¹

(תּוֹסֶפֶת לִמְִגִלַּת רוּת)

א

עָרְפָּה וְרוּת הַמּוֹאֲבִיוֹת אֲחָיוֹת בְּנוֹת אָב אֶחָד הָיוּ, בְּנוֹת עֶגְלוֹן מֶלֶך מוֹאָב, וּשְׁתֵּיהֶן נְעָרוֹת יְפֵהפִיּוֹת וְנֶחְמָדוֹת לְמַרְאֶה, בּנוֹת בִּקְעָה וְעֲרָבָה; וַתְּהִי עָרְפָּה הוֹלֵלָה וְסוֹרֶרֶת וְעִזִּת-נֶפֶשׁ מֵעוֹדָהּ כְּבִכְרָה קַלָּה,

וְרוּת הָיְתָה תַּמָּה וּצְנוּעָה וַחֲרֵדָה כְּאַיֶּלֶת הַשָּׂדֶה.

וְעֶגְלוֹן מֶלֶך מוֹאָּב אִישׁ בָּרִיא וּכְבַד-בָּשָׂר וּשְׁמַן-מַפְרֶקֶת כְתוֹא הַבָּשָׁן, כִּי הָיָה מוֹשָׁבוֹ בְּמִּשְׁמַנֵּי אָרֶץ, עִשְׂבוֹת עַרְבוֹתָיו גָבְהוּ כְּקוֹמַת אִיש וּלְעַשְׁתְּרוֹתָיו אֵין קֵצֶה. וַיַּעֲבוֹד אֶת כּמוֹשׁ אֱלֹהָיו בּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וַיַּעֲרֹף לוֹ מִמִּבְחַר אֵילָיו וְעַתּוּדָיו, וַיַּכְבֵּד יָדוֹ עַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁכֵנָיו וַיְּצַר לָהֶם בְּכָל-שַׁעֲרֵיהֶם;

וּבְכָל-זֹאת יָרֵא בְסֵתֶר לִבּוֹ גַם אֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, כִּי אָמַר: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי גַּם אֱלֹהֵי הָעִבְרִים אֱלֹהִים וְיָדוֹ גְדוֹלָה וַחֲזָקָה.

וַיְהִי בַיָּמִים הָהֵם, וַיְהִי רָעָב בִּיהוּדָה, וּבְמוֹאָב הָיָה לָחֶם. וַיָּבֹא מִבֵּית-לֶחֶם יְהוּדָה אִישׁ אֶפְרָתִי, וּשְׁמוֹ אֱלִימֶלֶך, לָגוּר בִּשׂדֵה מוֹאָב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַנְּדִיבָה נָעֳמִי וּשְׁנֵי בָנָיו הָרַכִּים מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. וַיַּחְמֹל עֶגְלוֹן על הָאֶפְרָתִים וְלֹא הֵרַע לָהֶם, וְגַם מָקוֹם לָגוּר נָתַן לָהֶם בִּקְצֵה נַחֲלָתוֹ, וַיָּגוּרוּ בִּשׂדֵה מוֹאָב.

וַיָמָת אֱלִימֶלֶך אִישׁ נָעֳמִי בְּאֶרֶץ מְגוּרָיו, וַתִּשָּׁאֵר הָאִשּׁה וּשְׁנֵי בָנֶיהָ בְכֹבֶד אֶבְלָם וִיגוֹנָם עַל אַדְמַת נֵכָר. וַיַּרְא עֶגְלוֹן אֶת בְּנֵי הָאֶפְרָתִי הָרַכִּים וְהָעֲנֻגִים כִּי טוֹבִים הֵם, וַיּתֵּן לָהֶם אֶת-שְׁתֵּי בְנוֹתָיו לְנָשִׁים, וְגַם לְאִמָּם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָם, וַיֵּשְׂמַח עַל דָּבְקוֹ בְזֶרַע יְיָ.

אַךְ אֱלֹהִים לֹא אָמַר לַדֶּבֶק טוֹב, וַיִמְנַע מִשְּׁתֵי הָאֲחָיוֹת פְּרִי בָטֶן. וַתֵּשַׁבְנָה הַנְעָרוֹת נָכְרִיוֹת וַעֲגוּמוֹת-נֶפֶשׁ בְּבֵית חֲמוֹתָן הָאַלְמָנָה, וַיִכְלוּ יְמֵיהֶן בְּאֶפֶס שָׂשֹׂון. וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן גַּם הֵם לֹא הִתְנַחֲמוּ בִנְשֵׁיהֶם אַחֲרֵי אֲבִיהֶם, וְלֹא יָדְעוּ חֶמְדָּה, וַיִּהְיוּ כָל-הַיָּמִים כִּשְׁנֵי פְרָחִים מִתְעַלְּפִים בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ,

וּמִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים מֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּיָגוֹן חֲרִישִׁי, וַתִּקְבְּרֵם אִמָּם בַּשּׂדֶה עַל-יַד קֶבֶר אֲבִיהֶם, אֶחָד מִזֶּה ְואֶחָד מִזֶּה. וַיַּרְא עֶגְלוֹן כִּי נִתַּק הַקֶּשֶר, וַיַּכְבֵּד עוֹד אֶת-יָדוֹ עַל יִשׂרָאֵל וַיָּצַר לָהֶם מְאֹד, וַיְמִיתֵהוּ יְיָ בּיָד אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא, אֲשֶר שָׁפַט אֶת-יִשׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם.

ונָעֳמִי נִשְׁאֲרָה מֵאִישָׁהּ וּמִשְׁנֵי יְלָדֶיהָ, וַתֹּאמַר: “מִי-לִי עוֹד פֹּה וּמַה-לִי פֹה?” וַיְהִי בְשָמְעָהּ כִּי פָקַד יְיָ אֶת-עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם, וַתָּקָם וַתֵּצֵא מִשְׂדֵה מוֹאָב לָשוּב אַרְצָה יְהוּדַה. וְלֹא אָבְתָה רוּת לָשוּב מֵאַחֲרֵי חֲמוֹתָה, כִּי נָגַע יְיָ בְּלִבָּהּ; וַתַּעֲזֹב אֶת-עַמָּה וְאֶת-אַרְצָהּ, וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת אֱלֹהֶיהָ, וַתֵּלֵךְ עִם חֲמוֹתָה אַרְצָה יְהוּדַה, וְעָרְפָּה שִלְחָה אֶת חֲמוֹתָה עַד גְּבוּל הַשָׂדֶה וַתִּשּׁק לָהּ, וַתָּשּב אֶל בֵּית אִמָּהּ כּנְעוּרֶיהָ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר פְּלִשְׁתִּי עַל ִּשׂדֵה מוֹאָב, וְהַפְּלִשְׁתִּי אִישׁ מִדוֹת וְגֶבֶר חֲלָצַיִם, מִילִידֵי הָרָפָה, וְהוּא לָבוּשׁ מַדִּים וְתָפוּשׂ נֶשֶׁק וּכְלֵי מָוֶת מִכַּף רֶגֶל וְעַד קָדְקֹד, כֻּלוֹ בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, כִּי גִבּוֹר מִלְחָמָה הוּא. וַיָּסַר הָעֲנָק אֶל בֵּית עָרְפָּה וַיָּלֶן שָׁם לָיְלָה. וַתֵּרֶא אֶת-כֹּחוֹ וְאֶת-גָּבְהוֹ וְאֶת-הֲדַר מַדָּיו וְנִשְׁקוֹ וַתִּצָּמֶד-לוֹ, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבָהּ הֶעָרֵל הַפְּלִשְׁתִּי גִתָּה עִירוֹ כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ הַכֶּלָב אַחֲרֵי אֲדוֹנָיו.

ב

וְרוּת בָּאָה לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל וַתֵּשֶׁב אֶת-חֲמוֹתָה בְּבֵית-לֶחֶם יְהוּדָה, וּבְעָנְיּה יָצְאָה לְלַקֵּט בִּשְׂדֵה בֹּעַז בֵּית-הַלַּחְמִי, לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁהּ וְנֶפֶשׁ חֲמוֹתָה. וּבֹעַז אִישׁ נַחֲלָה וָהוֹן, גֶּבֶר-חֲמֻדוֹת וּנְדִיב-עָם, מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶך וּמוֹדָע לְנָעֳמִי. וַיַּרְא אֶת-הַנַּעֲרָה בְלַקְטָה וַיַּכֵּר אֶת-תֹּם דְּרָכֶיהָ וְאֶת-טֹהַר רוּחָהּ וַיְּבִיאֶהָ אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקָחֶנָּה לוֹ לְאִשָׁה; וְלִתְקוּפַת הַיָּמִים יָלְדָה לוֹ בֵן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עוֹבֵד. וַתִּדְבַּק רוּת בְּזֶרַע עַם קָדוֹשׁ וְטָהוֹר עַד עוֹלָם, כַּכָּתוּב בִּמְגִלַּת רוּת. וַתִּזְקַן רוּת וַתִּשְׂבַּע יָמִים וְהִיא עוֹדֶנָּה דְשֵׁנָה וְרַעֲנַנָה, וְיָדֶיהָ לֹא יָגְעוּ מִזְּרֹעַ צְדָקָה וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עַל כָּל-סְבִיבוֹתֶיהָ. וַתֵּרֶא בְנֵי-בָנִים וּבְנֵי שִׁלֵּשִים לְבֹעַז אִישָהּ, כֻּלָּם גִּבּוֹרֵי-חֹיִל וְיִרְאֵי-אֱלֹהִים. וּבְאַחֲרִית יָמֶיהָ יֻלַּד עַל בִּרְכֶּיהָ בֶן-זְקֻנִים לְיִשַׁי בֶּן-בְּנָהּ, וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ דּוִד. וַיִּגְדַל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים, וַיְהִי אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה –עֵינַיִם וְטוֹב-רֹאִי, אַמִּיץ רוּחַ וּנְבוֹן דָּבָר. וַיְלַמֵּד אֶצְבְּעוֹתָיו לַכִּנּוֹר וַיְהִי נְעִים זְמִירוֹת וּמֵיטִיב נַגֵּן, וּבִרְעוֹתוֹ בְצֹאן אָבִיו נִלְחַם בִּגְבוּרָה אֶת חַיַּת-הַשּׂדֶה, וַיַּךְ אֶת-הָאֲרִי וְאֶת-הַדֹּב, וַיַּצֵּל מִפִּיהֶם טָרֶף; וַיִּמָּלְאוּ הֶהָרִים תְּרוּעַת שִׁירָיו הַמְּתוּקִים וְשָׁמִַם וָאָרֶץ רָווּ זְמִירוֹתָיו.

וְעָרְפָּה בָלְתָה מִזֹּקֶן בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִים, וַתְּהִי הוֹמִיָּה וְסוֹרָרֶת, וַתֵּשֶב הַבָּלָה כָּל-הַיָּמִים עַל אֵם הַדֶּרֶך וּבְרֹאשׁ נְתִיבוֹת כְּאַחַת הַנְּבָלוֹת וְהִיא טֹוָה פִשְׁ תִים וְתֹמֶכֶת פָּלֶך. וַתֵּרֶא גַם הִיא בְנֵי שִׁלֵּשִׁים לְבַעְלָהּ הַעֲנָק, אֶת-גָּלְיַת וְיִשְׁבִּי אָחִיו; וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים פֶּרַע, וַיִּהְיוּ פְרִיצֵי אָדָם, וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה, וַיִּלְבְּשׁוּ בַרְזֶל וּנְחֹשֶת כַאֲבוֹתָם, וַיִּלְמְדוּ הֶרֶג וָרֶצַח מִנְּעוּרֵיהֶם, וּבְפָשְטָם בַּגְּדוּד וַיִּהְיוּ כִזְאֵבֵי עֲרָבוֹת וַיַּרְווּ אֶת-הָאָרֶץ דְּמָעוֹת וָדָם.

כָּעֵץ כֵּן פִּרְיוֹ וּפְרִי פִרְיוּ, וְכֹחַ אָבוֹת בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם.

ג

וַיְהִי לִתְקוּפַת הַיָּמִים, וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ עוֹמְדִים עַל הָהָר מִזֶּה ויִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל הָהָר מִזֶּה וֱהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם. וַיֵּצֵא אִיש הַבֵּינַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת, וְכוֹבַע נְחֹשֶת עַל רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִׂים הוּא לָבוּשׁ, וּמִשְׁקַל הַשִׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶת, וּמִצְחַת נְחֹשֶת עַל רַגְלָיו, וְכִידוֹן נְחֹשֶת בֵּין כְּתֵפָיו, וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים, וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל, וְנוֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו. וַיַּעֲמֹד הַפְּלִשְׁתִּי וַיְחָרִף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִים.

הוּא גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי מִגַּת, בֶּן-שִׁלֵּשִׁים לעָרְפָּה.

וּמִמַּעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל יָצָא לִקְרָאתוֹ נַעַר אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה –עֵינַיִם וְטוֹב-רֹאִי, לֹא נֶשֶק לוֹ וְלֹא מַדִים, אֵין בְּיָדוֹ בִלְתִּי אִם מַקְלוֹ וְקַלְעוֹ וַחֲמִשָּה חַלֻקֵי אֲבָנִים בְּיַלְקוּטוֹ וְשֵׁם אֱלֹהִים חַיִּים עִל שְׂפָתָיו.

הוּא דָוִד הָרֹעֶה מִבֵּית-לֶחֶם, בֶּן-שַׁלֵּשִׁים לְרוּת.

שְנֵי צֶאֱצָאֵי הָאֲחָיוֹת הַמוֹאֲבִיוֹת, עֲנָק פְּלִשְׁתִּי וְנַעַר עִבְרִי, הִתְיַצְּבוּ בַגַיְא הָאֶחָד מוּל רֵעֵהוּ, וּמַשְׂטֵמַת מָוֶת, מַשְׂטֵמַת גוֹי וֵאלֹהָיו לְגוֹי וֵאלֹהָיו, בּעֲרָה בְעֵינֵיהֶם.

א

בִּימֵי שָאוּל הַמֶּלֶך יָשְבָה בְאַשְקְלוֹן בְּקֶרֶב הַפְּלִשְתִּים אִשָּׁה אַלְמָנָה מִן הָעִבְרִיוֹת. וְהָאִשָּׁה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה עַד מְאֹד, וְכֶסֶף רַב לָהּ, אֲשֶׁר הִנְחִילָהּ בַּעְלָהּ הֶעָשִׁיר בְּמוֹתוֹ. וַיִּרְאֶנָּה נְצִיב פְּלִשְׁתִּים וַיִּשָׂא עֵינָיו אֵלֶיהָ, וַיַחֲרֹשׁ מְזִמּוֹת לְתָפְשָׂהּ וּלְהֲבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ בְחָזְקָה, כִּי בַיָּמִים הָהֵם לֹא נוֹדְעָה עוֹד יַד שָׁאוּל בפְּלִשְׁתִּים, וַתָּרָם יָדָם עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם כִּרְצוֹנָם. וַתִּירָא הָאִשָּׁה מְאֹד לְנַפְשָׁהּ, פֶּן יַעֲשֶׂה בָּהּ הַפְּלִשְׁתִּי אֶת-מְזִמַּתוֹ הָרָעָה, וַתָּקָם וַתֶּאֱגֹר אֶת-כָּל-שִׁקְלֵי זְהָבָהּ וְכַסְפָּהּ וַתִּטְמְנֵם יָדוֹת יָדוֹת בְּכַדֵּי חֶרֶשׂ, וּבְפִי הַכַּדִּים שָׂמָה דְבַשׁ, וַתִּשָּׂאֵן בַּסֵּתֶר לִשְׁכֵנָהּ הָעִבְרִי, הוּא מוֹדַע בַּעְלָהּ מֵאָז, וַתַּפְקִידֵן בְּיָדוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, וּדְבַר הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַטְּמוּנִים שָׁם לֹא הִגִּידָה לו. וּבַלַּיְלָה הַהוּא בָּרְחָה הָאִשָּׁה מִן הָעִיר וּמְזִמַּת הַנְּצִיב הוּפָרָה. וּמוֹדַע הָאַלְמָנָה טָמַן אֶת-כַּדֵּי הַדְּבַשׁ בְּאוֹצָרוֹ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת וַיִּשְׁכָּחֵן. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַשׂ הָאִישׁ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ, כִּי הֵבִיא אִשָּׁה לִבְנוֹ, וַיָּשֶׂם דְּבַשׁ לִפְנֵי הַקְּרוּאִים, וְלֹא מָצָא לְכֻלָּם. וַיִּזְכֹּר אֶת הַפִּקָּדוֹן, וַיָבֹא לְאוֹצָרוֹ לִשְׁאָל-לוֹ מְּעַט דְּבַשׁ מִן הַכַּדִּים, וַיְהִי בַּהֲרִיקוֹ אֶת-הַכַּד הָאַחַת –וְהִנֵּה זָהָב וָכֶסֶף נוֹצְצִים מִקִּרְבָּהּ. וַיְחַפֵּשׂ גַּם בְּיֶתֶר הַכַּדִּים וְהִנֵּה כֻלָּן מְלֵאוֹת שִׁקְלֵי כֶסֶף וְזָהָב מִתַּחַת לְמִכְסֵה הַדְּבַשׁ; וַיְסִיתֵהוּ בְּרַק הַזָּהָב, וַיִּמְעַל מַעַל, וַיִּשְׁלַח יָד בְּפִקְּדוֹן שְׁכֶנְתוֹ הָאַלְמָנָה, וַיִּקַּח בַּסֵּתֶר אֶת-כָּל-הַכֶּסָף וְהַזָּהָב וַיָּשֶׂם בְּכֵלָיו, ואת הַכַּדִּים מִלֵּא אַחֲרֵי-כֵן דְּבַשׁ עַד שְׂפָתָן כְּבָרִאשׁוֹנָה, וּכְכַלּוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַתּוֹעֵבָה וַיִּמַח יָדָיו וַיֵּצֵא, וַיֹּאכַל, וַיֵּשְׁתְּ, וְאִישׁ לֹא יָדַע אֶת-גְּנֵבָתוֹ.

