ומבני לוי לא מצאתי שם (עזרא ח. טו)

שְׁלֹשָׁה יָמִים עַל גְּדוֹת נְהַר אַהֲוָא

יָשַׁב כָּפוּף עַל פֶּרַע זְקַן־שֵׂיבָה –

כָּל קַו פָּנָיו קָמוּר וְעַז כִּקְלָף –

גּוֹלֵל מְגִלּוֹת הַיַּחַשׂ שֶׁל עוֹלָיו.

וְעֵת בָּאוּ פְנֵי־עֵדָה רוֹטְנִים: עַד אָן?

מָתַי נָזוּז? הַעוֹד לֹא בָא עִדָּן? –

הֵרִים קָדְקֹד כָּבֵד: אֲנִי תְמִיהָה,

כֵּיצַד אֵין אַף אֶחָד מֵהַלְוִיָּה?

זוֹרְחִים שְׁמוֹת־יְקָר יִשְׁנֵי זָהָב

מִבְּנֵי פִינְחָס, מִבְּנֵי דָוִד, מִבְּנֵי יוֹאָב.

אַף יֵשׁ מִכָּל מַעֲמָד וְאֻמָּנוּת

כּוֹרֵם, יוֹגֵב, בַּנַּאי וּבַעַל חֲנוּת.

הֲיִתָּכֵן שֶׁהָאָמוּן עַל צְלִיל

יַעֲמֹד אָטוּם עֵת קוֹל אַרְצוֹ יֵילִיל?

וּבְלֵב עַמּוֹ נִימָה עֵת מִתְרַעֶשֶׁת,

אֶצְבַּע־לֵוִי קֵהָה, אָזְנוֹ חֵרֶשֶׁת?

וּכְכֹל יִדַּק הַחוּשׁ כֵּן יְמַהֵר

לִהְיוֹת קוּר־סְתָו תָּלוּשׁ בְּגַן זוֹהֵר?

לָזוּז? וּמִי יְלַו בְּלַמְנַצֵּחַ

בַּעֲלוֹת קָרְבַּן־צִבּוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ?

מִי בְּלִיל־גְּוִיּוֹת יַתִּיךְ בְּלַהַב רֹן

לְעַם בְּהִיר־כִּוּוּן גֵּא־זִכָּרוֹן?

מִי עַל מַעֲלוֹת יַעֲמֹד, יַרְנִין, יַנְחִיל,

וְהַדּוֹרוֹת עַל חוּט הַשִּׁיר יַשְׁחִיל?

וַאֲנִי עַצְמִי עִם שֶׁמָּחָר גּוֹנֵז:

חוֹמוֹת, חֻקִּים, וַחֲתֹךְ קִשְׁרֵי שַׁעַטְנֵז –

הַאֵין הַכֹּל הֶקֵף, חוֹמָה וָחֵל

לְחוּט הַשִּׁיר הַלָּז שֶׁיִּשְׁתַּחֵל?

לְכוּ, אַחַי, לְכוּ וַהֲבִיאוּם;

בִּלְעֲדֵיהֶם מָה אוֹר וּמַה קִּיּוּם?

הָעִירוּ עֵרָגוֹן, אֵין־דְּמִי נִשְׂגָּב

בְּאֶצְבָּעוֹת אֻמְּנוּ עֲלֵי עוּגָב.

וּמְנָת לֵוִי תִּדַּל מִמְּנָת אֶבְיוֹן,

אַךְ גְּמוּל אֶחָד הַבְטִיחוּ: שִׁיר צִיּוֹן. –

רָאשֵׁי־עֵדָה יָצָאוּ. הוּא הִזְדַּקֵּף:

מוּל סוֹד־הַכֹּל גַּם פְּנִים שֶׁל פְּנִים – הֶקֵּף,

וּמְקוֹם הֻצַּג אָדָם יַעֲמֹד כַּכֵּף.

