּ מְאֹד. בַּיִת גְּדוֹל וְיָפֶה נִתַּן בַּחֲמוֹר אֶחָד, וְכֶרֶם נוֹשֵׂא רַב פְּרִי – בְּעַד אַמּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל אֶרֶג צֶמֶר, וְגַם בִּמְחִיר כָּזֶה לֹא מָצְאוּ קוֹנִים. וְהַנְּזִירִים, גִּבּוֹרֵי־הַצַּיִד, דִּבְּרוּ עַל לֵב הָאֻמְלָלִים הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, כִּי יָמִירוּ אֶת דָּתָם וְאָז יִיטַב לָהֶם גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא. אַךְ מְעַטִּים מְאֹד נִפְתּוּ לְדִבְרֵיהֶם, כִּי לֹא חָפְצוּ לִסְחֹור בֶּאֱמוּנָתָם, וּמַה גַּם בְּדַעְתָּם אֶת גּוֹרַל אֲחֵיהֶם הַמַּרַנִּים.

70. לִפְנֵי בֹוא יוֹם הַפְּקֻדָּה הִשְׁתַּטְּחוּ הַגּוֹלִים שֶׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת עַל קִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, נָשְׁקוּ אֶת הֶעָפָר וַיִּקְרְעוּ שָׁמַיִם בְּזַעֲקָתָם, וּבַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב, בַּיּוֹם שֶׁנֶּחֶרְבוּ הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי, יָצְאוּ הַגּוֹלִים מֵאֶרֶץ סְפָרַד כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף נָפֶשׁ. וְהַשַּׂר דּוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַּנְאֵל לֹא אָבָה לָשֶּׁבֶת בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וַיִּבְחַר לֵעָנוֹת בֶּעֱנוּת עַמּוֹ וְלִגְלוֹת יַחַד עִם כָּל הַגּוֹלִים. הַתְּלָאוֹת, אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת הַגּוֹלִים בַּדֶּרֶךְ, עָצְמוּ מִסַּפֵּר. רָעָב, חֹלִי וְדֶבֶר לִוּוּ אוֹתָם בְּדַרְכָּם וַיָּשִׂימוּ בָהֶם שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת. גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַגּוֹלִים אֶל אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת מָצְאָה שָׁם אוֹתָם יַד אִיזַבֶּלָה, כִּי עַל פִּי עֲצָתָהּ גֹּרְשׁוּ הַגּוֹלִים גַּם מִשָּׁם. אֵלֶּה אֲשֶׁר הִגִּיעוּ עַל חֻפֵּי אַפְרִיקָה לֹא מָצְאוּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם, כִּי הַתּוֹשָׁבִים הַבַּרְבַּרִים, מִיִּרְאָתָם פֶּן יֵצַר לָהֶם הַמָּקוֹם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָרוּ עַל הַגֹּלִים וַיָּמִיתוּ מֵהֶם רָב. רַבִּים טֻבְּעוּ בַיָּם, כִּי רוּחַ סְעָרָה קָמָה וַתַּטְבִּיעַ שָׁלֹשׁ סְפִינוֹת מְלֵאוֹת גּוֹלִים.

71. הַמּוֹשֵׁל בְּעִיר פִיס, מוּלִי־שַׁיְיךְ, הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְיָשָׁר, כִּי רִחַם מְאֹד עַל הַגּוֹלִים הַבָּאִים שָׁמָּהּ, וַיּוֹצֵא מֵאוֹצָרוֹ כֶּסֶף רַב לְכַלְכְּלֵם וְגַם בָּנָה לָהֶם אֹהָלִים; אֶפֶס אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַגֹּלִים בְּעַצְמָם לֹא יָכְלוּ יָמִים רַבִּים לִמְצֹוא שָׁם מִחְיָתָם גָּבַר הָרָעָב בְּתוֹכָם וְאַחֲרָיו הִשְׁחִית הַדֶּבֶר. בַּעֲלֵי־הָאֳנִיּוֹת הַשּׁוֹאֲפִים לְבֶצַעַ מַעֲשָׁקוֹת הוֹשִׁיטוּ פְּתוֹתֵי לֶחֶם לְיַלְדֵי הָעִבְרִים הָרְעֵבִים, וּבְגִשְׁתָּם אֲלֵיהֶם לְקָחוּם הָאַכְזָרִים בַּשְּׁבִי וַיִּמְכְּרוּם לַעֲבָדִים. בַּעֲלֵי אֳנִיּוֹת גִּינוּבָה מִלְאוּ אֶת אֳנִיּוֹתֵיהֶם בְּנַפְשׁוֹת הַגֹּלִים, וּבְבוֹאָם הַיָמָּה הִשְׁלִיכוּם אֶל הַמְּצוּלָה.

72. נֶגֶד שְׂרִידַי הַגּוֹלִים אֲשֶׁר בָּאוּ רוֹמָאָה הִתְקוֹמְמוּ אֲחֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי רוֹמָא מִכְּבָר, כִּי יָרְאוּ פֶּן יְבֻלַּע לָהֶם עַל יָדָם, וְעַל כֵּן אָסְפוּ בֵינֵיהֶם אֶלֶף דּוּקַטִּים וַיֹּאמְרוּ לְשַׁחֵד בָּזָה אֶת הָאֲפִיפְיוֹר, כִּי יִנְעַל דַּלְתֵי רוֹמָא בִּפְנֵי אֲחֵיהֶם הַגּוֹלִים; אוּלָם הָאֲפִיפְיוֹר הִתְקַצֵּף עֲלֵיהֶם בְּעַד הַנְּבָלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְיֹאמֶר לְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵאַרְצוֹ, וַיֵּאָנְסוּ יְהוּדֵי רוֹמָא לְהוֹסִיף לוֹ שֹׁחַד עוֹד אַלְפַּיִם דּוּקַטִּים וְלָתֵת לַאֲחִיהֶם לָבוֹא לָשֶׁבֶת בְּתוֹכָם. אוּלָם בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד לְטוֹבַת אֲחֵיהֶם הָאֻמְלָלִים, וַיִּמְכְּרוּ גַּם תַּכְשִׁיטִי בָתֵּי תְּפִלָּתָם לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִם וּלְכַלְכְּלֵם בְּרַחֲמִים.

73. רַבִּים מֵהַגּוֹלִים שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל פּוֹרְטוּגַל, וַיִּשְׁלְחוּ מִתּוֹכָם צִירִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשֵּׁנִי לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, כִּי יִתֵּן לָהֶם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ. הַמֶּלֶךְ נֵאוֹת לָתֵת לְהָעֲשִׁירִים בִּמְחִיר גָּדוֹל לְהִתְיַשֵּׁב בְּאַרְצוֹ, וּלְהָעֲנִיִּים נָתַן בִּמְחִיר מִצְעָר אָרְכָה שְׁמוֹנַת יְרָחִים, וּבִכְלוֹת הַזְּמַן הַהוּא יָכִין בַּעֲדָם אֳנִיּוֹת אֲשֶׁר יוֹבִילוּן בִּמְחִיר לֹא רַב לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ אַחַר הַזְּמַן הַהוּא יִמָּכְרוּ לַעֲבָדִים. כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף נֶפֶשׁ בָּאוּ לָשֶׁבֶת בְּפוֹרְטוּגַל.

74. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִתְיַשְּׁבוּ בְּפוֹרְטוּגַל הִצִּיקָם הָרָעָב וַיַּפֵּל בָּהֶם חֲלָלִים רַבִּים, וַיִּזְעֲקוּ אֶזְרְחֵי הֶעָרִים אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי הַיְּהוּדִים הֵבִיאוּ אֶת הַנֶּגֶף אֲלֵיהֶם. וְעַל כֵּן בִּכְלוֹת שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים הִזְהִיר הַמֶּלֶךְ לְמַהֵר לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ. וַיֵּשְׁבוּ הַגֹּלִים בָּאֳנִיּוֹת לָלֶכֶת אַרְצָה אַפְרִיקָה. רַבֵּי הַחוֹבְלִים וּמְשָׁרְתֵיהֶם הִתְנַהֲגוּ עִם הָאֻמְלָלִים בְּאַכְזָרִיּוֹת, כִּי בְּזָזוּם וַּיַעַזְבוּם עֲרֻמִּים, גַּם אֶת כָּתְנוֹתֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ מֵעֲלֵיהֶם, וַיְבִיאוּם אֶל אִי שׁוֹמֵם וַיְּצַווּם לָרֶדֶת שָׂמָה וַיַּעַזְבוּם, לִגְוֹעַ בָּרָעָב אוֹ לִהְיוֹת מַאֲכָל לְחַיּוֹת טוֹרְפוֹת.

75. וְרַבִּים הָיוּ אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם לִשְּׂכֹּר לָהֶם אֳנִיּוֹת, וַיִּגְזֹר הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם לְמָכְרָם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, אוֹ נָתַן מֵהֶם בְּמַתָּנָה לַאֲצִילֵי הָעָם, וְאֶת בְּנֵי הַגּוֹלִים מִבֶּן שָׁלֹשׁ עַד בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים צִוָּה לִגְזֹל מֵהוֹרֵיהֶם וּלְהוֹבִילָם אֶל אִיִּים רְחוֹקִים וּלְחַנְכָם שָׁם בַּדַּת הַקַּתּוֹלִית. אִשָּׁה אַחַת עִבְרִיָּה, אֲשֶׁר כָּל בָּנֶיהָ נִגְזְלוּ מִמֶּנָּהּ וְנִשְׁאַר לָהּ אַךְ הַבֵּן הַצָּעִיר, הִתְנַפְּלָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַתְּפִלָּה. וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי יַשְׁאִירוּ לָהּ לְכָל הַפָּחוֹת אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן; וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָדְפָהּ מִפָּנָיו וְיֹאמַר: “הִנֵּה הָאִשָּׁה הַזֹּאת מְיַלֶּלֶת כְּכַלְבָּה בְּהִלָּקַח מִמֶּנָּהּ גּוּרֶיהָ”. נָשִׁים רַבּוֹת אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לְהִפָּרֵד מִיַּלְדֵיהֶן נָפְלוּ עִם יַלְדֵיהֶן הַיָּמָה וְיִטְבָּעוּ.

76. בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹאַן (1425 אחב"ש) נָסַבָּה הַמְּלוּכָה אֶל שְׁאֵרוֹ עִמָּנוּאֵל. בְּרֵאשִׁית יְמֵי מַמְלַכְתּוֹ הֵאִיר פָּנָיו לַיְּהוּדִים וַּיַּבְטִיחֵם כִּי יִהְיֶה לָהֶם לְמָגֵן וּמַחֲסֶה. אַךְ כַּעֲבֹור אֵיזֶה זְמַן בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לָקַחַת לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת אִיזַבֶּלָה מַלְכַּת סְפָרָד, וְאִיזַבֶּלָה נֵאוֹתָה לוֹ בִּתְנַאי כִּי “יְטַהֵר אֶת אַרְצוֹ מֵהַיְּהוּדִים”, בְּטֶרֶם תָּבוֹא בִּתָּהּ לַשֶׁבֶת עִמּוֹ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ עַל (1426 אחב"ש) הַיְּהוּדִים לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ, אִם לֹא יָמִירוּ אֶת דָּתָם בְּמֶשֶׁךְ עַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֵב רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת הָיָה טוֹב לַיְּהוּדִים, וְהַמֶּלֶךְ גַּם הוּא הֵיטִיב עִמָּהֶם עַד כֹּה, עַל כֵּן אָמְרוּ הַיְּהוּדִים בְּלִבָּם כִּי לֹא יַכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת יָדוֹ לְגָרְשָׁם מַהֵר מִן הָאָרֶץ. וּמִלְּבַד זֹאת הִתְחוֹלְלוּ בָּעֵת הַהִיא סְעָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל הַיָּם, וַיִּירְאוּ מְאֹד לִנְסֹעַ. וְאָמְנָם גַּם בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הָיָה רַע, כִּי יַעַזְבוּ הַיְּהוּדִים אֶת אַרְצוֹ, וְעַל כֵּן גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וַיְצַו בַּסֵּתֶר אֶל כָּל פְּקִידֵי הַמְּלוּכָה לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל (1427 אחב"ש) עַד בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בִּימֵי חַג פִּסְחָם, וּלַהֲבִיאָם בִּבְרִית הַדַּת הַקַּתּוֹלִית בְּחָזְקָה. אַךְ הַסּוֹד נִגְלָה מַהֵר לַיְּהוּדִים וַיְמַהֲרוּ לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ; וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ וַיְצַו לְהָחִישׁ אֶת מַעֲשֵׂהוּ וּלְמַלְאֲכֵי מַשְׁחִית רַבִּים הִתְנַפְּלוּ עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּסְחֲבוּם אֶל אֲגַנֵי הַטְּבִילָה, אֲשֶׁר הוּכְנוּ בְּבָתֵּי תְּפִלַּת־הַנּוֹצְרִים; זַעֲקְַת הַהוֹרִים וְהַיְּלָדִים עָלְתָה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם; אֲבוֹת אֲחָדִים חָנְקוּ בִּידֵיהֶם אֶת יַלְדֵיהֶם לְבַל יִפָּרְדוּ מֵעַל עַמָּם וֵאלֹהֵיהֶם. הַשּׁוֹטְרִים עוֹד הוֹסִיפוּ מִשֶּׁלָּהֶם עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, וְיַטְבִּילוּ בְחָזְקָה גַּם אֶת הַבַּחוּרִים וְהַבְּתוּלוֹת, אֲשֶׁר כְּבָר מָלְאוּ לָהֶם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעַד בְּנֵי עֶשְׂרִים.

וְאַף לַגְּדוֹלִים לָטַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת עֵינוֹ לְצוּדֵם בְּרִשְׁתּוֹ כִּי צִוָּה שֶׁיָּבוֹאוּ כֻלָּם אֶל עִיר לִיסַבּוֹן וּמִשָּׁם יִתֵּן לָהֶם אֳנִיָּה לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם לְאַפְרִיקָה. אוּלָם בְּבוֹאָם שָׂמָּה שָׂם מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכָּם, עַד אֲשֶׁר עָבַר הַזְּמַן אֲשֶׁר יָעַד לָהֶם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ, וְאָז צִוָּה וַיִּכְלְאוּ אֶת כָּל הַגּוֹלִים כִּבְהֵמוֹת בָּרְפָתִים, וְשָׁם הֵעִידוּ בָהֶם כִּי אִם יֹאבוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית וְחָיוּ, וְאִם לֹא – יַכְרִיחוּם לְקַבָּלְהּ גַּם לַמְרוֹת רְצוֹנָם, כִּי יְעַנּוּם בְּלִי חָמְלָה. וַיְהִי כִּי מֵאֲנוּ הַגּוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וַיַּעְצְרוּם בְּרֶפֶת־כִּלְאָם שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלִי לֶחֶם וּמַיִם; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר גַּם הַתַּחְבֻּלָה הַזֹּאת לֹא הוֹעִילָה, צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְּיִסְחֲבוּ אֶת הַמְּעֻנִּים בַּחֲבָלִים וּבְשַׂעֲרוֹת רָאשֵׁיהֶם לְהַטְבִּילָם עַל כָּרְחָם. רַבִּים הֵמִיתוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְהַנִּשְׁאָרִים נִטְבְּלוּ לַמְרוֹת רְצוֹנָם. בֵּין הַנִּטְבָּלִים הָיוּ גַּם מִגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים, כְּרַבִּי לֵוִי בֶּן חָבִיב, אֲשֶׁר עָלָה אַחֲרֵי כֵן לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וַיְהִי שָׁם לְרַב. כֵּן הָיְתָה אַחֲרִית גּוֹלֵי סְפָרַד, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִמְצֹא מַרְגֹּעַ לְנַפְשָׁם הַנַּהֲלָאָה עַל אַדְמַת פּוֹרְטוּגָל.

77. רַק אֵלֶּה הָיוּ הַמְּאֻשָּׁרִים בַּגּוֹלִים, אֲשֶׁר הִגִּיעוּ עַד אֲרְצוֹת תּוֹגַרְמָה. כִּי בְּתוֹגַרְמָה לֹא יָדְעוּ הַיְּהוּדִים כָּל רְדִיפוֹת. אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָצְחוּ הַתּוֹגַרְמִים (1383 אחב"ש) אֶת הַבִּיצַנְתִּים וַיַּשְׁבִּיתוּ אֶת מַמְלֶכֶת בִּיצַנְץ נָתַן הַשֻּׂלְטַן מֻחַמֶּד II צַו, כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה יֶהֱנוּ מִכָּל זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָחִים כִּשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְהַיְּהוּדִים יָצְאוּ מֵעַבְדוּת הַבִּיצַנְתִּים לְחֵרוּת. רַבִּי יִצְחָק צָרְפָתִי, אֶחָד מִגּוֹלֵי אַשְׁכְּנַז, שָׁלַח סֵפֶר לְאֶחָיו יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, כִּי יַעַזְבוּ אֶת אֵירוֹפָּה אֲשֶׁר הָיְתָה לָהֶם לִמְקוֹם הַתֹּפֶת, וַיָּשׁוּבוּ אֶל אֶרֶץ אַזְיָה לְהֵחָסוֹת בְּצֵל תּוֹגַרְמָה.

78. הַשּׂוּלְטַן הִפְקִיד לְרֹאשׁ לְכָל רַבָּנִי תּוֹגַרְמָה אֶת רַבִּי מֹשֶׁה קַפְּסַלִּי. הוּא הָיָה אִישׁ יָשָׁר וְצַדִּיק, וְהַרְבֵּה הִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת עַמּוֹ בְּעֵת הִגַּרְשָׁם מֵאֶרֶץ סְפָרָד. כִּי בִּרְשׁוּת הַמַּלְכוּת הִכְרִיחַ אֶת כָּל מִי אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ לָתֵת צְדָקָה לְטוֹבַת הַגּוֹלִים, וּבְעַצְמוֹ סָבַב אֶת כָּל הַקְּהִלּוֹת לֶאֱסֹף דְּמֵי הַנְּדָבוֹת. הַשֻּׂלְטַן בַּיַּזֶּיט צִוָּה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַגּוֹלִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הַשֻּׂלְטַן הַזֶּה אָמַר: “לַשָּׁוְא יֹאמְרוּ, כִּי פֶרְדִינַנְדְּ מֶלֶךְ חָכָם הוּא! הֵן בְּגָרְשׁו אֶת הַיְּהוּדִים רוֹשֵׁשׁ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אַרְצִי הֶעֱשִׁיר”. וְאַף אָמְנָם כַּדָּבָר הַזֶּה הָיָה, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר גָּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ סְפָרַד הִתְרוֹשְׁשָׁה הָאָרֶץ וַתִּמָּלֵא מְהוּמוֹת וּמְבוּכוֹת. הָעֲנִיּוּת וְהַבַּעֲרוּת קִנְאַת הַדַּת וְהָאַכְזָרִיּוּת הִשְׁחִיתוּ אֶת הָעָם הַסְּפָרַדִּי, וּמִמַּמְלָכָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה הָיְתָה לְמַמְלָכָה בְזוּיָה שְׁפֵלָה וַעֲנִיָּה; וּלְתוֹגַרְמָה הֵבִיאוּ הַיְּהוּדִים הַסְּפָרַדִּים טוֹבָה רַבָּה. רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שָׁם לְשָׂרִים וְיוֹעֲצִים בַּמַּמְלָכָה. וְהַסּוֹחֲרִים הִרְבּוּ אֶת סַחַר הָאָרֶץ וַחֲרֹשֶת הַמַּעֲשֶׂה.

שאלות לתלמידים

1–8. מה היה מצב היהודים באשכנז ועד המאה הראשונה לאלף השני?– מה היה מצבם שם בהחל מסעי הצלב?– מי לקח את היהודים הנרדפים תחת חסותו?– מה היתה חסות הקיסרים ליהודים?– מה היו תקנות שו"ם ומאיזו סבה תקנון?– מה היו ראשי העלילות שהעלילו על היהודים?– מה אמרו היהודים לעשות בראותם כי חסות הקיסרים היא מבטח שוא?– את מי תפש הקיסר רודולף?– מה חפצו היהודים לעשות בהתפש רבי מאיר מרוטנבורג?– מה גמר רבי מאיר אֹמר בהתפסו?– מה היתה אחריתו?– מה קרה ליהודי אשכנז אחרי מות רודלף?– כמה קהלות ישראל החרבו אז וכמה מנפשות היהודים נהרגו?– מי דרש דמי היהודים הנשפכים מיד שפכיהם?– מי היה ראש רבני אשכנז בימים ההם?– מה העלילה שהעלילו על יהודי אשכנז בשנת 1266 ובשנה שאחריה?–

9–15. מי קרא את היהודים שגרשו מצרפת לשוב אל הארץ הזאת?– מה התנאים שהתנו היהודים השבים עם לודויג העשירי?– עם מי אמר פיליפ V מלך צרפת להלחם?– מה היתה “גזרת הרועים”, ומה תכונתה?– מה הגזרה שהיתה אחר “גזרת הרועים”,?– מה הצרה הנוראה שבאה על היהודים אחרי “גזרת המצרעים”?– מה העלילו על היהודים לרגלי המגפה השחורה?– מה היה תוצאות העלילה הזאת ליהודים?– מי אמר להגן על היהודים בעת המגפה השחורה?– מה עשו “בעלי התשובה” הנוצרים ליהודים?– מה קרה ליהודים בימי יואן הוס?– מה עשו אזרחי הערים ליהודיהם אחרי שוך חמת ההמון מהאחרונים?– אנה פנו גולי אשכנז?–

16–20. במה עסקו חכמי ישראל בימי הצרות והרדיפות?– הקמו חורזי חרוזים ביהודי אשכנז אחרי אשר חדלו בהם משוררים אמתים?– מה היתה השפעת הפחד שחיו בו יהודי אשכנז תמיד על מצבם הנפשי?– מאין באה הקבלה “המעשית” ליהודי אשכנז.– מה היו האמונות הטפלות אשר החלו יהודי אשכנז להאמין בהן?– במה התפרנסו אז יהודי אשכנז?– איך היו אז סדרי חיי המשפחה והקהלה אצל יהודי אשכנז?– איך חנכו את בניהם?– איך השיאו אותם?– איך קבעו למו ישיבות?– איך חנכו את בנותיהם?– מה היתה השקפתם על הנשים?– איך שבתו היהודים את שבתותיהם וחגו את חגיהם?– מה היה יחס היהודים האשכנזים אל בתי- כנסיתם ובתי־מדרשם?–

21–26 מה היה מצב יהודי אטליא בימים ההם?– איך התיחסו הנוצרים באטליא אל היהודים?– במה עסקו אז חכמי ישראל באטליא?– מי נודע אז בין חכמי יהודי אטליא?– מה שמות הספרים שחבר רבי קלונימוס בן קלונימוס.– מי מיהודי אטליא גדל בכשרונו הפיוטי מרבי קלונימוס?– מתי היה גרוש יהודי צרפת האחרון?– כמה שנים לא נראו עקבות היהודים בצרפת?– במה עסקו אז חכמי ישראל בנגב צרפת?– מי נודע אז בין חכמי נגב צרפת?– מה הספרים שחבר הרלב"ג?–

27–31. מה היה מצב יהודי ספרד המדיני?– מה היה מצב החכמה בספרד אחרי נפל ממשלת הערבים?– איפה נראו בספרד ראשית סמני השנאה לישראל?– מה שם המומר בספרד שרדף את היהדות והיהודים להנאתו?– מה העול שנעשה בימי אלפונס XI לשני שרים יהודים ומה שמותם?– מי משרי ספרד שעלה לגדולה יעץ את אלפונס להחרים רכוש היהודים?– איך התיחס המלך הינריך אל יהודי ספרד אחרי גברו על פדרו אחיו?– איך התיחסו אצילי ישראל בספרד אל אחיהם העניים?– מה הרעה שהגיעה ליהודי שיביליה ממלשינות היהודי יוסף פיכון?– מי מהכהנים הקטולים בשיביליה רדף את היהודים?– מה היה המצב היהודים בספרד שנאנסו להמיר דתם?– מה השם שקראו להמומרים האנוסים?–

32–39. מה היתה הסבה הראשית לצמיחת הקבלה?– מי היה המקובל הראשון באירופה?– מי מחכמי ישראל הגדולים נתן תקף ל“חכמה הנסתרה”?– מה היא תכונת החכמה הזאת ועל מה אשיותיה הטבעו?– מי היה ראש בעלי ההזיה בימים ההם?– מה דרש אברהם אבולפיה מהאפיפיור?– מה אמר הרשב"א על נבואת אבולפיה?– מי התאמר אז למשיח?– מי היה הגדול במקובלים בימים ההם?– מה שם הספר שהתפרסם על ידי די־ליאון?– מה הוא תוכן ספר “הזהר”?– מה הטוב הנמצא בספר הזה?– מה השתדלו אז הרבנים התלמודים?– מה היא ההשפעה שהשפיעה הקבלה על קולטורת ישראל?–

40–51. מה היה מצב חכמת התלמוד אחרי הגלות “הזהר”?– מה היא תכונת הספרים התלמודים שחברו אז גדולי החכמים?– מה היא תכונת ספרי רבי יעקב בן הרא“ש?– מה היו התכונות הנפשיות והמוסריות של רבי יעקב בעל “הטורים”?- מה היתה תכונת הספר: “צדה לדרך”?– מה הן תולדות חיי רבי מנחם בן זרח מחברו?– איזו מיני חבורים חברו אז מלבד ספרי הפוסקים?– מי היה הר”ן?– מי היה תלמידו של הר“ן?– מה הנה תולדות חיי הריב”ש?– איזה דרך סלל לו הריב“ש בתשובותיו?– מה היתה תכונת הרב רבי חיים גליפא?– מה היה יחס הריב”ש אל החכמות החיצוניות ואל הקבלה?– מה היה יחסו אל רבו הר“ן?– מי היה איש ריבו?– מי היה חברו של הריב”ש?– מה היתה תכונת נפש רבי חסדאי הפלוסוף?– אנה נמלטו יהודים רבים מספרד?– מה היה בעוכרי הגולים בארצם החדשה?– אנה נמלט הריב“ש?– מה התלאה שסבל הריב”ש באלגיר?– מי השתדל לפני המלך בעד הריב"ש?–

52–58. מה הצרה החדשה שבאה על היהודים אחרי חדל בעלי ברית מרטינץ גונזולה להרג את היהודים?– מדוע מאנו היהודים להתוכח עם הנוצרים?– מי מצוררי היהודים בספרד הרע למו אז יותר?– מי היה המומר פולוס בורגוס די סנטה־מריה?– במה הרע לאחיו היהודים?– מה העלילה שהעלילו על היהודים אחרי מות אינריקו מלך קשטיליה?– מי מתלמידי פולוס התנצר אז?– איך נקרא יהושע הלורקי בשמו הנוצרי?– איך התיחס גירונימוס די סנטה־פי אל היהודים?– מה הרוח החדש שנשב אז בקרב הנוצרים?– נגד מי התקומם יואן הוס?– מה הרעה שהגיעה ליהודים מתנועת ההוסיטים?– מה היו הרדיפות שבהן רדפה קטלינה מלכת קשטיליה את היהודים ומה גזרותיה?– מה עשה הנזיר ויסינטי פירדיר ליהודים?– מה העצה שיעץ יהושע הלורקי את האפיפיור בינידוקטוס XV?– מי מחכמי ישראל יצא להתוכח עם הנוצרים?– כמה ארך וכוחו של רבי יוסף אלבו עם הנוצרים?– מה גזר האפיפיור הזה על היהודים?– מה היתה אחריתו של בינידיקטוס XV?– מה השתדלו צירי היהודים לפני האפיפיור מרטין VI?– איך השיגו היהודים, לפעמים, חסד השרים והאפיפיורים?– מה היה מצב יהודי קשטיליה המדיני במלוך יואן השני?– מי מהשרים השתדל לטובת היהודים?– את מי הרים אלברו די־לונה לראש רבני הממלכה?– מה פעל הרב הראשי רבי אברהם בנבנשתי לטובת עמו?– מה היה מצב האנוסים המרנים בספרד?– איך התיחסו רב המרנים אל הדת הנוצרית?– מה הרדיפות שרדפו בהן את במרנים?– מה קרה אז להמרנים בעיר קורדובה?–

59–68. מי מלך בקשטיליה בראשית המאה הט“ו אחר חרבן ב”ש?– מה היתה תכונת נפש אזבלה?– מה נדרה אזבלה בעודה בנערותה?– מה בית המשפט שנוסד בספרד לחקר את עניני המרנים?– מתי נוסדה האנקויזיציה בשיביליה?– מי קשר קשר על האינקויזיציה?– מה הצו שנתנו שופטי האינקויזיציה לכל הקטולים הנאמנים?– השבו המרנים לאמונת הנוצרים ע“י רדיפות האינקויזיציה?– מה היו סדרי משפט האנקויזיציה? – איך חקרו ודרשו את החוטאים?– איך דנו את דין החוטא למיתה?– את מי הפקיד האפיפיור לראש האנקויזיטורים בכל ארץ ספרד?– מה היתה תכונת טורקומֶדה?– כמה נפשות העלו על המוקד במשך היות טורקומדה לראש האנקויזיציה?– מה עשו המרנים בהרדפם מידי האנקויזיציה?– מה העצה שיעץ טורקומדה לפרדיננד הקטולי ולאזבלה אשתו, מלכי ספרד?– מי מהיהודים היה אז שר וגדול בהיכל המלכה אזבלה?– מה היתה משפחת דון יצחק אברבנאל?– מה היו תבונותיו הנפשיות?– מי גדל את אברבנאל?– מה הגדולות שפעל אברבנאל לטובת עמו בהיותו בפורטוגל?– מדוע עזב אברבנאל את פורטוגל?– במה עסק אברבנאל אחרי עזבו את פורטוגל?– איזו משרההושמה על שכמו מטעם אזבלה המלכה?– מה עשה אברבנאל לטובת ממלכת ספרד?– מה גמרה אזבלה אמר אחרי הלכד גרנדה הערבית לפני הנוצרים?– מה העלילה שהעלילו כהני האנקויזיציה על היהודים?– מה הצו שנתנה אזבלה בשנת 1422 אחב”ש?– מה השתדל אברבנאל לפני המלכה אזבלה?– דברי מי חזקו עליה יותר?–

69–78. מה הרגישו הגולים בהיות עליהם לעזב את ספרד?– מה עשו לפני בוא יום גלותם?– מי משרי ישראל הגדולים נלוה אליהם?– מה היה גורל הגולים בבואם אל ארצות אחרות?– איך קדמו בני ישראל יושבי רומא את פני הגולים?– מה עשו יהודי ארצות אחרות לטובת הגולים?– איך התנהג יואן מלך פורטוגל עם הגולים שבאו לארצו?– מה היתה אחרית הגולים שהתישבו בפורטוגל?– איך התנהג עמנואל מלך פורטוגל עם גולי ספרד בראשית מלכותו?– איך התנהג עמהם לאחר זמן?– מי מגולי ספרד היו יותר מאשרים וימצאו למו מנוחה שלמה?– מה שם שולטן תוגרמי שהתנהג אז בחסד ורחמים עם גולי ספרד?– מה היתה השקפת השולטן ההוא על היהודים?–

ספר תשיעי: מֵאַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ מִסְּפָרַד עַד צְמִיחַת הַחֲסִידוּת

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר תשיעי: מֵאַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ מִסְּפָרַד עַד צְמִיחַת הַחֲסִידוּת

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. גוֹלֵי סְפָרַד בְּאַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה.

1. רַבִּים מִגּוֹלֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל מָצְאוּ מְנוּחָה בְּאַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה, אֲשֶׁר הָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם מַמְלָכָה אַדִּירָה. בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל קְהִלָּה רַבָּה בַּת שְׁלֹשִׁים אֶלֶף נֶפֶשׁ, וְלָהּ אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי תְפִלָּה, כִּי הַגֹּלִים נִפְלְגוּ שָׁם לְמִסְפַּר הָאֲרָצוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם לְמִסְפַּר הֶעָרִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם. וְעוֹד הָיוּ קְהִלּוֹת רַבּוֹת וְנִכְבָּדוֹת בְּעָרִים אֲחֵרוֹת כְּסַלּוֹנִיקָה, סְמִירְנָה וְעוֹד. רֹאשׁ לְכָל רַבָּנֵי תוֹגַרְמָה הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה קַפְּסַלִּי, וְרַבָּנוּתוֹ מְאֻשָּׁרָה מִטַּעַם הַמַּלְכוּת, וּבְסוֹד חַכְמֵי הַמְּדִינָה יָשַׁב גַּם הוּא וַיְחַוֶּה דַּעְתּוֹ עַל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַיְּהוּדִים. כְּבָר סִפַּרְנוּ, כִּי רַבִּי מֹשֶׁה עָשָׂה טוֹבוֹת רַבּוֹת עִם בְּנֵי עַמּוֹ וַיַעֲמֹל תָּמִיד בְּמַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה. אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי מֹשֶׁה, יָשַׁב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי עַל מְקוֹמוֹ. הֶחָכָם הַזֶּה נוֹדַע בְּיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי סִפְרוֹ “הַמִּזְרָחִי” שֶׁהוּא פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. רַבִּי אֵלִיָּהוּ יָדַע גַּם חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכוּנָה.

2. בִּימֵי הַשֻּׂלְטָן סֶלִימָן הַיָּפֶה הָיָה אִישׁ יְהוּדִי רוֹפֵא בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, וּשְׁמוֹ רַבִּי מֹשֶׁה הַמּוֹן, אִישׁ נֶאֱמָן לְעַמּוֹ וְאוֹהֵב תּוֹרָה וָדָעַת. בַּיָּמִים הָהֵם יָצְאָה מִסְּפָרַד מִשְׁפַּחַת מִיקֶץ – אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת הָרָמוֹת שֶׁבֵּין אֲנוּסֵי סְפָרָד – וַתַּעֲבֹר דֶּרֶךְ וִינִיצִיָּה לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּהּ הָלְאָה לְאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה. אוּלָם בְּוִינִיצִיָּה עֲצָרוּהָ הַמּוֹשְׁלִים וְלֹא נְתָנוּהָ לָלֶכֶת הָלְאָה, כִּי לָטְשׁוּ עֵינֵיהֶם אֶל רְכוּשָׁהּ הָרָב. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְרַבִּי מֹשֶׁה הַמּוֹן וַיְבַקֵּש אֶת הַשֻּׂלְטָן, כִּי יָגֵן עַל הַמִשְׁפָּחָה הַהִיא. וַיִשְׁלַח הַשֻּׂלְטָן דָּבָר אֶל מוֹשְׁלֵי וִינִיצִיָּה לָתֵת חֹפֶשׁ לְמִשְׁפַּחַת מִיקֶץ לָלֶכֶת אֶל אַרְצוֹ, וְאִם לֹא – מָרָה תְּהִי אַחֲרִיתָם. וַיֵּאָנְסוּ הַוִּינִיצִים לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר הַשֻּׂלְטָן הָאַדִּיר, וּמִשְׁפַּחַת מִיקֶץ בָּאָה לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, הִיא וְעוֹד מַרַנִּים רַבִּים עִמָּהּ, וְשָׁם שָׁבוּ לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בְּגָלוּי, וְרֹאשׁ מִשְׁפַּחַת מִיקֶץ בְּשׁוּבוֹ לְדַת יִשְׂרָאֵל נִקְרָא בְּשֵׁם יוֹסֵף. וְחָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ, כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן וַיְשִׂימֵהוּ בֵּין רוֹאֵי פָנָיו; וָאַחֲרֵי מוֹת הַשֻּלְטָן סֶלִימַן גִּדֵּל סֶלִים בְּנוֹ אֶת יוֹסֵף לְיוֹעֵץ הַמַּמְלָכָה, וּבִגְדֻלָּתוֹ הִשְׁתַּדֵּל יוֹסֵף תָּמִיד לְהַצִּיל אֶת אֶחָיו הַמַּרַנִּים מִמָּוֶת כְּכֹל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ. בְּמוֹת סֶלִים הִתְרַחֵק יוֹסֵף מְעִנְיָנֵי הַמַּמְלָכָה וַיִבַלֶּה אֶת אַחֲרִית יָמָיו בְּחֶבְרַת חֲכָמִים בְּתוֹרָה וְחָכְמָה. יוֹסֵף מֵת בִּשְׁנַת 1509 וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ הֵקִימָה אִשְׁתּוֹ בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל בֵּית דְּפוּס לִסְפָרִים עִבְרִים. בַּיָּמִים הָהֵם אַךְ הֵחֵלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַמְצָאַת הֶחָכָם גּוּטֶנְבֶּרֶגְּ, (1385 אחב"ש) אֲשֶׁר הִמְצִיא מְכוֹנָה לְהַדְפִּיס בָּהּ סְפָרִים, תַּחַת אֲשֶׁר עַד הָעֵת הַהִיא הָיוּ רַק סוֹפְרִים מַעְתִּיקִים אֶת הַסְּפָרִים בְּיָדָם. הַהַמְצָאָה הַזֹּאת הוֹעִילָה מְאֹד לְהָפִיץ דַּעַת בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְגַם לְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאָה טוֹבָה רַבָּה, כִּי עַל יָדָהּ הוּזַל מְחִיר הַסְּפָרִים.

בַּיָּמִים הָהֵם נִדְפַּס סֵפֶר “שֵבֶט יְהוּדָה”, אֲשֶׁר בּוֹ סֻפַּר כָּל אֲשֶׁר קָרָה לַאֲחֵינוּ בִּימֵי גֵּרוּשׁ סְפָרָד. הַסֵּפֶר הַזֶּה נִכְתַּב עַל יְדֵי רַבִּי יְהוּדָה אִבְּן-וִירְגָא וְעָלָיו הוֹסִיף רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, וְאַחֲרָיו – נֶכְדּוֹ רַבִּי יוֹסֵף בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה.

3. אוּלָם כַּעֲבֹר דּוֹרוֹת אֲחָדִים נָשְׁתָה גְבוּרַת הַתּוֹגַרְמִים. הַשֻּׂלְטַנִּים חָדְלוּ מִשּׂוּם לִבָּם לְצָרְכֵי עַמָּם וַיִּתְמַכְּרוּ לְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם, וְעַל כֵּן יָרְדָה מַמְלַכְתָּם הָלֹךְ וְיָרֹד, וְעִמָּהּ יָרַד גַּם כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם בְּתוֹגַרְמָה לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נִרְדָּפִים כִּבְאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים, אֲבָל שִׂכְלָם כְּמוֹ נִרְדַּם וְלֹא עָשָׂה עוֹד פֶּרִי. וְגַם גְּדוֹלֵי חַכְמֵיהֶם לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה רָמָה לֹא בְתוֹרָה וְלֹא בְחָכְמָה.

4. גַּם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵחֵל הַיִּשּׁוּב לְהִתְגַּדֵּל אַחַר גֵּרוּשׁ סְפָרָד. שָׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי הַגֵּרוּשׁ (1418 אחב"ש) עָלָה יְרוּשָׁלַיְמָה הָרַב רַבִי עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָה, הַנּוֹדַע בְּפֵרוּשׁוֹ עַל סִפְרֵי הַמִּשְׁנַיּוֹת אֲשָׁר הָיָה חָבִיב עַל הַלּוֹמְדִים כִּמְעַט כְּפֵרוּשׁ רַשִ"י. בַּעֲלוֹתוֹ מָצָא בִּירוּשָׁלַיִם רַק מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת, וּבָהֶן הָיוּ בַעֲלֵי זְרֹעַ אֲשֶׁר עָשְׁקוּ אֶת הָאֶבְיוֹנִים וְלֹא נָשְׂאוּ גַם פְּנֵי חֲכָמִים וּזְקֵנִים; אוּלָם אַחֲרֵי גֵּרוּשׁ סְפָרַד הָלַךְ שָׁם הַיִּשּׁוּב הָלֹךְ וָרָב וְהַסְּדָרִים נִשְׁתַּנּוּ לְטוֹב וְרַבִּי עוֹבַדְיָה הָיָה לִקְהִילַת הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם לְרַב וְדַרְשָׁן עַד יוֹם מוֹתוֹ. (1440 אחב"ש)

5. גַּם בְּעִיר צְפַת הָיְתָה קְהִלָּה חֲשׁוּבָה וְשָׁם יָשְׁבוּ רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם רַבִּי יַעֲקֹב בֵּירַב, חָשַׁב מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה לְכוֹנֵן בִּירוּשָׁלַיִם (1404–71 אחב"ש) כְּעֵין סַנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר כָּל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יָבִיאוּ אֵלָיו וְכַאֲשֶׁר יוֹרֶה כֵן יֵעָשָׂה בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְמֶרְכַּז הַיָּהֲדוּת. חַכְמֵי צְפַת הִסְכִּימוּ עִם רַבִּי יַעֲקֹב, אַךְ חַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם וְרַבִּי לֵוִי בֶּן חָבִיב – הָרַלְבַּ"ח – בְּרֹאשָׁם הִתְנַגְּדוּ לְהַצָּעַת חַכְמֵי צְפַת, וְעֲצַת רַבִּי יַעֲקֹב עָלְתָה בַתֹּהוּ.

6. רַבִּי יַעֲקֹב סָמַךְ לְהוֹרָאָה תַּלְמִיד-חָכָם צָעִיר אֶחָד, אֲשֶׁר הָיָה אַחֲרֵי-כֵן לְעַמּוּד הָהוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ רַבִּי יוֹסֵף קַארוֹ. הוּא, רַבִי יוֹסֵף, חִבֵּר (1418–75 אחב"ש) פֵּרוּשׁ עַל סִפְרֵי הַ“טּוּרִים” בְּשֵׁם “בֵּית יוֹסֵף”, בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת הַמְּקוֹרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶם שָׁאַב רַבִּי יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים אֶת הִלְכוֹתָיו. הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה מֵעִיד עַל שְׁקִידָתוֹ הַעֲצוּמָה וּבְקִיאוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַמְפָרֵשׁ. אַחֲרֵי כֵן חִבֵּר סֵפֶר הֲלָכוֹת קְצוּבוֹת עַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁשָּׂם בַּעַל הַטּוּרִים, בְּהַשְׁמִיטוֹ בּוֹ רַק אֶת טַעֲמֵי הַהֲלָכוֹת, וַיִּקְרָא לְסִפְרוֹ זֶה שֵׁם “שֻׁלְחָן-עָרוּךְ”. הַסֵּפֶר הַזֶּה הָיָה לְאֶבֵן הַפִּנָּה בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל. גַּם רַבָּנִים, גַּם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים יִשְׁאֲבוּ מִמֶּנּוּ דַּעַת בִּדְבַר חוֹבַת הָעִבְרִי לֵאלֹהִים וְלָאָדָם.

7. בְּיָמָיו חַי הַדַּרְשָׁן הַגָּדוֹל רַבִּי מֹשֶׁה אַלְשִׁיךְ, אֲשֶׁר בְּסִפְרֵי דְרָשׁוֹתָיו הָגוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים בְּחִבָּה יְתֵרָה, וְהַמְשׁוֹרֵר הַמְקֻבָּל רַבִּי שְׁלֹמֹה אַלְקַבֵּץ, אֲשֶׁר כָּתַב שִׁירַת “לְכָה דוֹדִי”. בַּשִּׁירָה הַזֹּאת יֵשׁ מִסּוֹדוֹת הַקַּבָּלָה וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ לְמַרְאֵה שִׁמְמוֹת הָאָרֶץ הַקּדוֹשָׁה וְשִׁפְלוּת הָאֻמָּה בַּגּוֹיִם, וְיַחַד עִם זֶה דִּבְרֵי נֶחֲמָה וְתִקְוָה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וּמֵרֹב חֲשִׁיבוּתָהּ קְבָעוּהָ בִּתְפִלַּת עַרְבִית לְשַׁבָּת. קָרוֹב לְעֵת הַהִיא יָשְׁבוּ בִצְפַת רַבִּי מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבִירוֹ מְחַבֵּר סֵפֶר “פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים”, שֶׁבּוֹ הֶעֱלָה אֶת הַקַּבָּלָה לְשִטָּה מְסֻדָּרָה, וְתַלְמִידוֹ רַבִּי אֵלִיָהוּ דִי-וִידַאשׁ שֶׁחִבֵּר סֵפֶר “רֵאשִׁית חָכְמָה”, סֵפֶר מוּסָר קָשֶׁה, שֶׁבּוֹ יִצַוֶּה לְהַרְבּוֹת בְּסִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת.

8. אוּלָם כָּל חַכְמֵי הַקַּבָּלָה הָהֵם כְּאַיִן נֶחְשְׁבוּ נֶגֶד הַמְקֻבָּל רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, אֲשֶׁר נִקְרָא בְּשֵׁם “הָאֲרִ”י“¹ הַקָּדוֹשׁ. הוּא נוֹלַד בִּירוּשָׁלַיִם לְאִישׁ (1464–1502 אחב"ש) אַשְׁכְּנַזִּי. בְּבַחֲרוּתוֹ לָמַד תּוֹרָה בְּמִצְרַיִם מִפִּי הָרַב הַגָּדוֹל בְּקַיִרָא, רַבִּי דָוִד אֲבִי-זִמְרָה – רַדְבַּ”ז –. אוּלָם רַבִּי יִצְחָק לֹא יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּק בְּפִלְפּוּלִים יְבֵשִׁים וַיֶהְגֶּה בִשְּׁקִידָה רַבָּה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, אֲשֶׁר בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּית הַדְּפוּס בְּמַנְטוּבָה, וַיִּתְבּוֹדֵד, וַיִּסְתַּגֵּף, (1488 אחב"ש) וַיִּתְפַּלֵּל בִּבְכִי, עַד כִּי לְעִתִּים הִגִּיעַ לְהִתְפַּעֲלוּת מְשֻׁנָּה² וְאָז נִדְמֶה לוֹ, כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל אֱלֹהִים וְרוֹאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. בִּמְלֹאת לוֹ שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה בָּא צְפַתָּה וַיִּתְחַבֵּר אֶל עֲדַת הַמְקֻבָּלִים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם, וַיְהִי לָהֶם לְרֹאשׁ. אַךְ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים, כִּי אַחֲרֵי שִׁבְתּוֹ בִצְפַת כְּאַרְבַּע שָׁנִים מֵת בַּמַּגֵּפָה. וְאָז הֵחֵלוּ מַעֲרִיצָיו לִבְדּוֹת עָלָיו אֲגָדוֹת שׁוֹנוֹת, וַיִּסַפְרוּ עָלָיו נִפְלָאוֹת רַבּוֹת וַיֹאמְרוּ כִּי הוּא הָיָה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, אֲשֶׁר, לְפִי דִּבְרֵי הָאֲגָדָה, יָבוֹא לִפְנֵי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְיֵהָרֵג. יוֹתֵר מִכֻּלָּם גִּדְּלוֹ תַּלְמִידוֹ רַבִּי חַיִּים וִיטַאל, אֲשֶׁר כָּתַב אֶת תּוֹרַת רַבּוֹ עַל סִפְרֵי “עֵץ חַיִים” וּ“פְרִי עֵץ חַיִּים” הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “כִּתְבֵי הָאֲרִ”י". רַבִּי חַיִּים וִיטַאל חִבֵּר סֵפֶר “שַׁעַר הַקְּדוּשָׁה”, שֶׁבּוֹ הוֹרָה אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה. רַבִּים עָשׂוּ כְּכָל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַהוּא וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם.

9. חֵפֶץ רַבִּי יַעֲקֹב בֵּירַב לֹא נִמְלָא. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה לְמֶרְכַּז הַיַּהֲדוּת, אַף כִּי הָיְתָה הָאָרֶץ חֲבִיבָה בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. אַךְ תַּחַת זֹאת הָיְתָה לְמֶרְכָּז לְדוֹרְשֵׁי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה וְשׁוֹגִים בַּהַזָּיוֹת. סִבַּת הַדָּבָר הַזֶּה הָיְתָה, כִּי הָעוֹלִים שָׁמָּה לֹא מָצְאוּ שָׁם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם וַיִּהְיוּ מְצַפִּים תָּמִיד לְחַסְדֵי אֲחֵיהֶם שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, וְהָעֲנִיּוּת וְהַבַּטָּלָה עָמְדוּ לָהֶם לְשָׂטָן, לְבַל יִתְפַּתַּח שִׂכְלָם כָּרָאוּי. וַיִּהְיוּ שׁוֹגִים בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא וֶאֶמוּנוֹת-הֶבֶל, אֲשֶׁר הִמְצִיא לָהֶם דִּמְיוֹנָם הַחוֹלֶה: בְּגִלְגּוּלִים, בִּקְּלִיפּוֹת, בְּמַלְאָכִים וְשֵׁדִים, בְהַשְבָּעוֹת וְקַמֵּיעוֹת וּלְחָשִׁים. הָעוֹלָם הַזֶּה הָיָה בְעֵינֵיהֶם שָׁפֵל וְנִבְזֶה, מִשְׁכַּן הַקְּלִיפּוֹת וְסִטְרָא אַחֳרָא וְאַךְ אֶל הַעוֹלָמוֹת הַעֶלְיוֹנִים נִכְסְפָה נַפְשָׁם, אֶל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ עַל יְדֵי סִגּוּפִים וְצוֹמוֹת וְיִחוּדִים. גַּם הִשְׁתַּדְּלוּ לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, אֲשֶׁר אָז יִהְיֶה עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, טוֹב בְּלִי כָּל תַּעֲרוּבַת רָע, אוֹר עוֹלָם.

10. גַּם מִצְוַת הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה קִבְּלָה עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה פָּנִים חֲדָשׁוֹת, כִּי לְפִי דַּעַת הַמְקֻבָּלִים עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה מְתַקְּנִים אֵיזֶה עוֹלָם אוֹ אֵיזוֹ סְפִירָה. וְעַל כֵּן תִּקְנוּ לֵאמֹר לִפְנֵי עֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה “לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לְיַחְדָא שֵׁם י”ה בו“ה עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל”.

ב. דָּוִד הָרְאוּבֵנִי וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ.

11. רַבִּים מִגּוֹלֵי סְפָרַד בָּאוּ אֶל אֶרֶץ אִיטַלְיָה, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבוּ עַד הַיָּמִים הָהֵם רַק פְּלִיטֵי אַשְׁכְּנַז. הַסְּפָרַדִּים וְהָאַשְׁכְּנַזִּים מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נִפְלְגוּ לִקְהִלּוֹת מְיֻחָדוֹת, שׁוֹנוֹת אִשָּׁה מֵרְעוּתָהּ בְּנִימוּסֵיהֶן וִּבִשְׂפָתָן. הַסְּפָרַדִּים הִבִּיטוּ בְמַבַּט בּוּז עַל אֲחֵיהֶם הָאַשְכְּנָזַיּם, אֲשֶׁר הָיוּ בֶאֱמֶת נִכְנָעִים וְנִדְכָּאִים לְרַגְלֵי הָרְדִיפוֹת אֲשֶׁר סָבְלוּ, תַּחַת אֲשֶׁר הַסְּפָרַדִּים לֹא לָמְדוּ עוֹד עַד הַיָּמִים הָהֵם לְהִכָּנֵעַ. מִלְבַד זֹאת הִתְפָּאֲרוּ הַסְּפָרַדִּים תָּמִיד בְּיִחוּסָם וַיִּזָהֲרוּ מְאֹד לִבְלִי הִתְחַתֵּן עִם הָאָשְׁכְּנַזִּים, אֲשֶׁר – לְפִי דַּעְתָּם – אֵינָם מְיוּחָסִים כְּמוֹהֶם.

12. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵלָּה רוּחַ אַהֲבַת הָאָדָם³ לַעֲבֹר בְּאֶרֶץ אִיטַלְיָה, וְגַם עַל גְּדוֹלֵי הַכְּהֻנָּה נָחָה הָרוּחַ, וְרוּחַ קִנְאַת הַדָּת שָׁקָטָה. עַל כֵּן מָצְאוּ פְּלִיטֵי הַמַּרַנִּים לָהֶם מָנוֹס גַּם בַּאֲחֻזּוֹת הָאֲפִיפְיּוֹר וְשָׁם שָׁבוּ לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בְּלִי כָל מַפְרִיעַ. אֲחָדִים מֵהַגֹּלִים הִתְיַשְּׁבוּ בְּאִיטַלְיָה הַדְּרוֹמִית וְגַם רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל בְּתוֹכָם, וַיֵּשֶׁב הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּנִיאַפּוֹל. וּפֶרְדִּינַנְדְ הַחֲמִישִׁי מוֹשֵׁל נִיאַפּוֹל בְּשָׁמְעוֹ אֶת חָכְמַת רַבִּי יִצְחָק לְקָחָהוּ אֵלָיו וַיְּשִׂימֵהוּ לְסוֹכֵן עַל אוֹצְרוֹתָיו. וַיַּעֲבֹד רַבִּי יִצְחָק בֶּאֱמוּנָה אֶת פֶרְדִּינַנְדְ וּבְנוֹ. אַךְ בַּעֲלוֹת הַצָּרְפָתִים עַל הָעִיר וַיִּתְּנוּהָ לָבַז, בָּזְזוּ גַּם אֶת כָּל (1425 אחב"ש) רְכוּשׁ רַבִּי יִצְחָק, וְגַם כָּל סְפָרָיו וְכִתְבֵי יָדוֹ אָבָדוּ אָז. וְרַבִּי יִצְחָק נִמְלַט, וַיִּתְיַשֵּב בְּעִיר קְטַנָּה בְּאַפּוֹלְיָה, וַיַּשֶׂם כָּל מַעְיָנָיו בְּתֹוֹרַת יְיָ. וַיְחַבֵּר שָׁם פֵּרוּשׁ עַל הַתּוֹרָה וּסְפָרִים אֲחָדִים עַל דְּבַר הַגְּאֻלָּה, אֲשֶׁר לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ הָיְתָה קְרוֹבָה לָבוֹא. מִשָּׁם נָדַד לְעִיר וִינִיצִיָּה וְשָׁם מֵת, וַיִּקָּבֵר בְּפַדּוּבָה. בְּנֵי רַבִּי יִצְחָק – יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל – הָיוּ גַם כֵּן חֲכָמִים וּפְקִידִים בַּמַּמְלָכָה וְדוֹרְשֵׁי טוֹב לְיִשְׂרָאֵל.

13. אוּלָם לֹא רַבִּי יִצְחָק לְבַד חָשַׁב אָז אֶת קֵץ הַגָּלוּת, כִּי כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ אָז בְּלִבָּם, כִּי כָל הַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עֲלֵיהֶם עִקְבוֹת הַמָּשִׁיחַ הֵן, כִּי לִפְנֵי בוֹאוֹ עֲלֵיהֶם לִסְבֹּל רָעוֹת רַבּוֹת, לְפִי דִבְרֵי הַמָּסוֹרָה, וְהֵן נִקְרָאוֹת בְשֵׁם “חֶבְלֵי מָשִׁיחַ”. בִּשְׁנַת 1454 בָּא מֵאֶרֶץ הַמִּזְרָח לְאִיטַלְיָה אִישׁ פֶּלֶא, דָּוִד הָרְאוּבֵנִי שְׁמוֹ. הוּא אָמַר כִּי בָא מִקְצֵה אֶרֶץ עֲרָב, אֲשֶׁר שָׁם יֶשְׁנָהּ מַמְלָכָה כַּבִּירָה לְיִשְׂרָאֵל, וְיוֹשְׁבֶיהָ הֵם מִבְּנֵי רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וַאֲחִי דָוִד הָרְאוּבֵנִי מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וּבְמַלְאֲכוּת אָחִיו הַמֶּלֶךְ שֻׁלַּח הֵנָּה לָקַחַת דְּבָרִים עִם מַלְכֵי אֵירוֹפָּא לִכְרֹת עִמָּהֶם בְּרִית לְהִלָּחֵם עִם תּוֹגַרְמָה וְלָקַחַת מִיָּדָהּ אֶת פַּלֶשְׁתִּינָה. דָּוִד הָיָה קְצַר-קוֹמָה, שָׁחוֹר וְדַל בָּשָׂר, כִּי הִתְעַנָּה הַרְבֵּה וַיִסַגֵּף אֶת נַפְשׁוֹ. לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים הִגִּיד בְּרֶמֶז, כִּי דְבַר סֵתֶר לוֹ אֶל הָאֲפִיפְיּוֹר, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תֵּצֵא טוֹבָה רַבָּה לְכָל יִשְׂרָאֵל. הוּא בָּא רוֹמָאָה רוֹכֵב שֶׁל סוּס לָבָן וַיָּשֶׂם פָּנָיו יָשָׁר אֶל הַוַתִּיקַן – הוּא הֵיכַל הָאֲפִיפְיּוֹר, וְהָאֲפִיפְיּוֹר קִבֵּל אֶת פָּנָיו וַיְּשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בַּסֵּתֶר. אָז הֶאֱמִינוּ כָּל הָעָם, כִּי נְכוֹנָה בְּפִי הָאִישׁ הַזֶּה; בְּיִחוּד סָמְכוּ עָלָיו הַמַּרַנִּים הָאֻמְלָלִים יוֹשְׁבֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגָל, בִּרְאוֹתָם כִּי גַּם הַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשְּׁלִישִׁי מֶלֶךְ פּוֹרְטוּגַל קִבֵּל אֶת פְּנֵי דָוִד, כִּי הָיוּ לוֹ מִכְתְּבֵי תְהִלָּה מֵאֵת רַבֵּי הַחוֹבְלִים הַפּוֹרְטוּגַלִּים אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ בְּנָסְעָם לְאִיִּים רְחוֹקִים. מִלְבַד זֹאת, הִנֵּה חֶרֶב הָאִנְקְוִיזִיצִיָּה הָיְתָה תָמִיד מוּנַחַת עַל צַוָּארָם, וְכָל הַתַּחְבֻּלוֹת לֹא הוֹעִילוּ לְהָסִיר אוֹתָהּ מֵעֲלֵיהֶם, עַל כֵּן הָיוּ נוֹטִים לְהַאֲמִין כִּי תְשׁוּעָתָם תָּבוֹא בְּאֹרַח פֶּלֶא, כִּי פִּתְאֹם יוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ וִיגְאֲלֵם.