ב

וַיְּהִי מִיָּמִים וַיֵּצֵא שָׁאוּל לְקַצּוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה וַיַּפֵּל מֵהֶם רָב, וְגַם נְצִיב אַשְׁקְלוֹן נָפַל בַּנּוֹפְלִים. וַתִּשְׁמַע הָאֶשְׁקלוֹנִית כִּי מֵת הָאִישׁ הַצּוֹדֶה לָהּ, וַתְּבָרֶךְ אֶת-אֱלֹהִים, וַתְּמַהֵר וַתָּשָׁב אֶל עִירָהּ וְאֶל בֵּיתָהּ. וַתָּבֹא אֶל שְׁכֵנָהּ לָקַחַת פִּקְּדוֹנָהּ, וַיּוֹצֵא אֵלֶיהָ אֶת-כָּל-הַכַּדִּים עַד אַחַת וַיְשִׁיבֵן לְיָדָהּ בּפְנֵי הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּן כְּמִסְפָּרָן וּכְמַרְאֵיהֶן, מְלֵאוֹת דְּבַשׁ עַד שְׂפָתָן, כַּיוֹם אֲשֶׁר הָפְקְדוּ בְיָדוֹ, אֵין נִגְרָע מְאוּמָה. וְהָאִשָּׁה לָקְחָה אֶת-הַכַּדִּים וַתִּשָׂאֵן אֶל בֵּיתָהּ, וַיְהִי בְעָרוֹתָהּ אוֹתָן וְהִנֵּה לֹא מָצְאָה בְתוֹכָן אֶת-כַּסְפָּהּ וּזְהָבָהּ. וַתִּשָׂא הָאִשָּׁה אֶת-קוֹלָהּ וַתֵּבְךְ מְאֹד, כִּי מַה-תַּעֲשֶׂה עַתָּה בַּאֲבֹד לָהּ כָּל-רְכוּשָׁהּ יוֹם אֶחָד, וְהִיא אִשָּׁה אַלְמָנָה וּקְשַׁת רוּחַ וּשְׂבֵעַת עָמָל וּנְדוּדִים. וַתָּרָץ וַתִּצְעַק אֶל שׁוֹפֵט הָעִיר וַתְּסַפֶּר-לוֹ אֶת-כָּל-הַדָּבָר, וַיִּשְׁמַע הַשּׁוֹפֵט אֶת-צַעֲקָתָהּ, ויַטֵּ אֹזֶן לְכָל- דְּבָרֶיהָ וַיֹאמַר:

“בִּתִּי, הַיֵשׁ לָךְ עֵדִים כִּי שַׂמְתְּ כַּסְפֵּךְ וּזְהָבֵךְ בַּכַּדִּים?”

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה:

“אָיִן.”

וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹפֵט:

“אִם כֵּן מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, בִּתִּי? לְכִי אֶל הַמֶּלֶך שָׁאוּל, אוּלַי יוֹשִׁיעֵךְ הוּא.”

וַתֵּלֵך וַתָּבֹא לִפְנֵי שָׁאוּל, וַיִּשְׁמַע גַּם הוּא אֶת-דְּבָרֶיהָ, וַיִּשְׁלָחֶנָה אֶל הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בֵּית-אֵל, וַתָּבֹא וַתַּעֲמוֹד לִפְנֵי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בּבֵית-אֵל וַתְּסַפֵּר בְּאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דְּבַר הַמַּעַל אֲשֶׁר מָעַל שְׁכֵנָהּ בַּפִּקָּדוֹן וַיַּצִּיגֶנָּה יוֹם אֶחָד רֵיקָה מִכָּל-רְכוּשָׁהּ.

וַיִּשְׁאָלֶנָּה גַם נְשִׂיא הַזְּקֵנִים כִּשְׁאֵלַת הַשּׁוֹפֵט לֵאמֹר:

“בִּתִּי, הַיֵשׁ לָךְ עֵדִים כִּי אָמְנָם כֵּן הוּא כִדְבָרַיִךְ, כִּי שַׂמְתְּ כַּסְפֵּךְ וּזְהָבֵךְ מִתַּחַת לַדְּבָשׁ?”

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה:

“אֲהָהּ, אֲדֹנִי, וְכֹל-עֵדִים אֵין לִי, כִּי עָשִׂיתִי בְּעָרְמָה וּבְחִפָּזוֹן מִפַּחַד נְצִיב פְּלִשְׁתִּים עָלָי.”

וַיֹּאמֶר נְשִׂיא הַזְּקֵנִים:

“אִם עֵדִים אֵין לָךְ קָצְרָה גַם יַד הַשּׁוֹפְטִים מֵהוֹשִׁיעֵך. יוֹשִׁיעֵך אֱלֹהִים.”

ג

וַתֵּצֵא הָאַלְמָנָה מֵאֵת פְּנֵי הַזְּקֵנִים בְּמַפַּח נָפֶשׁ, וַתֵּלֶךְ בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל בֵּיתָהּ הָלוֹך וּבָכֹה, כִּי רָאֲתָה אֶת-נַפְשָׁהּ עֲזוּבָה, וְאֵין יֶשׁע וְאֵין תִּקְוָה. הִיא יָצְאָה אֶת-הָעִיר, וְהִנֵּה חֶבֶר נְעָרִים קְטַנִּים לְפָנֶיהָ, מְשַׂחֲקִים יַחַד עַל יַד הַדָּרֶךְ. וַיֵּצֵא הָאֶחָד, וְהוּא נַעַר אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם, וַיִּגַּשׁ וַיִּשְׁאָלֶהָ בְּרַחֲמִים:

“מַה-לָּךְ, אִשָּׁה, כִּי תִבְכִּי, וְיַד מִי הָיְתָה בָך? הֲיַד אֱלֹהִים אִם יַד אָדָם?”

וַתְּסַפֶּר-לוֹ הַאִשָּׁה אֶת-כָּל-הָרָעָה אֲשֶר עָשָׂה לָהּ שְׁכֵנָהּ הָעִבְרִי וְאֶת-אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ הַשּׁוֹפְטִים אֶת-צַעֲקָתָהּ רֵיקָם, מֵאֵין עֵדִים לָהּ. וַתֵּבְךְ מְאֹד וַתֹּאמַר:

“אֲהָה, בְּנִי! אֵיכָכָה אָשׁוּב עַתָּה אֶל בֵּיתִי, וְלִי אֵין מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה, כּי אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנֹכִי, וּבְיָדִי אֵין עַתָּה כֹּל.”

וַיֵּצֵא לְבַב הַנַּעַר לִדְבָרֶיה, כִּי נִכְמְרוּ עָלֶיהָ רַחֲמָיו, וַיְנַחֲמֶהָ וַיֹּאמַר:

“אַל נָא תִבְכִּי, אִשָּׁה , עוֹד לֹא פַסָּה כָל-תִּקְוָה. שׁוּבִי לְכִי אֶל-הַמֶּלֶך שָׁאוּל וּבַקְּשִׁי מֵעִמּוֹ כִּי יִתֵּן אֶת-מִשְׁפָּטֵך בְּיָדִי וַאֲנִי אוֹצִיאֶנוּ לָאוֹר. מַהֲרִי לְכִי, וְאֲנִי אֲחַכֶּה לָךְ כֹּה עַד שׁוּבֵךְ.”

וַתַּעַשׂ הָאִשָּׁה כִדְבָרָיו וַתָּשָב אֶל הַמֶּלֶך וַתַּגֶּד-לוֹ אֶת-דִּבְרֵי הַנָּעַר. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“הֲבִיאִיהוּ אֵלָי.”

וַתִּקְרָא הָאִשָּׁה לְדָּוִד, וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אָרְצָה. וְהַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת-רֹךְ שְׁנוֹתָיו וַיִּלְעַג לוֹ בְּלִבּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

“הַאַתָּה הוּא זֶה הַנַּעַר אֲשֶר הִתְפָּאֵר בְּאָזְנֵי הָאִשָּׁה לֵאמֹר: אֲנִי אוֹצִיא אֶת-מִשְׁפָּטֵךְ לָאוֹר?”

וַיַּעַן הַנַּעַר:

“הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים וּבְחַסְדּוֹ אֶבְטַח. יְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת-עַבְדּוֹ, וַאֲשֶר יוֹרֵנִי אֱלֹהִים אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת.”

וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ פָּנָיו מֵעִמּוֹ אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמַר:

“לְכִי עִמּוֹ וְיוֹשִׁיעֵךְ, אִם יוּכָל.”

וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר עִם הָאִשָּׁה , וַיְצַוֶּנָּה לְהוֹצִיא אֵלָיו אֶת-הַכַּדִּים, וַתּוֹצִיאֵן, וַיַּרְאֵן אֶת-הָאִישׁ אֲשֶר הָפְקְדוּ בְּיָדוֹ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“הַכֶּר-נָא, הַאֵלֶּה הֵן הַכַּדִּים אֲשֶר הָיוּ מֻפְקָדוֹת בְּיָדֶיךָ?”

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ:

“אֵלֶּה!”

וַיְצַו הַנַּעַר עוֹד, וַיָּרִיקוּ אֶת-כָּל-הַדְּבַשׁ אֶל כֵּלִים אֲחֵרִים. אַחֲרֵי-כֵן הֵרִים אֶת הַכַּדִּים אַחַת אַחַת וַיְנַפְּצֵן לְעֵינֵי-כָּל-הַנִּצָּבִים שָׁם, וַיְהִי בְּנַפְּצוֹ, וַיִּמָּצְאוּ פִתְאֹם שְׁנֵי שִׁקְלֵי זָהָב נוֹצְצִים בְּתוֹךְ הַשְּׁבָרִים, כִּי דָבְקוּ אֶל צַלְעוֹת הַכַּדִּים, וְלֹא הִשִׂיגָתַם יַד הַגַּנָּב, וַיִּשָׁאֲרוּ שָׁם.

אָז יָרִים הַנַּעַר אֶת-שְׁנֵי הַשְּׁקָלִים לְעֵינֵי כָל-הַקָּהָל וַיֹּאמַר:

הִנֵּה שְׁנֵי הָעֵדִים. הָאִישׁ עָשָׂה אֶת-הַתּוֹעֵבָה בַּסֵּתֶר וּשְׁנֵי הַשְּׁקָלִים הָאִלְּמִים גִּלּוּ עֲוֹנוֹ בַּקָּהָל."

וַיַּרְא הַגַּנָּב כִּי נִגְלּה עֲוֹנוֹ, וַיִּתֵּן תּוֹדָה, וַיָּשֶׁב אֶת-כָּל-הַפִּקָדוֹן לָאִשָּׁה, לֹא הֶחְסִיר מְאוּמָה.ֹ

וַיּוֹשַׁע הַנַּעַר בַּיוֹם הַהוּא בְחָכְמָתוֹ אֶת-הָאַלְמָנָה מִיַּד עוֹשְׁקָהּ.

וְשָׁאוּל וְכָל-יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר עָשָׂה הַנַּעַר וַיִּשְׁתָּאוּ. וַיֵּדְעוּ כֻלָּם כָּי רוּח אֱלֹהִים בּוֹ.

וְשֵׁם הַנַּעַר דָּוִד, הוּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי, אֲשֶר הָיָה אַחֲרֵי-כֵן לְמֶלֶך עַל יִשְׂרָאֵל.

וַיְהִי כִרְעוֹת דָּוִד בְּצֹאן אָבִיו, וַיְנַהֲלֵם בְּרַחֲמִים וּבִתְבוּנוֹת-כַּפַּיִם וַיָּשֶׁת לִבּוֹ לָדַעַת פְּנֵי צֹאנוֹ וְנֶפֶשׁ עֲדָרָיו, וְרָעָם אִישׁ לְפִי דַרְכּוֹ וּלְפִי כֹחוֹ. וְכָכָה יַעֲשֶׂה דָּוִד: הוֹצֵא יוֹצִיא בָרִאשׁוֹנָה אֶל הַמִּרְעֶה אֶת-הַגְּדָיִים וְאֶת-הַטְּלָאִים קְטַנֵּי-הַצֹאן, וְאָכְלוּ אֶת-רָאשֵׁי הָעֲשָׂבִים הָרַכִּים וְהַמְּתוּקִים; אַחֲרֵי-כֵן יוֹצִיא אֶת-הַתְּיָשִׁים הַזְּקֵנִים רְפֵי-הַשִּׁנַּיִם וְאָכְלוּ אֶת-תוֹךְ הָעֲשָׂבִים, וְאֶת-בַּחוּרֵי הַצֹאן חִזְקֵי הַשִּׁנַּיִם יוֹצִיא בָאַחֲרוֹנָה וְלִחֲכוּ אֶת-הַשָּׁרָשִׁים הַקָּשִׁים, וַיְהִי כּוֹלֵא אֶת אֶלֶּה מִפְּנֵי אֵלֶּה בְּמִכְלָא עַד כְּלוֹת כָּל-עֵדֶר לֶאֱכֹל בְּעִתּוֹ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן הוּא וַיֹּאמַר: “אוֹתוֹ אֶקַּח מִמִּכְלְאוֹת צֹאן לִרְעוֹת בְּעַמִּי”.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֵצֵא דָוִד לָתוּר לַעֲדָרָיו מִרְעֶה דָשֵׁן, וְנָהַג אוֹתָם אֶל נְאוֹת מִדְבָּר רְחוֹקִים וֶהֱבִיאָם אֶל הָרִים וְאֶל עֲמָקִים וְאֶל גֵּאָיוֹת אֲשֶׁר לֹא דָרְכָה עֲלֵיהֶם פַּרְסַת צֹאן וְרֶגֶל רוֹעֶה מֵעוֹלָם. אָז יַרְבִּיץ אֶת-צֹאנוֹ בִנְאוֹת הַדֶּשֶׁא וְהוּא יַעֲלֶה וַיֵשֵׁב עַל גִּבְעָה קְטַנָּה מִנֶּגֶד וְנִגֵּן בְּכִנּוֹרוֹ אוֹ יְחַלֵּל בַּחֲלִילוֹ לִפְנֵי יְיָ וְשָׁפַךְ אֶת-נַפְשׁוֹ בְּזִמְרַת יָהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְחֵק מְאֹד אֶת-עֲדָרָיו מִמִּשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, וַיָּבֹא דֹב וַיִּשָּׂא שֶׂה מִן הָעֵדֶר, וְדָוִד לְבַדּוֹ בַשָּׂדֶה, אֵין אִתּוֹ אִישׁ, וַיַּשֶׂם אֶת-נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וַיַּךְ אֶת הַדֹּב וַיְּהֻמֵּהוּ, וַיַּצֵּל אֶת-הַשֶּׂה מִפִּיו. וַיָּקָם עָלָיו הַדֹּב, וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּזְקָנוֹ וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ, וַיָּשָׁב אֶל גִּבְעָתוֹ וְאֶל כִּנּוֹרוֹ. וַיְהִי לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּשׁוּב הַעֵדֶר מִן הַשָּׁדֶה, וְהִנֵּה דָוִד בָּא הָעִירָה וְעוֹר דֹּב גָּדוֹל מִמֶּנוּ פִּי שְׁלֹשָׁה עָמוּס עַל כְּתֵפוֹ, וַיִּשְׁתָּאוּ לוֹ כָל-רוֹאָיו.