אייר תשי"א

הָיָה בַגּוֹלָה שֶׁל בָּבֶל יְהוּדִי

נִכְבָּד בְּעַמּוֹ וּשְׁמוֹ מְשֻׁלָּם,

הֶאֱזִין קוֹל שׁוֹפָר מִצִּיוֹן וַיֹּאמַר

יְהִי שֵׁם אֲדֹנָי מְבֹרָךְ עַד עוֹלָם.

מִלֵּא שַׂק אֶחָד כָּל שִׁקְלֵי זְהָבוֹ

וְזִמְזֵם שִׁיר שֶׁל גֶּשֶׁר אֵיתָן אֶל מָחֳרָת;

נֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת וּמִלֵּא שַׂק שֵׁנִי

מַרְאוֹת חַלּוֹנוֹ: אֳנִיּוֹת וּנְהַר פְּרָת.

מִלֵּא שַׂק שְׁלִישִׁי חַד־עָשָׂר כּוֹכָבִים,

כּוֹכְבֵי עִיר בָּבֶל, וְזִיוָם עוֹד יְפַךְ.

הִפְשִׁיל צְרוֹרוֹתָיו עַל שִׁכְמוֹ וְנָדַד

וּבָא עַד צִיּוֹן וְעָמַד בְּמַפָּח.

כְּרוּבִים שֶׁבַּשַּׁעַר סְקָרוּהוּ בְאַף,

וְלַהַט הַחֶרֶב אִיְּמָה: אַל תִּקְרַב!

הַכֹּל נִכְנָסִים, כָּל חֵלְכָה וְאֻמְלָל,

עֵדוֹת אֲרֻכּוֹת, אַךְ לֹא הוּא גְבִיר אֶחָיו.

יָשַׁב עַל שַׂקָּיו וְהִרְהֵר וְהִרְהֵר,

שָׁמַע קוֹל דְּמָמָה כִּלְחִישַׁת פִּי מַלְאָךְ:

אֵי־שָׁם בַּחוֹמָה יֵשׁ וַדַּאי שַׁעַר אַחֵר

אוֹ סֶדֶק אוֹ חֹר. חִישׁ קַל קָם וְהָלַךְ.

אַךְ קָרוּ לוֹ בַּדֶּרֶךְ מִקְרִים מְשֻׁנִּים:

לֵיל אֶחָד, עֵת עָיֵף מִנְדִידָה מִיל עַל מִיל

הִשְׁתַּטַּח וְנִרְדַּם, הִתְחוֹלֵל רוּחַ עַז,

וּבֹקֶר עֵת קָם אֵין זָהָב וְתַרְמִיל.

נָטָל אֶת יָדָיו וְהִמְשִׁיךְ הִלּוּכוֹ

עַד בָּא לְנָהָר וְחָתַר בְּכָל אוֹן,

פִּתְאֹם קָם נַחְשׁוֹל שֶׁמָּשַׁךְ לִמְצוּלָה

הַשַּׂק הַשֵּׁנִי עִם מַרְאוֹת הַחַלּוֹן.

וּבְלֵיל מַחְשַׁכִּים עֵת יָשַׁב עַל קַרְקַע

לִקְרֹא בִתְהִלִּים וְלִשְׁפֹּךְ אֶת מַדְוָיו,

נִצְרַךְ לְאוֹרָה וַיִּפְתַּח שַׂק שְׁלִישִׁי –

וְהִנֵּה שְׁחוֹר־פֶּחָם כָּל צֵידַת כּוֹכָבָיו.

וּמְשֻׁלָּם עוֹד נִגְרַר מִסָּבִיב לַחוֹמָה

עָיֵף וְרָעֵב וּקְרָעִים לוֹ שִׂמְלָה,

וּבְאַחַד הַיָּמִים פָּקַח אֶת עֵינָיו

וְרָאָה אֶת הַשַּׁעַר שָׁם בָּא בַתְּחִלָּה.

אַךְ הַפַּעַם כְּרוּבִים סְקָרוּהוּ בְּרָצוֹן,

וְלֹא חֶרֶב אִיְּמָה: אַל תִּקְרַב, מְשֻׁלָּם!