14. וּמַרַנִּי אֶחָד צָעִיר לְיָמִים, חָכָם בְּחָכְמוֹת הַתֵּבֵל וְיוֹדֵעַ בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל וּבְסִתְרֵי הַקַּבָּלָה, שָׁב לְדַת אֲבוֹתָיו בַּגָּלוּי וַיִּקָּרֵא בְּשֵׁם שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ. רוּחוֹ הָיָה כְאֵשׁ לוֹהֵט וְנוֹטֶה לְהַזָּיָה, עַל כֵּן הֶאֱמִין גַּם בְּמַלְאֲכוּת דָּוִד הָרְאוּבֵנִי וְיִתְרוֹעֵעַ עִמּוֹ וְיִכַבְּדֵהוּ מְאֹד. שְׁלֹמֹה עָלָה גַם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם הִתְרוֹעֵעַ עִם הַמְקֻבָּלִים, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם וְהֵם הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו מֵרוּחָם. וּבַיָמִים הָהֵם קָמוּ מְעַרְעֲרִים עַל הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, כְּמוֹ שֶׁיְּסֻפַּר הָלְאָה, וְהֵם בָּאוּ עַד שַׁעֲרֵי רוֹמָא וַיִּלְכְּדוּהָ, וַיָּבֹזוּ אֶת הָעִיר (1457 אחב"ש) וְזֶה הָיָה מוֹפֵת לִשְׁלֹמֹה, כִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא מַהֵר לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. הוּא בָא אֶל הָאֲפִיפְיּוֹר וַיַּשֵּׂג מִמֶּנּוּ תְּעוּדָה, כִּי לֹא יִגְּעוּ שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה בּוֹ לְרָעָה, וּמֵאָז הֵחֵל שְׁלֹמֹה לִדְרֹש בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת בִּדְבָרִים יָפִים וְחוֹצְבִים לַהֲבוֹת-אֵשׁ לְבַשֵּׂר אֶת עֵת הַגְּאֻלָּה, וַיִּקַּח לֵב רַבִּים בִּדְרָשׁוֹתָיו.

15. גַּם הַטֶּבַע עָזַר אָז לְהַגְדִיל אֶת הָאֱמוּנָה בְּנִסִּים וּבְנִפְלָאוֹת, כִּי נְהַר טִיבֶּר עָלָה וַיִּשְׁטֹף אֶת עִיר רוֹמָא, וּבְלִיסַבּוֹן רָעֲשָׁה הָאָרֶץ. וְהַשְּׁמֻעָה עַל דְּבַר נְבוּאַת שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ וּמַלְאֲכוּת דָּוִד הָרְאוּבֵנִי הִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְכֻלָּם הֶאֱמִינוּ כִי יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל קְרוֹבָה לָבוֹא. לְסוֹף הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם לִפְנֵי הַקֵּיסַר קַרֶל V, וְהַקֵּיסַר צִוָּה לְתָפְשָׂם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם מִשְׁמָר. וַיִּמְסְרוּ אֶת שְׁלֹמֹה לְמִשְׁפַּט הָאִנְקְוִיזִיצִיָּה וַיִּשְׁפְּטוּהוּ כְּדִין כּוֹפֵר וַיִּשְׂרְפוּהוּ חַיִּים בְּמַנְטוּבָה. כַּאֲשֶׁר הוֹבִילוּהוּ לָמוּת (1462 אחב"ש) שָׂמוּ רֶסֶן עַל פִּיו, לְמַעַן לֹא יוּכַל לְדַבֵּר לִפְנֵי הָעָם מְאוּמָה. אַךְ לִפְנֵי הַמּוֹקֵד הֵסִירוּ אֶת הָרֶסֶן מֵעַל פִּיו וַיאֹמְרוּ לוֹ, כִּי אִם יָשׁוּב לְדַת הַנּוֹצְרִית וְחָיְתָה נַפְשׁוֹ. אַךְ הוּא אָמַר: מְאֹד צַר לִי, כִּי בְנַעֲרוּתִי סַרְתִּי מִתּוֹרַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה טוֹב לִי לָמוּת בְּיַהֲדוּתִי. וְדָוִד הָרְאוּבֵנִי הוּשַׂם בְּבֵית הַכֶּלֶא, וַיְהִי אָסוּר שָׁם שָׁנִים אֲחָדוֹת וַיָּמָת בְּכִלְאוֹ.

ג. יוֹאַן רֵיכְלִין.

16. אַחֲרֵי הַהֲרֵגוֹת הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ עַל הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז, וְאַחֲרֵי הַגֵּרוּשִים הָרַבִּים, נִשְׁאֲרוּ שָׁם לִפְלֵטָה מְעַט מֵהַרְבֵּה וַיִּחְיוּ בְמָצוֹר וּבְמָצוֹק, בְּשִפְלוּת וּבִזָּיוֹן מִמִּסְחָר דַּל אוֹ מֵרִבִּית. אוּלָם נִמְצְאוּ צוֹרְרִים, אֲשֶׁר גַּם בָּזֶה עוֹד לֹא אָמְרוּ דָּי, וַיְבַקְּשׁוּ לְכַלּוֹת גַּם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה. הַדּוֹמִינִיקִים, שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה, אֲשֶר בְּקוֹלוֹנְיָה⁴ הִתְנַכְּלוּ לְבָעֵר אֶת כָּל הַיְהוּדִים מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ דָּרוּשׁ לְחֶפְצָם, עִבְרִי מוּמָר, יוֹדֵעַ תּוֹרָה, פְּפֶפֶרְקָרְן שְׁמוֹ. הָאִישׁ הַזֶּה יָצָא בְּסֵפֶר שִׂטְנָה עַל סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, כִּי הִיא מְלַמֶּדֶת אֶת הָעִבְרִי לִשְׂנוֹא אֶת הַנּוֹצְרִים, וְכִי הִיא מַלְעֶגֶת בְּקָדְשֵׁיהֶם, וַיִּשְׁלַח אֶת סִפְרוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ מַקְסִימִילְיַן הָרִאשׁוֹן וַיּיַעָצֵהוּ לְבָעֵר אֶת כָּל סִפְרֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָאָרֶץ.

17. וְהַקֵּיסַר שָׁלַח אֶל מְלֻמָּדִים אֲחָדִים מֵהַנּוֹצְרִים, כִּי יִחַוּוּ הֵם אֶת דַעְתָּם עַל עֲלִילַת פְּפֶפֶרְקָרְן, וְהַמְּלֻמָּדִים צוֹרְרֵי הַיְהוּדִים מִהֲרוּ לְהַסְכִּים לְדַעַת הַבּוֹגֵד וְגַם יַעֲצוּ, כִּי אִם לֹא יֹאבוּ הַיְהוּדִים לָסוּר מִדַּרְכָּם, יִשָּׁפְטוּ כְכוֹפְרִים בְּמִשְׁפַּט מָוֶת. אַךְ בֵּין הַנּוֹצְרִים הַמְּלֻמָּדִים הָהֵם נִמְצָא אִישׁ אֶחָד צַדִּיק וְיָשָׁר, וְהוּא יָצָא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ לְהָגֵן עַל הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית וְעַל עַם יִשְׂרָאֵל. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא יוֹאַן רֵיכְלִין. הוּא הָיָה בִּלְשָׁן (1388–1452 אחב"ש) וְחוֹקֵר, יוֹדֵעַ בְּסִפְרוּת בְּנֵי הַקֶּדֶם, וַיֵּדַע גַּם אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית עַל בּוֹרְיָה, בְּלָמְדוֹ אוֹתָהּ מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִיחוּד מֵאֵת הָרַב רַבִּי עוֹבַדְיָה סִפּוּרְנוֹ, מְחַבֵּר פֵּרוּשׁ סִפּוּרְנוֹ עַל הַתּוֹרָה. יוֹאַן רֵיכְלִין הָיָה הָרִאשׁוֹן בֵּין חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּחָכְמַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָתַב סֵפֶר דִּקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית, גַּם בְּחָכְמַת הַקַבָּלָה שָׁגָה מְאֹד וַיַּחְשְׁבֶהָ לְחָכְמַת-אֱמֶת.

בְּקָרְאוֹ אֶת סֵפֶר הַמּוּמָר, הִתְחַמֵּץ לֵב הָאִישׁ הַיָּשָׁר הַזֶּה, וְיָצָא בְּסֵפֶר גָּלוּי לְהוֹכִיחַ כִּי כָל טַעֲנוֹת פְּפֶפֶרְקָרְן עֲלִילוֹת שָׁוְא הֵן.

18. רָאוּ הַדּוֹמִינִיקִים אֶת תְּשׁוּבַת רֵיכְלִין וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, כִּי בָא הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל הַזֶּה לְהָגֵן עַל עַם חֶרְמָם. וּבַעֲצָתָם הוֹסִיף אִישׁ בְּרִיתָם פְּפֶפֶרְקָרְן לְחַבֵּר עוֹד סֵפֶר מָלֵא חֲמַת פְּתָנִים לְעוֹרֵר אֶת הֶהָמוֹן לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בַּיְּהוּדִים, אִם יֹאמַר הַקֵּיסַר לַעֲמֹד מִנֶּגֶד. וַיִּשְׁתַּדֵּל לְבַטֵּל אֶת טַענוֹת רֵיכְלִין, וַיּוֹצִיא עָלָיו דִּבָּה כִי יָדָיו נְגֹאֲלוּ בְשֹׁחַד, וְכִי אַךְ עַל פִּי הַיְּהוּדִים כָּתַב אֶת סִפְרוֹ. אוּלָם רֵיכְלִין לֹא אֵחַר מֵהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי הַבְּלִיַעַל הַזֶּה בְּטוּב טַעַם, וּבִדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב הוֹדִיעַ, כִּי אַךְ הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ לַעֲמֹד לִימִין עַם יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתוֹ. אָז בָּעֲרָה חֲמַת הַדּוֹמִינִיקִים עַל רֵיכְלִין בְּיֶתֶר עֹז. וְאֶחָד מֵחַבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר הִתְאַמֵּר כִּי אוֹהֵב הוּא לְרֵיכְלִין, הוֹדִיעַ אוֹתוֹ, כִּי שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה נִפְלְגוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם: יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי נָחוּץ לִגְזֹר שְׂרֵפָה רַק עַל סִפְרֵי רֵיכְלִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי רָאוּי לִשְׂרֹף גַּם אֶת הַמְּחַבֵּר יַחַד עִם סְפָרָיו.

19. וַיֵּחֱרַד רֵיכְלִין מְאֹד, כִּי יָדַע אֶת הַדּוֹמִינִיקִים, כִי נְחָשִׁים צִפְעֹנִים הֵמָּה, וְכִי גַם מַלְכֵי הָאָרֶץ אֵינָם חֲפֵצִים לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם, וְהוּא אִישׁ שֵׁיבָה, וְהַמְּנוּחָה יְקָרָה בְעֵינָיו וּבִקְרָבוֹת לֹא חָפֵץ. עַל כֵּן נִסָּה לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם רַכּוֹת וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם כִּי הַצְּדָקָה עִמּוֹ. אַךְ הֵם עָנוּהוּ עַזּוֹת, וַיִּגְזְרוּ עָלָיו כִּי יְמַהֵר לְבָעֵר בְּעַצְמוֹ אֶת סִפְרוֹ מִן הָאָרֶץ, וְגַם יוֹדֶה לְעֵין כָּל כִּי שָׁגָה בְמִשְׁפֶּטוֹ וְכִי בֶאֱמֶת מִצְוָה רַבָּה הִיא לִרְדֹּף אֶת הַיְּהוּדִים וּלְבָעֵר אֶת סִפְרֵיהֶם, וְאִם לֹא יַעֲשֶׂה רֵיכְלִין כַּדָּבָר הַזֶּה וּשְׁפָטוּהוּ מִשְׁפַּט מָוֶת כְּכוֹפֵר.

וַיַּרְא רֵיכְלִין כִּי לֹא יֹאבוּ אַנְשֵׁי רִיבוֹ בְּצֶדֶק, וַיִּתְאַזֵּר עֹז וַיִּכְתֹּב לְמַכִּירוֹ הַדּוֹמִינִיקִי, כִּי לֹא יֹאבֶה וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם לְבַטֵּל אֶת דְּבָרָיו הַנֶּאֱמָרִים בְּצֶדֶק וְכִי מִגַּעֲרָתָם לֹא יֵחָת, כִּי אֶל נָכוֹן יִמְצָא אוֹהֲבִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לִימִינוֹ, וְאִם יֹאמְרוּ לְהִתְגָּרוֹת עִמּוֹ יָרֵעוּ אַךְ לְעַצְמָם.

20. וְאַף אָמְנָם בַּיָּמִים הָהֵם עָבְרָה רוּחַ חֲדָשָׁה בָאָרֶץ. גְּדֻלַּת הָאֲפִיפִיּוֹר לֹא הָיְתָה עוֹד רַבָּה כְּבִימֵי קֶדֶם, וּבְיִחוּד נֶחְלְשָׁה תַּקִּיפוּת הַנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקִים, וּבְעֵינֵי טוֹבֵי הַנּוֹצְרִים נִבְאֲשׁוּ מְאֹד, וְיִּשְׂמְחוּ כִי בָא אִישׁ לְהִתְגָּרוֹת עִמָּם בְּפַרְהֶסְיָא. אָמְנָם הַדּוֹמִינִיקִים הִטּוּ אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ לֶאְסֹר אֶת סִפְרוֹ שֶׁל רֵיכְלִין, אַךְ הָעָם לֹא פָנָה אֶל הָאִסָּר הַזֶּה וַיְמַהֲרוּ לְאָסְפוֹ אֶל בֵּיתָם.

אָז הוֹסִיף רֵיכְלִין לִכְתֹּב סֵפֶר לְהַמְלִיץ עַל עַם יִשְׂרָאֵל וְעַל סִפְרוּתוֹ בְּרֶגֶשׁ נוֹבֵעַ מִלֵּב צַדִּיק וּבְשָׂפָה יָפָה מְאֹד. בּוֹ גִלָּה אֶת עֶרְוַת הַדּוֹמִינִיקִים, כִּי כָל מְגַמָּתָם רַק לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים, לָתֶת לָהֶם כֶּסֶף רָב. וְעַל הַיְּהוּדִים אָמַר רֵיכְלִין, כִּי אֶזְרָחִים הֵם בְּמַלְכוּת אַשְׁכְּנַז כְּכָל הָאֶזְרָחִים וְאַחִים הֵם לַנּוֹצְרִים, כִּי אָב אֶחָד לְכֻלָּם, וְעַל הַמֶּלֶךְ הַחוֹבָה לַעֲמֹד לִימִינָם נֶגֶד הַקָּמִים עֲלֵיהֶם. אֶת הַסֵפֶר הַזֶּה שָׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ וְגַם הוֹצִיאוֹ בִדְפוּס, וַיִּמָּכֵר לַאֲלָפִים וְלרְבָבוֹת.

21. אֶפֶס גַּם הַדּוֹמִינִיקִים לֹא יָשְׁבוּ חֲבוּקֵי יָדָיִם, כִּי בִקְּשׁוּ לְהַחֲרִים אֶת רֵיכְלִין וְאֶת סְפָרָיו, אַךְ רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַכְּהֻנָּה וְרַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה הֱנִיאוּם מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. לְסוֹף הֵבִיאוּ הַדּוֹמִינִיקִים אֶת מִשְׁפַּט רֵיכְלִין לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר. וַיְמַהֵר רֵיכְלִין וַיִּשְׁלַח מִכְתָּב אֶל רוֹפֵא נֶפֶשׁ הָאֲפִיפִיּוֹר, הַיְּהוּדִי בּוֹנִיש דִּי לַטִּישׁ, וַיְבַקְשֵׁהוּ לְדַבֵּר עָלָיו טוֹבוֹת בְּאָזְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, כִּי יָשִׂים קֵץ לְדִבְרֵי הָרִיב, כִּי הַדּוֹמִינִיקִים מְבַקְשִׁים לְהוֹרִידוֹ מִמַּצָּבוֹ וּלְהוֹרִישׁוֹעַל יְדֵי הָהוֹצָאוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר עָלָיו לְהוֹצִיא בִנְסִיעוֹתָיו לְבָתֵּי הַמְּשְׁפָּט. לְפִי הַנִּרְאֶה מִהֵר הָרוֹפֵא לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר רֵיכְלִין, וְהָאֲפִיפִיּוֹר לֹא אֵחַר מִתֵּת פְּקֻדָּה, כִי הַמִּשְׁפָּט מָסוּר לְהֶגְמוֹנֵי שְׁפַּיֶר וּוִרְמַיְזָה, וְכַאֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ כֵּן יָקוּם; וְכַעֲבֹר זְמָן קָצֵר יָצָא רֵיכְלִין זַכָּאִי בַּדִּין. אָמְנָם הַדּוֹמִינִיקִים הִשְׁתַּדְּלוּ לְבַטֵּל גַּם אֶת פְּסַק הַדִּין הַזֶּה, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ, כִּי אוֹהֲבֵי רֵיכְלִין הָלְכוּ הָלוֹךְ וָרָב. וְגַם מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בָּאוּ לְהִלָּחֵם בְּעַד כְּבוֹד רֵיכְלִין, אֲשֶׁר הָיָה יָקָר בְּעֵינֵי כֻלָּם. עַתָּה לֹא הָיְתָה עוֹד הַמִּלְחָמָה עַל דְּבַר סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם מִלְחֶמֶת אַהֲבַת הָאָדָם עִם קִנְאַת הַדָּת, מִלְחֶמֶת הַחָכְמָה עִם הַבַּעֲרוּת. בְּאַחֲרִית יָמָיו נִקְרָא רֵיכְלִין לָשֶׁבֶת עַל הַקַּתֶּדְרָא בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה אֲשֶׁר בְּטִיבִּינְגֶן. וְתַחַת אֲשֶׁר עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיָה מוֹרֶה שְׂפַת עֵבֶר רַק לִיחִידִים וּבַחֲשָׁאִי, עַתָּה הוֹרָה בְהֵיכַל הַחָכְמָה לְתַלְמִידִים רַבִּים, אֲשֶׁר נָהֲרוּ אֵלָיו מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ.

ד. תִקּוּנֵי לֻתֶּר.

22. רֵיכְלִין וּבְנֵי בְרִיתוֹ פִּנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי מַרְטִין לֻתֶּר, אֲשֶׁר יָסַד כִּתָּה חֲדָשָׁה (1447 אחב"ש) בְּקֶרֶב הַנּוֹצְרִים. לֻתֶּר הָיָה בָרִאשׁוֹנָה נָזִיר קַתּוֹלִי, אָדוּק מְאֹד בֶּאֱמוּנָתוֹ וּמַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת הָאֲפִיפִיּוֹר; אַךְ אַחֲרֵי-כֵן, בַּעֲלוֹתוֹ רוֹמָאָה, רָאָה כִי הָאַפִיפְיּוֹר וְכָל גְּדוֹלֵי הַכְּהֻנָּה אֵינָם מַאֲמִינִים בְּמַה שֶׁיּוֹרוּ לַאֲחֵרִים וּמַצַּב מוּסָרָם שָׁפֵל מְאֹד. וַיְקַנֵּא לֻתֶּר לֶאֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, וּבְסֵפֶר גָּלוּי הוֹדִיעַ לְכָל אֱמוּנֵי הַנּוֹצְרִים, כִּי הָאֲפִיפִיּוֹר הוּא הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית וְקַרְדִּינַלָּיו שֵׁדֵי שַׁחַת הֵם וְאָסוּר לְכָל נוֹצְרִי לְהַאֲמִין בָּהֶם כְּמוֹ בָּאֱלִילִים. אָז הֵחֵלָּה הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה בֵּין הַקַּתּוֹלִים וּבֵין הַלֻּתֶּרַנִּים, מִלְחָמָה אֲשֶׁר אָרְכָה שְׁלֹשִים שָׁנָה, וְנַהֲרֵי דָמִים רַבִּים נִשְׁפְּכוּ בָּהּ בְּאֵירוֹפָּה.

23. אוּלָם לְיִשְׂרָאֵל לֹא הֵיטִיב לֻתֶּר, כִּי גַם הוּא שָׂנֵא אֶת הַיְהוּדִים כְּאַחַד מִנְּזִירֵי הַדּוֹמִינִיקִים. אָמְנָם בָּרִאשׁוֹנָה דִבֶּר לֻתֶּר טוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אַךְ כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה כִי יְמַהֲרוּ הַיְּהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם וּלְהִסְתַּפֵּחַ אֶל כִּתָּתוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ כִי הֵם מַקְשִׁים עָרְפָּם וּבֱאֶמוּנַת אֲבוֹתָם הִנָּם מַחֲזִיקִים, – גִּלָּה אֶת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ וַיְדַבֵּר עֲלֵיהֶם רַק רַע, כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָז וּמֵעוֹלָם.

24. כְּבָר סִפַּרְנוּ, כִי בְאִיטַלְיָה יָשְבוּ הַיְּהוּדִים בִּמְנוּחָה. רוּחַ הַתְּחִיָּה אֲשֶׁר עָבְרָה בָּאֶרֶץ הַהִיא, רוּחַ הַמְשׁוֹרְרִים הַנַּעֲלִים הָאִיטַלְקִים פֶּטְרַרְקָא וּבֹקַּצִיָּה, נָחָה גַּם עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאִיטַלְיָה, וְהִנְנוּ רוֹאִים כֹּחוֹת חֲדָשִׁים וּבְרִיאִים מִתְעוֹרְרִים בְּיִשְׂרָאֵל לִפְעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲדָשׁוֹת.

25. רַבִּי אֵלִיָּהוּ בָחוּר הָיָה (1399–1479 אחב"ש) יְלִיד אַשְׁכְּנַז, אַךְ רֹב יְמֵי נְדוּדָיו בִּלָּה בְאִיטַלְיָה. בְּשִׁבְתּוֹ בְרוֹמָא הִתְקָרֵב אֶל הַקַּרְדִינַל אֵגִידִיָא דִי וִיטֶבְּרָא וַיְּלַמְּדֵהוּ שְׂפַת עֵבֶר וְקַבָּלָה. עַל פִּי הַצָּעַת הַקַּרְדִּינַל חִבֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ סְפָרִים אֲחָדִים עַל תּוֹרַת הַלָּשֹון הָעִבְרִית, וְנוֹצְרִי אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רֵיכְלִין תִּרְגְּמָם לִשְׂפַת רוֹמָא. לְרַגְלֵי הַמִּלְחָמוֹת שֶׁהָיוּ אָז בְּאִיטַלְיָא, הָיָה כָל רְכוּשׁוֹ הַמְּעַט לָבַז; וַיֵּצֵא מֵרוֹמָא וַיִּתְיַשֵּׁב בְּוִינִיצִיָּה וְשָׁם הָיָה לְמַגִּיהַּ בְּבָתֵּי הַדְפוּס הַעִבְרִים. שָׁם כָּתַב סֵפֶר נִכְבָּד מְאדֹ עַל תּוֹלְדוֹת הַנִּקּוּד הָעִבְרִי. מֶלֶךְ צָרְפַת הִצִּיעַ לְפָנָיו לָבֹא פַּרִיזָה וּלְכַהֵן שָׁם בְּתוֹר פְּרוֹפִיסוֹר בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה. אַךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאֵן לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת, כִּי לֹא אָבָה לָשֶׁבֶת שָׁם בָּדָד, כִּי בַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה בְצָרְפַת גַּם עִבְרִי אֶחָד.

26. רַבִּי עֲזָרְיָה מִן הָאֲדוֹמִים עָשָׂה (1444–1508 אחב"ש) לוֹ שֵׁם עוֹלָם בְּסִפְרוֹ “מְאוֹר עֵינַיִם”, כִי בֶאֱמֶת הֵאִיר בּוֹ אֶת עֵינֵי הַחֲכָמִים הַבָּאִים אַחֲרָיו לַחְקֹר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתוֹ בְּאוֹפֶן מַדָּעִי.

דַּעַת הָרַבָּנִים לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהַסֵּפֶר “מְאוֹר עֵינַיִם”, אֲשֶׁר בָּא לְבַקֵּר אֶת מָסֹרֶת הָאָבוֹת, וְאַף כִּי לֹא הִכְחִישׁ בָּהּ, אַךְ רַע הָיָה בְעֵינֵיהֶם כִי בָא לְהָבִיא לָהּ רְאָיוֹת מִסּוֹפְרֵי הַיְּוָנִים וְהָרוֹמָאִים. וְעַל כֵּן גָּזְרוּ אִסָּר עַל כָּל אִישׁ לִבְלִי הֲגוֹת בְּסֵפֶר “מְאוֹר עֵינַיִם” בְּטֶרֶם יִמְלְאוּ לוֹ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. רַבִּי עֲזַרְיָה נִסָּה לְהַצְדִיק אֶת נַפְשׁוֹ, אַךְ הָרַבָּנִים לֹא שָׁעוּ אֶל הִצְטַדְּקוּתוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי רַבִּי יוֹסֵף קַרוֹ בַּעַל “הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ” בִּקֵּשׁ לְהַחֲרִים אֶת רַבִּי עֲזַרְיָה, אַךְ הַמָּוֶת קִדַּם אֶת רַבִּי יוֹסֵף וְלֹא נְתָנוֹ לְבַצַּע אֶת חֶפְצו. לְפִי הַנִּרְאֶה, קִנְאַת הַדַּת, אֲשֶׁר שָׁלְטָה אָז בְּרוֹמָא הִשְׁפִּיעָה גַם עַל רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יְקַנְאוּ גַם הֵם קִנְאַת דָּתָם. וּמִלְבַד זֹאת בְּעֵת אֲשֶׁר הִתְחַדְּשׁוּ הַגְּזֵרוֹת עַל הַיְּהוּדִים וְעַל הַיַּהֲדוּת וְהָעָם הָיָה צָרִיךְ לְחִזּוּק לְמַעַן יוּכַל לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, רַע הָיָה בְּעֵינֵי הָרַבָּנִים הַחֲרֵדִים, כִּי הַחוֹקְרִים בָּאִים לַחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת הָאֱמוּנָה.

27. אוּלָם לְרַגְלֵי הִתְנַגְּדוּת לֻתֶּר וְאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ לְמֶמְשֶׁלֶת הָאֲפִיפִיּוֹר, הִתְחוֹלְלָה רוּחַ קִנְאָה בְּלִבּוֹת הָאֲפִיפִיּוֹר וֶאֱמוּנֵי הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הַקַּתּוֹלִים לִרְדֹּף אֶת מִתְנַגְּדֵיהֶם אַנְשֵׁי בְרִית לֻתֶּר, לֹא נִקּוּ אֶת כָּל “הַכֹּפְרִים” בִּכְלָל. אָז הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אֶת הַמַּרַנִּים, אֲשֶׁר שָׁבוּ בְאִיטַלְיָה לְדַת אֲבוֹתָם, וַיַּשְׁלִיכוּם אֶל בּוֹר הַכֶּלֶא וְאֶת רְכוּשָׁם הֶחֱרִימוּ; אָז גָּזְרוּ שְׂרֵפָה עַל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּבְעִיר קְרֵימוֹן בִּלְבָד נִשְרְפוּ יוֹתֵר (ר"ה 1483) מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים סְפָרִים וְכֵן נַעֲשָׂה עוֹד בְּעָרִים רַבּוֹת. הָאֲפִיפִיּוֹר פַּאוּל הָרְבִיעִי חִדֵּשׁ אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת אֲשֶׁר גָּזְרוּ הָאֲפִיפִיוֹרִים הַקַּנָּאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, כִּי לֹא יֵרָאוּ הַיְּהוּדִים בַּחוּץ בְּלִי אוֹת הַקָּלוֹן וְלֹא יְרַפְּאוּ רוֹפְאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת חוֹלֵי הַנּוֹצְרִים. בְּיָמָיו נוֹסְדָה חֶבְרַת הַיֵּשׁוּעִים⁵, אֲשֶׁר חִבְּלָה כָּל תַּחְבֻּלוֹת אָוֶן לְחַזֵּק עַל יָדָן אֶת הַדַּת הַקַּתּוֹלִית. הַחֶבְרָה הַזֹּאת הֵרֵעָה הַרְבֵּה גַּם לְיִשְׂרָאֵל בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, כִּי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּאוּ שְׁלִיחֶיהָ בָּאוּ עִמָּם שִׂנְאָה וּמְדָנִים.

28. רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ אָז לָשִׁית לִבָּם לְתוֹלְדוֹת עַמָּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל אוּשְׁקִי כָּתַב בִּשְׂפַת פּוּרְטוּגַל סֵפֶר “נֶחָמַת יִשְרָאֵל בְּצָרוֹתָיו”. בּוֹ סִפֵּר אֶת כָּל אַכְזְרִיוּת הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה וּמַצַּב הַיְּהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, אֲשֶׁר הוּא קוֹרֵא לָהּ “גֵּיהִנֹּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל”. רַבִּי יוֹסֵף כֹּהֵן כָּתַב סֵפֶר “דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי צָרְפַת” וְגוֹרַל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם, וְסֵפֶר “עֵמֵק הַבָּכָא”, הוּא רְשִׁימַת הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב עַד שְנַת 1502. רַבִּי גְדַלְיָה בֶן יְחִיָּא כָּתַב סֵפֶר “שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה”, אוּלָם בַּסֵּפֶר הַזֶּה הָעוּבְדוֹת הַהִסְטוֹרִיּוֹת וְהַהַגָּדוֹת בָּאוֹת בְּעַרְבוּבְיָא.

29. לְפִי הַנִּרְאֶה, עָסְקוּ גַם הַנָּשִׁים הַעִבְרִיּוֹת בַּיָּמִים הָהֵם בְּחָכְמָה, כִּי נִשְׁאֲרוּ לְזִכָּרוֹן שְׁמוֹת שְׁתֵּי עִבְרִיּוֹת, דְּבוֹרָה וְשָׂרָה, אֲשֶׁר הָיוּ מְשׁוֹרְרוֹת בִּשְׂפַת אִיטַלְיָה.

30. אוּלָם אַף כִּי הִשְׁתַּדְּלוּ הָאֲפִיפִיּוֹר וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ לְחַזֵּק אֶת מֶמְשַׁלְתָּם בָּאָרֶץ, בְּכָל זֹאת לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר בְּעַד רוּחַ חֹפֶשׁ וְהַבִּקֹּרֶת וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה הוֹסִיפוּ לְבַקֵּר אֶת הַיְרֻשָּׁה הַמַּדָּעִית אֲשֶׁר יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם וּלְהַבְחִין בֵין הָאֱמֶת וּבֵין הַשֶּׁקֶר. הַחָכָם הַפּוֹלַנִּי קוּפֶּרְנִיקוּס נָטָה קַו בִּקֹּרֶת עַל שִׁטַּת תַּלְמַי בִּדְבַר הֲלִיכוֹת הַכּוֹכָבִים, אֲשֶׁר עַד הַיָמִים הָהֵם נֶחְשְׁבָה לֶאֱמֶת בְּרוּרָה, וַיּוֹכִיחַ כִּי לֹא נְכוֹנָה הִיא, וְתַחְתֶּיהָ הִמְצִיא שִׁטָּה חֲדָשָׁה. וְהָרוּחַ הַזֹּאת נָחָה גַם עַל אֲחָדִים מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים, וַיְבַקְּרוּ גַם הֵם אֶת מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵיהֶם. שְׁמוֹת הַחֲכָמִים הַמְבַקְּרִים הָהֵם: רַבִּי יְהוּדָה דִי-מוֹדִינָה וְרַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה דִּיל-מוֹדִיגָה – יש"ר מִקַּנְדִּיאָה.

31. רַבִּי יְהוּדָה דִי מוֹדִינָה הָיָה (1501–78 אחב"ש) רַב בְּוִינִיצִיָּה. הוּא יָדַע שְׂפַת עֵבֶר, רוֹמִית וְאִטַלְקִית וַיִּכְתֹּב סְפָרִים וּמַאֲמָרִים רַבִים מְאֹד בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת; אוּלָם הָיָה נִמְהַר לֵב וְלֹא יָכוֹל לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ. הוּא נִצְמַד לִשְׂחֹק הַקְּלָפִים וַיְאַבֵּד עַל יָדוֹ רְכוּשׁ רָב. כַּמָה פְעָמִים הִתְחָרֵט עַל פַּחֲזוּתוֹ, וְגַם כָּתַב סֵפֶר תּוֹכָחָה לִמְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים, וּבְכָל זֹאת לֹא יָכוֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, וַיּוֹסֶף לִשְׂחֹק בָּהֶם. מֵעֹנִי וּמִמַּחְסֹר הָיָה אָנוּס לִכְתֹּב בְּשָׂכָר דְּרָשׁוֹת וּמַאֲמָרִים, סְגֻלּוֹת וּלְחָשִׁים, שִׁירִים וּפֵרוּשִׁים לְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וְּלַאֲגָדוֹת הַתַּלְמוּד. בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ הָיָה רַב אָדוּק וּבְלִבּוֹ מְכַחֵש בַּכֹּל. הוּא חִבֵּר סֵפֶר “אֲרִי נוֹהֵם”, שֶּׁבֹּו הוֹכִיחַ כִּי הַקַּבָּלָה אֵינֶנָּה מְסוּרָה מִשְׁנוֹת קֶדֶם, וְעוֹד סֵפֶר כָּתַב בְּשֵׁם “שַׁאֲגַת אַרְיֵה”.

32. וְרַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה דִּיל-מוֹדִיגָה (1521–85 אחב"ש) יָדַע גַּם הוּא שָׂפוֹת רַבּוֹת, הַנְדָּסָה, תְּכוּנָה וּרְפוּאָה, מִלְבַד סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה. הוּא נָסַע מִצְרַיְמָה, וּמִשָׁם שָׁב לְפוֹלִין וַיֵּשֶׁב בַּאֲחֻזַּת הַנָּסִיךְ רַדְזִיוִיל וַיְהִי לוֹ לְרוֹפֵא, אַךְ לֹא אָרְכוּ שָׁם יְמֵי שִׁבְתּוֹ וַיֵּלֵךְ מִשָּׁם לָנוּעַ בְעָרֵי אַשְׁכְּנַז וְאַחַר נִתְקַבֵּל לְרוֹפֵא הַקְּהִלָּה בִּפְרַנְקְפוּרְט, וּבְעִיר פְּרָג מֵת. הַיִּרְאָה מִקַּנָּאִים וְהָאַהֲבָה לַחֲקִירָה חָפְשִׁית מָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ פַּעַם לְצַד הָאֶחָד וּפַעַם לְצַד הַשֵּׁנִי. פַּעַם הִתְנַפֵּל עַל הַקַּבָּלָה וַיְשִׂימֶהָּ לְאַל וּפַעַם חִבֵּר סְפָרִים בְּקַבָּלָה. הוּא הָיָה תַּלְמִיד הֶחָכָם הַנּוֹצְרִי גַּלִילֵי בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה וְיַחַד עִם זֶה הֶאֱמִין, אוֹ הִתְאַמֵּר לְמַאֲמִין, בַּהַזָּיוֹת הָאֲרִ"י וְרַבִּי חַיִּים וִיטַל.

33. מֵהָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ: רַבִּי יַעֲקֹב פֹּלַק, אֲבִי בַּעֲלֵי הַפִּלְפּוּל, אֲשֶר יָכְלוּ לְהַמְצִיא קוּשִׁיוֹת וּלְיַשְׁבָן בְּתֵרוּצִים מְחֻדָּדִים מְאֹד. דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד הַזֶּה הוֹעִיל אָמְנָם לְחַדֵּד אֶת שֵׂכֶל הַתַּלְמִידִים, אַךְ יַחַד עִם זֶה הִרְגִּילָם לָסוּר מִדֶּרֶךְ הַהִגָּיוֹן; רַבִּים מֵהַמְפַלְפְּלים יָדְעוּ לְהַמְצִיא חִדּוּדִים נִפְלָאִים, וְאֶת הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט לֹא יָדָעוּ. רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ בֶּן רַבִּי בְצַלְאֵל מִפְּרָג הָיָה דַּרְשָׁן מְפֹאָר וְשִׁמֵּשׁ בַּרַבָּנוּת בְּפוֹזְנָא “וּבְפֹלִין גְּדוֹלָה”. (1522 אחב"ש) וְרַבִּי אֶפְרָיִם מְחַבֵּר סֵפֶר “עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם” הָיָה גַם הוּא דַרְשָׁן מְצֻיָּן, וְהַאֲגָדָה שָׂמַתְהוּ לְבַעַל מוֹפֵת. רַבִּי יוֹם טוֹב לִיפְּמַן, רַב בִּפְרָג, חִבֵּר סֵפֶר “תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב” עַל הַמִּשְׁנַיּוֹת “וּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ”. אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל הֶעֱלִילוּ עָלָיו כִּי בִסְפָרָיו דִּבֵּר נֶגֶד הַמַּלְכוּת וַיּוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר וְכִמְעַט דַּנּוּהוּ לְמִיתָה, וְאַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת טוּבֵי הָעֵדָה נִצַּל מִמָּוֶת. רַבִּי דָוִד גַּנְז, מְחַבֵּר סֵפֶר “צֶמַח דָּוִד”, יָדַע אֶת חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן, הַגֵּיאוֹגְרַפִיָּה וְהַהִסְטוֹרִיָּה וְהֶחֱלִיף מִכְתָּבִים עִם הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים מִחַכְמֵי הָאֻמּוֹת.

34. מִגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקֻבָּלִים בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יְשַעְיָה הַלֵּוִי הוּרֶוִיץ מְחַבֵּר סֵפֶר “שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית”, וּבוֹ דִינִים וְתוֹכַחַת מוּסַר וְסוֹדוֹת הַקַּבָּלָה. לַסֵּפֶר הַזֶּה, כְּמוֹ לְסֵפֶר הַזֹּהַר, הוֹסִיפוּ שֵׁם הַתֹּאַר “הַקָּדוֹשׁ”, וְנִתְפַּשֵּׁט מְהֵרָה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל.

ה. אוּרִיאֵל אַקּוֹסְטָא וּבָרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא.

35. אֶרֶץ הוֹלַנְדִּיָּה הָיְתָה לְפָנִים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת סְפָרָד. אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר פָּרַח הַמִּסְחָר בָּאָרֶץ, לֹא יָכָלה נְשֹׂוא עָלֶיהָ עוֹד אֶת עֹל סְפָרָד, וְאַחֲרֵי מִלְחָמוֹת רַבּוֹת נִפְלְגָה וַתְּהִי לְמֶמְשָלָה רֶפּוֹבְּלִיקִית, וְעַל פִי אֱמוּנָתָהּ – לֻתֶּרַנִּית. אֶל הָאֶרֶץ הַהִיא הֵחֵלּוּ הַמַּרַנִּים, הַנִּרְדָּפִים בִּסְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל, לְהִמָּלֵט, לַמְרוֹת גְּזֵרַת מַלְכֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל אֲשֶׁר גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי עֲזֹב אֶת הָאָרֶץ.

הַמַּרַנִּים אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִתְיַשֵּׁב בְּהוֹלַנְדִיָּה, שָׁבוּ שָׁם לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בְּגָּלוּי, כִּי הַהוֹלַנְדִּים הָיוּ רְחוֹקִים מִקִנְאַת הַדָּת. קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּהוֹלַנְדִיָּה נִקְרְאָה בְשֵׁם “קְהִלַּת הַפּוֹרְטוֹגֵיזִים”, יַעַן כִּי רֻבָּם הָיוּ מִפְּלִיטֵי פוֹרְטוּגַל. בִּשְׁנַת 1528 נִבְנֶה בֵית הַכְּנֶסֶת הָרִאשׁוֹן לִקְהִלַת יִשְׂרָאֵל בְּאַמְשְׁטַרְדַּם וְנִקְרָא בְשֵׁם “בֵּית יַעֲקֹב”, עַל שֵׁם הַמַּרַנִּי יַעֲקֹב טִירַדָּא, אֲשֶׁר עָזַר הַרְבֵּה לְהִתְיַסְּדוּת הַקְּהִלָּה. בֵּין בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַהִיא הָיוּ רַבִּים עֲשִׁירִים מוּפְלָגִים, וְהֵם הוֹעִילוּ הַרְבֵּה לְהַגְדִּיל אֶת סְחַר הָאָרֶץ. הַמֶּמְשָׁלָה נָתְנָה לַיְּהוּדִים חֹפֶשׁ לְכוֹנֵן אֶת עֲדָתָם כְחֵפֶץ לִבָּם, לִבְחַר מִקִּרְבָּם רָאשִׁים, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם תִּשַּׁק כָּל הָעֵדָה וּבְיָדָם לָשׂוּם עֹנֶשׁ עַל כָּל הַמַּמְרִים אֶת פִּיהֶם. וְרַק אָסְרָה עֲלֵיהֶם לְהִתְחַתֵּן עִם הַנּוֹצְרִים וְלָשֵׂאת מִשְׂרָה בַּמַּמְלָכָה.

36. הַגָדוֹל שֶׁבְּרַבָּנֵי הוֹלַנְדִיָּה הָיָה רַבִּי מְנַשֶׁה בֶּן-יִשְרָאֵל. אָבִיו רַבִּי יוֹסֵף הָיָה מַרַנִּי וְיָמִים רַבִּים הָיָה כָלוּא בְּבֹר הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה, אַךְ לְסוֹף נִמְלַט מִשָּׁם וַיָּבוֹא הוּא וּבְנוֹ הַיֶּלֶד מְנַשֶּׁה לְאַמְשְׁטַרְדַּם. מְנַשֶּׁה הָיָה בַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת נַעֲלִים וַיִּשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה וַיֵּדַע עֶשֶׂר שָׂפוֹת לִכְתֹּב וּלְדַבֵּר בָּהֶן. הוּא לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחַת רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל. רֵעִים רַבִּים הָיוּ לוֹ גַּם בֵּין חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים וְהֶחֱלִיף עִמָּהֶם מִכְתָּבִים. אוּלָם יְדִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת הָיוּ שִׁטְחִיּוֹת מְאֹד, וְעַל כֵּן הֶאֱמִין גַּם בְּכָל הַזָּיוֹת הַמְּקֻבָּלִים.

37. בַּיָּמִים הָהֵם הֵסִירוּ גַם הָאַנְגְּלִים אֶת עֹל הַדָּת הַקַּתּוֹלִית מֵעֲלֵיהֶם. וְהָאַנְגְּלִים שָׁקְדוּ מְאֹד עַל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כֵּן הָגוּ בְלִבָּם כָּבוֹד לְהָעָם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ הַנְּבִיאִים. מַזְכִּיר הַפַּרְלַמֶּנְטְ נִיקוֹלַאי, אִישׁ נוֹצְרִי, חִבֵּר סֵפֶר בִשְׂפַת אַנְגְּלִיָּה “לְהָגֵן עַל עַם יִשְׂרָאֵל הַנִּבְחָר”. אָז הִתְעוֹרֵר רַבִּי מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹא לוֹנְדוֹנָה וַיַּגֵּשׁ כְּתַב בַּקָּשָׁה אֶל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, הוּא הַגִּבּוֹר קְרוֹמְוִיל, כִּי יַרְשֶׁה לַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ. וַיֵּאוֹת לוֹ הַשַּׂר וַיִּתֵּן רְשׁוּת לְמִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת לְהִתְיַשֵּׁב בְּלוֹנְדוֹן. בַּדֶּרֶךְ בְּשׁוּבוֹ (1657 אחב"ש) מֵת רַבִּי מְנַשֶּׁה וַיִּקָּבֵר בְּעִיר מִידְלְבּוּרְגְ.

38. הַמַּרַנִּים בְּהִמָּלְטָם מֵאַרְצוֹת הַקַּתּוֹלִים מִצִּפָּרְנֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה יֵשׁ אֲשֶׁר הֵבִיאוּ עִמָּהֶם רַבִּים מִמִנְהֲגֵּי הַקַּתּוֹלִים, וְגַם אַכְזְרִיּוּת שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה בִּכְלָל. הֵם אֲשֶׁר סָבְלוּ בְעַצְמָם מִקִּנְאַת הַדַּת שֶׁל הַנּוֹצְרִים, יֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ אַחֲרֵי כֵן מְקַנְאִים לְדָתָם כַּנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקִים. אִישׁ אֶחָד מֵהַמַּרַנִּים, אוּרִיאֵל אַקּוֹסְטָא, נוֹלַד בְּפוֹרְטוּגַל וַיִּתְחַנֵּךְ כְּקַתּוֹלִי אָדוּק, אוּלָם הֵחֵל לַהֲגוֹת בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וַיֵּט לִבּוֹ אַחַר דַּת יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֵךְ אַמְשְׁטַרְדַּמָּה הוּא וְאָחִיו וְאִמּוֹ וַיָּשׁוּבוּ לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. אוּלָם בְּכָל אַהֲבָתֹו שֶׁאָהַב אוּרִיאֵל אֶת הַיַּהֲדוּת לֹא יָכוֹל לְקַבֵּל עָלָיו אֶת עֹל הַמִּצְוֹת, וּמִלְּבַד כִּי לֹא נִזְהָר לְשָׁמְרָם, עוֹד הוֹסִיף לְהַדִּיחַ גַּם אֶת אֲחֵרִים מִתּוֹרַת הָרַבָּנִים. רַבָּנֵי אַמְשְׁטַרְדַּם הֵעִידוּ בוֹ כִּי יֶחְדַּל מִדַּרְכּוֹ, אַךְ אוּרִיאֵל מֵאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם. אָז הִכְרִיזוּ עָלָיו הָרַבָּנִים חֵרֶם. וְאוּרִיאֵל עוֹד הוֹסִיף לְהַקְשׁוֹת עָרְפּוֹ וּבְסִפְרוֹ אֲשֶׁר כָּתַב בִּשְׂפַת פּוֹרְטוּגַל “חֵקֶר הַמָּסֹרֶת”, כִּחֵשׁ בְּהַשְׁאָרַת הַנֶּפֶש, בְּאָמְרוֹ כִּי עַל פִּי תוֹרַת מֹשֶה אֵין יְסוֹד לְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת. אָז הִלְשִׁינוּ עָלָיו הָרַבָּנִים לִפְנֵי יוֹעֲצֵי הָעִיר וַיְשִׂימוּהוּ בְבֵית הַסֹּהַר. וְכַעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן יָצָא לחָפְשִׁי, וְאַךְ עֹנֶשׁ כֶּסֶף הוּשַׂם עָלָיו. עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה אוּרִיאֵל מֻטָּל בְּחֵרֶם. כַּאֲשֶׁר קָשְתָּה עָלָיו הַמִּלְחָמָה עִם הָרַבָּנִים רָאָה אוּרִיאֵל כִּי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְפָנָיו, כִּי אִם לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי רוֹדְפָיו וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם סְלִיחָה. אַךְ הַכָּרָתוֹ הַפְּנִימִית לֹא נְתָנַתּוֹ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. לְסוֹף נִכְנַע אוּרִיאֵל וַיַּחֲלֵט לְוַתֵּר עַל דֵּעוֹתָיו, וַיְקַבֵּל עָלָיו לְהִתְוַדּוֹת בְּפִיו עַל עֲוֹנוֹ. עַל פִּי פְקֻדַּת הָרַבָּנִים קָרָא אוּרִיאֵל אֶת הַוִּדּוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמַעֲמַד הָרַבָּנִים בְּאָזְנֵי הַקָּהָל הָרַב אֲשֶׁר נֶאֱסַף שָׁמָּה, וְאַחֲרֵי הַוִּדּוּי לֻקָּה ל"ט מַלְקוֹת וְאַחֲרֵי כֵן עוֹד נֶאֱנַס לִשְׁכַּב עַל יָד הַמִּפְתָּן וְכָל הָעָם פָּסְעוּ עָלָיו. הַשִּׁפְלוּת וְהַבּוּז אֲשֶׁר נָשָׂא אוּרִיאֵל מֵהַוִּדּוּי הַזֶּה הִדְאִיבוּ מְאֹד אֶת לִבּוֹ, עַד כִּי שָׂם קֵץ לְחַיָּיו בִּקְנֵה רֹבֶה. (1570 אחב"ש)

39. בַּיָּמִים הָהֵם נוֹלַד בְּאַמְשְׁטַרְדַּם הַפִּלּוֹסוֹף הַגָּדוֹל בָּרוּךְ (בֶּנֶדִיקְטוּס) שְפִינוֹזָא. בְּיַלְדוּתוֹ (1562–1607 אחב"ש) לָמַד בְּאַמְשְׁטַרְדַּם בַּ“תַּלְמוּד-תּוֹרָה”, אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ שֶׁבַע מַחְלְקוֹת, וּמִמֶּנּוּ יָצְאוּ חֲכָמִים רַבִּים בְּתוֹרָה וָדָעַת. רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו הִשְתּוֹמְמוּ עַל כִּשְׁרוֹנוֹת הַנַּעַר וַיֹּאמְרוּ כִּי יִהְיֶה גָאוֹן תַּלְמוּדִי. אוּלָם יַחַד עִם חָכְמַת הַתַּלְמוּד לָמַד הַנַּעַר גַּם סִפְרֵי חֲקִירָה שֶׁל חַכְמֵי סְפָרָד, וְאַחֲרֵי כֵן לָמַד גַּם שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וּבְיִחוּד שְׂפוֹת יָוָן וְרוֹמָא. בְּשִׂכְלוֹ הַכַּבִּיר יָסַד שִׁטָּה פִּלּוֹסוֹפִית חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר כָּל חַכְמֵי הַתֵּבֵל הִשְׁתּוֹמְמוּ עָלֶיהָ, וְכָל הַמַּאֲמִינִים בְּאֵיזֹו אֱמוּנָה שֶׁתִּהְיֶה רָגְזוּ וְהִתְקַצְּפוּ עָלָיו מְאֹד. הָרַבָּנִים הֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ, וְקַנָּאי אֶחָד אָמַר לְהָרְגוֹ נָפֶשׁ. אָז יָצָא בָרוּךְ מֵאַמְשְׁטַרְדַּם וַיֵּשֶׁב בַּכְּפָר לֹא הַרְחֵק מֵהָעִיר, וּמִשָּׁם נָסַע לְרִינְשְבּוּרְגְּ, וְאַחַר הִתְיַשֵּב בְּהַאַג. הוּא הִתְבּוֹדֵד בִּמְעוֹנוֹ וַיִּשְׁקֹד תָּמִיד עַל לִמּוּדָיו וְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת בַּיּוֹם עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ – לְטִישַׁת זְכוּכִיּוֹת מִשְׁקָף – אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הִתְפַּרְנֵס בְּדוֹחֵק. מוֹקִירָיו הָרַבִּים בִּקְּשׁוּ לִקְבּוֹעַ לוֹ פְּרָס וְגַם הִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת, אַךְ הוּא מֵאֵן לְקַבְּלָן. הוּא הָיָה עָנָו וְצָנוּעַ וְעִם זֶה עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הִצִּיעוּ לְפָנָיו לִהְיוֹת פְּרוֹפִיסוֹר בְּהַיְדֶלְבֶּרְגְּ, מֵאֵן שְׁפִּינוֹזָא לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת בְּיָרְאוֹ פֶּן יִצְטָרֵךְ בִּגְלָלָהּ לְוַתֵּר עַל דֵּעוֹתָיו.

אוּלָם הַשְׁפָּעַת הַפִּלּוֹסוֹף הָאַדִּיר הַזֶּה גְּדוֹלָה הָיְתָה רַק עַל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת, וּסְפָרָיו הוֹעִילוּ מְאֹד לְשַׁחֲרֵר אֶת רוּחַ הָאָדָם מִכַּבְלֵי יְמֵי הַבֵּינַיִם; אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ לֶהֱנוֹת מִפְּרִי חָכְמָתוֹ, כִּי הוּא כָתַב אֶת סְפָרָיו בִּשְׂפַת רוֹמָא, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מוּבֶנֶת לָהֶם. וּמִלְּבַד זֹאת עוֹד לֹא כָלוּ הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּם, וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים הָיוּ עוֹד כְּרוּכִים עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיְתָה דַּעְתָּם מְיֻשֶּׁבֶת לִקְלֹט שִׁטָּה פִּלּוֹסוֹפִית חֲדָשָׁה וַעֲמֻקָּה עַד מְאֹד.

ו. הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין.

40. עוֹד מִימֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים לְהִמָּלֵט מֵאֲרְצוֹת הַמַּעֲרָב הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים אֶל אֶרֶץ פּוֹלִין וְלִיטָה. בַּאֲרָצוֹת הָהֵן דְּרוּשִׁים הָיוּ סוֹחֲרִים חָרוּצִים, וְעַל כֵּן קִבְּלוּ מַלְכֵי פוֹלִין אֶת הַיְּהוּדִים בְּרָצוֹן, וַיִּתְּנוּ עַל יָדָם לִגְבוֹת אֶת מַסֵּי הַמֶּמְשָׁלָה, גַּם מָסְרוּ לָהֶם בַּחֲכִירָה אֶת הַזְּכוּת לָצֶקֶת מַטְבֵּעוֹת. עַל הַמַּטְבֵּעוֹת הָהֵן חֲרוּתוֹת שְׁמוֹת מַלְכֵי פוֹלִין בְּאֹותִיּוֹת עִבְרִיּוֹת. וּכְכֹל אֲשֶׁר רַבּוּ הַגְּזֵרוֹת וְהָרְדִיפוֹת בְּאֵירוֹפָּה הַמַּעֲרָבִית כֵּן הוֹסִיפוּ הַיְּהוּדִים לָצֵאת מִשָׁם אַרְצָה פוֹלִין. אָמְנָם הֶהָמוֹן הַפּוֹלַנִּי שָׂנֵא אֶת הַיְּהוּדִים הַזָּרִים, אַךְ הַמְּלָכִים הֵגִינוּ עֲלֵיהֶם בְּחָזְקָה וַיִּתְּנוּ לָהֶם זְכֻיּוֹת רַבּוֹת וְנִכְבָּדוֹת מְאֹד.

41. בְּיִחוּד הוּטַב מַעֲמָדָם בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם קַזִּימִיר הַגָּדוֹל. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הִשְׁתַּדֵּל (1263–1300 אחב"ש) מְאֹד לְטוֹבַת כָּל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ מַלְכוּתוֹ, וְגַם עַל הָאִכָּרִים, אֲשֶׁר הָיוּ נִבְזִים וּשְׁפֵלִים בְּעֵינֵי הָאֲצִילִים הַגְּאֵיוֹנִים, חָסָה עֵינוֹ, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ “מֶלֶךְ הָעֲבָדִים”; וְהוּא הִטָּה חֶסֶד גַּם לַיְּהוּדִים וַיִּתֵּן לָהֶם זְכֻיּוֹת מְיֻחָדוֹת לְהִתְנַהֵג עַל פִּי מִנְהָגֵיהֶם וְחֻקֵּי תוֹרָתָם. אַחֲרֵי כֵן אָהַב הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה עִבְרִיָּה אַחַת יָפָה וּשְׁמָהּ אֶסְתֵּר וַתֵּלֶד לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֲשֶׁר מֵהֶם יָצְאוּ מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת נוֹדָעוֹת לְשֵׁם בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת שֶׁבְּפוֹלִין וּשְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר הִתְחַנְּכוּ בַדַּת הַיְּהוּדִית.

אַךְ לֹא אָרְכוּ יְמֵי הַשַּׁלְוָה לְיִשְׂרָאֵל. הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָפִיחַ רוּחַ שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים גַּם בְּלִבּוֹת הַפּוֹלַנִּים, וּלְתַכְלִית זוֹ הִמְצִיאוּ תַחְבֻּלּוֹת אָוֶן שׁוֹנוֹת. וּמִלְּבַד זֶה, לְאַט לְאַט נוֹסְדָה בְּעָרִים שׁוֹנוֹת מִפְלֶגֶת סוֹחֲרִים נוֹצְרִים, וְהֵם קִנְאוּ בַּסּוֹחֲרִים הַיְּהוּדִים וַיְבַקְשׁוּ תַחְבֻּלוֹת לִגְדֹּר בְּעַד הַיְּהוּדִים לְבַל יִתְחָרוּ עִמָּהֶם בְּמִסְחָר.

42. בִּימֵי מֶמְשֶׁלֶת וְלַדִּיסְלַב יַגֶּלָּא הֶעֳלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים, כִּי חִלְלוּ אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים וְכִי מֵהַלֶּחֶם זָב דָּם, וְעוֹד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת רַבּוֹת נַעֲשׂוּ לַלֶּחֶם הַהוּא. וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת רַב הָעִיר פּוֹזְנָא וְעִמּוֹ עוֹד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִישׁ מֵחֲשׁוּבֵי הָעֵדָה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עִנּוּ אוֹתָם קְשָׁרוּם אֶל עַמּוּדֵי-עֵץ וַיִּשְׂרְפוּם בָּאֵש וְגַם שָׂמוּ (1329 אחב"ש) עֹנֶשׁ עַל הַקְּהִלָּה לְשַׁלֵּם מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה סְכוּם רַב לְטוֹבַת בָּתֵּי תְפִלַּת הַדּוֹמִינִיקִים.

