דִּבְרֵי אַגָּדָה כְּתוּבִים בִּידֵי חַיִּים נַחְמָן בְּיִאלִיק הוקלד לפי מהדורת דביר תשכ"ה. המהדורה סודרה והוגהה בידי יצחק פיקסלר

מֵאַגָּדוֹת הַמֶּלֶךְ דָּוִד

מאת

חיים נחמן ביאליק

---

מְגִלַּת עָרְפָּה

מאת

חיים נחמן ביאליק

¹

(תּוֹסֶפֶת לִמְִגִלַּת רוּת)

א

עָרְפָּה וְרוּת הַמּוֹאֲבִיוֹת אֲחָיוֹת בְּנוֹת אָב אֶחָד הָיוּ, בְּנוֹת עֶגְלוֹן מֶלֶך מוֹאָב, וּשְׁתֵּיהֶן נְעָרוֹת יְפֵהפִיּוֹת וְנֶחְמָדוֹת לְמַרְאֶה, בּנוֹת בִּקְעָה וְעֲרָבָה; וַתְּהִי עָרְפָּה הוֹלֵלָה וְסוֹרֶרֶת וְעִזִּת-נֶפֶשׁ מֵעוֹדָהּ כְּבִכְרָה קַלָּה,

וְרוּת הָיְתָה תַּמָּה וּצְנוּעָה וַחֲרֵדָה כְּאַיֶּלֶת הַשָּׂדֶה.

וְעֶגְלוֹן מֶלֶך מוֹאָּב אִישׁ בָּרִיא וּכְבַד-בָּשָׂר וּשְׁמַן-מַפְרֶקֶת כְתוֹא הַבָּשָׁן, כִּי הָיָה מוֹשָׁבוֹ בְּמִּשְׁמַנֵּי אָרֶץ, עִשְׂבוֹת עַרְבוֹתָיו גָבְהוּ כְּקוֹמַת אִיש וּלְעַשְׁתְּרוֹתָיו אֵין קֵצֶה. וַיַּעֲבוֹד אֶת כּמוֹשׁ אֱלֹהָיו בּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וַיַּעֲרֹף לוֹ מִמִּבְחַר אֵילָיו וְעַתּוּדָיו, וַיַּכְבֵּד יָדוֹ עַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁכֵנָיו וַיְּצַר לָהֶם בְּכָל-שַׁעֲרֵיהֶם;

וּבְכָל-זֹאת יָרֵא בְסֵתֶר לִבּוֹ גַם אֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, כִּי אָמַר: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי גַּם אֱלֹהֵי הָעִבְרִים אֱלֹהִים וְיָדוֹ גְדוֹלָה וַחֲזָקָה.

וַיְהִי בַיָּמִים הָהֵם, וַיְהִי רָעָב בִּיהוּדָה, וּבְמוֹאָב הָיָה לָחֶם. וַיָּבֹא מִבֵּית-לֶחֶם יְהוּדָה אִישׁ אֶפְרָתִי, וּשְׁמוֹ אֱלִימֶלֶך, לָגוּר בִּשׂדֵה מוֹאָב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַנְּדִיבָה נָעֳמִי וּשְׁנֵי בָנָיו הָרַכִּים מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. וַיַּחְמֹל עֶגְלוֹן על הָאֶפְרָתִים וְלֹא הֵרַע לָהֶם, וְגַם מָקוֹם לָגוּר נָתַן לָהֶם בִּקְצֵה נַחֲלָתוֹ, וַיָּגוּרוּ בִּשׂדֵה מוֹאָב.

וַיָמָת אֱלִימֶלֶך אִישׁ נָעֳמִי בְּאֶרֶץ מְגוּרָיו, וַתִּשָּׁאֵר הָאִשּׁה וּשְׁנֵי בָנֶיהָ בְכֹבֶד אֶבְלָם וִיגוֹנָם עַל אַדְמַת נֵכָר. וַיַּרְא עֶגְלוֹן אֶת בְּנֵי הָאֶפְרָתִי הָרַכִּים וְהָעֲנֻגִים כִּי טוֹבִים הֵם, וַיּתֵּן לָהֶם אֶת-שְׁתֵּי בְנוֹתָיו לְנָשִׁים, וְגַם לְאִמָּם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָם, וַיֵּשְׂמַח עַל דָּבְקוֹ בְזֶרַע יְיָ.

אַךְ אֱלֹהִים לֹא אָמַר לַדֶּבֶק טוֹב, וַיִמְנַע מִשְּׁתֵי הָאֲחָיוֹת פְּרִי בָטֶן. וַתֵּשַׁבְנָה הַנְעָרוֹת נָכְרִיוֹת וַעֲגוּמוֹת-נֶפֶשׁ בְּבֵית חֲמוֹתָן הָאַלְמָנָה, וַיִכְלוּ יְמֵיהֶן בְּאֶפֶס שָׂשֹׂון. וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן גַּם הֵם לֹא הִתְנַחֲמוּ בִנְשֵׁיהֶם אַחֲרֵי אֲבִיהֶם, וְלֹא יָדְעוּ חֶמְדָּה, וַיִּהְיוּ כָל-הַיָּמִים כִּשְׁנֵי פְרָחִים מִתְעַלְּפִים בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ,

וּמִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים מֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּיָגוֹן חֲרִישִׁי, וַתִּקְבְּרֵם אִמָּם בַּשּׂדֶה עַל-יַד קֶבֶר אֲבִיהֶם, אֶחָד מִזֶּה ְואֶחָד מִזֶּה. וַיַּרְא עֶגְלוֹן כִּי נִתַּק הַקֶּשֶר, וַיַּכְבֵּד עוֹד אֶת-יָדוֹ עַל יִשׂרָאֵל וַיָּצַר לָהֶם מְאֹד, וַיְמִיתֵהוּ יְיָ בּיָד אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא, אֲשֶר שָׁפַט אֶת-יִשׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם.

ונָעֳמִי נִשְׁאֲרָה מֵאִישָׁהּ וּמִשְׁנֵי יְלָדֶיהָ, וַתֹּאמַר: “מִי-לִי עוֹד פֹּה וּמַה-לִי פֹה?” וַיְהִי בְשָמְעָהּ כִּי פָקַד יְיָ אֶת-עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם, וַתָּקָם וַתֵּצֵא מִשְׂדֵה מוֹאָב לָשוּב אַרְצָה יְהוּדַה. וְלֹא אָבְתָה רוּת לָשוּב מֵאַחֲרֵי חֲמוֹתָה, כִּי נָגַע יְיָ בְּלִבָּהּ; וַתַּעֲזֹב אֶת-עַמָּה וְאֶת-אַרְצָהּ, וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת אֱלֹהֶיהָ, וַתֵּלֵךְ עִם חֲמוֹתָה אַרְצָה יְהוּדַה, וְעָרְפָּה שִלְחָה אֶת חֲמוֹתָה עַד גְּבוּל הַשָׂדֶה וַתִּשּׁק לָהּ, וַתָּשּב אֶל בֵּית אִמָּהּ כּנְעוּרֶיהָ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר פְּלִשְׁתִּי עַל ִּשׂדֵה מוֹאָב, וְהַפְּלִשְׁתִּי אִישׁ מִדוֹת וְגֶבֶר חֲלָצַיִם, מִילִידֵי הָרָפָה, וְהוּא לָבוּשׁ מַדִּים וְתָפוּשׂ נֶשֶׁק וּכְלֵי מָוֶת מִכַּף רֶגֶל וְעַד קָדְקֹד, כֻּלוֹ בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, כִּי גִבּוֹר מִלְחָמָה הוּא. וַיָּסַר הָעֲנָק אֶל בֵּית עָרְפָּה וַיָּלֶן שָׁם לָיְלָה. וַתֵּרֶא אֶת-כֹּחוֹ וְאֶת-גָּבְהוֹ וְאֶת-הֲדַר מַדָּיו וְנִשְׁקוֹ וַתִּצָּמֶד-לוֹ, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבָהּ הֶעָרֵל הַפְּלִשְׁתִּי גִתָּה עִירוֹ כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ הַכֶּלָב אַחֲרֵי אֲדוֹנָיו.

ב

וְרוּת בָּאָה לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל וַתֵּשֶׁב אֶת-חֲמוֹתָה בְּבֵית-לֶחֶם יְהוּדָה, וּבְעָנְיּה יָצְאָה לְלַקֵּט בִּשְׂדֵה בֹּעַז בֵּית-הַלַּחְמִי, לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁהּ וְנֶפֶשׁ חֲמוֹתָה. וּבֹעַז אִישׁ נַחֲלָה וָהוֹן, גֶּבֶר-חֲמֻדוֹת וּנְדִיב-עָם, מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶך וּמוֹדָע לְנָעֳמִי. וַיַּרְא אֶת-הַנַּעֲרָה בְלַקְטָה וַיַּכֵּר אֶת-תֹּם דְּרָכֶיהָ וְאֶת-טֹהַר רוּחָהּ וַיְּבִיאֶהָ אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקָחֶנָּה לוֹ לְאִשָׁה; וְלִתְקוּפַת הַיָּמִים יָלְדָה לוֹ בֵן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עוֹבֵד. וַתִּדְבַּק רוּת בְּזֶרַע עַם קָדוֹשׁ וְטָהוֹר עַד עוֹלָם, כַּכָּתוּב בִּמְגִלַּת רוּת. וַתִּזְקַן רוּת וַתִּשְׂבַּע יָמִים וְהִיא עוֹדֶנָּה דְשֵׁנָה וְרַעֲנַנָה, וְיָדֶיהָ לֹא יָגְעוּ מִזְּרֹעַ צְדָקָה וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עַל כָּל-סְבִיבוֹתֶיהָ. וַתֵּרֶא בְנֵי-בָנִים וּבְנֵי שִׁלֵּשִים לְבֹעַז אִישָהּ, כֻּלָּם גִּבּוֹרֵי-חֹיִל וְיִרְאֵי-אֱלֹהִים. וּבְאַחֲרִית יָמֶיהָ יֻלַּד עַל בִּרְכֶּיהָ בֶן-זְקֻנִים לְיִשַׁי בֶּן-בְּנָהּ, וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ דּוִד. וַיִּגְדַל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים, וַיְהִי אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה –עֵינַיִם וְטוֹב-רֹאִי, אַמִּיץ רוּחַ וּנְבוֹן דָּבָר. וַיְלַמֵּד אֶצְבְּעוֹתָיו לַכִּנּוֹר וַיְהִי נְעִים זְמִירוֹת וּמֵיטִיב נַגֵּן, וּבִרְעוֹתוֹ בְצֹאן אָבִיו נִלְחַם בִּגְבוּרָה אֶת חַיַּת-הַשּׂדֶה, וַיַּךְ אֶת-הָאֲרִי וְאֶת-הַדֹּב, וַיַּצֵּל מִפִּיהֶם טָרֶף; וַיִּמָּלְאוּ הֶהָרִים תְּרוּעַת שִׁירָיו הַמְּתוּקִים וְשָׁמִַם וָאָרֶץ רָווּ זְמִירוֹתָיו.

וְעָרְפָּה בָלְתָה מִזֹּקֶן בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִים, וַתְּהִי הוֹמִיָּה וְסוֹרָרֶת, וַתֵּשֶב הַבָּלָה כָּל-הַיָּמִים עַל אֵם הַדֶּרֶך וּבְרֹאשׁ נְתִיבוֹת כְּאַחַת הַנְּבָלוֹת וְהִיא טֹוָה פִשְׁ תִים וְתֹמֶכֶת פָּלֶך. וַתֵּרֶא גַם הִיא בְנֵי שִׁלֵּשִׁים לְבַעְלָהּ הַעֲנָק, אֶת-גָּלְיַת וְיִשְׁבִּי אָחִיו; וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים פֶּרַע, וַיִּהְיוּ פְרִיצֵי אָדָם, וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה, וַיִּלְבְּשׁוּ בַרְזֶל וּנְחֹשֶת כַאֲבוֹתָם, וַיִּלְמְדוּ הֶרֶג וָרֶצַח מִנְּעוּרֵיהֶם, וּבְפָשְטָם בַּגְּדוּד וַיִּהְיוּ כִזְאֵבֵי עֲרָבוֹת וַיַּרְווּ אֶת-הָאָרֶץ דְּמָעוֹת וָדָם.

כָּעֵץ כֵּן פִּרְיוֹ וּפְרִי פִרְיוּ, וְכֹחַ אָבוֹת בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם.

ג

וַיְהִי לִתְקוּפַת הַיָּמִים, וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ עוֹמְדִים עַל הָהָר מִזֶּה ויִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל הָהָר מִזֶּה וֱהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם. וַיֵּצֵא אִיש הַבֵּינַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת, וְכוֹבַע נְחֹשֶת עַל רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִׂים הוּא לָבוּשׁ, וּמִשְׁקַל הַשִׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶת, וּמִצְחַת נְחֹשֶת עַל רַגְלָיו, וְכִידוֹן נְחֹשֶת בֵּין כְּתֵפָיו, וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים, וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל, וְנוֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו. וַיַּעֲמֹד הַפְּלִשְׁתִּי וַיְחָרִף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִים.

הוּא גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי מִגַּת, בֶּן-שִׁלֵּשִׁים לעָרְפָּה.

וּמִמַּעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל יָצָא לִקְרָאתוֹ נַעַר אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה –עֵינַיִם וְטוֹב-רֹאִי, לֹא נֶשֶק לוֹ וְלֹא מַדִים, אֵין בְּיָדוֹ בִלְתִּי אִם מַקְלוֹ וְקַלְעוֹ וַחֲמִשָּה חַלֻקֵי אֲבָנִים בְּיַלְקוּטוֹ וְשֵׁם אֱלֹהִים חַיִּים עִל שְׂפָתָיו.

הוּא דָוִד הָרֹעֶה מִבֵּית-לֶחֶם, בֶּן-שַׁלֵּשִׁים לְרוּת.

שְנֵי צֶאֱצָאֵי הָאֲחָיוֹת הַמוֹאֲבִיוֹת, עֲנָק פְּלִשְׁתִּי וְנַעַר עִבְרִי, הִתְיַצְּבוּ בַגַיְא הָאֶחָד מוּל רֵעֵהוּ, וּמַשְׂטֵמַת מָוֶת, מַשְׂטֵמַת גוֹי וֵאלֹהָיו לְגוֹי וֵאלֹהָיו, בּעֲרָה בְעֵינֵיהֶם.

---

הַנַּעַר דָּוִד

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

בִּימֵי שָאוּל הַמֶּלֶך יָשְבָה בְאַשְקְלוֹן בְּקֶרֶב הַפְּלִשְתִּים אִשָּׁה אַלְמָנָה מִן הָעִבְרִיוֹת. וְהָאִשָּׁה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה עַד מְאֹד, וְכֶסֶף רַב לָהּ, אֲשֶׁר הִנְחִילָהּ בַּעְלָהּ הֶעָשִׁיר בְּמוֹתוֹ. וַיִּרְאֶנָּה נְצִיב פְּלִשְׁתִּים וַיִּשָׂא עֵינָיו אֵלֶיהָ, וַיַחֲרֹשׁ מְזִמּוֹת לְתָפְשָׂהּ וּלְהֲבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ בְחָזְקָה, כִּי בַיָּמִים הָהֵם לֹא נוֹדְעָה עוֹד יַד שָׁאוּל בפְּלִשְׁתִּים, וַתָּרָם יָדָם עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם כִּרְצוֹנָם. וַתִּירָא הָאִשָּׁה מְאֹד לְנַפְשָׁהּ, פֶּן יַעֲשֶׂה בָּהּ הַפְּלִשְׁתִּי אֶת-מְזִמַּתוֹ הָרָעָה, וַתָּקָם וַתֶּאֱגֹר אֶת-כָּל-שִׁקְלֵי זְהָבָהּ וְכַסְפָּהּ וַתִּטְמְנֵם יָדוֹת יָדוֹת בְּכַדֵּי חֶרֶשׂ, וּבְפִי הַכַּדִּים שָׂמָה דְבַשׁ, וַתִּשָּׂאֵן בַּסֵּתֶר לִשְׁכֵנָהּ הָעִבְרִי, הוּא מוֹדַע בַּעְלָהּ מֵאָז, וַתַּפְקִידֵן בְּיָדוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, וּדְבַר הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַטְּמוּנִים שָׁם לֹא הִגִּידָה לו. וּבַלַּיְלָה הַהוּא בָּרְחָה הָאִשָּׁה מִן הָעִיר וּמְזִמַּת הַנְּצִיב הוּפָרָה. וּמוֹדַע הָאַלְמָנָה טָמַן אֶת-כַּדֵּי הַדְּבַשׁ בְּאוֹצָרוֹ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת וַיִּשְׁכָּחֵן. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַשׂ הָאִישׁ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ, כִּי הֵבִיא אִשָּׁה לִבְנוֹ, וַיָּשֶׂם דְּבַשׁ לִפְנֵי הַקְּרוּאִים, וְלֹא מָצָא לְכֻלָּם. וַיִּזְכֹּר אֶת הַפִּקָּדוֹן, וַיָבֹא לְאוֹצָרוֹ לִשְׁאָל-לוֹ מְּעַט דְּבַשׁ מִן הַכַּדִּים, וַיְהִי בַּהֲרִיקוֹ אֶת-הַכַּד הָאַחַת –וְהִנֵּה זָהָב וָכֶסֶף נוֹצְצִים מִקִּרְבָּהּ. וַיְחַפֵּשׂ גַּם בְּיֶתֶר הַכַּדִּים וְהִנֵּה כֻלָּן מְלֵאוֹת שִׁקְלֵי כֶסֶף וְזָהָב מִתַּחַת לְמִכְסֵה הַדְּבַשׁ; וַיְסִיתֵהוּ בְּרַק הַזָּהָב, וַיִּמְעַל מַעַל, וַיִּשְׁלַח יָד בְּפִקְּדוֹן שְׁכֶנְתוֹ הָאַלְמָנָה, וַיִּקַּח בַּסֵּתֶר אֶת-כָּל-הַכֶּסָף וְהַזָּהָב וַיָּשֶׂם בְּכֵלָיו, ואת הַכַּדִּים מִלֵּא אַחֲרֵי-כֵן דְּבַשׁ עַד שְׂפָתָן כְּבָרִאשׁוֹנָה, וּכְכַלּוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַתּוֹעֵבָה וַיִּמַח יָדָיו וַיֵּצֵא, וַיֹּאכַל, וַיֵּשְׁתְּ, וְאִישׁ לֹא יָדַע אֶת-גְּנֵבָתוֹ.

ב

וַיְּהִי מִיָּמִים וַיֵּצֵא שָׁאוּל לְקַצּוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה וַיַּפֵּל מֵהֶם רָב, וְגַם נְצִיב אַשְׁקְלוֹן נָפַל בַּנּוֹפְלִים. וַתִּשְׁמַע הָאֶשְׁקלוֹנִית כִּי מֵת הָאִישׁ הַצּוֹדֶה לָהּ, וַתְּבָרֶךְ אֶת-אֱלֹהִים, וַתְּמַהֵר וַתָּשָׁב אֶל עִירָהּ וְאֶל בֵּיתָהּ. וַתָּבֹא אֶל שְׁכֵנָהּ לָקַחַת פִּקְּדוֹנָהּ, וַיּוֹצֵא אֵלֶיהָ אֶת-כָּל-הַכַּדִּים עַד אַחַת וַיְשִׁיבֵן לְיָדָהּ בּפְנֵי הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּן כְּמִסְפָּרָן וּכְמַרְאֵיהֶן, מְלֵאוֹת דְּבַשׁ עַד שְׂפָתָן, כַּיוֹם אֲשֶׁר הָפְקְדוּ בְיָדוֹ, אֵין נִגְרָע מְאוּמָה. וְהָאִשָּׁה לָקְחָה אֶת-הַכַּדִּים וַתִּשָׂאֵן אֶל בֵּיתָהּ, וַיְהִי בְעָרוֹתָהּ אוֹתָן וְהִנֵּה לֹא מָצְאָה בְתוֹכָן אֶת-כַּסְפָּהּ וּזְהָבָהּ. וַתִּשָׂא הָאִשָּׁה אֶת-קוֹלָהּ וַתֵּבְךְ מְאֹד, כִּי מַה-תַּעֲשֶׂה עַתָּה בַּאֲבֹד לָהּ כָּל-רְכוּשָׁהּ יוֹם אֶחָד, וְהִיא אִשָּׁה אַלְמָנָה וּקְשַׁת רוּחַ וּשְׂבֵעַת עָמָל וּנְדוּדִים. וַתָּרָץ וַתִּצְעַק אֶל שׁוֹפֵט הָעִיר וַתְּסַפֶּר-לוֹ אֶת-כָּל-הַדָּבָר, וַיִּשְׁמַע הַשּׁוֹפֵט אֶת-צַעֲקָתָהּ, ויַטֵּ אֹזֶן לְכָל- דְּבָרֶיהָ וַיֹאמַר:

“בִּתִּי, הַיֵשׁ לָךְ עֵדִים כִּי שַׂמְתְּ כַּסְפֵּךְ וּזְהָבֵךְ בַּכַּדִּים?”

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה:

“אָיִן.”

וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹפֵט:

“אִם כֵּן מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, בִּתִּי? לְכִי אֶל הַמֶּלֶך שָׁאוּל, אוּלַי יוֹשִׁיעֵךְ הוּא.”

וַתֵּלֵך וַתָּבֹא לִפְנֵי שָׁאוּל, וַיִּשְׁמַע גַּם הוּא אֶת-דְּבָרֶיהָ, וַיִּשְׁלָחֶנָה אֶל הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בֵּית-אֵל, וַתָּבֹא וַתַּעֲמוֹד לִפְנֵי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בּבֵית-אֵל וַתְּסַפֵּר בְּאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דְּבַר הַמַּעַל אֲשֶׁר מָעַל שְׁכֵנָהּ בַּפִּקָּדוֹן וַיַּצִּיגֶנָּה יוֹם אֶחָד רֵיקָה מִכָּל-רְכוּשָׁהּ.

וַיִּשְׁאָלֶנָּה גַם נְשִׂיא הַזְּקֵנִים כִּשְׁאֵלַת הַשּׁוֹפֵט לֵאמֹר:

“בִּתִּי, הַיֵשׁ לָךְ עֵדִים כִּי אָמְנָם כֵּן הוּא כִדְבָרַיִךְ, כִּי שַׂמְתְּ כַּסְפֵּךְ וּזְהָבֵךְ מִתַּחַת לַדְּבָשׁ?”

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה:

“אֲהָהּ, אֲדֹנִי, וְכֹל-עֵדִים אֵין לִי, כִּי עָשִׂיתִי בְּעָרְמָה וּבְחִפָּזוֹן מִפַּחַד נְצִיב פְּלִשְׁתִּים עָלָי.”

וַיֹּאמֶר נְשִׂיא הַזְּקֵנִים:

“אִם עֵדִים אֵין לָךְ קָצְרָה גַם יַד הַשּׁוֹפְטִים מֵהוֹשִׁיעֵך. יוֹשִׁיעֵך אֱלֹהִים.”

ג

וַתֵּצֵא הָאַלְמָנָה מֵאֵת פְּנֵי הַזְּקֵנִים בְּמַפַּח נָפֶשׁ, וַתֵּלֶךְ בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל בֵּיתָהּ הָלוֹך וּבָכֹה, כִּי רָאֲתָה אֶת-נַפְשָׁהּ עֲזוּבָה, וְאֵין יֶשׁע וְאֵין תִּקְוָה. הִיא יָצְאָה אֶת-הָעִיר, וְהִנֵּה חֶבֶר נְעָרִים קְטַנִּים לְפָנֶיהָ, מְשַׂחֲקִים יַחַד עַל יַד הַדָּרֶךְ. וַיֵּצֵא הָאֶחָד, וְהוּא נַעַר אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם, וַיִּגַּשׁ וַיִּשְׁאָלֶהָ בְּרַחֲמִים:

“מַה-לָּךְ, אִשָּׁה, כִּי תִבְכִּי, וְיַד מִי הָיְתָה בָך? הֲיַד אֱלֹהִים אִם יַד אָדָם?”

וַתְּסַפֶּר-לוֹ הַאִשָּׁה אֶת-כָּל-הָרָעָה אֲשֶר עָשָׂה לָהּ שְׁכֵנָהּ הָעִבְרִי וְאֶת-אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ הַשּׁוֹפְטִים אֶת-צַעֲקָתָהּ רֵיקָם, מֵאֵין עֵדִים לָהּ. וַתֵּבְךְ מְאֹד וַתֹּאמַר:

“אֲהָה, בְּנִי! אֵיכָכָה אָשׁוּב עַתָּה אֶל בֵּיתִי, וְלִי אֵין מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה, כּי אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנֹכִי, וּבְיָדִי אֵין עַתָּה כֹּל.”

וַיֵּצֵא לְבַב הַנַּעַר לִדְבָרֶיה, כִּי נִכְמְרוּ עָלֶיהָ רַחֲמָיו, וַיְנַחֲמֶהָ וַיֹּאמַר:

“אַל נָא תִבְכִּי, אִשָּׁה , עוֹד לֹא פַסָּה כָל-תִּקְוָה. שׁוּבִי לְכִי אֶל-הַמֶּלֶך שָׁאוּל וּבַקְּשִׁי מֵעִמּוֹ כִּי יִתֵּן אֶת-מִשְׁפָּטֵך בְּיָדִי וַאֲנִי אוֹצִיאֶנוּ לָאוֹר. מַהֲרִי לְכִי, וְאֲנִי אֲחַכֶּה לָךְ כֹּה עַד שׁוּבֵךְ.”

וַתַּעַשׂ הָאִשָּׁה כִדְבָרָיו וַתָּשָב אֶל הַמֶּלֶך וַתַּגֶּד-לוֹ אֶת-דִּבְרֵי הַנָּעַר. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“הֲבִיאִיהוּ אֵלָי.”

וַתִּקְרָא הָאִשָּׁה לְדָּוִד, וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אָרְצָה. וְהַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת-רֹךְ שְׁנוֹתָיו וַיִּלְעַג לוֹ בְּלִבּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

“הַאַתָּה הוּא זֶה הַנַּעַר אֲשֶר הִתְפָּאֵר בְּאָזְנֵי הָאִשָּׁה לֵאמֹר: אֲנִי אוֹצִיא אֶת-מִשְׁפָּטֵךְ לָאוֹר?”

וַיַּעַן הַנַּעַר:

“הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים וּבְחַסְדּוֹ אֶבְטַח. יְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת-עַבְדּוֹ, וַאֲשֶר יוֹרֵנִי אֱלֹהִים אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת.”

וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ פָּנָיו מֵעִמּוֹ אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמַר:

“לְכִי עִמּוֹ וְיוֹשִׁיעֵךְ, אִם יוּכָל.”

וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר עִם הָאִשָּׁה , וַיְצַוֶּנָּה לְהוֹצִיא אֵלָיו אֶת-הַכַּדִּים, וַתּוֹצִיאֵן, וַיַּרְאֵן אֶת-הָאִישׁ אֲשֶר הָפְקְדוּ בְּיָדוֹ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“הַכֶּר-נָא, הַאֵלֶּה הֵן הַכַּדִּים אֲשֶר הָיוּ מֻפְקָדוֹת בְּיָדֶיךָ?”

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ:

“אֵלֶּה!”

וַיְצַו הַנַּעַר עוֹד, וַיָּרִיקוּ אֶת-כָּל-הַדְּבַשׁ אֶל כֵּלִים אֲחֵרִים. אַחֲרֵי-כֵן הֵרִים אֶת הַכַּדִּים אַחַת אַחַת וַיְנַפְּצֵן לְעֵינֵי-כָּל-הַנִּצָּבִים שָׁם, וַיְהִי בְּנַפְּצוֹ, וַיִּמָּצְאוּ פִתְאֹם שְׁנֵי שִׁקְלֵי זָהָב נוֹצְצִים בְּתוֹךְ הַשְּׁבָרִים, כִּי דָבְקוּ אֶל צַלְעוֹת הַכַּדִּים, וְלֹא הִשִׂיגָתַם יַד הַגַּנָּב, וַיִּשָׁאֲרוּ שָׁם.

אָז יָרִים הַנַּעַר אֶת-שְׁנֵי הַשְּׁקָלִים לְעֵינֵי כָל-הַקָּהָל וַיֹּאמַר:

הִנֵּה שְׁנֵי הָעֵדִים. הָאִישׁ עָשָׂה אֶת-הַתּוֹעֵבָה בַּסֵּתֶר וּשְׁנֵי הַשְּׁקָלִים הָאִלְּמִים גִּלּוּ עֲוֹנוֹ בַּקָּהָל."

וַיַּרְא הַגַּנָּב כִּי נִגְלּה עֲוֹנוֹ, וַיִּתֵּן תּוֹדָה, וַיָּשֶׁב אֶת-כָּל-הַפִּקָדוֹן לָאִשָּׁה, לֹא הֶחְסִיר מְאוּמָה.ֹ

וַיּוֹשַׁע הַנַּעַר בַּיוֹם הַהוּא בְחָכְמָתוֹ אֶת-הָאַלְמָנָה מִיַּד עוֹשְׁקָהּ.

וְשָׁאוּל וְכָל-יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר עָשָׂה הַנַּעַר וַיִּשְׁתָּאוּ. וַיֵּדְעוּ כֻלָּם כָּי רוּח אֱלֹהִים בּוֹ.

וְשֵׁם הַנַּעַר דָּוִד, הוּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי, אֲשֶר הָיָה אַחֲרֵי-כֵן לְמֶלֶך עַל יִשְׂרָאֵל.

---

דָּוִד הָרוֹעֶה

מאת

חיים נחמן ביאליק

וַיְהִי כִרְעוֹת דָּוִד בְּצֹאן אָבִיו, וַיְנַהֲלֵם בְּרַחֲמִים וּבִתְבוּנוֹת-כַּפַּיִם וַיָּשֶׁת לִבּוֹ לָדַעַת פְּנֵי צֹאנוֹ וְנֶפֶשׁ עֲדָרָיו, וְרָעָם אִישׁ לְפִי דַרְכּוֹ וּלְפִי כֹחוֹ. וְכָכָה יַעֲשֶׂה דָּוִד: הוֹצֵא יוֹצִיא בָרִאשׁוֹנָה אֶל הַמִּרְעֶה אֶת-הַגְּדָיִים וְאֶת-הַטְּלָאִים קְטַנֵּי-הַצֹאן, וְאָכְלוּ אֶת-רָאשֵׁי הָעֲשָׂבִים הָרַכִּים וְהַמְּתוּקִים; אַחֲרֵי-כֵן יוֹצִיא אֶת-הַתְּיָשִׁים הַזְּקֵנִים רְפֵי-הַשִּׁנַּיִם וְאָכְלוּ אֶת-תוֹךְ הָעֲשָׂבִים, וְאֶת-בַּחוּרֵי הַצֹאן חִזְקֵי הַשִּׁנַּיִם יוֹצִיא בָאַחֲרוֹנָה וְלִחֲכוּ אֶת-הַשָּׁרָשִׁים הַקָּשִׁים, וַיְהִי כּוֹלֵא אֶת אֶלֶּה מִפְּנֵי אֵלֶּה בְּמִכְלָא עַד כְּלוֹת כָּל-עֵדֶר לֶאֱכֹל בְּעִתּוֹ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן הוּא וַיֹּאמַר: “אוֹתוֹ אֶקַּח מִמִּכְלְאוֹת צֹאן לִרְעוֹת בְּעַמִּי”.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֵצֵא דָוִד לָתוּר לַעֲדָרָיו מִרְעֶה דָשֵׁן, וְנָהַג אוֹתָם אֶל נְאוֹת מִדְבָּר רְחוֹקִים וֶהֱבִיאָם אֶל הָרִים וְאֶל עֲמָקִים וְאֶל גֵּאָיוֹת אֲשֶׁר לֹא דָרְכָה עֲלֵיהֶם פַּרְסַת צֹאן וְרֶגֶל רוֹעֶה מֵעוֹלָם. אָז יַרְבִּיץ אֶת-צֹאנוֹ בִנְאוֹת הַדֶּשֶׁא וְהוּא יַעֲלֶה וַיֵשֵׁב עַל גִּבְעָה קְטַנָּה מִנֶּגֶד וְנִגֵּן בְּכִנּוֹרוֹ אוֹ יְחַלֵּל בַּחֲלִילוֹ לִפְנֵי יְיָ וְשָׁפַךְ אֶת-נַפְשׁוֹ בְּזִמְרַת יָהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְחֵק מְאֹד אֶת-עֲדָרָיו מִמִּשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, וַיָּבֹא דֹב וַיִּשָּׂא שֶׂה מִן הָעֵדֶר, וְדָוִד לְבַדּוֹ בַשָּׂדֶה, אֵין אִתּוֹ אִישׁ, וַיַּשֶׂם אֶת-נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וַיַּךְ אֶת הַדֹּב וַיְּהֻמֵּהוּ, וַיַּצֵּל אֶת-הַשֶּׂה מִפִּיו. וַיָּקָם עָלָיו הַדֹּב, וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּזְקָנוֹ וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ, וַיָּשָׁב אֶל גִּבְעָתוֹ וְאֶל כִּנּוֹרוֹ. וַיְהִי לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּשׁוּב הַעֵדֶר מִן הַשָּׁדֶה, וְהִנֵּה דָוִד בָּא הָעִירָה וְעוֹר דֹּב גָּדוֹל מִמֶּנוּ פִּי שְׁלֹשָׁה עָמוּס עַל כְּתֵפוֹ, וַיִּשְׁתָּאוּ לוֹ כָל-רוֹאָיו.

וַיְהִי בְּיוֹם אַחֵר, וַיִּנְהַג אֶת-צֹאנוֹ בַּמִּדְבָּר וַיַּרְחֵק גַּם הַפַּעַם לָלֶכֶת, וַיָּבֹא עַד לְפְנֵי רְאֵם רוֹבֵץ בֵּין הַשִּׁיחִים וְיָשֵׁן. וַיֹּאמֶר דָּוִד: אַךְ גִּבְעָה הִיא, כִּי לֹא הִתְבּוֹנֵן, וַיַּעַל וַיֵּשֶׁב עָלָיו וַיִּרְעֶה מִשָּׁם אֶת-צֹאנוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ. עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב – וְהִנֵּה הֵקִיץ הָרְאֵם וַיִּנָּעֵר וַיָּקָם עַל רַגְלָיו – וַיָּרֶם אֶת-דָּוִד הַשָּׁמָיְמָה. וַיִּבָּהֵל דָּוִד, כִּי לְפֶתַע הָיָה הַדָּבָר, וְגַם מֵעוֹדוֹ לֹא רָאוּ עֵינָיו רְאֵם גָּדוֹל וְגָבֹהַּ כָּמֹהוּ, וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנֵי הָרְאֵם וַיִּקְרָא אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה: “עֲנֵנִי מִקַּרְנֵי רְאֵמִים!”

עוֹדֶנוּ קוֹרֵא וְהִנֵּה אֲרִי נוֹרָא וְעָצוּם נִקְרָה שָׁמָּה, וַיַּרְא הָרְאֵם אֶת-מַלְכּוֹ, וַיִּרְבַּץ לְפָנָיו, וַיֵּרֶד דָּוִד מֵעָלָיו. וַיִּירָא דָוִד מִפְּנֵי הָאֲרִי, כִּי הָיוּ יָדָיו רֵיקוֹת, וּמִי גִבּוֹר יַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ כָּל-בְּנֵי שַׁחַץ בְּלִי נֶשֶׁק? וַיִּצְעַק אֶל אֲלֹהִים שֵׁנִית: “הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי הָאַרְיֵה!”

וְעוֹד הַצְּעָקָה בְּפִיו, וְהִנֵּה צְבִי עוֹבֵר, וַיִּקְפֹּץ הָאֲרְיֵה אַחֲרָיו, וְדָוִד נִמְלַט מִמָּוֶת.

---

דוד והמשוגע

מאת

חיים נחמן ביאליק

דָּוִד וְהַמְּשֻׁגָּע / ח"נ ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּשְׁקֵף דָּוִד בְּעַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִיש מְשֻׁגָּע מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹב, רֹאשׁוֹ פָרוּעַ וּבְגָדָיו פְּרוּמִים, וּקְהַל יְלָדִים רֹדְפִים אַחֲרָיו וּמִתְקַלְּסִים בּוֹ. וַתַּעֲבֹר תְּלוּנָה עַל שִׂפְתֵי דָּוִד וַיֹּאמַר:

“יָדַעְתִּי ‘מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ’, עַל כֵּן טוֹבִים וְיָפִים כֻּלָּם, וְהַחָכְמָה, זֹהַר צַלְמְךָ, טוֹבָה וְיָפָה מִכֻּלָּם, וְהִיא לְבַדָּהּ מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה. אֲבָל אֶת-הַשִּׁגָּעוֹן אֲשֶׁר תַּכֶּה בּוֹ אֶת-הָאָדָם לְכַבּוֹת נֵר נַפְשׁוֹ וּלְהַבְזוֹת צַלְמוֹ –אוֹתוֹ לָמָּה בָּרָאתָ?”

וַּיאמֶר לוֹ אֱלֹהִים:

“דָּוִד, הַבְּמְעֲשֶׂה-יָדַי תִּתֵּן דֹּפִי? בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי יָבֹא יוֹם וּבִקַּשְׁתָּ לְךָ אֶת-הָשִּגָּעוֹן בְּכָל-לְבָבְךָ, וְגַם צָעֹק תִּצְעַק אֵלַי לָתֵת לְךָ מִמֶּנּוּ, וְלוּא אַךְ מְעָט.”

וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיָּשֶׂם אֶת-הַדָּבָר בְּלִבּוֹ.

וַיְהִי כְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת גָּלְיַת-הַפְּלִשְׁתִּי מִּגַת, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבְשָׁלִישִׁים וַתְּשׁוֹרַרְנָה לִפְנֵי שָׁאוּל וְדָּוִד לֵאמֹר:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו

וְדָוִד בְּרִבֲבוֹתָיו.

וַּיִחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיּאמַר:

“נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים, וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה.”

וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת-דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה וַיְּבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלוֹת לְהֲמִיתוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְשָׁאוּל אָמַר לְהָמִית אֶת-דָּוִד, וַיִּבְרַח דָּוִד מִפָּנָיו וַיָּבֹא לַיְלָה אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים עִירָה גַּת לְהִסָּתֶּר-שָׁם, וְחֶרֶב גָּלְיַּת בְּיָדוֹ. וַיַּךְ לֵב דָּוִד אוֹתוֹ עַל אֲשֶר בָּא גִתָּה, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: זֶה תְּמוֹל הָרַגְתִּי אֶת-גָּלְיַּת הַגִתִּי, רֹאשׁ גִּבּוֹרֵי פְּלִשְׁתִּים, וְדָמוֹ לֹא יָבֵשׁ עוֹד, וַאֲחֵי גָּלְיַּת עֲבָדִים לְאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת וְשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, וְעַתָּה בְנָפְלִי בְיָדָם וְרָאוּ חֶרֶב גָּלְיַּת בְּיָּדִי – הַיְנַקּוּנִי? אָכֵן הִסְכַּלְתִּי עֲשׂה.

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִם לִבּוֹ, וְאַנְשֵׁי גַת תָּפְשׂוּ אֶת-דָּוִד וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵי שַׁעַר מַלְכָּם. וַּיֹּאמְרוּ הָעֲבָדִים לַמֶּלֶךְ:

“הִנֵּה נִתְפַּשׂ דָּוִד וְגַם הוּבָא אֶל שַׁעַר הָמֶּלֶךְ. הֲלֹא זֶה דָּוִד אֲשֶׁר רָצַח אֶת-נֶפֶשׁ גָּלְיַּת, וְלוֹ יַעֲנוּ לֵאמֹר: ‘הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבֲבוֹתָיו’. חֵי דָגוֹן, כִּי הַיּוֹם יוּמַת הַמְרַצֵּחַ!”

ואָכִישׁ חָשַׁב לְהַצִּיל אֶת-דָּוִד, כִּי יָדַע כִּי אֱלֹהִים עִמּוֹ וַיִּירָא לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ, וַיַּעַן אֶת עֲבָדָיו:

“הַכְּרוֹצֵחַ יוּמַת דָּוִד? הֲלֹא כְגִבּוֹר בַּמִּלְחָמָה הִכָּה אֶת-גָּלְיַּת. וְהֲלֹא כֵן הָיָה דְבַר גָּּלְיַּת עִם אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכַּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים”

וַיַּעֲנוּהוּ עֲבָדָיו לֵאמֹר:

“אִם כֵּן רְדָה אֵפוֹא גַם אַתָּה מִכִּסְאֲךָ וְיָשַב דָּוִד תַּחְתֶּיךָ וְהָיִינוּ לוֹ כֻלָּנוּ לַעֲבָדִים. וְהֲלֹא כֵן הָיָה דְבַר גָּּלְיַּת עִמּוֹ.”

וַיִּדֹּם אָכִישׁ.

וַיַּרְא דָּוִד אֶת-נַפְשׁוֹ בְרָע וַיִּירָא מאֹד, וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה לֵאמֹר: מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?

וְהִנֵּה קוֹל אֱלֹהִים בְּאָזְנָיו:

“מַה שְׁאֵלָתְךָ, דָּוִד?”

וַיִּזְכֹּר דָּוִד אֶת-דְּבַר אֱלֹהִים עַל הַשִּגָּעוֹן וַיֹּאמַר:

“מִי יִתֵּן וְהָיָה לְעַבְדְּךָ מְעַט מִן הַדָּבָר הַהוּא …”

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:

“הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי: בָּז לְדָבָר יְחָבֶל-לוֹ.”

וַיִּתֵּן אֱלֹהִים בְּלֵב דָּוִד וַיְשַנֶּה טַעְמוֹ בְעֵינֵי אָכִישׁ וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיִּתְהוֹלֵל בְּיָדָם, וַיִּרְגַּז, וַיִּשְׂחַק, וַיּוֹרֶד רִירוֹ עַל זְקָנוֹ, וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר לֵאמֹר:

בְּיַד הַמֶּלֶך אָכִישׁ לִי מֵאָה רִבּוֹא כֶּסֶף

וּבְיַד אִשְׁתּוֹ הַגְּבִירָה חֲמִשִּׁים רִבּוֹא.

וּבַעֲלִיַּת הַקִּיר אֲשֶׁר לְבֵית אָכִישׁ הָיוּ עֲצוּרוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים מְשֻגָּעוֹת: בַּת אָכִישׁ וְאִמָּהּ. וּבְהִתְהוֹלֵל דָּוִד – וַתִּשְׁמַעְנָה קוֹל הַצְּוָחָה, וַתּוֹצֶאנָה רָאשֵׁיהֶן גַּם הֵן בְּעַד הַשּׂבָכָה, וַתִּקְרֹצְנָה עֵינֵיהֶן, וַתְּמוֹלֵלְנָה בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, וַתְּיַבֵּבְנָה, וַתְּיַלֵּלְנָה כְּאֹחִים וּכְתַנּוֹת מִדְבָּר, וְדָוִד מִשְׁתַּגֵּעַ וְצוֹעֵק לְעֻמָּתָן, וַיְהִי קוֹל וּצְוָחָה וְתַאֲנִיָּה – אַך זְוָעָה!

וַיִּגְעַר אָכִישׁ בַּעֲבָדָיו וַיֹּאמַר:

“הַחֲסַר מְשֻׁגָּעִים אֲנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי? גָּרְשׁוּהוּ!”

וַיֵּצֵא דָּוִד וַיִּמָּלֵט, וַתִּנָּצֵל נַפְשׁוֹ.

אָז יֹאמַר דָּוִד בְּשִׂמְחָה:

“אֱלֹהִים, מַה טוֹב הַשִּגָּעוֹן! מֵעַתָּה ‘אֲבָרְכָה אֶת-יְיָ בְּכָל-עֵת’ – בְּעֵת חָכְמָה וּבְעֵת שִׁגָּעוֹן.”

---

דָּוִד וְהַצִּרְעָה וְהַעַכָּבִישׁ

מאת

חיים נחמן ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם עוֹד וְדָוִד יוֹשֵׁב בְּגַנּוֹ, וַיַּרְא צִרְעָה אוֹכֶלֶת עַכָּבִישׁ, וַיֹאמַר:

“אֱלֹהִים, לָמָּה בָּרָאתָ אֶת-אֵלֶּה לַשָּׁוְא? הַצִּרְעָה הַשְׁחֵת תַּשְׁחִית אֶת-הַדְּבַשׁ וְעָשׂה לֹא תַעֲשֶׂנּוּ; וְהַעַכָּבִישׁ אָרֹג יֶאֱרֹג כָּל-הַשָּׁנָה וְקוּרָיו לֹא יִהְיוּ לְבָגֶד. מַה-בֶּצַע וּמַה-חֵפֶץ בָּאֵלֶּה?”

וְהִנֵּה קוֹל אֱלֹהִים בְּאָזְנָיו:

“דָּוִד הֲתָבוּז לִיצִירֵי כַפָּי? יָבֹא יוֹם וּמָצָאתָ בָּהֶם תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בָרָאתִי דָבָר לַשָּׁוְא.”

וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים וְדָוִד בָּרַח מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, כִּי בִּקֵּש שָׁאוּל אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּתְחַבֵּא דָוִד בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר. וַיְמַן לוֹ אֱלֹהִים עַכָּבִישׁ, וַיֶאֱרֹג אֶת-מַסַּכְתוֹ עַל פִּי הַמְּעָרָה וַיִּסְגְּרֶנָּה. וַיַּעֲבֹר שָׁם שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו, וַיֹּאמֶר הָאֶחָד: הָבָה נָבֹאָה אֶל הַמְּעָרָה וּנְרַגְּלֶנָּה, אוּלַי דָּוִד מִסְתַּתֵּר שָׁם. וַיַּעַן הַשֵּנִי: רְאֵה הַמַּסֶּכֶת הַשְּׁלֵמָה בְּפִי הַמְּעָרָה, וְלוּא בָא אִישׁ שָׁמָּה כִּי עַתָּה נִקְרְעוּ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ לִקְרָעִים. אֵין זֹאת כִּי רֵיקָה הִיא.

וַיָּסוּרוּ הָאֲנָשִׁים מִשָּׁם וְאֶל הַמְּעָרָה לֹא בָאוּ. וְדָוִד שָׁכַב בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה וַיִּשְׁמַע אֶת-כָּל-דִּבְרֵיהֶם. וַיְהִי כִּי הִרְחִיקוּ רוֹדְפָיו, וַיֵּצֵא מִמַּחְבֹאוֹ, וַיַּרְא אֶת-הַתְּשׁוּעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הָעַכָּבִישׁ, וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר:

“בּרוּך בּוֹרְאֲךָ וּבָרוּךְ גַּם אַתָּה, הָעַכָּבִישׁ!”

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁאוּל עוֹדֶנוּ רוֹדֵף אֶת-דָּוִד. וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי בָאוּ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה, וַיֵּדַע אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנוּ שָׁם, וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיִּמְצָא אֶת-שָׁאוּל שׁוֹכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה בָאָרֶץ וְצַפַּחַת הַמַּיִם מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְאַבְנֵר וְהָעָם שׁוֹכְבִים סְבִיבוֹתָיו. וַיִּגַּשׁ דָּוִד בַלָּאט, וַיַרְא וְהִנֵּה רַגְלֵי אַבְנֵר זְקוּפוֹת בִּשְׁנָתוֹ כִּשְׁנֵי עַמּוּדִים, כִּי אִישׁ קוֹמָה הוּא, וַיַעֲבֹר תַּחְתֵּיהֶן, כַּעֲבֹר אִישׁ בֵּין הַמְּזוּזוֹת בַּשּׁעַר, וַיָּבֹא הַמַּעְגָּלָה וַיִּקַּח אֶת-הַחֲנִית וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם מֵעִם מְרַאֲשׁוֹתֵי שָׁאוּל, וְאֵין רוֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ, כִּי כֻּלָּם יְשֵׁנִים וְתַרְדֵּמַת אֱלֹהִים נָפְלָה עֲלֵיהֶם. וַיָּשָׁב לָצֵאת – וְהִנֵּה מָתַח אַבְנֵר אֶת-רַגְלָיו וַיְּכַס עַל דָּוִד, וַתִּכְבַּדְנָה עָלָיו כִּשְׁתֵי קוֹרוֹת, עוֹד מְעַט וְהִתְמָעֵךְ. וַיֵּרַע לְדָוִד וַיִּקְרָא לֵאלֹהִים מִן הַמֵּצַר, וַתָּבֹא צִרְעָה וַתִּשְׁלַח עֻקְצָהּ בִּבְשַׂר רֶגֶל אַבְנֵר, וַיָּשָׁב וַיִּזְקֹף אֶת-רַגְלָיו, וַדָּוִד יָצָא בְשָׁלוֹם.

אָז יָדַע דָּוִד כִּי אֵין דָּבָר לָרִיק בְּמַעֲשֵׂי אֱלֹהִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יְהִי הַעַכָּבִישׁ מַלְאָכוֹ וְהַצִּרְעָה עוֹשַׂת דְּבָרוֹ.

---

דָּוִד וְיִשְׁבִּי

מאת

חיים נחמן ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַחֳבֹש דָּוִד אֶת-סוּסוֹ, וַיֵּצֵא בְּקַשְׁתּוֹ וּבְתִלְיוֹ הַיַּעְרָה אֲשֶר עִם גְּבוּל פְּלִשְׁתִּים לָצוּד צַיִד, וַיִּמְצָא צְבִי, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו, וְחִצִּים שִׁלַּח בּוֹ, וְלֹא הִשִׂיגוֹ, כִּי נֶחֱלַץ הַצְּבִי מִיָּדוֹ פַּעַם בְּפַעַם וַיָּנֹס. וַיִּמָּשֵׁךְ דָּוִד אַחֲרָיו עַד לְמִחוּץ לִגְּבוּל וַיָּבֹא בִשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים בּגְבוּל גַּת, וְהוּא עָיֵף מְאֹד מִצֵּידוֹ. וְשָׁם בַּשָׂדֶה אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי הַפְּלִשְׁתִּים, יִשְׁבִּי שְׁמוֹ, אֲחִי גָלְיַת, אֲשֶר הֲרָגוֹ דָוִד, מִילִידֵי הָרָפָה גַם הוּא, גָּדוֹל וְרָם כְּאָחִיו וּכְבַד-נֵשֶׁק כָּמֹהוּ. וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ אֶת-דָּוִד וַיֹּאמַר: “הַמְּצָאתִיךָ, הוֹרֵג אָחִי!” – וַיַּחֲזֵק-בּוֹ וַיַּפִּילֵהוּ מֵעַל סוּסוֹ אָרְצָה. וַיַּאַסְרֶהוּ, וַיַּנִּיחֵהוּ תַּחַת קוֹרָה עָבָה וּכְבֵדָה מְאֹד, קוֹרַת בֵּית-הַבַּד, וְהוּא יָשַׁב עַל הַקּוֹרָה. וַיַּעשׂ אֱלֹהִים מוֹפֵת לְדָוִד, וַתִּשְׁקַע הָאָרֶץ תַּחְתָּיו, וְלֹא נָגְעָה בוֹ הַקּוֹרָה וְלֹא הֵרֵעָה לוֹ. וְהַסּוּס אֲשֶר תַּחַת דָּוִד עָבַר, וַיָּטָשׁ כַּסַּעַר לָשׁוּב הַבַּיְתָה, מְדַלֵּג עַל הָרִים, מְקַפֵּץ עַל סְלָעִים, וְהוּא נִבְהָל וְסוֹעֵר וְרוֹתֵחַ כֻּלּוֹ.

וְהַיּוֹם יוֹם הַשִׁשִׁי, עֵת מְבוֹא הַשּׁבָּת, וַאֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה שַׂר צְבָא דָוִד בָּא בַּמַּיִם בָּעֵת הַהִיא וַיִּרְחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ. וַיִּתְבּוֹנֵן פִּתְאֹם וְהִנֵּה הֶעֱלוּ מֵי רַחֲצוֹ כִּתְמֵי דָם, וַיִּפָּלֵא בְּעֵינָיו. עוֹדֶנּוּ מִתְפַּלֵּא, וְהַנֵּה יוֹנָה בָאָה, וַתְּרַחֵף הֵנָּה וָהֵנָּה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהִיא סוֹפֶקֶת כָּנָף אֶל כָּנָף וְהוֹמִיָּה. עוֹד הוּא מִשְׁתָּאֶה לָדַּעַת מָה הַדָּבָר, וְהִנֵּה צָנַף סוּס הַמֶּלֶךְ צְנָפָה גְדוֹלָה וּמָרָה. וַיִּשָּׂא אֲבִישַׁי אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת סוּס הַמֶּלֶך, וְאֻכָּפוֹ שָׁמוּט, מִתְרוֹצֵץ אָנֶה וָאָנָה מֵעֵבֶר לַנָּהָר וְהוּא כִמְטֹרָף. וַיֶּחֱרַד אֲבִישַׁי וַיֹאמַר: אֵין זֹאת כִּי-אִם רָעָה גְדוֹלָה נֶגֶד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּלְבַּש חֲלִיצָתוֹ וַיְמַהֵר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהִנֵּה לֹא שָׁב עוֹד הַמֶּלֶךְ מִצֵּידוֹ, וּכְבָר רַד הַיּוֹם. וַיִּדְאַג מְאֹד, וַיַּבְהֶל אֶת עֲבָדָיו וַיֹּאמַר:

“מַהֲרוּ אֵלַי אֶת-סוּס הַמֶּלֶך!”

וַיְמַהֲרוּ אֵלָיו אֶת-הַסּוּס, וְהוּא קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָאִים, וַיַּעַל וַיִּרְכַּב עָלָיו וַיֵּצֵא הַשָּׂדֶה, וַיִּמְצָא עִקְבוֹת דָּוִד וְעִקְבוֹת צְבִי, וַיָּטָשׁ כַּנֶּשֶׁר, וַיְּקַפֵּץ עַל הָרִים וּגְבָעוֹת וַיְדַלִּג עַל עֲמָקִים וּבְקָעוֹת; וְלֹא עָבְרוּ רִגְעֵי מִסְפָּר וְהוּא נִשָּׂא עַל סוּסוֹ בִּשְׂדוֹת פְּּלִשְׁתִּים.

הוּא בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא גִתָּה, וְהִנֵּה עָרְפָּה, אֵם יִשְׁבִּי הַזְּקֵנָה, אֵשֶׁת אֲבִי אֲבִי אָבִיו, יוֹשֶבֶת עַל אֵם הַדֶּרֶךְ בַּמְסִלָּה תַּחַת אֲשֵׁרָה וְטֹוָה פִשְׁתִּים. וַיְהִי בְּעָבְרוֹ עַל פָּנֶיהָ וַתִּצֶד לוֹ לְהֲמִיתוֹ, וַתִּיר אֶת-פִּלְכָּה לְעֻמַּת רַקָּתוֹ, אַךְ אֲבִישַׁי נִשְׁמַר וַיֵּט רֹאשׁוֹ וְאֶת-יָדוֹ שָׁלַח לְפָנָיו, וַיָּבֹא הַפֶּלֶךְ בְּכַפּוֹ, וַתֵּרֶא הַזְּקֵנָה כִּי הֶחֱטִיאָה אֶת הַמַּטָּרָה, וַתֵּיטֶב פָּנֶיהָ הַבָּלִים וַתֹּאמַר:

“בֶּן-חַיִל הַגִּישָׁה אֶת-הַפֶּלֶךְ, כִּי שָמַט מִיָּדִי בְלִי דָעַת.”

וַיִּתְמַרְמֵר לָהּ אֲבִישַׁי, וַיַּד בְּכֹחַ אֶת-הַפֶּלֶךְ וַיִּתְקָעֶנּוּ בְּקָדְקֳדָהּ וַיֹּאמַר:

“הִנֵּהוּ הַמְּבִישָׁה!”

וַתִּפֹּל מֵתָה עַל מַטְוֶהָ בַּמְסִלָּה וְהַַפֶּלֶךְ בְּקָדְקֳדָהּ, וַאֲבִישַׁי נֶחְפַּז לְדַרְכּוֹ, וַיְהִי כְּקָרְבוֹ גִתָּה, וַיִרְאֵהוּ יִשְׁבִּי מֵרָחוֹק וַיֹּאמַר: “עַתָּה שְׁנַיִם הֵם וַאֲנִי אֶחָד – הַאֶעֱמֹד בִּפְנֵיהֶם?” – וַיְמַהֵר וַיִּמְעַךְ רָמְחוֹ בָאָרֶץ וְאֶת-דָּוִד הָאָסוּר זָרַק הַשָּמַיְמָה, לְהַפִּילוֹ עַל הָרֹמַח. וַתִּצְלַח רוּחַ גְּבוּרָה עַל אֲבִישַׁי, וַיִּקְרָא: “יְיָ, הוֹשִׁיעָה אֶת-הַמֶּלֶךְ!” – וַיֻּתַּן דָּוִד בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וְלֹא נָפַל עַל הָרֹמַח. וַיַּצֵּל אֲבִישַׁי בַּיוֹם הַהוּא אֶת דָּוִד מִיַּד יִשְׁבִּי, וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל סוּסוֹ וַיָּנוּסוּ, וְיִשְׁבִּי רוֹדֶף אַחֲרֵיהֶם עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר בַּמְסִלָּה. וַיַּשִּׁיגֵם עִם הָאֲשֵׁרָה, וַיְהִי כְּפֶשַׁע בֵּינוֹ וּבֵינֵיהֶם, וַיָּרֶם יִשְׁבִּי אֶת-הַכִּידוֹן וַיֹּאמֶר לֵהַכּוֹת בַּאֲבִישַׁי וּבְדָוִד – וַיַּהֲפֹךְ פִּתְאֹם אֲבִישַׁי אֶל יִשְׁבִּי וַיֹּאמַר:

“רְאֶה פֶגֶר אִמֶּךָ …”

וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ לִפְנֵי יִשְׁבִּי אֶת-הָאֵם – וַיָּסַר כֹּחוֹ כְרֶגַע, וְהַכִּידוֹן נָפַל מִיָּדוֹ. וַיָּקָם עָלָיו אֲבִישַׁי וַיַּעֲרֹף רֹאשׁוֹ בֶּחָרֶב, וַיַּעֲזֹב אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּמְסִלָּה עַל יַד נִבְלַת עָרְפָּה, וְהוּא וְדָוִד שָׁבוּ לְבֶיתָם בְּשָׁלוֹם בְּעוֹד יוֹם.

אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ לֵאמֹר: לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת-נֵר יִשְׂרָאֵל.

---

דָּוִד נְעִים זְמִירוֹת

מאת

חיים נחמן ביאליק

וּלְדָוִד הַמֶּלֶךְ כִּנּוֹר תָּלוּי מִמַּעַל לְמִטָּתוֹ כְּנֶגֶד הַחַלוֹנוֹת, וּבְהַגִיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְנָשְׁבָה בוֹ רוּחַ צְפוֹנִית קַלָּה וְנִפְנְפָה בְּמֵיתָרָיו, וְזָעוּ חֶרֶשׁ, וְנִגֵּן הַכִּנּוֹר מֵאֵלָיו. אָז יָקוּם דָּוִד וְשָׁפַךְ אֶת-נַפְשׁוֹ בְּשִׁירוֹת וּבִזְמִירוֹת, וְעָלְתָה רִנָּתוֹ אֶל הָאֱלֹהִים עִם רִנְנַת הַכּוֹכָבִים יַחַד עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וּבַעֲלוֹת הַשָּׁחַר וְעָלוּ אֵלָיו זִקְנֵי הָעָם וְשָׂרָיו וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הָעָם וּמַחְסוֹרָיו הָרַבִּים. הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ תִּזְרַח –– וְדָוִד נִצָּב בְּרֹאשׁ גִּבּוֹרָיו אַדִּיר וְאָיֹם כְּאַרְיֵה בַּעֲדַת כְּפִירִים וְצִבְאוֹתָיו כֻּלָּם יָשִׂישׂוּ לָצֵאת לַקְּרָב.

וַיִּהְיוּ יְמֵי דָוִד לִגְבוּרָה וּלְמִלְחָמָה, וְלֵילוֹתָיו לְשִׁירָה וּלְזִמְרָה. כֹּה מִשְׁפַּט דָּוִד כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא דָוִד לָשׂוּחַ בַּשָּדֶה וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו מְאֹד, וַיִּזְכֹּר אֶת-כָּל-הַשִׁירוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁר לֵאלֹהִים בְּחַיָּיו מֵעוֹדוֹ וְעַד הַיּוֹם, וַיָּרָם לְבָבוֹ וַיֹּאמַר:

“אֱלֹהִים, הֲיֵּש עוֹד יְצִיר בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הִרְבָּה לָשִׁיר לְפָנֶיךָ כָּמוֹנִי?”

עוֹד הַדְּבָרִים בּפִיו, וּצְפַרְדֵעַ נִתְּרָה פַתְאֹם כְּנֶגְדוֹ מִשְׂפַת הַבְּרֵכָה הַקְרוֹבָה וַתִּתֵּן קוֹל לֵאמֹר:

“אַל נָא יָרוּם לְבָבְךּ, דָּוִד! שִׁירוֹתַי עָצְמוּ מִשִּׁירוֹת פִּיךָ.”

---

מוֹת דָּוִד

מאת

חיים נחמן ביאליק

/ ח"נ ביאליק

וַיְהִי בִּמְלֹאת לַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיָּבֹא יוֹמוֹ, וַיֵּרֶד אֵלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת בּדְבַר אֱלֹהִים עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּמְצָא אֶת-דָּוִד יוֹשֵׁב בּבֵית הָאֲרָזִים וּפִיו לֹא יֶחְדַּל מִשִׁיר וְזִמְרָה לֵאלֹהִים, כִּי הָיָה הַיּוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת, וְאוֹתוֹ קִדֵּש הַמֶּלֶךְ כָּל-יָמָיו לֵאלֹהִים מִבֹּא הַיּוֹם וְעַד צֵאתוֹ, וְלֹא יָכֹל הַמַּלְאַך לָגֶשָׁת אֵלָיו, כִּי זִמְרַת אֱלֹהִים מָגֵן לִבְעָלֶיהָ מִמָּוֶת. וַיִּתְחַכֵּם וַיָּבֹא אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וַיַּרְעֵשׁ עֵצָיו, וַיֵּצֵא דָּוִד הַגַּנָּה לִרְאוֹת מָה הָרַעַשׁ, וְרוֹמֲמוֹת אֵל בְּפִיו. וַיְהִי הוּא עוֹלֶה בְּמַדְרְגוֹת הַגָּן, וְהִנֵּה נֶהֶרְסָה הַמַּדְרֵגָה תַחְתָּיו, וַתִּדֹם זִמְרָתוֹ רֶגַע וַיִּשְׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְדָוִד נָפַל אֲחוֹרַנִּית אֶל חֵיק הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּעֲרוּגוֹת הַגַּן וּפָנָיו הַשָּמַיְמָה.

רֶגַע אֶחָד קָרְנוּ עוֹד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּהַדְרַת שֵׂיבָתָם לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וַיְהִי לָהֶם הוֹד נֶצַח וְִיפְעַת עוֹלָמִים.

הַמֶּלֶךְ דָּוִד מֵת, אַךְ רוּחוֹ עוֹד עָמֹד תּעֲמוֹד בְּתוֹך עַמּוֹ לְעוֹלָמִים וּזְמִירוֹתָיו לֹא תְּמוּשֶׁינָה מִפִּי כָּל-אֲשֶׁר נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּהוּ כָּל-יְמֵי הֱיוֹת אִישׁ צָמֵא לֵאלֹהִים חַיִים עַל הָאָרֶץ.

וּמִדֵּי שַבָּת בְּשַבָּת כִּנְטוֹת צִלֲלֵי יוֹם, וְרוּח עַרְבַּיִם תִּרְחַשׁ בֵּין עֳפָאִים, וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו, וְשָׁפְכוּ יַחַד אֶת-עֱנוּתָם וְאֶת-צִמְאוֹן לְבָבָם וְאֶת-כִּלְיוֹן נַפְשָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים חַיִּים בִּתְפִלוֹת דָּוִד בֶּן-יִשָׁי, וְחַי הַמֶּלֶך הֶחָסִיד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּפִי כָּל-הָאָדָם וּבְנַפְשׁוֹ כָּל-יְמֵי עוֹלָם.

וּבְמוֹצָאֵי כָּל-שַׁבָּת, בְּהָסֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לִבְרוֹת לֶחֶם, בְּלַוֹּתוֹ אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – וְהָיְתָה הַבִּרְיָּה קֹדֶשׁ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְזִכְרוֹ, הִיא סְעֻדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

---

שְׁנֵי הַפּוֹעֲלִים אֲשֶׁר הָרְסוּ לִרְאוֹת בַּמְעָרָה

מאת

חיים נחמן ביאליק

וְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם מִשָּׁבֵי הַגּוֹלָה יְסַפְּרוּ עַל קִבְרוֹת מַלְכֵי בֵּית דָּוִד כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה: יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי גְלוֹת הָאָרֶץ לֹא יָדַע אִישׁ מְקוֹם קִבְרוֹת הַמְּלָכִים אַיֵהוּ, כִּי בִּגְבֹר הַחֻרְבָּן בָּאָרֶץ נִשְׁכַּח הַמָּקוֹם מִלֵּב וַיֹּאבַד כָּל-זֵכֶר לוֹ.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיָּבֹא הַכֹּמֶר הַגָּדוֹל מִן הַגּוֹיִם הַמּוֹשְׁלִים בִּירוּשָׁלַיִם לִבְנוֹת לוֹ בֵית תְּפִלָּה. וַיִּשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים, וַיְצַוֵּם לְיַסֵּד אֶת-הַבַּיִת בְּאַבְנֵי הֶחֳרָבוֹת אֲשֶׁר בְּהַר צִיוֹן, עיר דָּוִד, הוּא מְקוֹם קִבְרֵי מַלְכֵי בֵּית דָּוִד לְפָנִים. וַיֵּלְכוּ שָׁמָּה שְׁנַיִם מִן הַפּוֹעֲלִים לְהַסִּיעַ אֲבָנִים, וַיְהִי הֵם מְרִימִים אֶבֶן אַחַת גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה פִי מְעָרָה תַחְתָּהּ. וַיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו; הָבָה נֵרְדָה אֶל הַמְּעָרָה וּנְחְפְּשָׂה בָהּ. אוּלַי נִמְצָא שָׁם מַטְמוֹן. וַיֵּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּרְדוּ בּפִי הַמְּעָרָה, וַיֵּלְכוּ בַּמְחִלָּה מִתַּחַת לָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ עַד אַרְמוֹן גָּדוֹל. וְהַאַרְמוֹן בָּנוּי עַל עַמוּדֵי שַׁיִשׁ וּמְצֻפֶּה כֶסֶף וְזָהָב, ְושֻׁלְחַן זָהָב עוֹמֵד בּו, וְשַׁרְבִיט זָהָב וַעֲטֶרֶת זָהָב עַל הַשֻׁלְחָן, וַאֲרוֹנוֹת אֶבֶן סְגוּרִים עוֹמְדִים שָׁם אִישׁ עַל-יַד אָחִיו, הֵם הָאֲרוֹנוֹת אֲשֶׁר נִתְּנוּ בָהֶם עַצְמוֹת מִלְכֵי יְהוּדָה, אָרוֹן לַמֶּלֶךְ, אָרוֹן לַמֶּלֶךְ. וַיַּהַרְסוּ שְׁנֵי הַפּוֹעֲלִים לָבֹא הָאַרְמוֹנָה פְנִימָה, וַתָּגַח פִּתְאֹם רוּחַ סְעָרָה וַתַּשְׁלִיכֵם מִפֶּתַח הָאַַרְמוֹן וָחוּצָה וַתַּפִּילֵם אָרְצָה, וַיִּשְׁכְּבוּ כְּמֵתִים עַד הָעָרֶב. עוֹד הֵם שׁוֹכְבִים וְהִנֵּה קוֹל בְּאָזְנָם:

“קוּמוּ, צְאוּ מִן הַמָּקוֹם, פֶּן תִּסָּפוּ.”

וַיִּתְחַזְקוּ לָקוּם, וַיֵּצְאוּ דְחוּפִים וּמְבֹהָלִים מִן הַמְּעָרָה וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לַכֹּמֶר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים.

וְשָׁם בִּירוּשָׁלַיִם אִישׁ יְהוּדִי חָסִיד, מֵאֲבֵלֵי צִיוֹן, רַבִּי אַבְרָהָם שְׁמוֹ. וַיִּשְׁלַח הַכֹּמֶר לִקְרֹא לוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לְפֵשֶׁר הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאוּ הַפּוֹעֲלִים בַּמְּעָרָה.

וַיֹּאמֶר הֶחָסִיד:

“אֵין זֹאת כִּי-אִם מְעָרַת קִבְרֵי מַלְכֵי בֶית דָּוִד, וְלֹא טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים כִּי-יַהַרְסוּ זָרִים אֵלֶיהָ.”

וַיְּצַו הַכֹּמֶר וַיָּשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן אֶל פִּי הַמְּעָרָה וַיִּסְתְמוּהַ, לֹא הִשְׁאִירוּ בָהּ בִּלְתִי-אִם אֲרֻבָּה אֶחָת. וַיֵּעָלֵם כָּל-אֲשֶׁר בַמְּעָרָה מֵעֵינֵי אָדָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

---

הַמְּעָרָה וְחֶרֶב הַפֶּחָה

מאת

חיים נחמן ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא פַחַת יְרוּשָׁלַיִם לְבַקֵּר אֶת-מְקוֹם קִבְרֵי מַלְכֵי בֵית דָּוִד, וַיְהִי בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתוֹ וִתִּשָׁמֵט חֲנִיתוֹ מֵאֲזוֹרוֹ וַתִּפֹּל בְּעַד הָאֲרֻבָּה אֶל הַמְּעָרָה פְנִימָה; וְנִצַּב הַחֲנִית מְשֻׁבַּץ פְּנִינִים וְאַבְנֵי יְקָר, וַיְצַו הַפֶּחָה אֶת הָעוֹמְדִים עָלָיו לְהַעֲלוֹת אֶת-חֲנִיתוֹ, וִיהִי מָה. וַיּוֹרִידוּ אִישׁ יִשְׁמְעֵאלִי בַחֲבָלִים אֶל תַּחְתִּית הַמְּעָרָה, וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה; וַיִּמְשְׁכוּהוּ וַיַּעֲלוּהוּ, וְהִנֵּה הוּא מֵת, אֵין כָּל-רוּחַ חַיִים בְּאַפָּיו. וַיּוֹרִידוּ אִישׁ אַחֵר, וְהִנֵּה הוּא מֵת כָּרִאשׁוֹן, וְכֵן הָיָה לַשּׁלִישִׁי וְכֵן לָרְבִיעִי. אָז יִשָּבַע הַפֶּחָה בַחֲמָתוֹ לֵאמֹר: חֵי הַנָּבִיא, כִּי שׁוֹב תּוּשַׁב אֵלַי הַחֲנִית, וְלוּ גַם בְּנַפְשׁוֹת כָּל-תוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַקָּדִי, הוּא שׁוֹפֵט הַיִּשְׁמְעֵלִים.

“אֲדוֹנִי! לָמָּה תַשְׁחִית לַשָׁוְא נֶפֶשׁ עַם רַב מִבְּנֵי בְרִיתֵנוּ. לוּ שְׁמָעֵנִי: שִׁלְחָה-נָא אֶחָד מֵעֲבָדֶיךָ אֶל חֲכַם הַיְּהוּדִים, וְנָתַן לְךָ אֶחָד מִבְּנֵי עֲדָתוֹ לְהַעֲלוֹת לְךָ אֶת-הַחֲנִית. וְאִם מָאֵן יְמָאֵן – וְנָתַתָּ דָת לְאַבֵּד-אֶת-כָּל הַיְּהוּדִים. וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי יִצְלַח חֶפְצְךָ בְיַד הַיְּהוּדִים, כִּי עַל כֵּן טוֹבִים הֵם בְּעֵינֵי דָוִד נְבִיאָם וְלֹא יְהִי לָהֶם לְמוֹקֵש.”

וַתִּיטַב הָעֵצָה בְעֵינֵי הַפֶּחָה וַיַּעַשׂ כֵּן. וַיִּשְׁלַח אֶל חֲכַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר:

“שִׁלְחָה לִי אֶת-אַחַד הַיְּהוּדִים לְהָשִׁיב חֲנִיתִי מִקֶּבֶר דָּוִד, פֶּן תִּסָּפוּ אַתָּה וְכָל-עֲדָתֶך.”

וַיֶּחֱרַד הָרַב הֶחָכָם חֲרָדָה גְדוֹלָה, כִּי לֹא נִשְׁמַע עוֹד כַּדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר יִפְרֹץ אִישׁ לָבֹא אֶל קֶבֶר הַמְּלָכִים וְנִקָּה. וְאוּלָם מִצְוַת הַפֶּחָה חָזְקָה עָלָיו, וְאֵין לְהָשִׁיב. וַּיִבְךְּ מְאֹד, וַיִּתְחַנֵן אֶל הַפֶּחָה לָתֶת-לוֹ מוֹעֵד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַיִּתֶּן-לוֹ. וּבְכָל-יוֹם וָיוֹם הָיוּ הוֹלְכִים לְהִשְׁתַּטֵּח עַל קֶבֶר רָחֵל אִמֵּנוּ, וְיַּדְלִיקוּ שֶׁמֶן, וַיַּרְבּוּ תְפִלָּה וּזְעָקָה וַיּוֹרִידוּ כַנַּחַל דִּמְעָה. וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בַּבֹּקֶר, וְהָעֵדָה כְבָר עָיְפָה מִצּוֹם וּמִזְּעָקָה, וַיַעֲמֹד הָרַב וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר:

“בָּנַי! מִי מִכֶּם יָשִׂים כָּבוֹד לֵאלֹהִים וְיֵלֵךְ בִּדְבַר הַפֶּחָה אֶל קִבְרֵי הַמְּלָכִים הַקְּדוֹשִׁים. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת-תְּפִלָּתֶנוּ וְלֹא תְאֻנֶּה רָעָה לִשְׁלִיחַ עַם קֹדֶשׁ. וּצְדָקָה גְדוֹלָה תִהְיֶה לוֹ, כִּי נָתַן אֶת-נַפְשׁוֹ עַל עַם יְיָ וַיְקַדֵּש אֶת-שֵׁם אֱלֹהִים בָּרַבִּים.”

הָרַב כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהָעֵדָה הֶחֱרִישָׁה כֻלָּה, אֵין מִקִּרְבָּה עוֹנֶה.

וַיַּרְא הָרַב כִּי כֵן וַיֹּאמַר:

“אִם כֵּן אֵפוֹא נַפִּילָה גוֹרָלוֹת.”

וַיָּטִילוּ אֶת-הַגּוֹרָל בַּחֵיק, וַיַּעַל עַל שַׁמַּשׁ בֵּית הַתְּפִלָּה, וְהוּא אִישׁ יָשָׁר וְתָמִים בְּמַעֲשָׂיו, וַיַעַן וַיֹאמַר:

“הְִננִי עֶבֶד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.”

וְלֹא אֵחַר הָאִישׁ, וַיֵּרֶד הַמַּיְמָה וַיִּטַּהֵר וַיִּתְקַדֵּשׁ, וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, וַיִּשּׁק לִבְנֵי בֵיתוֹ, וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו אֶל קִבְרוֹת הַמְּלָכִים, נָכוֹן לַמָּוֶת, וְהָרַב וְכָל-הָעֵדָה הוֹלְכִים אַחֲרָיו לְשַׁלְּחוֹ, וְהֵם בּוֹכִים וּמִתְפַּלְלִים לֶאלֹהִים וּמְחַזְקִים אֶת-לֵב הַשַּׁמָּשׁ בְּדִבְרֵי בְּרָכָה וְנֶחָמָה וְרַחֲמִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִיעוּ אֶל מְקוֹם קִבְרֵי הַמְּלָכִים, וְהִנֵּה הַפֶּחָה וַעֲדַת מֵרֵעָיו כְּבָר עוֹמְדִים שָׁם חֲלוּצֵי נֶשֶׁק וּמְיַחֲלִים לְבֹאָם. וַיֵּצֵא הַשּׁמָּשׁ מִתּוֹךְ הַקָּהָל וַיִּגַּשׁ אֶל הַפֶּחָה וַיֹאמַר:ׁ

" הִנְּנִי וְיָּרַדְתִּי אֶל הַמְּעָרָה."

וַיּוּרַד הַשַּׁמָּשׁ בְּחֶבֶל בְּעַד הָאֲרֻבָּה, וַיֵּעָלֵם מֵעֵינָיִם. דְּמָמָה גְדוֹלָה וּכְבֵדָה הָיְתָה מִסָּבִיב. הַפֶּחָה כָפַף רֹאשׁוֹ וַיַּט אָזְנוֹ אֶל הַחוֹר הָאָפֵל וַיַּקְשֵׁב קֶשֶׁב רָב, וְהַיְּהוּדִים עָמְדוּ כִנְצִיבֵי שַׁיִשׁ וְאֵין דּוֹבֵר דָּבָר, רַק הַלְּבָבוֹת רוֹעֲדִים וְדוֹפְקִים בְּחָזְקָה. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִים וְהִנֵּה קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה עוֹלֶה מִתַּחְתִּית הַמְּעָרָה לֵאמֹר:

“הַעֲלוּנִי.”

וַיִּמְשְׁכוּ בַחֶבֶל, וְהִנֵּה נִרְאָה לַהַב הַחֲנִית, וְאַחֲרָיו הַנִּצָּב הַמְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְאַבְנֵי יְקָר, וְאַחֲרָיו רֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ וּפָנָיו הַחִוְרִים כַּמֵּת, עַד עֲלוֹתוֹ כֻלוֹ מִן הָאָרֶץ, וַיָּבֹא וַיּוֹשֶׁט אֶת-הַחֲנִית לפֶּחָה.

וְהַפֶּחָה הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמַּרְאֶה, וְכָל-הָעָם הַנִּצָּבִים שָׁם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ:

“בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!”

וַעֲדַת יִשְׂרָאֵל צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. וַיָּבִיאוּ אֶת-הַשּׁמָּשׁ אֶל בֵיתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, וַיַּרְבּוּ לוֹ וּלְבֵיתוֹ מַתָּנוֹת, וַיְהִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַשּׁמָּשׁ לַחְקֹר מִפִּיו, מַה מַּרְאֵה קִבְרֵי הַמְּלָכִים, וּמִסְתְּרֵי הַמְּעָרָה מָה הֵם, וּמַה-נַעֲשָׂה עִמּוֹ בְּקִרְבָּהּ? כִּי חָשְׁקָה נַפְשָׁם מְאֹד לָדַעַת שֶמֶץ מִן הַפְּלָאוֹת הָאֵלֶּה; וְאוּלָם הַשּׁמָּשׁ שָׁמַר פִּיו וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ.

רַק בְּאָזְנֵי הָרַב הַזָּקֵן גִּלָּה סוֹדוֹ, כִּי בִּהְיוֹתוֹ בְחֶשְׁכַת מְבוֹא הַמְּעָרָה נִצַּב לְפָנָיו פִּתְאֹם זָקֵן אֶחָד וּפָנָיו נוֹצְצִים בַּהֲדַר שֵׂיבָתוֹ וַיּוִשֶׁט לוֹ אֶת- הַחֲנִית דֹומֵם וּמַחֲרִיש.

---

הַמְּעָרָה וְהַכּוֹבֶסֶת

מאת

חיים נחמן ביאליק

אִשָּׁה כּוֹבֶסֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם יִרְאַת אֱלֹהִים וּתְמִימַת דֶּרֶך. וְהִיא אַלְמָנָה מִבַּעְלָהּ וּשְׁכוּלִה מִבָּנֶיהָ. וַתְּחַיֶּה אֶת-נַפְשָׁהּ מִיגִיעַ כַּפֶּיהָ בְּכַבְּסָה שְׂמָלוֹת וּלְבָנִים לַעֲשִׁירֵי הָעִיר, וְגַם לַשּׁוֹטֵר הַיִּשְׁמְעֵאלִי הָעוֹמֵד לַמִּשְׁמָר עַל יַד קֶבֶר דָּוִד כִּבֵּסָה. וַיְהִי הַיּוֹם, וַתָּשֶׁב הַכּוֹבֶסֶת לַשּׁוֹטֵר אֶת-שִׂמְלוֹתָיו הַמְכֻבָּסוֹת כַּשֶּלֶג לָטֹהַר, וְהוּא לְבַדּוֹ עִמָּה בַּחֲצַר הַקֶּבֶר. וַיִּשָׂא אֵלֶיהָ אֶת-עֵינָיו וַיַּחְשֹׁב עָלֶיהָ מַחֲשֶׁבֶת בְּלִיַעַל, וַיֹאמַר אֵלֶיהָ בְּעָרְמָה:

“הִנֵּה אִשּׁה יְקָרָה וְטֹובַת שֶׂכֶל אַתְּ וּמְלַאכְתֵּך בֶּאֱמוּנָה, וָאֹמַר: אֶגְמְלֵך טוֹב. הֲיֵש אֶת-נַפְשֵׁךְ לִרְאוֹת אֶת-כְּבוֹד הַחֶדֶר הַפְּנִימִי בְּקֶבֶר דָּוִד אֲשֶׁר לֹא רָאַתְהוּ עוֹד עֵין אִישׁ מִבְּנֵי עַמֵּךְ?”

וַתַּעַן הָאִשּׁה בְּתֻמָּתָהּ:

“לוּ תַעֲשֶׂה עִמִּי אֶת-הַחֶסֶד הַזֶּה וּבֵרַכְתִּיךָ כָּל-הַיָּמִים.”

וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹטֵר:

“אִם כֵּן, אֵפוֹא, קוּמִי וּלְכִי אַחֲרָי.”

וַיֵּרֶד לְפָנֶיהָ בַּמַּדְרֵגוֹת בִּמְבוֹא הַמְּעָרָה וְהַכּוֹבֶסֶת אַחֲרָיו. הֵם בָּאוּ עַד פֶּתַח הַמְּעָרָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאָרֶץ וְהַשּׁוֹטֵר פָּתַח אֶת-הַדֶּלֶת וַיֹּאמַר אֶל-הָאִשּׁה:

“בֹּאִי.”

כִּמְעַט דָּרְכוּ כַפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל הַסַּף, וְהַשּׁוֹטֵר דְּחָפָה אֶל הַמְּעָרָה פְּנִימָה וַיָּבֹא אַחֲרֶיהָ, וַיִּסְגֹר הַדֶּלֶת, וּבְעָמְדוֹ בַחֲשֵׁכָה צָהַל בִּצְחוֹק פָּרוּעַ וַיִּקְרָא:

“הֲנִלְכַּדְתְּ, יוֹנָה פּוֹתָה? עַתָּה הִנָּךְ בְּיָדִי!”

וַיִּשְׁלַח יָדוֹ לְתָפְשָׂהּ, וַתֵּט הָאִשּׁה מִפָּנָיו וַתָּנָס בְּאֵימָה וָפַחַד, וְאוּלָם הַשּׁוֹטֵר רָדַף אַחֲרֶיהָ וַיַּשִּׂיגֶנָּה, וַיֵּאָבְקוּ שְׁנֵיהֶם בַּאֲפֵלַת הַמְּעָרָה. אֵין קוֹל וְאֵין הֶגֶה, בִּלְתִּי-אִם כֹּבֶד נְשִׁימָה וְנַפְתּוּלֵי גְוִיּוֹת מִתְגּוֹשְׁשׁוֹת. כִּמְעַט כָּרְעָה הָאִשּׁה מִתְעַלֶּפֶת תַּחַת הַנָּבָל. פִּתְאֹם נָפַל הֵד רָחוֹק בַּמְּעָרָה וְאוֹר חִוֵּר הִבְהִיק רֶגַע וַיַּךְ אֶת-הַשּׁוֹטֵר בְּתִמָּהוֹן. עוֹדֶנּוּ מִשׁתָּאֶה וְנִדְהַם – וְהָאִשּׁה נֶחֶלְצָה מִיָּדָיו וַתִּתְחַמֵק, וּבְבַקְשָׁהּ לָהּ מָנוֹס בָּאֲפֵלָה, וַתִּפֹּל מִבְּלִי רְאוֹת אֶל אַחַד הַכּּוּכִים אֲשֶׁר בַּקִּיר וַתֵּעָלֵם, וְהַשּׁוֹטֵר גִּשּׁשׁ מִשֵׁש וְלֹא מְצָאָה, כִּי גָדְלָה הַחֲשֵׁכָה מִשֶּהָיְתָה וְאלֹהִים הֶעְלִימָהּ מֵעֵינָיו. וַיַּרְא הַנָּבָל כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה מְזִמָּתוֹ, וַיַּחֲרֹק שֵׁן וַיְּחָרֵף אֶת-הָאִשּׁה, וַיְקַלְלֶנָּה קְלָלָה נִמְרֶצֶת וַיִּקְפֹּץ אֶגְרֹף רֶשַׁע וַיֹּאמֶר בְּזָעַם:

“הַמְּבִישָׁה, עַתָּה תִרְאִי אֶת-נִקְמָתִי מִמֵּךְ.”

וַיֵּצֵא מִן הַמְּעָרָה וַיָּגֶף אֶת-דַּלְתָּהּ בָּחֲרִי אַף, הָגֵף הֵיטֵב, וְנָעָל. וְהַכּוֹבֶסֶת נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה.

וַיָּרָץ הַשּׁוֹטֵר אֶל הַקָּדִי, הוּא הַשׁוֹפֵט לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַיְרַגֵּל אֵלָיו בַּכּוֹבֶסֶת לֵאמֹר:

“הִנֵּה הִתְגַּנְּבָה אִשָּׁה יְהוּדִיָּה לָבֹא אֶל קֶבֶר הַנָּבִיא דָוִד, אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וּבְהִוָּדַע לִי וָאֶסְגְּרֶנָּה שָׁם עַל מַסְגֵּר וָאָרוּץ לְהַגִיד לַאדוֹנִי.”

וַיִּחַר אַף הַקָּדִי וַיֹּאמַר:

“חֵי הַנָּבִיא, כִּי בְנַפְשָׁהּ חָטְאָה הַיְּהוּדִיָּה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף.”

וְהַכּוֹבֶסֶת שָׁמְעָה בְּדַבֵּר הַשּׁוֹטֵר בַּמְּעָרָה אֶת-דִּבְרֵי זַעְמוֹ, וַתֵּדַע כִּי רָעָה גְדוֹלָה נֶגֶד פָּנֶיהָ, וּכְפֶשַׂע בֵּינָהּ וּבֵין הַמָּוֶת, וַתָּגָר מְאֹד, וַתִּתְנַפֵּל אַרְצָה, וַתִּפְרֹשׂ כַּפֶּיהָ בַחֹשֶׁךְ, וַתֵּבְךְ וַתִּתְפַּלֵּל לְאמֹר:

“מַלְטֵנִי אֱלֹהִים לְמַעַן דָּוִד עַבְדֶּךָ.”

עוֹדֶנָּה בּוֹכָה וּמִתְפַּלֶּלֶת וְהִנֵּה אִישׁ יָשִׁישׁ עָמַד פִּתְאֹם כְּנֶגְדָּהּ בַּהֲדַר שֵׂיבָתוֹ, וְזֹהַר פָּנָיו כְּזֹהַר הַחַמָּה, וַתִּמָּלֵא הַמְּעָרָה זִיו יְקָרוֹ. וַיֹּאחֶז הַיָּשִׁישׁ בְּיָדָהּ בְּנַחַת, וַיְנַהֲלֶנָּה בְּאָרְחוֹת מַחֲשַׁכִּים וַעֲקַלְקַלִּים בַּמְּחִלָּה מִתַּחַת לָאָרֶץ עַד צֵאתוֹ עִמָּהּ אֶל פְּנֵי שָׂדֶה שָׁמֵם, אֶל מְקוֹם עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת עָפָר וְעִיֵּי חֳרָבוֹת. וַיֹאמֶר הַיָּשִׁיש אֶל הָאִשָּׁה:

“מַהֲרִי, בִּתִּי, רְדִי אֶל בֵּיתֵךְ, אַל תִּתְמַהְמָהִי, וְנִצַּבְתְּ אֶל הַשֹׁקֶת לְכַבֵּס אֶת-הַשְּׂמָלוֹת כְּמִשְׁפָּטֵךְ,וְאַל יִוָּדַע לְאִישׁ מִכָּל-הַמֹּצְאוֹת אוֹתָךְ מְאוּמָה.”

וּבְטֶרֶם תּוֹדֶה הָאִשָּׁה לְמוֹשִׁיעָהּ – וְהוּא נֶעְלַם מֵעֵינֶיהָ וְאֵינֶנּוּ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה – וְהַפֶּחָה וְהַשׁוֹפֵט וְשׁוֹטְרֵי הָעִיר וְעִמָּם עַם רַב מִן הַיִּשְׁמְעֵאלִים בָּאוּ אֶל הַמְּעָרָה וַיְחַפְּשׂוּ בְּתוֹכָהּ בְּכָל-פִּנָּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וַיְבַקְשׁוּ אֶת-הַפּוֹשַׁעַת, לְיַסְּרָהּ כְּדֵי רִשְׁעָתָהּ, וְלֹא מָצָאוּ, וַיִּקְצֹף הַקָּדִי מְאֹד וַיֹאמֶר לַמַּלְשִׁין בָּחֲרִי אָף:

“הַלְהָתֵל בִּי הֲבִיאֹתַנִי הֲלֹם?”

וַיַּעַן הַשּׁוֹטֵר וְשִׁנָיו צָלְלוּ בְּפִיו:

“חַי הָאֱלֹהִים וְחֵי נְבִיאוֹ, כִּי רַק אֶמֶת דִּבַּרְתִּי, וּבְעֵינַי רָאִיתִי אֶת הַיְהוּדִיָּה בְּתוֹך הַמְּעָרָה. הֲלֹא הִיא הַכּוֹבֶסֶת פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית…”

וַיִּקֹב אֶת-שֶׁם הַכּוֹבֶסֶת. וַיְמַהֵר הַקָּדִי וַיִּשְׁלַח מִקְצָת נְעָרָיו אֶל בֵּית מְגוּרֵי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נִקְּבָה בְּשֵׁם לִרְאוֹתָה וּלְחָקְרָה. וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים אֶל בֵּית הָאִשָּׁה וַיִּמְצְאוּהָ שׁוֹקֶדֶת עַל מְלַאכְתָּהּ כְּיוֹם בְּיוֹם, לֹא שֻׁנָּה דָבָר. וַתִּשְׁאַל הָאִשָּׁה אֶת-מְשָׁרְתֵי הַקָּדִי, וְהִיא כְמִתְנַכֶּרֶת:

“מַה-תְּבַקְשׁוּ בָזֶה?”

וַיֹּאמְרוּ לָהּ:

“הַעוֹד לֹא יָצָאת הַיוֹם מִפֶּתַח בֵּיתֵך הַחוּצָה?”

וַתִּתַּמָּם הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר:

“הָעֵת לִי לָצֵאת וְלָבוֹא? וְהַמְּלָאכָה רַבָּה וּכְבֵדָה, וְהַיּוֹם קָצָר, וּמֵאָז עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד עַתָּה אֶת-מְקוֹמִי לֹא הִנַּחְתִּי, וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֲכַלֶּה אֶת-מְלַאכְתִּי עַד הָעָרֶב.”

וַיֵּצְאוּ הַנְּעָרִים וַיָּשוּבוּ אֶל הַפֶּחָה וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת אֲשֶׁר מָצְאוּ הָאִשָּׁה עוֹשָׂה בִּמְלַאכְתָּהּ עַל הַשֹׁקֶת וְאֶת אֲשֶׁר עָנָתַם לְתֻמָּה. וַיִּשְׁמַע הַפֶּחָה וְכָל-הַנִּצָּבִים עָלָיו אֶת-דִּבְרֵי הַנְּעָרִים וַיֹאמֵרוּ:

“אֵין זֹאת כִּי-אִם שֶׁקֶר עָנָה הַשּׁוֹטֵר בָּאִשּׁה?”

וַיצַו הַקָּדִי וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-הַשּׁוֹטֵר וַיַּשְלִיכוּהוּ אֶל הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר עָרְכוּ שָׁמָּה לַכּוֹבֶסֶת מֵעַנְפֵי זַיִת יְבֵשִׁים, וַיְהִי לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ.

כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לָאִשָּׁה הַתְּמִימָה כֵּן נַעֲשָׂה לוֹ.

וְאלֹהִים הֵיטִיב לַכּוֹבֶסֶת מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, וַיִּתֵּן אֶת-חִנָּהּ בְּעֵינֵי כָּל-יוֹדְעֶיהָ, וַיָּבִיאוּ לָהּ כָּל אַנְשֵׁי-הָעֵדָה מִקָּצֶה אֶת-שִׂמְלוֹתֵיהֶם לְתִכְבֹּסֶת, וַיַּרְבּוּ שְׂכָרָהּ כִּי אָבוּ כֻלָּם לְהַצִּיל מִפִּיהָ שֶמֶץ דָּבָר מִן הַתַּעֲלוּמָה הַכְּמוּסָה עִמָּהּ; אַך הִיא שָׁמְרָה פִיהָ וּלְשׁוֹנָהּ, וּבְנַסּוֹת אִישׁ אֵלֶיהָ דָבָר, וְזָעֲפוּ פָנֶיהָ, וְחָדַל הָאִישׁ מִמֶּנָּה וְלֹא יוֹסִיף.

וְאוּלָם סוֹדָהּ לֹא יָרַד אִתָּהּ אֶל קָבֶר. כִּי בִמְלֹאת יָמֶיהָ לָמוּת וַתְּסַפֵּר לִשְׁכֵנֶיהָ הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לְמִטָּתָהּ אֶת-כָּל-דְּבַר הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ אֱלֹהִים בַּמְּעָרָה וַיַּצִילֶנָּה מִמָּוֶת אַכְזָרִי.

וְאֶת-הוֹנָהּ הַמְעַט אֲשֶׁר צָבְרָה בַעֲמַל כַּפֶּיהָ עָזְבָה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם לְמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד, וַתְּצַו לְהוֹעִיד אִישׁ עִתִּי, בֶּן-תּוֹרָה וִירֵא אֱלֹהִים, אֲשֶׁר יִפְקֹד שָׁנָה שָׁנָה, לִתְקוּפַת יוֹם מוֹתָהּ, אֶת-קִבְרָהּ וְהִתְפַּלֵּל עַל נַפְשָׁהּ לְאלֹהִים. וְכֵן יֵעָשֶׂה לָהּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָנָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

יְהִי זִכְרָהּ בָּרוּך!

---

הַמֶּלֶךְ דָּוִד בַּמְּעָרָה

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

שְׁנֵי בַחוּרִים יִרְאֵי אֱלֹהִים וּבְנֵי חַיִל הָיוּ בְעִיר אֶחָת, שְׁנֵיהֶם רֵעִים נֶאֱמָנִים וִידִידֵי נֶפֶשׁ ושְׁנֵיהֶם עֲנִיִּים וְדַלִּים, אֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם זוּלָתִי גְוִיָּתָם הַצְּנוּמָה מֵרֹב צוֹֹם וְשִׂמְלָתָם הַשְּׁחוּקָה מֵרֹב יָמִים וְעֵינֵיהֶם הַכָּלוֹת מֵרֹב הָגֹה בִּמְגִלּוֹת סְתָרִים וְחַשֵּׁב קִצִּים. וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים כָּל-הַיָּמִים לְבַדָּם עֲצוּרִים לִפְנֵי יְיָ בַּעֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה, אַרְבַּע על אַרְבַּע, אִישׁ בּוֹדֵד בְּפִנָּתוֹ וְאִישׁ בּוֹדֵד עַל מְגִלּוֹת סְפָרָיו, נוֹשְׂאִים אֶת-נַפְשָׁם לְקֵץ הַיָּמִין וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה.

וַיְהִי בּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת אֶחָד, בַּשְׁבִיעִי לַמּוֹלָד, וְהַבַּחוּרִים יְשֵׁנִים בַּעֲלִיָּתָם עַל הַקַּרְקַע, כְּמִשְׁפָּטָם, אִישׁ מְקֻפָּל בְּפִנָּתוֹ וְאִישׁ צְרוֹרוֹ הַדַּל מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְהַלְּבָנָה הַפְּגוּמָה מַשְׁגַּחַת אֲלֵיהֶם בְּעַד הַחַלּוֹן וְזוֹרַעַת אֶת-אוֹרָהּ הֶעָגוּם בֵּין צִלְלֵי הֶחָדֶר. וַיַּחְלְמוּ שְׁנֵיהֶם בַּלַּיְלָה הַהוּא חֲלוֹם אֶחָד, וְהִנֵּה הֵם עוֹמְדִים בַּשּׂדֶה וּמְקַדְּשִׁים אֶת-הַלְּבָנָה לִפְנֵי מְלֹאתָהּ. וַיְהִי בּפְנוֹתָם לְשַׁלֵּש שָׁלוֹם אִישׁ אֶל אָחִיו, כַּמִּשְׁפָּט, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עוֹד אֶחָד שְׁלִישִׁי, יָשִׁישׁ פֶּלִאי, לֹא נוֹדַע מִי הוּא וּמֵאַיִן בָּא, עוֹמֵד וּמְקַדֵּש עִמָּהֶם, עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת לַשָּׁמַיִם וּזְקָנוֹ נִגָּר כַּכֶּסֶף עַל לִבּוֹ וַּמְפְתֵּחַ זָהָב מְשֻׁלְשָׁל לוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמָטָּה. וַיִּתְמְהוּ מְאֹד הַבַּחוּרִים, וְאוּלָם אֶת-תְּפִלָתָם לֹא הִפְסִיקוּ, וַיְהִי לְהֶפֶך, כִּי לְמַרְאֵה הַיָּשִׁישׁ חַם לְבָבָם פִּתְאֹם וּתְפִלָתָם נִצְּתָה בְּפִיהֶם כְּלַפִּיד אֵשׁ, וַיִּרְקְדוּ כְנֶגֶד הַלְּבָנָה, וַתְּרַנֵּנָּה כָּל-עַצְמוֹתָם, וּבְאַחֲרִיתָהּ הִתְלַקְּחָה הַתְּפִלָּה וַתְּהִי לְלֶהָבָה, וַיִּשְׁאֲגוּ שְׁלָשְׁתָּם כָּאֲרָיוֹת בַּשָּׂדֶה: דָּוִד מֶלֶך יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

עוֹד הֵם שׁוֹאֲגִים וְשׁוֹנִים וּמְשַׁלְּשִׁים, וְהִנֵּה רְאֵה זֶה פֶּלֶא: מִשּׁאָגָה לִשְׁאָגָה הָלְכָה הַלְּבָנָה הַפְּגוּמָה הָלֹךְ וְהִתְמַלֵּא, הָלֹךְ וְהִטַּהֵר, עַד אֲשֶׁר מָלְאָה וַתִּטְהַר כֻּלָּהּ לְעֵינֵיהֶם, לֹא נִשְׁאַר בָּהּ שֶׁמֶץ כֶּתֶם וּפְגָם; וַתַּעֲמֹד הַלְּבָנָה טְהוֹרָה וּתְמִימָה בְלֵב הַשּׁמַיִם וְאוֹרָהּ חָזָק וְצַח כְּזֹהַר הַחַמָּה בִגְבוּרָתָה, וַתָּאֶר אֶת-כָּל-הַשּׂדֶה מִסָּבִיב מִן הַקָּצֶה וְעַד הַקָּצֶה. אָז יִשְׁעֶה אֲלֵיהֶם הַיָּשִׁישׁ פִּתְאֹם וַיֹּאמַר:

“שַׁבַּתְּכֶם לְשָׁלֹום וְחָדְשְׁכֶם לִבְרָכָה, בְּנֵי אֱלֹהִים חַיִּים! דְּעוּ, כִּי שׁוֹמֵר מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָנֹכִי. מִדֵּי חֹדֶש בְּחֹדֶש, לְעֵת קַדֵּשׁ הַלְּבָנָה, בַּעֲלוֹת מִפִּי רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּרִיאָה הַגְּדוֹלָה: ' דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם' – יִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ דָּוִד מִשּׁנָתוֹ בַמְּעָרָה וְהֵרִים רֹאשׁוֹ מְעַט, וְהוֹשִׁיט יָדָיו בִּדְמָמָה אֶל צַפַּחַת הַמַּיִם אֲשֶׁר מְרַאֲשׁוֹתָיו כִּמְיַחֵל דּוּמָם: הַאֵין אִישׁ בָּא לָצֶקֶת מַיִם עַל יְדֵי מַלְכּוֹ לְמַעַן פְּדוֹתוֹ מִכַּבְלֵי שְׁנָתוֹ וְיָצָא אֶל עַמּוֹ לְהָבִיא לוֹ אֶת הַגְּאֻלָּה? וְאוּלָם מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תָּשֹׁבְנָה יְדֵי הַמֶּלֶךְ רֵיקָם. אֵין אִישׁ מִבְּנֵי הַגּוֹלָה בָּא לָצֶקֶת מַיִם מַיִם עַל יְדֵי מַלְכּוֹ בְּהִתְעוֹרְרוֹ; רִגְעֵי הָרָצוֹן וְהָרַחֲמִים יִתְּמוּ לָרִיק וְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ יִצְנַח אֶל מִשְׁכָּבוֹ אֲחוֹרַנִית בְּלִי כֹחַ. וְעַתָּה אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים תּשְׂאוּ נַפְשְׁכֶם לִגְאֻלָּה, אַל נָא תִּתְמַהְמְהוּ רָגַע. צְאוּ שׁוּטוּ בָאָרֶץ וּמְצָאתֶם מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים יוֹם, בַּשּׁבִיעִי לַמּוֹלָד הַבָּא, אֶת-הַמְּעָרָה אֲשֶׁר יִישַׁן בָּהּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד אֶת-שְׁנָתוֹ, וַחֲתַרְתֶּם וּבָאתֶם אֵלֶיהָ, וַעֲשִׂיתֶם כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרְכֶם אֱלֹהִים בְּיַד שְׁלִיחָיו בַּדָּרֶךְ. וְהָיָה מִדֵּי צֵאתְכֶם וּמִדֵּי בֹּאֲכֶם – וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד מִכָּל-טָמֵא, וְאַל תִּסּוֹגוּ אָחוֹר מִפְּנֵי כָּל-שָׂטָן וְאַל יֵט לְבַבְכֶם אַחֲרֵי כָל-חֶמְדָּה. רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם. צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם!”

וּכְכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר, וַתֵּכַהּ הַלְּבָנָה פִתְאֹם וַתָּשָב לִפְגָמָהּ וְלִכְתָמֶיהָ, וְהַיָּשִׁישׁ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

ב

וְהַבַּחוּרִים קָמוּ לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת לִבְכּוֹת לְגָלוּת הַשּׁכִינָה וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית אֱלֹהִים כְּמִשְׁפָּטָם, וַיִּזְכְּרוּ אֶת-הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלְמוּ הַלַּיְלָה, וַיְסַפְּרוּ אִיש אֶל אָחִיו, וַיִּשְׁתֹּומְמוּ מְאֹד, כִּי עָלוּ דִבְרֵי חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם בַּד בְּבַד, וַיִּתְּנוּ אֶת-הַדָּבָר אֶל לִבָּם וַיֹּאמְרוּ: “אֵין זֹאת כִּי אִם שָׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים הַלַּיְלָה דְבַר אֱמֶת בְּיַד מַלְאָכוֹ. נָקוּמָה וְנַעֲשֶׂה!”

וְלֹא הִתְמַהְמְהוּ הַבַּחוּרִים, וַיָּקוּמוּ הַבַּחוּרִים וַיְשַׁנְּסוּ אֶת-מָתְנֵיהֶם, וַיִּקַּח אִישׁ מַקְלוֹ וְאִישׁ תַּרְמִילוֹ בְּיָדוֹ, וַיֵּצְאוּ מִמְּקוֹמָם וּמֵעִירָם לָשׁוּט בָּאָרֶץ וּלְבַקֵּשׁ אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר הַיָּשִׁישׁ בַּחֲלוֹם. וַיֵּלְכוּ הַבַּחוּרִים יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, וַיִּתְעוּ בְּכָל-הַדְּרָכִים, וַיִּטּוּ אֶל כָּל-הַנְתִיבוֹת, וַיְבַקְשׁוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת – וְלֹא מָצָאוּ. וַיִשְׁאֲלוּ אֶת-עוֹבְרֵי הַדָּרֶךְ:

“הַגִּידוּ, עוֹבְרֵי דֶרֶך, אוּלַי יְדַעְתֶּם אַיֵּה מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ?”

וְאוּלָם מִכָּל עוֹבְרֵי הַדֶּרֶך אֵין מַגִּיד וְאֵין עוֹנֶה, כִּי אִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹמָהּ. וַיֵּרַע מְאֹד לַבַּחוּרִים וַתִּקְצַר נַפְשָׁם בַּעֲמַל הַדֶּרֶך.

וַיְהִי בְּאַחַד הַיָּמִים כִּנְטוֹת הַיּוֹם, וַיָּבֹאוּ אֶל חֻרְבָּה אַחַת בַּשּׂדֶה לְהִנָּפֵשׁ שָׁם. וַיְפַתְּחוּ אֲזוֹרֵיהֶם, וַיַּנִיחוּ מַקְלוֹתֵיהֶם מִידֵיהֶם, וַיֵּשְׁבוּ עַל אֶבֶן בְּצֵל קִיר נִטוּי וַיּשְׁאֲפוּ רוּחַ. עוֹד הֵם יוֹשְׁבִים וַיִּשְׁמְעוּ פִּתְאֹם קוֹל דְּמָמָה דַקָּה הוֹגֶה נְכָאִים יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחֻרְבָּה. וַיִּפְנוּ לִרְאוֹת, וְהִנֵּה יוֹנָה אֲבֵלָה, נוֹצָתָה פְּרוּעָה, יוֹשֶבֶת בָּדָד בְּסֵתֶר פִּנָּה וְהוֹמִיָּה חָרֶשׁ. וַיֵּצֵא לִבָּם לְקוֹל הֶמְיָתָה וַיִּשְׁאָלוּהָ:

“מַה-לָּךְ, בַּת יוֹנִים, כִּי תִשְׁתּוֹחָחִי? וּמַה-לָּךְ שֶׁכָּכָה תֶהֱמִי.”

ותִּסְפֹּק הַיוֹנָה כָנָף וַתֶּהְגֶּה תַמְרוּרִים:

אַלְלַי, אַלְלַי

אֵיכֶם עוֹלָלָי?

אֵיכֶם גוֹזָלָי?

טֶרֶף הֱיִיתֶם לַפֶּרֶס,

וּבְקִנִּי אַךְ שְׁמָמָה וָהֶרֶס –

אַלְלַי, אַלְלַי

וַיִּבְכּוּ הַבַּחוּרִים וְעֵינַיהֶם נָזְלוּ דִמְעָה, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם אֶל הַיוֹנָה הַשַּׁכּוּלָה וְהַגַּלְמוּדָה וְאַחַר מָחוּ אֶת-דִּמְעָתָם וַיֹאמֵרוּ:

“אָכֵן אֵין מַכְאוֹב כְמַכְאוֹבֵךְ, יוֹנָה לֹא-רֻחָמָה! וְאוּלִם דְּעִי, כִּי קָרוֹב יוֹם שִׁלּוּמִים וְנִחוּמִים לָבוֹא. רֵעִים שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ, וַנֵּרֶא כִּי מִתְמַהְמֵהַּ הַמָּשִׁיחַ, וִנֵּצֵא לְבַקֵּש אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ; אוּלַי תֵּדְעִי אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ נַגִּיעַ אֵלֶיהָ?”

וַתִּתְנַעֵר הַיוֹנָה וַתִּמְחָא כָּנָף וַתַּעַן:

רָזִי לי, רָזִי לי!

בְּעוֹד שִׁבְעִים מִיל וְעוֹד שִׁבְעָה

בַּשָּדֶה שָׁם תִּמְצְאוּ גִבְעָה

עַרְעָר עַל רֹאשׁוֹ שָׁם יַעֲמֹד תֹּמֶר

שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ, הוּא יֹאמַר

לָכֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.

לְכוּ אַל תְּאַחֲרוּ – וּזְכַרְתֶּם הַיוֹנָה.

ג

וַיֵעֹרוּ הַבַּחוּרִים וַיַּעֲבִירוּ אֶת הַתְּנוּמָה מֵעַפְעַפֵּיהֶם וַיְשַׁנְּסוֹ אֶת-מָתְנֵיהֶם, וַיֵּצְאוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה. הֵם בַּשָּׂדֶה, עוֹד לֹא הִרְחִיקוּ, וְהִנֵּה חַיָּה לֹא גְדוֹלָה, מוּזָרָה וְנִלְעֶגֶת מְאֹד לְמַרְאֶה, נִצֶּבֶת בַּדֶּרֶך לְנֶגְדָּם וְעוֹשָׂה לְעֵינֵיהֶם מַעֲשֵׂי תַעֲלוּלִים: עָמֹד עַל שְׁתַּיִם קוֹמְמִיּוּת וְרָקֹד אֲחוֹרַנִּית וְתָפֹף עַל בֶּטֶן, וְכַשְׁכֵּשׁ זָנָב וְעַוֵּה פָנִים וְשָׁלֹחַ לָשׁוֹן וְהִתְהַפֵּךְ עַל הָאָרֶץ וְעוֹד כָּאֵלֶּה. וַיֵּדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי הוּא הַבַּרְדְּלֵס אֲשֶׁר יָצָא לְשָׂטָן לָהֶם. וּמִשְׁפַּט הַבַּרְדְּלֵס לְהִשְׁתּוֹלֵל לִפְנֵי עוֹבְרֵי דֶרֶך עַד אֱחֹז בָּהֶם שְׂחוֹק – וְסָרָה מֵעֲלֵיהֶם בִּינָתָם כְּרֶגַע, וְרָצוּ אַחֲרָיו שׁוֹלָל וִידֵיהֶם עַל חַלְצֵיהֶם מִשְׂחוֹק וּבָאוּ עִמּוֹ אֶל פִּי מְאוּרָתוֹ. שָׁם יִקְפֹּץ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם וְתָקַע בָּהֶם שִׁנָּיו וְצִפָּרְנָיו וּמָצַץ מֵהֶם אֶת-מֹחָם וְאֶת-דָּמָם, וְהֵם עוֹדָם מִתְפַּתְּלִים מִצְחוֹק. וְאוּלִם הַבַּחוּרִים יָדְעוּ לַחַש לְהַשְׁבִּית כֹּחוֹ, וַיְשַׁלְשׁוּ אֶצְבַּע כְּנֶגְדּוֹ וַיִּירְקוּ לְעֻמָּתוֹ שָׁלֹש פְּעָמִים, וַיַּעַבְרוּ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא שָׂחָקוּ. וְהַחַיָּה רָאֲתָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה מְזִמָּתָהּ הַפָּעַם, וַתִּשָׂא רַגְלֶיהַ הַקְּטַנוֹת וְהַקַּלוֹת וַתָּנָס בְּחֶרְפָּה. וַיְהִי הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַבַּחוּרִים לְאוֹת כִּי רָצָה אֱלֹהִים אֶת-דַּרְכָּם, וַיֶחֱזַק לְבָבָם וַיּוֹסִיפוּ אֹמֶץ. וַיֵּלְכוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, וַיִּתְעוּ בְּכָל-הַדְּרָכִים, וַיִּטּוּ אֶל כָּל-הַנְתִיבוֹת, עַד בֹּאָם מִקְצֵה יָמִים אֶל גִּבְעָה בּוֹדֵדָה בַּשָּׂדֶה וְתֹמֶר עַרְעַר עַל רֹאשָׁהּ, כִּדְבַר הַיּוֹנָה. וַיְמַהֲרוּ הַבַּחוּרִים אֶל הַתֹּמֶר, לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ וְלִטְעֹם מִפִּרְיוֹ, לְהָשִׁיב נַפְשָׁם. וַיְהִי בְגִשְׁתָּם אֵלָיו, וְהִנֵּּה סַנְסִנָּיו שְׁבוּרִים, וְצִלּוֹ דַל וּמִצְעָר, וְקֵן הָרוּס מֻשְׁלָךְ לְרַגְלָיו, וְכָל-מַרְאֵהוּ עֵרֹם וְעֶרְיָה כָּעֵץ אֲשֶׁר בְּשַׁלָּכֶת. וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד הַבַּחוּרִים אֶל לִבָּם ַויֹּאמְרוּ אֶל הַתֹּמֶר:

“מַה-לָּךְ, תִּמוֹרָה, שֶׁכָּכָה אָבַלְתְּ? וּמַה-לָּךְ כִּי הִתְנַצַּלְתְּ אֶת-עֶדְיֵךְ?”

וַיִּסְפֹּק הַתֹּמֶר אֶת- סַנְסִנָּיו הָרְצוּצִים וַיַּעַן תַּמְרוּרִים:

אַלְלַי, אַלְלַי,

אֵיכֶן, כַּפּוֹתַי,

אֵיכֶן, פֹּארוֹתָי?

אֵי חֹסֶן קוֹמָתִי וְחָזְקִי,

תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה עִם דִבְשִׁי וּמָתְקִי?

שָׁדָד הַסַּעַר אַדַרְתִּי,

הִשְׁלִיך רֹאשׁ נִזְרִי וַיָּסַר תִּפְאַרְתִּי,

וְעַתָּה שַׁחֹתִי לָאָרֶץ הָשְׁבַּרְתִּי –

אַלְלַי, אַלְלַי!

וַיִּבְכּוּ הַבַּחוּרִים כְּשָׁמְעָם תַּאֲנִיַּת הַתֹּמֶר, וַיֵּשְׁבוּ לָאָרֶץ אֲבֵלִים, וְרֹאשׁ לָהֶם כָּפוּף. וְאַחַר הִתְנַעֲרוּ מֵעָפָר וַיֹּאמֵרוּ:

“אָכֵן, אֲנוּשָׁה מַכָּתְךָ, תֹּמֶר אֻמְלָל וְנִדְכֶּה, וְאוּלָם דַּע, כִּי קָרוֹב יוֹם מַרְפֵּא וָיֶּשַׁע. רֵעִים שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ, וַנֵּרֶא כִּי מִתְמַהְמֵהַּ הַמָּשִׁיחַ וְהַיְּשוּעָה רְחוֹקָה, וִנֵּצֵא לְבַקֵּש אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ; אוּלַי תֵּדַע אַתָּה אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ נַגִּיעַ אֵלֶיהָ?”

וַיִּנָעֵר הַתָּמָר וְרַחַשׁ גִּיל עָבַר בֵּין סַנְסִנָּי הָרְצוּצִים וַיִּמְחָא כַפּוֹתָיו הַיְבֵשׁוֹת וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

רָזִי לי, רָזִי לי;

בְּעוֹד שִׁבְעִים מִיל שִׁבְעָתַיִם,

בָּעֵמֶק שָׁם תִּרְאוּ נְהַר מָיִם;

הוֹמִים הַמַּיִם וּמְפַכִּים לְתֻמָּם

וּבוֹכִים הֵם דּוּמָם.

וּשְׁאָלְתֶּם הַנָּהָר לַדֶּרֶך וְאָמָר,

וְהָמָה לִקְרַאתְכֶם וְחָמָר…–

לְכוּ, אַל תִּתְמַהְמְהוּ, וּזְכַרְתֶּם הַתָּמָר.

ד

וַיָּקוּמוּ הַבַּחוּרִים וַיַּעְשׂוּ אֶת-דַּרְכָּם הָלְאָה, הֵם עִם הַיַּעַר הַקָּרוֹב, לא הִרְחִיקוּ, וְהִנֵּה כֶּלֶב ְוכַלְבָּה שְׁחוֹרִים וּגְדוֹלִים וּזְעוּמִים מְאֹד לְמַרְאֶה יָצְאוּ מִמַּעֲבֶה הַיַּעַר, שְׁנֵיהֶם חוֹתָם הַצָּרַעַת בְּמָצְחָם ושְׁנֵיהֶם נוֹבְחִים וְאֵין קוֹלָם נִשְׁמָע. וַיַּעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם, הַכֶּלֶב מִזֶּה וְהַכַּלְבָּה מִזֶּה, מִשּׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶך, עָמֹד וְצַפּוֹת, וּזְנָבָם בֵּין יַרְכּותָם, וּלְשׁוֹנָם שׁוֹתֶתֶת, וְרִירָם נוֹטֵף וּבְעֵינֵיהֶם הָאֲדֻמוֹת מְזִמָּה אַכְזָרִיָּה. וַיֵּדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי סַמָּאֵל וְלִילִית הֵם, אֲשֶׁר יָצְאוּ בִּדְמוּת כְּלָבִים לְשָׂטָן לָהֶם. וַיִּירְאוּ הַבַּחוּרִים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיָּפָג לִבָּם, כִּי בָאָה נִבְחַת הכְּלָבִים הַנֶּאֱלָמָה כַּקֶּרַח הַנּוֹרָא בְּעַצְמוֹתָם. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה שָׁבוּ וַיִּתְאוֹשָׁשׁוּ, וַיִּלְחֲשׁוּ אֶת-הַלַּחַשׁ אֲשֶׁר יָדְעוּ, וַיַּכּוּ בְּמַקְלוֹתָם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אָרְצָה. וְלֹא עָמְדוּ הכְּלָבִים לִפְנֵי הַלַחַשׁ, וַיָּנוּסוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ מְנוּסַת פַּחַד וּבֶהָלָה, בָּרֹחַ וְנָבֹחַ בְּלִי קוֹל, והַבַּחוּרִים עוֹדָם מְשַׁלְּשִׁים אֶצְבַּע וְרוֹקְקִים אַחֲרֵיהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָז יָשׁוּב אֶל הַבַּחוּרִים כֹּחָם וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם, וַיֵּלְכוּ בְּלִי מָנוֹחַ יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל נָהָר שׁוֹטֵף בְּתַחְתִּית הָעֵמֶק, וַיֵּשְׁבוּ עַל שְׂפָתוֹ לָנוּחַ ְולִסְעֹד לִבָּם. כִּמְעַט יָשְׁבוּ, וְהִנֵּה הֶמְיַת הַמַּיִם כְּקוֹל בְּכִי חֲרִישִׁי אֵין דֳּמִי לוֹ עָלְתָה בְּאָזְנָם. וַיֶּעֶגְמוּ מְאֹד הַבַּחוּרִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת- הַנָּהָר בְּיָגוֹן:

“מַה-לְךָ, הַנָּהָר כִּי תִבְכֶּה כֹּה? וּמַה-לְּמֵימֶיךָ שֶׁכָּכָה יֶהֱמָיוּן?”

וַיִּסְפֹּק הַנָּהָר גַּלָּיו וַיַּעַן:

אַלְלַי, אַלְלַי,

אֵיךְ לֹא אֶבְכָּיָה

אֵיך לֹא אֶהֱמָיָה? –

וְהַדִּמְעָה מְקוֹרִי וְהַדָּמִים מַעְיָנִי,

וֵאלֹהִים עֲכָרָנִי.

אֵי גַּלֵּי עַלִּיזַי וּמְחוֹלָם?

שְׂשׂוֹן מִצְהֲלוֹתָם אַיֵּה וּשְׁאוֹן קוֹלָם?

פַּס חֲלוֹם זֹהַר מִתְּהֹמוֹת לְבָבִי,

מֵתָה וַתִּבְאַשׁ דְּגַת זְהָבִי –

אַלְלַי, אַלְלַי.

וַיֶּהֱמֶה לֵב הַבַּחוּרִים כְּשָׁמְעָם וְדִמְעָתָם שָטְפָה עִם מֵי הַנָּהָר. וְכַאֲשֶׁר עָיְפוּ לְבֶכִי – וַיִּמְחוּ אֶת-דִּמְעָתָם וַיֹאמֵרוּ:

“אָכֵן עֲמֻקָּה מִנִּי יָם תּוּגָתְךָ, הַנָּהָר! וְאוּלָם דַּע לְךָ כִּי קָרוֹב יוֹם נִחוּמִים וּמַרְגּוֹעַ. רֵעִים שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ, בְּנֵי עִיר אַחַת, וַנֵּרֶא כִּי בּוֹשֵׁשׁ הַגּוֹאֵל לָבֹא, וַנִּדֹר נֶדֶר לֵאלֹהִים לְהָחִישׁ יוֹם בֹּאוֹ, וְעַתָּה הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ לְבַקֵּשׁ אֶת-מְעָרַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ. הֲיָדַעְתָּ וְאִם שָׁמַעְתָּ, אֵיזֶה הַדֶּרֶך נַגִּיעַ אֵלֶיהָ?”

וַיִּנְהֲרוּ פְּנֵי הַנָּהָר כִּמְעַט וְרַעַד גִּיל עֲבָרוֹ פִּתְאֹם, וַיִּמְחָא גַלָּיו וַיֹאמַר:

רָזִי לִי, רָזִי לִי;

בְּעוֹד שִׁבְעִים מִיל כְּפוּלִים עֶשֶׂר,

הֵן יֶתֶר הֵן חֶסֶר,

לָמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי תָבֹאוּ

אֶל חָרְבוֹת עִיר קְדוֹשִׁה וּמְקוֹם אַבְנֵי בֹּהוּ,

וְהֵימַנְתֶּם וְהִשְׂמַאלְתֶּם וְאַחַר תַּיְשִׁירוּ

וּרְאִיתֶם הַר-אֵל שָׁם וּמְעָרָה בּוֹ תִרְאוּ,

וּפְגַשְׁתֶּם אִישׁ שֵׂיבָה בַּשָּׁעַר,

וְקָרֶן אוֹר פָּנָיו וְנָהַר, –

לְכוּ, אַל תִּשָּלוּ, וּזְכַרְתֶּם הַנָּהָר.

ה

וַיִּתְעוֹדְדוּ הַבַּחוּרִים וַיָּקוּמוּ וַיֵּלֵכוּ. הֵם עִם צוּר הַסְּלָעִים הַקָּרוֹב, וּפֶתֶן גָּדוֹל וְעָבֶה הֵגִיחַ מִמַּאֲרָבוֹ פִּתְאֹם, וְעֵינָיו הַיְרֻקוֹת נוֹצְצֹות וְזוֹעֲמוֹת, וּבְרֹאשׁוֹ כְּעֵין כֶּתֶר פָּז קָטָן, וְצִיצֵי פָז בְּעָרְפּוֹ, וּפִיו תּוֹסֵס וּמְפַעְפֵּעַ, וַיִּזְחַל וַיָּבֹא בְחִפָּזוֹן וַיִּתְמַתַּח כַּקּוֹרָה לְכֹל רֹחַב הַדֶּרֶךְ, וְרֹאשׁוֹ וּפִיו הַפָּעוּר וַחֲמַת לְשׁוֹנוֹ הַשְּׁלוּחָה מוּסַבִּים אֶל מוּל פְּנֵי הַבַּחוּרִים הַהוֹלְכִים. וַיֵּדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הוּא אֲשֶׁר יָצָא לְשָׂטָן לָהֶם, וַתֹּאחֲזֵם רְעָדָה גְדוֹלָה. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְאוֹשְׁשׁוּ, וַיִּלְחֲשׁוּ אֶת-הַלַּחַשׁ אֲשֶׁר יָדְעוּ, וַיַּחְפְּנוּ עָפָר מִתַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם, חָפֹן וְעַפֵּר לְעֻמַּת הַנָּחָשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְלֹא עָמַד הַפֶּתֶן לִפְנֵי הַלַּחַש, וַיָנָס מְנוּסַת פַּחַד וַחֲרָדָה, הַחֲלֵק בֶּעָפָר וְתָסֹס וְרָתֹחַ, וְהַבַּחוּרִים עוֹדָם מְשַׁלְּשִׁים אֶצְבַּע וְרוֹקְקִים אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַד הֵעָלְמוֹ. אָז יָשׁוּב אֶל הַבַּחוּרִים כֹּחָם וַיַּעֲשׂוּ אֶת-דַּרְכָּם הָלְאָה. וַיֵּלְכוּ בְלִי מָנוֹחַ יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד אֲשֶׁר בָּצְקוּ רַגְלֵיהֶם, וְשִׂמְלוֹתָם וְנַעֲלֵיהֶם בָּלוּ מֵעֲלֵיהֶם, וְלֹא הָיָה בָהֶם עוֹד כֹּחַ לָלֶכֶת, כִּמְעַט אָמְרוּ נוֹאָשׁ, וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם וַיִּרְאו אֶת-הַר הָאֱלֹהִים מֵרָחוֹק וּכְמַרְאֵה חֳרָבוֹת עַל רֹאשׁוֹ וַיִּתְחַדְּשׁוּ כֹחַ, וַיֵּלְכוּ בְאֵין נָתִיב וּמִשְׁעוֹל בֵּין אֲבָנִים מְנֻפָּצוֹת, וַיֵּימִינוּ וַיַּשְׂמְאִילוּ וְאַחַר הֵישִׁירוּ, כִּדְבַר הַנָּהָר, וּכְקָרְבָם אֶל הָהָר – וַיַּעֲמֹדוּ. עוֹד הֵם מַבִּיטִים סְבִיבוֹתָם – וְהִנֵּה יָשִׁישׁ וּבַעַל שֵׂעָר עוֹלֶה לִקְרָאתָם, בָּא מִצֵּלַע הָהָר, וְהוּא לָבוּשׁ אַדֶּרֶת וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו, וּמַפְתֵּחַ זָהָב מְשֻׁלְשָׁל לוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמָטָּה.

וַיַּכִּירוּהוּ הַבַּחוּרִים: הֲלֹא הוּא הַיָּשִׁישׁ אֲשֶׁר רָאוּהוּ בַחֲלוֹם, וַיִּשְׂמְחוּ בִלְבָבָם מְאֹד, וַיָּרוּצוּ לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיֹּאמֵרוּ:

“שָׁלוֹם לְךָ, יָשִׁישׁ נַעֲלֶה!”

וַיַּעֲנֵם הַיָּשִׁיש בִּמְאוֹר פָּנִים:

" שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָכֶם בְּנֵי אֱלֹהִים חַיִּים."

וַיִּרְמֹז לָהֶם לָלֶכֶת אַחֲרָיו.

וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הַבַּחוּרִים בִּדְמָמָה, וְהוּא נִגַּש עַד דֶּלֶת בַּרְזֶל נַעֲלָמָה בְּצֵלַע הָהָר, וַיִּדְפֹּק עָלֶיהָ בְּכֹחַ, וַיִּקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

“פִּתְחוּ שְׁעָרִים!”

וְהַדֶּלֶת נִפְתָּחָה, וַיֹּאמַר:

“לְכוּ נֹכַח פְּנֵיכֶם בֶּטַח, וְאַל תִּירָאוּ. וְהִגַּעְתֶּם עַד אֶבֶן רְבוּעָה, וְגַלּוֹתֶם אוֹתָהּ וּבָאתֶם אֶל חֶדֶר, וּמְצָאתֶם שָׁם אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד שׁוֹכֵן בִּמְנוּחָה עַל מִטָּתוֹ וְצַפַּחַת הַמַּיִם מְרַאֲשׁוֹתָיו, הֵם מֵי הַיְשׁוּעָה אֲשֶׁר שְׁאָבָם אָדָם הָרִאשׁוֹן מִנַהֲרוֹת גַּן הָעֵדֶן, לְהַצְמִיחַ בָּהֶם יֶשַׁע בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְהָיָה כִּי יוֹשִׁיט לָכֶם הַמֶּלֶך אֶת-יָדָיו וּמִהַרְתֶּם וִיצַקְתֶּם אֶת-הַמַּיִם עֲלֵיהֶן. אָז יִיקַץ הַמֶּלֶך מִשְׁנָתוֹ וּכְאַרְיֵה מִמְּעוֹנָתוֹ יֵצֵא, וְהֵבִיא אֶת-הַגְּאֻלָּה לְעַמּוֹ וְקִבֵּץ נְפוֹצוֹתֵיהֶם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ יְרוּשָׁלָיְמָה.”

עוֹד הַבַּחוּרִים נִפְעָמִים מִדִּבְרֵי הַיָּשִׁיש, וְלַהֲבוֹת אֵש הִפְרִידוּ בֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ – וְהַיָּשִׁיש עָלָה לְעֵינֵיהֶם בִּסְעָרָה הַשָּמָיְמָה.

אָז יָדְעוּ הַבַּחוּרִים כִּי אֶת-מְבַשֵׂר הַגְּאֻלָּה, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, רָאוּ עֵינֵיהֶם, וַיָּּפָג לִבָּם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה. אַחֲרֵי-כֵן הִתְעוֹדְדוּ וַיֵּחָפְזוּ לָלֶכֶת הָלְאָה בַּמְּעָרָה, כִּדְבַר הַיָּשִׁיש. וַיִּבְקְעוּ בָּאֲפֵלָה, וַיָּבֹאוּ בְשָׁלוֹם עַד קִצָּהּ, וַיִּמְצְאוּ אֶבֶן קְבוּעָה בַּקִּיר. וַיְּחַלְּצוּ אֶת-האֶבֶן, וְהִנֵּה חֶדֶר לִפְנֵיהֶם, סָפוּן כֻּלוֹ זָהָב,

וּבַחֶדֶר מִטַּת זָהָב, עָלֶיהָ יָנוּחַ הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּהַדְרַת שֵׂיבָתוֹ, וּמַרְאֵהוּ כּאַרְיֵה יָשֵׁן. שְׁכִינַת אֵל תָּאִיר פָּנָיו, מְרַאֲשׁוֹתָיו הַחֲנִית וְצַפַּחַת הַמַּיִם, וְנֵר דוֹנַג דּוֹלֵק מַרְגְּלוֹתָיו וְכִנּוֹר זָהָב תָּלוּי עַל הַקִּיר, וְעַל שֻׁלְחַן הַזָּהָב לְפָנָיו נֵזֶר וְשַׁרְבִיט, אַבְנֵי חֵן כֻּלָּם, וְסַפֶר הַתְּהִלּוֹת פָּתוּחַ. עוֹד הֵם מִשְׁתָּאִים לַמַּרְאֶה – וְהַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיט יָדָיו לְעֻמָּתָם…

וְאוּלָם הַבַּחוּרִים נִפְעֲמוּ מְאֹד מִשִׁפְעַת הַזָּהָב וּמִכֹּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַיְקָרוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּחֶדֶר, וַיַּצְמִידוּ בָּרֶגַע הַזֶּה אֶת-עֵינֵיהֶם אֶל בָּרֶקֶת אַחַת גְּדוֹלָה אֲשֶׁר זָרְחָה לִקְרָאתָם בְּכֶתֶר הַמֶּלֶךְ, וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֶה הַלְּבָנָה הַמְּלֵאָה בַּחֲלוֹמָם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וִיַּעַמְדוּ כְּחוֹלְמִים וּכְמֻכֵּי תִמָּהוֹן, ְוכַפּוֹת רַגְלֵיהֶם דָּבְקוּ לַאָרֶץ, וְעַד הִתְמַהְמְהָם – וְהִנֵּה הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת-יָדָיו, וַיֵּאָנַח דוּמָם בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם, וְרֹאשׁוּ צָנַח וַיִּפֹּל עַל הַמִּטָּה אָחוֹר בְּלִי כֹּחַ.

אָז הִתְעוֹרְרוּ הַבַּחוּרִים מִתִּמָהוֹן לִבָּם, וַיִּזְכְּרוּ אֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, כִּי כְּבָר אֶחֱרוּ אֶת-הַמּוֹעֵד וְאֵין לְהָשִׁיב.

וְאֵימָה חֲשֵׁכָה הָיְתָה פִתְאֹם מִסָּבִיב. נֶעְלַם הַמַּרְאֶה וְנָגוֹז הֶחָזוֹן וַיְהִי כְלֹא הָיָה.

וְרוּחַ הֵגִיחָה מִמִּסְתָּרִים וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַבַּחוּרִים אֶל הַשָּׂדֶה הַרְחֵק מְאֹד מִן הַמְּעָרָה. וּכְשׁוּב רוּחָם אֲלֵיהֶם, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הֵם יוֹשְׁבִים עַל יַד הַחֻרְבָּה, אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָה לְהִנָּפֵשׁ בְּרֵאשִׁית דַּרְכָּם, וְקוֹל יוֹנָה הוֹמִיָּה חֶרֶש עוֹלֶה בְאָזְנָם מִתּוֹך הַחֻרְבָּה:

אַלְלַי, אַלְלַי!

מֵאֲגָדוֹת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

מאת

חיים נחמן ביאליק

---

מִשְׁפַּט הַבֵּיצָה

מאת

חיים נחמן ביאליק

¹

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּשְׁבוּ רוֹעֵי דָוִד בַּשָּׂדֶה לִסְעֹד לִבָּם, וַיֹּאכְלוּ מִן הַצֵּידָה אֲשֶׁר לָקְחוּ אִתָּם בְּיַלְקוּטָם, לֶחֶם וּבֵיצִים מְבֻשָּׁלוֹת. וְאֶחָד מִן הָרוֹעִים לֹא מָצָא לוֹ כְדֵי שָׂבְעוֹ, וַיְבַקֵּשׁ מֵרֵעֵהוּ לְהַשְׁאִילוֹ בֵּיצָה מְבֻשֶּׁלֶת אַחַת, לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ רֵעֵהוּ:

“לֹא אַשְׁאִילְךָ עַד אִם נָדַרְתָּ בְּפִיךָ, וּבִפְנֵי עֵדִים, כִּי הָשֵׁב תָּשֶׁב-לִי אֶת-הבֵּיצָה לַמּוֹעֵד, אוֹתָהּ וְעַל כָּל-תְּבוּאָתָהּ אֲשֶׁר תָּבִיא בֵּיצָה לִבְעָלֶיהָ עַד הַמּוֹעֵד הַהוּא.”

וַיֵּקַל הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמְבַקֵּשׁ וְלֹא חֲשָׁבוֹ, כִּי אָמַר: מַה-תָּבִיא וּמַה-תּוֹסִיף בֵּיצָה לִבְעָלֶיהָ? – וַיֵּאוֹת וַיֹּאמַר:

“הֵן, לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ.”

וְהָאִישׁ הִשְׁאִילוֹ בֵיצָה וַיָּעַד עֵדִים.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיָּבוֹא הַמַּשְׁאִיל לִדְרֹשׁ אֶת נִשְׁיוֹ. וַיֹאמֶר לוֹ הַשּוֹאֵל:

“אֵין לְךָ בְּיָדִי בִּלְתִּי אִם בֵּיצָה אֶחָת.”

וַיֹאמֶר הַמַּשְׁאִיל:

“שָׁגִִיתָ, אָחִי. לְפִי חֶשְׁבּוֹנִי אָנִי עָלֶיךָ לְשַׁלֵּם לִי כָזֹה וְכָזֶה.”

וַיִּקֹּב לוֹ אֶת-מִכְסַת הַכֶּסֶף, מִסְפָּר עָצוּם, רַב מְאֹד מֵאֲשֶׁר תּשִׂיג יַד הַנִּתְבָּע.

וַיִּרְגַּז הָאִישׁ וַיֹּאמַר:

“הֲדַעְתְּךָ הִתְבַּלָּעָה? מִי רָאָה אוֹ מִי שָׁמַע מֵעוֹדוֹ, כִּי יְשֻׁלַּם הוֹן רַב כַּאֲשֶׁר נָקַבְתָּ חֵלֶף בֵּיצָה אֶחַת? אֵין זֹאת כִּי אִם מְתַעְתֵּעַ אַתָּה בִי.”

וְאוּלָם הַמַּשְׁאִיל הִקְשָׁה לִדְרֹשׁ כַּאֲשֶׁר נָקַב, לֹא גָרַע פְּרוּטָה. וַיָּרִיבוּ הַשְּׁנַיִם בְּחָזְקָה, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה – וְהַדָּבָר הוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי בַּעֲלֵי-הָרִיב וְגַם אֶת-דִּבְרֵי הָעֵדִים שָׁמַע, וַיּוֹצֵא מִשְׁפָּט לֵאמֹר:

“אַתָּה, שׁוֹאֵל הַבֵּיצָה, שַׁלֵּם תְּשַׁלֵּם לְבַעַל-דְּבָרֶיךָ הַמַּשְׁאִיל כְּכָל-אֲשֶׁר פָּצִיתַ פֶּה.”

וַיִּצְעַק הָאִישׁ:

“אֲהָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וְאָנֹכִי לֹא אֵדַע כַּמָּה?”

וַיּוֹשֶׁט לוֹ אִישׁ רִיבוֹ אֶת-פָּרָשַׁת הַחֶשְׁבּוֹן לֵאמֹר:

" בֵּיצָה אַחַת תִּבָּקַע אֶפְרוֹחַ אֶחָד. האֶפְרוֹחַ יָבִיא בִּשְׁנָתוֹ הַשְּׁנִיָּה שְׁמוֹנָה-עָשָׂר אֶפְרוֹחִים, וְכֵן בְּכָל שָׁנָה. אֵלֶּה הָאֶפְרוֹחִים יָבִיאוּ גַם הֵם כָּל-אֶחָד שְׁמוֹנָה-עָשָׂר אֶפְרוֹחִים לְשָׁנָה. מִיּוֹם הָשְׁאֲלָה הַבֵּיצָה וְעַד הַיּוֹם עָבְרוּ אַרְבַּע שָׁנִים…"

סוֹף דָּבָר, הַחֶשְׁבּוֹן, חֶשְׁבּוֹן נָכוֹן, וְתֹכֶן הַכֶּסֶף, שִׁלּוּמַת הַבֵּיצָה, עָצוּם מְאֹד, עָצוּם מִדֵּי הַשֵּׂג יַד הַנִּתְבָּע. וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּפַחֵי-נָפֶשׁ.

הוּא יָצָא מִפֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, וּשְׁלֹמֹה בֶן-הַמֶּלֶךְ, עוֹדֶנוּ נַעַר קָטָן בָּעֵת הַהִיא, בָּא לִקְרָאתוֹ, וַיַּרְא אֶת-פְּנֵי הָאִישׁ וְהִנָּם זוֹעֲפִים, וַיִּשְׁאָלֵהוּ עַל כָּכָה. וַיְסַפֵּר-לוֹ הָאִישׁ אֶת אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֶת אֲשֶׁר שְׁפָטוֹ הַמֶּלֶך לְשַׁלֵּם לְבַעַל-דְּבָרָיו חֵלֶף בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת אַחַת הוֹן עָצוּם, מִרְבֶּה מִמַּשַּׂג יָדוֹ.

וַיַּרְא שְׁלֹמֹה בְּצָרַת נֶפֶשׁ הָאִישׁ וַיַּחְמֹל עָלָיו וַיֹּאמַר:

“שְׁמַע אִיעָצְךָ, זֹאת עֲשֵׂה, וְנֶחֱלַצְתָּ מִן הַצָּרָה הַבָּאָה עָלֶיךָ בִּגְלַל הַבֵּיצָה. בְּיוֹם פּלוֹנִי לַמּוֹעֵד יֵצֵא הַמֶּלֶךְ אָבִי לִפְקֹד אֶת-גְּדוּדֵי צְבָאוֹ בַּשָּׂדֶה. וְשָׁמִרְתָּ לַמּוֹעֵד, וְיָצָאתָ הַשָּׂדֶה גַּם אָתָּה. וְנִקְרַבְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִצְבְּאוּ וַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ שָׁמָּה גְּדוּדֵי הַמֶּלֶךְ. וְהָיָה מִדֵּי לֶכְתָּם וּמִדֵּי בוֹאָם, וּמִלֶּאתָ אֶת-חָפְנֶיךָ פּוֹלִים מְבֻשָּׁלִים, מֵאֲשֶׁר תָּכִין לְךּ וַהֲפִיצוֹתָם לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּלְעֵינֵי צִבְאוֹתָיו עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה הֶחָרוּשׁ הָפֵץ וְזָרֹעַ, הָפֵץ וְזָרֹעַ. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלוּךָ הָעוֹבְרִים עָלֶיךָ: מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לָךְ? וְאָמַרְתָּ: פּוֹלִים מְבֻשָּׁלִים אָנֹכִי זוֹרֵעַ. וְכִי יִתְמְהוּ עָלֶיךָ וְאָמָרוּ: מִי רָאָה פּוֹלִים מְבֻשָּׁלִים נִזְרָעִים? – וְאּמַרְתָּ: וּמְי רָאָה כִּי בֵּיצִים מְבֻשָּׁלוֹת תִּבָּקַעְנָה אֶפְרוֹחִים? – כֹּה תַּעֲשֶׂה וְכֹה תְדַבֵּר מִדֵּי עֲבֹר עַל פָּנֶיךָ הַמֶּלֶךְ וּצְבָאוֹ בַּשָּׂדֶה.”

וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כְּכֹל אֲשֶר הוֹרָהוּ שְׁלֹמֹה, לֹא הִפִּיל דָּבָר. וַיְהִי בְּצֵאת הַמֶּלֶךְ וּצְבָאוֹ הַשָּׂדֶה, וַיַּעַבְרוּ הַגְּדוּדִים עַל-פְּנֵי חֶלְקַת אֲדָמָה אַחַת, וַיִּמְצְאוּ שָׁם אִישׁ זוֹרֵעַ פּוֹלִים מְבֻשָּׁלִים, וַיִּשְׁתָּאוּ מְאֹד לָאִישׁ וּלְמַעֲשֵׂהוּ. וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶר לֹא הִתְאִפְּקוּ מִשְׁאֹל אֶת-הָאִישׁ לֵאמֹר: מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזָּר אֲשֶר אַתָּה עוֹשֶׂה? וַיַּעֲנֵם הָאִישׁ כְּכֹל אֲשֶר שָׂם שְׁלֹמֹה בְּפִיו, וַיְהִי לְחִידָה.

וְהַדָּבָר הִגִּיעַ עַד הַמֶּלֶךְ, וַיִּזְכֹּר הַמֶּלֶךְ כְּרֶגַע אֶת-מִשְׁפַּט הבֵּיצָה, וַיְצַו לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת- הָאִישׁ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:

“הָגִּידָה-לִי, הָאִיש, אַל תְּכַחֵד: הַאֵין יַד בְּנִי שְׁלֹמֹה וַעֲצָתוֹ בְּכָל-הַדָּבָר הַזֶּה?”

וַיַּעַן הָאִיש:

“חֵי נַפְשְׁךָ, הַמֶּלֶךְ, אִם לֹא כַּאֲשֶר אָמֵרְתָּ כֵּן-הוּא.”

וַיְּסַפֵּר למֶּלֶך אֶת-כָּל-אֲשֶר יְעָצוֹ שְׁלֹמֹה וְאֵת אֲשֶר הוֹרָהוּ לַעֲשׂוֹת וּלְדַבֵּר, לֹא כִחֵד דָּבָר.

אָז יִשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת-שְׁלֹמֹה. וּבְתִתּוֹ בוֹ עֵין תּוֹכֵחָה אָמַר בְּזַעַף:

“מַה-בְּפִיךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה?”

וְאוּלָם הַנַּעַר הַקָּטָן שְׁלֹמֹה לֹא חַת מִזַּעַף אָבִיו וְאֵת אֲשֶר בִּלְבָבוֹ אוֹתוֹ מִלְּלוּ שְׂפָתָיו בָּרוּר, וַיֹּאמַר:

“אֲדוֹנִי אָבִי הַמֶּלֶך, הַאִם לֹא בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת לָקַח הָאִישׁ מֵרֵעֵהוּ. בֵּיצָה אֲשֶר לֹא תִדָּגֵר וְלֹא תִבָּקַע אֶפְרוֹחַ? וְעַתָּה לָמָּה זֶה יוּשַׁת עָלָיו לְהָשִׁיב שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה תְמוּרָתָהּ?”

וּפְנֵי הַמֶּלֶך אוֹרוּ מְאֹד כְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה, כִּי הִכִּיר מֵהֶם אֶת-טוּב שֵׂכֶל הַנַּעַר, אֶת-יֹשֶׁר לְבָבוֹ וְאֶת עֹז רוּחוֹ, וַיִּשָּׁקֵהוּ עַל מִצְחוֹ, וַיֹּאמַר:

“אָכֵן צָדַקְתָּ, בְּנִי, הַפַּעַם מִמֶּנִּי בְּמִשְׁפָּטֶךּ, וּבָרוּךְ אַתָּה לֵאלֹהִים כִּי מְנַעְתָּנִי מֵעָוֶל.”

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִישׁ אָמַר:

“לֵךְ וְשַׁלֵּם לְרֵעֲךָ בֵּיצָה אֶחָת.”

---

מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה

מאת

חיים נחמן ביאליק

אִישׁ סוֹחֵר עָשִׁיר מְאֹד הָיָה בְלֹד, וַיְהִי לוֹ כֶסֶף וְזָהָב וּנְכָסִים וַעֲבֻדָּה רַבָּה, וַיִּפְרֹץ קִנְיָנוֹ לָרֹב, וַיִּסְחַר אֶל אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וְלָאִישׁ בֵּן יָחִיד עָלֶם; וַיְהִי כַּאֲשֶר זָקֵן הָאִישׁ וְלֹא יָכֹל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, וַיַּעַזְרֵהוּ בְּנוֹ הָעֶלֶם בְּמִסְחָרוֹ וּבְכָל-מִשְׁלַח יָדוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּתֵּן הַזָּקֵן בְּיַד בְּנוֹ אֳנִיָּה טְעוּנָה מִסְּחוֹרַת הָאָרֶץ, לַהֲבִיאָהּ אֶל אֶרֶץ אַפְרִיקִי. וַיָּבֹא הָעֶלֶם אֶל אֶרֶץ אַפְרִיקִי, וַיַּעַשׂ שָׁם מִקְנֶה וְקִנְיָן, וְלֹא אָץ עוֹד לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיו, וַיּוֹסֶף לִסְחֹר אֶת-הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ בָּהּ יָמִים רַבִּים.

עוֹד הוּא מִתְמַהְמֵהַּ – וְהַזָּקֵן אֲבִי הָעֶלֶם הָלַךְ לָמוּת, כִּי מָלְאוּ יָמָיו. וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-עַבְדוֹ סוֹכֵן בֵּיתוֹ, וַיְצַוֵּהוּ עַל נַחֲלָתוֹ וַיֹּאמַר:

“הִנֵּה אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ, וּבְנִי לֹא יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינַי, כִּי הָלַךְ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה וַיִּתְמַהְמַהּ עַד הֵנָּה וּמִי יוֹדֵעַ מָתַי יָשׁוּב. עַל-כֵּן הֱיֵה נָא אַתָּה אַחֲרֵי מוֹתִי עַל בֵּיתִי וְעַל רְכוּשִׁי וְעַל כָּל–אֲשֶר לִי, וְכִלְכַּלְתָּ אוֹתָם בֶּאֱמוּנָה עַד שׁוּב בְּנִי – וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ אֶת-כָּל-נַחֲלָתוֹ כַּצֶּדֶק וְכַמִּשְׁפָּט. הִשָּׁבַע-לִי אִם תִּשְׁקֹר לִבְנִי הַיָּחִיד!”

וַיִּשָּׁבַע לוֹ הָעֶבֶד. וַיְכַל הַזָּקֵן לְצַוֹת, וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עָמָּיו.

וְהָעֶבֶד אִישׁ נָבָל וּבְלִיָּעַל. וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אֲדוֹנָיו הַזָּקֵן, וַיִּמְעַל בַּפִּקָּדוֹן, וַיִּכְבּשׁ אֶת-כָּל-הָרְכוּשׁ וְהַנְּכָסִים וַיִּקָּחֶם-לוֹ, וְגַם אֶת-הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת כָּבַשׁ, וַיְמָרֵר אֶת-חַיֵיהֶם וַיַּעֲבִידֵם בְּפֶרֶךְ, וַיַּכֵּם מַכּוֹת אַכְזְרִיּוֹת. וַיְהִי כִּי לֹא יָכְלוּ עֹוד נְשׂא אֶת-רִשְׁעוֹ וְאֶת-זְדוֹנוֹ, וַיִּבְרְחוּ אַחַד אֶחָד, וַיָּבֵא חֲדָשִׁים תַּחְתָּם, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת-הַזָּקֵן וְאֶת-בְּנוֹ, וַיִּמְשֹׁל הָעֶבֶד בְּיַד רָמָה, וַיִּזְלֹל וַיִּסְבָּא וַיִּשְׁמָן, וַיְמַלֵּא כָּל-תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ הַטְּמֵאָה בְּחֵיל זָרִים.

וַיְהִי כְּשׁוּב בֶּן-הַזָּקֵן מִמַּסָּעָיו וַיִּשְׁמַע כִּי מֵת אָבִיו וַיִּתְאַבָּל. וַיֵּרֶד אֶל בֵּית אָבִיו וְאֶל נַחֲלָתוֹ לְרִשְׁתָּם, וַיְהִי כְּבֹאוֹ הֶחָצֵרָה וַיִּרְאֵהוּ כֶּלֶב אֶחָד, מִכַּלְבֵּי בֵית אָבִיו, וַיַּכִּירוֹ, וַיָּשֶׂשׂ לִקְרַאת בֶּן-אֲדוֹנָיו, וַיְכַשְׁכֵּשׁ זָנָב לְעֻמָּתוֹ וַיֶּהֱמֶה בְרַחֲמִים, וַיְהִי כְּמִתְלוֹנֵן בְּיָגוֹן חֶרֶשׁ: “לָמָּה בוֹשַׁשְׁתָּ לָבוֹא?”

וַיַּשְׁקֵף הָעֶבֶד בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא אֶת-בֶּן-אֲדוֹנָיו הַבָּא וְאֶת מְשׂוֹשׂ הַכֶּלֶב עָלָיו, וַיִּירָא מְאֹד, כִּי אָמַר: עַתָּה יִגָּלֶה מַעֲלִי! וַיְמַהֵר וַיֵּצֵא, וַיִּבְעַט בַּכֶּלֶב בַּחֲמַת-אָף וַיְגָרְשֵׁהוּ, וְאֶל הַבָּא אָמַר בְּזָעַף:

“מַה-לְךָ פֹה, הַזָּר? צֵא כְרֶגַע מֵחֲצֵרִי, פֶּן אֲשַׁלַּח בְּךָ אֶת-כְּלָבַי הָעַזִים.”

וַיַּעַן הַבָּא:

“לֹא זָר אֲנִי פֹה, כִּי נַחֲלַת אֲבוֹתַי הִיא. הַאִם לֹא הִכַּרְתָּנִי? הֲלֹא אֲנִי בֶן-אֲדוֹנֶיךָ הַמֵּת, וָאָבֹא הַיּוֹם עַל נַחֲלָתִי.”

וַיִּתְנַכֵּר אֵלָיו הָעֶבֶד וַיָּשֶׂם מִצְחוֹ כַנְחוּשָׁה וַיִּצְחַק צְחוֹק זָדוֹן לֵאמֹר:

“רְאוּ, הִנֵּה בָא אִישׁ נָכְרִי לְהָתֵל בִּי. חֵי נַפְשִׁי כִּי אַךְ מְשֻׁגָּע אוֹ מְתַעְתֵּעַ הָאִישׁ הַזֶּה.”

וַיַּזְעֵק אֶת-עֲבָדָיו לְגָרְשׁוֹ וְגַם שִׁסָּה בוֹ אֶת-כְּלָבָיו. וַיִּרְתְּחוּ כָל-דְּמֵי הָעֶלֶם בְּקִרְבּוֹ וּלְבָבוֹ הִתְחַמֵּץ מְאֹד, כִּי מִי זֶה יִרְאֶה בְהֵעָשֵׁק נַחֲלָתוֹ לְעֵינָיו וְיִתְאַפָּק? וַיִּצְעַק בַּחֲמָתוֹ:

“אִי עֶבֶד נִקְלֶה! הֲלִירשׁ אֶת-אָבִי אַתָּה אוֹמֵר?”

וַיָּרֶם עָלָיו מַקְלוֹ וַיַּכֵּהוּ; וְהָעֶבֶד הֵשִׁיב לוֹ מַכָּה תַּחַת מַכָּה. וַיִּצְעַק הָעֶלֶם, וַיָּבֹא הַכֶּלֶב הַמְּגֹרָשׁ לְקוֹלוֹ, וַיְהִי כְּמִתְחַזֵּק לְהַצִיל אֶת בֶּן-אֲדוֹנָיו הַמֻּכֶּה. וַתִּצְלַח כָּאֵש חֲמַת הָעֶבֶד, וַיַּהֲרֹג אֶת-הַכֶּלֶב בְּבַעֲטַת רֶגֶל אֶחָת, וַיִּשְׁתּוֹלֵל כְּחַיַּת טֶרֶף, וְגַם הָעֶלֶם עָמַד עַל נַפְשׁוֹ בִּגְבוּרָה. וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְבוּכָה וּצְעָקָה בֶחָצֵר וְאֵין מַצִּיל בֵּין הַשְּׁנָיִם.

וּבַיָּמִים הָהֵם דָּוִד, אֲבִי שְׁלֹמֹה, מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וַיַּרְא הָעֶלֶם בֶּן-הַמֵּת, כִּי יָדוֹ לֹא תוֹשִׁיעַ לוֹ, וַיַּעַל יְרוּשָׁלַיְמָה וַיִּצְעַק אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:

הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ, אָבִי מֵת וַאֲנִי הָיִיתִי בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, וְעַתָּה בְּשׁוּבִי אֶל נַחֲלָתִי, וְהִנֵּה כָּבַשׁ עֶבֶד הַבַּיִת אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִי וַיְגָרְשֵׁנִי, בְּאָמְרוֹ, כִּי הוּא הַבֵּן הַיּוֹרֵש וַאֲנִי אִישׁ נָכְרִי. יֵרֶא הַמֶּלֶךְ וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיַּד חוֹמֵס וּבְלִיָּעַל."

וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

“הֲיֵּשׁ עֵדִים לִדְבָרֶיךָ?”

וַיַּעַן הַצּוֹעֵק:

“אָיִן”.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

“אִם כֵּן מָה אֶעֱשֶׂה, בְּנִי? יוֹשִׁיעֲךָ אֱלֹהִים. הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי רַק עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר.”

וַיַּרְא הָעֶלֶם כִּי אֵין תְּשׁוּעָה, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וַיֹּאמַר:

“אֲהָהּ, הַאֵין שׁוֹפֵט וְאֵין מִשְׁפָּט בְּיִשְׂרָאֵל?” וַיַּעֲמֹד בְּפֶתַח הַבַּיִת עָמֹד וְצָעֹק. וַיִּגְּשׁוּ הַשּׁוֹטְרִים לְהָדְפוֹ; וַיְהִי עוֹד הֵם מִתְעַצְּמִים אֶת-הָאִישׁ, וּשְׁלֹמֹה בֶּן-הַמֶּלֶךְ בָא בַּפֶּתַח, וְהוּא עוֹדֶנּוּ רַךְ וְצָעִיר בָּעֵת הַהִיא, וַיַּרְא אֶת הָעֶלֶם הַצּוֹעֵק בְּצָרַת נַפְשׁוֹ, וַיַּחְמֹל עָלָיו וַיִּשְׁאַל לוֹ וּלְצַעֲקָתוֹ, וַיַּגִּידוּ לוֹ. וַיֹּאמֶר לַשּׁוֹטְרִים: הַרְפּוּ מִמֶּנּוּ, הֲלֹא תִרְאוּ כִּי מַר נֶפֶשׁ הוּא, וְאֶת-הַצּוֹעֵק הִטָּה הַצִּדָּה וַיֹּאמֶר לוֹ: שׁוּב צְעַק אֶל הַמֶּלֶךְ שֵׁנִית, וְהָיָה כִּי יִגְעַר בְּךָ, וְאָמַרְתָּּ לוֹ: שִׂימֵנִי בְּיַד שְׁלֹמֹה בִנְךָ וְהוּא יִשְׁפֹּט אֶת-מִשְׁפָּטִי.

וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כֵּן, וַיִּתֵּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁאֱלָתוֹ, וַיָּשֶׂם אֶת מִשְׁפָּטוֹ בְיַד שְׁלֹמֹה, כִּי אָמַר הַמֶּלֶךְ: הָבָה אֶרְאֶה, מַה-יִּשְׁפֹּט הַנַּעַר וְאֵיכָה יַעֲשֶׂה.

וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה לִקְרֹא לָעֶבֶד, וַיַּעַמְדוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי הָרִיב לִפְנֵי שְׁלֹמֹה וַיְדַבְּרוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי הַבֵּן הַיּוֹרֵשׁ וְהוּא עֶבֶד בְּלִיַּעַל גוֹזֵל אֲדוֹנָיו, וזֶה אוֹמֵר: לֹא, כִּי אֲנִי הַבֵּן וְלִי מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה, וְהוּא אַךְ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר בָּא לְהִתְגּוֹלֵל עָלַי, וְלֹא יָדַעְתִּי מִי הוּא וּמֵאַיִן הוּא.

וַיִּשְׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת-הַצּוֹעֵק:

“הֲיָדַעְתָּ אַיֵּה קְבוּרַת אָבִיךָ?”

וַיַּעַן הָעֶלֶם:

“לֹא יָדַעְתִּי.”

וַיִּשְׁאַל אֶת-הַשֵּׁנִי:

“וְאַתָּה הֲיָדַעְתָּ?”

וַיַּעַן הָעֶבֶד:

" יָדַעְתִּי, וְהִנֵּה הוּא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי".

וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה:

“לְכָה אֵפוֹא וְהֵבֵאתָ לִי אֶת-זְרוֹעַ אָבִיךָ הַמֵּת.”

וַיְמַהֵר הָעֶבֶד וַיֵלֶךְ וַיָּבֵא זְרוֹעַ כְּרוּתָה מִגּוּפַת הַזָּקֵן וַיְשִׂימֶנָּה לִפְנֵי שְׁלֹמֹה וַיֹּאמַר:

“הִנֶּהָ!”

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַבֵּן אֶת-זְרוֹעַ אָבִיו הַכְּרוּתָה וַיַּסְתֵּר פָּנָיו וַיֵּבְךְ, כִּי הִתְעַלֵּל הָעֶבֶד בְּגוּפַת אָבִיו הַמֵּת. ושְׁלֹמֹה רָאָה וַיֵּדַע לִבּוֹ וַיְהִי כְּמִתְאַפֵּק וַיֹּאמַר:

" לֵאלֹהִים הַמִּשְׁפָּט! הַקִּיזוּ שְׁנֵיכֶם דָּם אִישׁ אֶל כִּלְיוֹ."

וַיַּקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם דָּם מִבְּשַׂר זְרוֹעָם, אִישׁ דָּמוֹ אֶל כִּלְיוֹ.

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אֶל הָעֶבֶד:

“טְבֹל אֶת-עֶצֶם הַזְּרוֹעַ בְדָמֶךָ.”

וַיִּקַּח הָעֶבֶד וַיִּטְבֹּל, וַתֵּצֵא הַזְּרוֹעַ נְקִיָּה וּלְבָנָה כְּשֶׁהָיְתָה, כִּי לֹא דָּבַק בָּהּ מְאוּמָה מִדַּם הָעֶבֶד.

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אֶל הַשֵּׁנִי:

“וְעַתָּה טָבְלֶנָּה בְדָמְךָ אָתָּה.”

וַיִּתְחַזֵּק הַבֵּן וַיַּעַשׂ כְּמִצְוַת שְׁלֹמֹה עָלָיו וַיִּטְבֹּל, וַיְהִי כְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הִיא רְטֻבָּה וּמְאָדָּמֶת, כִּי קָלְטָה הַזְּרוֹעַ אֶת-הַדָּם מִן הַכְּלִי וַתִּרְוֵהוּ.

וַיַּרְאֶנָּה שְׁלֹמֹה לְכֹל-הַנִּצָּבִים שָׁמָּה וַיֹּאמַר:

“רְאוּ, מָצָא דַם הַבֵּן אֶת-בְּשַׂר אָבִיו וַיִּדְבַּק בּוֹ וַיִּהְיוּ לַאֲחָדִים. הוּא בֶּן-הַמֵּת!”

וַיְצַו שְׁלֹמֹה לְיַסֵּר אֶת-הָעֶבֶד כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ וְאֶת בֶּן-הַמֵּת הֵקִים עַל נַחֲלַת אָבִיו.

וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ דָּוִד אֶת-מִּשְׁפַּט בְּנוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמַר:

חֲכַם בְּנִי, וְיִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי.

---

הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן

מאת

חיים נחמן ביאליק

¹

א

וְאלֹהִים נִרְאָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמַר: שְׁאַל, מָה אֶתֵּן לָךְ?

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: יְיָ אֱלֹהַי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי, וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַם רַב וְכָבֵד, וּמִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם הַזֶּה? וְעַתָּה אִם טוֹב אֲנִי בְעֵינֶיךָ, וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ וּלְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יַעַן אֲשֶר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתּ לְךָ יָמִים רַבִּים, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ – הִנֵּה עָשִׂיתִי כִדְבָרֶיךָ, וְנָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ וְגִדַּלְתִּי אֶת-שִׁמְךָ מִכָּל-מַלְכֵי אָרֶץ.

וְגַם עַל הַחַיָּה וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף תִּפְרֹשׂ מֶמְשַׁלְתְּךָ, וְשָׁמַעְתָּ אֶת-לְשׁוֹנָם וְאֶת-שִׂיחָם, וְיָדַעְתָּ אֶת-כָּל-הֲגִיגָם; וְצִוִּיתָ גַּם עַל הַשֵׁדִים וְעַל הָרוּחוֹת, וְחָרְדוּ לְנִיד עַפְעַפְּךָ וְשֵׁרְתוּךָ, הֵמָּה מִשְׁמַעְתְּךָ וְהֵמָּה מִשְׁלֹחַ יָדֶךָ.

וּפִתְּחוּ אָזְנֶיךָ תָמִיד, וְשָׁמַעְתָּ אֶת-שִׂיחַת הָאִילָנוֹת וְאֶת-לַחַשׁ הָעֲשָׂבִים וְאֶת-רַחַש הַשִׁבֳּלִים בַּשָּׂדֶה; וְרָאִיתָ לִלְבַב כָּל-צִיץ וָפֶרַח וּבָאתַ עַד חֵקֶר תְּכוּנָתָם, וְחָכַמְתָּ וְהִשְׂכַּלְתָּ מִכָּל-הָאָדָם אֲשֶר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וַיִּיקַץ שְׁלֹמֹה בַּבֹּקֶר – וְהִנֵּה חֲלוֹם.

ב

וַיָּקָם שְׁלֹמֹה וַיִּפְתַּח אֶת-חַלוֹן הֵיכָלוֹ הַפּוֹנֶה אֶל גַּן מֵצַל, וַיִּתְיַצֵּב וַיַּבֵּט הַגַּנָּה עַד בּוֹשׁ וְרוּחוֹ עוֹדֶנָּה נִפְעָמָה מֵחֲלוֹם הַלַּיְלָה.

וְהַגַּן מָלֵא כֻלוֹ מִצְהֲלוֹת צִפֳּרֵי בֹקֶר וּתְרוּעַת כַּנְפֵי רְנָנִים, רַחַף פַּרְפְּרֵי רִקְמָה וַהֲמִית זְבוּבֵי תְכֵלֶת וָכָתֶם. רִבֲבוֹת פִּיפִיוֹת יִתְּנוּ קוֹל מִבֵּין עֳפָאִים וּבְרַד צְלִילֵי עֹז עִם גַּרְגְּרֵי זְהַב שֶׁמֶשׁ יַחְדַּו יִתְּכוּ אָרְצָה. טַוָּסִים וְתֻכִּיִּים, דּוּכִיפַתִּים וּשְׁרַקְרַקִּים יְבַשּׂרוּ בְמִקְהֲלוֹתֵיהֶם גְּבוּרַת שֶׁמֶשׁ מֵחֶבְיוֹן כָּל-שִׂיחַ וּמֵחֵיק כָּל-צַמֶּרֶת, וְטָסַיּוֹת וּסְנוּנִיּוֹת קוֹשְׁטוֹת כְּחִצִּים הֵנָּה וָהֵנָּה לְרוּחַ הַיּוֹם וְכֻלָּם מְְצַפְצְפִים. שָׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ מִסָּבִיב עַל פְּנֵי מַרְבַדֵּי דֶשֶׁא רְסוּסֵי טַל וְעַל פְּנֵי עֲרוּגוֹת צִצִּים וּמִגְדְּלוֹת פְּרָחִים, לֹא רָאֲתָה עַיִן כְּמוֹהֶם לַהֲדַר צְבָעִים, לְמֶתֶק רֵיחַ וּלְתִפְאֶרֶת תַּבְנִית וְקוֹמָה. לֹא תִמָּלֵא הָאֹזֶן מִשְׁמֹעַ וְהָעַיִן לֹא תִשׂבַּע מֵרְאוֹת.

עוֹד שְׁלֹמֹה מִתְעַנֵּג עַל הַמַּרְאֶה, וְהִנֵּה צִפּוֹר אַחַת קְטַנָּה, כְּחֻלַּת כְּנָפַיִם וַאֲפוּדַת חֹשֶׁן לָבָן הִתְעוֹפְפָה מִתּוֹךְ אַחַד הַשִׂיחִים וּבְעָמְדָהּ עַל רֹאשׁ אָמִיר מִנֶּגֶד שִׁסְּעָה אֶת-רֵעוֹתֶיהָ בְקוֹלָהּ וַתְּצַפְצֵף וַתֹּאמַר:

“פִּי-פִּי-פִּי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶן! הֲלֹא שְׁמַעְתֶּן אִם לֹא יְדַעְתֶּן, אַחְיוֹתַי! מֶלֶך נִתַּן לָנוּ, מוֹשֵׁל חָדָש יִמְשֹׁל עָלֵינוּ! כּרוּז יָצָא הַלַּיְלָה בַּמָּרוֹם לֵאמֹר: מָלַך שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד! מָלֹך יִמְלֹך עַל כָּל-הָאָרֶץ כֻּלָּהּ וְגַם עַל עוֹף הַשָּמַיִם יִמְלֹך, בִּלְעָדָיו לֹא תִדֹד צִפּוֹר כָּנָף וְלֹא תִפְצֶה פֶּה. וְעַתָּה רְאֶינָה גַּם רְאֶינָה, הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה מִתְהוֹלְלוֹת בְּפַחֲזוּתֵנוּ עַד לְאֵין חֹק וּבְאֶפֶס כָּל-מַעְצוֹר; מְקַפְּצוֹת וּמְנַתְּרוֹת, מְרִיעוֹת וְהוֹמוֹת; וְהַמֶּלֶך הִנֵּה הוּא עוֹמֵד שָׁם עַתָּה מִנֶּגֶד וּמֵצִיץ עָלֵינוּ מֵחַלוֹן הֵיכָלוֹ. הַיְנַקֵּנוּ? וְאִם יִשָּׂא לָנוּ? כִּי יָעַצְתִּי: הָבָה נִבְרְחָה מִפֹּה בְּטָרָם תַּשִּׂיגֵנוּ עֶבְרָתוֹ.”

וַתַּעַן צִפּוֹר שְׁנִיָּה לְעֻמָּתָה, – וְגַם הִיא קְטַנָּה כָּרִאשֹׁונה,וְאוּלָם כְּנָפֶיהָ נֶחְפּוּ בִּנְקֻדּוֹת כֶּסֶף וַעֲנָק מֻצְהָב בְּצַוָּארָה – וַתַּעַן וַתֹּאמַר:

“פְּצִי- פְּצִי- פְּצִי – אַךְ הֶבֶל תִּפְצִי! מִי רָאָה אוֹ מִי שָׁמִע כָּזֹאת, כִּי הַמֶּלֶך יַשְׁפִּיל שֶבֶת מֵעֲבָדָיו! וְאֵיכָכָה יִמְלֹך בֶּן-אָדָם עַל בַּעֲלֵי-הַכָּנָף, אִם הֵם בּשָּמַיִם, וְהוּא לְמַטָּה מֵהֶם עַל הָאָרֶץ? אֵין זֹאת, חַי אָנִי! אַךְ שֶׁקֶר הַכְּרוּז וְהֶבֶל הַשּׁמוּעָה. לָנוּ אֵין מֶלֶך זוּלָתִי הַנֶּשֶׁר! הוּא מָלַך וְהוּא יִמְלֹך! אוֹתוֹ לְבַדּוֹ נָתַן אֱלֹהִים עֶלְיוֹן עַל כָּל-בַּעֲלֵי-הַכְּנָפַיִם, כִּי עַל כֵּן יִגְבִּיהַּ עוּף וּמְרוֹמִים יְשְׁכֹּן מִכֻּלָּם.”

ג

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה שׁוֹמֵעַ שִׂיחַת הַצִפֳּרִים וּמֵבִין לְכָל-מִפְצֵה פִיהֶן, וַיַּרְא בַּעֲלִיל כִּי אָכֵן לֹא שָׁוְא דִּבֶּר חֲלוֹמוֹ אָמֶשׁ. אָז יֵדַע שְׁלֹמֹה פִתְאֹם אֶת-כּחוֹ וַיַּזְעֵק אֵלָיו בִּדְבַר מֶלֶך שִׁלְטוֹן אֶת-כָּל-בַּעֲלֵי-הַכָּנָף. וַיֵּאָסְפוּ כֻלָּם כְּרֶגַע וַיָּבֹאוּ בְהוּלִים וּדְחוּפִים אֶל גַּן הֵיכָלוֹ וַיִּתְיַצְּבוּ לְפָנָיו בְּאֵימָה וָפַחַד וַיְחַכּוּ בַחֲרָדָה לְמוֹצָא פִיו.

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה עוֹמֵד עַל יַד חַלּוֹנוֹ וְעַפְעַפָּיו תִּבְחַנָּה אֶת-בַּעֲלֵי-הַכָּנָף לְמַחֲנוֹתֵיהֶם וּלְמַעַרְכוֹתֵיהֶם. אִחֲרֵי-כֵן פָּתַח אֶת-פִּיו וַיֹּאמַר:

" שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי-הַכְּנָפַיִם, שָׁלוֹם וָחָסֶד! דְּעוּ כִּי נְתָנַנִי אֱלֹהִים עֶלְיוֹן עַל כָּל-מַלְכֵי אֶרֶץ, וְגַם עֲלֵיכֶם בַּעֲלֵי-הַכְּנָפַיִם הִמְשִׁילָנִי. כֻּלְּכֶם עֲבָדַי וּמְשָׁרְתַי מֵעַתָּה, עַל פִּי תֵצְאוּ וּבִדְבָרִי תָּבֹאוּ. בִּלְעָדַי לֹא יָרִים אִישׁ מִכֶּם כָּנָף. וְאוּלָם אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ, כִּי שָׁלוֹם וּמִבְטָח אִתִּי לְכָל-הַחוֹסִים בְּצִלִּי, וְגַם אַתֶּם לֹא תִּפֹּל מִנּוֹצַתְכֶם שַׂעֲרָה אָרְצָה. רַחֲפוּ וְקַנְּנוּ, נַתְּרוּ וְרַנְנוּ בְכָל-מְלוֹא גַנַּי כַּטוֹבֹ בְּעֵינֵיכֶם וְהִרְנַנְתֶּם גַּם אֶת-לֵב הַמֶּלֶך,יֵאָמֵן אִישׁ לְתַפְקִידוֹ וּלְמִצְוַת לְבָבוֹ וּמִלֵּא בְזֹאת אַחֲרֵי אֱלֹהִים. וְאוּלָם חַי אֱלֹהִים וְחֵי כָּל-יְצִירֵי כַּפָּיו וּפִלְאֵי יָדָיו, אִם לֹא בְהַשְׂכֵּל וּבִתְבוּנָה דִבְּרָה הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר הֵשִׁיבָה אֶת-רְעוּתָהּ מִלִים לֵאמֹר הֲיִתָּכֵן כִּי יִשְׁפַל הַמֶּלֶך שֶׁבֶת ועֲבָדָיו יִגְבְּהוּ עָלָיו? – אָכֵן הִשְׂכִּילָה הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה, מְנֻוּקֶדֶת הַכֶּסֶף וַעֲנוּקַת הַזָּהָב, יַעַן חָכַמְתְּ כָּכָה, תִּגְשִׁי כְרֶגַע אֵלַי, וְקָשַׁרְתִּי בְצַוָּארֵךְ אִגֶּרֶת קְטַנָּה וּנְשָׂאתָהּ מִדְבַּרָה תַּדְמוֹר, אֶל רָאשֵׁי הַצּוּרִים הַגְּבוֹהִים, מִשְׁכַּן הַנְּשָׁרִים הַגְּדוֹלִים, נִשְׁרֵי הַשֵׁם. וְחָנִית עַל קָדְקֹד צוּר הַצּוּרִים, וּמָצָאת שָׁם אֶת-קֵן נֶשֶׁר הַנְּשָׁרִים – הוּא הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, הַלָּבָן כֻּלוֹ לְמַרְאֶה, וְקוֹמָתוֹ כְּקוֹמַת הַסּוּס הַלָּבָן אֲשֶׁר אֶרְכַּב עָלָיו תָּמִיד,וּשְׁנוֹתָיו אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּכְכָל אֲשֶׁר יִרְבּוּ יָמָיו כֵּן תִּרְבֶּה עָצְמָתוֹ וְכֵן יִגְבַּהּ מְעוּפוֹ. וְעָמַדְתְּ לְפָנָיו, וְהָיָה אַךְ יִרְאֶה אֶת-הָאִגֶּרֶת בְּצַוָּארֵךְ וְחָרַד כְּרֶגַע מִמְּרוֹם צוּרָיו לָטוּשׁ אֵלַי, וּלְקָחֵךְ גַּם אוֹתָךְ בֵּין אֶבְרוֹתָיו וּבָאת עִם הַנֶּשֶׁר הַזֶּה לְפָנַי. הָבָה הַצִּפּוֹר מִהֲרִי!"

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶך, וְהַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה מְנֻקֶּדֶת הַכֶּסֶף וִעֲנוּקַת הַזָּהָב עָלְתָה וַתָּבֹא בְּעַד הַחַלּוֹן הַחַדְרָה וַתַּעֲמֹד בִּרְעָדָה עַל כַּן הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמֶּלֶך. וַיִּקְשֹׁר הַמֶּלֶך אִגֶּרֶת קְטַנָּה בְצַוָּארָהּ וּבָהּ כָּתוּב לֵאמֹר: “אֲנִי שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד מֶלֶך יִשְׂרָאֵל צִוִּיתִיךָ, אוֹתְךָ הַמֶּלֶך הַזָּקֵן, לֵאמֹר: מַהֲרָה בֹאָה אֵלַי כְּרֶגַע!”

וְהַצִּפּוֹר פָּרְשָׂה אֶת-כְּנָפֶיהָ וַתָּעָף בְּעַד הַחַלּוֹן הַחוּצָה וַתָּטָשׂ כַּחֵץ מִדְבַּרָה תַּדְמוֹר.

ד

וַיְהִי מקץ חֲמִשָׁה יָמִים – כִּי כֵן הִתְמַהְמְהָה הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה בַּדֶּרֶך הָלוֹך וָשׁוֹב – וְהַמֶּלֶך שְׁלֹמֹה יוֹשֵׁב בַחֲצַר הַהֵיכָל עַל כִסֵּא שֵׁן הַמּוּכָן לוֹ שָׁם, וְכָל-שָׂרֵי-הָחֲיָלִים נִצָּבִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ. וַיִּפֹּל פִּתְאֹם גַּל רוּחַ אַדִּיר וְאַחֲרָיו שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, גַּל אַחֲרֵי גָל, גַּל אַחֲרֵי גָל, וְאַחֲרוֹן ואַחֲרוֹן אַדִּיר וְחָזָק מִשֶּׁלְפָנָיו, וַיַּהַלְמוּ בְכֹחַ עַל קָדְקֳדֵי הַמֶּלֶך וְשָׂרָיו. וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה נֶשֶׁר לָבָן, נֶשֶׁר עַז וְגָדוֹל מְאֹד, בּוֹקֵע וְיּוֹרֵד מִּבֵּין הֶעָבִים, יָרֹד וְנַפְנֵף כְּנָפַיִם אַדִּירוֹת וּפָנָיו אַרְצָה אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּלֶך. וַיִּרְאוּ הַשּׂרִים וַיָּמָת לִבָּם, וִיָּנוּעוּ, כִּמְעַט הִפְנוּ לָנוּס מִפַּחַד, לוּלֵא אִמְּצָם הַמֶּלֶך. וַיִּתְחַזְקוּ וְלֹא מָשׁוּ מִמְקוֹמָם. עַד כֹּה וְעַד כֹּה, וְהַנֶּשֶׁר הַלָּבָן הִגִּיעַ עִם גַּל הָרוּחַ הָאַחֲרוֹן וַיֵּרֶד אַרְצָה וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹמֹה, וְהוּא כוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְלוֹבֵשׁ חֲרָדוֹת כֻּלוֹ וְהַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה עוֹמֶדֶת בֵּין כְּנָפָיו. וַיָּסַר הַמֶּלֶך אֶת-הָאִגֶּרֶת מֵעַל וְהַצִּפּוֹר וַיְשַׁלְחֶנָּה, וְאֶת-הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן אָסַף אֵלָיו.

בַּיוֹם הַהוּא לָקַח עִמּוֹ הַמֶּלֶך מְעַט צֵידָה לַדֶּרֶך, מְלֹא צִקְלוֹן קָטֹן עָשׂוּי לַדָּבָר, וַיַּעַל וַיִּרְכַּב עַל הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן וַיֵּדֶא עָלָיו מִדְבַּרָה תַּדְמוֹר. וּמִמָּחֳרַת הִיּוֹם, וְהִנֵּה שָׁב הַמֶּלֶך מִדַּרְכּוֹ וְהוּא רוֹכֵב וּמְעוֹפֵף עִל הַנֶּשֶׁר ְ וַיּוֹרֶד הָאַרְמוֹנָה.

אז יְצַוֶּה שְׁלֹמֹה אֶת הַנֶּשֶׁר לָבֹא לְפָנָיו אַחַת בְּחֹדֶשׁ וְרָכַב ָעָליו הַמֶּלֶך וְעוֹפֵף אֶל כָּל-אֲשֶר יְהִי חֶפְצוֹ לָעוּף. וַיַּעַשׂ הַנֶּשֶׁר כִּדְבַר הַמֶּלֶך.

וַיֵּדְעוּ כָּל בַּעֲלֵי-הַכָּנָף כִּי אָכֵן מָלַך שְׁלֹמֹה עֲלֵיהֶם, כִּי עַל כֵּן הִדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת-נֶשֶׁר נִשְׁרֵי הַנְּשָׁרִים – אֶת הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן.

---

הַאַרְיֵה הַלָּבָן

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים מִסְפָּר, אַחֲרֵי הִכָּבֵשׁ הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן בְּיַד שְׁלֹמֹה, וַיֵּצֵא הַמֶּלֶך שְׁלֹמֹה, וְחֶבֶל שָׂרָיו עִמּוֹ, לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, הַמֶּלֶך רוֹכֵב כְּמִשְׁפָּטוֹ עַל סוּסוֹ הַלָּבָן, וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע שַׂר צְבָאוֹ רוֹכֵב עַל סוּסוֹ גַּם הוּא מִימִין הַמֶּלֶך, וְכָל-יֶתֶר שָׂרֵי הַצָּבָא רוֹכְבִים אַחֲרֵיהֶם. וַיִּקֶר מִקְרֵהֶם לַעֲבֹר עַל פְּנֵי אָחוּ, מְקוֹם מִרְעֶה לַבְּהֵמָה, וַחֲמוֹרִים רוֹעִים בָּאָחוּ. הַמֶּלֶך וַעֲדָתוֹ עִם הָאָחוּ, וַחֲמוֹר אֶחָד, מִן הַמְלַחֲכִים שָׁם, הֵטִיל גְּלָלִים לְתֻמּוֹ. וַיַּרְא זֹאת רֵעֵהוּ הַקָּרוֹב אֵלָיו, וַיִּרְגַּז תַּחְתָּיו, וּבְרָקְעוֹ בְרֶגֶל-חֵמָה נָהַק נַהֲקַת עֶבְרָה וַחֲרוֹן אַף וַיַּרְעֵם בְּקוֹל כַּשׁוֹפָר תַּחְתָּיו לֵאמֹר:

“אִי שְׁפַל חֲמוֹרִים! אִי-אִי נִקְלֶה וְנֶאֱלָח! אֵיכָה לֹא יָרֵאתָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת לְעֵינֵי הַמֶּלֶך ושָׂרָיו! הֲטֶרֶם תֵּדַע, הַמְזֻהָם, כִּי יָצָא דָבָר לְהַמְלִיךְ אֶת-שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ וּלְתִתּוֹ מוֹשֵׁל גַּם עַל בֶּהֱמַת הַשָּׂדֶה וְחַיַּת הַיַּעַר. וְעַתָּה כִרְאוֹת הַמֶּלֶך אֶת-אֲשֶׁר שִׁקַּצְתָּ עֲשׂוֹת לְעֵינָיו וְשִׁחֵת לְכָל- הַחֲמוֹרִים בִּגְלָלֶךָ. אִי, עוֹכֵר עַמּוֹ! אִי, אִי, אֱוִיל בַּבְּהֵמָה! אֵיכָה הִבְאַשִׁתָּנוּ! אָנָה נוֹלִיךְ אֶת-חֶרְפָּתֵנוּ?”

וְאוּלָם הַחֲמוֹר הַמְגֻדָּף לֹא נָתַן בֶּעָפָר פִּיו גַּם הוּא, וּבַהֲרִימוֹ רֹאשׁוֹ מִלַּחֵךְ מָחָה תְחִלָה בִלְשׁוֹנוֹ אֶת-שְׂפָתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וְאַחַר נָהַק פִּתְאֹם נְהָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, נִהֲקַת חָמָס וְעֶלְבּוֹן כָּבֵד, וַיְהִי כְּמֵשִׁיב עַל גְּדוּפָה לֵאמֹר:

“יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שֶׁקֶר וָכָסֶל! לֹא אֲנִי, כִּי אִם אַתָּה הָאֱוִיל! פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר! מִי שָׁמַע אוֹ מִי רָאָה כָזֹאת כִּי מָשֹׁל יִמְשֹׁל עַל עַם אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִקִּרְבּוֹ יָצָא וַאֲשֶׁר אֶת-שְׂפַת עֲבָדָיו לֹא יִשְׁמַע וְאֶת-צָרְכֵיהֶם לֹא יֵדַע? הָיֹה לֹא תִהְיֶה! וְעוֹד גַּם זֹאת: הֲיִמְשֹׁל חַלָש עַל הַתָּקִּיף מִמֶּנּוּ? וּמִי לֹא יֵדַע כִּי חַלָש הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַחַיָּה. הָבָה יִבָּחֵן-נָא! יֵצֵא נָא הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ וְיִתְרָאֶה פָּנִים אֶת-מַלְכֵּנוּ הָאֲרִי! גַּם אֶל מַרְאָיו יֻטַּל! עַד יִרְכְּתֵי אֲרָרָט יָנוּס מִשַׁאֲגָתוֹ!”

וַיִּצְחַק הַמֶּלֶך כְּשָׁמְעוֹ אֶת-רִיב הַחֲמוֹרִים וְנַהֲקָתָם, וַיְצַו וַיַּגִישׁוּ אֵלָיו אֶת-שְׁנֵי בַּעֲלֵי-הַדְּבָרִים וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶך:

“אֶת-הִתְוַכַּחֲכֶם וְרִיבוֹת פִּיכֶם שָׁמַעְתִּי, וְעַתָּה דְעוּ לָכֶם, וְיֵּדְעוּ נָא כָל-הַחֲמוֹרִים וְכָל-הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה כֻלָּם, כִּי אָכֵן אֶמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי הֱרִימַנִי אֱלֹהִים עַל כָּל-מַלְכֵי אֶרֶץ ְוִכי הִמְשִׁילָנִי גַם עַל כָּל-הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל-הַחַיָּה. וְאוּלָם גם דִּבְרֵי הַחֲמוֹר, אֲשֶׁר לִבּוֹ יְמָאֵן לְהַאֲמִין בּדָּבָר, לֹא רֵיקִים הֵם כֻּלָּם מִנְּכוֹחָה. הַמֶּלֶך אֲשֶׁר אֶת-נֶפֶשׁ עֲבָדָיו לא יֵּדַע ואל צָרְכֵיהֶם וּמַחְסוֹרֵיהֶם לֹא יַשְׂכִּיל – הוּא לֹא יִצְלַח לִמְלוּכָה; וְהוּא אֲשֶׁר הוֹרֵיתִי בְסֵפֶר מְשָׁלַי: ‘יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ’. אֶפֶס בְּאַחַת שָׁגָה הַחֲמוֹר הַזֶּה, בְּדַמוֹתוֹ כִּי שְׂאֵת הָאֲרִי תְבַעֲתֵנִי וְכִי אֶחֱרַד מִ וֹ. עוֹד מְעַט וִידַעְתֶּם כֻּלְּכֶם כִּי לֹא כֵן הַדָּבָר; וְנַהֲפוֹך הוּא, כִּי גַם הָעַז בִּבְנֵי שַׁחַץ יֵחַת מִפְּנֵי שְׁמִי, וְהָאַדִּיר בִּפְרִיצֵי חַיּוֹת כִּטְלֵה-חָלָב יֵעָנֶה מִפָּנַי. אַךְ אֶשְׁרֹק לָאֲרִי, וְחָרַד אֵלַי כְּצִפּוֹר מִמְּעוֹנָתוֹ וְרָבַץ לְפָנַי בִּדְמָמָה, וְרָכַבְתִּי עָלָיו כְּרָכְבִי עַל הַסּוּס הַלָּבָן הַזֶּה אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. וְאַתָּה הַחֲמוֹר, יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתָּ בְּמַלְכוּתִי, הָלוֹך תֵּלֵךְ בְּמִצְוַת פִּי מִדְבַּרָה תַּדְמוֹר וּבָאתָ עַד מְעוֹנוֹת אַדִּירֵי הָאֲרָיוֹת, וְהֵבֵאתָ אֵלַי אֶת-הָעַז וְהַנּוֹרָא בְכָל-הַרְרֵי-טֶרֶף, אֶת-מֶלֶך מַלְכֵי הָאֲרָיוֹת – אֶת-הָאַרְיֵה הַלָּבָן. רְאֵה שְׁלַחְתִּיךָ, וְעַתָּה קוּמָה וּלְכָה כְרֶגַע, וְהָיָה הַדָּבָר לְךָ לְעֹנֶשׁ וּלְאַחֶיךָ כָּמוֹךָ לְמוּסַר הַשְׂכֵּל.”

כִּשְׁמֹע הַחֲמוֹר את-אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו, וַתִּפֹּל חֲרָדָה בְעַצְמוֹתָיו וַתְּפַרְפֵרֵהוּ כֻלּוֹ, מֵחֻדֵּי אָזְנָיו וְעַד קְצֵה זְנָבוֹ. וַיִּרְעַד כְּעָלֶה נִדָּף, וַיִּנְהַק נַהֲקַת פְּחָדִים וְתַאֲנִיָּה, נַהֲקַת מוּבָל לַטֶּבַח. וַיְנַחֲמֵהוּ הַמֶּלֶך וַיֹּאמַר:

“לֵךְ לָבֶטַח דַּרְכְּךָ, וְאַל תִּירָא, כִּי עַל כֵּן הוֹלֵךְ אַתָּה בִדְבַר הַמֶּלֶך. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: אִגֶּרֶת קְטַנָּה, שְׁלוּחָה אֶל הָאֲרִי, אֲשֶׁר אֶקְשְרֶנָּה בְצַוָּארְךָ, וְהָיְתָה לְךָ לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה מִכָּל-פֶּגַע רָע. לֹא תִגַּע בְּךָ יָד וְלֹא תִפְגָּעֲךָ שֵׁן וְצִפֹּרֶן. אֶת-הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת תָּבִיא אֶל הָאַרְיֵה הַלָּבָן, וְְהָיָה אַךְ יִרְאֶנָּה וְנִכְנַע כְּרֶגַע, וּבָא וְהִתְיַצֵּב לְפָנַי כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדוֹנָיו. צֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם!”

וַיַּהֲפוֹך הַחֲמוֹר וִיֵּצֵא לָלֶכֶת בִּדְבַר הַמֶּלֶך מִדְבַּרָה תַּדְמוֹר, הָאִגֶּרֶת הַקְְּטַנָּה בְצַוָּארוֹ וְחֶרְדַּת מָוֶת בְּעַצְמוֹתָיו.

ב

וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, כִּמְלֹאת יֶרַח יָמִים לְצֵאת הַחֲמוֹר, וּשְׁלֹמֹה יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, כִסֵּא הַשֵּן, בַּחֲצַר הֵיכָלוֹ וְשָׂרֵי הָחַיִל עוֹמְדִים עַל הַמֶּלֶך כְּמִשְׁפָּטָם. וְהִנֵּה שְׁאָגָה גְדוֹלָה, שַאֲגַת אֲרִי, נָפְלָה פִתְאֹם, וַיְהִי כָּל- הַמָּקוֹם וְּסִבִיבוֹתָיו לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים. וּבְטֶרֶם יֵדַע אִישׁ מָה וּמֵאַיִן – וְהִנֵּה שְׁאָגָה שְׁנִיָּה בָאָה, וְהִיא אַדִּירָה כְּשִׁבְעַת רַעֲמֵי אֱלֹהִים יַחַד, וַיִּפְּלוּ רַבִּים מן הַשּׂרִים אַרְצָה. וּבְטֶרֶם תָּשׁוּב רוּחַ הַנִּבְהָלִים אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה נִרְאָה מִמֶּרְחָק לֹא רַב אַרְיֵה גָדוֹל וְאָיֹם שׁוֹטֵף כִּסְעָרָה בִּמְרוּצָתוֹ, כֻּלוֹ לָבָן כַּשֶּלֶג, רַעְמָתוֹ ַיַער, ְזנָבוֹ אֶרֶז, עֵינָיו לַפִּידִים, וְהוּא הוֹלֵך וְָקֵרב מֵרֶגַע לְרֶגַע. אָז יִשְׁאַג הָאַרְיֵה בַשּׁלִישִׁית, וַיְהִי כִּמְבֵשֵׂר בֹּאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶך, וַיִּפְּלוּ אַרְצָה גַּם הַגּבּוֹרִים וְעַזֵי הַלֵּב בְּשָׂרֵי הָחַיִל, כִּמְעַט לֹא נוֹתְרָה בָהֶם נְשָׁמָה. הָאֲרִי אַךְ הִקְרִיב לָבוֹא, עוֹד כִּצְעָדִים מִסְפָּר בֵּינוֹ וּבֵין הַכִּסֵּא – וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִמְּרוֹם שִׁבְתּוֹ נָתֵן בּוֹ עֵינָיו, עֵינֵי נָגִיד וּמְצַוֶּה, וַיְגָרֶם אֶת –שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לִרְסִיסִים. כְּרֶגַע שָׁקְטָה סַעֲרַת רוּחַ הָאֲרִי, וְגַם נָסוֹג מְעַט מְעַט אֲחוֹרַנִּית כְּנִבְעָת, ופִתְאֹם כָּרַע עַל בִּרְכָּיו ויַּפֹּל אַרְצָה לִפְנֵי הַמֶּלֶך.

וְהַשּׂרִים הִתְאוֹשְׁשׁו מְעַט וּבְהִתְנַעֲרָם אֶחָד אֶחָד מֵעָפָר נָטוּ בְפַחַד וּבִרְעָדָה הַצִּדָּה, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה, לְפַנוֹת דֶּרֶך וְלָתֵת יָדַיַם לָאֲרִי. אָז יִזְחַל הָאֲרִי עַל בִּטְנוֹ בֵּינֵיהֶם, זָחֹל וְהִתְקָרֵב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, והַחֲמוֹר נוֹשֵׂא הָאִגֶּרֶת נִגְרָר אַחֲרָיו וְשִׁנָּיו צוֹלְלוֹת בְּפִיו. וַיַּתֵּר הַמֶּלֶךְ אֶת-הָאִגֶּרֶת מֵעַל צַוַאר הַחֲמוֹר וַיְשַׁלְחֵהוּ לַחָפְשִׁי, לִרְעוֹת בְּאָחוּ כְּכָל-אַוַת נַפְשׁוֹ,וְאֶל הַנִִּצָּבִים עָלָיו אָמָר:

“נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶך, מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ.”

וַיְצַו לָתֵת אֹכֶל לָאֲרִי, וְשָׁכְכָה סַעֲרַת רוּחוֹ כֻּלָּהּ. אַחֲרֵי-כֵן לָקַח הַמֶּלֶךְ אִתּוֹ מְעַט צֵידָה, מְלֹא צִקְלוֹנוֹ הַקָּטֹן אֲשֶר עָשָׂה לוֹ, וּבְשׂוּמוֹ רֶסֶן בְּפִי הָאֲרִי עָלָה וַיִּרְכַּב עָלָיו וַיִּסְעָרֵהוּ מִדְבַּרָה תַּדְמוֹר.

וּבַיוֹם הַשְּׁלִישִׁי שָׁב הַמֶּלֶךְ עַל הָאֲרִי אל הֵיכָלוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-הָאֲרִי לָבֹא לְפָנָיו אַחַת בְּחֹדֶשׁ, וַיַּעַשׂ הָאֲרִי כֵּן; וּבָא הָאֲרִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַמּוֹעֵד, אַחַת בְּחֹדֶשׁ, וְרָכַב עָלָיו הַמֶּלֶך אֶל כָּל אֲשֶר יְהִי רוּחוֹ לִרְכֹּב. וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶך מוֹעֵד לַנֶּשֶׁר הַלָּבָן וְלָאֲרִי הַלָּבָן, חֲצִי חֹדֶשׁ חֲצִי חֹדֶשׁ לָאֶחָד, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לְפָנָיו אִישׁ בְּיוֹמוֹ וּבְמוֹעֲדוֹ אַחַת לִשְׁבוּעַיִם חֲלִיפוֹת, וְהָיוּ לְמֶרְכַּב הַמֶּלֶך וּנְשָׂאוּהוּ אֶל אֲשֶׁר יֹאמַר.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת תַּדְמוֹר עִיר הַפְּלָאוֹת, וּבָא לִפְקֹד אֶת-הָעִיר פַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ; פַּעַם יִרְכַּב אֶל הַנֶּשֶׁר וְדָאָה אֶל הָעִיר בְּיוֹם אֶחָד וּפַעַם יָשִׂים רְכוּבוֹ אֶת-הָאֲרִי – וְהִגִּיעַ אֶל הָעִיר לְמִקְצֵה יָמִים שְׁלֹשָׁה. כָּכָה יַעֲשֶׂה שְׁלֹמֹה כָּל-הַיָּמִים.

---

שלמה המלך והדבורה

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה תַּחַת תְּאֵנָה בְגַנּוֹ, לָנוּם אֶת-תְּנוּמַת הַצָּהֳרַיִם, וּשְׁנֵי שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ עוֹמְדִים עָלָיו דּוּמָם מְרַאֲשׁוֹתָיו וּמְנַפְנְפִים בִּמְנִיפוֹת,לְהָשִׁיב מֵעָלָיו אֶת-הַזְּבוּבִים. וַיְהִי אַךְ נֶאֶחְזוּ שְׁמוּרוֹת עֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲבֹר דְּבוֹרָה קְטַנָּה מְשׁוֹטֶטֶת, וְהִיא לֹא הִשְׁגִּיחָה בַמְנִיפוֹת, וַתֵּרֵד וַתֵּשֵׁב עַל אַף הַמֶּלֶך וַתַּעַקְצֵהוּ. וַיִּיקַץ שְׁלֹמֹה וַיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ. וַיֵּדַע אֶת-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לוֹ, וַיִּחַר אַפּוֹ. כִּי חַד הַכְּאֵב מְאֹד –– כְּפִי הַמַּאֲכֶלֶת! וְגַם אַפּוֹ בָצֵק וַיֶּאְדַּם כְּרִמוֹן. וַיְבַקֵּש שְׁלֹמֹה אֶת-בַּת הַמֶּרִי לְיַסְּרָה כִּזְדוֹנָה; וַיְחַפֵּשׂ וַיְמַשֵׁשׁ – וְאֵינֶנָּה, כִּי עַד כֹּה ועַד כֹּה וְהַפּוֹחֶזֶת נִמְלְטָה עַל נַפְשָׁהּ וַתֵּעָלֵם.

וְאַף הַמֶּלֶךְ עוֹדֶנּוּ תּוֹפֵחַ וְצָבֶה מֵרֶגַע לְרֶגַע, וַיִּפְרֹץ לָרֹב, עַד הֱיוֹתוֹ כְקִשּׁוּא. וַיִּזְעַף לֵב הַמֶּלֶךְ בְּקִרְבּוֹ וְכָל-פָּנָיו הָפְכוּ חֹמֶץ.

אָז יְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ בַּחֲמָתוֹ לְהַבְהִיל אֵלָיו אֶת-כָּל-הַדְּבוֹרִים וְאֶת-כָּל-הַצְּרָעִים וְאֶת-כָּל-הַגִּזִים וְאֶת-כָּל-הַיַּתּוּשִׁים וְאֶת-כָּל-הַיַּבְחוּשִׁים וְאֶת-כָּל-הַבַּקוֹת הַדַּקּוֹת וְהַדַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת אֲשֶר בְּגַנּוֹ ואֲשֶר בְּכָל-סְבִיבוֹתָיו,הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים.

וַיֶּחֶרְדוּ מִקִּנֵּיהֶם וּמִּכַּוְּרוֹתֵיהֶם כָּל-הַדְּבוֹרִים וְכָּל-הַצְּרָעִים וְכָּל-הַיַּתּוּשִׁים וְכָל-יֶתֶר בְּנֵי הַזַּמְזוּמִים לְמִינֵיהֶם, וַיִּנְהֲרוּ מֵאֲשֶר הֵם שָׁם מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, וַיֵּרְדוּ אֶל הַמֶּלֶךְ מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת, הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, כְּכוֹכְבֵי הַשָּמַיִם לָרֹב, מַלְכָּה מַלְכָּה וּנְחִילָהּ, מַחֲנֶה מַחֲנֶה וּנְגִידוֹ, וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם מְזַמְזְמִים, וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים, מִשְׁתָּאִים לָדַעַת: מָה הַדָּבָר? מַה-זְּ-זֶה וְעַל מַה-זְּ-זֶה?

וְהַמֶּלֶךְ בַּחֲרוֹת אַפּוֹ רָקַע בְּרֶגֶל וַיִּקְרָא:

“הָס!”

וְדִמְמַת אֱלֹהִים נָפְלָה פִתְאֹם בְּכָל-הַמַחֲנוֹת. אֵין נוֹדֵד כָּנָף וּמְזַמְזֵם. אָז הִכִּירוּ וַיֵּדְעוּ כֻלָּם כִּי אָכֵן גָּדוֹל וְעָצוּם הָאַף, עָצוּם וְרַב עַד מְאֹד.

וְאַף הַמֶּלֶךְ פָּשָׁה בֵּינָתַים הוֹסֵף וּפָשֹׁה וַיְהִי כְּנֹאד מְמֻלָּא עַד שׂפָתוֹ חַדוּדֵי זְכוּכִית וּמְחָטִים דַּקִּים וְלוֹהֲטִים הַבּוֹקְעִים לָצֵאת. וַיִּצְעַק הַמֶּלֶךְ בִּכְאֵבוֹ וּבַחֲמַת אַפּוֹ הַבּוֹעֵר:

“מִי בָכֶם בֶּן הַבְּלִיַּעַל אוֹ בַּת נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ, אוֹ מְלָאָה לִבָּהּ, לַעֲשׂוֹת לַמֶּלֶךְ כֹּה!”

וּבֶאֱמוֹר הַמֶּלֶךְ “כֹּה!” וַיַּגַּע בֹּהֶן יָדוֹ אֶל הַנֹּאד, כְּמַרְאֶה בְאֶצְבַּע: רְאוּ, מָה עוֹלַלְתֶּם לַמֶּלֶךְ!

רֶגַע הֶחֱרִישׁוּ הַדְּבוֹרִים, כִּי נִדְהֲמוּ מְאֹד מִפַּחד הַמֶּלֶךְ וְגַעֲרָתוֹ; וְאוּלָם בָּרֶגַע הַשֵּנִי הִתְאוֹשְׁשוּ מְעַט, וַתַּעֲבֹר הֶמְיָה חֲרִישִׁית מִמַּחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה, הֶמְיַת מְבוּכָה וְתִמְהוֹן לֵבָב; הוֹי, הוֹי, מִי וָמִי עָשָׂה אֶת הַתּוֹעֵבָה? מִי הוּא זְ-זְּ-זֶה וְאֵי-זְ-זְּ-זֶה הוּא?

וְעַד הֵם מְזַמְזְמִים חֶרֶש וּדְבוֹרָה קְטַנָּה הִתְנַשְּׂאָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, וַתִּישַׁר וַתָּעָף עַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹד וַתֹּאמַר:

“הִנְנִי בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אָנֹכִי הַחוֹטֵאת!”

“אַתְּ?! –– נָהַם שְׁלֹמֹה כַכְּפִיר וְאַפּוֹ כְּלַפִּיד יִבְעָר – עַל אַף הַמֶּלֶךְ? וְלֹא יָגֹרְתְּ מִפְּנֵי הָאַף?”

“אַל בְּאַף, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! חָלִיָלה לְבַת אֲמָתְךָ מִפְּגֹעַ בְּזָדוֹן בְּאַף מְשִׁיחַ יְיָ, כִּי רַק מֵאִוֶּלֶת וִּמִבְּלִי דַעַת. וַאֲנִי דְבוֹרָה קְטַנָּה וְרַכָּה, יָמַי מִסְפָּר, וּסְכָלָה, סְכָלָה אֲנִי מְאֹד. לֹא לָמַדְתִּי עוֹד דַּעַת לְהַבְחִין בֵּין אַף לְפֶרַח וּבֵין אַף לְאַף. וְאַף כִּי אַף אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר רֵיחַ לו כְּשׁוֹשָׁן וּמַרְאֵה לוֹ כְּתַפּוּחַ. הֲתֵחָשֵׁב לִדְבוֹרָה בַּת לֹא בִּינוֹת לְחַטָּאת, אִם בְּשׁוּטָהּ אַחֲרֵי עֵינֶיהָ חָמְדָה רֶגַע אֶחָד בְּלִבָּהּ אַף נֶהְדָּר וּמְפֹאָר כָּזֶה, וַתַּעַט אֵלָיו לָמֹץ מִמֶּנּוּ קֹרֶט צוּף?”

בְּחֹמֶץ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ נִגְלוּ כֹּה וָכֹה שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה צִחְצוּחֵי דְבַש וַחֲצִי רֶגַע נִדְמָה כִּי בְאֶחָד מִן הַקְּמָטִים הַדַּקִים אֲשֶר מִסָּבִיב לְזָוִיּוֹת שְׂפָתָיו כְּאִלּוּ חָתְרָה לַעֲלוֹת גַּם בַּת-בַּת-שְׂחוֹק כָּל-שֶׁהִיא. אֵין זֹאת כִּי אִם יָשְׁרָה בַּת-הַדְּבוֹרָה הֶחָרוּצָה בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ זָכַר כְּרֶגַע אֶת-עֱזוּז אַפּוֹ וַיִּרְעַם פָּנָיו וַיֹּאמַר:

“וּמַה בְפִיךְ עוֹד, הַפּוֹחֶזֶת? רוֹאֶה אֲנִי כִּי שְׂפָתֵךְ אִתָּךְ. אֵין זֹאת כִּי אִם לָקַחַתְּ אֶת-לְשׁוֹנֵךְ מִזְּקֶנְתֵּךְ אֵשֶׁת לַפִּידוֹת, מְנוּחָתָהּ כָּבוֹד.”

וְהַדְּבוֹרָה הוֹסִיפָה אֹמֶץ וַתְּדַבֵּר:

“וְלוּ יְהִי כִּי חָטָאתִי, הַאֵין תִּפְאֶרֶת מְלָכִים נְשׂא פֶשַׁע? תִּקְטַן וְתִצְעַר נָא אֵפוֹא הַיּוֹם הַזֶּה בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ גַּם חַטַּאת בַת אֲמָתְךָ הַדַּלָּה כִּקְטֹן שִׂכְלָהּ וִּכְצְעֹר יָמֶיהָ וְהַאֲרַכְתָּ לָהּ אֶת-אַפְּךָ אַךְ הַפּּעַם. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יָבֹא יוֹם וּמָצָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ חֵפֶץ וּמוֹעִיל גַּם בִּקְטַנַּת אֶרֶץ כָּמוֹנִי וַהֲשִׁיבוֹתִי גְמוּל לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.”