וַעֲצוּם הָעֵינַיִם בְּרֹן כָּל קְרָבָיו

פָּרַשׂ אֶת כַּפָּיו וְנִכְנַס עִם כֻּלָּם.

כסלו תשי"א

מְלֻבָּן הָאֲוִיר כִּפְלָדָה לֹא הַרְחֵק מִבְּאֵר שֶׁבַע,

וּשְׁמוּרוֹת הָעִינַיִם יַלְאֶה וְיַרְדִּים;

אַבְרָהָם וְשָׂרָה עַל כִּסְאוֹת לְלֹא נִיד כְּמוֹ טֶבַע,

לְיַד פֶּתַח אָהֳלָם בְּאֶמְצַע הָעִתִּים.

– שָׂרָה אַתְּ נָמָה? אַאֲזִין צְעָדִים מִנִּי דֶרֶךְ.

– אוּלַי מַלְאָכִים שׁוּב צָנְחוּ בַנְּתִיבוֹת.

הוּא זְקָנוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל כְּעֵין קְלָף שֶׁל תּוֹרָה עַד הַבֶּרֶךְ,

הִיא שָׁבִיס עַל רֹאשָׁהּ וְיָדֶיהָ שְׁלוּבוֹת.

פִּתְאֹם יִתְנַעֵר וְיָרוּץ וְחוֹזֵר כַּעֲבֹר רֶגַע

עִם שְׁלֹשָׁה בַחוּרִים מִשְׁתַּחֲוֶה עַד אֵין קֵץ.

נִרְפָּשִׁים בִּגְדֵיהֶם וּקְרוּעִים, כָּל גּוּפָם אוֹמֵר יֶגַע.

– רַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, הִשָּׁעֲנוּ תַּחַת עֵץ.

רוֹבְצִים הֵם בַּצֵּל, וּמִיָּד אַבְרָהָם בָּא עִם טֶנֶא

פּוֹרֵשׂ הַשֻּׁלְחָן וּמַעֲלֶה בֶן בָּקָר;

וּגְדֵלָה תְמִיהָתָם: הֲשָׁכַח הַיְּהוּדִי כִּי יֵשׁ צֶנַע,

אוֹ שֶׁמָּא בַּשּׁוּק הַשָּׁחֹר לוֹ מַכָּר?

אַךְ חִישׁ כַּאֲרָיוֹת רְעֵבִים הֵם זִנְּקוּ עַל הַטֶּרֶף,

וְשָׂרָה מִסְתַּכְּלָה: הֲרֵי אוֹכְלִים הֵם מַמָּשׁ!

וְרוֹקֵד הַזָּקֵן עַל גַּבָּם וּפוֹצֵר בָּם בְּלִי הֶרֶף:

– שׁוֹטִים, אַל תִּהְיוּ מַלְאֲכֵי הַחֻמָּשׁ.

כְּרֵסָם עֵת מִלְאוּ, פְּרֹק הִתְחִילוּ מִלֵּב הַמִּשְׁקֹלֶת:

גִּבְעָה כָּךְ וְכָךְ… וְלַנֶּגֶב מִפְתָּח…

חֲבֵרִים עַל צִדָּם – אֲבָרִים עִם בַּרְזֶל בִּמְעַרְבֹּלֶת…

וְנִחַר הַגָּרוֹן וְצוֹנֵן הָאֶקְדָּח…

רֹאשָׁם הִשְׁתּוֹחַח עַל שֻׁלְחָן וּמִמּוּל בִּדְמָמָה זוֹ

נֶאֱבַק אַבְרָהָם עִם קְשִׁי הַשָּׂגָה:

דּוֹרוֹת לְאֵין סְפֹר וְנִמְשָׁךְ עוֹד כִּבּוּשׁ אֲדָמָה זוֹ –

הַלְמַעַן תִּיקַר־תֵּאָהֵב עַד שַׁגַּע?