43. בְּעִיר קְרָקוֹי יָצָא כֹמֶר אֶחָד מִבֵּית תְּפִלָּתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְחַג פִּסְחָם וַיִּפֶן אֶל כָּל הָעָם הַהוֹלְכִים עִמּוֹ, וַיֹּאמֶר כִּי מָצָא מִכְתָּב עַל הַבָּמָה, שֶׁבּוֹ כָתוּב כִּי הַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶתְמֹל יֶלֶד נוֹצְרִי, וְכִי זָרְקוּ אֶבֶן בְּכֹמֶר אֶחָד בְּעֵת נָשְׂאוֹ אֶת הַצְּלָב בְּיָדוֹ. עַד מְהֵרָה שָׁלַח הֶהָמוֹן אֶת יָדוֹ בַּיְּהוּדִים וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם רָב וְאֶת רְכוּשָׁם בָּזָזוּ. רַבִּים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם מִפַּחַד הַמָּוֶת וּבְנֵי הַמּוּמָתִים נִטְבְּלוּ לְשֵׁם דַּת הַנּוֹצְרִים בְּחָזְקָה. (1377 אחב"ש)

44. בִּימֵי קַזִּימִיר IV הוּטַב מְעַט לַיְּהוּדִים, כִּי הוּא לֹא שָׂם בָּרִאשׁוֹנָה לֵב לְדִבַּת הַכְּמָרִים וַיְאַשֵּׁר אֶת כָּל זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם קַזִּימִיר הָרִאשׁוֹן, אַף כִּי הַיְּהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת עֶצֶם כְּתַב יַד קַזִּימִיר, כִּי נִשְׂרַף, וְאַךְ הַעְתָּקָה מִמֶּנּוּ הֶרְאוּ לוֹ. אוּלָם הַכְּמָרִים לֹא שָׁקְטוּ וְלֹא דָמוּ וַיְּדַבְּרוּ בְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, כִּי לֹא יַמְרֶה אֶת פִּי רָאשֵׁי הַכְּהֻנָּה וְיֶחְדַּל מֵעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם הַיְּהוּדִים שְׂנוּאֵי נַפְשָׁם, עַד כִּי נֶאֱנַס הַמֶּלֶךְ לְשַׁנּוֹת אֶת דְּבָרוֹ וּלְהַמְעִיט אֶת זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים וּלְהַבְדִּילָם לְרָעָה מִשְׁאָר אֶזְרָחֵי הָאָרֶץ. עַל הַיְּהוּדִים הָיָה לָשֶׁבֶת בִּרְחֹב מְיֻחָד, לָשֵׂאת אוֹת הַקָּלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם וְלָשׂוּם עַל רָאשֵׁיהֶם כֹּבַע עִם מִגְדָּל כִּדְמוּת קָרֶן.

45. סְגיזִמוּנְד הָרִאשׁוֹן הָיָה מֶלֶךְ יָשָׁר וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁווֹת אֶת הַיְּהוּדִים בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם עִם כָּל הָאֶזְרָחִים, אַךְ צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים שָׂמוּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד עֲלִילוֹת. אִשָּה אַחַת זְקֵנָה סָרָה מֵאַחֲרֵי הַדַּת הַקַּתּוֹלִית וְגַם לֹא כִחֲדָה כִי לִבָּהּ נֹוטֶה לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל; בְּעַד חַטָּאתָהּ (1469 אחב"ש) זֹאת שְׂרָפוּהָ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל יָצָא הַקֶּצֶף, כִּי אָמְרוּ עֲלֵיהֶם כִּי מִפַתִּים הֵם אֶת הַנּוֹצְרִים לַעֲזֹב אֶת הַדַּת הַקַּתּוֹלִית. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ חוֹקְרִים לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָמְנָם אַחֲרֵי הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה נוֹדַע כִּי הַיְּהוּדִים לֹא אָשְׁמוּ בִּמְאוּמָה, אַךְ כָּל יְמֵי הַחֲקִירָה לֹא יָדְעוּ הַיְּהוּדִים שַׁלְוָה. אַחֲרֵי כֵן בָּדוּ עַל הַיְּהוּדִים כִּי הֵם אוֹמְרִים לָקַחַת אֶת נִכְסֵיהֶם וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיּוֹסֶף הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ חוֹקְרִים לַחְקֹר אַחַר הַשִּׂטְנָה הַהִיא. וְגַם הַפַּעַם נוֹדַע כִּי אַךְ שֶׁקֶר דִּבְּרוּ שׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים, אֲבָל גַּם אָז לֹא הָיוּ עוֹד הַיְּהוּדִים בְּטוּחִים מֵאָסוֹן. בָּעִיר בִּילְסְק הֶעֱלִילוּ עַל יְהוּדִי אֶחָד כִּי הֵמִית נַעֲרָה נוֹצְרִית. כַאֲשֶׁר הֶעֱלוּהוּ עַל בָּמַת הַמַּטְבֵּחַ הִגִּיד הַיְּהוּדִי בִּפְנֵי כֹל, כִּי אַךְ חִנָּם יִשְׁפְּכוּ אֶת דָּמוֹ, כִּי הוּא אֵינֶנּוּ אָשֵׁם בִּמְאוּמָה, אַךְ שׁוֹפְטָיו לֹא שָׁתוּ לִבָּם⁶ לִדְבָרָיו וַיְמִיתוּהוּ. אָמְנָם כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נָתַן פְּקֻדָּה לְבַל יוֹסִיפוּ לִשְפֹּט אֶת הַיְּהוּדִים בְּעַד עֲלִילוֹת כָּאֵלֶּה, יַעַן כִּי נוֹדַע לוֹ, כִי בַשֶּׁקֶר יְסוֹדָן, אַךְ מָה יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת אִם רַבּוּ צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים כָּאַרְבֶּה וּבְכָל תַּחְבֻּלוֹת הִשְׁתַּמְּשׁוּ לְרָעָתָם. גַּם הַמֶּלֶך הַנָּאוֹר סְטֶפַן בַּטּוֹרִי, אֲשֶׁר הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת עִם יִשְׂרָאֵל וְהֵגֵין בַעֲדָם בְּכָל כֹּחוֹ, לֹא יָכוֹל לַעֲצֹר לִפְעָמִים בְּעַד מְשׁוּבַת צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְיָמָיו פָּרְעוּ בַּיְּהוּדִים בְּעִיר פּוֹזְנָא פְּרָעוֹת גְּדוֹלוֹת; אֲחָדִים נֶהֶרְגוּ וְרַבִּים הָיוּ לָבַז. (1507 אחב"ש)

46. בְּאֶרֶץ פּוֹלִין הָיְתָה הַשְׁפָּעַת הָאֲצִילִים רַבָּה מְאֹד עַל הַנְהָגַת הַמְּלוּכָה, וְלִפְעָמִים הָיָה כֹחָם יָפֶה מִכֹּחַ הַמֶּלֶךְ, כִּי הַמֶּלֶךְ הָיָה תָלוּי בְּדַעְתָּם. וְהָאֲצִילִים שָׂמוּ לִבָּם רַק לְתַעֲנוּגֵיהֶם וּלְהַרְאוֹת אֶת גְּדֻלָּתָם. בַּאֲחֻזּוֹתֵיהֶם נִמְצְאוּ יְהוּדִים אֲשֶׁר חָכְרוּ מֵהֶם בָּתֵּי-יַיִן וְכַדּוֹמֶה. בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַיְּהוּדִי מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הֶאָצִיל הָיָה הֶאָצִיל נוֹתֵן לַיְּהוּדִי לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה, אַךְ לִפְעָמִים בְּלִי כָל סִבָּה נְכוֹנָה לָבְשָׁה אֶת הֶאָצִיל רוּחַ רָעָה, וַיִּתְקַצֵּף, וַיּוֹרֶד אֶת הַיְּהוּדִי מִגְּדֻלָּתוֹ וְלִפְעָמִים עוֹד צִוָּה לָדוּשׁ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּשּׁוֹטִים אוֹ לְהָרְגוֹ. הַיְּהוּדִי נָחְשַׁב בְּעֵינֵי הָאֲצִילִים כְּרֶמֶשׂ נִבְזֶה. הַמָּסֹרָה מְסַפֶּרֶת, כִּי אַחַד הָאֲצִילִים הָרַג אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיָה חוֹסֶה בְצֵל אָצִיל אַחֵר; כִּשְׁמֹעַ הֶאָצִיל הַהוּא, וַיִּחַר לוֹ כִי הֵעֵז הָרוֹצֵחַ לָהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְהָרוֹצֵחַ, צִוָּה וַיִּתְפְּשׂוּ מֵהַיְּהוּדִים הַיּוֹשִׁבִים בְּעִירוֹ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, וַיַּנִיחוּ אוֹתָן בַּעֲגָלָה כָּעֳמָרִים, וַיִּהַדְּקוּן בַּמּוֹט וּבְחֶבֶל, וַיִּשַׁלְּחֵן אֶל הֶאָצִיל הֶעָלוּב בְּמַתָּנָה לְפַיְסוֹ בְּעַד הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ הַנִּרְצָח. מוּבָן הַדָּבָר, כִּי נֶאֱנַס הַיְּהוּדִי לְהִכָּנַע וּלְהִתְרַפֵּס תָּמִיד לִפְנֵי הָאֲצִילִים הֶעָרִיצִים, וְעַל יְדֵי זֶה הִתְרַגְּלוּ הַיְּהוּדִים בְּשִׁפְלוּת וְהֵכְנָעָה בְעָמְדָם לִפְנֵי כָל אָצִיל וְנוֹשֵׂא מִשְׂרָה, וְלָשֵׂאת דּוּמָם כָּל בִּזָּיוֹן, וּבִלְבַד כִּי לֹא יְמִיתוּהוּ.

47. אָמְנָם הַהַכְנָעָה וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁלָּמְדוּ הַיְּהוּדִים לְהַרְאֹות בִּפְנֵי הַתַּקִּיפִים לֹא פְנִימִית הָיְתָה, כִּי אִם רַק לְמַרְאֵה עֵינָיִם. בְּקֶרֶב לִבּוֹ הָיָה הַיְּהוּדִי מְבַזֶּה אֶת הָאָצִיל הַשִּׁכּוֹר, הָרוֹדֵף תַּעֲנוּגִים וַחֲסַר הַדֵּעָה; וְעַל כֵּן בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא הָיָה הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לוֹ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. אֶפֶס בְהִתְרַחֲקוֹ מִמֶּנּוּ, בָּזָה הַיְּהוּדִי בְּלִבּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לַפּוֹלַנִּים וְלֹא נָתַן לִבּוֹ לָדַעַת אֶת סִפְרוּת הַפּוֹלַנִים, גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר הָיְתָה הַסִּפְרוּת הַפּוֹלַנִּית, צוֹמַחַת וּפוֹרַחַת.

48. וּבְכָל זֹאת הָיְתָה פוֹלִין כְּגַן עֵדֶן לַיְּהוּדִים לְעֻמַּת אֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה לָהֶם כְּתָפְתֶּה. פֹּה בְּאֶרֶץ פּוֹלִין, לֹא הָיוּ הָרְדִיפוֹת אֲיֻמּוֹת וּתְכוּפוֹת כָּל כַּךְ, וְהַפְּרוּטָה הָיְתָה מְצוּיָה. עַל כֵּן רַבּוּ מְאֹד הַיְּהוּדִים הַבָּאִים לָשֶׁבֶת בְּפוֹלִין, עַד כִּי הָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לְמֶרְכַּז הַיַּהֲדוּת. וּבָעֵת אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת תּוֹגַּרְמָה הָיְתָה דַּעַת הַיַּהֲדוּת, הַתַּלְמוּד וְהַסִּפְרוּת הָרַבָּנִית, הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת, גָּדְלָה וְרָחְבָה בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין וְלִיטָה.

49. עַל פִּי חֻקֵּי הַמֶּמְשָׁלָה נִבְדְּלוּ הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין מִשְׁאָר הָאֶזְרָחִים, וְהַיְּהוּדִים גַּם הֵם הִשְתַּדְּלוּ לְהִבָּדֵל מֵהַפּוֹלַנִּים. וַיִּהְיוּ לִקְּהִלּוֹת מְסֻדָּרוֹת וּמְהֻדָּקוֹת בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, וְרַק בִּכְפָרִים וּבְעָרֵי הַמִּצְעָר לֹא יָכְלוּ לְפִי קַטְנוּתָן לְהִתְאַחֵד לִקְהִלּוֹת, וַיִּסָפְחוּ אֶל אַחַת הַקְּהִלּוֹת הַסְּמוּכָה לָהֶן. מִסְפַּר מַנְהִיגֵי הַקָּהָל הָיָה לְפִי עֵרֶךְ גֹּדֶל הַקְּהִלָּה. בְּרֹאשׁ הַקָּהָל עָמְדוּ שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי הָעִיר; אַחֲרֵיהֶם טוּבֵי הָעִיר וְאַלּוּפֶיהָ, וְתַחְתֵּיהֶם דַּיָּנִים וְגַבָּאִים. הָרָאשִׁים וְטוּבֵי הָעִיר בְּמִסְפַּר לֹא פָחוּת מִשִּׁבְעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מִתְאַסְּפִים יַחַד לָדוּן בְּעִסְקֵי הַקְּהִלָּה, לְהַעֲרִיךְ אֶת הָאֲנָשִׁים, כַּמָּה מַס יְשַׁלְּמוּ לְהַמֶּמְשָׁלָה וּלְצָרְכֵי הַקְּהִלָּה וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ וּבָתֵּי הַחֶסֶד, לְפַקֵּחַ עַל הַחִנּוּךְ, לָדוּן וּלְפַשֵּׁר כָּל רִיב בְּעֶזְרַת הָרַבָּנִים וְהַדַּיָּנִים. הָרַב, אַף כִּי נֶחְשַׁב לְרֹאשׁ הָעֵדָה, בְּכָל זֹאת הָיָה תָלוּי בְּדַעַת רָאשֵׁי הַקָּהָל, כִּי הָרַב הָיָה נִבְחַר רַק לִזְמַן קָבוּעַ וְרָאשֵׁי הַקָּהָל הֵמָּה הָיוּ הַבּוֹחֲרִים בּוֹ.

50. כָּל הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת הָיוּ מִתְאַסְּפִים לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת יַחַד, וְאָז נֶחְלְטוּ כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת וְנִתְפַּשְּׁרוּ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין קְהִלָּה וּקְהִלָּה. אֲסַפוֹת רָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת שֶׁבְאֶרֶץ פּוֹלִין נִקְרְאוּ “וַעַד אַרְבַּע אֲרָצוֹת”: פּוֹלִין הַגְּדוֹלָה עִם הָעִיר הָרֹאשָׁה – פּוֹזְנָא; פּוֹלִין הַקְּטַנָּה וְעִיר הָרֹאשָׁה – קְרַקוֹי; פֹּדֹלִיָּה וְעִיר הָרֹאשָׁה – לְבוֹב; וָהְלִין וְעִיר הָרֹאשָׁה –אָסְטְרָה. וּמִלְּבַד זֶה הָיָה וַעַד לְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת שֶׁל אֶרֶץ לִיטָה לְבָד. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִתְאַסְּפִים אֶל עִיר אַחַת גְּדוֹלָה בִּימֵי הַשּׁוּק – יְרִיד – יַעַן כִּי אָז הִתְאַסְּפוּ שָׁמָּה הַסּוֹחֲרִים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ, וְהָיָה כָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ טַעֲנוֹת וּתְבִיעוֹת עַל רֵעֵהוּ, וְהִגִּישׁ מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הַוַּעַד. בְּיִחוּד בָּחֲרוּ אֶת הָעִיר לוּבְּלִין לַאֲסֵפוֹתֵיהֶם. בִשְׁנַת 1510 הֶחֱלִיט הַוַּעַד לֶאְסֹר עַל הַיְּהוּדִים לְבַל יְקַבְּלוּ בַחֲכִירָה אֶת גְּבִיַּת הַמַּסִּים וְכַדּוֹמֶה, לְבַל יָמִיטוּ בָזֶה רָעָה עַל עַמָּם כֻּלּוֹ.

51. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים יָשְׁבוּ לְבָדָד וְיִבָּדְלוּ מֵעַם הָאָרֶץ בְּחַיֵּיהֶם הַפְּנִימִים, לֹא יִפָּלֵא אֵפוֹא, כִּי שָׂמוּ לִבָּם רַק אֶל מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵיהֶם, אֶל הַתַּלְמוּד בִלְבָד. וַיְהִי הַתַּלְמוּד לְעַמּוּד הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר עָלָיו הָיָה נִשְׁעַן כָּל בֵּית חַיֵּיהֶם הַבַּיְתִיִּים וְהַצִּבּוּרִיִּים. וּבְשָׁקְדָם לְהָפִיץ אֶת דַּעַת הַתַּלְמוּד וְסִפְרוּת הָרַבָּנִים שֶׁאַחַר הַתֵּלְמוּד בְּקֶרֶב כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִבְּלוּ רִשְׁיוֹן מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה לְיַסֵּד בְּכָל מָקוֹם בָּתֵי יְשִׁיבָה. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה עַל פִּי הָרֹב רַב הָעִיר וְאִם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָרַב לִדְרֹשׁ בִּישִׁיבָה, הָיוּ מְמַנִּים לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה אִישׁ אַחֵר גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְהָעֵדָה שִׁלְּמָה אֶת שְׂכָרוֹ בְיָד רְחָבָה. לְתַלְמִידִים עֲנִיִּים הָיוּ נוֹתְנִים כְּמוֹ כֵן מִקֻּפַּת הָעֵדָה דְּמֵי שָׁבוּעַ, וְכָל אֶחָד מֵהַבַּחוּרִים הָיָה חַיָּב לְלַמֵּד לְמִצְעָר לִשְּׁנֵי נְעָרִים. וְכִמְעַט לֹא הָיָה בַיִת, אֲשֶׁר בֹּו לֹא נָתְנוּ בְכָל יוֹם אֹכֶל לְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים הָעֲנִיִּים. כֵּן הִתְפַּשְּׁטָה דַעַת הַתּוֹרָה מְאֹד בֵּין כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

52. וְכַךְ הָיְתָה דֶּרֶךְ לִמּוּדָם: בְּכָל יוֹם הָיוּ מִתְאַסְּפִים לוֹמְדֵי הָעִיר וְהַבַּחוּרִים תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. בְּשֶׁבֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה עַל מְקוֹמוֹ הִצִּיעַ לְפָנָיו כָּל אֶחָד אֵיזוֹ שְׁאֵלָה, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְפָתְרָהּ בְעַצְמוֹ. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה מֵשִיב לְכָל אֶחָד, וַאֲחֵרי-כֵן קָרָא אֶת שִׁעוּרוֹ בְּתַלְמוּד אוֹ בְּפוֹסְקִים, וְאַחֲרֵי-כֵן הִצִּיעַ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים וִכּוּחַ לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירוֹת בְּאֵיזֶה עִנְיָן בְּתַלְמוּד. הַוִּכּוּחַ נִקְרָא בְשֵׁם “חִלּוּק” וְהוּא הוֹעִיל הַרְבֵּה לְחַדֵּד אֶת הַלּוֹמְדִים וּלְבָרֵר אֶת הַהֲלָכָה.

53. עַל יַד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נִמְנֶה מַשְׁגִּיחַ אֶחָד, אֲשֶׁר עָלָיו הָיָה לְבַקֵּר בְּכָל יוֹם אֶת הַחֲדָרִים לִרְאוֹת אִם עוֹשִׂים הַמְלַמְּדִים אֶת מְלַאכְתָּם בֶּאֱמוּנָה “וְלֹא יֵלְכוּ הַיְלָדִים בָּטֵל”. פַּעַם בַּשָּׁבוּעַ הָיוּ הַיְלָדִים מִתְאַסְּפִים אֶל בֵּית הַגַּבָּאִי לְהִבָּחֵן בְּכָל מַה שֶלָּמְדוּ בַּשָּׁבוּעַ הַהוּא. כָּל “צוּרְבָא מֵרַבָּנָן” הָיָה נִכְבָּד מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יוֹדְעָיו, וְעַל כֵּן הָיוּ רַבִּים מִשְׁתַּדְּלִים לִקְנוֹת לָהֶם שֵׁם צוּרְבָא מֵרַבָּנָן.

54. הַמְּצֻיָּנִים בְּרַבָּנֵי פוֹלִין הָיוּ רַבִּי מֹשֶׁה אִיסֶרְלִיס – רַמָ“א – וּבֶן דּוֹרוֹ אִישׁ רִיבוֹ רַבִּי (1450–1502 אחב"ש) שְׁלֹמֹה לוּרְיָא – רַשַ”ל. – רַבִּי מֹשֶׁה (1440–1503 אחב"ש) הָיָה בֶן אַחַד מֵרָאשֵׁי הָעֵדָה בִּקְרַקוֹי, וּבִהְיוֹתוֹ עוֹד צָעִיר לְיָמִים נִתְמַנֶּה בְעִיר מוֹלַדְתּוֹ לְרַב וְדַיָּן וּלְרֹאשׁ יְשִׁיבָה. הוּא בָחַן אֶת הַסֵּפֶר “שֻׁלְחָן עָרוּךְ” וַיַּרְא כִּי מְחַבְּרוֹ כִּילִיד סְפָרַד לֹא שָׁת לִבּוֹ לְמִנְהֲגֵי אַשְׁכְּנַז, וַיַּשָׂם רַבִּי מֹשֶׁה נוֹסָפוֹת עַל “הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ” הַיְדוּעוֹת בְּשֵׁם “הַגָּהוֹת רַמָ”א“. מִלְבַד זֹאת חִבֵּר רַמָ”א עוֹד סְפָרִים אֲחָדִים. הוּא יָדַע גַּם אֶת הַסִּפְרוּת הַפִּלּוֹסוֹפִית שֶׁל חַכְמֵי סְפָרַד, וּבְסִפְרוֹ “תּוֹרַת הָעוֹלָה” הִשְׁתַּדֵּל לְבָאֵר אֶת תָּכְנִית בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל כֵּלָיו, שֶׁהֵם רוֹמְזִים לְמוּשָׂגֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה. רַבָּנִים רַבִּים מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק הֵרִיצוּ אֵלָיו אֶת שְׁאֵלוֹתֵיהֶם וְהוּא עָנָה לָהֶם, כַּכָּתוּב בְסֵפֶר “שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת רַמָ”א".

55. רַבִּי שְׁלֹמֹה לוּרְיָא נוֹלַד בְּפוֹזְנָא. הוּא כָּתַב חִדּוּשִׁים עַל שַ“ס בְּשֵׁם “יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה” עַל פִּי דֶרֶךְ הַמְפָרְשִׁים הָרִאשׁוֹנִים בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת וְכַדּוֹמֶה. הוּא שָׁגָה בְּקַבָּלָה וְהוֹכִיחַ אֶת הָרַמָ”א עַל אֲשֶׁר יִשְׁגֶּה בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה. וְהָרַמָ“א הֵשִׁיב לוֹ, כִי הַקַּבָּלָה מַזִּיקָה יוֹתֵר לַיַּהֲדוּת מֵהַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, וּבִפְרַט אַחֲרֵי שֶׁהוּא שׁוֹאֵב אֶת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה לֹא מִמַּעְיָן זָר, כִּי אִם מִסִּפְרֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כְּהָרַמְבַּ”ם וְכַדּוֹמֶה.

56. תַּלְמִיד הָרַמָ“א – רַבִּי מָרְדְּכַי יָפֶה (מֵת בִּשְׁנַת 1542) הָיָה רַב בְּלוּבְלִין וְעוֹד עָרִים גְּדוֹלוֹת, וַיֵּשֶׁב רֹאשׁ בְּוַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת. הוּא חִבֵּר סֵפֶר “לְבוּשִׁים” בַּהֲלָכָה וַאַגָּדָה. שְׁמוֹ הָיָה גָדוֹל מְאֹד, וְכָל הָרַבָּנִים נִכְנְעוּ מִפָּנָיו. אַחֲרָיו נֶחְשַׁב לִזְקַן הָרַבָּנִים רַבִּי יְהוֹשֻעַ פַלְקְ כֹּהֵן מְחַבֵּר “סֵפֶר מְאִירַת עֵינָיִם” – סְמַ”ע – עַל “שֻׁלְחָן עָרוּךְ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט”. בִּמְפָרְשֵׁי הַתַּלְמוּד הִצְטַיְּנוּ רַבִּי מֵאִיר מִלּוּבְּלִין – מַהֲרַ“ם – מְחַבֵּר סֵפֶר “מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים”, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אֶדְלִישׁ – מַהַרְשָׁ”א. –שְנֵי הַמְפַרְשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ לְעֵינַיִם לְכָל הַהוֹגִים בַּתַּלְמוּד. אוּלָם רֹב הַלּוֹמְדִים שָׂמוּ לָהֶם אֶת עִקַּר לִמּוּדָם בְּ“שֻׁלְחָן עָּרוּךְ”. רַבִּי יוֹאֵל סִירְקִיס כָּתַב סֵפֶר “בַּיִת חָדָשׁ” עַל סִפְרֵי הַטּוּרִים. בִּשְׁנַת 1576 נִדְפַּס “שֻׁלְחָן עָרוּךְ יוֹרֶה דֵעָה” עִם שְׁנֵי מְפָרְשִׁים חֲדָשִׁים: “טוּרֵי זָהָב” (ט"ז) לְרַבִּי דָּוִד הַלֵּוִי וְ“שִׂפְתֵי כֹהֵן” לְרַבִּי שַׁבְּתִי כֹּהֵן (שַׁ"ךְ). שְׁנֵיהֶם נֶחְשְׁבוּ לִגְדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים הָאַחֲרוֹנִים.

57. יַחַד עִם סִפְרֵי הַהֲלָכָה וְהַפִּלְפּוּל פָּרְחָה גַם “חָכְמַת הַקַּבָּלָה”, כִּי גַם רַבִּי יוֹאֵל סִירְקִיס וְגַם רַבִּי מָרְדְּכַי יָפֶה הָגוּ בָהּ, וּמְחַבְּרִים אֲחָדִים הִגְדִּילוּ אֶת סִפְרוּת הַקַּבָּלָה. רַבִּי נָתָן שַׁפִּירָא כָּתַב סֵפֶר “מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת” וְהוּא רנ"ב פֵּרוּשִׁים עַל תְּפִלַּת מֹשֶה⁷ עַל פִּי דֶרֶךְ הַנִּסְתָּר, בְּצֵרוּפִים וְגִמַטְרִיָּאוֹת וּשְׁאָר לַהֲטֵי הַקַּבָּלָה.

ז. גְזֵרַת תַּ"ח.

58. כְּבָר אָמַרְנוּ, כִי הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין הָיוּ תְלוּיִם בְּחַסְדֵי אֲצִילֵי הַפּוֹלַנִּים – הַשְּׁלִיַכְטִים. כָּל אָצִיל בַּאֲחֻזָּתוֹ הָיָה מוֹשֵׁל יְחִידִי עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וְעוֹשֶׂה בָהֶם כִּרְצוֹנוֹ, מִבְּלִי תֵת דִּין וְחֶשְבּוֹן עַל כָּל מַעֲשָׂיו; וְעַל כֵּן נֶאֶנְסוּ הַיְּהוּדִים לְהִכָּנַע מִפְּנֵי הָאֲצִילִים וְלַעֲשׂוֹת כָּל חֶפְצָם. לִפְעָמִים נָתְנוּ הָאֲצִילִים בַּחֲכִירָה אֶת בָּתֵי תְפִלַּת הָאִכָּרִים הַנּוֹצְרִים הַפְּרַוָּסְלַוִּים אֶל הַיְּהוּדִים, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַיְּהוּדִים לֹא סֵרְבוּ מִּקַבְּלָם. הָאִכָּרִים הָיוּ בְזוּיִם מְאֹד בְּעֵינֵי הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים, יַעַן כִּי אֵינָם לֹא אֲצִילִים וְלֹא קַתּוֹלִים, וְאַךְ כִּבְהֵמוֹת נֶחְשְׁבוּ לָהֶם, שֶׁלֹא נִבְרְאוּ כִי אִם לִמְשֹׁךְ בַּקָּרוֹן, וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּמַעֲלָה גְבוֹהָה מִמַּעֲלַת הָאִכָּרִים, בְּמָצְאָם חֵן בְּעֵינֵי הֶאָצִיל אֲדוֹנֵי הָאַחֻזָּה, הִרְשׁוּ לִפְעָמִים לַעַצְמָם לְהַרְאוֹת שְׂרָרָה וְתַקִּיפוּת עַל הָאִכָּרִים וּלְלָחֲצָם בִּרְשׁוּת אֲדוֹנָם הֶאָצִיל. בַּיָּמִים הָהֵם, בִּכְלָל, לֹא הִכִּירוּ עוֹד אֶת הַחוֹבָה הַקְּדוֹשָׁה: לֶאֱהֹב וּלְרַחֵם אֶת כָּל אָדָם. וְלֹא נִפְלָא הוּא, כִי גַם הַיְּהוּדִים לֹא הִכִּירוּ אֶת זֹאת, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ נִרְדָּפִים מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם, מִכָּל הָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת.

59. וְהָאִכָּרִים נָשְׂאוּ וְסָבְלוּ דוּמָם שָׁנִים רַבֹּות אֶת גּוֹרָלָם הַמַּר, אַךְ שִׂנְאָתָם לַפּוֹלַנִּים וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה כְבוּשָׁה בְקִרְבָּם, עַד אֲשֶׁר נִמְלְאָה הַסָּאָה, וְאָז הִתְפַּרְצָה כִיקֹד הַר שְׂרֵפָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַשְׁחִית עָרִים וְיוֹשְׁבֵיהֶן. אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַקַּזַּקִּים בָּגְדַּן חְמֶלְנִיצְקִי הֵרִים נֵס הַמֶּרֶד בְּאוּקְרַיְנָה, וְעָלָיו נִסְפְּחוּ הַתַּתַּרִים יוֹשְׁבֵי קְרִים וְיַחְדָּו עָלוּ וַיַּחֲרִיבוּ אֲחֻזּוֹת רַבּוֹת שֶׁל הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים, וַיַּהֲרְגוּ אֶת אֲדוֹנֵיהֶם וְאֶת הַיְּהוּדִים הַחוֹכְרִים בֶּעָרִים רַבּוֹת בְּפֶלֶךְ פֹּלְטָוָּה.

60. אַחֲרֵי מוֹת וְלַדִּסְלַב IV הָיוּ (20 מאי 1578) מְהוּמוֹת וְשַׁעֲרוּרִיּוֹת בָּאָרֶץ, וְאָז גָּדַל מֶרֶד הַקַּזַּקִּים עוֹד יוֹתֵר וְהַיְּהוּדִים נֶהֶרְגוּ לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת אֲיֻמָּה: הִפְשִׁיטוֹ אֶת עוֹרָם, גְּזַרוּם בַּמְּגֵרָה, דָּשׁוּם בַּמַּקְּלוֹת עַד צֵאת הַנֶּפֶשׁ, צָלוּם עַל גֶּחָלִים, שָׁפְכוּ עֲלֵיהֶם מַיִם רוֹתְחִים. סִפְרֵי תוֹרָה הוֹצִיאוּ מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וַיַּצִּיעוּם עַל הָאָרֶץ, וְהַקַּזַּקִּים רָקְדוּ עֲלֵיהֶם, וַיִּרְמְסוּם בְּרַגְלֵיהֶם וְאַחַר שָׁחֲטוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַיְּהוּדִים. אֶת יַלְדֵי הַיְּהוּדִים, הָעוֹלְלִים הַקְּטַנִּים, אָסְפוּ הָרוֹצְחִים יַחַד וַיַּשְׁלִיכוּם אֶל הַבְּאֵרוֹת וַיְסַתְּמוּם עָפָר.

61. לִפְעָמִים לֹא הֵמִיתוּ הַקַּזַּקִּים אֶת הַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת, כִּי אִם הִטְבִּילוּן בְּאוֹנֵס לְשֵׁם הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וַיִּקְחוּן לָהֶם לְנָשִׁים. נַעֲרָה אַחַת יָפָה לֻקְּחָה בַשְּׁבִי, וּבִרְאוֹתָהּ כִּי שׁוֹבָהּ הַקַּזַּק אוֹמֵר לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה וַתַּגֶּד לוֹ, כִּי הִיא יוֹדַעַת לַחַשׁ, כִּי כָל כַּדּוּר-יְרִיָּה לֹא יַזִּיקֶנָּה, וּלְאוֹת יוּכַל לִירוֹת בָּהּ וְכַדּוּר הַיְּרִיָּה יָשׁוּב אָחוֹר, כְּמוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל לָהּ מִסָּבִיב. וַיַּאֲמֵן הַקַּזַּק בִּדְבָרֶיהָ וַיּוֹר אֶל לִבָּהּ, וְהִיא נָפְחָה נַפְשָׁהּ בְּשִמְחָה, כִּי לֹא נָפְלָה בְּגוֹרַל הָרוֹצֵחַ. נַעֲרָה אַחֶרֶת נָפְלָה מִן הַגֶּשֶׁר הַמַּיְמָה בְּעֵת אֲשֶׁר הוּבָלָה אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים לְהִכָּנֵס שָׁם בִּבְרִית הַנְּשׂוּאִים עִם שׁוֹבָהּ הַקַּזַּק.

62. בָּעִיר נֶמִירוֹב הִתְבַּצְּרוּ הַיְּהוּדִים. אַךְ הַקַּזַּקִּים הִתְחַפְּשׂוּ וַיִּגְשׁוּ עַד הַחוֹמָה וְדִגְלֵי הַפּוֹלַנִּים בְּיָדָם; וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים כִּי פוֹלַנִּים הֵם, אֲשֶׁר בָּאוּ לְעֶזְרָתָם, וַיִּפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר. וַיָּבוֹאוּ הַקַּזַּקִּים וַיַּכְרִיעוּ אֶת כֻּלָּם לְטֶבַח, וְהֵם כְּשֵׁשֶת אֲלָפִים אִישׁ. בְּטוּלְטְשִׁין (כ' סיון 1578) כָּרְתוּ הַיְּהוּדִים עִם הַפּוֹלַנִּים בְּרִית, כִּי יַעַזְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לְהִלָּחֵם עִם הַקַּזַּקִּים. וַיְהִי כָּאֲשֶׁר רָאוּ הַקַּזַּקִּים כִּי כְבֵדָה הַמִּלְחָמָה מֵהֶם וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל הַפּוֹלַנִּים לֵאמֹר, כִּי אַךְ אֶת רָעַת הַיְּהוּדִים יִדְרְשׁוּ, וְאִם יִמְסְרוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּיָדָם לֹא יַעֲשׂוּ אֶת הַפּוֹלַנִּים כָּל רָעָה. וַיַאֲמִינוּ בָהֶם הַפּוֹלַנִים וַיַּחְלְטוּ לַהַסְגִּיר אֶת הַיְּהוּדִים בְּיַד הַקַּזַּקִּים. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם רַבִּים בְּמִסְפָּר מֵהַפּוֹלַנִּים, וַיֹּאמְרוּ לְהִנָּקֵם בַּפּוֹלַנִּים הַבּוֹגְדִים, אַךְ רַבָּם, רַבִּי אַהֲרֹן, לֹא נְתָנָם לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, בְּאָמְרוֹ כִּי כָאֲשֶׁר יִשָּׁמַע הַדָּבָר בֵּין הַפּוֹלַנִּים, וְהִכְרִיתוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים עִמָּהֶם, עַל כֵּן טוֹב טוֹב כִּי יַקְרִיבוּ הֵם אֶת נַפְשָׁם קָרְבָּן בְּעַד יֶתֶר אֲחֵיהֶם הָרַבִּים; וַיִּשְׁמְעוּ יוֹשְׁבֵי טוּלְטְשִׁין בְּקוֹל רַבָּם וַיִּכָּנְעוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַגְּזֵרָה הָרָעָה בְּאַהֲבָה. הַפּוֹלַנִּים פָּתְחוּ לִפְנֵי הַקַּזַּקִּים אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר, וְהַקַּזַקִּים בָּאוּ וַיָּבֹזּוּ אֶת הַיְּהוּדִים וְאַחַר הִצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם לָמוּת אוֹ לְהָמִיר אֶת דָּתָם; וַיִּבְחֲרוּ הַיְּהוּדִים בַּמָּוֶת וַיָּמוּתוּ כֻלָּם, כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ. אוּלָם אַחֲרֵי-כֵן קָמוּ הַקַּזַקִּים עַל הַפּוֹלַנִּים וַיַּהַרְגוּ גַּם אוֹתָם.

63. מִפּוֹדוֹלִיָּה שָׂמוּ הַקַּזַּקִּים פְּנֵיהֶם וַלִּינָה. בְּעִיר פּוֹלוֹנָה הֵמִיתוּ כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ. בֵּינֵיהֶם הָיָה גַם הַצַּדִּיק הַמְּקֻבָּל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאַסְתְּרוֹפּוֹלִי. הוּא וּשְלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ לָבְשׁוּ תַּכְרִיכִים וַיִּתְעַטְּפוּ בְטַלִּיוֹתֵיהֶם וַיִּתְפַּלְלוּ בְּבֵית הַתְּפִלָּה וַיָּכִינוּ אֶת עַצְמָם לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ; וְגַם אָמְנָם הַקַּזַּקִּים בָּאוּ שָׁמָה וַיַּהַרְגוּם.

64. צִבְאוֹת הַפּוֹלַנִּים אָמְנָם יָצְאוּ לְהִלָּחֵם עִם הַקַּזַּקִּים, וְאַף כִּי הִרְבּוּ חַלְלֵיהֶם, אֲבָל לְהַשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד לֹא יָכֹלוּ, וְעוֹד קְהִלּוֹת רַבּוֹת מְאֹד נֶחֱרָבוּ. וְאַךְ בִּשְׁנַת 1579 נָחוּ הַיְּהוּדִים מְעַט, כִּי אָז כָּרְתוּ הַפּוֹלַנִּים בְּרִית שָלוֹם עִם הַקַּזַּקִּים. אָז נָתַן הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֶת דָּתָם בְּאוֹנֵס לָשׁוּב אֶל דַּת יִשְׂרָאֵל. וּשְׁבוּיוֹת הַקַּזַּקִּים, אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם לְנָשִׁים, נָסוּ מִבֵּית בַּעֲלֵיהֶן אֶל בְּנֵי עַמָּם.

65. אוּלָם כַּעֲבֹר עֵת קְצָרָה הִתְלַקַּח הַמֶּרֶד עוֹד הַפַּעַם וּבַפַּעַם הַזֹּאת הִתְאַחֲדוּ הַקַּזַּקִּים עִם צִבְאוֹת הָרוּסִים וּיֵלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם הַפּוֹלַנִּים, וּבְעָבְרָם בְּעָרֵי מוֹשְׁבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֶחֱרִיבוּ אֶת הֶעָרִים וַיַּהַרְגוּ אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן. בְּעָרִים אֲחָדֹות נִסּוּ הַיְּהוּדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, אַךְ חֵיל הָאוֹיְבִים הָיָה רַב וְעָצוּם מֵהֶם, וַיִּגְבְּרוּ עַל הַיְּהוּדִים. וּבְטֶרֶם עוֹד שָׁקְטָה חֶרֶב הַקַּזַּקִּים וְהָרוּסִים, וְהִנֵּה הַשְּׁוֶדִים עָלוּ לְהִלָּחֵם בַַּפּוֹלַנִּים. וְגַם אָז סָבְלוּ הַיְּהוּדִים (1585–88 אחב"ש) רָעוֹת רַבּוֹת פַּעַם מֵהַשְּׁוֶדִים וּפַעַם מֵהַפּוֹלַנִּים, אֲשֶׁר חָשְׁדוּ אֶת הַיְּהוּדִים כִּי הֵמָּה בְעֵצָה אַחַת עִם הַשְּׁוֶדִים. וְנוֹסַף לָזֶה עוֹד הִרְבָּה הַדֶּבֶר לְהַפִּיל חֲלָלִים בְּפוֹלִין וְרַבִּים מְאֹד מֵתוּ גַם מִיִּשְׂרָאֵל. אֲיֻמָּה הָיְתָה הָרָעָה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת הַיְּהוּדִים בְּעֶשֶׂר הַשָּׁנִים הַלָּלוּ. כִּשְׁלֹשׁ (1578–1588) מֵאוֹת קְהִלּוֹת נֶחֱרָבוּ.

66. סוֹפְרִים אֲחָדִים כַּתְבוּ לְזִכָּרוֹן אֶת הַצָּרוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרַת תַּ"ח, וְיֵשׁ אֲשֶׁר כָּתְבוּ בַחֲרוּזִים. וְאַף כִי רוּחַ הַשִּׁירָה לֹא נָחָה עֲלֵיהֶם, בְּכָל זֹאת דִּבְרֵיהֶם הַיּוֹצְאִים מִלֵּב פָּצוּעַ עוֹשִׂים עַל הַקּוֹרֵא רוֹשֶם עַז וּמַר מְאֹד, כִּי גָדוֹל הַכְּאֵב עַד אֵין חֵקֶר.

ח. שַׁבְּתַי צְבִי וְכִתָּתוֹ.

67. הַקַבָּלָה הִתְגַּבְּרָה מְאֹד בֵּין הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי תוֹגַרְמָה, וּבְיִחוּד בֵּין יוֹשְבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַתִּקְוָה לְבוֹא הַמָּשִׁיחַ חָזְקָה מְאֹד בְּלֵב הָעָם הַנַּעֲנֶה; עֵינֵי כֻּלָּם כָּלוּ מִיַּחֵל אֶל בּוֹאוֹ. וְהִנֵּה נִגְלָה פִתְאֹם אִישׁ בַּעַל דִּמְיוֹן עַז אֲשֶׁר הוֹלִיכָהוּ שׁוֹלָל לְהַאֲמִין, כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוֶּה; וּבַחֲסִידוּתוֹ הַמְשֻׁנָּה לָקַח לֵב רַבִּים לְהַאֲמִין בּוֹ וּלְחָשְׁבוּ לְמָשִׁיחַ.

68. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא – שַׁבְּתַי צְבִי – שַ"ץ–. הוּא נוֹלַד בְּעִיר סְמִירְנָה בְּיוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶש אָב. (1556 אחב"ש) אֲבוֹתָיו הָיוּ סוֹחֲרִים מִבְּנֵי הַסְּפָרַדִּים. שַׁבְּתַי צְבִי כְּיֶתֶרִ אֶחָיו הַסְּפָרַדִּים יָדַע רַק תַּלְמוּד וְקַבָּלָה. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד צָעִיר לְיָמִים הִשִּׂיאוּהוּ אֲבוֹתָיו אִשָׁה, אַךְ הוּא גֵרֵשׁ אוֹתָהּ וַיִּקַּח אַחֶרֶת וְגַם אוֹתָהּ גֵרֵשׁ וַיִּפְרֹשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וַיְעַנֶּה אֶת נַפְשׁוֹ בְסִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת, וַיְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹנֶשׁ מַלְקוֹת, וַיִּטָהֵר בִּטְבִילוֹת רַבּוֹת. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נֶחְשַׁב לְאֶחָד מִבְּנֵי עֲלִיָּה בְּסוֹד הַמְּקֻבָּלִים. וְאָז גִלָּה לְתַלְמִידָיו, כִּי מִן הַשָּמַיִם מָסְרוּ לוֹ, כִּי (1578 אחב"ש) הוּא הוּא הַמָּשִׁיחַ. וַיָּחֶל לְבַטֵּא אֶת “שֵׁם הַמְפֹרָשׁ” כִּכְתָבוֹ. שָׁמְעוּ זֹאת רַבָּנֵי סְמִירְנָה וַיַּחֲרִימוּהוּ. וַיֵּצֵא שַׁבְּתַי צְבִי מֵהָעִיר וַיְהִי נוֹדֵד בָּאָרֶץ, וַיּוֹסֶף לְהִסְתַּגֵּף, לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִתְחַסֵּד, וּבָזֶה קָנָה לֵב רַבִּים לְהַאֲמִין בּוֹ וּבִמְשִׁיחוּתוֹ. בְּבוֹאוֹ יְרוּשָלַיְמָה מָצָא אֶת הַיְּהוּדִים בְּרָעָה גְדוֹלָה, כִי הַפֶּחָה דָרַשׁ מֵהֶם כֶּסֶף רָב, וְיָדָם לֹא הִשִּׂיגָה מִתֵּת לוֹ; אָז נָסַע שַׁבְּתַי צְבִי אֶל הָעִיר קַיִּרָא וַיִּדַבֵּר עַל לֵב אַחַד הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר הָיָה כָפוּף לוֹ, כִּי יְשַׁלֵּם לְהַפֶּחָה אֶת אֲשֶׁר הוּא נוֹשֶׁה בַּיְּהוּדִים, וְלֹא אֵחַר הֶעָשִׁיר מֵעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר שַבְּתַי צְבִי. הַדָּבָר הַזֶּה עוֹד הִגְדִּיל אֶת מַעֲלַת שַׁבְּתַי צְבִי בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

69. וְנַעֲרָה אַחַת מֵאֶרֶץ פּוֹלִין וּשְׁמָהּ שָׂרָה נִשְׁבְּתָה עַל יְדֵי הַקַּזַּקִּים בִּהְיוֹתָהּ בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים, וַתִּנָּתֵּן לְבֵית מִקְלַט הַנְּזִירוֹת, וּמִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשִׁבְתָּהּ בַּבַּיִת הַהוּא בָּרְחָה מִשָּׁם וַתָּבוֹא אֶל אֶרֶץ הוֹלַנְדִּיָּה וּמִשָּׁם לְלִיבוֹרְנָה. הַפַּחַד וְהַנְּדוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ מְנָת חֶלְקָהּ יָמִים רַבִּים הֶחֱשִׁיכוּ אֶת מְאוֹר שִׂכְלָהּ וַיַּגְבִּירוּ אֶת כֹּחַ דִּמְיוֹנָהּ לֵאמֹר, כִּי הִיא תִנָשֵׂא לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וַיְהִי בְּבוֹא הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר הַנַּעֲרָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת לְאָזְנֵי שַׁבְּתַי צְבִי, וַיִּשְׁלַח אַחֲרֶיהָ וַיִּשָׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה.

70. כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה הוֹעִילוּ לְחַזֵּק בְּלֵב רַבִּים אֶת הָאֱמוּנָה, כִי שַׁבְּתַי צְבִי הוּא הַמָּשִׁיחַ. אָז שָב שַׁבְּתַי צְבִי אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וְתַחַת אֲשֶׁר מִלְּפָנִים הָיָה מְנֻדֶּה וּמָחֳרָם, עַתָּה קָרְאוּ לְפָנָיו: יְחִי מַלְכֵּנוּ הַמָּשִׁיחַ! גַּם נְבִיאִים קָמוּ לוֹ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבַשֵּׂר כִּי הִגִּיעָה עֵת הַפְּלָאוֹת. הָרֹאשׁ לְכָל נְבִיאֵי שַׁבְּתַי צְבִי הָיָה נָתָן הָעַזָּתִי, אֲשֶׁר נִסְפַּח אֶל שַׁבְּתַי צְבִי בִּהְיוֹתוֹ עוֹד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָתָן כָּתַב כִּתְבֵי בְשֹׂרָה וַיִּשְלָחֵם לְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה, כִּי עוֹד מְעַט וְשַׁבְּתַי צְבִי הַמָּשִׁיחַ יָסִיר אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה מֵרֹאשׁ הַשֻׂלְּטָן וְיָשִׂים עַל רֹאשׁוֹ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יַרְאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת יְקַבֵּץ אֶת נִדָחֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. הַהַזָּיָה עָבְרָה בַאָרֶץ כְּמַחֲלָה מִתְדַּבֶּקֶת. מַאֲמִינֵי שַבְּתַי צְבִי עָשׂוּ מַעֲשִׂים מְשֻׁנִּים, רָקְדוּ בְּבָתֵּי הַתְּפִלָּה, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים יַחְדָּו, פָּרְעוּ חֻקֵּי הַמּוּסָר. הוּא בִּטֵּל אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה; יְמֵי הַצּוֹמוֹת וְהָאֵבֶל שָׂם לִימֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. אֶת כָּל הָאָרֶץ חִלֵּק בֵּין אֶחָיו וְאוֹהֲבָיו כִּי יִמְשְׁלוּ בָהּ, וּלְעַצְמוֹ לָקַח אֶת הַתֹּאַר “מֶלֶךְ הַמְּלָכִים”. גַּם בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת נִשְׁמַע שֵׁם שַׁבְּתַי צְבִי, וְגַם שָׁם נִמְצְאוּ לוֹ מַאֲמִינִים וּבִפְרַט בְּאֶרֶץ פּוֹלִין, כִּי גְּזֵרַת תַּ"ח מָסְכָה רוּחַ עִוְעִים בִּיהוּדֵי פּוֹלִין הָאֻמְלָלִים. אָמְנָם הָיוּ רַבָּנִים אֲחָדִים בַּעֲלֵי דֵעָה יְשָׁרָה, אֲשֶׁר הֵבִינוּ כִּי אַךְ שוֹגֶה וּמַשְגֶּה הוּא הָאִישׁ הַזֶּה, אַךְ הָעָם לֹא שָמַע בְּקוֹלָם; רוּחַ שִׁכָּרוֹן הָיְתָה נְסוּכָה עַל כֻּלָּם וְכִמְעַט שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּם. בְּאֶרֶץ פָּרַס חָדְלוּ הָאִכָּרִים הָעִבְרִים מֵעֲבֹד אֶת אַדְמָתָם, וְרַבִּים מָכְרוּ אֶת בָּתֵיהֶם וְקִנְיָנָם; וּבַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת חָדְלוּ הַסּוֹחֲרִים מִמִּסְחָרָם, בְּתִקְוָתָם כִּי עוֹד מְעַט יִתְנַחֲלוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יַעַן כִי שַׁבְּתַי הִבְטִיחַ, כִּי בִשְׁנַת 1596 תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה.

71. בְּהַגִּיעַ הַשָּׁנָה הַהִיא הָלַךְ שַׁבְּתַי צְבִי וְיוֹעֲצָיו לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל; אוּלָם מֶמְשֶלֶת תּוֹגַרְמָה שָׂמָה אוֹתוֹ בַּמַּאֲסָר. אַךְ גַּם אָז לֹא חָדְלוּ מַאֲמִינָיו מֵהַאֲמִין בּוֹ. רַבִּים מְאֹד הָלְכוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר וּבְשֹׁחַד רָב הִרְשׁוּ לָהֶם לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הַגּוֹאֵל הַנֶּאֱסָר, וְשַׁבְּתַי צְבִי הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ מִכְתָּבִים אֶל אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ מִמַּאֲסָרוֹ, וַיְחַזֵּק בְּלִבָּם אֶת הַתִּקְוָה כִּי בִמְהֵרָה יִגָּאֲלוּ וְכָל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ, אֵין זֶה כִּי אִם אוֹתוֹת גִּלּוּי הַמָּשִׁיחַ.

72. וַיֻּגַּד לְשַׁבְּתַי צְבִי כִי אִיש אֶחָד מִפּוֹלִין – נְחֶמְיָה כֹהֵן – מְבַשֵּׂר אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וַיִּשְׁלַח שַׁבְּתַי צְבִי אַחֲרָיו. וַיָּבֹוא נְחֶמְיָה אֵלָיו, וַיָּשִׂיחוּ יַחַד עֵת רַבָּה, אַךְ לֹא עָלְתָה בְיַד שַׁבְּתַי צְבִי לְהַטֹּות אֵלָיו אֶת לֵב נְחֶמְיָה. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְבַעֲלֵי בְרִית שַׁבְּתַי צְבִי, וַיֹּאמְרוּ לְהַכּוֹת אֶת נְחֶמְיָה, וַיִּבְרַח נְחֶמְיָה וַיַּלְשֵׁן לִפְנֵי פְקִידֵי מֶמְשֶׁלֶת תּוֹגַרְמָה עַל שַׁבְּתַי צְבִי וַיְגַל לִפְנֵיהֶם אֶת כָּל עֲלִילוֹתָיו. וַיְצַו הַשֻּׂלְטָן מֻחַמַּד הָרְבִיעִי, וַיָּבִיאוּ אֶת שַׁבְּתַי צְבִי לְפָנָיו, וַיִּגְעַר בּוֹ הַשֻּׂלְּטָן וַיֹּאמֶר כִּי יִצַוֶּה לְיַסְּרֵהוּ; וַיֶּחֱרַד שַׁבְּתַי צְבִי מְאֹד. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו מוּמָר אֶחָד מֵרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּצִּיעַ לְפָנָיו, כִּי יָמִיר אֶת דָּתוֹ בְּדַת מֻחַמַד וְהֵסִיר בָּזֶה מֵעָלָיו אֶת חֲמַת הַשֻּלְטָן. וַיֵּאוֹת מָשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר לַעֲשׂוֹת כַּעֲצַת הַמּוּמָר, וַיְקַבֵּל עָלָיו אֶת אֱמוּנַת מֻחַמַּד, וְעִמּוֹ הֵמִירוּ אֶת דָּתָם גַּם שָׂרָה אִשְׁתּוֹ וְרַבִּים מֵאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ.

73. אוּלָם בַּעֲלֵי בְרִית שַׁבְּתַי צְבִי לֹא חָדְלוּ מֵהַאֲמִין בּוֹ גַּם אַחֲרֵי הֱמִירוֹ אֶת דָּתוֹ. אֲחָדִים אָמְרוּ, כִי כָל מַה שֶּׁעָשָׂה כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲשֹות, כִּי יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֲמֻקִּים; וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, כִּי רַק צִלּוֹ קִבֵּל עָלָיו דַּת מֻחַמַּד, וְהוּא בְעַצְמוֹ עָלָה הַשָּׁמַיְמָה וְעוֹד יָבוֹא יוֹם וְיוֹפִיעַ בִּגְדֻלָּתוֹ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל.

74. וְשַׁבְּתַי צְבִי בִּרְצוֹתוֹ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ לְהַמֻחַמַּדִים וְגַם לַיְהוּדִים כְּאֶחָד, שָׂם עָלָיו לִפְעָמִים מַסְוֶה מֻחַמַּדִּי אָדוּק וְלִפְעָמִים הִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּדְבֵקוּת וּבְרִקּוּדִים. לִפְנֵי הַמֻּחַמַּדִּים אָמַר כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל דַּת מֻחַמַּד, וְלִפְנֵי הַיְּהוּדִים אָמַר, כִי הוּא חוֹשֵׁב לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַמֻּחַמַּדִּים לְדַת יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי בִּרְאוֹת הַמֶּמְשָׁלָה כִּי הָאִישׁ הַזֶּה יַפְרִיעַ אֶת שְׁלוֹם הַמְּדִינָה, וַתִּשְׁלָחֵהוּ אֶל עִיר קְטַנָּה, דּוֹלְצִינְיָה, אֲשֶׁר בְּאַלְבָּנִיָּה, וְשָׁם מֵת. (1606 אחב"ש)

75. כִּתַּת שַׁבְּתַי צְבִי לֹא חָדְלָה אַחֲרֵי מוֹת מְיַסְּדָהּ, וְעוֹד רַבִּים הֶאֱמִינוּ גַם אָז בִּמְּשִׁיחוּתוֹ. גַּם נִמְצְאוּ דַרְשָׁנִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לִמְשֹׁךְ אֶל הַכִּתָּה הַזֹּאת מַאֲמִינִים חֲדָשִׁים וַיּוֹכִיחוּ מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַנְּבִיאִים בְּגִימַטְרִיָּאוֹת וְרָאשֵׁי תֵבוֹת, כִּי שֵם שַׁבְּתַי צְבִי הוּא שֵׁם קָדוֹשׁ, וְכִי הוּא הָּמִשיחַ. אָמְנָם רַבִּים מֵהָרַבָּנִים רָדְפוּ אֶת הַכִּתָּה הַזֹּאת בַּחֲרָמוֹת וְנִדּוּיִם, אַךְ הָעָם, אֲשֶׁר הָיָה נוֹטֶה לְהַזָּיָה בַּיָּמִים הָהֵם, הִטָּה אֹזֶן לְקוֹל דִּבְרֵי הַמְּסִיתִים, אֲשֶׁר עָשׂוּ בַמַּחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. וְרַבִּים נִסְפְּחוּ אֶל הַכִּתָּה הַזֹּאת וַיַּעֲשׂוּ מַעֲשִׂים מְגֻנִּים וּמֻזָּרִים. בְּסַלוֹנִיקִי הָיוּ מִבְּנֵי הַכַּת הַזֹּאת כְּאַרְבַּע מֵאוֹת נֶפֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלָּה מֶמְשֶׁלֶת תּוֹגַרְמָה לְרָדְפָם הֵמִירוּ כֻּלָּם אֶת דָּתָם. וּבְכָל זֹאת לֹא חָדְלוּ מֵהַאֲמִין גַּם בְּשַׁבְּתַי צְבִי וַיֹּאמְרוּ עָלָיו, כִּי הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְגַּשֵּׁם בִּדְמוּת אָדָם. הֵם לֹא הִתְעָרְבוּ עִם הַתּוֹגַרְמִים וּשְׁאֵרִיתָם עוֹד שָׂרְדָה גַּם עַד הַיָּמִים הָאֵלֶּה.

ט. הַהַזָּיָה בְּפוֹלִין.

76. אַחַר גְּזֵרַת תַּ"ח יָרְדָה חָכְמַת יִשְׂרָאֵל; וְגַם בַּסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית, אֲשֶׁר רַק הִיא הָיְתָה כָל שִׂיחָם וְהֶגְיוֹנָם, לֹא עָשׂוּ עוֹד חָיִל. הָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים כָּתְבוּ לִפְעָמִים שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת עַל עִנְיָנִים קַלֵּי הָעֶרֶךְ, אוֹ פֵּרוּשִׁים לְסִפְרֵי הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ וּמְפָרְשָׁיו. בְּיִחוּד רַבּוּ אָז סִפְרֵי מוּסָר וּדְרוּשׁ; אוּלָם הַדַּרְשָׁנִים לֹא שָׂמוּ לִבָּם לְיַשֵּׁר אֶת דֶּרֶךְ הָעָם, כִּי אִם לְעַוֵּת אֶת הַכְּתוּבִים וּלְפָרֵשׁ אֶת אֲגָדוֹת הַתַּלְמוּד בְּאוֹפָן שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבְלָתוֹ; וְיַחַד עִם זֶה הִשְׁתַּדְּלוּ עוֹד לְהָפִיץ בֵּין הָעָם אֶת סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה. בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת “מוֹפְתִים” עַל יְדֵי קָמֵיעוֹת וְהַשְׁבָּעוֹת. רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן, שֶׁהָיָה רַב בְּאוֹסְטְרָה וּפוֹזְנָא, הִתְיַשֵּׁב בְּעִיר פְרַנְקְפוּרְטְ עַל נְהַר מַיְן. שָׁם אָמַר כִּי בְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת הַשְׁבָּעָה מִפְּנֵי הַבְּעֵרָה. אוּלָם לַאֲסוֹנוֹ קָרָה, כִּי יָצְאָה אֵשׁ מִבֵּיתוֹ וַתֹּאכַל עוֹד בָּתִּים רַבִּים בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים. אָז שָׂמוּ אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַל אֲשֶׁר לֹא נִזְהָר בָּאֵשׁ כַּרָאוּי. בְעִיר פּוֹזְנָא יָצָא קוֹל, כִּי שֵׁדִים בָּחֲרוּ (1641 אחב"ש) לָהֶם לְמָעוֹן בַּיִת אֶחָד; וַיִּשְׁלְחוּ לִקְרֹא לְבַעַל שֵׁם אֶחָד, רַבִּי יוֹאֵל מְעִיר זַמּוּשְץ, וְהוּא שָׁאַל אֶת הַשֵּׁדִים: מַדּוּעַ בָּחֲרוּ בַּבַּיִת הַזֶּה? וַיַּעֲנוּ הַשֵּׁדִים וַיֹּאמְרוּ, כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲחֻזָּתָם הוּא, יַעַן כִּי הֵם בְּנֵי אֲדוֹן הַבַּיִת הַמֵּת, אֲשֶׁר נָשָׂא לוֹ בְחַיָּיו שִׁדָּה אַחַת לְאִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ. אָז יָשְׁבוּ הָרַבָּנִים עַל כִּסְאוֹת הַמִּשְפָּט, וּבְמַעֲמַד בַּעַל הַשֵּׁם הוֹצִיאוּ אֶת מִשְׁפָּטָם, כִּי לַשֵּׁדִים אֵין כָּל זְכוּת יְרֻשָּׁה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁבְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים, כִּי לָהֶם נִתְּנוּ הַמִּדְבָּרוֹת וְהַיְעָרִים. וּבִשְׁטוּתִים וַהֲבָלִים כָּאֵלֶּה הֶאֱמִינוּ גַם גְּדוֹלֵי הָעָם, מַנְהִיגֵי הַדּוֹר!