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִצְהִילוּ כֹה אֶת-לֵב הַמֶּלֶךְ עַד כִּי סָרָה כִמְעַט מֵעָלָיו כל-רוּחוֹ הָרָעָה, וּבְתִתּוֹ קוֹלוֹ בִּשְׂחוֹק עָנָה וַיֹּאמַר:

“אִי עַזַּת מֵצַח? הֲבָךְ יִמְצָא הַמֶּלֶךְ חֵפֶץ וּמוֹעִיל? אִם אַתְּ תִּגְמְלִי לוֹ? נוּסִי כְרֶגַע, וְאִם אַיִן…”

עוד הַדָּבָר בְּפִי הַמֶּלֶךְ וְהַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם וְאֵינֶנָּה.

וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר הֵחֵל לִצְחוֹק, צָחוֹק צָחַק עַד אֵין כֹּחַ, וַיּתְנוֹדֵד כְּלוּלָב בְּיַד מְנַעְנְעוֹ מֵרֹב צְחוֹק, וּבְתִתּוֹ יָדָיו עַל חֲלָצָיו קָרָא:

“הוֹי, הוֹי, סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת! רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים! הַשְׁמַעְתֶּם? הִיא תָּשִׁיב גְּמוּל לַמֶּלֶךְ!…”

וּכְטוֹב לֵב הַמֶּלֶך בִּצְחוֹקוֹ, וַיּּשָּׂא גַם לְכָל-הַדְּבוֹרִים בַּעֲבוּר הַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה בַּת הַחַיִל וַיְּשַלְּחֵן מֵעָלָיו בְּשָׁלֹום.

וְהַמֶּלֶךְ מָרַח בַּעֲצַת הָרוֹפְאִים עַל אַפּוֹ אֶת-אֲשֶׁר מָרַח, וַיֵּרָפֵא, וַיָּשָׁב אַפּוֹ וַיְהִי כְּבָרִאשׁוֹנָה. וּבְְרֹב הַיָּמִים וְלֹא זָכַר הַמֶּלֶך אֶת-בַּת הַדְּבוֹרִים וַיִּשְׁכָּחֶנָּה.

ב

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, וַתָּבֹא מַלְכַּת שְׁבָא מֵאַרְצָהּ וְאֲנָשֶׁיהָ עִמָּהּ, וּמַשְׂאוֹתֶיהָ בְיָדָהּ, לִרְאוֹת אֶת-שְׁלֹמֹה בְּהֵיכָלוֹ וּלְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת, כַּכָּתוּב על סַפֶר מְלָכִים וְכַשּׁנוּי בְּתַרְגּוּם שֵׁנִי. וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּחֲנָה אוֹתוֹ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה בְּכָל–חָכְמוֹתֶיהָ וְחִידוֹתֶיהָ וּנְכָלֶיהָ הָרַבִּים וְלֹא יָכְלָה-לּוֹ, כַּכָּתוּב, וַתְּנַס אֵלָיו בָּאַחֲרוֹנָה גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה. וַתִּתֵּן בְּיַד הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר הֵבִיאָה אִתָּה מֵאַרְצָהּ אֲגֻדּוֹת פְּרָחִים, כֻּלָּן מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, זוּלָתִי הָאַחַת מַעֲשֵׂה שָׁמָיִם. אַחֲרֵי-כֵן עָרְכָה אוֹתָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה וַתֹּאמַר:

“הִנֵּה לְפָנֶיךָ, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בִּידֵי הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת אֲגֻדּוֹת פְּרָחִים, מֵהֶם פְּרָחִים חַיִים ומֵהֶם פְּרָחִים מְלֶאכֶת יַד אָדָם. הֲלֹא תַכֶּר-נָא, הַמֶּלֶךְ,לְמַרְאֶה עֵינַיִם בֵּין אֵלֶּה וּבֵין אֵלֶּה.”

וּמְלֶאכֶת הַפְּרָחִים מַעֲשֵׂה הָאָדָם הָיְתָה שְׁלֵמָה וְתַמָּה עַד לְהַפְלִיא,מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, לֹא שֻׁנּוּ בִּמְאוּמָה מִפִּרְחֵי הַשָּׂדה וְהַגַּן. וַיַּבֵּט שְׁלֹמֹה, וַיִּתְבּוֹנֵן עַד בּוֹשׁ, וְלֹא יָדַע לְהַכִּיר. וַיִּצֶר לִשְׁלֹמֹה מְאֹד וַיֵּרַע לו רָעָה גְדוֹלָה.

עוֹדֶנּוּ מִתְמַהְמֵהַּ, וְהִנֵּה לָקְחָה אָזְנוֹ, אֹזֶן הַמֶּלֶךְ לְבַדָּהּ, כְּקֹל הֶמְיָה דַקָּה עוֹלֶה מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן. וַיַּסֶּב הַמֶּלֶךְ אֶת-עֵינָיו אֶל מוּל הָעֵבֶר הַהוּא, וַיִּצְהֲלוּ פָנָיו פִּתְאֹם, וַיִּלְחַשׁ לְאִישׁ יְמִינוֹ:

“מַהֵר פְּתַח אֶת-הַחַלּוֹן.”

הַחַלּוֹן נִפְתַּח וְאֶל הַחֶדֶר נֶחְפְּזָה לָבוֹא דְבוֹרָה קַלַּת כְּנָפַיִם, אֲשֶׁר לֹא רָאָה אִישׁ זוּלָתִי הַמֶּלֶךְ, וַתֵּרֶד הַדְּבוֹרָה כְרֶגַע וַתַּעֲמֹד עַל אַחַת מֵאֲגֻדּוֹת הַפְּרָחִים.

עַל שִׂפְתֵי הַמֶּלֶךְ זָרַח צְחוֹק קַל, וּבְהוֹרוֹתוֹ בְאֶצְבַּע עַל הָאֲגֻדָּה אֲשֶׁר יָרְדָה עָלֶיהָ הַדְּבוֹרָה קָרָא בּשִׂמְחָה, לְתִמְהוֹן מַלְכַּת שְׁבָא וְכָל-הַנִּצָּבִים שָׁם:

“הִיא אֲגֻדַּת הַפְּרָחִים הַחַיִים!”

כָּכָה הֵשִׁיבָה הַדְּבוֹרָה גְמוּל לַמֶּלֶךְ.

---

וּבַלַּיְלָה הַהוּא הוסיף שְׁלֹמֹה עַל מִשְׁלֵי חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר כָּתַב עַל סֵפֶר גַּם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה:

בָּז לְדָבָר יְחָבֶל לוֹ.

---

שלמה והתור המתהלל

מאת

חיים נחמן ביאליק

שְׁלֹמֹה וְהַתּוֹר הַמִּתְהַלֵּל / חיים נחמן ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם ושְׁלֹמֹה יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹנוֹ עַל-יַד הַחַלּוֹן וּפָנָיו אֶל הַגָּן. וּמִמַּעַל לְמַשְקוֹף הַחַלּוֹן, בְּפִנַּת גָּג, אֲרֻבַּת יוֹנִים קְטַנָּה, קַן-מִבְטַחִים לְתוֹר וּבַת-זוּגוֹ. וַיָּבֹא בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶך קוֹל הַתּוֹר בַּהֲגוֹתוֹ לַחֲבֶרְתּוֹ לֵאמֹר:

“יוֹנָתִי, הֲשַׂמְתְּ לִבֵּך אֶל הַאַרְמוֹן הֶָּזה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ? הֲלֹא שַׂגִּיא וְנִשְׂגָּב הוּא בְעֵינַיִךְ, וְאוּלָם בְּעֵינַי –כָּמֹהוּ כְּרֹאש שִׁבֹּלֶת. לוּא הוֹאַלְתִּי וְאֶפְגַּע בּוֹ בִּקְצֵה מַקּוֹרִי – וְנֶהְפַּךְ כְּרֶגַע לְאִי מַפָּלָה. פִּיד אֶחָד –וְהָיָה כְלֹא הָיָה.”

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶך את רֹאשׁוֹ מן הַחַלּוֹן, וּבִרְאוֹתוֹ את פוֹשֵׂק הַשְׂפָתַיִם קְרָאוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר בְּזַעַף:

“אִי, קְצַר-אֶבְרָה וּרְחַב-פֶּה! הַאַתָּה תִּתֹּץ אֶת-אַרְמוֹנִי? אֵיכָכָה לֹא-בֹשְׁתָּ לְהִתְהַלֵּל בַּשָּוְא?”

מִגַעֲרָתהַמֶּלֶך נִחַת הַתּוֹר, כִּמְעַט הִתְעַלֵּף, וְאוּלָם עַד מְהֵרָה מָצָא אֶת-לִבּוֹ וַיֹאמַר:

”חָכְמָתְךָ תִּסְעָדֵנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! לְךָ הַבִּינָה וְעִמְּךָ הַחֲנִינָה. כִּי לִפְנֵי מִי הִתְהַלַּלְתִּי? הֲלּא לִפְנֵי אִשְׁתִּי. הֲיֶחֱטָא בַעַל בְּהִתְפָּאֲרוֹ מְעַט לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ?"

וַיִּשְׂחַק הַמֶּלֶךְ לְמַעֲנֵה הַתּוֹר וִיִּפְטְרֵהוּ בְשָׁלוֹם, וְאוּלָם הָעֵד הֵעיד בּוֹ לְבִלְתִּי יִשְׁנֶה עוֹד בְּאִוַּלְתּוֹ וְאֶת-פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ יִשְׁמֹר.ִ

וַיְהִי אַך שָׁב הַתּוֹר אֶל שׁוֹבַכּוֹ, וּשְׁלֹמֹה שׁוֹמֵעַ שֵנִית:

“תַּמָּתִי, הֲיָדַעַתְּ לָמָה קָרָא לִי הַמֶּלֶךְ? הַטִּי אָזְנֵךְ וְאֶלְחַשׁ לָךְ: הַפֵּל הִפִּיל לְפָנַי אֶת-תְּחִנָּתוֹ, כִּי אָחוּס עַל אַרְמוֹנוֹ וְלֹא אַשְׁחִיתֶנוּ, כִּי עַל כֵּן אַרְמוֹן מֶלֶך הוּא וְרַבַּת עָמְלוּ בוֹנִיו בּוֹ. וַאֲנִי גַם אֲנִי, כְּשָׁמְעִי קוֹל תַּחֲנוּנָיו, רַךְ לבָבִי וָאֶשִּׂע פָּנָיו. מָה הַדָּבָר בְּעֵינַיִךְ יָפָתִי?”

כִּשְׁמֹע הַמֶּלֶךְ אֶת-דּבְרֵי הַתּוֹר לֹא רָגַז עוֹד וְלֹא שָׂחַק, כִּי אָמַר בְּיָגוֹן: נָקֵל לְהַכְרִיעַ שִׁבְעָה יְצָרִים גְּדוֹלִים מֵהַכְרִיעַ יֵצֶר אֶחָד קָטָן.

---

שלשלת הדמים

מאת

חיים נחמן ביאליק

שַׁלְשֶׁלֶת הַדָּמִים / ח"נ ביאליק

¹

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא הַשַּלְדָּג וַיִּצְעַק אל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לֵאמֹר:

אֲהָה, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי! הֲלֹא אַתָּה הוּא אֲשֶר בִּשּׂרְתָּ שָׁלוֹם וֶאֶמֶת בְּיָמֶיךָ לְכָל־שׁוֹכְנֵי הָאָרֶץ. הֲאִם לֹא צִוִּיתָ אֶת־הַשּׁלוֹם גַּם בֵּין הַחַיָּה וּבֵין הַחַיָּה?"

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“וּמִי הֲפֵרוֹ?”

וַיַּעַן הַשַּלְדָּג וַיֹּאמַר:

“יָרֹד יָרַדְתִּי הַמַּיְמָה לָצוּד צַיִד, וָאַפְקִיד אֶת־גוּרַי בְיַד הַחֻלְדָּה, וַתָּקָם עֲלֵיהֶם וַתַּשְׁמִידֵם. וְעַתָּה דְמֵי יְלָדַי הַנְּקִיִּים צוֹעֲקִים אֵלַי: מָוֶת לָרוֹצַחַת!”

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶת־הַחֻלְדָּה לְפָנָיו וַיַּחְקְרֶנָּה:

“הַאִם רָצַחְתְּ אֶת־יַלְדֵי הַשַּלְדָּג?”

וַתֹּאמֶר הַחֻלְדָּה:

“אָנֹכִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם חַי הַמֶּלֶך אִם בְּזָדוֹן וְאִם בִּצְדִיָּה. כִּי שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶת־הַנֵּקָר בְּהַרְעֵם מַקּוֹרוֹ כְקוֹל הַתֹּף, כְּמַזְעִיק לַמִּלְחָמָה, וַיְהִי בְּחָפְזִי אֶל הַמַּעֲרָכָה, וָאֶרְמֹס בּלִי צְדִיָּה אֶת־הַיְּלָדִים.”

וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַנֵּקָר וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

" הַאַתָּה הֶחֱרַדְתָּ אֶת־הָעָם לַקְּרָב בְּרַעַם תֹּף?"

וַיַּעַן הַנֵּקָר:

“אָנֹכִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם מֵרְאוֹתִי אֶת הָעַקְרָב מַשְׁחִיז פִּגְיוֹנוֹ עִשִׂיתִי זֹאת.”

וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לָעַקְרָב וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“לָמָה הִשְׁחַזְתָּ אֶת פּגְיוֹנֶךָ?”

וַיַּעַן הָעַקְרָב:

“כִּי רָאִיתִי אֶת־הַשַּׁלְחָפָה מוֹרֶקֶת שִׁרְיוֹנָהּ.”

וְהַשַּׁלְחָפָה הַנִּשְׁאֶלֶת הִצְטַדְּקָה וַתֹּאמַר:

" כִּי רָאִיתִי אֶת־הַסַּרְטָן לוֹטֵשׁ חֲנִיתוֹ"

וְהַסַּרְטָן הֵשִׁיב:

" כִּי רָאִיתִי אֶת־הַסִּרְטָתָן מְנוֹפֵף כּידוֹנוֹ."

וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת־הַסִּרְטָתָן וִיּוֹכִיחֵהוּ:

“לָמָה הֲנִיפוֹתָ אֶת־כִּידוֹנֶךָ?”

וַיַּעַן הַסִּרְטָתָן וַיֹּאמַר:

“כִּי רָאִיתִי אֶת־הַשַּלְדָּג יוֹרֵד הַמַּיְמָה לַטְרֹף אֶת- יְלָדַי?”

אָז יִשְׁעֶה הַמֶּלֶךְ אֶל הַשַּלְדָּג וַיֹּאמַר:

“נְקִיָּה הַחֻלְדָּה מֵעָוֹן. דַּם יְלָדֶיךָ בְּרֹאשֶׁךָ. זוֹרֵע מָוֶת יִקְצְרֶנּוּ.”

---

מי ענד לדוכיפת ציצת נוצה

מאת

חיים נחמן ביאליק

¹

(אַגָּדָה עַרְבִית)

וּשְׁלֹמֹה בָנָה לוֹ הַרְחֵק בַּמִּדְבָּר, מַהֲלַך שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עִיר חֲמוּדוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים, גַּנֵּי פְלָאִים כֻּלָּה, תְּלוּיִם בֵּין הַשָּמַיִם וְהָאָרֶץ, הִיא הָעִיר תַּדְמוֹר, וְנִמְלַט אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ מֵעֵת לְעֵת מִתְּשׂוּאוֹת הֵיכָלוֹ. וְנֶשֶׁר לָבָן לִשְׁלֹמֹה נֶשֶׁר אַדִּיר וְחָזָק, אֶרֶךְ אֵבֶר וּגְדוֹל כְּנָפַיִם, אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וְדָאָה עִמּוֹ בָרָקִיעַ כְּכָל-חֶפְצוֹ. וְהָיָה מִדֵּי עֲלוֹת עַל לֵב הַמֶּלֶךְ לִדְאוֹת תַּדְמוֹרָה, וְרָכַב עַל הנֶשֶׁר וּבָקַע עִמוֹ בַּמִּדְבָּר וּבָא בָדָד בֶּטַח אֶל עִיר הַחֶמְדָּה, וְהִתְמַהְמַהּ בָּהּ כִּלְבָבוֹ, וְשָׁב, וְאִישׁ לֹא יָדַע דְּבַר צֵאתוֹ וּדְבַר שׁוּבוּ. כָּכָה יַעֲשֶׂה כָל-הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּרְכַּב הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה עַל הנֶשֶׁר כְּמִשְׁפָּטוֹ וּפָנָיו תַּדְמוֹרָה. הוּא בַחֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְהַשּׁמֶשׁ הִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ, וַיִּיעַף מְאֹד וַיִּתְעַלָּף, כִּמְעַט נָפַל אָרְצָה. וּבְרַע לוֹ, וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרוֹ, וְהִנֵּה עֲדַת דּוּכיִפַתִּים לְפָנָיו, מַחֲנֶה עָצוּם וְרַב, מְשׁוֹטְטוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה בִּרְקִיע הַשָּמַיִם, וּמַלְכָּן בְּרֹאשָׁן. וַיַּרְא מֶלֶך הַדּוּכִיפַתִּים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה הוּא בְרָע, וַיַּבְהֵל אֵלָיו כְּרֶגַע אֶת-כָּל-מַחֲנֵהוּ, וַתֵּרוֹמְנָה הַדּוּכִיפַתִּים וַתְּרַחֵפְנָה כֻלָּן מִמַּעַל לְרֹאשׁ שְׁלֹמֹה, וַתַּשֵׁקְנָה כַנְפֵיהֶן אִשּׁה אֶל אֲחוֹתָה, כָּנָף אֶל כָּנָף, וַתִּהְיֶינָה כְּסֻכָּה וּכְעָנָן לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, לְהָצֵל לוֹ מֵרָעָתוֹ. אָז תָּשׁוּב רוּחַ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֵלָיו וַיֶּחִי. וַיַרְא שְׁלֹמֹה אֶת-אֲשֶׁר הֵיטִיבוּ לוֹ הַדּוּכִיפַתִּים, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶן לֵאמֹר:

“אַתֶּן גְּמַלְתֶּן הַיּוֹם חֶסֶד עִם אֲדוֹנֵיכֶן, לָכֵן חַי אֲנִי, אִם אֶשְׁלָחֲכֶן מֵעִמִּי רֵיקָם. בֹּאנָה וּשְׁאַלְנָה מִמֶּנִּי דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבַבְכֶן וַאֲנִי אֶת-שְׁאֵלַתְכֶן אֲמַלֵּא.”

וַיִּתֵּן לָהֶן הַמֶּלֶךְ זְמָן, וַתִּוָּעַצְנָה הַדּוּכִיפַתִּים כְּיוֹם תָּמִים. וְאַחֲרֵי-כֵן בָּא מֶלֶך הַדּוּכִיפַתִּים לְהָבִיא לִפְנֵי שְׁלֹמֹה אֶת-שֶׁאֱלַת בְּנֵי עַמּוֹ. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אֶל הַדּוּכִיפַת:

“הַהֵיטֵב הִתְבּוֹנַנְתְּ בְּטֶרֶם תִּשְׁאָלִי?”

וַתַּעַן הַדּוּכִיפַת:

" אֲנִי וְעַמִּי הִתְבּוֹנַנּוּ בַדָּבָר הֵיטֵב, וְזֹאת שְׁאֵלָתֵנוּ מֵעִם הַמֶּלֶךְ: יֻתַּן נָא לְכֻלָּנוּ צִיצוֹת זָהָב, עֲטָרוֹת לְרָאשֵׁינוּ!"

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

שְׁאֵלַתְכֶן תִּנָתֵן לָכֶן, צִיצוֹת זָהָב תִּהְיֶינָה לָכֶן, עֲטָרוֹת לְרָאשֵׁיכֶן, וְאוּלָם דְּעִי וּרְאִי כִּי הִסְכַּלְתְּ לִשְׁאֹל. וְהָיָה בְּבוֹא עָלַיִךְ רָעָה וְנִחַמְתְּ עַל אִוַּלְתֵּךְ, וְשַׁבְתְּ וּבָאת לְפָנַי, וַאֲנִי לֹא אֶמְנַע מִמֵּךְ יֶשַׁע."

וַיֵּצֵא מֶלֶך הַדּוּכִיפַתִּים מֵאֵת פְּנֵי שְׁלֹמֹה וְצִיצַת זָהָב עַל רֹאשׁוֹ, וְגַם לְיֶתֶר הַדּוּכִיפַתִּים נִתְּנוּ צִיצוֹת זָהָב לְכֻלָּן. וַיָּרָם לְבַב הַדּוּכִיפַתִּים בַּעֲדִי זְהָבָן, וַתִּלְבַּשְׁנָה גָאוֹן וָגֹבַהּ. וְהִתְהַלְּכוּ כָּל-הַיָּמִים עַל-פְּנֵי גְדוֹת הַנְּחָלִים וּלְיַד כָּל-מִקְוֵה מַיִם, וְהָיוּ לָהֶם הַמַּיִם לִרְאִי, אֲשֶׁר יַבִּיטוּ בוֹ אֶל יְפִי צַלְמָן, וְהִתְהִדְּרוּ וְהִתְגַּנְדְּרוּ, וְהִתְיַפְיָפוּ. וְאוּלָם מַלְכַּת הַדּוּכִיפַתִּים הִרְבְּתָה לְהִתְגָּאוֹת מִכֻּלָּן, וַתַּעַל וַתֵּשֶׁב לָהּ עַל עָנָף מֵעַנְפֵי הָעֵצִים. וְלֹא שָׁעֲתָה עוֹד לִקְרוֹבֶיהָ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְגַם אֶת-רֵעוֹתֶיהָ מִיֶּתֶר בַּעֲלֵי-הַכָּנָף לֹא הִכִּירָה, כִּי אָמָרָה: מִי הַצִפֳּרִים הַאֵלֶּה כִּי אֶתְחַבֵּר לָהֶן; אֲנִי –– עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֹאשִׁי!

וְצַיָּד אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִתְבּוֹנֵן אֶל דַּרְכֵי הַדּוּכִיפַתִּים, וּבְטָמְנוֹ לָהֶם פַּחִים, וַיִּתֵּן שֶׁבֶר רְאִי בְּתוֹכָם, וַתֵּרֵד דּוּכִיפַת לִרְאוֹת צַלְמָהּ בָּרְאִי וּלְהִתְהַדֵּר, כְּמִשְׁפָּטָהּ, וּבַעֲשׂוֹתָהּ כֹּה וָכֹה וַתֵּאָחֵז בַּפַּח וַתִּלָּכֵד. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַצַּיָּד אֶת הָעֲטָרָה הַנּוֹצֶצֶת בְּרֹאשׁ הַצִּפּוֹר, וַיְמַהֵר וַיִּמְלֹק רֹאשָׁה וַיִּשָׂא מֵעָלָיו אֶת- הָעֲטָרָה, וַיְבִיאֶנָּה לִפְנֵי צוֹרֵף נְחֹשֶׁת. לָדַעַת מִפִּיו מָה הִיא. וַיֹּאמֶר הצוֹרֵף הֶעָרוּם; אֵין זֹאת כִּי-אִם עֲטֶרֶת נְחֹשֶׁת. וַיִּתֵּן בָּהּ לַצַּיָּד שִׁשִּׁים פְּרוּטָה וַיֹּאמַר: הָבִיאָה כָמוֹהָ עוֹד, אִם תִּמְצָא, וְאַל תַּגֵּד לְאִישׁ דָּבָר.

וַיֵּצֵא הַצַּיָּד וַיִּלְכֹּד דּוּכִיפַתִּים רַבּוֹת, וַיִּמְכֹּר אֶת-עַטְרוֹתֵיהֶן לְצוֹרֵף הַנְּחֹשֶׁת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקָּר לִפְנֵי הַצַּיָּד צוֹרֵף זָהָב, וַיַּרְא אֶת-הָעֲטָרוֹת בְּיַּדוֹ וַיַּגֶּד-לוֹ, כִּי זָהָב טָהוֹר הֵן, וְגַם הִרְבָּה לוֹ בִמְחִירָן וַיִּתֶּן-לוֹ כִּכַּר זָהָב כִּכַּר זָהָב לְאַרְבַּע אַרְבַּע עֲטָרוֹת. וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע הַדָּבָר בָּעָם, וַיִּמְלְאוּ מְהֵרָה כָּל-גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ וְכָל-עָרֶיהָ מִסָּבִיב מַשּׁק קְשָׁתוֹת ותְשׂוּאוֹת חִצִּים. כָּל-הַיָּדַיִם הֵכִינוּ דֶבֶק, וּמְחִיר הַפַּחִים וְהַמְּצוֹדִים עָלָה מְאֹד, כִּי רַבּוּ הַקּוֹפְצִים עֲלֵיהֶם, וְעָזַב אִישׁ אִישׁ אֶת-מְלֶאכֶת יָדוֹ וְיָצְאוּ וְשּׁטוּ כָל-הַיָּמִים בַּשָּׂדֶה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִים. כִּמְעַט תֵּרָאֶה דוּכִיפַת – וּפְגָעָהּ כְּרֶגַע הַחֵץ, אוֹ הַמְּצוֹדָה תִלְכְּדֶנָּה וְנִתְפָּשָׂה. לֹא מָנוֹס לַדּוּכִיפַת וְלֹא מִפְלָט.

וַתָּבֹא עֵת צָרָה לַדּוּכִיפַתִּים, לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ לְבַעֲלֵי כְנָפַיִם מֵעוֹלָם. מִיּוֹם לְיוֹם מָעֲטוּ וַתִּצְעַרְנָה, עוֹד מְעַט וְנִכְחֲדוּ כֻלָּן מִתַּחַת הַשָּמַיִם. וַיִּכְבַּד הָאֵבֶל בַּעֲדַת הדּוּכִיפַתִּים.

וַּבַצַּר לְמֶלֶך הַדּוּכִיפַתִּים וּלְעַמּוֹ, וַיִּזְכֹּר אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה בְּיוֹם תִּתוֹ לוֹ אֶת-צִיצַת הַזָּהָב, וַיָּרָם וַיֵּדֶא בְדֶרֶךְ מִדְבָּר וַעֲרָבָה, מְקוֹם לֹא תִשְׁלַט בּוֹ עֵין צַיָּד, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֵּר-לוֹ אֶת-כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִגִּיעָה אֵלָיו וְאֶל עַמּוֹ עֵקֶב צִיצַת הַזָּהָב, וַיֶבְךְּ וַיִּתְחַנֵן-לוֹ לְהָשִׁיב אֶת-הָרָעָה מֵעֲלֵיהֶם.

וּשְׁלֹמֹה שָׁמַע אֶת-תְּחִנַּת הַדּוּכִיפַת וַיַּחְמֹל עָלֶיהָ וַיֹּאמַר:

“אָכֵן נוֹאַלְתְּ מְאֹד, כִּי בִקַּשְׁתְּ לָךְ עֲטֶרֶת זָהָב, וַאֲנִי הֲלֹא הִזְהַרְתִּיךְ מֵרֹאשׁ. גַאֲוַתְכֶן וּפַחֲזוּתְכֶן הֵן הָיוּ בְּעוֹכְרֵיכֶן. וְאוּלָם מִזָכְרִי לָכֶן אֶת-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גְּמַלְתֶּן עָלָי, וְנָטִיתִי לָכֶן אֶת-חַסְדִּי גַם הַפָּעַם. וְנָתַתִּי לָכֵן עַטְרוֹת נוֹצָה בְּרָאשֵׁיכֶן תַּחַת עַטְרוֹת הַזָּהָב, וְלֹא תִהְיֶינָה לָכֵן עוֹד הָעֲטָרוֹת לְפוּקָה וּלְמוֹקֵשׁ.”

וַתֵּצֵא הַדּוּכִיפַת מֵאֵת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְצִיצַת נוֹצָה בְרֹאשָׁה. מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה לֹא יָסְפוּ עוֹד הַצַּיָּדִים לִרְדֹף אֶת הַדּוּכִיפַתִּים, וַתִּשְׁקֹטְנָה הַדּוּכִיפַתִּים בְּקִנֵּיהֶן, וַתִּפְרֶינָה בָאָרֶץ, וַתְּשׁוֹטֵטְנָה לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד.

---

שלמה המלך והאדרת המעופפת

מאת

חיים נחמן ביאליק

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך וְהָאַדֶּרֶת הַמְעוֹפֶפֶת / ח"נ ביאליק

א. תּוֹכַחַת הָרוּחַ

וּשְׁלֹמֹה מוֹשֵׁל בְּכֹל-הָאָרֶץ, בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם וְגַם בְּכַנְפֵי הָרוּחַ. וְאלֹהִים נָתַן לִשְׁלֹמֹה אַדֶּרֶת פְּלָאִים, אֲשֶׁר יִנָּשֵׂא בָהּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וְשׁוֹטֵט עִמָּהּ כַּצִפּוֹר אֶל כָּל-מָקוֹם אֲשֶׁר יְהִי עִם לִבּוֹ לָלֶכֶת. וְהָאַדֶּרֶת גְּדוֹלָה מְאֹד, אַרְבָּעִים מִיל אָרְכָּה וְאַרְבָּעִים מִיל רָחְבָּהּ, כֻּלָּהּ מֶשִׁי יָרֹק, מַעֲשֵׂה אֶרֶג-זָהָב וְעָלֶיהָ רִקְמַת תַּבְנִית כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ: צֶמַח הַשָּׂדֶה וְחַיַת הָאָרֶץ, עוֹף הַשָּמַיִם וּדְגֵי הַיָּם. וְאַרְבָּעָה שָׂרִים מֻפְקָדִים עַל הָאַדֶּרֶת לְאַרְבַּע כַּנְפוֹתֶיהָ: אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָה שַׂר לִבְנֵי הָאָדָם, וּרְמִירַט שַׂר לִבְנֵי הַשֵׁדִים, וְאַרְיֵה שַׂר לְחַיַת הַשָּׂדֶה, וְנֶשֶׁר שַׂר לְעוֹף כָּנָף. וְעָלָה שְׁלֹמֹה וְיָשָׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכֹל-שָׂרָיו ועֲבָדָיו וְגִבּוֹרֵי חֵילוֹ יַעֲלוּ עִמּוֹ, עַם רַב מְאֹד וְהִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטָם. אָז יְצַוֶּה שְׁלֹמֹה עַל הָרוּחַ לֵאמֹר:

בֹּאִי רוּחַ וּשְׂאִי!

וְהִתְנַשְּׂאָה הָאַדֶּרֶת בָּרוּחַ, הִיא וְכָל-הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, וְשָׁטָה בָרָקִיעַ אֶל כָּל-אֲשֶׁר יֹּאמַר הַמֶּלֶךְ, וְעָפָה מִמַּעַל לַאֲרָצוֹת וְיַמִּים וְעָבְרָה עַל פְּנֵי יְעָרוֹת וּמִדְבָּרוֹת וּלְכֹל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ יַטֶּנָּה. וְאָכַל אֶת- לֶחֶם הַבֹּקֶר בְּדַמֶּשֶׂק, בִּקְצֵה הָאָרֶץ מִזֶּה, וְאֶת-לֶחֶם הָעֶרֶב בְּמָדַי, בִּקְצֵה הָאָרֶץ מִזֶּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּשָׁט הַמֶּלֶךְ בָּאַדֶּרֶת וְכֹל-שָׂרָיו ועֲבָדָיו עִמּוֹ, וַיִּתְנַשֵׂא כַּנֶּשֶׁר לִמְרוֹמֵי רָקִיעַ וְהַשּׁמֶש זָרְחָה עָלָיו בְּכָל-זָהֳרָה וּכְבוֹדָהּ. וַיַּשְׁפֵּל לִרְאוֹת וְהִנֵּה הָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִתַּחַת הוֹלֶכֶת וּקְטַנָּה, עַד הֶיוֹתָהּ כִּדְלַעַת בְּעֵינָיו. וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ מְאֹד וַיֹּאמַר:

“הַיֵשׁ כָּמוֹנִי מֶלֶך חָכָם וְנָבוֹן בְּכֹל-הָאָרֶץ!”

הַדָּבָר יָצָא מִפִּיו, וְהָרוּחַ הִתְנַדְנֵדָה, וַיִּנָּעֲרוּ מֵעַל הָאַדֶּרֶת עֲבָדִים רַבִּים, וַּיִחַר לַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיִּצְעַק בַחֲמָתוֹ:

שׁוּבִי הָרוּחַ!

וַתַּעַן הָרוּחַ:

“לֹא, כִּי אַתָּה שׁוֹב תָּשׁוּב עַד אֱלֹהֶיךָ וְלֹא יָרוּם לְבָבֶךָ.”

וַיִּכָּלֵם שְׁלֹמֹה מִדִּבְרֵי הָרוּחַ, וַיָּכָף רֹאשׁוֹ וַיִּדֹּם.

ב. מַחְשְׁמָה מַלְכַּת הַצְפַרְדְּעִים

וַתָּשָׁט הָאַדֶּרֶת עוֹד יוֹם תָּמִים וַתַּעֲבֹר עַל נַחַל וּצְפַרְדְּעִים מְקַפְּצוֹת עַל שְׂפַת הַנָּחַל. וַיִּשְׁמַע שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה צְפַרְדֵעַ אַחַת קוֹרֵאת לְרֵעוֹתֶיהָ בַחֲרָדָה:

“מַהֵרְנָה אַחְיוֹתַי, וְהַסְתַּתֵּרְנָה בַנַּחַל בְּתוֹךְ קָנֶה וָסוּף, פֶּן יֵרְדוּ עֲלֵיכֶן צִבְאוֹת שְׁלֹמֹה וְהִשְׁחִיתוּ בָּכֶן רָב.”

וַיִּחַר אַף הַמֶּלֶךְ וַיִּצְעַק לָרוּחַ:

רְדִי הָרוּחַ!

וַתּוֹרֶד הָרוּחַ אֶת הָאַדֶּרֶת אַרְצָה. וַיְצַו שְׁלֹמֹה וַתַּעֲלֶינָה אֵלָיו הַצְפַרְדְּעִים וַתַּעֲמֹודְנָה לְפָנָיו.

וַיֹּאמֶר לָהֶן הַמֶּלֶךְ בְּזָעַף:

“מִי הִיא זֹה וְאֵי-זֹה הִיא אֲשֶׁר מְלָאָהּ לִבָּהּ לְדַבֵּר בְּצִבְאוֹתַי כָּזֹה וְכָזֹאת?!”

וַתֵּצֵא צְפַרְדֵעַ אַחַת וַתַּעַן: אָנִי!

וַיִּחַר לַמֶּלֶךְ מְאֹד עַל עַזוּתָהּ וַיֹּאמֶר לְיַסְּרָהּ. וְאוּלָם כָּלָא אֶת-רוּחוֹ בְּרָב-כֹּחַ וַיִּשְׁאַל:

וְלָמָּה דִבַּרְתְּ כָּזֹאת עַל גִּבּוֹרֵי חֵילִי?

וַתַּעַן הַצְּפַרְדֵעַ: כִּי יָרֵאתִי, פֶּן יָבֹאוּ מַחֲנֶיךָ וְהִשְׁבִּיתוּ אוֹתָנוּ מִשִּׁירָתֵנוּ לֵאלֹהִים וְהֵעִירוּ עָלֵינוּ אֶת-חֲמָתוֹ.

וַיִּלְעַג הַמֶּלֶך וַיֹּאמַר: הֲגַם הַצְפַרְדְּעִים בַּמְשׁוֹרְרִים לֵאלֹהִים?

וַתִּשָׂא הַצְּפַרְדֵעַ רֹאשָׁהּ וַתַּעַן: רַב חֶלְקֵנוּ מֵחֶלְקְךָ, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! שִׁירָתְךָ כַּמָּה הוּא? חֲמִשּׁה וָאָלֶף! וַאֲנַחְנוּ כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה לֹא תָמוּשׁ שִׁירָה מִפִּינוּ!

וַיַּשְׁפֵּל הַמֶּלֶךְ את-קוֹלוֹ וַיִּשְׁאַל בְּנָחַת: וְלָמָּה דִבַּרְתְּ אַתְּ כָּזֹאת מִכָּל אַחְיוֹתָיִךְ?

וַתַּעַן הַצְּפַרְדֵּעַ: כִּי מַלְכַּת הַצְפַרְדְּעִים אָנֹכִי, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ!

“וּמַה-שְׁמֵךְ?”

“שְׁמִי מַחְשְׁמָה!”

וַיּוֹסֶף הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: עוֹד אַחַת אֶשְׁאָלֵך, מַחְשְׁמָה, הֲלֹא תְשִׁיבִינִי…

וַתֹּאמֶר הַצְּפַרְדֵעַ: לֹא נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי יֵשֵׁב הַשּׁוֹאֵל על הַכִּסֵּא וְהַנִּשְׁאָל עַל הָאָרֶץ. שָׂאֵנִי וְהוֹשִׁיבֵנִי עַל כַּף יָדֶךָ, אַחֲרֵי כֵן אֶעֱנֶה עַל כָּל-שְׁאֵלוֹתֶיךָ.

וַיִּשְׂחַק הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַשׂ חֶפְצָהּ, וַיְרִימֶנָּה וַיּוֹשִׁיבֶנָּה עַל כַּף יָדוֹ וַיִּתְּנֶנָּה לְעֻמַּת פָּנָיו, וְאַחַר שָׁאַל וַיֹּאמַר:

“הָגִידִי-נָא לִי, מַחְשְׁמָה מַלְכַּת הַצְפַרְדְּעִים, הֲיֵּשׁ גָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּכֹל-הָאָרֶץ?”

וַתֹּאמֶר הַצְּפַרְדֵעַ: יֵשׁ וָיֵשׁ!

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: וּמִי הוּא?

וַתַּעַן הַצְּפַרְדֵעַ: אָנִי!

וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ: וּבַמֶּה גָּדַלְתְּ מִמֶּנִּי?

וַתַּעַן: לוּלֵא גָדַלְתִּי מִמְּךָ, כִּי עַתָּה לֹא שְׁלָחֲךָ אֱלֹהִים הֵנָּה לָשֵׂאת אוֹתִי עַל כַּפֶּיךָ.

וַיִּחַר אַף הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּשְׁלִיכֶנָּה אַרְצָה וַיֹּאמַר:

“אִי בַּת רֶפֶש וִילִידַת בִּצָּה! הֲטֶרֶם תֵּדְעִי מי אָנֹכִי? הֲלֹא אֲנִי שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד מֶלֶך בִּירוּשָׁלַיִם!”

וַתַּעַן הַצְּפַרְדֵעַ: לֹא, כִּי עָפָר אַתָּה, וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב, וּמַה–יִתְגָּאֶה אֱנוֹשׁ רִמָּה?

וַיֵּבוֹשׁ שְׁלֹמֹה מִדִּבְרֵי הַצְּפַרְדֵּע וַיִּפֹּל על פָּנָיו אַרְצָה.

ג. בְּאַרְמוֹן הַפְּלָאִים

וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן, וַתָּרָם הָאַדֶּרֶת מֵעַל הָאָרֶץ, וַתִּשָׂא אֶת-שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְמָעְלָה, והַצְּפַרְדֵּע עוֹדֶנָּה קוֹרֵאת אַחֲרָיו מִתָּחַת:

“לֵךְ לְשָׁלֹום, אַךְ זְכוֹר אֶת-בּוֹרַאֲךָ וְאַל תִּתְגָּאֶה!”

וַתָּשָׂט הָאַדֶּרֶת הָלְאָה, וַתַּעֲבוֹר עַל אֲרָצוֹת וְיַמִּים, וַתְּהִי בֵין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ עֲשָׂרָה יָמִים וְעֲשָׂרָה לֵילוֹת. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּבֵּט הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָרְצָה וַיַּרְא וְהִנֵּה אַרְמוֹן גָּבֹהַ מִתְנַשּׂא מִן הָאָרֶץ. וְהָאַרְמוֹן מְפֹאָר מְאֹד, כֻּלּוֹ בָּנוּי זָהָב, עַמּוּדָיו וּכְתָלָיו וְגַגּוֹ כֻּלָּם זָהָב טָהוֹר.

וַיִּשְׁתָּאֶה שְׁלֹמֹה לַהֲדַר הָאַרְמוֹן וַיִּתְאַו לִרְאוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר לָרוּחַ:

רְדִי הָרוּחַ!

וַתֵּרֵד הָאַדֶּרֶת אַרְצָה. וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִרְאוֹת אֶת-הָאַרְמוֹן וְהַשַׂר אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ. וַיִּרְאוּ אֶת-הַמָּקוֹם מִסָּבִיב וְהִנֵּה הוּא שָׁמֵם, עָלָה כֻלוֹ עִשְּׂבוֹת שָׂדֶה וּדְשָׁאִים גְּבוֹהִים, וְאֵין מִשְׁעוֹל וְאֵין נָתִיב. וַיַּעַל רֵיחַ הָעֵשֶׂב בְּאַפָּם וַיְהִי כְּרֵיחַ גַּן-הָעֵדֶן הַנִּיחֹחַ, וַיֶּעֱרַב לָהֶם מְאֹד. וִיּוֹסִיפוּ לָתוּר אֶת-הָאַרְמוֹן מִסָּבִיב וַיְבַקְשׁוּ פֶּתַח וּמָבוֹא בְכָל-הָאַרְמוֹן וְלֹא מָצָאוּ, וַיִּשְׁתָּאוּ לוֹ מְאֹד, וַיְהִי בְעֵינֵיהֶם כְּחִידָה סְתוּמָה. עוֹד הֵם מִתְבּוֹנְנִים בָּאַרְמוֹן וְשַׂר הַשּׁדִים עָלָה עַל הַגַּג וַיִּמְצָא שָׁם נֶשֶׁר גָּדוֹל וְזָקֵן מְאֹד, וְהוּא רוֹבֵץ עַל אֶפְרוֹחָיו, וַיָּשָׁב וַיָּגֵּד אֶת-הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-שַׂר-הָעוֹף, וַיָּבֵא אֶת הַנֶּשֶׁר הַזָּקֵן וַיַּצִיגֵהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּפְתַּח הַנֶּשֶׁר פִּיו וַיְזַמֵּר שִׁיר תְּהִלָּה לֵאלֹהִים וְאַחַר הִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ וַיְבָרְכֵהוּ לְשָׁלוֹם.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוֹ וְלִשְׁנוֹתָיו.

וַיַּעַן הַנֶּשֶׁר: שְׁמִי אַלְעֲנָד וּשְׁנוֹתַי שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶך:

“אוּלַי יָדַעְתָּ אוֹ שָׁמַעְתָּ, אִם יֵשׁ מָבוֹא לָאַרְמוֹן הַזֶּה – הַגִּידָה לִי אַיֵהוּ?”

וַיַּעַן הַנֶּשֶׁר:

“חֵי נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם יָדָעְתִּי; וְאוּלָם אָח יֵשׁ לִי, וְהוּא זָקֵן מִמֶּנִּי מָאתַיִם שָׁנָה וּשְׁמוֹ אַלְעוֹף, שְׁאַל אוֹתוֹ, אוּלַי יֵדָע. הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב עַל הַגַּג בַּמַּעֲלָה הַשּׁנִיָּה.”

וַיָּשָׁב הַנֶּשֶׁר לִמְקוֹמוֹ וְאָחִיו הַזָּקֵן מִמֶּנּוּ הוּבָא תַּחְתָּיו. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

“אוּלַי יָדַעְתָּ אוֹ שָׁמַעְתָּ, אַיֵּה מְבוֹא הָאַרְמוֹן?”

וַיַּעַן גַּם הַנֶּשֶׁר הַשֵּנִי כְּדִבְרֵי הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמַר:

“חֵי נַפְשִׁי וְנַפְשְׁךָ, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם יָדָעְתִּי; וְאוּלָם אָח גָּדוֹל יֵשׁ לִי וְהוּא זָקֵן מִמֶּנִּי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים, וּשְׁמוֹ אַלְתַּעֲמָר, שְׁאָלֵהוּ וְיַגֵּדְךָ, כִּי חָכָם הוּא וְיוֹדֵעַ כָּל. הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב עַל הַגַּג בַּמַּעֲלָה הַשּׁלִישִׁית.”

וַיָּשָׁב גַּם הַנֶּשֶׁר הַזֶּה לִמְקוֹמוֹ וְשַׂר הָעוֹף הָלַך לָקַחַת אֶת-הַנֶּשֶׁר הַשְּׁלִישִׁי, וְהוּא הַיָּשִׁישׁ מִכֻּלָּם, וְכָבֵד מְאֹד וְלֹא יָכֹל לָעוּף מִשּׂיבוֹ, וַיִּשּׂאֵהוּ שַׂר הָעוֹף עַל כְּנָפָיו וַיְבִיאֵהוּ לִפְנֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

“הֲיָדַעְתָּ אִם שָׁמַעְתּ, אַיֵּה הַמָּבוֹא לָאַרְמוֹן הַזֶּה?”

וַיַּעַן הַנֶּשֶׁר הַיָּשִׁישׁ בְּקוֹל רָצוּץ וַיֹּאמַר:

“חֵי נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם יָדָעְתִּי וְאִם רָאִיתִי מֵעוֹדִי. וְאוּלָם אָבִי הַזָּקֵן הִגִּיד לִי, כִּי אָכֵן הָיֹה הָיָה מָבוֹא לָאַרְמוֹן, וּמְקוֹמוֹ בַּמְּעָרָה מִתַּחַת לָאָרֶץ מַעֲרָבָה, וְאוּלָם הֶעָפָר כִּסָּהוּ מֵרֹב יָמִים וַיִּסְתְּמֵהוּ, וְעַתָּה יַחְפֹּר נָא הַמֶּלֶךְ שָׁם, אוּלַי יִמְצָא.”

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ עַל הָרוּחוֹת וְעַל הַשֵׁדִים וַיַּחְפְּרוּ סְבִיבוֹת הָאַרְמוֹן, בַּמָּקוֹם אֲשֶר אָמַר הַנֶּשֶׁר הַיָּשִׁישׁ, וַתִּמָּצֵא בָּאֲדָמָה דֶלֶת בַּרְזֶל, אֲשֶר אֲכָלַתָּה הַחֲלֻדָּה מֵרֹב יָמִים, וּמַנְעוּל כָּבֵד עַל הַדֶּלֶת וּכְתֹבֶת עַל הַמַּנְעוּל לֵאמֹר:

“דְּעוּ בְנֵי אָדָם, כִּי בָאַרְמוֹן הַזֶּה יָשַׁבְנוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וַנֵּרֶא בְטוֹבָה וַנִּשְׂבַּע תַּעֲנוּגִים. וּבְבֹא עָלֵינוּ הָרָעָב וַנִּטְחַן אֶת-הַפְּנִינִים כְּחִטִּים – וּלְלֹא הוֹעִיל! אָז עָזַבְנוּ אֶת-חֵילֵנּוּ לַנְּשָׁרִים וַנְּצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: כִּי יִשְׁאַלְכֶם אִישׁ עַל הָאַרְמוֹן וַאֲמַרְתֶּם: בָּנוּי מְצָאנוּהוּ – וַנִּשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ וַנָמָת.”

וַיִּשְׂאוּ שְׁלֹמֹה וַאֲנָשָׁיו אֶת-עֵינֵיהֶם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וַיִּּמְצְאוּ כָתוּב לֵאמֹר:

אַל יָבֹא הֵנָּה בִלְתִּי אִם נָבִיא אוֹ מֶלֶך.

וַיִּמְצָא שְׁלֹמֹה בָּחוֹר אֲשֶר בַּקִּיר לִימִין הַדֶּלֶת אַרְגַּז זְכוּכִית וּצְרוֹר מַפְתְּחוֹת בּוֹ, אַרְבָּעָה בְּמִסְפָּר: מַפְתֵּחַ בַּרְזֶל, מַפְתֵּחַ נְחֹשֶׁת, מַפְתֵּחַ כֶּסֶף וּמַפְתֵּחַ זָהָב. וַיִּפְתַּח שְׁלֹמֹה אֶת-שַׁעַר הַבַּרְזֶל, וַיִּמְצָא שַׁעַר נְחֹשֶׁת, וַיִּפְתָּחֵהוּ גַם הוּא וַיִּמְצָא עוֹד שַׁעַר כֶּסֶף וְאַחֲרָיו שַׁעַר זָהָב. וַיְהִי בְּפִתְחוֹ אֶת-שַׁעַרהַזָּהָב, וַיָּבֹא אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּמְרֻוָּח, וְהָאוּלָם קִירוֹתָיו בְּדֹלַח, וְעַמּוּדָיו זָהָב, רִצְפָתוֹ – בַּהַט וָשֵׁש, מַעֲשֵׂה תַשְׁבֵּץ, וְכִפָּתוֹ – לִבְנַת הַסַּפִּיר, כְּעֶצֶם הַשָּמַיִם לָטֹהַר, וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, כַּדְכֹּד וָשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, קְבוּעוֹת בָּהּ וּמְאִירוֹת כַּכּוֹכָבִים.

וַיַּרְא שָׁם אֶשְׁכּוֹל אַבְנֵי-חֵן תָּלוּי עַל הַקִּיר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת, כֻּלָּן גְּדוֹלוֹת כַּבֵּיצִים, אֵין בְּכָל-כִּתְרֵי הַמְּלָכִים מָשְׁלָן. וַיַּרְא עוֹד וְהִנֵּה בְתוֹך הָאוּלָם קֻבָּה קְטַנָּה עוֹמֶדֶת, וְהִיא מְעֻלֶפֶת פְּנִינִים כֻּלָּה וּרְצוּפָה מַרְגָּלִיוֹת יְקָרוֹת לְמִינֵיהֶן, וַיְהִי מַרְאֶהָ רַךְ וְעָנֹג מְאֹד, כְּמַרְאֵה שְׂפוֹת הֶעָבִים הַקְּטַנוֹת בְּחָוְרָן לִפְנוֹת הָעַרְבָּיִם.

וַיָּבֹא אֶל חֶדֶר אַחֵר אֲשֶר אֵין כָּל-חַלּוֹן וְצֹהַר לוֹ, ואֵין נֵר וּמָאוֹר בְּתוֹכוֹ, אַך אַבְנֵי אֵשׁ תַּגַּהְנָה חָשְׁכּוֹ וּמִלְאוּהוּ נְגֹהוֹת רַבּוֹת עֵרֶב רָב: נֹגַהּ אֲדַמְדַּם וִירַקְרַק ְולָבָן וּתְכֵלֶת וְחַשְׁמַל יַחְדָּו, וַתִּהְיֶינָה הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת מוּטָלוֹת בְּזָוִיּוֹתָיו כְּצִבּוּרֵי גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת וְגֶחָלִים בּוֹעֲרוֹת בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ. וַיָּבֹא עוֹד אֶל חֶדֶר – וְהִנֵּה בְרֵכָה לָהּ בַּתָּוֶךְ, רְצוּפָה כֻלָּהּ אַבְנֵי בְּדֹלַח טָהוֹר וְעֵינָן כְּעֵין רַצֵי מַיִם זַכִּים, וּכְתַבְנִית דְּגֵי זָהָב מְשׁוֹטְטִים בְּתוֹכָם הֵנָּה וָהֵנָּה, וּשְׂפַת הַבְּרֵכָה מְשֻׁבֶּצֶת כֻּלָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת. וַיָּבֹא אֶל חַדְרֵי כֶסֶף וְאֶל חַדְרֵי זָהָב וְאֶל חַדְרֵי כֶתֶם פָּז, וַיִּתְהַלֵּך מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר וְלֹא שָׂבְעוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת.

וַיְהִי בְּבוֹאוֹ אֶל חֶדֶר אֶחָד, וַיַּרְא עַקְרַב כֶּסֶף רוֹבֵץ עַל הָרִצְפָּה – וַיִּבְעַט בּוֹ לְהֲסִירוֹ, וַתִּתְמוֹטֵט הָרִצְפָּה, וְרַגְלֵי שְׁלֹמֹה עָמְדוּ בַּבַּיִת אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאַרְמוֹן, וַיִּמְצָא בוֹ חַדְרֵי חֲדָרִים שׁוֹנֵי בִנְיָה וְשׁוֹנֵי גִזְרָה, כְּלִילֵי תִפְאֶרֶת וְנֶהְדְּרֵי מַרְאֶה. וַיָּבֹא בָאַחֲרוֹנָה אֶל חֶדֶר גָּדוֹל אֶחָד אֲשֶׁר לִפְנֵי וְלִפְנִים, וְהוּא הַנֶּהְדָּר וְהַמְפֹאָר בְּכָל-הַחֲדָרִים, וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה בַּפֶּתַח וַיְהִי כְּחוֹלֵם, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה צֶלֶם אָדָם לְפָנָיו, יוֹשֵׁב עַל כִסֵּא שֵׁן, וּמַרְאֵהוּ כְּחַי, וְלוּחַ כֶּסֶף תָּלוּי בְּשַׁרְשֶרֶת זָהָב עַל צַוָּארוֹ, וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לָגֶשָׁת אֵלָיו, וַיִּרְעַש הַצֶּלֶם פִּתְאֹם וְאֵשׁ וְעָשָׁן יָצְאוּ מִנְחִירָיו. וַיִּקְרָא שְׁלֹמֹה בַּשֵּם הַמְפֹרָשׁ, וַיִּפֹּל הַצֶּלֶם אַרְצָה פֶּגֶר מֵת.

וַיִּגַּשׁ שְׁלֹמֹה וַיָּסַר אֶת הַלּוּחַ מֵעל הַצֶּלֶם וַיִּמְצָא עָלֶיהָ כְתֹבֶת בְּשָׂפָה נַעֲלָמָה אֲשֶׁר לֹא יָדַע קְרֹא. וַיִּצֶר לוֹ מְאֹד, בִּרְאוֹתוֹ כִּי בְכָל-חָכְמָתוֹ הָרַבָּה, יֵש אֲשֶׁר יִּפָּלֵא גַם מִמֶּנּוּ דָּבָר, וַּיחַר לוֹ עַד מָוֶת.

עוֹדֶנּוּ מִתְעַצֵּב וְדוֹאֵג עַל הַדָּבָר וְהִנֵּה דֶלֶת נַעֲלָמָה נִפְתָּחָה פִתְאֹם בַּקִּיר וְעֶלֶם יְפֵה-תֹאַר הוֹפִיע, וַיִּגַּשׁ בַּלָּאט, וְקוֹל צְעָדָיו לֹֹא נִשְׁמַע, וַיִּקַּח בִּדְמָמָה אֶת הַלּוּחַ בְּיָדוֹ וַיִּקְרָא בְּקוֹל עָצֵב עַד מְאֹד אֶת-הַדְּבָרִים הַאֵלֶּה:

אֲנִי שֻׁדַד בֶּן עֲדַד / עֶלְיוֹן הָיִיתִי לְמַלְכֵי אָרֶץ.

אֲרָיוֹת וְדֻבִּים פָּחֲדוּ מִמֶּנִּי / וְהוֹדִי וּכְבוֹדִי מָלֵא עוֹלָם.

עַל אֶלֶף אַלְפֵי מְלָכִים מָלָכְתִּי, / עַל אֶלֶף אַלְפֵי סוּסִים רָכַבְתִּי.

אֶלֶף אַלְפֵי גִּבּוֹרִים הָרַגְתִּי – / וְאֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת לֹא יָכֹלְתִּי.

וּכְכַלּוֹת הָעֶלֶם לִקְרֹא וַיֵּאָנַח חֶרֶש וּרְסִיסֵי דִּמְעָה נוֹצְצוּ בְּעֵינָיו, וַיַּהֲפֹךְ פָּנָיו וַיָּשָׁב בִּדְמָמָה אֶל הַפֶּתַח אֲשֶׁר בָּא בוֹ וַיֵעָלַם. וַיְהִי כָּל-הֶחָזוֹן לִשְׁלֹמֹה כְּמַרְאֵה הַחֲלוֹם בְּהָקִיץ, וַיַּעֲמֹד מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחֲרִיש עַד בּוֹשׁ, כִּי הָמָה לְבָבוֹ מְאֹד וּמִפִּיו נֶעְתְּקוּ מִלִים.

וַיָּשָׁב שְׁלֹמֹה אֶל בֵּיתוֹ, וְרֹאשׁ לוֹ כָפוּף, וּלְבָבוֹ נִכְנַע וְנִשְׁבָּר. וַתָּנַח עָלָיו מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה רוּחַ עֶצֶב וְשִׁמָּמוֹן וַיְהִי קוֹרֵא בְמַר נַפְשׁוֹ:

הֲבַל הֲבָלִים, הַכֹּל הָבֶל!

---

כסא שלמה

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת-בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֶת-בֵּיתוֹ וַיִּקְרָא לִבְחִירֵי הֶחָרָשִׁים, וַיַּעֲשׂוּ לוֹ כִּסֵּא גָדוֹל וְנִפְלָא, מְתֻכָּן כֻּלוֹ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה רַבָּה, מַעֲשֵׂה מַחֲשֶׁבֶת, הוּא הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַמֶּלֶךְ בְּאוּלָם הַמִּשְׁפָּט, בְּבֹאוֹ לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם.

וְהַכִּסֵּא כֻּלוֹ שֵׁן מְצֻפֶּה זָהָב מוּפָז מוּבָא מֵאוֹפִיר וּמְשֻׁבַּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת לְמִינֵיהֶן, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת,שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, לֹא נַעֲשָׂה כָּמֹהוּ לְכָל-מֶלֶך.

וְזֶה מַעֲשֵׂה הַכִּסֵּא וְתַבְנִיתוֹ:

שֵׁש מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְרֹאש עָגֹל לוֹ מֵאַחֲרָיו, מַעֲשֵׂה כֶבֶש זָהָב, מִשְׁעָן לְרֹאש הַמֶּלֶך; וְיָדוֹת לו מִזֶּה וּמִזֶּה, אֶל מְקוֹם הַשָּבֶת, וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת זָהָב עוֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת. וְשִׁשָּה שִׁשָּה אֲרָיוֹת זָהָב וְשִׁשָּה שִׁשָּה נִשְׁרֵי זָהָב לְשֵׁש מַעֲלוֹת הַכִּסֵּא מִזֶּהּ וּמִזֶּה, אַרְיֵה לְעֻמַּת נֶשֶׁר וְנֶשֶׁר לְעֻמַּת אַרְיֵה, יַד אֲרִי זָהָב מִיָּמִין לְעֻמַּת כְּנַף נֶשֶׁר זָהָב מִשְׂמֹאל, וּכְּנַף נֶשֶׁר זָהָב מִשְׂמֹאל לְעֻמַּת יַד אֲרִי מִיָּמִין.

וּמִכָּל-הַחַי רוֹבְצִים עַל הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, הַטָּהוֹר לְעֻמַּת הַטָּמֵא והַטָּמֵא לְעֻמַּת הַטָּהוֹר. עַל הַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה רוֹבֵץ אַרְיֵה זָהָב וּכְנֶגְדּוֹ שׁוֹר זָהָב, עַל הַשּׁנִיָּה זְאֵב זָהָב וּכְנֶגְדּוֹ טְלֵה זָהָב, עַל הַשְּלִישִׁית נְמַר זָהָב וּכְנֶגְדּוֹ גְדִי זָהָב, עַל הָרְבִיעִית דֹּב זָהָב וּכְנֶגְדּוֹ צְבִי זָהָב, עַל הַחֲמִישִׁית נֶשֶׁרזָהָב וּכְנֶגְדּוֹ יוֹנַת זָהָב, וְעַל הַשִׁישִׁית נֵץ זָהָב וּכְנֶגְדּוֹ צִפּוֹר זָהָב. וְיוֹנַת זָהָב גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת עַל הַכֵּן בְּרֹאש הַכִּסֵּא וְנֵץ זָהָב נִלְכַּד בְּרַגְלֶיהָ.

וּמִמַּעַל לְרֹאשׁ הַכִּסֵּא מְנוֹרַת זָהָב נְטוּעָה וְשִׁבְעָה קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנָּה מֵעֵבֶר מִזֶּה וְעֲלֵיהֶם מְצֻיָּרִים שִׁבְעַת אֲבוֹת הָעוֹלָם: אָדָם, נֹחַ, שֵׁם, אַבְרָהָם יִצְחַק וְיַעֲקֹב וְאִיוֹב בֵּינֵיהֶם, וְשִׁבְעָה קָנִים מֵעֵבֶר מִזֶּה וְצוּרַת שִׁבְעַת חֲסִידֵי עוֹלָם עֲלֵיהֶם: לֵוִי, קְהַת, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶלְדָּד וּמֵידָד וְחוּר בֵּינֵיהֶם.

וְכַד זָהָב מְלֵאָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ בְּרֹאשׁ הַמְּנוֹרָה, וְתַחְתֶּיהָ אַגַּן זָהָב גָּדוֹל מָלֵא שֶׁמֶן זָךְ גַּם הוּא, לְהַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ אֶת-הַנֵּרוֹת. וּשְׁתֵּי שִׁבָּלֵי זָהָב יוֹצְאוֹת מִן הָאַגַּן, וּשְׁנֵי צַנְתְּרוֹת זָהָב בְּתוֹכָן, לְהָרִיק אֶת-הַשֶּׁמֶן, וְצוּרוֹת הַכֹּהֲנִים אַהֲרֹן וּבָנָיו וְעֵלִי וּבָנָיו עֲלֵיהֶם.

וּשְׁנֵי מו­ֹשְבֵי זָהָב מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַכִּסֵּא, לְכֹהֵן הָרֹאשׁ וּלְמִשְׁנֵהוּ, וְשִׁבְעִים מוֹשָׁבִים סוֹבְבִים עַל הַכִּסֵּא כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, אֲשֶר יֵשְׁבוּ עֲלֵיהֶם לַמִּשְׁפָּט שִׁבְעִים זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמֵאֲחוֹרֵי הַכִּסֵּא מוֹשָׁב לְסוֹפֵר הַמֶּלֶך אֲשֶר יִכְתֹּב אֶת-דְּבַר כָּל-מִשְׁפָּט וּמִשְׁפָּט בַּסֵּפֶר לְזִכָּרוֹן.

וְגַפְנֵי זָהָב וְתִמְרֵי זָהָב עוֹטְרִים אֶל הַכִּסֵּא וּמְצִלִּים עַל הַמֶּלֶך. וְתֻכִּיֵּי שֵׁן בְּרָאשֵׁיהֶם, פּוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם לְעֻמַּת נִשְׁרֵי זָהָב. וְקַלְעֵי שֵׁשׁ לָבָן, כְּמִפְרְשֵׂי עָבִים דַּקִּים, פְּרוּשִׂים עַל הָעֵצִים, וּמְנַעַנְעֵי בְּדֹלַח וּזְכוּכִית יְקָרָה תְלוּיִים בָּהֶם, וּבְהִנּוֹעַ הַקְּלָעִים יָזוּעוּ הַמְנַעַנְעִים וְצָלְלוּ חֶרֶשׁ, וּנְגֹהוֹת הַקֶּשֶׁת לָהֶם, וּצְלִילָם דַּק וְעָרֵב, כְּהֶמְיַת כִּנּוֹר דָּוִד בִּנְשֹׁב-בּוֹ רוּחַ שָחַר. וּשְׁתֵּי יְדוֹת הַכִּסֵּא עֲשׂוּיוֹת כִּשְׁתֵּי בְנוֹת-יָם רְבוּצוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לִשְׁתֵּי אָזְנֵי הַמֶּלֶך, וְלֹא יָזוּעַ רֹאשׁוֹ בְשִׁבְתּוֹ; וּשְׁנֵי הָאֲרָיוֹת אֲשֶר אֵצֶל הַיָּדוֹת ְנבוּבִים הֵם וּמְלֵאִים כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים, וּבְשֶׁבֶת הַמֶּלֶך עַל הַכִּסֵּא ונָזְלוּ בָשְׂמֵיהֶם וְהֵפִיצוּ רֵיחַ נִיחוֹח מִִסָּבִיב, לְשׁוֹבֵב כָּל-נָפֶש.

וְכָכָה יַעֲלֶה הַמֶּלֶך עַל הַכִּסֵּא: בִּדְרֹךְ רַגְלוֹ עַל הַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה, וְסָבַב גַּלְגַּל כָּמוּס בְּקֶרֶב הַכִּסֵּא פְּנִימָה, וְשָׁלַח הָאֲרִי אֶת-כַּפּוֹ מִיָּמִין וְהַשּׁוֹר מִשְׂמֹאל, וְהֶעֱלוּ אֶת-הַמֶּלֶך אֶל הַמַּעֲלָה הַשּׁנִיָּה וּנְתָנוּהוּ בִּידֵי הַנָּמַר וְהַגֶּדִי, וְכֵן לְשֵֹש הַמַּעֲלוֹת, עַד שֶבֶת הַמֶּלֶךְ בִּמְקוֹמוֹ עַל הַכִּסֵּא בֵּין שְׁתֵּי בְנוֹת-הַיָּם בַּתָּוֶךְ. וְיָרַד הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְשָׂם אֶת-כֶּתֶר הַמַּלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ. וְתַנִּין כֶּסֶף, הַקָּבוּעַ בַּכִּסֵּא, יִזַּח מִמְקוֹמוֹ וּבָא וְהִתְגַּלְגֵּל סְבִיב הַמֶּלֶך, והָאֲרָיוֹת וְהַנְּשָׁרִים יַּעֲלוּ יַחַד וְסָבְבוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וּמָלֵא הָאוּלָם הוֹד וּמוֹרָא, וְנֶעֱצְרָה כָל-נְשָׁמָה. וְיוֹנַת הַזָּהָב תֵּרֵד מֵעַל הַכֵּן וְהוֹצִיאָה מֵחֵיק הָאָרוֹן מְגִלַּת סֵפֶר, כְּתוּבִים בָּהּ חֻקֵּי אֱלֹהִים וּמִשְׁפָּטָיו, וְנָתְנָה בְיַד הַמֶּלֶך. אָז יִגְשׁוּ שְׁנֵי הַכֹּהֲנִים ושִׁבְעִים הַזְּקֵנִים וּבֵרְכוּ אֶת-הַמֶּלֶך לְשָׁלֹום וְיָשְׁבוּ אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ, וְאַחַר יִגַּשׁ הָעָם למִשְׁפָּט.

וּכְבוֹא עֵדֵי שֶׁקֶר וְהִכִּיר הַמֶּלֶך אֶת-מְזִמָּתָם כְּרָגַע, וְסָבְבוּ הַגַּלְגַּלִים הַנַּעֲלָמִים בְּבֶטֶן הַכִּסֵּא וְהָאוֹפַנִים יַחֲרֹגוּ, וְנָהֲמוּ הָאֲרָיוֹת, וְהַשּׁוֹר יִגְעֶה, וְהַזְּאֵב יָשֹׁק, וְהַטָּלֶה יִפְעֶה, וְהַנָּמֵר יִשְׁאַג, וְהַגְּדִי יִבְכֶּה, וְהַדֹּב יֶהֱמֶה, וְהַצְּבִי יַעֲרֹג, וְהַנֵּץ יִצְרַח, וְהַצִּפּוֹר תְּצַפְצֵף, וְהַנְּשָׁרִים יְעוֹפְפוּ, וְהַתֻּכִּיִּים יִתְרוֹצֵצוּ, וְנָפַל עַל הָעֵדִים פַּחַד אֱלֹהִים וְאָמְרוּ בִלְבָבָם: “נָעִידָה רַק אֱמֶת, פֶּן תֶּחֱרַב תֵּבֵל בִּגְלָלֵנוּ.”

וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְשׁוֹפֵט אֶת-הָעָם בְּצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים, כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לְהַכִּיר בֵּין הָאֱמֶת וּבֵין הַשֶּקֶר וּלְהוֹצִיא כָל-מִשְׁפַּט לָאוֹר.

וּבְצֵאת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט מִפִּי הַמֶּלֶך וְרָבְצוּ לְפָנָיו הָאֲרָיוֹת וְהַחַיוֹת וְלִחֲכוּ אֶת-כַּפּוֹת רַגְלָיו לֵאמֹר: “יְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ!” וְהַנְּשָׁרִים יִפְרְשׂוּ עָלָיו כַּנְפֵיהֶם לֵאמֹר: “בָּרוּךְ, בָּרוּךְ!” וְכָל-הָעָם הַנִּצָּבִים שָׁם יַעֲנוּ פֶּה אֶחָד:

בָּרוּךְ אֱלֹהִים וּבָרוּךְ מְשִׁיחוֹ

וְתִכּוֹן מַלְכוּת בֵּית-דָּוִד עַד עוֹלָם!

ב

וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶך מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלַיִם, וַיִשּׂא אֶת-הַכִּסֵּא בַשּׁלָל, וַיְבִיאֵהוּ

מִצְרַיְמָה, וַיֹּאמֶר לַעֲלוֹת וְלָשֶבֶת עָלָיו, וַיִּשְׁלַח הָאֲרִי אֶת-כַּפּוֹ הַיְמָנִית וַיַּכֵּהוּ עַל יְרֵכוֹ, וַיְהִי פַרְעֹה צוֹלֵעַ עַד יוֹם מוֹתוֹ, עַל כֵּן קֹרָא לוֹ פַרְעֹה נְכֹה, לֵאמֹר: נְכֵה-רַגְלָיִם.

וּמַחֲרִיב אַרְצֵנוּ, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶך בָּבֶל עָלָה עַל מִצְרַיִם וִיַּשְׁחִיתָהּ, וַיִּמְצָא שָׁם אֶת-הַכִּסֵּא וַיּוֹרִידֵהוּ בָּבֶלָה, וַיֹּאמֶר לָשֶבֶת עָלָיו גַּם הוּא, וַיִּפְגַע בוֹ הָאֲרִי, וַיַּפִּילֵהוּ אַרְצָה.

וַיָּקָם דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי וַיַּחֲרֵב אֶת-בָּבֶל, וַיָּבֵא אֶת-הַכִּסֵּא מָדַי, וַיְהִי עוֹמֵד שָׁם יָמִים רַבִּים, וְאִישׁ לא יָשַׁב עָלָיו.

וּמִקֵּץ שָׁנִים בָּא אֲלֶכְּסַנְדֵּר הַמֻּקְדוֹנִי וַיּוֹלֶךְ אֶת-הַכִּסֵּא מִצְרַיְמָה. וַיְהִי בְּהַחֲרֵב אֲנִיפוֹנוֹס בֶּן אַנְטִיּוֹכוּס אֶת-מִצְרַיִם, וַיִּקַח אֶת-הַכִּסֵּא וַיְבִיאֵהוּ בָאֳנִיָּה אֶל אַרְצוֹ, וַתֵּקַע רֶגֶל אַחַת עַל שַׁרְשֶׁרֶת זְהָבָהּ מִן הַכִּסֵּא. וַיָּבֵא אֶת-כָּל-חָרָשֵׁי אַרְצוֹ וְאָמָּנֶיהָ לְרַפֵּא אֶת-הַכִּסֵּא, וְלֹא יָכֹלוּ, וְהִנֵּה הוּא שְׁמוּט רֶגֶל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

---

חלב לביאה

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּחַל מֶלֶך מוֹאָב וַיֵּאָנַש. בִּבְשָׂרוֹ שֻׁלַּח רָזוֹן וּשְׁאֵרוֹ הָלַךְ וְכָלָה מִיּוֹם לְיוֹם, וַיֵּט הַמֶּלֶךְ לָמוּת. וַּיאמְרוּ הָרוֹפְאִים: אֵין תְּרוּפָה לַמֶּלֶךְ כִּי-אִם שָׁתָה חָלָב חַי מוּבָא מִשְּׁדֵי לְבִיאָה תְמִימָה בִּמְעוֹנָתָה.

וַיְשַׁמַּע הַמֶּלֶךְ אֶת-תִּפְאֶרֶת חֵילוֹ וּכְבוֹד צְבָאוֹ, אֶת-אֲרִיאֵל מוֹאָב, לֵאמֹר:

“מִי יֵלֵךְ וְיָבִיא חָלָב לַמֶּלֶךְ מִשְּׁדֵי לְבִיאָה תְמִימָה בִּמְעוֹנָתָה?”

וְלֹא נִמְצָא אַמִּיץ לֵב, אֲשֶׁר יִמְלָאֶנוּ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי הֲיִגַּש אִישׁ אֶל הַלְּבִיאָה בִּמְעוֹנָתָה לְעַסּוֹת שָׁדֶיהָ וְנִקָּה?

וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ כִּי מַחְשִׁים גִּבּוֹרָיו, וַיִּזְעַם מְאֹד, וַיִּקְרָא בְאַפּוֹ:

" כְּלָבִים אִלְּמִים! הֲזֹּאת גְּבוּרַתְכֶם? הַאֵין אֶחָד בָּכֶם אֲשֶׁר יִתֵּן נַפְשׁוֹ עַל מַלְכּוֹ?"

וַיֵּצְאוּ שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב, וְהֵמָּה הַ“לְּבָאִים” אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ הַ“כְּפִירִים”, וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶך אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹאמֵרוּ: ְ

“תְשׁוּפֵנוּ עֲקֵבְךָ, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶך! נֶפֶשׁ כֻּלָּנוּ תַּחַת הַדַּקָּה בְשַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ וְרֹאשׁ כֻּלָּנוּ כֹּפֶר צִפֹּרֶן אֶצְבָּעֲךָ הִקְּטַנָּה, הֶגֶה מִפִּיךָ יֵצֵא – וְהֵבֵאנוּ אֵלֶיךָ בַחַחִים אֶת-כָּל-אֲרָיֵי הַמִּדְבָּר וּלְבָאָיו. וְאוּלָם הַדָּבָר אֲשֶׁר יְצַוֶּה הַמֶּלֶך הַפָּעַם נִבְצָרהוּא מִכֹּחַ אִישׁ וְיַד אָדָם לֹא תַעֲשֶׂנוּ. שְׁאַל אֶת-חֲכָמֶיךָ, אוּלַי יֵשׁ בְּפִיהֶם עֵצָה.”

וַיִּדְרֹשׁ הַמֶּלֶך אֶל חֲכָמָיו וְאֶל קוֹסְמָיו וְגַם בְּפִיהֶם לֹא מָצָא מַעֲנֶה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא בָא כַּמִּקְרֶה הַזֶּה לִפְנֵיהֶם וְגַם אֲבוֹתֵיהֶם לֹא הִגִּידוּ לָהֶם כָּזֹאת. וּבַצַּר לַמֶּלֶךְ, וַיִּזְכֹּר אֶת-שְׁכֵנוֹ, אֶת-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-חָכְמָתוֹ, וַיָּרֶץ אֵלָיו בְּיַד מַלְאָכָיו מִכְתָּב וַיּוֹדִיעֵהוּ אֶת-כָּל-הָרָעָה הַבָּאָה עָלָיו וְאֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ הָרוֹפְאִים, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו עִם הַסֵּפֶר לֵאמֹר:

" וְעַתָּה אַחֲרֵי הוֹדִיעִי אוֹתְךָ כָּל-זֹאת, אִיטַב-נָא בְעֵינֶיךָ, הַמֶּלֶך, וְעָשִׂיתָ-נָא עִמִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת, כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתַי עִם אֲבוֹתֶיךָ בְּבוֹאָם בִּימֵי הָרָעָב לָגוּר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וַיַּאַסְפוּם אֲבוֹתַי בְּרַחֲמִים, וַיֵּיטִיבוּ עִמָּם וַיְכַלְכְּלוּם יָמִים רַבִּים. וְזָכַרְתָּ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, כִּי-עַל-כֵּן זֶרַע-שִׁלֵּשִׁים אַתָּה לְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וְהִיא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית אֲבוֹתַי, אֲשֶר דָּבְקָה בְעַמְּךָ וּבְשִׁבְטְךָ, כַּאֲשֶר יָדַעְתָּ, וְהָיָה כְּשָמְעֲך אֶת-שֶאֱלָתִי וְרִחַמְתַּנִי וְלֹא תִמְנַע מִמֶּנִּי אֶת-עֲצָתְךָ וְאֶת-עֶזְרָתְךָ כְּיַד אֱלֹהִים הַטּוֹבָה עָלֶיךָ וּכְחָכְמַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר אֵין חָכָם כָּמוֹךָ וְלֹא יִּפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר."

כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה שָׁלַח מֶלֶך מוֹאָב לִשְׁלֹמֹה בְּיַד מַלְאָכָיו, וְגַם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ שָׁלַח בְּיָדָם, בְּרָכָה לְמֶלֶך יְהוּדָה. וּכְצֵאת הַמַּלְאָכִים מֵאֵת פָּנָיו וַיָּקָם בַּחֲמָתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל יוֹעֲצָיו וְשָׂרֵי חֵילוֹ:

“עֲבָדִים נִבְזִים! הוֹבַשְׁתֶם הַיּוֹם אֶת מַלְכְּכֶם וְאֶת-כִּסְאוֹ לֵאמֹר: לֹא עֵצָה וְלֹא גְבוּרָה בְּמוֹאָב. לָכֵן, בְּהַשְׁלִים מֶלֶך יְהוּדָה אֶת-חֶפְצִי – וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת-נִבְלַתְכֶם לַכְּלָבִים. סוּרוּ מֵעָלָי! אַל-נָא אֶרְאֶה אֶת-פְּנֵיכֶם!”

ב

וַיְהִי כְּבוֹא הַמִּכְתָּב לְיַד שְׁלֹמֹה וַיִּגְעוּ דִבְרֵי מֶלֶך מוֹאָב בְּלִבּוֹ, וַיִּקְרָא לְשַׂר-צְבָאוֹ, לִבְנָיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע, וַיַּרְאֵהוּ אֶת-הַמִּכְתָּב וַיֹּאמַר:

“בֶּן-יְהוֹיָדָע, הֲתֵלֵךְ לְהָבִיא חָלָב מִשְּׁדֵי הַלְּבִיאָה?”

וַיַּעַן בֶּן-יְהוֹיָדָע:

“לִכְבוֹדְךָ, הַמֶּלֶך, וְלִכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.”

“וּבַמֶּה תֵלֵךְ?”

וַיֹּאמֶר בְּנָיָה:

”יֻתַּן לְעַבְדְּךָ עֶשֶׂר עִזִים."

וַיַּעַל שְׂחוֹק קַל עַל שִׂפְתֵי הַמֶּלֶך, כִּי הֵבִין לְרֵעַ גִּבּוֹרוֹ, וַיֹּאמַר:

“יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ חַיִל וְגִבּוֹר מַשְׂכִּיל אַתָּה, וְלֹא תָשׁוּב מִפְּנֵי כֹּל. לֵךְ, וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ. וְהָיָה בְלֶכְתְּךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת וְאָזְנֶיךָ קַשּׁוּבוֹת וְנִשְׁמַרְתָּ לְנַפְשֶׁךָ.”

וַיְּבָרֵךְ שְׁלֹמֹה אֶת-שַׂר צְבָאוֹ וַיְשַׁלְּחֵהוּ.

וְלֹא הִתְמַהְמַהּ בְנָיָה, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר עִזִים, וְאֶת-נַעֲרוֹ הָרוֹעֶה לָקַח עִמּוֹ, וַיָּקָם לָלֶכֶת, לָתוּר לוֹ גֹב אֲרָיוֹת בַּאֲשֶר יִּמְצָא. וּבְנָיָה קַל וּמָהִיר בְּרַגְלָיו כְּאַחַת הָאַיָּלוֹת. עֵינוֹ עֵין נֶשֶׁר, לָעֲרָפֶל וְלַחֹשֶׁךְ תַּחְדֹּר, וְאָזְנוֹ – רֶשֶׁת בַּמְצוּלָה, לֹא יִּמָּלֵט מִמֶּנָּה רַחַשׁ קַל בְּמֶרְחַקֵי מֶרְחָקִים.

וַיִּרְחַק בְּנָיָה לָלֶכֶת, וַיָּבֹא בִּגְבוּלוֹת שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, הֵם הַרֲרֵי טֶרֶף וּמְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת וּלְבָאִים מֵעוֹלָם; וְהַיָּמִים יְמֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג בֶּהָרִים הָהֵם וּסְבִיבוֹתֵיהֶם. וַיְּבַקֵּשׁ בְּנָיָה וַיִּמְצָא עִקְבוֹת לָבִיא בַּשָּלֶג, וַיִּתְקַע אֶת-עֶדְרוֹ בִּנְקִיק סָלַע, וַיְצַו אֶת-הַנַּעַר לְבִלְתִּי צֵאת אָנֶה וְאָנָה עַד אִם קָרָא לוֹ. וּבְנָיָה הָלַךְ בְּעִקְּבֵי הַלָּבִיא, בְּאָמְרוֹ לִמְצֹא גַם אֶת-הַגֹּב מִקָּרוֹב. הוּא בְּמַעֲלֵה הָהָר, וַיַּרְא לִמְבוּכָתוֹ כִּי שֻׁנּוּ פִתְאֹם עִקְּבֵי הָאַרְיֵה וַיִּהְיוּ לאֲחֵרִים, וַיִּפָּלֵא בְּעֵינָיו הַדָּבָר. עוֹדֶנּוּ מִשְׁתָּאֶה, וְהִנֵּה שְׁאָגָה אַדִּירָה עָלְתָה בְאָזְנָיו, – כָּמוֹהָ כְּשַאֲגַת הָאַרְיֵה, אַךְ לֹא הִיא הִיא, כִּי נִפְלְתָה מִמֶּנָּה בִּמְעַט, כִּמְלֹא הַשּׂעֲרָה. וַיְהִי כָּל-הַדָּבָר כְּחִידָה גְדוֹלָה בְעֵינָיו. פִּתְאֹם מָצָא אֶת הַחִידָה: הֲלֹא הֵם עִקְּבֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְזֹאת שַׁאֲגָתָם. אֵין זֹאת כִּי אִם יָצְאוּ לְבַקֵּש אֶת-נַפְשִׁי. וְהִיא אֲשֶׁר הוֹרַנִי הַמֶּלֶך לֵאמֹר: תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת וְאָזְנֶיךָ קַשּׁוּבוֹת.

וְרוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה לָבְשָׁה אֶת-בְּנָיָה וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה.

ג

אָכֵן כַּאֲשֶׁר דִמָּה בְנָיָה כֵּן הָיָה. בְּבוֹא הַשּׁמוּעָה אֶל אֲרִיאֵל מוֹאָב עַל צֵאת בְּנָיָה לְהָבִיא חֲלֵב לְבִיאָה, וַיֶּחֶרְדוּ מְאֹד, כִּי זָכְרוּ אֶת אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם מַלְכָּם בְּעֵת זַעְמוֹ. וַיִּוָּעֲצוּ שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב הֵמָּה הַ“לְּבָאִים” אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ הַ“כְּפִירִים”, לָצֵאת לְשָׂטָן לִבְנָיָה וְלָשִׂים לוֹ מוֹקְשִׁים בַּדָּרֶךְ. ואֲרִיאֵל מוֹאָב גְּדוּד מַר וְנִמְהָר, אַכְזָרִי מִפְּרִיצֵי חַיּוֹת, צוֹרֵר לְעַם יְהוּדָה מֵאָז, כָּל-אֲנָשָׁיו גֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה, בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת כֻּלָּם, פַּרְעוֹת רֹאשָׁם וּזְקָנָם כְּרַעְמוֹת הַלְּבָאִים, עוֹרוֹת אֲרָיוֹת בְּמָתְנֵיהֶם וְנַעֲלֵי בַּרְזֶל, תַּבְנִית כַּפּוֹת אֲרָיוֹת, בְּרַגְלֵיהֶם, וְשַאֲגַת לָבִיא בִגְרוֹנָם. וּבְכָל-זֹאת לֹא בָטְחוּ הַפָּעַם בְּכֹחָם, כִּי יָדְעוּ כִּי אֵין כִּבְנָיָה נְבוֹן תַּחְבּוּלוֹת וּמְהִיר עֵצָה, וַיֹּאמְרוּ לָלֶכֶת הַפָּעַם עִם בְּנָיָה בְּעָקְבָּה אַף הֵם, וַיֵּצְאוּ הַשּׁנַיִם לְהַשִׂיג אֶת בְּנָיָה בַּדֶּרֶךְ וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו כְּיוֹ­דְעֵי צַיִד אַנְשֵׁי בְרִית, הַבָּאִים לְעָזְרוֹ. וְאוּלָם בְּנָיָה עָשָׂה דַרְכּוֹ בַסֵּתֶר וַיֵּדֶא כַּנֶּשֶׁר בִּנְתִיבוֹת נַעֲלָמוֹת וְעֲקַלְקַלּוֹת לֹא דָרְכָה בָהֶן רֶגֶל מֵעוֹלָם.

אָז שָׁבוּ שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב מִמַּחְשַׁבְתָּם, וַיָּבֹאוּ אֶל הַרֲרֵי הַטֶּרֶף, כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר יָבֹא בְנָיָה שָׁמָּהּ וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ שָׁם מֵאֲחוֹרֵי סְעִיף סָלַע, וּבְאָמְרָם לִמְשֹׁךְ אֶת-בְּנָיָה לִמְקוֹם מַאֲרָבָם, וַיַּשְׁמִיעוּ פַּעַם בְּפַעַם שַאֲגַת אֲרִי, לְמַעַן הַתְעוֹתוֹ, וְהָלַך אַחֲרֵי הַשְּׁאָגָה וְנָפַל בְּיָדָם. אֶפֶס כִּי הָיוּ עֵינֵי בְנָיָה פְּקוּחוֹת עַל דְּרָכָיו וַיֵּדַע לְהִזָּהֵר, וַיְהִי אַךְ הִכִּיר אֶת-עִקְבוֹת הָרַגְלָיִם וְאֶת-הַשְּׁאָגָה לְמִי הֵם, וַיְמַהֵר וַיִּתְעַטֵּף בְּסָדִין לָבָן אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ מֵרֹאשׁ, לְבִלְתִּי הֵרָאוֹת עַל-פְּנֵי הַשֶּׁלֶג, וַיַּהֲפֹךְ וַיָּשָׁב כְּרֶגַע עַל עֲקֵבָיו, אֶל נְקִיק הַסֶּלַע, אֲשֶׁר עָזַב שָׁם אֶת-עֶדְרוֹ וְאֶת-הַנַּעַר. וַיִּשְׁלַח אֶת-הַנַּעַר לְפָנָיו, לָלֶכֶת בְּעִקְּבֵי הַשּׁעָלִים בַּשֶּלֶג עַד תֻּמָּם, וַיּוֹרֵהוּ אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ואֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּר. וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הָלוֹך וּבָכֹה בְּמַעֲלֵה הָהָר, כַּעֲצַת בְּנָיָה, וּבְנָיָה מִתְגַּנֵב אַחֲרָיו מֵרָחוֹק עָטוּף בִּסְדִינוֹ הַלָּבָן. וַיְהִי בִּנְטוֹת הַנַּעַר לָבוֹא אֶל מֵאֲחוֹרֵי סְעִיף הַסֶּלַע וַיַּבְהִילוּהוּ פִתְאֹם שְׁנֵי הָאוֹרְבִים מִמַּחֲבוֹאָם לֵאמֹר: מִי אַתָּה, הַנַּעַר? וּמַה-לְךָ פֹּה?

וַיַּעַן הַנַּעַר בִּבְכִי, וְשִׁנָיו צָלְלוּ בְּפִיו:

“אֲהָהּ, אֲדֹנִי, נַעַר אֲנִי עם הַנְּעָרִים בְּצֹאן אֲדֹנִי, וַתֹּאבַד לִי כִבְשָׂה מֵעֶדְרִי וָאֵצֵא לְבַקְשָׁהּ בֵּין הֶהָרִים, אוּלַי אֶמְצָאֶנָּה, וְאוּלָם יָרֵא אָנֹכִי מְאֹד אֶת-הָאֲרָיוֹת, כִּי רַבִּים הֵם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.”

וְאֶחָד מִן הָאוֹרְבִים אָחַז פִתְאֹם בַּנַּעַר, כִּי נֶחֱשַׁד בְּעֵינָיו, וַיְנַעֲרֵהוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיִּנְהֹם בְּקָצֶף:

“וּמִי אֲדוֹנֶיךָ, בֶּן-כֶּלֶב וְאֵיפֹה הוּא עַתָּה?”

“הִנֵּה הוּא בָזֶה מֵאֲחוֹרֶיךָ!” – עָנָה פִתְאֹם קוֹל מֵאַחַת הַפִּנּוֹת, וַחֲנִית כְּבֵדָה נִתְקְעָה בְּעֹרֶף הָאֲרִיאֵל תּוֹפֵשׂ הַנַּעַר וַתִּסְכֹּר פִּיו.

וּבְטֶרֶם יַסֵּב הָאֲרִיאֵל הַשֵּנִי אֶת-פָּנָיו לִרְאוֹת אֵי מִזֶּה בָאָה הָרָעָה, וְהִנֵּה חֶרֶב נוֹצְצָה – וְרֹאשׁוֹ פֻּלַּח כִּדְלָעַת.

הַקּוֹל קוֹל בְּנָיָה וְהַחֶרֶב חַרְבּוֹ, כִּי מִהֵר לָבוֹא אַחֲרֵי הַנַּעַר, לָתֵת נְקָמָה בִּמְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ וּבְצוֹרְרֵי עַמּוֹ. וַיִּפְּלוּ בַּיוֹם הַהוּא שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב מִתְבּוֹסְסִים בְּדָמָם עַל הַשָּׁלֶג, וַיַּשְׁלֵך בְּנָיָה אֶת נִבְלוֹת שְׁנֵיהֶם אֶל בּוֹר אֶחָד.

וַיְהִי כְּהַפְנוֹתוֹ לָלֶכֶת, וַיַּרְא וְהִנֵּה לָבִיא מְדַלֵּג וּבָא, יוֹרֵד הַבּוֹרָה לְרֵיחַ הַדָּם, וַיֵּרֶד אַחֲרָיו בְּנָיָה וַיַּהַרְגֵהוּ גַם הוּא, וַיָּשֶׁת מַפַּלְתּוֹ נוֹסָפוֹת עַל מַפֶּלֶת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב, כִּי אָמַר: אַל יְהִי לִי זֶה לְשָׂטָן בְּדַרְכִּי אֶל הַלְּבִיאָה בִּמְעוֹנָתָהּ.

אָז יָצָא בְנָיָה בְּעִקְּבֵי הַלָּבִיא לְבַקֵּשׁ לוֹ אֶת-הַגֹּב, וַתָּבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ וַיָּלֶן בִּנְקִיק הַסֶּלַע בַּלַּיְלָה הַהוּא.

ד

וַיְהִי מִמָּחֳרַת הִיּוֹם וַיִּמְצָא בְנָיָה אֶת גֹּב הָאֲרָיוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּש, וּבָהּ לְבִיאָה מֵינֶקֶת גוּרֶיהָ, הִיא הַלְּבִיאָה אֲשֶׁראִלְמֵן אוֹתָהּ בְּנָיָה תְּמוֹל וְאֶת גוּרֶיהָ יִתֵּם, בְּשַׁלְחוֹ אֶת-מַטְרִיפָם בְּדֶּרֶךְ לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה. וַיִּקַּח בְּנָיָה אַחַת מִן העִזִים וַיַּשְׁלֵך לִפְנֵי הַלְּבִיאָה, וַיַּעֲמֹד מֵרָחוֹק. בַּיוֹם הַשֵּנִי הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ מְעַט וַיַּשְׁלֵך עוֹד עֵז אֶחָת; כָּכָה עָשָׂה לַלְּבִיאָה יוֹם יוֹם, עַד אֲשֶׁר הִסְכִּינָה עִמּוֹ וַתִּתְּנֵהוּ מִקֵּץ עֲשָׂרָה יָמִים לָגֶשָׁת אֵלֶיהָ לְשַׂחֵק עִמָּה וּלְמַשְׁמֵשׁ בְּדַדֶּיהָ. וַיִּקַּח בְּנָיָה מֵחֲלָבָהּ וַיָּבֵא לִפְנֵי שְׁלֹמֹה; וַיִּקְרָא שְּׁלֹמֹה לְמַלְאֲכֵי מוֹאָב וַיֹּאמַר:

“הִנֵּה חֲלֵב הַלְבִיאָה אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם, שָׂאוּהוּ וַהֲבִיאוּהוּ לַאֲדוֹנֵיכֶם וְשָׁתָה וְרָפָא לוֹ, וְזָכַר לִבְרָכָה אֶת- גִּבּוֹרִי, אֶת בְּנָיָה אִישׁ הֶחָיִל, כִּי בְנַפְשׁוֹ הֵבִיא את-חֲלֵב הַלְבִיאָה. וְעַתָּה לְכוּ לְשָׁלֹום וִיהִי אֱלֹהִים עִם פִּיכֶם וּלְשׁוֹנְכֶם.”

וַיִּקְחוּ מַלְאֲכֵי מֶלֶך מוֹאָב אֶת-הֶחָלָב וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם. וַתָּבֹא עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ בַּדֶּרֶךְ, וַיִּפְגְּעוּ בַּמָּקוֹם וַיָּלִינוּ שָׁם. הֵמָּה שׁוֹכְבִים וִיְשֵׁנִים, וְרֹאשׁ הַמַּלְאָכִים, הוּא גַם רוֹפֵא הַמֶּלֶך וְיוֹעֲצוֹ בִּדְבַר הֶחָלָב, חָלַם חֲלוֹם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וְהִנֵּה אֲבָרָיו נִצִּים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה. הָרַגְלָיִם אוֹמְרוֹת: לָנוּ הַיִּתְרוֹן עַל כָּל-הָאֲבָרִים, כִּי לוּלֵא אֲנִחְנוּ – מִי יֵלֵךְ לְהָבִיא אֶת-הֶחָלָב לַמֶּלֶךְ? וַתֹּאמַרְנָה הַיָּדַיִם: לָנוּ הַבְּכוֹרָה, כִּי אֵיך יְעֻסּוּ שְּׁדֵי הַלְּבִיאָה וְאֵיך יֻקַּח הֶחָלָב מִבַּלְעָדֵינוּ? וַתֹּאמַרְנָה הָעֵינַיִם: אֲנַחְנוּ בְרֹאשׁ כֻּלְּכֶם, כִּי בִלְעָדֵינוּ לֹא יִרְאֶה אִיש דַּרְכּוֹ וְלֹא יִמְצָא אֶת-יָדָיו ואֶת-רַגְלָיו. וַיַּעַן הַלֵּב וַיֹּאמַר: כֻּלְּכֶם כְּאַיִן בִּלְעָדָי, הֵן אָנֹכִי הַיּוֹעֵץ וְלוּלֵא עֲצָתִי – מַה מּוֹעִיל בְּכֻּלְּכֶם? וַתַּעַן הַלָּשׁוֹן וַתֹּאמַר: אָנֹכִי אָנֹכִי הִיא הַנִּבְחֶרֶת מִכֻּלְּכֶם, כִּי לוּלֵא הַדִּבֵּר אֲשֶׁר בִּי לא עֲשִׂיתֶם מְאוּמָה.

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַלָּשׁוֹן וְכָל-יֶתֶר הָאֲבָרִים חָבְרוּ עָלֶיהָ וַיְחָרְפוּהָ וַיִּבְזוּהַ לֵאמֹר:

“אִי יוֹשֶבֶת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה! אִי בִּרְיָה רַכָּה לֹא עֶצֶם בָּהּ! הַאַתְּ תִּתְנַשְׂאִי עָלֵינוּ? אֵיך לֹא יָרֵאת לַעֲמֹד בִּמְקוֹם גְּדוֹלִים!”

וַתֹּאמֶר הַלָּשׁוֹן:

“לָכֵן הַיּוֹם תֹאמְרוּ כֻּלְּכֶם כִּי אֲנִי אֲנִי הַשַּלֶּטֶת עֲלֵיכֶם!”

וַיִּיקַץ רוֹפֵא הַמֶּלֶך וְהִנֵּה חֲלוֹם, וַיִּשְׁמֹר אֶת-הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ וַיָּקָם וַיְמַהֵר לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ הוּא וַאֲנָשָׁיו.

וַיָּשוּבוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְרֹאשׁ הַמַּלְאָכִים הִגִּישׁ בְּיָדוֹ אֶת-כַּד הֶחָלָב לַמֶּלֶךְ, וְרוּחוֹ עוֹדֶנָּה נִפְעָמָה מֵחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וַיֹּאמַר:

“הִנֵּה שַׁבְנוּ עַתָּה, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וַנָּבֵא לְךָ חֲלֵב כַּלְבָּה…”

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הָאִישׁ, וּפְנֵי הַמֶּלֶך הִתְעַוְּתוּ מִזַּעַם וַיִּרְקַע בְּרֶגֶל-חֵמָה וַיִּקְרָא:

“הוֹצִיאוּהוּ וְיִתָּלֶה!”

הוּא מוּצָא בְּיַד שַׂר הַטַּבָּחִים, וְכָל-אֶבְרֵי בְּשָׂרוֹ רוֹעֲדִים וּמִתְחַלְחֲלִים כֻּלָּם מִפַּחַד מָוֶת. וַתֹּאמֶר לָהֶם הַלָּשׁוֹן:

“הַרְאִיתֶם הַיּוֹם כִּי כֻלְּכֶם בְיָדִי! הֲתוֹדוֹ כִּי אָכֵן אֲנִי הַמּוֹשֶלֶת בְּכֻלְּכֶם.”

וַיַּעֲנוּ כָל-הָאֲבָרִים וַיֹּאמֵרוּ:

“מוֹדִים וּמוֹדִים אֲנַחְנוּ! לָךְ הַגְּדֻלָּה וְלָך הַיִּתְרוֹן! לוּ אַךְ הָסִירִי מֵעָלֵינוּ אֶת-מַר הַמָּוֶת הַזֶּה.”

וַתֹּאמֶר הַלָּשׁוֹן לְשַׂר הַטַּבָּחִים:

“הֲשִׁיבֵנִי לַמֶּלֶךְ, כִּי דָבָר לִי אֵלָיו לְטוֹבָתוֹ וְלִשְׁלוֹמוֹ.”

וַיּוּשַׁב הָאִישׁ אֶל הַמֶּלֶך, וַיִּתְנַפֵּל לְרַגְלֵי הַמֶּלֶך וַיִּתְחַנֵן אֵלָיו לֵאמֹר:

" אֲהָהּ, אֲדֹנִי הַמֶּלֶך, לָמָה הוּצֵאתִי לְהִתָּלוֹת, וַאֲנִי הֵן הֵבֵאתִי לְךָ אֶת-הַשִּקוּי אֲשֶׁר יִתֵּן מַרְפֵּא לִבְשָׂרֶךָ."

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“הַאִם לֹא פִיךָ עָנָה בְךָ כִּי חֲלֵב כַּלְבָּה הֵבֵאתָ?”

וַיַּעַן הָאִיש וַיֹּאמַר:

“יְנַסֶּה-נָא כְּבוֹד אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְיִּשְׁתֶּה מִן הֶחָלָב, אִם לֹא יַעֲלֶה אֲרוּכָה לוֹ, כִּי אָכֵן חֲלֵב לְבִיאָה הֶחָלָב, וְאוּלָם יֵשׁ אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹן הַצַּיָּדִים יִּקָּרֵא לַלְּבִיאָה כַּלְבָּה, וְיִסַלח הַמֶּלֶךְ לְשִׁגְגַת פִּי עַבְדּוֹ הַפָּעַם, כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי לְשׁוֹנִי בְּעָמְדִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.”

וַיָּבֹאוּ הַדְּבָרִים בְּלֵב הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁמַע לָהֶם, וַיֵּשְׁתְּ מִן הֶחָלָב וַיֵּרָפֵא. בַּיוֹם הַהוּא הֵסִיר הַמֶּלֶךְ מִלְפָנָיו אֶת-גְּדוּד אֲרִיאֵל מוֹאָב וַיְשַׁלְחֵם מֵעָלָיו, וְלֹא יָסְפוּ לְהָצֵר עוֹד לְיִשְׂרָאֵל. וַיִּהְי שְׁלוֹם אֱמֶת בֵּין מֶלֶך מוֹאָב וּבֵין יִשְׂרָאֵל כָּל-יְמֵי שְׁלֹמֹה.

וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּתַב שְׁלֹמֹה בִמְשָׁלָיו:

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן.

---

מִי הַגַּנָּב?

מאת

חיים נחמן ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצְאוּ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים מִשּׁכֶם לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיְמָה, אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְיָדוֹ, וַיִּתְקַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם לֵיל הַשּׁבָּת בַּדָּרֶךְ, וַיִּוָּעֲצוּ, וַיַּטְמִינוּ אֶת-צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם בִּמְקוֹם סֵתֶר. שְׁלָשְׁתָּם בְּמָקוֹם אֶחָד, וַיִּשְׁבְּתוּ שָׁמָּה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקָם הָאֶחָד בַלָּאט, וַיִּגְנֹב אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף וַיִּטְמְנֵהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאִישׁ לֹא יָדַע. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּבוֹא הָאֲנָשִׁים לָקַחַת אֶת-כַּסְפָּם, וַיִּרְאוּ כִי אֵינֶנּוּ –– וַיִּצְעֲקוּ צְעָקָה גְדוֹלָה, וַיַּרְשִׁיעוּ הָאֶחָד אֶת-הָאֶחָד, זֶה אוֹמֵר: אַתָּה הַגַּנָּב! וְזֶה אוֹמֵר: לֹא, כִּי אַתָּה הַגַּנָּב. וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיָּבִיאוּ מִשְׁפָּטָם לִפְנֵי שְׁלֹמֹה.

כִּשְׁמֹע שְׁלֹמֹה אֶת-דִּבְרֵיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם:

“שוּבוּ, לַבֹּקֶר מִשְׁפַּט.”