וְלָמָּה לִהְיוֹת דֶּלֶק־נֵצַח לְלַהַב כֹּה פֶרֶא,

וְלֹא דַי בִּשְׁבִילֵנוּ זִיק נָם חֲרִישִׁי?

לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן – אַךְ מַדּוּעַ תָּמִיד רַק לַזֶּרַע,

וְגוֹוֵעַ כָּל יוֹם כְּמוֹ נוֹלַד – בְּרֵאשִׁית?

הוּא נָגַע בָּם לְאַט: תַּחְזְרוּ? הֵם רָתְעוּ: לַגִּבְעָה? שָׁם

הַכֹּל מְאֻחָר. לֹא נִשְׁאַר חָבֵר חַי.

– אֵי־פַעַם קָפַצְתִּי תּוֹךְ קְרָב שֶׁאָפְסָה כְּבָר תִּקְוָה שָׁם.

שָׂרָה, הֶאָרִיק עוֹד הַפַּעַם חֲנִיכַי?

וְהֵם שָׁבוּ, הֵם שָׁבוּ. וְעָבִים כַּעֲגָלִים שֶׁנִּשְׁחָטוּ

הִתְלַקְחוּ בַשָּׁמַיִם. הַבִּיטִי שָׂרָה:

לֶהָבוֹת בִּצְנֵפָה, חֲדָשׁוֹת עִם קְדוּמוֹת שֶׁהֻצָּתוּ.

יִהְיֶה לַיְלָה נֶהְדָּר. תִּהְיֶה סְעָרָה.

חָזַר אֶל כִּסְאוֹ וְקָרָא שְׁמַע בַּחֲצִי־רֶדֶם,

וְשָׂרָה קָרְאָה תְפִלַּת הַמַּפִּיל;

וּשְׁנָת הִשְׁתַּטְּחָה וַתַּעֲלֵם שְׁנֵי רוּחוֹת מִנִּי קֶדֶם,

וַתַּצְעֵף גַּם אָהֳלָם שֶׁנָּסוֹג וְהֶאֱפִיל.

וְהַסַּעַר לֹא אֵחַר. כָּל אַדְמַת הַסְּבִיבָה הִתְחַלְחֵלָה,

וּרְעָמִים חוֹלְלוּ כוֹכָבִים וְעָפָר;

וּבֹקֶר צָרְחוּ עִתּוֹנִים, גַּם בֵּרְכוּ עַל הַפֶּלֶא:

לָכַדְנוּ גִּבְעָה כָּךְ וְכָךְ בְּמִסְפָּר.

כסלו תשי"א

מחור ומתכלת – בגדי מכלוליו,

מעור לויתן – סנדלים לרגליו,

אך הכתר, הכתר ממה הוא?

מזהב לבבות של ילדי ישראל,

מדמעה טהורה בעינם כי תהל,

מאורם שגדולים לא ידעו.

א

סַעַדְיָה הוּא נַעַר שְׁחַרְחֹר, כָּחוּשׁ וּגְבַהּ־מֵצַח,

וְדָר עִם הוֹרָיו בְּקַהִיר. וַיְהִי אַחֲרֵי פֶסַח

יָשְׁבוּ לֵיל וָלֵיל מִסָּבִיב לַעֲשָׁשִׁית עֲמוּמָה

וְסִפֵּר אָב לְאֵם חֲדָשׁוֹת וּנְצוּרוֹת שֶׁשָּׁמַע:

אֵיךְ פָּקַד אֲדֹנָי אֶת עַמּוֹ וְנִשְׁלַם הַכִּסּוּף

וְדִגְלֵנוּ מְנַפְנֵף בְּהָדָר מֵאֲרָם עַד יַם סוּף.

וְדַרְכֵי הָעוֹלָם שׁוֹקְקוֹת מִבָּנִים בִּתְשׁוּבָה;

וְהַנַּעַר לֶחְיוֹ עַל כַּפּוֹ וְכֻלּוֹ הַקְשָׁבָה.