77. לֹא נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי הָיוּ בְּפוֹלִין רַבִּים מִמַּעֲרִיצֵי מְשִׁיחַ הַשֶׁקֶר שַׁבְּתַי צְבִי. שְׁנֵי אֲנָשִׁים, חַיִּים מַלְאָךְ וִיהוּדָה חָסִיד, עָשׂוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְכִתַּת שַׁבְּתַי צְבִי, וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הָרַבָּנִים לְרָדְפָם דִּבְּרוּ עַל לֵב בַּעֲלֵי בְרִיתָם לַעֲלוֹת בֶּהָמוֹן יְרוּשָׁלַיְמָה וּלְחַכּוֹת שָׁם אֶל הַגְּאֻלָּה. וּכְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ עָזְבוּ אֶת מִשְׁכְּנוֹתָם וַיַּעַבְרוּ דֶרֶךְ אוֹסְטְרִיָּה, גֶרְמַנִּיָּה וְאִטַלְיָה; וּמַנְהִיגֵיהֶם, לְבוּשִׁים שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת, דָּרְשׁוּ בְהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה עַל דְּבַר הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל יְדֵי שַׁבְּתַי צְבִי. אָמְנָם רַבִּים מֵהָעוֹלִים מֵתוּ בַדֶרֶךְ אוֹ פִּגְרוּ מִלֶּכֶת, בְּכָל זֹאת כְּאֶלֶף אִישׁ הִגִּיעוּ עַד יְרוּשָׁלַיִם. וְכַאֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ שָׁם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשָׁם, הֵמִירוּ רַבִּים מֵהֶם אֶת דָּתָם בְּדַת מֻחַמַּד, וְרַבִּים שָׁבוּ לְאֵירוֹפָּה וַיְקַבְּלוּ אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וַאֲחֵרִים הוֹסִיפוּ לְהַדִּיחַ וּלְהַתְעוֹת אֶת הָעָם אַחֲרֵי שַׁבְּתַי צְבִי. (1633 אחב"ש)

78. רַק רַב אֶחָד, רַבִּי יְחִיאֵל הֵיילְפֶּרִין (1600–70 אחב"ש) מִמִּינְסְק, הִצְטַיֵּן מִכָּל הָרַבָּנִים בְּיָמָיו, כִּי שָׁת לִבּוֹ לְקוֹרוֹת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיְחַבֵּר סֵפֶר “סֵדֶר הַדּוֹרוֹת”. כֵּן נוֹדַע לִתְהִלָּה רַבִּי אַבֶּלִי גוּמְבִּינֶר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּקַלִּישׁ, אֲשֶׁר חִבֵּר סֵפֶר “מָגֵן-אַבְרָהָם” עַל שֻׁלְחָן-עָרוּךִ “אֹרַח חַיִּים”, הֶחָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינֵי בַעֲלֵי הַהוֹרָאָה, לִסְמֹךְ עָלָיו.

79. וּבְטֶרֶם שָׁקְטָה עוֹד הַמְּהוּמָה שֶׁל כִּתַּת שַׁבְּתַי צְבִי וְהִנֵּה שַׁעֲרוּרִיָּה חֲדָשָׁה. אִישׁ אֶחָד הָיָה רַב בְּעִיר מִצְעָר בְפוֹדוֹלִיָּה וּשְׁמוֹ יְהוּדָה לֵיבּ. כַּאֲשֶׁר נֶחְשַׁד בֶּאֱמוּנַת שַׁבְּתַי צְבִי גֹּרַשׁ מֵהָעֵדָה וַיֵּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּוַלַּחִיָּה. לָאִישׁ הַזֶּה נוֹלַד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יַעֲקֹב. בִּהְיוֹתוֹ (1656 אחב"ש) נַעַר, הָיָה יַעֲקֹב לִמְשָׁרֵת בַּחֲנוּת וְאַחַר הָיָה לְרוֹכֵל מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת. לִפְעָמִים סָר לְרַגְלֵי מִסְחָרוֹ לְעָרֵי תוֹגַרְמָה, לְסַלּוֹנִיקִי וּסְמִירְנָה, הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּהֶן יָשְׁבוּ בַעֲלֵי בְרִית שַׁבְּתַי צְבִי. וְכַעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן בָּא יַעֲקֹב לְעָרֵי פוֹדוֹלִיָּה וַיִּתְחַבֵּר עִם מַאֲמִינֵי שַׁבְּתַי צְבִי וַיְגַל לָהֶם אֶת הַסּוֹדוֹת אֲשֶׁר מָסְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ בְסַלּוֹנִיקִי וּבִסְמִירְנָה, וַיַּעֲרְכוּ יַחַד אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַזָּרִים וְהַמְגֻנִּים. אָז נִמְצְאוּ קַנָּאִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ, כִי נְתִין תּוֹגַרְמָה בָּא בְתוֹכָם לְיַסֵּד בְּיִשְׂרָאֵל כִּתָּה דָתִית חֲדָשָׁה, וַיּוּשַׂם יַעֲקֹב – הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם יַעֲקֹב פְרַנְקְ – בְּבֵית הַסֹּהַר. בְּצֵאתֹו לַחָפְשִׁי מִהֵר לָשׁוּב לְתוֹגַרְמָה, וְאֶת אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ נָתְנָה מֶמְשֶׁלֶת פּוֹלִין בִּידֵי הָרַבָּנִים. אָז הִתְוַדּוּ רַבִּים מִבְּנֵי הַכִּתָּה הַשַּׁצִי“ת⁸ לִפְנֵי הָרַבָּנִים עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְהָרַבָּנִים גָּזְרוּ חֵרֶם עַל כָּל אֲשֶׁר יַחֲזִיק עוֹד בֶּאֱמוּנַת שַ”ץ וְגַם צִוּוּ לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר אַחֲרֵי הַמַּחֲזִיקִים בָּהּ בַּסֵּתֶר וּלְמָסְרָם לַמִּשְׁפָּט.

80. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַשַּׁצִי"ם הַנִּרְדָּפִים כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֶל הָעִיר קַמֶּנִיץ-פּוֹדוֹלְסְקְ וַיָּבוֹאוּ אֶל הַיֶּפִּיסְקוֹפּ דֶּמְבָּוִיצְקִי וַיֹּאמְרוּ לוֹ כִּי הֵם מְכַחֲשִׁים בְּתוֹרַת הַתַּלְמוּד וּמַאֲמִינִים בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּזֹהַר; וְגַם הִשְׁתַּבְּחוּ, כִּי אִם יִתְוַכְּחוּ עִם הָרַבָּנִים בְּמַעֲמַד הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים יְנַצְּחוּ אֶת הָרַבָּנִים. וַיִּשְׁלַח דֶּמְבָּוִיצְקִי צָו אֶל הָרַבָּנִים כִי יָבוֹאוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַפְרַנְקִים. וְהָרַבָּנִים נֶאֶנְסוּ לָבוֹא אֶל הַוִּכּוּחַ. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יָדְעוּ (1687 אחב"ש) הָרַבָּנִים מְאוּמָה מִלְּבַד הַתַּלְמוּד, וּשְׂפַת פּוֹלִין לֹא הֵבִינוּ, וְעַל כֵּן יָצְאוּ חַיָּבִים מִלִּפְנֵי שׁוֹפְטֵיהֶם; וַיֵּעָנְשׁוּ לְשַׁלֵּם קְנָס לְבַעֲלֵי בְרִית פְרַנְקְ. וְעוֹד צִוָּה הַיֶּפִיסְקוֹפּ לָקַחַת מֵאֵת הַיְּהוּדִים אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּלְשָׂרְפָם, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וְסִפְרֵי הַתַּלְמוּד נִשְׂרְפוּ בְקַמֶּנִיץ לַאֲלָפִים.

81. דֶּמְבָּוִיצְקִי מֵת פִּתְאֹם בַּשָּׁנָה הַהִיא, וְאָז הוֹסִיפוּ אַלּוּפֵי הַקְּהִלָּה לִרְדֹּף אַחַר הַשַּׁצִי“ם. אַךְ מְהֵרָה בָּא אֲלֵיהֶם פְרַנְק וַיֹּאמֶר, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם גִּלּוּ לוֹ, כִּי עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל לְמַרְאֵה עַיִן אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, וְאָז בָּאוּ לִלְבוּב וַיֹּאמְרוּ לִפְנֵי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים, כִּי נוֹטִים הֵם אַחֲרֵי אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, וְכִי מְבַקְשִׁים הֵם כִּי יָבוֹאוּ הָרַבָּנִים עוֹד הַפַּעַם לְהִתְוַכַּח עִמָּהֶם וּלְנַצְחָם לִכְבֹד הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית. וְעוֹד הַפַּעַם נִקְרְאוּ הָרַבָּנִים לָבוֹא לְהִתְוַכַּח עִם הַשַּׁצִי”ם, וְעוֹד הַפַּעַם הָיְתָה יַד הָרַבָּנִים עַל הַתַּחְתּוֹנָה מֵחֹסֶר דַּעַת הַשָּׂפָה וְחֻקֵּי הַהִגָּיוֹן. וּבַעֲלֵי בְרִית פְרַנְקְ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית וּפְרַנְקְ בְּעַצְמוֹ הוּבָא בְכָבוֹד גָּדוֹל אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים, כִּי הַמֶּלֶךְ אוֹגוֹסְט הַשְּׁלִישִׁי הוֹאִיל לִהְיוֹת לוֹ לְאָב בִּטְבִילָתוֹ; אוּלָם גַּם אַחֲרֵי הִתְנַצְּרָם עוֹד הָיוּ נִבְדָּלִים יָמִים רַבִּים מֵהַקַּתּוֹלִים, כִּי הֶאֱמִינוּ עוֹד בְּשַׁבְּתַי צְבִי, שֶׁהוּא הַגּוֹאֵל וּבִפְרַנְקְ – שֶׁהוּא “הָאָדוֹן הַקָּדוֹשׁ”, אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים הִתְעָרְבוּ בֵּין הַקַּתּוֹלִים, וְזִכְרָם נִמַּח מִן הָאָרֶץ.

82. מִלְבַד הַשַּׁצִי“ם הַגְּלוּיִם, עוֹד הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל שַׁצִי”ם נִסְתָּרִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ בְכָל עֹז לְהַסְתִּיר אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם לְבַל יְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם קִנְאַת הָרַבָּנִים וְאַךְ בִּרְמָזִים גִּלּוּ כִי עוֹד רוּחָם נֶאֱמָנָה אֶת שַׁבְּתַי צְבִי. אֶחָד מִמַּעֲרִיצֵי שַׁבְּתַי צְבִי הַנִּסְתָּרִים הָיָה נְחֶמְיָה חַיּוֹן, אֲשֶׁר הָיָה דוֹרֵשׁ תָּמִיד בְּקַבָּלָה, וּבִרְמָזִים דַּקִּים הִטָּה אֶת לִבּוֹת הַשּׁוֹמְעִים לֶאֱמוּנַת שַׁבְּתַי צְבִי. בְּעָרִים רַבּוֹת נוֹדְעָה לְהָרַבָּנִים כַּוָּנַת נְחֶמְיָה וַיִּכְרְזוּ עָלָיו חֵרֶם. בְּבוֹאוֹ אַמְשְׁטַרְדַּמָּה הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הָרַב לַעֲדַת (1643 אחב"ש) הַסְּפָרַדִּים, רַבִּי שְׁלֹמֹה אַיָּלוֹן, כִּי בְנַעֲרוּתוֹ נָטָה גַם הוּא אַחַר שַׁבְּתַי צְבִי וְגַם בְּזִקְנוּתוֹ לֹא חָדַל לְגַמְרִי מֵהַאֲמִין בּוֹ. אֶפֶס הָרַב לַעֲדַת הָאַשְׁכְּנַזִּים רַבִּי צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי, הַנּוֹדַע בְּשֵׁם “חֲכָם צְבִי”, הִכְרִיז חֵרֶם עַל נְחֶמְיָה חַיּוֹן. אָז הִכְרִיז רַבִּי שְׁלֹמֹה חֵרֶם עַל רַבִּי צְבִי, וַתְּהִי מִלְחָמָה עֲצוּמָה בְאַמְשְׁטֶרְדַּם בֵּין קְהִלַּת הַסְפָרַדִּים וּבֵין קְהִלַּת הָאַשְׁכְּנַזִּים, עַד כִּי נֶאֱנַס רַבִּי צְבִי לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וַיְהִי לְרַב בִּלְבוּב. אוּלָם גַּם נְחֶמְיָה לֹא מָצָא מְנוּחָה בְאַמְשְׁטֶרְדַּם, כִּי רַבָּנִים מֵעָרִים אֲחֵרוֹת קָמוּ עָלָיו, וְאָז נֶאֱנַס גַּם הוּא לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וַיְהִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ, וַיָּמָת (1663 אחב"ש) בְּאַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית.

83. עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל נוֹטִים בַּסֵּתֶר אַחֲרֵי אֱמוּנַת שַׁבְּתַי צְבִי, וּמִי שֶׁנֶּחְשַׁד כִּי הוּא מִכַּת הַשַּׁצִי"ם הֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל; אַךְ אִם הַנֶּחְשַׁד הָיָה אִישׁ זְרֹעַ וְקָמָה מַחֲלֹקֶת נוֹרָאָה בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים. מַחֲלֹקֶת כָּזוּ הָיְתָה בֵין רַבִּי יוֹנָתָן אֵיבְשִׁיץ וּבֵין רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִן בֶּן רַבִּי צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי. רַבִּי יוֹנָתָן (1620–94 אחב"ש) בִּלָּה אֶת שְנוֹת נְעוּרָיו בְּמוֹרַבִיָּה, וְשָׁם נִתְּנָה עָלָיו מִשְׂרַת רַבָּנוּת בִּהְיוֹתוֹ עוֹד בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מִלְּבַד שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹנָתָן תַּלְמוּדִי נִפְלָא, עוֹד יָדַע לְהַטִּיף מֵעַל הַבָּמָה בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת; וַיִּגְדַּל שְׁמוֹ מְאֹד. בִּשְׁנַת 1670 נִמְנָה לְרַב הַגָּלִיל שֶׁל קְהִלּוֹת אַלְטוּנָה, הַמְבּוּרְגְ וּבַנְזְבֶּק. רַבִּי יוֹנָתָן הִתְעַסֵּק גַּם בְּקַבָּלָה וַיְרַפֵּא חוֹלִים עַל יְדֵי קָמֵיעוֹת. וּבָעֵת הַהִיא יָשַׁב בְּאַלְטוּנָה רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִן וְהוּא מָצָא בְקָמֵעוֹת שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן רְמָזִים לְשַׁבְּתַי צְבִי, וַיִּטְפֹּל רַבִּי יַעֲקֹב חֵטְא עַל רַבִּי יוֹנָתָן כִּי הוּא רוֹפֵא בְּשֵׁם שַׁבְּתַי צְבִי וּמַאֲמִין בִּמְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר הַהוּא. וְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת, אֲשֶׁר אָהֲבוּ אֶת מוֹרָם רַבִּי יוֹנָתָן, קָצְפוּ עַל רַבִּי יַעֲקֹב עַל אֲשֶׁר נוֹעָז לְדַבֵּר דֹּפִי בְרַבִּי יוֹנָתָן וַיֹּאמְרוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ רָע. אַךְ רַבִּי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה קַנָּא עָצוּם, הִתְנַפֵּל עַל רַבִּי יוֹנָתָן בְּיֶתֶר עָז. וּבְקוּנְטְרְסָיו “תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת” “וּשְׁפַת אֱמֶת” שָׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל רַבִּי יוֹנָתָן (1682–3 אחב"ש) וַיְשִׂימֵהוּ לְחוֹטֵא חַטַּאת שְאוֹל, לְכוֹפֵר וּמִין. גַּם רַבָּנִים רַבִּים נִסְפְּחוּ אָז עַל רַבִּי יַעֲקֹב לָרִיב אֶת רִיב הַיַּהֲדוּת מִיַּד רַבִּי יוֹנָתָן. רַבִּי יוֹנָתָן הִשְׁתַּדֵּל לָגֹל מֵעָלָיו אֶת הָאַשְׁמָה, כִי בְקָמֵעוֹתָיו לֹא רָמַז לְשַׁבְּתַי צְבִי. אֲבָל בְּהִצְטַדְּקוֹתָיו גֵרָה עוֹד יוֹתֵר אֶת קִנְאַת רַבִּי יַעֲקֹב. לָאַחֲרוֹנָה הִגִּיעַ הָרִיב עַד זִקְנֵי הַמְּלוּכָה וּמֶלֶךְ דֶּנֶמַרְקְ. וְכֹהֵן אֶחָד נוֹצְרִי אָמַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי הַמְקֻבָּל אֵיבְשִׁיץ נוֹטֶה בַּסֵּתֶר אַחַר אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים וְלָכֵן רָאוּי לְהָגֵן עָלָיו, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְבַל יִגְּעוּ בְרַבִּי יוֹנָתָן לְרָעָה.

84. גַּם אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי יוֹנָתָן לֹא חָדַל רַבִּי יַעֲקֹב מֵחָרֵף אוֹתוֹ בְּקִנְאָתוֹ הֶעַזָּה. רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה בִּכְלָל אִישׁ נִרְגָּן, וְכָל אֲשֶׁר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו בִּזָּה וְשִׁקֵּץ בְּאוֹפָן נוֹרָא. אוּלָם בֹּו אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים גַּם עִקְבוֹת הָעֵת הַחֲדָשָׁה. הוּא כָתַב זִכְרוֹנוֹת יְמֵי חַיָּיו עַל סֵפֶר וּמִתּוֹכוֹ אָנוּ רוֹאִים, כִּי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לָדַעַת מַה שֶּכָּתוּב בְּסִפְרֵי הֶעַמִּים, וְרַק בּוֹשׁ לְבַקֵּשׁ כִּי יְלַמְּדֻהוּ, יַעַן בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיָה נָאֶה לְרַב וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה לְהִתְעַסֵּק בִּ“דְבָרִים שֶׁל מַה בְּכַךְ” כְּחָכְמוֹת הַחֹל.

י. רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לוּצַטּוּ.

85. עִקְבוֹת הָעֵת הַחֲדָשָׁה נִרְאוּ בְיִחוּד בַּמְּשׁוֹרֵר הַמְּקֻבָּל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לוּצַטּוּ מִפַּדּוּבָה. (1637–77 אחב"ש) הוּא נוֹלַד לְאָבוֹת נְבוֹנִים וַעֲשִׁירִים. בְּיַלְדוּתוֹ לָמַד, מִלְּבַד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, גַם שָׂפוֹת עַתִּיקוֹת וַחֲדָשׁוֹת; וּבְנַעֲרוּתוֹ הֵחֵל לִכְתֹּב שִׁירִים וּלְהִתְעַסֵּק בְּמִסְתְּרֵי הַקַּבָּלָה. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה כָּתַב לוּצַטּוֹ שִׁיר גָּדוֹל וְיָפֶה.

86. בְּשִׁבְתּוֹ בְבֵית הַמִּדְרָשׁ שָׁקָבַע בְּבֵית הוֹרָיו עִם חֲבֵרָיו אֲשֶׁר הָיוּ זְקֵנִים הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ, נָתַן לִבּוֹ לְהִתְעַסֵּק בְּהַשְׁבָּעוֹת וּלְחָשִׁים לְבַטֵּל אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעוֹד הֲבָלִים כָּאֵלֶּה. וּכִמְלֹאת לוֹ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֵחֵל לְחַבֵּר מִזְמוֹרִים, כְּעֵין מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁנִים גָּמַר מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִזְמֹר כְּמִסְפַּר הַמִּזְמֹרִים שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים. וּמֵהֶם לֹא נִשְׁאַר לְזִכָּרוֹן רַק תִּשְׁעָה מִזְמֹרִים. אֲחָדִים מֵהֶם נֶאֶמְרוּ בְּרֶגֶשׁ מְשׁוֹרֵר אֲמִתִּי וּבְרוּחַ אֱמוּנָה עַזָּה. אוּלָם בָּזֶה הֵעִיר חֲמַת הָרַבָּנִים הַקַנָּאִים, אֲשֶׁר רָאוּ בָזֶה חִלוּל כְּבוֹד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כִּי לוּצַטּוּ בָא לְחַקּוֹת אֶת מִזְמוֹרָיו.

87. בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָנָה חִבֵּר סֵפֶר יָקָר “לְשׁוֹן לִמֻּדִים”, שֶׁבּוֹ הֶרְאָה אֶת גֹּדֶל חָכְמָתוֹ בְּתוֹרַת הַלָּשׁוֹן וּבַסִּגְנוֹן הָעִבְרִי. אַחֲרֵי כֵן הֵחֵל לִכְתֹּב מַחֲזוֹת, וְלָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הָיָה אָמְנָם מֻכְשָׁר מִטִּבְעוֹ, וְעַל כֵּן הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בָּהּ. כּוֹתְבֵי מַחֲזוֹת כָּמוֹהוּ לֹא הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו. בְּחִירֵי הַסּוֹפְרִים הָאִיטַלְקִים הָיוּ לוֹ לְמוֹפֵת, אַךְ הוּא לֹא חִקָּה אוֹתָם, כִּי אִם מִלִּבּוֹ וּמְעֹמֶק רִגְשׁוֹתָיו הוֹצִיא אֶת דְּבָרָיו. וּבִהְיוֹתוֹ בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב אֶת הַמַּחֲזָה “מִגְדַּל עֹז”, הַכָּתוּב בְּרוּחַ שִׁירָה נִשְׂגָּבָה וּבְשָׂפָה צַחָה וַעֲשִׁירָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא נִרְאֲתָה בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם אֲשֶׁר חָדְלוּ הַנְּבִיאִים. וּבָזֶה הוּא עוֹלֶה גַם עַל מְשׁוֹרְרֵי סְפָרַד, אֲשֶׁר מִדַּת הַשִּׁירָה הַעַרְבִית הָיְתָה לָהֶם לְמִכְשֹׁל לִבְלִי הוֹצִיא אֶת רִגְשׁוֹת לִבָּם בְּשָׂפָה טְהוֹרָה וְקַלָּה.

88. אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לֹא יָכֹל לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּשִׁיר, כִּי לִבּוֹ נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי הַקַּבָּלָה. וּבְשׂוּמוֹ בָהּ כָּל מַעְיָנָיו, חָזָה מַחֲזוֹת שָׁוְא וְנִדְמֶה לוֹ, כִּי מַלְאָךְ בָּא לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ סוֹדוֹת וְרָזֵי עֶלְיוֹן; וְאָז הֵחֵל לְחַבֵּר כְּעֵין סֵפֶר “הַזֹּהַר” עַל הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית כִּלְשׁוֹן “הַזֹּהַר” וַיִּקְרָא לוֹ “זֹהַר תִּנְיָנָא”, וְעוֹד סְפָרִים רַבִּים בְּקַבָּלָה.

89. נִלְהָבִים אֲחָדִים בַּעֲלֵי הַזָּיָה נִלְווּ אֶל רַבִּי מֹשֶׁה וְהֵם פִּרְסְמוּ בְּעָרִים רַבּוֹת כָּל גְּדֻלָּתוֹ וִידִיעָתוֹ הָרַבָּה בַּקַּבָּלָה, וְרַבִּים הָיוּ בָאִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דְּרוּשִׁים בְּקַבָּלָה, וַיִּתְפַּלְּאוּ וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל סְפָרָיו שֶׁכָּתַב בִּלְּשׁוֹן “הַזֹּהַר”. וּבְאַלְטוּנָה יָשַׁב בָּעֵת הַהִיא רַב אֶחָד קַנָּאִי עָצוּם, רַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז, אֲשֶׁר רָדַף בְּאַף וּבְחֵמָה אֶת כָּל הַנֶּחֱשָׁדִים בְּשַׁצִיוּ“ת, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְיָדוֹ אִגְּרוֹת תַּלְמִידֵי רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הִלְלוּ אֶת רַבָּם כְּאִישׁ אֱלֹהִים, שָׁלַח אִגֶּרֶת קִנְאָה לְרָאשֵׁי קְהִלַּת וִינִיצִיָּה, כִּי יִשְׁתַּדְּלוּ “לַעֲקֹר מִן הַשֹּׁרֶשׁ אֶת הַחֶבְרָה הָרָעָה קוֹדֶם שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט צָרַעְתָּהּ בֵּין הֶהָמוֹן”. רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה, אֲשֶׁר הָיוּ מוֹקִירִים מְאֹד אֶת רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, שָׁלְחוּ לוֹ אֶת אִגֶּרֶת רַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז וַיְבַקְשׁוּהוּ, כִּי יִשְׁתַּדֵּל לְשַׁכֵּךְ חֲמַת הָרַב הַזָּקֵן. רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים עָנָה לְרַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז, כִּי חָלִילָה לוֹ לַחְשֹׁד בִּכְשֵׁרִים כָּמוֹהוּ וְכַחֲבֵרָיו, אֲשֶׁר רַק עֲבוֹדַת יְיָ מְגַמָּתָם עַל פִּי דֶרֶךְ הַקַּבָּלָה הַכְּתוּבָה בַזֹּהַר וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ”י. אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז עָנָהוּ בִדְבָרִים רַכִּים, כִּי טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יַעֲזֹב אֶת הַקַּבָּלָה כֻּלָּהּ. גַּם רַבָּנֵי וִינִיצִיָּה הֵחֵלּוּ לִרְדֹף אֶת רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, וְהוּא הוֹכִיחַ אוֹתָם כִּי לֹא טוֹב יַעֲשׂוּ, כִי יִשְׁפְּטוּהוּ בְּטֶרֶם יַחְקְרוּ אַחַר מַעֲשָׁיו, וְכִי הוּא אֵינֶנּוּ יָרֵא מִכָּל רְדִיפוֹת וְעִנּוּיִים וְגַם אֵימַת הַמָּוֶת לֹא תְבַעֲתֵהוּ, לַהֲשִׁיבוֹ מֵהַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ; וְרַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז, בִּרְאוֹתוֹ כִּי רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים מִדַּרְכּוֹ לֹא יָסוּר, הוֹסִיף לְהָעִיר אֶת הָרַבָּנִים, כִּי יִרְדְּפוּהוּ עַד כִּי יָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ. וּבִרְאוֹת רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו, כִּי רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז הִכְרִיזוּ עָלָיו חֵרֶם, לֹא מָצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם, וְלַמְרוֹת רְצוֹנוֹ חָתַם יָדוֹ עַל כְּתַב הִתְחַיְּבוּת, לַחְדֹּל מֵחַבֵּר אֶת סֵפֶר “הַזֹּהַר הַשֵּׁנִי”, וְלֹא יִכְתֹּב עוֹד מְאוּמָה בְשֵׁם מַלְאָךְ אוֹ נִשְמוֹת הַקְּדוֹשִׁים; וְאֶת כָּל סְפָרָיו שֶׁחִבֵּר בַּקַבָּלָה סָגְרוּ הָרַבָּנִים עַל מַסְגֹּר, וַיִּקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אִתָּם, לְבַל יִפָּתַח בְּלִי רְשׁוּתָם.

90. אָז עָזַב לוּצַטּוּ אֶת הַקַבָּלָה וַיָּחֶל לָשִׁיר שִׁירִים יָפִים. וַיַּעְתֵּק מוֹשָׁבוֹ לְמַנְטוּבָה, וְשָׁם לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת הָרַב רַבִּי דָוִד פִּינְצִי. וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֶל הַמִּסְחָר בְּעֵסֶק שֻׁתְּפוֹת. אוּלָם כַּעֲבֹר זְמַן מָה הוּרַע הָעֵסֶק וְהַשֻּׁתְּפִים הִפְסִידוּ הַרְבֵּה. וְאָז הֵחֵל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִים לִשְׁגּוֹת עוֹד הַפַּעַם בְּקַבָּלָה וּלְחַבֵּר בָּהּ סְפָרִים. וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעַ הַדָּבָר עַד אָזְנֵי הָרַבָּנִים, וְעֵדֵי שֶׁקֶר עוֹד הוֹסִיפוּ לַעֲנוֹת סָרָה בְּרַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, וַיִּקְצְפוּ הָרַבָּנִים מְאֹד וַיַּכְרִיזוּ חֵרֶם עַל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים וְעַל כָּל סְפָרָיו.

91. אָז רָאָה רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, כִּי בְאִיטַלְיָה לֹא יִמְצָא עוֹד מָנוֹחַ וַיֵּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּאַמְשְׁטַרְדַּם, הוּא וְהוֹרָיו. בַּדֶּרֶךְ, כַּאֲשֶׁר סַר לִפְרַנְקְפוּרְטְ הֵבִיא שָׁמָּה אֶל רַב הָעִיר רַבִּי יַעֲקֹב הַכֹּהֵן מִכְתָּב מֵחוֹתְנוֹ, וּבוֹ בִּקֵּשׁ אֶת הָרַב לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת עִם רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים. אַךְ רוֹדְפָיו הָרַבָּנִים הַמְקַנְאִים מִהֲרוּ לְהוֹדִיעַ לְרַבִּי יַעֲקֹב כִּי רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים הַנּוֹטֶה לְשַצִּיוּ"ת עוֹבֵר דֶּרֶךְ עִירוֹ. וּבְבוֹא רַבִּי מֹשֶה חַיִּים אֵלָיו הֵחֵל הָרַב לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר אוֹתוֹ בַּחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת עֲצוּמוֹת. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכוֹל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לְהִמָּלֵט מִידֵי הָרַב הַהוּא וּיֵאָנֵס לַחְתֹּם עוֹד הַפַּעַם עַל כְּתַב הִתְחַיְּבוּת, כִּי לֹא יְלַמֵּד קַבָּלָה לְשׁוּם אָדָם וְלֹא יְגַלֶּה עוֹד מְאוּמָה מִסּוֹדוֹתֶיהָ. שָׁם לָקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל כְּתָבָיו אֲשֶׁר כָּתַב בְּעִנְיָנֵי קַבָּלָה, עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר לוֹ.

92. בְּלֵב נִשְׁבָּר בָּא רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים אַמְשְׁטַרְדַּמָּה. אַךְ שָׁם הוּנַח לוֹ, כִּי רָאשֵׁי הַקְהִלָּה קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְשָׁם מָצָא מִחְיָתוֹ בּרֶוַח. אוּלָם כַּאֲשֶׁר רָוַח לוֹ הֵחֵל עוֹד הַפַּעַם לִשְגּוֹת בְּסִפְרֵי הַקַּבָּלָה וְגַם הֵעִיר אֶת תַּלְמִידָיו אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּפַדּוּבָה, כִּי יִשְׁקְדוּ עַל חָכְמַת קַבָּלָה. הָרַבָּנִים בְּוִינִיצִיָּה שָׁמְעוּ זֹאת וַיּוֹסִיפוּ לְהַחֲרִימוֹ, אַךְ יָדָם קָצְרָה מֵעֲשׂוֹת עִמּוֹ רָעָה, כִי הָעֵדָה הַסְּפָרַדִּית אֲשֶׁר בְּאַמְשְׁטַרְדַּם כִּבְּדַתְהוּ מְאֹד.

רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים חִבֵּר סֵפֶר “מְסִלַּת יְשָׁרִים” וְהוּא סֵפֶר מוּסָר אֲשֶׁר הָיָה חָבִיב מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. וְכַעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים חִבֵּר אֶת הַמַּחֲזֶה הָאַחֲרוֹן “לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה”. בַּמַּחֲזֶה הַזֶּה הִבִּיעַ אֶת רוּחוֹ, כִי לֹא תִרְפֶּינָה יְדֵי הָאִישׁ הַיָּשָׁר בִּרְאוֹתוֹ, כִּי רַבִּים מַעֲרִיצִים אֶת הָרְהָבִים, כִּי סוֹף סוֹף יִוָּדְעוּ מַעֲשֵׂי תַרְמִית וְאָז תְּהִי “לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה”.

93. עֶשֶׂר שָׁנִים יָשַׁב רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים בְּאַמְשְׁטַרְדַּם, וְאַחַר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לֲעלֹות אֶל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי שָׁם הָיָה בָעֵת הַהִיא סוֹד מְקֻבָּלִים רַבִּים; וְגַם חֶפְצוֹ הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וְאַחֲרֵי תְּלָאוֹת רַבּוֹת בָּא שָׁמָּה, אַךְ הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁם בָּעֵת הַהִיא הִכְרִיתָה אֶת חַיָּיו וְחַיֵי אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ בְּעִיר עַכּוֹ וַיִּקָּבֵר בְּטִבֶּרִיָּה אֵצֶל קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא; וְאָז עָשׂוּ לוֹ הָרַבָּנִים שָׁלוֹם וּבְכָל מָקוֹם סָפְדוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל כְּעַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְצַדִּיקָיו. וְאָמְנָם לוּצַטּוּ בְּעַצְמוֹ הָיָה אִישׁ צַדִּיק, תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, וּכְלִבּוֹ כֵּן פִּיו וְאֵינֶנּוּ אָשֵׁם כְּלַל אִם הַהַזָּיָה, אֲשֶר שָׁלְטָה אָז בְּעוֹלַם הַיַהֲדוּת, דָּבְקָה גַם בּוֹ כְּמַחֲלָה מִתְדַּבֶּקֶת, וְאַדְרַבָּה, נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי לֹא הִסְפִּיקָה לְהַחֲשִׁיךְ אֶת מְאוֹר שִׂכְלוֹ כֻּלּוֹ וּבְשִׁירָיו לֹא נִכָּר כִּי מְחַבְּרָם הוּא בַעַל הַזָּיָה וְכִי הֵם מִידֵי מְקֻבָּל יָצָאוּ.

יא. הַחֲסִידוּת.

94. אַחֲרֵי יַעֲקֹב פְרַנְקְ חָדְלָה הַהַזָּיָה הַמְּשִׁיחִית מִיִּשְרָאֵל; אוּלָם נָחוּץ הָיָה אֵיזֶה עִנְיָן, לְפַרְנֵס אֶת הַלֵּב הָרַגָּשׁ. הַפִּלְפּוּלִים וְהַחֻקִּים הַיְבֵשִׁים הָיוּ דַיָּם בָּעֵת הַהִיא לְפַרְנֵס אֶת הַמּוֹחַ, אֲבָל גַּם הַלֵּב דָּרַשׁ מָזוֹן. הַקַּבָּלָה הַמַּעֲשִׂית גַּם הִיא הָיְתָה יְבֵשָׁה וּצְנוּמָה וְלֹא לִבְּבָה עוֹד אֶת בַּעֲלֵי הָרֶגֶשׁ. אָז נִמְצָא אִיש אֶחָד, אֲשֶׁר הִמְצִיא מֵהַקַּבָּלָה הַיְשָׁנָה מַטְעַמִּים חֲדָשִׁים נְאוֹתִים לִבְנֵי דוֹרוֹ. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב (1630–1690 אחב"ש) אוֹ הַבֶּעשְׁ“טְ. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד יֶלֶד קָטָן מֵתוּ עָלָיו הוֹרָיו, וַיִּלְמַד יַחַד עִם בְּנֵי הָעֲנִיִּים בְּ”תַלְמוּד תּוֹרָה" בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ אֲשֶׁר עַל גְּבוּל פּוֹדוֹלִיָּה וּוַלַּחִיָּה. אַךְ הַנַּעַר עָזַב לִפְעָמִים אֶת חֶדְרוֹ וַיִּתְחַבֵּא בַיַּעַר אֲשֶׁר עַל יַד הָעִיר. כַּאֲשֶׁר רָאוּ רַבּוֹתָיו, כִּי הַנַּעַר לֹא יִצְלַח בְּלִמּוּדָיו, גֵּרְשׁוּהוּ מִבֵּית הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה אַחֲרֵי מְלֹאת לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אַחֲרֵי כֵן הָיָה הַנַּעַר עוֹזֵר לִמְלַמֵּד דַּרְדָּקְי, וְאַחַר הָיָה לְשַׁמָּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. בַּיּוֹם הָיָה יָשֵׁן וּבַלַּיְלָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ עָצוּם וְקוֹרֵא בְסִפְרֵי קַבָּלָה וּמוּסָר. בִּמְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, בָּא לְעִיר בְּרוֹדִי, וְשָׁם לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת הָרַב רַבִּי גֵרְשׁוֹן קוּטֶבֶר. אַחֲרֵי כֵן הָיָה אֵיזֶה זְמַן מְלַמֵּד, שׁוֹחֵט וְחַזָּן. אַךְ כַּעֲבֹר עָלָיו שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה, הֵחֵל לַעֲבֹר מֵעִיר לְעִיר בְּתוֹר “בַּעַל שֵׁם”, וַיְרַפֵּא חוֹלִים בְּהַשְׁבָּעוֹת וּלְחִישׁוֹת וַיִּקֶן לוֹ שֵׁם בַּעַל מוֹפֵת. מִלְּבַד זֹאת הָיָה מְרַפֵּא בִתְפִלּוֹתָיו, אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל בִּתְנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת וּבְרֶגֶשׁ עָצוּם. יַחַד עִם זֶה הָיָה מוֹרֶה, כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת אֱלֹהִים הִיא הַהִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁאָדָם מִתְקַשֵּׁר בְּלִבּוֹ אֶל הָאֱלֹהִים, וַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְלֹא בְעַצְבוּת וְסִגּוּפִים, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בָּהֶם בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה הָרִאשׁוֹנִים. הוּא דִבֵּר עַל לֵב הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים, עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי לֹא יִשְׁפְּלוּ בְעֵינֵיהֶם עַל שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה, כִי מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ אֲמִתִּי, הֲרֵי הוּא קָרוֹב לֵאלֹהִים יוֹתֵר מִכָּל לַמְדָּן הָעוֹסֵק כָּל יָמָיו בַּתַּלְמוּד. דְּרָשׁוֹת הַבֶּעשְׁ"טְ מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן וְגַם רַבִּים מֵהַלּוֹמְדִים בַּעֲלֵי לֵב רַגָּשׁ נָטוּ אַחֲרָיו. דְּרָשׁוֹתָיו הָיוּ קְצָרוֹת אַךְ מְלֵאוֹת רֶגֶשׁ אֱמוּנָה עַזָּה וְכַבִּירָה.

95. מְהֵרָה נוֹדַע רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֹא לְבַד כְּ“בַּעַל שֵׁם”, כִּי אִם גַּם כְּ“צַדִּיק”, שֶׁתְּעוּדָתוֹ לִהְיוֹת מְתַוֵּךְ בֵּין הַ“חֲסִידִים” וּבֵין הָאֱלֹהִים, כִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְקַבְּלוּ אֶת הַהַשְׁפָּעָה הָאֱלֹהִית, וְעַל יָדוֹ יִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה עֶלְיוֹנָה. עַל פִּי תוֹרַת הַחֲסִידוּת שֶׁיָּסַד הַבֶּעשְׁ"טְ חַיָּב הָאָדָם לְהַאֲמִין אֱמוּנָה תְמִימָה בְּיָיְ בְּלִי כָּל חֲקִירָה וּדְרִישָׁה, לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּלְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת וּמוֹרִיד אֶת הַהַשְׁפָּעָה הָאֱלֹהִית. אֶל הָעִיר מֶזִיבּוּז מוֹשַׁב רַבִּי יִשְׂרָאֵל נָהֲרוּ תַלְמִידִים רַבִּים וּמְבַקְשֵׁי רְפוּאָה לְגוּף וַנֶּפֶשׁ. וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ בָּדוּ עָלָיו מַעֲרִיצָיו סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת רַבִּים כְּיַד דִּמְיוֹנָם הָעַז.

96. אֶת כִּסֵּא הַבֶּעשְׁ"טְ יָרַשׁ תַּלְמִידוֹ רַבִּי דוֹב בֶּער מִמֶּזְרִיטְשׁ. הוּא לֹא הָיָה בַעַל רֶגֶשׁ עַז וְתָמִים כְּרַבִּי יִשְׂרָאֵל, אַךְ הוּא יָדַע הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה הַנִּגְלִית וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה כֹחוֹ יָפֶה לִמְשֹׁךְ אַחַר שִׁטַּת “הַחֲסִידוּת” גַּם אֶת הַלּוֹמְדִים. הוּא הִגְדִּיל אֶת מַעֲלַת “הַצַּדִּיק” וַיָּשֶׂם אֶת הָאֱמוּנָה “בְּצַדִּיקִים” לְעִקָּר מֵעִקְּרֵי הַדָּת. בְּיִחוּד הִתְפַּשְּׁטָה תוֹרַת הַחֲסִידוּת בְּאַרְצוֹת נֶגֶב רוּסְיָה – בְּאוּקְרַיְנָה וּפוֹדוֹלִיָּה, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֵיהֶן הַיְּהוּדִים הָיוּ “עַמֵּי הָאָרֶץ”, וְעַל כֵּן הָיְתָה תוֹרַת הַחֲסִידוּת נוֹחָה לָהֶם וְנִתְקַבְּלָה עַל לִבָּם. אוּלָם בְּלִיטָה וְזַמּוּט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הָיוּ רַבִּים יוֹדְעִים אֶת הַתַּלְמוּד, שָׁם לֹא בְנָקֵל הִתְפַּשְּׁטָה הַחֲסִידוּת לוּלֵא נִמְצְאוּ לָהּ שְׁלִיחִים מוּפְלְגֵי-תוֹרָה וּבַעֲלֵי רוּחַ כַּבִּירָה. הַגָּדוֹל בָּהֶם הָיָה רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלַּדִי, תַּלְמִיד רַבִּי (מת 1743) דוֹב בֶּר. רַבִּי זַלְמָן הָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה הַנִּגְלִית כְּאַחַד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים, וּבַעַל רֶגֶשׁ עַז וְרוּחַ אַמִּיץ וּמָסוּר לְדֵעוֹתָיו בְּכָל לֵב וַנָּפֶשׁ. הוּא מָשַׁךְ אֵלָיו לֵב רַבִּים מֵהַלּוֹמְדִים בַּעֲלֵי הָרֶגֶשׁ וְנַפְשׁוֹתָם נִקְשְׁרוּ בְנַפְשׁוֹ וַיִּהְיוּ לַחֲבוּרָה כַּבִּירָה. בְּעֵינָיו הָיָה רַע, כִּי הֶהָמוֹן בָּא אֵלָיו לִשְׁאוֹל בַּעֲצָתוֹ עַל עִנְיָנֵי הַגּוּף; חֶפְצוֹ הָיָה רַק לְלַמֵּד אֶת תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, וְלֹא לַעֲשׂוֹת “מוֹפְתִים” כְּצַדִּיקֵי ווֹלִין. אֶת שִׁטָּתוֹ בַחֲסִידוּת בֵּאֵר בְּסִפְרוֹ “לְקוּטֵי אֲמָרִים” אוֹ “תַּנְיָא”, וּבְתוֹכוֹ אָנוּ רוֹאִים אִישׁ הוֹגֶה דֵעוֹת נַעֲלוֹת. הוּא חִבֵּר סֵפֶר הֲלָכוֹת “שֻׁלְחָן עָרוּךְ”, וַיְבָאֵר בּוֹ טַעַם כָּל הֲלָכָה, גַּם סֵדֶר תְּפִלּוֹת חָדָשׁ שָׂם לִפְנֵי הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּו.

97. כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָּה הַחֲסִידוּת לְהִתְפַּשֵּׁט בָּאָרֶץ, קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה בְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הַצְּעִירִים בַּעֲלֵי הָרֶגֶשׁ נָהוּ אַחַר הַחֲסִידוּת, וְהַזְּקֵנִים, הַמוֹאֲסִים בְּכָל חָדָשׁ, הִתְקוֹמְמוּ לָהּ, וַיִּתְחוֹלְלוּ מְרִיבוֹת עֲצוּמוֹת בֵּין אָבוֹת וּבָנִים, בֵּין חוֹתְנִים וְחַתְנֵיהֶם. וְזֶה גָרַם לְהַחֲסִידִים, כִּי יִתְאַחֲדוּ יַחַד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ; וְאַחֲרֵי כִּי הַחֲסִידִים הָיוּ בְרֻבָּם בַּעֲלֵי רֶגֶשׁ עַז, עַל כֵּן לֹא יִפָּלֵא, כִּי הָיוּ דְבֵקִים אִישׁ בְּאָחִיו בְּאַהֲבָה עַזָּה וְעוֹזְרִים אִישׁ אֶת אָחִיו בְּכָל כֹּחָם.

98. הָרַבָּנִים הַקַּנָּאִים שׂוֹנְאֵי חֲדָשׁוֹת הֵחֵלּוּ לִרְדֹף בְּאַף וּבְחֵמָה אֶת רַבִּי זַלְמָן וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ, וַיִּתְּנוּם לְכוֹפְרִים וּמִינִים. הַגָּדוֹל בֵּין הָרַבָּנִים הָהֵם הָיָה רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָא, הַנּוֹדָע בְּשֵׁם “הַגָּאוֹן הַוִּילְנָאִי”. הוּא הָיָה פָרוּשׁ מִכָּל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַתּוֹרָה לֹא מָשָׁה מִפִּיו יוֹמָם וָלָיְלָה. כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַפּוֹסְקִים הָיוּ עֲרוּכִים בְּזִכְרוֹנוֹ. וְדֶרֶךְ לִמּוּדוֹ הָיָה דֶרֶךְ הַהִגָּיוֹן הַיָּשָׁר, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר רָאָה, כִּי אֵין הַדְּבָרִים מַתְאִימִים עִם הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר הָיָה לִפְעָמִים מַגִּיהַּ וּמַעֲמִיד נוּסְחָא אַחֶרֶת. רַבִּי אֵלִיָּהוּ לֹא הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וּכְשֶׁשָּׁמַע כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂים בָּהֶן חַיִל, קִנֵּא מְאֹד לְעַמּוֹ וַיְגַל לִפְנֵי תַּלְמִידָיו אֶת חֶפְצוֹ, כִּי יְתֻרְגְּמוּ סִפְרֵי חַכְמֵי הָאֻמּוֹת לִשְׂפַת עֵבֶר “לְהוֹצִיא בִלְעָם מִפִּיהֶם”, בְּהַאֲמִינוֹ, כִּי כָל הַחָכְמוֹת הָיוּ מִלְפָנִים יְדוּעוֹת לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרַט לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה חָכָם מִכָּל אָדָם. אוּלָם אֶת הַחֲסִידוּת שָׂנֵא רַבִּי אֵלִיָּהוּ תַּכְלִית שִׂנְאָה. אָמְנָם גַּם הוּא עָסַק בְּקַבָּלָה, אַךְ קַבַּלָּתוֹ הָיְתָה אוֹתָה הַיְשָׁנָה שֶׁל הַזֹּהַר וְהָאֲרִ“י. אֶפְשַׁר כִּי הוּא בְעַצְמוֹ לֹא הָיָה מְקַנֵּא כָּל כָּךְ נֶגֶד הַחֲסִידוּת, לוּלֵא הִרְבּוּ לְהַלְשִׁין לְפָנָיו עַל רַבִּי זַלְמָן וְחָבְרָתוֹ. אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְהֶסְכֵּם רַבִּי אֵלִיָּהוּ הִכְרִיזוּ חֵרֶם עַל “הַחֲסִידִים” וַיִּצַוּוּ לִרְדֹּף אוֹתָם בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. רַבִּי זַלְמָן נִסָּה לְהַצְדִּיק אֶת נַפְשׁוֹ לִפְנֵי מִתְנַגְּדָיו, גַּם נָסַע לְוִילְנָא וַיְבַקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת אֶת רַבִּי אֵלִיָּהוּ וּלְהִצְטַדֵּק לְפָנָיו, כִּי אֵין בְּשִׁטָּתוֹ דָבָר נֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אַךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לֹא נָתַן לוֹ גַם לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, וְרַבִּי זַלְמָן שָׁב מִוִּילְנָא בְּפַחֵי נָפֶשׁ. וּמִתְנַגְּדֵי רַבִּי זַלְמָן, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ כִּי מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא לִרְדֹּף אֶת הַחֲסִידִים, הִלְשִׁינוּ עַל רַבִּי זַלְמָן בְּאָזְנֵי פְקִידֵי הַמְּלוּכָה, כִּי רַבִּי זַלְמָן מְיַסֵּד כִּתָּה חֲדָשָׁה, הַמַּזֶּקֶת לְעִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה, וְרַבִּי זַלְמָן הוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר, אַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַחֲסִידִים יָצָא לְחָפְשִׁי בְּי”ט כִּסְלֵו, וְהַיּוֹם הַזֶּה הוּא (1728 אחב"ש) חַג לַחֲסִידִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְלַמְרוֹת כָּל הַחֲרָמוֹת וְהָרְדִיפוֹת הִתְפַּשְׁטָה הַחֲסִידוּת גַּם בְּהַרְבֵּה מֵעָרֵי לִיטָה.

99. אַחֲרֵי רַבִּי זַלְמָן הָיוּ בָנָיו וּנְכָדָּיו “צַדִּיקִים”. מִשְׁפַּחְתָּם נִקְרְאָה עַל שֵׁם רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן – שְׁנֵיאוּרְסוֹן, וְעַד הַיּוֹם עוֹד לֹא חָדְלוּ “צַדִּיקִים” מִבֵּית שְׁנֵיאוֹרְסוֹן, אַךְ אֵין לָהֶם עוֹד הַגְּדֻלָּה שֶׁהָיְתָה לַאֲבוֹתֵיהֶם, כִּי אֵין בְּתוֹכָם אַנְשֵׁי רוּחַ כְּרַבִּי זַלְמָן, וּמִלְּבַד זֹאת הֶחֱלִישָׁה הַהַשְׂכָּלָה אֶת הָאֱמוּנָה בְּצַדִּיקִים בִּכְלָל.

100. אוּלָם בְּעָרֵי ווֹלִין וְגַלִּיצִיָּה רַבּוּ הַ“צַּדִּיקִים” מְאֹד. וְהַחֲסִידִים נִפְלְגוּ לְכִתּוֹת, כִּתּוֹת: אֵלֶּה מַאֲמִינִים בְּצַדִּיק אֶחָד וְאֵלֶּה בְּאַחֵר, וְתָמִיד מַחֲלֹקֶת שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. גַּם הַצְּבִיעוּת וְהַהִתְחַסְּדוּת שָׂמוּ לָהֶן קֵן בְּתוֹכָם וְיַחַד עִם זֶה רַבּוּ שָׁם עֲצֵלִים פּוֹשְׁטֵי יַד, הָאוֹמְרִים, כִּי נֶכְדֵּי פְלֹנִי הַצַּדִּיק הֵם, וְעַל כֵּן עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת בָּטֵל וְעַל הַחֲסִידִים לְפַרְנְסֵם.

101. הַחֲסִידוּת מִתְּחִלָּתָהּ הִתְיַצְּבָה כְצָר נֶגֶד הַהַשְׂכָּלָה. עוֹד רַבִּי זַלְמָן בְּסֵפֶר הַ“תַּנְיָא” אָסַר לַעֲסֹק בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וְעַל כֵּן הָעָוֹן הַזֶּה הוּא חָמוּר מִשְׁאָר הָעֲוֹנוֹת, כִּי עַל יְדֵי שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת מְטַמֵּא הָאָדָם רַק אֶת הָאֵבְרִים הַחִיצוֹנִיִּים וּבְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הוּא מְטַמֵּא אֶת “הַמּוֹחִין”. וּבְעִקְבוֹתָיו יָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ לְהַרְחִיק מֵעֲלֵיהֶם וּמִבְּנֵיהֶם כָּל לִמּוּדֵי חוֹל.

102. בַּיָּמִים הָהֵם נֶחְלְקָה מַמְלֶכֶת פֹּולִין בֵּין רוּסְיָה, אוֹסְטְרִיָּה וְגֶרְמָנְיָה וְרֹב הַיְּהוּדִים בָּאוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רוּסְיָה. אוּלָם הַיְּהוּדִים לֹא הִפְסִידוּ מְאוּמָה מִזֶּה, כִי רַבּוֹת סָבְלוּ בַיָמִים הָאַחֲרוֹנִים מֵאֵת הַפּוֹלַנִּים, אֲשֶׁר בְּמַמְלַכְתָּם הָיָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְכָל סֵדֶר וּמִשְׁפָּט לֹא הָיָה בָאָרֶץ. וְעַל דְּבַר גֹּרַל הַיְּהוּדִים בְּרוּסְיָה נְדַבֵּר בְּסֵפֶר הַבָּא.