וַיְהִי בְּיוֹם אַחֵר, וַיִּנְהַג אֶת-צֹאנוֹ בַּמִּדְבָּר וַיַּרְחֵק גַּם הַפַּעַם לָלֶכֶת, וַיָּבֹא עַד לְפְנֵי רְאֵם רוֹבֵץ בֵּין הַשִּׁיחִים וְיָשֵׁן. וַיֹּאמֶר דָּוִד: אַךְ גִּבְעָה הִיא, כִּי לֹא הִתְבּוֹנֵן, וַיַּעַל וַיֵּשֶׁב עָלָיו וַיִּרְעֶה מִשָּׁם אֶת-צֹאנוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ. עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב – וְהִנֵּה הֵקִיץ הָרְאֵם וַיִּנָּעֵר וַיָּקָם עַל רַגְלָיו – וַיָּרֶם אֶת-דָּוִד הַשָּׁמָיְמָה. וַיִּבָּהֵל דָּוִד, כִּי לְפֶתַע הָיָה הַדָּבָר, וְגַם מֵעוֹדוֹ לֹא רָאוּ עֵינָיו רְאֵם גָּדוֹל וְגָבֹהַּ כָּמֹהוּ, וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנֵי הָרְאֵם וַיִּקְרָא אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה: “עֲנֵנִי מִקַּרְנֵי רְאֵמִים!”

עוֹדֶנוּ קוֹרֵא וְהִנֵּה אֲרִי נוֹרָא וְעָצוּם נִקְרָה שָׁמָּה, וַיַּרְא הָרְאֵם אֶת-מַלְכּוֹ, וַיִּרְבַּץ לְפָנָיו, וַיֵּרֶד דָּוִד מֵעָלָיו. וַיִּירָא דָוִד מִפְּנֵי הָאֲרִי, כִּי הָיוּ יָדָיו רֵיקוֹת, וּמִי גִבּוֹר יַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ כָּל-בְּנֵי שַׁחַץ בְּלִי נֶשֶׁק? וַיִּצְעַק אֶל אֲלֹהִים שֵׁנִית: “הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי הָאַרְיֵה!”

וְעוֹד הַצְּעָקָה בְּפִיו, וְהִנֵּה צְבִי עוֹבֵר, וַיִּקְפֹּץ הָאֲרְיֵה אַחֲרָיו, וְדָוִד נִמְלַט מִמָּוֶת.

דָּוִד וְהַמְּשֻׁגָּע / ח"נ ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּשְׁקֵף דָּוִד בְּעַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִיש מְשֻׁגָּע מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹב, רֹאשׁוֹ פָרוּעַ וּבְגָדָיו פְּרוּמִים, וּקְהַל יְלָדִים רֹדְפִים אַחֲרָיו וּמִתְקַלְּסִים בּוֹ. וַתַּעֲבֹר תְּלוּנָה עַל שִׂפְתֵי דָּוִד וַיֹּאמַר:

“יָדַעְתִּי ‘מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ’, עַל כֵּן טוֹבִים וְיָפִים כֻּלָּם, וְהַחָכְמָה, זֹהַר צַלְמְךָ, טוֹבָה וְיָפָה מִכֻּלָּם, וְהִיא לְבַדָּהּ מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה. אֲבָל אֶת-הַשִּׁגָּעוֹן אֲשֶׁר תַּכֶּה בּוֹ אֶת-הָאָדָם לְכַבּוֹת נֵר נַפְשׁוֹ וּלְהַבְזוֹת צַלְמוֹ –אוֹתוֹ לָמָּה בָּרָאתָ?”

וַּיאמֶר לוֹ אֱלֹהִים:

“דָּוִד, הַבְּמְעֲשֶׂה-יָדַי תִּתֵּן דֹּפִי? בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי יָבֹא יוֹם וּבִקַּשְׁתָּ לְךָ אֶת-הָשִּגָּעוֹן בְּכָל-לְבָבְךָ, וְגַם צָעֹק תִּצְעַק אֵלַי לָתֵת לְךָ מִמֶּנּוּ, וְלוּא אַךְ מְעָט.”

וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיָּשֶׂם אֶת-הַדָּבָר בְּלִבּוֹ.

וַיְהִי כְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת גָּלְיַת-הַפְּלִשְׁתִּי מִּגַת, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבְשָׁלִישִׁים וַתְּשׁוֹרַרְנָה לִפְנֵי שָׁאוּל וְדָּוִד לֵאמֹר:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו

וְדָוִד בְּרִבֲבוֹתָיו.

וַּיִחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיּאמַר:

“נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים, וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה.”

וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת-דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה וַיְּבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלוֹת לְהֲמִיתוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְשָׁאוּל אָמַר לְהָמִית אֶת-דָּוִד, וַיִּבְרַח דָּוִד מִפָּנָיו וַיָּבֹא לַיְלָה אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים עִירָה גַּת לְהִסָּתֶּר-שָׁם, וְחֶרֶב גָּלְיַּת בְּיָדוֹ. וַיַּךְ לֵב דָּוִד אוֹתוֹ עַל אֲשֶר בָּא גִתָּה, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: זֶה תְּמוֹל הָרַגְתִּי אֶת-גָּלְיַּת הַגִתִּי, רֹאשׁ גִּבּוֹרֵי פְּלִשְׁתִּים, וְדָמוֹ לֹא יָבֵשׁ עוֹד, וַאֲחֵי גָּלְיַּת עֲבָדִים לְאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת וְשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, וְעַתָּה בְנָפְלִי בְיָדָם וְרָאוּ חֶרֶב גָּלְיַּת בְּיָּדִי – הַיְנַקּוּנִי? אָכֵן הִסְכַּלְתִּי עֲשׂה.

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִם לִבּוֹ, וְאַנְשֵׁי גַת תָּפְשׂוּ אֶת-דָּוִד וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵי שַׁעַר מַלְכָּם. וַּיֹּאמְרוּ הָעֲבָדִים לַמֶּלֶךְ:

“הִנֵּה נִתְפַּשׂ דָּוִד וְגַם הוּבָא אֶל שַׁעַר הָמֶּלֶךְ. הֲלֹא זֶה דָּוִד אֲשֶׁר רָצַח אֶת-נֶפֶשׁ גָּלְיַּת, וְלוֹ יַעֲנוּ לֵאמֹר: ‘הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבֲבוֹתָיו’. חֵי דָגוֹן, כִּי הַיּוֹם יוּמַת הַמְרַצֵּחַ!”

ואָכִישׁ חָשַׁב לְהַצִּיל אֶת-דָּוִד, כִּי יָדַע כִּי אֱלֹהִים עִמּוֹ וַיִּירָא לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ, וַיַּעַן אֶת עֲבָדָיו:

“הַכְּרוֹצֵחַ יוּמַת דָּוִד? הֲלֹא כְגִבּוֹר בַּמִּלְחָמָה הִכָּה אֶת-גָּלְיַּת. וְהֲלֹא כֵן הָיָה דְבַר גָּּלְיַּת עִם אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכַּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים”

וַיַּעֲנוּהוּ עֲבָדָיו לֵאמֹר:

“אִם כֵּן רְדָה אֵפוֹא גַם אַתָּה מִכִּסְאֲךָ וְיָשַב דָּוִד תַּחְתֶּיךָ וְהָיִינוּ לוֹ כֻלָּנוּ לַעֲבָדִים. וְהֲלֹא כֵן הָיָה דְבַר גָּּלְיַּת עִמּוֹ.”

וַיִּדֹּם אָכִישׁ.

וַיַּרְא דָּוִד אֶת-נַפְשׁוֹ בְרָע וַיִּירָא מאֹד, וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה לֵאמֹר: מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?

וְהִנֵּה קוֹל אֱלֹהִים בְּאָזְנָיו:

“מַה שְׁאֵלָתְךָ, דָּוִד?”

וַיִּזְכֹּר דָּוִד אֶת-דְּבַר אֱלֹהִים עַל הַשִּגָּעוֹן וַיֹּאמַר:

“מִי יִתֵּן וְהָיָה לְעַבְדְּךָ מְעַט מִן הַדָּבָר הַהוּא …”

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:

“הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי: בָּז לְדָבָר יְחָבֶל-לוֹ.”

וַיִּתֵּן אֱלֹהִים בְּלֵב דָּוִד וַיְשַנֶּה טַעְמוֹ בְעֵינֵי אָכִישׁ וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיִּתְהוֹלֵל בְּיָדָם, וַיִּרְגַּז, וַיִּשְׂחַק, וַיּוֹרֶד רִירוֹ עַל זְקָנוֹ, וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר לֵאמֹר:

בְּיַד הַמֶּלֶך אָכִישׁ לִי מֵאָה רִבּוֹא כֶּסֶף

וּבְיַד אִשְׁתּוֹ הַגְּבִירָה חֲמִשִּׁים רִבּוֹא.

וּבַעֲלִיַּת הַקִּיר אֲשֶׁר לְבֵית אָכִישׁ הָיוּ עֲצוּרוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים מְשֻגָּעוֹת: בַּת אָכִישׁ וְאִמָּהּ. וּבְהִתְהוֹלֵל דָּוִד – וַתִּשְׁמַעְנָה קוֹל הַצְּוָחָה, וַתּוֹצֶאנָה רָאשֵׁיהֶן גַּם הֵן בְּעַד הַשּׂבָכָה, וַתִּקְרֹצְנָה עֵינֵיהֶן, וַתְּמוֹלֵלְנָה בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, וַתְּיַבֵּבְנָה, וַתְּיַלֵּלְנָה כְּאֹחִים וּכְתַנּוֹת מִדְבָּר, וְדָוִד מִשְׁתַּגֵּעַ וְצוֹעֵק לְעֻמָּתָן, וַיְהִי קוֹל וּצְוָחָה וְתַאֲנִיָּה – אַך זְוָעָה!

וַיִּגְעַר אָכִישׁ בַּעֲבָדָיו וַיֹּאמַר:

“הַחֲסַר מְשֻׁגָּעִים אֲנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי? גָּרְשׁוּהוּ!”

וַיֵּצֵא דָּוִד וַיִּמָּלֵט, וַתִּנָּצֵל נַפְשׁוֹ.

אָז יֹאמַר דָּוִד בְּשִׂמְחָה:

“אֱלֹהִים, מַה טוֹב הַשִּגָּעוֹן! מֵעַתָּה ‘אֲבָרְכָה אֶת-יְיָ בְּכָל-עֵת’ – בְּעֵת חָכְמָה וּבְעֵת שִׁגָּעוֹן.”

וַיְהִי הַיּוֹם עוֹד וְדָוִד יוֹשֵׁב בְּגַנּוֹ, וַיַּרְא צִרְעָה אוֹכֶלֶת עַכָּבִישׁ, וַיֹאמַר:

“אֱלֹהִים, לָמָּה בָּרָאתָ אֶת-אֵלֶּה לַשָּׁוְא? הַצִּרְעָה הַשְׁחֵת תַּשְׁחִית אֶת-הַדְּבַשׁ וְעָשׂה לֹא תַעֲשֶׂנּוּ; וְהַעַכָּבִישׁ אָרֹג יֶאֱרֹג כָּל-הַשָּׁנָה וְקוּרָיו לֹא יִהְיוּ לְבָגֶד. מַה-בֶּצַע וּמַה-חֵפֶץ בָּאֵלֶּה?”

וְהִנֵּה קוֹל אֱלֹהִים בְּאָזְנָיו:

“דָּוִד הֲתָבוּז לִיצִירֵי כַפָּי? יָבֹא יוֹם וּמָצָאתָ בָּהֶם תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בָרָאתִי דָבָר לַשָּׁוְא.”

וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים וְדָוִד בָּרַח מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, כִּי בִּקֵּש שָׁאוּל אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּתְחַבֵּא דָוִד בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר. וַיְמַן לוֹ אֱלֹהִים עַכָּבִישׁ, וַיֶאֱרֹג אֶת-מַסַּכְתוֹ עַל פִּי הַמְּעָרָה וַיִּסְגְּרֶנָּה. וַיַּעֲבֹר שָׁם שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו, וַיֹּאמֶר הָאֶחָד: הָבָה נָבֹאָה אֶל הַמְּעָרָה וּנְרַגְּלֶנָּה, אוּלַי דָּוִד מִסְתַּתֵּר שָׁם. וַיַּעַן הַשֵּנִי: רְאֵה הַמַּסֶּכֶת הַשְּׁלֵמָה בְּפִי הַמְּעָרָה, וְלוּא בָא אִישׁ שָׁמָּה כִּי עַתָּה נִקְרְעוּ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ לִקְרָעִים. אֵין זֹאת כִּי רֵיקָה הִיא.

וַיָּסוּרוּ הָאֲנָשִׁים מִשָּׁם וְאֶל הַמְּעָרָה לֹא בָאוּ. וְדָוִד שָׁכַב בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה וַיִּשְׁמַע אֶת-כָּל-דִּבְרֵיהֶם. וַיְהִי כִּי הִרְחִיקוּ רוֹדְפָיו, וַיֵּצֵא מִמַּחְבֹאוֹ, וַיַּרְא אֶת-הַתְּשׁוּעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הָעַכָּבִישׁ, וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר:

“בּרוּך בּוֹרְאֲךָ וּבָרוּךְ גַּם אַתָּה, הָעַכָּבִישׁ!”

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁאוּל עוֹדֶנוּ רוֹדֵף אֶת-דָּוִד. וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי בָאוּ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה, וַיֵּדַע אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנוּ שָׁם, וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיִּמְצָא אֶת-שָׁאוּל שׁוֹכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה בָאָרֶץ וְצַפַּחַת הַמַּיִם מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְאַבְנֵר וְהָעָם שׁוֹכְבִים סְבִיבוֹתָיו. וַיִּגַּשׁ דָּוִד בַלָּאט, וַיַרְא וְהִנֵּה רַגְלֵי אַבְנֵר זְקוּפוֹת בִּשְׁנָתוֹ כִּשְׁנֵי עַמּוּדִים, כִּי אִישׁ קוֹמָה הוּא, וַיַעֲבֹר תַּחְתֵּיהֶן, כַּעֲבֹר אִישׁ בֵּין הַמְּזוּזוֹת בַּשּׁעַר, וַיָּבֹא הַמַּעְגָּלָה וַיִּקַּח אֶת-הַחֲנִית וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם מֵעִם מְרַאֲשׁוֹתֵי שָׁאוּל, וְאֵין רוֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ, כִּי כֻּלָּם יְשֵׁנִים וְתַרְדֵּמַת אֱלֹהִים נָפְלָה עֲלֵיהֶם. וַיָּשָׁב לָצֵאת – וְהִנֵּה מָתַח אַבְנֵר אֶת-רַגְלָיו וַיְּכַס עַל דָּוִד, וַתִּכְבַּדְנָה עָלָיו כִּשְׁתֵי קוֹרוֹת, עוֹד מְעַט וְהִתְמָעֵךְ. וַיֵּרַע לְדָוִד וַיִּקְרָא לֵאלֹהִים מִן הַמֵּצַר, וַתָּבֹא צִרְעָה וַתִּשְׁלַח עֻקְצָהּ בִּבְשַׂר רֶגֶל אַבְנֵר, וַיָּשָׁב וַיִּזְקֹף אֶת-רַגְלָיו, וַדָּוִד יָצָא בְשָׁלוֹם.