וּבֹקֶר אֶחָד קָם אָמַר שָׁלוֹם לְהוֹרָיו;

הֵם עָמְדוּ בְפִתְחָם וְהִבִּיטוּ בְּדֶמַע אַחֲרָיו.

ב

סַעַדְיָה הַנַּעַר הַשְּׁחַרְחֹר עִם מִצְחוֹ שֶׁל מְקֻבָּל

רַבַּת הִסְתַּגֵּף בְּדַרְכּוֹ וְרַבַּת הִסְתַּבָּל.

נִסְחַב מִסִּתְרוֹ בְּקָרוֹן בֵּין סַפְסָסל וְקַרְקַע,

נִמְשָׁה מִתּוֹךְ בֶּטֶן סְפִינָה טֶרֶם צֵאת לְדַרְכָּהּ.

לֹא אָכַל לֹא יָשַׁן לְמַדַּי, אַךְ בַּלֵּיל וּבַיּוֹם

קָדַח בְּמַקְדֵּחַ אֶל תּוֹךְ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל פִּדְיוֹם.

מֵאַיִן וְאֵיךְ? הֶעָשׂוּי בְּיָדַיִם, אוֹ פֶלֶא?

הַאִם גֶּשֶׁם בְּרָכָה מִשָּׁמַיִם, אוֹ מַיִם מִסֶּלַע?

וּמַה שִּׁיר שַׁלְהָבוֹת חֲדָשׁוֹת יֵחָצֵב מִגַּלְגַּל?

וְאֵיפֹה בָּאֲוִיר צַחְצָחוֹת שֶׁל עוֹלָם שֶׁנִּגְאַל?

וְדוֹרוֹת עַל דוֹרוֹת, טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים, בַּגּוֹלָה,

וַאֲנִי הַקָּטָן מְקַבֵּל מַתָּנָה כֹּה גְדוֹלָה!

וְהַהוֹרִים שׁוֹאֲלִים: מַה יָּקָר וּמַה נֹּאכַל אַחֲרֵי כֵן,

בְּלִי שְׁאֹל אֵיךְ בִּכְלָל הִשָּׁאֵר חוּץ לִפְדוּת יִתָּכֵן?

כֹּה קָדַח וְהָגָה וְלָהַט עַד הִגִּיעַ צָרְפַתָה,

וְשָׁם יַד־רַחֲמִים אֲרֻכָּה לוֹ הוּשְׁטָה וּנְחָתַתּוּ.

ג

שַׁעַר עֲלִיָּה. צְרִיף גָּדוֹל עַד אֵין סוֹף צְפוּף מִטּוֹת,

אֳנִיּוֹת מְלוֹא תֵבֵל כָּאן פּוֹרְקוֹת אַשְׁפַּתּוֹת וּגְרוּטוֹת.

כָּךְ מַחֲזִיר הָעוֹלָם פִּקָּדוֹן, צֶאֱצָאֵי עַם חֹרִין;

יָצְאוּ חֲזָקִים כַּאֲרָיוֹת וְהוּשְׁבוּ שְׁבוּרִים.

מִטָּה וּמִטָּה וְשִׁלְדָּהּ בִּירִיעָה מְגוֹלָל.

וְאֵין קוֹל, אַךְ שַׁוְעַת עוֹלָמִים מִצְטַנְּפָה בֶחָלָל

וְחוֹדְרָה תּוֹךְ אָזְנִי, תּוֹךְ נַפְשִׁי. סָח מְלַוִּי הַיָּקָר:

אַל תֵּת לָהֵם יָד פֶּן בְּקַן תַּחֲלוּאִים תִּתָּקַע.

מִי בָא לִקְרָאתִי? שְׁנֵי זְקֵנִים, מִזְרָחִית תִּלְבָּשְׁתָּם,

חֲכָמִים מֵעִירַק בְּוַדַּאי. עוֹד תּוֹרָה סוֹכַכְתָּם.

לִי נִדְמֶה שֶׁאֲנִי עִם שַׁמַּאי וְהִלֵּל פֹּה נִפְגָּשׁ.