וַיָּלִינוּ הָאֲנָשִׁים וַיָּשוּבוּ בַּבֹּקֶר. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אוֹתָם וַיִּבְחָנֵם בְּעֵינָיו רֶגַע וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

"שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי עֲלֵיכֶם, וְגַם הַכָּרַת פְּנֵיכֶם תַּעֲנֶה בָכֶם, כִּי סוֹחֲרִים חָרוּצִים אַתֶּם וְלֹא זָרוּ לָכֶם אָרְחוֹת מִשְׁפַּט. עַל-כֵּן הָבָה אֶשְׁאַלְכֶם דָּבָר אֲשֶׁר נָפַל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֶלֶך הָאָרֶץ אֵלַי לְנַסּוֹתֵנִי בּוֹ. וְעַתָּה שְׁמָעוּהוּ וְהִגַּדְתֶּם לִי אֶת-מִשְׁפַּטְכֶם אַתֶּם. וְזֶה הַדָּבָר:

"בְּעִיר אַחַת בְּאֶרֶץ אֱדוֹם הָיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָשׁ. לֶעָשִׁיר הָיְתָה בַּת יָפָה מְאֹד, תְּמִימַת לֵב וְטוֹבַת שֵׂכֶל, וְלָרָשׁ בֵּן מַשְׂכִּיל וִישַׁר דָּרֶךְ. וַיֶּאֱהַב הַנַּעַר בֶּן-הָרָש אֶת-הַנַּעֲרָה וְגַם הִיא אֲהֵבַתְהוּ, וַתְּהִי הַשְׁבוּעָה בֵינֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא תֵאָרֵשׂ הַנַּעֲרָה לְאִישׁ אַחֵר, כִּי-אִם לְפִי דְבָרוֹ. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו לָתֵת אֶת-בִתּוֹ לְבֶן הֶעָנִי, וַיָּפֶר לָהּ אֶת-שְׁבוּעָתָהּ, וַיֵּלֶךְ וַיִּיעָדֶנָּה לְבֶן שׁוֹעִים עָשִׁיר וְרַב-אוֹצָרוֹת אֲשֶׁר בְּעִיר אַחֶרֶת. וַיַּרְא הָעֶלֶם הֶעָשִׁיר אֶת-יְפִי הַנַּעֲרָה, וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ אַחֲרֶיהָ, וַיֶּרֶב לָהּ מַתָּנוֹת אֶצְעָדוֹת וּצְמִידִים וְנִזְמֵי זָהָב, כְּיַד הַשּׁוֹעים. וַתְּכַל נַפְשׁוֹ לְמוֹעֵד הַחֻפָּה. וּבְהַגִיעַ הַמּוֹעֵד, וַיְמַהֵר אֶל בֵּית אֲבִי הַנַּעֲרָה לְאָסְפָהּ כַּמִּשְׁפָּט. וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֵלֶיהָ הַחַדְרָה לְדַבֵּר אֵלֶיהָ, וַתְּמָאֵן לִשְׁמֹעַ וַתֹּאמֶר אֶל הֶחָתָן:

‘חַי אֱלֹהִים, אִם אֵלֵך אַחֲרֶיךָ עַד אִם בָּאתִי לִפְנֵי הַנַּעַר פְּלוֹנִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת-פִּיו, כִּי נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ עַל כָּכָה.’

וַיִּמְשֹׁל הֶחָתָן בְּרוּחוֹ וַיִּרֶף מִמֶּנָּה. וַתָּקָם הַנַּעֲרָה וַתָּצַר אֶת-כָּל-עֲדָיֶיהָ וְיִקְרוֹתֶיהָ בְּיָדָהּ, וַתִּשָׂא אֶל בֵּית הַנַּעַר הֶעָנִי וַתֹּאמֶר לוֹ:

‘יָדַעְתִּי כִּי אֲהַבְתָּנִי, אַךְ חָזַק עָלַי דְּבַראָבִי וַיִּתְּנֵנִי לְאִישׁ אַחֵר, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לְהַמְרוֹת פִּיו. וְעַתָּה קַח-נָא מִיָּדִי אֶת-כָּל-עֲדָיַי וְיִקְרוֹתַי, וְנִקֵּיתָ אוֹתִי מִשּׁבוּעָתִי.’

וַתֵּבְךְ הַנַּעֲרָה, וְגַם הַנַּעַר בָּכָה עִמָּהּ, וַיֹּאמַר:

‘אִם אֱלֹהִים אָמַר לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ –– הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. וְאַתְּ, כִּי עָמַדְתְּ בִּשְׁבוּעָתֵךְ וְלֹא הֲפַרְתִּיהָ, בְּרוּכָה אַתְּ לֵאלֹהִים וּבְרוּכָה תִהְיִי כָל-הַיָּמִים. הֲרִימוֹתִי יָדִי לֵאלֹהִים אִם אֶקַּח מִכֹּל אֲשֶׁר לָךְ מְאוּמָה. לְכִי שׁוּבִי לְבֵיתֵך בְשָׁלוֹם וְשָׂמַחַתְּ בַּחֲתָנֵךְ וְגַם הוּא יִשְׂמַח בָּךְ.’

וַתָּשָׁב הַנַּעֲרָה אֶל חֲתָנָהּ וַתְּהִי לוֹ לְאִשָׁה. וַיַּעַשׂ הֶחָתָן מִשְׁתֶּה גָדוֹל שִׁבְעַת יָמִים. וּבִמְלֹאת יְמֵי המִשְׁתֶּה לָקַח אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ, וַיֵּצֵא לָשוּב אֶל עִירוֹ וְאֶל מְקוֹמוֹ. הֵם בַּדֶּרֶךְ –– וְחֶבֶר שׁוֹדְדִים נָפְלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם וַיֹּאמְרוּ לְרָצְחָם נֶפֶשׁ וְלָקַחַת אֶת-רְכוּשָׁם. וְרֹאש השׁוֹדְדִים, וְהוּא אִישׁ זָקֵן רָאָה אֶת-הַנַּעֲרָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא, וַיַּחֲשֹׁק בָּהּ, וְלֹא נָתַן לִנְעָרָיו לִשְׁלֹחַ בָּהּ יָד. וַיִּגַּשׁ לְתָפְשָׂהּ, וַתִּתְנַפֵּל הַנַּעֲרָה לְפָנָיו וַתֹּאמַר:

‘בִּי אֲדֹנִי, אֲדַבְּרָה-נָא דָּבָר בְּאָזְנֶיךָ, וְאַחֲרֵי-כֵן תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּטּוֹב בְּעֵינֵיךָ.’

וַתְּסַפֶּר לַשּוֹדֵד הַזָּקֵן אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָהּ וַתֹּאמַר:

‘וְעַתָּה יָשִׂים-נָא אֲדֹנִי אֶל לִבּוֹ וְיִשְׁפֹּט. הֵן חֲתָנִי אֲשֶׁרלוֹ יְעָדַנִי אָבִי, וְהוּא בָּחוּר בִּמְלֹא כֹחוֹ, מָשֹׁל מָשַׁל בְּרוּחו וַיָּשֶׁב יָדוֹ מִמֶּנִּי עַד אִם נִקִּיתִי מִשְּׁבוּעָתִי, אַף כִּי אַתָּה, אִישׁ זָקֵן וְיָבֵש, הָעוֹמֵד יוֹם יוֹם עַל שְׂפַת קִבְרוֹ, אֵיכָכָה תַעֲשֶׂה אֶת-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, לָקַחַת אִשָׁה לֹא לָךְ, וְחָטָאתָ לֵאלֹהִים כָּל-הַיָּמִים. וְעַתָּה אִם הוֹן חָפַצְתָּ, קַח לְךָ אֶת-כָּל-הַכֶּסָף וְאֶת ְהַזָּהָב, קַח לְךָ אֶת-הַפְּנִינִים וְאַבְנֵי הַחֵן, רַק כִּי תְשַׁלְּחֵנִי עִם בַּעְלִי בְשָׁלוֹם.’

וַיָּבֹאוּ הַדְּבָרִים בְלֵב השּוֹדֵד הַזָּקֵן וַיִּרֶף מִמֶּנָּה, וְגַם הָשֵׁב הֵשִׁיב לָהּ וּלְאִישָׁהּ אֶת-כָּל-רְכוּשָׁם, אֶת- הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת הָעֲדָיִים, הַכֹּל הֵשִׁיב, וַיְשַׁלְחֵם לְבֵיתָם בְּשָׁלוֹם.

כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָלַח אֵלַי מֶלֶךְ אֱדוֹם וַיְשַׁחֲרֵנִי לְהַגִיד לוֹ אֶת-מִשְׁפָּטִי עַל בַּעֲלֵי הַדְּבָרִים לֵאמֹר: מִי הַמְשֻׁבָּח בְּכֻלָם? מי מִכֻּלָּם הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת כַּטּוֹבֹ וְכַיָּשָׁר? וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר הִקְרָה אֱלֹהִים לְפָנַי אַנְשֵׁי דַעַת כְּמוֹכֶם וָאֹמַר: הָבָה אֶשְׁמְעָה מַה-תֹּאמְרוּ. הֲלֹא כֵן אָמַר דָוִד אָבִי: ' מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי' –– הִתְבּוֹנְנוּ בַדָּבָרוַעֲנוּנִי כְּבִינַתְכֶם."

וַיַּעַן הָאֶחָד:

“שַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַנַּעֲרָה אֲשֶר עָמְדָה בִּשְׁבוּעָתָהּ.”

וְהַשֵּׁנִי עָנָה:

“וּבְעֵינַי הֶחָתָן מְשֻׁבָּח, עֵקֶב אֲשֶר מָשַׁל בְּרוּחו.”

וַיַּעַן הַשְּׁלִישִׁי:

“ואֲנִי מְשַׁבֵּחַ אֶת זְקַן הַשּׁוֹדְדִים מִכֻּלָּם, כִּי הִרְפָּה מִן הַנַּעֲרָה, וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינָיו, וַיָּשֶׁב גַּם הָשֵׁב אֶת-כָּל-הָרְכוּשׁ אֲשֶר גָּזַל, וְהִיא גַם לֹא שָאֲלָה כָזֹאת מֵעִמּוֹ; אָכֵן גָּדוֹל הַמַּעֲשֶׂה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן וְלוֹ נָאוָה תְּהִלָּה.”

עוֹד הַדְּבָרִים בְּפִי הַשְּׁלִישִׁי וּשְׁלֹמֹה נָתַן בּוֹ עֵין-זַעַם וַיִּקְרָא:

“הוּא הַגַּנָּב!”

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ, וְהָאִישׁ נָפַל אַפַּיִם אָרְצָה וַיִּתְוַדֶּה וַיִּצְעַק:

“אָמְנָם חָטָאתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֲנִי אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת-הַכֶּסֶף וְגַם הִנֵּה הוּא טָמוּן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי.”

וַיְבֻקַּש הַכֶּסֶף וַיִּמָּצֵא בַּמָּקוֹם אֲשֶר אָמַר הַגַּנָּב, וַיּוּשַׁב הַכֶּסָף לִבְעָלָיו וְהַגַּנָּב נֶעֱנַשׁ כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ.

וַיֵּדְעוּ כָל-יִשְׂרָאֵל כִּי אָכֵן חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקֶרֶב מַלְכָּם. כִּי לֹא לַמַּרְאֶה עֵינָיו יִשְׁפֹּט, כִּי רָאֹה יִרְאֶה לַלֵּבָב, וַיֶאֱהָבוּהוּ וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ מְאֹד.

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הוֹסיף בַּיוֹם הַהוּא עַל מִשְׁלֵי חָכְמָתוֹ, אֲשֶׁר הֶעֱלָה עַל סֵפֶר, עוֹד מָשָׁל אֶחָד לֵאמֹר:

מִצְרַף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב ––

וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ.

---

ויהי היום – עֻזִּיאֵל וְחַנָּה

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

וֵאלֹהִים נָתַן לִשְׁלֹמֹה חָכְמָה וּתְבוּנָה וְרֹחַב-לֵב הַרְבֵּה מְאֹד, וַיֶּחְכַּם מִכָּל-הָאָדָם. וַיֵּדַע שְׁלֹמֹה אֶת-כָּל-דַּרְכֵי בְנֵי הָאָדָם וְיִצְרֵי לְבָבָם וְאֶת-כָּל-מַעֲקַשֵּׁי רוּחָם וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם, וַיִּשֹּא עֲלֵיהֶם מְשָׁלִים רַבִּים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה, כְּיַד אֱלֹהִים הַטּוֹבָה עָלָיו.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּנַח עָלָיו הָרוּחַ, וַיַּפֵּל דָּבָר מִפִּיו לֵאמֹר:

אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי

וְאִשָׁה בְכָל-אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי.

וַיִּתְמְהוּ הָעָם וְהַזְּקֵנִים כְּשָמְעָם, כִּי אָמְרוּ: “הִקְשָׁה הַפַּעַם הַמֶּלֶךְ אֶת-מִשְׁפָּטוֹ עַל הַנָּשִׁים; הַאֻמְנָם אֵין גַם אַחַת בָּהֶן יְשָׁרָה וְיִרְאַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר תַּחֲזִיק בְּתֻמָּתָהּ בְּכָל-עֵת?” – וַיַּגִידוּ אֶת-הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ.

וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ:

“הַיֵש אֶת-נַפְשְׁכֶם לִרְאוֹת בְּעֵינֵיכֶם, כִּי לֹא רֵיק הוּא דְבָרִי עַל הַנָּשִׁים?”

וַיֹּאמְרוּ: יֵשׁ וָיֵשׁ.

וַיֹּאמֵר שְׁלֹמֹה:

“כִּי עַתָּה זֹאת עֲשׂוּ: בְּרוּ לָכֶם מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם אִישׁ וְאִישּׁה, אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם כִּי צַדִּיקִים וִישָׁרִים הֵם, וְנִיסִּיתִי דְבָרִי אֲלֵיהֶם.”

וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַזְּקֵנִים:

“הִנֵּה עֻזִּיאֵל הַתָּם וְאִשְׁתּוֹ הַחֲסִידָה חַנָּה. אֵין כְּמוֹהֶם צַדִּיקִים וִישָׁרִים בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.”

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְעֻזִּיאֵל וַיְדַבֵּר אֵלָיו בַּסֵּתֶר לֵאמֹר:

“הִנֵּה שָמַעְתִּי עָלֵיךָ כִּי אִישׁ חַיִל וּנְבוֹן דָבָר אַתָּה, וַתִּיטַב בְּעֵינַי לְשִׂימְךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-שָׂרֵי הַחַיִל אֲשֶׁר לִי, אַךְ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹלִי לְכָל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ.”

וַיַּעַן עֻזִּיאֵל:

“עַבְדְּךָ אָנִי, וְכָל-אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה, וְהַיִיתִי-נָא כְּאֶחָד מְעַבְדֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הַקְּטַנִּים.”

וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

“לֹא, כִּי גַדֵּל אֲגַדֶּלְךָ וְרוֹמַמְתִּיךָ מִכָּל-שָׂרַי הַנֶּאֱמָנִים, וְהָיִיתָ לִי לְמִשְׁנֶה וּלְיוֹעֵץ, וְכֶסֶף וְזָהָב אַרְבֶּה לְךָ, וְהַעֲשַׁרְתִּיךָ עשֶׁר רָב. וְנָקֵל כָּל-זֶה בְעֵינַי, וְנָתַתִּי לְךָ גַּם אֶת-הַיָּפָה בִּבְנוֹתַי לְאִשּׁה, רַק כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹלִי לְכָל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ. הֲתֹאבֶה לִי?”

ויען עזיאל בתם-לבו:

“מִי אֲנִי כִּי אַמְרֶה אֶת-פִּי הַמֶּלֶךְ?”

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

“אִם כֵּן זֹאת עֲשֵׂה: קַח לְךָ מִיָּדִי חֶרֶב חַדָּה וְחָגַרְתָּ אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדֶּיךָ, אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶנָּה אִישׁ, וְקַמְתָּ בַּלַּיְלָה וְהָרַגְתָּ אֶת-אִשְׁתְּךָ עַל מִשְׁכָּבָהּ וְהֵבֵאתָ מָחָר אֶת-רֹאשָׁהּ הַכָּרוּת אֵלָי.”

וַיִּתְחַלְחַל עֻזִּיאֵל וַיֹּאמַר:

“אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֵיכָכָה אֶעֱשֶׂה אֶת-הַתּוֹעֵבָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, לִרְצֹחַ בַּסֵּתֶר נֶפֶשׁ נְקִיָּה, וְהִיא אֵשֶׁת בְּרִיתִי וְלֹא חָטְאָה לִי מִיָּמֶיהָ.”

וַיִּזְעַף הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

“עֻזִּיאֵל! רְצוֹן הַמֶּלֶךְ כְּטַל עֲלֵי עֵשֶׂב, וַחֲמָתוֹ – מַלְאֲכֵי מָוֶת. אִם הַמֶּלֶךְ צִוָּה, מִי זֶה יָזִיד לַמְרוֹת פִּיו. לֵךְ מֵעָלַי וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיך, כִּי בְנַפְשְׁךָ הִיא.”

וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ חֶרֶב בְּיָדוֹ וַיְשַׁלְּחֵהוּ.

וַיָּבֹא עֻזִּיאֵל אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּשֶׁב אֶל הַשּׁלְחָן וְהוּא עָצֵב וְנֶאֱנָח וְהַחֶרֶב מִתַּחַת לְמַדָּיו.

וַתִּשְׁאָלֵהוּ אִשְׁתּוֹ:

“מֶה עָכַר אֶת רוֹחֲךָ-אִישִׁי? וּמַדּוּעַ פָּנֶיךָ זוֹעֲפִים?”

וַיִּשּׂא אֵלֶיהָ עֵינָיו בְּרַחֲמִים וּלְבָבוֹ חִשּׁב להִשּׁבֵר. וַיְכַחֵשׁ וַיֹּאמַר:

“אֵין דָּבָר, אִשְׁתִּי. אַךְ רוּחַ רָעָה הִיא וְתַעֲבוֹר.”

וַתְּדַבֵּר אֵלָיו הַאִשּׁה טוֹבוֹת וַתִּפְצַר-בּוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וַתַּעֲמוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו, אַך עֻזִּיאֵל הֶחֱרִישׁ בִּיגוֹנוֹ וְלֹא נָגַע בְּכָל אֲשֶׁר הֵבִיאָה לְפָנָיו אִשְׁתּוֹ עַל הַשּׁלְחָן, וַיֵּשֶׁב קוֹדֵר וּמַשְׁמִים כָּל-הָעֶרֶב.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וְהָאִשּׁה יְשֵנָה בְּמִטָּתָהּ וִילָדֶיהָ בַּמִּטָּה אֶצְלָהּ, וַיָּבֹא הָאִישׁ בַּלָּט וְהַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַמִּטָּה וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל פְּנֵי אִשְׁתּוֹ, וְהִנֵּה הִיא שוֹכֶבֶת עֲצוּמַת עֵינַיִם וּרְפַת-יָד עַל הַכַּר וּשְׁנָתָהּ מְתוּקָה, וּשְׂעָרָה פָּרוּשׂ עַל יְלָדֶיהָ, הָאֶחָד רֹאשׁוֹ בְחֵיקָהּ וְהָאֶחָד רֹאשׁוֹ עַל כְּתֵפָהּ. וַיַּרְא, וַיֵּצֵא לִבּוֹ, וַיֹּאמַר:

“יְהִי מָה, אֲנִי לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בְּאֵשֶׁת נְעוּרַי וּבְאֵם יְלָדַי, וְלוּא גַם יַהַרְגֵנִי הַמֶּלֶךְ.”

וַיָּשֶׁם חַרְבּוֹ אֶל תַּעְרָהּ, וַיִּשּׁח וַיִּשּׁק חֶרֶשׁ אֶת-יַד אִשְׁתּוֹ, וַיִּשְׁמֹר עָלֶיהָ כָּל-הַלָּיְלָה.

הַבֹּקֶר אוֹר וְרָצֵי הַמֶּלֶךְ בָּאוּ וַיַּבְהִילוּ אֶת-עֻזִּיאֵל הָאַרְמוֹנָה, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

“וְאַיֵּה רֹאשׁ אִשְׁתְּךָ הַכָּרוּת?”

וַיִּפֹּל עֻזִּיאֵל לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

“אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם כָּלְתָה אֵלַי הָרָעָה מֵעִמָּךְ – אֶת-רֹאשִי הָסֶר-נָא מֵעָלַי, אַךְ בְּאִשְׁתִּי אַל תִּגַּע יָד, כִּי מֶה חָטְאָה לְאִישׁ? וְלָמָּה תִלָּקַח הָאֵם מֵעַל יְלָדֶיהָ?”

וַיָּאֶר אֶלָיו הַמֶּלֶךְ פָּנִים וַיֹּאמַר:

“שָׁלוֹם לְךָ, בְּנִי, אַל-תִּירָא, כִּי רַק לְנַסּוֹתְךָ דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי. שׁוּב לְבֵיתְךָ וּשְׂמַח בְּאִשְׁתְּךָ, כִּי יָד לֹא תְהִי בָהּ. וְאַתָּה אַל-נָא תָגִּיד אֶת-הַדָּבָר לְאִישׁ, עַד יוֹם אָמְרִי אֵלֶיךָ. רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ.”

וַיָּשָׁב עֻזִּיאֵל לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְלֹא הִגִּיד לְאִישׁ מְאוּמָה, כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ עָלָיו.

ב

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִים יוֹם, וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִקְרָא בַסֵּתֶר לְחַנָּה אֵשֶׁת עֻזִּיאֵל וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ בַלָּט לֵאמֹר:

“הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשּׁה יְפַת-תֹּאַר אַתְּ, וַתֶּחֱשַׁק נַפְשִׁי בָךְ, וָאֹמַר לָקַחַת אוֹתָךְ לִי לְאִשּׁה, וְהִלְבַּשְׁתִּיךְ שָׁנִי וְרִקְמָה וְזָהָב וְכֶתֶם-פָּז וְהַעֲדִיתִיךְ עֲדִי עֲדָיִים, וְנָתַתִּי כֶתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשֵׁךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת-כִּסְאֵךְ לְמַעְלָה מִכֹּל הַמְּלָכוֹת וְיָשַׁבְתְּ לִימִינִי.”

וַתִּצַּת אֵשׁ בְּעֵינֵי הָאִשּׁה, וְהַמֶּלֶךְ עוֹדֶנּוּ מֵסִית וְלֹא יֶחְדָּל:

“וּבְשִׁבְתֵּךְ אִתִּי בְאַרְמוֹנִי, וְהָיוּ יָמַיִךְ תַּעֲנוּגוֹת וַעֲדָנִים וְלֵילוֹתַיִךְ מִשְׁתֶּה וּמָחוֹל וּשְׂמָחוֹת. לָךְ יַקְטִירוּ פִרְחֵי-גַנִּי אֶת-בָּשְׂמֵיהֶם וּנְעִימֵי זְמִירוֹת לְשֵׁם יָפְיֵךְ יְרַנְּנוּ; וְשָׁמְעוּ בְנוֹת מְלָכִים אֶת-תִּפְאַרְתֵּךְ וְאִשּׁרוּךְ, וּבִגְדֻלָּתֵךְ שָׂרוֹת תְּקַנֶּאנָה.”

וַיִּמַּס לְבַב הָאִשּׁה וַיְהִי כְפֶלֶג מַיִם וַתַּעַן:

“הִנְנִי בְיָדֶךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי!”

וְהַמֶּלֶךְ הוֹסִיף לְדַבֵּר:

וְאוּלָם שָֹטָן אֶחָד נִצָּב בֵּינִי וּבֵינֵךְ, הוּא בַעְלֵךְ, וּבְיָדֵך לַהֲסִירוֹ…"

וַתִּשְׁאַל הָאִשּׁה:

“וּבַמָּה אוּכַל לוֹ?”

וַיֹאמֶר שְׁלמֹה:

“בֶּחָרֶב. הָרֹג תַּהַרְגִי אוֹתוֹ בַלַּיְלָה, בְּאֵין רֹאֶה, בַּחֶרֶב הַזֹּאת אֲשֶׁר אֶתֵּן בְּיָדֵךְ, וּכְתֹם יְמֵי הָאֵבֶל וְשָלַחְתִּי אֵלַיִך, וּלְקַחְתִּיך עִמִּי לְאַרְמוֹנִי, וְהָיִית לִי לְאִשּׁה.”

וַתֵּאוֹת הָאִשּׁה כְרֶגַע וַתִּקַּח אֶת-הַחֶרֶב וַתֵּצֵא.

וְהַמֶּלֶךְ צָפָה מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וַיַּעַשׂ אֶת-הַחֶרֶב בְּדִיל נוֹצֵץ, אֲשֶׁר לֹא תָרֵע וְלֹא תַשְׁחִית, וְהָאִשּׁה לֹא הִתְבּוֹנְנָה, וַתְּמַהֵר וַתָּשָׁב הַבַּיְתָה, וְאִיש לֹא יָדַע בְּלֶכְתָּהּ וּבְשׁוּבָהּ.

ג

וַיְהִי לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּשׁוּב עֻזִּיאֵל מִמַּעֲשֵׂהוּ הַבַּיְתָה, וַתַּצְהֵל חַנָּה פָנֶיהָ לִקְרָאתוֹ, אֲשֶׁר לֹא כִתְמוֹל שִׁלְשׂם, וַתְּחַבֶּק-לוֹ וַתְּנַשּׁק-לוֹ, וַתַּעְתֵּר עָלָיו חֲלָקוֹת לֵאמֹר: “שְׁבָה וְהִנָּפֵשׁ, אִישִׁי וַאדוֹנִי, כִּי יָגַעְתָּ, עֲטֶרֶת רֹאשִי.” וַתַּעֲרֹךְ לוֹ שֻׁלְחַן מַעֲדַנִּים, וְיַיִן לַרֹב הֵבִיאָה לוֹ, וַתֹּאמַר: “אֱכֹל וּשְׁתֵה, מַחְמַד עֵינַי, וְהֵיטִיבָה לִבֶּךָ.”

וְעֻזִּיאֵל שָׁאַל בְּתֻמּוֹ:

“מָה הַלַּיְלָה מִלֵּילוֹת, אִשְׁתִּי?”

וַתַּעַן חַנָּה בְעָרְמָה:

“אֵין דָּבָר, מַחְמַל נַפְשִׁי, כִּי רַק רוּחַ שָׂשׂוֹן לְבֵשַׁתְנִי הַלַּיְלָה וָאֹמַר לִשְׂמֹחַ בָּךְ. שְׁתֵה, בַּעְלִי, וּשׁכַר, וְנָגִילָה וְנִשְׂמְחָה יָחַד.”

וַתִּמְסֹךְ לוֹ כּוֹס אַחַר כּוֹס, וְהוּא לֹא יָרֵא רָע, וַיֵשְׁתְּ וַיִּשְׁכַּר, וַתֹּאחֲזֵהוּ הַשּׁנָה, וַיִּפֹּל נִרְדָּם עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ.

וְהָאִשּׁה רָאֲתָה כִּי כָבְדָה שְׁנָתוֹ, וַתֶּאֱזֹר חַיִל, וַתִּשְׁלֹף אֶת-הַחֶרֶב וַתַּךְ בְּכֹח עַל צַוָּארוֹ, – וַיִּיקַץ הָאִישׁ וַיִּנָּעֵר, וַיַּרְא אֶת-אִשְׁתּוֹ נִצֶּבֶת עָלָיו וְהַחֶרֶב הַשּׁלוּפָה בְיָדָהּ, וַיִּתְחַלְחַל מְאֹד, וַיִּתְפֹּשׂ בְּיָדָהּ, וַיִּתֵּן עָלֵיהָ בְקוֹלוֹ:

“מֶה עָשִׂית? וּמָה הַחֶרֶב הַשּׁלוּפָה בְיָדֵךְ?”

וַתִּפֹּל הָאִשּׁה לְרַגְלָיו, וַתִּתְוַדֶּה לְפָנָיו עַל מְזִמָּתָהּ הָרָעָה עָלָיו, וַתַּגֵד לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר הֱסִיתָהּ בוֹ הַמֶּלֶךְ.

וַיִּשְׁמַע עֻזִּיאֵל וַיִּרֶף מִמֶּנָּה. וְהָאִשּׁה בָכְתָה וַתִּתְיַפַּח כָּל-הַלַּיְלָה, וַתִּסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ, וַתִּמְרֹט שְׂעַר רֹאשָׁהּ, כִּי נִכְלְמָה מְאֹד, וַתֹּאמֶר: אוֹי לִי, אֵיכָה אֶשּׂא פָנַי אֶל אִישִׁי כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהָרָצִים נִדְחֲפוּ אֶל-הַבַּיִת, וַיַּבְהִילוּ אֶת-עֻזִּיאֵל וְאִשְׁתּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ. וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בָּעֵת הַהִיא בְּאוּלָם הַמִּשְׁפָּט עַל הַכִּסֵּא, וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁבְעִים אִישׁ, יוֹשְבִים מִימִינוֹ וּמִשּׂמֹאלוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת-עֻזִּיאֵל וְאִשְׁתּוֹ, וַיִּשְׂחַק, וַיִּפֶן אֶל הָאִישֹ וַיֹּאמַר:

“סַפֶּר-נָא בְאָזְנַי וּבְאָזְנֵי הַזְּקֵנִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר הָיָה הַלַּיְלָה בְּבֵיתֶךָ. אַל תְּכַחֵד דָּבָר.”

וַיְסַפֵּר עֻזִּיאֵל אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נִסָּהוּ הַמֶּלֶךְ בָּרִאשׁוֹנָה וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשְׂתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶמֶשׁ וַיֹּאמַר:

“אֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיהָ וְהִיא לֹא רִחֲמָה עָלַי, וְלוּלֵא הָיְתָה הַחֶרֶב בְּדִיל כִּי עַתָּה הֵתֵזָּה רֹאשִׁי.”

וַיִּשְׂחַק הַמֶּלֶךְ עוֹד, וַיִּפֶן אֶל הַזְּקֵנִים וַיֹּאמֶר: הֲרוֹאִים אַתֶּם? הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹצֵאתִּי מִפִּי:

אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי

וְאִשָׁה בְכָל-אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי.

---

שְׁלֹמה וּשְׁלֹשֶׁת הָאַחִים

מאת

חיים נחמן ביאליק

וּשְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, שְׁלשֶׁת אַחִים, בָּאוּ אֶל שְׁלֹמה לְשֵׁמַע חָכְמָתוֹ, בְּאָמְרָם לָקַחַת מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁלֹמה: בְּזֹאת אֵאוֹת לָכֶם, כִּי תַעַמְדוּ לְפָנַי שָׁלֹש שָׁנִים לְשָׁרְתֵנִי. וַיִּשְׁמְעוּ לו שְׁלשֶׁת הָאַחִים וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי שְׁלֹמה בְּאַרְמוֹנוֹ וַיְשָׁרְתוּהוּ.

וַיְהִי בִּמְלֹאת שָׁלֹש הַשּׁנִים, וְהָאַחִים טֶרֶם יִּלְמְדוּ כָּל-דְּבַר חָכְמָה מִפִּיו, וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: עַד מָתַי נֵשֵׁב בְּבֵית הַמֶּלֶך לָרִיק? הָבָה נָשׁוּבָה אֶל בָּתֵינוּ וְאֶל נָשֵׁינוּ וְלֹא נִהְיֶה לְבוּז.

וַיָּבֹאוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹּאמֵרוּ:

“אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶך! מַלֵּא מִלְאוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שְׁלֹש הַשּׁנִים בְּבֵיתְךָ, כַּמְדֻבָּר; וְעַתָּהשַׁלְּחֵנוּ נָא וְנָשׁוּבָה אֶל בָּתֵינוּ וְאֶל נָשֵׁינוּ, כִּי בָא הַמּוֹעֵד.”

וַיְצַו הַמֶּלֶך לְהָבִיא שְׁלשׁ מֵאוֹת זָהָב וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם וַיֹּאמַר:

“אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יִבְחַר לוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו אַחַת מִן הַשּׁתָּיִם: אוֹ כִי יִּקַּח מִיָּדִי מְאַת זָהָב, אוֹ כִי יְקַבֵּל מִפִּי שְׁלשֶׁת דִּבְרֵי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְהָיָה לָכֶם אִם כֹּה וְאִם כֹּה גְּמוּל לַעֲבוֹדַתְכֶם. בַּחֲרוּ לָכֶם.”

וְהָאַחִים נוֹעֲצוּ בְּלִבָּם, וַיִּבְחֲרוּ בַזָּהָב. וַיִּתֵּן לָהֶם הַמֶּלֶך כְּשֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלְּחֵם לְשָׁלוֹם.

הֵם יָצְאוּ מִפֶּתַח הָאַַרְמוֹן, וְהַצָּעִיר בְּאֶחָיו הִתְעַשּׁת וַיֹּאמַר:

“אַחַי, מֶה עָשִׂינוּ? הַאֶל הַזָּהָב נָשָׂאנוּ אֶת-נַפְשֵׁנוּ בְּבוֹאֵנוּ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי שְׁלֹמה? הַלְמַעֲנוֹ טָרַחְנוּ אֶת-כָּל-הַטֹּרַח הַזֶּה? הָבָה נָשִׁיבָה אֶת-צְרוֹרוֹת הַזָּהָב לַמֶּלֶךְ וְלָקַחְנוּ אֶת-דִּבְרֵי הַחָכְמָה תְּמוּרָתָם.”

וַיִּלְעֲגוּ לוֹ שְׁנֵי אֶחָיו כְּשָׁמְעָם וַיִּבְזוּהוּ, וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם, אִישׁ וּצְרוֹר זֶהָבוֹ אִתּוֹ.

וְאוּלָם הָאָח הַקָּטֹן שָׁב כְּרֶגַע עַל עֲקֵבָיו לְבַצֵּע אֶת-חֶפְצוֹ.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמֶּלֶך אוֹתוֹ, וּכְשָׁמְעוֹ אָת-שֶׁאֱלָתוֹ, וַיָּאֶר אֵלָיו פָנִים וַיֹּאמַר:

"רְאֵה שְׁמַעְתִּיךָ, ולָקַחְתִּי מִיָּדְךָ אֶת-הַזָּהָב הַמּוּשִָב, וְנָתַתִּי לְךָ תַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת דִּבְרֵי עֵצָה וְחָכְמָה כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ, וְאֵלֶּה הֵם:

בַּקֵּשׁ לְךָ מָלוֹן עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

בִּגְאוֹת מֵי הַנָּהָר – אַל תַּעַבְרֶנוּ.

מְנַע סוֹדְךָ מֵאִשָּׁה. וְאִם גַּם אֵשֶׁת חֵיקְךָ הִיא.

וַיְּבָרֵךְ הָאִישׁ אֶת-הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא, וַיַּעַל וַיִּרְכַּב עַל סוּסוֹ, וַיַּדְבֵּק אֶת-אֶחָיו בַּדֶּרֶךְ, וַיֵּלְכוּ שְׁלשְׁתָּם יָחַד.

הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לַעֲרוֹב, וּשְׁלשֶׁת הָאַחִים הִגִיעוּ אֶל נָוֶה שַׁאֲנָן וּבָטוּחַ מִפַּחַד רָע, אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ לְמָלוֹן. וַיֹּאמֶר הָאָח הַצָּעִיר:

“הִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם עֵצִים וְדֶשֶׁא וָמָיִם. גַּּם מַחְסֶה לָנוּ, גַּּם מִרְעֶה לִבְעִירֵנוּ, וְעַתָּה נָלִינָה פֹה הַלַּיְלָה, וּמָחָר כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, נַשְׁכִּימָה וְהָלָכְנוּ.”

וַיְמָאֲנוּ אֶחָיו וַיֹּאמֵרוּ:

“לֹא נַחֲנֶה פֹּה. עוֹד דֶּרֶך שָׁלשׁ שָׁעוֹת תְּמִימוֹת נַעֲבֹר עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. עֲשֵׂה אֵפוֹא כְּיַד חָכְמַת שְׁלֹמה הַטּוֹבָה עָלֶיךָ וַאֲנַחְנוּ בְּדַרְכֵּנוּ נֵלֵך וְלֹא נַשְׁחִית עִתֵּנוּ לָרִיק.”

וּשְׁנֵי הָאַחִים הָלְכוּ יַחַד לְדַרְכָּם וְאֶת-אֲחִיהֶם הַצָּעִיר עָזְבוּ לְבַדּוֹ בַּשּׂדֶה. וַיֵּרֶד הָאָח הַצָּעִיר מֵעַל סוּסוֹ, וַיַּבְעֵר מְדוּרָה מֵחָרִיּוֹת הָעֵצִים אֲשֶר קוֹשֵׁש, וּמְלוּנָה עָשָׂה לוֹ תַּחַת אֵלָה עֲבֻתָּה, וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא וּמַיִם לְסוּסוֹ, אַחֲרֵי-כֵן סָעַד לִבּוֹ גַּם הוּא, וַיֹּאכַל, וַיֵּשְׁתְּ, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, וּשְׁנָתוֹ עָרְבָה לוֹ מְאֹד.

הַשָּׁחַר עָלָה – וְהָאָח הַצָּעִיר הֵקִיץ מִשּׁנָתוֹ וַיִּרְכַּב עַל סוּסוֹ וַיֵּצֵא לַדֶּרֶך בְּעִקְבוֹת אֶחָיו. מִקֵּץ שָׁעוֹת מִסְפָּר הִגִּיעַ אֶל הַר שֶׁלֶג גָּבוֹהַ מְאֹד. וַיְהִי בַּעֲלוֹתוֹ בָהָר, וַיִּמְצָא אֶת-גְּוִיּוֹת שְׁנֵי-אֶחָיו מִתְגּוֹלְלוֹת בַּשּׁלֶג וְכָל-רוּחַ חַיִּים אֵין בְּקִרְבָּם, כִּי בְּבוֹאָם בַּלַּיְלָה אֶל בֵּין צוּרֵי הַשֶּׁלֶג וַיֹּאכְלֵם הַקֶּרַח וַיִּקְפָּאוּ. וַיֵּבְךְּ הַצָּעִיר לְאֶחָיו וַיִּקְבְּרֵם בַּמָּקוֹם הַהוּא, כַּמִּשְׁפָּט, אַחֲרֵי-כֵן לָקַח אִתּוֹ אֶת-צְרוֹרוֹת זְהָבָם וַיֵּלֶךְ אָבֵל וּמַר נֶפֶשׁ לְדַרְכּוֹ.

הוּא יוֹרֵד מֵעִם טַבּוּר הָהָר אֶל הַנָּחַל אֲשֶר בְּתַחְתִּיתוֹ מֵעֵבֶר מִזֶּה, וְשֶׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם לִהֲטָה בְּכָל-גְּבוּרָתָהּ, וַתְּמוֹגֵג אֶת-הַשֶּׁלֶג וַתַּגֵּר אֶת-מֵימָיו בְּחִפָּזוֹן לְמַטָּה, אֶל תַּחְתִּית הָהָר, וּכְרֶדֶת הָאִישׁ שָׁמָּה, וְהִנֵּה הַנָּחַל הַקָּטֹן הַזּוֹחֵל שָׁמָּה הָיָה לְגָדוֹל, כִּי בָּאוּ מֵימֵי הַשֶּׁלֶג אֶל קִרְבּוֹ לִצְבּוֹת בִּטְנוֹ וּלְמַלְאוֹתוֹ עַל כָּל-גְּדוֹתָיו. וְהַמַּיִם גָּאוּ וַיִּגְבְּרוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע וַיַּחְסְמוּ אֶת-הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ, אֵין מַעֲבָר!

עוֹד הָרוֹכֵב עוֹמֵד וְעוֹצֵר בְּסוּסוֹ עַל שְׂפַת הַנָּחַל מֵעֵבֶר מִזֶּה, וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵעַבְדֵי שְׁלֹמה, רוֹכְבִים עַל שְׁנֵי פְרָדִים נוֹשְׂאִים אַמְתְּחוֹת זָהָב, הִגִּיעוּ אֶל שְׂפַת הַנָּחַל מִן הָעֵבֶר הַשֵּנִי, וְהֵם וּפִרְדֵיהֶם יוֹרְדִים הַמַּיְמָה לַחֲצוֹתָם. וַיְהִי כִּרְאוֹת הָאִיש אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם, וַיִּקְרָא לָהֶם מִמְּקוֹמוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיָּעַד בָּהֶם לֵאמֹר:

“חָלִילָה לָכֶם מֵרָדֶת. בְּנַפְשְׁכֶם הִיא. חַכּוּ כָּמוֹנִי עַד חֲסוֹר הַמַּיִם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ, כָּכָה יָעַץ לִי הַמֶּלֶךְ וְכָכָה הוֹרָנִי.”

וְאוּלָם הֵם לֹא שָֹעוּ אֵלָיו וְאֶל אַזְהָרָתוֹ ובְבוֹאָם אֶל לֵב הַמְּצוּלָה נִגְרְפוּ הֵם וּבְעִירָם וַיִּסָּחֵפוּ. וְהָאִיש חִכָּה שְׁלשָׁה יָמִים עַד שְׁפֹל הַמַּיִם, וַיִּמְצָא אֶת-אַמְתְּחוֹת הַזָּהָב קְשׁוּרוֹת אֶל פִּגְרֵי הַפְּרָדִים, וַיִּמְשֵׁן וַיַּעַמְסֵן עַל סוּסו, וַיָּשָׁב מִקֵּץ יָמִים מִסְפָּר בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּיתוֹ, וְהוּא כָּבֵד מְאֹד בַּזָהָב.

וַיְהִי בְשׁוּבוֹ, וִתָּבֹאנָה אֵלָיו שְׁתֵּי נְשֵׁי אֶחָיו וַתִּשְׁאַלְנָה:

“וּבְעָלֵינוּ אַיָּם?”

וַיֹּאמֶר הָאִיש:

“בְּאַהֲבָתָם אֶת-הַחָכְמָה עוֹד יוֹסִיפוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ. עַל כֵּן בּוֹשְׁשׁוּ מִמֶּנִּי לָבוֹא.”

וְהָאִיש נָתַן אֶת-זְהָבוֹ בַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים וַיַּעַשׂ חָיִל. וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַתִּשְׁאָלֵהוּ אִשְׁתּוֹ:

“הֲלֹא תַגֶד-לִי: מֵאַיִן לְךָ כָּל-הָעשֶׁר?”

אַךְ הָאִיש צָפַן בְּלִבּוֹ גַּם אֶת-הָעֵצָה הַשּׁלִישִׁית אֲשֶר יְעָצוֹ שְׁלֹמה, וַיְהִי כְמַחֲרִישׁ. לֹא גִלָּה מִכָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר. אֶפֶס כִּי גַם הָאִשּׁה לֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנּוּ, וַתָּצֶק לוֹ יוֹם יוֹם, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְקָשׁוֹת וַתְּאַלְּצֵהוּ לְהַגִּיד לָהּ אֶת-כָּל-לִבּוֹ. וַיְהִי כִי נִלְאָה מִפָּנֶיהָ, וַיַּגֶּד-לָהּ, לֹא כִחֵד דָּבָר.

וְהָרָעָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא. מִקֵּץ יָמִים מִסְפָּר נָפְלָה מְרִיבָה בֵּין הָאִיש וּבֵין אִשְׁתּוֹ, וַתִּצְעַק הָאִשּׁה בְּקוֹל גָּדוֹל:

“הַמְעַט מִמְּךָ כִּי הֵמַתָּ אֶת-שְׁנֵי אַחֶיךָ, וְתֹאמַר לְהֲמִיתֵנִי גַם אוֹתִי!”

וְהַדָּבָר נִשְׁמַע בֵּית אַלְמְנוֹת אֶחָיו, וַתַּבְהֵלְנָה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה.

וַיְהִי כְבוֹא הָאִיש לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַבְּרוֹ אֶת דְּבָרָיו, וַיַּכִּירֵהוּ הַמֶּלֶךְ כְּרָגַע, וַיֵּדַע אֶת-כָּל-הָאֱמֶת, וַיֹּאמַר:

“לֵךְ בְּשָׁלֹום. נָקִי אַתָּה מִפָּשַׁע. לִבִּי לִבֵּי לַנִּסְפִּים, עַל כֵּן אֶשְׂמַח לְמִשְׁנֶה, כִּי דִבְרֵי עֲצָתִי הָיוּ לִישׁוּעָה לוּא אַךְ לְאֶחָד וַיַּצִילוּהוּ מִמָּוֶת. עַתָּה שׁוּב הַבַּיְתָה וְזָכַרְתָּ, כִּי יְקָרָה הַחָכְמָה מִזָּהָב וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ.”

---

האשה ומשפטה עם הרוח

מאת

חיים נחמן ביאליק

(אַגָּדַת עַם, נֹסַח חָדָשׁ)

וְאִשּׁה אַחַת, עֲיֵפָה וּרְצוּצָה מְאֹד לְמַרְאֶה וְשׂוֹחָה בִדְמָעוֹת כֻּלָּהּ, בָּאָה בִזְעָקָה וַתִּתְנַפֵּל לִפְנֵי שְׁלֹמה וַתֹּאמַר:

“אֲהָהּ, אָבִי וּמַלְכִּי, הֲלֹא תִשְׁפְּטֵנִי מִיַּד הָרוּחַ, הֲלֹא תָרִיב אֶת-רִיבִי.”

וַיֵּצֵא לֵב הַמֶּלֶך לְמַרְאֶה הָאִשָּׁה וּלְקוֹלָהּ, וְאוּלָם הִשְׁתָּאָה לִדְבָרֶיה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בְרַחֲמִים:

“הָרוּחַ? מָה עוֹלֵל לְנַפְשֵׁךְ, בִּתִי? דַּבְּרִי דְבָרַיִךְ וְאֶשְׁמָעָה.”

וַתְּדַבֵּר הָאִשָּׁה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחְיָהּ, לֵאמֹר:

"אִשּׁה אַלְמָנָה וְגַלְמוּדָה אָנֹכִי, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וּלְאֲמָתְךָ אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אִם סֻכַּת-עֵץ רְעוּעָה עַל שְׂפַת הַיָּם, מַחְסֶה לְרֹאשִׁי, וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי הָרָזוֹת, אֲשֶר אֲחַיֶּה בָהֶן אֶת-נַפְשִׁי בְּאָרְגִי רְשָׁתוֹת וּמִכְמָרוֹת לְדַיָּגֵי הַיָּם. אָז יָבֹאוּ יְמֵי הַסּוּפוֹת הַחֲזָקוֹת בַּיָּם, וְהֵם אָרְכוּ מְאֹד, וַיִּשָּבֵר גַּם מַטֵּה לַחְמִי הַדָּל. הַדַּיִג שָׁבַת, פּוֹרְשֵׂי מִכְמָרוֹת חָדֵלוּ וְלִמְלֶאכֶת יָדִי אֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ. וָאֵרֶא בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה תַּם הַקֶּמַח מִכַּדִּי, וְהַיָּם עוֹדֶנּוּ הוֹלֵך וְסוֹעֵר – וַיַּעַזְבֵנִי לְבָבִי מִפַּחַד רָעָב, וָאֵצֵא עִם דַלַּת הָעָם לְלַקֵּט בִּשְׂדֵה אַחַד הַנְּדִיבִים מֵאַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים. כָּל-הַיּוֹם הָלַכְתִּי בַשּׂדֶה כְּפוּפָה וּשְׁחוֹחָה וּפָנַי כְּבוּשִׁים בַּקַּרְקַע, כִּי שָׁבְרָה הַחֶרְפָּה אֶת-לִבִּי, וָאֶרְחַץ אֶת-שִׁבֳּלֵי לִקְטִי בְדִמְעָתִי הַנַעֲלָמָה. אֲהָהּ, מַלְכִּי אָבִי! אָכֵן דַּלָּה וְרָשָׁה אֲמָתְךָ מִנֹּעַר, וּמַאֲכָלָהּ לֶחֶם צַר כָּל-יָמֶיהָ, וְאוּלָם לֶחֶם חֶסֶד לֹא יָדְעָה מֵעוֹדָהּ. וְאלֹהִים רָאָה גַם רָאָה אֶת-כָּל-עֱנוּתִי וַיְבָרֶך אֶת-יְגִיעִי בַּיּוֹם הַהוּא וּלְמָחֳרָתוֹ, וָאֲמַלֵּא אֶת-חָצְנִי מִן הַשִּבָּלִים; וְגַם נָתֹן נְתָנַנִי אֱלֹהִים לְרַחֲמִים בְּעֵינֵי בַעַל הַשָּׂדֶה וּנְעָרָיו וַיּוֹסִיפוּ לִי עַל הַלֶּקֶט בְּעַיִן טוֹבִה, וַאֲנִי לֹא שָׁאָלְתִּי. בַּיוֹם הַשֵּנִי לִפְנוֹת עֶרֶב חָבַטְתִּי אֶת-לֶקֶט יָדִי וָאֶטְחָנֵהוּ וַיְהִי כַּחֲצִי הָאֵיפָה קָמַח. וָאָצֹר אֶת-הַקֶּמַח בְּמִטְפַּחַת וָאֶשָּׂאֵהוּ לְהָבִיאוֹ אֶל סֻכָּתִי. אֲנִי בַדֶּרֶךְ וְהָרוּחַ דּוֹפֶקֶת אוֹתִי מֵאֲחוֹרַי בְּיָד חֲזָקָה, דָּפֹק וְהָדֹף – וְהִנֵּה אִישׁ לִקְרָאתִי, כֻּלוֹ פַּחֲדֵי אֱלֹהִים וּבִעוּתֵי מָוֶת. אָמַרְתִּי נְטוֹת מִפָּנָיו וְאוּלָם הָאִישׁ הֶחֱזִיק בִּי וַיִּקְרָא:

‘הוֹשִׁיעִי, הָאִשָּׁה! אֵש נָפְלָה מִשָּׁמַיִם וַתְּלַהֵט אֶת-כָּל-כְּפַר מוֹשָׁבִי מִסָּבִיב וַתֹּאכְלֵהוּ כֻלּוֹ, מִנֶּפֶשׁ וְעַד רְכוּשׁ, לְלֹא שְׁאֵרִית וּלְלֹא פְלֵיטָה. רַק אֲנִי לְבַדִּי נִמְלַטְתִּי מִתּוֹךְ הַלֶּהָבָה, וְזֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּי. הֲלֹא תַצִּילִינִי מִמּוּת בָּרָעָב.’

פָּנָיו עָנוּ בוֹ כִּי לֹא יְשַקֵּר. וָאֲמַהֵר וָאֶתֶּן-לוֹ כִשְׁלִישִׁית מִן הַקֶּמַח אֲשֶר בִּצְרוֹרִי וַיֵּלַךְ, וַאֲנִי בֵרַכְתִּי בְלִבִּי אֶת-הָאֱלֹהִים אֲשֶר הִקְרָה לְפָנַי מַעֲשֵׂה צְדָקָה וָחֶסֶד, לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ אִישׁ בָּרָעָב, כַּחֶסֶד אֲשֶר עָשׂוּ עִמָּדִי גַּם הַיּוֹם גַּם תְּמוֹל אֲנָשִׁים זוּלָתִי.

עוֹד לֹא הִרְחַקְתִּי מִשָּם, וּבְעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ בֵּינִי וּבֵין סֻכַּת מְלוֹנִי, וְהִנֵּה אִישׁ עוֹד אֶחָד בָּא וְהוּא מְבֹהָל וְדָחוּף, כְּמֻרְדָּף עַל צַוָּאר, כָּל-עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, וְאֵשׁ זָרָה, אֵשׁ הָרָעָב, בְּעֵינָיו. וּבְטֶרֶם אֶתְבּוֹנֵן וְהָאִישׁ חֲסָמַנִי פִתְאֹם וַיִּצְעַק:

‘לֶחֶם! הָבִי פַת לָחֶם! מַחֲנֵה עַרְבִיאִים פָּשַׁט עַל אֹהָלַי וְעַל עֲדָרַי הָרַבִּים, אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ הִכְרִיעוּ לַטֶּבַח, וְאֶת-כָּל-הָרְכוּשׁ בָּזְזוּ, וָאִמָּלֵט אָנֹכִי לְבַדִּי מִן הַמַּטְבֵּחַ, וְזֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים לֹא טָעַמְתִּי טַעַם לָחֶם. הֲלֹא תָשִׁיבִי אֶת-נַפְשִׁי, הָאִשָּׁה.’

עֵינֵי אִישׁ עֵדֵי פִיהוּ – וָאֲחַלֵּק גַּם לָאִישׁ הַזֶּה כִשְׁלִישִׁית מִקִּמְחִי, וָאוֹדֶה אֶת-אֱלֹהִים עַל בָּחֳרוֹ בִי לְתִתֵּנִי כְּמַלְאָכוֹ לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ אִישׁ מִמָּוֶת זֶה פַּעֲמָיִם.

וְהָרוּחַ עוֹדֶנָּה הוֹלֶכֶת וַחֲזָקָה.

כִּמְעַט נִגַּשְׁתִּי אֶל דֶּלֶת סֻכָּתִי וְאַךְ נָגְעָה יָדִי בְּכַפַּת הַמַּנְעוּל, וַיִּפֹּל פִּתְאֹם גַּל רוּחַ, גַּל אַדִּיר וְחָזָק מְאֹד, וַיַּךְ עָלַי בְכֹחַ וַיְהֻמֵּנִי, וּבְטֶרֶם אֶמְצָא אֶת-יָדַי וְאֶת-רַגְלַי, וְהִנֵּה הַצְּרוֹר, צְרוֹר הַקֶּמַח, שְׁאֵרִית לִקְטִי הָאַחַת, נִתַּק מִיָּדִי בְּחָזְקָה – וְאֵינֶנּוּ. יַד נַעֲלָמָה חֲטָפַתּוּ וַתִּשָׂאֵהוּ אֶל עֵבֶר פְּנֵי הַיָּם. רֶגַע אֶחָד רְאִיתִיו עוֹד נִשּׁא כְנוֹצָה עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ וַאֲנִי דָלַקְתִּי אַחֲרָיו בְּזַעֲקַת שָׁבֶר, כַּפַּי שְׁטוּחוֹת אֵלָיו כְּכַפּוֹת הָאֵם אֶל עוֹלָלָהּ הַנָּשׂוּא בְצִפָּרְנֵי הַנָּשֶׁר. וְאוּלָם אֶת-שַׁאֲגָתִי בָלְעָה נַהֲמַת הַיָּם וּזְרוֹעוֹתַי הַשְּלוּחוֹת שָׁבוּ רֵיקָם. כְּעוֹף לָיְלָה הִתְעוֹפֵף הַצְּרוֹר – וְאֵינֶנּוּ. רְצוּצָה וּשְׁבוּרָה מִהַרְתִּי אֶל סֻכָּתִי, לְהִסָּתֵר-בָּהּ בִּיגוֹנִי, וְהִנֵּה סֻכָּתִי מַחְסִי וּמְלוּנָתִי, מוּטֶלֶת גַּם הִיא לְעֵינַי שְׁבָבִים וּרְסִיסִים. יַד הָרוּחַ הָיְתָה גַּם בָּהּ וַתַּהַפְכֶנָּה וַתְּהִי לְמַפֵּלָה כֻלָּהּ. מֵאֵין כֹּחַ נָפַלְתִּי עַל הַהֶרֶס וָאֱהִי מוּטֶלֶת בָּאֲפֵלָה כָל-הַלַּיְלָה כְּאֶבֶן דּוּמָם. וְעַתָּה הִנֵּה בָאתִי, כָּל-עוֹד נַפְשִׁי בִּי, לָשִׂים אֶת-צַעֲקָתִי לִפְנֵי הֲדוֹם רַגְלֶיךָ, אָבִי וּמַלְכִּי שָׁפְטָה מִשְׁפּטִי! רִיבָה רִיבִי."

וּכְכַלּוֹת הָאִשָּׁה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָהּ וַתְּהִי לְנַחַל דִּמְעָה, וְגַם רַבִּים מִן הַנִּצָּבִים עָלֶיהָ בְּאוּלָם הַמִּשְׁפָּט בָּכוּ לְקוֹלָהּ כִּי נָגְעוּ דִבְרֵי הָאִשָּׁה הַנֶּאֱמָנִים בְּלִבָּם. וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי הַמֶּלֶך עַל הָאִשָּׁה וַיֹאמֶר אֵלֶיהָ:

“קוּמִי, בִּתִּי, וְסוּרִי מִזֶּה הַצִּדָּה, וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָיִךְ, וְיָשַׁבְתְּ מְּעַט וְנָפַשְׁתְּ, וּכְשׁוּב רוּחֵךְ אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי אֶת-מִשְׁפָּטֵךְ לָאוֹר.”

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה אֶת-עֲבָדָיו עַל הָאִשָּׁה וַיָּבִיאוּ לָהּ לֶחֶם וְיַיִן לְהָשִׁיב נַפְשָׁהּ. עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי נֵכָר בָּאוּ אֶל חֲצַר הָאוּלָם וְעִמָּם שְׁלֹשָׁה פְרָדִים עֲמוּסִים שְׁלֹשָׁה שַׂקִּים מְלֵאִים, וְהֵם מְבַקְשִׁים לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

הָאֲנָשִׁים הוּבְאוּ הָאוּלָמָה, וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל לְחֶפְצָם. וַיִּשְׁתַּחֲווּ בְּנֵי הַנֵּכָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹּאמֵרוּ:

"אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ, אֲשֶר נִקְרִינוּ אִישׁ מֵאַרְצוֹ ואִישׁ מֵעַמּוֹ אֶל מָקוֹם אֶחָד. וַנַּעַשׂ שְׁלָשְׁתֵּנוּ יַד אַחַת וַנְּפָרֵשׁ יַחְדָּיו בִּסְפִינָה אֶחָת, וּסְחַר יָדֵנוּ אִתָּנוּ, צָרוּר כֻּלוֹ בְּשַׂקִּים, מַעֲשֵׂה כֶסֶף וְזָהָב מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, אַבְנֵי חֵפֶץ וַעֲדָיֵי יְקָר וְכָל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים. וַיְהִי אֲנַחְנוּ שָׁטִים בַּיָּם, וְסוּפָה עַזָּה הִתְחוֹלְלָה וַתָּשֶׂם אֶת-הַיָּם כַּמֶּרְקָחָה וַתְּטַלְטֵל אֶת-הַסְּפִינָה בֵין מִשְׁבָּרָיו לְלֹא נָתִיב וּלְלֹא דָרֶךְ. כֹּה תָעִינוּ בַיָּם הַסּוֹעֵר עֵת אֲרֻכָּה, וַנַעֲמֹד בִּגְבוּרָה לִפְנֵי מִשְׁבְּרֵי הַמַּיִם וְגַלֵּי הַסּוּפָה. וְאוּלָם מִקֵּץ יָמִים לְטַלְטֵלָתֵנוּ, לִפְנוֹת עֶרֶב, נִבְעָה פֶרֶץ בְּקַרְקַע הַסְּפִינָה, חֹר רָחָב כִּמְלֹא טְפָחַיִם, וְהַמַּיִם בָּקְעוּ בְכֹחַ אֶל הַסְּפִינָה וַיָּבֹאוּ אֶל חֵיקָהּ. לְהַוָּתֵנוּ לֹא נִמְצָא עִמָּנוּ דָבָר אֲשֶר נִסְתֹּם בּוֹ אֶת-הַחֹר, לֹא חֵמָר וְלֹא כֹפֶר וְלֹא מוֹך וּבְלוֹיִים וְלֹא כָל-דְּבַר סֶתֶם זוּלָתָם. וַנְּנַס לְסַתְּמוֹ בִּבְגָדִים אֲשֶר פָּשַׁטְנוּ מֵעַל בְּשָׂרֵנוּ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, כִּי חָזְקָה עֲלֵיהֶם הַשִּׁבֹּלֶת וַתְּחַלְּצֵם כְּרֶגַע וַתִּגְרְפֵם הַיָּמָּה. וְהַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת בֵּינָתַיִם מַיִם, עוֹד מְעַט וְכִסַּתְנוּ שִׁפְעָתָם וְהַמְּצוּלָה תִבְלָעֵנוּ. אֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלֵינוּ, וּבְחֶרְדָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה הֲרִימוֹנוֹ קוֹל וַנְּשַׁוַּע לְעֶזְרָה, וְאוּלָם אֶת-שַׁוְעָתֵנוּ קָרְעָה הַסּוּפָה לִקְרָעִים. אָז הָיִינוּ בְּכָל-רָע. רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן אֶת הַמָּוֶת. וּבַצַּר לָנוּ מְאֹד, וַנַּעֲמֹד בַּסְּפִינָה עַד טַבּוּרֵנוּ בַּמַּיִם, וַנִּקִרָא לֵאלֹהִים בְּחָזְקָה וַנִּדֹּר נְדָרִים. אִישׁ לֵאלֹהָיו קָרָא, וְגַם לֵאלֹהֵי כָל-יֶתֶר הָעַמִּים וְהָאֲרָצוֹת אֲשֶר יְדַעְנוּם ואֲשֶר לֹא שָׁמַעְנוּ בִלְתִי-אִם שִׁמְעָם, צָעַקְנוּ: לֵאלֹהֵי כְנַעַן וְלֵאלֹהֵי צִידוֹן, לֵאלֹהֵי עַמּוֹן וְלֵאלֹהֵי מוֹאָב וְלֵאלֹהֵי אֱדוֹם, לֹא הָיָה אֱלֹהִים אֲשֶר לֹא שָׁעִינוּ אֵלָיו וְלֹא הִרְבִּינוּ לוֹ נְדָרִים. וְאוּלָם כָּל-תְּפִלוֹתֵינוּ וּנְדָרֵינוּ שָׁבוּ רֵיקָם. הַסְּעָרָה לֹא שָׁכְכָה וְהַיָּם לֹא עָמַד מִזַּעְפּוֹ. וּבְבוֹא הַמַּיִם עַד נֶפֶשׁ, וַנִּזְכֹּר פִּתְאֹם אֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַנִּקִרָא אֵלָיו בְּכָל-כֹּחַ וַנִּדֹּר בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר: ‘אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִם תּוֹשִׁיעֵנוֹ הַיּוֹם הַזֶּה, וְהָיָה כָּל-הָרְכוּשׁ הַצָּרוּר בַּשַׂקִּים הַאֵלֶּה וּנְתָנוּהוּ כֹפֶר נַפְשׁוֹתֵינוּ’.

הַדָּבָר אַךְ יָצָא מִפִּינוּ, וְהַסְּעָרָה הִכְּתָה בְּאַחַת מִכְּנָפֶיהָ מַכָּה אַדִּירָה מְאֹד, כִּמְעַט נֶהֶפְכָה סְפִינָתֵנוּ עַל פִּיהָ, וְהִנֵּה דְבַר-מָה כְּעֵין צְרוֹר, נוֹפֵל מִמָּרוֹם אֶל הַסְּפִינָה וַיָּבֹא מֵאֵלָיו כִּמְגוּפָה אֶל הַחֹר וַיִּסְתְּמֵהוּ.

וְהַסְּעָרָה שָׁכְכָה פִתְאֹם וַתֶּחְדָּל. הַיָּם רָגַע וַיִּשְׁקֹט. וַאֲנַחְנוּ נוֹשַׁעְנוּ נוֹשַׁעְנוּ.

אָז רָאִינוּ עָיִן בְּעַיִן כִּי אֵין כְּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵל לְמוֹשָׁעוֹת. חַשְׁנוּ וְלֹא הִתְמַהְמַהְנוּ, וַנַּחְתְּרָה וַנָּבֹאָה אֶל הַיַּבָּשָׁה, וַנְּמַהֵר לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה עִיר אֱלֹהֵיכֶם לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת-נְדָרֵינוּ, כֹּפֶר נַפְשׁוֹתֵינוּ, בְּיוֹמָם וּבְעִיר קָדְשׁוֹ וְהֵיכָלוֹ. הִנֵּה הַפְּרָדִים עוֹמְדִים בְּשַׁעַר הֶחָצֵר, עֲמוּסִים שְׁלֹשָׁה שַׂקִּים מְלֵאִים מִבְחַר סְחַר יָדֵינוּ: כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב וְאַבְנֵי חֵפֶץ וּפְּנִינִים וּבְשָׂמִים יְקָרִים לָרֹב. כֻּלָּם קֹדֶש לְאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּלְבֵיתוֹ. וְעַתָּה יְצַוֶּה-נא הַמֶּלֶךְ וְשָׁקַלְנוּ אֶת-כָּל-הַמּוּבָא עַל-יַד אֲשֶר יְצַוֶּה, וּמִּי יִתֵּן וְעָרְבָה הַמִּנְחָה לֵאלֹהֵיכֶם כִּי-עַל-כֵּן בְּנֵי נֵכָר אֲנַחְנוּ, וּמֵרָחוֹק בָּאנוּ, וְלֹא נֵדַע בַּמֶּה נִתְרַצֶּה אֵלָיו וְאֵיכָה נַעַבְדֶנּוּ. וִיהִי שֵׁם אֱלֹהֵיכֶם מְבֹרָךְ גַּם עַל זֹאת, כִּי נְתָנָנוּ לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי מַלְכּוֹ וּמְשִׁיחוֹ מִקָּרוֹב פָּנִים אֶל פָּנִים."

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה שָׁמַע אֶת-דִּבְרֵי הַבָּאִים מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּכְכַלּוֹתָם לְדַבֵּר וַיִּשְׁאָלֵם הַמֶּלֶך:

“הַרְאִיתֶם אֶת-הַצְּרוֹר אֲשֶר סָתַם אֶת-הַחֹר מָה הוּא?”

וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמֵרוּ:

“רָאֹה רָאִינוּ אֶת-הַצְּרוֹר וְגַם בְּדַקְנוּהוּ. אֵינֶנּוּ בִּלְתִי-אִם צְרוֹר קֶמַח קָטֹן וָדָל. נִפְלָאת הִיא מִמֶּנוּ, מֵאַיִן בָּא? אֵין זֹאת כִּי-אִם יַד אֱלֹהִים הִפִּילַתּוּ מִמָּרוֹם, בְּחֶמְלָתוֹ הָרַבָּה עָלֵינוּ, וּלְמַעַן הַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִמָּוֶת. הִנֵּה הַצְּרוֹר בְּיָדֵנוּ, רְאֵהוּ הַמֶּלֶך. שָׁמוּר יְהִי עִמָּנוּ לְמַזְכֶּרֶת עוֹלָם.”

וְהָאֲנָשִׁים הִנִּיחוּ אֶת-הַצְּרוֹר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וַיִּקְרָא אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת-הָאַלְמָנָה וַיֹּאמַר:

“הַכִּירִי-נָא הַצְּרוֹרֵך הוּא?”

וַתַּכֵּר הָאִשּׁה אֶת-צְרוֹרָהּ וַתְּחִי רוּחָהּ וַתֹּאמַר:

“אָכֵן הוּא הוּא הַצְּרוֹר אֲשֶר חֲטָפַתוּ הַסְּעָרָה מִיָּדִי. צְרוֹרִי הוּא, שְׁאֵרִית קִמְחִי.”

אָז אֹרוּ פְנֵי הַמֶּלֶךְ וְעֵינָיו הִזְהִירוּ וַיִּפֶן אֶל שְׁלוֹשֶׁת הַסּוֹחֲרִים וַיֹּאמַר:

“אֶת-הַשַּׂקִּים הַמְּלֵאִים אֲשֶׁר הֲבֵאתֶם תְּנוּ לָאִשּׁה הַזֹּאת. לָהּ הֵם. בְּצִדְקָתָהּ וּבְעֱנוּת נַפְשָׁהּ זָכְתָה בָּהֶם. אָכֵן יַד אֱלֹהִים עָשְׂתָה לָכֶם אֶת-הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה, אַךְ הָאִשּׁה הַזֹּאת הָיְתָה מַלְאָכוֹ.”

וְאֶל הָאִשּׁה אָמַר:

“קְחִי אֶת-שַׂקֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְלָךְ יִהְיוּ. גְּמוּלֵךְ הֵם מֵאֱלֹהִים חֵלֶף צְרוֹרֵך. וִיהִי שֵׁם הָאֱלֹהִים מְבֹרָךְ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. בְּיָדוֹ הָאַחַת יוֹצִיא מִיַּד אַלְמָנָה צְרוֹר קִמְחָהּ הַיָּחִיד וִיטִילֵהוּ אֶל לֵב-יָם סוֹעֵר, לְמַעַן חַלֵּץ שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת מִמָּוֶת; וּבְיָדוֹ הַשּׁנִיָּה יָשִׁיב לָהּ שְׁלֹשָׁה שַׂקִּים כֶּסֶף וְזָהָב מֻצָּלִים מִמְּצוּלָה לְמַעַן נַחֵם לֵב אַלְמָנָה וּמְחוֹת דִּמְעָה מֵעַל פָּנֶיהָ. יְהִי שֵׁם הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.”

וְאוּלָם הָאִשּׁה בְצִדְקָתָהּ נָעֲרָה כַפֶּיהָ מִן הכֶּסֶף וּמִן הַזָָּהָב וַתֹּאמַר:

“חָלִילָה לַאֲמָתְךָ מִּקַּחַת מְאוּמָה מִקָּדְשֵׁי אֱלֹהִים, וַאֲנִי לֹא כֹהֶנֶת וְלֹא בַת-כֹּהֲנִים, כִּי בַּת אַחַד הָעָם אָנֹכִי. בִּגְדֹלוֹת לֹא אֵלֵךְ וְעַל יְגִיעַ כַּפַּי אֶחְיֶה מֵעוֹדִי. לוּ אִיטַב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְהִקְרָה לִי עֲבוֹדָה כְּחֵפֶץ כַּפַּי וּכְדֵי מִחְיָתִי – וּמָצָא לִי. הַכּוֹשׁ וְהַכִּרְכָּד, הַמַּחַט וְהַצִּנּוֹרָה – הֵם מִשְׂלָח יָדִי וְהֵם מִשְׁעַן לַחְמִי מֵעוֹדִי וְעִמָּם לֹא אֶחְסַר דָּבָר.”

וַיִּיטְבוּ דִבְרֵי הָאִשָּׁה בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְצַו לְהָבִיא אֶת-שַׂקֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב בְּמִסְפָּר וְּבְמִשְׁקָל אֶל אוֹצַר בֵּית אֱלֹהִים. וְאֶת-הָאִשָּׁה צִוָּה לְהוֹשִׁיב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית עִם הַנָּשִׁים הַכְּשֵׁרוֹת וְהָאוֹרְגוֹת אֶת-הַפָּרֹכוֹת וְעָשְׂתָה עִמָּן בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וְכִלְכְּלוּהָ בְּכָבוֹד כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, אוֹרֶגֶת פָּרֹכוֹת וְשׁוֹקֶדֶת עַל מְלַאכְתָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְהַפָּרֹכוֹת אֶרֶג יָדָהּ וְרִקְמַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ נִפְלְאוּ בַהֲדָרָן וּבְחִנָּן מִכָּל-אֲשֶר רָאֲתָה עַיִן מֵעוֹלָם וּכְעֵין אוֹר זָרַח מֵהֶן, כִּי שָׂמָה הָאִשָּׁה בְּבָתֵּי נִירֵיהֶן אֶת-כָּל-תְּבוּנוֹת כַּפֶּיהָ וְחָכְמַת לִבָּהּ וְאֶת-כָּל-טָהֳרַת רוּחָהּ וְצִדְקָתָהּ. וַיֵּצֵא לָהֶן שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם הָאִשָּׁה לֵאמֹר:

הַפָּרֹכוֹת אֲשֶר לְצִפּוֹרָה אוֹרֶגֶת הָרְשָׁתוֹת.

---

הַמֶּלֶך שְׁלֹמה וּמַלְכַּת שְׁבָא

מאת

חיים נחמן ביאליק

(אַגָּדָה יְהוּדִית)

א

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּהֵיכָלוֹ, וַיִּקְרָא אֶל המִשְׁתֶּה אֶת-כָּל-מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. וּכְטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַיַּיִן, וַיְצַו לְנַגֵּן לְפָנָיו בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתִַּים, בְּתֻפִּים וּבְכנּוֹרוֹת, וַתִּגְדַּל הַשִׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה בְּהֵיכַל הַמֶּלֶך. אָז יְצַוֶּה שְׁלֹמה לְהָבִיא אֶת-עוֹף הַשָּמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְאֶת-הַשּׁדִים וְהָרוּחוֹת, וְעָמְדוּ וְרִקְּדוּ לְפָנָיו בְּהֵיכָלוֹ לְעֵינֵי כָל הַמְּלָכִים. וַיִּהְיוּ סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ קוֹרְאִים אוֹתָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם לְמִינֵיהֶם, וְהֵמָּה מִתְאַסְּפִים מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ אֶל הֵיכַל שְׁלֹמה מֵאֲלֵיהֶם, בְּאֶפֶס יָד וּבְאֵין נוֹהֵג בָּם.

אָז תְּבֻקַּשׁ הַדּוּכִיפַת בֵּין הַבָּאִים וְלֹא נִמְצָאָה, וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶך מְאֹד, וַיְצַו וַיָּבִיאוּ אֶת-הַסּוֹרֶרֶת בְּחֹזֶק-יָד, וַיְדַבֵּר אִתָּהּ הַמֶּלֶךְ קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר לְיַסְּרָה וַתִּתְחַנַּן הַדּוּכִיפַת וַתֹּאמַר:

בִּי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַל נָא יָשִׂים עָלַי עָוֹן, כִּי לֹא בְּמִרְיִי אֵחַרְתִּי לָבוֹא, כִּי שׁוֹטַטְתִּי בִמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת לִרְאוֹת, הֲיֵשׁ עוֹד בְּכָל הָאָרֶץ גוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶר לא שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעֶךָ. וָאָבֹא אֶל עִיר אַחַת בִּמְדִינַת שְׁבָא אֲשֶר בְּאֶרֶץ הַקֶּדֶם, קִיטוֹר שְׁמָהּ. וַעֲפָר הָעִיר – זָהָב, וְכַסְפָּהּ כַּאֲבָנִים בַּחוּצוֹת, עֵצֶיהָ נְטוּעִים מִימֵי בְרֵאשִׁית וְשׁוֹתִים מַיִם מִגַּן-עֵדֶן. וְהָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ עַם שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ, מַרְאֵיהֶם כִּבְנֵי מְלָכִים, ועֲטָרוֹת בְּרָאשֵׁיהֶם, וְאִשּׁה אַחַת חֲכָמָה מְאֹד מוֹלֶכֶת עֲלֵיהֶם. וְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ לֹא יֵדְעוּ אֶת-אֱלֹהֵי אֱמֶת, כִּי לַשֶּמֶש יִשְׁתַּחֲווּ וְאֵלָיו יִתְפַּלָּלוּ. וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יְצַוֶּה-נָא וְהֵבֵאתִי אֶת-הַמַּלְכָּה וְאֶת-שָׂרֶיהָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדְךָ וְאֶת-תִּפְאַרְתְּךָ, וְהָיוּ לְךָ לַעֲבָדִים.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְצַו לְסוֹפָריו, וַיִּכְתְּבוּ אִגֶּרֶת לַמַּלְכָּה, וַיִּקְשְׁרוּהָ בְּכַנְפֵי הַדּוּכִיפַת, וַתִּפְרֹשׂ הַדּוּכִיפַת כְּנָפֶיהָ וַתַּעַל הַשָּׁמַיְמָה, וַתֵּדֶא לִמְדִינַת שְׁבָא אֶל עִיר קִיטוֹר, וְעוֹף כָּנָף לָרֹב, מַחֲנֶה כָבֵד מְאֹד, מְעוֹפֵף אַחֲרֶיהָ.

ב

וַיְהִי הַבֹּקֶר וּמַלְכַּת שְׁבָא קָמָה מִשְׁנָתָהּ וַתֵּצֵא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַשֶּׁמֶשׁ כְּמִשְׁפָּטָהּ יּוֹם יּוֹם, וְהִנֵּה הֶחְשִׁיכוּ הָעוֹפוֹת אֶת-פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ; וַתִּשְׁתּוֹמֵם הַמַּלְכָּה מְאֹד, כִּי לֹא הָיָה כַדָּבָר הַזֶּה מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם. עוֹדֶנָּה מִשְׁתָּאָה, וְהִנֵּה יָרְדָה אֵלֶיהָ הַדּוּכִיפַת וַתָּרֶם אֶת כְּנָפָה לְעֻמָּתָה; וַתֵּרֶא הַמַּלְכָּה אֶת הָאִגֶּרֶת, וַתַּתִּירֶנָּה וַתִּקְרָא בָהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"מֵעִמִּי שְׁלֹמה הַמֶּלֶךְ – שָׁלֹום לָךְ וְשָׁלֹום לְשָׂרָיִךְ!

הֲלֹא יָדַעַתְּ כִּי הִמְלִיכַנִי אֱלֹהִים עַל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעַל עוֹף הַשָּמַיִם וְעַל דְּגֵי הַיָּם וְעַל צֶמַח הָאֲדָמָה, צְבָאִים וְאַיָּלִים רָצִים לִפְנֵי מֶרְכַּבְתִי ואֲרָיוֹת וּנְמֵרִים תּוֹפְשֵׂי נִשְׁקִי. בְּרוֹשִׁים וַאֲרָזִים יִקְּדוּ לְעֻמָּתִי וְקָמַת הַשָּׂדֶה לְפָנַי תִּשְׁתַּחֲוֶה. וְגַם עַל הַשּׁדִים וְהָרוּחוֹת הִשְׁלִיטַנִי אֱלֹהִים, וְסָרוּ לְמִשְׁמַעְתִּי בְּכָל עֵת. וְכָל הַמְּלָכִים מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ בָּאִים אֵלַי לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמִי וּלְנַשֵּק עֲפָר רַגְלָי, וְעַתָּה אִם אַתְּ וְשָׂרַיִךְ תָּבֹאוּ לְפָנַי וּשְׁאֶלְתֶּם לשְׁלוֹמִי – וְעָשִׂיתִי לָךְ כָּבוֹד גָּדוֹל מִכָּל הַמְּלָכִים הַיּוֹשְׁבִים לְפָנַי. וְאִִם לֹא תָבֹאוּ, וְצִוִּיתִי עֲלֵיכֶם את-צִבְאוֹתַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים וְהִשְׁמִידוּ אֶתְכֶם מֵעַל פְּנֶי הָאֲדָמָה. וְכִי תִשְׁאֲלוּ: מִי הֵם צִבְאוֹתַי? דְּעוּ, כִּי גִבּוֹרֵי חֵילִי הֵם הָרוּחוֹת והַשּׁדִים אֲשֶר יְחַנְּקוּ אֶתְכֶם עַל מִטּוֹתֵיכֶם בְּחַדְרֵי מִשְׁכַּבְכֶם, וְרִכְבִּי – חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶר תְּשַׁכֵּל אֶתְכֶם בְּעָרֵיכֶם, וּפָרָשַׁי – עוֹף הַשָּמַיִם אֲשֶר יֹּאכַל אֶת-בְּשַׂרְכֶם מֵעֲלֵיכֶם."

כִּשְׁמֹעַ הַמַּלְכָּה אֶת-דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת וַתֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, וַתִּשְׁלַח יָדָהּ בִבְגָדֶיהָ וַתִּקְרָעֵם. וַתֶּאֱסֹף אֵלֶיהָ אֶת-כָּל-הַחֲכָמִים והַזְּקֵנִים וַתַּגֵּד לָהֶם אֶת-דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת. וַיֹּאמְרוּ הַזְּקֵנִים: “לֹא יָדַעְנוּ אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה וְלֹא נְכַבְּדֶנוּ”. וְלֹא שָמְעָהּ הַמַּלְכָּה לַעֲצת הַזְּקֵנִים, וַתִּקְרָא לְחוֹבְלֵי הַיָּם וַתְּצַוֵּם לִטְעֹן בָּאֳנִיּוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְשֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתֻכִּיִּים וַעֲצֵי אַלְמֻגִים לָרֹב, לְשַׁלְחָם לִשְׁלֹמה. וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נַעַר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נַעֲרָה יְפֵי תֹאַר וִיפֵי מַרְאֶה בָּחֲרָה הַמַּלְכָּה מִבְּנֵי הַשּׁוֹעִים, כֻּלָּם בְּנֵי קוֹמָה אַחַת וִילוּדֵי שָׁנָה אַחַת וְכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים אַרְגָּמָן, וַתּוֹרִידֵם בָּאֳנִיּוֹת לְהֲבִיאָם לִשְׁלֹמה. וַתִּשְׁלַח בְּיַד הַדּוּכִיפַת מִכְתָּב לִשְׁלֹמה לֵאמֹר:

“מִקִּיטוֹר לִירוּשָׁלַיִם דֶּרֶך שֶׁבַע שָׁנִים, וְאוּלָם תְּשׁוּקִתִי הָעַזָּה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ תִּתֵּן לִי כְנָפַיִם וּמִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים תִּרְאֵנִי עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ.”

ג

וּמִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים בָּאָה הַמַּלְכָּה יְרוּשָׁלַיְמָה וְעִמָּהּ חַיִל כָּבֵד מְאֹד וּגְמַלִּים נוֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְאֶבֶן יְקָרָה וּפְנִינִים לָרֹב. וַיֻּגַד לַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָהּ אֶת-שַׂר צְבָאוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו אֶת-בְּנָיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע. וּבְנָיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע אִישׁ גִבּוֹר חַיִל וִיפֵה תֹאַר, וּבְצֵאתוֹ בְרֹאשׁ הַגּבּוֹרִים וַיְהִי מַרְאֵהוּ כְאַיֶּלֶת הַשַׁחַר בֵּין כּוֹכְבֵי הַבֹּקֶר וּכְשׁוֹשָׁן עַל פַּלְגֵי מָיִם. וַיְהִי כִרְאוֹת מַלְכַּת שְׁבָא אוֹתוֹ וַתַּחְשְׁבֵהוּ לִשְׁלֹמה, וַתֶּחֱרַד אֵלָיו מִמֶּרְכַּבְתָּהּ. וַיָּבֶן בְּנָיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע אֶת-מְשׁוּגָתָהּ, וַיְבָרְכֶהָ לְשָׁלֹום וַיֹּאמַר:

“לָמָּה חָרְדָה גְבִרְתִּי הַמַּלְכָּה לָרֶדֶת אֵלַי מִמֶּרְכַּבְתָּהּ, וַאֲנִי אֵינֶנִּי בִלְתִי אִם אַחַד עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ הַקְּטַנִים.”

וַתִּשְׁתָּאֶה הַמַּלְכָּה מְאֹד לַהֲדַר יָפְיוֹ, וַתַּהֲפֹך פָּנֶיהָ אֶל הַשּׂרִים הַהוֹלְכִים אַחֲרֶיהָ וַתִּשָּא מְשָׁלָהּ וַתֹּאמַר:

אִם לֹא רְאִיתֶם אֶת-הָאֲרִי –

רְאוּ אֶת-רִבְצוֹ

וְאִם לֹא רְאִיתֶם אֶת שְׁלֹמה

רְאוּ אֶת-עַבְדוֹ.

וּשְׁלֹמה שָׁמַע כִּי בָאָה הַמַּלְכָּה וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּהֵיכַל הַזְּכוּכִית אֲשֶר לוֹ. וַיְהִי כְּבֹא הַמַּלְכָּה שָׁמָהּ, וַתֹּאמַר: מָיִם! וַתַּחֲשׂף אֶת-שֹׁבֶל שִׂמְלָתָהּ, וַיִּשְׂחַק שְׁלֹמה וַיָּקָם לִקְרָאתָהּ וַיְבָרְכֶהָ לְשָׁלֹום, וַיְבִיאֶנָּה לְהֵיכָלוֹ וַיְדַבֵּר אִתָּה טוֹבוֹת. וַיַּרְא אֶת-יָפְיָהּ וַיֹּאמַר:

“אִם גַּם חָכַמְתְּ כַּאֲשֶׁר יָפִית, כִּי עַתָּה אֵין יָפָה וַחֲכָמָה כָמוֹךְ בְּכָל נְשֵׁי אָרֶץ.”

וַתֹּאמֶר מַלְכַּת שְׁבָא אֶל הַמֶּלֶךְ:

“שָׁמַעְתִּי כִּי חָכָם אַתָּה מִכָּל הָאָדָם. וְעַתָּה הִנֵּה אָחוּדָה לְךָ חִידוֹת, וְהָיָה אִם תִּמְצָא אֶת-חִידוֹתַי, וְיָדַעְתִּי כִּי אֵין חָכָם וְנָבוֹן כָּמוֹךָ.”

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: חוּדִי.

וַתֹּאמַר:

מַעְיָנוֹ בֶעָפָר,

נִגָּר כַּמַּיִם,

וּמַבִּיט לַבַּיִת –

מַה הוּא?

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ:

“נֵפְטְ”.

וַתָּחַד עוֹד וַתֹּאמַר:

סְעָרָה עָבָרָה

בְּרֹאשָׁהּ וּשְׂעָרָהּ –

וַתָּנָד וַתִּכַּף

גַּם צַעֲקָה מָרָה;

בָּהּ שִׂמְחָה לַצִּפּוֹר,

לַדָּגִים בָּהּ צָרָה;

הִיא אֵבֶל לַחַיִּים

וְלַמֵּתִים – תִּפְאָרָה –

מַה הִיא?

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ:

“פִּשְׁתָּה!”

וַתְּנַסֵּהוּ עוֹד, וַתַּצֵּג לְפָנָיו אֶת שֵׁשֵׁת אַלְפֵי הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת אֲשֶר שְׁלָחָתַם לְפָנֶיהָ וַתֶּחֶצֵם לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, וַתֹּאמַר:

“הַכֶּר-נָא, מִי בָהֶם הַנְּעָרִים וּמִי הַנְּעָרוֹת?”

וַיִּתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶך עַד בּוֹשׁ וְלֹא יָדַע לְהַכִּיר, כִּי דָמוּ כֻלָּם זֶה לָזֶה בְתָאֳרָם וּבְקוֹמָתָם וּבְקוֹלָם וּבְבִגְדֵיהֶם. וַיִּתְחַכֵּם הַמֶּלֶך וַיְצַו לְחַלֵּק לָהֶם מִגְדָּנוֹת, אֱגוֹזִים וּתְמָרִים. וַיִּהְיוּ מֵהֶם אֲשֶר אָסְפוּ אֶת הַמִּגְדָּנוֹת אֶל כְּנַף בִּגְדָם, וּמֵהֶם אֲשֶר בֹּשׁוּ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, וַיִּצְרְרוּן בְּמִטְפְּחוֹתֵיהֶם. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“אֵלֶּה אֲשֶר נָתְנוּ אֶת-הַמִּגְדָּנוֹת בְּכַנְפוֹת בְּגְדֵיהֶם – נְעָרִים, וְאֵלֶּה הַבּוֹשׁוֹת – נְעָרוֹת.”

וְכַאֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶך כֵּן הָיָה.

וַתּוֹסֶף עוֹד מַלְכַּת שְׁבָא לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים סְתוּמִים וְקָשִׁים מֵאֵלֶּה, וַיַּעַן שְׁלֹמה עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֶיהָ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה רַבָּה, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר נֶעְלַם מִמֶּנוּ.

אָז אָמְרָה מַלְכַּת שְׁבָא:

“לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ וְאַשְׁרֵי עַמֶּךָ כִּי נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים מֶלֶך חָכָם וְגָדוֹל כָּמוֹךָ.”

וַיְבִיאֶנָּה שְׁלֹמה לְהֵיכָלוֹ וַיַּעַשׂ לָהּ מִשְׁתֶּה גָדוֹל וַיֵּשְׂמַח עִמָּהּ יָמִים. אַחֲרֵי כֵן נָתַן לָהּ וְלַעֲבָדֶיהָ מַתָּנוֹת וַיְשַׁלְחֶנָּה בְּשָׁלוֹם וּבְכָבוֹד.

---

שְׁלֹמֹה וּבַלְקִיס

מאת

חיים נחמן ביאליק

(אַגָּדָה עַרְבִית)

א

וְהָעַרְבִיאִים מְסַפְּרִים עַל שְׁלֹמה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי אַחֲרֵי בְּנוֹת נְבִיא הָאֱלֹהִים שְׁלֹמה בֶן דָּוִד, עָלָיו הַשָּלוֹם, אֶת-בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וַיִּתְאַו לָשׁוּט בָּאָרֶץ וּלְהִתְהַלֶּךְ-בָּהּ. וַיַּעַל וַיֵּשֵׁב עַל הָאַדֶּרֶת הַמְעוֹפֶפֶת וַיִּקַּח אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְשֵׁדִים וְרוּחוֹת וּמִכָּל-הַחַיָּה וּמִכָּל–הָעוֹף, מַחֲנֶה כָבֵד מְאֹד, מֵאָה פַרְסָה אֹרֶךְ הַמַּחֲנֶה, וַיְצַו עַל הָרוּחַ הַקַּלָּה וַתִּשָּׂאֵם, וְהָעוֹף מְעוֹפֵף עִמָּם לְשָׁרְתָם בַּדָּרֶך.

וְהַדּוּכִיפַת יָצְאָה גַם הִיא בְתוֹךְ הָעוֹף לָתוּר לַמַּחֲנֶה מְקוֹם מַיִם בַּמִּדְבָּר, כִּי עַיִן לָהּ לִרְאוֹת אֶת-הַמַּיִם בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה, כִּרְאוֹת אִישׁ בְּעַד הַזְּכוּכִית.

וְהָיָה מִדֵּי חֲנוֹת הַמַּחֲנֶה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, וְעָמַד גַּם מַחֲנֶה בַּעֲלֵי הַכָּנָף וְרִחֲפוּ מִמַּעַל לְרֹאש שְׁלֹמה וַאֲנָשָׁיו לָסֹךְ לָהֶם בַּכְּנָפַיִם מִלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַדּוּכִיפַת תֵּצֵא לְבַקֵּשׁ מַיִם, וּבְמָצְאָהּ וּבָאָה וְהִגִּידָה לִשְׁלֹמה. כֹּה מִשְׁפָּטָהּ בַּדֶּרֶךְ כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַסָּעוֹ אֶל אֶרֶץ תֵּימָן. וַיַּרְא שָׁם אֲדָמָה לְבָנָה וְיָפָה, אֲדָמָה כְבֵדָה בְכָל צֶמַח, וַיִּיטַב הַמָּקוֹם בְּעֵינָיו, וַיֵּרֶד בַּצָּהֳרַיִם הוּא וְכָל-מַחֲנֵהוּ וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק.

וּמַיִם לֹא הָיוּ בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם הַהוּא. וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת בְּלִבָּהּ: עַד הַמֶּלֶךְ וּמַחֲנֵהוּ נוֹטִים לָהֶם אֹהָלִים, אָעוּפָה וְאֶמְצָא מַיִם וְאָשׁוּבָה.

וַתִּפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וַתָּרָם הַשָּׁמַיְמָה, וַיְהִי בְהַבִּיטָהּ כֹּה וָכֹה, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה גַן יָרָק בָּאָרֶץ מִתַּחַת, וַתֵּדֶא שָׁמָּה וַתִּצְנַח הַגִּנָּה אֶל בֵּין הַיָּרָק, וַתִּפֹּל עַל דּוּכִיפַת אַחֶרֶת בַּת הָאָרֶץ הַהִיא.

רֶגַע אֶחָד הֶחֱרִישׁוּ שְׁתֵּי בַעֲלוֹת הַכְּנָפַיִם וַתִּתְמַהְנָה אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ. וְאַחֲרֵי כֵן פָּתְחָה הַדּוּכִיפַת הַתֵּימָנִית אֶת פִּיהָ וַתִּשְׁאַל אֶת הַנָּכְרִיָּה:

“מַה שְּׁמֵךְ, חֲבֶרְתִּי, וּמֵאַיִן בָּאת, וְאָנָה תֵלֵכִי?”

וַתַּעַן דּוּכִיפַת שְׁלֹמה:

“שְׁמִי יַעְפּוּרָה, וּמִמַּחֲנֶה שְׁלֹמה בֶן-דָּוִד אֲנִי בָאָה.”

וַתֹּאמֶר הַתֵּימָנִית:

“וּמִי הוּא שְׁלֹמה בֶן-דָּוִד?”

וַתַּעַן יַעְפּוּרָה:

“הֲלֹא זֶה שְׁלֹמה הַמּוֹלֵךְ עַל הָאָדָם וְעַל הַשּׁדִים וְעַל הָרוּחוֹת וְעַל הַחַיָּה וְעַל הָעוֹף, וְהוּא הַמּוֹשֵׁל בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. וְאַתְּ, אֲחוֹתִי, מִי אַתְּ וּמַה-שְׁמֵךְ?”

וַתַּעַן הַתֵּימָנִית:

“שְׁמִי עָפַיְרָה, וּבַת הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה אָנֹכִי.”

וַתִּשְׁאַל יַעְפּוּרָה:

“וּמִי מַלְכָּן?”

וַתַּעַן עָפַיְרָה:

“אִשָּׁה מוֹלֶכֶת עֲלֵיהֶן.”

וַתֹּאמֶר יַעְפּוּרָה:

“וּמַה-שְׁמָּהּ?”

וַתַּעַן עָפַיְרָה:

“בַּלְקִיס שְׁמָהּ. וְאִם גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מַמְלֶכֶת אֲדוֹנַיִךְ הַמֶּלֶךְ, גַּם מַמְלַכְתָּהּ לֹא קְטַנָּה מִמֶּנָּה. כָּל אֶרֶץ תֵּימָן לָהּ הִיא, וְחֵילָהּ רַב וְעָצוּם מְאֹד. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף שָׂרִים לָהּ וּמְאַת אֶלֶף אִישׁ צָבָא לְכָל שָׂר. הֲתֵלְכִי עִמִּי לִרְאוֹת אֶת מַמְלַכְתָּהּ?”

וַתֹּאמֶר יַעְפּוּרָה:

“יְרֵאָה אָנֹכִי, פֶּן אֶתְמַהְמַהּ וְקָצַף עָלַי הַמֶּלֶךְ, כִּי יִשְׁאַל מַיִם וְלֹא יִמְצָא.”

וַתֹּאמֶר לָהּ הַדּוּכִיפַת הַתֵּימָנִית:

“אַל תִּירָאִי, הֲלֹא גַם אֲדוֹנַיִךְ יִשְׂמַח בַּהֲבִיאֵךְ לְפָנָיו שֵׁמַע דְּבַר הַמַּלְכָּה הַהִיא וְאַרְצָהּ.”

וַתִּפָּת יַעְפּוּרָה וַתָּשָׁט אַחֲרֵי הַדּוּכִיפַת הַתֵּימָנִית וַתָּבֹא לִמְדִינַת בַּלְקִיס.

ב

וּשְׁלֹמה וַאֲנָשָׁיו כִּלּוּ לִנְטוֹת אָהֳלֵיהֶם, וַתַּגַּע עֵת תְּפִלַת הַמִּנְחָה, וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמה מַיִם לִרְחוֹץ כַּפָּיו, וְלֹא מָצָא. וְגַם הָעָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֶת שְׁלֹמה צָמְאוּ מְאֹד לַמָּיִם. וַתְּהִי הַצְּעָקָה גְדוֹלָה בַמַּחֲנֶה. וַיִּשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת-עֵינָיו אֶל הָעוֹף אֲשֶר מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ, וְהִנֵּה פֶרֶץ נִבְעָה שָׁם, כִּי נִפְקַד מְקוֹם הַדּוּכִיפַת. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לְשַׂר הָעוֹף, הוּא הַנֶּשֶׁר, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לַדּוּכִיפַת. וַיֹּאמֶר הַנֶּשֶׁר:

“אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. לֹא יָדַעְתִּי אָנָה יָצְאָה וְאֵיפֹה הִיא, וְגַם אֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיהָ אָנֶה וָאָנָה.”

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיֹּאמַר:

“חֵי אֱלֹהִים כִּי יַסֵּר אֲיַסְּרֶנָּה אוֹ שָׁחֹט אֶשְׁחָטֶנָּה, אִם לֹא תוֹכִיחַ לְפָנַי צִדְקָתָהּ.”

וַיִּקְרָא לַשָּׁלָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הָבִיאָה אֵלַי אֶת-הַדּוּכִיפַת כְּרָגַע. וַיָּרָם הַשָּׁלָךְ הַשָּׁמַיְמָה, וַיַּרְא אֶת-כָּל-הָאָרֶץ מִסָּבִיב כִּרְאוֹת אִישׁ אֶת-הַקְּעָרָה אֲשֶר לְפָנָיו. עוֹדֶנּוּ מַבִּיט כֹּה וָכֹה – וְהִנֵּה הַדּוּכִיפַת בָּאָה מִצַּד תֵּימָן. וַיַּעַט אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לְתָפְשָׂהּ, וַתִּתְחַנַּן אֵלָיו הַדּוּכִיפַת וַתֹּאמַר: הִשְׁבַּעְתִּיךָ בֵּאלֹהִים אֲשֶר אִמֵּץ כֹּחֲךָ וַיְחַזֶּקְךָ מִמֶּנִּי, אִם תִּפְגַּע בִּי וְאִם תַּעֲשֶׂה לִי רָעָה." וַיִּרֶף הַשָּׁלָךְ מִמֶּנָּה וַיֹּאמַר:

“אוֹי לָךְ, שִׁכְּלָתֶךְ אִמֵּךְ! קָצַף הַמֶּלֶךְ עָלַיִךְ וְגַם נִּשְׁבַּע לְיַסְּרֵךְ אוֹ לְשַׁחֲטֵךְ.”

וַיָּעוּפוּ שְׁנֵיהֶם וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל שְׁלֹמה. וַיְהִי בְּבוֹאָם עַד הָעוֹף, וַיִּפְגְשׁוּם הַנֶּשֶׁר וְכָל בַּעֲלֵי הַכָּנָף וַיֹּאמְרוּ לַדּוּכִיפַת:

“אֵיפֹה הָיִית?”

וַיַּגִּידוּ לָהּ אֶת אֲשֶׁר נִּשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ בְּקִצְפּוֹ לְיַסְּרָהּ מוּסָר אַכְזָרִי. וַתֶּחֱרַד מְאֹד הַדּוּכִיפַת וַתִּשְׁאַל:

“הֲכָלְתָה אֵלַי הָרָעָה מֵאֵת נְבִיא הָאֱלֹהִים?”

וַיֹּאמְרוּ:

”כֹּה דִבֵּר נְבִיא הָאֱלֹהִים: אִם לֹא תוֹכִיחַ לְפָנַי צִדְקָתָהּ."

וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת:

“אִם כֵּן נוֹשָׁעְתִּי.”

וַיֵּרְדוּ שְׁנֵיהֶם, הַשָּׁלָךְ וְהַדּוּכִיפַת, אֶל שְׁלֹמה, וְהוּא יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וַיֹּאמֶר הַשָּׁלָךְ:

“הִנֵּה הֲבֵאתִיהָ לְפָנֶיךָ, נְבִיא הָאֱלֹהִים.”

וַתִּגַּשׁ הַדּוּכִיפַת, וְהִיא יְרֵאָה וַחֲרֵדָה מְאֹד, וְרֹאשׁ לָהּ כָּפוּף וּזְנָבָהּ מֻשְׁפָּל וּכְּנָפֶיהָ סְרוּחוֹת אַרְצָה, וַתַּעֲמֹד בּוֹשָׁה וְנִכְלָמֶת, וַיֹּאחֵז הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה בְּצִיצַת רֹאשָׁהּ וַיִּמְשְׁכֶנָּה אֵלָיו וַיֹּאמַר:

“אֵיפֹה הָיִית, הַגִּידִי לִי, פֶּן אֲמִיתֵך כְּרָגַע.”

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הַדּוּכִיפַת:

“הֹוי נְבִיא הָאֱלֹהִים! זְכֹר אֶת-עָמְדְּךָ לִפְנֵי הָאֵל הָאַדִּיר וְהָרָם.”

כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתָּשָׁךְ חֲמָתוֹ וַיֹּאמַר:

“הַגִּידִי אֵיפֹה הָיִית וְלָמָּה בוֹשַׁשְׁתְּ לָשׁוּב?”

וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת:

" נְבִיא הָאֱלֹהִים! יָצֹא יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ מַיִם, וַיְהִי בְהַגְבִּיהִי לָעוּף וַתִּגָּל לְפָנַי מְדִינָה חֲדָשָׁה אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ הִיא מְדִינַת שְׁבָא, וָאֹמַר: אָבֹאָה נָא שָׁמָּה לָתוּר אוֹתָהּ וּלְחָקְרָהּ, וַאֲשֶׁר יִּוָּדַע לִי עָלֶיהָ אוֹתוֹ אַגִּיד לַאֲדוֹנִי וְזֶה אֲשֶׁר מָצָאתִי: גְּדוֹלָה הַמְּדִינָה וּרְחָבָה וּבְרוּכַת אֱלֹהִים, אֵין בָּהּ מַחְסוֹר דָּבָר, וְאִשָּׁה מוֹלֶכֶת עָלֶיהָ, וְלָהּ כִּסֵּא גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד. וּמַלְכַּת הַמְּדִינָה וַאֲנָשֶׁיהָ לֹא יָדְעוּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאָתָהּ וּבְבוֹאָהּ. כָּזֹאת שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי וְאוֹתָהּ אַגִּיד לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ."

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“הָבָה אֶרְאֶה אִם דִּבְרֵי אֱמֶת בְּפִיךְ אוֹ כִי דִבַּרְתְּ אֵלַי כְּזָבִים.”

וַיְצַו לַעֲרֹךְ אִגֶּרֶת לְמַלְכַּת שְׁבָא, וְהַדּוּכִיפַת יָצְאָה עַד כֹּה וְעַד כֹּה וַתּוֹר אֶת-הָעָם אֲשֶׁר עִם שְׁלֹמה מוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר מָצְאָה בְקַרְקַע הַבִּקְעָה. וַיַּחְפְּרוּ הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת בַּבִּקְעָה, וַיַּחְשְׂפוּ אֶת-הַמַּיִם, וַיִּשְׁתּוּ הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וַיִּשְׁבְּרוּ אֶת-צְמָאָם.

וְסוֹפֵר הַמֶּלֶךְ כִּלָּה לִכְתֹּב אֶת-הָאִגֶּרֶת, וְאֵלֶּה דְּבָרֶיהָ:

"מֵעִם עֶבֶד אֱלֹהִים שְׁלֹמה בֶן דָּוִד אֶל בַּלְקִיס מַלְכַּת שְׁבָא!

בְּשֵׁם הָאֵל הָרַחֲמָן, שָׁלוֹם לְהוֹלְכֵי תֹם.

פִּי הַמְצַוֶּה, כִּי תָבֹאוּ כֻלְּכֶם לְפָנַי וּנְתַתֶּם כָּבוֹד לֵאלֹהִים."

וַיְבַשֵּׂם שְׁלֹמה אֶת-הָאִגֶּרֶת בְּמשְׁק וַיַּחְתְּמֶנָּה בְּטַבַּעְתּוֹ וַיִּתְּנֶנָּה בְּפִי הַדּוּכִיפַת וַיֹּאמַר:

“עוּפִי שְׂאִי אֶת-הָאִגֶּרֶת אֶל מַלְכַּת שְׁבָא, וּבְתִתֵּך אֶת-הָאִגֶּרֶת וְנָטִית הַצִּדָּה, וְנִצַּבְתְּ וְשָׁמַעַתְּ אֵת אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ הִיא וַאֲנָשֶׁיהָ, וְהֵבֵאת אֶת-מַעֲנֵה פִיהֶם אֵלָי.”

וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת:

“כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ כֵּן אֶעֱשֶׂה.”

ג

וַתִּקַּח הַדּוּכִיפַת אֶת-הָאִגֶּרֶת וַתָּעָף דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶת יָמִים, וַתָּבֹא לְעֵת בֹּקֶר שְׁבָאָה וַתֵּרֵד עַל גַּג הָאַַרְמוֹן אֲשֶׁר לַמַּלְכָּה. וְהָאַַרְמוֹן עוֹדֶנּוּ סָגוּר וּמְסֻגָּר, כִּי לֹא הֵקִיצָה עוֹד הַמַּלְכָּה מִשְּׁנָתָהּ. וְלַמַּלְכָּה בַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ אֲרֻבָּה עֲשׂוּיָה בַגַּג, פְּתוּחָה כְּנֶגֶד מִטָּתָהּ הַשָּׁמַיְמָה, וְהָיָה בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָקַע נָגְהָהּ דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה וְנָפַל עַל פְּנֵי הַמַּלְכָּה, וְהֵקִיצָה וְסָגְדָה לַשָּׁמֶשׁ; כֹּה מִשְׁפַּט הַמַּלְכָּה מִדֵּי בֹקֶר בַּבֹּקֶר. וַתָּבֹא הַדּוּכִיפַת וַתִּשְׁטַח עַל הָאֲרֻבָּה וַתִּסְתְּמֶנָּה בִּכְנָפֶיהָ. וְהַמַּלְכָּה שוֹכֶבֶת מִתַּחַת בְּמִטַּת שֵׁן וּבְמַרְבַדֵּי מֶשִׁי, שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ אֲחוּזוֹת בִּתְנוּמַת בֹּקֶר וּפָנֶיהָ לְמָעְלָה; וַתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְהַמַּלְכָּה לֹא יָדָעָה. וַתַּשְׁלֵךְ הַדּוּכִיפַת אֶת הָאִגֶּרֶת מִפִּיהָ וַתַּפִּילֶנָּה עַל צַוָּאר הַמַּלְכָּה, וַתֶּחֱרַד בַּלְקִיס וַתִּיקָץ. וַתִּפְתַּח אֶת הָאִגֶּרֶת, וַתָּרַח אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ, וְהָיָה כִּרְאוֹתָהּ אֶת-הַכָּתוּב בָּהּ וְאֶת חוֹתָם-שְׁלֹמה, וַתִּתְחַלְחַל וַתּוֹרֶד לָאָרֶץ רֹאשָׁהּ וַתֹּאמַר:

" אָכֵן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר עוֹף הַשָּׁמַיִם מַלְאָכוֹ – אַדִּיר וְחָזָק הוּא מְאֹד וּמַמְלַכְתּוֹ עֲצוּמָה מִמַּמְלַכְתִּי."

וְהַדּוּכִיפַת נָטְתָה הַצִּדָּה וַתֵּתַצַּב מִנֶּגֶד לִרְאוֹת אֵיך יִפֹּל דָּבָר.

וַתָּקָם הַמַּלְכָּה וַתֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתָהּ וַתַּבְהֵל אֵלֶיהָ אֶת-חַכְמֵי שָׂרֶיהָ לְהִוָּעֵץ עִמָּם.

וּמִשְׁפַּט הַמַּלְכָּה לְדַבֵּר אֶת-שָׂרֶיהָ מִבַּעַד לַצָּעִיף, וּבְהַעֲצֵב דָּבָר אֶת-רוּחָהּ וְגִלְּתָה לָהֶם אֶת-פָּנֶיהָ, וַיְהִי כְבוֹא הַשָּׂרִים, וַתְּגַל אֶת-פָּנֶיהָ, וַתַּגֵּד לָהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת וַתֹּאמַר:

“הוֹי שָׂרַי וּבְחִירַי! עוּצוּ נָא עַתָּה עֵצָה וְהוֹרוּנִי מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי לֹא חָרַצְתִּי דָבָר עַד אִם נוֹעֲדְתֶּם אֵלָי.”

וַיַּעֲנוּהָ הַשָּׂרִים לֵאמֹר:

“לָנוּ הָאֹמֶץ וְהַגְּבוּרָה לְמִלְחָמָה וְעָלַיִךְ לְצַוּוֹת. צַוִּי נָא וְאִישׁ לא יַמְרֶה אֶת פִּיךְ.”

וַתֹּאמֶר בַּלְקִיס:

“זֹאת הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַצְתִּי: הִנֵּה אֲנִי שׁוֹלַחַת בְּיַד מַלְאָכִי מִנְחָה לִשְׁלֹמה. וְהָיָה אִם מֶלֶךְ הוּא – וְלָקַח אֶת הַמִּנְחָה וְחָדַל מֵאִתָּנוּ. אַךְ אִם נָבִיא הוּא – וּבָעַט בְּמִנְחָתֵנוּ, וְלֹא יַרְפֶּה מִמֶּנּוּ עַד אִם בָּאנוּ לְפָנָיו וְקָרָאנוּ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו.”

וַתִּיטַב עֲצַת הַמַּלְכָּה בְעֵינֵי הַשָּׂרִים וַיֹּאמֵרוּ:

" עָשִׂי כַּאֲשֶׁר דִבַּרְתְּ, וּתְחִי הַמַּלְכָּה לְעוֹלָם."

וַתִּבְחַר בַּלְקִיס חֲמֵשׁ מֵאוֹת נַעַר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נַעֲרָה וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-הַנְעָרוֹת כְּלֵי גָבֶר: מְעִילִים וְאַבְנֵטִים, ואֶת הַנְּעָרִים הִלְבִּישָׁה שִׂמְלוֹת אִשָּׁה, וַתָּשֶׂם צְמִידֵי זָהָב עַל יְדֵיהֶם וְשַׁרְשְׁרוֹת זָהָב בְּצַוְּארֵיהֶם וּנְזָמִים וַעֲגִילִים מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת בְּאָזְנֵיהֶם. וַתַּרְכֵּב אֶת-הַנְּעָרוֹת עַל סוּסִים וְאֶת-הַנְּעָרִים הִרְכִּיבָה עַל גְּמַלִּים, אֻכַּף זָהָב לַסּוּס וְכַר זָהָב לַגָּמָל, כֻּלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמְכֻסִּים רִקְמָה. וַתִּתֵּן בְּיַד הַנְּעָרִים והַנְּעָרוֹת חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנָה כֶסֶף טָהוֹר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנָה זָהָב טָהוֹר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה מְעֻלֶפֶת כֻּלָּה פְּנִינִים וָלֶשֶׁם, לְהָבִיא לִשְׁלֹמה. וְגַם מִן הַמֹֹּשְׁקְ וְהָעַנְבָּר וְהָאֲהָלוֹת וַעֲצֵי הַהָבְנִים שָׁלְחָה בְיָדָם מִנְחָה לִשְׁלֹמה. וַתִּקַּח אַרְגַּז וַתָּשֶׂם בּוֹ פְּנִינָה תְמִימָה אֲשֶׁר אֵין נֶקֶב בָּהּ, יְקָרָה מְאֹד, וּמַשְׁקָר נָקוּב עֲקַלְקַלּוֹת שָׂמָה בוֹ וַתִּסְגְּרֵהוּ, וַתִּתֵּן אֶת-הַכֹּל בְּיַד שָׂרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים, אַנְשֵׁי דַעַת וָשֵׂכֶל, לְהָבִיא לִשְׁלֹמה.

וּמִכְתָּב שָׁלְחָה אֵלָיו בְּיַד מַלְאָכֶיהָ לֵאמֹר:

“אִם נְבִיא אֱלֹהִים אַתָּה, כִּי עַתָּה הַכֵּר-נָא בֵּין הַנְּעָרִים וּבֵין הַנְּעָרוֹת וְהַגֶּד-נָא מַה בָּאַרְגַּז בְּטֶרֶם תִּפְתָּחֶנּוּ, וְנָקַבְתָּ בַּפְּנִינָה נֶקֶב יָשָׁר וְשָׁוֶה כֻלּוֹ, וּבְנֶקֶב הַמַּשְׁקָר תַּעֲבִיר חוּט, אַךְ בְּאֶפֶס יַד אָדָם וּבְאֶפֶס יַד שֵׁדִים.”

וַתְּצַו בַּלְקִיס אֶת-הַנְּעָרִים וְאֶת-הַנְּעָרוֹת לֵאמֹר:

“בְּדַבֶּרְכֶם אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה וְשִׁנִּיתֶם אֶת–קוֹלְכֶם: הַנְּעָרִים יְדַבְּרוּ בְּקוֹל דַּק וָרַךְ כְּקוֹל הָאִשָּׁה וְהַנְּעָרוֹת בְּקוֹל חָזָק וְעָבֶה כְּקוֹל הַגָּבֶר.”

וְאֶת-רֹאשׁ הַנְּעָרִים צִוְתָה לֵאמֹר:

“כְּבֹאֲךָ לִפְנֵי שְׁלֹמה וְהִתְבּוֹנַנְתָּ אֵלָיו, וְהָיָה אִם יָשִׂים בְּךָ עֵינֵי זַעַם, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, כִּי רַק מֶלֶךְ הוּא, וַאֲנִי תַּקִּיפָה מִמֶּנּוּ, אַךְ אִם נְעִים-מַרְאֶה הָאִישׁ וְלִבּוֹ טוֹב, דַּע כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא וְהָדַרְתָּ פָּנָיו.”

וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הַמִּנְחָה וְאֶת-כָּל-הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם וַיֵּלֵכוּ.

ד

וְהַדּוּכִיפַת יָדְעָה אֶת-כָּל-אֲשֶר נַעֲשָׂה, וַתָּשָׁב וַתְּסַפֶּר אֶת-הַדְּבָרִים לִשְׁלֹמה.

וּבְטֶרֶם יָבֹאוּ מַלְאֲכֵי בַּלְקִיס, וַיְצַו שְׁלֹמה וַיָּכִינוּ לוֹ חָרָשָׁיו לִבְנֵי כֶסֶף וְלִבְנֵי זָהָב הַרְבֵּה מְאֹד, וַיְרַצְפוּ בַלְּבֵנִים דֶּרֶךְ תֵּשַׁע פַּרְסָה, מִמְְּקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ וָהָלְאָה, הִיא הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹאוּ בָהּ מַלְאֲכֵי בַּלְקִיס לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי שְׁלֹמה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ עוֹד, וַיָּקִימוּ שְׁתֵּי חוֹמוֹת זָהָב גְּבוֹהוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַדָּרֶךְ. וַתֵּכֶל הַמְּלָאכָה, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמָיו:

“מִי הַיָּפֶה בַּסּוּסִים אֲשֶׁר רְאִיתֶם בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם?”

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו:

“הוֹי נְבִיא הָאֱלֹהִים! הִנֵּה רָאִינוּ בְּיָם פְּלוֹנִי סוּס מַרְבֵּה צְבָעִים, וּכְנָפַיִם לוֹ וְכַרְבֹּלֶת וצִיצַת שֵׂעָר בְּרֹאשׁוֹ.”

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“הֲבִיאוּהוּ אֵלָי כְּרָגַע.”

וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת-הַסּוּס וַיֹּאמַר:

“קִשְׁרוּהוּ בִּמְבוֹא הַמַּרְצֶפֶת מִיָּמִין וּתְנוּ לְפָנָיו מִסְפּוֹא.”

וַיֵּעֲשׂוּ כֵן עַבְדֵי שְׁלֹמה. אַחֲרֵי כֵן יָשַב שְׁלֹמה עַל כִּסְאוֹ. וַיְצַו וַיַּעֲמִידוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים כִּסֵּא מִימִינוֹ וְכַמִּסְפָּר הַזֶּה מִשְּׂמֹאלוֹ. וַיְצַו עַל הַשֵׁדִים וְעַל הָרוּחוֹת וַיַּעַמְדוּ טוּר אֶחָד מִזֶּה וטוּר אֶחָד מִזֶּה כְּדֶרֶך פַּרְסָה מִשְׁנֵי צִדֵּי הַמַּרְצֶפֶת, וְאַחֲרֵיהֶם הִתְיַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וְאַחֲרֵיהֶם הַחַיָּה, הָרֶמֶשׂ וְהָעוֹף, כֻּלָּם שְׁנַיִם שְׁנַיִם טוּרִים מִימִין הַמַּרְצֶפֶת וּמִשּׂמֹאלָהּ, אֹרֶךְ פַּרְסָה הַטּוּר. וַתֵּכֶל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וַיַּעַמְדוּ כֻלָּם אִיש עַל מַחֲנֵהוּ וַיְחַכּוּ לְבוֹא הַמַּלְאָכִים מִשּׁבָא.

ה

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַמַּלְאָכִים לָבוֹא עַד מְבוֹא הַמַּרְצֶפֶת, וַיִּרְאוּ אֶת-עשֶׁר שְׁלֹמה וְאֶת-חֵילוֹ הֶעָצוּם, וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא קָמָה בָהֶם רוּחַ. וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה סוּס פְּלָאִים, אֲשֶׁר לֹא רָאוּ כָמֹהוּ מֵעוֹדָם, נִצָּב בִּמְבוֹא הַדֶּרֶך, קָשׁוּר אֶל עַמּוּד כֶּסֶף בְּמוֹסְרוֹת זָהָב וּתְכֵלֶת וְהוּא מֵטִיל גְּלָלִים עַל לִבְנֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף אֲשֶׁר בַּמַּרְצֶפֶת. וַתֵּקַל מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם הַמִּנְחָה הַשְּׁלוּחָה בְיָדָם, וַיַּשְלִיכוּ אֶת-כָּל-מַתְּנוֹת הַמַּלְכָּה אַרְצָה וַיֵּלְכוּ רֵיקָם, וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּין הַחֹמוֹתַיִם, וַיַּעַבְרוּ בֵין הַטּוּרִים בַּתָּוֶךְ. וַיְהִי כִרְאוֹתָם אֶת-מַחֲנֶה הַשּׁדִים וְהָרוּחוֹת, וַיִּתְפַּלְצוּ מְאֹד וְעֵינֵיהֶם קָמוּ בְחוֹרֵיהֶן. וְהִנֵּה קוֹל בְּאָזְנָם לֵאמֹר:

“עִבְרוּ, אַל תִּירָאוּ!”

וַיַּעַבְרוּ בֵין הַשּׁדִים וְהָרוּחוֹת וְהָאֲנָשִׁים וְהַחַיָּה, וְהָרֶמֶשׂ וְהָעוֹף, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ לִפְנֵי שְׁלֹמה וַיַּעֲמֹדוּ. וַיָּאֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ פָּנִים וַיֹּאמַר:

“מַה אַחֲרֵיכֶם?”

וַיִּשְׁתַּחוּ רֹאשׁ הַמַּלְאָכִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַרְצָה וַיַּעַן:

“מִנְחָה היא שְׁלוּחָה לַאֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ מִגְּבִרְתֵּנוּ מַלְכַּת שְׁבָא. וּמִי יִתֵּן וְתַרָצֶה בְעֵינֶיךָ.”

וַיִּתֵּן לִשְׁלֹמה אֶת-מִכְתָּב הַמַּלְכָּה. וַיְהִי כִקְרֹא שְׁלֹמה אֶת-הַמִּכְתָּב וַיִּשְׁאַל:

“וְאַיֵּה הָאַרְגַּז?”

וַיָּבִיאוּ אֶת-הָאַרְגַּז. וַיִּקָּחֵהוּ שְׁלֹמה וַיְנִיעֵהוּ הֵנָּה וָהֵנָּה ויַטֵּ אֵלָיו אֹזֶן. וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וַיְגַל אֶת- אֹזֶן שְׁלֹמה וַיַּגֶּד-לוֹ מַה בָּאַרְגַּז. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“הִנֵּה יֵשׁ בָּאַרְגַּז פְּנִינָה תְמִימָה, אֲשֶׁר לֹא נִקְּבָה וּמַשְׁקָר מְנֻקָּב עֲקַלְקַלּוֹת.”

וַיֹּאמֶר רֹאשׁ הַמַּלְאָכִים:

“אֶמֶת הַדָּבָר. אַךְ הֲתוּכַל גַּם לִנְקֹב אֶת-הַפְּנִינָה וּלְהַעֲבִיר חוּט בְּנֶקֶב הַמַּשְׁקָר בְּאֶפֶס יָד?”

וַיָּרֶם שְׁלֹמה אֶת-הַפְּנִינָה לְעֵינֵי הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּשְׁאַל:

“מִי יִקְּבֶנָּה בְּאֶפֶס יָד?”

וַיִּשְׁאַל אֶת-הָאֲנָשִׁים וְאֶת-הַשּׁדִים וְלֹא יָדָעוּ. וַיִּשְׁאַל אֶת-הָרוּחוֹת וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:

“הַסָּס יִקְּבֶנָּה.”

וַיָּבִיאוּ אֶת-הַסָּס, וַיִּקַּח שַׂעֲרָה דַקָּה בּפִיו וַיָבֹא בְתוֹך הַפְּנִינָה מֵעֵבֶר אֶחָד וַיֵּצֵא אֶל הָעֵבֶר הַשֵּנִי. וַיַּרְא שְׁלֹמה אֶת-יְפִי מְלַאכְתּוֹ וַיְהַלְלֵהוּ וַיֹּאמַר:

“נָקְבָה שְׂכָרְךָ וְאֶתֵּנָה, הַסָּס.”

וַיַּעַן הַסָּס:

“צַו נָא וְהָיָה הָעֵץ מִחְיָתִי כָל-הַיָּמִים.”

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך: שְׁאֵלָתְךָ נְתוּנָה לָךְ.

אַחֲרֵי כֵן לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת-הַמַּשְׁקָר וַיֹּאמַר:

“מִי יַעֲבִיר חוּט בַּנֶּקֶב הַזֶּה, וּבְאֶפֶס יָד?”

וַתַּעַן הַתּוֹלַעַת הַלְּבָנָה וַתֹּאמַר:

“אֲנִי אַעֲבִירָה, נְבִיא הָאֱלֹהִים.”

וַתִּקַּח הַתּוֹלַעַת חוּט בְּפִיהָ וַתִּזְחַל וַתַּעֲבֹר בַּנֶּקֶב הָעֲקַלְקָל אֲשֶר בַּצֶּדֶף וַתֵּצֵא אֶל הָעֵבֶר הַשֵּנִי. וַיֹּאמֶר לָהּ שְׁלֹמה:

“שַׁאֲלִי, מָה אֶתֵּן לָךְ בִּשְׂכָרֵךְ?”

וַתַּעַן הַתּוֹלַעַת:

“צַו נָא וְהָיָה פְרִי הָעֵץ מִחְיָתִי כָל-הַיָּמִים.”

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“בַּקָּשָׁתֵך תֵּעָשֶׂה.”

אַחֲרֵי כֵן הִבְדִּיל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה בֵין הַנְּעָרִים וּבֵין הַנְעָרוֹת, כִּי עָשָׂה בְּחָכְמָה, וַיְצַו לְהָבִיא לִפְנֵיהֶם מַיִם לְרָחְצָה, וַתְּהִי הַנַּעֲרָה שׁוֹאֶבֶת אֶת-הַמַּיִם מִן הַכְּלִי בְיָדָהּ הָאַחַת וְיוֹצֶקֶת עַל הַיָּד הַשּׁנִיָּה וְאַחֲרֵי כֵן תִּרְחַץ פָּנֶיהָ, כְּמִשְׁפָּט הַנְעָרוֹת, וְהַנַּעַר יִּקַּח אֶת-הַמַּיִם מִן הַכְּלִי בִשְׁתֵּי יָדָיו וְשָׁטַף פָּנָיו, וּבָזֹאת הִבְדִּיל שְׁלֹמה בֵינֵיהֶם.

וַיָּשֶׁב שְׁלֹמה אֶת-כָּל-הַמַּתָּנוֹת אֲשֶר הֵבִיאוּ לוֹ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

“הֲלִקְנוֹת אֶת לְבָבִי בְמַתְּנוֹת יַד אָדָם אַתֶּם אוֹמְרִים? רַב לִי בַאֲשֶר חַנַּנִי אֱלֹהִים, וּמַה-תִּתְּנוּ וּמַה-תּוֹסִיפוּ לִי? גַּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמַלְכוּת נָתַן לִי אֱלֹהִים וַיַּמְשִׁילֵנִי עַל כָּל-הָאָרֶץ. וַתִּקְטַן בְּעֵינָיו כָּל-זֹאת וַיַּנְחִילֵנִי בְחַסְדוֹ גַּם אֶת-רוּחַ הַחָכְמָה וְהַנְבוּאָה. וְעַתָּה שוּבוּ אֶל אַרְצְכֶם וְאֶל אֲחֵיכֶם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם: כֹּה אָמַר שְׁלֹמה: מַהֲרוּ וּבֹאוּ כֻּלְּכֶם לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי אֱלֹהֵי אֶמֶת, וְאִם אֵינְכֶם בָּאִים, וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת-כָּל-גְּדוּדַי וְהִשְׁמִידוּ אֶתְכֶם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְאִישׁ לא יַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם.”

וַיֵּצְאוּ הַמַּלְאָכִים מֵאֵת פְּנֵי שְׁלֹמה וַיָּשוּבוּ אֶל אַרְצָם. וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לְבַלְקִיס אֶת-כָּל-דִּבְרֵי שְׁלֹמה וְאֶת-כָּל-תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ. וַתִּשְׁמַע הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר:

“בְּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי לֹא רַק מֶלֶך הוּא הָאִישׁ, כִּי גַם נְבִיא אֱלֹהִים, וְלֹא נוּכַל לוֹ.”

וַתִּשְׁלַח אֶל שְׁלֹמה לֵאמֹר:

“שָׁמַעְתִּי אֶת-דְּבָרֶיךָ, וְגַם הִנֵּה אֲנִי וְשָׂרַי בָּאִים אֵלֶיךָ, לְמַעַן נִרְאֶה, בַּמֶּה כֹחֲךָ גָּדוֹל וּמִי הוּא הָאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לְךָ אֶת-הַכֹּחַ?”

וּבְטֶרֶם תֵּצֵא לַדֶּרֶך וַתְּצַו וַיָּשִׂימוּ אֶת-כִּסְאָהּ הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא חֶדֶר בְּחֶדֶר, לִפְנִים מִ שּׁבְעָה אַרְמוֹנוֹת, וַתִּסְגֹּר אֶת-כָּל-הַשְּעָרִים, וַתַּעֲמֵד עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים, אֲשֶר יִשְׁקְדוּ לִשְׁמֹר אֶת-הַכִּסֵּא, וְאֶת-מַפְתְּחוֹת הַשְּעָרִים הִצְפִּינָה אִתָּהּ. וְאֶת-מִשְׁנֶהָ, אֲשֶר יְמַלֵּא מְקוֹמָהּ תַּחְתָּהּ בִּימֵי צֵאתָהּ, צִוְתָה לֵאמֹר:

תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל-סְבִיבוֹת הָאַרְמוֹן וְעַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי, וְאַל תִּתֵּן אֶת-כָּל-אִיש לָגֶשָׁת אֶל הַכִּסֵּא וְלִרְאוֹתוֹ, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא."

וְכָרוֹז יָצָא בְּשֵׁם הַמַּלְכָּה וַיְשַׁמַּע בַּשְׁעָרִים אֶת-דְּבַר מַסָּעָהּ, וַיָּבֹא עַם רָב לְשַׁלְּחָהּ בַּדֶּרֶךְ וּלְבָרְכָהּ, וַתִּקַּח הַמַּלְכָּה אִתָּהּ אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף שָׁרֵי צִבְאוֹתֶיהָ, וּמְאַת אֶלֶף מְאַת אֶלֶף אִישׁ צָבָא לַשּׂר לָקְחָה אִתָּהּ, וַתֵּצֵא לַדָּרֶך.

ו

וּשְׁלֹמה נו­ֹרָא מְאֹד עַל כָּל-סְבִיבָיו וְאִישׁ מִשּׂרָיו לֹא יָרִים אֶת-יָדוֹ אֶת-רַגְלוֹ בִלְתִּי אִם לְפִי דְבַר הַמֶּלֶך. וַיְהִי הַיּוֹם וּשְׁלֹמה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וַיִשָׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֲנַן אָבָק הוֹלֵך וְקָרֵב נִכְחוֹ, וַיִּשְׁאַל:

“מַה-זֹאת?”

וַיַּעֲנוּהוּ עֲבָדָיו:

“בַּלְקִיס וּמַחֲנוֹתֶיהָ, נְבִיא הָאֵל.”

וַיֹּאמַר:

“הֶחָנוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה בְקִרְבָתֵנוּ?”

וַיֹאמֵרוּ:

“כִּדְבָרֶיךָ הַמֶּלֶך.”

וַיִּגַּשׁ שְׁלֹמה אֶל גְּדוּדָיו וַיֹּאמַר:

“הוֹי בְּחִירֵי אֱלֹהִים בְּנֵי הֶחָיִל! מִי מִכֶּם יֵלֵךְ לִשְׁבָא וְיָבִיא אֵלַי אֶת-כִּסֵּא בַּלְקִיס בְּטֶרֶם יִגְשׁוּ אֵלַי הִיא וַאֲנָשֶׁיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֵאלֹהֵינוּ?”

וַיַּעַן אַחַד הַשֵׁדִים:

“אֲנִי אֵלֵך. וּבְטֶרֶם תָּקוּם מִן הַכִּסֵּא אֲשֶר תֵּשֵׁב עָלָיו לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם, אָבִיא הֵנָּה אֶת-כִּסֵּא בַּלְקִיס וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ: וְיִבְטַח בִּי הַמֶּלֶך, כִּי כֹחִי רָב לְשֵׂאתוֹ.”

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“לא, כִּי אִישׁ קַל וּמָהִיר מִמְּךָ יְבִיאֶנוּ.”

וַיַּעַן אֶחָד מִלִּמּוּדֵי אֱלֹהִים וּשְׁמוֹ אָסָף, וַיֹּאמַר:

“אֲנִי אֲבִיאֶנוּ אֵלֶיךָ בְּטֶרֶם יָשׁוֹּב אֵלֶיךָ מֶבָּטְךָ. שָׂא עֵינֶיךָ, הַמֶּלֶך, וּרְאֵה לְכָל מְלֹאָן.”

וַיִשָׂא הַמֶּלֶך אֶת-עֵינָיו וַיַּשְׁקֵף נִכְחוֹ עַל פְּנֵי אֶרֶץ תֵּימָן. וְאָסָף נָפַל על פָּנָיו אַרְצָה וַיִּקְרָא:

“בְּשֵׁם הָאֵל הָאַדִּיר מְאֹד!”

וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים מַלְאָכָיו וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַכִּסֵּא מִתַּחַת לָאָרֶץ בִּמְחִלוֹת אֲשֶׁר חָפָרוּ. וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ פִּתְאֹם וַיֵּצֵא הַכִּסֵּא וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹמה.

וַיַּרְא שְׁלֹמה וַיֹּאמַר:

“מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת אֱלֹהִים! אֵין זֹאת כִּי אִם יֹאמַר אֱלֹהִים לִבְחֹן אֶת-לִבִּי, אִם אַכִּיר חַסְדּוֹ עָלָי וְאִם לֹא.”

וְאֶל אֲנָשָׁיו אָמָר:

" עַתָּה מַהֲרוּ וְשַׁנּוּ אֶת-פְּנֵי הַכִּסֵּא, הוֹסִיפוּ עָלָיו וְגִרְעוּ מִמֶּנּוּ וְהַחֲלִיפוּ פְרָקָיו אִיש בְּרֵעֵהוּ, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמָעְלָה, וּבְבֹא בַלְקִיס הֵנָּה וְנִסִּיתֶם אוֹתָהּ, הֲתַכִּיר אֶת-כִּסְאָהּ אִם לֹא."

וּשְׁלֹמה צִוָּה זֹאת, לְמַעַן נַסּוֹת אֶת-חָכְמָתָהּ וְטוּב שִׂכְלָהּ. וַיַּעֲשׂוּ הֶחָרָשִׁים כִּדְבַר שְׁלֹמה.

וַיְצַו שְׁלֹמה אֶת-הָרוּחוֹת, וַתָּקֵמְנָה לוֹ אַרְמוֹן רָצוּף זְכוּכִית כֻּלּוֹ, וְאֶת-הַמַּיִם הִזְחִילוּ אֶל מִתַּחַת לָרִצְפָּה, וְדָגִים שׂוֹחִים בְּתֹוך הַמַּיִם. וַיָּבֹא שְׁלֹמה וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ בְּתוֹךְ אַרְמוֹ ן הַזְּכוּכִית.

וַיְהִי כְּבֹא בַלְקִיס וַיַּרְאוּהָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמה אֶת-הַכִּסֵּא וַיִּשְׁאָלוּהָ:

“הֲכָזֶה כִסְאֵךְ?”

וַתַּעַן:

“כָּזֶה.”

נִזְהֲרָה הַמַּלְכָּה בְמַעֲנֵה פִיהָ: גַּם הַחְלֵט לֹא הֶחְלִיטָה וְגַם הַכְחֵשׁ לֹא הִכְחִישָׁה. וַיִּרְאוּ כֻלָּם אֶת-חָכְמָתָהּ ואֶת-טוּב שִׂכְלָהּ, כִּי הִכִּירָה אֶת-כִּסְאָהּ, וְהִיא סְגָרַתּוּ בְאַרְמוֹנָה לִפְנִים מִשּׁבְעָה שְׁעָרִים ואֶת-הַמַּפְתְּחוֹת לָקְחָה עִמָּהּ.

וְעַבְדֵי שְׁלֹמה הֵבִיאוּ אֶת-בַּלְקִיס אֶל אַרְמוֹן הַזְּכוּכִית. וַתֵּרֶא אֶת-הֵלֶך הַמַּיִם וְאֶת-הַדָּגִים הַשׂוֹחִים מִתַּחַת לָרִצְפָּה וַתַּחְשְׁבֵהוּ לְנָהָר, וַתַּחֲשׂף אֶת-שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ לַעֲבֹר, וַיַּרְא שְׁלֹמה אֶת-יְפִי בְשָׂרָהּ, וַיָּסֶב עֵינָיו מִמֶּנָּה, וַיֹּאמַר:

“אַךְ רִצְפַת זְכוּכִית הִיא, אֵין פֹּה מָיִם. בֹּאִי, הַמַּלְכָּה.”

וַתָּבֹא הַמַּלְכָּה הָאַרְמוֹנָה, וּבְשִׁבְתָּהּ עַל מְקוֹמָהּ אָמְרָה:

“הוֹי שְׁלֹמה, הָבָה אֶשְׁאָלְךָ דָּבָר.”

וַיֹּאמַר:

“שְאָלִי.”

וַתֹּאמַר:

מָה הַמַבְעַבֵּעַ וְנִגָּר כַּמַּיִם –

וְלֹא מִן הָאָרֶץ וְלֹא מִשָּׁמַיִם?

וּמִשְׁפַּט שְׁלֹמה, בְּבֹא לְפָנָיו דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יְדָעוֹ, וְשָׁאַל בַּאֲנָשָׁיו רִאשׁוֹנָה, אוּלַי יֵדְעוּ הֵם; וְאִם לֹא יֵדְעוּ – וְשָׁאַל בַּשֵּׁדִים, וְאִם לֹא יֵדְעוּ הַשּׁדִים – וְשָׁאַל בָּרוּחוֹת. וַיִּשְׁאַל הַפָּעַם אֶת-הָרוּחוֹת רִאשׁוֹנָה, לְבִלְתִּי אַחֵר מַעֲנֵהוּ. וַתֹּאמַרְנָה לוֹ חֶרֶשׁ:

“אֵין קַלָּה מִזֹאת; יַגַּע אֶת-סוּסֶיךָ בִמְרוּצָתָם וּמִלֵּאתָ כֵּלֶיךָ מִזֵּעָתָם”.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶך כֵּן, וַיְצַו לְהָרִיץ אֶת-אַבִּירֵי סוּסָיו עַד הַעֲלוֹת בְּשָׂרָם זֵעָה לְבָנָה כְקֶצֶף הַבֹּרִית. וַיִּמֶץ אֶת- הַזֵּעָה מְלֹא הַסֵּפֶל וַיַּגֵּשׁ לַמַּלְכָּה וַיֹּאמַר:

“הִנֵּה הַנּוֹזְלִים אֲשֶר אָמָרְתְּ.”

וַתֹּאמֶר בַּלְקִיס:

“אָכֵן מָצָאתָ אֶת-חִידָתִי.”

וַתּוֹסֶף לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת עוֹד, וַיַּעֲנֶהָ עַל כָּל-שְׁאֵלוֹתֶיהָ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה, לֹֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר נֶעְלַם מִמֶּנּוּ. וַתֵּדַע בַּלְקִיס כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא, וַתִּדְבַּק מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה בְאלֹהֵי אֶמֶת וַתַּעַבְדֵהוּ בְכָל נַפְשָׁהּ וּבְכָל לְבָבָהּ.

וַיִּכְרֹת אִתָּהּ שְׁלֹמה בְרִית וַיְשַׁלְחֶנָּה אֶל אַרְצָהּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל.

---

שלמה ואשמדי

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

וַיְהִי בֶאֱמֹר שְׁלֹמה לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהִים, וַיֶּאֱסֹף אֶת-זִקְנֵי הָעָם הַחֲכָמִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

הִנֵּה הִסַּעְתִּי אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וִיקָרוֹת לְיַסֵּד הֵיכָל לֵאלֹהֵינוּ, וְעַתָּה הוֹרוּנִי, בַּמָּה אַקִצִיעַ אֶת-הָאֲבָנִים וְהָיוּ חֲלָקוֹת וּמְיֻשָּרוֹת, וְאלֹהִים צִוָּה בְּיַּד מֹשֶׁה: “לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל?”

וַיֹּאמְרוּ לו הַזְּקֵנִים: שָׁמַעְנוּ כִּי יֵשׁ יְצוּר פְּלָאִים בָּאָרֶץ, שָׁמִיר שְׁמוֹ, אֲשֶׁר בְּרָאוֹ אֱלֹהִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת עִם יֶתֶר פִּלְאֵי-יָדוֹ; וְהַשָּׁמִיר קָטֹן כִּשְׂעוֹרָה, וְאוּלָם כֹּחוֹ גָּדוֹל לְבַקֵּעַ צוּרִים וְלִגְזֹר אֲבָנִים בְּמַגַּע צִפָּרְנוֹ. וְעַתָּה צַו לְהָבִיא אֶת-הַשָּׁמִיר, וְהַעֲבַרְתָּ אוֹתוֹ על הָאֲבָנִים, וְנִבְקְעוּ תַּחְתָּיו כְּרָגַע, וְהָיוּ מְהֻקְצָעוֹת וַחֲלָקוֹת לְכָל-חֶפְצֶךָ. הֲלֹא כֵן עָשָׂה בְצַלְאֵל גַּם לְאַבְנֵי הַחֹשֶׁן.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך: וְאַיֵּה מְקוֹם הַשָּׁמִיר?

וַיֹּאמְרוּ הַזְּקֵנִים: גַּם אֲנַחְנוּ לא יָדַעְנוּ; אוּלַי יֵדְעוּ הַשּׁדִים.

וַיַּבְהֶל הַמֶּלֶך אֵלָיו אֶת-הַשּׁדִים וַיִּשְׁאָלֵם: אַיֵּה הַשָּׁמִיר? וַיֹּאמְרוּ: גַּם אֲנַחְנוּ לא יָדַעְנוּ; אוּלַי יֵדַע אַשְׁמְדַי מַלְכֵּנוּ.

“וְאַיֵּה מְקוֹם אַשְׁמְדַי.”

וַיֹּאמְרוּ הַשּׁדִים: הִנֵּה הוּא שׁוֹכֵן בְּאֶחָד מֵהָרֵי הַחֹשֶׁךְ; וְשָׁם אִתּוֹ בָהָר בְּאֵר מַיִם, אֲשֶׁר חָפַר לוֹ בְיָדָיו, וַיְכַסֶּנָּה בְאֶבֶן גְדוֹלָה, וַיַּחְתְּמֶנָּה בְחוֹתָמוֹ. וְהָיָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּשׁוּבוֹ מִשּוּט בָּאָרֶץ וּבְרִדְתּוֹ מֵהִתְיַצֵּב בֵּין בְּנֵי הָאֱלֹהִים בַּשָּמַיִם, וּבָא לִשְׁתּוֹת מִן הַבְּאֵר, וּבָחַן רִאשׁוֹנָה אֶת-הַחוֹתָם אִם לֹא נָגְעָה בוֹ יָד, וֶהֱסִירוֹ וְשָׁבַר אֶת-צְמָאוֹ. אַחֲרֵי-כֵן יָשׁוּב וִיכַסֶּה אֶת-הבְּאֵר וַיַּחְתְּמֶנָּה וְהָלַך לוֹ לְדַרְכּוֹ וּלְפָעֳלוֹ. כֹּה מִשְׁפָּטוֹ כָּל-הַיָּמִים.

וַיִּקְרָא שְׁלֹמה לְשַׂר צְבָאוֹ הַנֶּאֱמָן בְּנָיָה בֶן-יְהוֹיָדָע וַיִּתֵּן בְּיָדוֹ אֲזִקֵּי בַרְזֶל, אֲשֶׁר הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עֲלֵיהֶם וְטַבַּעַת הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הַשּׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלֶיהָ, וְגִזֵּי צֶמֶר וְנֹאדוֹת יַיִן נָתַן בְּיָדוֹ, וַיּוֹרֵהוּ מַה- לַעֲשׂוֹת, וַיִּשְׁלָחֵהוּ לְהָבִיא אֶת-אַשְׁמְדַי.

ב

וַיֵּלֶךְ בְּנָיָה בֶן-יְהוֹיָדָע, וַיָּבֹא אֶל הָהָר, וַיִּמְצָא שָׁם אֶת-הַבְּאֵר הַחֲתוּמָה, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַשּׁדִים. וַיַּרְא כִּי אַשְׁמְדַי אֵינֶנּוּ עוֹד, וַיַּעַשׂ בְּחָכְמָה וַיִּכְרֶה בּוֹר מִתַּחַת לִבְאֵר אַשְׁמְדַי, וַיִּקֹב חוֹר בֵּינֵיהֶם, וַיִּשָּׁפְכוּ כָל- הַמַּיִם אֶל הַבּוֹר הַתַּחְתּוֹן, וְאֶת-הָחוֹר סָתַם בְּגִזַּת הַצָּמֶר. וַיּוֹסֶף וַיִּכְרֶה בוֹר אַחֵר, לְמָעְלָה מִבְּאֵר אַשְׁמְדַי, וְחוֹר נָקַב בֵּינֵיהֶם, וַיְמַלֵּא אֶת-הבְּאֵר יַיִן, אַחֲרֵי-כֵן סִתֵּם בֶּעָפָר אֶת-שְׁנֵי הַבּוֹרוֹת אֲשֶׁר חָפַר וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמָם עוֹד. וּכְבַצְעוֹ אֶת-מַעֲשֵׂהוּ וַיַּעַל עַל הָעֵץ הַקָּרוֹב וַיִּסָּתֵר בֵּין הָעֲנָפִים.

הוּא יוֹשֵׁב וְצוֹפֶה מֵעַל הָעֵץ – וְהִנֵּה אַשְׁמְדַי בָּא, עוֹלֶה בָהָר מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, וּמַרְאֵהוּ נו­ֹרָא מְאֹד; רַגְלָיו כְּרַגְלֵי הַתַּרְנְגוֹל וּזְקָנוֹ כִזְקַן הַתַּיִשׁ וְאֵשׁ תֹּאכַל מִנְּחִירָיו. וַיֶּחֱרַד בְּנָיָה וַיִּירָא מְאֹד, וְאוּלָם בָּטֹחַ בָּטַח בַּשּׁם הַמְפֹרָשׁ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּתְחַזֵּק וַיֵּשֶׁב בַלָּאט עַל הַשּׂכָה, וַיְצַפֶּה לְאַחֲרִית דָּבָר.

וְאַשְׁמְדַי בָּא עַד הַבְּאֵר, וַיַּרְא כִּי שָׁלֵם הַחוֹתָם מִכָּל-עֵבֶר, וַיְסִירֵהוּ וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן וַיִּשַּׂח לִשְׁתּוֹת – וְהִנֵּה יַיִן אָדֹם בַּבְּאֵר תַּחַת הַמַּיִם. וַיִּרְגַּז אַשְׁמְדַי וַיֹּאמַר:

לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכֶר,

וְכֹל-שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם

וַיִּתְאַפַּק וְלֹא שָׁתָה. וַיִּשֶׁב עַל הָאֶבֶן, וְהוּא סַר וְזָעֵף, וַיַּחֲרֹק שֵׁן, וַיִּנְהֹם, וַיִּתְקַצֵף וְלֹא יָדַע מְנוּחָה, וַיְהִי בִּגְבֹר עָלָיו הַצָּמָא, וְלֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק, וַיֵּשְׁתְּ אֶת-הַיַּיִן עַד תֻּמוֹ, וַיִּשְׁכָּר, וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיֵּרָדֵם. וַיִּרְעַש הָהָר מִקוֹל נַחֲרוֹ וְהָעֵץ אֲשֶׁר יָשַׁב בְּנָיָה עָלָיו הִתְנוֹדֵד כַּקָּנֶה. אָז יָרַד בְּנָיָה מֵעַל הָעֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-הָאֲזִקִּים עַל אַשְׁמְדַי וַיַּאַסְרֵהוּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ אַשְׁמְדַי וַיִּנָּעֵר – וְהִנֵּה הָאֲזִקִּים עַל יָדָיו; וַיִּתְגָּעֵשׁ, וַיְנַס לְנַתֵּק אֶת-הָאֲזִקִּים מֵעָלָיו. וַיִּגְעַר בּוֹ בְּנָיָה וַיִּקְרָא: שֵׁם יְיָ עָלֶיךָ! – וַיִּכָּנַע אַשְׁמְדַי וַיִּשְׁקֹט, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי בְּנָיָה וְהָאֲזִקִּים עָלָיו.

ג

וַיְהִי הֵם הוֹלְכִים בַּדֶּרֶך וַיַּעַבְרוּ עַל תָּמָר – וַיִּתְגָּרֶד-בּוֹ אַשְׁמְדַי וַיַּפִּילֵהוּ. וַיָּבֹאוּ עַד בַּיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר – וַיֶּהְדְּפֵהוּ בְּרַגְלוֹ וַיַּהַפְכֵהוּ. וַיַּעֲבֹר אַשְׁמְדַי עַל אֹהֶל קָטֹן אֲשֶׁר לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה, וַיִּשְׁלַח רַגְלוֹ לְהָדְפוֹ גַּם הוּא, וַתֵּצֵא הָאַלְמָנָה וַתִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַתֵּבְךְ, וַיֵּט מֵעַל הָאֹהֶל וְלֹא נָגַע בּוֹ. וַיְהִי כִּנְטוֹתוֹ וַתֵּקַע לוֹ עֶצֶם מֵרַגְלוֹ; וַיִּצְלַע וַיֹּאמַר: אָכֵן נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי הַמָּשָׁל:

לָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר-גָּרֶם.

וַיֵּלֶךְ עוֹד וַיַּרְא וְהִנֵּה עִוֵּר שׁוֹגֶה בַּדֶּרֶך – וַיַּטֵּהוּ הַדָּרֶך. וַיַּרְא עוֹד שִׁכּוֹר תּוֹעֶה – וַיַּטֵּהוּ גַם אוֹתוֹ הַדָּרֶךְ. וַיַּרְא שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה – וַיֵּבְךְ. וַיִּשְׁמַע אִיש מְדַבֵּר אֶל תּוֹפֵר נְעָלִים לֵאמֹר: עֲשֵׂה לִי נְעָלִים חֲזָקוֹת, וְהָיוּ לִי לְשֶׁבַע שָׁנִים – וַיִּצְחַק. וַיַּרְא קוֹסֵם עוֹמֵד בַּקָהָל וּמְנַחֵשׁ – וַיִּצְחַק.

וּבְנָיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע רוֹאֶה אֶת-דַּרְכֵי אַשְׁמְדַי, וַיִּפָּלְאוּ מִמֶּנּוּ, אַךְ הָיָה כְּמַחֲרִישׁ, וַיִּשְׁמֹר אֶת-הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ.

ד

וַיַּעֲלוּ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיּוּבָא אַשְׁמְדַי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּקַּח אַשְׁמְדַי קָנֶה וַיָּמָד אַרְבַּע אַמּוֹת, וַיַּשְׁלֵך לְרַגְלֵי הַמֶּלֶך.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך: מֶה עָשִׂיתָ? וַיַּעַן אַשְׁמְדַי: חֶבֶל אֶרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת – זֶה חֵלֶק כָּל-אָדָם בְּאַחֲרִיתוֹ, וְאַתָּה, הַמְעַט מִמְּךָ כִּי כָבַשְׁתָּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ וַתִּכְבְּשֵׁנִי גַּם אֲנִי.

וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמה: אֵינֶנִּי שּוֹאֵל מִמְּךָ בִּלְתִי-אִם אֶת-הַשָּׁמִיר. הָגִּידָה לִי אַיֵּה מְּקוֹמוֹ וְשִׁלַּחְתִּיךָ לַחָפְשִׁי.

וַיֹּאמֶר אַשְׁמְדַי: לֹא בְיָדִי הַשָּׁמִיר, כִּי בִּידֵי רַהַב שַׂר הַיָּם, וְהוּא הִפְקִידוֹ בְּיַד הַדּוּכִיפַת, כִּי נֶאֱמֶנֶת רוּחַ הִיא וְשׁוֹמֶרֶת שְׁבוּעִה.

וַיִּשְׁאַל שְׁלֹמה: וּמַה-תַּעֲשֶׂה הַדּוּכִיפַת בַּשָּׁמִיר?

וַיַּעַן אַשְׁמְדַי: הָפֹך תַּהֲפֹך בּוֹ אֶת-צְחִיחַ הַסֶּלַע אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר לְגַן-אֱלֹהִים. וְכָכָה תַעֲשֶׂה זֹאת: הָבֵא תָּבִיא אֶת-הַשָּׁמִיר אֶל רֹאשׁ סֶלַע וְהִנִּיחַתּוּ שָׁם, וְנִבְקַע הַסֶּלַע תַּחְתָּיו, וְהֵבִיאָה בְּפִיהָ מִזֶּרַע כָּל-עֵץ, וְהֵטִילָה אֶל הַבְּקִיעִים, וְהִכָּה הַזֶּרַע שָׁרָשִׁים, וְעָשָׂה עֵץ לְמִינוֹ, וְהִפְרָה מְעַט מְעַט אֶת-צְחִיחַ הַסֶּלַע, וּבְרֹב הַיָּמִים תֵּהָפֵךְ אֶרֶץ צִיָּה לִיפֵה-נוֹף. עַל כֵּן יִקָּרֵא לַדּוּכִיפַת גַּם נַגַּר-טוּר, לֵאמֹר: חָרָשׁ-הַצּוּרִים.

וַיִּבְחַר שְׁלֹמה אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל וְיוֹדְעֵי צַיִד וַיִּשְׁלָחֵם הַמִּדְבָּרָה לְהָבִיא אֶת-הַשָּׁמִיר. וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּמְצְאוּ עַל שֶׁן-סֶלַע קַן-דּוּכִיפַת ואֶפְרוֹחִים בְּתוֹךְ הַקֵּן, וְהָאֵם אֵינֶנָּה. וַיִּוָּעֲצוּ הַצַּיָּדִים, וַיָּשִׂימוּ אֶבֶן זְכוּכִית עַל פִּי הַקֵּן, וַיְכַסּוּהוּ. וַיְהִי כְּשוּב הָאֵם, וַתֵּרֶא אֶת-אֶפְרוֹחֶיהָ בְעַד הַזְּכוּכִית וְלָבֹא אֶל הַקֵּן לֹא יָכֹלָה. וַתְּנַקֵּר הַדּוּכִיפַת בְּפִיהָ בַזְכוּכִית מִחוּץ וְגוֹזָלֶיהָ נִקְּרוּ לְעֻמָּתָהּ מִבַּיִת, וְאֵין פּוֹתֵחַ: סָגְרָה עֲלֵיהֶם הַזְּכוּכִית. וַתֵּרוֹם הַדּוּכִיפַת וַתָּעָף וַתֵּעָלֵם וְאַחֲרֵי-כֵן שָׁבָה וּבְפִיהָ הַשָּׁמִיר, וַתְּשִׂימֵהוּ עַל הַזְּכוּכִית לְבַקְעָהּ. וַיָּקָם אַחַד הַצַּיָּדִים מִן הַמַאֲרָב וַיְקַלַּע בָּהּ צְרוֹר אָבֶן – וַיִּפֹּל הַשָּׁמִיר מִפִּיהָ וַיָּבֹאוּ וַיִּקַּחוּהוּ וַיֵּלֵכוּ.

וְהַדּוּכִיפַת רָאֲתָה כִּי לֹא עָמְדָה בִּשְׁבוּעָתָהּ וַתֵּלֵךְ וַתֵּחָנַק.

ה

וְאַשְׁמְדַי עוֹדֶנּוּ עָצוּר בְּבֵית הַמֶּלֶך.

וַיִּזְכֹּר בְּנָיָה אֶת-מַעֲשֵׂי אַשְׁמְדַי וּמַעֲלָלָיו הַזָּרִים בַּדֶּרֶךְ וַיִּשְׁאָלֵהוּ עֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר:

“מַדוּעַ הִטִּיתָ אֶת-הָעִוֵר אֶל הַדָּרֶך?”

וַיַּעֲנֵהוּ אַשְׁמְדַי:

“כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ עָלָיו בַּשָּמַיִם לֵאמֹר: הָעִוֵר הַהוּא צַדִּיק תָּמִים, וַאֲשֶר יִגְמְלֵהוּ חֶסֶד מְּעַט וְזָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם.”

וַיִּשְׁאָלֵהוּ בְּנָיָה עוֹד:

" וְאֶת-הַשִּׁכּוֹר התּוֹעֶה לָמָה הִטִּיתָ אֶל הַדָּרֶך?"

" כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁרהוּא רָשָׁע לָמוּת, וָאֹמַר: אֵיטִיבָה לוֹ מְעַט, וְאָכַל אֶת-עוֹלָמו בְּחַיָּיו."

“וְלָמָּה בָכִיתָ לְמַרְאֶה הַחֻפָּה?”

“יָדַעְתִּי כִּי מוֹת יָמוּת הֶחָתָן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לְחֻפָּתוֹ, וְהַכַּלָּה הַרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה תֵּשֵׁב אַלְמָנָה וְשׁוֹמֵמָה בְּבֵית אָבִיהָ יָמִים רַבִּים.”

“וּבְדַבֵּר הָאִישׁ אֶת-דְּבָרָיו אֶל תּוֹפֵר הַנְּעָלִים – לָמָּה שָׂחַקְתָּ?”

“כִּי הָאִישׁ הַהוּא לֹא יִחְיֶה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת, וְהוּא יִשְׁאַל לוֹ נַעֲלַיִם לְשֶׁבַע שָׁנִים.”

“וְלָמָּה שָׂחַקְתָּ בְּנַחֵשׁ הַקּוֹסֵם אֶת נְחָשָׁיו?”

“יָשֹׁב יָשַׁב הַקּוֹסֵם על מַטְמוֹן זָהָב אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה וַיַּחַז רְחוֹקוֹת. יְנַחֵשׁ נָא וְיֵדַע אֵת אֲשֶׁר מִתַּחְתָּיו.”

ו

וּשְׁלֹמה הֶחֱזִיק בְּאַשְׁמְדַי עַד כְּלוֹת בֵּית אֱלֹהִים לְהִבָּנוֹת. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּבַּיִת, וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה אֶל מֶלֶך הַשֵׁדִים:

“הוֹדִיעֵנִי נָא, בַּמֶּה כֹּחֲכֶם גָּדוֹל מִבְּנֵי הָאָדָם?”

וַיֹּאמֶר אַשְׁמְדַי:

“אִם תְּפַתַּח מֵעָלַי אֶת-הָאֲזִקִּים וְנָתַתָּ לִי אֶת-טַבַּעְתְּךָ – וְהִגַּדְתִּי לָךְ.”

וַיַּעַשׂ לוֹ הַמֶּלֶך אֶת-שְׁאֵלָתוֹ. וַיְהִי אַךְ בָּאָה טַבַּעַת הַקֹּדֶשׁ בְּיָדוֹ וַיִּבְלָעֶנָּה – וַיָּקָם עַל שְׁלֹמה וַיְרִימֵהוּ, וַיָּשֶׂם כְּנָפוֹ הָאַחַת בָּאָרֶץ וּכְנָפוֹ הָאַחַת בָּרָקִיעַ, ויֵטֵּ בְּכֹחַ וַיָּטֶל אֶת-שְׁלֹמה וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, הַרְחֵק מְאֹד מְאֹד מִירוּשָׁלַיִם, מַהֲלַך אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה.

אַחֲרֵי-כֵן עָלָה אַשְׁמְדַי אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִי, וַיִּלְבַּש מַלְכוּת, וַיַּהֲפֹךְ פָּנָיו כִּפְנֵי שְׁלֹמה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הַמֶּלֶךְ עַל הַכִּסֵּא וַיִּשְׁפֹּט אֶת-הָעָם, וְאִישׁ לֹֹא יָדַע.

וְאֶת-הַטַּבַּעַת, אֲשֶר שֵׁם הַקֹּדֶשׁ חָקוּק עָלֶיהָ, הֵקִיא אַשְׁמְדַי וַיַּשְׁלִיכֶהָ הַיָּמָּה, כִּי אָמַר: אַל נָא תָּשׁוּב עוֹד אֶל יַד אִישׁ וְנִגְלָה סוֹדִי.

ז

וּשְׁלֹמה קָם מִמַּפַּלְתּוֹ בַשּׂדֶה בְּאֶרֶץ נֵכָר, וַיְהִי כַהֲלוּם יַיִן, כִּי לֹא יָדַע אֵיפֹה הוּא וְאָנָה יֵלֵךְ וּמַה-יַעֲשֶׂה. וַיִּצְמָא מְאֹד, וַיְּבַקֵּשׁ בַּשָׂדֶה וַיִּמְצָא בְרֵכָה, וַיְהִי בְּכָרְעוֹ לִשְׁתּוֹת, וַיַּרְא צַלְמוֹ בַּמַּיִם, וְהִנֵּה אוֹר פָּנָיו אֵין אִתּוֹ, סָר הוֹד מַלְכוּת מֵעֲלֵיהֶם וְגַם קוֹמָתוֹ נִגְרָעָה. וַיִּתְבּוֹנֵן עוֹד, וְהִנֵּה גַם הֶחָרִיץ אֲשֶר בְּרֹאשׁוֹ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ, וְהוּא חָרִיץ הָעֵדוּת, אוֹת מוֹשַׁב הָעֲטָרָה, אֲשֶר בְּרֹאשׁ כָּל-נוֹשֵׂא נֵזֶר לְבֵית דָּוִד מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה.

אָז יָדַע שְׁלֹמה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְפֹּק כַּפָּיו וַיִּקְרָא:

“אֲהָהּ, כִּי הֵסִיר אֱלֹהִים אֶת-חַסְדּוֹ מֵעִמִּי וַיְּגָרְשֵׁנִי מִנַּחֲלָתוֹ?”

וַיִּפֹּל עַל הָאָרֶץ, וַיִּתְפַּלֵשׁ בֶּעָפָר וַיִּזְעַק אֶל אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל כָּל-הַיּוֹם הַהוּא. וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיָּשֶׂם אֶבֶן מְרַאֲשׁוֹתָיו וַיִּשְׁכַּב בִּיגוֹן נַפְשׁוֹ וַיִּישָׁן. וַיַּחֲלֹם חֲלוֹם וְהִנֵּה הוּא עוֹבֵר בֵּין הַרְרֵי כֶסֶף וְהַרְרֵי זָהָב, וַאֲרֻבּוֹת אֲרֻבּוֹת בֶּהָרִים, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה קוֹלוֹת רְצוּצִים בּוֹקְעִים אֵלָיו מִבֶּטֶן הֶהָרִים, וַיָּסַר אֶל הָאֲרֻבּוֹת לִרְאוֹת, וַיְזַנְּקוּ עָלָיו פִּתְאֹם מַעְיְנוֹת דָּם מִן הָאֲרֻבּוֹת, וַיִּהְיוּ כִלְשׁוֹנוֹת אֲדֻמּוֹת שְׁלוּחוֹת כְּנֶגְדוֹ לְלַחֲכוֹ. וַיֶּחֱרַד שְׁלֹמה וְהִנֵּה חֲלוֹם.

וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם עוֹד, וְהִנֵּה מַרְכְּבוֹת סוּסִים, אֵין מִסְפָּר וְאֵין חֵקֶר לָהֶן, יוֹצְאוֹת מִבֵּין הָרֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהוּא וְשָׂרָיו בְּתוֹך הַמֶּרְכָּבוֹת. וְהַסּוּסִים – תִּפְאֶרֶת עֲרָב וְחֶמְדַּת מִצְרַיִם, חַדִּים וְקַלִּים, דַּקֵּי-רֶגֶל וּקְשֻׁתֵּי-צַוַּאר וִיפֵי-רַעְמָה כֻלָּם, רוּחָם נַחַל אֵשׁ וּמְרוּצָתָם סַעֲרַת הַמִּדְבָּר. וַיָּטוּשׁוּ הַסּוּסִים וַיְגַמְּאוּ אֶרֶץ וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַמֶּרְכָּבוֹת בִּסְעָרָה, וַיִּהְיוּ כִבְרָקִים מְעוֹפְפִים. עוֹד הֵמָּה שׁוֹטְפִים בִּמְרוּצָתָם – וְהִנֵּה נִפְתָּחָה פִּתְאֹם שְׁאוֹל עֲמֻקָּה לִפְנֵיהֶם, וַיְנַתְּרוּ הַסּוּסִים וַיֵּרוֹמוּ מֵעַל הָאָרֶץ – וְהַמֶּרְכָּבוֹת וְכֹל-יוֹשְׁבֵיהֶן יָרְדוּ שְׁאוֹלָה. וַיִּיקַץ שְׁלֹמה.

וַיָּשָׁב וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם בַּשְׁלִישׁית – וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב בְּאַפִּרְיוֹנוֹ בְּגַן הַמֶּלֶך וַהֲמוֹן נָשָׁיו וּפִלַגְשָׁיו מְחוֹלְלוֹת סְבִיבוֹ. וְהַנָּשִׁים עֵרֶב-רַב בְּנוֹת עַם וָעָם, שׁוֹנוֹת תֹּאַר וְשׁוֹנוֹת מַרְאֶה: חִיתִּיּוֹת, צִידוֹנִיּוֹת, מוֹאֲבִיּוֹת, אֲדוֹמִיּוֹת, כּוּשִׁיּוֹת, כֻּלָּן בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְרוֹתֵיהֶן, כְּלִילוֹת יוֹפִי וּמְשׂוֹשׂ עָיִן. וַיְהִי הַמָּחוֹל הוֹלֵךְ וְחָזֵק עַד אֲשֶׁר חָזַק מְאֹד, וַיִּסֹּב עַל הַמֶּלֶך כְּגַלְגַּל סוּפָה, וְהַמֶּלֶךְ כַּצִיר לַגַּלְגַּל, וַעֲצֵי הַגַּן וַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם וּמִזְרְקוֹת הַמַּיִם וְהַבְּרֵכוֹת וְהַסֻּכּוֹת – כֻּלָּם נִסְחֲפוּ בְּגַלְגַּל הַמָּחוֹל וַיִּהְיוּ הָלֹךְ וְסָבֹב כְּאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפַן מִסָּבִיב לַמֶּלֶך. עוֹד הַמָּחוֹל בְּעֶצֶם תָּקְפּוֹ – וְהִנֵּה תָעָה פִתְאֹם לְבַב הַמֶּלֶך וְרֹאשׁוֹ סְחַרְחַר, וַיִּצְנַח מֵעַל הַאַפִּרְיוֹן. נָקַע הַצִּיר מִמְּכוֹנוֹ, הַגַּלְגַּל הִתְפָּרֵק, וּשְׁבָרָיו נִתְּזוּ לְמֵרָחוֹק, וְכָל-הַמָּחוֹל הָיָה כְלֹא הָיָה.

וַיִּיקַץ שְׁלֹמה בַחֲרָדָה וְלֹא יָסַף לִישׁוֹן עוֹד. וַיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַחֲלוֹם הַמְשֻׁלָּשׁ, וַיַּחְפֹּשׂ דְּרָכָיו מִיּוֹם שִׁבְתּוֹ עַל כִסֵּא אָבִיו וְעַד הַיּוֹם וַיֹּאמַר:

“עַתָּה יָדַעְתִּי עַל מֶה עָשָׂה לִי כָּכָה יְיָ, כִּי פָקַד עָלַי אֶת-שְׁלֹשׁ חַטֹּאתַי, אֲשֶר הִרְבֵּיתִי לִי כֶסֶף וְזָהָב וָאַרְבֶּה לִי סוּסִים, וְנָשִׁים הִרְבֵּיתִי לִי. אָכֵן צַדִּיק אֱלֹהִים, כִּי פִיהוּ מָרִיתִי.”

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיָּקָם, וַיִּכְרֹת לוֹ מַקֵּל אַלּוֹן, וַיֹּאמַר:

אֲנִי שְׁלֹמה מֶלֶך הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם.

וְעַתָּה הִנֵּה הַמַּקֵּל אֲשֶר בְּיָדִי –

זֶה חֶלְקִי מִכָּל-עֲמָלִי!

מַה-יִתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ?

וַיִּדֹּד שְׁלֹמה מֵעִיר לְעִיר, וַיְסוֹבֵב עַל הַפְּתָחִים לְבַקֵּשׁ לָחֶם, שִׂמְלָתוֹ וּנְעָלָיו בָּלוּ מֵעָלָיו וְרַגְלָיו בָּצְקוּ וּמַרְאֵהוּ כְעָנִי וְאֶבְיוֹן. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִשְׁעֶה אֵלָיו וּשְׁאֵלוֹ לִשְׁמוֹ וְלִמְקוֹמוֹ וְעָנָה לֵאמֹר:

" אֲנִי שְׁלֹמה מֶלֶך הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם."

וַיְהִי כמְשֻׁגָּע בְעֵינֵי כָּל: אַנְשֵׁי הָרַחֲמִים נָדוּ לוֹ, וּנְעָרִים רֵיקִים הִתְקַלְּסוּ בוֹ, וַיִּרְדְּפוּהוּ בְמַקְלוֹת וּבַאֲבָנִים. וַיֵּרַע לִשְׁלֹמה רָעָה גְדוֹלָה, וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת.

ח

וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹש שָׁנִים, בִּמְלֹאת שְׁנֵי נְדוּדָיו אֲשֶר אָמַר יְיָ, עֵקֶב שְׁלֹשׁ חַטֹּאתָיו, שָׁנָה לַחֵטְא, שָׁנָה לַחֵטְא, וַיִּקֶר מִקְרֵהוּ לָבֹא אֶל עִיר הַמְּלוּכָה בְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן. וַיֵּרֶד הַשּׁוּקָה וַיַּעֲמֹד שָׁם בֵּין הָרוֹכְלִים וְהַחֲנֻיּוֹת, כִּי אָמַר: אוּלַי יַקְרֶה אֱלֹהִים עֲבוֹדָה לְפָנָיו וְהִשְׂתַּכֵּר לֶחֶם יוֹמוֹ. עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד, וְהִנֵּה מֶלְצַר הַמֶּלֶך בָּא, יוֹרֵד הַשּׁוּקָה לִקְנוֹת צֵידָה, לַעֲשׂוֹת לְשֻׁלְחַן הַמֶּלֶך. וַיַּרְא אֶת-הָאִישׁ הֶעָנִי וַיִּשְׂכְּרֵהוּ לָשֵׂאת אַחֲרָיו אֶת-הַצֵידָה לְהָבִיא הַבַּיְתָה; וַיֵּלֶךְ עִמּוֹ שְׁלֹמה, וַיְהִי כַּהֲבִיאוֹ הַמַּשָׂא אֵל חֲדַר-הַמְבַשְּלוֹת, וַיֹּאמֶר הַמֶּלְצַר לָתֵת לוֹ אֶת-שְׂכָרוֹ, וּלְשַׁלְּחוֹ, וְלֹא אָבָה שְׁלֹמה לָקַחַת, וַיִּגַּשׁ וַיֹּאמַר:

“בִּי אֲדֹנִי גֵּר וְנָכְרִי אֲנִי בָעִיר הַזֹּאת, וְעַתָּה אִם טוֹב אֲנִי בְעֵינֶיךָ, אֵשְׁבָה נָא עִמְּךָ וְשֵׁרַתִּיךָ, וַאֲנִי לֹא אֲבַקֵשׁ דָּבָר בִּשְׂכָרִי, בִּלְתִי-אִם לֶחֶם חֻקִּי.”

וַיַּעַשׂ הַמֶּלְצַר שְׁאֵלָתוֹ, וַיִּסְפְּחֵהוּ אֵלָיו. וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמה לְפָנָיו בְּבֵית-הַמְבַשְּלוֹת וַיַּעַזְרֵהוּ בְּכָל-מְלַאכְתּוֹ. וַיִּתְבּוֹנֵן שְׁלֹמה לִמְלֶאכֶת הָאִישׁ, לְכֹל אֲשֶר יַעֲשֶׂה, וַיִּלְמַד לַעֲשׂוֹת כָּמֹהוּ, לְבַשֵׁל וְלִצְלוֹת וְלִרְקֹחַ וּלְהָכִין כָּל-מַטְעַמִּים, וְעוֹד הִשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי הָיָה אֱלֹהִים עִמּוֹ וַיִּשְׁלַח אֶת-הַבְּרָכָה בְמַעֲשֶׂה יָדָיו.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁאַל שְׁלֹמה מֵעִם הַמֶּלְצַר, לָתֵת לוֹ לְהָכִין אֶת-הַמַּאֲכָלִים לְבַדּוֹ. וַיִשָׂא הַמֶּלְצַר אֶת-פָּנָיו גַּם לַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּתֶּן-לוֹ, וַיַּעֲמֹל שְׁלֹמה וַיַּעַשׂ אֶת-הַמַּטְעַמִּים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה כְּיַד אֱלֹהִים הַטּוֹבָה עָלָיו. וַיְהִי בֶּאֱכֹל הַמֶּלֶך מִן הַמַּטְעַמִּים, וַיֶּעֶרְבוּ לוֹ מְאֹד, וַיֹּאמֶר לַמֶּלְצַר:

“מִי עָשָׂה אֶת-הַמַּטְעַמִּים הַאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הֵבֵאתָ לְפָנַי כְּמֹהֶם עַד עַתָּה?”

וַיֹּאמֶר הַמֶּלְצַר:

“לֹא אֲכַחֵד מֵאֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יָדַי הֵכִינוּ הַפָּעַם אֶת-הַמַּאֲכָלִים, כִּי אִישׁ נָכְרִי מִמְּשָׁרְתַי הֱכִינָם.”

וַיַּפְקֵד הַמֶּלֶך בַּיוֹם הַהוּא אֶת-שְׁלֹמה לְמֶלְצַר תַּחַת בְּעָלָיו. וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיְשָרְתֵהוּ וַיַּגֵּשׁ יוֹם יוֹם אֶת-הַמַּאֲכָלִים אל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶך, וְאִישׁ לֹא יָדַע אֶת-אַרְצוֹ וְאֶת-מוֹלַדְתּוֹ.

וּלְמֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בַּת יְחִידָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה וְטוֹבַת שֵׂכֶל, וּשְׁמָהּ נַעֲמָה. וַתֵּרֶא בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת- הַמֶּלְצַר הֶחָדָשׁ כִּי אִישׁ חֲמֻדוֹת הוּא וְכֹל-הֲלִיכוֹתָיו נְעִימוֹת, וַיֵּט לִבָּהּ אַחֲרָיו, וַתֶּאֱהָבֵהוּ וַתַּגֵּד אֶת- לִבָּהּ לְאִמָּהּ.

וַתִּגְעַר בָּהּ אִמָּהּ וַתֹּאמַר:

“הֲמִבְּלִי אֵין בְּנֵי מְלָכִים בְּאַרְצוֹת שְׁכֵנֵינוּ נָשָׂאת עֵינַיִךְ אֶל הָעֶבֶד הַנָּכְרִי? הֲלֹא חֶרְפָּה הִיא!”

וְאוּלָם בַּת הַמֶּלֶךְ עָמְדָה בְאַהֲבָתָה וַתֹּאמַר:

“לֹא, כִּי אֶת-הַמֶּלְצַר אָהַבְתִּי וּבוֹ בָחָרְתִּי, וְאִם תִּמְנָעוּהוּ מִמֶּנִּי – טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי.”

וַתְּסַפֶּר הַמַּלְכָּה לַמֶּלֶךְ. וַיִּחַר אַף הַמֶּלֶך בְּבִתּוֹ, וַיְדַבֵּר אִתָּהּ קָשׁוֹת וַיְחָרְפֶנָּה. וַיַּרְא כִּי לֹא יוּכַל לָּה, וַיֹּאמֶר לַהֲמִיתָהּ, וְאוּלָם נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל בִּתּוֹ היְחִידָה, וַיְגָרְשֶׁנָּה מֵעַל פָּנָיו אוֹתָהּ וְאֶת-אֲהוּבָהּ, וַיְשַׁלַּח אֶת-שְׁנֵיהֶם בְּיַד אֶחָד מִסָּרִיסָיו הַמִּדְבָּרָה, וַיַּנִּיחֵם שָׁם, כִּי אָמַר: אַל נָא אֶרְאֶה בְּאַהֲבָתָם וּבְמוֹתָם.

ט

וַיְהִי בְּהֵעָזֵב שְׁנֵי הַנֶּאֱהָבִים בַּמִּדְבָּר וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה לְנַעֲמָה:

“לְכִי שׁוּבִי, בִּתִּי, לְבֵית אָבִיךְ, וְהָיִית לְבֶן-מֶלֶך כְּעֶרְכֵּךְ, כִּי לָמָּה תֹאבְדִי בִגְלָלִי בַּמִּדְבָּר וְאַתְּ עֲנֻגָּה וְרַכָּה וְלֹא יָדַעַתְּ מַחְסוֹר מֵעוֹדֵךְ. לְכִי שׁוּבִי, בִּתִּי, וַאֲנִי כַּאֲשֶׁראָבַדְתִּי אָבַדְתִּי.”

וַתֹּאמֶר נַעֲמָה:

“לֹא, כִּי אַחֲרֶיךָ אֵלֵך וְעִמְּךָ אֶתְעַנֶּה, כִּי אִם אֵין אַתָּה עִמִּי לָמָּה לִי חַיִּים.”

וַתִּשָׂא קוֹלָהּ וַתֵּבְךְ.

וַיַּרְא שְׁלֹמה מָה עַזָּה אַהֲבָתָה לוֹ, וַיֶּהֱמֶה לָהּ לְבָבוֹ, וַיּוֹלִיכֶנָּה עִמּוֹ בַּמִּדְבָּר, וַיִּתֵּן אֶת-נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ לְשָׁמְרָהּ מִכָּל-פֶּגַע רָע בַּדֶּרֶך. כַּאֲשֶׁר עָיְפָה מִשָּׁרָב – וַיָּסָךְ לָהּ בְּכַנְפוֹת שִׂמְלָתוֹ, וּבְמָצְאוֹ אַבְנֵי נֶגֶף – וַיִּשּׂאֶנָּה עַל כַּפָּיִם. וַיִּפְקְדֶנָּה לִרְגָעִים, וַיֶּחֱרַד עָלֶיהָ, וַיְהִי כְּנוֹשֵׂא סְגֻלָּה יְקָרָה בְחֵיקוֹ.

וּבְכָל-זֹאת לֹא הִגִּיד לָהּ מִי הוּא, כִּי אָמַר: לָמָּה אֶהְיֶה בְעֵינֶיהָ כִמְתַעְתֵּעַ?

וַיְהִי בְּהָצִיק לָהֶם הָרָעָב, וַיָּתָר שְׁלֹמה מְקוֹם סֵתֶר לְנַעֲמָה, וַיְבִיאֶנָּה שָׁמָּה וְהוּא יָצָא לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיִּמְצָא בַחוֹל עִקְבוֹת אֲנָשִׁים, וַיֵּלֶךְ בָּהֶן, וַיָּבֹא עַד מָקוֹם אֶחָד עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא שָׁם דַּיָּגִים מוֹשִׁים מִכְמָרוֹת,וַיִּקֶן מֵהֶם דָּג, וַיָּרָץ וַיָּבֵא לְנַעֲמָה. וַיֵּצֵא לְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים וּלְהַבְעִיר אֵשׁ וְנַעֲמָה עָשְׂתָה אֶת-הַדָּג. וַיְהִי כְּשַׁסְּעָה אוֹתוֹ – וְהִנֵּה טַבַּעַת בְּבִטְנוֹ, וּכְתֹבֶת עַל הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה מָה הִיא, וַתִּקְרָא לִשְׁלֹמה וַתֹּאמַר:

“רְאֵה, מַה-מָצָאתִי!”

וַיָּשֶׂם עֵינוֹ בַטַּבַּעַת וַיַּכִּירֶנָּה כְּרֶגַע וַיֹּאמַר:

“הֲלֹא זֹאת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלֶיהָ.”

וַיְהִי אַךְ שָׁבָה הַטַּבַּעַת לְיָדוֹ – וְרוּחַ אֱלֹהִים שָׁבָה לְפַעֲמוֹ, וַיִּזְרַח חֲרִיץ הַנֵּזֶר בְּרֹאשׁוֹ וּפָנָיו אוֹרוּ, וַיִּגְבַּהּ בְּקוֹמָה פִתְאֹם וַיְהִי לוֹ הוֹד מַלְכוֹת, וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי נַעֲמָה כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן.

עוד נַעֲמָה מִשְׁתָּאָה לַמַּרְאֶה וּשְׁלֹמה כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמַר:

“אוֹדְךָ אֱלֹהִים כִּי רִחַמְתָּנִי!”

וּבְכָרְעוֹ וַתֵּרֶא נַעֲמָה אֶת-רֹאש שְׁלֹמה, וְהִנֵּה חָרִיץ דַּק, כְּחוּט הַשּׁנִי לְמַרְאֶה, עוֹטֵר לוֹ סָבִיב, וְהֶחָרִיץ קָרַן וַיָּהֶל וַיְהִי כְּזֵר תִּפְאָרָה. וַתִּפָּעֶם רוּחָהּ וַתִּקְרָא:

“מַה-זֹאת?”

וַיָּקָם שְׁלֹמה וַיִּתְיַצֵּב מְלֹא קוֹמָתו וַיֹּאמַר:

“עֵדוּת אֱלֹהִים הִיא בִּבְנֵי דָוִד נוֹשְׂאֵי הַנֵּזֶר.”

אָז הִגִּיד לָהּ שְׁלֹמה מִי הוּא, וַיְסַפֵּר לָּה אֶת-כָּל-הַמֹּצְאוֹת אוֹתוֹ. אֶת-אֲשֶׁר הִתְעַנָּה שָׁלֹש שָׁנִים, וְגַם אֶת-דְּבַר הַטַּבַּעַת וְכֹחָה הִגִּיד לָהּ, וּכְכַלּוֹתוֹ לְסַפֵּר וַיֹּאמַר:

“וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֱלֹהִים אֶל יָדִי – אֵין זֹאת כִּי-אִם פָּקֹד יִפְקְדֵנִי אֱלֹהִים וְהֱשִׁיבַנִי לִכְבוֹדִי הָרִאשׁוֹן. אַל נָא נִתְמַהְמַהּ עוֹד פֹּה, נָקוּמָה וְנֵלְכָה יְרוּשָׁלַיְמָה, וְאלֹהִים יְהִי עִמִּי וְגֵרַשְׁתִּי אֶת-אוֹיְבִי אֶת-אַשְׁמְדַי. וְאַתְּ נַעֲמָה, כִּי הָלַכְתְּ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּרבְּעָנְיִי וּבְעַבְדוּתִי, חֵי אֱלֹהִים, וְסַלְעֵי הַמִּדְבָּר עֵדַי, כִּי לִימִינִי עַל הַכִּסֵּא תֵשְׁבִי וְרִאשׁוֹנָה לְמַלְכוֹת אֶרֶץ אֲשִׂימֵךְ. וּבְנֵךְ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלְדִי לִי – הוּא יִירַש כִּסְאִי וְאוֹתוֹ אַנְחִיל אֶת-הַמְּלוּכָה.”

וַיָּקוּמוּ שְׁנֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַיְמָה.

וַיַּעֲזֹב שְׁלֹמה אֶת-נַעֲמָה בְּאֹהֶל רֹעֶה מִחוּץ לָעִיר וְהוּא עָלָה הַשָּׁעְרָה.

י

וְאַשְׁמְדַי עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב עַל כִסֵּא הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר לָכַד וַיְהִי כַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמה לָעֵינָיִים. וְאוּלָם בַּסֵּתֶר עָשָׂה תוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאָצוֹת. וַיָּסַר מִלְפָנָיו אֶת-שָׂרֵי שְׁלֹמה וַעֲבָדָיו הַנֶּאֱמָנִים, וַיַּפְקֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם. וַיִּבְאַשׁ רֵיחוֹ בְעֵינֵי אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וַיִּשְׂטְמוּהוֹ, וְהוּא גַּם הוּא רַחַק מֵהֶם, וַיֵּשֶׁב בָּדָד וְזָעֵף. וּבַת-שֶׁבַע אֵם הַמֶּלֶך וּנְשֵׁי הַמֶּלֶך יָדְעוּ אֶת-תּוֹעֲבוֹתָיו בְּלִבָּן וַתִּבְכֶּינָה בַמִּסְתָּרִים. וַתִּתְמַהְנָה אִשּׁה אֶל רְעוּתָהּ לֵאמֹר: “מַה-זֶּה הָיָה לַמֶּלֶךְ כִּי נֶהְפַּךְ וַיְהִי לְאַחֵר.” וְעַם יְרוּשָׁלַיִם שָׁמַע כִּי הָיְתָה רוּחַ רָעָה בְּבֵית הַמֶּלֶך וַיִּתְאַבֵּל, וַיְהִי כְּמוֹ קָדַר עָלָיו הַשּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַל הַשַּׁעְרָה אִישׁ עָנִי וּקְרוּעַ בְּגָדִים וַיִּקְרָא בְקוֹל:

“אֲנִי שְׁלֹמה מֶלֶך הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם.”

וַיִּתְלַקְּטוּ סְבִיבוֹ נְעָרִים, וַיָּסֹבּוּ עָלָיו בְּמַקְלוֹת וּבַאֲבָנִים וַיָּרִיעוּ עָלָיו כִּמְשֻׁגָּע.

וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר, וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידו לַזְּקֵנִים. וַיֹּאמְרוּ הַזְּקֵנִים: הָבָה וְנִשְׁמְעָה מַה-בּפִיו, הֲלֹא דָבָר הוּא, יְבִיאוּהוּ הַשּׁוֹטְרִים וְיָשִׂימוּ עָלָיו מִשְׁמָר.

הַשּׁוֹטְרִים יָצְאוּ בִּדְבַר הַזְּקֵנִים – וְהַזְּקֵנִים קָרְאוּ לִבְנָיָהוּ וַיַּחְקְרוּהוּ לֵאמֹר:

“הֲקָרוּא אַתָּה לָבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶך?”

וַיַּעַן בְנָיָהוּ:

“לא, זֶה שָׁלֹש שָׁנִים אֲשֶׁר לֹא נִקְרֵאתִי לָבֹא לְפָנָיו, ולא יָדַעְתִּי מֶה הָיָה לוֹ.”

וַיִשְׁאֲלוּ הַזְּקֵנִים גַּם אֶת-אֵם הַמֶּלֶך וְאֶת-נָשָׁיו לֵאמֹר:

“מַה-מִּשְׁפָּט הַמֶּלֶך וּדְרָכָיו בַּבָּיִת?”

וַתַּסְתֵּרְנָה הַנָּשִׁים פְּנֵיהֶן וַתִּבְכֶּינָה וְלֹא עָנוּ דָבָר כִּי בוֹשׁוּ לְהַגִּיד תּוֹעֲבוֹתָיו.

וַיִּקְרְאוּ הַזְּקֵנִים לְסָרִיסֵי הַמֶּלֶך וַיִּשְׁאָלוּם לֵאמֹר:

“בַעֲלוֹת אֲדוֹנֵיכֶם הַמֶּלֶך עַל מִשְׁכָּבוֹ, הַרְאִיתֶם אֶת-רַגְלָיו מָה הֵן?”

וַיַּעֲנוּ הַסָּרִיסִים:

לֹא רָאִינוּ. כִּי לֹא יַחֲלֹץ הַמֶּלֶך נְעָלָיו לְעֵינֵינוּ."

וַיְצַווּ הַזְּקֵנִים אֶת-עַבְדֵי הַמֶּלֶך וַיַּעֲשׂוּ בַסֵּתֶר, וַיְפַזְרוּ אֵפֶר מִסָּבִיב לְמִטַּת הַמֶּלֶך.

וְאַשְׁמְדַי לֹא נִזְהַר בַּלַּיְלָה, כִּי הָיָה חֹשֶׁךְ, וַיֵּרֶד יָחֵף, וַיַּצֵּג כַּפּוֹת רַגְלָיו עַל האֵפֶר. וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיִּמְצְאוּ הָעֲבָדִים וְהִנֵּה כְעִקְּבוֹת רַגְלֵי הַתַּרְנְגוֹל בְּתוֹךְ הָאֵפֶר, וַיָּרוּצוּ וַיַּגִּידוּ לַזְּקֵנִים.

אָז יָדְעוּ הַזְּקֵנִים כִּי לֹא דָבָר רֵיק בְּפִי הָאִישׁ הֶעָנִי וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵיהֶם וַיַּחְקְרוּהוּ. וַיְסַפֵּר לָהֶם שְׁלֹמה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ אַשְׁמְדַי וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ בִימֵי נְדוּדָיו, וַיָּבֵא אוֹתוֹת נֶאֱמָנִים, וַיַּרְאֵם אֶת-טַבַּעַת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת-חֲרִיץ הַנֵּזֶר אֲשֶׁר בְרֹאשׁוֹ הֶרְאָם. וַיִּרְאוּ הַזְּקֵנִים בְעֵינֵיהֶם וַיַּאֲמִינוּ, וַיִּשְׁרְקוּ וַיָּנִיעוּ רֹאשׁ, וַיֹאמֵרוּ:

“אָכֵן נִפְלָאִים דַּרְכֵי אֱלֹהִים, וְאָדָם מַה-יָּבִין נְתִיבוֹתָיו.”

וּשְׁלֹמה מִהֵר וַיַּעַל אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ וטַבַּעַת הַקֹּדֶשׁ בְּיָדוֹ. וַיִּפָּתְחוּ לְפָנָיו כָּל-הַשְּעָרִים מֵאֲלֵיהֶם וְהַבְּרִיחִים נִתְּקוּ בְּאֶפֶס יָד. רָאוּהוּ שׁוֹעֲרִים – וַיִּסּוֹגוּ אָחוֹר, שׁוֹמְרֵי הַסַּף – וַיִּדְּמוּ כָאָבֶן. וַיַּהֲרֹס לָבֹא אֶל אוּלָם הַכִּסֵּא וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אַשְׁמְדַי.

וַיְהִי אַךְ רָאָה אַשְׁמְדַי אֶת-טַבַּעַת הַקֹּדֶשׁ בְּיָד שְׁלֹמה – וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, וַיִּסְפֹּק כָּנָף אֶל כָּנָף וַיֵעָלַם.

יא

וּשְׁלֹמה שָׁב אֶל כִּסְאוֹ ואֶל כְּבוֹדוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וַתֵּרֶב הַשּׂמְחָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּבְבֵית הַמֶּלֶךְ הָיְתָה אוֹרָהּ וּרְוָחָה.

וַיִּזְכֹּר שְׁלֹמה לנַעֲמָה אֶת-חֶסֶד אַהֲבָתָה וַיַּעֲשׂ לָהּ כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיִּקָחֶנָּה מֵאֹהֶל הָרוֹעֶה, וַיְּבִיאֶהָ הָעִירָה וַיְאָרְשֶׂנָה לוֹ כַּמִּשְׁפָּט. וּבְיוֹם הַחֲתֻנָּה עָשָׂה הַמֶּלֶך מִשְׁתֶּה גָדוֹל, וַיָּבֹאוּ כָּל-בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ הַמְּלָכִים מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק לִשְׂמֹחַ אִתּוֹ וּלְבָרְכוֹ, וּמֶלֶך בְּנֵי עַמּוֹן בְּתוֹכָם. וַתֵּצֶאנָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם לִקְרָאת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וַתְּשׁוֹרַרְנָה לֵאמֹר:

מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר

מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ…

וְהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה עָלוּ וַיֵּשְׁבוּ בָאַפִּרְיוֹן וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וַיִּגְּשׁוּ הַמְּלָכִים הַקְּרוּאִים לְבָרְכִם, מֶלֶך מֶלֶך וּקְהַל שָׂרָיו עִמּוֹ, וַיִּגַּשׁ גַּם הַמֶּלֶךְ הָעַמּוֹנִי, וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ אֶת-הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, וַיַּכִּירֵם וַיָּפָג לִבּוֹ, וַיֵּאָלֵם, כִּי לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֶה עֵינָיו. וַיַּרְא שְׁלֹמה אֶת-מְבוּכָתוֹ וַיִּשְׂחַק וַיֹּאמַר:

“לָמָּה תַעֲמֹד מֶלֶך בְּנֵי-עַמּוֹן, גְּשָׁה וּשְׁקָה אֶת-בִּתְּךָ הַסּוֹרֵרָה וְאֶת-חֲתָנְךָ הַמֶּלְצַר”

וַיִשָׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר:

חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ –

לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב.

וַיּוֹסֶף בִּשְׂחוֹק:

“וְיֵש אֲשֶר יִתְיַצְּבוּ גַם מְלָכִים לְפָנָיו.”

וַיִּפֹּל מֶלֶך בְּנֵי-עַמּוֹן עַל צַוְּארֵי בִתוֹ וַיִּשּׁק לָהּ וְגַם הִיא בָכְתָה עַל צַוָּארוֹ.

אָז יָקוּם שְׁלֹמה וַיְסַפֵּר בְּאָזְנֵי כָל-הַקָּהָל וּבְאָזְנֵי הַזְּקֵנִים אֶת-כָּל-דְּבַר נַעֲמָה. אֶת-אֲשֶׁר הָלְכָה אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר וְאֶת-הַשְׁבוּעָה אֲשֶׁר נִּשְׂבַּע לָהּ, לֹא הֶעֱלִים דָּבָר.

וַיָּקוּמוּ הַזְּקֵנִים בַּיּוֹם הַהוּא וַיְבָרְכוּ אֶת-הַמַּלְכָּה לֵאמֹר:

"אֲחוֹתֵנוּ, בְּרוּכָה אַתְּ לַיְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו. יִתֵּן אֱלֹהִים אֶת-בֵּיתֵךְ וְהָיָה כְּבֵית רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֲשֶׁר בָּנְתָה אֶת-בֵּית דָּוִד.

וְכָל-הָעָם מְרִיעִים בְּקוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר:

“יְחִי הַמֶּלֶך וּתְחִי הַמַּלְכָּה לְעוֹלָם!”

וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׂמְחוּ וַיְהַלְלוּ אֶת-אֱלֹהִים כָּל-הַלַּיְלָה.

וַיְהִי לִתְקוּפַת הַיָּמִים וַתֵּלֶד הַמַּלְכָּה בֵן וַתִּרְאֵהוּ הַמְיַלֶּדֶת וְהִנֵּה חָרִיץ דַּק, כְּחוּט הַשּׁנִי לְמַרְאֶה, עוֹטֵר לְרֹאשׁוֹ סָבִיב. וַתְּרִימֵהוּ לְעֵינֵי יוֹלַדְתּוֹ וַתֹּאמַר:

“הִתְבַּשְׂרִי, גְבִרְתִּי הַמַּלְכָּה, בֵּן נִתַּן לָךְ, יוֹרֵשׁ עֶצֶר וְנוֹשֵׂא הַנֵּזֶר.”

וַיִּשְׁמְעוּ הַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ: מֵיְיָ יָצָא הַדָּבָר!

וְשֵׁם הַיֶּלֶד רְחַבְעָם, הוּא רְחַבְעָם בֶּן-נַעֲמָה הָעַמּוֹנִית, אֲשֶׁר מָלַך תַּחַת שְׁלֹמה אָבִיו, וּבְיָמָיו נֶחְלְקָה מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁתָּיִם.

---

שׁוֹר אָבוּס וַאֲרֻחַת יָרָק

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

וּשְׁלֹמה הַמֶּלֶךְ בִּימֵי עֻנּוּתוֹ, אַחֲרֵי הַשְׁלִיכוֹ אַשְׁמְדַי אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ תַּחְתָּיו, שׁוֹטֵט בָּאָרֶץ יָמִים רַבִּים לְלֹא מַחֲסֶה וּלְלֹא מִשְׁעָן וַיֵּצֵא מִתְּלָאָה אֶל תְּלָאָה. אֶת פִּתּוֹ הַחֲרֵבִה, מַתַּת עַיִן זְעוּמָה, אָכַל בְּחֶרְפָּה וְאֶת-מֵימָיו מָסַךְ בְּדִמְעָה, וַיֵּמַר לוֹ מְאֹד. וּבֶאֱרוֹךְ לוֹ יְמֵי מְרוּדָיו – וַיֵּרֶד פְּלָאִים: שִׂמְלָתוֹ בָּלְתָה מֵעָלָיו וּנְעָלָיו צָפָדוּ, חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרוֹ וּמַרְאֵהוּ כְּאֶבְיוֹן חוֹבֵק אַשְׁפַּתוֹת מֵעוֹדוֹ. וְאוּלָם גַּם בְּעָנְיוֹ הָרַב לא נוֹאָשׁ מִישׁוּעָה, וַיְקַו עוֹד בְּלִבּוֹ לָשׁוּב מִקֵּץ יָמִים לְהֲדָרוֹ הָרִאשׁוֹן, כִּי אָמַר: רַבִּים רַחֲמֵי אֱלֹהִים וְנֶאֱמָנִים חֲסָדָיו. וְהָיָה מִדֵּי יָבוֹא בְּמַקְלוֹ וּבִבְלוֹאָיו הַפְּרוּמִים אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת וְאָמַר לַכֹּל: “אֲנִי שְׁלֹמה מֶלֶך הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם” – וַיִּתְּנוּהוּ כִמְשֻׁגָּע וְכִמְתַעְתֵּעַ. עֲוִילִים יָרִיעוּ עָלָיו, אַבִּירֵי-לֵב יִשְׁעוּ מִמֶּנּוּ, אַכְזָרִים יְמָרֲרוּהוּ, נְבָלִים וְלוֹצְצִים יְשַׂמְּחוּ בוֹ לִבָּם, אַנְשֵׁי-רַחֲמִים יָנִיעוּ אַחֲרָיו רֹאשׁ וְיֵאָנְחוּ לוֹ נְדָבָה, מִתְכַּבְּדִים יֵלְכוּ מִנֶּגֶד לוֹ וְשׁוֹמְרֵי-נַפְשָׁם יִרְחֲקוּ מִמֶּנּוּ כִּמְלֹא עֵינָם.

וְשֵׁמַע הַהֵלֶךְ הַפַּלְמוֹנִי יָצָא עַד לְמֵרָחוֹק. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּט אֶל אַחַת מֵעָרֵי הַפְּרָזוֹת בְּאֶרֶץ אֶפְרָיִם. וְאַנְשֵׁי אֶפְרָיִם נוֹטְרִים לְבֵית דָּוִד מֵאָז, עֵקֶב הִכְבִּיד אֶת-יָדוֹ וְאֶת-עֻלּוֹ עֲלֵיהֶם, וּמֵעֵת לָכַד אֶת-הַמְּלוּכָה גָּבַר יְהוּדָה בְּאֶחָיו וּכְבוֹד אֶפְרָיִם יָרַד. וַיְהִי אַךְ נִגְלָה שְׁלֹמה בְּחוּצוֹת הָעִיר, וְהוּא עוֹטֶה סַחֲבוֹתָיו, מַקֵּל-הַנְּדוּדִים בְּיָדוֹ וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ לֵאמֹר: “אֲנִי שְׁלֹמה!” – וַיִּקָּהֵל עָלָיו כְּרֶגַע הָאֲסַפְסוּף מִסָּבִיב, כִּתְּרוּ אֶת-הַהֵלֶךְ, הִתְקַלְּסוּ בוֹ, חָרְצוּ לוֹ לָשׁוֹן, אִישׁ כְּחָכְמָתוֹ הִתְלוֹצֵץ:

“צְאֶינָה וּרְאֶינָה, בְּנוֹת צִיוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמה.”

“גַּם בְּשִׁגְעוֹנוֹ וּבְתַעְתּוּעָיו יִתְנַכֵּר מֶלֶך.”

“אֵין זֹאת כִּי אִם אָבְדָה לוֹ אַחַת מֵאֶלֶף נָשָׁיו וַיֵּצֵא לְבַקְשָׁהּ.”

“וְהָיָה מַעֲשֵׂה הָאֶלֶף שָׁלֵם.”

“הַחְבִּיאוּ אֶת-נְשׁוֹתֵיכֶם, בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.”

“וְהוֹצִיאוּ אֶת-בְּנוֹתֵיכֶם. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי תְּהִי עֵת רָצוֹן וְהִגִּיעוּ לְמַלְכוּת?”

“אָמֵן, כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים, וְנִפְטַרְתִּי מִשֶּׁבַע בּוֹגְרוֹתַי יוֹם אֶחָד.”

“הַרְאִיתֶם אֶת-הַנִּקְלֶה, אָנָה יִשָּׂאֶנוּ לִבּוֹ?”

“לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ!”

“חוֹחַ הַשָּׂדֶה שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְבָנוֹן…”

וְשָׁם בְּתוֹך הָאֲסַפְסוּף טַבָּח אֶחָד בָּרִיא וּמְרֻטֲפָשׁ, כְּפַר נַגָּח לְמַרְאֶה, כְּבַד-פֶּדֶר, חֲזַק-מַפְרֶקֶת וּנְחוּשׁ-מֵצַח, כֻּלוֹ מוּצָק אֶחָד – עֶשֶׁת חֵלֶב. וְהַטַּבָּח אִישׁ הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן-בְּלִי-עֹל, אֲשֶׁר לִבּוֹ בְּבִטְנוֹ וּבְגַרְגְּרוֹתָיו וּמִבְטַחוֹ בִּצְרוֹר כַּסְפּוֹ וּבְאֶגְרוֹפָיו, וּבִהְיוֹתוֹ גַּם חָכֶָם גָּדוֹל בְּעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת כְּשֶׁל אַוָּז, חָמַד לוֹ תָמִיד לָצוֹן וְשַׁעֲשׁוּעִים וַיֶּאֱהַב מַהֲתַלּוֹת שְׂפָתַיִם וְכַפָּיִם. אֶת-מַהֲתַלוֹתָיו הַנֶּחֱמָדוֹת חָזוּ רַבִּים וְגַם יְדָעוּן מִבְּשָׂרָם: מִשְׁקָל וְכֹבֶד לָהֶן. כִּכְּרַיִם עוֹפֶרֶת הָאֶחָת. בְּצֵאתוֹ אֱלֵי שַׁעַר וּמַאֲכַלְתּוֹ בַחֲגוֹרָתוֹ – וְשָׁלַח אֶת-רֹאשׁוֹ וּמִצְחוֹ לְפָנָיו, כְּעָרוּךְ לְמַגָּח, וּשְׁתֵּי יָדָיו דְּרוּכוֹת וּקְפוּצוֹת לוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּמוּכָנוֹת לְמַהֲלֻמוֹת. כָּל מַרְאֵהוּ אָמַר: הַקָּרֵב הַקָּרֵב יְרֻטַּש, יְפֹרַק, יְרֻסָּק! עַל-כֵּן חָלוּ רַבִּים מִפָּנָיו וַיְהִי לְכֹל- סְבִיבוֹתָיו לִמְחִתָּה. גַּם נוֹגְשֵׂי הַמִּסִּים מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לא מָצְאוּ אֶת-לִבָּם לָרֶדֶת לִנְכָסָיו בְּאֵין נֶשֶׁק עִמָּם, וַיִּרֶב טָרְחָם וּמַשָּׂאָם עִמּוֹ וַיָּקוּצוּ מִפָּנָיו. וַיַּרְא הַטַּבָּח כִּי יֵשׁ עַתָּה מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר, וַתִּצְלַח עָלָיו הָרוּחַ, וּבְשַׁסְעוֹ אֶת-הָאֲסַפְסוּף בְּאֶפֶס יָד, כְּשַׁסְּעוֹ בַקַּרְדֹּם אֶת-הַגְּדִי הַטָּבוּחַ, גָּעַר כִּמְהַתֵּל:

“מַה-לָּכֶם, בֵּיצֵי-כִינִים, חָרְאֵי-זְבוּבִים, צְפִיעֵי-יַבְחוּשִׁים, כִּי חֲבַרְתֶּם עַל הֵלֶך מִסְכֵּן! חִדְלוּ מִמֶּנּוּ, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם. אִסְפוּ יְדֵיכֶם הַצְּרוּעוּת וְקִפְצוּ פִיכֶם הַמְגֹאָל. לִי הַצַּיִּד הַזֶּה וְאָנֹכִי אֶחֶרְכֶנּוּ. הַסְגִּירוּהוּ, אֶת-בֶּן הַחַיִל, אֶל יָדִי וְאָנֹכִי אֶעֱשֶׂה-לּוֹ כָּל-צְרָכָיו. עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה-לּוֹ. אֶגְּשָׁה-נָּא אֵלָיו וַאֲמֻשֵּׁהוּ.”

וּבְגִשְׁתּוֹ עַד הַהֵלֶך טָפַח עַל שִׁכְמוֹ טְפִיחַת חִבָּה אֲשֶר יֵשׁ-בָּה כְּדֵי לְפַצְפֵּץ, וַיִּקַּח לָשׁוֹן וַיֹּאמַר:

“אָכֵן חַיָּה כִלְבָבִי אַתָּה, אָחִי, זַרְזִיר מָתְנַיִם, וּלְךָ יָאֲתָה הַמְּלוּכָה; וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי בְךָ כִּי צָמַקְתָּ מְעָט בַּדֶּרֶךְ וְהִנְּךָ טָעוּן אֲבִיסָה. בְּטַח בִּי, עוֹֹד הַיּוֹם עַל אֲבוּסִי תַעֲמֹד וּבִטְנְךָ לֹא תֶחְסָר. לִבִּי לִמְלָכִים וְלִבְלוֹאֵי מְלָכִים מֵאָז, וְעַתָּה כְּבוֹא לְיָדִי אֶחָד מֵהֶם, הַאֶפְטְרֶנּוּ בְּלִי מִסְפּוֹא? צַלְעָתִי כְּשָׁמְעָתָהּ תְּכַרְסְמֵנִי חַיִּים. אֶת-עַצְמוֹתַי תְּגָרֵם. אַחַת עַל כֵּן אָמָרְתִּי: עָקוּד כְּעֵגֶל אֶל שֻׁלְחָנִי עַל כַּפַּיִם אֶשָּׂאֶךָ. יָדַעְתִּי כִּי לֹא תִנָּחֵם. הַלְעֵט נַלְעִיטְךָ כִּמְרִיא בָשָׁן. וּמִמִּשְׁמַנֵּי הַמַּעֲדַנִּים. כְּמִשְׁפַּט הַמְּלָכִים יֵעָשֶׂה לָךְ: שָׁלֹש לְשׁוֹנוֹת תְּמִימוֹת בְּחַרְדָּל. אַל תִּרְאֵנִי שֶׁאֲנִי טַבָּח. בַּעַל בְּעַמִּי אָנֹכִי, וּנְוַת בֵּיתִי, יְדַשְּׁנֶהָ אֱלֹהִים, אֵין כָּמוֹהָ מֵיטִיבָה פַטֵּם. יְחִידָה בְדוֹרָהּ, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. לִפְנֵי מְלָכִים תִּתְיַצָּב. טַבַּחַת בַּת טַבָּחִים עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת. סוֹף דָּבָר, הַלַּהַג לָמָּה? שָׂא כְרָעַיִם וָמוּשׁ. עוֹדְךָ מִתְמַהְמֵהַּ? יַעַרְפֵנִי קוֹפִיץ אִם תֶּחֱמַק מִיָּדִי. בְּגַרְגַּרְתְּךָ אֶסְחָבֶךָ.”

וְהַטַּבָּח אָחַז אֶת-הַהֵלֶךְ הַמִּסְכֵּן בְּעָרְפּוֹ וַיְטַלְטְלֵהוּ אַחֲרָיו.

עַתָּה הָיְתָה צָהֳלַת הָאֲסַפְסוּף שְׁלֵמָה. כֻּלוֹ כְאִישׁ אֶחָד הֵרִיעַ לַמַּרְאֶה תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וּבְהַרְחִיבוֹ דֶרֶך לַטַּבָּח עַל הַצַּיִּד הַמְפַרְפֵּר בְּכַפּוֹ הַחֲזָקָה, שִׁלַּח אֶת-שְׁנֵיהֶם בְּכָל-קוֹלֵי הַקּוֹלוֹת לְמִינֵיהֶם; בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם, בִּשְׁרִיקוֹת שְׂפָתַיִם, בִּרְקוֹעַ רַגְלָיִם, בְּצִפְצוּף צִפֳּרִים, בִּצְנִיפַת סוּסִים וּבְנַעֲרַת חֲמוֹרִים. חֶדְוָה כָזֹאת לֹא הָיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה בָעִיר מִיּוֹם הִוָּסְדָהּ.

וּשְׁלֹמה – אַךְ הוּא וֵאלֹהִים יָדְעוּ אֶת-לִבּוֹ.