אָז יָדַע דָּוִד כִּי אֵין דָּבָר לָרִיק בְּמַעֲשֵׂי אֱלֹהִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יְהִי הַעַכָּבִישׁ מַלְאָכוֹ וְהַצִּרְעָה עוֹשַׂת דְּבָרוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַחֳבֹש דָּוִד אֶת-סוּסוֹ, וַיֵּצֵא בְּקַשְׁתּוֹ וּבְתִלְיוֹ הַיַּעְרָה אֲשֶר עִם גְּבוּל פְּלִשְׁתִּים לָצוּד צַיִד, וַיִּמְצָא צְבִי, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו, וְחִצִּים שִׁלַּח בּוֹ, וְלֹא הִשִׂיגוֹ, כִּי נֶחֱלַץ הַצְּבִי מִיָּדוֹ פַּעַם בְּפַעַם וַיָּנֹס. וַיִּמָּשֵׁךְ דָּוִד אַחֲרָיו עַד לְמִחוּץ לִגְּבוּל וַיָּבֹא בִשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים בּגְבוּל גַּת, וְהוּא עָיֵף מְאֹד מִצֵּידוֹ. וְשָׁם בַּשָׂדֶה אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי הַפְּלִשְׁתִּים, יִשְׁבִּי שְׁמוֹ, אֲחִי גָלְיַת, אֲשֶר הֲרָגוֹ דָוִד, מִילִידֵי הָרָפָה גַם הוּא, גָּדוֹל וְרָם כְּאָחִיו וּכְבַד-נֵשֶׁק כָּמֹהוּ. וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ אֶת-דָּוִד וַיֹּאמַר: “הַמְּצָאתִיךָ, הוֹרֵג אָחִי!” – וַיַּחֲזֵק-בּוֹ וַיַּפִּילֵהוּ מֵעַל סוּסוֹ אָרְצָה. וַיַּאַסְרֶהוּ, וַיַּנִּיחֵהוּ תַּחַת קוֹרָה עָבָה וּכְבֵדָה מְאֹד, קוֹרַת בֵּית-הַבַּד, וְהוּא יָשַׁב עַל הַקּוֹרָה. וַיַּעשׂ אֱלֹהִים מוֹפֵת לְדָוִד, וַתִּשְׁקַע הָאָרֶץ תַּחְתָּיו, וְלֹא נָגְעָה בוֹ הַקּוֹרָה וְלֹא הֵרֵעָה לוֹ. וְהַסּוּס אֲשֶר תַּחַת דָּוִד עָבַר, וַיָּטָשׁ כַּסַּעַר לָשׁוּב הַבַּיְתָה, מְדַלֵּג עַל הָרִים, מְקַפֵּץ עַל סְלָעִים, וְהוּא נִבְהָל וְסוֹעֵר וְרוֹתֵחַ כֻּלּוֹ.

וְהַיּוֹם יוֹם הַשִׁשִׁי, עֵת מְבוֹא הַשּׁבָּת, וַאֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה שַׂר צְבָא דָוִד בָּא בַּמַּיִם בָּעֵת הַהִיא וַיִּרְחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ. וַיִּתְבּוֹנֵן פִּתְאֹם וְהִנֵּה הֶעֱלוּ מֵי רַחֲצוֹ כִּתְמֵי דָם, וַיִּפָּלֵא בְּעֵינָיו. עוֹדֶנּוּ מִתְפַּלֵּא, וְהַנֵּה יוֹנָה בָאָה, וַתְּרַחֵף הֵנָּה וָהֵנָּה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהִיא סוֹפֶקֶת כָּנָף אֶל כָּנָף וְהוֹמִיָּה. עוֹד הוּא מִשְׁתָּאֶה לָדַּעַת מָה הַדָּבָר, וְהִנֵּה צָנַף סוּס הַמֶּלֶךְ צְנָפָה גְדוֹלָה וּמָרָה. וַיִּשָּׂא אֲבִישַׁי אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת סוּס הַמֶּלֶך, וְאֻכָּפוֹ שָׁמוּט, מִתְרוֹצֵץ אָנֶה וָאָנָה מֵעֵבֶר לַנָּהָר וְהוּא כִמְטֹרָף. וַיֶּחֱרַד אֲבִישַׁי וַיֹאמַר: אֵין זֹאת כִּי-אִם רָעָה גְדוֹלָה נֶגֶד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּלְבַּש חֲלִיצָתוֹ וַיְמַהֵר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהִנֵּה לֹא שָׁב עוֹד הַמֶּלֶךְ מִצֵּידוֹ, וּכְבָר רַד הַיּוֹם. וַיִּדְאַג מְאֹד, וַיַּבְהֶל אֶת עֲבָדָיו וַיֹּאמַר:

“מַהֲרוּ אֵלַי אֶת-סוּס הַמֶּלֶך!”

וַיְמַהֲרוּ אֵלָיו אֶת-הַסּוּס, וְהוּא קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָאִים, וַיַּעַל וַיִּרְכַּב עָלָיו וַיֵּצֵא הַשָּׂדֶה, וַיִּמְצָא עִקְבוֹת דָּוִד וְעִקְבוֹת צְבִי, וַיָּטָשׁ כַּנֶּשֶׁר, וַיְּקַפֵּץ עַל הָרִים וּגְבָעוֹת וַיְדַלִּג עַל עֲמָקִים וּבְקָעוֹת; וְלֹא עָבְרוּ רִגְעֵי מִסְפָּר וְהוּא נִשָּׂא עַל סוּסוֹ בִּשְׂדוֹת פְּּלִשְׁתִּים.

הוּא בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא גִתָּה, וְהִנֵּה עָרְפָּה, אֵם יִשְׁבִּי הַזְּקֵנָה, אֵשֶׁת אֲבִי אֲבִי אָבִיו, יוֹשֶבֶת עַל אֵם הַדֶּרֶךְ בַּמְסִלָּה תַּחַת אֲשֵׁרָה וְטֹוָה פִשְׁתִּים. וַיְהִי בְּעָבְרוֹ עַל פָּנֶיהָ וַתִּצֶד לוֹ לְהֲמִיתוֹ, וַתִּיר אֶת-פִּלְכָּה לְעֻמַּת רַקָּתוֹ, אַךְ אֲבִישַׁי נִשְׁמַר וַיֵּט רֹאשׁוֹ וְאֶת-יָדוֹ שָׁלַח לְפָנָיו, וַיָּבֹא הַפֶּלֶךְ בְּכַפּוֹ, וַתֵּרֶא הַזְּקֵנָה כִּי הֶחֱטִיאָה אֶת הַמַּטָּרָה, וַתֵּיטֶב פָּנֶיהָ הַבָּלִים וַתֹּאמַר:

“בֶּן-חַיִל הַגִּישָׁה אֶת-הַפֶּלֶךְ, כִּי שָמַט מִיָּדִי בְלִי דָעַת.”

וַיִּתְמַרְמֵר לָהּ אֲבִישַׁי, וַיַּד בְּכֹחַ אֶת-הַפֶּלֶךְ וַיִּתְקָעֶנּוּ בְּקָדְקֳדָהּ וַיֹּאמַר:

“הִנֵּהוּ הַמְּבִישָׁה!”

וַתִּפֹּל מֵתָה עַל מַטְוֶהָ בַּמְסִלָּה וְהַַפֶּלֶךְ בְּקָדְקֳדָהּ, וַאֲבִישַׁי נֶחְפַּז לְדַרְכּוֹ, וַיְהִי כְּקָרְבוֹ גִתָּה, וַיִרְאֵהוּ יִשְׁבִּי מֵרָחוֹק וַיֹּאמַר: “עַתָּה שְׁנַיִם הֵם וַאֲנִי אֶחָד – הַאֶעֱמֹד בִּפְנֵיהֶם?” – וַיְמַהֵר וַיִּמְעַךְ רָמְחוֹ בָאָרֶץ וְאֶת-דָּוִד הָאָסוּר זָרַק הַשָּמַיְמָה, לְהַפִּילוֹ עַל הָרֹמַח. וַתִּצְלַח רוּחַ גְּבוּרָה עַל אֲבִישַׁי, וַיִּקְרָא: “יְיָ, הוֹשִׁיעָה אֶת-הַמֶּלֶךְ!” – וַיֻּתַּן דָּוִד בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וְלֹא נָפַל עַל הָרֹמַח. וַיַּצֵּל אֲבִישַׁי בַּיוֹם הַהוּא אֶת דָּוִד מִיַּד יִשְׁבִּי, וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל סוּסוֹ וַיָּנוּסוּ, וְיִשְׁבִּי רוֹדֶף אַחֲרֵיהֶם עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר בַּמְסִלָּה. וַיַּשִּׁיגֵם עִם הָאֲשֵׁרָה, וַיְהִי כְּפֶשַׁע בֵּינוֹ וּבֵינֵיהֶם, וַיָּרֶם יִשְׁבִּי אֶת-הַכִּידוֹן וַיֹּאמֶר לֵהַכּוֹת בַּאֲבִישַׁי וּבְדָוִד – וַיַּהֲפֹךְ פִּתְאֹם אֲבִישַׁי אֶל יִשְׁבִּי וַיֹּאמַר:

“רְאֶה פֶגֶר אִמֶּךָ …”

וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ לִפְנֵי יִשְׁבִּי אֶת-הָאֵם – וַיָּסַר כֹּחוֹ כְרֶגַע, וְהַכִּידוֹן נָפַל מִיָּדוֹ. וַיָּקָם עָלָיו אֲבִישַׁי וַיַּעֲרֹף רֹאשׁוֹ בֶּחָרֶב, וַיַּעֲזֹב אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּמְסִלָּה עַל יַד נִבְלַת עָרְפָּה, וְהוּא וְדָוִד שָׁבוּ לְבֶיתָם בְּשָׁלוֹם בְּעוֹד יוֹם.

אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ לֵאמֹר: לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת-נֵר יִשְׂרָאֵל.

וּלְדָוִד הַמֶּלֶךְ כִּנּוֹר תָּלוּי מִמַּעַל לְמִטָּתוֹ כְּנֶגֶד הַחַלוֹנוֹת, וּבְהַגִיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְנָשְׁבָה בוֹ רוּחַ צְפוֹנִית קַלָּה וְנִפְנְפָה בְּמֵיתָרָיו, וְזָעוּ חֶרֶשׁ, וְנִגֵּן הַכִּנּוֹר מֵאֵלָיו. אָז יָקוּם דָּוִד וְשָׁפַךְ אֶת-נַפְשׁוֹ בְּשִׁירוֹת וּבִזְמִירוֹת, וְעָלְתָה רִנָּתוֹ אֶל הָאֱלֹהִים עִם רִנְנַת הַכּוֹכָבִים יַחַד עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וּבַעֲלוֹת הַשָּׁחַר וְעָלוּ אֵלָיו זִקְנֵי הָעָם וְשָׂרָיו וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הָעָם וּמַחְסוֹרָיו הָרַבִּים. הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ תִּזְרַח –– וְדָוִד נִצָּב בְּרֹאשׁ גִּבּוֹרָיו אַדִּיר וְאָיֹם כְּאַרְיֵה בַּעֲדַת כְּפִירִים וְצִבְאוֹתָיו כֻּלָּם יָשִׂישׂוּ לָצֵאת לַקְּרָב.

וַיִּהְיוּ יְמֵי דָוִד לִגְבוּרָה וּלְמִלְחָמָה, וְלֵילוֹתָיו לְשִׁירָה וּלְזִמְרָה. כֹּה מִשְׁפַּט דָּוִד כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא דָוִד לָשׂוּחַ בַּשָּדֶה וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו מְאֹד, וַיִּזְכֹּר אֶת-כָּל-הַשִׁירוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁר לֵאלֹהִים בְּחַיָּיו מֵעוֹדוֹ וְעַד הַיּוֹם, וַיָּרָם לְבָבוֹ וַיֹּאמַר:

“אֱלֹהִים, הֲיֵּש עוֹד יְצִיר בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הִרְבָּה לָשִׁיר לְפָנֶיךָ כָּמוֹנִי?”

עוֹד הַדְּבָרִים בּפִיו, וּצְפַרְדֵעַ נִתְּרָה פַתְאֹם כְּנֶגְדוֹ מִשְׂפַת הַבְּרֵכָה הַקְרוֹבָה וַתִּתֵּן קוֹל לֵאמֹר:

“אַל נָא יָרוּם לְבָבְךּ, דָּוִד! שִׁירוֹתַי עָצְמוּ מִשִּׁירוֹת פִּיךָ.”

/ ח"נ ביאליק

וַיְהִי בִּמְלֹאת לַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיָּבֹא יוֹמוֹ, וַיֵּרֶד אֵלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת בּדְבַר אֱלֹהִים עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּמְצָא אֶת-דָּוִד יוֹשֵׁב בּבֵית הָאֲרָזִים וּפִיו לֹא יֶחְדַּל מִשִׁיר וְזִמְרָה לֵאלֹהִים, כִּי הָיָה הַיּוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת, וְאוֹתוֹ קִדֵּש הַמֶּלֶךְ כָּל-יָמָיו לֵאלֹהִים מִבֹּא הַיּוֹם וְעַד צֵאתוֹ, וְלֹא יָכֹל הַמַּלְאַך לָגֶשָׁת אֵלָיו, כִּי זִמְרַת אֱלֹהִים מָגֵן לִבְעָלֶיהָ מִמָּוֶת. וַיִּתְחַכֵּם וַיָּבֹא אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וַיַּרְעֵשׁ עֵצָיו, וַיֵּצֵא דָּוִד הַגַּנָּה לִרְאוֹת מָה הָרַעַשׁ, וְרוֹמֲמוֹת אֵל בְּפִיו. וַיְהִי הוּא עוֹלֶה בְּמַדְרְגוֹת הַגָּן, וְהִנֵּה נֶהֶרְסָה הַמַּדְרֵגָה תַחְתָּיו, וַתִּדֹם זִמְרָתוֹ רֶגַע וַיִּשְׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְדָוִד נָפַל אֲחוֹרַנִּית אֶל חֵיק הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּעֲרוּגוֹת הַגַּן וּפָנָיו הַשָּמַיְמָה.

רֶגַע אֶחָד קָרְנוּ עוֹד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּהַדְרַת שֵׂיבָתָם לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וַיְהִי לָהֶם הוֹד נֶצַח וְִיפְעַת עוֹלָמִים.

הַמֶּלֶךְ דָּוִד מֵת, אַךְ רוּחוֹ עוֹד עָמֹד תּעֲמוֹד בְּתוֹך עַמּוֹ לְעוֹלָמִים וּזְמִירוֹתָיו לֹא תְּמוּשֶׁינָה מִפִּי כָּל-אֲשֶׁר נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּהוּ כָּל-יְמֵי הֱיוֹת אִישׁ צָמֵא לֵאלֹהִים חַיִים עַל הָאָרֶץ.

וּמִדֵּי שַבָּת בְּשַבָּת כִּנְטוֹת צִלֲלֵי יוֹם, וְרוּח עַרְבַּיִם תִּרְחַשׁ בֵּין עֳפָאִים, וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו, וְשָׁפְכוּ יַחַד אֶת-עֱנוּתָם וְאֶת-צִמְאוֹן לְבָבָם וְאֶת-כִּלְיוֹן נַפְשָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים חַיִּים בִּתְפִלוֹת דָּוִד בֶּן-יִשָׁי, וְחַי הַמֶּלֶך הֶחָסִיד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּפִי כָּל-הָאָדָם וּבְנַפְשׁוֹ כָּל-יְמֵי עוֹלָם.

וּבְמוֹצָאֵי כָּל-שַׁבָּת, בְּהָסֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לִבְרוֹת לֶחֶם, בְּלַוֹּתוֹ אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – וְהָיְתָה הַבִּרְיָּה קֹדֶשׁ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְזִכְרוֹ, הִיא סְעֻדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

וְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם מִשָּׁבֵי הַגּוֹלָה יְסַפְּרוּ עַל קִבְרוֹת מַלְכֵי בֵּית דָּוִד כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה: יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי גְלוֹת הָאָרֶץ לֹא יָדַע אִישׁ מְקוֹם קִבְרוֹת הַמְּלָכִים אַיֵהוּ, כִּי בִּגְבֹר הַחֻרְבָּן בָּאָרֶץ נִשְׁכַּח הַמָּקוֹם מִלֵּב וַיֹּאבַד כָּל-זֵכֶר לוֹ.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיָּבֹא הַכֹּמֶר הַגָּדוֹל מִן הַגּוֹיִם הַמּוֹשְׁלִים בִּירוּשָׁלַיִם לִבְנוֹת לוֹ בֵית תְּפִלָּה. וַיִּשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים, וַיְצַוֵּם לְיַסֵּד אֶת-הַבַּיִת בְּאַבְנֵי הֶחֳרָבוֹת אֲשֶׁר בְּהַר צִיוֹן, עיר דָּוִד, הוּא מְקוֹם קִבְרֵי מַלְכֵי בֵּית דָּוִד לְפָנִים. וַיֵּלְכוּ שָׁמָּה שְׁנַיִם מִן הַפּוֹעֲלִים לְהַסִּיעַ אֲבָנִים, וַיְהִי הֵם מְרִימִים אֶבֶן אַחַת גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה פִי מְעָרָה תַחְתָּהּ. וַיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו; הָבָה נֵרְדָה אֶל הַמְּעָרָה וּנְחְפְּשָׂה בָהּ. אוּלַי נִמְצָא שָׁם מַטְמוֹן. וַיֵּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּרְדוּ בּפִי הַמְּעָרָה, וַיֵּלְכוּ בַּמְחִלָּה מִתַּחַת לָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ עַד אַרְמוֹן גָּדוֹל. וְהַאַרְמוֹן בָּנוּי עַל עַמוּדֵי שַׁיִשׁ וּמְצֻפֶּה כֶסֶף וְזָהָב, ְושֻׁלְחַן זָהָב עוֹמֵד בּו, וְשַׁרְבִיט זָהָב וַעֲטֶרֶת זָהָב עַל הַשֻׁלְחָן, וַאֲרוֹנוֹת אֶבֶן סְגוּרִים עוֹמְדִים שָׁם אִישׁ עַל-יַד אָחִיו, הֵם הָאֲרוֹנוֹת אֲשֶׁר נִתְּנוּ בָהֶם עַצְמוֹת מִלְכֵי יְהוּדָה, אָרוֹן לַמֶּלֶךְ, אָרוֹן לַמֶּלֶךְ. וַיַּהַרְסוּ שְׁנֵי הַפּוֹעֲלִים לָבֹא הָאַרְמוֹנָה פְנִימָה, וַתָּגַח פִּתְאֹם רוּחַ סְעָרָה וַתַּשְׁלִיכֵם מִפֶּתַח הָאַַרְמוֹן וָחוּצָה וַתַּפִּילֵם אָרְצָה, וַיִּשְׁכְּבוּ כְּמֵתִים עַד הָעָרֶב. עוֹד הֵם שׁוֹכְבִים וְהִנֵּה קוֹל בְּאָזְנָם:

“קוּמוּ, צְאוּ מִן הַמָּקוֹם, פֶּן תִּסָּפוּ.”