שאלות לתלמידים

1–10. מה היה מצב גולי ספרד בתוגרמה?– מי היו שם ראשי הרבנים בראשית התישבותם בארץ תוגרמה?– מי מבני היהודים היה אז לרופא בחצר השולטן?– מה עשה משה המון למשפחה אחת מגולי ספרד?– מה היה שם ראש משפחת מיקץ בשובו לדת ישראל?– מי גדל את יוסף?– מה הטובות שעשה יוסף לעמו?– במה בלה יוסף אחרית ימיו?– מי הקים בית הדפוס הראשון העברי בתורגמה?– איזה ספר נדפס בימים ההם ובמה נכבד ערכו?– מדוע ירד כבוד ישראל בתורגמה באחרית הימים?– מה היה מצב שוב ארץ ישראל בימים ההם?– מי היה אז ראש הרבנים בירושלים?– ומי- בצפת?– מה המחשבה הגדולה שחשב רבי יעקב בירב לטובת היהדות?– מי התנגד להצעת רבי יעקב ליסד סנסדרין בירושלים?– את מי סמך רבי יעקב להוראה ובמה נודע תלמידו?– מה שם הספר שחבר רבי יוסף קארו?– מה שמות יתר חכמי ישראל שהיו אז בארץ ישראל?– מי היה אז ראש בעלי הקבלה?– מה הן תולדות האר"י ומה היו תכונות נפשו?– מי מתלמידיו גדל את שמו?– לאיזה מרכז רוחני היתה ארץ ישראל?– מדוע מצאה הקבלה ולא התורה הנגלית קן לה בארץ ישראל?–

11–15. איך התיחסו גולי ספרד שבאו לאטליא אל יהודי אשכנז שישבו שם מכבר?– מה היה יחס מושלי אטליא אל היהודים?– מי מושלי ניאפול גדל את דון יצחק אברבנאל?– מה הצרה שבאה על ארבנאל בשבתו בניאפול?– איפה התישב אברבנאל באחרית ימיו ובמה עסק?– איפה מת ויקבר?– מי היה איש הפלא שבא אז לאטליא?– מה הן תולדות דוד הראובני?– לפני מי התיצב הראובני?– מי עזר על יד דוד הראובני?– במה עסקו הראובני ושלמה מולכו?– מה היתה אחרית שניהם?–

16–21. מה היה מצב היהודים המדיני באשכנז?– מי הציק למו שם בשטנתו?– מה דרש פפרקורן מקיסר אשכנז?– מי מהנוצרים הגין על ספרות ישראל?– מי היה ריכלין ובמה גדל ערכו?– מי קצף על ריכלין על הגינו על תורת ישראל?– מה כתב אחד הדומיניקנים לריכלין ומה הציעו לו הדומיניקנים?– מה ענה אותם ריכלין?– מה היו עניני הריב שבין ריכלין והדומיניקנים?– מי השתדל לפני האפיפיור בעד ריכלין?– מה היו אחרית ימי ריכלין?–

22–34. מה הכתה החדשה שנולדה באמונת הנוצרים אחרי ריכלין?– מה היה יחס לותר אל היהודים?– במה הצטין רבי אליהו בחור?– איפה בלה הבחור רב ימי חייו?– מי מהנוצרים היה רעהו?– מי חבר את הספר “מאור ענים”?– מה היא תכונת הספר הזה?– איך התיחסו הרבנים אל “המאור עינים” ולמחברו?– מה הרעה שהגיעה ליהודים ממלחמות הקטולים והלותרנים?– מה שמות הספרים הנכבדים שחוברו אז בדברי ימי ישראל ומה שמות מחבריהם?– מי מנשי ישראל הצטינו אז בחכמה?– במה גדל ערך רבי יהודה די מודינה בספרות ישראל?– מה היתה תכונת נפש רבי יוסף שלמה דיל מודיגה?– מי מהרבנים המציא את ה“פלפול”?– מי היו הרבנים התלמודים הנודעים בביהם ובאשכנז קרוב לימים ההם?– מה שם ספרו של רבי ישעיה הורויץ ומה תכנו?–

35–39. מה היה מצב המרנים הספרדים בהולנדיה?– מי יסד את הקהלה הישראלית הראשונה בהולנדיה?– מה היה מצב היהודים המדיני בהולנדיה?– מה שם הגדול שברבני הולנדיה אז?– במה הצטין רבי מנשה בן ישראל?– מה היה רוח האמונה החדש שהחל אז לפעם בלב האנגלים?– מי מהאנגלים כתב טוב על ישראל?– לפני מי משרי אנגליה התיצב רבי מנשה?– מה היתה השתדלותו לפני קרומויל?– מה הן תולדות אוריאל אקוסטא?– מה היתה דעתו על אמונת ישראל?– מה היתה אחרית אקוסטא ומאיזו סבה מת?– מה שם הפלוסוף העברי שנולד אז בהולנדיה?– מה הן תולדות חיי שפינוזא?– במה היה גדל ערך פלוסופית שפינוזא?– על מי השפיעה שטתו הפילוסופית את רוחה?–

40–57. איך התנהגו מלכי פולין עם היהודים?– מי מלכי פולין נתן ליהודיו זכיות מיוחדות?– מה שם אהובת קזימיר הישראלית?– כמה בנים ובנות ילדה לו אסתר ואיך התחנכו?– בימי מי ממלכי פולין הורע מצב היהודים?- מה העלילה שהעלילו על יהודי פוזנא?– מה קרה ליהודים בקרקוי?– מה היה מצב יהודי פולין בימי קזימירIV?– מה הגזרות שנגזרו בימיו על היהודים?– מה קרה ליהודי פולין בימי סגיזמונד הראשון?– מה היה יחס המלכים סגיזמונד וסטיפן בטורי אל היהודים?– מה קרה ליהודי פוזנא בימי בטורי?– איך התנהגו אצילי פולין עם היהודים שישבו באחוזותיהם?– מה הרעה המוסרית שהגיעה ליהודי פולין מתהלוכות האצילים עמהם?– מה היתה השקפת היהודי הפולני על האציל ועל עם הפולנים?– מה היה מצב ידיעת התורה אצל יהודי פולין?– איך נסדרו עיניני קהלות היהודים בערי פולין? – מי היו מנהיגי העדה העברית בערי פולין?– מה היתה תכונת ועד ארבע הארצות?– איפה התאספו ראשי הועד?– מה היה מצב התורה התלמודית בימים ההם אצל יהודי פולין?– איך היה דרך הלמוד בבתי הישיבות?– מי היה מהמצוינים שברבני פולין?– במה נבדל הרמ“א מהרש”ל?– מי היו הרבנים הגדולים אחרי הרמ“א והרש”ל?– מה היה מצב “חכמת הקבלה” אצל יהודי פולין?– מי מרבני פולין, קרוב לימים ההם, חבר ספר נכבד בקבלה?–

58–66. מי מרד בפולין בראשית המאה החמשית של האלף הששי לבריאת העולם?– איך נקרא מרד הקוזקים בספרות העברית?– מה עשו הקוזקים ליהודים ולילדיהם?– מה עשו לבתולות ישראל היפות?– מה עשו שתי בתולות ישראל שנאנסו להמיר דתן?– איך נהרגו יהודי נמירוב?– איך נהרגו יהודי טולטשין?– כמה נפשות ישראל הומתו בפולונא?– מה שם הצדיק שהומת ביניהם?– מתי נחו בני ישראל ממרד הקוזקים?– מה היה למומרי ישראל האנוסים אחרי השקט המרד?– ממי סבלו יהודי פולין עוד אחרי מרד הקוזקים?– כמה שנים ארכה המהומה הזאת בפולין?– כמה קהלות ישראל לערך נחרבו בפולין?–

67–75. מה התקוה שהחלה לפעם בקרב יהודי ארץ ישראל? – מי התאמר שם למשיח? – מה הן תולדות שבתי צבי ומה הן דרכיו?– מי היתה אשתו השלישית ובמה הצטינה?– איך התיחס המון העם אל שבתי צבי?– מי היה הנביא ש“צ ומה בשר בקרב העם?– מה היו דרכי הש”צ בקיום המצוות?– איך התיחסו יהודי פולין אל המשיח הזה?– מתי היתה שנת הגאולה לפי הבטחת ש“צ?– אנה הלך ש”צ ויועציו בשנה ההיא?– מה עשתה לו ממשלת תוגרמה?– מה היה דרך נחמיה כהן?– מה עשה נחמיה לש“צ?– מה היתה אחרית ש”צ?– מה היה לכתת ש"צ אחרי מותו?– מי רדף את הכתה הזאת?– מה היתה אחרית רב בני הכתה?–

76–84. מה היה מצב ידיעת התלמוד אצל יהודי פולין אחרי גזרת ת“ח?– מה היה שם מצב הקבלה?– מה היו דרכי “המופתים” שהתפארו בהם יודעי הקבלה?– מה עשו שני מעריצי ש”צ – יהודה חסיד וחיים מלאך?– במה הצטין רבי יחיאל הלפרין ממינסק?– מה שם ספרו שכתב?– במה נודע רבי אבלי גומבינר מקאליש?– מה הן תולדות יעקב פרנק?– מה הרעה שעשה פרנק ליהדות ולתלמוד?– מה היתה אחרית פרנק וכתתו?– מי היה נחמיה חיון?– בגלל מה נדר ה“חכם צבי” מאמשטרדם?– מה היתה אחרית נחמיה?– מדוע התלקח ריב בין רבי יהונתן איבשיץ ובין רבי יעקב עמדין?– מה היתה תכונת שני הרבנים האלה?– מה היתה אחרית ריבם?–

85–93. איפה נולד רבי משה חיים לוצטו?– במה עסק לוצטו בנערותו?– במה הצטין לוצטו?– מה תכונת השירים שחבר בבחרותו?– באיזה מקצוע של השיר הצטין לוצטו יותר?– מדוע לא יכל לוצטו להתעסק בשיר הרבה?– מה שם הספר שחבר בקבלה?– מי רדף אותו על עסקו בקבלה?– מה עשו רבני ויניציה ללוצטו?– במה עסק לוצטו אחרי עזבו את הקבלה לפי שעה?– אנה הלך לו לוצטו מאטליא?– מה קרה ללוצטו בעברו דרך ארץ אשכנז?– מה היה מצבו בארץ הולנדיה?– מה שם ספר המוסר הנכבד שחבר לוצטו?– מה שם המחזה האחרון שחבר?- מה הוא תוכן “לישרים תהלה”?– אנה הלך לוצטו מאמשארדם ומה היתה אחריתו?–

94–102. מה הן תלדות רבי ישראל בעל שם טוב?– במה עסק בילדותו ובמה בבחרותו?– במה עסק בהיותו בן ל“ו שנה?– מה הורה הבעש”ט את ההמון?– מה התורה החדשה שיסד הבעש“ט?– איפה התישב הבעש”ט?– מי ירש כסאו אחריו?– במה נבדל רבי דוב בער ממזריטש מהבעש“ט?– מה עשה הוא לטובת “החסידות”?– איפה התפשטה התורה הזאת?– מי היה מראשי תלמידי רבי דב בער?– מה הספרים שחבר רבי זלמן מלדי?– מה היתה דרכו ב”חסידות"?– מי התקומם נגד החסידים בכלל ונגד רבי זלמן בפרט?– מה היתה תכונת נפש רבנו אליהו הגאון מוילנה?– במה הצטין הגאון?– מה עשה הגאון והרבנים לכת “החסידים”?– מה עשו מתנגדי רבי זלמן להאחרון?– מה הוא מצב החסידות “והצדיקים” בפולין מאז ועד היום?– מה מצב החסידות והצדיקים בליטא מאז ועד עתה?–

ספר עשירי: מִתְּקוּפַת מֶנְדֶלְזוֹן עַד זְמַן הִתְעוֹרְרוּת הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית הַחֲדָשָׁה

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

---

ספר עשירי: מִתְּקוּפַת מֶנְדֶלְזוֹן עַד זְמַן הִתְעוֹרְרוּת הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית הַחֲדָשָׁה

מאת

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

א. הַפִּלּוֹסוֹף מֹשֶׁה מֶנְדֶּלְזוֹן.

1. בְּעִיר דֶּסוּי אֲשֶׁר בִּמְדִינַת גֶּרְמַנְיָה יָשַׁב אִישׁ אֶחָד מִגֶּזַע הָרַמָ״א, וּשְׁמוֹ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדִּיל סוֹפֵר. הוּא הִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת סוֹפְרִים, בְּכָתְבוֹ סִפְרֵי תוֹרָה, תְּפִלִּין וּמְזֻזוֹת. וַיְהִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֱלוּל שְׁנַת 1659 לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי נוֹלַד לוֹ בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ מֹשֶׁה. בָּרִאשׁוֹנָה לִמַּד אוֹתוֹ אָבִיו תּוֹרָה, וּבִהְיוֹת עוֹד מֹשֶׁה יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים הֵחֵל לְנַסּוֹת אֶת כֹּחוֹ בַּשִּׁיר וַיַּעַשׂ חַיִל גַּם בַּתּוֹרָה; וּבְטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִמְנֶה בֵין תַּלְמִידֵי הָרַב רַבִּי דָוִד פְרֶנְקֶל. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֻקַּח רַבִּי דָוִד לְרַב וּלְרֹאשׁ יְשִׁיבָה לְעִיר בֶּרְלִין הָלַךְ גַּם הַנַּעַר מֹשֶׁה שָׁמָּה לִלְמֹד תּוֹרָה, וְהוּא אָז כְּבֶן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

רַבִּי דָוִד אָהַב אֶת הַנַּעַר מֹשֶׁה בְּעַד שְׁקִידָתוֹ הָרַבָּה עַל תּוֹרַת יְיָ וּבְעַד תֹּם דַּרְכּוֹ, וַיַּאֲכִילֵהוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ לֶחֶם בְּכָל יְמֵי הַשַּׁבָּתוֹת וְהַמּוֹעֲדִים, גַּם נָתַן לוֹ לְהַעְתִּיק אֶת חִבּוּרוֹ, כִּי יָדַע הַנַּעַר לִכְתֹּב בִּכְתָב יָפֶה מְאֹד.

2. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים לִדְרֹשׁ גַּם בֶּחָכְמוֹת הַכְּלָלִיּוֹת. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּבֶרְלִין עָשׂוּ עֹשֶׁר, וּבְעָשְׁרָם נָתְנוּ לִבָּם לִלְמֹד אֶת דַּרְכֵי הָעַמִּים הָאֲחֵרִים וְנִמּוּסֵיהֶם. אֲחָדִים מִיִּשְׂרָאֵל נִכְתְּרוּ גַם בְּשֵׁם דּוֹקְטוֹר. הַנַּעַר מֹשֶׁה הִתְוַדַּע אֶל דּוֹקְטוֹרִים אֲחָדִים וַיִּלְמַד מֵהֶם רוֹמִית, אַנְגְּלִית וְצָרְפַתִּית וְיַחַד עִם זֶה לָמַד גַּם תַּלְמוּד וּפוֹסְקִים. כִּמְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה בָּחַר בּוֹ הַסּוֹחֵר יִצְחָק בֶּרְנַרְדְּ, כִּי יִהְיֶה מוֹרֶה לְבָנָיו; וְאַחֲרֵי כֵן לְקָחָהוּ אֲדוֹנָיו לְנַהֵל אֶת עֲסָקָיו וּלְבַקֵּר אֶת סִפְרֵי חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו, וּבְמוֹת בֶּרְנַרְדְּ לָקְחָה הָאַלְמָנָה אֶת מֹשֶׁה לְשֻׁתָּף בְּמִסְחָרָהּ. בְּכָל הַיָּמִים הָהֵם הִרְבָּה מֹשֶׁה לִקְנוֹת חָכְמָה וָדַעַת בְּתוֹרָה וּבְפִלּוֹסוֹפִיָּה.

3. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל לְהִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם שֵׁם הַסּוֹפֵר הַנּוֹצְרִי אֶפְרַיִם־גּוֹטְהוֹלְדְ לֶסִינְגְ. הֶחָכָם הַזֶּה הָיָה אִישׁ יָשָׁר מְאֹד וּבַעַל נֶפֶשׁ נְדִיבָה. הוּא שָׂנֵא כָל גֵּאֶה וְגָאוֹן וַיִּתְחַבֵּר תָּמִיד אֶל בְּנֵי דַלַּת הָעָם, אֶל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁפִּילָה אוֹתָם הֶעָרִיצוּת וַתְּשִׂימֵם לְבוּז. וַיַּרְא גַּם בָּעֳנִי עַם יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת לִבּוֹ לָרִיב אֶת רִיבָם מִיַּד צוֹרְרֵיהֶם. בְּחֶזְיוֹנוֹ אֲשֶׁר כָּתַב בְּשֵׁם ״הַיְהוּדִים״ תֵּאֵר לֶסִינְגְ אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים בְּתוֹר אִישׁ יָשָׁר וְחָכָם, הַיּוֹדֵעַ אֶת עֵרֶךְ עַצְמוֹ, וְאֵינֶנּוּ מַשְׁפִּיל אֶת נַפְשׁוֹ בִּפְנֵי הַתַּקִיף מִמֶּנּוּ. וְחֶזְיוֹנוֹ זֶה עָשָׂה רוֹשֶׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כִּי אָז יָדְעוּ לְהַצִּיג אֶת הַיְּהוּדִי רַק כְּאִישׁ מִרְמָה, שָׁפֵל וְחָנֵף. וּבָעֵת הַהִיא הִתְוַדַּע לֶסִינְגְ אֶל הֶחָכָם מֹשֶׁה הַנּוֹדַע בְּשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ מֶנְדֶּלְזוֹן. שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָהֵם הָיוּ אָז בְּנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. וְאַחַד הַמְלֻמָּדִים הַנּוֹצְרִים וּשְׁמוֹ מִיכַאֶלְס אָמַר, כִּי לֶסִינְגְ בָּדָא מִלִּבּוֹ אֶת הַחִזָּיוֹן ״הַיְּהוּדִים״, וְכִי אֵין בָּעוֹלָם יְהוּדִי כָּזֶה כַּאֲשֶׁר תֵּאֵר. וַיִּכְתֹּב לֶסִינְגְ בְּאַחַד הָעִתּוֹנִים מַעֲנֶה עַל בִּקָּרְתּוֹ שֶׁל מִיכַאֶלִס, וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו הֵבִיא גַם אֶת דִּבְרֵי אַחַד הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר כָּתַב לְרֵעוֹ עַל דְּבַר הַבִּקֹּרֶת הַהִיא. הַיְּהוּדִי הַהוּא הָיָה רֵעֵהוּ מֹשֶׁה מֶנְדֶּלְזוֹן. ״הַמְעַט הוּא לְצוֹרְרֵינוּ״ – כָּתַב מֹשֶׁה – ״כִּי יִרְדְּפוּנוּ וְיִשְׁלְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת זְכֻיּוֹתֵינוּ, כִּי עוֹד יָבוֹאוֹ לְכַחֵשׁ בְּתֻמָּתֵנוּ וְיִשְׁרַת לְבָבֵנוּ! אַךְ הַאֻמְנָם הִבְדִּיל יְיָ אוֹתָנוּ לְרָעָה, כִּי חָשַׂךְ מִלִּבֵּנוּ כָּל רֶגֶשׁ אֱנוּשִׁי, כָּל מִדָּה יְשָׁרָה? חָלִילָה! הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי הַיְּהוּדִי רָחוֹק הוּא מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, תַּחַת אֲשֶׁר בֵּין עַמִּים אֲחֵרִים הִיא מְצוּיָה מְאֹד. שׂוֹנְאֵינוּ אוֹמְרִים, כִּי מִמֹּרֶךְ־לֵב יֶחְדַּל הַיְּהוּדִי מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, אַךְ אִם כֵּן הוּא בֶּאֱמֶת, אָז צְרִיכִים אָנוּ לֵאמֹר, כִּי הַמֹּרֶךְ מִדָּה טוֹבָה הִיא, כִּי עַל יָדָהּ יִנָּצֵל הָאָדָם מֵעָוֹן חָמוּר כָּזֶה. גַּם רֶגֶשׁ הַחֶמְלָה גָּדוֹל מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶת כָּל קְשֵׁה יוֹם יְרַחֵמוּ״.

4. נֶפֶשׁ לֶסִינְגְ נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ מֹשֶׁה, וְאִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשְׂכִּיל: מֹשֶׁה לָמַד מִלֶּסִינְגְ אֶת תּוֹרַת הַיּוֹפִי, וְלֶסִינְגְ לָמַד מִמֹּשֶׁה אֶת תּוֹרַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּתֵּן לֶסִינְגְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה סֵפֶר אֶחָד בִּשְׂפַת אַנְגְּלִית, הַמְדַבֵּר בִּשְׁאֵלוֹת פִּלּוֹסוֹפִיּוֹת. אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָא מֹשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר, שְׁאָלָהוּ לֶסִינְגְ אֶת דַּעְתּוֹ עַל טִיב הַסֵּפֶר, וַיַּעַן מֹשֶׁה: ״יֵשׁ בּוֹ דְּבָרִים טוֹבִים, אוּלָם גַּם מִמֶּנִּי לֹא יִכְבַּד לִכְתֹּב סֵפֶר כָּזֶה״. אָז הִפְצִיר בּוֹ לֶסִינְגְ, כִּי יְנַסֶּה אֶת כֹּחוֹ לְחַבֵּר סֵפֶר. כַּעֲבֹר שָׁבֻעוֹת אֲחָדִים נָתַן מֹשֶׁה עַל יַד לֶסִינְגְ כִּתְבֵי יָדוֹ לִקְרֹא בָהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ יְרָחִים אֲחָדִים וְלֶסִינְגְ לֹא הֵשִׁיב עוֹד אֶת הַכְּתָבִים, וַיִּשְׁאָלֵהוּ מֹשֶׁה מַה מִּשְׁפָּטוֹ עַל הַכְּתָבִים הָהֵם. וַיּוֹצֵא לֶסִינְגְ אֵלָיו סֵפֶר, אֲשֶׁר בּוֹ נִדְפְּסוּ כִּתְבֵי מֹשֶׁה, כִּי נְתָנָם לֶסִינְגְ עַל יַד הַמַּדְפִּיס, מִבְּלִי שְׁאֹל אֶת פִּי יְדִידוֹ. עַל יְדֵי הַחִבּוּר הַהוּא קָנָה לוֹ מֹשֶׁה שֵׁם סוֹפֵר גֶּרְמַנִּי, וּבְיִחוּד הִצְטַיֵּן בְּסִגְנוּנוֹ הַיָּפֶה עַד לְהַפְלִיא, וּבָזֶה עָזַר הַרְבֵּה לְהַגְדִּיל אֶת עֵרֶךְ הַשָּׂפָה הָאַשְׁכְּנַזִּית. עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיְתָה שְׂפַת אַשְׁכְּנַז בְּזוּיָה גַּם בְּעֵינֵי הָאַשְׁכְּנַזִּים הַמְלֻמָּדִים בְּעַצְמָם, וְכָל קוֹרְאֵי סֵפֶר נָהוּ אַחַר שְׂפַת צָרְפַת וְסִפְרוּתָהּ. מֹשֶׁה רָב אֶת רִיב הַשָּׂפָה הָאַשְׁכְּנַזִּית מִיַּד הָאַשְׁכְּנַזִּים בּוֹזֶיהָ וְגַם אֶת הַמֶּלֶךְ פְרִידְרִיךְ הַשֵּׁנִי לֹא נִקָּה, וַיְיַסְּרֵהוּ עַל כִּי יֶעְגַּב אַחַר הַשָּׂפָה הַצָּרְפַתִּית וְאֶת שְׂפַת עַמּוֹ יְמָאֵס.

5. מֹשֶׁה מֶנְדֶּלְזוֹן הָיָה כִפְרִי חָדָשׁ גַּם בְּעֵינֵי הָעַמִּים גַּם בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם הָיוּ בַדּוֹר הַהוּא עוֹד חֲכָמִים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל בֵּינֵיהֶם לֹא נִמְצָא גַם אֶחָד אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לוֹ בְּנִמּוּס יָפֶה –, כִּי הָיָה נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, וְכָל דְּבָרָיו נֶאֶמְרוּ בְנַחַת וּבְחָכְמָה רַבָּה, וְעַל כֵּן הָיָה גָדוֹל שֵׁם ״הַפִּלּוֹסוֹף הַבֶּרְלִינִי״ (כֵּן כִּנּוּ אֶת מֶנְדֶּלְזוֹן) בְּעֵינֵי כָל חַכְמֵי הָעַמִּים. גַם אֵלֶּה, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ בְעַיִן צָרָה אֶל הַיְּהוּדִים, לֹא יָכְלוּ לִמְנֹעַ כָּבוֹד מֵאֵת הַיְּהוּדִי הַנָּאוֹר הַזֶּה. וּבְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה הַדָּבָר חָדָשׁ, כִּי גְדוֹלֵי הָעַמִּים יַחְשְׁבוּ אֶת אַחַד מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים לְאִישׁ כְּעֶרְכָּם, וּכְאָח וָרֵעַ יִתְהַלְּכוּ עִמּוֹ, וְעַל כֵּן הִתְפָּאֲרוּ הַיְּהוּדִים בַּאֲחִיהֶם זֶה, אֲשֶׁר הִגְדִּיל אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְעֵינֵי הָעַמִּים וַיָּסַר חֶרְפָּה מֵעַל עַמּוֹ.

6. הַשְׁפָּעַת מֶנְדֶּלְזוֹן הִיא שֶׁגָּרְמָה, כִּי כָתַב לֶסִינְגְ אֶת חֶזְיוֹנוֹ הַנִּפְלָא ״נָתָן הֶחָכָם״. בַּחִזָּיוֹן הַזֶּה נָתַן לֶסִינְגְ צִיּוּר יָקָר מֵאִישׁ אֶחָד יְהוּדִי עָשִׁיר וְחָכָם, הַמַּרְבֶּה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד לְכָל בְּנֵי הָאָדָם וּמְכַבֵּד גַּם אֶת הַנָּכְרִים בְּלִבּוֹ. הַחִזָּיוֹן הַזֶּה פָּעַל פְּעֻלָּה נִמְרָצָה עַל לִבּוֹת הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים שֶׁבְּכָל הָעַמִּים וַיְבִינֵם לָדַעַת, כִּי גַם הַיְהוּדִי אָדָם הוּא, וְכִי יֵשׁ גַּם בְּתוֹךְ עַם יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִישָׁרִים, הַיְכוֹלִים לִהְיוֹת לְמוֹפֵת לְכָל בְּנֵי הָאָדָם.

7. בִּהְיוֹת מֶנְדֶּלְזוֹן בְּעִיר דְּרֶזְדֶּן עִם רַעְיָתוֹ, בָּא אֵלָיו שַׁמָּשׁ הַקָּהָל לִגְבוֹת מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים גֵּרָה סְכוּם הַמַּס אֲשֶׁר שִׁלֵּם כָּל יְהוּדִי הַבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת; וַיְשַׁלֵּם מֶנְדֶּלְזוֹן אֶת הַמָּס. מִמָּחֳרָת בָּא מֶנְדֶּלְזוֹן לְבַקֵּר אֶת הַבִּבְּלִיּוֹתִּיקָה אֲשֶׁר בָּעִיר, וְהַפָּקִיד הַמַּשְׁגִּיחַ עַל הַבַּיִת הָיָה מִמַּכָּרָיו; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַפָּקִיד אִם מָצְאָה הָעִיר חֵן בְּעֵינָיו; וַיַּעַן מֶנְדֶּלְזוֹן: אָמְנָם יָפָה הִיא הָעִיר מְאֹד וְיוֹשְׁבֶיהָ חֲכָמִים, אַךְ מְאֹד יִפָּלֵא בְעֵינַי, כִּי בְעֵינֵי שִׁלְטוֹן הָעִיר עֵרֶךְ אֶחָד לְפִלּוֹסוֹף בֶּרְלִינִי וּלְשׁוֹר פּוֹלַנִּי, כִּי שְׁנֵיהֶם נִשְׁתַּוּוּ פֹה יַחַד לַהֲרָמַת הַמֶּכֶס. הַפָּקִיד נִכְלַם מִדִּבְרֵי מֶנְדֶּלְזוֹן וַיְמַהֵר אֶל שַׂר הָעִיר וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי לֹא יָפֶה עָשׂוּ עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, בְּקַחְתָּם מַס מֵאֵת הַפִּלּוֹסוֹף הַיְּהוּדִי. וְהַשַּׂר מִהֵר וַיָּשֶׁב לְמֹשֶׁה אֶת הַמַּס, אַךְ מֹשֶׁה הוֹסִיף עָלָיו עוֹד עֶשְׂרִים מוֹנִים וַיִּשְׁלַח אֶל שַׂר הָעִיר לְחַלְּקָם בֵּין הָעֲנִיִּים.

8. מֶנְדֶּלְזוֹן שָׁמַר אֶת כָּל מִנְהֲגֵי הַדַּת בְּכָל דִקְּדּוּקֵיהֶם. וּבְסִפְרוֹ ״יְרוּשָׁלַיִם״ הֵרִים אֶת מַעֲלַת הַיַּהֲדוּת בְּעֵינֵי חַכְמֵי הַגּוֹיִם. מִלְּבַד הַסְּפָרִים הָרַבִּים, אֲשֶׁר כָּתַב מֹשֶׁה בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּתַרְגּוּמוֹ אֲשֶׁר תִּרְגַּם אֶת הַתּוֹרָה לִשְׂפַת אַשְׁכְּנַז צֶחָה. כַּוָּנָתוֹ בַּעֲבוֹדָה הַזֹּאת הָיְתָה לְהוֹעִיל לִבְנֵי עַמּוֹ, כִּי יִלְמְדוּ לְדַבֵּר כֵּן בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז, וְהָעִקָּר לְמַעַן בָּנָיו, כִּי יִלְמְדוּ לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה בְּתַרְגּוּם יָפֶה וְלֹא יִשְׁתַּמְּשׁוּ עוֹד בִּשְׂפַת עִלְגִּים. אֵלָיו נִלְווּ מִגְּדוֹלֵי מַשְׂכִּילֵי הַדּוֹר לַעֲזָר לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְיַחַד חִבְּרוּ בֵאוּר לְתַנַּ״ךְ עַל פִּי הַפְּשַׁט הַפָּשׁוּט, וְהוּא הַטּוֹב מִכָּל הַבֵּאוּרִים אֲשֶׁר יָצְאוּ לָאוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אוּלָם הָרַבָּנִים הָאֲדוּקִים מִהֲרוּ לְהִתְיַצֵּב כְּצָר נֶגֶד הַתַּרְגּוּם וְהַבֵּאוּר, בְּפָחֲדָם, פֶּן עַל יְדֵי הַתַּרְגּוּם יְסַגְּלוּ לָהֶם בְּנֵי הַנְּעוּרִים אֶת שְׂפַת אַשְׁכְּנַז וְאָז יַחֵלּוּ לִשְׁגּוֹת בַּסִּפְרוּת הָאַשְׁכְּנַזִּית וְיֶחְדְּלוּ מֵהָגוֹת בַּתַּלְמוּד. רָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים נֶגֶד הַתַּרְגּוּם הָיוּ הָרַב רַבִּי רְפָאֵל הַכֹּהֵן מֵהַמְבּוּרְגְ, חֲתָנוֹ רַבִּי הִירְשׁ חָרִיף וְהָרַב רַבִּי יְחֶזְקֵאל לַנְדָּא מִפְּרָאג, כֻּלָּם רַבָּנִים גְּדוֹלִים, גְּאוֹנֵי הַתּוֹרָה וְצַדִּיקִים. רַבִּי רְפָאֵל בִּקֵּשׁ לְהַחֲרִים אֶת הַתַּרְגּוּם, אַךְ לֹא נוֹעַז לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר מֶלֶךְ דֶּנֶמַרְקְ בְּעַצְמוֹ וְשָׂרָיו הַגְּדוֹלִים חָתְמוּ אֶת יָדָם לֶאֱסֹף אֶת תַּרְגּוּם מֶנְדֶּלְזוֹן אֶל בֵּיתָם.

9. הַנְהָגַת מֶנְדֶּלְזוֹן אָמְנָם לֹא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי רַבִּים, יַעַן כִּי נִמְצְאוּ בְקִרְבָתוֹ אֲנָשִׁים אֲחָדִים פּוֹרְקֵי עֹל וּבַעֲלֵי מִדּוֹת רָעוֹת. מֶנְדֶּלְזוֹן הָיָה מְקַבֵּל אֶת כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְסַבְלָן גָּדוֹל בְּעִינְיָנֵי אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת, וְעַל כֵּן לֹא הִרְחִיק מִבֵּיתוֹ גַּם אֶת הַחַטָּאִים וְקַלֵּי הַדַּעַת, אֲשֶׁר הִתְאַמְּרוּ לְתַלְמִידָיו, וּבְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הִבְאִישׁוּ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי אֱמוּנֵי הָעָם.

10. הַשְׁפָּעַת מֶנְדֶּלְזוֹן עַל בְּנֵי דוֹרוֹ וְעַל הַדּוֹר שֶׁאַחֲרָיו הָיְתָה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד מְאֹד. אָמְנָם מֶנְדֶּלְזוֹן לֹא הִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת לַהַשְׂכָּלָה, כִּי מִטִּבְעוֹ הָיָה עָנָו וְצָנוּעַ וּבוֹרֵח מִן הַמַּחֲלוֹקֶת, וְרַק בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ אָהַב לָשֶׁבֶת בְּסוֹד חֲבֵרִים וְלִדְרֹשׁ לִפְנֵיהֶם בְּפִלוֹסוֹפִיָּה. אַךְ הַכָּבוֹד אֲשֶׁר נָחַל מֵחַכְמֵי הַגּוֹיִם הוּא הִגְדִּיל אֶת שְׁמוֹ גַּם בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי הַנְעוּרִים הָגוּ בִסְפָרָיו בְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם, וַיִּלְמְדוּ עַל יָדָם לִכְתֹּב בְּשָׂפָה צֶחָה, וְגַם סִגְּלוּ לָהֶם שְׂפַת אַשְׁכְּנַז וַיִּשְׁקְדוּ עַל סִפְרוּתָהּ.

11. בֵּין חֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו שֶׁל מֶנְדֶּלְזוֹן נוֹדַע לִתְהִלָּה רַבִּי נַפְתָּלִי הִירְץ וַיְזֶל. הוּא הָיָה בַּעַל נֶפֶשׁ עֲדִינָה, וּבְכָל כֹּחוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וָדַעַת; גַּם הִצְטַיֵּן בְּכָתְבוֹ בִשְׂפַת עֵבֶר בְּסִגְנוּן צַח וְנָעִים, אֲשֶׁר בַּיָּמִים הָהֵם נֶחְשַׁב לִדְבַר פֶּלֶא, כִּי רְגִילִים הָיוּ הַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב בְּלָּשׁוֹן נִלְעָגָה וּבְחִידוֹת וּרְמָזִים, עַד כִּי כָבֵד הָיָה לַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת הַסּוֹפֵר. לֹא כֵן הֵמָּה דִבְרֵי וַיְזֶל: בָּהֶם יָרוּץ הַקּוֹרֵא וְלֹא יִכָּשֵׁל. וַיְזֶל כָּתַב שִׁירִים רַבִּים, אַךְ רוּחַ הַשִּׁיר לֹא נָחָה עָלָיו, וְכָל שִׁירָיו הֵם רַק פְּרוֹזָה עֲשׂוּיָה בַּחֲרוּזִים. גַּם סְפָרִים רַבִּים חִבֵּר – בֵּאוּר לְסֵפֶר וַיִּקְרָא, לְפִרְקֵי אָבוֹת וְעוֹד – אֲשֶׁר בִּזְמַנָּם הָיוּ חֲבִיבִים בְּעֵינֵי הַלּוֹמְדִים. בְּיִחוּד נוֹדַע לְשֵׁם סִפְרוֹ ״שִׁירֵי תִפְאֶרֶת״ אֲשֶׁר בּוֹ סִפֵּר הַמְחַבֵּר בְּדֶרֶךְ הַשִּׁיר קוֹרוֹת אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר. הוּא הָיָה בֶן עֲשִׁירִים וּמְפֻנָּק מִנֹּעַר וּבִימֵי שַׁחֲרוּתוֹ מְצָאוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְהוּא וּבֵיתוֹ הָיוּ רְעֵבִים לַלָּחֶם, אַךְ מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה לֹא גִלָּה לְאִישׁ אֶת מְצוּקוֹת לְבָבוֹ, וּבְכָל זֹאת לֹא חָדַל מֵעֲבֹד בִּשְׁקִידָה רַבָּה עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה.

ב. הַהַשְׂכָּלָה וְקִרְבַת הָעַמִּים.

12. מֶנְדֶּלְזוֹן מֵת . אַךְ הַהַשְׂכָּלָה (1716 אחבּ״ש) אֲשֶׁר הֵחֵלָּה לִפְרֹחַ בְּיָמָיו גָּדְלָה וַתָּבֵא פְרִי רַב אַחֲרֵי מוֹתוֹ. אֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְרְאוּ – בְצֶדֶק אוֹ שֶׁלֹּא בְצֶדֶק – תַּלְמִידֵי מֶנְדֶּלְזוֹן, הָיוּ גְדוֹלִים מֵרַבָּם בַּחֲרִיצוּתָם וּשְׁקִידָתָם לְהָפִיץ אֶת הַהַשְׂכָּלָה. דָּוִד פְרִידְלֶנְדֶּר, תַּלְמִיד מֶנְדֶּלְזוֹן, יָסַד אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן לְנַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם (1708 אחב״ש) דִּקְדּוּק שְׂפַת עֵבֶר וְהַתְחָלוֹת הַיְדִיעוֹת שֶׁל שְׁאָר הַחָכְמוֹת; וְאַחֲרֵי כֵן נוֹסְדוּ בָתֵּי סֵפֶר כָּאֵלֶּה עוֹד בֶּעָרִים רַבּוֹת. מִלְּבַד זֹאת יָסְדוּ חֶבְרַת ״שׁוֹחֲרֵי שְׂפַת עֵבֶר״ וַיָּחֵלּוּ לְהוֹצִיא לָאוֹר עִתּוֹן בְּשֵׁם ״הַמְאַסֵּף״. סוֹפְרֵי ״הַמְאַסֵּף״ הֵחֵלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְלִיצוֹת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, תַּחַת מְלִיצוֹת הַתַּלְמוּד שֶׁהָיוּ הַסּוֹפְרִים נוֹהֲגִים לִכְתֹּב בָּהֵן עַד הַיָּמִים הָהֵם; וּבְנֵי הַנְעוּרִים, אֲשֶׁר קָצָה נַפְשָׁם בְּחִדּוּדֵי הַתַּלְמוּד שָׁתוּ בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵי ״הַמְאַסְּפִים״. אָמְנָם חֹמֶר הַ״מְאַסְּפִים״ הוּא דַל מְאֹד, וּבִזְמַנֵּנוּ אֵין לוֹ כִמְעַט גַּם עֵרֶךְ סִפְרוּתִי, אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם נֶחְשַׁב כְּבִכּוּרָה בְּטֶרֶם קַיִץ, כִּי מָצְאוּ שָׂפָה חֲדָשָׁה וְעִנְיָנִים חֲדָשִׁים.

13. וּבְאֵירוֹפָּה הָיְתָה תְמוּרָה גְדוֹלָה בְּדֵעוֹת הָעַמִּים. תַּחַת אֲשֶׁר בִּימֵי הַבֵּינַיִם מָשְׁלָה הַדַּת מֶמְשָׁלָה בְּלִי מְצָרִים וַתַּכְנִיעַ אֶת רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם תַּחְתֶּיהָ, הֵחֵלּוּ עַתָּה לְבַכֵּר אֶת שֵׂכֶל הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֱמוּנָה. חֲכָמִים אֲחָדִים אִמְּצוּ אֶת לִבָּם וַיָּבוֹאוּ בְּחֶרֶב הַבִּקֹרֶת לְנַתֵּחַ אֶת הָאֱמוּנָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר שָׁפְכוּ לַעַג כַּמַּיִם עַל כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לִקְדוֹשִׁים נֶחְשָׁבוּ. קַלֵּי הַדַּעַת פָּרְצוּ כָל חֹק וַיִּבְחֲרוּ בְּחַיֵּי הֶפְקֵר. אָמְנָם גַּם מִלְּפָנִים נִמְצְאוּ פוֹרְעֵי מוּסָר, אַךְ אָז בִּהְיוֹת הָאֱמוּנָה הַשַּׁלָּטֶת, הִסְתִּירוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וְעַתָּה חָשְׁבוּ לָהֶם לְמַעֲלָה יְתֵרָה לִרְמֹס בְּרֶגֶל גַּאֲוָה כָּל קֹדֶשׁ.

14. תְּנוּעָה כָזֹאת נִרְאֲתָה גַם בְּחַיֵּי הַיְּהוּדִים, בָּרִאשׁוֹנָה בְּגֶרְמַנְיָּה אַחֲרֵי מוֹת מֶנְדֶּלְזוֹן, וְאַחֲרֵי כֵן בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת. עַד הַיָּמִים הָהֵם, בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנָה עָסְקוּ הַיְּהוּדִים רַק בְּסִפְרֵי הַדָּת, וְלֹא יָדְעוּ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר. פִּתְאֹם עָבְרָה גַם עֲלֵיהֶם רוּחַ בִּקֹּרֶת, וְקַלֵּי הַדַּעַת בָּאוּ לְחַלֵּל כָּל קָדְשֵׁי הָאֻמָּה וְלַהֲרֹס אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת עַד הַיְסוֹד. הַהַשְׂכָּלָה הָאֵירוֹפִּית לָקְחָה אֶת לִבָּם כָּלִיל, וְעַל כֵּן נָהוּ אַחֲרֵי הָעַמִּים שִׁכְנֵיהֶם וַיִּבְזוּ אֶת מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתָם, וַיַּדִּיחוּ אֶת אֲחֵיהֶם לִמְחוֹת אֶת יַהֲדוּתָם מִקֶּרֶב לִבָּם. וּבַיָּמִים הָהֵם הֵחֵלּוּ גְדוֹלֵי הָעַמִּים וְחַכְמֵיהֶם לְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמִדֵּי פַעַם בְּפַעַם נִשְׁמַע מִתּוֹכָם קוֹל אַדִּיר הַבָּא לַהְפֹּךְ בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל וְלִדְרֹשׁ, כִּי יִתְּנוּ גַם לַיְּהוּדִים זְכֻיּוֹת הָאָדָם, כְּמוֹ לְכָל הָאֶזְרָחִים. מַשְׂכִּילֵי הַיְּהוּדִים הִרְגִּישׁוּ אָז בְּלִבָּם, כִּי אָמְנָם גַּם הֵם בְּנֵי אָדָם כְּכָל הָעַמִּים, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר קָצְרָה רוּחָם לָשֶׁבֶת וּלְחַכּוֹת עַד כִּי יִתְּנוּ לָהֶם שִׁכְנֵיהֶם זְכוּת אֶזְרָח, מִהֲרוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם, כִּי דַת אֲבוֹתֵיהֶם לֹא הָיְתָה עוֹד חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם לִסְבֹּל בַּעֲדָהּ עָמָל וּתְלָאָה.

15. בְּבֶרְלִין יָשַׁב אָז אִישׁ חָכָם אֲשֶׁר בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה הָיָה גָדוֹל גַּם מִמֶּנְדֶּלְזוֹן, וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי הִירְץ. הוּא הָיָה בֶן עֲנִיִּים וַיִּתְחַנֵּךְ בְּיַלְדּוּתוֹ כְּכָל יַלְדֵי הַיְּהוּדִים בִּזְּמַן הַהוּא – עַל הַתַּלְמוּד וְהַפּוֹסְקִים. וּבְגָדְלוֹ בִּקֵּשׁ לִלְמֹד חָכְמַת הָרְפוּאָה לְמַעַן יוּכַל לִמְצוֹא מִזֶּה מִחְיָתוֹ, וַיֵּלֶךְ לְעִיר קֶנִיגְסְבֶּרְגְּ וַיִּכָּנֵס לָאוּנִיבֶרְסִיטָה. וּבְלָמְדוֹ חָכְמַת הָרְפוּאָה עָסַק גַּם בְּחָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וַיְהִי תַלְמִיד מוּבְהָק לְהַפִּלּוֹסוֹף הַנִּשְׂגָּב עִמָּנוּאֵל קַנְטְ.

אַחֲרֵי כַּלּוֹתוֹ חֹק לִמּוּדוֹ, הִתְיַשֵּׁב הִירְץ בְּבֶרְלִין, וְעַד מְהֵרָה קָנָה לוֹ שֵׁם בֵּין עֲשִׁירֵי הָעִיר כְּרוֹפֵא חָכָם, וּבְיִחוּד קָנָה אֶת לֵב מַכִּירָיו בְּהַלָּצוֹתָיו הַשְּׁנוּנוֹת, וְעַל כֵּן הָיָה אָהוּב וְרָצוּי לַכֹּל וַיִּמְצָא פַרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח.

16. בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה נָתַן עֵינָיו בַּנַּעֲרָה הֶנְרִיֶטָה בַּת רוֹפֵא מִיהוּדֵי סְפָרָד, וַהַנַּעֲרָה, אַף כִּי הָיְתָה רַק בַּת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִצְטַיְנָה בְגָדְלָהּ, בְּיָפְיָהּ וּבְשִׂכְלָהּ. בְּיַלְדּוּתָה לְקָחוּהָ הוֹרֶיהָ פַּעַם לְבֵית הַמִּשְׂחָק, וַיִּמְצָא הַמַּחֲזֶה חֵן בְּעֵינֶיהָ מְאֹד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ אֲחָדִים מִמַּכִּירֶיהָ לְהָכִין מַחֲזֶה שַׁעֲשׁוּעִים בְּבֵית אַחַד הָעֲשִׁירִים, וַתְּבַקֵּשׁ הֶנְרִיֶטָה כִּי יִתְּנוּ גַם לָהּ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם; וַיִּתְּנוּ לָהּ הוֹרֶיהָ אֶת שְׁאֵלָתָהּ. אַךְ פִּתְאֹם יָצְאָה גְזֵרָה מֵאֵת רָאשֵׁי הָעֵדָה, לְבַל יִתְעַסְּקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִשְׂחָקִים כָּאֵלֶּה, כִּי הֵם גּוֹרְמִים לִפְרִיצוּת. וַיִּחַר הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי הֶנְרִיֶטָה; וַיְהִי כִּי הִתְאַסְּפוּ רָאשֵׁי הָעֵדָה לְהִוָּעֵץ עַל עִנְיְנֵי עֲדָתָם, וְהִנֵּה הֶנְרִיֶטָה נִצָּבָה לִפְנֵיהֶם, וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כֻלָּם עַל יָפְיָהּ וְעַל אֹמֶץ לִבָּהּ. הִיא בִקְשָׁה וַתִּתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם, כִּי יַעֲבִירוּ אֶת הַגְּזֵרָה הָרָעָה, אַךְ הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ לָהּ. וּבִרְאוֹתָהּ כִּי תְחִנּוֹתֶיהָ לֹא תוֹעִילֶנָה קָרְאָה: ״לֹא נָאוָה לַאֲנָשִׁים זְקֵנִים וַחֲשׁוּבִים, כִּי יִתְעָרְבוּ בִּשְׂחֹק הַיְלָדִים!״ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּעֲלוּ עַל הַשּׁוֹמְעִים פְּעֻלָּה נִמְרָצָה וְהַגְּזֵרָה נִתְבַּטְּלָה.

17. הַיַּלְדָּה הַיָּפָה הַזֹּאת הָיְתָה לְאִשָּׁה, כִּמְלֹאת לָהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְהָרוֹפֵא הִירְץ שֶׁהָיָה אָז בֶּן יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה, כִּי גַם הִיא גַּם אֲבוֹתֶיהָ הוֹקִירוּ מְאֹד אֶת חָכְמָתוֹ. בֵּיתָם הָיָה בֵית וַעַד לַחֲכָמִים, כִּי מָרְדְּכַי הִירְץ הָיָה קוֹרֵא לִפְנֵי בָאֵי בֵיתוֹ שֵׁעוּרִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע. גַּם הַפְּרִינְץ פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם, אֲשֶׁר הָיָה אַחֲרֵי כֵן מֶלֶךְ פְּרוּסְיָה, הָיָה בָא לִשְׁמֹעַ דְּרָשׁוֹת הַיְּהוּדִי הַזֶּה.

18. מָרְדְּכַי הִירְץ הָיָה רֵעַ נֶאֱמָן לְמֹשֶׁה מֶנְדֶּלְזוֹן וַיְכַבְּדֵהוּ מְאֹד. כַּאֲשֶׁר מֵת מֶנְדֶּלְזוֹן יָשַׁב רֵעֵהוּ הִירְץ עַל יָדוֹ. אָז נָפַל הִירְץ עַל פְּנֵי יְדִידוֹ הַמֵּת וַיִּשָּׁאֵר מַשְׁמִים זְמַן רַב. ״לָמוּת מוֹת יְשָׁרִים כָּמוֹהוּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע – זֹאת הָיְתָה אָז כָּל תְּשׁוּקָתִי״, כָּתַב הִירְץ אַחֲרֵי כֵן בַּסֵּפֶר. בֵּית מָרְדְּכַי הִירְץ הוֹעִיל הַרְבֵּה לְהִתְקָרְבוּת אֲצִילֵי הַיְּהוּדִים אֶל אֲצִילֵי הַנּוֹצְרִים. וְהַהִתְקָרְבוּת גָּרְמָה, כִּי רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים עָזְבוּ אֶת דָּתָם, וְגַם הֶנְרִיֶטָה בְעַצְמָהּ אַחֲרֵי מוֹת אִישָׁהּ יָצְאָה מִדַּת יִשְׂרָאֵל.

הַמָּרַת הַדַּת הִתְהַלְּכָה אָז כְּעֵין מַחֲלָה מִתְדַּבֶּקֶת בְּגֶרְמַנְיָה. רַבִּים מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נִמְחוּ אָז מִסֵּפֶר הַיְּהוּדִים, גַּם בְּנוֹת מֶנְדֶּלְזוֹן וּנְכָדָיו עָזְבוּ אֶת עַמָּם וְדָתָם.

ג. שְׁלֹמֹה מַיְמוֹן.

19. אִישׁ נִפְלָא הָיָה בַדּוֹר הַהוּא, הַפִּלּוֹסוֹף שְׁלֹמֹה מַיְמוֹן, יְלִיד פּוֹלִין. בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ עָסְקוּ הַיְּהוּדִים בַּתּוֹרָה וּבְמִסְחָר וְלֹא יָדְעוּ דָבָר מֵהַחָכְמוֹת הַכְּלָלִיּוֹת. אַךְ שְׁלֹמֹה מַיְמוֹן בְּלִי כָל סִבָּה חִיצוֹנָה נָטָה מֵהַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה לְבַקֶּשׁ לוֹ נְתִיבוֹת חֲדָשִׁים. בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הֶרְאָה כִּי שֵׂכֶל מְצֻיָּן לוֹ, כַּאֲשֶׁר יָעִיד הַמִּקְרֶה, אֲשֶׁר כָּתַב שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת יְמֵי חַיָּיו: הָאֲדוֹנִים הַפּוֹלַנִּים, אֲשֶׁר סָרוּ אֶל מִשְׁכַּן אָבִיו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, כִּנּוּ אֶת אֵם שְׁלֹמֹה בְּשֵׁם קוּזָה – בִּשְׂפַת פּוֹלִין – סַיָּח קָטָן – עַל הֱיוֹתָהּ שִׁפְלַת קוֹמָה. הַכִּנּוּי הַזֶּה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד וַיִּקְרָא גַם הוּא בוֹ אֶת אִמּוֹ, אַךְ אִמּוֹ אָמְרָה לוֹ, כִּי יְיָ יְיַסֵּר אֶת הַנַּעַר הַקּוֹרֵא לְאִמּוֹ קוּזָה. וְאָדוֹן אֶחָד, פִילִיצְקִי שְׁמוֹ, קֵרַב אֶת הַיֶּלֶד הָעִבְרִי וַיִּתֶּן לוֹ תָמִיד חֲתִיכַת סוּקֶר. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל הָאָדוֹן לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת חֲתִיכַת הַסּוּקֶר, אַךְ הָאָדוֹן אָמַר לוֹ כִּי לֹא יִתֵּן לוֹ סוּקֶר בִּלְתִּי אִם יִקְרָא בָרִאשׁוֹנָה לְאִמּוֹ ״קוּזָה״. וְאִמּוֹ הָיְתָה אָז בַּחֵדֶר הַהוּא וְעַל כֵּן לֹא אָבָה הַיֶּלֶד לַמְרוֹת אֶת פִּי אִמּוֹ וַיִּרְזֹם הָאָדוֹן אֶל אֵם הַיֶּלֶד וַתֵּצֵא מִן הַחֵדֶר הַהוּא, אָז נִגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל הָאָדוֹן וַיֹּאמֶר לוֹ בְּלַחַשׁ: אִמִּי קוּזָה. אַךְ הָאָדוֹן דָּרַשׁ מֵהַיֶּלֶד כִּי יִקְרָא בְקוֹל רָם וַיַּבְטִיחֵהוּ, כִּי יִתֶּן לוֹ חֲתִיכַת סוּקֶר בְּעַד כָּל פַּעַם אֲשֶׁר יִקְרָא ״אִמִּי קוּזָה״; אָז הִתְחַכֵּם הַיֶּלֶד וַיִּקְרָא: הָאָדוֹן פִילִיצְקִי דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי לֵאמר: ״אִמִּי קוּזָה״, אַךְ אֲנִי אֵינֶנִּי חָפֵץ לֵאמֹר: ״אִמִּי קוּזָה״, כִּי יְיָ מְיַסֵּר אֶת הַיֶּלֶד הָאוֹמֵר: ״אִמִּי קוּזָה״. וּבְכֵן קִבֵּל שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ חֲתִיכוֹת סוּקֶר, מִבְּלִי הַמְרוֹת אֶת פִּי אִמּוֹ.

20. לֵב שְׁלֹמֹה הִתְרַגֵּשׁ וְהִתְפָּעֵל מִכָּל מַרְאֶה יָפֶה, וּבִימֵי יַלְדוּתוֹ הָיָה הוֹלֵךְ אֶל אַרְמוֹן עָזוּב אֲשֶׁר עָמַד בְּקִרְבַת מִשְׁכַּן אָבִיו לְחַקּוֹת אֶת הַצִּיּוּרִים הַיָּפִים, אֲשֶׁר עַל קִירוֹת הָאַרְמוֹן. וּפַעַם מְצָאוּהוּ עוֹמֵד לִפְנֵי הַקִּיר וְכִמְעַט נִקְפָּא מִקּוֹר, וּבְיָדוֹ הָאַחַת גִּלָּיוֹן אֲשֶׁר עָלָיו רָשַׁם אֶת הַצִּיוּרִים. אַךְ לֹא הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר יָשִׂים לֵב אֶל הַנַּעַר הַנִּפְלָא הַזֶּה לְחָנְכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּלְהֶפֶךְ, אֲבוֹתָיו עוֹד שָׂמוּ תָמִיד מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכּוֹ, לְבַל יֵצֵא מֵהַחוּג הַצַּר אֲשֶׁר הִתְווּ לוֹ, כִּי יִתְעַתֵּד לִהְיוֹת רַב בְּיִשְׂרָאֵל. אָבִיו אָהַב לִקְנוֹת מִלְּבַד סִפְרֵי הָרַבָּנִים גַּם סִפְרֵי מַדָּע, אוּלָם עַל בְּנוֹ אָסַר לְבַל יְבַלֶּה עִתּוֹ בַּסְּפָרִים הָהֵם, כִּי עָלָיו לִלְמֹד רַק גְּמָרָא; אַךְ לֵב הַנַּעַר לֹא הָלַךְ אַחַר לִמּוּד הַתַּלְמוּד וּבִתְשׁוּקָה נִמְרָצָה הָגָה בַסְּפָרִים הַמְדַבְּרִים עַל יְדִיעוֹת הָעוֹלָם וְהַטֶּבַע. בִּהְיוֹתוֹ בֶן שֶׁבַע שָׁנִים קָרָא בְעִיּוּן רַב בְּסֵפֶר אֶחָד הַמְדַבֵּר בַּתְּכוּנָה. בַּלַּיְלָה הָיָה הַיֶּלֶד שְׁלֹמֹה מִתְגַּנֵּב מִתּוֹךְ מִטָּתוֹ, מַדְלִיק קִסֵּם וְקוֹרֵא בְסֵפֶר, גַּם עָשָׂה לוֹ כַדּוּר־נְצָרִים לְהָבִין בַּהֲבָנָה יוֹתֵר בְּרוּרָה אֶת צִיּוּרֵי הַסֵּפֶר. אַךְ לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהַנַּעַר נִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ. אָבִיו חָקַר וְדָרַשׁ, וַיַּרְא, כִּי אָמְנָם הַיֶּלֶד מֵבִין מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וַיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה, אַךְ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ גָּעַר בּוֹ, עַל כִּי לֹא יַעֲסֹק בָּעֵת הַהִיא בַּגְּמָרָא.

21. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בָקִי בְּשַׁ״ס וּפוֹסְקִים, עַד כִּי הָיָה אֶפְשַׁר לְסָמְכוֹ בְּרַבָּנוּת, וּשְׁמוֹ נוֹדַע בָּאָרֶץ כְּאַחַד הָעִלּוּיִים. וּפוּנְדְּקִית אַחַת שִׁחֲדָה אֶת אֲבִי שְׁלֹמֹה בַּכֶּסֶף, כִּי יִתֵּן אֶת בְּנוֹ לְחָתָן לְבִתָּהּ. וַיֵּאוֹת לָהּ הָאָב. אוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא הִשְׁלִימָה הָאִשָּׁה אֶת כָּל תְּנָאֶיהָ אָמַר אֲבִי הֶחָתָן לִמְכֹּר אֶת בְּנוֹ לְאִישׁ אַחֵר, אֲשֶׁר שָׁקַל עַל יָדוֹ סַךְ חֲמִשִּׁים שָׁקֶל. וַיְהִי רִיב בֵּין הַמְחֻתֶּנֶת הַיְשָׁנָה וּבֵין הַמְחֻתָּן הֶחָדָשׁ, וַיַּגִּישׁוּ מִשְׁפָּטָם לִפְנֵי בֵית דִּין, וְהָאִשָּׁה יָצְאָה זַכָּאִית. אָז גָּנַב אוֹתוֹ הַמְחֻתָּן מִבֵּית אָבִיו, וַיּוֹבִילֵהוּ אֶל עִירוֹ, אַךְ הַמְחֻתֶּנֶת דָּלְקָה אַחֲרָיו וַתַּשִּׂיגֵהוּ וַתָּשֵׁב אֶת ״אוֹצָרָהּ״. וּבְכֵן הָיָה שְׁלֹמֹה לְבַעַל בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

רַבּוֹת סָבַל הַיֶּלֶד־הַבַּעַל תַּחַת יַד חוֹתַנְתּוֹ, אֲשֶׁר הָיְתָה רַגְזָנִית וְנֶפֶשׁ גַּסָּה. הִיא קִלְלָה וַתְּחָרֵף אֶת חֲתָנָהּ תָּמִיד וְגַם הָיְתָה מַכָּה אוֹתוֹ. וַיְהִי כִּי קָצָה נֶפֶשׁ שְׁלֹמֹה בַּעֲמָלוֹ וַיַּעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ וַיֵּלֶךְ לְמָקוֹם אַחֵר לִהְיוֹת מְלַמֵּד וְלִמְצוֹא מִזֶּה מִחְיָה לְנַפְשׁוֹ.

22. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה רָאָה הַנַּעַר, כִּי לֹא טוֹב לָאָדָם לְהִסְתַּפֵּק רַק בִּידִיעַת הַתַּלְמוּד בִּלְבָד, כִּי רָאוּי לוֹ לָשִׂים לֵב גַּם לְלִמּוּדִים אֲחֵרִים. וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לִלְמֹד שְׂפַת אַשְׁכְּנַז, אַךְ מִי יְלַמְּדֶנּוּ אֶת הָאַלְפָא בֵיתָא הָאַשְׁכְּנַזִּית? אוּלָם שְׁלֹמֹה רָאָה, כִּי דַפֵּי הַגְּמָרָא מְצֻיָּנִים מִלְּמַטָּה בְּאוֹתִיּוֹת רוֹמִיּוֹת עַל פִּי סֵדֶר אַלְפָא בֵיתָא, וְעַל פִּי הָאוֹתִיוֹת הָהֵן לָמַד לִקְרוֹא אַשְׁכְּנַזִּית, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לָמַד לִקְרוֹא הִשִּׂיג סֵפֶר אֶחָד הַמְדַבֵּר בִּידִיעוֹת הַטֶּבַע בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז וּבְשִׂכְלוֹ הַנִּפְלָא חָדַר לְעֹמֶק כַּוָּנַת הַסּוֹפֵר גַּם בְּטֶרֶם הֵבִין אֶת הַשָּׂפָה כְּיָאוּת. הַסֵּפֶר הַזֶּה עָשָׂה עָלָיו רֹשֶׁם עַז, וְכָל דֵּעוֹתָיו נִשְׁתַּנּוּ בֵּין רֶגַע: הוּא חָדַל מֵהַאֲמִין בְּכֹל אֲשֶׁר הֶאֱמִין עַד הַיּוֹם, וּבִהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָזַב שְׁלֹמֹה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה גֶּרְמַנִּיָּה, בְּחֶפְצוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם שָׁם בְּמַדָּעִים.