ב

וְהַטַּבָּח הֶחֱזִיק בְּצֵידוֹ בְּיַד בַּרְזֶל, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ קוֹמְמִיּוּת וּבְיָד רָמָה, בְּשָׁלְחוֹ לְפָנָיו כְּפַר נַגָּח מִצְחוֹ הַשָּׁפָל וּבְהָדְפוֹ בוֹֹ וּבַבֶּרֶך וּבַמַּרְפֵּק אֶת-כָּל-הַנִּצָּב לְשָׂטָן לוֹ בַדֶּרֶךְ, לֵאמֹר: פַּנוּ מָקוֹם שְׁפִיפוֹנִים! וַיְהִי אַךְ נִגַּשׁ הַבַּיְתָה וַיִּדְחַף אֶת-הָאוֹרֵחַ מֵאֲחוֹרָיו וַיְטִילֵהוּ הַחַדְרָה בַּחֲמַת כֹּחַ וּבְבַת רֹאשׁ, כִּדְחוֹף אֶת-הַעֵגֶל הַסּוֹרֵר אֶל מִכְלָה לֵאמֹר: הִתְכַּבֵּד, מְכֻבָּד! וְהוּא הִתְיַצֵּב פְּשׂוּק-רַגְלָיִם מְלוֹא רֹחַב גְּוִיָּתוֹ הַמּוּצֶקֶת בִּמְזוּזוֹת הַפֶּתַח וַיִּקְרָא אֶל אִשְׁתּוֹ מֵעַל הַסַּף כִּמְנַצֵּח וְכִמְבַשֵּׂר יָחַד:

“קוֹנְעָתִי, בֹּאִי וּרְאִי וְיַעֲלֹז טַבּוּרֵךְ! לִוְיָתָן הַעֱלֵיתִי לָךְ. אוֹרֵחַ בָּאוֹרְחִים. אֲחַשְׁתְּרָן מִבְּנֵי הָרַמָּכִים. מֶלֶך מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן. הֶחָלְמוּ אֲבוֹתַיִךְ הַשִּׁכּוֹרִים, תִּנְדֹּף צַחֲנָתָם לְדוֹר דּוֹרִים, כִּי בְצֵל קוֹרַת חֲתָנָם תִּסְתּוֹפֵף חַיַּת קָנֶה אֲשֶר כָּזֹאת? שִׂימִי כָבוֹד אִשָּׁה! מֶלֶך מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן, הֲשָׁמָעַתְּ? בָּרְחוֹב מְצָאתִיו וּבְנַפְשִׁי אֲסַפְתִּיו הֲלֹם. דְּעִי אֵפוֹא מַה-תַּעֲשִׂי. לָמָּה תַעַמְדִי כְגֹלֶם? טְבוֹחַ טֶבַח וְהָכֵן! וּכְיַד הַטַּבָּחִים. שׁוֹר אָבוּס תָּמִים תַּעַמְסִי לָנוּ הַפָּעַם. הַיּוֹם יִתְפָּרֵק הַשֻׁלְחָן תַּחַת כֹּבֶד סֻבֳּלוֹ וְכֹל-הַכְּרֵשׂוֹת תִּתְבַּקַּעְנָה מִסְּבֹא וּמִזְּלֹל. יֵדַע וְיֵדַע-נָא הַמֶּלֶך אֵת אֲשֶׁר תַּשִּׂיג עֲשׂוֹת יָד טַבָּח מִישְׂרָאֵל כִּצְלֹחַ עָלָיו הָרוּחַ לִמְלַאכְתֵּךְ?”

הָאִשָּׁה יָצְאָה דְחוּפָה לְהָעִיז אֶת-שִׁפְחוֹתֶיהָ, וּבַעַל-הַבַּיִת כָּלָא אֶת-אוֹרְחוֹ עַל יַד הַשּׁלְחָן אֶל בֵּין הַמְּצָרִים: בֵּינוֹ וּבֵין זָוִית הֶחָדֶר; אַחֲרֵי-כֵן הֵרִיק בְּנֶאָצוֹת וּבְגִדּוּפִים אֶת-כָּל-חֲנִיכָיו, וַיָּרִיצוּ מִן הַמַּרְתֵּף כַּדִּים וּנְבָלִים וַחֲמָתוֹת וּבַקְבּוּקִים וּסְפָלִים וּצְלוֹחִיוֹת, כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים עֵרֶב רָב: חֶרֶשׂ וְאֶבֶן וָעוֹר. מֵהֶם חֲלָקִים וּמֵהֶם מְשֻּׁקָּדִים, אֵלֶּה צְבֵי-בֶטֶן וְקִצְרֵי-צַוָּאר וְאֵלֶּה נְפוּלֵי-בֶטֶן וַאֲרֻכֵּי-צַוָּאר, אֵלֶּה רַחֲבֵיֹ-יָרֵך וּכְפוּלֵי יָדוֹת וְאֵלֶּה צָרֵי-יָרֵך וְגִדְּמֵי-יָד, כֻּלָּם מוּגָפִים וְכֻלָּם מְלֵאִים מִכָּל-מַשְׁקֶה אֲשֶר יִשָּתֶה: עַז וְחָמוּץ וּמַר וְקוֹסֵס, מַשְׁקֶה וּמַשְׁקֶה כְּעֵינוֹ וּכְטַעְמוֹ וּכְחֶזְקָתוֹ.

עוֹד הָאוֹרֵחַ מִשְׁתָּאֶה: לְמִי כָּל-הַמַּשְׁקֶה הַזֶּה? – וְהַטַּבָּח הֶעֱלָה לְגַרְדֹּם אֶת אַחַד הַבַּקְבּוּקִים, מִשְׁרַת חַרְצָנִּים בְּלַעֲנָה, וּבְהַגִירוֹ דָמוֹ אֶל הַכּוֹסוֹת הָעֲרוּכוֹת לִשְׁנֵיהֶם, פָּצַח פִּיו בְּחָכְמָה וַיֹּאמַר:

“מִי פֶתִי לֹא יֶאֱהַב שֶׁתִי? בְּאֶפֶס כּוֹס לֹא יִטְעַם לָעוֹס – הַאֵין זֹאת, אִישִׁי הֵלֶךְ בֶּן-מֶלֶך? עֲנֵה, הֲלֹא מְמַשֵּל מְשָׁלִים אָתָּה. הָבָה נְנַסֶּה אֵפוֹא דָּבָר אֶל בֶּן-הַבַּקְבּוּק הַזֶּה הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בִינָה. לְמַרְאֵה עַיִן אֵין צָנוּעַ וְשָׁקֵט מִמֶּנּוּ. כֻּלּוֹ רַךְ וְחָלָק. שֶׁמֶן זַיִת זָךְ! אָכֵן עָרֹם יַעְרִים, הַגַּנָּב! יְדַעְתִּיו גַּם יְדַעְתִּיו. שִׁבְעָה צִפְעוֹנִים בְּלִבּוֹ. מַשְׁחִית לְחַבֵּל! נִתְנַקֶּם-בּוֹ מְעָט וְנוֹרִידֵהוּ שְׁאוֹל חַיִּים. הָבָה!”

והַגַּנָּב יָרַד שְׁאוֹל חַיִּים. וַיַּרְא הַטַּבָּח כִּי נַעֲווּ מְאֹד פְּנֵי הָאוֹרֵחַ בִּשְׁתוֹתוֹ, כִּי הָיָה הַגַּנָּב בְּפִיו וּבְבִטְנוֹ כְּמִכְוַת אֵשׁ – וַיְנוֹפֵף הַטַּבָּח אֶצְבַּע לְעֻמָּתוֹ וַיֹּאמַר:

"אִי, אִי, אִי, אַל לִמְלָכִים הַעֲוֵה פָנִים בִּשְׁתוֹתָם. אַל וָאַל! פֶּן יִשּׁחֵת צַלְמָם וְסָר הוֹדָם. תַּקֵן תְּתַקֵן אֵפוֹא כְרֶגַע אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוֵיתָ – וַהֲרִיקוֹתָ אִתִּי עוֹד כּוֹסִיָּה אֶחָת… אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ – אוֹמְרִים הַמְמַשּׁלִים. הָבָה נִתְהֶה עַל קַנְקַן הַמַּמְזֵר הָאַדְמוֹנִי הַלָּזֶה. עֵינוֹ, עֵין בְּלִיַּעַל קוֹרֶצֶת אֵלַי מֵרָחוֹק:

שְׁתֵנִי. נַשְׁלִימָה נָּא לוֹ אֶת-חֶפְצוֹ וְנַעֲשֶׂה בּוֹ מַעֲשֵׂה. רְאֵה גַּם רְאֵה, אֵיכָה יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ. אֵיכָה יִתְאַדָּם. אִי, בֶּן-נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת! הָבָה נְשַׁלְשְׁלֵהוּ הַגַּרְגַּרְתָּה. בְּאֶחָת!"

והַמַּמְזֵר יָרַד בְּאַחַת אַחֲרֵי הַגַּנָּב. אָז יִמַח הַטַּבָּח אֶת-פִּיו בִּמְלוֹא אֹרֶךְ בֵּית-הַזְּרוֹעַ וַיֶּאֱנֹק אֶנְקַת רְוָיָה. וְאוּלָם הָאוֹרֵחַ, אַךְ בָּא הַשּׁקוּי אֶל קִרְבּוֹ, קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ עַקְרָב, וַיָּשֶׂם יָדוֹ עַל לִבּוֹ, וַיִּשּׂם וַיִּשְׁאַף כְּמַפּוּחַ, וַיְהִי כְאוֹמֵר לְכַבּוֹת אֶת-הַמּוֹקֵד בִּקְרָבָיו. רָאָה זֹאת הַטַּבָּח וַיָּשִׂישׂוּ בְנֵי-מֵעָיו וַיֹּאמַר:

“הוּא הוּא אֲשֶר אָמָרְתִּי. מַמְזֵר בֶּן מַמְזֵר. בָּטוּחַ אָנֹכִי כִּי עַתָּה תִמְתַּק בְּפִיךָ הַכּוֹס הַקּוֹדֶמֶת כְּנֹפֶת צוּפִים – הַאַף אֵין זֹאת? נַמְתִּיק –נָא אֵפוֹא גַם אֶת-מְרִירוּת הַכּוֹס הַזֹּאת בְּרְעוּתָה הַבָּאָה אַחֲרֶיהָ. נִרְאֶה-נָא עַתָּה מַה-בְּפִי הַנֵּבֶל הַנָּבָל הַזֶּה, בְּמַרְאֵהוּ אַל נָא יִתְהַדָּר: עָכוּר כְּיוֹם סַגְרִיר. אַל נָא יִתְגָּאֶה גַּם בְּרֵיחוֹ וּבְטַעְמוֹ: מִשְׁרַת פִּשְׁפְּשִׁים! אֶפֶס כִּי עַז הוּא, אוֹמֵר אֲנִי לָךְ! עָצְמָתוֹ, עָצְמָתוֹ – מִי יְמַלְלֶנָּה! עַז מֵאֲרִי! חִלְתִּית! כֹּחִ וּגְבוּרָה לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת-הַמֵּת. וְעוֹד יִתְרוֹן גָּדוֹל לו: אֶת-נֶפֶשׁ שׁוֹתָיו יַרְחִיב כִּשְׁאוֹל. טוֹעֲמוֹ לֹא יֵדַע שָׂבְעָה. כְּמַשְׁקֶה שֶׁלִפְנֵי הַסְּעֻדָּה אֵין לוֹ אֵפוֹא תְמוּרָה. עַל כֵּן עֲצָתִי: בְּטֶרֶם נִטְעַם אֹכֶל, נִגְמְאָה מְעָט מִן הָחֶלְבּוֹנִי הַכַּלְבּוֹנִי הַזֶּה. לְשֵׁם תֵּאָבוֹן. נַס-נָא אִם לֹא עַל פָּנַי תְּבָרֲכֵנִי.”

וְאָכֵן לֹא הֶחְסִיר וְלֹא הֶעְדִּיף הַטַּבָּח בְּמַהֲלָלָיו. גַּם רֵיַח הַמַּשְׁקֶה, גַּם טַעְמוֹ וגַּם עָצְמָתוֹ – כָּל-אֶחָד מֵהֶם לְבַדּוֹ עָצַר כֹּחַ לְהַפִּיל חָלָל אֶת-הַשֶּׁנְהָב. וְהָאוֹרֵחַ אַף הוּא, כִּמְעַט בָּא הַשִּקוּי אֶל פִּיו, וַיְהִי כְאִלוּ הֲמָמַתְהוּ מַכַּת שְׁלֹשָׁה קַרְדֻּמוֹת גַּם יָחַד. עֵינָיו יָצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן, וַיֹּאחֲזוּהוּ הַגַּהַק וְהַשּׁהַק וְהַשִּׁעוּל כְּאֶחָד. כִּמְעַט הֵקִיא אֶת-מְרֵרָתוֹ עַל נַפְשׁוֹ אָרְצָה. הַמַּרְאֶה הַזֶּה הִצְהִיל מְאֹד אֶת-לֵב הַטַּבָּח. עֵינָיו הַקְּטַנוֹת נִצְנְצוּ מִגִּיל וְתַפּוּחַ חָטְמוֹ הֶאְדִּים כַּתּוֹלָע, וּמִדֵּי תְקֹף הַגַּהַק וְהַשַּׁהַק וְהַשִּׁעוּל אֶת-הָאוֹרֵחַ – וַיְקַדְּמֵהוּ הַטַּבָּח בִּבְרָכָה לֵאמֹר:

“רִפְאוּת לְשָׂרְךָ וּמָזוֹר לְקֻרְקְבָנֶךָ, אוֹרְחִי בְרוּךְ הָאֱלֹהִים. אוֹתוֹת לְטוֹבָה הֵם אֵלֶּה. אֵין זֹאת כִּי אִם עָשָׂה הַשִּקוּי וְהִצְלִיחַ. וַאֲנִי יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ כִּי לֹא יִבְגֹּד. יֶּעֱרַב לְךָ וִיבֻשָּׂם לָךְ! הוּא אֲשֶר אָמַרְתִּי: שִׁקּוּי פְּלָאִים הַשִּקוּי, וְאֶת-מְלַאכְתּוֹ לא יַעֲשֶׂה רְמִיָּה. בָּטוּחַ אֲנִי כִּי עוֹד מְעַט וְאַתָּה גַם תְּזוֹרֵר. עַטֵּשׁ תִּתְעַטֵּשׁ, מְכֻבָּדִי. רְאֵה הִנַּבֵּאתִי!”

וּבְעוֹד הַנְבוּאָה בּפִיו – וְהִיא בָאָה. הָעִטּוּשׁ אָכֵן תָּקַף פִּתְאֹם אֶת-הָאוֹרֵחַ וַיְפַרְפֵּרֵהוּ. אֶת-כָּל-קְרָבָיו נִעֵר בְּבִטְנוֹ. אֵי מִזֶּה מִבִּפְנִים כְּסַעַר כָּבֵד הֵגִיחַ, וּבְהִדָּחֲפוֹ לָצֵאת בְּעַד מֵצַר הָאַף, פָּרַץ הַחוּצָה בְּגַעַשׁ מָתוֹק וְחָמוּץ כְּאֶחָד: עַטְשִׁי! וְשׁוּב: עַטְשִׁי! וְעוֹד הַפַּעַם: עַטְשִׁי!

עַתָּה פָרְחוּ עַצְמוֹת הַטַּבָּח כַּדֶּשֶׁא. תַפּוּחַ אַפּוֹ הַמְתֻלָּע זָרַח כְּהֵילֵל בֶּן שַׁחַר. כָּל-עֲטִישָׁה וַעֲטִישָׁה בָּאָה כַשֶּמֶן בְּעַצְמוֹתָיו. וּכְכָל אֲשֶׁר חָזְקוּ הָעֲטִישׁוֹת כֵּן עָצְמוּ לְעֻמָּתָן בִּרְכוֹת פִּיהוּ: לְמַרְפֵּא! לְמַרְפֵּא וְלִבְרָכָה! לִבְרָכָה וְלִרְוָחָה! וְאוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת-פְּנֵי אוֹרְחוֹ וְהִנָּם זְעוּמִים וַחֲמוּצִים, כְּאִישׁ עֲכָרוֹ כְאֵב-שִׁנָּיִם, וַיַּקְדֵּר פִּתְאֹם אֶת- עַפְעַפָּיו וְאֶת-תַּפּוּחַ אַפּוֹ וַיֹּאמֶר בְּזַעַף שִׁכּוֹרִים:

“רוֹאֶה אֲנִי אֶת-חָטְמְךָ, בֶּן-אָדָם וְהִנֵּה הוּא מִתְפַּתֵּל שׁוּב כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי: יֵינוֹת הָרֶקַח אֲשֶר לִשְׁלֹמה עָרְבוּ לְחִכְּךָ הַמְעֻדָּן וּלְחָטְמְךָ הַמְפֻנָּק מִשִּׁקּוּיֵי הַטַּבָּחִים – הֲלֹא? וּבְכָל-זֹאת, לֹא נָאוֶה לְאוֹרֵחַ, וְלוּ גַם מֶלֶך לְפָנִים, הַטּוֹת חֹטֶם נֶגֶד פְּנֵי בַעַל-הַבַּיִת, וְאִם גַּם טַבָּח הוּא. הֲלֹא תַעֲנֶה בִי, בֶּן-אָדָם, הַאִם לֹא מֵאֲשֶר לִי וּלְכָמוֹנִי עָרַכְתָּ לְךָ בְּהֵיכָלְךָ יוֹם-יוֹם שֻׁלְחָנוֹת מְלֵאִים דָּשֶׁן? הַאִם לֹא מִבְּשָׂרֵנוּ זָלַלְתָּ וּמִדָּמֵנוּ סָבָאתָ? אַל לְךָ אֵפוֹא הִתְנַשּׂא עָלַי בַּמָּקוֹם הַזֶּה. פֹּה אָנֹכִי הַמֶּלֶך! הֲשָׁמָעְתָּ?”

וּמַכַּת-אֶגְרוֹף חֲזָקָה, מַהֲלֻמַת שִׁכּוֹר, הִרְקִידָה עַל הַשֻׁלְחָן אֶת-כָּל-הַכֵּלִים. צְלוֹחִית אַחַת נִבְהֲלָה מְאֹד וַתִּפֹּל מִן הַשֻׁלְחָן אֶל בִּרְכֵּי שְׁלֹמה וַתִּשָּׁפֵךְ.

רֶגַע אֶחָד הָיְתָה דְמָמָה רָעָה בַּבַּיִת. עֵינֵי שְׁלֹמה הִבִּיטוּ בְּפַחַד וּבְיָגוֹן כְּעֵינֵי צְבִי מֻדָּח. וַיֵּהָפֵךְ כְּרֶגַע לְבָב הַטַּבָּח, וּכְשָׁקְטוֹ מְעָט מִזַּעְפּוֹ אָמָר:

“הֲנִבְעַתָּ, בֶּן-אָדָם? אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, הֲלֹא אַךְ מְשַׂחֵק אָנִי. אִישׁ אוֹהֵב הֲתוּלִים אָנֹכִי מֵעוֹדִי. חָלִילָה לי מִפְּגוֹעַ בְּאוֹרֵחַ בֵּיתִי. וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אוֹרֵחַ כָּמוֹךָ לשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הוּא לִי. וְאוּלָם לֹא טוֹב בְּעֵינַי שִׁבְתְּךָ לְפָנַי כִּמְרוֹחַ אָשֶׁךְ. מָרֵי נֶפֶשׁ וַחֲמוּצֵי-צֶלֶם לְתוֹעֵבָה הֵם לִי. הַצְהֵל פָּנִים, בֶּן-אָדָם, וְהֵיטִיבָה לִבֶּךָ. בַּמַּאֲכֶלֶת הַזֹּאת נִשְׁבַּעְתִּי (וְהַטַּבָּח שָׁלַף הַמַּאֲכֶלֶת מֵחֲגוֹרָתוֹ וַיִּתְקָעֶנָּה זְקוּפָה בְּלוּחַ הַשּׁלְחָן), בַּמַּאֲכֶלֶת הַזֹּאת, אִם תָּמוּשׁ מִפֹּה וְאִם נִטְעַם אֹכֶל כְּזַיִת עַד אִם כִּפַּרְתָּ פָּנַי וְשָׁתִיתָ אִתִּי מִפִּי הַבַּטְנוֹנִית הַזֹּאת כּוֹס עוֹד אֶחָת, כּוֹס כִּפּוּרִים תִּהְיֶה.”

וּבְהַעֲלוֹתוֹ מִבֵּין הַכֵּלִים חֵמֶת מְלֵאַת-בֶּטֶן וַחֲתוּמַת-פֶּה הוֹסִיף וַיֹּאמַר:

“וְאַתָּה מַה-דִּמִּיתָ? הֲנֵשֵׁב לֶאֱכֹל וְלֹא נִפְקֹד הַיְפֵפִיָּה הַכַּרְסְתָנִית הַזֹּאת. קָצֹף תִּקְצֹף עָלֵינוּ, כִּי הֶכְלַמְנוּהָ. עַתָּה סָגוּר פִּיהָ חוֹתָם צָר, גַּל נָעוּל, וְאוּלָם אַךְ נִפְתַּח פִּיהָ – וְיָצָא הַקֶּצֶף וְהַשֶּׁצֶף. הוֹמִיָּה הִיא וּבַעֲלַת-חֵמוֹת. הָבָה נְמָעֲכֶנָּה אַחַת וּשְׁתַּיִם וְנִרְאֶה אֶת-הַצָּפוּן בְּחֵיקָה. אַל תִּירָא כִּי רֶגֵע בְּאַפָּהּ, וְחַסְדָהּ – כַּיָּתֵד הַתְּקוּעָה. וּבְכֵן – הָבָה נִשּׁקֶנָּה מִנְשִׁיקוֹת פִּינוּ. חֲזָק!”

וְהַחֵמֶת פָּלְטָה דָמָהּ גַּם הִיא וַתִּפַּח נַפְשָׁהּ בִּנְשִׁיקָה.

כָּכָה הֹעֲלוּ הַכֵּלִים עַל הַשּׁלְחָן חֲלִיפוֹת, אִישׁ אַחֲרֵי רֵעֵהוּ, כִּלְקוּחִים לַמָּוֶת, וְהַטַּבָּח אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ בָהֶם מַעֲשֵׂה עֵרָה אֶל פִּיו כּוֹס אַחֲרֵי כּוֹס, וַיַּגְמֵא עַל בֶּטֶן רֵיקָה גַּם אֶת-אוֹרְחוֹ עִמּוֹ. בְּיָד חֲזָקָה הִגְמִיאוֹ. לֹא הוֹעִילוּ תַחֲנוּנִים וְהַפְצֵר. אֵת אֲשֶׁר יֹּאמַר לְךָ בַּעַל-הַבַּיִת עֲשֶׂה! לוּ גַם תִּבָּקַע כְּרֵשֶׂךָ! שְׁתֵה וְהֵעָרֵל!

וְהַהֵלֶךְ הַמִּסְכֵּן, בְּאֵין מִפְלָט, נִשְׁמַע לִמְאָרְחוֹ וַיַּסְגֵּר אֵלָיו אֶת-גְּרוֹנוֹ וְאֶת-בִּטְנוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כַּטּוֹב בְּעֵינָיו. בַּקְבּוּק לא אֶחָד, חֲלַל פִּיהֶם, הִתְגּוֹלֵל כְּבָר פֶּגֶר מֵת תַּחַת הַשּׁלְחָן, וְהַטַּבָּח עוֹד לֹא יָדַע חַנּוֹת, וּבְמָסְכוֹ אֶת-דַּם בַּקְבּוּקָיו הָעֲרוּפִים אֶל הַכּוֹסוֹת, הָעֲרוּכוֹת לוֹ וּלְאוֹרְחוֹ – הֵטִיל אֶת-הַיַּיִן אֶל גַּרְגְּרוֹתָיו וְגַם הֵאִיץ בְּאוֹרְחוֹ הָאֵץ וְעוֹרֵר לֵאמֹר:

“פְּעַר לֹעַ – וּגְמָא! אַל תִּשָּׁלֶה! עָרֹה עָרֹה עַד הַיְסוֹד! בְּלִי רַחֲמִים! הֲפֹךְ יָדֶךָ! חֲזָק וְאֱמָץ!”

ג

וּבְעוֹד אֵלֶּה הַשּׁנַיִם, בַּעַל-הַבַּיִת ואוֹרְחוֹ, מֵיטִיבִים לִבָּם עַל הַכֵּלִים וּמְצַפִּים לַסְּעֻדָּה – וְהַנְּעָרִים, חֲנִיכֵי הַטַּבָּח, מַגִּישִׁים לִפְנֵיהֶם בֵּין כּוֹס לְכוֹס קְעָרוֹת קְעָרוֹת מְלֵאוֹת צְנוֹן נוֹתֵן רֵיחַ עַד לְמֵרָחוֹק וְחַסִּית וְכַרְפַּס וּפִלְפְּלִים חֲרִיפִים בְּתַרְמִילֵיהֶם הַיְּרֻקִּים וְהָאֲדֻמִּים וּבְצָלִים וְשׁוּמִים מַדְמִיעֵי-עֵינָיִם, עֲשׁוּיִים כֻּלָּם בְּחֹמֶץ עַז וּבְשֶׁמֶן פַּקוּעוּת, שֶׁמֶן שָׁחוֹר וּמַבְאִישׁ כְּעִטְרָן, וְעִמָּהֶן צַלָּחוֹת עֲמוּסוֹת דְּגֵי-צַחֲנָה זְעִירִים וּנְמַקִּים, כִּדְמוּת עֲלוּקוֹת וְתוֹלָעֵי-מָוֶת,טְבוּעִים עַל רָאשֵׁיהֶם וּזְנַבְנְבוֹתֵיהֶם בְּצִירָם הַמְזֹהָם, לְבַד מִכְּרוּב וּתְרָדִים וְקִשּׁוּאִים כְּבוּשִׁים בְּמֵי-מֶלַח וּמְתֻבָּלִים בְּקֶצַח וּבְכַמּוֹן, ולְבַד מִפִּטְרִיוֹת וּשְׁמַרְקָעִים שְׁרוּיִים בְּחֹמֶץ וּבְחַרְדָּל שָׁחוּק גַּם הֵם, וְעוֹד פַּרְפְּרוֹת תַּאֲוָה וּמַטְעַמּוֹת חֶמְדָּה כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, מַמְרוֹרִים, מַחֲמַצִּים וּמְלוּחִים, לְגָרוֹת בֶּטֶן וּלְהַרְבּוֹת תֵּאָבוֹן. וַיֹּאכַל הַטַּבָּח בְּכָל-פֶּה וּבִמְלוֹא

לְחָיָיו וּמְתַלְּעוֹתָיו, גָּרוֹס וְהָדֵק וּפַמְפֵּם וְעַלֵּעַ וְלַקְלֵק וְהַשְׁמֵעַ קוֹל הַטַּחֲנָה וְהַמְּצִיצָה עַד לְמֵרָחוֹק. וְגַם עַל הָאוֹרֵחַ עֵינוֹ פְקוּחָה וְיָדוֹ חֲזָקָה לֶאֱכֹל מִכָּל הַמּוּבָא, אַל יְעַדֵּר דָּבָר. וּבְהִתְרַפּוֹת הָאוֹרֵחַ מְּעַט הִמְרִיצוֹ בַּעַל-הַבַּיִת לֵאמֹר:

"אֱכוֹל וּשְׁתֵה, בֶּן-אָדָם, אוֹמְרִים לָךְ, אַל תָּחוֹס עֵינֶךָ. הִתְנַקֵּם! יָפָה פַרְפֶּרֶת מְלוּחִים לִסְבִיאָה כְּמַגְרֶדֶת לִשְׁחִין. כְּכֹל אֲשֶׁר תּוֹסִיפֶנָּה כֵּן תְּאֻוֶּה וְכֵן תֵּחָמֵד עוֹד וָעוֹד. וּשְׁתַּיִם לְטוֹבָה בָּהּ: אֶת-הַגָּרוֹן תַּצְמִיא וְאֶת-הַשִׁכָּרוֹן תָּפִיג. קוּם אֵפוֹא וּטְחַן טַחְנְךָ, בֶּן-אָדָם. אֱכוֹל מִזֶּה וּמִזֶּה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַח יָדֶךָ – וְנֶהְפַּכְתָּ כְּרֶגַע לְאִישׁ אַחֵר. סָפוֹג יִסָּפֵג כָּל-הַמַּשְׁקֶה בְּמֵעֶיךָ וְלֹא יִוָּדַע כִּי בָא אֶל קִרְבָּם.

וּלְמַעַן הֱיוֹת מוֹפֵת, הֵטִיל הַטַּבָּח אֶל פִּיו פְּקַעַת גְּדוֹלָה, מְלוֹא הָעֹמֶס, צְנוֹן וְכַרְפַּס מְגוֹלָלִים יַחַד בְּשֶׁמֶן פַּקוּעוֹת. לִסְתוֹתָיו תָּפְחוּ וְהִתְכַּדְרוּ כְּנֹאדוֹת נְפוּחִים, וּבְהָפְכוֹ בִלְשׁוֹנוֹ בַּפְּקַעַת פִּמְפֵּם וְאָמָר:

“כָּזֶה, פּוּם פּוּם, רְאֶה וַעֲשֵׂה!”

וּשְׁלֹמה נֶאֱנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם – וַיֹּאכַל. טָעֹם טָעַם מִזֶּה וּמִזֶּה, וְגַם מִזֶּה לֹא מָשַׁךְ יָדוֹ, כִּגְזֵרַת בַּעַל-הַבַּיִת, הַחֲזָקָה עָלָיו. וְאוּלָם בְּלִבּוֹ הֵחֵל לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת, אֵיכָה יֵחָלֵץ מָיַּד מְעַנֵּה נַפְשׁוֹ וְאֵיפֹה יִמְצָא פִרְצָה לְהִמָּלֵט. עֵינָיו הִבִּיטוּ מֵאֳלֵיהֶן אֶל הַדֶּלֶת וְאֶל הַחַלּוֹן הַקָּרוֹב, אַךְ אֲהָהּ, כָּלוּא הוּא בַמָּצוֹר וְלֹא יוּכַל מוּשׁ. מִימִינוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו הַקִּירוֹת, מִשְׂמֹאלוֹ הַטַּבָּח ומִלְפָנָיו הַשּׁלְחָן. אִלּוּ נִתְּנוּ כְנָפַיִם לו כִּי עַתָּה נִמְלַט כַּצִפּוֹרבְּעַד הָאֲרֻבָּה הַפְּתוּחָה בַתִּקְרָה לְמַעְלָה, מְכֻוֶּנֶת לְעֻמַּת רֹאשׁוֹ.

ובַּעַל-הַבַּיִת, כְּצוֹפֶה לִלְבַב אוֹרְחוֹ, שִׁלַּח בּוֹ פִתְאֹם שְׁתֵּי עֵינַיִם סְבוּאוֹת וּדְלוּחוֹת, וּבְעוֹד מְלוֹא פִיו עָמוּס וּמְטֻפָּל בִּפְקַעַת הַצְּנוֹן וְהַכַּרְפַּס,פִּמְפְּמוּ שְׂפָתָיו, הַמְדֻשָּׁנוֹת בְּשֶׁמֶן פַּקוּעוּת, לֵאמֹר:

“עַל מַה, פּוּם-פּוּם, הָאַנְחָתָה, בֶּן-אָדָם? סֵעֲפִים, פּוּם-פּוּם, שִׂנֵאתִי. דְּאָגָה בְּלֶב פּוּם… בְּלֶב-אִישׁ – יְקִיאֶנָּה. יוֹדֵעַ טַבָּח נֶפֶשׁ פּוּם… נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ. אֶת-אֲבוּסְךָ מִימֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ, וּמֵעֶיךָ, פּוּם-פּוּם, חֲלִילִים חֲלִילִים, אֵין לְכַחֵד: שָׁמֵן וְדָשֵׁן הָיָה לֶחֶם שְׁלֹמה – פּוּם-פּוּם! לֶחֶם לַחְמָתָיִם! הַעוֹדְךָ זוֹכֵר אֶת-פּוּם-פּוּם, אֶת-הַחֶשְׁבּוֹן?”

וּבְהַשְׁקִיעוֹ סוֹף-סוֹף אֶת-פְּקַעַת הַצְּנוֹן וְהַכַּרְפַּס אֶל מֵצַר בֵּית-הַבְּלִיעָה וַתְּהִי הָרְוָחָה – הֵחֵל כּוֹפֵף אֶל פִּסַּת יָדוֹ הַשּׁמֵנָה אַחַת לְאַחַת אֶצְבָּעוֹת עָבוֹת וּקְצָרוֹת וַיְהִי כְּמוֹנֶה:

“שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת – אַחַת, וְשִׁשִּׁים כֹּר קֶמַח – שְׁתַּיִם, עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִיאִים – שָׁלֹש, וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי – אַרְבַּע, ומֵאָה צֹאן – חָמֵשׁ; חֶשְׁבּוֹן אֶמֶת וצֶדֶק, הֲלֹא? וְכָל-אֵלֶּה, דַּע לְךָ, רַק לְיוֹם אֶחָד, הֲשָׁמָעְתָּ? רַק לְיוֹם אֶחָד! וּלְבַד, הַסְכֵּת וּשְׁמַע עוֹד, וּלְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבּוּרִים אֲבוּסִים, אֱמֹר,הֶהָיְתָה כָזֹאת מִימֵי עוֹלָם? שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, לָזֹאת יִּקָּרֵא אֲכִילָה! עַתָּה צֵא וּלְמַד, מֶה הָיְתָה הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִפְנֵי הַסְּעֻדָּה? וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ? וְיֵשׁ לְהוֹסִיף: לְבַד מִיַּיִן וּמִיֶּתֶר הַמַּשְׁקִים. יֹאכֲלוּנִי הַכְּלָבִים אִם לֹא בֶן-חַיִל אַתָּה, שְׁלֹמה!”

וְהַטַּבָּח בְּהִתְעוֹרֵר בּוֹ רוּחוֹ, טָפַח שׁוּב עַל שְׁכֶם הָאוֹרֵחַ טְפִיחַת יְקָר, אֲשֶר כֹּחַ בָּהּ לִשַׁבֵּר אֶת-הֶעָצֶה עַל הַמַּפְרֶקֶת יָחַד, וְאוּלָם כְּרֶגַע זָכַר אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיְשַנֶּה אֶת-קוֹלוֹ וַיֹּאמַר:

“אֶפֶס כִּי כָל-זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים – וְעַתָּה אֵינֶנּוּ. עַתָּה נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּלִ וּשְׁלֹמה מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם מִלְפָנִים אוֹכֵל כְּאַחַד אֶבְיוֹנֵי-הָעָם עַל שֻׁלְחַן טַבָּח בְּיִשְׂרָאֵל. אֱכֹל אֱכֹל, מֶלֶךְ אֶבְיוֹן, וְיֶעֱרַב לָךְ. וְטוֹב מִזֶּה, שְׁתֵה וְתִשְׁכַּח רִישֶׁךָ. לֹא כֵן אָמַרְתָּ בִּמְשָׁלֶיךָ: ‘תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי-נָפֶשׁ’? מֵעַי מֵעַי לִמְלָכִים אֲשֶר כָּמוֹךָ. הֵן גַּם הַבְּהֵמָה שָׁמֵן חֶלְקָהּ מֵחֶלְקֶךָ: מַאֲכָלָהּ נִתַּן וּמֵימֶיהָ נֶאֱמָנִים – וְאַתָּה מָה? אֱכֹל אֵפוֹא ושְׁתֵה בְּעוֹד מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לְנֶגְדֶּךָ. וְאִם גַּם תַּעְדִיף מְעַט אֵין רָע – וְהָיָה לְפִקָּדוֹן בְּבִטְנְךָ לְיוֹם מַחְסוֹר; כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יִמְצָאֲךָ מָחָר. לא בְכָל-יוֹם יַקְרֶה אֱלֹהִים לְפָנֶיךָ טַבָּח אֲשֶר כָּמוֹנִי. אֱכֹל אֵפוֹא ושְׁתֵה, אוֹמֵר אֲנִי לָךְ. אַל תִּתְרַפֶּה בִמְלַאכְתֶּךָ. הַיָּמִים הַטּוֹבִים לֹא יָשׁוּבוּ מְהֵרָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם יָשׁוּבוּ לְעוֹלָמִים.”

כָּזֶה וְכָזֶה מִלְלוּ שִׂפְתֵי הַטַּבָּח, הַמְגֹאָלוֹת בְּשֶׁמֶן פַּקוּעוּת, כְּנוֹחַ עָלָיו הָרוּחַ וּכְטוֹב לִבּוֹ עָלָיו בְּטַעַם הַיַּיִן וְהַצְּנוֹן. וּשְׁלֹמה נָשַׁך אֶת-שְׂפָתָיו וַיִּדֹּם. בְּרַב-כֹּחַ כָּלָא אֶת-יָדוֹ מִתָּפְשָׂהּ בַּשַׂכִּין אֲשֶר עַל הַשֻׁלְחָן לְפָנָיו, לְמַעַן עֲשׂוֹת בָּהּ מַעֲשֶׂה, וְאִם גַּם טֶרֶם יֵדַע מָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶר יַעֲשֶׂה בָּהּ, הֲיִתְקָעֶנָּה בְלֹעוֹ הוּא וְאִם יַשְׁקִיעֶנָּה בְּפַרְשְׁדוֹן הַטַּבָּח הַנֶאֱלָח? וּכְכָל אֲשֶׁר הִתְאַפֵּק כֵּן רֻתְּחוּ כָּל-דָּמָיו בְּקִרְבּוֹ וְכֵן בָּכוּ כָל-קְרָבָיו מֵחֲרוֹן אֵין אוֹנִים. אָכֵן אַכְזָרִי מוּסָרְךָ, אֱלֹהִים, וְתוֹכַחְתְּךָ מִי יְכִילֶנָּה. הַמְעַטִים הַפְּגָעִים אֲשֶר יָשִׂיגוּ אֶת-הַהֵלֶךְ הַמִּסְכֵּן בִּימֵי נְדוּדָיו הָרָעִים? וְאוּלָם פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בַּיַּעַר, שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח, נָמֵר בְּעַרְבַת מִדְבָּר – וְאַל טַבָּח בַּחֲסָדָיו וּבַהֲמוֹן מֵעָיו.

ד

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְעֵת הָאֹכֶל הִגִּיעָה. בְּפֶתַח הַחֶדֶר בָּאָה בַעֲלַת-הַבַּיִת וְשִׁפְחוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ וּבְכַפֵּיהֶן, מְחֻתָּלִים בְּמַטְלִיּוֹת מְזֹהָמוֹת לַחֲצִיצָה, כֵּלִים מְפֻחָמִים וּקְלוּיֵי-אֵשׁ, לְקוּחִים זֶה עַתָּה מֵעִם גַּחֲלֵי הַכִּירַיִם, סִירוֹת וּפָארוּרִים וַחֲבִתִּים, מְלֵאִים כֻּלָּם עַד שְׂפָתָם מִכָּל-מַאֲכָל אֲשֶר יֵאָכֵל: מְעֲשֶׂה קְדֵרָה וּמְעֲשֶׂה מַשְׂרֵת וּמַרְחָשֶׁת, נָא וְצָלִי וּמְבֻשָּׁל וּמֻרְבָּךְ, אֵין נֶעְדָּר דָּבָר. בְּדַרְכָּם הַקְּצָרָה מִן הַמִּשְׁפְּתַיִם וְעַד הַשּׁלְחָן לֹא שָׁקְטוּ עוֹד הַמַּאֲכָלִים כָּלָה מִזַּעַף רְתִיחָתָם וּפַעְפּוּעֵיהֶם, וּמִפִּי הַכֵּלִים הִתְאַבְּכוּ עַד לִשְׁמֵי קוֹרָה תִּימְרוֹת אֵדִים חַמִּים. כָּל-הַבַּיִת מָלֵא פִתְאֹם עֲנַן הֶבֶל כָּבֵד כְּבֵית-הַמֶּרְחָץ עִם עֵרֶב רֵיחוֹת עַזִים וּמְשֹֻנִים נוֹקְבֵי הָאַף וּבוֹקְעֵי הַמֹּחַ בַּקָּדְקֹד. יַד שְׁלֹמה חָרְדָה בְּלִי מֵשִׂים אֶל הַנְּחִירַיִם וְעֵינָיו שׁוֹטְטוּ שׁוּב לְבַקֵּש מִפְלָט.

וְאוּלָם מִפְלָט אַיִן וְאָיִן. ובֵּינָתַים הֵבִיאוּ הַנָּשִׁים בְּשָׁלוֹם אֶת-הַכֵּלִים הַמְּלֵאִים אֶל הַשּׁלְחָן וַתַּעֲמֹסְנָה עָלָיו אֶת-כָּל-הַכְּבֻדָּה הַמְפֻחָמֶת, כְּלִי עַל-יַד כֶּלִי, הַקֵּף אֶת-שְׂפַת הַשּׁלְחָן כְּחוֹמָה מִשְׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו סָבִיב, וּבְכַסּוֹתָן אֶת-הַכֵּלִים בִּצְמִידִים פְּתִילִים פָּרְשׂוּ בִּדְמָמָה אֶל הַמִּטְבָּח. וַיֵּשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם הַטַּבָּח וְאוֹרְחוֹ, בַּמָּצוֹר.

וְהַטַּבָּח הִתְעוֹרֵר מְאֹד לְמַרְאֵה שִׁפְעַת הַמַּאֲכָלִים וּלְקִיטוֹרֵי רֵיחָם הַנִּיחוֹחַ, וַיַּךְ עַל שְׁכֶם הָאוֹרֵחַ בְּכֹחַ מְשֻׁלָשׁ מַכַּת צָהֳלָה וּתְרוּעָה וַיִּקְרָא:

“בָּרֵך גַּדְּךָ, בֶּן-אָדָם, כִּי נָפַלְתָּ הַיּוֹם בִּידֵי אִישׁ אֲשֶר כָּמוֹנִי. אֵין זֹאת כִּי אִם צִדְקַת אָבִיךָ דָּוִד וְאִמְּךָ הַחֲסִידָה בַּת-שֶׁבַע הִיא אֲשֶׁר עָמְדָה לְךָ הַיּוֹם לְהֲבִיאֲךָ בְּצֵל קוֹרָתִי. הֲכֵן דִּבַּרְתִּי (וְהַטַּבָּח קָרַץ עַיִן אַחַת בְּעָרְמָה רַבָּה). הַרְחֵב אֵפוֹא לֹעַ וְהָרֵק שֵׁן, בֶּן-אָדָם, טָרֹף וְגָרֵם! וּלְלֹא רַחֲמִים!”

וּבְעָרוֹתוֹ אֶת-אַחַת הַסִּירוֹת, נְזִיד גְּמַאי שָׁמֵן וְרוֹתֵחַ, אֶל קַעֲרַת-חֶרֶשׂ גְּדוֹלָה כְעָבִיט וַעֲמֻקָּה כִתְהוֹם, זָרָה עַל-פְּנֵי הַנָּזִיד שַׁחַק פִּלְפְּלִים מְלוֹא הַחֹפֶן וַיִּתְקַע לְיַד הָאוֹרֵחַ כַּף-עוֹפֶרֶת עָבָה וּכְבֵדָה, מֵעֵין תַּרְוָד, וַיֹּאמַר:

“וְעַתָּה נְטֵה בְּכַפְּךָ עַל הַמְּצוּלָה וּבְקָעֶנָּה. שׁוּט וַחֲתָר-בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְעָמְקָהּ. עַד קַרְקָעָהּ תִּצְלֹל, קְפֹץ – וְאַל תֵּחָת. נֶפֶשׁ בַּכָּף! אִתְּךָ אָנֹכִי בַצָּרָה.”

וְהַטַּבָּח, וְאַחֲרָיו הָאוֹרֵחַ, אִישׁ כַּף-עוֹפַרְתּוֹ בְיָדוֹ, שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם וַיְנַעֲרוּ אֶת-הַמְּצוּלָה הָרוֹתַחַת, אוֹתָהּ וְאֶת-כָּל-מְלוֹאָהּ, מִבֶּטֶן הַמְּצוּלָה, מִתַּחַת לְצִחְצוּחֵי שַׁמְנוּנִית צְהֻבִּים, הַצָּפִים עַל פָּנֶיהָ, עֲגֻלִּים וּרְחָבִים, כְּרַפְסוֹדוֹת עַל-פְּנֵי רַחֲבֵי נָהָר, נִגְלֹה נִגְלָה בְלִיל כִּלְאָיִם, תַּעֲרֹבֶת גֶּרֶשׁ וְרִיפוֹת וָפוֹל מְבֻשּׁלִים וּשְׁלוּקִים יַחַד בִּמְלִילֵי בָצֵק וּמְדֻשּׁנִים לָרֹב בְּבִדְלֵי אֱלָל וּבְתִלְתּוּלֵי מֵעַיִם וָקֶרֶב וּבְגַרְגְּרוֹת תַּרְנְגוֹלִים וְקֻרְקִבְנֵיהֶם; וּמִלֵב הַמְּצוּלָה בִּצְבֵּץ וַיֵּצֵא, כְּאִי קָטָן, זֶפֶק מְמֻלָּא כָּל-טוּב, תַּאֲוַת נָפֶשׁ. אֶל הָאִי הַקָּטֹן הַזֶּה חָתַר עַתָּה הַטַּבָּח בְּתַרְוָדוֹ, וּכְכָל אֲשֶׁר הוֹסִיף הַזֶּפֶק הַנֶּהְדָּר לְהֵחָשֵׂף, בְּהִדָּלוֹת הַגְּמַאי מִִסָּבִיב לוֹ, כֵּן נִפְתּוּ עָלָיו עֵינֵי הַטַּבָּח וְלִבּוֹ. הַעֲבֵד הֶעֱבִיד אֶת-הַתַּרְוָד וְאֶת-בֵּית-הַבְּלִיעָה בְּפָרֶךְ, בְּחָפְזוֹ לְיַבֵּשׁ אֶת- הַמְּצוּלָה, לְמַעַן עֲשׂוֹתוֹ מְהֵרָה הַמְזִמָּתָה בַּזָּפֶק. וְאוּלָם הָאוֹרֵחַ פִּגֵּר מֵרְדוֹף אַחֲרָיו, כִּי נִפְתַּל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים עִם תַּרְוָדוֹ הוּא, הָרָחָב מִפִּתְחֵי פִּיו, לְהַעֲבִירוֹ בְדֹחַק גָּדוֹל בֵּין הַמְּצָרִים – וּשְׂפָתָיו לֹא תִקָּרַעְנָה וְלֹא תִכָּוֶינָה. הַמְּלָאכָה לֹא הָיְתָה קַלָּה, “כְּרוֹת רֹאשׁוֹ וְאַל יָמוּת”, וַיִּיעַף הָאוֹרֵחַ מְאֹד. מִצְחוֹ וְרֹאשׁ חָטְמוֹ עָרְפוּ זֵעָה וּבְרַקוֹתָיו הֹלֶם פָּעַם. מֵרֹב רִפְיוֹן וְאַמֵּץ כֹּחַ – כִּמְעַט נִשְׁמַט הַתַּרְוָד מִיָּדוֹ.

אֶת-כֹּבֶד עֲמָלוֹ וְאֶת-יְגִיעַ כַּפּוֹ רָאָה הַטַּבָּח וַיִּבֶז לוֹ בְּלִבּוֹ, וּבְלִי שְׁבוֹת רֶגַע מִמְּלַאכְתּוֹ, שָׁלַח בּוֹ בַעֲקַלָּתוֹן, מֵעַל סוֹלְלַת תַּרְוָד מָלֵא וְגָדוּשׁ מֻגָּשׁ אֶל שְׂפָתָיו, חֵץ אַחַת מֵעֵינָיו הַקְּטַנוֹת וְהַטּוֹבְלוֹת בַּחֵלֶב, חֵץ לַעַג מֵמִית,הָאוֹמֵר מְפֹרָשׁ:

“אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ, שְׁפַל יָדַיִם! הֲכָכָה יֹאכַל שְׁלֹמה?”

אַךְ הִנֵּה נִשְׂרְפָה קַעֲרַת הַגְּמַאי עַד תֻּמָּה, וְהַזֶּפֶק הַמְמֻלָּא נֶחֱשַׂף כֻּלּוֹ לָעֵינַיִם. כָּלִיל בַּהֲדָרוֹ, בִּמְלוֹא חִנּוֹ וּבְכָל-חֶמְדַּת מַרְאֵהוּ, רָבַץ כַּאֲרִי בָּדָד בֶּטַח עַל קַרְקַע הַקְּעָרָה וְהוּא מַדִּיחַ וּמֵסִית. וְלֹא יָכֹל עוֹד הַטַּבָּח לְהִתְאַפֵּק, ובתפשו אֶת-הַזֶּפֶק בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַטּוֹרְפוֹת תֵּפֶשׂ חֶנֶק, עַד כְּדֵי סְחִיטַת חֲצִי הַשַּׁמְנוּנִית, קְרָעוֹ בַּחֲמַת תַּאֲוָה לִשְׁנַיִם קְרָעִים, וַיּוֹשֶׁט אֶת-הַקֶּרַע הָאֶחָד בְּעוֹדֶנּוּ שׁוֹתֵת שֹׁמֶן לָאוֹרֵחַ וַיֹּאמַר:

“קַח וְהִדַּשּׁן. זֶפֶק בִּזְפָקִים, אֲנִי אוֹמֵר לָךְ. כָּמֹהוּ לֹא זֻפַּק עוֹד מֵעוֹלָם. כֻּלוֹ זוֹלֵף שַׁמְנוּנִית. וּרְאֵה אֶת-תּוֹכוֹ: אוֹצַר כָּל-חֶמְדָּה. כְּלִיל מַעֲדַנִּים. מַרְאֵהוּ לְבַד יַרְקִיד יִצְרִי כְּמוֹ עֵגֶל.”

אֶפֶס כִּי-לֵב שְׁלֹמה לא נִפְתָּה עַל הַזָּפֶק. כָּל-מֵעָיו נֶהְפְּכוּ בְּקִרְבּוֹ לְמַרְאֵהוּ, וַיְהִי כִמְהַסֵּס: הֲיִתְגָאֶל-בּוֹ אִם לֹא? רָאָה זֹאת הַטַּבָּח וַיָּנַע עָלָיו בְּמוֹ יָדוֹ כְּנוֹאָשׁ:

“אָכֵן גֶּבֶר לֹא יִצְלַח אַתָּה. הוֹבַשְׁתָּ הַיּוֹם אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. הוֹבַשְׁתָּ, הִכְלָמְתָּ. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ גְּדוֹלוֹת וּגְבוּרוֹת, לֵאמֹר: אֶלֶף נָשִׁים תִּשְׁגֹל, וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת, וָאֹמַר אַךְ גֶּבֶר חֲלָצַיִם אָתָּה וּכְכֹּחֲךָ בְּמָתְנֶיךָ כֵּן אוֹנְךָ בְּבִטְנְךָ וּבְטוֹחֲנוֹתֶיךָ. עַתָּה רָאִיתִי כִּי אַךְ בַּדִים וּכְזָבִים הַשְּׁמוּעוֹת. יַגֶּדְךָ פִיךָ: אַךְ זֶה הַחִלּוֹתָ וַתֵּלֶא, וּמַה-תַּעֲשֶׂה לְיֶתֶר הַסִּירוֹת? אֵין זֹאת כִּי אִם הַצִּידוֹנִיּוֹת וְהָעַמוֹנִיּוֹת שָׁבְרוּ אֶת-מָתְנֶיךָ וַתְּהִי כְגֶבֶר אֵין אֱיָל. הַאֵין זֹאת? יְדַעְנוּכֶם גַּם יְדַעְנוּכֶם הַמְּלָכִים.”

וְהַטַּבָּח קָרַץ שׁוֹב עַיִן בְּעָרְמָה רַבָּה.

וּשְׁלֹמה כָּפַף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ וַיֶאֱנֹק דֹּם. מַה-יֹּאמַר וּמַה-יְּדַבֵּר? אָכֵן מָצָא הַטַּבָּח אֶת-קְלוֹנוֹ. וּבֶאֱמֶת הֲלֹא שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָׁאָל: מָה אֶעֱשֶׂה לְיֶתֶר הַסִּירוֹת? אֵיכָה אוּכַל לְכֻלָּן? וְעֵינֵי שְׁלֹמה נִטָּיוּ בַסֵּתֶר אֶל עֵבֶר הַסִּירוֹת, לָדַּעַת מִסְפָּרָן: אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש, אַרְבַּע… – אֱלֹהֵי פַחַד אָבִי דָּוִד! וְלוּ גַם בֶּטֶן שׁוֹר הַבָּר לִי – הַאֶעֱמֹד בָּאֵלֶּה? וּמִי יוֹדֵעַ אֶת-הַשָּמוּר לִי עוֹד בְּחֵיק זֶה הַפָּארוּר הַגָּדוֹל, הָעוֹמֵד בַּתָּוֶךְ רָם וּמִתְנַשּׂא כְּמִפְלֶצֶת שְׁחוֹרִה וּמְצַפֶּה לְתוֹרוֹ. לֹא טוֹב יְבַשֵּׁר הַפָּארוּר הָאָרוֹר הַזֶּה.

וּבְטֶרֶם תִּגְמֹל בְּלִבּוֹ מְזִמַּת מְאוּם, אֵיכָה יִּמָּלֵט מִן הַמּוֹקֵשׁ אֲשֶׁר נִלְכַּד בּוֹ – וְהַטַּבָּח הִנֵּה זֶה הֵרִים אֶת- הַפָּארוּר, אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָגֹר הָאוֹרֵחַ, וַיַּהַפְכֵהוּ אֶל קְעָרָה אַחַת גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה מִן הָרִאשׁוֹנָה – אֶל גִּגִּית, אֶל הַקְּעָרָה-הגִּגִּית הַזֹּאת נָפְלָה חַלְחֹלֶת שְׁלֵמָה, מַעֲשֵׂה מִלוּאִים גַּם הִיא, וַתִּגְבַּהּ כְּהַר מִשּׂפַת הַקְּעָרָה וּלְמָעְלָה. מִסָּבִיב לָהָר הִתְגּוֹלְלוּ כַּאֲבָנִים מְנֻפָּצוֹת בִּתְרֵי טְחוֹל וְכָבֵד וְרֵאָה וָפָדֶר, וְעוֹד דִּבְרֵיחֲמוּדוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. בָּאְשָׁה עַזָּה וּכְבֵדָה עָלְתָה פִתְאֹם כְּרוּחַ קֶטֶב מֵעִם הָהָר וַתַּך בְּאַף שְׁלֹמה וַתְּהֻמֵּהוּ. עוֹד מְעַט וְאָבְדוּ כָּל-חוּשָׁיו. אֵין זֹאת כִּי אִם לֹא נֻקְּתָה הַחַלְחֹלֶת מִפִּרְשָׁה – חָשַׁב שְׁלֹמה. וְאוּלָם כְּכֹל אֲשֶר הָמְמָה הַחַלְחֹלֶת אֶת-הָאוֹרֵחַ כֵּן הִצְהִילָה אֶת-לֵב הַטַּבָּח, וּבְשַׁפְשְׁפוֹ אֶת-כַּפָּיו מִתַּעֲנוּג וּמֵעֲלִיצוּת קָרָא בּשִׂמְחָה:

אָכֵן הִגְדִּילָה הַיּוֹם נֶגְדָּתִי עֲשׂוֹת. שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן! כָּזֹאת הֵן לֹא רָאֲתָה עוֹד עַיִן! תֵּן כָּבוֹד, בֶּן-אָדָם, וֶאֱזֹר חֲלָצֶיךָ. הַחַלְחֹלֶת, יָרוּם הוֹדָהּ, הִנֵּה זֶה בָּאָה. מַלְכַּת הַמֵּעַיִם הִיא. אוֹ טוֹב מִזֶּה: פַּתַּח אֲזוֹרְךָ וְהָיְתָה הָרְוָחָה בְּבִטְנֶךָ. וְאוּלָם לְמַעַן הוֹסֵף רֶוַח בֵּין הַדְּבָקִים, עֲצָתִי אֱמוּנָה: הָבָה נִתְחַכְּמָה וְנִשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס מַצְעִירָה אַחַת וּתְהִי מַבְדֶּלֶת בֵּין מַאֲכָל לְמַאֲכָל. רִאשׁוֹנָה לַכּוֹסוֹת אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה תִהְיֶה. אַחֲרֵי-כֵן נָקוּם עַל הַחַלְחֹלֶת וּנְרַטְּשֶׁנָּה, וְנִרְאֶה בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָּדוֹל."

וְאוּלָם אֹזֶן שְׁלֹמה לא קָלְטָה עוֹד אֶת-לַהָג הַטַּבָּח. כָּל-הַפִּגּוּלִים אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל קִרְבּוֹ עַד עַתָּה נָתְנוּ אוֹתוֹתָם אוֹתוֹת בְּבִטְנוֹ וּבְפִיו. אִם לֹא יִּמָּלֵט כְּרֶגַע הַחוּצָה – וְכָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה.

וּבְעוֹד הַטַּבָּח עוֹשֶׂה בכֵּלִים כֹּה וָכֹה – וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת-שְׁלֹמה וַיַּפֵּל בִּצְדִיָּה כַּף מֵעַל הַשּׁלְחָן וַיִּשּׁח לַהֲרִימָה, וַיְהִי בִּשְׁחוֹתוֹ, וַיִּלְפֹּת אֶת-רַגְלֵי הַשּׁלְחָן וַיַּהַפְכֵהוּ עַל כָּל מַעֲרַכְתּוֹ אָרְצָה.

הַמָּצוֹר נִפְרַץ וְהַדֶּרֶךְ אֶל הַחַלּוֹן הַקָּרוֹב פֻּנָתָה. רֶגַע אֶחָד – וּשְׁלֹמה, בְּפָסְחוֹ עַל הַהֲפֵכָה, קָפַץ וַיַּעֲבֹר אֶת-הַחַלּוֹן וְאֵינֶנּוּ.

ומְהוּמָה גְּדוֹלָה קָמָה בַּבַּיִת. מִקוֹל הַמַּפֹּלֶת וְהַנֶּפֶץ נָעוּ הַסִּפִּים וַיָּזוּעוּ מְזוּזוֹת הַפְּתָחִים והַחַלוֹנוֹת. כָּל-אַנְשֵׁי הַבַּיִת, הַטַּבַּחַת וְשִׁפְחוֹתֶיהָ עַל חֲנִיכֵי הַטַּבָּח וּמְשָׁרְתָיו, נִבְהֲלוּ לָבוֹא מֵאֲשֶׁר הֵם שָׁם אֶל מְקוֹם הָרַעַשׁ וַיִּתְנַגְּשׁוּ יַחְדָּו. עַל הַמַּפֹּלֶת לִפְנֵיהֶם עָמַד הַטַּבָּח וְהוּא נִדְהָם וּמֻכֵּה תִמָּהוֹן; יָדָיו שְׁטוּחוֹת וְעֵינָיו בּוֹצְצוֹת וּפִיו פָּעוּר וּקְצֵה לְשׁוֹנוֹ שָׁלוּחַ מִבֵּין שְׂפָתָיו הַמְדֻשָּׁנוֹת הַחוּצָה. כֻּלוֹ נְצִיב חֵלֶב קָרוּשׁ, גֹּלֶם דּוֹמֵם.

וְהָאוֹרֵחַ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ. הָיָה כְלֹא הָיָה.

ה

וּשְׁלֹמה רָץ כָּל-עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ וְכֹחַ בְּרַגְלָיו וַיִּמָּלֵט אֶל הַשָּׂדֶה, וְשָׁם אֶל חֵיק אַחַת הַפְּתָחִים, הֵקִיא אֶת-כָּל-בִּלְעוֹ בּבֵית הַטַּבָּח. וְגַם יוֹמַיִם אַחֲרֵי-כֵן עוֹד עָמַד טַעַם הַפִּגּוּלִים וְהַשִּקּוּצִים בְּפִיו, וַיְהִי בְּעֵינָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר נִתְעַב עָלָיו בְשָׂרוֹ וְכֹל-קְרָבָיו נֶאֱלָחוּ. אִלּוּ יַחֲלִיף אִישׁ אֶת-בְּשָׂרוֹ כְּהַחֲלִיפוֹ אֶת-שִׂמְלוֹתָיו, כִּי עַתָּה הִתְפַּשּׁט שְׁלֹמה אֶת-גְּוִיָּתוֹ הַמְשֻקֶּצֶת, לְהַשְׁלִיכָה כִּנְבֵלָה לַכְּלָבִים, וַיִּלְבַּש גְּוִיִּה אַחֶרֶת. וּבְכָל- הָעֵת הַהִיא לא הֵבִיא אֹכֶל אֶל פִּיו, כִּי זִהֲמָה נַפְשׁוֹ לָחֶם, וַיִּמָּנַע גִם מִנְּטוֹת אֶל עִיר-מוֹשָׁב פֶּן יִפְגָּעֵהוּ טַבָּח וקָמָה הַצָּרָה פַּעֲמַיִם. בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי מְצָאוֹ אִישׁ-כְּפָר אֶחָד וְהוּא מִתְעַלֵּף בַּשּׂדֶה, וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל אֹהֶל בֵיתוֹ בְּרַחֲמִים רַבִּים, וַיְחוֹנְנֵהוּ וַיְדַבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וּנְדִיבוֹת וַיָּשֶׁב רוּחו. וְגַם בִּפְסוֹק לוֹ הַהֵלֶךְ אֶת-פְּסוּקוֹ לֵאמֹר: “אֲנִי שְׁלֹמה מֶלֶך הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם” – לֹא הִתְעַלֵּל-בּוֹ הָאִישׁ וְלֹא לָעַג לוֹ, כִּי הַשְׂכֵּל הִשְׂכִּיל אֶל נֶפֶשׁ הֵלֶךְ נוֹדֵד וּמִתְעַנֶּה בַּדֶּרֶךְ. וַיִּשְׁקֹד עָלָיו לְהַרְגִּיעוֹ וּלְנַחֲמוֹ, בְּאָמְרוֹ: מִשְׁפְּטֵי אֱלֹהִים תְּהוֹם רַבָּה, וּמַה-יֵדַע אֱנוֹשׁ? וַיָּבֵא הָאִישׁ מַיִם לָאוֹרֵחַ וַיִּרְחַץ אֶת-פָּנָיו ואֶת-יָדָיו ורַגְלָיו, וַיְשָרְתֵהוּ, וּבְהַגִיעַ עֵת הָאֹכֶל, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ לָאוֹרֵחַ:

אִם טוֹב אֲנִי בְעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי, אַל-נָא תָּשֶׁב פָּנַי וְאָכַלְתָּ אִתִּי לֶחֶם הַיּוֹם. לא אִיש עָשִׁיר אָנֹכִי, וַאֲרוּחָתִי מִצְעָר: מְעַט יָרָק, אַךְ רָעֵב לֹא יֵצֵא אוֹרֵחַ מִבֵּיתִי."

וַיּוֹאֶל שְׁלֹמה וַיֹּאכַל לֶחֶם אֶת-הָאִישׁ, וַתִּנְעַם לוֹ אֲרוּחַת הַיָּרָק בַּיוֹם הַהוּא מִכָּל-מַעֲדַנֵי-מֶלֶךְ, אֲשֶׁר שְׂבָעָם בִּימֵי הַטּוֹבָה. וּבְצֵאתוֹ מְרֻחָם וּמְנֻחָם מִבֵּית הָרָשׁ לָשׁוּב אֶל נְדוּדָיו – וַתְּהִי אִתּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת, רוּחַ חֲדָשָׁה, לֹֹא יְדָעָה מֵעוֹדוֹ.

---

אגדת שלושה וארבעה (נוסח אחד)

מאת

חיים נחמן ביאליק

א

בַּת חֲמוּדוֹת יְפֵהפִיָּה הָיְתָה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר אֵין בְּכֹל-הָאָרֶץ מָשְׁלָהּ, וַיֶּאֱהָבֶנָּה הַמֶּלֶך כְּנַפְשׁוֹ, וַיִּצְרֶנָּה כְּבָבַת עֵינוֹ, וְהַנַּעֲרָה נִפְלָה וְזָרָה מֵעוֹדָהּ בִּדְרָכֶיהָ מִכָּל- בְּנוֹת גִּילָהּ, וַתִּמְאַס בִּשְׁאוֹן הֵיכְלֵי עֹנֶג, וַתִּבְחַר לְהִתְהַלֵּךְ בּוֹדֵדָה וְדוֹמֵמָה בְגַן הַמֶּלֶך אוֹ לְהַשְׁכִּים לַכְּרָמִים וְלִתְעוֹת בְּמִשְׁעוֹלֵיהֶם, וְנַפְשָׁהּ הוֹמָה וְעֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת לְמֵרָחוֹק, וַתְּהִי כְּחוֹלֶמֶת בְּהָקִיץ כָּל-הַיָּמִים וְאִישׁ לֹא יָדַע אֶת-לִבָּהּ. וּבְהַגִיעַ לָהּ עֵת דּוֹדִים, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי-הַמְּלָכִים מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק לְדַבֵּר בָּּה אֶל אָבִיהָ, וְאוּלָם הַנַּעֲרָה בַת הַמֶּלֶך הִסְתּירָה פָנֶיהָ מֵהֶם וְלֹא שָׁעֲתָה לְדִבְרֵיהֶם, וַיָּשוּבוּ כֻלָּם אֶל אַרְצָם נִכְלָמִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ.

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ הַיָּמִים וְהַנַּעֲרָה הִכְבִּידָה אֶת לִבָּהּ, וַיִּוָּאֲשׁוּ מִמֶּנָּה בְּנֵי-הַמְּלָכִים וְלֹא יָסְפוּ לְשַׁחֵר פָּנֶיהָ. וַיִּדְאַג לָהּ הַמֶּלֶך וַיִּתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ, וַיַּעַל בַּלַּיְלָה הַגָּגָּה, וַיַּבֵּט בכּוֹכָבִים, לִרְאוֹת מִי יְהִי בֶּן-הַמֶּלֶך אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֱלֹהִים לְבִתּוֹ וּמָתַי יָבֹא? וַיָּבֶן בְּאוֹתוֹת הַשָּמַיִם וַיַּרְא – וְהִנֵּה לֹא מֶלֶך וְלֹא בֶן-מֶלֶך נָכוֹן לְבִתּוֹ מֵעִם הָאֱלֹהִים, כִּי-אִם נַעַר עָנִי וְאֶבְיוֹן מִדַּלַּת הָעָם, הוּא יָבֹא אֵלֶיהָ לַמּוֹעֵד וּלְקָחָה לוֹ לְאִשּׁה.

וַיֵּרַע לַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַיְּבַקֵּשׁ תַּחְבּולָה לְהָפֵר עֲצַת הַשָּמַיִם, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אַצְפִּינָה נָא אֶת-הַנַּעֲרָה יָמִים עַד עֲבוֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר רָאִיתִי בַכּוֹכָבִים – וְעָבְרָה הַגְּזֵרָה. וַיָּתָר לוֹ אִי בּוֹדֵד בְּתוֹך הַיָּם, הַרְחֵק מִמְּקוֹם מַעֲבָר אֳנִיּוֹת, וַיִּבֶן שָׁם מִגְדָּל גָּבֹהַ, וְאוּלַמִּים וַחֲדָרִים רַבִּים בּוֹ, וַיַּקִּיפֵהוּ חוֹמָה בְצוּרָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו סָבִיב, וַיּוֹשֶׁב אֶת-בִתּוֹ בְתוֹךְ הַמִּגְדָּל, וְשִׁבְעִים סָרִיסִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹשִׁיב עִמָּה לְשָׁמְרָה וּלְשָׁרְתָה, וְצֵידָה לָרֹב הֵכִין שָׁמָּה מִכָּל מַאֲכָל וּמִכֹּל מַשְׁקֶה וּמִכֹּל מַעֲדַנֵי אֶרֶץ, אֵין מַחְסוֹר דָּבָר, וַיִּסְגֹר אֶת-כָּל- שַׁעֲרֵי הַמִּגְדָּל וְדַלְתֹותָיו בִּבְרִיחֵי בַּרְזֶל וּבְמַנְעוּלִים, עַד לְאֵין מוֹצָא וּמָבוֹא, וַיֹּאמַר: עַתָּה אֶרְאֶה פֹעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ, הֲתָקוּם עֲצַת הַכּוֹכָבִים אִם לֹא.

וַתֵּשֶׁב בַּת הַמֶּלֶךְ בַּמִּגְדָּל הַהוּא, וְשִׁבְעִים הַסָּרִיסִים שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ מִכָּל מִשְׁמָר וְשׁוֹקְדִים עָלֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה וַחֲרֵדִים לְמַלֹּאת אֶת-הַקְּטַנָּה וְאֶת-הַגְּדוֹלָה בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיהָ. וְגַם מִכָּל שִׂמְחָה לֹא מָנְעוּ לִבָּהּ, כִּי כֵן צִוָּה הַמֶּלֶך, לְהַרְבּוֹת שַׁעֲשׁוּעִים לְנַפְשָׁהּ וְלֹא תִשּׁוֹמֵם בִּבְדִידוּתָהּ. וְרַק אֶת-הָאַחַת קָצְרָה יָדָם מִתֵּת לָהּ: לְהוֹצִיאָהּ מִפֶּתַח הַמִִּגְדָּל וָחוּצָה, כִּי הָיָה הַמִּגְדָּל סָגוּר וּמְסֻגָּר מִכָּל עֵבֶר, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. וְהָיָה מִדֵּי יֵצַר לְרוּחָהּ בַּבַּיִת פְּנִימָה – וְעָלְתָה אֶל גָּג הַמִּגְדָּל וְהִתְהַלְּכָה שָׁם לְרוּחַ הַיּוֹם, אוֹ אֶל מַעֲקֵה הַגָּג תִּשּׁעֵן, וְהִבִּיטָה אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם אֲשֶׁר מִסָּבִיב וְהִקְשִׁיבָה לַהֲמוֹן גַּלָּיו וְהָיְתָה לָהּ הָרְוָחָה.

וְצוֹפֶה עָמַד עַל הַחוֹמָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת עַל הַיָּם מִסָּבִיב, וַיִּשְׁמֹר עַל הָאִי מִגֶּשֶׁת כָּל-סְפִינָה וּמִדְרֹךְ כַּף רֶגֶל בְּכָל- גְּבוּלוֹ סָבִיב; רַק פַּעֲמַיִם בַּיוֹם, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, תּוֹפִיעַ סִירָה קַלָּה עַל פְּנֵי הַיָּם, הַרְחֵק מֵהָאִי כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, וּדְמוּת אָדָם בְּתוֹךְ הַסִּירָה, צִיר שָׁלוּחַ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם הַנַּעֲרָה. וְנָטָה הָאִישׁ מֵרָחוֹק בַּנֵּס הַלָּבָן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, לֵאמֹר: “הֲשָׁלוֹם לְבַת הַמֶּלֶך?” וְנוֹפֵף הצוֹפֶה לְעֻמָּתוֹ גַּם הוּא נֵס לָבָן, לֵאמֹר: “שָׁלוֹם!” – וְהָפְכָה הַסִּירָה כְּרֶגַע וְנֶעֶלְמָה בִקְצֵה הַשָּמַיִם.

וּכְכֹל אֲשֶׁר קָרַב הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָגֹר הַמֶּלֶךְ, כֵּן הוֹסִיפוּ הַסָּרִיסִים מִשְׁמָר עַל מִשְׁמָר, וַיִּשְׁקְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם אֵצֶל הַשְּעָרִים וְהַדְּלָתוֹת הַסְּגוּרִים, וְעֵינֵיהֶם פְּקוּחוֹת, וְאָזְנֵיהֶם נְטוּיוֹת, וְאַפָּם מֵרִיחַ, וַיֶּחֶרְדוּ לְקוֹל זְבוּב מִתְדַּפֵּק בַּחַלוֹן ולְקוֹל חֻלְדָּה חוֹתֶרֶת בַּקִּיר, כִּי כֵּנִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים וְאֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶך לֹא יַעֲשׂוּ רְמִיָּה.

ב

וְנַעַר רָש בֶּן טוֹבִים מִמִּשְׁפַּחַת סוֹפְרִים יָצָא מֵעִירוֹ מֵעַכּוֹ, כִּי צַר לוֹ פִתְאֹם הַמָּקוֹם בְּבֵית הוֹרָיו הָאֶבְיוֹנִים, וַיִּשָׂא נַפְשׁוֹ לְמֶרְחָקִים. וַיֵּצֵא הַנַּעַר מִבֵּיתוֹ וְיָדָיו רֵיקוֹת, אֵין לוֹ כֹל, בִּלְתִּי אִם מַקְלוֹ וּגְוִיָּתוֹ, וּבְכָל-זֹאת לֹא נָפַל רוּחוֹ עָלָיו וּדְאָגָה לֹא יָדַע, כִּי עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עֲלוּמִים, וּלְבָבוֹ חָזוֹן וְתִקְוָה, וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים, וַתְּפַעֲמֵהוּ בְּכָל-הַדֶּרֶךְ רוּחַ טוֹבָה וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְרַנֵּן. וּבְעָבְרוֹ בַּשָׂדֶה וַיֵּט לִבּוֹ אַחֲרֵי הֶחָגָב הַמְנַתֵּר וְאַחֲרֵי הַצִּפּוֹר הַנַּעֲלָסָה וְאַחֲרֵי שְׁפַן הַסֶּלַע וְאַחֲרֵי הַלְּטָאָה הַמְתַפֶּשֶׂת, וַּתִּמְשְׁכֵהוּ אֵלֶיהָ כָּל-אֵלָה רַעֲנַנָה וכָל-מְלוּנָה רֵיקָה בַעֲזוּבַת הַכָּרֶם. וַיְחַיֶּה אֶת-נַפְשׁוֹ כַּצִפּוֹר בַּלֶּקֶט מֵאֲשֶר מָצָא בִשְׂדוֹת אַנְשֵׁי חֶסֶד, וַיִּישָׁן עַל הָאָרֶץ וְהָאֶבֶן מְרַאֲשׁוֹתָיו. וּבְשׁוּטוֹ בָאָרֶץ, וּבְהִתְהַלְּכוֹ בֶעָרִים וּבַכְּפָרִים, וַיַּט אָזְנוֹ לְשִׂיחוֹת עוֹבְרֵי דְרָכִים, וַיִּשְׁמַע לֶקַח וּמָשָׁל מִפִּי הָעָם וּזְקֵנָיו וַּיְּצְפְּנֵם בְּלִבּוֹ, וַיִּהְיוּ לוֹ לְנֶחָמָה בְעָנְיוֹ וְלִמְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ בִּימֵי נְדוּדָיו.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ בַּשּׂדֶה בְּמָקוֹם עָזוּב וְשָׁמֵם, וְהַיָּמִים יְמֵי סַגְרִיר וָקֹר, וְהָעֶלֶם רָעֵב וְצָמֵא, עָרֹם וְיָחֵף, וַיֹאכְלֵהוּ הַקֶּרַח וְכֹחוֹ עֲזָבוֹ. וַיַּרְא וְהִנֵּה שֶׁלֶד שׁוֹר מֻשְׁלֶכֵת עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וַיֵּשְׂמַח הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: “בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר הִמְצִיא לִי מִטָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה! הָבָה אֶשְכְּבָה בָהּ, אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט”, וַיָּבֹא אֶל בֵּין צַלְעוֹת הַשֶּׁלֶד וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדֵם.

הוּא יָשֵׁן וְנֶשֶׁר עַז וְגָדוֹל יָרַד בַּלַּיְלָה עַל הַשֶּׁלֶד וַיְרִימֶהָ, וַיִּשּׂאֶנָּה בְּפִיו, אוֹתָהּ וְאֶת-הַשּׁוֹכֵב בָהּ, וַיָּעָף עִמָּם וַיְבִיאֵם אֶל מִגְדַּל בַּת הַמֶּלֶךְ וַיַּנַּח שָׁם אֶת-מַשָּאוֹ עַל הַגַּג וַיַּעֲמֹד לְנַקֵּר אֶת-שְׁאֵרִית הַרָקָב מֵעַל הָעֲצָמוֹת. וַיֵּצֵא הַנַּעַר וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּשֶׁב עַל הַגַּג כָל-הַלַּיְלָה, וְהוּא עָיֵף מְאֹד וּמַרְעִיד מִן הַקֹּר וּמֵהַגְּשִׁמִים.

הַבֹּקֶר אוֹר וְהַשָּמַיִם הִטֶּהָרוּ, וּבַת הַמֶּלֶך עָלְתָה עַל הַגַּג, כְּמִשְׁפָּטָהּ יוֹם יוֹם, וַתֵּרֶא אֶת-הַנַּעַר הַזָּר, וַתַּעֲמֹד מֵרָחוֹק וַתִּשְׁאַל:

" מִי אַתָּה וּמִי הֶבִיאֲךָ הֲלֹם?"

וַיַּעַן הַנַּעַר בְּתָם-לִבּוֹ:

“אַל נָא תִּירְאִי, הַנַּעֲרָה וְאַל נָא יִחַר לָךְ עָלָי. עִבְרִי אָנֹכִי, בֶּן עֲנִיִּים מִתּוֹשָׁבֵי עַכּוֹ, וַיִּדְבָּקַנִי אֶמֶשׁ הַגֶּשֶׁם בַּשָּדֶה, וַאֲנִי רָעֵב וְצָמֵא וּכְסוּת אֵין לִבְשָׂרִי, וָאֶשְׁכַּב בַּשֶּׁלֶד, וַיִּשָׂאֵנִי הַנֶּשֶׁר וַיַּנִיחֵנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְעַתָּה לֹא אֵדַע אֵיכָכָה אֵצֵא מִפֹּה, כִּי הַיָּם מִסָּבִיב וסְפִינָה אֵין בְּכָל-גְּבוּלוֹ.”

וַתַּחְמֹל עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ, וַתּוֹרִידֵהוּ בַּלָּאט אֶל חַדְרָהּ, וַתִּרְחָצֵהוּ וַתַּלְבִּישֵׁהוּ, וַתַּאֲכִילֵהוּ וַתַּשְׁקֵהוּ, וַיָּשוּבוּ אֵלָיו כְּרֶגַע זִיו פָּנָיו וְרוּחוֹ הַטּוֹבָה. וַתִּרְאֵהוּ וְהִנֵּה הוּא יָפֶה אַף נָעִים, וַתִּשְׂמַח עָלָיו מְאֹד וַתִּמְתַּק לָהּ שִׁבְתּוֹ עִמָּה. וַתִּצְפְּנוֹ אִתָּה בְּחֶדְרָהּ, וְהַסָּרִיסִים לֹא יָדְעוּ, כִּי הֶעְלִימָהּ מֵהֶם אֶת-דְּבַר בּוֹאוֹ, וְהֵם גַּם הֵם לֹא יָבֹאוּ אֶל חֶדְרָהּ פְּנִימָה בִּלְתִּי אִם נִקְרָאוּ. וַתְּהִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה יוֹצֵאת פַּעֲמַיִם בַּיוֹם וְהִגִּידָה לָהֶם אֶת-שְׁלוֹמָהּ, וְהַזְּקֵנִים לֹא שָׂמוּ אֶל לֵב, כִּי אָמְרוּ: אַךְ מִקְרֶה הוּא. וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁקֹד עַל מִשְׁמְרוֹתָם שְׁקִידָה נִמְרָצֶת, וַיַּעֲמֹד אִישׁ עַל כַּנוֹ ואִישׁ עַל פְּקֻדָּתוֹ, וְעֵינֵיהֶם מְשׁוֹטְטוֹת וְאָזְנֵיהֶם זְקוּפוֹת וְאַפָּם מֵרִיחַ, כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים כֵּנִים בִּמְאֹד מְאֹד וַיַּעֲשׂוּ אֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶך בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם.

ג

וּבַת הַמֶּלֶך רָאֲתָה אֶת-חָכְמַת הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן וְאֶת-שִׂכְלוֹ הַטּוֹב וְאֶת-בֹּר לְבָבוֹ, וַתֶּאֱהָבֵהוּ בְּכָל-לְבָבָהּ וּבְכָל- נַפְשָׁהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר אֵלָיו:

“הַטּוֹבָה אֲנִי בְעֵינֶיךָ לָקַחַת אוֹתִי לְאִשּׁה?”

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר:

“לָמָּה תִּשְׁאָלִי עֶבֶד אֲנִי לִרְחֹץ אֶת-רַגְלָיִךְ.”

אָז הִגִּידָה לוֹ הַנַּעֲרָה מָה עַזָּה אַהֲבָתָהּ לוֹ, כִּי טוֹב וְיָקָר הוּא לָהּ מִכָּל בְּנֵי-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְכִי מֵאֱלֹהִים הָיְתָה זֹאת לְהָבִיאוֹ הֵנָּה עַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר, וְכִי מֵאָז רָאַתְהוּ דָבְקָה נַפְשָׁהּ אַחֲרָיו, וְכִי בִּלְעָדָיו אֵין חַיֶּיהָ חַיִּים, וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה דִבְּרָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה בְחֹם לְבָבָהּ, וְהוּא גַם הֵשִׁיב לָהּ דִּבְרֵי אַהֲבָה שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית אַהֲבַת עוֹלָם. וַיָּקָם הַנַּעַר וַיַּקִּז דָּם מִיָּדוֹ, וַיִּכְתֹּב בְּדָמוֹ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית בַּסֵּפֶר, כָּתֹב וְחָתֹם, וַיְאָרְשֶׂנָה לוֹ כַּמִּשְׁפָּט, וַיֹּאמַר: עֵד יְיָ וְעֵדִים מַלְאָכָיו מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל.

וְהַסָּרִיסִים לֹא יָדְעוּ מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קְטַנָּה וּגְדוֹלָה, כִּי אֵין כְּמוֹהֶם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וְנֶאֱמָנִים, וַיָּשִׂימוּ לֵילוֹת כַּיָּמִים וַיִּשְׁקְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם בִּמְאֹד מְאֹד.

ד

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כַּעֲבֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר הָרְאָה שְׁלֹמֹה בַכּוֹכָבִים, וַיִּזְכֹּר אֶת-בִּתּוֹ הָעֲצוּרָה בַמִּגְדָּל, וַיֹּאמֶר לְהֲשִׁיבָה אֶל בֵּיתוֹ. וַיֵּרֶד בָאֳנִיָּה וַיָּבֹא אֶל הָאִי וְאֶל הַמִּגְדָּל, וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הַבְּרִיחִים וְאֶל הַמַּנְעוּלִים אֲשֶׁר על הַשְּעָרִים וְעַל הַדְּלָתוֹת מִחוּץ, וַיַּרְא כִּי שְׁלֵמִים הֵם וְלֹא נָגְעָה בָהֶם יָד, וַיְצַו לְגַדְּעָם, וְהַשְּעָרִים וְהַדְּלָתוֹת נִפְתָּחוּ. וַיָּבֹא הַמֶּלֶך אֶל הַמִּגְדָּל פְנִימָה, וַיֶּחֶרְדוּ הַזְּקֵנִים לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם.

וַיִּשְׁאָלֵם הַמֶּלֶך: “הֲשָׁלוֹם לְבִתִּי? אַיָּהּ?”

וַּיאמְרוּ הַזְּקֵנִים: “שָׁלוֹם לָהּ, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶך, וְהִנֵּה הִיא בְּחֶדְרָהּ.”

וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶך אֶל חֲדַר הַנַּעֲרָה וְהַזְּקֵנִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו. וַיְהִי כְּפָתְחָם אֶת-הַדֶּלֶת – וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה תֹאַר עִם הַנַּעֲרָה בֶחָדֶר.

וַיִּתְחַלְחֲלוּ הַזְּקֵנִים מְאֹד וַיָּמָת לִבָּם. וְהַמֶּלֶךְ נָתֵן בָּהֶם עֵינֵי זַעַם וַיִּשְׁאָל:

“מִי זֶה?”

וְלֹא יָכְלוּ הַזְּקֵנִים לַעֲנוֹת, כִּי נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיִּהְיוּ לְאָבֶן. וַיַּעַמְדוּ מַחֲרִישִׁים וְחִוְרֵי פָנִים וְרָאשֵׁיהֶם מֻשְׁפָּלִים אַרְצָה.

וַיִּרְקַע הַמֶּלֶךְ בְּרַגְלוֹ וַיִּקְרָא בְזָעַם:

“הֲלֹא תַעֲנוּנִי, וְאִם אַיִן נְתָחִים תֵּעָשׂוּ!”

וַיִּפְּלוּ הַזְּקֵנִים אַפַּיִם אָרְצָה, וְהֵמָּה יְרֵאִים וַחֲרֵדִים מְאֹד, וַיֹאמֵרוּ:

“אֲהָהּ, אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶך. מַה-נֹאמַר וּמַה-נְדַבֵּר. חַי אֱלֹהִים, כִּי בְכָל-כֹּחֵנוּ שָׁמַרְנוּ אֶת-בַּת הַמֶּלֶךְ, וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע אֵי-זֹה הַדֶּרֶך בָּא הָעֶלֶם הֲלֹם.”

וַיִּפֶן הַמֶּלֶך אֶל הַנַּעֲרָה וַיִּשְׁאָלֶנָּה בָּחֲרִי אַף:

“סוֹרֵרָה, הַגִּידִי מַה-לָּעֶלֶם הַזֶּה פֹה?”

וַתִּפֹּל הַנַּעֲרָה לְרַגְלֵי הַמֶּלֶך וַתֹּאמַר:

“אַל בְּאַפְּךָ, אָבִי הַמֶּלֶך! כִּי רַק עם אֱלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. הוּא שָׁלַח אֶת-מַלְאָכוֹ הַנֶּשֶׁר וַיָּבֵא אֵלַי עֶלֶם חֲמוּדוֹת, וָאֱהִי לוֹ לְאִשּׁה. קָחֵהוּ אֵלֶיךָ וּבָרְכֵהוּ אָבִי!”

וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶך אֶת-הַנַּעַר:

“מִי אַתָּה? ואֵי-זֹה הַדֶּרֶך בָּאתָ הֲלֹם?”

וַיַּעֲמֹד הַנַּעַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲנֵהוּ בְלִי פָחַד, וַיְסַפֵּר-לוֹ אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת. וַיַּרְא הַמֶּלֶך אֶת-הַנַּעַר כִּי טוֹב, ויַטֵּ אֵלָיו חָסֶד. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ עֶשֶׂר יָדוֹת בְּכָל-דְּבַר חָכְמָה וּמָשָׁל עַל כָּל-הַסּוֹפְרִים הַחֲכָמִים אֲשֶר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. וַיּוֹסֶף וַיִּשׁאָלֵהוּ לִשְׁמוֹ וּלְעִירוֹ וּלְבֵית אָבִיו וְאִמּוֹ, וַיַּעֲנֵהוּ הָעֶלֶם עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו דִּבְרֵי אֶמֶת וָתֹם. וַיְסַפֵּר לוֹ עַל עָנְיוֹ וְעַל נְדוּדָיו, וְאֶת אֲשֶׁר הֱבִיאוֹ הַנֶּשֶׁר בְּאֹרַח פֶּלֶא אֶל גָּג הַמִּגְדָּל וְאֶת אֲשֶׁר חָמְלָה עָלָיו הַנַּעֲרָה וַתַּאַסְפֵהוּ אֵלֶיהָ וַתִּגְמְלֵהוּ חָסֶד. וַיּוֹצֵא לִשְׁלֹמֹה אֶת-סֵפֶר הַכְּתֻבָּה אֲשֶר כָּתַב וְחָתַם בְּדָמוֹ, אות בְּרִית אַהֲבַת עוֹלָם בֵּינוֹ וּבֵין בַּת הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁמַע שְׁלֹמֹה אֶת-דִּבְרֵי הַפְּלָאוֹת וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, וַיָּבֶן כִּי הוּא הַנַּעַר הֶעָנִי אֲשֶר הָרְאָה בְּמַרְאוֹת הַכּוֹכָבִים, וַיֹּאמַר:

“עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד יְיָ?”

וְהַזְּקֵנִים רָאוּ כִּי שָׁבָה חֲמַת הַמֶּלֶךְ מֵעֲלֵיהֶם וַתְּחִי רוּחָם, וַיָּקוּמוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשְׂאוּ כַּפֵּיהֶם הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמֵרוּ: " בָּרוּךְ אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן אִשּׁה לָאִישׁ."

ה

וַיִּקַּח שְׁלֹמֹה אֶת-בִּתּוֹ ואֶת-אִישָׁהּ וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלַיְמָה, וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים וַיָּשֶׂש אִתָּם מָשׂוֹש. וּכְתֹם יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וַיִּקְרָא שְׁלֹמֹה לְחֲתָנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

“הִנֵּה חֲתַן הַמֶּלֶךְ אַתָּה וּמַמְלַכְתִּי גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, וְעַתָּה שְׁאַל לְךָ מִשְׂרָה כְבוּדָה כִלְבָבְךָ וּנְתַתִּיהָ לָךְ.”

וַיַּעַן חֲתַן הַמֶּלֶךְ:

אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אִישׁ-סֵפֶר וּבֶן-עֹנִי אָנֹכִי מִנְעוּרָי, וְגַם אֲבוֹתַי כֻּלָּם הָיוּ סוֹפְרִים וְלִמּוּדֵי יְיָ. בִּגְדֹלוֹת לֹא הָלָכוּ והֵיכְלֵי עֹנֶג לֹא יָדָעוּ. וְעַתָּה אִם טוֹב אֲנִי בְעֵינֶיךָ, יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ נָוֶה בּוֹדֵד וְשַׁאֲנָן עַל שְׂפַת הַיָּם וְיָשַׁבְתִּי שָׁם אֲנִי וְאִשְׁתִּי, וְהָגִיתִי כְּכָל- אֲבוֹתַי בְּפָעֳלֵי אֱלֹהִים וּבְדַעַת דְּרָכָיו."

וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ כִּשְׁאֵלָתוֹ, וַיִּפְקִידֵהוּ עַל סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב חֲתַן הַמֶּלֶךְ בְּנָוֵהוּ וַיֶּאֱגֹר אֶת-כָּל-מִשְׁלֵי הַחָכְמָה, אֲשֶר הִשְׁמִיעַ שְׁלֹמֹה דָבָר דָּבָר בְּעִתּוֹ, וַיַּעֲלֵם עַל סַפֶר. וְגַם מְּעַט מִדִּבְרֵי חָכְמָתוֹ הוּא, אֲשֶר יָדַע וַאֲשֶר הָגָה מִלִּבּוֹ, אָסַף חֲתַן הַמֶּלֶךְ וַיְשִׂימֵם עַל מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בָאַחֲרוֹנָה. הֲלֹא הֵם דִּבְרֵי אָגוּר בֶּן-יָקֶה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עַל כֵּן יֹאמַר בִּמְשָׁלָיו:

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי / וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים:

דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּמַיִם / דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר.

דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְּלֶב-יָם / וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.

---

אגדת שלושה וארבעה (נוסח שני)

מאת

חיים נחמן ביאליק

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּאַרְמוֹנוֹ. וַיָּבֹאוּ אֶל המִשְׁתֶּה כָּל-מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, מֶלֶךְ אֲרָם וּמֶלֶךְ צֹר וּמַלְכֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב, וְיֶתֶר הַמְּלָכִים הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִים וּקְטַנֵי הַקְּטַנִים, וּבְרֹאשָׁם מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַנֶּאְדָּר,הֵם וְנִכְבַּדֵּי שָׂרֵיהֶם וּגְדוֹלֵי חַכְמֵיהֶם וְרָאשֵׁי קוֹסְמֵיהֶם, אִישׁ אִישׁ וּצְפוּנֵי לִבּוֹ עִמּוֹ: אֵלֶּה בָאוּ אֶל הַמִּשְׁתֶּה בְּלֵב שָׁלֵם וּבֶאֱמֶת וּבְתָמִים לִרְאוֹת אֶת-חֲכַם הַמְּלָכִים בַּהֲדָרוֹ וּלְהִתְכַּבֵּד בִּכְבוֹדוֹ, אֵלֶּה כְּחַנְפֵי לַעַג וּכְקוֹרְצֵי עַיִן, וְאֵלֶּה בְקִנְאָה מְסֻתָּרָה וּבְשֶבַע מְזִמּוֹת אָוֶן.

וְשֻׁלְחַן שְׁלֹמֹה עָרוּךְ בְּכָל-מַעֲדַנֵי אֶרֶץ, לֹא חָסֵר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר יַחְמֹד לוֹ לֵב אָדָם וּמִכֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאַלְנָה לוֹ עֵינָיו, וַיֹּאכְלוּ הַקְּרוּאִים וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׂמְחוּ – וְעֵינֵיהֶם פְּקוּחוֹת וְאוֹרְבוֹת.

וַיְהִי אַחֲרֵי הֲטִיבָם לִבָּם וַיְבִיאֵם הַמֶּלֶך כְּמִשְׁפָּטוֹ אֶל גַּן הַאַרְמוֹן לָשׂוּחַ שָׁם בְּחֶבְיוֹן צְלָלִים וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַחַד בְּשִׂיחוֹת חָכְמָה וּבְדִבְרֵי מָשָׁל וּמְלִיצָה וּבְחִידוֹת מִנִּי קֶדֶם, כְּיַד-אֱלֹהִים הַטוֹבָה עַל שְׁלֹמֹה.

וְגַן הַמֶּלֶך גָדוֹל מְאֹד וּרְחַב יָדַיִם, אֵין מִסְפָּר לַחֲמֻדוֹתָיו וּלְתִפְאַרְתּוֹ אֵין קֵצֶה. כָּל-עֲצֵי אֱלֹהִים, מַטָּעֵי בְרֵאשִׁית, חֻבְּרוּ בוֹ יַחְדַּו, וַעֲרוּגוֹת כָּל-פִּרְחֵי הָדָר וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים כָּלְלוּ יָפְיוֹ. כַּנְפֵי רְנָנִים וְצִפֳּרֵי רִקְמָה מִלְאוּהוּ תְשׂוּאוֹת נֹעַם וְצָהֳלַת שָׂשוֹן מִבֹּקֶר וְעַד עָרֶב, וּמִזְרְקוֹת מִזְרְקוֹת מַיִם חַיִים וזַכִּים הֵקֵרוּ נוֹזְלֵיהֶם תָּמִיד לְאֵין דֳּמִי וְנִפְּצוּם כִּבְדֹלַח אֶל אַגְנוֹת שַׁיִשׁ טָהוֹר, וַיִּהְיוּ כִמְדוֹבְבִים וּמְחַיִּים בַּהֲמֻלָּתָם הַמְּתוּקָה אֶת כָּל-מַחֲבּוֹאֵי הַגַּן הַנַעֲלָמִים. וּמְנַעַנְעֵי זְכוּכִית וּמְצִלוֹת גָּבִישׁ וְעִנְבְּלֵי אַחְלָמָה וּפַעֲמוֹנֵי זָהָב קְטַנִּים, וְגִלֵּיהֶם פְּנִינִים, תְלוּיִים כִּנְזָמִים בְּעֳפָאֵי הָעֵצִים, וְהָיָה כִמְעַט תִגַּע בָהֶם רוּחֵ חֲרִישִׁית, וְהִשְׁמִיעוּ כֻלָּם צְלִילִים דַּקִּים וְדַקֵּי דַּקִּים, עֲרֵבִים מְאֹד לָאֹזֶן, וְהִתְעָרְבוּ הַצְּלִילִים בְּרִגְשַׁת הֶעָלִים וּבְהֶמְיַת הַמִּזְרָקוֹת וּבְרִנְנַת הַצִּפֳּרִים וְהָיוּ יַחַד כְּזִמְרַת-יָהּ נִפְלָאָה, לֹא תִמָּלֵא אֹזֵן מִשְׁמֹעַ.

וְהַקְּרוּאִים רוֹאִים אֶת כָּל-הַתִּפְאֶרֶת וַיִּהְיוּ כְּחוֹלְמִים. וְאוּלָם בּפְתֹחַ שְׁלֹמֹה אֶת-פִּיו לְדַבֵּר בְּחָכְמָה – וַיִּטֹּשׁ אִישׁ אִישׁ אֶת-עָרְמָתוֹ הַקְּטַנָּה וְאֶת-מְזִמַּת לִבּוֹ הֶעָקֹב, וְנִצְמְדוּ פִּתְאֹם עֵינֵי כֻלָּם אֶל פִּי שְׁלֹמֹה וְלֹא יָדְעוּ אֶת-נַפְשָׁם עוֹד, כִּי כֵן הָיָה הַקֶּסֶם עַל שִׂפְתֵי שְׁלֹמֹה לִקְנוֹת לְבָבוֹת וְלִכְרוֹת אָזְנָיִם.

וּשְׁלֹמֹה מָשַׁךְ אֶת-קְרוּאָיו אֶל תַּחַת תְּאֵנָה עֲנֵפָה וַעֲבֻתָה מְשׂרֶגַת כֻּלָּהּ גַּפְנֵי אַדֶּרֶת וֲיּוֹשִׁיבֵם עַל מַרְבַדֵּי רִקְמָה מִסָּבִיב לִבְרֵכַת מַיִם זַכִּים. וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו, בַּחוּרֵי חֶמֶד מִבְּנֵי כוּשׁ וּסְבָא וְקֵדָר, נָאוֵי גִזְרָה וִיפֵי עַיִן, מְהִירֵי יָד וְקַלֵּי רֶגֶל כֻּלָּם, שׁוֹמְרִים אֶת-פִּי הַקְּרוּאִים וַחֲרֵדִים אֶל נִיד עַפְעַפָּם וּמְרִיצִים אֲלֵיהֶם בְּסִפְלֵי פָז וּבִגְבִיעֵי גָבִיש מִכָּל-עָסִיס וּמֶסֶךְ אֲשֶר יָשִׁיבוּ נֶפֶשׁ וּמַגִּישִׁים טַנְאֵי כֶסֶף עֲמוּסִים מִכָּל-מֶגֶד אֲשֶר יֵיטִיב לֵב, לְהַנְעִים עַל הַקְּרוּאִים אֶת-מְסִבָּתָם וּלְהַצְהִיל רוּחָם וּפְנֵיהֶם.

וּשְׁלֹמֹה יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים, חָכְמַת אֱלֹהִים תָּאִיר פָּנָיו וּפִיו מְקוֹר תְּבוּנוֹת. וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הָעוֹף וְעַל הַחַיָּה וְעַל הַצּוֹמֵחַ, וַיְדַבֵּר בְּחָכְמָה עֲמֻקָּה עַל דַּרְכֵי אֱלֹהִים וּמִשְׁטָרוֹ בָּאָרֶץ וְעַל כָּל-פְּלִיאוֹת נְתִיבוֹתָיו. וּכְנוֹחַ עָלָיו הָרוּחַ וַיִּשָּׂא מַשָּא גַם עַל כּוֹכְבֵי הַשָּמַיִם וּכְסִילֵיהֶם וְעַל כָּל-צִבְאוֹת מָרוֹם אֲשֶר יֵּצְאוּ וַאֲשֶר יָבֹאוּ עַל-פִּי אֱלֹהִים. הוּא יַתְוֶה אֶת מַעְגְּלוֹתָם וְהוּא יְכֹונֵן אֶת-הֲלִיכוֹתֵיהֶם. וַיִּגַּע בָּאַחֲרוֹנָה לְדַבֵּר גַּם עַל הָאִשּׁה כִּי מַתַּת אֱלֹהִים הִיא אֲשֶר תִּנָתֵן בְּחֵיק כָּל-גֶּבֶר כִּגְמוּל מַעֲלָלָיו, אִם טוֹבָה וְאִם רָעָה.

וּמֶלֶךְ צֹר רֵעַ שְׁלֹמֹה מִבְּחוּרָיו, כְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַתִּצְחַקְנָה עֵינָיו בְּעָרְמָה צְחוֹק לַעַג מֻסְתָּר, צְחוֹק דַּק מִן הַדַּק כְּחֹד הַמַּחַט. כִּמְעַט לֹא תִתְפְּשֵׂהוּ עָיִן. וְאוּלָם מֵעֵינֵי שְׁלֹמֹה לא נֶעְלַם דָּבָר וַיֹּאמֶר פִתְאֹם:

“הֲלֹא יַגִּיד מֶלֶךְ צֹר אֵת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ.”

וַיַּעַן מֶלֶךְ צֹר, וְשָׂעִיר קָטָן מְרַקֵּד בְּעֵינָיו:

“הַאֻמְנָם מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאִשּׁה? וַאֲנִי יָדַעְתִּי מֶלֶךְ אֶחָד אֲשֶׁר אֶלֶף נָשִׁים לוֹ בְהַרְמוֹנוֹ; הֲגַם אֶת-כֻּלָּן הֵבִיא בְּחֵיקוֹ אֱלֹהִים?”

וְעֵינֵי כָל-הַקְּרוּאִים נָסַבּוּ אֶל הַדּוֹבֵר, אֵלֶּה בְּתּוֹכַחַת זָעַף, אֵלֶּה בְפַחַד וְאֵלֶּה בְּשִׂמְחָה מֻסְתֶּרֶת; בֶּן חַיִל מֶלֶך צֹר, דַקָּה מַחַטְךָ וְעַזָּה עֲקִיצָתָה.

וּמֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, חוֹתֵן שְׁלֹמֹה מֵאֹנֶס, זָכַר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ חֲתָנוֹ, בְּהִתְגַּנְבוֹ לָבוֹא אֶל בֵּיתוֹ כְמֶלְצַר וַיִּקַּח אֶת-נַעֲמָה בִתּוֹ מֵעִמּוֹ, וַיֹּאמַר:

וַאֲנִי גַם אָנִי, חַי מִלְכֹּם, אִם אַאֲמִין כִּי יִשְׁעוּ הָאֱלֹהִים הָאַדִירִים לְהִתְעָרֵב בְּעֶסְקֵי אֲהָבִים וּבְחֶפְצֵי דוֹדִים. הֲמִבְּלִי אֵין בְּעָלִים אֲחֵרִים לַמְּלָאכָה הַזֹּאת נַפְקִידֶנָּה בִידֵי הָאֱלֹהִים? יָדַעְתִּי אֲנָשִׁים חָרוּצִים, מְהִירִים בִּמְלַאכְתָּם, אֲשֶׁר הֶעֱרִימוּ לִגְנֹב לֵב נְעָרוֹת פּוֹתוֹת כִּגְנֹב הַמֶּלְצַר הַנּוֹכֵל נֵתַח טוֹב מִסִּיר בְּעָלָיו, וְגַם הִשְׂכִּילוּ לְהַדִּיחָן אַחֲרֵיהֶם מִבֵּית אֲבִיהֶן. הַאִם לֹא בִצְּעוּ אֶת כָּל-מְלֶאכֶת המַחֲשֶׁבֶת הֲזֹּאת מִבַּלְעֲדֵי הָאֱלֹהִים?"