נַעַר יָשַׁב עַל קְצֵה מִטָּתוֹ, קָם גַּם הוּא וְנִגָּשׁ.

אָמַר שַׁמַּאי: הַגּוֹאֵל עוֹד לֹא בָא, הַכִּסּוּף לֹא נִשְׁלַם,

אַךְ בָּא זְמַן קִבּוּץ נִדָּחֵינוּ מִקְצוֹת הָעוֹלָם.

וְעוּרִי צָפוֹן, הִתְנַגֵּן, וּבוֹאִי תֵּימָן,

אָז יָבוֹא גַם דּוֹדִי, וּבָרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ לַזְּמַן.

אָמַר הִלֵּל: וְאוּלַי הוּא כְבָר בָּא. הַקְּרִיאָה כֹּה פִּתְאֹם.

וְהִגִּיעַ עִם כָּל הַפְּצָעִים עַל גֵּווֹ בְּלִי מְתֹם.

אַךְ שָׁנִינוּ, הוֹסִיף, וּזְקָנוֹ הַמְחֻדָּד הִזְדַּקֵּר,

מַשֶּׁהוּ מֵחָלְיוֹ שֶׁל חוֹלֶה נוֹטֵל הַמְבַקֵּר.

הֵם הָלְכוּ. וְהַנַּעַר – שְׁבִיב אוֹר בְּעֵינָיו הִתְלַקַּח:

כַּמָּה יְהוּדִים בָּעוֹלָם? מִלְיוֹנִים! אִם כָּךְ

לוּ בָאוּ הַכֹּל וְלָקְחוּ אִישׁ חֶלְקוֹ, מַשֶּׁהוּ

מִמַּדְוָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַדְוָיו הֲרֵי אָז לֹא שָׁהוּ.

הוּא שָׁקַע בְּהִרְהוּר כְּמוֹ רָאָה הַמְּגַמָּה וְהַקִּיר,

וָאֶלְחַץ אֶת רֹאשׁוֹ אֶל לִבִּי, אֶת הַנַּעַר מִקַּהִיר.

ד

אָז תְּקָפוּהוּ הֲמוֹן גַּעְגּוּעִים, כְּמוֹ תָמִיד עֵת נִשְׁכַּח

וְשֹׁרֶשׁ קָטָן יֵבְךְּ אֵלֵינוּ הַרְחֵק לֹא לֻקָּח.

כְּמוֹ תָמִיד עֵת נָתִיב מְלֹהָט וְקוֹדֵחַ נוֹפֵל

עַל צֶנֶן אֶשְׁנָב שֶׁל הַחוֹף וְיֵהָפֵךְ לַעֲרָפֶל.

יָשַׁבְתִּי אִתּוֹ עַל סַפְסָל תַּחַת עֵץ. הוּא נִבַּט

לְאֵשׁ מְרוֹמִים דּוֹעֲכָה עִם פְּרִידַת יוֹם שַׁבָּת.

אוֹר עָלָה בְּחַלּוֹן שֶׁל עוֹלָה. תֵּימָנִי הִזְדַּמֵּר.

נִפְתַּח תְּרִיס גַּזּוֹז וְהַנֹּעַר לַחוּץ הִזְדָּרֵם.

וְאַט נָעוּ צַמְּרוֹת הַבְּרוֹשִׁים בִּלְבָנָה עֲגֻלָּה

כְּאֶצְבָּעוֹת עֲנֻגּוֹת שֶׁל אַבָּא לְאוֹר הַבְדָּלָה.

הוּא סִפֵּר עַל בֵּיתוֹ, עַל מִקְרִים בְּדַרְכּוֹ, עַל אָבִיו

שֶׁפְּרוּטָה לִפְרוּטָה יֶאֱגֹר כְּדֵי לַעֲלוֹת בָּאָבִיב,

שֶׁשְּׁנֵי תַרְמִילִים לוֹ עַל קִיר וּשְׁנֵיהֶם לֹא חֻלִּין:

הָאֶחָד לַפְּרוּטוֹת וְשֵׁנִי לְטַלִּית וּתְפִלִּין.