וַיִּתְחַזְקוּ לָקוּם, וַיֵּצְאוּ דְחוּפִים וּמְבֹהָלִים מִן הַמְּעָרָה וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לַכֹּמֶר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים.

וְשָׁם בִּירוּשָׁלַיִם אִישׁ יְהוּדִי חָסִיד, מֵאֲבֵלֵי צִיוֹן, רַבִּי אַבְרָהָם שְׁמוֹ. וַיִּשְׁלַח הַכֹּמֶר לִקְרֹא לוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לְפֵשֶׁר הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאוּ הַפּוֹעֲלִים בַּמְּעָרָה.

וַיֹּאמֶר הֶחָסִיד:

“אֵין זֹאת כִּי-אִם מְעָרַת קִבְרֵי מַלְכֵי בֶית דָּוִד, וְלֹא טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים כִּי-יַהַרְסוּ זָרִים אֵלֶיהָ.”

וַיְּצַו הַכֹּמֶר וַיָּשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן אֶל פִּי הַמְּעָרָה וַיִּסְתְמוּהַ, לֹא הִשְׁאִירוּ בָהּ בִּלְתִי-אִם אֲרֻבָּה אֶחָת. וַיֵּעָלֵם כָּל-אֲשֶׁר בַמְּעָרָה מֵעֵינֵי אָדָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא פַחַת יְרוּשָׁלַיִם לְבַקֵּר אֶת-מְקוֹם קִבְרֵי מַלְכֵי בֵית דָּוִד, וַיְהִי בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתוֹ וִתִּשָׁמֵט חֲנִיתוֹ מֵאֲזוֹרוֹ וַתִּפֹּל בְּעַד הָאֲרֻבָּה אֶל הַמְּעָרָה פְנִימָה; וְנִצַּב הַחֲנִית מְשֻׁבַּץ פְּנִינִים וְאַבְנֵי יְקָר, וַיְצַו הַפֶּחָה אֶת הָעוֹמְדִים עָלָיו לְהַעֲלוֹת אֶת-חֲנִיתוֹ, וִיהִי מָה. וַיּוֹרִידוּ אִישׁ יִשְׁמְעֵאלִי בַחֲבָלִים אֶל תַּחְתִּית הַמְּעָרָה, וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה; וַיִּמְשְׁכוּהוּ וַיַּעֲלוּהוּ, וְהִנֵּה הוּא מֵת, אֵין כָּל-רוּחַ חַיִים בְּאַפָּיו. וַיּוֹרִידוּ אִישׁ אַחֵר, וְהִנֵּה הוּא מֵת כָּרִאשׁוֹן, וְכֵן הָיָה לַשּׁלִישִׁי וְכֵן לָרְבִיעִי. אָז יִשָּבַע הַפֶּחָה בַחֲמָתוֹ לֵאמֹר: חֵי הַנָּבִיא, כִּי שׁוֹב תּוּשַׁב אֵלַי הַחֲנִית, וְלוּ גַם בְּנַפְשׁוֹת כָּל-תוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַקָּדִי, הוּא שׁוֹפֵט הַיִּשְׁמְעֵלִים.

“אֲדוֹנִי! לָמָּה תַשְׁחִית לַשָׁוְא נֶפֶשׁ עַם רַב מִבְּנֵי בְרִיתֵנוּ. לוּ שְׁמָעֵנִי: שִׁלְחָה-נָא אֶחָד מֵעֲבָדֶיךָ אֶל חֲכַם הַיְּהוּדִים, וְנָתַן לְךָ אֶחָד מִבְּנֵי עֲדָתוֹ לְהַעֲלוֹת לְךָ אֶת-הַחֲנִית. וְאִם מָאֵן יְמָאֵן – וְנָתַתָּ דָת לְאַבֵּד-אֶת-כָּל הַיְּהוּדִים. וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי יִצְלַח חֶפְצְךָ בְיַד הַיְּהוּדִים, כִּי עַל כֵּן טוֹבִים הֵם בְּעֵינֵי דָוִד נְבִיאָם וְלֹא יְהִי לָהֶם לְמוֹקֵש.”

וַתִּיטַב הָעֵצָה בְעֵינֵי הַפֶּחָה וַיַּעַשׂ כֵּן. וַיִּשְׁלַח אֶל חֲכַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר:

“שִׁלְחָה לִי אֶת-אַחַד הַיְּהוּדִים לְהָשִׁיב חֲנִיתִי מִקֶּבֶר דָּוִד, פֶּן תִּסָּפוּ אַתָּה וְכָל-עֲדָתֶך.”

וַיֶּחֱרַד הָרַב הֶחָכָם חֲרָדָה גְדוֹלָה, כִּי לֹא נִשְׁמַע עוֹד כַּדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר יִפְרֹץ אִישׁ לָבֹא אֶל קֶבֶר הַמְּלָכִים וְנִקָּה. וְאוּלָם מִצְוַת הַפֶּחָה חָזְקָה עָלָיו, וְאֵין לְהָשִׁיב. וַּיִבְךְּ מְאֹד, וַיִּתְחַנֵן אֶל הַפֶּחָה לָתֶת-לוֹ מוֹעֵד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַיִּתֶּן-לוֹ. וּבְכָל-יוֹם וָיוֹם הָיוּ הוֹלְכִים לְהִשְׁתַּטֵּח עַל קֶבֶר רָחֵל אִמֵּנוּ, וְיַּדְלִיקוּ שֶׁמֶן, וַיַּרְבּוּ תְפִלָּה וּזְעָקָה וַיּוֹרִידוּ כַנַּחַל דִּמְעָה. וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בַּבֹּקֶר, וְהָעֵדָה כְבָר עָיְפָה מִצּוֹם וּמִזְּעָקָה, וַיַעֲמֹד הָרַב וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר:

“בָּנַי! מִי מִכֶּם יָשִׂים כָּבוֹד לֵאלֹהִים וְיֵלֵךְ בִּדְבַר הַפֶּחָה אֶל קִבְרֵי הַמְּלָכִים הַקְּדוֹשִׁים. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת-תְּפִלָּתֶנוּ וְלֹא תְאֻנֶּה רָעָה לִשְׁלִיחַ עַם קֹדֶשׁ. וּצְדָקָה גְדוֹלָה תִהְיֶה לוֹ, כִּי נָתַן אֶת-נַפְשׁוֹ עַל עַם יְיָ וַיְקַדֵּש אֶת-שֵׁם אֱלֹהִים בָּרַבִּים.”

הָרַב כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהָעֵדָה הֶחֱרִישָׁה כֻלָּה, אֵין מִקִּרְבָּה עוֹנֶה.

וַיַּרְא הָרַב כִּי כֵן וַיֹּאמַר:

“אִם כֵּן אֵפוֹא נַפִּילָה גוֹרָלוֹת.”

וַיָּטִילוּ אֶת-הַגּוֹרָל בַּחֵיק, וַיַּעַל עַל שַׁמַּשׁ בֵּית הַתְּפִלָּה, וְהוּא אִישׁ יָשָׁר וְתָמִים בְּמַעֲשָׂיו, וַיַעַן וַיֹאמַר:

“הְִננִי עֶבֶד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.”

וְלֹא אֵחַר הָאִישׁ, וַיֵּרֶד הַמַּיְמָה וַיִּטַּהֵר וַיִּתְקַדֵּשׁ, וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, וַיִּשּׁק לִבְנֵי בֵיתוֹ, וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו אֶל קִבְרוֹת הַמְּלָכִים, נָכוֹן לַמָּוֶת, וְהָרַב וְכָל-הָעֵדָה הוֹלְכִים אַחֲרָיו לְשַׁלְּחוֹ, וְהֵם בּוֹכִים וּמִתְפַּלְלִים לֶאלֹהִים וּמְחַזְקִים אֶת-לֵב הַשַּׁמָּשׁ בְּדִבְרֵי בְּרָכָה וְנֶחָמָה וְרַחֲמִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִיעוּ אֶל מְקוֹם קִבְרֵי הַמְּלָכִים, וְהִנֵּה הַפֶּחָה וַעֲדַת מֵרֵעָיו כְּבָר עוֹמְדִים שָׁם חֲלוּצֵי נֶשֶׁק וּמְיַחֲלִים לְבֹאָם. וַיֵּצֵא הַשּׁמָּשׁ מִתּוֹךְ הַקָּהָל וַיִּגַּשׁ אֶל הַפֶּחָה וַיֹאמַר:ׁ

" הִנְּנִי וְיָּרַדְתִּי אֶל הַמְּעָרָה."

וַיּוּרַד הַשַּׁמָּשׁ בְּחֶבֶל בְּעַד הָאֲרֻבָּה, וַיֵּעָלֵם מֵעֵינָיִם. דְּמָמָה גְדוֹלָה וּכְבֵדָה הָיְתָה מִסָּבִיב. הַפֶּחָה כָפַף רֹאשׁוֹ וַיַּט אָזְנוֹ אֶל הַחוֹר הָאָפֵל וַיַּקְשֵׁב קֶשֶׁב רָב, וְהַיְּהוּדִים עָמְדוּ כִנְצִיבֵי שַׁיִשׁ וְאֵין דּוֹבֵר דָּבָר, רַק הַלְּבָבוֹת רוֹעֲדִים וְדוֹפְקִים בְּחָזְקָה. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִים וְהִנֵּה קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה עוֹלֶה מִתַּחְתִּית הַמְּעָרָה לֵאמֹר:

“הַעֲלוּנִי.”

וַיִּמְשְׁכוּ בַחֶבֶל, וְהִנֵּה נִרְאָה לַהַב הַחֲנִית, וְאַחֲרָיו הַנִּצָּב הַמְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְאַבְנֵי יְקָר, וְאַחֲרָיו רֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ וּפָנָיו הַחִוְרִים כַּמֵּת, עַד עֲלוֹתוֹ כֻלוֹ מִן הָאָרֶץ, וַיָּבֹא וַיּוֹשֶׁט אֶת-הַחֲנִית לפֶּחָה.

וְהַפֶּחָה הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמַּרְאֶה, וְכָל-הָעָם הַנִּצָּבִים שָׁם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ:

“בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!”

וַעֲדַת יִשְׂרָאֵל צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. וַיָּבִיאוּ אֶת-הַשּׁמָּשׁ אֶל בֵיתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, וַיַּרְבּוּ לוֹ וּלְבֵיתוֹ מַתָּנוֹת, וַיְהִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַשּׁמָּשׁ לַחְקֹר מִפִּיו, מַה מַּרְאֵה קִבְרֵי הַמְּלָכִים, וּמִסְתְּרֵי הַמְּעָרָה מָה הֵם, וּמַה-נַעֲשָׂה עִמּוֹ בְּקִרְבָּהּ? כִּי חָשְׁקָה נַפְשָׁם מְאֹד לָדַעַת שֶמֶץ מִן הַפְּלָאוֹת הָאֵלֶּה; וְאוּלָם הַשּׁמָּשׁ שָׁמַר פִּיו וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ.

רַק בְּאָזְנֵי הָרַב הַזָּקֵן גִּלָּה סוֹדוֹ, כִּי בִּהְיוֹתוֹ בְחֶשְׁכַת מְבוֹא הַמְּעָרָה נִצַּב לְפָנָיו פִּתְאֹם זָקֵן אֶחָד וּפָנָיו נוֹצְצִים בַּהֲדַר שֵׂיבָתוֹ וַיּוִשֶׁט לוֹ אֶת- הַחֲנִית דֹומֵם וּמַחֲרִיש.

אִשָּׁה כּוֹבֶסֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם יִרְאַת אֱלֹהִים וּתְמִימַת דֶּרֶך. וְהִיא אַלְמָנָה מִבַּעְלָהּ וּשְׁכוּלִה מִבָּנֶיהָ. וַתְּחַיֶּה אֶת-נַפְשָׁהּ מִיגִיעַ כַּפֶּיהָ בְּכַבְּסָה שְׂמָלוֹת וּלְבָנִים לַעֲשִׁירֵי הָעִיר, וְגַם לַשּׁוֹטֵר הַיִּשְׁמְעֵאלִי הָעוֹמֵד לַמִּשְׁמָר עַל יַד קֶבֶר דָּוִד כִּבֵּסָה. וַיְהִי הַיּוֹם, וַתָּשֶׁב הַכּוֹבֶסֶת לַשּׁוֹטֵר אֶת-שִׂמְלוֹתָיו הַמְכֻבָּסוֹת כַּשֶּלֶג לָטֹהַר, וְהוּא לְבַדּוֹ עִמָּה בַּחֲצַר הַקֶּבֶר. וַיִּשָׂא אֵלֶיהָ אֶת-עֵינָיו וַיַּחְשֹׁב עָלֶיהָ מַחֲשֶׁבֶת בְּלִיַעַל, וַיֹאמַר אֵלֶיהָ בְּעָרְמָה:

“הִנֵּה אִשּׁה יְקָרָה וְטֹובַת שֶׂכֶל אַתְּ וּמְלַאכְתֵּך בֶּאֱמוּנָה, וָאֹמַר: אֶגְמְלֵך טוֹב. הֲיֵש אֶת-נַפְשֵׁךְ לִרְאוֹת אֶת-כְּבוֹד הַחֶדֶר הַפְּנִימִי בְּקֶבֶר דָּוִד אֲשֶׁר לֹא רָאַתְהוּ עוֹד עֵין אִישׁ מִבְּנֵי עַמֵּךְ?”

וַתַּעַן הָאִשּׁה בְּתֻמָּתָהּ:

“לוּ תַעֲשֶׂה עִמִּי אֶת-הַחֶסֶד הַזֶּה וּבֵרַכְתִּיךָ כָּל-הַיָּמִים.”

וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹטֵר:

“אִם כֵּן, אֵפוֹא, קוּמִי וּלְכִי אַחֲרָי.”

וַיֵּרֶד לְפָנֶיהָ בַּמַּדְרֵגוֹת בִּמְבוֹא הַמְּעָרָה וְהַכּוֹבֶסֶת אַחֲרָיו. הֵם בָּאוּ עַד פֶּתַח הַמְּעָרָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאָרֶץ וְהַשּׁוֹטֵר פָּתַח אֶת-הַדֶּלֶת וַיֹּאמַר אֶל-הָאִשּׁה:

“בֹּאִי.”

כִּמְעַט דָּרְכוּ כַפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל הַסַּף, וְהַשּׁוֹטֵר דְּחָפָה אֶל הַמְּעָרָה פְּנִימָה וַיָּבֹא אַחֲרֶיהָ, וַיִּסְגֹר הַדֶּלֶת, וּבְעָמְדוֹ בַחֲשֵׁכָה צָהַל בִּצְחוֹק פָּרוּעַ וַיִּקְרָא:

“הֲנִלְכַּדְתְּ, יוֹנָה פּוֹתָה? עַתָּה הִנָּךְ בְּיָדִי!”