וְאָזְנֵי הַקְּרוּאִים הוּחַדּוּ, וְעֵינֵיהֶם לֻטְּשׁוּ שִׁבְעָתַיִם לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים הָאֵלֶּה. אָכֵן הִפְלִיא הָעַמּוֹנִי הַכּוֹת! הַפְלֵא וָפֶלֶא! הַפָּעַם נִחֲתָה בִּבְשַׂר שְׁלֹמֹה לֹא מַחַט דַּקָּה, כִּי אִם חֲנִית! חֲנִית קְלוּיָה בָאֵשׁ! – וַיֵּשְׁבוּ כֻלָּם דְּרוּכִים כִּקְשָׁתוֹת, מְצַפִּים לְאַחֲרִית הַקְּרָב.

וּמֶלֶךְ אֲרָם אִישׁ צְנוּם בָּשָׂר וּשְׁפַל קוֹמָה, מְזֵה אֵיבָה וַאֲכוּל קִנְאָה, הַנּוֹטֵר לְבֶן-דָּוִד מֵאָז, רָאָה כִּי יֵשׁ נָקָם, וַיָּצִיצוּ שְׁנֵי עַקְרַבִּים קְטַנִּים וְרָעִים מֵעֵינָיו וַיֹּאמַר:

“וַאֲנִי יָדַעְתִּי נִפְלָאוֹת מֵאֵלֶּה, יָדַעְתִּי מֶלֶךְ אֲשֶר גָּזַל אִשּׁה מֵחֵיק עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן, וּבְנוֹ, פְּרִי חַטָּאתוֹ, יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ אַחֲרָיו. עַתָּה תִתְאַו מְאֹד נַפְשִׁי לָדַעַת לְמִי יָעַד הָאֱלֹהִים רִאשׁוֹנָה אֶת-הָאִשָּׁה, הֲלַנִּגְזָל אִם לַגּוֹזֵל! וְאוּלַי לִשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד?”

הַחֵץ אֲשֶר נִשְׁלַח הַפָּעַם – חֵץ שָׁחוּט! חֵץ מָשׁוּחַ בְּרַעָל! מְפַלֵחַ כְּלָיוֹת וָלֵב!

וּמֶלֶךְ מוֹאָב אִיש בָּשָׂר וְחֵלֶב וְעָמוּס בִלְשׁוֹנוֹ, בִרְאוֹתוֹ כִּי נִפְרְצוּ כָל-הַגְּדָרִים, וַיִּצְהֲלוּ פָנָיו מִשָׁמֶן, וּבְלִבּוֹ גָמַר לְבִלְתִּי הִתְמַהְמֵהַ עוֹד וּלְהַתִּיר מוֹסְרוֹתָיו גַּם הוּא, וְאוּלָם בְטֶרֶם יַעֲשֶׂה זֹאת וַיִּשְׁלַח מִפִּיו לָשׁוֹן עָבָה כִּלְשׁוֹן הַתְּאֹו וּבְלַקְּקוֹ בָהּ אֶת-מִשְׁמַן שְׂפָתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה הֵטִיל מִפִּיו גֶּלְלֵי מִלִּים כְּבֵדֹות, אַחַת לְאַחַת, כְּגוֹלֵל אֲבָנִים לֵאמֹר:

“הִנֵּה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה נֵצֶר מִגֶּזַע מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, בַּת אֵילֵי מוֹאָב וְאַדִירֵי עַם כְּמוֹשׁ מֵעוֹלָם, הַאִם לֹא הִיא אֲשֶׁר בָּנְתָה אֶת-בֵּית מֶלֶך יְהוּדָה בִּהְיוֹתָה לְבֹעַז בֵּית-הַלַּחְמִי אַחֲרֵי מוֹת עָלֶיהָ אַלּוּף נְעוּרֶיהָ מַחְלוֹן בֶּן-אֱלִימֶלֶך, וְעַתָּה מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מִי הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶר נָתַן מוֹאָבִית בְּחֵיק בֶּן-יְהוּדָה פַּעֲמָיִם הַכְּמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאִם אֱלֹהֵי יְהוּדָה? וְאוּלַי שְׁנֵיהֶם גַּם יָחַד?”

אָכֵן אִיש כָּבֵד הוא מֶלֶךְ מוֹאָּב, מְרִיא בָקָר! וְאוּלָם גַּם מַגַּח קַרְנוֹ נֶאֱמָן! יּוֹרֵד חַדְרֵי בָטֶן! שְׁאֵלָתוֹ נָאוָה לִבְעָלֶיהָ: עָבָה וּכְבֵדָה כְּקוֹרַת בֵּית-הַבַּד, לא יְמִישׁוּהָ שִׁבְעַת אֲרִיאֵל מוֹאָב.

וְכָל-הַמְּלָכִים מִן הַקְּרוּאִים, הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִים וּקְטַנֵי הַקְּטַנִים, הֵרִיחוּ סְעָרָה קְרוֹבָה וַתַּעֲלֹץ בִּטְנָם מְאֹד. כָּל-קִרְבֵיהֶם רָקְדוּ בְּתוֹכָם מִגִּיל. עַתָּה תִהְיֶה הַשִׂמְחָה שְׁלֵמָה! לִכְבוֹדָהּ עָלוּ גַם עָלֹה בְעֵינֵיהֶם לַפִּידֵי אֵשׁ קְטַנִּים, לַפִּידֵי מָשׂוֹשׂ. וְאוּלָם בְּמֹרֶךְ לִבָּם נֶחְפְּזוּ לְהַצְפִּינָם מִתַּחַת לְעַפְעַפֵּיהֶם בְּהַשְׁפִּילַם אֶת-עֵינֵיהֶם אֶל מַרְבַדֵּי מוֹשָׁבָם.

רַק מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הָאַדִּיר בַּמְּלָכִים, אַרְיֵה זָקֵן וְיָהִיר, עוֹדֵה גָאוֹן וְרַהַב וּזְעוּם עַפְעַפִּים, אֲשֶר בָּא אֶל הַמִּשְׁתֶּה לְהִתְהַדֵּר בַּהֲדָר חֲתָנוֹ, רַק הוּא לְבַדּוֹ מִכָּל-הַקְּרוּאִים כְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הַנְּאָצָה רָתַח כְּקַלַּחַת תַּחְתָּיו וַיִּבְעַר כְּכִיוֹר אֵשׁ. כָּל-מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ רָעֲדוּ מִזַּעַם, עֵינָיו רָשְׁפוּ וּנְחִירָיו עָשֵׁנוּ. כַּף יְמִינוֹ חָרְדָה לִרְגָעִים אֶל נִצַּב חַרְבּוֹ וּבְרָב-כֹּחַ הִתְאַפֵּק וַיְשִׁיבֶנָּה אָחוֹר. הֲיִפְגְעוּ רָאשֵׁי הַכְּלָבִים הָאֵלֶּה בִּכְבוֹד חֲתַן פַרְעֹה, אִישׁ בְּרִית לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם וְנוֹשׂא בִּתּוֹ, וְנִקּוּ?

וּדְּמָמָה גְדוֹלָה הָיְתָה פִתְאֹם בַּמְסִבָּה, דִּמְמַת צִפִּיָּה כְּבֵדָה מִנְשׂוֹא. כָּל-הַקְּרוּאִים כָּלְאוּ רוּחָם וַיַּבִּיטוּ אֶל אֲשֶׁר הִבִּיטוּ, לִבָּם הָגָה אֵימָה סְתוּמָה, כְּאִלּוּ אִבְחַת חֶרֶב נַעֲלָמָה עוֹפְפָה בְרָאשֵׁי כֻלָּם, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וּבְצָעָתַם.

אָז יַקְדִּיר פִּתְאֹם מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶת-עַפְעַפָּיו שִׁבְעָתַיִם וּבְשָלְחוֹ בִשְׁלֹמֹה עֵין-עֶבְרָה מְזָרַת אֵשׁ הָיָה כִמְצַוֶּה: רָמְסֵם!

וְגַם רַבִּים מִן הַקְּרוּאִים נְשׂוּאֵי הַפָּנִים, הַמְּלָכִים הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִים וּקְטַנֵי הַקְּטַנִים, אֲשֶׁר לֹא הֵעֵזוּ פִיהֶם בִּשְׁלֹמֹה, הִתְעוֹרְרוּ פִתְאֹם מִן הַדְּמָמָה, וּבְשְׂאֵתָם אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ אֶת-עֵינֵיהֶם לִשְׁלֹמֹה, עֵינַיִם מֵעֵינַיִם שׁוֹנוֹת, עֵינֵי כְּלָבִים וּשְׁפַנִים, עֵינֵי שׁוּעָלִים וּצְבוֹעִים, עֵינֵי נְחָשִׁים וְקוֹפִים וְעֵינֵי תַּחְמָסִים וְיַנְשׁוּפִים, הָיוּ כִמְשַׁסִּים וּכְמַחֲנִיפִים וְכִמְעוֹדְדִים וְכִצְמֵאֵי שַׁעֲרוּרָה גַם יַחַד לֵאמֹר:

“הַכֵּם, הַכֵּם, הַמֶּלֶךְ, רֹץ אֶת-קָדְקֳדָם!”

וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לֹא שָׁת לֵב גַּם לְכֻלָּם, וַיְחַכֶּה דּוּמָם וְשָׁלֵו אֶת-אוֹרְחָיו בִּדְבָרִים, וּכְהוֹצִיאָם כָּל-רוּחָם, וַיִשָׂא רֹאשׁוֹ כִּכְּפִיר בוֹטֵחַ וַיֹּאמֶר בְּנַחַת וּבְהַדְרַת מֶלֶךְ כְּאֶחָת:

“לָכֵן בְּהֵאָמֵן דְּבָרַי, וַעֲלִיתֶם כֻלְכֶם אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וּמֵאַרְצוֹ, וּבָאתֶם אֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לֵאלֹהִים בְּהַר צִיוֹן וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם שָׁם אַפַּיִם אָרְצָה וְלִחַכְתֶּם אֶת-עֲפַר אַדְמָתוֹ.”

וַיִשְׁאֲלוּ הַקְּרוּאִים:

“וְאֵיכָה יִּוָּדַע כִּי קָמוּ דְבָרֶיךָ?”

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה:

“זֹאת נַעֲשֶׂה: אִישׁ אִישׁ מִכֶּם וַאֲנִי בְתוֹכְכֶם, יִכְתֹּב שֵׁם אַחַת מִבְּנוֹתָיו, נַעֲרָה בְּתוּלָה אֲשֶר הִגִּיעָה עִתָּה עֵת דּוֹדִים, וִנַפּילָה עֲלֵיהֶן גּוֹרָלוֹת. וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶר יִלְכְּדֶנָּה הַגּוֹרָל, וְהוֹשַׁבְתִּיהָ עַל אִי בּוֹדֵד, אֲשֶר לֹא יִרְאֶנָּה וְלֹא יִפְקְדֶנָּה אִישׁ, וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלֶיהָ אֶת-נִשְׁרִי, אֶת-נֶשֶׁר רְכוּבִי הַלָּבָן, וְכִלְכְּלָהּ מִלֶּחֶם בֵּיתִי כָּל-יְמֵי שִׁבְתָּהּ בָּדָד בָּאִי. אַחֲרֵי-כֵן נִרְאֶה, הֲיִמְצָאֶנָּה דְּבָרִי בְאַחֲרִיתָהּ אִם לֹא.”

וַּיאמְרוּ הַמְּלָכִים פֶּה אֶחָד:

“כַּאֲשֶׁר יָעַצְתָּ כֵּן יָקוּם.”

וַיּוּטַל הַגּוֹרָל וַתִּלָּכֵד בַּת מֶלֶךְ אֲרָם. וַיִּזְעַף מֶלֶךְ אֲרָם בִּרְאוֹתוֹ מִשְׁפָּט הַגּוֹרָל, כִּי יְחִידָה לוֹ הַנַּעֲרָה וּבַת חֲמֻדוֹת, מְשׂוֹשׂ בֵּיתוֹ וּמַחְמַל עֵינָיו, וַּיחַר לוֹ מְאֹד וַיַּחֲרֹק אֶת-שִׁנָיו הַדַּקּוֹת וְהַשְׁנוּנוֹת כְּשִׁנֵּי הַעַכְבָּר, וַיְקַלֵל בְּלִבּוֹ בִשְׁלֹמֹה וּבֵאלֹהָיו, וְאוּלָם דָּבָר יָצָא מִפִּיו נֶגְדָּהּ לכָל-הַמְּלָכִים וְאֵין לְהָשִׁיב.

וּמֶלֶך אֲרָם שָׁמַר אֶת מוֹצָא שְׂפָתָיו, וּכְשׁוּבוֹ אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח אֶת-קְצִיעָה בִּתּוֹ, אֶת-יְחִידָתוֹ אֲשֶר אֲהֵבָה, לִשְׁלֹמֹה וְנִסָּה בָהּ מֶלֶך יְהוּדָה אֶת-דְבָרוֹ. וַיִּתְעַצֵב מְאֹד מֶלֶךְ אֲרָם אֶל בִּתּוֹ אַחֲרֵי שַׁלְּחוֹ אוֹתָה מֵעָלָיו, וַיַּכֵּהוּ לִבּוֹ וּמֵעָיו הָמוּ לָהּ מֵרַחֲמִים וּמִדְּאָגָה, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה-מִנָּה לָהּ אֱלֹהִים.

ב

וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָדַע אִי אֶחָד נֶעְלַם, כָּמוּס עִמּוֹ מִיָּמִים, אִי קָטָן וּבוֹדֵד וְשָׁמֵם, נָטוּעַ בְּלֶב-יָם, הַרְחֵק הַרְחֵק מִכָּל-מְקוֹם מַהֲלַךְ אֳנִיּוֹת, וְכֻלוֹ הָרִים וּגְבָעוֹת וְצוּרֵי מָגוֹר וְיַעֲרוֹת עַד. מֵעוֹלָם לֹא דָרְכָה רֶגֶל אֱנוֹשׁ עֲפָר הָאִי וְצִי שַׁיִט לֹא קָרֵב אֶל גְּבוּלוֹ, כִּי נְתִיבוֹת הַיָּם בְּכָל-סְבִיבוֹתָיו, אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, מָלְאוּ גַּם הֵם חַתְחַתִּים וּמוֹקְשֵׁי מָוֶת, לֹא יוּכְלוּ לָהֶם חוֹבֵל וּמַלָּח וְלֹא יָשׁוּבוּ מֵהֶם בְּשָׁלוֹם כָּל-בָּאֵיהֶם. וְלֹא יָדַע איש אֶת-מְקוֹם הָאִי הַהוּא וְלֹא בָא בֶן-אָדָם עַד חֵקֶר מוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו, זוּלָתִי שְׁלֹמֹה, אֲשֶר מְצָאוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים בִּדְאוֹתוֹ עַל נִשְׂרוּ הַלָּבָן וַיֵּרֶד עָלָיו לְתוּרוֹ וּלְחָקְרוֹ, וַיִּשְׁמְרֵהוּ בְּלִבּוֹ לְעֵת מְצוֹא. וְעַתָּה כְבוֹא דְבַר הַנַּעֲרָה לְיָדוֹ, וַיִּכְשַׁר הָאִי הַנֶעְלָם לְהַצְפִּין שָׁם אֶת-הַנַּעֲרָה בַּמִּגְדָּל אֲשֶר יִבָּנֶה בִּידֵי חָרָשָׁיו, וְשָׁכְנָה בַּת הַמֶּלֶךְ סְפוּנָה בַּמִּגְדָּל עַד בּוֹא לָהּ עֵת פְּדוּת.

וְלֹא אֵחַר הַמֶּלֶךְ מַעֲשֵׂהוּ, וַיָּקָם וַיִּבְחַר חַכְמֵי חָרָשִׁים נֶּאֱמָנִים לְפָנָיו, מִמִּבְחַר הַחוֹצְבִים וּמִמֵיטַב הַבּוֹנִים וְהָגּוֹדְרִים וּמִכָּל-הָעוֹשִׂים בִּמְלֶאכֶת עֵץ וְאֶבֶן וּבַרְזֶל, וַיִּשְׁלָחֵם אֶל הָאִי, אוֹתָם וְאֶת-כְּלֵי מְלַאכְתָּם עִמָּם, וְצֵידָה לָרֹב נָתֵן בְיָדָם, וּבָנוּ שָׁם אֶת-הַמִּגְדָּל בְּרֹאשׁ אַחַד הַצּוּרִים כְּחֵפֶץ הַמֶּלֶךְ וְכַתַּבְנִית אֲשֶר הִתְוָה לָהֶם. וְלֹא שָׁלַח אֶת-חָרָשָׁיו בָּאֳנִיוֹת, פֶּן יִמְצָאֵם אָסוֹן בְּאָרְחוֹת הַיָּם וְגַם לְבִלְתִּי פְּרוֹץ נָתִיב אֶל הָאִי הַנֶעְלָם, וַיְבִיאֵם שָׁמָּה עַל כַּנְפֵי רוּחַ בְּאַדַּרְתּוֹ הַמְעוֹפֶפֶת, הִיא אַדֶּרֶת הַפְּלָאִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, וַיּוֹרִידֵם עַל הָאִי בְשָׁלוֹם, אוֹתָם וְאֶת-כָּל-הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר בְּרַגְלָם.

וַיְהִי כְּעָמְדָם עַל הָאָרֶץ וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם וַיִּרְאו וְהִנֵּה הֵם חוֹנִים בִּשְׂדֵה יַעַר בִּמְרוֹמֵי הָאִי עַל קָדְקֹד הַר גָּבוֹהַ וְתָלוּל מְאֹד וְזָקוּף מִכָּל-עֲבָרָיו, וַעֲצֵי אֱלֹהִים רָמִים וְנִשָּׂאִים, עֲבֵי גֶזַע וְכִבְדֵי צַמֶּרֶת, עוֹטְרִים עֲלֵיהֶם מִימִינָם וּמִשְׂמֹאלָם לְכָל-מַרְאֵה עֵינֵיהֶם. אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה יָעַד שְׁלֹמֹה לְבִנְיַן הַמִּגְדָּל.

וּמִקֵּץ יָמִים שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה לְכֹל-חֻקָּתָהּ וּמִשְׁפָּטָהּ, וְהַמִּגְדָּל עָמַד עַל תִּלּוֹ עָרוּךְ וּמְתֻכָּן בַּכֹּל כְּחֵפֶץ הַמֶּלֶךְ וְכִשְׁאֵלָתוֹ, מִן הַמַּסַּד וְעַד הַטְּפָחוֹת. וַיִּגְבַּהּ מְאֹד הַמִּגְדָּל בְּרֹאש הָהָר, וַיָּרָם בְּקוֹמָה עַל כָּל- סְבִיבוֹתָיו, וַיִשָׂא רֹאשׁוֹ גַם מִמַּעַל לַעֲצֵי הַיַּעַר, וַיֵרָאֶה מֵרָחוֹק כְּצַוָּאר עָתָק נָטוּי שָׁמַיְמָה יוֹצֵא מִבֵּין הָעֵצִים. וּמִבֵּית לַמִּגְדָּל, בִּמְרוֹמֵי מְרוֹמָיו, חֲדַר מִשְׁכָּב וַעֲלִיָּה מְפּאָרָה רַחֲבַת יָדַיִם, אֲשֶר תֵּשֵׁב וַאֲשֶר תִּתְהַלֵּךְ בָּהּ בַּת הַמֶּלֶךְ בִּרְוָחָה, כִּי כֵן הָיְתָה מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל הַבּוֹנִים, לְהַרְחִיב עַל הַנַּעֲרָה אֶת-בֵּית מִקְלָטָהּ וְלֹא יֵצַר לָהּ וְלֹא תֵכַהּ רוּחָהּ. וְאֶשְׁנַבִּים וַאֲרֻבּוֹת מַעֲשֶׂה שְׂבָכָה לַמִּגְדָּל מִלְמַעְלָה סָבִיב, אֲשֶר יִפָּתְחוּ לְרוּחַ הַיּוֹם וּלְזִיו הַשּׁמֶשׁ, וְנִשְׁקְפָה בַעֲדָם בַּת הַמֶּלֶךְ הַחוּצָה כְּיוֹנָה מֵאֲרֻבָּתָהּ וְלֹא תִשׁוֹמֵם. וְאוּלָם לְמָטָּה מִן הָאֶשְׁנַבִּים סָתוּם הַמִּגְדָּל וְאָטוּם מִכָּל-רוּחוֹתָיו, אֵין מִפְתָּח. וְהַקִּירוֹת מִחוּץ אַף הֵם גְּבוֹהִים גְּבוֹהִים מְאֹד וַחֲלָקִים חֲלָקִים כֻּלָּם, אֵין בָּהֶם לֹא זִיז וְלֹא כַּרְכֹּב, לֹא חוֹר וְלֹא מִגְרָע וְלֹא כָּל-בֵּית אֲחִיזָה זוּלָתָם כִּמְלוֹא הָאֶצְבַּע. רַק מוֹצָא אֶחָד יָחִיד נִפְתַּח לַנַּעֲרָה, וְהוּא גַּם הוּא אֵינֶנּוּ בִּלְתִּי אִם לוּל קָטָן פְּנִימִי אֲשֶרתַּעֲלֶה דֶּרֶך בּוֹ הַנַּעֲרָה מֵעֲלִיָּתָהּ הַגָּגָּה לְהִתְהַלֶּךְ שָׁם לְרוּחַ הַיּוֹם לְכֹל-אַוַּת נַפְשָׁהּ. וּפֶתַח אֶחָד לַמִּגְדָּל וְשַׁעַר הַפֶּתַח וּבְרִיחָיו וּמַנְעוּלָיו כֻּלָּם בַּרְזֶל מוּצָק.

וַיְהִי לְמוֹעֵד הַיּוֹם אֲשֶר תּוּבַל הַנַּעֲרָה אֶל הַמִּגְדָּל, כַּמְדֻבָּר, וַיִּוָעֲדוּ יַחַד כָּל-הַמְּלָכִים, שְׁלֹמֹה וּבַעֲלֵי דְבָרָיו, וַיִּקְחוּ אֶת-קְצִיעָה בַּת מֶלֶךְ אֲרָם, וַיָּעוּפוּ כֻּלָּם בְּאַדֶּרֶת הַפְּלָאִים, וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִי, וַיֵּרְדוּ על רֹאש הָהָר אֲשֶר שָׁם הַמִּגְדָּל.

אָז יָתוּרוּ הַבָּאִים אֶת-הַמִּגְדָּל מִבַּיִת וַיִּבְחָנוּהוּ מִכָּל-סְבִיבוֹתָיו, בָּחֹן הֵיטֵב, מִקַּרְקָעוֹ וְעַד גַּגוֹ, וּבִרְאוֹתָם כִּי בָנוּי הוּא כֻּלוֹ כַּדָּת וְכַמִּשְׁפָּט, אֵין בּוֹ סֶלֶף וּרְמִיָּה, וַיַּעֲלוּ אֵת בַּת-הַמֶּלֶךְ בְּסֻלָּם אֶל הָעֲלִיָּה, וַיַּשְׁכִּינוּהָ בָּהּ, וְאֶת-הַסֻּלָּם שָׁמְטוּ אַחֲרֶיהָ.

וַתֵּבְךְ מְאֹד הַנַּעֲרָה בְהִכָּלְאָה וַתְּשַׁטַּח כַּפֶּיהָ אֶל אָבִיהָ, כִּי נָמוֹגָה כֻלָּהּ מִפַּחַד. וְגַם לֵב אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ יָצָא לְבִתּוֹ, כִּמְעַט נִקְרַע בַּהֲמוֹן רַחֲמָיו. וּבְכָל-זֹאת הִתְאַפֵּק מֶלֶך אֲרָם וַיֶּחֱשֶׁה, וַיְהִי כְמַקְשֶׁה לִבּוֹ, כִּי עַל כֵּן מֶלֶך הוּא וְגַם נָטַל עָלָיו. וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת-הַנַּעֲרָה בְצָרַת נַפְשָׁהּ וַיְנַחֲמָהּ וַיְדַבֵּר עַל לִבָּהּ וַיֹּאמֶר בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים:

“אַל תִּבְכִּי, בִּתִּי, הָסִירִי פַחַד מִלִּבֵּךְ. בַּמִּגְדָּל הַזֶּה לֹא יְבֹאֵךְ רַע וְלֹא תַחְסְרִי כָל-מְאוּמָה. נִשְׁרִי הַלָּבָן יִפְקְדֵךְ יוֹם יוֹם וְכִלְכְּלֵךְ לָשׂבַע וּלְמַעֲדָנִים. מִמֵיטַב שֻׁלְחָנִי וּמִמֵיטַב מַטְעַמַּי יָבִיא לָךְ. צִפָּרֵי שָׁמָיִם תִּשְׁקֹדְנָה עַל חַלּוֹנֵךְ וְהִרְנִינוּ עָלַיִךְ מוֹצָאֵי בֹּקֶר וָעָרֶב. וְגַם עוֹף פְּלָאִים, צִפּוֹר מְדַבֶּרֶת מִנִּיתִי לָךְ, אֲשֶר תָּבֹא אֵלַיִךְ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְהֱשִׂיחָתֵךְ וְחִדְּשָׁה אֶת-רוּחֵךְ. לָיְלָה לָיְלָה יִרְמְזוּ לָךְ עַפְעַפֵּי אֱלֹהִים, כּוֹכְבֵי מָרוֹם; חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים תָּרֵצְנָה אֵלַיִךְ כַּנְפֵי רוּחַ בְּשׂוֹרוֹת גִּיל מִמֶּרְחָקִים וּתְשׂוּאוֹת גַּלִּים תִּשֶׂאנָה יוֹם יוֹם אֶת-נַפְשֵׁךְ מִזֶּה וָהָלְאָה. וְהָמוּ בְקִרְבִּךְ דְּמֵי עֲלוּמַיִךְ, וְהָיִית כְּנֹאד מָלֵא תִירוֹש וּכְכוֹס רְוָיָה, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּבְשְׁלִי וְכָרַעַתְּ תַּחַת מַשָּא נַפְשֵׁךְ, וּבָא דוֹדֵך וְגוֹאֲלֵך, לַמּוֹעֵד פִּתְאֹם יָבוֹא לָךְ, וְאַתְּ טֶרֶם תֵּדְעִי אֵי זֹה הַדֶּרֶךְ, וּפִתַּח אֲסוּרַיִךְ בִּן-רֶגַע וְקֹרָא לָךְ דְּרוֹר מִן הַמִּגְדָּל הַזֶּה.”

כָּכָה דִבֵּר הַמֶּלֶךְ עַל לֵב הַנַּעֲרָה בְּחָכְמָה, וּכְכָל אֲשֶׁר הוֹסִיף לְנַחֲמָהּ כֵּן שָׁכְכָה רוּחָהּ וְכֵן הוּנַח לָהּ, עַד שׁוּב אֵלֶיהָ שַׁלְוַת רוּחָהּ כֻּלָּה, וַתִּמַח דִמְעָתָהּ וַתֹּאמַר:

“גּוֹרָלִי הוּא וְאֶשָׂאֶנוּ, עֲשֶׂה בִי כִרְצוֹנְךָ, הַמֶּלֶךְ.”

וַיֵּצְאוּ כָל-הַמְּלָכִים מִן הַמִּגְדָּל, וְהַשּׁעַר נִסְגַּר עַל הַנַּעֲרָה אַחֲרֵיהֶם, הִסָּגֵר וְהָבְרֵחַ וְהִנָּעֵל שִׁבְעָתַיִם, שִׁבְעָה בְרִיחֵי בַרְזֶל חֲזָקִים לַשַּעַר ושִׁבְעָה מַנְעוּלֵי בַרְזֶל כְּבִדִים לַבְּרִיחִים, כֻּלָּם חֲתוּמִים בְּחוֹתְמוֹת הַמְּלָכִים,חָתֹם וְהָעֵד עֵדִים כַּדָּת וְכַמִּשְׁפָּט, לְבִלְתִּי תֵת יָדַיִם לכָל-מַעֲשֵׂה תַּרְמִית וְתַחְבּוּלַת אָוֶן.

וַיְהִי לִפְנֵי הֵעָלוֹתָם, בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, וַיַּרְא מֶלֶךְ צֹר לְתֻמּוֹ וְהִנֵּה אַלּוֹן אֶחָד, חָסוֹן וְגָבוֹהַ מְאֹד, כַּחֲמִישִׁים אַמָּה וָמַעְלָה קוֹמָתוֹ, עוֹמֵד בְּצַד הַמִּגְדָּל, קָרוֹב מְאֹד אֶל הַקִּיר, רַק רֶוַח קָטָן בֵּין שְׁנֵיהֶם. קוֹרָתוֹ, מִן הַשֹׁרֶש וְעַד הַצַּמֶּרֶת, יְשָׁרָה וַחֲלָקָה כֻלָּה, לְלֹא שֹׁךְ וְשׁכָה, וְנוֹפוֹ מְשַׁלֵחַ פֹּארֹת וְבַדִים עַד הָאֶשְׁנַבִּים הָעֶלְיוֹנִים, וַיָּעַר מֶלֶךְ צֹר אֶת-אֹזֶן שְׁלֹמֹה עַל כָּכָה וַיֹּאמַר:

“הַאֵין טוֹב לוּ הוֹאַלְתָּ הַמֶּלֶךְ, וַתְּצַו לִכְרוֹת אֶת-הָאַלּוֹן? לָמָּה יְהִי לְמוֹקֵש לַנַּעֲרָה וּפְתְחוֹן פֶּה לִמְבַקְשֵׁי תוֹאֲנוֹת?”

וַיִּתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ רֶגַע בַּאַלּוֹן וַיֹּאמַר:

“מֶה רָאִיתָ? יַעֲמֹד הָאַלּוֹן בִּמְקוֹמוֹ וְשִׂמְחוּ עֳפָאָיו אֶת-לֵב הַנַּעֲרָה בִּימֵי הָשּׁמָּהּ, הֲגַם אֶת-הָעֹנֶג הַמְעַט הַזֶּה נְחַסֵּר מנַפְשָׁהּ? וְעוֹד גַּם זֹאת, עַל רֹאשׁ הָאַלּוֹן הַזֶּה יַחֲנֶה נִשְׁרִי מִדֵּי בֹאוֹ יוֹם יוֹם אֶל הַנַּעֲרָה לְכַלְכְּלָה, וּמִפֹּה יוֹשִׁיט אֵלֶיהָ בְּעַד הָאֶשְׁנָב אֶת-מְזוֹנָהּ.”

וּמֶלֶךְ צֹר שָׁמַע אֶת-הַדְּבָרִים וַיָּעַף בִּשְׁלֹמֹה רֶגַע אֶחָד עַיִן מְרַגֶלֶת וְלֹא אָמַר מְאוּמָה, וְאוּלָם בְּלִבּוֹ שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָלוּ שְׁלֹמֹה והַמְּלָכִים אֲשֶר אִתּוֹ וְכָל-אַנְשֵׁיהֶם עַל הָאַדֶּרֶת וַיֵּעָלוּ מֵעַל הָאִי וְהַנַּעֲרָה בַּת-הַמֶּלֶךְ נֶעֶזְבָה לְבַדָּהּ בְּלֵב הַיַּעַר בַּמִּגְדָּל, אֲפוּפָה מֶרְחֲבֵי יָם וַהֲמוֹנָם וּמֻפְקֶדֶת בִּידֵי אֱלֹהִים.

ג

וְהַנַּעֲרָה יָשְבָה כְלוּאָה בַמִּגְדָּל בַּעֲלִיָּתָה יָמִים עַל יָמִים לְלֹא כָל-תְּמוּרָה וַחֲלִיפוֹת וּלְלֹא כָל-חֲדָשָׁה. זוּלָתִי אֲשֶר יִפְקְדֶנָּה הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן וְהֵבִיא לָהּ אֶל אֶשְׁנַבָּהּ אוֹ אֶל גָּג הַמִּגְדָּל אֶת-מְנָתָהּ וְאֶת-חֻקָּהּ מִכָּל-מַעֲדַנֵי הַמֶּלֶךְ, מַאֲכָל יוֹם בְּיוֹמוֹ, כַּשׂוּמָה עָלָיו מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֵת הִכָּלֵא הַנַּעֲרָה בַמִּגְדָּל, וְהָיָה לְעֵת-בּוֹא הַנֶּשֶׁר וְעָלְתָההַנַּעֲרָה הַגָּגָּה, וְשָׁלְחָה אֶת-עֵינֶיהָ לִפְאַת הַיָּם, וְהִבִּיטָה עַד בּוֹש, עַד הִגָּלוֹת אֵלֶיהָ מִקְצֵה הָרָקִיעַ כְּעֵין נְקֻדָּה קְטַנָּה מְרַחֶפֶת לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ, וְהַנְּקֻדָּה הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה עַד הֱיוֹת לָהּ אֶבְרָה וְחַרְטֹם וּמַרְאֵה עַיִט – הוּא הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן. וּבָא הַנֶּשֶׁר וְיָרַד אֶל הַנַּעֲרָה הַגָּגָּה, אוֹ כִּי אֶל צַמֶּרֶת הָאַלּוֹן יֵרֵד, וְהוֹשִׁיט לַנַּעֲרָה אֶת-מְזוֹנָהּ, וְאַחֲרֵי-כֵן יָשׁוּב כָּל-עֻמַת שֶׁבָּא, כָּכָה יַעֲשֶׂה הַנֶּשֶׁר כָל-הַיָּמִים.

וּלְעִיתִּים מְזֻמָּנוֹת יָבוֹא אֶל הָאַלּוֹן, כִּדְבַר-שְׁלֹמֹה, עוֹף פְלָאִים, תֻכִּי לְמוּד בַּיִת, טְלוּא נוֹצָה וּמְשֻׁפֵּה כּוֹבַע וַחֲרוּמַף, וּבְשִׁבְתּוֹ עַל אַחַת הַשּׂכוֹת מִמּוּל הָאֶשְׁנָב יְבַשֵּׁר בּוֹאוֹ בְּקוֹל מַר צוֹרֵחַ, כְּקוֹל הַמַּשׂוֹר בְּקוֹרָה יְבֵשָׁה, לֵאמֹר:" הִנְנִי הִנֵּנִי, בַּת הַמֶּלֶךְ, עַתָּה בָּאתִי!" וּבַת הַמֶּלֶך תִּפְתַּחלו אֶת-הָאֶשְׁנָב, וּבְקַדְמָה אֶת-פָּנָיו בִּשְׂשׂוֹן לֵב, תְּדַבֵּר אִתּוֹ כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וּכְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלֶיהָ הָרוּחַ, אִם מַהֲתַלּוֹת וְאִם נְכֹחוֹת. הַנַּעֲרָה תִשְׁאַל וְהַתֻּכִּי יַעֲנֶנָּה בְקוֹל. וְהָיָה אִם מֵישָׁרִים בְּפִיו וְרָקְדָה הַנַּעֲרָה מִגִּיל וּמָחֲאָה לוֹ כָף, וְגַם נַחֵשׁ תְּנַחֵשׁ בּוֹ, וְהָיְתָה בְעֵינֶיהָ כְּמוֹצֵאת שָׁלָל. אַךְ אִם רִיק יֶהְגֶּה אוֹ כְי יַעֲנֶה תַּהְפּוּכוֹת – וְרָגְזָה לוֹ הַנַּעֲרָה וְרָעֲמָה לוֹ פָנִים וְקָפְצָה לְמוּלוֹ מֵרָחוֹק אֶת-אֶגְרוֹפָהּ הַקָּטָן כִּתְאֵנָה בַּכּוּרָה, אוֹ כִּי הַאֲרִיךְ תּאֲרִיךְ לְשׁוֹנָהּ הַמְּתוּקָה כְּנֶגְדוֹ וְהִפְטִירָה בִשְׂפָתֶיהָ שָׁנִי וְשָׂמָה אוֹתוֹ לְקַלָּסָה, וּלְמַרְאֶה כְלִמָּתוֹ נֶגְדוֹ יִתְעוֹרֵר הַתֻּכִּי גַם הוּא וְכִלָּה בַנַּעֲרָה אֶת-כָּל-צִוְחוֹתָיו וְאִמְרוֹתָיו אַחַת לְאַחַת בְּזַעַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל, וּכְהוֹצִיאוֹ כָל-רוּחוֹ יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו וְאֵינֶנּוּ.

וּבַת הַמֶּלֶךְ רָאֲתָה כִּי בָאוּ כָל-הָאוֹתוֹת וְהַפְּלָאִים כַּאֲשֶׁר אָמַר שְׁלֹמֹה, וַתַּאֲמֵן בּוֹ וַתִּבְטַח בְּדִבְרֵי נִחוּמָיו,וְלֹא יָסְפָה לְרָגְזָה עוֹד. וַתֵּשֶב בָּדָד בָּאִי במִשְׁכַּן דִּמְמָתָהּ סְפוּנָה מֵעֵין כֹּל כִּפְנִינָה בִקְלִפָּתָהּ וַתְּמַלֵּא אֶת-נַפְשָׁהּ מִכָּל-הַמַּרְאוֹת וּמִכָּל- הַקּוֹלוֹת אֲשֶר נָהֲרוּ אֵלֶיהָ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק עִם אֹרְחוֹת הֶעָבִים הַקַּלוֹת וְעִִם תְּשׁוּאוֹת גַּלֵּי הַיָּם וְעִִם רַחַשׁ עֳפָאֵי הַיַּעַר, וַיָּבֹאוּ בְקִרְבָּהּ מֵאֲלֵיהֶם כְּבֹוא הָאוֹר בְּלֵב הָרִמּוֹן וּבְבְשַׂר התַפּוּחַ. וַתִּגְדַּל הַנַּעֲרָה בִדְמָמָה וַיִּרֶב עֲסִיסָה מִיּוֹם לְיוֹם וַיֵּצַר עוֹר בְּשָׂרָה עָלֶיהָ עֲדֵי חִשֵּׁב לְהִתְבַּקֵּעַ. וּבְאַחַד הַבְּקָרִים כַּאֲשֶׁר זָרְחָה עָלֶיהָ הַשּׁמֶשׁ – וַתְּהִי בְעֵינֶיהָ כְאֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל בַּגֶּפֶן, וַתִּשְׁאַל אֶת-נַפְשָׁהּ פִתְאֹם:

“מָתַי יָבֹא בוֹצֵר לִי? מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַעֲמֵי הַדֹּרֵךְ בַּגָּת?”

ד

וּבְצִידוֹן הָעִיר רַבַּת הַמַּרְכֹּלֶת וְרַבַּת הַמְּהוּמָה גָּר בָּעֵת הַהִיא אִישׁ עִבְרִי, אַלּוּף בַּעֲדָתוֹ וּקְצִין עָם, מַלְכִּישׁוּעַ שְׁמוֹ, סוֹחֵר עָשִׁיר וּגְדָל-פְּעָלִים מִבְּנֵי זְבוּלוּן, אֲשֶר נָטָה אֵלֶיהָ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר וּבְעוֹד דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי, וַיָּבֹא בִשֱׁעָרֶיהָ כְּפָלִיט וּכְגוֹלֶה, וּבְכִשְׁרוֹן מַעֲשֵׂהוּ עָלָה מָעְלָה מָעְלָה בְּעִיר מִקְלָטוֹ, וַיִשָׂא לוֹ שָׁם אִשָׁה כִּלְבָבוֹ, יוֹנָה תַמָּה, בַּת נָדִיב עֲנֻגָּה וְרַכָּה לְמַטֵּה נַפְתָּלִי, מִתּוֹשָׁבֵי צִידוֹן גַּם הוּא, וַיִּבֶןֶ לוֹ בַיִת וַיֵּאָחֵז בְּצִידוֹן וַיְהִי כְאֶזְרַח הָאָרֶץ, וּכְהִתְעָרוֹתוֹ וַיַּעַשׂ עֲנָפִים, וַיִּשְׂגֶּה מְאֹד, וַיִּרֶב חֵילוֹ וְהוֹנוֹ עָצַם, וַיְהִי לו עֹשֶׁר וּנְכָסִים וַעֲבֻדָּה רַבָּה, כִּי שָׁכְנָה הַבְּרָכָה בְכָל-מַעֲשֵׂי יָדָיו וּמִסְחָרוֹ פָרַץ לָרֹב, וַיִּשְׁלַח אֶת-אֹרְחוֹת גְּמַלָיו אֶל קַצְוֵי אֲרָצוֹת ואֶת-אֳנִיוֹתָיו אֶל אִיִּים רְחוֹקִים, אֶל אִיֵּי יָוָן וְאֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ וְכִתִּים. וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם בְּכִנְעֲנֵי אֶרֶץ כְּאַחַד הָאַדִירִים. וְגַם מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נָשְׂאוּ פָּנָיו, בְּהַכִּירָם אֶת-רֹחַב דַּעְתּוֹ וְאֶת-אֱמוּנַת רוּחוֹ וְאֶת-נִקְיוֹן כַּפָּיו, וַיְבַצְעוּ אֶת-חֶפְצֵיהֶם עַל-יָדוֹ וַיִּטּוּ אֵלָיו חֶסֶד. עַל כֵּן בִּקְשׁוּ רַבִּים וּגְדוֹלִים קִרְבָתוֹ וּלְפִתְחוֹ הִשְׁכִּימוּ קְּרוֹבִים ורְחוֹקִים. וְהוּא גַּם הוּא בְּרוּחוֹ הַנְּדִיבָה לא הֵשִׁיב פְּנֵי אַישׁ וַיִּשְׁלַח יָד-יֶשַׁע לְכָל-כּוֹשֵׁל. וּבַיִת לְבַדּוֹ עָשָׂה לוֹ בֶחָצֵר, אֲשֶׁר יִמְצְאוּ בוֹ מַחֲסֶה וּמָלוֹן כָּל-גוֹלֶה וְ וְכָל-עָשׁוּק וְרָצוּץ הַנִּמְלָטִים אֵלָיו מִיהוּדָה, וְאַף כִּי זְעוּמֵי מֶלֶךְ וְשָׂרִים וּפְלִיטֵי חֲמָתָם, כִּי יָדַע מִבְּשָׂרוֹ אֶת-נֶפֶשׁ הַנִּרְדָּף וַיָּבֶן אֶת-כָּל-עֱנוּתָהּ וּמְרוּדֶיהָ, אֶת-פָּרָשַׁת יְמֵי חַיָּיו הָרִאשׁוֹנִים, מִצֵּאתוֹ לַעֲשׂוֹת לנַפְשׁוֹ וְעַד בּוֹאוֹ צִידוֹנָה, לֹא יָדְעוּ רַבִּים. הַשְׁכֵּן הִשְׁכִּינָם מַלְכִּישׁוּעַ בָּעֲרָפֶל. וְאוּלָם הַיָּמִים הָהֵם נִפְלְאוּ מְאֹד בִּצְבָא חֲלִיפוֹתָם וּבְתַּהְפּוּכוֹת פִּגְעֵיהֶם. עוֹדֶנּוּ בָּחוּר עוֹמֵד בִּמְלֹא כֹחוֹ וּבְעֶצֶם אֵיתָנוֹ עָזַב אֶת-בֵּית אָבִיו, בֵּית שׁוֹעַ בְּעַמָּיו, וַיֵּצֵא עַז נֶפֶש וּצְמֵא עֲלִילָה לְבַקֵּשׁ לוֹ נְתִיבוֹת וְלִרְדֹף רְחוֹקוֹת. בְּשָׁמְעוֹ כִּי הִזְעִיק יוֹאָב אֶת-צִבְאוֹתָיו לְהַצּוֹת עַל אֲרָם מִהֵר גַּם הוּא אֶל הַמַּעֲרָכָה וַיְעַר אֶת-כֹּחוֹ בַקְּרָב וְגַם עָשָׂה גְּבוּרוֹת גְּדוֹלוֹת. לִבּוֹ כְּלֵב הַנָּמַר לֹא יָדַע פַּחַד. אֶל כָּל אֲשֶר יִּהְיוּ פְנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְהַכְּבֵדָה – שָׁמָּה יַחְפֹּז מַלְכִּישׁוּעַ בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ. בְּאַחַד הַקְּרָבוֹת שָׁלַח חֵץ נֶּאֱמָן בְּלֵב אֶחָד מִבְּנֵי מֶלֶךְ אֲרָם – וַיִּנְחַל כְּבוֹד גִּבּוֹרִים. וּכְעֹז רוּחוֹ כֵּן עָרְמָתוֹ. לִבּוֹ מְקוֹר תַּחְבּוּלוֹת לֹא-אַכְזָב. שֶׁבַע בַּיּוֹם הָיָה בְכָל רַע – וַיִּנָּצֵל. כַּמָּה פְעָמִים נִשְׁבָּה בַּמִּלְחָמָה, וְהוּא מִלֵּט אֶת-נַפְשׁוֹ בְחָכְמָתוֹ. יוֹם אֶחָד נִתְפַּש וַיּוּבָא לִפְנֵי מֶלֶךְ אֲרָם וּכְפֶשַׂע הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת. וְאוּלָם גַם הַפָּעַם עָמְדוּ לוֹ תַחְבּוּלוּתָיו לְהָתֵל בְּשׁוֹבָיו וּלְהִמָּלֵט. פִתְאֹם הָיְתָה אִתּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת וַיִּתֵּן יָדוֹ עִם הַקּוֹשְרִים עַל דָּוִד. נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִמֶּלֶך יְהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת-הָעָם לְמֶרֶד. לֹא הָיָה קֶשֶׁר על דָּוִד אֲשֶר לֹא נִסְפַּח אֵלָיו. מֵאָז הָיָה מִשְׁכָּנוֹ נְקִיקֵי הַסְּלָעִים בַּמִּדְבָּר וּמְעוֹנָתוֹ מְחִלוֹת עָפָר וְכֵפִים. וּבְהִתְגַּנְבוֹ לָבוֹא בָּעָם לְעוֹרְרוֹ לְמֶרֶד וַיָּשֶׂם לוֹ סֵתֶר פָּנִים, מִיִּרְאָתוֹ אֶת רוֹדְפָיו, בְּהָרֵם שֶׁבַע בֶּן-בִּכְרִי יָד בְּדָוִד, בָּא מַלְכִּישׁוּעַ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו, וּבְהִכָּשֵׁל גַּם הַקֶּשֶׁר הַזֶּה, הַקֶּשֶׁר הָאַחֲרוֹן, בָּרַח וַיְשׁוֹטֵט יָמִים רַבִּים בַּמִּדְבָּר וּבְעָרֵי נֵכָר. וּבְבַקְשׁוֹ לוֹ בִּימֵי נְדוּדָיו מִחְיָה מְעַט, לֹא בָז לְכָל-מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה וַיַּחֲלֵף מִשְׁלַח-יָדוֹ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, וַיַּעֲבֹד אֲדוֹנִים אַכְזָרִים וְקָשִׁים, וַיִּשְׂבַּע לַעֲנָה וָרוֹשׁ. לֹא הָיְתָה תְלָאָה אֲשֶר לֹא יְדָעָהּ וּכְלִמָּה אֲשֶר לֹא כִסְּתָה פָנָיו. וּבְכָל-עֲמָלוֹ וֶעֱנּוּתוֹ לֹא רֻצַּץ וְלֹא דֻכָּא, וַיְהִי לְהֶפֶך: בְּהִצָרְפוֹ בְכוּר הָעֹנִי וְהַמְּרוּדִים אָמְנָם שָׁכְכָה כִּמְעַט סַעֲרַת רוּחוֹ הַלּוֹהֵט, וְאוּלָם רְצוֹנוֹ חָזַק כַּשָּׁמִיר וְשִׂכְלוֹ מֹרַט כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ. וְכָכָה בָא יוֹם אֶחָד בְּשַׁעֲרֵי צִידוֹן וְהוּא שְׂבַע מְרוֹרוֹת וּלְמוּד פְּגָעִים וּמְנֻסֶּה בְכָל-מַסָּה, וְאוּלָם גַּם רְחַב דַּעַת וּנְבוֹן תַּחְבּוּלוֹת וְחָרוּץ-יָדַיִם שִׁבְעָתַיִם מִשֶּׁהָיָה. עָרְפּוֹ גִיד בַּרְזֶל, יָדוֹ יַד-אֱמוּנָה, עֵינָיו – חִצִּים מְשׁוּחִים בְּרַעַל לַעַג וְלִבּוֹ אוֹצַר חָכְמָה וּבְאֵר תְּבוּנָה עֲמֻקָּה. וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-הָעִיר רוֹכֶלֶת הַגּוֹיִם עַל הֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעַל סַחֲרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ וַתִּיטַב בְּעֵינָיו לִתְקֹעַ יָתֵד בָּהּ וְלַחְשׂף כֹּחוֹ וְחָרִיצוּתוֹ בְּמִסְחָר וּבְקִנְיָן, וְהוּא גַּם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ, וַיִּגְדַּל וַיֶעֱצַם מְאֹד.

וְשֵמַע מַלְכִּישׁוּעַ הִגִּיעַ גַּם עַד דָּוִד בִּירוּשָׁלַיִם, וְיוֹעֲצֵי בְלִיַעַל, מְלָשְׁנֵי בַסֵּתֶר, בְּהֵרָאוֹתָם כִּמְקַנְאִים לְדָּוִד וּלְכִסְאוֹ, הֵסִיתוּ בוֹ אֶת-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “הִנֵּה מַלְכִּישׁוּעַ, צוֹרֵר כִּסְאֲךָ מִנְּעוּרָיו, הִתְבַּצֵּר בְּצִידוֹן וּבֵיתוֹ קֵן לְכָל-קוֹשֵׁר וּמִתְקוֹמֵם וּמִקְלָט לְכָל-מְזַעְזֵעַ שְׁלוֹם הָאָרֶץ וּמַרְגִּיז מְנוּחָתָהּ. וְעַתָּה אֱמֹר-נָא לְמֶלֶך צִידוֹן, הֲלֹא אִישׁ בְּרִיתְךָ וַעֲמִיתְךָ הוּא, וְהִסְגִּירוֹ בְּיָדֶךָ.” וְאוּלָם דָּוִד זָקֵן בָּעֵת הַהִיא, זָקֵן וּשְׂבַע תְּלָאָה גַּם הוּא, וַיְדַבֵּר שָׁלֹום לְכָל-עַמּוֹ, עַל כֵּן לא הִטָּה אֹזֶן לְקוֹל מְלַחֲשִׁים, גַּם גָּעֹר גָּעַר בָּהֶם לֵאמֹר:

“חַטֹּאת נְעוּרִים לֹא תִפָּקַדְנָה. אֶזְכֹּר לְמַלְכִּישׁוּעַ אֶת-אֱמוּנַת נְעוּרָיו, בְּחָרְפוֹ נַפְשׁוֹ עַל כְּבוֹד עַמּוֹ בַּמִּלְחָמָה וַיַּעַשׂ לוֹ שֵׁם. אִישׁ גִבּוֹר חַיִל הוּא וִימִינוֹ יְמִין צֶדֶק. וְאִם כְּאָדָם שָׁגָה בִימֵי עֲלוּמָיו – כְּבָר רָצָה אֶת-עֲוֹנוֹ בִּשְׁנוֹת נְדוּדָיו וְגָלוּתוֹ. וְגַם עַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי מָעֹז וּמִבְטָח הוּא לִבְנֵי עַמּוֹ יוֹשֵׁב צִידוֹן וּבִכְבוֹדֹו לָהֶם כָּבוֹד וָעֹז. חִדְלוּ מִמֶּנּוּ. יִשְׁקָט-נָא בִמְכוֹנֹו בְשָׁלֹום וְעָשָׂה חַיִל בְּעִיר הַנֵּכָר וְהִגְדִּיל אֶת-כְּבוֹד יְיָ, מֵעֵבֶר לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל.”

וּבְכָל-זֹאת הִתְאַפֵּק מַלְכִּישׁוּעַ מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה וְאַרְצָה יְהוּדָה כָּל-יְמֵי חַיֵי דָוִד, וַיִּמָּנַע גַּם מִבּוֹא שָׁמָּה בְּמַשָּׁא וּבְמַתָּן וּמֵהַרְבּוֹת לוֹ בָהֶן דִּבְרֵי בֶצַע, לְבִלְתִּי פְתוֹחַ פֶּה לְשׂוֹטְנָיו, וּפֶן יִשְׁמַע הַמֶּלֶך הַזָּקֵן וְרַע בְּעֵינָיו. וּבְהִנָּהוֹתוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים וּמוֹעֲדָיו בָאָרֶץ, וְשָׁלַח בַּסֵּתֶר בִּידֵי מַלְאָכָיו וּבִידֵי אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ הַמְעַטִּים בִּיהוּדָה אָת-נְדָרָיו וְנִדְבוֹתָיו, לְהָבִיא אֶל הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, וְכִבְּדוּ שָׁם אָת-מִזְבַּח אֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו ואָת-עֲנִיֵּי עַמּוֹ מֵהוֹן מַלְכִּישׁוּעַ וּמִבִּרְכַּת יָדוֹ וְנֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה. וְגַם בְּכָל-עֵת מְצוֹא, בַּצֹרֶת כִּי תִהְיֶה בָאָרֶץ אוֹ כָל-פֶּגַע וּמְצוּקָה, וַיְהִי מַלְכִּישׁוּעַ הָרִאשׁוֹן לְהָחִישׁ מֵרָחוֹק יֶשַׁע לַנִדְכָּאִים וּלְהַמְצִיא רְוָחָה לַנְּתוּנִים בַּצָּרָה, וַיְהִי שֵׁם מַלְכִּישׁוּעַ לִבְרָכָה בְּפִי עַם רַב.

וּלְמִן הָעֵת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת-בֵּית אֱלֹהִים וַיְבַשֵׂר שָׁלֹום וֶאֱמֶת בָּאָרֶץ,שָׁב לֵב מַלְכִּישׁוּעַ אֶל בֵּית דָּוִד תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וַיַּעַל שָׁנָה בְשָנָה יְרוּשָׁלַיְמָה וַיֶּרֶב נְדָרִים וּנְדָבוֹת, וְאוּלָם מִבֵּית הַמֶּלֶך הִתְרַחֵק ואֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה לֹא רָאָה, לְבִלְתִּי הַעֲלוֹת עַל לֵב הַמֶּלֶךְ רִאשׁוֹנוֹת וְהִפִּיל אוֹר פָּנָיו. וְגַם מֵעֲשׂוֹת חֲפָצָיו בְּאֶרֶץ אֲרָם הֵשִׁיב יָדוֹ, וַיִּשָּׁמֵר מֵהַצִּיג כַּף רֶגֶל בִּגְבוּלָהּ, כִּי יָגֹר אֶת-הָאַף וְאֶת-הַחֵמָה, כִּי לֹא נִשְׁכַּח לוֹ עוֹד בַּאֲרָם עֲוֹן חִצּוֹ עַד הֵנָּה, וַיֵּדַע כִּי בְנָפְלוֹ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ חֲנִינָה לֹא תְּהִי לוֹ, וַיֵּשֶׁב מַלְכִּישׁוּעַ בְּעִירוֹ וְהוּא שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן וַיְכַלְכֵּל אָת-מַעֲשָׂיו בְּיַד רָמָה וַיִּשְׂבַּע עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּגְדֻלָּה וְאֵין מַחֲרִיד.

וּבְכָל-שַׁלְוָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ לֹא נִקָּה מִיַּד הַשָּטָן גַּם הַפָּעַם, וְאוֹר חַיָּיו הַשַׁאֲנַנִים הוּעַם פִּתְאֹם בְּהִלָּקַח מִמֶּנּוּ בְּלֹא עֵת וּבְדֶרֶךְ אָסוֹן אֵשֶׁת נְּעוּרָיו הַרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה, תִּפְאֶרֶת בֵּיתוֹ וְאֵם בְּנוֹ הַיָּחִיד הַיֻּלָּד לוֹ. כִּי בְלֶכְתָּה יוֹם אֶחָד בָּאֳנִיָּה בְּלֶב-יָם, וְהִיא לֹא נִזְהֲרָה, וַתִּשְׁמַט פִּתְאֹם וַתִּפֹּל הַמַּיְמָה בְאֵין רוֹאֶה וַתִּמְצָא קֶבֶר בִּמְצוּלַת הַיָּם. ומֵאָז וָהָלְאָה כָּבֵד הַיָּגוֹן בְּלֵב מַלְכִּישׁוּעַ, וַיִּנָּזֵר מִכָּל-תַּעֲנוּגוֹת, שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגּוֹ וְשַׁבַּתוֹ, וְגַם מֵעִיר הָאֱלֹהִים מִירוּשָׁלַיִם הוֹקִיר רַגְלָיו וְלֹא בָא עוֹד בִּשְׁעָרֶיהָ, כְּמִשְׁפָּטוֹ מִיָּמִים יְמִימָה, וַיְמַלֵּט מַלְכִּישׁוּעַ אֶת-מַשָּא יְגוֹנוֹ בְּאַהֲבָתוֹ הָעַזָּה לְיֶלֶד נִחוּמָיו, יְתוֹם אִמּוֹ הַקָּטָן, בַּר בִּטְנָהּ וּנְדָרֶיהָ, אֲשֶר שָׁפַך עָלָיו אֶת-הֲמוֹן רַחֲמָיו, וִיְטַפְּחֵהוּ, וַיְפַנְקֵהוּ וַיִּצְרֵהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.

וַיִּגְדַל הַיֶּלֶד וַיְהִי לנַעַר, והַנַּעַר הָיָה לְבָחוּר בֶּן חַיִל, וְהוּא אַמִּיץ כֹּחַ וְטוֹב שֵׂכֶל וּמְהִיר יָדַיַם וְגַם יָפֶה לְהַלֵּל, אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל-בַּחוּרֵי הָעִיר אֲשֶר כְּגִילוֹ. וַיַּעֲמֹד נְתַנְיָה לִפְנֵי אָבִיו בְּכָל-אֵיתָנוֹ, וַיַּעֲזֹב עִמּוֹ בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ ובְּכָל-מִשְׁלַח יָדוֹ וַיְהִי לוֹ כְיַד יְמִינוֹ. וַיַּרְא הָאָב כִּי חֲמֻדוֹת הָעֶלֶם וְכִי בְרָכָה בוֹ וַיַּפְקִידֵהוּ אִתּוֹ עַל בֵּיתוֹ ועַל קִנְיָנוֹ. וּנְתַנְיָה כִלְכֵּל אָת-מַעֲשָׂיו בְּדַעַת וּבְחֶשְׁבּוֹן, בְּרֹחַב לֵב וּבְיָד אַמִּיצָה, וַיִּשְׂמַח בּוֹ אָבִיו וַיּוֹסֶף אַהֲבָה על אַהֲבָתוֹ, וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. אֶפֶס כִּי לֹא נְתָנוֹ לָצֵאת בָּאֳנִיוֹתָיו אָנֶה וָאָנָה, פֶּן יִקְרָאֶנּוּ כְמִקְרֶה אִמּוֹ בִּנְתִיבוֹת הַיָּם הַבּוֹגֵד, וַיַּחֲזֵק-בּוֹ תָּמִיד וַיַּדְבִּיקֵהוּ אֵלָיו באַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ וּבְחֶרְדָּתוֹ לִשְׁלוֹמוֹ.

וְכָל-בְּנוֹת צִידוֹן, כָּעִבְרִיוֹת כַּנָכְרִיוֹת, אֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת-נְתַנְיָה, חֲמָדוּהוּ בְלִבָּן וַתִּשְׁאַפְנָה אֶת-צִילוֹ מֵרָחוֹק וַיְהִי הֲגִיגָן בְּהָקִיץ וּבַחֲלוֹם אַךְ לֵב נְתַנְיָה לֹא הָלַךְ אַחֲרֵיהֶן, כִּי לֹא מָצָא בְּכֻלָּן אַחַת כִּלְבָבוֹ, וְגַם אָבִיו לֹא הֵאִיץ בּוֹ, וַיִּמְלְאוּ לִנְתַנְיָה יְמֵי בְחוּרָיו וְהוּא עוֹדֶנּוּ הוֹלֵךְ בְּגַפּוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתֵּצֵא אֳנִיָּה מִצִידוֹן לָלֶכֶת תַּרְשִׁישָה, נוֹשֵׂאת חִטִּים וְשֶׁמֶן וְיַיִן לָרֹב, מֵעִזְבוֹן מַלְכִּישׁוּעַ וּסְחַר יָדוֹ, וְאֶחָד מִנֶּאֶמְנֵי בֵיתוֹ הוֹלֵךְ עִמָּהּ לְשַׁלְּחָהּ. וַיֵּרְדוּ מַלְכִּישׁוּעַ וּבְנוֹ אֶל הַחוֹף לִפְקֹד אֶת-הָאֳנִיָּה וּלְצַוּוֹת לָהּ לִפְנֵי צֵאתָהּ, כְּמִשְׁפָּטָם. וַיְהִי בְּרִדְתָּם וְהִנֵּה לַהֲקַת בַּחוּרִים בָּאָה יוֹרֶדֶת אֶל הַחוֹף בְּחֶדְוָה וּבְצָהֳלָה וְהַתֹף וְהֶחָלִיל וְהַמְּצִלְתַּיִם מַכִּים לִפְנֵיהֶם, כֻּלָּם מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲשֶר הִתְלַקְּטוּ מִצִּידוֹן וּבְנוֹתֶיהָ מִסָּבִיב וּפְנֵיהֶם אֶל אַחַת הָאֳנִיּוֹת הַהוֹלְכוֹת לְיָם עַכּוֹ, כִּי מֵעַכּוֹ יַעֲלוּ יְרוּשָׁלָיְמָה לָחֹג שָׁם אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת וְלִשְׂמֹחַ לִפְנֵי אֱלֹהִים. וַיַּרְא נְתַנְיָה אֶת-מִצְהֲלוֹת הַבַּחוּרִים וַתִּדְבַּק רוּחָם גַּם בּוֹ, וַתִּצַּת בּוֹ אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה לִרְאוֹת גַּם הוּא הַפּּעַם בְּעֵינָיו אֶת-עִיר הָאֱלֹהִים, וִיהִי מָה, וַיִּפְצַר בְּאָבִיו מְאֹד הַפְצֵר וְהוֹסֵף לְתִתּוֹ לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיְמָה כְּתַּאֲוַת לְבָבוֹ, וַיֶּחֱרַד לְבָב מַלְכִּישׁוּעַ וַיֹּאמֶר בְּשָׂפָה רָפָה:

“שְׁאֵלָתְךָ, בְּנִי, תִּנָתֵן לְךָ, אַךְ אַל תֵּלֵךְ, בְּנִי בָּאֳנִיָּה וְאַל תְּנַסֶּה אֶת-אֱלֹהִים, כִּי בְדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה תֵלֵךְ. בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר תֵּצֵא אֹרְחַת גְּמַלִּים לַדֶּרֶךְ וְנִלְוֵיתָ עָלֶיהָ.”

וְאוּלָם נְתַנְיָה בְּאַחַת: לֹא וָלֹא, אָבִי, כִּי בָאֳנִיָּה אֵרֵד, וְכָעֵת עַתָּה. הַאֱלֹהֵי יַבָּשָׁה אֱלֹהִים ולא אֱלֹהֵי יָמִים?

וְלֹא יָכֹל מַלְכִּישׁוּעַ עֲמֹד הַפַּעַם בִּפְנֵי תְּחִנַּת בְּנוֹ יְחִידוֹ, כִּי רָאָהוּ וְהוּא בוֹעֵר כֻּלוֹ בְּאֵשׁ חִשְׁקוֹ, וַיִּכָּמְרוּ לוֹ נִחוּמָיו, וַיִּתְּנֵהוּ לָלֶכֶת כִּשְׁאֵלָתוֹ, וְאוּלָם בְחֶרְדָּתו הָרַבָּה לְשְׁלוֹם בְּנוֹ שָׂמָהוּ בְּיַד זְקַן בֵּיתוֹ, הַהוֹלֵך אֶת-הָאֳנִיָּה, וַיְצַוֵּהוּ עַל נְתַנְיָה לְבִלְתִּי גְרוֹעַ מִמֶּנּוּ עַיִן עַד בּוֹאוֹ עִירָה עַכּוֹ, כִּי שָׁם תַּחֲנֶה הָאֳנִיָּה עֵת מְעַט בְּדַרְכָּה, וְהֶעֱלָהוּ שָׁם אֶל הַיַּבָּשָׁה וּנְתָנוֹ בְיַד פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, אִישׁ בְּרִית לְמַלְכִּישׁוּעַ וְעוֹשֵׂה דְבָרוֹ בעַכּוֹ, וְהוּא יִדְאַג לַעֶלֶם וְשָׁקַד עַל שְׁלוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר יוֹרֵהוּ. וּמִכְתָּב שָׁלַח מַלְכִּישׁוּעַ בְּיַד בְּנוֹ לאִישׁ בְּרִיתו יוֹשֵב עַכּוֹ וַיְחַל אֶת-פָּנָיו לִהְיוֹת לִבְנוֹ לְעֵינַיִם וּלְיָדַים כָּל-יְמֵי הִתְהַלְכוֹ בְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁמַר עָלָיו מִכָּל-מִשְׁמָר וְהֵבִיאוֹ בְיָדָיו עַד עִיר הָאֱלֹהִים וְיָדַע שָׁם אֶת-צֵאתוֹ וְאֶת-בֹּאוֹ, וּכְתֹם יְמֵי הַחַג אַל יְאֲחַרֵהוּ עִמּוֹ, כִּי הָשֵׁב יְשִׁיבֵהוּ מְהֵרָה בְשָׁלוֹם לְבֵית אָבִיו בְּאַחַת מֵאֳנִיּוֹת מַלְכִּישׁוּעַ אֲשֶר תִּקָּרֶה לִפְנֵיהֶם רִאשׁוֹנָה.

וַתִּמְעַט זֹאת בְּעֵינֵי מַלְכִּישׁוּעַ, וַיָּרָץ הַבַּיְתָה וַיָּבֵא מִשָּׁם צְרוֹר כֶּסֶף כָּבֵד, שִׁבְעָה מָנִים מִשְׁקָלוֹ, וּבָרֶקֶת אַחַת יְקָרָה וּגְדוֹלָה מְאֹד, שְׂפוּנַת טְמוּנַת אוֹצָרוֹ וּמִבְחַר סְגֻלּוֹתָיו, מִשְׁקָלָהּ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַיִּתְּנֵם עַל יַד נְתַנְיָה וַיֹּאמַר:

“הַיַעֲלֶה בֶן-מַלְכִּישׁוּעַ, אֶל בֵּית אֱלֹהִים רִאשֹׁונָה וְרָאָה אֶת-פְּנֵי אֱלֹהִים רֵיקָם? הָיֹה לֹא תִהְיֶה, קְחָה נָא אֵפוֹא, בְּנִי, עִמְּךָ אֶת-הַמּוּבָא בָזֶה וְהוֹלַכְתּוֹ מִנְחָה וּמַתָּת מִיָּדִי לְבֵית אֱלֹהִים; אֶת-הַכֶּסֶף תִּתֵּן לְעוֹלָה וּלְזֶבַח בִּימֵי הַחַג וְאֶת-הָאֶבֶן היְקָרָה לְפָאֵר בָּהּ אֶת-פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.”

וְאוּלָם בְּטֶרֶם יִתֵּן מַלְכִּישׁוּעַ אֶת-אֶבֶן הַחֵן עַל יַד בְּנוֹ הִתְמַהְמַהּ מְעַט וּכְמַבְלִיג עַל סַעֲרַת רוּחוֹ אָמַר בְּקוֹל רוֹעֵד וְנִתָּק לִרְגָעִים, בְּהַבִּיטוֹ בְעֵינַיִם רְסוּסוֹת דִּמְעָה אֶל הַבָּרֶקֶת הָרוֹעֶדֶת בְּיָדוֹ גַם הִיא:

“הֲרוֹאֶה אַתָּה, בְּנִי אֶת-הָאֶבֶן הַזֹּאת? רֹאשׁ סְגֻלּוֹת תֵּבֵל הִיא לִי, שְׁאֵרִית קֹדֶשׁ. כְּהֵילֵל בֶּן שַׁחַר זָרְחָה רִאשׁוֹנָה עַל רֹאשׁ אִמְּךָ בְּיוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ וּכְכוֹכַב הַנֹּגַהּ קָרְנָה מֵעַל לוּחַ לִבָּהּ בִּימֵי חַג וּמוֹעֵד, אֶבֶן מוֹפֵת הִיא, אֶבֶן סְגֻלָּה, וְכֹחַ נֶעְלַם רַב עֲלִילָה צָפוֹן בָּהּ. אוֹצְרוֹת מְלָכִים לֹא יַעַרְכוּהָ. יָמִים רַבִּים סְפוּנָה הָיְתָה בְּגִנְזֵי אַחַד נְסִיכֵי הֹדוּ וּפֶתֶן גָּדוֹל שָׁמַר עָלֶיהָ, וּבְאֹרַח פֶּלֶא הִתְגַּלְגְּלָה וַתָּבוֹא מִקֵּץ יָמִים לְאוֹצָרִי. תָּהֶל-נָא מֵעַתָּה מֵעַל הפָּרֹכֶת וְרָעַד נֹגַהּ זַרְחָהּ בְּהֵיכַל אֱלֹהִים וְהָיְתָה כְנֵר-תָּמִיד לְזֵכֶר נֶפֶשׁ אִמְּךָ, הַזַּכָּה בִּנְשֵׁי אֶרֶץ, וּכְדִמְעַת עוֹלָם לֹא תִיבַשׁ לְזֹהַר חַיֶּיהָ אֲשֶר כָּבָה בְּלֹא עֵת?”

וְהַבָּרֶקֶת עָבְרָה מִיַּד הָאָב לְיַד הַבֵּן וְהִיא עוֹדֶנָּה רוֹעֶדֶת וּמַזְהִירָה בְּכַף נְתַנְיָה וּמַרְאֶהָ כְּדִמְעַת אֱלֹהִים גְדוֹלָה, דִמְעַת יְגוֹן עוֹלָמִים.

וַיִּקַּח נְתַנְיָה אֶת-כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים וְאֶת-הָאֶבֶן הַיְקָרָה בִדְמָמָה וַּיְּצְפְּנֵם אִתּוֹ בְּאֵזוֹר הָעוֹר אֲשֶר בְּמָתְנָיו. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁקַט כִּמְעַט לֵב מַלְכִּישׁוּעַ אֶל בְּנוֹ. עַתָּה הֲלֹא צַוֵּה יְצַוֶּה אֱלֹהִים אֶת-מַלְאָכָיו הַטּוֹבִים לִבְנוֹ וְשָׁמְרוּ אֶת-צֵאתוֹ וְאֶת-בֹּאוֹ, כִּי עַל כֵּן שָׁלוּחַ עַתָּה הָעֶלֶם מֵאֵת אָבִיו לְבֵית אֱלֹהִים בְּמַלְאֲכוּת קֹדֶשׁ. בִּדְבַר אֱלֹהִים הוּא הוֹלֵךְ וְאֶת-מִצְוַת אָבִיו הוּא עוֹשֶׂה.

וַיְחַבֵּק מַלְכִּישׁוּעַ אֶת-בְּנוֹ וַיִּשּׁק לוֹ, נַשֵּק וְהוֹסֵף, וַיְשַׁלְחֵהוּ לְשָׁלֹום. עַד מְהֵרָה נִתְּקָה הָאֳנִיָּה מִן הַחוֹף וַתִּשָּׂאֵ עִמָּהּ בְּחֵיקָהּ אֶת-נְתַנְיָה בֶן-מַלְכִּישׁוּעַ לְמֶרְחֲבֵי הַיָּם. וְלֹא יָדַע נְתַנְיָה בְּתֻמַּת עֲלוּמָיו כִּי בְּעוֹד לִבּוֹ וּבְשָׂרוֹ יְרַנְּנוּ יַחַד לְמַרְאֶה הַיָּם וּמֶרְחָבָיו וְנַפְשׁוֹ תְרוּעָה וָגִיל, אָבִיו הַזָּקֵן עוֹדֶנּוּ נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם, וּבְהַבִּיטוֹ בְפַחַד וּבְיָגוֹן רַב אַחֲרֵי הָאֳנִיָּה הַמִּתְרַחֶקֶת יַחַרְזוּ עַפְעַפָּיו דִּמְעָה אַחֲרֵי דִמְעָה וּשְׂפָתָיו תִּרְחַשְׁנָה תְפִלַת לָחַש.

ה

לֵב אָב לֹא יְכַחֵשׁ לְעוֹלָם. וַיְהִי אַךְ בָּאָה הָאֳנִיָּה בַיָּם, עוֹד לֹא הִרְחִיקָה, וְאלֹהִים הֵטִיל בַיָּם רוּחַ סְעָרָה וַתָּשֶׂם אֶת-הַמְּצוּלָה כַּמֶּרְקָחָה. הָאֳנִיָּה הַכְּבֵדָה טֻלְטְלָה מִמִּשְׁבָּר אֶל מִשְׁבָּר כִּכְלִי גֹמֶא וְיַד חוֹבְלֶיהָ וּמַלָּחֶיהָ נִלְאֲתָה מִשְּלָט-בָּהּ לְהַטּוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְלַנְחוֹתָהּ לִמְחוֹז חֶפְצָם. נָמַס כָּל-לֵב וְרָפוּ כָל-יָדָיִם. וַיִּקְרְאוּ יוֹרְדֵי הָאֳנִיָּה אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה, אִישׁ לֵאלֹהָיו, וְאוּלָם הַסְּעָרָה לֹא שָׁכְכָה כִּי חָזְקָה עוֹד שִׁבְעָתַיִם. מִפְרָש אַחֲרֵי מִפְרָש נִקְרַע, הַחֲבָלִים נִתְּקוּ וְהַתְּרָנִים נִשְׁבְּרוּ אֶחַד אֶחָד וְגַם רוֹצְצוּ בְּמַפַּלְתָּם גֻּלְגֹּלֶת לֹא אַחַת – וְעֵינֵי הַמַּלָּחִים רוֹאוֹת וְכָלוֹת. אָז יָקוּמוּ הַמַּלָּחִים לְהָקֵל מֵעַל הָאֳנִיָּה, אַמְתְּחוֹת בָּר וְנֹאדוֹת יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן נִנְעֲרוּ יַחַד בַּמְּצוּלָה הָרוֹתַחַת, וַיֵּצְאוּ בִמְחוֹל שְׂעִירִים מְרַקְּדִים מִסָּבִיב לְכָתְלֵי הָאֳנִיָּה: אֵלֶּה עוֹלִים וְאֵלֶּה יוֹרְדִים וְאֵלֶּה מִתְנַגְּשִׁים אִישׁ בְּאָחִיו וּמִתְנַפְּצִים. עַד מְהֵרָה הִכִּירוּ הַמַּלָּחִים אֶת-עַוָּתָתָם: הָאֳנִיָּה כִּמְעַט הוּקַלָּה וּמִשְׁבְּרֵי הַיָּם עוֹד הִסְתּוֹלְלוּ בָהּ שִׁבְעָתַיִם. הַרְקֵד הִרְקִידוּהַ בְּאֶפֶס יָד וַתְּהִי לָהֶם מִשְׂחָק אַכְזָרִי. וְרַע מִזֶּה, כִּי גַּם הַנֵּטֶל אֲשֶר הָשְׁלַך הַיָּמָּה נוֹסַף גַּם הוּא עַל הַמִּשְׁבָּרִים לְנַגֵּח אֶת-קִירוֹת הָאֳנִיָּה וּלְהַרְעִישָׁהּ מִסָּבִיב. אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר וּבְקִירוֹת הָאֳנִיָּה נִבְעוּ פְרָצִים אֲנוּשִׁים, מֵאֲנוּ הִסָּתֵם, וְהַמַּיִם זִנְּקוּ אֶל חֵיקָהּ בְכֹחַ רַב וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף. אֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עַל יוֹרְדֵי הָאֳנִיָּה, וַיִּתְרוֹצְצוּ עַל פָּנֶיהָ הֵנָּה וָהֵנָּה, כֻּלָּם אֲחוּזֵי בְעָתָה, וְכֻלָּם פְּרוּעֵי רוּחַ וּטְרוּפֵי עֵינַיִם, לְלֹא כֹחִ וּלְלֹֹא עֵצָה, וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְבוּכָה וּמְבוּסָה וְיַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. וְהָאִישׁ אֲשֶר עַל הָאֳנִיָּה רָאָה כִּי אֵין תְּשׁוּעָה, וַיִּזְכֹּר אֶת-בֶּן-אֲדוֹנָיו אֲשֶר הָפְקַד בְּיָדוֹ, וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת לְמַלְּטוֹ. וַיִּקְשְׁרֵהוּ בְחֶבֶל עֲבוֹת לִשְׁנֵי נֹאדוֹת נְפוּחִים, וּבַקְבּוּק יַיִן תָּלָה בְצַוָּארוֹ, בְּאָמְרוֹ, אִם תִטְבַּע הָאֳנִיָּה, וְהֶחֱזִיקוּ הַנֹּאדוֹת אֶת-הָעֶלֶם עַל-פְּנֵי הַמַּיִם עֵת-מָה, אוּלַי תְּהִי לוֹ פְלֵיטָה. וְגַם יֶתֶר אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה חִבְּלוּ תַּחְבֻּלוֹת לְהַצִּיל אִישׁ אֶת-נַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר יָכֹל, וַיִּתְפַּשְׁטוּ עֲרֻמִּים וַיִּקְשְׁרוּ נֹאדוֹת נְפוּחִים בְּמָתְנֵיהֶם, וּמֵהֶם נִקְשׁרוּ אֶל קוֹרוֹת עֵץ וְאֶל קְרָשִׁים וְאֶל כַּדִּים וְצַפָּחוֹת רֵיקוֹת וּמוּגָפוֹת, וְאֶל כָּל-כְּלִי אֲשֶר יָצוּף עַל-פְּנֵי הַמַּיִם, אִישׁ כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדוֹ בְתוֹךְ הַמְְּהוּמָה. וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים עוֹדָם חוֹתְרִים אֶל הָאֳנִיָּה הָלֹך וְחָתוֹר, וַיְמַלְאוּהַ עַד שְׂפָתָהּ. אָז תְפַלַח אֶת-הַסְּעָרָה זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, זַעֲקַת שֶׁבֶר וּפַחֲדֵי מָוֶת – וְהָאֳנִיָּה וְכָל אֲשֶר בָּהּ נִבְלְעָה בְּבֶטֶן הַמְּצוּלָה. רַק מְתֵי מְעַט מִיּוֹרְדֶיהָ, וּנְתַנְיָה הָעֶלֶם בְּתוֹכָם, אֲשֶר מָצְאוּ פְלֵיטָה בְּיַד כְּלֵיהֶם, עוֹד נִשְׂאוּ בִזְעָקָה עַל-פְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם הַזּוֹעֲפִים, וְאוּלָם גַּם בֵּין אֵלֶּה הִפְרִידָה הַסְּעָרָה מְהֵרָה וַתִּגְרְפֵם אִישׁ לְעֶבְרוֹ, וַתְּפִיצֵם לְכָל-רוּחַ, עַד הֵעָלֵם אִישׁ מֵעֵין רֵעֵהוּ.

כָכָה אָבְדָה הָאֳנִיָּה בְּיוֹם הָעֲבָרוֹת וְאִישׁ לֹא הִכִּיר אֶת-מְקוֹמָהּ.

ו

מֶה הָיְתָה אַחֲרִית יֶתֶר מְתֵי הָאֳנִיָּה אֲשֶׁר הִפְקִידוּ אֶת-נַפְשָׁם בִּידֵי הַיָּם – אֵין יוֹדֵעַ. וְאוּלָם נְתַנְיָה בֶן-מַלְכִּישׁוּעַ נִשָּא שְׁנֵי יָמִים תְּמִימִים עַל כֶּתֶף הַגַּלִּים, וְהוּא עוֹדֶנּוּ מוּטָל בֵּין שְׁנֵי הַנֹּאדוֹת בַּתָּוֶךְ כְּעוֹלָל בֵּין שְׁדֵי אִמּוֹ, אָחוּז בֵּינֵיהֶם בַּחֶבֶל וּמֻשְׁלָך בְּלִי הֶרֶף מִגַּל לְרֵעֵהוּ. כָּל-הָעֵת הַהִיא לֹא בָא אֶל פִּיו לֹא אֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה, כִּי הֲמָמוּהוּ מִשְׁבְּרֵי הַיָּם וַיְרוֹצְצוּהוּ וְלֹא יָדַע אֶת-נַפְשׁוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בַבֹּקֶר שָׁכְכָה הַסְּעָרָה פִתְאֹם וְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא זָרְחָה על הַמַּיִם. וַיִּצְהַל הַיָּם בִּגְאוֹנוֹ וַיְהִי כְּאִילוּ עֲבָרוֹ רוּחַ שָׂשׂוֹן גָּדוֹל מִנְשׂוֹא. וַיִּפְקַח הָעֶלֶם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא חָבוּשׁ בֵּין הַנֹּאדוֹת בְּלֶב-יָם וּמֶרְחֲבֵי מֵי זָהָב לְאֵין גְּבוּל הוֹמִים וְצוֹהֲלִים עַל כָּל-סְבִיבוֹתָיו. וַיִּזְכֹּר אֶת-הַסְּעָרָה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עוֹלְלָה לָאֳנִיָּה וּלְיוֹרְדֶיהָ, וַתִּתְעַטֵּף נַפְשׁוֹ עָלָיו וַיֵּבְךְּ לִבּוֹ בְתוֹכוֹ. וּבְיוֹתֵר הָמָה לִבּוֹ לִזְקַן בֵית אָבִיו, סוֹכֵן הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר גַּם בִּהְיוֹת בַּלְהוֹת הַמָּוֶת לְנֶגְדוֹ עָמַד בֶּאֱמוּנָתוֹ לַאֲדוֹנָיו וַיִּדְאַג לַרִאשֹׁונה לִנְתַנְיָה לָתֵת לוֹ פְלֵיטָה בְּיַד צֶמֶד הַנֹּאדוֹת. וַיֵּצֵא לִבּוֹ לַזָּקֵן וַיִּכָּמְרוּ נִחוּמָיו לוֹ, כִּי נִדְמָה לוֹ פִתְאֹם כְּאִלּוּ עוֹדֶנּוּ שׁוֹמֵעַ אֶת-קְרִיאָתוֹ הַבּוֹקַעָת אֵלָיו מֵרָחוֹק מִמֶּרְחֲבֵי הַיָּם וּמִנַהֲמַת גַלָּיו: נְ-תַ-נְ-יָה!! וַיִּדֹּר נְתַנְיָה בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: “אִם יַצִּילֵנִי הָאֱלֹהִים מִיַּד הַמַּיִם הָאַדִירִים וְהֱשִׁיבַנִי אֶל בֵית אָבִי – וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל-אַלְמְנוֹת יוֹרְדֵי הָאֳנִיָּה וִיתוֹמֵיֶהם אֵלַי וְכִלְכַּלְתִּים בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים כָּל-יְמֵי חַיַּי כְּיַד אֱלֹהִים עָלַי וְעַל בֵּית אָבִי.” עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּבְשַׂר נְתַנְיָה הִתְחַמֵּם. וְגַם סַעֲרַת לִבּוֹ שָׁקְטָה מְעַט, וַיִּתְחַזֵּק וַיִּפְתַּח אֶת-פִּי הַבַּקְבּוּקִ אֲשֶׁר בְּצַוָּארוֹ וַיִּגְמָא מְעַט מִן הַיַּיִן וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו וְכֹחַ יָדָיו שָׁב אֵלָיו. וַיְמַשּׁשׁ עוד וַיִּמְצָא וְהִנֵּה הָאֵזוֹר אֲשֶר בְּמָתְנָיו שָׁלֵם אִתּוֹ, אֵין נִגְרָע מִן הַצָּרוּר בְּתוֹכוֹ מְאוּמָה, וַיְהִי לוֹ הַדָּבָר כְּאוֹת לְטוֹבָה, כִּי יַעֲלֶה עוֹד אֶל בֵּית אֱלֹהִים וְשִׁלֵּם אֶת-נִדְרֵי אָבִיו, כְּמִצְוַת אָבִיו עָלָיו, כִּי עַל כֵּן שָׁלוּחַ הוּא בִּדְבַר אָבִיו לַעֲשׂוֹת מִצְוַת אֱלֹהִים.

וַיִּשְׁכַּב נְתַנְיָה בְּחֵיק שְׁנֵי הַנֹּאדוֹת, וְהוּא צָף וּמִתְנַדְנֵד בֵּינֵיהֶם עַל-פְּנֵי רַחֲבֵי מֵי הַזָּהָב כְּיֶלֶד בָּעֶרֶש, פָּנָיו

לְזֹהַר הָרָקִיעַ ולִבּוֹ תְפִלָה וְתִקְוָה וְנִחוּמִים. עוֹדֶנּוּ צָף וְעֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה, וְהִנֵּה בַעַל כְּנָפַיִם הוֹפִיע בַּמָּרוֹם פִּתְאֹם, עַיִט גָּדוֹל-גָּדוֹל מֹאד לְמַרְאֵה, וְלָבָן-לָבָן כֻּלוֹ, וְהוּא טָס וּמְרַחֵף, מִמַּעַל לָעֶלֶם בִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ וְנוֹצָתוֹ מַזְהִירָה כַּמֶּשִׁי הַלָּבָן לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ. רֶגַע אֶחָד עָמַד הָעַיִט מִטּוּס וַיְהִי כְּתָלוּי בְּחוּט נֶעְלָם בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הַיָּם, אַך מִקֵּץ רֶגַע וְהִנֵּה כְּאִלּוּ נִתַּק הַחוּט, וְהָעַיִט נָפַל פִּתְאֹם, כִּירוּי חֵץ, מִמְּרוֹמִים, וַיִּישַׁר לָרֶדֶת אֵלָיו, אֵלָיו, וּבְטֶרֶם יִמְצָא הָעֶלֶם אֶת-לִבּוֹ – וְהִנֵּה הָעַיִט הַנּוֹרָא, כְּבַד הַגְּוִיָּה וְאַדִּיר הָאֶבְרָה, סוֹכֵךְ וּמְנַפְנֵף מֵעַל הָעֶלֶם בִּמְלֹא רֹחַב כְּנָפָיו וְלִפְנֵי עֵינֵי נְתַנְיָה צָצוּ פִתְאֹם צִפָּרְנֵי שָׁמִיר וְחַרְטֹם צֹר מְלֻטָּשׁ, נְטוּיִים בְּחֻדֵיהֶם הָעֲקֻמִּים, הַטּוֹרְפִים, לְעֻמַּת פָנָיו. חֶרְדַּת מָוֶת אָחֲזָה אֶת-הָעֶלֶם, וַיְהִי כְּמֵרִים יָד לְהָסֵךְ לוֹ מִפְּנֵי בֶּן-הַשַׁחַץ, וְאוּלָם הָעַיִט הִכָּה בָרֶגַע הַזֶּה בְמַקוֹרוֹ עַל הַחֶבֶל אֲשֶר בְּמָתְנֵי הָעֶלֶם מַכָּה חֲזָקָה מאד, אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹש, וַיִּנָּתֵק הַחֶבֶל, וְהָעֶלֶם נֶחֱלָץ מֵאֲסוּרָיו. מִקֵּץ רֶגַע וְהָעַיִט הַלָּבָן הִתְנַשּׂא לַמָרוֹם אַדִּיר וְכַבּיר, וּבֵין מֶלְקְחֵי צִפָּרְנָיו לָפוּת שְׁלָלוּ בְחָזְקָה – הָעֶלֶם הַמִּתְעַלֵּף.

מִי אִישׁ דַּעַת וְלֹא יָבִין כִּי הָעַיִט אֲשֶר יָרַד עַל הָעֶלֶם הוּא הוּא הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְהַלָּבָן נֶשֶׁר הַמֶּלֶך שְׁלֹמֹה, אֲשֶר בְּטוּסוֹ אֶל אִי הַפְּלָאִים לְהָבִיא אֹכֶל לַנַּעֲרָה בַּת מֶלֶךְ אֲרָם, הַכְּלוּאָה שָׁם בַּמִּגְדָּל, רָאָה מִגָּבוֹהַ אֶת-הָעֶלֶם הַצָּף עַל-פְּנֵי הַיָּם בֵּין שְׁנֵי הַנֹּאדוֹת, וַיַּעַט אֵלָיו מִמְּרוֹמָיו וַיִּשּׁאֵהוּ.

וְכָכָה נִמְשָׁה הָעֶלֶם מִגַּלֵּי הַיָּם וַיִּפֹּל אֶל בֵּין צִפָּרְנֵי הַנֶּשֶׁר, וצֶמֶד הַנֹּאדוֹת, אַחֲרֵי הִלָּקַח הָעֶלֶם מֵהֶם, צָפוֹ לָהֶם לְבַדָּם, שַׁכּוּלִים וְעֲזוּבִים, עַל-פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַמַּיִם, וְגַלֵּי הַיָּם נָדוּ וַיֶּהֱמוּ לָהֶם חֶרֶשׁ, כִּי הָיָה מַרְאֶה הַנֹּאדוֹת נִכְלָם וְעָשׁוּק מְאֹד, כְּתָאֳמֵי שְׁדֵי אֵם אֲשֶר נֶחֱטַף יוֹנֵק חֲלָבָם מֵחֵיקָהּ.

ז

וְהַנֶּשֶׁר נָשָׂא אֶת-נְתַנְיָה וַיּוֹרִידֵהוּ אֶל אִי הַתַּעֲלֻמוֹת וַיַּנִּיחֵהוּ שָׁם בַּחֹרְשָׁה תַּחַת הָעֵץ – וַיָּעָף לוֹ. וַיְהִי בְּהִנָּעֵר נְתַנְיָה מֵהִתְעַלְפוֹ וְעֵינָיו נִפְקְחוּ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא מוּטָל תַּחַת שִׁקְמָה, וּתְאֵנִים שׁוֹעָרוֹת וּצְמוּקוֹת, נֵשֶׁל הַשִּׁקְמָה וְנוֹבְלוֹתֶיהָ, מְפֻזָּרוֹת סְבִיבוֹ כֹּה וָכֹה עַל-פְּנֵי הַדֶּשֶׁא. וַיִּשְׁלַח אֶת-יָדוֹ הָרָפָה וַיֶּאֱרֶה לוֹ מְעַט מִן הַתְּאֵנִים, מֵאֲשֶׁר הִשּׂיג עַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן עַל פִּיו, וְאַחַר גָּמָא עֲלֵיהֶן לִרְוָיָה מִן הַיַּיִן אֲשֶר אִתּוֹ בַּבַּקְבּוּק וַתְּחִי רוּחוֹ וְכֹחוֹ שָׁב אֵלָיו. אָז יִזְכֹּר פִּתְאֹם אֶת-שֶׁבֶר הָאֳנִיָּה וְאֶת-שׁוּטוֹ עַל הַנֹּאדוֹת בַּיָּם וְאֶת-הָעַיִט הַלָּבָן, הַנּוֹרָא, אֲשֶר יָרַד עָלָיו, וַיִּהְיוּ כָל-הַדְּבָרִים בְּעֵינָיו כַּחֲלוֹם זְוָעָה בְּהָקִיץ וְלֹא יָדַע אִם יַאֲמִין בָּהֶם וְאִם יֶחְדָּל. וַיָּקָם נְתַנְיָה אַחֲרֵי יְבֹשֶׁת הבְּגָדִים עָלָיו וַיֵּצֵא לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֹרְשָׁה אֲשֶׁר הוּרַד שָׁמָּה וַיָּשֶׂם פָּנָיו לָתוּר אֶת-הַמָּקוֹם וּלְחָקְרוֹ, אוּלַי יִקָּרֶה לְפָנָיו מַחֲבוֹא וּמָלוֹן, אִם נְקִיק סֶלַע וְאִם מְחִלַּת עָפָר אוֹ כָל-מִסְתּוֹר זוּלָתָם, אֲשֶׁר יֶחְסֶה שָׁם בַּלַּיְלָה הַבָּא. וַיֵּתַע נְתַנְיָה בַּחֹרְשָׁה אָנֶה וָאָנָה לְלֹא דֶרֶךְ וְנָתִיב, הוֹלֵך וּמִתְבּוֹנֵן בְּכָל-מַרְאֶה עֵינָיו מִסָּבִיב. וּכְמוֹ הַיּוֹם רַד וְהָעֶלֶם הִגִּיעַ עַד לִפְנֵי גִבְעָה גְדוֹלָה צוֹמַחַת סְעִיפֵי סְלָעִים וּפוֹרָה שִׁיחִים וּסְבָכִים כֻּלָּהּ, וְתוּתֵי בָר וְעִנְּבֵי סְנֶה וּזְרָדִים וְכֹל-גִּדּוּלֵי פֶרַע לְמִינֵיהֶם נְטוּשִׁים לָרֹב עַל-פְּנֵי צַלְעוֹתֶיהָ וְיַעַר כָּבֵד עֲטָרָה לְרֹאשָׁה. וַיָּבֹא בְּאָזְנֵי נְתַנְיָה קוֹל הֲמוֹת מַיִם מְפַכְפְּכִים, וַיְּבַקֵּשׁ וַיִּמְצָא מַעְיָן יוֹצֵא מִן הַגִּבְעָה, בְּסֵתֶר הַדֶּשֶׁא וְהַסְּלָעִים, וּמֵימָיו חַיִּים וְזַכִּים. וַיֹּאכַל נְתַנְיָה מִן הַתּוּתִים וְגַם מִלֵּא חָצְנוֹ מֵהֶם וְאֶת-צְמָאוֹ שָׁבַר בְּמֵי הַמַּעְיָן וַיְמַלֵּא מֵהֶם אֶת-בַּקְבּוּקוֹ, וּכְהַחֲלִיפוֹ כֹחַ וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת הָלֹךְ וְעֲלוֹת בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה, מְפַסֵּחַ עַל הַסְּלָעִים וּבוֹקֵעַ לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הַשִּׁיחִים, וּפָנָיו אֶל הַיַּעַר בִּמְרוֹמֵי הַגִּבְעָה.

וְהַשּׁמֶשׁ יָשְבָה בְּרָאשֵׁי הָעֵצִים וְרַגְלֵי הָעֶלֶם עָמְדוּ בַּמִּישׁוֹר עַל קָדְקֹד הַגִּבְעָה בְּמַעֲבֵה יַעַר אֵיתָן יַעַר קְדוּמִים, וַתַּעֲטֵהוּ צִנַּת הַיַּעַר וַעֲלֶטֶת צְלָלָיו אֲפָפַתְהוּ, וַיִּנְעַם לוֹ הַמָּקוֹם מְאֹד, וַיְסִיתֵהוּ לִבּוֹ לְהִתְמוֹדֵד כְּרֶגַע עַל הַדֶּשֶׁא בְצֵל תִּדְהָר רַעֲנָן וּלְהִנָּפֵשׁ, כִּי עָיַף מְאֹד מִן הַדֶּּרֶךְ וּמֵחֹם הַיּוֹם, וְאוּלָם בְּעוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה הֵנָּה וָהֵנָּה, וַתִּקַּח אָזְנוֹ קוֹל רֶצֶץ דַּק, כְּקוֹל זְמוֹרוֹת יְבֵשׁוֹת בִּדְרֹךְ עֲלֵיהֶן רָגֶל. וַיִשָׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיָּלָה רַכָּה מְקַפֶּצֶת בַּיַּעַר מֵרָחוֹק וְהִיא נֶעְלֶמֶת וְנִגְלָה בֵּין הָעֵצִים חֲלִיפוֹת. וַיְמַהֵר נְתַנְיָה לִדְלֹק אַחֲרֶיהָ, וַיָּרָץ בעקבותיה ויט אַחֲרֶיהָ עֲקַלְקַלּוֹת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וּבְשָׁטְפוֹ בִּמְרוּצָתוֹ וַיֵּצֵא פִתְאֹם לִשְׂדֵה יַעַר רְחַב יָדַיִם, מוּצָף כֻּלוֹ זֹהַר הַשּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת. וּמַה הִשְׁתּוֹמֵם נְתַנְיָה בְּהִגָּלוֹת לְפָנָיו מִגְדָּל גָּבוֹהַּ בְּלֵב הַיַּעַר. מָרוֹם וְנִשּׂא עָמַד הַמִּגְדָּל לְפָנָיו, צִלוֹ פָרוּשׂ כְּמַרְבַד שָׁחוֹר עַל הַדֶּשֶׁא וְרֹאשׁוֹ נָטוּי כְּצַוָּאר עָתָק הַשָּׁמַיְמָה. רֶגַע אֶחָד דִּמָּה נְתַנְיָה כִּי נָחוּהוּ רַגְלָיו אֶל מְקוֹם מוֹשָׁב – וַיִּחַדְּ. אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל הַמִּגְדָּל מִקָּרוֹב וַיַּרְא כִּי בוֹדֵד הוּא בִּמְקוֹמוֹ, אֵין שָׁם עוֹד כָּל-בַּיִת זוּלָתוֹ, וְגַם אֶת- קִירוֹתָיו הָעִוְרִים רָאָה, וְאֶת-בְּרִיחָיו וּמַנְעוּלָיו מִחוּץ, וַיִּפָּלֵא הַמִּגְדָּל בְּעֵינָיו וַיְהִי לוֹ כְּחִידָה סְתוּמָה וְגַם מַפְחֶדֶת כִּמְעַט. הַאֵין דְּבַר בְּלִיַעַל יָצוּק בַּמִּגְדָּל הַזֶּה? וַיִּמָּלֵךְ עָלָיו לִבּוֹ לְהִזָּהֵר מְאֹד וּלְבִלְתִּי נַסּוֹת דָּבָר אֶל הַמִּגְדָּל עַד אִם חֲקָרוֹ הֵיטֵב וְעַד אִם רִגֵּל תְּחִלָּה אֶת-כָּל-סְבִיבוֹתָיו, כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת-הַמּוֹקֵשׁ הַצָּפוּן בּוֹ. אוּלַי מְעוֹן סֵתֶר הוּא לִמְרַצְּחִים וּלְשׁוֹדְדֵי יַעַר אוֹ מִשְׁכַּן וּבֵית מוֹעֵד לִמְכַשְׁפִים וּלְקוֹסְמִים.

וּבֵינָתַים בָּא הַשֶּׁמֶשׁ וַיְהִי לָיְלָה. אֲפֵלָה כְבֵדָה כִסְּתָה אֶרֶץ וּמְלוֹאָה,וּבַיַּעַר כָּבְדָה הָאֲפֵלָה שִׁבְעָתַיִם. חֳמָרִים חֳמָרִים נֶעֶרְמָה תַּחַת כָּל-עֵץ וָשִׂיחַ וַתִּרְבַּץ אִלֶּמֶת וּשְׁחוֹרָה, הֲרַת מְזִמּוֹת וְתַעֲלֻמוֹת, בְּכָל-גֵּיא וְשׁוּחָה וּבִמְרוֹמֵי כָל-תֵּל וְגִבְעָה. וּמִבֶּטֶן הַיַּעַר וּמִכָּל-מַעֲמַקָּיו הֵגִיחוּ וּבָאוּ קוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים, אֶחָד מוּזָר וּפֶלְאִי מֵרֵעֵהוּ, קוֹל לַחַשׁ וְרַחַשׁ, קוֹל עַנּוֹת וְתַנּוֹת, קוֹל נַהַם וּשְׁאָגָה, יְלֵל חַיְתוֹ יַעַר בִּכְלוֹת בְּשָׂרָם מחֶמְדָּה ואֶנְקַת צִפֳּרֵי לַיִל נְמוֹגֵי תַאֲנָתָן, יִבְבַת אֹחִים דְּוֵי תְשׁוּקָה וְתַאֲנִיַּת צִיִּים וּמִתְיַפְּחִים בְּחֶבְלֵי חִשְׁקָם, וַיְהִי הַיַּעַר לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים. סָמַר מִפַּחַד בְּשַׂר הָעֶלֶם וַיִּטֹּשׁ אֶת-דְּבַר הָאַיָּלָה ואֶת-דְּבַר הַמִּגְדָּל, וַיָּבוֹא אל נְקִיק סֶלַע אֲשֶר רָאָהוּ לוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, לְהִסָתֶּר שָׁם מִבִּעוּתֵי הַלַּיְלָה וְצִינָּתוֹ, וַיִּסְתֹּם אֶת-מְבוֹא הַנָּקִיק בַּאֲבָנִים וַיִּשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ וַיֵּרָדֵם.

וְעַרְפִלֵּי לַיְלָה יָרְדוּ וַיְגַשְּׁשׁוּ כְּעִוְרִים בָּאֲפֵלָה וַיִּפְרְשׂוּ עַד הַבֹּקֶר סְדִינִים צְחוֹרִים עַל הַיַּעַר וְעַל שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַנִּרְדָּמוֹת בְּחֵיקוֹ, נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ בְּפִנָּתָה הַבּוֹדֵדָה; הָעַלְמָה בַּעֲלִיַּת הַמִּגְדָּל והָעֶלֶם בִּנְקִיק הַסָּלַע.

ח

הַבֹּקֶר אוֹר, וּמַקְהֲלוֹת רִבֲבוֹת כַּנְפֵי רְנָנִים וּפִיפִיוֹת צִפֳּרִים הִצְהִילוּ אֶת-הַיַּעַר וּמְלוֹאוֹ וַיַּרְנִינוּ עֳפָאֵי כָל-עֵץ וָשִׂיחַ, וַתַּעַל זִמְרָתָם הָאַדִּירָה הַשָּׁמַיְמָה, וַתִּתַּךְ כְּמִטְרוֹת זָהָב וְכִבְרַד פְּנִינִים עַל הַדֶּשֶׁא הַטָּלוּל. וַיַּעֲמֹד הַיַּעַר רָטֹב וְרַעֲנָן, אֵיתָן וְדָשֵׁן, שַׂגִּיא צַמָּרוֹת וּרְוֵה לְשַׁד, רוֹחֵץ רֹאשׁוֹ בְזֹהַר שֶׁמֶשׁ וְטוֹבֵל רַגְלָיו בִּרְסִיסֵי הַדֶּשֶׁא, וְכָל-פָּנָיו וּקְרָבָיו נוֹהֲרִים וְרוֹחֲפִים מִגִּיל. וְרִנְנַת הַצִּפֳּרִים הֵעִירָה אֶת-הָעֶלֶם, וַיָּקָם ויֵּצֵא הַיַּעְרָה, וְהוּא מָלֵא כֹחַ וּגְבוּרַת עֲלוּמִים כְּשֶׁהָיָה, כִּי הֶחֱלִיצָה הַשֵּנָה אֶת-עַצְמוֹתָיו וְגַם יַד הַבֹּקֶר הַנִּפְלָא הָיְתָה עָלָיו לְטוֹבָה לְהַצְהִיל רוּחוֹ וּלְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ. וַיִּזְכֹּר אֶת-מִגְדָּל הַפְּלָאִים אֲשֶׁר רָאָהוּ אֶמֶשׁ בִּשְׂדֵה-הַיַּעַר וַיָּשָׁב אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, וַיִּבְחַר לוֹ מוֹשַׁב סֵתֶר בְּחֶבְיוֹן אַחַד הַסְְּבָכִים הָעֲבֻתִּים מֵאַחֲרֵי סְעִיף סֶלַע, וּבְשִׁבְתּוֹ שָׁם לְמוֹ אָרֶב נָדַר בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: לֹא אָמוּשׁ מִזֶּה וְלֹא אֶשְׁקֹט עַד אִם נִגְלָה לִי רָז הַמִּגְדָּל וְעַד אִם בָּאתִי עַד חֵקֶר תְּכוּנָתוֹ, וְלוּא גַם בְּנַפְשִׁי.