אַךְ עוֹבְרִים אֲבִיבִים, וַחֲצִי־רֵיק עוֹד הַצְּרוֹר עַל הַקִּיר.

כִּבּוּד־אָב הוּא מִצְוָה וְהוֹרָיו גַּלְמוּדִים בְּקַהִיר.

רָאִיתִי דִמְעָה בְּעֵינָיו. "וּמָשִׁיחַ אֵיפֹה הוּא?

גּוּפוֹת בְּגוּפוֹת מִתְפַּלְשִׁים. עִרְבּוּבְיָה רַק וְתֹהוּ.

מַה סִּימָן יֵשׁ שֶׁבָּא? הֲמַבְהִיק בַּיָּמִים יֶתֶר אוֹר?

הַבְלֵילוֹת יִתְנַגֵּן שִׁיר כּוֹכָב אוֹ זוֹלֵף מָר דְּרוֹר?

אֵיךְ אֲנַחְנוּ בְטוּחִים?" כֹּה דִבֶּר וַאֲנִי לֹא הִפְרַעְתִּיו.

חָפַצְתִּי הֱיוֹת לוֹ הַחֵיק מְרוֹרָיו בּוֹ יַטִּיף. –

הִתְהַלַּכְתִּי בַלַּיְלָה. יָדַעְתִּי, עֲרֹג עַל גּוֹלָה

הֲלֹא הוּא הַכְּאֵב הַשּׁוֹהֶה בְיוֹתֵר שֶׁל גְּאֻלָּה.

אַךְ אוֹתָם נְעָרִים שֶׁטָּרְקוּ אֶת דַּלְתָּם עַל אָב־אֵם

וְנִטְּשׁוּ בָעוֹלָם לִקְרַאת קוֹל מִמֶּרְחָק יִקְרָאֵם –

הֲנָבִין גְּבוּרָתָם אוֹ הַצּוֹק לִפְעָמִים יְזַעְזְעַם?

ה

וְנָקְפוּ שְׁמָשׁוֹת וִירֵחוֹת כְּמוֹ סִפּוּן שֶׁסּוֹפֵג

קוֹל קִשְׁקוּשׁ צְעָדִים עַל רִצְפָה וּשְׁבִירַת לֵב דּוֹפֵק.

נִקְלַעְתִּי לִכְפַר יְלָדִים בְּיָרָק מְעֻטָּף

בּוֹ עֶצֶב וְחַג טִפְטְפוּ אֶל תּוֹךְ נֹאד מְשֻׁתָּף.

שִׁבְעָה נְעָרִים מְצַיְּרִים עַל שְׁחוֹר לוּחַ בְּצֶוֶת

סִמְלָהּ שֶׁל אַרְצָם הַחֲדָשָׁה – מְנוֹרָה שֶׁל שַׁלְהֶבֶת.

מִתֵּימָן מֵאֲרָם מִמָּרוֹקוֹ מֵאִזְמִיר וּבַגְדַּד –

הֵם עַצְמָם צִיּוּרָם… וְקָנִים נִצְמָדִים פֶּה אֶל דַּד…

מִי הַלָּז בְּאֶמְצַע? הֲרֵיהוּ, מִקַּהִיר! מַה שְּׁלוֹמוֹ?

– טוֹב, אַךְ טֶרֶם יֵדַע שֶׁאָבִיו כְּבָר הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ.

אֲנִי עוֹמֵד עִם מַדְרִיךְ הַיְלָדִים עַל הַסַּף חֲרִישִׁית

וְעֶצֶב וְחַג מְטַפְטְפִים בַּדְּמָמָה הַשִּׁמְשִׁית.

וּמְרַחֵף הַתַּרְמִיל הָרָחוֹק הַתָּלוּי בְּלִי תוֹעֶלֶת.

צֵל אָפֵל מְחַכֶּה לוֹ לַנַּעַר כָּפוּף לְיַד הַדֶּלֶת.