וַיִּשְׁלַח יָדוֹ לְתָפְשָׂהּ, וַתֵּט הָאִשּׁה מִפָּנָיו וַתָּנָס בְּאֵימָה וָפַחַד, וְאוּלָם הַשּׁוֹטֵר רָדַף אַחֲרֶיהָ וַיַּשִּׂיגֶנָּה, וַיֵּאָבְקוּ שְׁנֵיהֶם בַּאֲפֵלַת הַמְּעָרָה. אֵין קוֹל וְאֵין הֶגֶה, בִּלְתִּי-אִם כֹּבֶד נְשִׁימָה וְנַפְתּוּלֵי גְוִיּוֹת מִתְגּוֹשְׁשׁוֹת. כִּמְעַט כָּרְעָה הָאִשּׁה מִתְעַלֶּפֶת תַּחַת הַנָּבָל. פִּתְאֹם נָפַל הֵד רָחוֹק בַּמְּעָרָה וְאוֹר חִוֵּר הִבְהִיק רֶגַע וַיַּךְ אֶת-הַשּׁוֹטֵר בְּתִמָּהוֹן. עוֹדֶנּוּ מִשׁתָּאֶה וְנִדְהַם – וְהָאִשּׁה נֶחֶלְצָה מִיָּדָיו וַתִּתְחַמֵק, וּבְבַקְשָׁהּ לָהּ מָנוֹס בָּאֲפֵלָה, וַתִּפֹּל מִבְּלִי רְאוֹת אֶל אַחַד הַכּּוּכִים אֲשֶׁר בַּקִּיר וַתֵּעָלֵם, וְהַשּׁוֹטֵר גִּשּׁשׁ מִשֵׁש וְלֹא מְצָאָה, כִּי גָדְלָה הַחֲשֵׁכָה מִשֶּהָיְתָה וְאלֹהִים הֶעְלִימָהּ מֵעֵינָיו. וַיַּרְא הַנָּבָל כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה מְזִמָּתוֹ, וַיַּחֲרֹק שֵׁן וַיְּחָרֵף אֶת-הָאִשּׁה, וַיְקַלְלֶנָּה קְלָלָה נִמְרֶצֶת וַיִּקְפֹּץ אֶגְרֹף רֶשַׁע וַיֹּאמֶר בְּזָעַם:

“הַמְּבִישָׁה, עַתָּה תִרְאִי אֶת-נִקְמָתִי מִמֵּךְ.”

וַיֵּצֵא מִן הַמְּעָרָה וַיָּגֶף אֶת-דַּלְתָּהּ בָּחֲרִי אַף, הָגֵף הֵיטֵב, וְנָעָל. וְהַכּוֹבֶסֶת נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה.

וַיָּרָץ הַשּׁוֹטֵר אֶל הַקָּדִי, הוּא הַשׁוֹפֵט לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַיְרַגֵּל אֵלָיו בַּכּוֹבֶסֶת לֵאמֹר:

“הִנֵּה הִתְגַּנְּבָה אִשָּׁה יְהוּדִיָּה לָבֹא אֶל קֶבֶר הַנָּבִיא דָוִד, אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וּבְהִוָּדַע לִי וָאֶסְגְּרֶנָּה שָׁם עַל מַסְגֵּר וָאָרוּץ לְהַגִיד לַאדוֹנִי.”

וַיִּחַר אַף הַקָּדִי וַיֹּאמַר:

“חֵי הַנָּבִיא, כִּי בְנַפְשָׁהּ חָטְאָה הַיְּהוּדִיָּה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף.”

וְהַכּוֹבֶסֶת שָׁמְעָה בְּדַבֵּר הַשּׁוֹטֵר בַּמְּעָרָה אֶת-דִּבְרֵי זַעְמוֹ, וַתֵּדַע כִּי רָעָה גְדוֹלָה נֶגֶד פָּנֶיהָ, וּכְפֶשַׂע בֵּינָהּ וּבֵין הַמָּוֶת, וַתָּגָר מְאֹד, וַתִּתְנַפֵּל אַרְצָה, וַתִּפְרֹשׂ כַּפֶּיהָ בַחֹשֶׁךְ, וַתֵּבְךְ וַתִּתְפַּלֵּל לְאמֹר:

“מַלְטֵנִי אֱלֹהִים לְמַעַן דָּוִד עַבְדֶּךָ.”

עוֹדֶנָּה בּוֹכָה וּמִתְפַּלֶּלֶת וְהִנֵּה אִישׁ יָשִׁישׁ עָמַד פִּתְאֹם כְּנֶגְדָּהּ בַּהֲדַר שֵׂיבָתוֹ, וְזֹהַר פָּנָיו כְּזֹהַר הַחַמָּה, וַתִּמָּלֵא הַמְּעָרָה זִיו יְקָרוֹ. וַיֹּאחֶז הַיָּשִׁישׁ בְּיָדָהּ בְּנַחַת, וַיְנַהֲלֶנָּה בְּאָרְחוֹת מַחֲשַׁכִּים וַעֲקַלְקַלִּים בַּמְּחִלָּה מִתַּחַת לָאָרֶץ עַד צֵאתוֹ עִמָּהּ אֶל פְּנֵי שָׂדֶה שָׁמֵם, אֶל מְקוֹם עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת עָפָר וְעִיֵּי חֳרָבוֹת. וַיֹאמֶר הַיָּשִׁיש אֶל הָאִשָּׁה:

“מַהֲרִי, בִּתִּי, רְדִי אֶל בֵּיתֵךְ, אַל תִּתְמַהְמָהִי, וְנִצַּבְתְּ אֶל הַשֹׁקֶת לְכַבֵּס אֶת-הַשְּׂמָלוֹת כְּמִשְׁפָּטֵךְ,וְאַל יִוָּדַע לְאִישׁ מִכָּל-הַמֹּצְאוֹת אוֹתָךְ מְאוּמָה.”

וּבְטֶרֶם תּוֹדֶה הָאִשָּׁה לְמוֹשִׁיעָהּ – וְהוּא נֶעְלַם מֵעֵינֶיהָ וְאֵינֶנּוּ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה – וְהַפֶּחָה וְהַשׁוֹפֵט וְשׁוֹטְרֵי הָעִיר וְעִמָּם עַם רַב מִן הַיִּשְׁמְעֵאלִים בָּאוּ אֶל הַמְּעָרָה וַיְחַפְּשׂוּ בְּתוֹכָהּ בְּכָל-פִּנָּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וַיְבַקְשׁוּ אֶת-הַפּוֹשַׁעַת, לְיַסְּרָהּ כְּדֵי רִשְׁעָתָהּ, וְלֹא מָצָאוּ, וַיִּקְצֹף הַקָּדִי מְאֹד וַיֹאמֶר לַמַּלְשִׁין בָּחֲרִי אָף:

“הַלְהָתֵל בִּי הֲבִיאֹתַנִי הֲלֹם?”

וַיַּעַן הַשּׁוֹטֵר וְשִׁנָיו צָלְלוּ בְּפִיו:

“חַי הָאֱלֹהִים וְחֵי נְבִיאוֹ, כִּי רַק אֶמֶת דִּבַּרְתִּי, וּבְעֵינַי רָאִיתִי אֶת הַיְהוּדִיָּה בְּתוֹך הַמְּעָרָה. הֲלֹא הִיא הַכּוֹבֶסֶת פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית…”

וַיִּקֹב אֶת-שֶׁם הַכּוֹבֶסֶת. וַיְמַהֵר הַקָּדִי וַיִּשְׁלַח מִקְצָת נְעָרָיו אֶל בֵּית מְגוּרֵי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נִקְּבָה בְּשֵׁם לִרְאוֹתָה וּלְחָקְרָה. וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים אֶל בֵּית הָאִשָּׁה וַיִּמְצְאוּהָ שׁוֹקֶדֶת עַל מְלַאכְתָּהּ כְּיוֹם בְּיוֹם, לֹא שֻׁנָּה דָבָר. וַתִּשְׁאַל הָאִשָּׁה אֶת-מְשָׁרְתֵי הַקָּדִי, וְהִיא כְמִתְנַכֶּרֶת:

“מַה-תְּבַקְשׁוּ בָזֶה?”

וַיֹּאמְרוּ לָהּ:

“הַעוֹד לֹא יָצָאת הַיוֹם מִפֶּתַח בֵּיתֵך הַחוּצָה?”

וַתִּתַּמָּם הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר:

“הָעֵת לִי לָצֵאת וְלָבוֹא? וְהַמְּלָאכָה רַבָּה וּכְבֵדָה, וְהַיּוֹם קָצָר, וּמֵאָז עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד עַתָּה אֶת-מְקוֹמִי לֹא הִנַּחְתִּי, וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֲכַלֶּה אֶת-מְלַאכְתִּי עַד הָעָרֶב.”

וַיֵּצְאוּ הַנְּעָרִים וַיָּשוּבוּ אֶל הַפֶּחָה וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת אֲשֶׁר מָצְאוּ הָאִשָּׁה עוֹשָׂה בִּמְלַאכְתָּהּ עַל הַשֹׁקֶת וְאֶת אֲשֶׁר עָנָתַם לְתֻמָּה. וַיִּשְׁמַע הַפֶּחָה וְכָל-הַנִּצָּבִים עָלָיו אֶת-דִּבְרֵי הַנְּעָרִים וַיֹאמֵרוּ:

“אֵין זֹאת כִּי-אִם שֶׁקֶר עָנָה הַשּׁוֹטֵר בָּאִשּׁה?”

וַיצַו הַקָּדִי וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-הַשּׁוֹטֵר וַיַּשְלִיכוּהוּ אֶל הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר עָרְכוּ שָׁמָּה לַכּוֹבֶסֶת מֵעַנְפֵי זַיִת יְבֵשִׁים, וַיְהִי לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ.

כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לָאִשָּׁה הַתְּמִימָה כֵּן נַעֲשָׂה לוֹ.

וְאלֹהִים הֵיטִיב לַכּוֹבֶסֶת מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, וַיִּתֵּן אֶת-חִנָּהּ בְּעֵינֵי כָּל-יוֹדְעֶיהָ, וַיָּבִיאוּ לָהּ כָּל אַנְשֵׁי-הָעֵדָה מִקָּצֶה אֶת-שִׂמְלוֹתֵיהֶם לְתִכְבֹּסֶת, וַיַּרְבּוּ שְׂכָרָהּ כִּי אָבוּ כֻלָּם לְהַצִּיל מִפִּיהָ שֶמֶץ דָּבָר מִן הַתַּעֲלוּמָה הַכְּמוּסָה עִמָּהּ; אַך הִיא שָׁמְרָה פִיהָ וּלְשׁוֹנָהּ, וּבְנַסּוֹת אִישׁ אֵלֶיהָ דָבָר, וְזָעֲפוּ פָנֶיהָ, וְחָדַל הָאִישׁ מִמֶּנָּה וְלֹא יוֹסִיף.

וְאוּלָם סוֹדָהּ לֹא יָרַד אִתָּהּ אֶל קָבֶר. כִּי בִמְלֹאת יָמֶיהָ לָמוּת וַתְּסַפֵּר לִשְׁכֵנֶיהָ הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לְמִטָּתָהּ אֶת-כָּל-דְּבַר הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ אֱלֹהִים בַּמְּעָרָה וַיַּצִילֶנָּה מִמָּוֶת אַכְזָרִי.

וְאֶת-הוֹנָהּ הַמְעַט אֲשֶׁר צָבְרָה בַעֲמַל כַּפֶּיהָ עָזְבָה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם לְמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד, וַתְּצַו לְהוֹעִיד אִישׁ עִתִּי, בֶּן-תּוֹרָה וִירֵא אֱלֹהִים, אֲשֶׁר יִפְקֹד שָׁנָה שָׁנָה, לִתְקוּפַת יוֹם מוֹתָהּ, אֶת-קִבְרָהּ וְהִתְפַּלֵּל עַל נַפְשָׁהּ לְאלֹהִים. וְכֵן יֵעָשֶׂה לָהּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָנָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

יְהִי זִכְרָהּ בָּרוּך!

א

שְׁנֵי בַחוּרִים יִרְאֵי אֱלֹהִים וּבְנֵי חַיִל הָיוּ בְעִיר אֶחָת, שְׁנֵיהֶם רֵעִים נֶאֱמָנִים וִידִידֵי נֶפֶשׁ ושְׁנֵיהֶם עֲנִיִּים וְדַלִּים, אֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם זוּלָתִי גְוִיָּתָם הַצְּנוּמָה מֵרֹב צוֹֹם וְשִׂמְלָתָם הַשְּׁחוּקָה מֵרֹב יָמִים וְעֵינֵיהֶם הַכָּלוֹת מֵרֹב הָגֹה בִּמְגִלּוֹת סְתָרִים וְחַשֵּׁב קִצִּים. וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים כָּל-הַיָּמִים לְבַדָּם עֲצוּרִים לִפְנֵי יְיָ בַּעֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה, אַרְבַּע על אַרְבַּע, אִישׁ בּוֹדֵד בְּפִנָּתוֹ וְאִישׁ בּוֹדֵד עַל מְגִלּוֹת סְפָרָיו, נוֹשְׂאִים אֶת-נַפְשָׁם לְקֵץ הַיָּמִין וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה.

וַיְהִי בּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת אֶחָד, בַּשְׁבִיעִי לַמּוֹלָד, וְהַבַּחוּרִים יְשֵׁנִים בַּעֲלִיָּתָם עַל הַקַּרְקַע, כְּמִשְׁפָּטָם, אִישׁ מְקֻפָּל בְּפִנָּתוֹ וְאִישׁ צְרוֹרוֹ הַדַּל מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְהַלְּבָנָה הַפְּגוּמָה מַשְׁגַּחַת אֲלֵיהֶם בְּעַד הַחַלּוֹן וְזוֹרַעַת אֶת-אוֹרָהּ הֶעָגוּם בֵּין צִלְלֵי הֶחָדֶר. וַיַּחְלְמוּ שְׁנֵיהֶם בַּלַּיְלָה הַהוּא חֲלוֹם אֶחָד, וְהִנֵּה הֵם עוֹמְדִים בַּשּׂדֶה וּמְקַדְּשִׁים אֶת-הַלְּבָנָה לִפְנֵי מְלֹאתָהּ. וַיְהִי בּפְנוֹתָם לְשַׁלֵּש שָׁלוֹם אִישׁ אֶל אָחִיו, כַּמִּשְׁפָּט, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עוֹד אֶחָד שְׁלִישִׁי, יָשִׁישׁ פֶּלִאי, לֹא נוֹדַע מִי הוּא וּמֵאַיִן בָּא, עוֹמֵד וּמְקַדֵּש עִמָּהֶם, עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת לַשָּׁמַיִם וּזְקָנוֹ נִגָּר כַּכֶּסֶף עַל לִבּוֹ וַּמְפְתֵּחַ זָהָב מְשֻׁלְשָׁל לוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמָטָּה. וַיִּתְמְהוּ מְאֹד הַבַּחוּרִים, וְאוּלָם אֶת-תְּפִלָתָם לֹא הִפְסִיקוּ, וַיְהִי לְהֶפֶך, כִּי לְמַרְאֵה הַיָּשִׁישׁ חַם לְבָבָם פִּתְאֹם וּתְפִלָתָם נִצְּתָה בְּפִיהֶם כְּלַפִּיד אֵשׁ, וַיִּרְקְדוּ כְנֶגֶד הַלְּבָנָה, וַתְּרַנֵּנָּה כָּל-עַצְמוֹתָם, וּבְאַחֲרִיתָהּ הִתְלַקְּחָה הַתְּפִלָּה וַתְּהִי לְלֶהָבָה, וַיִּשְׁאֲגוּ שְׁלָשְׁתָּם כָּאֲרָיוֹת בַּשָּׂדֶה: דָּוִד מֶלֶך יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

עוֹד הֵם שׁוֹאֲגִים וְשׁוֹנִים וּמְשַׁלְּשִׁים, וְהִנֵּה רְאֵה זֶה פֶּלֶא: מִשּׁאָגָה לִשְׁאָגָה הָלְכָה הַלְּבָנָה הַפְּגוּמָה הָלֹךְ וְהִתְמַלֵּא, הָלֹךְ וְהִטַּהֵר, עַד אֲשֶׁר מָלְאָה וַתִּטְהַר כֻּלָּהּ לְעֵינֵיהֶם, לֹא נִשְׁאַר בָּהּ שֶׁמֶץ כֶּתֶם וּפְגָם; וַתַּעֲמֹד הַלְּבָנָה טְהוֹרָה וּתְמִימָה בְלֵב הַשּׁמַיִם וְאוֹרָהּ חָזָק וְצַח כְּזֹהַר הַחַמָּה בִגְבוּרָתָה, וַתָּאֶר אֶת-כָּל-הַשּׂדֶה מִסָּבִיב מִן הַקָּצֶה וְעַד הַקָּצֶה. אָז יִשְׁעֶה אֲלֵיהֶם הַיָּשִׁישׁ פִּתְאֹם וַיֹּאמַר:

“שַׁבַּתְּכֶם לְשָׁלֹום וְחָדְשְׁכֶם לִבְרָכָה, בְּנֵי אֱלֹהִים חַיִּים! דְּעוּ, כִּי שׁוֹמֵר מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָנֹכִי. מִדֵּי חֹדֶש בְּחֹדֶש, לְעֵת קַדֵּשׁ הַלְּבָנָה, בַּעֲלוֹת מִפִּי רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּרִיאָה הַגְּדוֹלָה: ' דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם' – יִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ דָּוִד מִשּׁנָתוֹ בַמְּעָרָה וְהֵרִים רֹאשׁוֹ מְעַט, וְהוֹשִׁיט יָדָיו בִּדְמָמָה אֶל צַפַּחַת הַמַּיִם אֲשֶׁר מְרַאֲשׁוֹתָיו כִּמְיַחֵל דּוּמָם: הַאֵין אִישׁ בָּא לָצֶקֶת מַיִם עַל יְדֵי מַלְכּוֹ לְמַעַן פְּדוֹתוֹ מִכַּבְלֵי שְׁנָתוֹ וְיָצָא אֶל עַמּוֹ לְהָבִיא לוֹ אֶת הַגְּאֻלָּה? וְאוּלָם מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תָּשֹׁבְנָה יְדֵי הַמֶּלֶךְ רֵיקָם. אֵין אִישׁ מִבְּנֵי הַגּוֹלָה בָּא לָצֶקֶת מַיִם מַיִם עַל יְדֵי מַלְכּוֹ בְּהִתְעוֹרְרוֹ; רִגְעֵי הָרָצוֹן וְהָרַחֲמִים יִתְּמוּ לָרִיק וְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ יִצְנַח אֶל מִשְׁכָּבוֹ אֲחוֹרַנִית בְּלִי כֹחַ. וְעַתָּה אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים תּשְׂאוּ נַפְשְׁכֶם לִגְאֻלָּה, אַל נָא תִּתְמַהְמְהוּ רָגַע. צְאוּ שׁוּטוּ בָאָרֶץ וּמְצָאתֶם מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים יוֹם, בַּשּׁבִיעִי לַמּוֹלָד הַבָּא, אֶת-הַמְּעָרָה אֲשֶׁר יִישַׁן בָּהּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד אֶת-שְׁנָתוֹ, וַחֲתַרְתֶּם וּבָאתֶם אֵלֶיהָ, וַעֲשִׂיתֶם כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרְכֶם אֱלֹהִים בְּיַד שְׁלִיחָיו בַּדָּרֶךְ. וְהָיָה מִדֵּי צֵאתְכֶם וּמִדֵּי בֹּאֲכֶם – וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד מִכָּל-טָמֵא, וְאַל תִּסּוֹגוּ אָחוֹר מִפְּנֵי כָּל-שָׂטָן וְאַל יֵט לְבַבְכֶם אַחֲרֵי כָל-חֶמְדָּה. רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם. צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם!”

וּכְכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר, וַתֵּכַהּ הַלְּבָנָה פִתְאֹם וַתָּשָב לִפְגָמָהּ וְלִכְתָמֶיהָ, וְהַיָּשִׁישׁ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

ב

וְהַבַּחוּרִים קָמוּ לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת לִבְכּוֹת לְגָלוּת הַשּׁכִינָה וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית אֱלֹהִים כְּמִשְׁפָּטָם, וַיִּזְכְּרוּ אֶת-הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלְמוּ הַלַּיְלָה, וַיְסַפְּרוּ אִיש אֶל אָחִיו, וַיִּשְׁתֹּומְמוּ מְאֹד, כִּי עָלוּ דִבְרֵי חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם בַּד בְּבַד, וַיִּתְּנוּ אֶת-הַדָּבָר אֶל לִבָּם וַיֹּאמְרוּ: “אֵין זֹאת כִּי אִם שָׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים הַלַּיְלָה דְבַר אֱמֶת בְּיַד מַלְאָכוֹ. נָקוּמָה וְנַעֲשֶׂה!”

וְלֹא הִתְמַהְמְהוּ הַבַּחוּרִים, וַיָּקוּמוּ הַבַּחוּרִים וַיְשַׁנְּסוּ אֶת-מָתְנֵיהֶם, וַיִּקַּח אִישׁ מַקְלוֹ וְאִישׁ תַּרְמִילוֹ בְּיָדוֹ, וַיֵּצְאוּ מִמְּקוֹמָם וּמֵעִירָם לָשׁוּט בָּאָרֶץ וּלְבַקֵּשׁ אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר הַיָּשִׁישׁ בַּחֲלוֹם. וַיֵּלְכוּ הַבַּחוּרִים יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, וַיִּתְעוּ בְּכָל-הַדְּרָכִים, וַיִּטּוּ אֶל כָּל-הַנְתִיבוֹת, וַיְבַקְשׁוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת – וְלֹא מָצָאוּ. וַיִשְׁאֲלוּ אֶת-עוֹבְרֵי הַדָּרֶךְ:

“הַגִּידוּ, עוֹבְרֵי דֶרֶך, אוּלַי יְדַעְתֶּם אַיֵּה מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ?”

וְאוּלָם מִכָּל עוֹבְרֵי הַדֶּרֶך אֵין מַגִּיד וְאֵין עוֹנֶה, כִּי אִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹמָהּ. וַיֵּרַע מְאֹד לַבַּחוּרִים וַתִּקְצַר נַפְשָׁם בַּעֲמַל הַדֶּרֶך.

וַיְהִי בְּאַחַד הַיָּמִים כִּנְטוֹת הַיּוֹם, וַיָּבֹאוּ אֶל חֻרְבָּה אַחַת בַּשּׂדֶה לְהִנָּפֵשׁ שָׁם. וַיְפַתְּחוּ אֲזוֹרֵיהֶם, וַיַּנִיחוּ מַקְלוֹתֵיהֶם מִידֵיהֶם, וַיֵּשְׁבוּ עַל אֶבֶן בְּצֵל קִיר נִטוּי וַיּשְׁאֲפוּ רוּחַ. עוֹד הֵם יוֹשְׁבִים וַיִּשְׁמְעוּ פִּתְאֹם קוֹל דְּמָמָה דַקָּה הוֹגֶה נְכָאִים יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחֻרְבָּה. וַיִּפְנוּ לִרְאוֹת, וְהִנֵּה יוֹנָה אֲבֵלָה, נוֹצָתָה פְּרוּעָה, יוֹשֶבֶת בָּדָד בְּסֵתֶר פִּנָּה וְהוֹמִיָּה חָרֶשׁ. וַיֵּצֵא לִבָּם לְקוֹל הֶמְיָתָה וַיִּשְׁאָלוּהָ:

“מַה-לָּךְ, בַּת יוֹנִים, כִּי תִשְׁתּוֹחָחִי? וּמַה-לָּךְ שֶׁכָּכָה תֶהֱמִי.”

ותִּסְפֹּק הַיוֹנָה כָנָף וַתֶּהְגֶּה תַמְרוּרִים:

אַלְלַי, אַלְלַי

אֵיכֶם עוֹלָלָי?

אֵיכֶם גוֹזָלָי?

טֶרֶף הֱיִיתֶם לַפֶּרֶס,

וּבְקִנִּי אַךְ שְׁמָמָה וָהֶרֶס –

אַלְלַי, אַלְלַי

וַיִּבְכּוּ הַבַּחוּרִים וְעֵינַיהֶם נָזְלוּ דִמְעָה, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם אֶל הַיוֹנָה הַשַּׁכּוּלָה וְהַגַּלְמוּדָה וְאַחַר מָחוּ אֶת-דִּמְעָתָם וַיֹאמֵרוּ:

“אָכֵן אֵין מַכְאוֹב כְמַכְאוֹבֵךְ, יוֹנָה לֹא-רֻחָמָה! וְאוּלִם דְּעִי, כִּי קָרוֹב יוֹם שִׁלּוּמִים וְנִחוּמִים לָבוֹא. רֵעִים שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ, וַנֵּרֶא כִּי מִתְמַהְמֵהַּ הַמָּשִׁיחַ, וִנֵּצֵא לְבַקֵּש אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ; אוּלַי תֵּדְעִי אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ נַגִּיעַ אֵלֶיהָ?”

וַתִּתְנַעֵר הַיוֹנָה וַתִּמְחָא כָּנָף וַתַּעַן:

רָזִי לי, רָזִי לי!

בְּעוֹד שִׁבְעִים מִיל וְעוֹד שִׁבְעָה

בַּשָּדֶה שָׁם תִּמְצְאוּ גִבְעָה

עַרְעָר עַל רֹאשׁוֹ שָׁם יַעֲמֹד תֹּמֶר

שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ, הוּא יֹאמַר

לָכֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.

לְכוּ אַל תְּאַחֲרוּ – וּזְכַרְתֶּם הַיוֹנָה.

ג

וַיֵעֹרוּ הַבַּחוּרִים וַיַּעֲבִירוּ אֶת הַתְּנוּמָה מֵעַפְעַפֵּיהֶם וַיְשַׁנְּסוֹ אֶת-מָתְנֵיהֶם, וַיֵּצְאוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה. הֵם בַּשָּׂדֶה, עוֹד לֹא הִרְחִיקוּ, וְהִנֵּה חַיָּה לֹא גְדוֹלָה, מוּזָרָה וְנִלְעֶגֶת מְאֹד לְמַרְאֶה, נִצֶּבֶת בַּדֶּרֶך לְנֶגְדָּם וְעוֹשָׂה לְעֵינֵיהֶם מַעֲשֵׂי תַעֲלוּלִים: עָמֹד עַל שְׁתַּיִם קוֹמְמִיּוּת וְרָקֹד אֲחוֹרַנִּית וְתָפֹף עַל בֶּטֶן, וְכַשְׁכֵּשׁ זָנָב וְעַוֵּה פָנִים וְשָׁלֹחַ לָשׁוֹן וְהִתְהַפֵּךְ עַל הָאָרֶץ וְעוֹד כָּאֵלֶּה. וַיֵּדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי הוּא הַבַּרְדְּלֵס אֲשֶׁר יָצָא לְשָׂטָן לָהֶם. וּמִשְׁפַּט הַבַּרְדְּלֵס לְהִשְׁתּוֹלֵל לִפְנֵי עוֹבְרֵי דֶרֶך עַד אֱחֹז בָּהֶם שְׂחוֹק – וְסָרָה מֵעֲלֵיהֶם בִּינָתָם כְּרֶגַע, וְרָצוּ אַחֲרָיו שׁוֹלָל וִידֵיהֶם עַל חַלְצֵיהֶם מִשְׂחוֹק וּבָאוּ עִמּוֹ אֶל פִּי מְאוּרָתוֹ. שָׁם יִקְפֹּץ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם וְתָקַע בָּהֶם שִׁנָּיו וְצִפָּרְנָיו וּמָצַץ מֵהֶם אֶת-מֹחָם וְאֶת-דָּמָם, וְהֵם עוֹדָם מִתְפַּתְּלִים מִצְחוֹק. וְאוּלִם הַבַּחוּרִים יָדְעוּ לַחַש לְהַשְׁבִּית כֹּחוֹ, וַיְשַׁלְשׁוּ אֶצְבַּע כְּנֶגְדּוֹ וַיִּירְקוּ לְעֻמָּתוֹ שָׁלֹש פְּעָמִים, וַיַּעַבְרוּ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא שָׂחָקוּ. וְהַחַיָּה רָאֲתָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה מְזִמָּתָהּ הַפָּעַם, וַתִּשָׂא רַגְלֶיהַ הַקְּטַנוֹת וְהַקַּלוֹת וַתָּנָס בְּחֶרְפָּה. וַיְהִי הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַבַּחוּרִים לְאוֹת כִּי רָצָה אֱלֹהִים אֶת-דַּרְכָּם, וַיֶחֱזַק לְבָבָם וַיּוֹסִיפוּ אֹמֶץ. וַיֵּלְכוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, וַיִּתְעוּ בְּכָל-הַדְּרָכִים, וַיִּטּוּ אֶל כָּל-הַנְתִיבוֹת, עַד בֹּאָם מִקְצֵה יָמִים אֶל גִּבְעָה בּוֹדֵדָה בַּשָּׂדֶה וְתֹמֶר עַרְעַר עַל רֹאשָׁהּ, כִּדְבַר הַיּוֹנָה. וַיְמַהֲרוּ הַבַּחוּרִים אֶל הַתֹּמֶר, לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ וְלִטְעֹם מִפִּרְיוֹ, לְהָשִׁיב נַפְשָׁם. וַיְהִי בְגִשְׁתָּם אֵלָיו, וְהִנֵּּה סַנְסִנָּיו שְׁבוּרִים, וְצִלּוֹ דַל וּמִצְעָר, וְקֵן הָרוּס מֻשְׁלָךְ לְרַגְלָיו, וְכָל-מַרְאֵהוּ עֵרֹם וְעֶרְיָה כָּעֵץ אֲשֶׁר בְּשַׁלָּכֶת. וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד הַבַּחוּרִים אֶל לִבָּם ַויֹּאמְרוּ אֶל הַתֹּמֶר:

“מַה-לָּךְ, תִּמוֹרָה, שֶׁכָּכָה אָבַלְתְּ? וּמַה-לָּךְ כִּי הִתְנַצַּלְתְּ אֶת-עֶדְיֵךְ?”

וַיִּסְפֹּק הַתֹּמֶר אֶת- סַנְסִנָּיו הָרְצוּצִים וַיַּעַן תַּמְרוּרִים:

אַלְלַי, אַלְלַי,

אֵיכֶן, כַּפּוֹתַי,

אֵיכֶן, פֹּארוֹתָי?

אֵי חֹסֶן קוֹמָתִי וְחָזְקִי,

תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה עִם דִבְשִׁי וּמָתְקִי?

שָׁדָד הַסַּעַר אַדַרְתִּי,

הִשְׁלִיך רֹאשׁ נִזְרִי וַיָּסַר תִּפְאַרְתִּי,

וְעַתָּה שַׁחֹתִי לָאָרֶץ הָשְׁבַּרְתִּי –

אַלְלַי, אַלְלַי!

וַיִּבְכּוּ הַבַּחוּרִים כְּשָׁמְעָם תַּאֲנִיַּת הַתֹּמֶר, וַיֵּשְׁבוּ לָאָרֶץ אֲבֵלִים, וְרֹאשׁ לָהֶם כָּפוּף. וְאַחַר הִתְנַעֲרוּ מֵעָפָר וַיֹּאמֵרוּ:

“אָכֵן, אֲנוּשָׁה מַכָּתְךָ, תֹּמֶר אֻמְלָל וְנִדְכֶּה, וְאוּלָם דַּע, כִּי קָרוֹב יוֹם מַרְפֵּא וָיֶּשַׁע. רֵעִים שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ, וַנֵּרֶא כִּי מִתְמַהְמֵהַּ הַמָּשִׁיחַ וְהַיְּשוּעָה רְחוֹקָה, וִנֵּצֵא לְבַקֵּש אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ; אוּלַי תֵּדַע אַתָּה אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ נַגִּיעַ אֵלֶיהָ?”

וַיִּנָעֵר הַתָּמָר וְרַחַשׁ גִּיל עָבַר בֵּין סַנְסִנָּי הָרְצוּצִים וַיִּמְחָא כַפּוֹתָיו הַיְבֵשׁוֹת וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

רָזִי לי, רָזִי לי;

בְּעוֹד שִׁבְעִים מִיל שִׁבְעָתַיִם,

בָּעֵמֶק שָׁם תִּרְאוּ נְהַר מָיִם;

הוֹמִים הַמַּיִם וּמְפַכִּים לְתֻמָּם

וּבוֹכִים הֵם דּוּמָם.

וּשְׁאָלְתֶּם הַנָּהָר לַדֶּרֶך וְאָמָר,

וְהָמָה לִקְרַאתְכֶם וְחָמָר…–

לְכוּ, אַל תִּתְמַהְמְהוּ, וּזְכַרְתֶּם הַתָּמָר.