23. עַל פִּי צוּרָתוֹ הַחִיצוֹנָה הָיָה הַיְּהוּדִי הַפּוֹלַנִּי הַזֶּה לִזְוָעָה לְכָל רוֹאָיו בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, אֲשֶׁר הִיא, שְׂפָתָהּ וְנִמּוּסֶיהָ, הָיוּ זָרִים לוֹ. זְקָנוֹ הָיָה מְסֻבָּךְ וּמְגֹאָל, בְּגָדָיו קְרוּעִים וְנִכְתָּמִים, שְׂפָתוֹ נִלְעָגָה, וְאִישׁ לֹא הֵבִין כִּי תַחַת הַמִּכְסֶה הַמְגֹאָל הַזֶּה צְפוּנָה מַרְגָּלִית יְקָרָה – לֵב חָכָם, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ נָתְנָה הַהַשְׁגָּחָה רַק לִבְחִירֵי הַמִין הָאֱנוּשִׁי. וְעַל כֵּן הָיָה שְׁלֹמֹה נָע וָנָד מֵעִיר לְעִיר וַיִּסְבֹּל רָעָב וְחֶרְפָּה לְמַדַּי עַד בּוֹאוֹ בֶּרְלִינָה. בְּבֶרְלִין, עַל פִּי הַמִּנְהָג שֶׁהָיָה שָׁם, סָר שְׁלֹמֹה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים אֶל הַהֶקְדֵּשׁ, לְחַכּוֹת עַד כִּי יָבוֹא אַחַד הַפַּרְנֵסִים לִרְאוֹת בָאוֹרְחִים הָעֲנִיִּים וּלְהוֹצִיא מִשְׁפָּט אֶת מִי יַאַסְפוּ הָעִירָה וְאֶת מִי יָשִׁיבוּ לְאַרְצוֹ מִבְּלִי תֵת לוֹ לָבוֹא הָעִירָה, כִּי כֵן הָיָה חֹק הַמַּלְכוּת בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי רַק עַל פִּי מִשְׁפַּט הַפַּרְנֵס יְקֻבְּלוּ הַגֵּרִים הַיְּהוּדִים, אוֹ יְרֻחָקוּ. בְּבוֹא הַפַּרְנֵס בִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה מִלְּפָנָיו שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת לָבוֹא הָעִירָה, כִּי הוּא בָא לְהִשְׁתַּלֵּם בַּלִּמּוּדִים וּלְאוֹת עַל חָכְמָתוֹ הֶרְאָה לוֹ פֵרוּשׁ כָּתוּב עַל סֵפֶר ״מוֹרֶה הַנְּבוּכִים״, אַךְ לַאֲסוֹנוֹ הָיָה הָאִישׁ קַנָּאִי נִלְהָב, וְעַל כֵּן גָּזַר עַל שְׁלֹמֹה הַמַּשְׂכִּיל לַעֲזֹב אֶת בֶּרְלִין וְלָלֶכֶת לְעִיר אַחֶרֶת. לַשָּׁוְא בָּכָה שְׁלֹמֹה וַיִּתְחַנֵּן כִּי יִתְּנוּ לוֹ לָשֶׁבֶת בְּעִיר אֲשֶׁר בָּהּ אָמַר לְהַשִּׂיג מַטָּרָתוֹ הַנַּעֲלָה! – הַפַּרְנֵס צִוָּה וַיְגָרְשׁוּהוּ מִן הַ״הֶקְדֵּשׁ״, וְשַׁעֲרֵי הָעִיר נִסְגְּרוּ אַחֲרָיו. אָז הִתְנַפֵּל הָאֻמְלָל עַל הָאָרֶץ וַיֵּבְךְּ תַּמְרוּרִים, עַד כִּי אֲחָזַתּוּ קַדַּחַת; וַיַּרְא אִישׁ הַצָּבָא הַנּוֹצְרִי, אֲשֶׁר עָמַד שָׁם עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי חוֹלֶה הוּא, וַיְרַחֲמֵהוּ, וַיּוֹדִיעַ אֶל מַשְׁגִּיחַ הַהֶקְדֵּשׁ. וַיֵּאָסֵף שְׁלֹמֹה אֶל הַהֶקְדֵּשׁ וַיִּשְׁכַּב שָׁם יָמִים אֲחָדִים, עַד כִּי נִרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ, וְאָז הִתְחַבֵּר לְאַחַד הַקַּבְּצָנִים וַיֵּלֶךְ עִמּוֹ פּוֹזְנָאָה. שְׁלֹמֹה לֹא יָדַע לְדַבֵּר בִּשְׂפַת הָאָרֶץ, אַךְ חֲזוּת פָּנָיו הַצְּנוּמִים וְהַדַּלִּים הֵעִירָה רִגְשֵׁי חֶמְלָה בְּלֵב הָעוֹבְרִים וַיִּתְּנוּ לוֹ פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. כֹּה עָבַר עָלָיו כַּחֲצִי שָׁנָה, יְמֵי נְדוּדִים וְקַבְּצָנוּת!

24. בְּבוֹאוֹ לְפוֹזְנָא סָר אֶל בֵּית הָרַב רַבִּי הִירְשׁ חָרִיף, וְהָרַב קִבְּלָהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ כִּי הָאוֹרֵחַ הוּא גָדוֹל בַּתּוֹרָה, דָּאַג לְכָל מַחְסוֹרָיו וַיִּשְׂכָּר לוֹ מָעוֹן. אַחֲרֵי אֲכֹל שְׁלֹמֹה בִּמְעוֹנוֹ אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב רָאָה כִּי גַם מִטָּה מוּצַעַת עוֹמֶדֶת שָׁם, וְלֹא הֶאֱמִין שְׁלֹמֹה כִּי הַמִּטָּה מוּצַעַת בִּשְׁבִילוֹ, כִּי זֶה יָמִים רַבִּים אֲשֶׁר לֹא יָשֵׁן בַּמִּטָּה. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי קְרָאָהוּ הָרַב בַּבֹּקֶר וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִם מָצָא הַמָּעוֹן חֵן בְּעֵינָיו. ״אָנֹכִי יָשַׁנְתִּי הַלַּיְלָה בַּמִּטָּה!״ הֵשִׁיב שְׁלֹמֹה בַּעֲלִיצוּת נַפְשׁוֹ. הָרַב הַנָּדִיב שָׂמַח עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר לִמְשָׁרְתוֹ לָלֶכֶת אֶל הֶחָנוּת וְלִקְנוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ אֵטוּן לִבְגָדִים בְּעַד רַבִּי שְׁלֹמֹה. וּבִפְנוֹתוֹ אֶל שְׁלֹמֹה, שְׁאָלָהוּ בְּאֵיזֶה אֵטוּן יִבְחָר; שְׁלֹמֹה נִפְעָם מֵרֶגֶשׁ הַכָּרַת תּוֹדָה וְלֹא יָכוֹל לַעֲנוֹת מְאוּמָה, רַק זֶרֶם הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר פָּרַץ מֵעֵינָיו הִגִּיד אֶת הַצָּפוּן בִּלְבָבוֹ.

25. שְׁתֵּי שָׁנִים יָשַׁב שְׁלֹמֹה בָּעִיר הַהִיא בְּבֵית אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הָעִיר, בְּלָמְדוֹ אֶת בֶּן הֶעָשִׁיר הַהוּא תּוֹרָה. כָּל בְּנֵי הַבַּיִת כִּבְּדוּהוּ וְהוֹקִירוּהוּ עַד מְאֹד, וְהַיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַמְאֻשָּׁרִים בְּכָל יְמֵי חַיָּיו. אוּלָם מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לְהַסְתִּיר אֶת דֵּעוֹתָיו הֶחָפְשִׁיּוֹת גָּרַם כִּי הֵחֵלּוּ לְרַנֵּן עָלָיו, כִּי כוֹפֵר הוּא וּמִין. מִלְּבַד זֹאת, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָח מִנְּדוּדָיו כִּשְׁתֵּי שָׁנִים גָּבְרָה בוֹ תְשׁוּקָתוֹ לָלֶכֶת עוֹד הַפַּעַם בֶּרְלִינָה, בְּקַוּוֹתוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם שָׁם בְּמַדָּעִים. לֹא לְזֹאת נוֹצָר מַיְמוֹן, כִּי יַעֲסֹק כָּל יָמָיו בִּמְלַמְּדוּת.

26. הַפַּעַם לֹא הִצְטָרֵךְ עוֹד שְׁלֹמֹה לָסוּר אֶל הַהֶקְדֵּשׁ, כִּי עַתָּה בָא בְּמֶרְכָּבָה כְּבוּדָה, וּבְלִי כָל מַעְצֹר סָר אֶל אֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן. בְּקָרְאוֹ אֶת סֵפֶר הַפִּלּוֹסוֹף וָלְף, כָּתַב שְׁלֹמֹה הַשָּׂגוֹת עַל שִׁטָּתוֹ וַיְשַׁלְּחֵן אֶל מֶנְדֶּלְזָן, וּמֶנְדֶּלְזָן רָאָה כִּי שְׁלֹמֹה חוֹקֵר גָּדוֹל הוּא, וַיִּקְרָאֵהוּ אֵלָיו וַיְקָרְבֵהוּ וַיְדַבֵּר עָלָיו טוֹבוֹת לִפְנֵי עֲשִׁירִים אֲחָדִים אֲשֶׁר תְּמָכוּהוּ בְּנִדְבוֹתֵיהֶם. שָׁם שָׁגָה שְׁלֹמֹה עַל חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה בִּשְׁקִידָה רַבָּה. אוּלָם חֹסֶר הַתַּרְבּוּת הָיָה לוֹ לְפֶגַע רָע, כִּי לֹא יָכוֹל לְהִתְנַהֵג תָּמִיד כְּאִישׁ הַמַּעֲלָה וַיֶּאֱרַח לִפְעָמִים לְחֶבְרָה עִם נְעָרִים פּוֹחֲזִים וְקַלֵּי דַעַת, וְזֹאת הָיְתָה סִבָּה, כִּי הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים הֲגוּנִים לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְגַם בְּעֵינֵי מֹשֶׁה מֶנְדֶּלְזָן הָיָה רָע, וְאָז עָזַב שְׁלֹמֹה אֶת בֶּרְלִין וַיָּנַע בַּאֲרָצוֹת וְעָרִים שׁוֹנוֹת, וַיְהִי תָמִיד שְׂבַע רֹגֶז וּנְדוּדִים. בְּסוֹף יָמָיו אֲסָפָהוּ הַשַּׂר קַלְקְרֵייט, אִישׁ אוֹהֵב חָכְמָה וּמוֹקִיר חֲכָמִים, וַיִּתֶּן לוֹ מָעוֹן בַּאֲחֻזָּתוֹ וַיְמַלֵּא כָּל מַחְסוֹרָיו. הַשַּׂר הַנָּדִיב לֹא שָׂם לִבּוֹ לְדַרְכֵי הַפִּלּוֹסוֹף הַזָּרִים וְלֹא הֵסִיר מֵעָלָיו חַסְדּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. בְּמוֹת שְׁלֹמֹה הוּבַל לְקִבְרוֹת יִשְׂרָאֵל, אַךְ הַחֲסִידִים הַקַּנָּאִים הִתְעַלְלוּ בִגְוִיָּתוֹ, וַיִּקְבְּרוּהוּ ״קְבוּרַת חֲמוֹר״.

27. מִימֵי שְׁפִּינוֹזָה לֹא הָיָה פִלּוֹסוֹף גָּדוֹל כִּשְׁלֹמֹה מַיְמוֹן, אַךְ פְּרָאִיּוּת פּוֹלִין לֹא נָתְנָה לוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם כָּרָאוּי, וְלָכֵן הָיָה אֻמְלָל כָּל יָמָיו. אוּלָם אַף כִּי אֶחָיו הַקַּנָּאִים רְדָפוּהוּ, וּבְנֵי הַנֵּכָר קֵרְבוּהוּ וַיִּתְמְכוּהוּ, בְּכָל זֹאת הָיָה שְׁלֹמֹה מֵצַר בְּצָרוֹת אֶחָיו וְלֹא חָדַל מֵהֲגוֹת אַהֲבָה וְכָבוֹד לְעַמּוֹ וּלְסִפְרֵי הַתַּלְמוּד, בְּעַד הַמּוּסָר הַנַּעֲלֶה הַצָּפוּן בּוֹ. לִבּוֹ הִתְחַמֵּץ בְּקִרְבּוֹ, בִּרְאוֹתוֹ כִּי צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל כּוֹתְבִים עָמָל וּמַשְׁלִיכִים שִׁקּוּצִים עַל עַמּוֹ, וַיָּשֶׁב לָהֶם בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וּכְיַד חָכְמָתוֹ הָרַבָּה הוֹכִיחַ אֶת צִדְקַת יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתוֹ.

ד. הַשְׂכָּלַת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹסְטְרִיָּה.

28. יוֹסֵף הַשֵּׁנִי מֶלֶךְ אוֹסְטְרִיָּה (20–1710 אחב״ש) נָתַן אֶת לִבּוֹ לְהַשְׂכִּיל אֶת הַיְּהוּדִים וְלַהֲרִימָם מִשְּׁפַל מַצָּבָם. וַיְצַו לִבְלִי הָנִיא עוֹד אֶת הַיְּהוּדִים מֵעֲסֹק בְּאוּמָנוּת, בְּמַדָּעִים וּבִמְלֶאכֶת הַיֹּפִי, וַיִּפְתַּח לִפְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת דַּלְתוֹת בָּתֵּי הַסֵּפֶר הַכְּלָלִיִּים. גַּם צִוָּה לְיַסֵּד בָּתֵּי סֵפֶר מְיֻחָדִים בִּשְׁבִיל הַיְּהוּדִים, לְלַמְּדָם לְשׁוֹן הַמְּדִינָה וּמַדָּעִים. יְהוּדֵי אוֹסְטְרִיָּה, אֲשֶׁר הָיוּ סְגוּרִים בַּגֶּתָּה זֶה שָׁנִים רַבּוֹת וַיִּתְרַגְּלוּ עִם הַסְּדָרִים אֲשֶׁר נוֹסְדוּ לְפִי צֹרֶךְ קִיּוּמָם בַּיָּמִים הָרָעִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם, פָּחֲדוּ מְאֹד פֶּן יִטָּמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הָעַמִּים שִׁכְנֵיהֶם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּנָּתֵץ חוֹמַת הַגֶּתָּה הַמַּבְדֶּלֶת בֵּינֵיהֶם; וּבְיִחוּד יָרְאוּ מִפְּנֵי בָתֵּי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר הַקֵּיסָר אוֹמֵר לְיַסֵּד בַּעֲדָם, פֶּן יִזְנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר הַהַשְׂכָּלָה וְיַעַזְבוּ אֶת תּוֹרַת אֱלֹהֵיהֶם. אוּלָם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֶרְלִין שָׂמְחוּ עַל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ, וְרַבִּי נַפְתָּלִי הִירְץ וַיְזֶל שָׁר לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ שִׁיר תְּהִלָּה, וּבְשָׁמְעוֹ כִּי קַנָּאֵי הַיְּהוּדִים בְּאוֹסְטְרִיָּה לֹא יַחְפְּצוּ לְקַבֵּל אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר הַקֵּיסָר אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם, וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם מְגִלַּת סֵפֶר בְּשֵׁם ״דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת״, וַיּוֹכַח לָהֶם כִּי הַהַשְׂכָּלָה תָבִיא לְיִשְׂרָאֵל רַק טוֹב, וַיָּבֵא רְאָיוֹת מֵהַתּוֹרָה, כִּי נָחוּץ מְאֹד לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לִקְנוֹת דַּעַת בֶּחָכְמוֹת הַכְּלָלִיּוֹת וּבִלְתָּן אִי אֶפְשַׁר לְהָבִין גַּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. אַךְ הַקַּנָּאִים קָצְפוּ מְאֹד עַל כּוֹתֵב הַמִּכְתָּב הַהוּא, וַיֹּאמְרוּ לְנַדּוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר יִזְנֶה אַחֲרֵי דִבְרֵי וַיְזֶל, רַק רַבָּנֵי אִטַּלְיָה הִסְכִּימוּ לְדִבְרֵי וַיְזֶל וַיְשַׁבְּחוּהוּ.

29. אוּלָם בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹסֵף הַשֵּׁנִי לֻקְּחוּ מֵהַיְּהוּדִים עוֹד הַפַּעַם הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר נִתְּנוּ לָהֶם. אַךְ הַתְּשׁוּקָה לְהַשְׂכָּלָה לֹא חָדְלָה עוֹד מִתּוֹכָם וְלֹא רַק אֶל הַיְדִיעוֹת הַכְּלָלִיּוֹת שָׂמוּ הַמַּשְׂכִּילִים לִבָּם, כִּי אִם גַּם לְהָבִין אֶת הַיַּהֲדוּת וְאֶת קוֹרוֹת הִתְפַּתְּחוּתָהּ; וְיִתְרוֹן לָהֶם עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּגֶרְמַנִּיָּה, כִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּאוֹסְטְרִיָּה (גַּלִּיצִיָּה) כָּתְבוּ עִבְרִית, וְעַל כֵּן הָיְתָה הַשְׁפָּעָתָם רַבָּה מְאֹד עַל בְּנֵי עַמָּם.

30. אֲבִי חוֹקְרֵי הַיַּהֲדוּת וְקוֹרוֹת הִתְפַּתְּחוּתָהּ אָז הָיָה רַבִּי נַחְמָן הַכֹּהֵן קְרוֹכְמַל . הוּא נוֹלַד בְּעִיר (1720 אחב״ש) בְּרוֹדָא לְאִישׁ אֶחָד סוֹחֵר נִכְבָּד, אֲשֶׁר גַּם הַהַשְׂכָּלָה לֹא הָיְתָה זָרָה לוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ קָרָא וְשָׁנָה הַרְבֵּה בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַפּוֹסְקִים, וְאַחֲרֵי כֵן לָמַד גַּם חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, וּבְיִחוּד שָׁגָה בְשִׁטַּת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה שֶׁל הֶחָכָם הֶגֶל. בְּמַבָּט חַד עַד לְהַפְלִיא הִצְלִיחַ לַחְדֹּר בְּעִמְקֵי סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת אֶת הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר גָּרְמוּ בִּזְמַן יָדוּעַ לָחֹק חֻקִּים יְדוּעִים. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵבִין, כִּי תוֹרַת יִשְׂרָאֵל לֹא פִתְאֹם בָּאָה לָעוֹלָם, כִּי אִם הָלְכָה וְהִתְפַּתְּחָה דּוֹר אַחַר דּוֹר לְפִי צָרְכֵי הָעָם וּמַעֲלַת הַשְׂכָּלָתוֹ.

31. רַבִּי נַחְמָן קְרוֹכְמַל יָשַׁב יָמִים רַבִּים בָּעִיר הַקְּטַנָּה זְשׁוּלְקִיב, וְשָׁמָּה נֶאֶסְפוּ אֵלָיו כָּל דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה וַיִּשְׁמְעוּ מִפִּיו לֶקַח, וּבְחֵן שְׂפָתָיו מָשַׁךְ אַחֲרָיו לִבּוֹת כָּל הַשּׁוֹמְעִים. הוּא הָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְשׂוֹנֵא אֶת הַמַּחֲלֹקֶת, עָנָו וְצָנוּעַ וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל עָלָיו רַבָּנוּת. אוּלָם הַקַּנָּאִים הוֹצִיאוּ עָלָיו שֵׁם רָע, כִּי נָתַן יָדוֹ אֶל הַקְּרָאִים לְהִלָּחֵם נֶגֶד דַּת הָרַבָּנִים, אַךְ רַבִּי נַחְמָן מִדִּבָּתָם לֹא חָת וּבְנֶפֶשׁ שׁוֹקֶטֶת הוֹסִיף לַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ בְּחֵקֶר הַיַּהֲדוּת. אוּלָם אֶת רֹב חָכְמָתוֹ לֹא כָתַב בַּסֵּפֶר, וְרַק רְשִׁימוֹת אֲחָדוֹת רָשַׁם אֶצְלוֹ, וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ הוֹצִיא לָאוֹר הֶחָכָם רַבִּי יוֹם־טוֹב־לִיפְּמַן צוּנְץ אֶת כְּתָבָיו, הַמְעַטִּים בְּכַמּוּתָם וְרַבִּים בְּאֵיכוּתָם, בְּשֵׁם: ״מוֹרֶה נְבוּכֵי הַזְּמָן״. הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא הַבְּאֵר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ דָלוּ כָּל חַכְמֵי הַהִסְטוֹרִיָּה הָעִבְרִית הַבָּאִים אַחֲרָיו.

32. תַּלְמִידוֹ וַחֲבֵרוֹ הָיָה הָרַב רַבִּי שְׁלֹמֹה יְהוּדָה רַפָּפּוֹרְטְ. גַּם הוּא נָתַן אֶת לִבּוֹ כְּרַבּוֹ לַחְקֹר בְּדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל וּבַהֲבָנַת עִנְיָנִים רַבִּים הַכְּתוּבִים בַּתַּלְמוּד וּבַמִּדְרָשִׁים, עַל פִּי חָכְמַת דִּבְרֵי הַיָּמִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה יְהוּדָה סוֹכֵן לְחוֹכֵר מֶכֶס הַבָּשָׂר בִּלְבוֹב. עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה בְזוּיָה בְּעֵינָיו, כִּי אַךְ בְּתוֹרָה וְחָכְמָה חָפֵץ כָּל הַיָּמִים. וּמַה מְּאֹד שָׂמַח לִבּוֹ כַּאֲשֶׁר לֻקַּח לְרַב בְּטַרְנוֹפּוֹל בְּעֶזְרַת הֶעָשִׁיר הֶחָכָם, רַבִּי יוֹסֵף פֶּרִיל. שָׁם אָמַר לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה וְלַעֲסֹק בַחֲקִירוֹתָיו, אַךְ הַקַּנָּאִים מֵרֲרוּ אֶת חַיָּיו תָּמִיד. גַּם אֵלֶּה הַמַּשְׂכִּילִים אֲשֶׁר מָצְאוּ חֵפֶץ בַּהֲרִיסוּת הַדַּת הִתְקוֹמְמוּ נֶגֶד רַבִּי שְׁלֹמֹה יְהוּדָה, עַל אֲשֶׁר שָׁמַר כָּל חֻקֵּי הַדַּת וְהָפַךְ בִּזְכוּתָם. הוּא הָיָה סַבְלָן גָּדוֹל בְּעִנְיָנֵי אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת וְהֶחֱלִיף מִכְתְּבֵי אַהֲבָה וִידִידוּת עִם חֲכָמִים רַבִּים, אֲשֶׁר הָיוּ שׁוֹנִים מִמֶּנּוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם וּרְחוֹקִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, אִם רַק אֶת הָאֱמֶת בִּקֵּשׁוּ. מִטַּרְנוֹפּוֹל לֻקַּח רַפָּפּוֹרְטְ לִהְיוֹת רַב בִּפְרָג, אַךְ גַּם שָׁם רְדָפוּהוּ קַנָּאִים וְלֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

33. אֲחָדִים מִמַּשְׂכִּילֵי הַדּוֹר עָרְכוּ מִלְחָמָה נֶגֶד הַחֲסִידוּת וְ״הַצַּדִּיקִים״ ״הָרַבִּיִּים״ בַּעֲלֵי הַמּוֹפֵת. יוֹסֵף פֶּרִיל חִבַּר סֵפֶר ״מְגַלֶּה טְמִירִין״, אֲשֶׁר בּוֹ חִקָּה אֶת הַשָּׂפָה הַנִּלְעָגָה שֶׁל הַחֲסִידִים הַכּוֹתְבִים בִּשְׂפַת עֵבֶר וְאֶת רוּחָהּ לֹא יַכִּירוּ, וְיוֹתֵר מִמֶּנּוּ הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בֶּן דּוֹרוֹ הָרוֹפֵא יִצְחָק אֶרְטֶר . הֶחָכָם הַזֶּה נוֹלַד בִּכְפַר (1722–1784 אחב״ש) קוֹנִישָׁק בְּגַלִּיצִיָּה וְנִתְחַנֵּךְ בְּתַלְמוּד וּפוֹסְקִים וּבִהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִשִּׂיאוּ לוֹ אֲבוֹתָיו אִשָּׁה. בְּהִתְוַדְּעוֹ אֶל אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּמַד בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה, רָאָה הָאִישׁ הַהוּא כִּי כִשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים לְיִצְחָק וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת בְּמַדָּעִים וּלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת, וְגַם לִמְּדוֹ תוֹרַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.

34. כַּאֲשֶׁר הֶעְתִּיק יִצְחָק מוֹשָׁבוֹ לְעִיר לְבוֹב הִתְאָרַח עִם הַמַּשְׂכִּילִים, וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדָּה אַחַת לִפְקֹחַ עֵינֵי חֲשֻׁכִּים. בָּעֵת הַהִיא יָשַׁב שָׁם גַּם הָרַב שְׁלֹמֹה יְהוּדָה רַפָּפּוֹרְטְ וְעוֹד חֲכָמִים אֲחָדִים אֲשֶׁר שָׁקְדוּ יַחַד לְטוֹבַת אֲחֵיהֶם וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהָפִיץ אֶת הַהַשְׂכָּלָה בֵּינֵיהֶם. וַיִּרְאוּ הַקַּנָּאִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם וַיֶּחֶרָדוּ, וַיַּכְרִיזוּ חֵרֶם עַל רָאשֵׁי הַמַּשְׂכִּילִים וּבֵינֵיהֶם גַּם עַל אֶרְטֶר. וְהַצְּבוּעִים הוֹסִיפוּ לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ הֶחָכָם הַזֶּה לַחֲבֵרָיו בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָעִיר, כִּי בָדְאוּ עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי שֶׁקֶר עַד כִּי קָצָה נֶפֶשׁ אֶרְטֶר בְּמִלְחַמְתּוֹ, וַיֵּצֵא מִן הָעִיר הַהִיא, וַיֵּשֶׁב בְּעִיר בְּרוֹדִי. שָׁם נִמְצְאוּ מַשְׂכִּילִים רַבִּים תַּקִּיפִים, וְעַל כֵּן לֹא נוֹעֲזוּ הַקַּנָּאִים אֲשֶׁר בָּעִיר הַהִיא לָצֵאת נֶגְדָּם לְמִלְחָמָה גְלוּיָה. וַיֵּשֶׁב שָׁם יִצְחָק יָמִים רַבִּים וַיְהִי מוֹרֶה לַנְּעָרִים וּמִזֶּה הִתְפַּרְנֵס. וְכַאֲשֶׁר נוֹסַד בֵּית הַסֵּפֶר הָיָה יִצְחָק לְרֹאשׁ בֵּית־הַסֵּפֶר.

35. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן לְהוֹצִיא לָאוֹר מְאַסֵּף בְּשֵׁם ״בִּכּוּרֵי הָעִתִּים״. אֵלָיו שָׁלַח יִצְחָק אֶת מַאֲמָרוֹ הָרִאשׁוֹן ״מֹאזְנֵי מִשְׁקָל״, אֲשֶׁר עָשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל עַל הַקּוֹרְאִים בְּסִגְנוּנוֹ הַמְיֻחָד וּבְלַעֲגוֹ הַשָּׁנוּן.

וּבִמְלֹאת לְיִצְחָק שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עָלָה עַל לִבּוֹ לִלְמֹד חָכְמַת הָרְפוּאָה וַיִּכָּנֵס אֶל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בּעִיר פֶּסְט. וַיִּשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה חָמֵשׁ שָׁנִים, וְחֶפְצוֹ הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ לָצֵאת מִשָּׁם בְּתוֹר רוֹפֵא. כָּל יְמֵי יִצְחָק הָיוּ יְמֵי עֲבוֹדָה וָעֹנִי, וְעַל כֵּן יָדַע אֶת נֶפֶשׁ הֶעָנִי, וְלִפְעָמִים בְּבוֹאוֹ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלִים הָעֲנִיִּים הֵבִיא לָהֶם גַּם נִדְבַת כָּסֶף. בְּסַטִּירָתוֹ הַחַדָּה הוֹכִיחַ אֶת הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם רַק לְבִצְעָם וְאֶת עָנִי וְאֶבְיוֹן אֵינָם מְרַחֲמִים.

36. וְאַף כִּי טָרוּד הָיָה יִצְחָק בַּעֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה תָּמִיד, בְּכָל זֹאת קָבַע עִתִּים לַהְגּוֹת בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל וְלִכְתֹּב מַאֲמָרִים בִּשְׂפַת עֵבֶר, וַיְהִי מְדַקְדֵּק מְאֹד לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ אֶת רַעְיוֹנָיו בְּסִגְנוּן מְלֻטָּשׁ וּמַבְרִיק. בְּיִחוּד הִרְבָּה יִצְחָק לִשְׁלֹחַ אֶת חִצֵּי לַעֲגוֹ עַל הַחֲסִידִים וְצַדִּיקֵיהֶם, הַמִּתְפָּאֲרִים כִּי בְיָדָם נָתַן יְיָ אֶת מַפְתְּחוֹת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. מַאֲמָרָיו אֲשֶׁר נִקְבְּצוּ יַחַד נִקְרְאוּ בְשֵׁם ״הַצֹּפֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל״, וְהַשְׁפָּעָתוֹ, אֲשֶׁר הִשְׁפִּיעַ בְּסִפְרוֹ עַל בְּנֵי הַנְּעוּרִים בְּיָמָיו וְגַם אַחֲרֵי מוֹתוֹ יָמִים רַבִּים, הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד. הוּא יָסַד גַּם אֶת הַמְאַסֵּף ״הֶחָלוּץ״.

ה. שְׁמוּאֵל דָּוִד לוּצַטּוּ.

37. מִכָּל הַחֲכָמִים וְהַחוֹקְרִים אֲשֶׁר הָיוּ בַּדּוֹר הַהוּא הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת הֶחָכָם הַמְשׁוֹרֵר שְׁמוּאֵל דָּוִד לוּצַטּוּ – שְׁדָ״ל . – מִלְּבַד אֲשֶׁר הֶעֱמִיק לַחְקֹר בִּסְגֻלּוֹת (1730 אחב״ש) הַשָּׂפָה הָעִבְרִית, וּמִלְּבַד שִׁירָיו הַיָּפִים וּבֵאוּרָיו הַטּוֹבִים וּמַאֲמָרָיו בְּדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד שָׂם לִבּוֹ בְּיִחוּד לְחַבֵּב אֶת הַיַּהֲדוּת עַל אֶחָיו וְלָטַעַת אוֹתָהּ בְּקֶרֶב לִבָּם. הַיַּהֲדוּת הָיְתָה יְקָרָה בְעֵינָיו מִכָּל טוֹב.

38. חִזְקִיָּה אֲבִי שְׁמוּאֵל דָּוִד הָיָה חָרַשׁ עֵצִים, בַּר־אוּרְיָן, שׁוֹגֶה בְקַבָּלָה וְיוֹדֵעַ גַּם חָכְמַת הַמִּיכַנִּיקָה וְהַפִיזִיקָה. וְאֵם שְׁמוּאֵל דָּוִד הָיְתָה אִשָּׁה טוֹבַת־לֵב וְשׁוֹקֵטָה וַתְּבַלֶּה אֶת יָמֶיהָ עִם אִישָׁהּ בְּשָׁלוֹם וְאַהֲבָה. בְּחַיֵּי אֲבוֹתָיו הַיְשָׁרִים רָאָה שְׁמוּאֵל דָּוִד סֵמֶל הַיַּהֲדוּת הַטְּהוֹרָה, וְהֵמָּה שֶׁנָּפְחוּ בוֹ לֹא רוּחַ אֱמוּנָה עַוֶּרֶת, כִּי אִם רוּחַ אַהֲבָה הַנּוֹבַעַת מֵהַדַּעַת וְהַהַכָּרָה, כִּי הַיַּהֲדוּת מַנְחִילָה אֶת הַמַּחֲזִיקִים בָּהּ קְדֻשָׁה וּתְמִימוּת.

39. שְׁמוּאֵל דָּוִד נוֹלַד בְּעִיר טְרִיֶסְטִי, וּבִהְיוֹתוֹ בֶן שָׁלֹשׁ שָׁנִים נְתָנָהוּ אָבִיו לְ״חֵדֶר״ לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאָבִיו בְּעַצְמוֹ הָיָה מְלַוֵּהוּ יוֹם יוֹם הַחַדְרָה, כִּי שָׂמַח מְאֹד בְּתֵת לוֹ יְיָ בֵּן זָכָר וַיְזַכֵּהוּ לְלַמְדּוֹ תוֹרָה. וְכַעֲבוֹר שָׁנָה וָחֵצִי נִכְנַס שְׁמוּאֵל דָּוִד לְבֵית ״תַּלְמוּד תּוֹרָה״. בִּהְיוֹתוֹ בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים הֵחֵל לִלְמֹד שְׂפוֹת רוֹמִי, אִיטַלְיָה, צָרְפַת וְאַשְׁכְּנָז. בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֵחֵל לְחַבֵּר סְפָרִים; וַיִּכְתֹּב סֵפֶר דִּקְדּוּק לְשׁוֹן עֵבֶר בִּשְׂפַת אִיטַלְקִית. בִּמְלֹאת לִשְׁמוּאֵל דָּוִד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֵחֵל אָבִיו לְלַמְּדוֹ אֶת אוּמְנוּתוֹ, אַךְ שְׁמוּאֵל דָּוִד לֹא עָשָׂה בָּהּ חָיִל, וְתָמִיד טָרוּד הָיָה בְּלִמּוּדָיו.

40. אַחֲרֵי מוֹת אִמּוֹ הָיָה שְׁמוּאֵל (1744 אחב״ש) דָּוִד בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת מְבַשֵּׁל וּמְנַהֵל אֶת כַּלְכָּלַת הַבַּיִת, כִּי עָנִי הָיָה אָבִיו וְלֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִשְׂכֹּר שִׁפְחָה. פַּעַם בְּהַסִּיקוֹ אֶת הַתַּנּוּר לָקַח סֵפֶר פִּלּוֹסוֹפִי לִקְרוֹא בוֹ וַיָּשֶׂם בּוֹ כָל מַעֲיָנָיו. הֶעָשָׁן מִלֵּא אֶת הַבַּיִת, וְהוּא לֹא יָדַע, עַד כִּי בָא אִישׁ וַיְעִירֵהוּ. בִּמְלֹאת לוֹ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה חִבַּר קֹבֶץ שִׁירִים בְּשֵׁם ״כִּנּוֹר נָעִים״. בִרְאוֹת אָבִיו, כִּי לֵב בְּנוֹ אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחַר אוּמְנוּתוֹ, וַיֶּחְדַל מִמֶּנּוּ, וּמֵאָז הִקְדִּישׁ שְׁמוּאֵל דָּוִד כָּל יָמָיו לְתוֹרָה וְחָכְמָה.

41. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה נָתַן שְׁמוּאֵל דָּוִד אֵת לִבּוֹ לְחַזֵּק אֶת הַיַּהֲדוּת, לְהָסִיר מִלֵּב בְּנֵי עַמּוֹ, אֲשֶׁר הָיָה אָהוּב לוֹ מִנַּפְשׁוֹ, אֶת מַחֲלַת הַכְּפִירָה, שֶׁהִפִּילָה חֲלָלִים רַבִּים בַּזְּמַן הַהוּא בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנָז. בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר שְׁמוּאֵל דָּוִד, כִּי תִקּוּנֵי הַדַּת יָבִיאוּ מַרְפֵּא לְהַיַּהֲדוּת הַמִּתְמוֹטֶטֶת; אַחֲרֵי כֵן נוֹכַח כִּי לֹא בְאֵלֶּה רְפוּאָתָהּ, וַיֶּחְדַּל מִדְּרֹשׁ תִּקּוּנִים בַּדָּת.

42. עַד שְׁנַת הַשְּׁלֹשִׁים לִימֵי חַיָּיו חַי שְׁמוּאֵל דָּוִד בְּעֹנִי וַיִּתְפַּרְנֵס בְּלַחַץ מֵהוֹרָאָה בְּבָתֵּי הָעֲשִׁירִים. אַחֲרֵי כֵן נִקְרָא לְשָׁרֵת בְּתוֹר פְּרוֹפִיסוֹר בְּבֵית מִדְרַשׁ הָרַבָּנִים בְּפַדּוּבָה. שָׁם הִרְבָּה מְאֹד לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת עַמּוֹ, לֹא לְבַד בִּידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת בְּכָל מִקְצְעוֹת הַיַּהֲדוּת, כִּי אִם גַּם בְּמִדּוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת, בְּהַנְהָגָתוֹ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה, בְּהִתְהַלְּכוֹ עִם תַּלְמִידָיו כְּאָח וּכְרֵעַ. בְּקָרְאוֹ לִפְנֵיהֶם אֶת לִקְחוֹ, הִטָּה אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ לְדֵעוֹת תַּלְמִידָיו, וְלֹא בוֹשׁ מֵהוֹדוֹת לִפְעָמִים כִּי שָׁגָה בְּבֵאוּרוֹ וְכִי תַלְמִידוֹ כִּוֵּן אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְאֶת חִדּוּשֵׁי תַלְמִידָיו רָשַם לְזִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר בְּשֵׁם אוֹמְרָם.

43. לוּצַטּוּ קִנֵּא מְאֹד לִכְבוֹד עַמּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי אֶחָד מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים, גֶּזֶנִיּוּס, כָּתַב סֵפֶר יָקָר לְהוֹרוֹת שְׂפַת עֵבֶר, חָרָה לוֹ מְאֹד, כִּי תִפְאֶרֶת יְדִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית תִּהְיֶה לְאִישׁ נָכְרִי, וַיִּשָּׁבַע בְּלִבּוֹ לְחַבֵּר סֵפֶר יוֹתֵר מְשֻׁבָּח מִסִּפְרוֹ שֶׁל גֶּזֶנִיּוּס. אוּלָם בְּקַנְאוֹ לִכְבוֹד עַמּוֹ לֹא בִקֵּשׁ לְהַצְדִּיק אֶת כָּל מַה שֶׁיָּצָא מִפִּי הָרִאשׁוֹנִים וְכֹה הָיָה דְבָרוֹ: ״אִם חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ בִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל, נְגַדְּלֵהוּ בְמַעֲשֵׂינוּ אָנוּ. גִּלּוּי מִגְרְעוֹת קַדְמוֹנֵינוּ אֵינֶּנוּ הַקְּטַנָּה בְמַעֲלוֹתֵינוּ; אַדְרַבָּה, הוּא מוֹפֵת בָּרוּר, כִּי עַמֵּנוּ הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּלֵּם״. בִּשְׁנַת 1763 מֵת לְלוּצַטּוּ יֶלֶד קָטָן וְאִשְׁתּוֹ הֻכְּתָה בְּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וְגַם פַּרְנָסָתוֹ נִפְחֲתָה, אַךְ הוּא בְכָל צָרוֹתָיו מָצָא נֶחָמָה בְּתוֹרָה וְחָכְמָה, וְלֹא חָדַל מִקְּנוֹת סְפָרִים יְקָרִים בִּמְצִיאוּת וַיְשַׁלֵּם בַּעֲדָם מְחִיר יָקָר.

44. אֶחָד מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא, יְהוֹשֻׁעַ הֶשִׁיל שׁוּר – יה״שׁ – פָּנָה בְנַעֲרוּתוֹ אֶל שְׁמוּאֵל דָּוִד בְּמִכְתָּב כָּתוּב בְּשָׂפָה נִלְעָגָה וּבַחֲקִירוֹת טְפֵלוֹת, וַיּוֹכִיחֵהוּ שְׁמוּאֵל דָּוִד בְּתוֹכָחָה מֵאַהֲבָה עַל שְׂפָתוֹ הַנִּלְעָגָה וְעַל דְּבָרָיו הַטְּפֵלִים וַיִּיעָצֵהוּ לִשְׁקֹד עַל לִמּוּדָיו. אַךְ יה״ש עָנָהוּ עַזּוּת. אוּלָם מְהֵרָה הִכִּיר יה״ש אֶת עַוָּתָתוֹ וַיָּחֶל לִלְמֹד בִּשְׁקִידָה רַבָּה וַיַּעַשׂ חָיִל, וּלְמִקְצֵה אַרְבַּע שָׁנִים פָּנָה שֵׁנִית אֶל שְׁדָ״ל בְּמִכְתָּב כָּתוּב כְּהוֹגָן, וַיִּקְרָא שְׁדָ״ל אֶת הַמִּכְתָּב בְּשִׂמְחָה וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית אַהֲבָה וִידִידוּת; וְעַד יוֹם מוֹתוֹ נֶחְשַׁב בְּמִסְפַּר יְדִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, אַף כִּי רְחוֹקִים הָיוּ בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם אִישׁ מֵאָחִיו.

45. שְׁמוּאֵל דָּוִד נָתַן הַיִּתְרוֹן לַלֵּב הַטּוֹב עַל הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּכָל צָרוֹתָיו אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּהוּ לֹא אָמַר נוֹאָשׁ, וּבֶאֱמֶת אֵין לְשָׁעֵר אֶת הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו. בִּשְׁנַת 1768 מֵת עָלָיו אֶחָד מִבְּחִירֵי תַלְמִידָיו, אֲשֶׁר עָלָיו בָּטַח שְׁדָ״ל, כִּי יִהְיֶה לִגְאוֹן יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁנַת 1771 מֵתָה אִשְׁתּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר סָבַל מִמֶּנָּה תְּלָאוֹת רַבּוֹת. בִּשְׁנַת 1784 מֵת בְּנוֹ הַבְּכֹר אֲשֶׁר בִּידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת עוֹד עָלָה עַל אָבִיו. וְעוֹד הַרְבֵּה מֵרֵעָיו וִידִידָיו הָלְכוּ לְעוֹלָמָם. כָּל זֶה הֵשַׁח אֶת רוּחוֹ, עַד כִּי חָדַל מִבּוֹא עוֹד בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים, וַיִּתְבּוֹדֵד בְּאָהֳלוֹ, וַיָּשֶׂם כָּל מַעְיָנָיו בְּמִקְרָא, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ שָׁאַב תַּנְחֻמוֹת לְנַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה. עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיָה שְׁדָ״ל מַחֲלִיף מִכְתָּבִים עִם כָּל חַכְמֵי הַזְּמָן, אַךְ אַחֲרֵי מוֹת בְּנוֹ חָדַל מִזֶּה, וְאַךְ אִם רָאָה, כִּי תְשׁוּבָתוֹ נְחוּצָה לַשּׁוֹאֵל לְהָבִין בַּתּוֹרָה, אָז הֵשִׁיב. בְּמוֹצָאֵי חַג שָׁבֻעוֹת 1792 מֵתָה בִתּוֹ הַיְחִידָה בַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עַלְמָה מְצֻיָּנָה בְּחָכְמָה וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת. הִיא הָיְתָה תָמִיד לְעֵזֶר לְאָבִיהָ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְטוֹבַת לֵב לְכָל אָדָם. כָּל יָמֶיהָ הָיְתָה בְרִיאָה וְרַעֲנָנָה וְאַךְ פִּתְאֹם חָלְתָה וּלְמִקֵּץ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ.

46. בְּיִחוּד עָשָׂה לוֹ שְׁדָ״ל שֵׁם עוֹלָם בְּתַרְגּוּמוֹ הָאִטַּלְקִי עַל הַתַּנַ״ךְ. הַתַּרְגּוּם הַזֶּה עוֹלֶה עַל כָּל הַתַּרְגּוּמִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. לַתַּרְגּוּם הַזֶּה הִקְדִּישׁ שְׁדָ״ל אֶת כָּל כֹּחוֹ. חֲמִשִּׁים שָׁעָה יָשַׁב שְׁדָ״ל וַיָּגַע לְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי בְּפֵרֶק ג׳ בְּשׁוֹפְטִים, כֵּן לֹא שָׁבַת מֵחֲשֹׁב כָּל הַלַּיְלָה לִמְצֹא פֵשֶׁר לַמִּלָּה ״וַיִּנָּהוּ״, וְאַךְ בַּבֹּקֶר בָּא לִידֵי הַחֲלָטָה.

47. יְדִידִים רַבִּים הָיוּ לוֹ לֹא לְבַד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כִּי אִם מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים. כֻּלָּם הִכִּירוּ וַיֵּדְעוּ, כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא בְּחָכְמָה וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת וַיְכַבְּדוּהוּ כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים. הֶחָכָם הַנּוֹצְרִי פְרַנְץ דֶּלִיטְשׁ אָמַר, כִּי בְשִׁירֵי־שְׁדָ״ל הַלְּאֻמִּיִּים נִשְׁמַע הֵד קוֹל הַנְּבִיאִים. בִּשְׁנַת 1777 נִמְנָה לְחָבֵר הָאֲקַדֶמִיָּה, מִבְּלִי יְדִיעָתוֹ. הוּא לֹא בִּקֵּשׁ אַהֲבָה, לֹא הֶחֱלִיק אֶת לְשׁוֹנוֹ, כִּי בְשֵׁם הָאֱמֶת דָּגָל, לָהּ הִקְדִּישׁ אֶת כָּל לְבָבוֹ, נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּבָהּ הִכְנִיעַ אֶת לִבּוֹת כָּל יוֹדְעֵי שְׁמוֹ לְהוֹקִירוֹ כְּאַחַד מִבְּנֵי עֲלִיָּה. וְהָאֱמֶת הָיְתָה לוֹ הַיַּהֲדוּת הַטְּהוֹרָה, יַעַן כִּי הִיא מְיַשֶּׁרֶת אֶת לֵב הָאָדָם. בְּפַדּוּבָה בִּשְׂדֵה הַקְּבָרוֹת מִתְנוֹסֶסֶת מַצֶּבֶת שַׁיִשׁ, וְעָלֶיהָ כָתוּב: ״שְׁדָ״ל. לוֹ דּוּמִיָּה תְהִלָּה. נוֹלַד בִּטְרִיֶסְטִי ה׳תק״ס נִפְטַר בְּפַדּוּבָה. התרכ״ו״.

ו. מְתַקְּנֵי הַדָּת.

48. בֵּין הָעַמִּים אֲשֶׁר הָפְכוּ בִּזְכוּת הַיְּהוּדִים בָּרִאשׁוֹנָה, בְּהוֹדִיעָם כִּי עַוְלָה נוֹרָאָה הִיא לְהָצֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁלֹל מֵהֶם זְכוּת אָדָם – נָטְלָה צָרְפַת חֵלֶק בָּרֹאשׁ. עוֹד בְּטֶרֶם הָיְתָה הַמַּהְפֵּכָה, הַיְדוּעָה בְּקוֹרוֹת הָעוֹלָם, הִשְׁמִיעוּ הַמַּטִיפִים הַצָּרְפַתִּים אֶת מִשְׁפָּטָם, כִּי נָכוֹן לִקְרֹא דְרוֹר לַיְּהוּדִים וְלָתֵת לָהֶם כָּל זְכֻיּוֹת הָאָדָם. בְּיִחוּד הִגְדִיל לַעֲשׂוֹת הַמַּטִּיף הַנִּפְלָא מִירַבָּא, אֲשֶׁר בְּשִׁבְתּוֹ בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז הִתְוַדַּע עִם הֶנְרִיֶטָה הִירְץ, וּבִדְבָרָיו הַלּוֹהֲטִים הֵעִיר אֶת בְּנֵי אַרְצוֹ הַצָּרְפַתִּים לַחְמֹל עַל הַיְּהוּדִים וּלְהָשִׁיב יָדָם מֵהָרַע לָהֶם. אָז הוֹדִיעָה הַחֶבְרָה לְחָכְמוֹת וּמַדָּעִים אֲשֶׁר (1718 אחב״ש) בְּפַרִיס, כִּי נְכוֹנָה הִיא לָתֵת פְּרָס לְכֹל אֲשֶׁר יְחַבֵּר תְּשׁוּבָה הֲגוּנָה עַל הַשְּׁאֵלָה: הֲיֵשׁ תַּחְבֻּלָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְּהוּדִים לְאֶזְרָחִים יוֹתֵר מוֹעִילִים וּמְאֻשָּׁרִים בְּאֶרֶץ צָרְפַת?״ לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר קָצְבָה הַחֶבְרָה הִגִּיעוּ עָדֶיהָ תִּשְׁעָה חִבּוּרִים, וּשְׁלֹשָׁה מֵהֶם זָכוּ בִפְרָס, וְאֵלֶּה הָיוּ מְחַבְּרֵיהֶם: הַכֹּהֵן הַנּוֹצְרִי גְרִיגוּאַר, אַדּוֹלְף טְיֶרִי (גַּם הוּא נוֹצְרִי) וְעוֹד אִישׁ אֶחָד עִבְרִי זַלְקִינְד הוּרְוִיץ. הַכֹּהֵן גְרִיגוּאַר, אַף כִּי הָיָה בֵן נֶאֱמָן לַדַּת הַקַּתּוֹלִית, בְּכָל זֹאת הָפַךְ בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל בְּכָל חֹם לִבּוֹ הַטָּהוֹר. דִּבְרֵי תוֹכַחְתּוֹ, אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי דוֹרוֹ עַל הֶעָוֶל אֲשֶׁר הֵמָּה עוֹשִׂים לַיְּהוּדִים, עָשׂוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל.

49. כַּעֲבוֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים אִשֵּׁר הַמֶּלֶךְ לוּדְוִיג XVI אֶת זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים לְחָשְׁבָם כִּשְׁאָר אֶזְרָחֵי הָאָרֶץ. וּבִמְלֹךְ נַפּוֹלְיוֹן הָרִאשׁוֹן, קָרָא אֶת רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹת צָרְפַת, אִטַּלְיָא וְאַשְׁכְּנַז בְּמִסְפָּר מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִישׁ לְהִוָּעֵץ בַּמֶּה לְהָרִים אֶת הַיְּהוּדִים מִשְּׁפַל עֶמְדָּתָם הַמּוּסָרִית, לְבַל יִתְעַסְּקוּ בְנֶשֶׁךְ וְיִבְחֲרוּ בְאוּמְנוּת אוֹ בִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת מוֹעִילוֹת. הַקֵּיסָר הִצִּיעַ לִפְנֵי הַנֶּאֱסָפִים שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וּתְשׁוּבוֹת הַנֶּאֱסָפִים הֵפִיקוּ מִמֶּנּוּ רָצוֹן. אָז יָסַד נַפּוֹלְיוֹן לַיְּהוּדִים סַנְהֶדְרִין כְּתַבְנִית הַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר הָיָה לְיִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב עַל אַדְמָתוֹ, בְּמִסְפַּר שִׁבְעִים וְאֶחָד אִישׁ, כִּי יִפְקְחוּ עַל עִנְיְנֵי הַדָּת הַיְּהוּדִית וּלְהַשְׁלִים בֵּין חוֹבוֹת הַדָּת וּבֵין חוֹבוֹת הַמְּדִינָה. וּבְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָיָה הַסַּנְהֶדְרִין שָׁם לְקוֹנְסִיסְטוֹרִיּוּם, לְנַהֵל אֶת כָּל עִסְקֵי הַדָּת בְּמִשְׁטָר וְסֵדֶר קָבוּעַ לְבַל תִהְיֶינָה קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בַּדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לְדָתָן מְפֻזָּרוֹת וּמְפֹרָדוֹת בְּלִי כָל קֶשֶׁר בֵּינֵיהֶן. וּבְכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר חָזְקָה עֲלֵיהֶן הַשְׁפָּעַת נַפּוֹלְיוֹן נִתַּן חֹפֶשׁ לַיְּהוּדִים וְשִׁוּוּי זְכֻיּוֹת. גַּם בְּאַשְׁכְּנַז חָדְלוּ מֵהַבְדִּיל עוֹד אֶת הַיְּהוּדִים לְרָעָה.

50. נַפּוֹלְיוֹן אָמַר לְקַשֵּׁר בְּחָזְקָה אֶת כָּל עַמֵּי אֵירוֹפָּה תַּחַת שֵׁבֶט מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְלֹא הִצְלִיחַ, כִּי בְהִלָּחֲמוֹ אֶת הָרוּסִים נִשְׁבְּרָה זְרֹעַ עֻזּוֹ, וְאָז בִּקְשׁוּ הָעַמִּים הַשּׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ נִכְנָעִים מִפָּנָיו לְהָסִיר אֶת עֹל נַפּוֹלְיוֹן וְלִחְיוֹת עַם עַם לְבַדּוֹ. אָז הִתְעוֹרְרָה שְׁאֵלַת הַלְאֻמִּיּוּת בְּאֵירוֹפָּה לֵאמֹר: כִּי כָל עַם צָרִיךְ לִדְאֹג בְּעַד קִיּוּמוֹ הוּא. וְאָז הִתְעוֹרְרָה עוֹד הַפַּעַם הַשִּׂנְאָה הַנּוֹשָׁנָה, אֲשֶׁר עוֹד לֹא עָבְרָה מִלִּבּוֹת הָאֲרִיִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל הַזָּר לְרוּחָם, וַיָּחֵלּוּ עוֹד הַפַּעַם לְהָצֵר לָהֶם, לְהַשְׁפִּילָם וּלְהַמְעִיט אֶת זְכֻיּוֹתֵיהֶם וְגַם לִפְרֹעַ בָּהֶם פְּרָעוֹת. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְשׁוּ עֵצוֹת בַּמֶּה יִקְנוּ אֶת לֵב שִׁכְנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים לְאַהֲבָה אוֹתָם, כִּי צַר הָיָה לָהֶם מְאֹד לְהִכָּלֵא עוֹד הַפַּעַם בְּבוֹר הַגִּיתּוֹ, אַחֲרֵי הֱרִיחָם בְּרוּחַ הַחֹפֶשׁ. וְיַחַד עִם זֶה דָּאַב לִבָּם עַל דַּת יִשְׂרָאֵל הַהוֹלֶכֶת וּמִתְמוֹטֶטֶת, לְרַגְלֵי הַהַשְׂכָּלָה הָאֵירוֹפִּית, אֲשֶׁר לִבְּבָה אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים; עַל כֵּן בִּקְשׁוּ אֲחָדִים לְתַקֵּן אֶת הַדָּת לְפִי טַעַם בְּנֵי אֵירוֹפָּה. בָּזֶה אָמְרוּ לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הָעַמִּים, כִּי לֹא יִבָּדְלוּ עוֹד מֵהֶם בְּנִימוּסֵיהֶם, וּצְעִירֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִתְלוֹצְצוּ עוֹד בֶּאֱמוּנָתָם. אָז בָּנוּ לָהֶם בָּתֵּי תְפִלָּה כְּתַבְנִית בָּתֵּי תְפִלּוֹת הַנּוֹצְרִים וַיַּחְדְּלוּ מֵהִתְפַּלֵּל בִּשְׂפַת עֵבֶר וַיִּקְבְּעוּ לָהֶם תְּפִלּוֹת בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז, וַיִּמְחוּ אֶת זֵכֶר צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם מִתּוֹךְ תְּפִלּוֹתֵיהֶם. גַּם כִּנּוּ אֶת עַצְמָם לֹא בְשֵׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם אַשְׁכְּנַזִּים בְּנֵי דַת מֹשֶׁה, לֵאמֹר, שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת כָּל קֶשֶׁר, מִלְּבַד הַקֶּשֶׁר הַדָּתִי.

51. רֹאשׁ הַמְתַקְּנִים הָיָה יַעֲקֹבְזוֹן, אִישׁ חָכָם, עָשִׁיר וְנָדִיב. הוּא יָסַד בְּבֶרְלִין בֵּית תְּפִלָּה חָדָשׁ עִם תְּפִלּוֹת חֲדָשׁוֹת וּדְרָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת כְּתַבְנִית בָּתֵּי תְפִלּוֹת הָאַשְׁכְּנַזִּים הַנּוֹצְרִים וְנִימוּסֵיהֶם; אַךְ כָּל אֵלֶּה לֹא הוֹעִיל לְחַבֵּב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עַל שִׁכְנֵיהֶם הָאַשְׁכְּנַזִּים הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר רָעָה עֵינָם גַּם בַּמְתַקְּנִים, וּמֶמְשֶׁלֶת פְּרוּסְיָה בִּקְשָׁה לֶאְסֹר עַל דַּרְשְׁנֵי הַמְתַקְּנִים לְבַל יִדְרְשׁוּ בְּבָתֵּי תְּפִלָּתָם, לְמַעַן לֹא יִשְׁתַּוּוּ לְעַם הָאָרֶץ, וְגַם חֵפֶץ הַמְתַקְּנִים לְחַזֵּק אֶת הַדָּת לֹא הִצְלִיחַ, כִּי בְּתִקּוּנֵיהֶם הֲרָסוּהָ. וְרַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַשְׂכָּלָתָם הֵעִירָה אוֹתָם לָקַחַת חֵלֶק בְּעִסְקֵי הַמְדִינָה וְלַעֲבֹד יַחַד עִם שְׁאָר בְּחִירֵי אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, רָאוּ כִּי בְתַחְבֻּלוֹת הַמְתַקְּנִים לֹא יִהְיוּ לְאַשְׁכְּנַזִּים, כִּי אִם כַּאֲשֶׁר יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַנּוֹצְרִים וַיְנַסּוּ גַם אֶת הַתַּחְבֻּלָה הָאַחֲרוֹנָה וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם. אַךְ גַּם הֵם שָׁגוּ בְמִשְׁפָּטָם, כִּי אוֹיְבֵיהֶם מֵהַנּוֹצְרִים לֹא שָׁכְחוּ כִּי מֵעַם הַיְּהוּדִים יָצָאוּ וְלֹא חָדְלוּ מֵחָרֵף אוֹתָם בְּשֵׁם יְהוּדִים.

52. בֵּין הַמּוּמְרִים הָהֵם הָיוּ גַם שְׁנֵי הַסּוֹפְרִים הַמְצֻיָּנִים הֵינֶה וּבֶרְנֶה. הֵינֶה הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּשִׁירָיו הַנִּפְלָאִים וּבְמַאֲמָרָיו הַמְלֵאִים לָצוֹן מְחֻדָּד. וּבֶרְנֶה הָיָה כוֹתֵב מַאֲמָרִים, אֲשֶׁר בָּהֶם חָתָה גֶּחָלִים עַל הֶעָרִיצוּת אֲשֶׁר מָשְׁלָה אָז בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנָז. שְׁנֵי הַסּוֹפְרִים הָהֵם קָנוּ לָהֶם שֵׁם עוֹלָם בְּסִפְרֵיהֶם, אַךְ הֵרֵעוּ לַעֲשׂוֹת בְּהִתְרַחֲקָם מֵעַמָּם, אִם אָמְנָם יָצְאוּ לִפְעָמִים לְמִלְחֶמֶת סוֹפְרִים נֶגֶד צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים וּמַשְׂנִיאֵיהֶם, וּמִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם הַנִּמְרָצִים אָנוּ שׁוֹמְעִים אַנְחַת לֵב אוֹהֵב, כּוֹאֵב עַל גּוֹרַל עַמּוֹ. בְּיִחוּד הִגְדִּיל הֵינֶה לַעֲשׂוֹת בְּשִׁירוֹ ״רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי״, אֲשֶׁר בּוֹ נָתַן כָּבוֹד לְעַם יִשְׂרָאֵל וַחֲכָמָיו.