וְתוֹסֵס עוֹד יֵין־סוֹד בְּקַנְקַן הַגּוֹרָל מִשֶּׁכְּבָר:

הַבֵּן לִכְנִיסָה וְהָאָב לַחוֹלוֹת בַּמִּדְבָּר.

הַמְּנוׁרָה נִגְמְרָה. אֵי מִשְׁעָן? הֲפוֹרְחָה בָאֲוִיר?

אֵי־מִי לֹא נִרְאֶה מְנִיפָהּ בְּגָאוֹן וּמֵאִיר.

שבט תשי"א

קְטַנָּה אַתְּ כָּל כָּךְ עַד בְּכָל שֶׁנִּצְעַד

אֲנַחְנוּ קְרוֹבִים אֶל מֵעֵבֶר.

וְהַגְּבוּל מִתְחַתֵּךְ תּוֹךְ חַיִּים מִכָּל צַד,

גַּם חַיֵּי הָאִשָּׁה וְהַגֶּבֶר.

אַךְ מִדַּת הָאַהֲבָה הַמְּתוּחָה עַד תִּמְעַל,

עַל פְּנֵי אֶרֶץ יוֹתֵר מְרֻחֶבֶת,

דְּחוּסָה כָּאן עַד אֵשׁ בָּהּ תִּבְעַר וְגַם עַל

פַּכִּים קְטַנִּים הִיא שַׁלְהֶבֶת.

הֲיָדַעְתָּ, אָחִי? נְבִיאִים כָּאן יֵלְכוּ,

שֶׁלִּפְרֹק שַׁלְהַבְתָּם הַמְגֻדֶּשֶׁת –

לְרַחֲבֵי הָאֱנוֹשׁוּת אֶת לִבָּם יִפְתְּחוּ,

וַחֲזוֹנָם עַל תֵּבֵל כְּמוֹ אֶשֶׁד.

טבת תשי"א

וְיַחְיַא עֵת הִגִּיעַ לְפִדְיוֹן,

עֵת מִגָּלוּת תֵּימָן הֲלֹם הִגִּיעַ,

וַיְהִי חֶפְצוֹ עֲלוֹת עַל הַר צִיּוֹן

וּבִמְעָרַת דָּוִד זְמִירוֹת הָרִיעַ.

אַךְ שִׁיר אֶחָד שָׁר עַל מַעֲלַת־רֵאשִׁית,

שֵׁנִי – עֲלֵי שְׁנִיָּה, וְעִם כָּל גֹּבַהּ

גָּבַהּ־גָּבַר שִׁירוֹ, זְרוֹעוֹת הוֹשִׁיט,

וְכָל נַפְשׁוֹ הָלְכָה וְהִשְׁתַּלְהָבָה.

בָּתִּים סָבִיב כְּבָר תַּחַת לְרַגְלָיו,

אֶל הַפִּסְגָּה כְּבָר רַק קְפִיצָה בְּעֵרֶךְ;

אַךְ לֹא חָטַף בָּעֲלִיָּה שָׁלָב:

יֵשׁ צֹרֶךְ עוֹד בְּשִׁיר וְאֵשׁ וְדֶרֶךְ.

יֵשׁ קַ"ן פְּרָקִים בְּסֵפֶר תְּהִלִּים,

וְקַ"ן מַעֲלוֹת לְהַר צִיּוֹן סֶלָה;

כָּך תִּהֲלֵם דַּרְכּוֹ עַד שֶׁהִשְׁלִים

בְּשִׁיר מִזְמוֹר אַחֲרוֹן עַל רֹאשׁ הַסֶּלַע.

אָז בִּמְעָרַת דָּוִד, כְּלִיל־פָּז בָּהּ נָם,

עָמַד עָלוּב, כְּבָר כָּל שִׁירָיו הוּשָׁרוּ:

וַתְּהִי דְמָמָה זוֹ רֶנֶן מְרוֹמָם,

כְּלִיל־פָּז נֵעוֹר, כָּל הַכְּתָלִים זָהָרוּ.

כסלו תשי"ג