ד

וַיָּקוּמוּ הַבַּחוּרִים וַיַּעְשׂוּ אֶת-דַּרְכָּם הָלְאָה, הֵם עִם הַיַּעַר הַקָּרוֹב, לא הִרְחִיקוּ, וְהִנֵּה כֶּלֶב ְוכַלְבָּה שְׁחוֹרִים וּגְדוֹלִים וּזְעוּמִים מְאֹד לְמַרְאֶה יָצְאוּ מִמַּעֲבֶה הַיַּעַר, שְׁנֵיהֶם חוֹתָם הַצָּרַעַת בְּמָצְחָם ושְׁנֵיהֶם נוֹבְחִים וְאֵין קוֹלָם נִשְׁמָע. וַיַּעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם, הַכֶּלֶב מִזֶּה וְהַכַּלְבָּה מִזֶּה, מִשּׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶך, עָמֹד וְצַפּוֹת, וּזְנָבָם בֵּין יַרְכּותָם, וּלְשׁוֹנָם שׁוֹתֶתֶת, וְרִירָם נוֹטֵף וּבְעֵינֵיהֶם הָאֲדֻמוֹת מְזִמָּה אַכְזָרִיָּה. וַיֵּדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי סַמָּאֵל וְלִילִית הֵם, אֲשֶׁר יָצְאוּ בִּדְמוּת כְּלָבִים לְשָׂטָן לָהֶם. וַיִּירְאוּ הַבַּחוּרִים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיָּפָג לִבָּם, כִּי בָאָה נִבְחַת הכְּלָבִים הַנֶּאֱלָמָה כַּקֶּרַח הַנּוֹרָא בְּעַצְמוֹתָם. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה שָׁבוּ וַיִּתְאוֹשָׁשׁוּ, וַיִּלְחֲשׁוּ אֶת-הַלַּחַשׁ אֲשֶׁר יָדְעוּ, וַיַּכּוּ בְּמַקְלוֹתָם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אָרְצָה. וְלֹא עָמְדוּ הכְּלָבִים לִפְנֵי הַלַחַשׁ, וַיָּנוּסוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ מְנוּסַת פַּחַד וּבֶהָלָה, בָּרֹחַ וְנָבֹחַ בְּלִי קוֹל, והַבַּחוּרִים עוֹדָם מְשַׁלְּשִׁים אֶצְבַּע וְרוֹקְקִים אַחֲרֵיהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָז יָשׁוּב אֶל הַבַּחוּרִים כֹּחָם וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם, וַיֵּלְכוּ בְּלִי מָנוֹחַ יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל נָהָר שׁוֹטֵף בְּתַחְתִּית הָעֵמֶק, וַיֵּשְׁבוּ עַל שְׂפָתוֹ לָנוּחַ ְולִסְעֹד לִבָּם. כִּמְעַט יָשְׁבוּ, וְהִנֵּה הֶמְיַת הַמַּיִם כְּקוֹל בְּכִי חֲרִישִׁי אֵין דֳּמִי לוֹ עָלְתָה בְּאָזְנָם. וַיֶּעֶגְמוּ מְאֹד הַבַּחוּרִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת- הַנָּהָר בְּיָגוֹן:

“מַה-לְךָ, הַנָּהָר כִּי תִבְכֶּה כֹּה? וּמַה-לְּמֵימֶיךָ שֶׁכָּכָה יֶהֱמָיוּן?”

וַיִּסְפֹּק הַנָּהָר גַּלָּיו וַיַּעַן:

אַלְלַי, אַלְלַי,

אֵיךְ לֹא אֶבְכָּיָה

אֵיך לֹא אֶהֱמָיָה? –

וְהַדִּמְעָה מְקוֹרִי וְהַדָּמִים מַעְיָנִי,

וֵאלֹהִים עֲכָרָנִי.

אֵי גַּלֵּי עַלִּיזַי וּמְחוֹלָם?

שְׂשׂוֹן מִצְהֲלוֹתָם אַיֵּה וּשְׁאוֹן קוֹלָם?

פַּס חֲלוֹם זֹהַר מִתְּהֹמוֹת לְבָבִי,

מֵתָה וַתִּבְאַשׁ דְּגַת זְהָבִי –

אַלְלַי, אַלְלַי.

וַיֶּהֱמֶה לֵב הַבַּחוּרִים כְּשָׁמְעָם וְדִמְעָתָם שָטְפָה עִם מֵי הַנָּהָר. וְכַאֲשֶׁר עָיְפוּ לְבֶכִי – וַיִּמְחוּ אֶת-דִּמְעָתָם וַיֹאמֵרוּ:

“אָכֵן עֲמֻקָּה מִנִּי יָם תּוּגָתְךָ, הַנָּהָר! וְאוּלָם דַּע לְךָ כִּי קָרוֹב יוֹם נִחוּמִים וּמַרְגּוֹעַ. רֵעִים שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ, בְּנֵי עִיר אַחַת, וַנֵּרֶא כִּי בּוֹשֵׁשׁ הַגּוֹאֵל לָבֹא, וַנִּדֹר נֶדֶר לֵאלֹהִים לְהָחִישׁ יוֹם בֹּאוֹ, וְעַתָּה הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ לְבַקֵּשׁ אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ. הֲיָדַעְתָּ וְאִם שָׁמַעְתָּ, אֵיזֶה הַדֶּרֶך נַגִּיעַ אֵלֶיהָ?”

וַיִּנְהֲרוּ פְּנֵי הַנָּהָר כִּמְעַט וְרַעַד גִּיל עֲבָרוֹ פִּתְאֹם, וַיִּמְחָא גַלָּיו וַיֹאמַר:

רָזִי לִי, רָזִי לִי;

בְּעוֹד שִׁבְעִים מִיל כְּפוּלִים עֶשֶׂר,

הֵן יֶתֶר הֵן חֶסֶר,

לָמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי תָבֹאוּ

אֶל חָרְבוֹת עִיר קְדוֹשִׁה וּמְקוֹם אַבְנֵי בֹּהוּ,

וְהֵימַנְתֶּם וְהִשְׂמַאלְתֶּם וְאַחַר תַּיְשִׁירוּ

וּרְאִיתֶם הַר-אֵל שָׁם וּמְעָרָה בּוֹ תִרְאוּ,

וּפְגַשְׁתֶּם אִישׁ שֵׂיבָה בַּשָּׁעַר,

וְקָרֶן אוֹר פָּנָיו וְנָהַר, –

לְכוּ, אַל תִּשָּלוּ, וּזְכַרְתֶּם הַנָּהָר.

ה

וַיִּתְעוֹדְדוּ הַבַּחוּרִים וַיָּקוּמוּ וַיֵּלֵכוּ. הֵם עִם צוּר הַסְּלָעִים הַקָּרוֹב, וּפֶתֶן גָּדוֹל וְעָבֶה הֵגִיחַ מִמַּאֲרָבוֹ פִּתְאֹם, וְעֵינָיו הַיְרֻקוֹת נוֹצְצֹות וְזוֹעֲמוֹת, וּבְרֹאשׁוֹ כְּעֵין כֶּתֶר פָּז קָטָן, וְצִיצֵי פָז בְּעָרְפּוֹ, וּפִיו תּוֹסֵס וּמְפַעְפֵּעַ, וַיִּזְחַל וַיָּבֹא בְחִפָּזוֹן וַיִּתְמַתַּח כַּקּוֹרָה לְכֹל רֹחַב הַדֶּרֶךְ, וְרֹאשׁוֹ וּפִיו הַפָּעוּר וַחֲמַת לְשׁוֹנוֹ הַשְּׁלוּחָה מוּסַבִּים אֶל מוּל פְּנֵי הַבַּחוּרִים הַהוֹלְכִים. וַיֵּדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הוּא אֲשֶׁר יָצָא לְשָׂטָן לָהֶם, וַתֹּאחֲזֵם רְעָדָה גְדוֹלָה. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְאוֹשְׁשׁוּ, וַיִּלְחֲשׁוּ אֶת-הַלַּחַשׁ אֲשֶׁר יָדְעוּ, וַיַּחְפְּנוּ עָפָר מִתַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם, חָפֹן וְעַפֵּר לְעֻמַּת הַנָּחָשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְלֹא עָמַד הַפֶּתֶן לִפְנֵי הַלַּחַש, וַיָנָס מְנוּסַת פַּחַד וַחֲרָדָה, הַחֲלֵק בֶּעָפָר וְתָסֹס וְרָתֹחַ, וְהַבַּחוּרִים עוֹדָם מְשַׁלְּשִׁים אֶצְבַּע וְרוֹקְקִים אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַד הֵעָלְמוֹ. אָז יָשׁוּב אֶל הַבַּחוּרִים כֹּחָם וַיַּעֲשׂוּ אֶת-דַּרְכָּם הָלְאָה. וַיֵּלְכוּ בְלִי מָנוֹחַ יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד אֲשֶׁר בָּצְקוּ רַגְלֵיהֶם, וְשִׂמְלוֹתָם וְנַעֲלֵיהֶם בָּלוּ מֵעֲלֵיהֶם, וְלֹא הָיָה בָהֶם עוֹד כֹּחַ לָלֶכֶת, כִּמְעַט אָמְרוּ נוֹאָשׁ, וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם וַיִּרְאו אֶת-הַר הָאֱלֹהִים מֵרָחוֹק וּכְמַרְאֵה חֳרָבוֹת עַל רֹאשׁוֹ וַיִּתְחַדְּשׁוּ כֹחַ, וַיֵּלְכוּ בְאֵין נָתִיב וּמִשְׁעוֹל בֵּין אֲבָנִים מְנֻפָּצוֹת, וַיֵּימִינוּ וַיַּשְׂמְאִילוּ וְאַחַר הֵישִׁירוּ, כִּדְבַר הַנָּהָר, וּכְקָרְבָם אֶל הָהָר – וַיַּעֲמֹדוּ. עוֹד הֵם מַבִּיטִים סְבִיבוֹתָם – וְהִנֵּה יָשִׁישׁ וּבַעַל שֵׂעָר עוֹלֶה לִקְרָאתָם, בָּא מִצֵּלַע הָהָר, וְהוּא לָבוּשׁ אַדֶּרֶת וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו, וּמַפְתֵּחַ זָהָב מְשֻׁלְשָׁל לוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמָטָּה.

וַיַּכִּירוּהוּ הַבַּחוּרִים: הֲלֹא הוּא הַיָּשִׁישׁ אֲשֶׁר רָאוּהוּ בַחֲלוֹם, וַיִּשְׂמְחוּ בִלְבָבָם מְאֹד, וַיָּרוּצוּ לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיֹּאמֵרוּ:

“שָׁלוֹם לְךָ, יָשִׁישׁ נַעֲלֶה!”

וַיַּעֲנֵם הַיָּשִׁיש בִּמְאוֹר פָּנִים:

" שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָכֶם בְּנֵי אֱלֹהִים חַיִּים."

וַיִּרְמֹז לָהֶם לָלֶכֶת אַחֲרָיו.

וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הַבַּחוּרִים בִּדְמָמָה, וְהוּא נִגַּש עַד דֶּלֶת בַּרְזֶל נַעֲלָמָה בְּצֵלַע הָהָר, וַיִּדְפֹּק עָלֶיהָ בְּכֹחַ, וַיִּקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

“פִּתְחוּ שְׁעָרִים!”

וְהַדֶּלֶת נִפְתָּחָה, וַיֹּאמַר:

“לְכוּ נֹכַח פְּנֵיכֶם בֶּטַח, וְאַל תִּירָאוּ. וְהִגַּעְתֶּם עַד אֶבֶן רְבוּעָה, וְגַלּוֹתֶם אוֹתָהּ וּבָאתֶם אֶל חֶדֶר, וּמְצָאתֶם שָׁם אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד שׁוֹכֵן בִּמְנוּחָה עַל מִטָּתוֹ וְצַפַּחַת הַמַּיִם מְרַאֲשׁוֹתָיו, הֵם מֵי הַיְשׁוּעָה אֲשֶׁר שְׁאָבָם אָדָם הָרִאשׁוֹן מִנַהֲרוֹת גַּן הָעֵדֶן, לְהַצְמִיחַ בָּהֶם יֶשַׁע בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְהָיָה כִּי יוֹשִׁיט לָכֶם הַמֶּלֶך אֶת-יָדָיו וּמִהַרְתֶּם וִיצַקְתֶּם אֶת-הַמַּיִם עֲלֵיהֶן. אָז יִיקַץ הַמֶּלֶך מִשְׁנָתוֹ וּכְאַרְיֵה מִמְּעוֹנָתוֹ יֵצֵא, וְהֵבִיא אֶת-הַגְּאֻלָּה לְעַמּוֹ וְקִבֵּץ נְפוֹצוֹתֵיהֶם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ יְרוּשָׁלָיְמָה.”

עוֹד הַבַּחוּרִים נִפְעָמִים מִדִּבְרֵי הַיָּשִׁיש, וְלַהֲבוֹת אֵש הִפְרִידוּ בֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ – וְהַיָּשִׁיש עָלָה לְעֵינֵיהֶם בִּסְעָרָה הַשָּמָיְמָה.

אָז יָדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי אֶת-מְבַשֵׂר הַגְּאֻלָּה, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, רָאוּ עֵינֵיהֶם, וַיָּּפָג לִבָּם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה. אַחֲרֵי-כֵן הִתְעוֹדְדוּ וַיֵּחָפְזוּ לָלֶכֶת הָלְאָה בַּמְּעָרָה, כִּדְבַר הַיָּשִׁיש. וַיִּבְקְעוּ בָּאֲפֵלָה, וַיָּבֹאוּ בְשָׁלוֹם עַד קִצָּהּ, וַיִּמְצְאוּ אֶבֶן קְבוּעָה בַּקִּיר. וַיְּחַלְּצוּ אֶת-האֶבֶן, וְהִנֵּה חֶדֶר לִפְנֵיהֶם, סָפוּן כֻּלוֹ זָהָב,

וּבַחֶדֶר מִטַּת זָהָב, עָלֶיהָ יָנוּחַ הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּהַדְרַת שֵׂיבָתוֹ, וּמַרְאֵהוּ כּאַרְיֵה יָשֵׁן. שְׁכִינַת אֵל תָּאִיר פָּנָיו, מְרַאֲשׁוֹתָיו הַחֲנִית וְצַפַּחַת הַמַּיִם, וְנֵר דוֹנַג דּוֹלֵק מַרְגְּלוֹתָיו וְכִנּוֹר זָהָב תָּלוּי עַל הַקִּיר, וְעַל שֻׁלְחַן הַזָּהָב לְפָנָיו נֵזֶר וְשַׁרְבִיט, אַבְנֵי חֵן כֻּלָּם, וְסַפֶר הַתְּהִלּוֹת פָּתוּחַ. עוֹד הֵם מִשְׁתָּאִים לַמַּרְאֶה – וְהַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיט יָדָיו לְעֻמָּתָם…

וְאוּלָם הַבַּחוּרִים נִפְעֲמוּ מְאֹד מִשִׁפְעַת הַזָּהָב וּמִכֹּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַיְקָרוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּחֶדֶר, וַיַּצְמִידוּ בָּרֶגַע הַזֶּה אֶת-עֵינֵיהֶם אֶל בָּרֶקֶת אַחַת גְּדוֹלָה אֲשֶׁר זָרְחָה לִקְרָאתָם בְּכֶתֶר הַמֶּלֶךְ, וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֶה הַלְּבָנָה הַמְּלֵאָה בַּחֲלוֹמָם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וִיַּעַמְדוּ כְּחוֹלְמִים וּכְמֻכֵּי תִמָּהוֹן, ְוכַפּוֹת רַגְלֵיהֶם דָּבְקוּ לַאָרֶץ, וְעַד הִתְמַהְמְהָם – וְהִנֵּה הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת-יָדָיו, וַיֵּאָנַח דוּמָם בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם, וְרֹאשׁוּ צָנַח וַיִּפֹּל עַל הַמִּטָּה אָחוֹר בְּלִי כֹּחַ.

אָז הִתְעוֹרְרוּ הַבַּחוּרִים מִתִּמָהוֹן לִבָּם, וַיִּזְכְּרוּ אֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, כִּי כְּבָר אֶחֱרוּ אֶת-הַמּוֹעֵד וְאֵין לְהָשִׁיב.

וְאֵימָה חֲשֵׁכָה הָיְתָה פִתְאֹם מִסָּבִיב. נֶעְלַם הַמַּרְאֶה וְנָגוֹז הֶחָזוֹן וַיְהִי כְלֹא הָיָה.

וְרוּחַ הֵגִיחָה מִמִּסְתָּרִים וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַבַּחוּרִים אֶל הַשָּׂדֶה הַרְחֵק מְאֹד מִן הַמְּעָרָה. וּכְשׁוּב רוּחָם אֲלֵיהֶם, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הֵם יוֹשְׁבִים עַל יַד הַחֻרְבָּה, אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָה לְהִנָּפֵשׁ בְּרֵאשִׁית דַּרְכָּם, וְקוֹל יוֹנָה הוֹמִיָּה חֶרֶש עוֹלֶה בְאָזְנָם מִתּוֹך הַחֻרְבָּה:

אַלְלַי, אַלְלַי!