53. אוּלָם גַּם אָז נִמְצְאוּ – אִם גַּם מְתֵי מִסְפָּר – אַנְשֵׁי לֵב אֲשֶׁר יָדְעוּ לְהוֹקִיר אֶת עַמָּם וְלִהְיוֹת בָּנִים נֶאֱמָנִים לוֹ. הַמְצֻיָּן בָּהֶם הָיָה גַּבְרִיאֵל רִיסֶר, אֲשֶׁר בִּדְבָרִים לוֹהֲטִים הוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי דּוֹרוֹ הַמִּתְכַּחֲשִׁים לְעַמָּם: ״בֶּן עַוָּל הוּא הַבֵּן אֲשֶׁר יֵבוֹשׁ בְּאָבִיו וְדּוֹר עַוָּל הוּא, אֲשֶׁר יֵבוֹשׁ בַּמֶּה שֶׁעָבַר עַל אֲבוֹתָיו… אִם שׂוֹנְאֵינוּ יְחָרְפוּ בְלִי צֶדֶק אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל, הַאֻמְנָם צְרִיכִים אָנוּ לְהִתְרַחֵק בְּעַד זֶה מֵעַמֵּנוּ וְלֹא לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחֵנוּ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ?״

54. גַּם מֹשֶׁה הֶס בְּסִפְרוֹ ״רוֹמָא וִירוּשָׁלַיִם״ הוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי דּוֹרוֹ הָאוֹמְרִים לְהִטָּמַע בֵּין הַנָּכְרִים. וַיּוֹכִיחַ אֶת מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ בְּטוּב טַעַם וָדַעַת וּבְרֶגֶשׁ עַז. הֶחָכָם הַזֶּה הָיָה יָמִים רַבִּים רָחוֹק מִכָּל עִנְיְנֵי עַמּוֹ, וְאַךְ גְּזֵרַת דַּמֶּשֶׂק פָּקְחָה אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת מָה אֻמְלָל הוּא יִשְׂרָאֵל הַנּוֹדֵד בֵּין הָעַמִּים, וּמֵאָז הִקְדִּישׁ כָּל כֹּחוֹ לְטוֹבַת עַמּוֹ.

55. הָרַב אַבְרָהָם גַּיְגֶּר, הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת הַיַּהֲדוּת בִּדְרָשׁוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת וּבַחֲקִירוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. הוּא הָיָה מִדּוֹרְשֵׁי תִּקּוּנִים בַּדָּת, וּבְקִנְאָה עַזָּה נִלְחַם נֶגֶד אֵלֶּה, אֲשֶׁר אָחֲזוּ בְּמִנְהֲגֵי עַמָּם הַנּוֹשָׁנִים. בִּשְׁנַת 1770 נֶאֶסְפוּ רַבָּנִים רַבִּים בִּבְּרוֹנְשְׁוַיג לְהִוָּעֵץ אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת הַדָּת. אַךְ בֵּין הָרַבָּנִים הָהֵם לֹא הָיְתָה אַחֲדוּת, וְלֹא יָכְלוּ לָבוֹא לִידֵי דֵעָה אֶחָת. מֵרָאשֵׁי הָאוֹרְתּוֹדוֹכְּסִים בַּיָּמִים הָהֵם הִצְטַיֵּן הָרַב מֵעִיר פְרַנְקְפוּרְט, רַבִּי רְפָאֵל הִירְשׁ. הוּא אָמַר, כִּי נָחוּץ לֹא לְהַתְאִים אֶת הַדָּת עִם צָרְכֵי הַחַיִּים, כִּי אִם אֶת צָרְכֵי הַחַיִּים עִם הַדָּת. הָרַב הַזֶּה חִבַּר סֵפֶר יָקָר בְּשֵׁם ״אִגְּרוֹת צָפוֹן״, אֲשֶׁר מִתּוֹכוֹ נִשְׁקָף רֶגֶשׁ אֱמוּנָה עַזָּה וְאַהֲבָה רַבָּה לְכָל קָדֳשֵׁי יִשְׂרָאֵל.

56. אוּלָם אִם לַשָּׁוְא עָמְלוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּגֶרְמַנִּיָּה לְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי דַּת אֲבוֹתָם בְּטַעַם הָאֵירוֹפִּיִּים, הִנֵּה תַּחַת זֹאת הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בַּחֲקִירוֹת תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתוֹ. מָרְדְּכַי יוֹסְטְ חִבַּר סֵפֶר ״דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל״ בְּתִשְׁעָה חֲלָקִים וְיוֹם־טוֹב לִיפְּמַן צוּנְץ הֶעֱמִיק לַחְקֹר בְּמִקְצוֹעוֹת הָאֲגָדָה וְהַפִּיּוּטִים וְעוֹד עִנְיָנִים רַבִּים נִכְבָּדִים, וַיְחַבֵּר בָּזֶה סְפָרִים רַבִּים וִיקָרִים. אָמְנָם חֵפֶץ הַחֲכָמִים הָהֵם הָיָה לְהַרְאוֹת אֶת הָעַמִּים, כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא צוֹעֲנִים הֵם, כִּי אִם עַם נִכְבָּד, אֲשֶׁר לוֹ סִפְרוּת יְקָרָה, לְמַעַן לֹא יִתְמַהְמְהוּ עוֹד הָעַמִּים הַתַּקִּיפִים מִתֵּת לַיְּהוּדִים זְכֻיּוֹת אָדָם. אַךְ תְּהִי כַּוָּנָתָם מַה שֶּׁתִּהְיֶה וּמַעֲשֵׂיהֶם רְצוּיִם מְאֹד, כִּי הֵאִירוּ אֶת עֵינֵי הַדּוֹרְשִׁים בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל. וְרַק חֶסְרוֹן אֶחָד לְסִפְרֵיהֶם, כִּי נִכְתְּבוּ בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז, שָׂפָה שֶׁאֵינֶנָּה מוּבָנָה לְרֹב הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹת הַסְּלַוִּים, עַל כֵּן הָיְתָה הַשְׁפָּעָתָם מְעַטָּה בְּעֶרֶךְ הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהִשְׁפִּיעוּ רַבִּי נַחְמָן קְרוֹכְמַל וְתַלְמִידָיו שֶׁכָּתְבוּ עִבְרִית.

57. אַחֲרֵי הַמַּהְפֵּכָה שֶׁהָיְתָה בְצָרְפַת בִּשְׁנַת (1778 אחב״ש) נֶחְלַט בְּאַרְצוֹת גֶּרְמַנִּיָּה וְאוּסְטְרִיָּה לָתֵת לַיְּהוּדִים שִׁוּוּי זְכֻיּוֹת; וְאִם אָמְנָם לֹא מְעַטִּים הָיוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְקוֹמְמוּ לָזֶה, אַךְ יַד אוֹהֲבֵיהֶם הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִבּוֹר כִּלְאָם לִשְׁאֹף רוּחַ חַיִּים וְחֹפֶשׁ, כְּכָל בְּנֵי הָאָדָם.

ז. מֹשֶׁה לַצַּרוּס וְרוּת אִשְׁתּוֹ.

58. אַךְ נִתַּן לַיְּהוּדִים לִשְׁאֹף רוּחַ הַחֹפֶשׁ, וְכָל בַּעֲלֵי כִשְׁרוֹן שֶׁבָּהֶם יָצְאוּ לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם: מֵהֶם הָיוּ לְמוֹרִים בְּאוּנִיבֶרְסִיטָוֹת וּבְאַקַּדֶּמְיּוֹת, בְּמַדָּעִים שׁוֹנִים, מֵהֶם – סוֹפְרִים מוּבְהָקִים חוֹזֵי חֶזְיוֹנוֹת נִפְלָאִים, וּמֵהֶם – שָׂרִים גְּבוֹהִים מַנְהִיגֵי הַמַּמְלָכָה, וּמֵהֶם – עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים וּנְדִיבִים מְצֻיָּנִים. בֵּין גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהֵאִירוּ תֵבֵל בְּחָכְמָתָם נִמְנֶה רַבִּי מֹשֶׁה לַצַּרוּס מֵהָעִיר הַקְּטַנָּה פִילֶנָה, מְחוֹז פּוֹזְנָא, בְּאַשְׁכְּנָז . בִּהְיוֹת מֹשֶׁה בֶּן אַרְבַּע שָׁנִים (נולד בשנת 1754 אחב״ש) הָיָה אָבִיו לוֹמֵד עִם שְׁכֵנוֹ שִׁעוּר בִּגְמָרָא בְּכָל יוֹם לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר. וְהַשָּׁכֵן הוֹצִיא לִפְעָמִים אֶת הַיֶּלֶד מֹשֶׁה מֵעַרְשׂוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בְחֵיקוֹ תַּחַת כַּנְפֵי אַדַּרְתּוֹ וַיִּתְנוֹעֵעַ עִמּוֹ עַל הַגְּמָרָא, בְּקָרְאוֹ בַגְּמָרָא בְּנִגּוּן הָרָגִיל. הַנִּגוּן הֶעָצֵב הַזֶּה חָדַר עָמֹק עָמֹק אֶל נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הָרַכָּה, וְגַם אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ לְאִישׁ, וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, מִדֵּי שָׁמְעוֹ נִגּוּן עָצֵב, יַעֲלֶה עַל זִכְרוֹנוֹ נִגּוּן הַגְּמָרָא שֶׁשָּׁמַע בְּיַלְדוּתוֹ.

59. מֵרֵאשִׁית יְמֵי לִמּוּדָיו הִדְרִיכוֹ אָבִיו בְּדֶרֶךְ טוֹבָה לְאַחֵד לִמּוּדֵי קֹדֶשׁ עִם לִמּוּדֵי חוֹל וַיְהִי מֹשֶׁה הוֹלֵךְ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר אֲשֶׁר לְהַמֶּמְשָׁלָה לִלְמֹד לִמּוּדֵי חוֹל, וְלִמּוּדֵי קֹדֶשׁ לָמַד מִפִּי אָבִיו וְדוֹדוֹ.

60. כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה נִכְתַּר בְּשֵׁם דּוֹקְטוֹר הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, וְאָז נָשָׂא אִשָּׁה. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב הָיָה מְקַבֵּל בְּבֵיתוֹ אֶת רֵעָיו וּמַכִּירָיו וּמַזְמִינָם לִסְעוּדָה. בֵּינֵיהֶם הָיָה הַמְסַפֵּר הַגָּדוֹל בֶּרְתּוֹלְד אוֹיאֵרְבַּךְ וְהַפְּרוֹפִיסוֹר חַיִּים שְׁטֵיינְטַל, גִּיסוֹ שֶׁל לַצַּרוּס וַחֲבֵרוֹ בַּעֲבוֹדַת הַחָכְמָה. גַם מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים בָּאוּ אֶל מִשְׁכָּנוֹ; וְלַצַּרוּס הָיָה מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן לִפְנֵי כָּל הַמְסֻבִּין. בִּשְׁנַת (1789 אחב״ש) הֵחֵל לַצַּרוּס לְהוֹצִיא, בְּעֶזְרַת גִּיסוֹ שְׁטֵיינְטַל, אֶת הָעִתּוֹן לְחָכְמַת נֶפֶשׁ הָעַמִּים וְחֵקֶר לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, וַיִּקֶן בְּמַאֲמָרָיו שֵׁם עוֹלָם בֵּין גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, הַיּוֹצְרִים שִׁיטוֹת חֲדָשׁוֹת בְּעוֹלָם הַמַּדָּעִים, – אָז קָרְאָה אוֹתוֹ מֶמְשֶׁלֶת שְׁוֵייץ לְכַהֵן בְּתוֹר פְּרוֹפִיסוֹר בְּעִיר בֶּרְן, וְאַחֲרֵי כֵן הֱרִימַתְהוּ לְרֹאשׁ הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שָׁנִים שָׁב לַצַּרוּס בֶּרְלִינָה וְנִמְנָה לְמוֹרֶה הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה בְּהָאַקַּדֶּמְיָּה אֲשֶׁר לְתַכְסִיסֵי מִלְחָמָה. לִפְעָמִים בָּא שָׁמָּה פְרִידְרִיךְ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר וַיֵּשֶׁב בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה עַל הַסַּפְסֵל יַחַד עִם חֲנִיכֵי הָאַקַּדֶּמְיָּה, וְלַצַּרוּס הָיָה קוֹרֵא אֶת שִׁעוּרוֹ כְּדַרְכּוֹ. דְּרָשׁוֹת לַצַּרוּס מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי בֶן־הַמֶּלֶךְ, וְעַל כֵּן בִּקְשָׁהוּ לָבוֹא פַעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ אֶל אַרְמוֹנוֹ, לִקְרוֹא לְפָנָיו וְלִפְנֵי רוֹאֵי פָנָיו בְּעִנְיָנִים מַדָּעִיִּים. כָּל יָמָיו שָׁקַד לַצַּרוּס לְטוֹבַת הַתַּלְמִידִים הָעֲנִיִּים וּבְהַשְׁפָּעָתוֹ הָרַבָּה עַל הָעֲשִׁירִים הֵעִיר אֶת לִבָּם לָתֵת לָזֶה נְדָבוֹת הֲגוּנוֹת.

61. כְּרֹב גָּדְלוֹ בְּחָכְמַת הַתֵּבֵל, כֵּן רַבָּה אַהֲבָתוֹ לַיַּהֲדוּת שֶׁהוּא אֶחָד מִמַּנְהִיגֶיהָ הַמְצֻיָּנִים בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, כִּי מִשְׁתַּתֵּף הוּא בְּהַנְהָגוֹת כָּל הַמּוֹסָדוֹת הַגְּדוֹלִים, הַנּוֹסָדִים לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל. הַיַּהֲדוּת אוֹמֵר לַצַּרוּס – הִיא סְגֻלָּה יְקָרָה, הַחַיָּה בְקִרְבֵּנוּ וּקְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹתֵינוּ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, עַד כִּי לֹא נוּכַל לַהֲסִירָהּ מִשָּׁם לָנֶצַח. כַּאֲשֶׁר יַטִּיף לַצַּרוּס עַל הַיַּהֲדוּת, אָז נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט, וְכָל דְּבָרָיו יַצִּיתוּ אֵשׁ קֹדֶשׁ בְּלִבּוֹת בְּנֵי עַמּוֹ. מִסְּפָרָיו, אֲשֶׁר בָּהֶם דּוֹרֵשׁ לַצַּרוּס עַל הַיַּהֲדוּת, נִכְבָּד מְאֹד סִפְרוֹ ״יִרְמְיָהוּ״ אֲשֶׁר מִתּוֹכוֹ נִרְאֶה חוֹקֵר עָמֹק בְּחָכְמַת הַנֶּפֶשׁ וְלֵב מָלֵא אַהֲבָה וְגִעְגּוּעִים לְקָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל¹.

62. לְעֵת זִקְנָתוֹ הִתְוַדַּע אֶת הַסּוֹפֶרֶת נַהִידָה רֶמִי, קַתּוֹלִית שֶׁנִּתְגַּיְרָה, וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה. הָאִשָּׁה הַזֹּאת בְּיַלְדּוּתָהּ מֵת עָלֶיהָ אָבִיהָ, וְאִמָּהּ נְתָנַתָּה עַל יַד נְסִיכָה אַחַת זְקֵנָה וַאֲדוּקָה בַּדַּת הַקַּתּוֹלִית לְאָמְנָהּ כְּבַת. בְּבֵית הַנְּסִיכָה לָמְדָה נַהִידָה שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וְלִמּוּדִים שׁוֹנִים. אוּלָם רוּחַ הַיַּלְדָה הָיְתָה זָרָה לְאֵשֶׁת חַסְדָּהּ, הִיא הָיְתָה תָמִיד עֲצוּבָה וּשְׁקוּעָה בְּלִמּוּדֶיהָ. רַק נֶפֶשׁ אַחַת נִמְצְאָה שָׁם, אֲשֶׁר עִמָּהּ הִתְרוֹעֲעָה נַהִידָה וַתֶּאֱהָבֶנָה, הִיא הָאָמָה הָעִבְרִיָּה אֲשֶׁר עָבְדָה עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בְּבֵית הַנְּסִיכָה, לְהַחֲיוֹת אֶת נֶפֶשׁ אִמָּהּ הַחוֹלָה וְשִׁבְעַת אַחֶיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ.

63. בִּהְיוֹת נַהִידָה בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים מָצְאָה בַּחֲדַר הַסְּפָרִים אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וּבְקָרְאָהּ בָּהֶם מְעַט, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיהָ, וְתַּטְמִינֵם בְּמִטָּתָהּ לְבַל תִּרְאֵם עֵין הַנְּסִיכָה. בְּכָל יוֹם הִתְגַּנְּבָה לִקְרוֹא בָהֶם וַיִּהְיוּ לָהּ דִּבְרֵיהֶם לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ. אַךְ בָּא הַיּוֹם וְהַנְּסִיכָה תָּפְשָׂה אֶת הַיַּלְדָּה בִּגְנֵבָתָהּ, וַתְּמָרֵט אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וַתַּנְחִילָהּ מַכּוֹת וּקְלָלוֹת לְאֵין מִסְפָּר. וַיְהִי כִּי צַר לָהּ, וַתִּבְרַח נַהִידָה בְּלֵיל חֹשֶׁךְ מֵאַרְמוֹן הַנְּסִיכָה וַתָּשָׁב אֶל אִמָּהּ וַתִּתֵּן אִמָּהּ אוֹתָהּ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר אֲשֶׁר עַל יַד בֵּית מִקְלַט הַנְּזִירוֹת. שָׁם רָאֲתָה נַהִידָה מָה רַב הַהַבְדֵּל בֵּין תּוֹרַת הַקַּתּוֹלִים וּבֵין הַדְּבָרִים שֶׁקָּרְאָה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. עַל לִבָּהּ עָלָה הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת בְּחֵקֶר הַדָּת, אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ מִמֶּנָּה פֵּשֶׁר. הִיא נִסְּתָה לִפְנוֹת אֶל הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים, אַךְ תְּשׁוּבוֹתֵיהֶם לֹא הִרְגִּיעוּ אֶת רוּחָהּ. וַתָּשֶׂם נַהִידָה מַעְיָנָהּ בְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, וַתִּקְרָא כָל סִפְרֵי הַיְּהוּדִים הַכְּתוּבִים אַשְׁכְּנַזִּית; אוּלָם לֹא יָכְלָה לְהָבִיא אֶת יְדִיעוֹתֶיהָ הָרַבּוֹת אֲשֶׁר רָכְשָׁה לָהּ, לְשִּׁטָּה אַחַת שְׁלֵמָה, – עַד כִּי נוֹדְעָה לְלַצַּרוּס, וַיְהִי הוּא לָהּ לְמוֹרֶה דֶרֶךְ. וְעַל פִּי עֲצָתוֹ לָמְדָה לָדַעַת אֶת שְׂפַת עֵבֶר, לְמַעַן תּוּכַל לִשְׁאֹב אֶת יְדִיעוֹתֶיהָ מֵהַמָּקוֹר הָרִאשׁוֹן, וּבַעֲצָתוֹ כָּתְבָה אֶת סִפְרָהּ הַנִּכְבָּד בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז: ״הָעִבְרִיָּה״. לְפֶלֶא הָיָה תָמִיד בְּעֵינֵי נַהִידָה, כִּי בְנוֹת יִשְׂרָאֵל אֵינָן לֹמְדוֹת אֶת שְׂפַת אֲבוֹתֵיהֶן, אֵינָן יוֹדְעוֹת אֶת הַיַּהֲדוּת הָעַתִּיקָה וּבֹשׁוֹת בְּמָסֹרֶת־אֲבוֹתֵיהֶן. ״לִהְיוֹת בַּת יִשְׂרָאֵל״, – אֹמֶרֶת נַהִידָה – ״מִזֶּרַע הַנְּבִיאִים, וְלִבְלִי כַבֵּד בְּכָל זֹאת אֶת הָעָם הַגָּדוֹל הַזֶּה – הֲכִי לֹא נוֹרָא הַדָּבָר!״

64. בִּשְׁנַת 1825 בָּאָה נַהִידָה בִּבְרִית דַּת יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּרֵא בְּשֵׁם ״רוּת״, וַתְּהִי לְאִשָּׁה לְלַצַּרוּס, אֲשֶׁר נִתְאַלְּמָן בָּעֵת הַהִיא.

ח. פֶרְדִּינַנְדְּ לַסַּל². בֶּרְתּוֹלְד אוֹיאֵרְבַּךְ.

65. גְּאוֹן הַתְּקוּפָה הַהִיא, אִישׁ מְצֻיָּן בְּחָכְמָה וּבְמַעֲשִׂים כַּבִּירִים, הָיָה פֶרְדִּינַנְדְּ לַסַּל , בֶּן אִישׁ (1755–96 אחב״ש) סוֹחֵר אָמִיד מֵעִיר בְּרֶסְלוֹי, אֲשֶׁר בִּפְרוּסְיָה הַמִּזְרָחִית. הֵימַן אֲבִי לַסַּל הָיָה מִמַּעֲרִיצֵי הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם גַּיְגֶּר, שֶׁהָיָה רַב וּמַטִּיף בְּעִירוֹ, וּבְלֶכְתּוֹ לְבֵית הַתְּפִלָּה הָיָה לוֹקֵח עִמּוֹ גַּם אֶת פֶרְדִּינַנְדְּ בְּנוֹ. דְּרָשׁוֹת הָרַב עָשׂוּ עַל הַנַּעַר רוֹשֶׁם גָּדוֹל, וְאֶת תַּמְצִית הַדְּרָשׁוֹת רָשַׁם פֶרְדִּינַנְדְּ בְּסֵפֶר הַיּוֹמִי אֲשֶׁר לוֹ. הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לָלֶכֶת תָּמִיד לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשׁוֹת הָרַב, וּמְאֹד הָיָה צַר לוֹ, אִם לִפְעָמִים הִפְרִיעַתּוּ מַחֲלָתוֹ מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה.

66. פֶרְדִּינַנְדְּ הָיָה גְבַהּ הַקּוֹמָה, יְפֵה תֹאַר, וּמֵעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַיָּפוֹת נִשְׁקְפוּ אֹמֶץ לֵב וּתְבוּנָה רַבָּה. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֵחֵל לִרְשֹׁם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְהָרָעִים אֲשֶׁר עָשָׂה, וּמֵהַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבִּרְשִׁימוֹתָיו נִרְאֶה אֶת שִׂכְלוֹ הַחַד וּבִינָתוֹ הָעֲמוּקָה.

67. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִשְׁלִים אֶת חֹק לִמּוּדוֹ בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּתוֹר דּוֹקְטוֹר לְחָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וּמַהֵר מְאֹד הֵחֵל לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ הַגָּדוֹל בְּעָמְדוֹ תָמִיד לִימִין הַחַלָּשִׁים נֶגֶד אֵילֵי הַתֵּבֵל, וּבְיִחוּד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל הַפּוֹעֲלִים: לַהֲרִימָם מִשְּׁפַל עֶמְדָּתָם לְבַל יֵחָשְׁבוּ כַעֲבָדִים לְבַעֲלֵי הָרְכוּשׁ. עַל דְּרָשׁוֹתָיו לִפְנֵי הַפּוֹעֲלִים נִמְסַר לְדִין, אַךְ לַסַּל לֹא נִבְעַת מֵאֵימַת הַדִּין, וְעוֹד שָׂמַח לַדָּבָר הַזֶּה, כִּי בְעָמְדוֹ שָׁם לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים הָיָה יָכוֹל לְבָרֵר אֶת דֵּעוֹתָיו וְלַהֲפִיצָן בָּרַבִּים; וְתַחַת לְהִצְטַדֵּק עוֹד הִתְנַפֵּל עַל שׁוֹפְטָיו וּמִנֶּאֱשַׁם נֶהְפַּךְ לְשׁוֹפֵט. לַסַּל שָׂם אֶת אֶרֶץ אַשְׁכְּנַז כַּמֶּרְקָחָה, כִּי נָסַע אֶת כָּל עָרֵי אַשְׁכְּנַז הַגְּדוֹלוֹת וַיֶּאֱסֹף שָׁם אֲסֵפוֹת וַיִּדְרֹשׁ דְּרָשׁוֹת, עַד כִּי הִצְלִיחַ לְיַסֵּד חֶבְרַת ״אֲגֻדַּת הַפּוֹעֲלִים הַכְּלָלִית בְּגֶרְמַנְיָה״, וְהוּא הָיָה לָהּ לְרֹאשׁ. אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּא לַסַּל נָחַל כְּבֹד מְנַצֵּח וְאֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָלַךְ לִוָּהוּ צְבָא פוֹעֲלִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת.

68. הָעֲבוֹדָה, אֲשֶׁר עָבַד לַסַּל מִשְּׁנַת 1792 עַד (1794 אחב״ש) רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד לְהַפְלִיא. בְּמֶשֶׁךְ הָעֵת הַקְּצָרָה הַזֹּאת חִבַּר יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים סְפָרִים הָאוֹצְרִים בְּקִרְבָּם עֹשֶׁר הַמַּחֲשָׁבָה וְעֹמֶק הַתְּבוּנָה, עַד כִּי מְעַטִּים מְאֹד מֵהַסְּפָרִים הֶעָבִים שֶׁל סוֹפְרִים אֲחֵרִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחָרוֹת בָּזֶה עִם סְפָרָיו. וְנוֹסַף לָזֶה לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט תָּמִיד מֵאֱסֹף אֲסֵפוֹת וּמִדְּרֹשׁ דְּרָשׁוֹת; וְעוֹד נֶאֱנַס מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם לַעֲמֹד לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים לְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת הָאַשְׁמָה אֲשֶׁר שָׂמוּ עָלָיו שׂוֹנְאָיו, כִּי מֵרִים הוּא יָד בַּמַּמְלָכָה.

69. הוּא מֵת בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לִימֵי חַיָּיו וְכָל מַעֲרִיצָיו הָרַבִּים הִתְאַבְּלוּ מְאֹד עַל מוֹתוֹ. אַחֲרֵי אֲרוֹנוֹ הָלְכוּ יוֹתֵר מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ. מִשָּׁם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְגֶרְמַנְיָה וַיִּקְבְּרוּהוּ בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ בְּרֶסְלוֹי בְּקִבְרוֹת יִשְׂרָאֵל.

70. הַסּוֹפֵר הַגָּדוֹל בֶּרְתּוֹלְדְּ אוֹיאֵרְבַּךְ נוֹלַד בְּעִיר נוֹרְדְשְׁטֶטֶן . בְּיַלְדוּתוֹ לָמַד תּוֹרָה וְגַם (1812–1742 אחב״ש) סִפְרֵי הַתַּלְמוּד. אַחֲרֵי כֵן נִכְנַס אֶל הַגִּמְנַזִיָּה וּמִשָּׁם אֶל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. בַּהַחִילּוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית שָׂם לִבּוֹ לְעַמּוֹ וְסִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן הוּא ״הַיַּהֲדוּת וְהַסִּפְרוֹת הַיּוֹתֵר חֲדָשָׁה״; גַּם חִבַּר סִפּוּר עַל דּוֹרוֹ שֶׁל מֶנְדֶּלְסָן בְּשֵׁם ״הַמְשׁוֹרֵר־הַסּוֹחֵר״. גַּם תִּרְגַּם אֶת כָּל סִפְרֵי שְׁפִּינוֹזָה לִשְׂפַת אַשְׁכְּנָז. אוּלָם אַחֲרֵי מְלֹאת לוֹ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה הִקְדִּישׁ כָּל כֹּחוֹ רַק לַסִּפְרוּת הָאַשְׁכְּנַזִּית הַכְּלָלִית. סִפּוּרָיו ״סִפּוּרֵי־הַכְּפָר אֲשֶׁר בִּשְׁוַרְצְוַלְדְּ״ עָשׂוּ רוֹשֶׁם גָּדוֹל עַל הַקּוֹרְאִים וַיִּקֶן בָּהֶם שֵׁם כְּאֶחָד מִגְּאוֹנֵי הַמְסַפְּרִים וְגַם תּרְגְמוּ לְכָל שָׂפוֹת אֵירוֹפָּה, וְעוֹד סִפּוּרִים וּסְפָרִים רַבִּים כָּתַב שֶׁהָיוּ לְשֵׁם בַּסִּפרוּת הַכְּלָלִית. אוֹיאֵרְבַּךְ הָיָה אָהוּב וְרָצוּי גַּם לִגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת. בְּיִחוּד קָנָה לוֹ אֶת הַלְּבָבוֹת בְּמִדּוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת, בְּתָם לִבּוֹ, בְּעַנְוָתוֹ וּבְאַהֲבָתוֹ אֶת כָּל הָאָדָם. בְּרֹב סִפּוּרָיו אָנוּ מוֹצְאִים אֶת סֵמֶל הַקְּדֻשָּׁה, הַצְּנִיעוּת וְהַתְּמִימוּת, מְצֻיָּר בְּאוּמְנוּת נִפְלָאָה. אוֹיאֵרְבַּךְ שָׂנֵא מְאֹד אֶת הֵינֶה עַל הִתְלוֹצְצוֹ בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה. הַדְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵינֵי כָל עַם וָעָם הֵעִירוּ בְלֵב אוֹיאֵרְבַּךְ רִגְשֵׁי כָבוֹד, וְצַר הָיָה לוֹ לִרְאוֹת, כִּי בָא הֵינֶה בְּלִצָּנוּתוֹ לְחַלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ. בְּמוֹתוֹ קְבָרוּהוּ בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ.

71. גַּם בְּחָכְמַת הַזִּמְרָה וְהַצִּיּוּר עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל חָיִל. בְּחָכְמַת הַזִּמְרָה עָשָׂה לוֹ שֵׁם עוֹלָם הַמְנַגֵּן הַנִּפְלָא מֵאִיר־בֶּר בְּחַבְּרוֹ אֶת הַמַּנְגִּינָה הַמְהֻלָּלָה: ״הָאַפְרִיקַנִּית״ וּבְחָכְמַת הַצִּיּוּר קָנָה לוֹ שֵׁם גָּדוֹל הַצַּיָּר מוֹרִיץ אוֹפֶנְהֵיים, וְצִיּוּרָיו הַלְּקוּחִים מֵחַיֵּי הַיְּהוּדִים יָשִׂימוּ כָבוֹד לְיִשְׂרָאֵל. כֵּן עָשׂוּ חַיִל גַּם בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים, וְכִמְעַט אֵין מִקְצֹעַ, אֲשֶׁר לֹא הֶרְאוּ בוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כִּשְׁרוֹנָם.

ט. הַשָּׂרִים כְּרֶמְיָה, מוֹנְטִיפְיוֹרִי, וּבַרוֹן דֵי הִירְשׁ.

72. מִלְּבַד הַחֲכָמִים וְהַסּוֹפְרִים, הֵקִימָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת גַּם שָׂרִים גְּדוֹלִים, מַנְהִיגֵי מְלוּכָה, וַעֲשִׁירִים־נְדִיבִים, אֲשֶׁר בַּעֲלוֹתָם עַל מְרוֹמֵי הַגְדֻלָּה וְהָעֹשֶׁר לֹא שָׁכְחוּ אֶת חוֹבָתָם לְעַמָּם וַיִּשְׁתַּדְּלוּ בְכָל כֹּחָם לְהֵטִיב מַצָּבוֹ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הוּא נָתוּן בַּצָּרָה. בְּעֵת אֲשֶׁר רַבִּים מִפִּרְחֵי הַמַּשְׂכִּילִים הָפְכוּ עֹרֶף לְעַמָּם וַיִּבְזוּהוּ, נִמְצְאוּ אַנְשֵׁי לֵב, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לָהֶם לְכָבוֹד, כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם, בְּנֵי הָעָם הָעַתִּיק אֲשֶׁר בּוֹ בָחַר יְיָ לְהַשְׁרוֹת עָלָיו אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ. אַדּוֹלְף כְּרֶמְיָה אֲשֶׁר הִתְעַלָּה לְמִשְׂרַת מִינִיסְטֵר בְּצָרְפַת יָסַד בְּפַרִיז ״חֶבְרַת כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים״ , (1791 אחב״ש) אֲשֶׁר מְגַמָּתָהּ לְהֵיטִיב אֶת מַצַּב הַיְּהוּדִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וְלַעֲזֹר לְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר יִסְבְּלוּ תְלָאָה בְּעַד יַהֲדוּתָם, וְהוּא הָיָה לְרֹאשׁ הַחֶבְרָה. גַּם הָיָה רֹאשׁ הַקּוֹנְסִיסְטוֹרִיָּה הָעִבְרִית בְּצָרְפַת; וְהַמִּשְׂרוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ גְדוֹלוֹת בְּעֵינָיו מִמִּשְׂרָתוֹ הַנִּתָּנָה לוֹ מֵעַם צָרְפַת. עַל פִּי הִשְׁתַּדְלוּתוֹ נִתְקַבְּלוּ הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַלְגִּיר לְהֵחָשֵׁב כְּאֶזְרָחֵי צָרְפַת.

73. כַּאֲשֶׁר עָלְתָה לִפְנֵי וַעַד חֶבְרַת ״כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים״ הַשְּׁאֵלָה עַל דְּבַר גּוֹרַל הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שָׁלְחָה שָׁמָּה הַחֶבְרָה אֶת יַעֲקֹב – הַמְכֻנֶּה (1813 – 1756 אחב״ש) קַרְלְ – נֶטֶר לַחְקֹר אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יוֹשְׁבֵיהֶם הַיְּהוּדִים לָדַעַת אֶת מַצָּבָם וּבַמֶּה אֶפְשַׁר לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם. וַיַּעַל יַעֲקֹב אַרְצָה יִשְׂרָאֵל וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל כָּל צָרְכֵי אֶחָיו (1798 אחב״ש) וּמַחְסוֹרֵיהֶם. וּבְשׁוּבוֹ פַּרִיזָה נָתַן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי שׁוֹלְחָיו וַיֹּאמֶר, כִּי אֵין תְּרוּפָה אַחֶרֶת לְהָרִים אֶת הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מִשְּׁפַל עֶמְדָּתָם, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. וְעַל כֵּן יָעַץ לְיַסֵּד שָׁם בֵּית סֵפֶר לַחֲנֹךְ אֶת הַצְּעִירִים לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. עַל יְדֵי הַמּוּסָד הַזֶּה – אָמַר יַעֲקֹב – תִּתְּנוּ לֶחֶם וְחַיִּים לְמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת מֵאַחֵינוּ. עַל יָדוֹ תָּכִינוּ מָקוֹם מַחֲסֶה וּמִפְלָט לְאַחֵינוּ, אֲשֶׁר הַיּוֹם אוֹ מָחָר יִבְרְחוּ עַם רַב מֵהֶם מִמְּקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם מִשִּׂנְאַת הַגּוֹיִם שְׁכֵנֵיהֶם. עַל יָדוֹ תִּכְבְּשׁוּ מְעַט מְעַט אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל, כִּבְנֵי הַדּוֹר הַיָּשָׁן וְכִבְנֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ, צוֹפוֹת אֵלֶיהָ תָּמִיד. הַהַצָּעָה הַזֹּאת מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי כְּרֶמְיָה וַיֹּאמַר: ״אָמְנָם טוֹבָה מְאֹד הַצָעַת מַר נֶטֶר, כִּי כַאֲשֶׁר תִּתְרַחֵב בֶּאֱמֶת עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ בָּחַר יְיָ לָתֵת לְעַמּוֹ, וְרָבוּ אַחֵינוּ מִכָּל אַרְצוֹת פְּזוּרֵינוּ לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ וּלְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ; וְאָז נִרְאֶה בְעֵינֵינוּ יְרוּשָׁלַיִם חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֶיהָ לֹא יֵלְכוּ עוֹד לִבְכּוֹת בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי עַל שְׁאֵרִית הַחוֹמָה הַנֶּהֱרָסָה, כִּי לְבָבָם יִהְיֶה מָלֵא תִקְוָה, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל לָבוֹא, – וְאַחֲרֵי כֵן יִבָּנֶה גַם הַהֵיכָל הַגָּדוֹל וּכְבִימֵי קֶדֶם יַעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמָּה לְהֵרָאוֹת פְּנֵי יְיָ בְּמוֹעֲדֵיהֶם״.

74. אָז עָלָה נֶטֶר עוֹד הַפַּעַם לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בְּמַלְאֲכוּת הַחֶבְרָה, וְאַחֲרֵי עָמָל רָב הִצְלִיחַ לִקְנוֹת חֶלְקַת אֲדָמָה בְּמֶרְחַק חֲצִי שָׁעָה מִיָּפוֹ. הַמֶּמְשָׁלָה הַתּוֹגַרְמִית קִבְּלָה אֶת הַצָּעַת הַחֶבְרָה בְּרָצוֹן וַתַּעַשׂ הֲנָחוֹת רַבּוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר הַהוּא, וּבְקַיִץ שְׁנַת 1800 יָסַד נֶטֶר אֶת הַבַּיִת, אֲשֶׁר קָרָא לוֹ ״מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל״.

75. עוֹד מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת הָיוּ בִּלְבַב נֶטֶר לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת אֶחָיו וּלְטוֹבַת הַיִּשּׁוּב בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אַךְ הַמָּוֶת קִדְּמָהוּ וַיִּקָּבֵר בְּ״מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל״.

76. גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים הָיָה הַשַּׂר מֹשֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי . הוּא לֹא הָיָה מֵהַגִּבּוֹרִים (1815 – 1714 אחב״ש) אֲשֶׁר בְּכֹחָם יַטּוּ אֶת גַּלְגַּל הַחַיִּים בְּפַעַם אַחַת כְּחֶפְצָם, כִּי אִם בִּשְׁקִידָתוֹ הָעֲצוּמָה הִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת בִּימֵי חַיָּיו הָאֲרֻכִּים מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּמִסְפָּר רַב מְאֹד. הוּא עָזַר הַרְבֵּה בְּהַשְׁפָּעָתוֹ עַל שָׂרֵי אַנְגְּלִיָּה לָתֵת לַיְּהוּדִים שִׁוּוּי זְכֻיּוֹת, גַּם הָיָה מְפַקֵּח עַל בָּתֵּי הַחֶסֶד בְּכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֶן וְתוֹמֵךְ בִּידֵי כָּל הַפּוֹנִים לְעֶזְרָתוֹ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק.

77. בִּשְׁנַת (1770 אחב״ש) הָיוּ הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּדַמֶּשֶׂק וּבְרוֹדוס בְּצָרָה גְּדוֹלָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ אֲדָר אָבְדוּ מִדַּמֶּשֶׂק כֹּהֵן נוֹצְרִי עִם עַבְדּוֹ. מִמָּחֳרָת תָּפְשׂוּ אֲחָדִים מֵהֲמוֹן הָעָם אִישׁ אֶחָד עִבְרִי וַיְּבִיאוּהוּ אֶל הַפֶּחָה וַיֹּאמְרוּ, כִּי הָעִבְרִי הַזֶּה יוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶחָיו הַיְּהוּדִים לַכֹּהֵן עִבְדּו. וַיְצַו הַפֶּחָה לְהַלְקוֹת אֶת הָעִבְרִי חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת וּלְעַנּוֹתוֹ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים לְמַעַן יִתֵּן תּוֹדָה. מֵאֵימָה וָפַחַד בָּדָה הָעִבְרִי מִלִּבּוֹ, כִּי שִׁבְעָה יְהוּדִים מִנִּכְבַּדֵּי הָעֵדָה הִצִּיעוּ לְפָנָיו לַהֲרֹג אֶת הַכֹּהֵן לָקַחַת מִדָּמוֹ לְחַג הַפֶּסַח, אַךְ הוּא מֵאֵן לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָם. אָז נִתְפְּשׂוּ שִׁבְעַת הַיְּהוּדִים הָהֵם וַיְעֻנּוּ בְעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים, אַךְ הֵם מֵאֲנוּ לְהוֹדוֹת עַל חֵטְא שֶׁלֹּא חָטְאוּ. וַיְצַו הַפֶּחָה וַיָּבִיאוּ אֶת הָרַבָּנִים וְאֶת הַקַּצָּבִים וַיְּעַנּוּ גַּם אוֹתָם; אֲבָל גַּם הֵם אָמְרוּ כִּי חַפִּים הֵם מִפָּשַׁע. אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לְעַנּוֹתָם הוֹדוּ, כִּי אָמְנָם יְדֵיהֶם שָׁפְכוּ אֶת דַּם הַכֹּהֵן. וְהֶהָמוֹן הִתְחוֹלֵל וַיִּפְרַע פְּרָעוֹת בַּיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר. גַּם עַל יְהוּדֵי רוֹדוֹס הֶעֱלִילוּ עֲלִילָה כָזוּ, כִּי הָרְגוּ אֶת אַחַד מִיַּלְדֵי הַיְּוָנִים, וְכָל קוֹנְסוּלֵי הַמַּמְלָכוֹת דָּרְשׁוּ מֵאֵת הַפֶּחָה, כִּי יִמְסְרוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט לְיָדָם, וְגַם שָׁם נֶאֶסְרוּ וְנַעֲנוּ יְהוּדִים רַבִּים. רַק קוֹנְסוּל מֶמְשֶׁלֶת אוּסְטְרִיָּה אָמַר בַּתְּחִלָּה לְהָגֵן עַל הַיְּהוּדִים, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ כִּי יָחִיד הוּא בְּדַעְתּוֹ, וְשׁוֹמֵעַ לֹא יִהְיֶה לוֹ, וַיִּתֵּן גַּם הוּא יָדוֹ לְמַטֵּי מִשְׁפָּט. וַיִּהְיוּ חַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּדַמֶּשֶׂק וּבְרוֹדוֹס בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה.

78. כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה לְלוֹנְדוֹן, הִתְאַזָּר מֹשֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי עֹז, וַיִּקַּח מִכְתְּבֵי תְעוּדָה מֵאֵת גְּדוֹלֵי מַלְכוּת בְּרִיטַנְיָה וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו לְדַמֶּשֶׂק, וְאַחֲרֵי עָמָל רַב הִצְלִיחַ לְבָרֵר אֶת הַמִּשְׁפָּט וּלְהוֹצִיא דִין אֱמֶת, כִּי חַפּים הַיְּהוּדִים מִפֶּשַׁע וַיּוֹצֵא לַחָפְשִׁי אֶת הָאֲסִירִים, אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ עוֹד תַּחַת יְדֵי מְעַנֵּיהֶם.

79. מוֹנְטִיפְיוֹרִי הָיָה נֶאֱמָן מְאֹד לְדָתוֹ. כַּאֲשֶׁר בָּחֲרוּ בוֹ לְרֹאשׁ הָעִיר לוֹנְדוֹן הִתְנָה עִם בּוֹחֲרָיו, כִּי בְמִשְׁתֵּה הָאֶזְרָחִים יַרְשׁוּ לוֹ לְצַוּוֹת לְהָבִיא לְפָנָיו מַאֲכָלֵי כָשֵׁר. עַל חוֹתָמוֹ הָיָה חָקוּק שֵׁם ״יְרוּשָׁלַיִם״. פְּעָמים רַבּוֹת נָסַע מוֹנְטִיפְיוֹרִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיֶּרֶב לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לַעֲנִיֶּיהָ. גַּם הִשְׁתַּדֵּל לְהֵטִיב אֶת מַצַּב יוֹשְׁבֶיהָ הַמּוּסָרִי עַל יְדֵי בָתֵּי סֵפֶר מְתֻקָּנִים, וְגַם בִּקֵּשׁ עֵצוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת אֶחָיו יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְאִכָּרִים וְיֹגְבִים. גַּם לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת נָסַע מוֹנְטִיפְיוֹרִי פְּעָמִים אֲחָדוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ הַנַּעֲנִים שָׁם.

80. כָּבוֹד גָּדוֹל נָחַל מוֹנְטִיפְיוֹרִי גַּם מִבְּנֵי הַנֵּכָר גַּם מִבְּנֵי עַמּוֹ, כִּי שֵׁמַע צִדְקוֹתָיו וַחֲסָדָיו הָרַבִּים אֲשֶׁר עָשָׂה לַאֲנָשִׁים רַבִּים בְּנֵי אֱמוּנוֹת שׁוֹנוֹת נוֹדַע בְּכָל הָאָרֶץ. בְּכָל מְקוֹם לֶכְתּוֹ הִשְׁתַּתְּפָה עִמּוֹ יְהוּדִית אִשְׁתּוֹ וַאֲלֵיהֶם נִלְוָה מַזְכִּירוֹ הַבִּלְשָׁן הַדּוֹקְטוֹר אֱלִיעֶזֶר לֶוִי, אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לִמְתֻרְגְּמָן בְּמַסָּעוֹתָיו.

81. בִּמְלֹאת לְמֹשֶׁה מֵאָה שָׁנָה שָׁלְחוּ לוֹ מִכְתְּבֵי בְרָכָה מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ, וּבְיִחוּד מֵחוֹבְבֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר זָכְרוּ לוֹ אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִם אַחֵינוּ הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְשׂוּמָם שָׁם לְעוֹבְדֵי אֲדָמָה. גַּם הוּא גַּם יְהוּדִית אִשְׁתּוֹ הֶאֱרִיכוּ יָמִים וַיָּמוּתוּ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.

82. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים וְהַנְּדִיבִים אֲשֶׁר בְּפַרִיז הַבַּרוֹן מֹשֶׁה הִירְשׁ הוֹזִיל זָהָב רָב לְיַסֵּד בָּתֵּי סֵפֶר בְּעַד אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ, גַּם הָיָה רֹאשׁ הַמִּתְנַדְּבִים לְחֶבְרַת ״כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים״. וְכַאֲשֶׁר רָאָה, כִּי רַבּוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵירוֹפָּה אָמַר לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי עַמּוֹ מֵאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה וּלְהוֹשִׁיבָם בְּאֶרֶץ אַרְגֶּנְטִינָה. לְתַכְלִית זוֹ יָסַד חֶבְרָה ״לִיסוֹד מוֹשָׁבוֹת לַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר מִחוּץ לִגְבוּל אֵירוֹפָּה״. וּלְקֶרֶן קַיֶּמֶת הִתְנַדֵּב סְכוּם גָּדוֹל מְאֹד, כִּמְעַט כָּל רְכוּשׁוֹ. אוּלָם הַמּוֹשָׁבוֹת בְּאַרְגֶּנְטִינָה לֹא הִצְלִיחוּ. רַבִּים מֵהַמִּתְיַשְּׁבִים מֵתוּ בְלֹא עִתָּם מֵעֹצֶר רָעָה; אֲחָדִים נִמְלְטוּ מִשָּׁם וַיָּשׁוּבוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם אוֹ הָלְכוּ לְאַמֶּרִיקָה, וְהַנִשְׁאָרִים, הַנִּמְצָאִים עוֹד שָׁם, יִסְבְּלוּ תְלָאוֹת רַבּוֹת מִפְּנֵי הָאַרְבֶּה הָאוֹכֵל כָּל יְגִיעָם וּמִפְּנֵי עוֹד מִכְשׁוֹלִים רַבִּים אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לַהֲסִירָם.

83. בְּעֶשְׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים לָצֵאת לִרְבָבוֹת לְאַרְצוֹת אַמֶּרִיקָה, אֲשֶׁר בָּהּ נִתַּן זֶה כְבָר לַיְּהוּדִים שִׁוּוּי זְכֻיּוֹת. עַתָּה יֶשְׁנָן שָׁם קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲשׁוּבוֹת, וְהַנִּכְבָּדָה מֵהֶן הִיא בְּעִיר נוֹי־יָרְקְ.

י. חֲלוּצֵי הַהַשְׂכָּלָה בְּרוּסְיָה.

84. גַּם אֶל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּרוּסְיָה חָדְרָה רוּחַ הַהַשְׂכָּלָה. הָרִאשׁוֹן בֵּין מַשְׂכִּילֵי הַיְּהוּדִים בְּרוּסְיָה הָיָה יִצְחָק בֶּר לֶוִינְזָן, מֵעִיר קְרֶמֶּנִיץ. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה כָל יָמָיו עָנִי וּמִתְבּוֹדֵד, כִּי יָשַׁב בֵּין ״חֲסִידִים״, אֲשֶׁר לֹא הֵבִינוּ אֶת דֵּעוֹתָיו, וְנֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם כְּאֶפִּיקוֹרוֹס. עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית אֶפְשַׁר לְחַלֵּק לִשְׁתֵּי מַחְלְקוֹת: בָּרִאשׁוֹנָה הִשְׁתַּדֵּל לְהַטּוֹת אֶת לֵב בְּנֵי עַמּוֹ לִלְמֹד חָכְמוֹת כְּלָלִיּוֹת וְדַעַת שְׂפַת עֵבֶר, וְלִבְחַר בַּעֲבוֹדָה כְּשֵׁרָה וּמוֹעִילָה. לְתַכְלִית זוֹ כָּתַב אֶת סִפְרוֹ הַנּוֹדָע ״תְּעוּדָה בְיִשְׂרָאֵל״; וּבַשֵּׁנִית הִשְׁתַּדֵּל לָגֹל חֶרְפַּת הַגּוֹיִם מֵעַל עַמּוֹ וְסִפְרוּתוֹ וּבְיִחוּד אֶת עֲלִילַת־הַדָּם, אֲשֶׁר נִתְחַדְּשָׁה בַּיָּמִים הָהֵם פֹּה וְשָׁם. לְתַכְלִית זוֹ כָּתַב אֶת הַסֵּפֶר ״אֶפֶס דַּמִּים״ אֲשֶׁר תֻּרְגַּם לִשְׂפַת רוּסְיָה. הוּא הָיָה אִישׁ מָתוּן מְאֹד בְּדֵעוֹתָיו, וּמְאֹד הָיָה צַר לוֹ, כִּי בָאוּ הַמְבַקְּרִים לַעֲקֹר אֶת הַמָּסֹרֶת, וַיְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשְׁפָּט. לְהַצְדִּיק אֶת הַתַּלְמוּד כְּנֶגֶד מְחָרְפָיו כָּתַב אֶת סְפָרָיו הַנּוֹדָעִים ״בֵּית יְהוּדָה״ וּ״זְרֻבָּבֶל״. עַל יְדֵי סְפָרָיו נוֹדַע שְׁמוֹ בֵּין שָׂרֵי הַמְּלוּכָה, וְעַל כֵּן בְּכָל דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים פָּנוּ אֵלָיו לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ, וְגַם נָתְנוּ לוֹ תְמִיכָה מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה.

85. גַּם בְּוִילְנָא נִמְצְאוּ אֲחָדִים, אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ אֶת הַהַשְׂכָּלָה הָאֵירוֹפִּית וַיִּתְאַמְּצוּ לָטַעַת אוֹתָהּ בְּיִשְׂרָאֵל. רֵאשִׁית מַעֲשֵׂיהֶם הָיְתָה לְהַרְבּוֹת יְדִיעַת שְׂפַת עֵבֶר לְהָבִין פְּשַׁט הַמִּקְרָא. תַּרְגּוּם מֶנְדֶּלְזוֹן וְהַבֵּאוּר הָיָה לָהֶם לְעֵינַיִם לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה בַּהֲבָנַת הַמִּקְרָא וְלִרְכֹשׁ לָהֶם אֶת שְׂפַת אַשְׁכְּנָז. שִׁירֵי מְשׁוֹרְרֵי אַשְׁכְּנַז, שִׁילֶר וְגֶטָה, הָיוּ שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם.

86. זְקַן הַמַּשְׂכִּילִים בְּוִילְנָא הָיָה מָרְדְּכַי אַהֲרֹן גִּינְצְבּוּרְגְ. סִגְנוֹנוֹ הַקַּל וּשְׂפָתוֹ הַצַּחָה הָיוּ לְמוֹפֵת לִבְנֵי הַנְּעוּרִים. מִסְפָרָיו נוֹדְעוּ לִתְהִלָּה הַסְּפָרִים ״דְבִיר״ וַ״אֲבִיעֶזֶר״.

87. אַחֲרָיו הֵחֵל אַבְרָהָם דֹב הַכֹּהֵן לֶבֶּנְזוֹן לְחַבֵּר שִׁירִים בִּשְׂפַת עֵבֶר, וּבַאֲחָדִים מִשִּׁירָיו עָלָה עַד מַעֲלַת מְשׁוֹרֵר אֲמִתִּי. קוֹבֵץ שִׁירָיו יָצָא לָאוֹר בְּשֵׁם ״שִׁירֵי שְׂפַת קֹדֶשׁ״.

88. בְּנוֹ מִיכָה יוֹסֵף לֶבֶּנְזוֹן עָלָה עַל אָבִיו בְּמַעֲלַת הַשִּׁיר. בְּסִפְרוֹ ״שִׁירֵי בַת צִיּוֹן״ בָּחַר מִיכָה יוֹסֵף לְנוֹשֵׂא שִׁירָיו עִנְיָנִים מִקַּדְמוֹנִיּוֹת הַיְּהוּדִים כְּמוֹ ״מֹשֶׁה עַל הַר הָעֲבָרִים״ ״נִקְמַת שִׁמְשׁוֹן״ וְכַדּוֹמֶה. עַל פִּי הַשְׂכָּלָתוֹ הָרַבָּה וְלִבּוֹ הָרַגָּשׁ אֶפְשַׁר הָיָה לְקַוּוֹת, כִּי יִהְיֶה לִמְשׁוֹרֵר לְאֻמִּי בֶּאֱמֶת, אַךְ הַשַּׁחֶפֶת בָּאָה וַתּוֹרִידֵהוּ שְׁאוֹלָה בְּעוֹדֶנוּ בִּימֵי עֲלוּמָיו.

89. הַשַּׂר אוּבַרוֹב, אֲשֶׁר הָיָה אָז מִינִיסְטוֹר לְעִנְיָנֵי הַשְׂכָּלַת הָעָם, חָפֵץ מְאֹד בְּטוֹבַת הַיְּהוּדִים וּבְהַשְׂכָּלָתָם, וַיְהִי דְבָרוֹ עִם הַמַּשְׂכִּילִים הָעִבְרִים: בְּאֵיזוֹ תַחְבֻּלוֹת אֶפְשַׁר לְהָפִיץ אֶת הַהַשְׂכָּלָה בֵּין אֲחֵיהֶם. וְעַל פִּי עֲצָתָם נוֹסְדוּ בָתֵּי סֵפֶר בְּעָרִים רַבּוֹת לְלִמּוּדֵי חוֹל לַנְּעָרִים, וּשְׁנֵי בָתֵּי מִדְרָשׁ לְרַבָּנִים, אֶחָד בְּוִילְנָא וְהַשֵּׁנִי בְּזִיטָמִיר. הֵם קִוּוּ, כִּי כַאֲשֶׁר יֵצְאוּ מֵהַבָּתִּים הָהֵם רַבָּנִים מַשְׂכִּילִים וְהִרְבּוּ לְהָפִיץ הַשְׂכָּלָה בֵּין צֹאן מַרְעִיתָם. אֲבָל חֲנִיכֵי בָתֵּי הַמִּדְרָשׁ לֹא בִקְשׁוּ לִהְיוֹת רַבָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לְהִכָּנֵס אֶל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, כְּכַלּוֹתָם אֶת חֹק לִמּוּדָם בְּבֵית מִדְרַשׁ הָרַבָּנִים. הַחֲרֵדִים לִכְבֹד הָאֱמוּנָה הִתְנַגְּדוּ לַחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶּה וַתִּתְלַקַּח בֵּין הַמַּשְׂכִּילִים וּבֵין הַחֲרֵדִים מִלְחָמָה עַזָּה, וּבְמַחֲלֻקְתָּם נָטוּ גַם שְׁנֵיהֶם מִמִּדַּת הַיֹּשֶׁר וְהַצֶּדֶק, בְּהִשְׁתַּמְּשָׁם בְּתַחְבֻּלוֹת אָוֶן, אֲשֶׁר לֹא יָרִימוּ אֶת הָאֱמוּנָה וְלֹא יְחַבְּבוּ אֶת הַדַּעַת.

90. אוּלָם נִמְצְאוּ בְיִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים יְשָׁרִים חַכְמֵי לֵב וְאוֹהֲבֵי עַמָּם, אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָרִים אֶת דֶּגֶל הַיַּהֲדוּת וּלְהַגְדִּיל אֶת עֶרְכָּהּ, בְּהַרְאוֹתָם מָה רַבּוּ הַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת הַצְּפוּנוֹת בָּהּ, וְיַחַד עִם זֶה שָׂמוּ לִבָּם לְבָעֵר אַחֲרֵי הַהֲבָלִים וְהַהַזָּיוֹת, אֲשֶׁר נִסְפְּחוּ אֵלֶיהָ בְּרוּחַ בִּקֹּרֶת מַדָּעִית. עַל דֶּגֶל הַמִּפְלַגָּה הַזֹּאת נִמְנָה הֶחָכָם רַבִּי שְׁמוּאֵל יוֹסֵף פִין, אֲשֶׁר הָיָה מוֹרֶה בְּבֵית מִדְרַשׁ הָרַבָּנִים בְּוִילְנָא וּפַרְנֵס בָּעִיר הַזֹּאת. הוּא חִבֵּר סְפָרִים רַבִּים בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. גַּם שָׂם לִבּוֹ לְצָרְכֵי בְנֵי הַנְּעוּרִים וַיְתַרְגֵּם לְמַעֲנָם סִפּוּרִים רַבִּים מִשְׂפַת אַשְׁכְּנַז, הַמְעוֹרְרִים אֶת לֵב הַנַּעַר הָעִבְרִי לְאַהֲבָה אֶת עַמּוֹ וְקָדָשָׁיו. רָאָה הֶחָכָם הַזֶּה, כִּי סִפְרוּתֵנוּ דַּלָּה הִיא בְּחֵקֶר דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׂפָתוֹ, וַיֹּאמֶר לְהַעֲשִׁירָהּ בִּסְפָרִים גְּדוֹלִים – לְחַבֵּר הִסְטוֹרִיָּה שְׁלֵמָה וּמְשֻכְלֶלֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל, אוֹצַר מִלִּים, אוֹצַר שְׁמוֹת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְסִפְרֵיהֶם, פֵּרוּשׁ עַל הַמִּשְׁנַיּוֹת, עַל פִּי חֵקֶר הַלָּשׁוֹן וְהַהִסְטוֹרִיָּה, אַךְ סַבְלָנוּת חָסְרָה לוֹ מֵהַשְׁלֵם גַּם חִבּוּר אֶחָד מִכָּל הַחִבּוּרִים הָהֵם, אֲשֶׁר עַל פִּי חָכְמָתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ הָיָה בְיָדוֹ לְחַבְּרָם, וְרַק חֲלָקִים אֲחָדִים נִשְׁאֲרוּ מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר הִסְפִּיק לְכָתְבָם. כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר רַעְיוֹן חִבַּת צִיּוֹן הָיָה הוּא מֵרָאשֵׁי הַחוֹבְבִים.

91. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צְבִי הַכֹּהֵן צְוֵיפֶל הִשְׁתַּדֵּל לְפַשֵּׁר בֵּין הַחֲסִידִים וְהַמִּתְנַגְּדִים וּלְהָסִיר מֵעַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֶרְפָּה אֲשֶׁר טָפְלוּ עֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם, וְיַחַד עִם זֶה הוֹעִיל לְהַרְחִיק אֶת בְּנֵי עַמּוֹ מֵאֱמוּנוֹת הֶבֶל. בְּיִחוּד נִכְבָּד מְאֹד סִפְרוֹ ״סַנֵּיגוֹר״.

92. רַבִּי קַלְמָן שׁוּלְמַן הֵבִיא בְרָכָה רַבָּה לְסִפְרוּתֵנוּ בִּסְפָרִים רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ אֲהוּבִים וּרְצוּיִם לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא פָקַח אֶת עֵינֵי תַלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה לִרְאוֹת, כִּי יֶשְׁנָם עִנְיָנִים אֲשֶׁר רָאוּי לָאָדָם לְדַעְתָּם, בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם, וְעַל יְדֵי סְפָרָיו ״דִּבְרֵי יְמֵי עוֹלָם״, ״מֶחְקְרֵי אֶרֶץ״ מָשַׁךְ לִבָּם לָדַעַת הִסְטוֹרִיָּה וְגֵיאוֹגְרַפִיָּה. וְיַחַד עִם זֶה חִבֵּב עַל הָעָם זִכְרוֹנוֹתָיו הַקְּדוּמִים וְזִכְרוֹן אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בִּסְפָרָיו ״שׁוּלַמִּית״ ״הַרְאֵל״ וְתַרְגּוּמוֹ לְסִפְרֵי פְלַוִּיוּס וְעוֹד סְפָרִים רַבִּים. גַּם שְׂפָתוֹ, שְׂפַת הַנְּבִיאִים, הֵעִירָה רִגְשֵׁי אַהֲבָה בְּלֵב הַקּוֹרְאִים לִסְגֻלּוֹת עַמָּם וּמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת.

93. גַּם בֵּין הַתַּלְמִידִים בְּבֵית מִדְרַשׁ הָרַבָּנִים הָיוּ רַבִּים, אֲשֶׁר עָבְדוּ עֲבוֹדַת עַמָּם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְגַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְנְסוּ אֶל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם בְּתוֹר רוֹפְאִים וְעוֹרְכֵי דִין, לֹא חָדְלוּ בְכָל זֹאת מֵהַבִּיט בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל וּלְהַאְדִּיר אֶת סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, חָכְמַת הַיַּהֲדוּת וְחִקְרֵי תּוֹלְדוֹתֶיהָ וּלְהֵיטִיב אֶת מַצַּב עַמָּם בְּפָקְחָם עַל מוֹסְדוֹת הַצְּדָקָה וּבְקַחְתָּם חֵלֶק בְּהַנְהָגוֹת הַקְּהִלָּה, כְּמוֹ הֶחָכָם הַבִּלְשָׁן דּוֹקְטוֹר אַבְרָהָם אֵלִיָּהוּ הַרְכַּבִי אֲשֶׁר הֶעֱשִׁיר אֶת סִפְרוּתֵנוּ בְּמֶחְקָרָיו בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתוֹ וְהַסּוֹפֵר הֶחָכָם הַדּוֹקְטוֹר יְהוּדָה לֵּיבּ קַצִּינֶלְנְזוֹן הַמְצוּיָן בִּמְלִיצָתוֹ הַנְעִימָה וּשְׂפָתוֹ הַנֶּחְמָדָה וּבְמַאֲמָרָיו הַנִּכְבָדִים בְּמֶחְקְרֵי הַיַּהֲדוּת, וְעוֹד רַבִּים.

94. הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵחֵל לִכְתֹּב סִפּוּרִים בִּשְׂפַת עֵבֶר הָיָה אַבְרָהָם מַפּוֹ: וַיַּעַשׂ לוֹ שֵׁם גָּדוֹל בְּסִפּוּרָיו הַמְתָאֲרִים אֶת חַיֵּי הַיְּהוּדִים בִּזְמַן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן הֲלֹא הֵם: ״אַהֲבַת צִיּוֹן״ וְ״אַשְׁמַת שׁוֹמְרוֹן״. כֵּן גַּם הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּסִפּוּרוֹ ״עַיִט צָבוּעַ״ אֲשֶׁר עָשָׂה רוֹשֶׁם גָּדוֹל עַל הַקּוֹרְאִים, יַעַן כִּי בוֹ נָגַע בִּשְׁאֵלוֹת הַזְּמַן וַיּוֹכִיחַ אֶת הַצְּבוּעִים וַיְשַׁבֵּחַ אֶת הַהַשְׂכָּלָה וְאֶת הָעֲבוֹדָה. סִגְנוֹן מַפּוֹ הָיָה סִגְנוֹן הַנְּבִיאִים, וְהַצְּעִירִים שָׁתוּ בַצָּמָא אֶת דְּבָרָיו.

95. כֵּן רַבָּה מְאֹד הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַמְשׁוֹרֵר יְהוּדָה לֵיבּ גּוֹרְדוֹן (יל״ג) עַל בְּנֵי דוֹרוֹ. שִׁירָיו הַמְלֵאִים לַעַג שָׁנוּן הוֹעִילוּ מְאֹד לְכַלּוֹת אֶת הַקּוֹצִים – אֶת הַהַזָּיוֹת וְאֶת הַהֲבָלִים – מִבֵּית יִשְׂרָאֵל. בְּמִכְתָּבָיו אֲשֶׁר הֶחֱלִיף עִם כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר פָּנוּ אֵלָיו קֵרַב אֶת לִבְבוֹת הַצְּעִירִים לְחַבֵּב אֶת שְׂפַת עֵבֶר וְסִפְרוּתָהּ. הוּא כָתַב גַּם מַאֲמָרִים גַּם סִפּוּרִים בִּשְׂפַת עֵבֶר וּבִשְׂפַת רוּסְיָה. בּוֹ אָנוּ רוֹאִים אִישׁ סוֹפֵר מְלֻמָּד כְּאַחַד הַמְלֻמָּדִים הָאֵירוֹפִּיִּים, יוֹדֵעַ שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וּמֵבִין בְּחָכְמוֹת שׁוֹנוֹת. כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהוֹצִיא לָאוֹר בִּשְׂפַת רוּסְיָא לֶקְסִיקוֹן כְּלָלִי הָיָה גּוֹרְדוֹן כּוֹתֵב בּוֹ אֶת הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַיְּהוּדִים וְלַיַּהֲדוּת.

96. גַּם הַסּוֹפֵר מֹשֶׁה לֵיבּ לִילֶנְבְּלוּם הֵעִיר אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים בִּסְפָרָיו וּבְמַאֲמָרָיו לִרְאוֹת, כִּי נָכוֹן לָאָדָם בְּעוֹד מוֹעֵד לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לִמְצוֹא פַרְנָסָתוֹ בְּיֹשֶׁר וּבְכָבוֹד. בְּיִחוּד עָשָׂה רוֹשֶׁם גָּדוֹל סִפְרוֹ ״חַטֹּאת נְעוּרִים״. לִילֶנְבְּלוּם בָּחַר לוֹ גַּם סִגְנוֹן חָדָשׁ, בְּלִי מְלִיצוֹת יְתֵרוֹת, וְרִגְשֵׁי הַמְסַפֵּר הָעֲמוּקִים נִשְׁקָפִים מִתּוֹךְ הַסִּגְנוֹן הַפָּשׁוּט וְהַנָּעִים.

97. כֵּן הוֹעִילוּ הַרְבֵּה לְהָפִיץ דַּעַת הָעִתּוֹנִים: ״הַמַּגִּיד״, הוּא הָעִתּוֹן הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר יְסָדוֹ אֱלִיעֶזֶר לִיפְּמַאן זִילְבֶּרְמַן; ״הַמֵּלִיץ״ הַנּוֹסַד עַל יְדֵי אִישׁ רַב פְּעָלִים, אַלֶּכְּסַנְדֶּר צֶדֶרְבּוֹם, וְ״הַצְּפִירָה״ – עַל יְדֵי הַתּוֹכֵן וְהַמְּהַנְדֵּס חַיִּים זֶלִיג סְלָנִימְסְקִי. הָאַחֲרוֹן הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת לְהַרְחָבַת הַדַּעַת בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָיו עַל חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכוּנָה. גַּם צְבִי הִירְשׁ רַבִּינוֹבִיץ חִבֵּר בִּשְׂפַת עֵבֶר סִפְרֵי מַדָּע רַבִּים.

98. וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּאֵירוֹפָּה הוֹסִיפוּ לִבְנוֹת אֶת חָכְמַת הַיַּהֲדוּת. הַמַּטִּיפִים הַמְצֻיָּנִים אַהֲרֹן יֶלִינֶק וּפִילִפְּזוֹן חִבְּרוּ סְפָרִים רַבִּים וִיקָרִים בְּחֵקֶר הַיַּהֲדוּת. הַפְּרוֹפִיסוֹר צְבִי גְרֶץ הוֹצִיא לָאוֹר סִפְרוֹ הַגָּדוֹל דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז בְּאַחַד עָשָׂר חֵלֶק³, וּבְיִחוּד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת הָרַב רַבִּי אַיְזִיק הִירְשׁ וַיְסְ בְּסִפְרוֹ הַגָּדוֹל ״דּוֹר דּוֹר וְדֹרְשָׁיו״ וְיַעַן שֶׁהוּא כָתוּב עִבְרִית עַל כֵּן הָיָה לָעֵינַיִם גַּם לַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי אַרְצוֹת הַסְלַוִּים, וְהַשְׁפָּעָתוֹ עֲלֵיהֶם נִכֶּרֶת מְאֹד. הַדּוֹקְטוֹר שְׁלֹמֹה רוּבִּין הֶעֱשִׁיר אֶת סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרִים רַבִּים בַּחֲקִירַת הָאֱמוּנוֹת הַתְּפֵלוֹת שֶׁנִּסְפְּחוּ אֶל הַיַּהֲדוּת.

99. גַּם בְּסִפְרוּת הָרוּסִית הִצִּיבוּ לָהֶם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יָד. עִתּוֹנִים וּמְאַסְּפִים מְיֻחָדִים לַיַּהֲדוּת הֵחֵלּוּ לָצֵאת לָאוֹר בִּשְׂפַת רוּסְיָא. בְּיִחוּד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת הַסּוֹפֵר לֵיבּ לֶוַנְדָּה, שֶׁהָיָה חֲנִיךְ בֵּית מִדְרַשׁ הָרַבָּנִים בְּוִילְנַא. בְּסוֹף יָמָיו הִקְדִּישׁ אֶת עִטּוֹ לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי עַמּוֹ לְחִבַּת צִיּוֹן. הֶחָכָם אֵלִיָּהוּ אַרְשַׁנְסְקִי, אֲשֶׁר הָיָה עוֹרֵךְ דִּין מְפֻרְסָם, חִבַּר שְׁנֵי סְפָרִים יְקָרִים עַל דְּבַר הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי רוּסְיָה וּזְכֻיּוֹתֵיהֶם בַּמְּדִינָה. הַמְּשׁוֹרֵר שְׁמוּאֵל פְרוּג חִבַּר שִׁירִים נַעֲלִים בִּשְׂפַת רוּסְיָה שֶׁמִּתּוֹכָם נִשְׁמַע אֶנְקַת עַמּוֹ הָאֻמְלָל. גַּם בִּשְׂפַת זַרְגּוֹן הֵחֵלּוּ סוֹפְרִים אֲחָדִים בַּעֲלֵי כִשְׁרוֹן לְהַשְׂכִּיל אֶת הֶהָמוֹן, אֲשֶׁר לֹא יֵדַע רַק קְרֹא זַרְגּוֹן. מֵהַמְצֻיָּנִים שֶׁבְּסוֹפְרֵי זַרְגּוֹן נֶחְשְׁבוּ אַיְזִיק מֵאִיר דִּיק (אמ״ד), יוֹאֵל לִינֶצְקִי וְשָׁלוֹם יַעֲקֹב אַבְּרַמֹּבִיץ (מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר־סְפָרִים). הָאַחֲרוֹן הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת גַּם בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית. כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל אַבְּרַמֹּבִיץ גָּדוֹל מְאֹד לִמְצוֹא אֶת הַצַּד הַמַּעֲצִיב־הַמְגַחֵךְ שֶׁבְּחַיֵּי הַיְּהוּדִים; וּלְתַכְלִית זוּ הוּא מַמְצִיא גַם מִבְטָאִים מְיֻחָדִים הַמְּבִיאִים לִידֵי גִּחוּךְ. סִגְנוּנוֹ, כְּמוֹ בְזַרְגוֹן כֵּן בְּעִבְרִית, הוּא מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

100. וְאַף אָמְנָם יְמֵי חַיִּים וְאוֹרָה הָיוּ הַיָּמִים הָהֵם לְמַשְׂכִּילֵי הַדּוֹר. בִּמְלֹךְ אַלֶּכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי נַעֲשׂוּ שִׁנּוּיִם גְּדוֹלִים בַּהֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה, כִּי קָרָא הַמֶּלֶךְ הֶחָסִיד דְּרוֹר לָאִכָּרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עֲבָדִים לָאֲצִילִים עַד הַיָּמִים הָהֵם וְעוֹד תִּקּוּנִים רַבִּים וּגְדוֹלִים הִנְהִיג בִּמְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ. וְגַם עַל הַיְּהוּדִים שָׂם עֵינוֹ לְטוֹבָה וַיִּפְתַּח לִפְנֵיהֶם אֶת דַּלְתוֹת כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר הַבֵּינוֹנִים וְהַגְּבוֹהִים, וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר גָּמְרוּ חֹק לִמּוּדָם בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר הַגְּבוֹהִים נָתַן זְכוּת אֶזְרָח בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה, וְגַם לָאֳמָנִים הִתִּיר לָשֶׁבֶת וּלְהִתְעַסֵּק בְאוּמְנוּתָם בְּכָל מָקוֹם. וְתִקְוָה הָיְתָה נִשְׁקָפָה לַיְּהוּדִים, כִּי עוֹד מְעַט וְלֹא יִבָּדְלוּ מִשְּׁאָר אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם. גַּם כָּל גְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים הָרוּסִים עָמְדוּ לִימִין הַיְּהוּדִים וַיָּרִיבוּ אֶת רִיבָם מִיַּד שׂוֹנְאֵיהֶם הַחֲשֻׁכִּים.

101. הַתִּקְוָה הַזֹּאת הֵעִירָה אֶת לֵב הַיְּהוּדִים לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַהַשְׂכָּלָה, אֲשֶׁר רַק הִיא הֵבִיאָה לָהֶם יֶשַׁע וּמַרְפֵּא מִן הַתְּלָאוֹת הָאֲיוּמוֹת שֶׁסָּבְלוּ בִּימֵי הַבֵּינַיִם. הַסִּפְרוּת הָרוּסִית נִתְחַבְּבָה מְאֹד עַל צְעִירֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֶּהְגּוּ בָהּ בִּשְׁקִידָה נִמְרָצָה. מִבְּנֵי הָעֲנִיִּים הַלּוֹמְדִים בַּיְשִׁיבָה הָיוּ רַבִּים מִתְגַּנְּבִים לִקְרֹא בְסִפְרֵי רוּסְיָה וְלִקְנוֹת חָכְמָה בַּחֲרָף נֶפֶשׁ, כִּי בַיָּמִים הָהֵם נֶחְשַׁב הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי רַבִּים לְעָוֹן גָּדוֹל. מִבֵּין תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה יָצְאוּ אַנְשֵׁי מַעֲלָה אֲשֶׁר גָּמְרוּ אַחֲרֵי כֵן חֹק לִמּוּדָם בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּרוּסְיָה אוֹ בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. הַחֶבְרָה ״מְפִיצֵי הַהַשְׂכָּלָה״ בְּרוּסְיָה הוֹעִילָה הַרְבֵּה לְהָפִיץ דַּעַת בֵּין הַצְעִירִים, בְּיָסְדָהּ לָהֶם בָּתֵּי עֵקֶד סְפָרִים וּבְהַחֲזִיקָהּ בִּידֵי הַתַּלְמִידִים הָעֲנִיִּים אֲשֶׁר לָמְדוּ בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר הַכּוֹלְלִים; גַּם הוֹצִיאָה עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ סְפָרִים מוֹעִילִים. בְּרֹאשׁ הַחֶבְרָה עוֹמֵד הַבַּרוֹן הִירְץ גִּינְזְבּוּרְגְּ הַשּׁוֹקֵד תָּמִיד לְטוֹבַת אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ בְרוּסְיָה.

יא. הַלְּאֻמִּיּוּת בָּעַמִּים וּבְיִשְׂרָאֵל.

102. מִשְּׁנַת 1810 (אחב״ש) הֵחֵלָּה הַלְּאֻמִּיּוּת לְהִתְגַּבֵּר בְּקֶרֶב עַמֵּי אֵירוֹפָּה, בָּרִאשׁוֹנָה בְּגֶרְמַנְיָה וְאַחֲרֵי כֵן בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת. אוּלָם הַלְּאֻמִּיִּים בְּבַקְשָׁם לְחַזֵּק אֶת רֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּיּוּת בְּקֶרֶב בְּנֵי עַמָּם הִשְׁתַּדְּלוּ לִזְרֹעַ שִׂנְאָה בְּלִבָּם לִבְנֵי עַם הַנֵּכָר הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבָּם, וּמַה גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ עֵת קְצָרָה עָלוּ בְחָכְמָה וָעֹשֶׁר לְמַעְלָה רֹאשׁ. אָז נוֹסְדָה בְגֶרְמַנְיָה חֶבְרַת ״צוֹרְרֵי בְנֵי שֵׁם״ וְאַחַד הַכֹּהֲנִים, שְׁטֶקֶר, הִטִּיף לִשְׂנֹא אֶת הַיְּהוּדִים וּלְבִלְתִּי תֵת לָהֶם לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַחֶבְרָה הָאֱנוּשִׁית. בָּרִאשׁוֹנָה אָמְרוּ הַיְּהוּדִים, כִּי הַכֹּהֵן הַקַּנָּאִי הַזֶה לֹא יִמְצָא מַקְשִׁיבִים רַבִּים, כִּי לֹא יִתָּכֵן כִּי הָעַמִּים יָשׁוּבוּ לְדֵעוֹתֵיהֶם הַפְּרָאִיּוֹת אֲשֶׁר הֶחֱזִיקוּ בָהֶם בִּימֵי הַבֵּינַיִם. אוּלָם שָׁגוּ הַיְּהוּדִים בְּמִשְׁפָּטָם: צוֹרְרֵיהֶם רַבּוּ מִיּוֹם לְיוֹם. הַסּוֹפֵר הַגָּדוֹל בֶּרְתּוֹלְד אוֹיאֵרְבַּךְ, אֲשֶׁר הָיָה זָקֵן בַּיָּמִים הָהֵם, רָאָה בְשִׁבְרוֹן לֵב, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ כָּל כֹּחוֹ בִּימֵי חַיָּיו לְהַעֲשִׁיר אֶת סִפְרוּת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, עַתָּה יִקְרְאוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים, כִּי הַיְּהוּדִים אַךְ מְרֵעִים לָהֶם וְהוֹעֵיל לֹא יוֹעִילוּ. בְּיִחוּד גָּבְרָה הַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ רוֹמִנְיָה. אָמְנָם בַּאֲסֵפַת צִירֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת שֶׁהָיְתָה בְּבֶרְלִין שָׂמוּ לְחֹק, כִּי בְרוּמִנְיָה זְכוּת אַחַת (1807 אחב״ש) לַנּוֹצְרִי וְלַיְּהוּדִי הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ, אַךְ שָׂרֵי רוּמִנְיָה לֹא שָׂמוּ לִבָּם לַחֹק הַזֶּה וַיּוֹסִיפוּ לְהִתְהַלֵּךְ עִם הַיְּהוּדִים כְּזָרִים, וְעוֹד כְּעִם גְּרוּעִים מִזָּרִים, כִּי יִרְדְּפוּם בְּלִי חָשָׂךְ וְיַשְׁפִּילוּם כָּל הַיָּמִים.

103. וּבְקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם הֵם הֵחֵלָּה שְׁאֵלַת הַלְּאֻמִּיּוּת לְהִתְעוֹרֵר. בְּרֹאשׁ הַלְאֻמִּיִּים הָיָה הַסּוֹפֵר פֶּרֶץ בֶּן מֹשֶׁה סְמוֹלֶנְסְקִין . הוּא נוֹלַד בְּעִיר (1815 – 1772 אחב״ש) קְטַנָּה בְּפֶלֶךְ מָהִילוֹב. אָבִיו מֵת בְּיַלְדוּתוֹ, וְאִמּוֹ נִשְּׁאֲרָה עִם יְלָדֶיהָ בְּלִי מִשְׁעַן לֶחֶם. הַנַּעַר פֶּרֶץ הָיָה בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים וּבֶן חַיִל. בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן לֹא יָכוֹל פֶּרֶץ לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה גַּם רֶגַע, וַיְהִי מְשַׁבֵּר וּמְנַפֵּץ אֶת הַבָּא לְיָדוֹ, וְלֹא חָת מִפְּנֵי נְעָרִים גְּדוֹלִים, בְּצֵאתָם לְהִלָּחֵם עִמּוֹ. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים אָכַל לֶחֶם בְּבָתֵּי נְדִיבִים, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ בְּבֵית הָאֶחָד וְיוֹם שֵׁנִי בְּבַיִת אַחֵר. וְאִם פָּגַע אִישׁ מֵאַנְשֵׁי חַסְדּוֹ בִּכְבוֹדוֹ, לֹא אֵחַר הַנַּעַר מֵהָשִׁיב גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ.

104. בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְרֵה שָׁנָה בָּא אֶל הָעִיר שְׁקְלוֹב לִלְמֹד בִּישִׁיבָה. שָׁם לָמַד גַּם שְׂפַת רוּסְיָה וַיִּתְוַדַּע אֶל אִישׁ אֶחָד זָקֵן, אַלְמָן וַחֲשׂוּךְ בָּנִים, אֲשֶׁר הִתְבּוֹדֵד בְּבֵיתוֹ הַקָּטָן וַיִּתְרַחֵק מִכָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר וְשָׁם הָגָה בְּתוֹרָה וְחָכְמָה יוֹמָם וָלָיְלָה. הָאִישׁ הַהוּא – אִידֶל שְׁמוֹ – יָדַע שְׂפוֹת יָוָן וְרוֹמִי וְאַשְׁכְּנַז וַיֶּהְגֶּה בְּסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע, כִּי פֶּרֶץ מְבַקֵּר אֶת הַזָּקֵן וַיַּבְאִישׁוּ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי הַקַּנָּאִים. אַךְ פֶּרֶץ לֹא חָת מִפְּנֵיהֶם וְאַדְרַבָּה, כִּי כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לְדַבֶּר בּוֹ סָרָה, כֵּן גָּבְרָה בְלִבּוֹ הַתְּשׁוּקָה לְהַשְׂכָּלָה. וַיְהִי קוֹרֵא כָל סֵפֶר חָדָשׁ בְּתַאֲוַת נָפֶשׁ. בְּקָרְאוֹ הַרְבֵּה קָנָה לוֹ יְדִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי הַכֹּל נִרְשַׁם בְּזִכְרוֹנוֹ הַמְצֻיָּן; אַךְ יְדִיעוֹתָיו הָיוּ מְקֻטָּעוֹת וּבִלְתִּי מְסֻדָּרוֹת. כַּאֲשֶׁר הִרְבּוּ הַקַּנָּאִים לְהָצֵר לְפֶרֶץ בִּשְׁקְלוֹב, שָׂם פְּעָמָיו לְליוּבַּוִּיץ, עִיר מוֹשַׁב הַצַּדִּיק רַבִּי מֶנְדֶּל שְׁנֵיאוֹרְסָן. הַצַּדִּיק הַזֶּה הָיָה גָדוֹל מְאֹד בַּתּוֹרָה הַנִּגְלִית וּבָקִי בְּסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים הָעִבְרִים שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם. פֶּרֶץ אָרַח שָׁם לְחֶבְרָה עִם הַחֲסִידִים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי הַצַּדִּיק תָּמִיד: עִמָּהֶם הָיָה סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן הַצַּדִּיק וְעִמָּהֶם חָזַר עַל דְּרָשׁוֹתָיו; וְאַף כִּי לֹא הֵבִין בָּהֵן מְאוּמָה, אַךְ כֹּחַ זִכְרוֹנוֹ עָזַר לוֹ לָדַעַת עַל פֶּה אֶת תּוֹרַת הַצַּדִּיק. אֶפֶס לֵב סְמוֹלֶנְסְקִין לֹא הָלַךְ אַחַר תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, וְנַפְשׁוֹ גָעֲלָה בְּחֶבְרַת הַצַּדִּיק וְהַחֲסִידִים, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים נֶהְפַּךְ לָהֶם לְשׂוֹנֵא, וַיְנַבֵּל וַיְשַׁקֵּץ אוֹתָם גַּם לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה.

105. אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָצָה נַפְשׁוֹ לָשֶׁבֶת בִּקְהַל חֲסִידִים, הָלַךְ לְעִיר מָהִילוֹב וַיְהִי מְשׁוֹרֵר־עוֹזֵר לְחַזָּן, גַּם הָיָה מַגִּיד שִׁעוּר בְּתַנַ״ךְ בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ בִּשְׂכַר רוּבֶּל אֶחָד לַשָּׁבוּעַ. אוּלָם גַּם בַּעֲבוֹדַת הַמְשׁוֹרְרִים בָּחֲלָה נַפְשׁוֹ מַהֵר, וַיְהִי לְמַגִּיד נוֹסֵעַ בָּעֲיָרוֹת. דְּרָשׁוֹתָיו אָמְנָם הָיוּ כִדְרָשׁוֹת שְׁאָר הַמַּגִּידִים, אַךְ בִּשְׂפָתוֹ הַצַּחָה וּבְקוֹלוֹ הַנָּעִים לָקַח לֵב שׁוֹמְעָיו. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה בָּא לְאוֹדִיסָה וְשָׁם הָיָה לְמוֹרֶה וְיַחַד עִם זֶה לָמַד שְׂפַת אַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת, גַּם נִסָּה לִלְמֹד מַדָּעִים שׁוֹנִים, אַךְ מִכֻּלָּם טָעַם רַק מְעַט וְלֹא הִשְׁתַּלֵּם בְּמַדָּעִים בְּמִדָּה הֲגוּנָה.

106. בִּשְׁנַת 1797 (אחב״ש) נִדְפַּס בַּ״מֵּלִיץ״ הַמַּאֲמַר הָרִאשׁוֹן שֶׁל סְמוֹלֶנְסְקִין, וּמֵאָז הָיָה לְסוֹפֵר עִבְרִי. בַּשָּׁנָּה הַהִיא עָזַב אֶת אוֹדִיסָה וַיִּסַּע לְאֶרֶץ אַשְׁכְּנָז. בְּשִׁבְתּוֹ בִפְרָג לָמַד סְמוֹלֶנְסְקִין אוּמְנוּת שְׁחִיטָה וּבְדִיקָה, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הָאוּמְנוּת הַזֹּאת תַּשְׂבִּיעֵהוּ לָחֶם. וּבְדַעְתּוֹ הָיָה לָלֶכֶת לָעִיר וִינָה לִהְיוֹת שָׂם שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק וְיַחַד עִם זֶה לִלְמֹד שָׁם בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה. אוּלָם חֶפְצוֹ לֹא הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ, וּבְבוֹאוֹ לְוִינָה שָׂם פָּנָיו אֶל הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית וַיַּקְדֵּשׁ לָהּ כָּל כֹּחוֹ.

107. זֶה כְבָר הָיָה בְלֵב סְמוֹלֶנְסְקִין לְהוֹצִיא לָאוֹר בִּשְׂפַת עֵבֶר מְאַסֵּף חָדְשִׁי לְהָפִיץ הַשְׂכָּלָה בֵּין הַקּוֹרְאִים וּלְהַגְדִּיל תִּפְאֶרֶת שְׂפַת עֵבֶר וּלְהַרְבּוֹת שׁוֹחֲרֶיהָ, וּבְיִחוּד לְעוֹרֵר בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּיּוּת, וְעַתָּה בְּשִׁבְתּוֹ בְּוִינָא אָמַר לְהוֹצִיא אֶת חֶפְצוֹ לִפְעֻלָּה. אָז יָסַד אֶת הַמְאַסֵּף ״הַשַּׁחַר״. בְּפֵתַח־דָּבָר יְדַבֵּר סְמוֹלֶנְסְקִין מִשְׁפָּטִים עִם הַמְכַחֲשִׁים בִּלְאֻמִּיּוּתָם לֵאמֹר: ״הֵם אוֹמְרִים לָנוּ: ״נִהְיֶה כְּכָל הַגּוֹיִם״: וְגַם אֲנִי אֶשְׁנֶה אַחֲרֵיהֶם: נִהְיֶה כְּכָל הַגּוֹיִם לִרְדוֹף וּלְהַשִּׂיג אֶת הַדַּעַת, לִהְיוֹת תּוֹשָׁבִים נֶאֱמָנִים בְּאַרְצוֹת פְּזוּרֵינוּ, אַךְ גַּם נִהְיֶה כְּכָל הַגּוֹיִם לְבִלְתִּי נֵבוֹשׁ בַּמָּקוֹר מִמֶּנּוּ חֻצַּבְנוּ, נִהְיֶה כְכָל הַגּוֹיִם לְהוֹקִיר שְׂפָתֵנוּ וּכְבוֹד עַמֵּנוּ. לֹא לְבֹשֶׁת וְלֹא לְחֶרְפָּה לָנוּ הָאֱמוּנָה, כִּי יָבוֹא קֵץ לְגָלוּתֵנוּ, כִּי יָבוֹא יוֹם וְתָשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל״.

108. אָמְנָם בַּחֲרִיצוּת נִפְלָאָה וּבְסַבְלָנוּת רַבָּה הוֹצִיא סְמוֹלֶנְסְקִין אֶת ״הַשַּׁחַר״ חוֹבֶרֶת אַחַר חוֹבֶרֶת, אַף כִּי הָעֹנִי תָּמִיד לִוָּהוּ עַל דַּרְכּוֹ. נְדוֹדֵי סְמוֹלֶנְסְקִין, עָנְיוֹ הֶחָמְרִי וְהֶעְדַּר חִנּוּכוּ הֵמָּה גָרְמוּ, כִּי לֹא הָיְתָה בַּ״שַּׁחַר״ הַשְּׁלֵמוּת הַדְּרוּשָׁה לִמְאַסֵּף הָגוּן, לִמְאַסֵּף עִבְרִי אֵירוֹפִּי; אַךְ אִם נִשְׁפֹּט עַל פִּי הַשְׁפָּעָתוֹ עַל בְּנֵי הַנְּעוּרִים, אָז עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת, כִּי רַק מְעַט מֵהַמְאַסְּפִים הָאֵירוֹפִּיִּים הַיּוֹתֵר טוֹבִים הִשְׁפִּיעוּ הַשְׁפָּעָה רַבָּה כָּזוֹ. סְמוֹלֶנְסְקִין הָיָה מוֹרֶה לַדּוֹר הַצָּעִיר וּמַדְרִיכוֹ, כִּי לָקַח אֶת לִבּוֹ בְּסִגְנוּנוֹ הַנִּמְרָץ וְאֹמֶץ לִבּוֹ. הַיּוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ הִגִּיעַ ״הַשַּׁחַר״ לְקוֹרְאָיו, הָיָה לָהֶם לְיוֹם חַג, כִּי בְכִלְיוֹן עֵינַיִם חִכּוּ לְבוֹאוֹ, וְכָל הֶגֶה אֲשֶׁר יָצָא מֵעֵט סְמוֹלֶנְסְקִין בָּלְעוּ בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ, מִבְּלִי שִׂים לֵב לַאֲרִיכוּת לְשׁוֹנוֹ.

יב. חִבַּת צִיּוֹן.

109. כַּאֲשֶׁר פָּרְעוּ פְרָעוֹת בַּיְּהוּדִים בְּנֶגֶב רוּסְיָה, הִתְאַסְּפוּ אֲחָדִים מִתַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִים בְּחַרְקוֹב וַיְיַסְּדוּ לָהֶם אֲגֻדַּת ״בִּיל״וּ״ לֵאמֹר: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה. וַיָּשִׂימוּ פְעָמֵיהֶם לְאֶרֶץ הַקְדוֹשָׁה לְהִתְעַסֵּק שָׁם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וַיְיַסְּדוּ שָׁם אֶת הַמּוֹשָׁבָה ״רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן״.

110. זֶה מֵאָז נִמְצְאוּ בְיִשְׂרָאֵל אַנְשֵׁי לֵב אֲשֶׁר חִבַּת צִיּוֹן פִּעֲמָה בְלִבָּם, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹשִׁיב מֵהַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם לְהִתְעַסֵּק שָׁם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כְּמוֹ הָרַב רַבִּי צְבִי הִירְשׁ קַלִּישֶׁר וְרַבִּי נָתָן פְרִידְלֶנְדֶּר וְרַבִּי דָוִד גּוֹרְדֹּן, הָעוֹרֵךְ אֶת הָעִתּוֹן הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן ״הַמַּגִּיד״.

111. אוּלָם עַד עֵת הַפְּרָעוֹת לֹא הִתְעוֹרְרוּ לְקוֹל הַקּוֹרְאִים רַק מְעַט מִזְעָר. אַךְ אַחֲרֵי הַפְּרָעוֹת הֵחֵלּוּ סוֹפְרֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר אֶת הָעָם, כִּי יָכִין לוֹ מִקְלָט בָּטוּחַ בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת. וְשׁוֹמְעִים רַבִּים נִמְצְאוּ לָהֶם. הַדֹּקְטוֹר יְהוּדָה לֵיבּ פִּינְסְקֶר, אִישׁ גְּדָל דֵּעָה וְאוֹהֵב עַמּוֹ, חִבַּר קוּנְטְרָס בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז, אֲשֶׁר בּוֹ הֵעִיר אֶת לֵב הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב, כִּי לֹא יִבְטְחוּ בְּמִבְטַח בּוֹגֵד, כִּי אִם יַעֲשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת לְשַׁחֲרֵר אֶת עַצְמָם בְּכֹחָם וְלֹא יְחַכּוּ לְעֶזְרַת אֲחֵרִים. אֵלָיו נִלְווּ בְּחִירֵי סוֹפְרֵינוּ סְמוֹלֶנְסְקִין, לֶוַנְדָּא, לִילֶנְבְּלוּם וְעוֹד. פִּינְסְקֶר הָיָה אָז זָקֵן בָּא בַיָּמִים וּבְכָל זֹאת הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל הַהוּא. בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר, כִּי אַחַת הִיא לַיְּהוּדִים אִם יְכוֹנְנוּ לָהֶם מִקְלָט בָּטוּחַ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. אַךְ אַחֲרֵי כֵן נוֹכחַ לָדַעַת, כִּי אֵין לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, וַיִּלָּוֶה אֶל חֶבְרַת ״חוֹבְבֵי צִיּוֹן״ וַיְהִי לָהּ לְרֹאשׁ עַד יוֹם מוֹתוֹ.

112. אוּלָם גַּם כַּאֲשֶׁר מָצְאָה לָּהּ חִבַּת צִיּוֹן מָקוֹם בְּלִבּוֹת סוֹפְרֵינוּ הַדּוֹאֲגִים לְקִיּוּם אֻמָּתָם, הִנֵּה מֵאֵלֵי הַכֶּסֶף לֹא נִמְצְאוּ רַק שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה אֲשֶׁר אָבוּ לְשַׁחֵד מִכַּסְפָּם בְּעַד הַמִּפְעָל הַגָּדוֹל הַזֶּה. וּבְתוֹךְ כַּךְ הָיוּ הָאִכָּרִים הָעִבְרִים בְּצָרָה גְדוֹלָה בְּאֶרֶץ הקְּדוֹשָׁה, כִּי מִבְּלִי דַעַת אֶת טִיב הָאָרֶץ וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה נִגְּשׁוּ הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים לְכוֹנֵן אֶת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם; וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְיָדָם מָטָה, וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲבוֹד אֶת אַדְמָתָם מֵחֹסֶר זֶרַע וְכָל מַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָה. אָז בָּאוּ אֶל הַנָּדִיב הַבַּרוֹן בִּנְיָמִין רוֹטְשִׁילְד הַיּוֹשֵׁב בְּפַרִיז, וְהוּא הִטָּה לָהֶם חֶסֶד וַיּוֹזֵל מִלְיוֹנִים רַבִּים לְהַעֲמִיד אֶת הַמּוֹשָׁבוֹת עַל בָּסִיס נָכוֹן. וַאֲגֻדּוֹת חוֹבְבֵי צִיּוֹן גַּם הֵן הִתְאַחֲדוּ לְחֶבְרָה אַחַת, אֲשֶׁר בְּהִשְׁתַּדְּלוּת אַלֶּכְּסַנְדֶּר הַלֵּוִי צֶדֶרְבּוֹים נִתְאַשְׁרָה מִטַּעַם הָרָשׁוּת בְּעִיר אוֹדִיסָה (1820 אחב״ש) וּמֵאָז הוֹלֵךְ הַיִּשּׁוּב בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הָלוֹךְ וְגָדוֹל. גַּם בֵּין הַחֲסִידִים הַיְרֵאִים נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הוֹאִילוּ לַעֲבֹד עִם חוֹבְבֵי צִיּוֹן הַנְּאוֹרִים לְטוֹבַת יִשּׁוּב הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. הַמְצֻיָּנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ הָרַב רַבִּי מָרְדְּכַי אֶלְיַשְׁבֶּרְגְ מִבּוֹיסְקְ, רַבִּי שְׁמוּאֵל מָהְלִיבֶר מִבְּיַלָסְטָק וְרַבִּי נַפְתָּלִי צְבִי יְהוּדָה בֶּרְלִין, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּוַלּוֹזִין, וְעוֹד רַבָּנִים גְּדוֹלִים.

113. יַחַד עִם תְּחִיַּת הָאָרֶץ שָׂמוּ חוֹבְבֵי צִיּוֹן לִבָּם לְהַחֲיוֹת אֶת שְׂפַת עַמָּם וְסִפְרוּתָהּ. הָרִאשׁוֹן בֵּין מְחַיֵּי הַשָּׂפָה הוּא הַסּוֹפֵר בֶּן־יְהוּדָה, עוֹרֵךְ הָעִתּוֹן ״הַצְּבִי״ בִּירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר הִנְהִיג בְּבֵיתוֹ לְדַבֵּר רַק בִּשְׂפַת עֵבֶר. וְהַסִּפְרוּת גַּם הִיא סָלְלָה לָהּ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, כִּי מְגַמָּתָהּ לִנְטֹעַ בִּלְבַב הַקּוֹרְאִים אַהֲבָה טְהוֹרָה לְקָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְלַחֲנֹךְ אֶת הָעָם לְהַכִּיר, כִּי עַם הוּא, וְגַם אִם הוּא מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ לֹא חָדַל מִהְיוֹת עַם אֶחָד בְּטִפּוּסוֹ, בְּדָתוֹ, בְּתוֹלְדָתוֹ וּבִתְכוּנַת נַפְשׁוֹ. יַחַד עִם זֶה תִּשְׁתַּדֵּל הַסִּפְרוּת לְהַרְבּוֹת אֶת הַדַּעַת וּלְהַנְחִיל אֶת הָעָם הַיִּשְׂרְאֵלִי אֶת הַקִּנְיָנִים הָרוּחְנִיִּים, שֶׁהֵם מוֹרֶשֶׁת הָאֱנוּשִׁיּוּת כֻּלָּה.

114. כֵּן הוֹעִילוּ חוֹבְבֵי צִיּוֹן לְהֵטִיב אֶת מַצַּב הַחִנּוּךְ הַלְּאֻמִּי, בְּפָתְחָם בָּתֵּי סֵפֶר וַחֲדָרִים מְתֻקָּנִים בֶּעָרִים רַבּוֹת, שֶׁבָּהֶם יִתְלַמְּדוּ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בָּנִים נֶאֱמָנִים לְעַמָּם וְאֶזְרָחִים טוֹבִים בְּאֶרֶץ מוֹשָׁבָם. בְּיִחוּד נִכֶּרֶת פְּעֻלָּתָם בְּחִנּוּךְ הַדּוֹר הַצָּעִיר בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. בְּיָפוֹ נוֹסְדוּ בֵּית סֵפֶר גָּדוֹל לִנְעָרִים וּבֵית סֵפֶר לִנְעָרוֹת, וַיַּנְהִיגוּ בָהֶם אֶת הַדִּבּוּר הָעִבְרִי וְכָל הַמַּדָּעִים יוֹרוּ רַק בִּשְׂפַת עֵבֶר. וְכֵן נוֹסְדוּ בָתֵּי סֵפֶר בְּכָל הַמֹּשְׁבוֹת הָעִבְרִיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכִמְעַט בְּכֻלָּן נוֹהֵג הַדִּבּוּר הָעִבְרִי.

115. הַהִתְעוֹרְרוּת הָעֲצוּמָה שֶׁהִתְעוֹרֵר הָעָם לְחִבַּת צִיּוֹן גָּרְמָה, כִּי רַבּוּ בִירוּשָׁלַיִם בָּתֵּי צִבּוּר לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹסְדוֹת חֶסֶד: בָּתֵּי סֵפֶר, יְשִׁיבוֹת, מוֹשַׁב זְקֵנִים, בָּתֵּי חוֹלִים וּבָתֵּי דִירָה לַעֲנִיִּים וְכַדּוֹמֶה. וּצְעִירֵי הַדֹּר הַמַּשְׂכִּילִים הִתְחִילוּ לְמָאֵס בְּכֶסֶף הַנְּדָבוֹת וַיִּבְחֲרוּ בַּעֲבוֹדָה כְשֵׁרָה וּבִפְרַט בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. הַדּוֹקְטוֹר יוֹסֵף חַזַּנּוֹבִיץ יָסַד בֵּית־עֵקֶד סְפָרִים גָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם הַנִּקְרָא ״בֵּית יוֹסֵף״.

116. וְרַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב הִתְעוֹרְרוּ גַם הֵם לְחִבַּת צִיּוֹן. הַדּוֹקְטוֹר תֶּאוֹדוֹר הֶרְצֶל הוֹצִיא לָאוֹר אֶת סִפְרוֹ ״מְדִינַת הַיְּהוּדִים״, לְהוֹכִיחַ, כִּי נָחוּץ לְיַסֵּד מְדִינָה מְיֻחֶדֶת לַיְּהוּדִים בְּהַסְכָּמַת הַמֶּמְשָׁלוֹת הָאַדִּירוֹת. סִפְרוֹ עָשָׂה רוֹשֶׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם. לְקוֹל קְרִיאַת הֶרְצֶל הִתְאַסְּפוּ צִירֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָרִים שׁוֹנוֹת מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֶל הָעִיר בַּזִּילִיָּה אֲשֶׁר בִּשְׁוֵיץ וּבִשְׁנַת 1897 (אחב״ש) הָיָה שָׁם הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן וּבִשְׁתֵּי הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הָיוּ שָׁם עוֹד שְׁנֵי קוֹנְגְרֶסִים צִיּוֹנִיִּים – וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית הֵחֵילָה לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעָם בְּכָל מִפְלַגּוֹתָיו. וּבִשְׁנַת 1899 (אחב״ש) נוֹסַד בְּלוֹנְדוֹן הַבַּנְקְ הָעִבְרִי, אֲשֶׁר בְּעֶזְרָתוֹ יְקַוּוּ הַצִּיּוֹנִיִּים לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָתָם הַנַּעֲלָה.

שאלות לתלמידים

1–11. איפה נולד מנדלסון?– מאיזו משפחה יצא?– מי היה אביו?– מי רבו?– אנה הלך בנערותו?– מה היה אז מצב החכמה אצל היהודים בברלין?– במה עסק מנדלסון בבחרותו?– במה מצא חית ידו בגדלו?– מי החל לריב אז ריב היהודים באשכנז?– אל מי התודע מנדלסון?– מה שם החזיון המצדיק את היהודים?– במה הצדיק מנדלסון את בני עמו?– מה השפיעו מנדלסון וליססינג איש על רעהו?– איך הופיע הספר הראשון של מנדלסון?– מה עשה מנדלסון לטובת שפת אשכנז?– מה היה בן מנחם בעיני היהודים והעמים האחרים?– איזה ספר כתב ליססינג לשבח היהודים?– מה קרה למנדלסון בעיר דרזדן?– מה תכונת הספרים שכתב מנדלסון בעיניני היהדות?– מדוע לא מצא תרגום התורה האשכנזי חן בעיני האדוקים?– מדוע נבאש ריח מנדלסון בקרב אמוני העם?– מדוע גדלה השפעת מנדלסון על השכלת בני הנעורים?– מי היה הנכבד בחבריו הידועים?– במה הצטין ייזל?–

12–18. מתי מת מנדלסון?– מי מתלמידדיו הרחיב את ההשכלה בין יהודי אשכנז?– מה שם החברה הספרותית שנוסדה ומה שם עתונה?– מה היתה תכונת “המאסף”?– איזו תנועה נולדה אז באירופה בנוגע אל האמונה?– במה הרעו המבקרים היהודים החפשים לאמונת ישראל?– מה הרעה שהגיעה להיהדות מהתקרבות הגוים אל היהודים?– מה היתה תכונת מרדכי הירץ?– במה עסק ואיפה ישב?– את מי לקח לו לאשה?– במה הצטינה הנריטה?– מה היא ההשפעה שהשפיע מרדכי הירץ וביתו על משכילי היהודים?– מה גרמה התקרבות אצילי ישראל אל אצילי הגוים?– מה היתה אחרית בנות מנדלסון ונכדיו?–

19–28. איפה נולד הפלוסוף שלמה מימון?– במה התעסקו אז יהודי פולין?– מה היה מצב השכלת יהודי פולין?– במה הצטין מימון בימי ילדותו?– מה היה ספר המדע הראשון שקרא בו מימון?– מה היתה השקפת אבי מימון על שקידת בנו על ספר התכונה?– כמה גדלה ידיעת מימון בתורה בהיותו בן י"א שנה?– מה התמורה שנהיתה בחייו בשנה ההיא?– מתי החל ללמוד השפה האשכנזית?– איך למד את קריאת האותיות הרומיות?– איך למד אותיות אשכנזיות?– מה הספר הראשון שקרא מימון בשפת אשכנז?– מה הרשם שפעל עליו הספר ההוא?– בן כמה שנים עזב את ארץ מולדתו ומשפחתו ואנה נדד?– מה התלאה הראשונה שמצאה את מימון בבואו ברלינה?– אנה נדד מימון מברלין ובמה התפרנס בחצי השנה הראשונה?– מי קרבהו בפוזנא?– מה עשה רבי הירש חריף לטובת מימון?– כמה שנים ישב מימון בפוזנא?– מדוע עזב את פוזנא?– אנה הלך משם?– מי קרבהו בברלין?– מדוע לא מצא מימון חן בעיני מכריו?– מי אספהו אל ביתו לקץ ימי חייו?– איך קברו את מימון?– מה היה ערכו בפלוסופיה?– מה התכונה הטובה אשר היתה במימון?–

29–36. מה חפץ הקיסר יוסף השני לעשות לטובת יהודי אוסטריא?– איך התיחסו יהודי אוסטריה וחכמי ישראל בברלין אל פקודת הקיסר?– מה עשה ויזל בנוגע לפקודה הזאת?– מה היתה אחרית הפקודות אחרי מות הקיסר?– מה ההשפעה שהשפיעו הזכיות על יהודי אוסטריא?– מה היה יתרונם של חכמי ישראל באוסטריה על חכמי ישראל באשכנז?– מי היה אבי חוקרי היהדות בימים ההם?– איה היה מקום מגורי ר“נ קרוכמל?– במה היה גדול ערך רנ”ק?– איך התיחסו אליו קנאי הדור?– מה שם ספרו, מה תכונתו, ומי הוציאו לאור?– מי היה תלמיד־חבר לו?– במה הצטין רפפורט?– באיזו ערים שמש ברבנות?– מי נלחם אז ב“חסידים” ו“ברביים” ומה שם ספרו נגדם?– מי הצטין במלחמתו נגד ה“חסידות” יותר מפעריל?– במה התפרנס אֶרטר בראשית ימי חייו ובמה– באחרית ימיו?– מה שם ספרו?– מה שם המאסף שיסד אֶרטר?–

37–47. מי מחכמי הדור ההוא הגדיל לעשות בחקירת היהדות?– במה הצטין שד“ל?– מי היו הוריו ואיפה נולד?– איך התחנך בילדותו ובנערותו?– במה עסק שד”ל אחרי מות אמו?– בן כמה שנים החל ללמוד חכמות ולחבר ספרים?– במה התעסק בבחרותו?– מה היו השקפותיו על היהדות ואיך אמר לחזקה?– במה התפרנס בימי עלומיו?– איזו משרה הושמה על שכמו?– מה הטובות שהרבה לעשות לעמו?– מה הצרות שבאו עליו?– במה מצא שד“ל תנחמות לנפשו בבוא עליו צרות רבות?– במה עשה לו שד”ל שם עולם?– מי היה מידידיו הנוצרים?– מה אמר עליו דליטש?– מה הכבוד שנעשה לו בשנת 1777?– מה היתה תכונת נפש שד“ל ורוחו?– מתי מת שד”ל?–

48–57. באיזו ארץ החלו לדרש ראשונה בזכיות היהודים?– מי כתב בצרפת ספרים דורשי זכיות היהודים?– מי אשר את זכיות היהודים בצרפת?– מה יסד נפוליון בנוגע לשאלת היהודים?– מה היה מצב היהודים האזרחי בשאר הארצות ע"י השפעת נפוליון?– מה היה יחס עמי אירופה אל היהודים אחרי השבר נפליון בהלחמו ברוסים?– איך השתדלו היהודים למצוא חן בעיני העמים למען יכירום לאזרחים?– מה היתה תכונת התקונים בדת?– מי היה ראש המתקנים?– מה היו פעולות יעקבזון?– האם הביאו התקונים בדת לידי המטרה?– במה בחרו הרבה מהמתקנים?– מי מהמומרים הצטינו בספרות האשכנזית?– מה היה יחס ברנה והינה אל היהודים?– מי מחכמי היהודים הגינו על לאמיות ישראל?– מה שם הספר שכתב משה הס?– מה היו פעולות אברהם גיגר?– מי מהרבנים האורתודוכסים התנגד ביחוד להתקונים?– באיזה מקצע היהדות הביאו חכמי אשכנז תועלת?– מה שמות שני חכמי ישראל שהצטינו בחקירת דברי ימי עמם וספרותו?– מתי החלט בגרמניה ובאוסטריא לתת שווי זכיות ליהודים?-

58–63. מה היו תוצאות הזכיות שנתנו ליהודים?– איך התחנך רבי משה לצרוס בילדותו?– איך התנהג לצרוס בגדלו בעניני אמונה ודת?– באיזה מקצוע של החכמה הצטין לצרוס?– מה המשרה שנתנה על שכמו ואיפה?– מה הכבוד שנחל בעד חכמתו?– מה הן השקפות לצרוס על היהדות?– את מי לקח לו לאשה לימי זקנתו?– מה הן תולדות נהידה ומי?– מה פעל עליה לבחר בדת היהדות?– מה שמה ביהדותה?–

64–71. במה הצטין פרדיננד לסל?– מי היה המספר הגדול בשפת אשכנז מבני היהודים?– מה שמות ספרי אוערבך הנוגעים לספרות היהדות?– מי מבני ישראל עשה לו שם עולם בחכמת הזמרה?– מי מבני ישראל הצטין במלאכת הציור?– מחיי מי לֻקחו ציורי אופנהיים?–

72–83. מי יסד חברת “כל ישראל חברים” בפריז?– מה היא מגמת החברה?– מה היה מצב כרמיה במדינה?– מה המשרה שנשא על שכמו בקרב בני עמו?– מה פעל לטובת יהודי אלגיר?– מה פעלה חברת “כל ישראל חברים לטובת ארץ ישראל?– את מי מחבריה שלחה שמה?– מה היתה דעת קרל נטר על הרמת קרן יהודי ישראל, ומה יעץ את החברה?– מה היתה דעת נטר בעיני כרמיה?– מה קוה כרמיה מעבודת האדמה בא”י על ידי היהודים?– איך קבלה ממשלת תוגרמה את הצעת נטר?– מה שם הבית שיסד נטר בא“י?– מי משרי היהודים שבאנגליה פעל גדולות לטובת בני ישראל?– מה היתה תכונת נפש רבי משה מונטיפיורי?– מה קרה ליהודים בדמשק וברודוס בשנת 1770 אחב”ש?– מה עשה מונטיפיורי בנוגע לעלילות דמשק?– מה היו מנהיגי מונטיפיורי בעניני הדת?– מה עשה בכלל לטובת אחיו בכל ארצות פזוריהם?– מה עשה ביחוד לטובת אחיו בארץ הקדש?– מי השתתף במסעותיו?– מתי שלחו בני ישראל מכתבי תהלה למונטיפיורי?– מי מגדולי העשירים היהודים בפריז הוזיל כסף רב לטובת בתי הספר העברים?– באיזו ארץ חפץ ברון הירש להושיב את אחיו הנדחים מאירופא?– מה עלה לישוב היהודים בארגנטינא?– אנה נדדו יהודי אירופא אחרי הפרעות בנגב רוסיא?–

84–101. מי היה הראשון מחלוצי ההשכלה ברוסיא?- איפה נולד רבי יצחק בר לוינזון?– מה היתה תכונת עבודתו הספרותית?– לאיזו תכלית כתב את ספרו: “תעודה בישראל” ולאיזו תכלית את ספרו “אפס דמים”?– מה היא תכונת ספריו: בית יהודה ו“זרובבל”?– מי היה זקן המשכילים מוילנא?– במה הצטין מרדכי אהרן גינצבורג?– מה שם ספריו הנודעים?– מי החל לחבר שירים בוילנא בימי גינצבורג?– מה שם קובץ שירי אד“ם?– מה היתה תכונת שירת מיכה יוסף לבנזון?– מה פעל המיניסטר אוּברוֹב לטובת השכלת יהודי רוסיא?– מה היו שני בתי הספר שיסדו בוילנא ובזיטמיר?– מה היתה סבת המחלקת בין האורתודוכסים והמשכילים?– מי מחכמי ישראל ברוסיא נסה לאחד את האמונה וההשכלה?– מה היא תכונת עבודת רש”י פין הספרותית?– באיזו מקצעות הספרות העברית עבד פין?– מי מהסופרים השתדל לפשר בין ה“חסידים” וה“מתנגדים”?– מה שם הספר הנכבד שחבר צויפל?– מי מסופרי ישראל ברוסיא הביא ברכה רבה לספרותנו?– מה היתה תכונת עבודת רבי קלמן שולמן הספרותית וסגנון שפתו?– מי מתלמידי בתי מדרש הרבנים הצטינו גם הם בעבודתם הספרותית העברית?– מי החל לכתב ראשונה ספורים בשפת עבר?– מה שמות ספורי מפו?– מה היה סגנון שפתו?– מי מהמשוררים העברים ברוסיא השפיע הרבה על בני ישראל?– מה פעלו שירי י"ל גורדון על בני דורו?– מה היתה תכונת נפש גורדון וידיעותיו בכלל?– מה היא תכונת עבודת לילנבלום הספרותית?– מה שם ספרו המצוין?– מה שמות העתונים הראשונים שנוסדו בשפת עבר?– מי יסד את “המליץ” ומי– את “הצפירה”?– מה פעל סלונימסקי לטובת הרחבת החכמה בישראל?– מי מחכמינו באירופה עבדו בדור הזה לטובת חכמת ישראל?– מה הספרים שכתב גרץ?– מה כתב רבי איזיק הירש ויס?– מה היא פעולת רבי שלמה רובין בספרות ישראל?– מי הצטין בספרות הרוסית העברית?– מי הוא המשורר הגדול בשפת רוסיא שקם מבני ישראל?– במה מצטינים שירי פרוג?– מי הם הסופרים הגדולים בספרות הזרגוגית?– במה מצטין מנדלי מוכר ספרים?– באיזו שפה זולת שפת זרגון, כותב הוא עוד?– מה הוא סגנון אברמויץ בשפת עבר?– מה היה מצב יהודי רוסיא המדיני בימי מלך הקיסר אלכסנדר השני?– מה שם החברה המפיצה דעת בקרב יהודי רוסיא?–

102–108. מה היה מצב הלאומיות בקרב עמי אירופא מראשית שנת 1810 אחב“ש?– מה היא מגמת הלאומים האירופים?– מה שם החברה הגרמנית ששוטמת את היהודים?– מי יסדה?– מה דמו יהודי גרמניא בראשונה בהוסד החברה האנטישמית?– באיזו ארץ באירופה גברה השנאה לישראל ביותר?– מי היה ראש הלאמים בישראל?– איפה נולד סמולנסקין?– איך התחנך בילדותו?– אנה הלך סמולנסקין בהיותו בן י”ג שנה?– אל מי התודע סמולנסקין בשקלוב?– אנה הלך משקלוב ומדוע?– מה עשה סמולנסקין בליובויץ? – אנה הלך משם? – במה התעסק במוהילוב?– במב התעסק במוהילוב? – במה התעסק סמולנסקין בעזבו את מוהילוב עד בואו לאודיסה?– מתי היה סמולנסקין לסופר?– אנה נסע אחרי עזבו את אודיסה?– במה חפץ להתעסק בהיותו בוינה?– למה הקדיש את כחו בשבתו בוינה?– מה המאסף שהוציא.

• עמירה ביידר
• עדנה הדר
• שלי אוקמן
• שלומית אפל
• שולמית רפאלי
• תאיר אלוף ז"ל
• נילי אפשטיין
• אילנה רונן
• גדעון ביגר
• נועה הורן