וַיְהִי הוּא יוֹשֵׁב בְּמַאֲרָבוֹ, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים וְעֵינָיו בַּמִּגְדָּל, וְהִנֵּה הִגִּיעַ לאָזְנָיו מֵאֵצֶל הַמִּגְדָּל קוֹל פָּרוּעַ כְּקוֹל לֹא אָדָם, קוֹל צוֹרֵחַ וְאוֹמֵר:

“הִנְנִי הִנֵּנִי! הֲשָׁלוֹם הֲשָׁלוֹם לָךְ, בַּת-הַמֶּלֶךְ?”

וַיִּתְמַהּ הָעֶלֶם, כִּי לֹא רָאָה כָל-תְּמוּנָה. אַךְ פִּתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו לִרְוָחָה מִתִּמְהוֹן שִׁבְעָתַיִם וַתִּצָּמֵדְנָה כְמַסְמְרִים לְאֶחָד מֵאֶשְׁנַבֵּי הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר עם הָאַלּוֹן. שָׁם עַל יַד הָאֶשְׁנָב, בִּפְנִים הָעֲלִיָּה, הוֹפִיעָה, בְּתֻמַּת יָפְיָהּ וּבְחֶסֶד עֲלוּמֶיהָ, נַעֲרָה עֲדִינָה כְּלִילִת חֵן וְנוּגַת עֵינַיִם, כְּבַת אֱלֹהִים לְמַרְאֵה, וּפָנֶיהָ הזַכִּים זָרְחוּ בְתוֹךְ הָאֶשְׁנָב כִּפְנֵי הַלְּבָנָה בְטָהֳרָתָה. רֶגַע אֶחָד נִצְּבָה הַנַּעֲרָה מַחֲרִישָׁה וְעֲצוּבָה וּפָנֶיהָ אֶל צַמֶּרֶת הָאַלּוֹן. אַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאָה רֹאשָׁהּ הַחוּצָה וּבְהַשְׁקִיפָהּ אֶל הַצַּמֶּרֶת אָמְרָה בְנֹעַם וּבְחֵן:

“שָׁלֹום שָׁלֹום לִי, תֻּכִּיִּי הַנֶּחְמָד! כֹּה לֶחָי, צִפּוֹר שַׁעֲשׁוּעַי! וְאַתָּה הַפּוֹחֵז, מַה-שְׁלוֹמֶךָ?”

וְהִנֵּה הַקּוֹל הַצּוֹרֵחַ יוֹצֵא שֵנִית מִבֵּין הָעֳפָאיִם וְהוּא צוֹרֵחַ וְאוֹמֵר:

“שָׁלֹום שָׁלֹום, בַּת-הַמֶּלֶךְ, כֹּה לֶחָי, כֹּה לֶחָי!”

שְׂחוֹק קַל עָלָה עַל שִׂפְתֵי הַנַּעֲרָה, וְאוּלָם עֵינֶיהָ הִרְעִיפוּ יָגוֹן, וַתּוֹסֶף לְדַבֵּר, וְקוֹלָהּ רַךְ וּרְוֵה דְאָבָה, וַתֹּאמַר:

"הֲרַק זֹאת בְּפִיךָ אֵלַי הַיּוֹם, הַתֻּכִּי? הַאֵין אִתְּךָ הַפַּעַם לְהַשְׁמִיעֵנִי כָל-חֲדָשָׁה? אוּלַי תּוּכַל לְהַגִּיד לִי, הֲיַאַרְכוּ עוֹד יְמֵי כִלְאִי פֹה בָּאִי הַשּׁמֵם? וְאִם וְאִם בֹּא יָבֹא עוֹד גוֹאֵל לִי? הֲלֹא תַעֲנֶה, הַתֻּכִּי, הֲבֹּא יָבֹא?

וְהַקּוֹל הַמּוּזָר צוֹרֵח:

“בֹּא יָבֹא, בַּת-הַמֶּלֶךְ, בֹּא יָבֹא, בֹּא יָבֹא.”

וַתֵּאָנַח הַנַּעֲרָה בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וַתִּקְרָא:

“אֲהָהּ, צִפּוֹר נִחוּמַי? וּמַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא? לָמָה אֶחֱרוּ פְעָמָיו? רְאֵה, יָמִים עַל יָמִים תִּכְלֶינָה עֵינַי מִיַּחֵל לוֹ. עַל מִשְׁכָּבִי בַלֵילוֹת יְשַׁוַּע אֵלָיו לִבִּי מִמֲּעֲמַקִּים, וּמַדּוּעַ לֹא בָא עוֹד גוֹאֲלִי? מַדּוּעַ לֹא בָא?”

וְהַקּוֹל עָנָה:

“בָּא, בָּא, בַּת-הַמֶּלֶךְ, בָּרוּך הַבָּא!”

וְהַנַּעֲרָה הֶעְמִיקָה לִשְׁאֹל בִּמְרִי שִׂיחָה וַתֹּאמַר:

“וְאִם אָמְנָם כִדְבָרֶיךָ, הַתֻּכִּי, אַיֵּה אֵפוֹא אוֹתוֹתָיו? לָמָּה יְהִי כְמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנִּי? מַדּוּעַ יַחְשׂךְ מִמֶּנִּי אֶת-אוֹר עֵינָיו וְאֶת-הוֹד קוֹלוֹ? מַדוּעַ לֹא רְאִיתִיו וְלֹא שְׁמַעְתִּיו?”

וְהַקּוֹל יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַצַּמֶּרֶת וְצוֹרֵחַ:

“רְאִיתִיו, שְׁמַעְתִּיו, בַּת-הַמֶּלֶךְ.”

וַיִּנְהֲרוּ פְּנֵי בַת-הַמֶּלֶךְ וַתִּקְרָא בְּקוֹל:

“הַאֻמְנָם רְאִיתוֹ פָנִים אֶל פָּנִים? וְגַם אֶת-קוֹלוֹ שָׁמַעְתָּ? אַיֵּה אֵפוֹא הוּא? הֲרָחוֹק הוּא אִם קָרוֹב?”

וְהַקּוֹל מִתּוֹךְ הַצַּמֶּרֶת צוֹרֵחַ וְעוֹנֶה:

“רָחוֹק וְקָרוֹב, בַּת-הַמֶּלֶךְ, שָׁלֹום שָׁלֹום לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.”

וַתּוֹסֶף הַנַּעֲרָה וַתֹּאמַר, וְהִיא מִתְעַטֶפֶת בּיגוֹנָהּ:

וְאִם גַּם קָרוֹב הוּא, צִפּוֹר חֲמֻדוֹת, אֲנִי, הָהּ, מַה-תִּקְוָתִי כִּי אֲיַתֵל לוֹ? הֲיַעֲשֶׂה לוֹ אֱלֹהִים כְּנָפַיִם לְהַעֲלוֹתוֹ אֵלַי? וְאִם זְרוֹעַ כָּאֵל לוֹ לְגַדֵּעַ בְרִיחֵי בַּרְזֶל וּלְשַׁבֵּר מַנְעוּלֵיהֶם? אֵיכָה יָבֹא חֲדָרַי ואֵיכָה תַשִׂיגֵנִי יָדוֹ, וַאֲנִי סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל הַגָּבוֹהַ הַזֶּה? הֲלֹא תַגִידִי לִי צִפּוֹר קְסָמִים."

וּכמַעֲנֵה לִשְׁאֵלַת הַנַּעֲרָה רָחַשׁ הַפַּעַם לֵב הַצַּמֶּרֶת רַחַשׁ נֶעְלַם, וּנְתַנְיָה רָאָה מִמַּחֲבוֹאוֹ וְהִנֵּה עוֹף פֶּלִאי נַעֲלָה מֵחֵיק הַצַּמֶּרֶת וּבְרַחֲפוֹ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וַיִּישַׁר פִּתְאֹםַ וַיָּנַח בְּרֹאשׁ הַסְּבַךְ אֲשֶר הִתְחַבֵּא הָעֶלֶם מֵאַחֲרָיו, וַיִּצְרַח בְּגָרוֹן נוֹרָאוֹת, וַיְהִי כִּמְעָרֶה עַל רֹאש הָעֶלֶם אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת צִוְחוֹתָיו וְאִמְרוֹתָיו יַחַד:

“הִנְנִי הִנְנִי, בָּא בָא, בָּרוּך הַבָּא, שָׁלֹום שָׁלֹום, כֹּה לֶחָי!”

וּכְהוֹצִיאוֹ כָל-רוּחוֹ וַיִּפְרֹשׂ כָּנָף וַיֵּעָלֵם בַּעֲבִי הַיַּעַר.

וְהָעֶלֶם הִתְכַּנֵּס בְּתִמְהוֹן לְבָבוֹ מֵאַחֲרֵי הַסְּבַךְ וַיִּרְעַד כְּעָלֶה, כִּי בָאוּהוּ הַדְּבָרִים כַּחֲלוֹם אֵין שַׁחַר לוֹ, וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֶה עֵינָיו וּלְמִשְׁמַע אָזְנָיו. מִי בָנָה אֶת-הַמִּגְדָּל בַּמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה וּמִי הִיא הַנַּעֲרָה, בַּת-הַמֶּלֶךְ הַסְּפוּנָה בוֹ? וְרַבָּה מִזֹאת פְּלַיאָתוֹ עַל הַצִּפּוֹר הַמְדַבֶּרֶת. אָכֵן רַבַּת שָׁמְעָה אָזְנוֹ עַל צִפֳּרִים מַהְגּוֹת, וְאוּלָם זֹאת לוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו אֲשֶר הֱבִיאוֹ אֱלֹהִים לִרְאוֹת צִפּוֹר פְּלָאִים כָּזֹאת עַיִן בְּעַיִן וְלִשְׁמֹעַ אֶת-שִׂיחָתָהּ בְּמוֹ אָזְנָיו. לֹא אִישׁ יָרֵא וְרַךְ לֵבָב הוּא וְאַחֲרֵי קְסָמִים לֹא יֵלֵךְ לִבּוֹ, וּבְכָל-זֹאת מָה רָחֲפוּ עַצְמוֹתָיו בַּחֲנוֹת הַצִּפּוֹר עַל שִׂיחַ מַאֲרָבוֹ מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ וְצִוְחוֹתֶיהָ בִגְרוֹנָהּ. כָּלֹא כָלָא אֶת-נִשְׁמַת אַפּוֹ וּלְכָל-הֶגֶה מִפִּיהָ כִּמְעַט גָּוַע לִבּוֹ מִפָּחַד.

וְלֹא יָדַע נְתַנְיָה, כִּי נָכוֹנוּ לוֹ עוֹד בַּמָּקוֹם הַזֶּה נִפְלָאוֹת וּנְצוּרוֹת מֵאֵלֶּה.

ט

וְכִרְפּוֹת מְעַט מִן הָעֶלֶם תִּמְהוֹן לִבּוֹ שָׁב לְמַאֲרָבוֹ וְעֵינוֹ חִפְּשָׂה רִאשׁוֹנָה אֶת-פְּנֵי הַנַּעֲרָה בָאֶשְׁנָב, וְאוּלָם הַנַּעֲרָה נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה. וַיֶּעְגַּם מְאֹד לֵב נְתַנְיָה, וַיְהִי כְּאִלּוּ קָדַר עָלָיו הַשּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. אָז יַעֲלוּ לִפְנֵי נְתַנְיָה הַדְּבָרִים אֲשֶר נָפְלוּ בֵּין הַנַּעֲרָה וּבֵין הַצִּפּוֹר, וַיָּתָר בְּלִבּוֹ לָדַעַת מִי הִיא בַת הַחֲמֻדוֹת חִוְרַת הַפָּנִים וְנוּגַת העֵינַיִם אֲשֶר נִגְלְתָה אֵלָיו מִן הָאֶשְׁנָב? וּמִי אַכְזָר וְאַבִּיר לֵב אֲשֶר כְּלָאָה בַּמִּגְדָּל? וַיִּלֶא לִמְצֹא פֵּשֶׁר הַחִידָה.

עוֹד לִבּוֹ וְכֹל-קְרָבָיו הוֹמִים לנַּעֲרָה – וְהִנֵּה הֶאָח! רָאֲתָה עֵינוֹ אֶת-בַת הַחֲמֻדוֹת שֵׁנִית! וְאוּלָם לא מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב נִשְׁקְפָה אֵלָיו הַפָּעַם, כִּי מֵעַל גַּג הַמִּגְדָּל הוֹפִיעָה. שָׁם בִּמְרוֹמֵי הַצְּרִיחַ, מוּל זֹהַר שֶׁמֶשׁ, הִיא טוֹפֶפֶת דוּמָם, זַכָּה וּמְאִירָה כְּעַב קְטַנָּה וּצְחוֹרָה הַדָּאָה עַל-פְּנֵי תְכֵלֶת הָרָקִיעַ, וּפָנֶיהָ יַזְהִירוּ מִתּוֹך בֹּר שַׂלְמוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת כִּפְנֵי מַלְאַךְ אֱלֹהִים מֵעַרְפִלֵּי טֹהַר.

וּבְעוֹד רִגְעֵי מִסְפָּר וְהִנֵּה עָמְדָה הַנַּעֲרָה וְגַם נִצָּבָה, וַתָּצֶל בְּכַף יְמִינָה עַל עֵינֶיהָ וּפָנֶיהָ לִפְאַת הָרָקִיעַ יָמָּהּ. ומִקְצֵה הָרָקִיעַ נִגְלְתָה בָּעֵת הַהִיא נְקֻדָּה קְטַנָּה טָסָה בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה, עַד הֱיוֹת לָהּ אֶבְרָה וְחַרְטֹם וּדְמוּת עַיִט גָּדוֹל וְנו­ֹרָא מְאֹד לְמַרְאֶה וּלְבֶן-נוֹצָה כֻלוֹ. וַיֵּרֶד הָעַיִט וַיַּנַּח עַל גַּג הַמִּגְדָּל וַיִּתְיַצֵּב עַל יַד הַנַּעֲרָה.

וּנְתַנְיָה רָאָה מִמַּאֲרָבוֹ אֶת-בַּעַל הַכְּנָפַיִם וַיָּפָג לִבּוֹ. כִּמְעַט בָּקְעָה צְעָקָה גְדוֹלָה מִפִּיו, צַעֲקַת תִּמָּהוֹן וָפַחַד. הֲלֹא זֶה הָעַיִט הנו­ֹרָא, בֶּן הַשּׁחַץ, אֲשֶר מָשָׁהוּ מִן הַמַּיִם וַיְבִיאֵהוּ הֲלֹם. הַכֵּר הִכִּירוֹ בְּלֹבֶן נוֹצָתוֹ וּבְכָל-מַרְאֵהוּ הָאָיֹם. וּבְכָל-זֹאת הִתְאַפֵּק נְתַנְיָה וַיֵּשֶׁב בְּמַאֲרָבוֹ דוּמָם וְעֵינָיו כָּלוֹת לְאַחֲרִית דָּבָר.

וְהָעַיִט הגָּדוֹל, הוּא הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן, מְכַלְכֵּל הַנַּעֲרָה בְּמִצְוַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך, פָּרַשׂ כְּנָפָיו אַחֲרֵי הִתְמַהְמְהוֹ מְעַט וַיָּעָף לו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶר בָּא בָהּ, כְּמִשְׁפָּטוֹ יוֹם יוֹם, וְגַם הַנַּעֲרָה אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ כֹּה וָכֹה נֶעֶלְמָה שֵנִית מֵעֵינֵי נְתַנְיָה, וַיְהִי כְּאִילוּ שָׁב וַיּוּעַם עָלָיו זֹהַר הַשּׁמֶשׁ. וַיּוֹחֶל לָהּ עַד בּוֹשׁ וְהִיא אֵינֶנָּה אֵינֶנָּה. וַיָּבֹא עֶצֶב רַב בְּלִבּוֹ, וַיֵּשֶׁב בְּמַחֲבוֹאוֹ קוֹדֵר וּמַשְׁמִים וּקְרָבָיו יָם נִגְרָשׁ, כִּי מֵעֵת הוֹפִיעָה אֵלָיו דְּמוּת בַּת- הַפְּלָאִים מִמְּרוֹמֵי הַמִּגְדָּל וַיַּעַל בְּאָזְנָיו נֹעַם קוֹלָהּ – נִפְעַם לְבָבוֹ מְאֹד וְרוּחוֹ לֹא יָדְעָה עוֹד מְנוּחָה. יָצְאָה נַפְשׁוֹ בְדַבְּרָהּ, כָּל-נִחוּמָיו נִכְמְרוּ לָהּ. לַשָּׁוְא חִפֵּשׂ לָדַעַת פֵּשֶׁר תַּעֲלֻמוֹת הַמִּגְדָּל. חִידָה הִיא וַתְּהִי לְחִידָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָצְרָה רוּחַ נְתַנְיָה לָשֶבֶת תַּחְתָּיו וּלְחַכּוֹת, וַיֵּצֵא מִמַּחֲבוֹאוֹ חֶרֶשׂ וַיָּהֶן לָגֶשָׁת אֶל הַמִּגְדָּל, לְמַעַן הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו מִקָּרוֹב. וַיָּבֹא בַלָּאט אֶל בֵּין הַשִּׁיחִים וְהַסְּבָכִים הַקְּרוֹבִים מְאֹד אֶל הַמִּגְדָּל, וּבְהִזָּהֲרוֹ לְבִלְתִּי הֵרָאוֹת וּלְבִלְתִּי הַשְׁמִיעַ קוֹל, הִקִּיף אֶת-הַמִּגְדָּל וַיְתוּרֵהוּ מִסָּבִיב, הַקֵּף וָסֹב כַּמָּה פְעָמִים, וְהוּא כָל-הָעֵת כְּמִתְגַּנֵּב, רוֹאֶה וְלֹא נִרְאֶה, כִּי עוֹד פַּחַד הַמִּגְדָּל וְרָזָיו עָלָיו. וַיְחַפֵּשׂ בְּכָל-קִירוֹת הַמִּגְדָּל מִתַּחַת, חַפֵּש וְתוּר שִׁבְעָתַיִם, אוּלַי יִמְצָא מָבוֹא אוֹ פֶתַח אוֹ כָל-חוֹר וּמַחְתֶּרֶת זוּלָתָם, וְאוּלָם תִּקְוָתוֹ הָיְתָה מַפַּח נָפֶשׁ. קִירוֹת הַבַּיִת אֲטוּמִים אֲטוּמִים הֵם מִקַּרְקָעָם וְעַד אֶשְׁנַבֵּיהֶם, וְאֶת- הָאֶשְׁנַבִּים לא תַּשּׂיג יָדוֹ לְעוֹלָם, כִּי גְבוֹהִים גְּבוֹהִים הֵם מְאֹד מִמֶּנּוּ, וְהַקִּירוֹת חֲלָקִים, לֹא זִיז לָהֶם וְלֹא כַּרְכֹּב וְלֹא כָל-בֵּית אֲחִיזָה. וְהַשּׁעַר הָאֶחָד אֲשֶׁר לַמִּגְדָּל עַל בְּרִיחָיו וּמַנְעוּלָיו בַּרְזֶל עֶשֶׁת כֻּלוֹ, וְכֻלוֹ סָגוּר ונָעוּל וְחָתוּם שִׁבְעָתַיִם, לֹא תוּכַל לוֹ יַד שִׁמְשׁוֹן וּזְרוֹעַ גָּלְיָת.

וּבְכָל-זֹאת לֹא אָמַר נְתַנְיָה נוֹאָשׁ, וַיְחַפֵּשׂ עוֹד, וַיְחַבֵּל בְּלִבּוֹ שִׁבְעִים שִׁבְעִים וְשֶׁבַע תַּחְבּוּלוֹת, ְאֵיכָה יַעֲשֶׂה וְנֶחְשְׂפוּ לוֹ תַעֲלֻמוֹת הַמִּגְדָּל. רֶגַע אֶחָד בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ, אוּלַי יְהִי לוֹ הָאַלּוֹן לִישׁוּעָה, כִּי עַל כֵּן קָרוֹב הוּא אֶל קִיר הַמִּגְדָּל וְהוּא מְשַׁלֵחַ בַּדִּים עַד לָאֶשְׁנָב אֲשֶר נִשְׁקְפָה הַנַּעֲרָה בַּעֲדוֹ. וְאוּלָם בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל קוֹמָתוֹ ואֶל חֶלְקַת גִּזְעוֹ רָפוּ יָדָיו וַיִּנָּחֵם מֵעֲצָתוֹ, כִּי מִי יַעֲרֹב אֶת-לִבּוֹ לְתַפֵּשׂ ולַעֲלוֹת בְּגֶזַע גָּבוֹהַּ כָּזֶה וְלֹא תִשָׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ? שְׂאֵת הָאַלּוֹן גְּבַה הַקּוֹמָה וַאֲפֵל הַצַּמֶּרֶת כִּמְעַט בִּעֲתַתּוּ. חָסֹן וְזָעֵף הוּא נִּצָּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, מִשְׁמֶרֶת נוֹטֵר נֶאֱמָן וּבוֹדֵד, וְהוֹא כְמַזְהִיר: אַל תָּסוּר רֶגֶל הֲלֹם, כָּל-הַקָּרֵב לֹא יִנָּקֶה. וּבְכָל-זֹאת לֹא הִסִּיעַ הָעֶלֶם אֶת-הָאַלּוֹן מִלִּבּוֹ וַיִּשְׁמְרֵהוּ לְעֵת מְצוֹא.

י

וַיְהִי כִי נִלְאָה נְתַנְיָה הַפַּעַם מִמְּצוֹא עֵצָה, וַיָּשָׁב בְּהֵחָבֵא הַיַּעְרָה, כִּי עַד כֹּה וְעַד כֹּה חָזַק עָלָיו הָרָעָב, וְגַם עָיֵף מְאֹד מִכָּל-הַפְּלָאוֹת אֲשֶר הִשּׂיגוּהוּ הַבֹּקֶר יַחַד וַיַּכְרִיעוּהוּ, וַיֵּרֶד אַט אֶל חֹרְשַׁת הַתּוּתִים, וַיִּסְעַד לִבּוֹ מֵהֶם, וְאֶת-צְמָאוֹ שָׁבַר מִמֵּי הַמַּעְיָן, אַחֲרֵי-כֵן שָׁכַב תַּחַת אַחַד הַשִׂיחִים לְהִנָּפֵשׁ מְעַט וּלְחַשֵּב דְּרָכָיו.

הוּא תַּחַת הַשִּׂיחַ, וְלִבּוֹ וְכָל-מַעְיָנָיו בַּמִּגְדָּל וּבַנַּעֲרָה הַסְּפוּנָה בוֹ. דְמוּת בַּת הַפְּלָאוֹת בְהַשְׁקִיפָהּ בְּעַד הָאֶשְׁנָב לֹא תָמוּשׁ מִנֶּגֶד עֵינָיו. חָתֹר תַּחְתֹּר לָבֹא גַם אֶל מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹתֵיהֶן הָעֲצוּמוֹת. קוֹל תַּחֲנוּנֶיהָ עוֹדֶנּוּ מְשַׁוֵּעַ בְּאָזְנָיו: מַדּוּעַ לֹא בָא עוֹד גוֹאֲלִי? לָמָה אֶחֱרוּ פְעָמָיו?

וּפִתְאֹם נִנְעַר לֵב הָעֶלֶם וַיְהִי כְּאִילוּ חֲלָפַתּוּ קֶרֶן נֹגַהּ, וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ: הַאִם לֹא אָנֹכִי אָנֹכִי הַגּוֹאֵל? הַאִם לֹא אוֹתִי יְעָדַנִי אֱלֹהִים לְהָבִיא פְדוּת לַנַּעֲרָה? הַחִנָּם הִכְבִּיד עָלַי אֱלֹהִים אֶת-צְבָא פְלָאָיו וּמְסִבּוֹתָיו לְהֲבִיאֵנִי עַד הֲלֹם? הַאִם לֹא בְשֶׁל הנַּעֲרָה הַזֹּאת הוּטַל הַסַּעַר בַיָּם וַתִּשָּׁבֵר הָאֳנִיָּה? הַאִם לֹֹא לְמַעֲנָהּ נְשָׂאַתְנִי הֵנָּה יַד אֱלֹהִים עַל כַּנְפֵי הַנֶּשֶׁר?

וְהָעֶלֶם הֶחֱזִיק בְּדִמְיוֹן לִבּוֹ וְלֹא הִרְפָּה עוד מִמֶּנּוּ וַיּוֹסֶף לִשְׁאֹל:

“וְאוּלָם אִם אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, מַדוּעַ הֵחֵלָּה וְלֹא בִצֵּעָה? מַה-בֶּצַע כִּי הוּבֵאתִי עַד הֲלֹם – וְהַמִּגְדָּל סָגוּר וּמְסֻגָּר לְפָנַי וַאֲנִי טֶרֶם אֵדַע אֵיכָה אַבְקִיעֶנּוּ אֵלַי וְאֵיכָה תַשִׂיג יָדִי אֶת-בַּת הַפְּלָאוֹת הַכְּלוּאָה בוֹ? אֵיכָה אֶגְאָלֶנָּה וְהִיא סְגוּרָה חֶדֶר בְּחֶדֶר בִּמְרוֹם הַמִּגְדָּל לִפְנִים מִשּׁבְעָה בְרִיחִים מִשּׁבְעָה מַנְעוּלִים מִשּׁבְעָה חוֹתָמוֹת?”

וְלֵב הַנַּעַר עָטָה אֹפֶל שֵׁנִית וַיִּמַר לוֹ מְאֹד, וַיְשַׁוַּע לִבּוֹ בְתוֹכוֹ בְּלִי קוֹל:

"אֲהָה אֱלֹהִים, מַדּוּעַ לֹא צִוִּיתָ אֶת-הָעַיִט וְהֱטִילַנִי עַל גַּג הַמִּגְדָּל תַּחַת אֲשֶׁר הִשְׁלִיכַנִי אָרְצָה? אוֹ כַתֻּכִּי הַזֶּה לוּ שַׁתַּנִי, אֲשֶׁר יִגְבִּיהַּ לִמְרוֹם הָאַלּוֹן וִידַבֵּר עִם הַנַּעֲרָה פֶּה אֶל פֶּה לְכָל-אַוַת נַפְשׁוֹ? אוֹ לוּ כְאַחַת הַצִפֳּרִים הַקְּטַנוֹת אֶהְיֶה, אֲשֶׁר תָּשִׂים אֶת-קִנָּהּ מִמַּעַל לְאֶשְׁנָב הַנַּעֲרָה וַאֲשֶׁר תָּבֹא לָשֶבֶת וּלְצַפְצֵף עַל שִׁבְכַת אֶשְׁנַבָּהּ וְעַל גַּג כִּלְאָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה עִם רוּחָהּ וּבְאֵין מַכְלִים דָּבָר.

וְגַם בַּהֲגוֹתוֹ נְכָאִים לֹא חָדַל נְתַנְיָה מֵרְקוֹם מְזִמּוֹת וּמִשִּׁית עֵצוֹת בְנַפְשׁוֹ, אֵיכָה יַהֲרֹס אֶל הַמִּגְדָּל וְהֵסִיר מֵעָלָיו אֶת-מַסֵּכַת תַּעֲלֻמוֹתָיו. יֵשׁ אֲשֶׁר זָמַם לַחְדֹּר אֶל הַמִּגְדָּל לַיְלָה בַּמַחְתֶּרֶת כְּגַנָּב, ויֵשׁ אֲשֶׁר אָמַר לָגֶשָׁת בְלִי פָחַד אֶל הַמִּגְדָּל אֶל מִתַּחַת לְאֶשְׁנָב הַנַּעֲרָה וְקָרָא אֵלֶיהָ וּבָא אִתָּהּ בִּדְבָרִים, אוּלַי יַצִּיל מִפִּיהָ פֵּשֶׁר דְּבַר כָּל-הַחִידָה, וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי תּוֹרִיד אֵלָיו חֶבֶל בְּעַד הָאֶשְׁנָב לְהַעֲלוֹתוֹ אֵלֶיהָ.

תַּחְבּוּלוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עָלוּ עַל לֵב נְתַנְיָה, וְאוּלָם גַּם בְּאַחַת מֵהֶן לֹֹא מָצָא נָחַת. וְלֹא מִמֹּרֶךְ לֵב וּמִפַּחְדוֹ לנַפְשׁוֹ, כִּי אִם מִדְּאָגָה, פֶּן יַעֲשֶׂה מִדְחֶה מִבְּלִי דַעַת וִיבֻלַּע לַנַּעֲרָה בִּגְלָלוֹ וְחָטָא בְנַפְשָׁהּ.

וּנְתַנְיָה שָׁכַב תַּחַת הַשִּׂיחַ עַד בּוֹשׁ, רוּחוֹ סוֹעֶרֶת וּמְסֹעֶרֶת וְלִבּוֹ נְחִיל מְזִמּוֹת. וּכְכָל אֲשֶׁר תִּרְבֶּינָה מְזִמּוֹתָיו כֵּן יִשְׂתָּרְגוּ וְכֵן יַעֲלוּ בְתוֹכָן דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא וְחֶזְיוֹנוֹת תַּעְתּוּעִים, לְהַלְאוֹת נֶפֶשׁ וּלְהַתְעוֹת לֵב. לֹא הָיְתָה תַחְבּולָה אֲשֶׁר לֹא נֶאֱחַז בָּהּ וַאֲשֶר בִּן-רֶגַע לֹא נוֹאַשׁ מִמֶּנָּה. לָאַחֲרוֹנָה יָגְעָה רוּחוֹ מְאֹד, רֹאשׁוֹ וּבְשָׂרוֹ כָבְדוּ עָלָיו וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָנוּחַ. וְאוּלָם יַד הַמִּגְדָּל ופְלָאָיו הָעֲצוּמִים כְּבָר אָחֲזָה בּוֹ בְחָזְקָה וַתִּשָׂאֵהוּ אֶל אֲשֶׁר נְשָׂאַתְהוּ, הַרְחֵק הַרְחֵק מִמְּקוֹם מִשְׁכָּבוֹ. וַיַּרְא אֶת-נַפְשׁוֹ פִתְאֹם וְהִנֵּה הוּא מוּטָל שֵנִית אָסוּר בֵּין שְׁנֵי הַנֹּאדוֹת כְּיֶלֶד בַּעֲרִישָׂה, וְהוּא צָף וּמִתְנַדְנֵד עַל-פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְעֵינָיו בִּמְצוּלַת הַזָּהָב הַנּוֹצֶצֶת לְעֻמָּתוֹ מִקָּרוֹב לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ. עוֹד עֵינָיו מַיְשִׁירוֹת שָׁמָּה – וְהִנֵּה דְמוּת אִשּׁה עוֹלָה מן הַמְּצוּלָה, עַל רֹאשָׁהּ יָצִיץ נֵזֶר, וּבָרֶקֶת גְּדוֹלָה דוֹלֶקֶת עַל מִצְחָהּ, וּמַרְאֵה הַדְּמוּת מַרְאֵה אִמּוֹ, וְעֵין הַבָּרֶקֶת כְּעֵין אֶבֶן הַחֵן אֲשֶׁר אִתּוֹ בַחֲגוֹרָתוֹ, גַּל רַחֲמִים וַחֲנִינָה הֵצִיף אֶת-לֵב הָעֶלֶם וַיֹּאמֶר לִצְעֹק: “אִמִּי, רְאִי בְנֵךְ!” – וְאוּלָם צַעֲקָתוֹ דָבְקָה לְחִכּוֹ וּלְשׁוֹנוֹ לֹא נִשְׁמְעָה לוֹ, וַיֹּאמֶר לִפְרֹשׂ אֵלֶיהָ כַפָּיו – וְלֹא יָכֹל, כִּי יָדָיו אֲסוּרוֹת בְּחֶבֶל הַנֹּאדוֹת; וְהַנֹּאדוֹת אַף הֵם תַּחַת צוּפָם נִכְחָם הָלֹךְ וְקָרוֹב אֶל הַדְּמוּת, אֲחוֹרַנִּית יָצוּפוּ, הָלֹךְ וְהַרְחֵק מִמֶּנָּה. עוֹד מְעַט וְתֵעָלֵם הַדְּמוּת כֻלָּה מֵעֵינָיו. “אִמִּי אִמִּי – שִׁוְעָה נֶפֶשׁ הָעֶלֶם בְּקִרְבּוֹ – אַל תַּעַזְבִינִי” – וּבְצָרָתוֹ הַגְּדוֹלָה אָמָר לְחַלֵּץ בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹ אֶת-יָדָיו מִן הַחֲבָלִים. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא,עוֹד בְּטֶרֶם יְנַסֶּה דָּבָר, וְהִנֵּה נָמַסּוּ אֲסוּרָיו. והַחֲבָלִים נָפְלוּ מֵעָלָיו בְּאֶפֶס אֶצְבַּע. וְאוּלָם אֲהָהּ, מַה-בֶּצַע, וכַפָּיו הַפְּרוּשׂוֹת לֹא מָצְאוּ עוֹד לִפְנֵיהֶן אֶת-הַדְּמוּת הַנִּכְסֶפֶת, כִּי עַד כֹּה ועַד כֹּה נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה. שָׁקֹעַ שָׁקְעָה כֻלָּה בִּמְצוּלַת הַזָּהָב, וִידֵי נְתַנְיָה שָׁבוּ נִכְלָמוֹת אָחוֹר וַתֵּאָסַפְנָה בְלִי כֹחַ אֶל חֵיק הַנֹּאדוֹת. אָז יַבְהִיל נְתַנְיָה אֶת-יָדוֹ אֶל הַבָּרֶקֶת אֲשֶׁר בַּחֲגוֹרָתוֹ לֵאמֹר: הֲיֶשְׁנָהּ? וּבְמַשְׁשׁוֹ אוֹתָהּ וַיִּתְפְּשֶׂנָּה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו שָׂש לְבָבוֹ, וַיַּעֲלֶנָּה וַיֹּאמֶר לְהַגִּישׁה אֶל עֵינָיו וּלְהַשְׂבִּיעָן שִׁפְעַת זְהָרֶיהָ. וְאוּלָם יָדוֹ לֹא נִשְׁמְעָה לוֹ הַפָּעַם. דָּבֹק דָּבְקָה אל מָתְנָיו וְלֹא תָמוּשׁ. לָמָּה צֻמְּדָה יָדִי אֶל מָתְנַי? – תָּמַהּ הָעֶלֶם. מִי הוּא זֶה אֲשֶר יַאַסְרֵנִי בְחֶבֶל שֵׁנִית – הוֹסִיף לִתְמוֹהַ וַיֵּט רֹאשׁוֹ לִרְאוֹת אֶת-הַבָּא עָלָיו. וּכְהַבִּיטוֹ – וַיֵּעָוֶה מֵרְאוֹת! לֹא חֶבֶל הוּא אֲשֶר יָשִׂים מוּעָקָה בְּמָתְנָיו, כִּי אִם נָחָש. נָחָש חֲבַרְבַּר וּמְרֻקָּם, נָחָש עֲקַלָּתוֹן! לָפֹת יִלָּפֵת מִסָּבִיב לִבְשָׂרוֹ וִיחַבְּקֵהוּ בְּטַבְּעוֹתָיו. וְהִנֵּה גַם רֹאש הַנָּחָש וְצַוָּארָיו נִמְתָּחִים אֵלָיו וְעֵינָיו בְּעֵינָיו. הִנֵּה גַם פִּיו הַנֶאֱלָח נִפְעָר וּבֵין שִׁנָּיו – אַלְלַי –בָּרֶקֶת הַקֹּדֶשׁ.

וְאוּלָם רְאֵה גַם זֶה פֶלֶא, כְּכֹל אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ הָעֶלֶם לְהַבִּיט אֶל עֵינֵי הַנָּחָש כֵּן יָפוּג פַּחְדּוֹ מִמֶּנּוּ וְכֵן יָשׁוֹּב לִבּוֹ עָלָיו. כָּל-הַכָּרַת פְּנֵי הַנָּחָש וּמַרְאֵה עֵינָיו הַשּׂוֹחֲקוֹת יַעֲנוּ בּוֹ, כִּי לֹא בְאֵיבָה בָא. לוּלֵא הָיְתָה יַד הָעֶלֶם אֲסוּרָה, כִּי עַתָּה שְׁלָחָהּ לְהַחֲזִיק בְצַוָּארהַנָּחָש וְלֹא יָרֵא. עַתָּה רוֹאֶה הוּא, כִּי גַם אֶת-מְזִיחַ טַבְּעוֹתָיו רַפֵּּה יְרַפֶּה הַנָּחָש מֵעָלָיו מְעַט מְעַט וְעַתָּה אֵינֶנּוּ בִּלְתִּי אִם כִּמְחַבֵּק וְכִמְחוֹנֵן אוֹתוֹ. אֵין זֹאת כִּי אִם לְשָׁלוֹם וּלְטוֹבָה בָא, וְטוֹב יְבַשֵּר. אַך אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הֻסְעָה הַבָּרֶקֶת מֵחֲגוֹרָתוֹ לָבֹא אֶל פִּי הַנָּחָש?

וּבְטֶרֶם יִמְצָא פֵּשֶׁר וְהַנָּחָש הֵסֵב רֹאשׁוֹ מִנֶּגְדּוֹ וַיַּטֵּהוּ הַצִּדָּה כְּהַטּוֹת רֹאשׁ הַמַּקֵּל, וְעֵינֵי הָעֶלֶם עוֹדָן תּוֹעוֹת בְּלִי מֵשִׂים אַחֲרֵי הַבָָּרֶקֶת כִּנְטוֹת הַמַּחַט אַחֲרֵי הָאֶבֶן הַשׁוֹאֶבֶת, כִּי חָרְדָה נַפְשׁוֹ מְאֹד לְאֶבֶן הַסְּגֻלָּה פֶּן תִּפֹּל הַמַּיְמָה. וַיְהִי כַּהֲסִיבּוֹ עֵינָיו – וְהִנֵּה דְמוּת אִמּוֹ נִגְלְתָה שֵנִית לְפָנָיו מִמְצוּלַת הַזָּהָב וְהִיא זַכָּה וּמְאִירָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְאוּלָם עַתָּה אֵינֶנָּה יְחִידָה שָׁם, כִּי עוֹד דְמוּת אַחַת, רְקוּמָה זֹהַר כֻּלָּה וּצְעִירָה מִן הָרִאשׁוֹנָה וּכְלִיל שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת בְּרֹאשָׁהּ, טוֹפֶפֶת לְעֻמָּתָהּ עַל-פְּנֵי הַמְּצוּלָה. וְהַבָּרֶקֶת הִנֵּה גַם הִיא נּוֹצֶצֶת עַתָּה לֹא עַל מֵצַח אִמּוֹ וְלֹא בְּפִי הַנָּחָש, כִּי אִם עַל מֵצַח הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה הַבָּאָה לִקְרַאת אִמּוֹ, וּמַרְאֵה הַצְּעִירָה הֲלֹא הִיא כּמַרְאֵה בַת הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר בַּמִּגְדָּל. כִּשְׁתֵּי בְנוֹת אֱלֹהִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִשָּׁמַיִם אָרְצָה טָפְפוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים זוֹ לְעֻמַּת זוֹ, עַל שִׂפְתֵי שְׁתֵּיהֶן רִחֵף צְחוֹק-נַחַת אֶחָד, וּנְהָרָה אַחַת, נַהֲרַת גִּיל שַׁאֲנָן, הִקְרִינָה אֶת-פְּנֵיהֶן. אָז תַּהֲפֹךְ אִמּוֹ אֶת-פָּנֶיהָ לְנֶגְדוֹ וּבְהַחֲזִיקָה אֶת-שְׂמֹאלָהּ בְּיַד אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה, תְּנוֹפֵף יְמִינָהּ לְמוּלוֹ וַתְּהִי כְקוֹרֵאת אֵלָיו וּכְרוֹמֶזֶת אֵלָיו מֵרָחוֹק, וְכֹל- פָּנֶיהָ נוֹהֲרִים מֵאֹשֶׁר. כִּמְעַט רָאוּ עֵינָיו בְּנוֹעַ שִׂפְתוֹתֶיהָ וְכִּמְעַט שָׁמְעוֹ אָזְנָיו אֶת-לַחֲשָׁהּ:

“בְּנִי!”

וְלֵב הָעֶלֶם חִשֵּב לְהִתְבַּקֵּעַ מִשּׁפְעַת רַחֲמִים וַחֲנִינָה וַיִּקְרָא בְּקוֹל לֹא אָדָם:

“אִמִּי!”

וּבְקָרְאוֹ חָרַג מֵאֲסוּרָיו בְּכָל-כֹּחוֹ וַיֹּאמֶר לְנַתְּקָם – וַיִּיקַץ וְהִנֵּה חֲלוֹם.

יא

נִפְעַם וְנִדְהַם יָשָׁב הָעֶלֶם בִּמְקוֹמוֹ עַד בּוֹשׁ וְרוּחוֹ עוֹדֶנָּה תֹועָה בִּנְתִיבוֹת עוֹלָם אַחֵר.

עוֹד שִׁבְרֵי הַחֲלוֹם וּשְׁאֵרִית חֶזְיוֹנוֹתָיו מְגַשְּׁשִׁים בְּפִנּוֹת נַפְשׁוֹ ועוֹד קוּרֵיהֶם הַנְּתוּקִים נֶאֱחָזִים בִּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו. וְאוּלָם מְעַט מְעַט נָמוֹגוּ וַיִּמָּחוּ גַם אֵלֶּה והָעֶלֶם הִכִּיר אֶת-מְקוֹמוֹ וַיִּנָּעֵר. עַתָּה יָדַע לִבּוֹ כִּי אָכֵן צָפוּי הוּא עוֹד אֶל יוֹם פְּלָאוֹת בָּאִי הַזֶּה, וְאוּלָם טֶרֶם יָבִין עוֹד אֶל נָכוֹן מַה-מִשְׁפַּט הַפְּלָאוֹת הָהֵן וּלְמָתַי תָּבֹאנָה. אַחַת הִגִּיד לוֹ לִבּוֹ, כִּי הַבָּרֶקֶת הִיא הִיא אֲשֶׁר תַּנְחֵהוּ לִקְרָאתָן וְהִיא הִיא אֲשֶׁר תִּתְמֹךְ גּוֹרָלוֹ. אֵין זֹאת כִּי אִם נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי אָבִיו עַל אֶבֶן הַסְּגֻלָּה הַזֹּאת וְעַל כֹּחָהּ הַנֶעְלָם. הַאִם לֹא הִיא אֲשֶׁר שָׁמְרָה עָלָיו מִטְּבֹעַ בַּמְצוּלָה וְאִם לֹא בְכֹחָהּ סֻבְּבוּ כָל-הַמְסִבּוֹת הַנִּפְלָאוֹת לְהֲבִיאוֹ עַד הֲלֹם? אִם לֹא כֵן, מָה אֵפוֹא פֵשֶׁר חֲזוֹן הַבָּרֶקֶת לְכִל-חֲלִיפוֹתֶיהָ, כַּאֲשֶׁר הָרְאָה בַחֲלוֹמוֹ זֶה עַתָּה.

וְיַד נְתַנְיָה נֶחְפְּזָה בְּלִי מֵשִׂים אֶל הַחֲגוֹרָה וַיְמַשֵׁשׁ-בָּהּ וְלִבּוֹ חָרֵד: הַשּׁלוֹם לַבָּרֶקֶת? וּבְבוֹא אֶבֶן הַחֵן אֶל בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הָרוֹעֲדוֹת וַיִּרְוַח לְלִבּוֹ, וַיְהִי כְּאִילּוּ נָגֹלָּה מֵעָלָיו אֶבֶן כְבֵדָה וַיְמַהֵר וַיּוֹצִיאֶנָּה וַיִּשֶׁב לְהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ, וְהוּא מַחֲזִיק בָּהּ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו וְנִזְהָר בָּהּ מְאֹד וּמִשְׁתּוֹמֵם עַל גָּדְלָהּ וְיִפְעַת זְהָרֶיהָ הַלּוֹהֲטִים וּמְרַטְּטִים בְּיָדוֹ. אָכֵן אֶבֶן קְסָמִים הִיא הָאֶבֶן הַזֹּאת. מֵעוֹדוֹ לֹא רָאָה בְאוֹצַר אָבִיו כָּמוֹהָ לְגֹדֶל, לִבְרַק-זֹהַר, לַחֲלִיפוֹת צְבָעִים וּלְלַהַט נְגֹהוֹת. בְּגִזְרַת תַּבְנִיתָה דָּמְתָה לִרְסִיס דִּמְעָה תְלוּיָה, דִּמְעָה גְדוֹלָה וּמְלֵאָה בִּנְטוֹתָהּ לִנְפֹּל. גַּם מְהֻקְצַעַת הִיא בְּיַד אָמָן מַפְלִיא עֲשׂוֹת וּמְלֻטֶּשֶׁת שִׁבְעָתַיִם. וּכְכֹל אֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ כֵּן יֶחֳזֶה בָהּ חָזוּת כָּל-זִיו וּנְהָרָה אֲשֶׁר יַעֲלוּ עַל לֵב הָאָדָם וַאֲשֶׁר תְּשַׁוֶה עֵין רוּחוֹ לְנֶגְדוֹ. אֵין זֹאת כִּי אִם צָרַר בָּהּ אֱלֹהִים תַּמְצִית וְשֶׁמֶץ מִכָּל-אוֹרוֹתָיו וּנְגֹהוֹתָיו יָחַד, הַרְסִיס שָׂשׂוֹן הִיא לֵאלֹהִים וְאִם אֶבֶן הָרֹאשָׁה בְּכֶתֶר יְשׁוּעָתוֹ?

עוֹדֶנּוּ הוֹפֵךְ וּמְהַפֵּךְ בַּבָּרֶקֶת וּמַשְׂבִּיעַ עֵינָיו בָּהּ – וְהִנֵּה רָעֲדוּ אֶצְבְּעוֹתָיו וְהַבָּרֶקֶת שָׁמְטָה וַתִּשְקַע בַּדֶּשֶׁא. וַיְהִי הוּא שׂוֹחֶה לָאָרֶץ לַהֲרִימָה, וּמֵאַחֲרֵי הָעֶלֶם, מִתַּחַת לַעֲרֵמַת עָלִים יְבֵשִׁים, הֵגִיחַ פִתְאֹם קָדְקֹד נָחָש, גֻּלַּת רֹאשׁ פֶּתֶן חֲבַרְבַּר, כְּדֵי אֶגְרֹף לְגֹדֶל, וַיַּחֲטֹף אֶת-הַבָּרֶקֶת – וַיָּנֹס.

צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה הֶחֳרִידָה אֶת-הַיַּעַר וּמְלוֹאוֹ, וּנְתַנְיָה קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וַיִּדְלַק אַחֲרֵי הַפֶּתֶן.

יב

וְהַפֶּתֶן הֶחֱלִיק מְלֹא אֹרֶךְ גֵּווֹ הַמְנֻמָּר וְהַמִּסְתַּלְסֵל כְּחֶבֶל עֲבוֹת עַל-פְּנֵי נֵשֶׁל הַיַּעַר וְדִשְׁאוֹ, הַחֲלֵק וְזָחֹל וְהַטּוֹת עֲקַלְקַלּוֹתָיו בְּחִפָּזוֹן רַב בֵּינוֹת לַשּׂיחִים וְלָעֵצִים – וּנְתַנְיָה דּוֹלֵק אַחֲרָיו. לוּא הָיְתָה אֶבֶן בְּיָדוֹ אוֹ כְלִי מָוֶת זוּלָתָהּ כִּי עַתָּה רִצֵּץ כְרֶגַע אֶת-קָדְקֹד זוֹחֵל הֶעָפָר הַנֶאֱלָח הַזֶּה וַיַּצֵּל בִּלְעוֹ מִפִּיו. וְאוּלָם יָדָיו הָיוּ רֵיקוֹת, וְאֶל אַבְנֵי הַמָּקוֹם לֹא שָׁעָה לְהֳרִימָן, לְבִלְתִּי הֵעָצֵר, וַיִּבְטַח בְּרַגְלָיו הַקַּלוֹת, כִּי הֵן תּוֹשַׁעְנָה לוֹ לְהַדְבִּיק אֶת-הַפֶּתֶן בִּמְהֵרָה וְלֹא יִמָּלֵט עוֹד. גַּם רֶגַע קָטָן לֹא גָרַע עֵינָיו מִן הַמּוֹט הַחַי, הָאָרֹךְ, העֲקַלָּתוֹן, הַצָּף לְפָנָיו, מְקֻשְׁקִשׁ וּפְתַלְתֹּל וּמָהִיר, עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ. אָרֹב אָרַב לְכָל-נַפְתּוּלֵי גֵו הַזּוֹחֵל וּלְכָל-מֻטּוֹת רֹאשׁוֹ,לֹא הִפְנָה מֵהֶם עֵינָיו יָמִין וּשְׂמֹאל, כִּי בְחֶרְדָּתוֹ הַגְּדוֹלָה לַבָּרֶקֶת פָּחַד מְאֹד פֶּן יִתְחַמֵּק הַפֶּתֶן מֵעֵינָיו רֶגַע אֶחָד וְאָבְדָה אֶבֶן הַיְקָר לְעוֹלָמִים. וּבַחֲלוֹף הַפֶּתֶן לְיַד פַּחַת וְשׁוּחָה אוֹ בְשָקְעוֹ רֶגַע, אִם מִקְצָתוֹ וְאַף כִּי רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, בַּעֲרֵמַת עָלִים יְבֵשִׁים אוֹ בְקָמַת דֶּשֶׁא – מוֹת יָמוּת לֵב הָעֶלֶם מִפַּחַד; וּבְשׁוּב הַפֶּתֶן לְהִגָּלוֹת כֻּלוֹ – וְהִתְעוֹדֵד גַּם לֵב הָעֶלֶם וְשָׁבָה הַתִּקְוָה לְהַחֲיוֹתוֹ, כִּי עוֹד אַחַת מְעַט וְהִשִׁיג אֶת-נִרְדָּפוֹ – וּנְתַנְיָה יַרְחִיב אֶת-צְעָדָיו וְקַלּוּ רַגְלָיו לְמִשְׁנֶה. אֶפֶס כִּי גַם הַפֶּתֶן לֹא יְפַגֵר, וּכְכָל אֲשֶׁר יֶחֱרַץ נְתַנְיָה כֵּן יַחְפֹּז גַּם הוּא וְכֵן יָחִישׁ אֶת-זַחֲלוֹ וְאֶת-מְרוּצָתוֹ, וּרְאֵה פֶלֶא: הָאֶחָד רוֹדֵף אֶת-הָאֶחָד, וְהָרֶוַח בֵּין הַשְׁנַיִם בְּעֵינוֹ יַעֲמֹד, לֹא יִפְשֶׂה וְלֹא יִצְעַר, כִּמְעַט נִתְעָה הָעֶלֶם לְהַאֲמִין כִּי שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד, הָרוֹדֵף וְהַנִּרְדָּף, כִּכְבָרָה רַק תַּחְתָּם יָנוּעוּ וּמִמְקוֹמָם לֹא יָמוּשׁוּ. וּבִלְאוֹת עֵינוֹ מֵהַבֵּט אֶל הַפֶּתֶן בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתוֹ וְאֶל רֶטֶט גֵּווֹ הַמָּהִיר, רֶטֶט בְּלִי חָשָׂךְ, יֵשׁ אֲשֶׁר תָעָה לִרְאוֹת וְהִנֵּה לֹא פֶתֶן, כִּי אִם תִּימְרַת עָשָׁן זוֹחֶלֶת וְצָפָה. מִקֵּץ רֶגַע וְהִנֵּה הוּא בְעֵינָיו כִּרְצוּעַת נוֹזְלִים, כְּרוּתַת יוּבַל נִבְעָתָה, בְּרוּצָהּ וּבְהִלָּפְתָהּ בֵּין חָצִיר וְדֶשֶׁא אֲחוּזַת-חִיל אֵין שַׁחַר לוֹ. וּמִקֵּץ עוֹד רֶגַע וְהִנֵּה דָמָה בְהִתְרוֹצְצוֹ כְּבָרָק שָׁחוֹר,תַּבְנִית שָׂרָף מְעוֹפֵף בֶּן-אֶרֶץ תַּחְתִּית, שְׁגַר רַחְמָהּ הָאָפֵל וּדְגוּר חֵיקָהּ הַקָּר, אַחַד שִׁבְטֵי הָאֵשׁ הַשְׁחוֹרָה אֲשֶׁר תְּשַׁלְּחֵם הָאֲדָמָה לְעִתִּים מִמַּחֲשַׁכֵּי בִטְנָה לְשׁוֹטֵט וּלְהַצְלִיף עַל פָּנֶיהָ מִתַּחַת כְּשַׁלַח הָרָקִיעַ אֶת-בְּרָקָיו וּשְׁפִיפוֹנֵי אִשּׁוֹ הַלְּבָנִים עַל פָּנָיו מִמַּעַל. אוּלָם עַד מְהֵרָה וְהִנֵּה שָׁב תַּנִין הָאֵשׁ וַיֵּהָפֵךְ לְפֶתֶן בָּשָׂר כְּבָרִאשׁוֹנָה וַתִּהְיֶינָה כָּל-הַתַּהְפּוּכוֹת בְעֵינֵי נְתַנְיָה כַּחֲזוֹן תַּעְתּוּעִים וּכְמַעֲשֵׂה לְהָטִים. פַּעַם בְּפַעַם זָקַף הַפֶּתֶן בִּמְרוּצָתוֹ אֶת-מְלֹא צַוָּארוֹ וְרֹאשׁוֹ וַיַּהֲפֹךְ פָּנָיו לְעֻמַּת הָרוֹדֵף. אָז יִרְאֶה נְתַנְיָה עַיִן בְּעַיִן אֶת-הַבָּרֶקֶת נּוֹצֶצֶת בְּפִי הַפֶּתֶן הַפָּעוּר וּמְאִירָה אֵת כָּל-בֵּית לוֹעוֹ – וְאָחַז בְּשָׂרוֹ פַלָּצוּת. מָה הַדָּבָר הַזֶּה? הֲמִשְׁנֵה הַחֲלוֹם הוּא? אוֹ כִי רוּחַ רָעָה תְבַעֲתֵהוּ וְאַךְ זָרוֹת תִּרְאֶינָה עֵינָיו? וְאוּלָם הֵן הוּא הַיּוֹדֵעַ כִּי הַפַּעַם אַךְ בְּהָקִיץ וּבַעֲלִיל יִרְאֶה אֵת אֲשֶׁר יִרְאֶה, וְגַם רוּחוֹ נְכוֹנָה אִתּוֹ. וְהַנִּפְלָא מִכָּל, כִּי כְּכָל אֲשֶׁר יוֹסִיף הַפֶּתֶן לְהָסֵב אֵלָיו אֶת-צַוָּארוֹ וְרֹאשׁוֹ כֵּן תָּפוּג מְעַט מְעַט הַחֲרָדָה מִלֵּב נְתַנְיָה וְכֵן תִּשְׁקֹט רוּחוֹ – כִּהְיוֹת גַּם הַדָּבָר הַזֶּה בַּחֲלוֹם. וְהַפֶּתֶןְ הִנֵּה גַּם הוּא נִרְאָה לוֹ הַפָּעַם לֹא כְְבוֹרֵחַ, כִּי אִם כִּמְמַהֵר. לֹא בִמְנוּסָה יֵלֵךְ, כִּי בִמְרוּצָה וּבְחִפָּזוֹן, כְּצִיר מָהִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחוֹ, אֲשֶׁר דְּבָרוֹ נָחוּץ וְהוּא אָץ לְדַרְכּוֹ. וְגַם בְּהַטּוֹת הַפֶּתֶןְ אֶת-צַוָּארוֹ וְרֹאשׁוֹ אֵלָיו – וְהָיָה כְּנוֹטֶה לְרוֹדְפוֹ שָׁלוֹם וָחָסֶד. אֵין זַעַ ם וּבֶהָלָה בתוי פָנָיו וְלֹא אֵיבָה וּמְזִמָּה בְּעֵינָיו. הַכֹּל בָּא כַּאֲשֶׁר הָרְאָה נְתַנְיָה בַחֲלוֹם, לֹא נָפַל דָּבָר אָרְצָה. נָאוֶה בְּרִקְמַת עוֹרוֹ וּמֻפְלָא בַּחֲבַרְבּוּרוֹתָיו דָּמָה עַתָּה הַפֶּתֶןְ עַל נְתַנְיָה כְּשֵׁבֶט מַלְכוּת, מַטֵּה עז וּגְבוּרָה, רַב יְקָר וְאֶרֶךְ מִדָּה, אֲשֶׁר נִמְלַט מִיַּד אַדִּיר וְנו­ֹרָא בְּמַלְכֵי אֶרֶץ וּמִגַּעֲרָתוֹ – וַיָּנֹס, אוֹ כְמַטֵּה אֱלֹהִים, מַטֵּה קְסָמִים, מְחֻקֶּה כֻלוֹ תְּוֵי רָזִים, אֲשֶׁר הִפִּילוֹ רַב אַשָׁף מִיָּדוֹ וַיִּשְׁלָחֵהוּ לְהַפְלִיא אֶת-מוֹפְתָיו בִּקְצֵה הָאָרֶץ. מְעַט מְעַט וְסַעֲרַת רוּחַ הָעֶלֶם שָׁכְכָה כֻלָּה וְגַם חֶרְדָּתוֹ לַבָּרֶקֶת חָדֵלָה. עַתָּה אֵינֶנּוּ רוֹדֵף עוֹד אַחֲרֵי הַפֶּתֶןְ, כִּי אִם רָץ בְּנָחַת וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו. לִבּוֹ שׁוֹקֵט וְרַגְלָיו קַלּוֹת. וְהַפֶּתֶןְ הִנֵּה גַּם הוּא הֵאַט מְרוּצָתוֹ, וְהוּא אָץ בְּנָחַת וּבְשׁוּבָה לִפְנֵי הָעֶלֶם לַנְחוֹתוֹ הַדָּרֶךְ. הוּא הַנּוֹהֵג, הָעוֹבֵר בְּרֹאשׁ, וּנְתַנְיָה הַנָּהוּג, הַכָּרוּךְ אַחֲרָיו. וְאוּלִם הָרֶוַח עוֹדֶנּוּ גַם עַתָּה בֵינֵיהֶם כְּשֶׁהָיָה, לֹא יִרְבֶּה וְלֹא יִמְעָט.

בָּאַחֲרוֹנָה יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם לִשְׂדֵה הַיַּעַר וְהַפֶּתֶןְ הֵיְשִׁיר אֶת-דַרְכּוֹ בְּחִפָּזוֹן אֶל הָאַלּוֹן אֲשֶׁר עַל-יַד הַמִּגְדָּל. כְּחוֹלֵם וּכְמֻכֵּה יָרֵחַ נִמְשַׁךְ נְתַנְיָה אַחֲרָיו. לוּא גַם הָיוּ עֵינָיו עֲצוּמוֹת, כִּי עַתָּה גַם עַתָּה לֹא שָׂטָה מֵעָלָיו יָמִין וּשְׂמֹאל. בְּרִית נַעֲלָמָה, בְּרִית הַגּוֹרָל, קָשְׁרָה אֶת-שְׁנֵיהֶם בִּשְׂדֵה הַיַּעַר, הַפֶּתֶןְ בְּרֹאשׁ וְהָעֶלֶם אַחֲרָיו. הֵם עִם הָאַלּוֹן, וּבְטֶרֶם יָּבִין נְתַנְיָה עַד מָה, וְהַפֶּתֶןְ הִזְדַּקֵּף פִּתְאֹם וַיִּצָּנֵף בְּאַחַת, מִתּוֹךְ קְפִיצַת גְּבוּרָה, מִסָּבִיב לְגֶזַע הָעֵץ וּבְהַרְדִּיפוּ לְמָעְלָה בְכֹחַ רַב וּבְחִפָּזוֹן נִמְרָץ גְּלִילִים אַחֲרֵי גְּלִילִים, טַבָּעוֹת אַחֲרֵי טַבָּעוֹת, הִגִּיעַ בִּן-רֶגַע עַד מִתַּחְתִּית לַצַּמֶּרֶת וַיֶּחְדָּל. הַגֶּזַע הֶחָסֹן וְהַגָּבוֹהַּ, הֶעָרֹם כֻּלּוֹ לִפְנֵי רֶגַע, חֻשּׁק עַתָּה מְלוֹא שְׁלִישׁוֹ הָעֶלְיוֹן הֲמוֹן גְּלִילֵי הַפֶּתֶןְ וְטַבְּעוֹתָיו, וַיְהִי מַרְאֵהוּ הַפַּעַם כְּמַקְדֵּחַ עֲנָקִים, מַקְדֵּחַ רַב מִידּוֹת וְשַׂגִּיא קוֹמָה, הַמְאַיֵּם לְהִתָּקֵעַ בְּטַבּוּר הָרָקִיעַ וּבְבֶטֶן שְׁאוֹל וּלְרַטְּשָׁם יָחַד.

נִדְהַם וַהֲלוּם פְּלָאִים נִּצָּב הָעֶלֶם לִפְנֵי הַנְּחֻשְׁתָּן הַנּוֹרָא וְעֵינָיו אֶל הַפֶּתֶן הַכָּרוּךְ בּרֹאשׁוֹ. הַיַעֲלֶה אַחֲרֵי הַפֶּתֶןְ? הֲיַשִּׂיגֶנוּ? הֲיַצִּיל בִּלְעוֹ מִפִּיו?

וְהַפֶּתֶןְ עָלָה מַעְלָה וַיֵּט מִגָּבוֹהַ, מֵרֹאשׁ הַגֶּזַע, אֶת-צַוָּארוֹ וְרֹאשׁוֹ מְלֹא אָרְכָּם לְעֻמַּת הָעֶלֶם כְּהַטּוֹת מַקֵּל, וּבְהַזְרִיחוֹ אֶל עֵבֶר פָּנָיו אֶת-הַבָּרֶקֶת שָׁלַח בּוֹ מֵרָחוֹק עֵינַיִם מְחוֹנְנוֹת, עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת וּמְיַחֲלוֹת, וְכָל-טַבְּעוֹת גֵּווֹ, מֵרֹאשׁ וְעַד זָנָב זָנָב, רָחֲפוּ דוּמָם מִתּוֹחֶלֶת וְצִפִּיָּה.

וּנְתַנְיָה עוֹדֶנּוּ נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ כְּתֹמֶר מִקְשָׁה וְעֵינָיו תְּלוּיוֹת בַּבָּרֶקֶת. מְפַרְפֶּרֶת הִיא בֵּין שִׁנֵּי הַפֶּתֶןְ כְּנֶפֶשׁ חַיָּה. רָעֹד תִּרְעַד בְּכֹל-זַהֲרוּרֶיהָ. שֶבַע עֵינַיִם תִּקְרֹץ וּבְשִׁבְעִים נְגֹהוֹת תִּזְעַק. וְאוּלָם גְּבוֹהָה גְבוֹהָה הִיא מֵהַשִׂיגַהּ, עֵינֵי נְתַנְיָה רוֹאוֹת אוֹתָה וְאֵין לְאֵל יָדוֹ. הֲיַעְפִּיל עֲלוֹת? הֲיַעֲמֹד בּוֹ לִבּוֹ? וְאִם כֹּחַ יָדָיו יַעֲמֹד לוֹ?

עוֹדֶנּוּ פוֹסֵחַ עַל עֶשֶׂר סְעִפִּים, וּמֵאֶשְׁנָב הַמִּגְדָּל נִשְׁקְפָה אֵלָיו רֶגַע אֶחָד הַחוּצָה דְמוּת הַנַּעֲרָה בַּת הַפְּלָאוֹת. לֹֹא הֶאֱרִיכָה הַנַּעֲרָה, זָרְחָה וַתֵּאָסֵף. הָאֵלָיו הִשְׁגִּיחָה? וְאִם מִפָּנָיו נָסוֹגָה?

וְהָעֶלֶם נִתַּש בְּכֹחַ נֶעְלָם מִמְקוֹמוֹ, וּשְׁתֵּי יָדָיו לָפְתוּ כִּשְׁנֵי מְטִילֵי בַרְזֶל אֶת-קוֹרַת הָאַלּוֹן, וַיִּצָּמֵד אֵלֶיה כְּהִצָּמֵד הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי-אִישׁ.

יג

קַלָּה וּמְהִירָה הָיְתָה עֲלִיַּת נְתַנְיָה בְּרֵאשִׁיתָה. אַמָּה אַחֲרֵי אַמָּה לָכַד בְיָדָיו ובְּרַגְלָיו הָאַמִיצוֹת אֶת-קוֹמַת הַגֶּזַע. בִּזְרוֹעָיו הוּצַק בַּרְזֶל וּבְשׁוֹקָיו נְחוּשָׁה. בִּשְׁנֵי חֲבָלִים נַעֲלָמִים, בְּחַבְלֵי לֹא אָדָם, מָשֹׁךְ מְשָׁכוּהוּ אֵלָיו הַבָּרֶקֶת ודְמוּת הַנַּעֲרָה וַיְרִימוּהוּ הָלוֹךְ וְהָרֵם מֵעַל הָאָרֶץ. וּכְכָל אֲשֶׁר יָרוּם כֵּן יָגִיל הַפֶּתֶןְ בִּרְעָדָה לִקְרָאתוֹ. כָּל-בְּשָׂרוֹ פִרְכֵּס עָלָיו מֵעֲלִיצוּת וָגִיל וַיְבַשֵׂר אֶת-שְׂשׂוֹנוֹ בְּרֶטֶט זָנָב, רֶטֶט נִמְרָץ לֹא יֶחְדַּל. לוּ פֶה נִתַּן לוֹ כִּי עַתָּה הֵרִיעַ בְּקוֹל. אַמֵּץ יְאַמֵּץ אֶת-הַמְתַפֵּש מֵרָחוֹק בְּשַׁקֵּר עַיִן וְעָזֹב יַעֲזֹב עִמּוֹ בְּכֹל כֹּחוֹ: בַּחֲפֹז זָנָב, בִּמְתוֹחַ גָּחוֹן וּבִנְטוֹת צַוַאר אָנֶה וָאָנָה. וּבְהַגִּיעַ הַמְתַפֵּש עַד לְמָעְלָה מֵחֲצִי קוֹמַת הַגֶּזַע – וַיִּלֶא. יָדָיו יָגְעוּ וּבִרְכָּיו פָּקוּ וּבְשָׂרוֹ כָּבֵד עָלָיו מֵרֶגַע לְרֶגַע. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹ נִצְמַד אֶל הַגֶּזַע וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּזַּח טֶפַח טֶפַח לְמָעְלָה, וְאוּלָם הָרֶוַח בֵּינוֹ וּבֵין הַפֶּתֶןְ לֹא מִצְעָר עוֹדֶנּוּ – הֲיוּכַל לוֹ? הֲיִמְצָא לוֹ כֹחוֹ?

וּבְהַגְבִּירוֹ אֶת-מַאֲמַצָּיו לַעֲלוֹת עוֹד וָעוֹד, וִיהִי מָה, – תָּקַע נְתַנְיָה בְגֶלֶד הַקּוֹרָה אֶת-צִפָּרְנָיו וַיְחַטֵּט בּוֹ עַד זוֹב דָּם, חַטֵּט וְהוֹסֵף לְחַפֵּשׂ. וְהַבָּרֶקֶת מִפִּי הַנָּחָשׁ עוֹדֶנָּה רוֹמֶזֶת אֵלָיו בְּשֶׁבַע עֵינֶיהָ, רוֹמֶזֶת וּמְצַוָּה: “תַּפֵּשׂ עוד, אַל תֶּרֶף יָדֶךָ! עָלֹה תַעֲלֶה וְהַשֵּׂג תַּשִׂיג” – וְהָעֶלֶם אִמֵּץ זְרוֹעוֹתָיו וַיְתַפֵּשׂ. עוֹד כְּאַמָּתַיִם בֵּינוֹ וּבֵין זְנַב הַפֶּתֶןְ. עוֹד כְּאַמָּה, עוֹד כִּטְפָחִים.

וּבְהַגִּיעוֹ עַד לִפְנֵי הַטֶּפַח הָאַחֲרוֹן כֹּחוֹ כָלָה. יָדָיו וְרַגְלָיו הָיוּ כָעֵץ וְלֹא יָכְלוּ עוֹד מוּשׁ מִזֶּה וּמַעְלָה כִּמְלוֹא הָאֶצְבַּע. בְּשָׂרוֹ כָּבֵד עָלָיו שִׁבְעָתַיִם מִשֶּׁהָיָה. נִשְׁמָתוֹ קָצְרָה, בְּרַקוֹתָיו הֹלֶם פָּעַם וְכֻלּוֹ נַחַל זֵעָה, עוֹד מְעַט וְשָׁמְטוּ יָדָיו.

רֶגַע אֶחָד הִבִּיט הָעֶלֶם מִמְּרוֹמָיו אָרְצָה – וְשַׁמָּה הֶחֱזִיקַתְהוֹ. הָאָרֶץ רָחֲקָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ. הֲלָרִיק כָּל-יְגִיעוֹ? הֲלַשּׁוְא כִּלָה כֹחוֹ וַיְתַפֵּש לַעֲלוֹת עַד הֲלֹם? אֶת-כָּל-קוֹמַת הַגֶּזַע כָּבֹשׁ כָּבַשׁ וְלַטֶּפַח הָאַחֲרוֹן לא יוּכָל?

וּבְתַמְצִית כֹּחוֹ, כָּל-עוֹד שְׁאָר בִּינָתוֹ בוֹ, לָפַת הָעֶלֶם אֶת-קוֹמַת הָאַלּוֹן וּבְהִתְלַכְּדוֹ עִמָּה לַאֲחָדִים, נִסָּה בַּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה לְהָמִישׁ, וְלוּא אַךְ כִּמְלוֹא הַשּׂעֲרָה, אֶת-יָדָיו. וְאוּלָם יָדָיו לֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ גַם הַפָּעַם, כַּאֲשֶׁר הָיָה הַדָּבָר בַּחֲלוֹם. הַפָּעַם תֵּדַעְנָה כָל-עַצְמוֹתָיו, כִּי אִם יַרְפֶּה גַּם רֶגַע קָטָן כַּף יָדוֹ מִן הָעֵץ וְנִשְׁמַט אָרְצָה. לוּ אַךְ לֹא תִרְפֶּה בְּעוֹד רֶגַע מֵאֵלֶיהָ.

וּבִגְוַע לִבּוֹ בְּפַחַד מָוֶת עָצַם הָעֶלֶם אֶת-עֵינָיו וַתַּעַל שַׁוְעַת נַפְשׁוֹ מִמַּעֲמַקֶּיהָ:

“אִמִּי, בֹּאַי וְסִמְכִינִי!”

וּבְאֶפֶס כָּל-כֹּח וְכָל-תִּקְוָה כִּמְעַט חִשּׁבוּ יְדֵי הָעֶלֶם לְהַרְפּוֹת מִן הַגֶּזַע, וְאוּלָם בָּרֶגַע הַזֶּה וְהִנֵּה בָא גַַם בָּא הַפֶּלֶא. הַפֶּתֶןְ, אֲשֶׁר קָפָא פִתְאֹם בִּמְקוֹמוֹ קִפְאוֹן שִׁמּוּרִים וְכָל-מֵעְיָנָיו בִּנְתַנְיָה, אַךְ הֵרִיחַ שׁוֹאָה קְרוֹבָה הִתְנַעֵר כְּרֶגַע, וָיְשַׁלְשֵׁל בְּחִפָּזוֹן לָעֶלֶם אֶת-טַבַּעַת בְּשָׂרוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, וַיְהִי כְּמֵרִיץ לִידֵי הַנּוֹאָשׁ קְצֵה חֶבֶל לְהֵאָחֵז בֹוֹ. בְּלִי דָעַת, כִּמְעַט מֵאֲלֵיהֶן, דָבְקוּ יְדֵי הָעֶלֶם בַּמּוּשָט לָהֶן. וּבְעוֹד נְתַנְיָה תוֹמֵךְ לְתֻמּוֹ אֶת-כַּפּוֹת רַגְלָיו בְּגֶזַע הָאַלּוֹן נִדְחַף בְּכֹל-כֹּבֶד בְּשָׂרוֹ לְמָעְלָה, אֶל יַתֶר הטַבָּעוֹת, וַיֵּאָחֵז בָּהֶן בִשְׁתֵּי יָדָיו. עַתָּה הָיְתָה הָרְוָחָה.

עַל נְקַלָּה, כְּעוֹלֶה בִשְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם, תִּפֵּש עַתָּה נְתַנְיָה מִטַּבַּעַת לְטַבַּעַת וְהַפֶּתֶןְ שָׁקֵט תַּחְתָּיו כֻּלּוֹ, לֹא נָע וְלֹא זָע, כִּי אִמֵּץ גַּם אַמֵּץ אֶת-גְּרָמָיו וּבְשָׂרָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל, לְבִלְתִּי הַמְעֵד אֶת-נְתַנְיָה וּלְבִלְתִּי הַכְשִׂילוֹ, עַד הִשּׁיגָה יָדוֹ אֶת-אַחַת הַשּׂכוֹת בְּתַחְתִּית הַצַּמֶּרֶת, וַיַּעַל וַיִּרְכַּב עָלֶיהָ. עַתָּה יִבְטַח נְתַנְיָה וְלֹא יִפְחַד. מוֹשָׁבוֹ עַל הַשֹּׁכָה אֵיתָן. אֵין לוֹ בִּלְתִּי אִם לִשְׁלֹחַ יָד וְלֶאֱחֹז אֶת-הַפֶּתֶן בְּעָרְפּו – וְהִצִּיל אֶת-הַבָּרֶקֶת מִפִּיו. הַצֵּל יַצִּיל, וִיהִי מָה.

וּנְתַנְיָה גָּהִר כֻּלּוֹ עַל הַשֹּׁכָה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ אֶל הַפֶּתֶן, שָׁלֹחַ וְשָׁנֹה, בְּהִתְאַמְּצוֹ לְתָפְשׂוֹ בְּצַוָּארוֹ וְאוּלָם צַוַּאר הַפֶּתֶן נָטָה מִפָּנָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיְהִי כְּמִתְחַמֵּק. וּבְעוֹד יַד נְתַנְיָה דוֹלֶקֶת אַחֲרָיו כֹּה וָכֹה וְצַוַּאר הַפֶּתֶן הָיָה כְמִתְמַתֵּחַ פִּתְאֹם, וּבְהִשְׁתַּרְבְּבוֹ מִתּוֹכוֹ הָלֹךְ וְהִשְׁתַּרְבֵּב כְּנִשְׁלָף מִתַּעַר נֶעְלָם, הִתְרַחֵק מְעַט מְעַט מִיַּד רוֹדְפוֹ, הַרְחֵק וְהוֹסֵף, אֶל מוּל הָאֶשְׁנָב אֲשֶׁר בְּקִיר הַמִּגְדָּל כְּנֶגְדוֹ, וּכְכָל אֲשֶׁר אָרְכָה גְוִיָּתוֹ הַתְּלוּיָה בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ כֵּן מָעֲטוּ טַבְּעוֹתֶיהָ הַכְּרוּכוֹת מִסָּבִיב לַגֶּזַע. וּנְתַנְיָה, בְּהִמָּשְׁכוֹ אַחֲרֵי רֹאש הַפֶּתֶן, נעתק גַּם הוּא מִבְּלִי מֵשִׂים מִמְּקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן עַל הַשֹּׁכָה וַיִּרְחַק מְעַט מְעַט עַד קָצֶהָ, הַשָׁלוּחַ לְצַד הָאֶשְׁנָב. וְאוּלָם הַשֹּׁכָה, הַכָּלָה כְּאַמָּה לִפְנֵי הָאֶשְׁנָב, הָלְכָה וְדַקָּה בְּאַחֲרִיתָהּ וַתִּכַּף תַּחַת רוֹכְבָהּ. אִם יֶעְתַּק נְתַנְיָה עוֹד מִמְּקוֹמוֹ כִּמְלוֹא הַשּׂעֲרָה – וְנִשְׁבְּרָה.

בְּחֶרְדַּת לֵבָב וּבְעֵינַיִם כָּלוֹת עָקַב נְתַנְיָה אַחֲרֵי רֹאש הַפֶּתֶן. וּבְהִזָּהֲרוֹ לְבִלְתִּי הַכְבֵּד מְאֹד עַל קְצֵה הַשֹּׁכָה וּלְבִלְתִּי הַכְרִיעָהּ, הֵשַׂח עָלֶיהָ עוֹד הַפַּעַם אֶת-רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, וַיָּשָׁב וַיֵּט אֶת-יָדוֹ אֶל עֹרֶף הַפֶּתֶן. וְאוּלָם הַיָּד אֵחֲרָה, אֵחֲרָה. כִּמְעַט נָגְעָה בָעֹרֶף, וְהַפֶּתֶן הֵבִיא בְחִפָּזוֹן אֶת-רֹאשׁוֹ בְּעַד הָאֶשְׁנָב אֶל הַמִּגְדָּל פְּנִימָה, וּבְהֵאָחֲזוֹ עוֹד בְּטַבְּעוֹת זְנָבוֹ הָאַחֲרוֹנוֹת בְּגֶזַע הָאַלּוֹן הִתְמוֹדֵד בִּגְוִיָּתוֹ הֶעָבָה, הַשּׁמֵנָה הָעֲגֻלָּה,בֵּין הָאַלּוֹן וּבֵין סַף הָאֶשְׁנָב וַיְהִי כְקוֹרָה נְטוּיָה וּכְגֶשֶׁר מְשֻפָּע בֵּינֵיהֶם.

כִּמְעַט נָפַל נְתַנְיָה מֵעַל הַשֹּׁכָה מֵרֹב חֲרָדָה. אָכֵן כָּלְתָה הָרָעָה אֶל הַבָּרֶקֶת מֵעִם הַפֶּתֶן. עַתָּה יְקִיאֶנָּה אֶל תּוֹךְ הַמִּגְדָּל.

וּכְנִדְחָף בְּיָד נַעֲלָמָה, וּבְטֶרֶם יִתַּן אֶל לִבּוֹ מָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶר אֲשֶׁר יֹאמַר לַעֲשׂוֹת, הֶחֱלִיק נְתַנְיָה פִּתְאֹם מֵעַל הַשֹּׁכָה, וַיִּתָּלֶה עָלֶיהָ בְּכַפּוֹת יָדָיו בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וּבְתָמְכוֹ רֶגַע קָטָן, כְּהֶרֶף עַיִן אֶת-כַּף רַגְלוֹ הָאַחַת בִּגְוִיַּת הַפֶּתֶן, הַמְּתוּחָה כְגֶשֶׁר מוּצָק תַּחְתָּיו, קָפַץ בַּשּׁנִיָּה קְפִיצַת נָמֵר דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב אֶל תּוֹךְ הַמִּגְדָּל פְנִימָה.

מֵעַל רִצְפַת הָעֲלִיָּה נוֹצְצָה לְפָנָיו הַבָּרֶקֶת, וּמִתּוֹךְ הַקִּיר לְעֻמָּתוֹ בָּעֲרוּ שְׁתֵּי עֵינַיִם נִפְחָדוֹת, מִשְׁתָּאוֹת. חִוֶּרֶת כְּשּׂיד הַקִּיר וּכְלֹבֶן שִׂמְלוֹתֶיהָ נִצְבָה שָׁם, נָאוָה שִׁבְעָתַיִם בְּפַחְדָהּ וּבְחֶרְדָּתָהּ – הַנַּעֲרָה בַּת הַפְּלָאוֹת.

וּכְהָסֵב נְתַנְיָה אֶת-רֹאשׁוֹ לְהַבִּיט רֶגַע אֶחָד אַחֲרָיו, אֶל הַפֶּתֶן – לֹא מְצָאוֹ עוֹד. הַפֶּתֶן בִּצַּע מַעֲשֵׂהוּ – וַיֵּעָלֵם. הָיָה כְלֹא הָיָה.

יד

וּשְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת נְתַנְיָה וּקְצִיעָה, אַחֲרֵי צֵאת מֵהֶם פַּחְדָּם וְתִמְהוֹן לִבָּם, יָשְׁבוּ יַחַד בָּעֲלִיָּה עַל מַרְבַדֵּי הָרִצְפָּה שֶׁבֶת אֲהוּבֵי נֶפֶשׁ מֵאָז, אֲשֶר נִפְגְּשׁוּ פִתְאֹם אַחֲרֵי יְמֵי פְרִידָה אֲרֻכָּה, וְעֵינֵיהֶם לֹא שָׂבְעוּ מֵהַבִּיט אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ וּפִיהֶם לֹא נִלְאָה מִלְסַפֵּר אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם וְאֶת-כָּל אֲשֶר הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם עַד בּוֹאָם הֲלֹם.

וּבִנְטוֹת הַיּוֹם לַעֲרֹב הֶעֶלְתָה קְצִיעָה אֶת-נְתַנְיָה עַל הַגַּג וַתּוֹצֵא אֵלָיו מִכָּל-הַמַּטְעַמִּים, מֵאֲשֶׁר הוֹתִירָה לְנַפְשָׁהּ לַאֲרֻחַת-הָעָרֶב, וַתַּאֲכִילֵהוּ וַתַּשְׁקֵהוּ. אַחֲרֵי כֵן הִצִּיעָה לוֹ מִשְׁכָּב עַל הַגַּג, וְהִיא שָׁבָה קַלָּה וּמְאִירָה וּשְׂמֵחָה לַעֲלִיָּתָה, בְּעָזְבָה אַחֲרֶיהָ נִיחוֹחַ בְשָׂרָהּ הֶעָנֹג וְרֵיחַ שִׂמְלוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת, רֵיחַ דַּק וּמְעֻדָּן כְּרֵיחַ הַבֹּשֶׂם הַיָּקָר.

ונְתַנְיָה נִשְׁאַר לְבַדּוֹ עַל הַגַּג, עָזוּב לְרַחֲשֵׁי לִבּוֹ וּלְסַעֲרַת דָּמוֹ. רַבּוּ מֵהָכִיל פִּלְאֵי הַיּוֹם הַזֶּה כִּרְבּוֹת גַּם מוֹרָאָיו וּפְחָדָיו. אַךְ הַאֵין גַּם הַמַּשׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה? אָכֵן שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּגְמוּל כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶר מְצָאַתְהוּ לְפָנָיו. פֹּה לְמָטָּה בּעֲלִיָּה, מִתַּחַת לְמִשְׁכָּבוֹ תִּתְכַּנֵּס שָׁם לְבַדָּהּ עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָהּ בְּחֶרְדַּת נַפְשָׁהּ וּבְלַהַט בְשָׂרָהּ אַיֶּלֶת אֲהָבִים שׁוֹקֵקָה, וּבְהִתְהַפְּכָה בָּדָד בְּחַבִלֵי מַאֲוַיֶּיהָ תִּשָּׂא בִרְעָדָה אֶת-שְׁמוֹ עַל שְׂפָתֶיהָ, אַף תִּלְחַשׁ דּוּמָם: דּוֹדִי, גּוֹאֲלִי. מָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ הַבֹּקֶר וּמַה- קְּרוֹבָה הִיא אֵלָיו עַתָּה. מִשְׁכָּב מִתַּחַת למִשְׁכָּב, רַק עֲבִי הַמַּעֲזִיבָה יַפְרִיד בֵּין שְׁנֵיהֶם. הַאִם לֹא לְמַעֲנוֹ צָפַן אלֹהִים בַּמִּגְדָּל הַפְּלָאִים פְּנִינַת עֲלָמוֹת זֹאת, סְגֻלַּת הַחֵן עֲלֵי אֲדָמוֹת? וְהוּא גַּם הוּא הַאִם לֹא בְנַפְשׁוֹ קָנָה אוֹתָה?

גַּם מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן, מֵאָז נִגְלְתָה אֵלָיו מֵרָחוֹק מִמְּרוֹמֵי הַמִּגְדָּל, וּבְטֶרֶם תַּשִּׂיגֶנָּה יָדוֹ – חָרְדָה אֵלֶיהָ נַפְשׁוֹ כַּצִּפּוֹר, וְאַף כִּי עַתָּה, אַחֲרֵי העפילו אֵלֶיהָ בנַפְשׁוֹ וְהִיא כָּכָה קְרוֹבָה אֵלָיו הַאִם לֹא כַלַּת-דָּמִים הִיא לוֹ?

וּנְתַנְיָה צָנַח עַל מִשְׁכָּבוֹ וְהוּא עֲמוּס פְּלָאִים וּשְׂבַע נְעִימוֹת לֹא שֵׁם לָהֶן וְלִבּוֹ מָלֵא עַל כָּל-גְּדוֹתָיו הָגוּת חֲדָשָׁה לֹא יְדָעָה מֵימָיו. מָה הָרְנָנָה הַחֲרִישִׁית, הָעֲמֻקָּה, הַמְּתוּקָה עַד לִכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, הָעוֹלָה עַתָּה מֵאֵלֶיהָ בְּאָזְנָיו? הֲשִׁירַת כּוֹכְבֵי הַלַּיְלָה הִיא, אוֹ תְשׁוּאוֹת דָּמוֹ וּבְשָׂרוֹ?

וְתַרְדֵּמַת אֱלֹהִים נָפְלָה עַל נְתַנְיָה, וַיָּלֶן בַלַּיְלָה הַהוּא עַל גַּג הַמִּגְדָּל תַּחַת כִּפַּת הָרָקִיעַ וּשְׁנָתוֹ וַחֲלוֹמוֹתָיו עָרְבוּ לוֹ מְאֹד מְאֹד, כַּאֲשֶׁר לא עָרְבוּ לוֹ זֶה לֵילוֹת רַבִּים.

וּמִמָּחֳרַת הִיּוֹם, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּטֶרֶם יָפוּג מִבְּשַׂר קְצִיעָה חֹם מִשְׁכָּבָה וּבְעוֹד רְסִיסֵי הַלַּיְלָה אֲחוּזִים בִּקְוֻצוֹת נְתַנְיָה – עָמְדוּ הַשְׁנַיִם שֵנִית עַל הַגַּג עֶמְדַּת תָאֳמֵי עֳפָרִים מִתְרַפְּקִים זֶה עַל זֶה בְּאַהֲבָה וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, אֶל הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל בְּגִיחוֹ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ, כַּבִּיר וְנוֹרָא הוֹד, מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים לִזְרֹחַ הַבֹּקֶר עַל רֹאש שְׁנֵיהֶם. חֲבוּקִים וּצְמוּדִים יַחַד, אִישׁ זְרוֹעוֹ עַל צַוַּאר רֵעֵהוּ, נִשׁעֲנוּ הַשּׁנַיִם, אִשּׁה וָגֶבֶר, אֶל הַמַּעֲקֶה וְעֶדְנַת בְּשָׂרָם רָחֲפָה רַחֵף סֵתֶר מִמֶּתֶק צִנַּת בֹּקֶר רַעֲנַנָּה וּמַגָּעֵי חֶמְדָּה נַעֲלָמִים. תְּשׁוּקָה כְמוּסָה אַחַת כָּבְשָׁה אֶת-בְּשַׂר שְׁנֵיהֶם וְעַל פְּנֵי שְׁנֵיהֶם זָרַח אֹשֶׁר גָּדוֹל אֶחָד, אֹשֶׁר בָּא לְפֶתַע פִּתְאֹם. אָכֵן מִשְׁנֵה הוֹד וּמִשְׁנֵה גְבוּרָה לַשֶּמֶש בַּבֹּקֶר הַזֶּה. גַּם רִנְנַת הַצִּפֳּרִים וְצָהֳלָתָן חָזְקוּ הַבֹּקֶר לְמִשְׁנֶה. הֲצִוָּה אֱלֹהִים חַג גָּדוֹל עַל הָאָרֶץ?

וּבְהַעֲרוֹתָם אֶת-נַפְשָׁם אִישׁ בְּחֵיק רֵעֵהוּ, וּבְטֶרֶם תִּנָּתֵק עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ כָּלָה מִשְׂפַת הָאָרֶץ, וְהִנֵּה הִתְלַכְּדוּ פִּתְאֹם שִׂפְתֵי הַשְׁנַיִם, שִׂפְתֵי גֶבֶר ואִשּׁה, וַיַּאֲרִיכוּ מְאֹד בִּנְשִׁיקָתָם, וַיְהִי כְּאִילוּ שָׁתוּ מָצוּ אִישׁ אֶת- נֶפֶשׁ רֵעֵהוּ עַד תֻּמָּהּ. אָז יְמַלֵּל נְתַנְיָה בְּשִׁכְרוֹנוֹ:

“צָמְאָה לָךְ נַפְשִׁי, אַיֶלֶת שַׁחֲרִי.”

וּקְצִיעָה לָחֲשָׁה בְּהִצָּמְדָהּ אֵלָיו וּבְהַעֲמִיקָה רֹאשָׁהּ אֶל חֵיקוֹ:

“דָּבַק בְּשָׂרִי אַחֲרֶיךָ, גוֹאֵל חַיָּי.”

וּמִקֵּץ רְגָעִים, בְּהִגָּלוֹת הַנֶּשֶׁר מֵרָחוֹק, בִּדְאוֹתוֹ דָאֹה וְקָרוֹב אֶל הַמִּגְדָּל וּמַשָּׂאוֹ הַנָּעִים עַל כְּנָפָיו, הִתְנַעֲרוּ הַנֶּאֱהָבִים מִשִׁכְרוֹנָם כְּהִנָּעֵר הַצִּפֳּרִים מִטַּל הַבֹּקֶר, וּבְנוֹפְפָם אֶת-יְדֵיהֶם לְמוּלוֹ מִמְקוֹמָם הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְלֹא חָדְלוּ עַד רִדְתּוֹ הַגָּגָּה. צָהֹל צָהֲלוּ לְבֹאוֹ כְּמִצְהֲלוֹת יְלָדִים אֶל דּוֹדָם אוֹ אֶל אֲחִיהֶם הַגָּדוֹל בְּשׁוּבוֹֹ אֶל יוֹם טוֹב מִמֶּרְחָקִים וּתְשׁוּרָה רַבַּת נְעִימוֹת בְּיָדוֹ.

בְּיַד קַלָּה וְחָרוּצָה וּבְשֶׁצֶף שָׂשׂוֹן וְחִפָּזוֹן פָּרְקָה הַנַּעֲרָה אֶת-הַמַּשָׂא מֵעַל בַּעַל הַכְּנָפַיִם, וּבִרְאוֹתָה כִּי לֹא הֶעְדִּיף הַנֶּשֶׁר הַפָּעַם עַל אֲשֶׁר יָבִיא יוֹם יוֹם, וַתְּעַקֵם שְׂפָתַיִם וַתַּקְדֵּר מֵצַח, וַתְּהִי כְּיַלְדָהּ מִתְחַטֵּאת הָאוֹמֶרֶת לְהִתְרָאוֹת כְּמִתְרָעֶמֶת, וּבְשָכְחָה בְּפַחֲזוּתָהּ רֶגַע אֶחָד לִפְנֵי מִי הִיא עוֹמֶדֶת עַתָּה, שָׁלְחָה לְעֻמַּת הוֹד פְּנֵי נֶשֶׁר נִשְׁרֵי הַנְּשָׁרִים אֶצְבַּע קְטַנָּה וּמְתוּקָה, אֶצְבַּע תּוֹכֵחָה וְקַלָּסָה, וַתֹּאמֶר בִּמְשׁוּבַת חֵן:

“מָה הִמְעַטְתָּ לְהָבִיא הַיּוֹם, רַבְנֶשֶׁר! אָכֵן לֹֹא נְדְיבָה רוּחֲךָ, רֶכֶב מֶלֶך יְהוּדָה וּפָרָשׁוֹ. הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ כַּיוֹם בַּמִּגְדָּל? שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ כַּיוֹם ושְׁנַיִם נִהְיֶה מֵעַתָּה וְעַד כָּל-הַיָּמִים. הַאִם לֹא עַל יָדְךָ וּבְשֶלְּךָ הוּבָא אוֹרֵחַ אֶל בֵּיתִי? עָלֶיךָ אֵפוֹא גַם כָּל-מַחְסוֹרָיו, עָלֶיךָ וְעַל צַוָּארֶךָ. רְאֵה, הִנֵּה הוּא לְפָנֶיךָ: בָּחוּר בֶן-חַיִל, הַאֵין זֹאת? לֵך שׁוּב וְהִגַּדְתָּ לַאדוֹנֶיךָ, כִּי לֹא בּוֹדֵדָה אָנֹכִי עַתָּה בַּמִּגְדָּל, כִּי שְׁנַיִם אֲנַחְנו. הֲשָׁמָעְתָּ? שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ. שְׁאַל אֶת-כָּל-צִפֳּרֵי הַבֹּקֶר וְתֹאמַרְנָה לְךָ: שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ. גַּם מִשְׁבְּרֵי הַיָּם יִשְׁאֲגוּ מֵרָחוֹק: שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ! וְהֵד הָרִים מִסָּבִיב יִשְׁנֶה וִישַׁלֵשׁ: שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ, שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ!”

וּקְצִיעָה בַּעֲבוֹר אוֹתָהּ שֶׁטֶף עֲלִיצוּתָה, יָצְאָה פִתְאֹם בְּמָחוֹל. בִּצְעָדִים מְהִירִים וּצְפוּפִים וּזְעִירִים זְעִירִים, נֶחֱרָזִים זֶה אֵצֶל זֶה כְּגַרְגְּרֵי פְּנִינִים קְטַנוֹת, עָקֵב עָקֵב בְּצַד בֹּהֶן, טָפְפָה בַתְחִלָּה הַנַּעֲרָה מִסָּבִיב לנְתַנְיָה טֶפֶף קַל וַחֲרִישִׁי, וַתִּזַּח בְּמַעְגָלָהּ דּוּמָם כְּצָפָה. פַּעַם תִּסּוֹג מֵעָלָיו אֲחוֹרַנִּית כְּאַיָּלָה נִפְחֶדֶת, וּבְרַחֲקָה תִּשְׁטַח אֵלָיו אֶת-תָּאֳמֵי כַפֶּיהָ הַקְּטַנוֹת וְהָעֲנֻגוֹת וְעֵינֶיהָ תְפִלָה. אָז תִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּמַגִּישָׁה אֵלָיו עַל כַּפּוֹת יָדֶיהָ מֵרָחוֹק אֶת-נַפְשָׁהּ וּבְשָׂרָה מַשְׂאַת אַהֲבָה מִנְחַת בֹּקֶר. וּפַעַם תָּשׁוּב וְקָרְבָה אֵלָיו קִרְבָה רַבָּה, וְעָמְדָה לְפָנָיו קוֹמְמִיּוּת, מֵצַח לְעֻמַּת מֵצַח, וּבְהִתְנוֹפְפָהּ נֶגֶד פָּנָיו מְלֹא גְוִיָּתָהּ, מְיֻשֶּרֶת וּמְתוּחָה כְּמֵיתַר הַכִּנּוֹר וּכְקֶרֶן הָאוֹר, תִּשְׂרְפֵהוּ בְּעֵינֶיהָ וּתְלַהֲטֵהוּ בְּנִשְׁמַת אַפָּהּ. בְּעוֹד רֶגַע וְהִנֵּה שָׁבָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ, וּבְתָמְכָה יָדֶיהָ בְּמָתְנֶיהָ הַדַּקּוֹת תָּנוּד וְתִדַּדֶּה תַחְתֶּיהָ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּמַרְאֶיהָ כְּסֵפֶל כֶּסֶף בֶּן יְדוֹתַיִם, סֵפֶל הַיְקָר מָלֵא מֶסֶךְ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְיֵהָפֵךְ. כִּמְעַט חָרְדָה יַד נְתַנְיָה אֵלֶיהָ מֵרָחוֹק לְסָמְכָהּ.

וְאוּלָם כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפָה לָחוּל כֵּן שִׁנְתָה טַעְמָהּ וְכֵן הֵעֵזָה פָנֶיהָ. הָאַיָּלָה הָיְתָה לִלְבִיאַת אֵשׁ וּמְחוֹלָהּ נֶהְפַּךְ לְסַעֲרַת לֶהָבָה, קְוֻצּוֹתֶיהָ, תַּלְתַּלֵי זָהָב, רֻתְּחוּ כַּמֶּרְקָחָה, וּבְהִתְלַהֲטָן מֵאֲחוֹרֵי עָרְפָּה, מְשֻלָּחוֹת פֶּרַע לְרוּחַ הַיּוֹם, נִרְאוּ כִּלְשׁוֹנוֹת שַׁלְהֶבֶת מְסֹעָרוֹת וּמְלַחֲכוֹת. כֻּלָּהּ לַפִּיד חַי וּבוֹעֵר מְלֻבֶּה סוּפָה. סְחוּף סַעֲרָתָהּ וּקְלוּי אִשּׁהּ נִצָּב נְתַנְיָה בִּמְקוֹמוֹ, רוּחוֹ שׁוֹתָה אֶת-שַׁלְהַבְתָּהּ עַד לְשָׁכְרָה וּבְלִבּוֹ חֵץ מָוֶת. יָדָיו חָרְדוּ גַּם עַתָּה כְּפַעַם בְּפַעַם אֶל הַנַּעֲרָה, וְהוּא בְּשִׁכְרוֹן נַפְשׁוֹ טֶרֶם יֵדַע לָמָּה חָרְדוּ, הַלְהַצִּילָהּ וְאִם לְתָפְשָׂה.

אֶפֶס כִּי לַבַּת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה כְּבָר אָחֲזָה גַּם בָּעֶלֶם וְאֶת-יָדָיו הַצְּרוּבוֹת לֹא הֵשִׁיב עוֹד. וּבִנְפֹל מִקֵּץ רֶגַע הַנַּעֲרָה הַלּוֹהֶטֶת כֻּלָּהּ אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתָיו – וַיְכַתְּפֶנָּה וַיִּשּׂאֶנָּה לַחֲדַר-מִשְׁכָּבָה כִּנְשׂוֹא הַקּוֹצֵר אֶת אֲלֻמָּתוֹ הַמְּלֵאָה הַגֹּרְנָהּ.

וְהָעַיִט הַמּוּזָר וְהַלָּבָן רָאָה בְּעֵינָיו הַזָּרוֹת אֶת-כָּל אֲשֶר נַעֲשָׂה – וַיְהִי כְלֹא רוֹאֶה, וְאוּלָם אַךְ נִבְלַע הָעֶלֶם עַל שְׁלָלוּ בַּמִּגְדָּל– וַיִּנָעֵר פִּתְאֹם וַיִּתְנַשֵׂא דָחוּף וּמְבֹהָל, כְּנִכְוֶה בְּרוֹתְחִים, לָרָקִיעַ, וּבְהִתְרוֹצְצוֹ שׁוֹלָל כֹּה וָכֹה מִמַּעַל לַגָּג עוֹד רִגְעֵי מִסְפָּר, נָדַד אֶבְרָה וַיְפַרְפֵּר כָּנָף, וַיְהִי כְּמִתְחַבֵּט לַשָּׁוְא בְּרֶשֶׁת נַעֲלָמָה וּכְעוֹף לָיְלָה מְגַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם. אַךְ פִּתְאֹם נָטָה בְּכֹחַ, וַיְהִי כְּנֶחֱלָץ בְּאַחַת מִמַּלְכֻּדְתּוֹ, וּבְהֲטִילוֹ אֶת-נַפְשׁוֹ בְּבַת רֹאשׁ, בְּלִי דַעַת וְחֶשְׁבּוֹן, אֶל חֲלַל הָעוֹלָם, חָצָה בִּגְבוּרַת כְּנָפָיו אֶת-מֶרְחֲבֵי הָרָקִיעַ, גִּמֵּא מֶרְחָקִים עַל מֶרְחָקִים וַיִּשְׁלַח אֶת-צִוְחַת שִׁגְעוֹנוֹ עַד אַפְסֵי אָרֶץ.

וּכְבֹא אַחֲרָיו הַתֻּכִּי אֶל הָאַלּוֹן לִפְקֹד אֶת-הַנַּעֲרָה לְשָׁלֹום וּלְבָרְכָהּ בִּרְכַּת הַבֹּקֶר כְּמִשְׁפָּטוֹ – לֹא מָצָא מַעֲנֶה. לֹא נִפְתַּח הָאֶשְׁנָב מִמוּלוֹ הַיּוֹם וְלֹא נִגְלָּה קָדְקֹד תַּלְתַּלֵי הזָהָב. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינָיו מְאֹד. מַדוּעַ יִצְרַח וְאֵין שׁוֹמֵעַ? יִקְרָא בְּגָרוֹן – וְאֵין מֵשִׁיב.

טו

בַּיוֹם הַהוּא פָּרַשׂ נְתַנְיָה אֶת- כְּנָפָיו עַל הַנַּעֲרָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָׁה. וּמִמָּחֳרַת הִיּוֹם בַּבֹּקֶר, בַעֲלוֹת נְתַנְיָה וְאִשְׁתּוֹ הַגָּגָּה – וְהִנֵּה הֵבִיא הַנֶּשֶׁר צֵידָה וּמָזוֹן כִּפְלַיִם עַל אֲשֶׁר יָבִיא יוֹם יוֹם, וַיְהִי הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם לְאוֹת וּלְמוֹפֵת כִּי רָצָה וְגַם בֵּרַך אֱלֹהִים אֶת-אַהֲבָתָם, וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. כִּמְעַט חִבְּקָה קְצִיעָה אֶת-צַוַּאר הַנֶּשֶׁר מִשִּׂמְחָה וְאוּלָם זַעַף עֵינָיו וְחַלְמִישׁ מַקּוֹרוֹ הַמְמֹרָט הִסִּיגָה אָחוֹר, וַתֵּט לוֹ עֵין בְּרָכָה מֵרָחוֹק, וְהוּא גַּם הוּא הָיָה כְּמִתְנַכֵּר הַיּוֹם, וְלֹא שָׁעָה אֶל הַנַּעֲרָה ואֶל בִּרְכַּת עֵינָהּ, וַיַּעֲמֹד בָּדָד וְדוּמָם וָזָר, וְהוּא רָם עֵינַיִם וּגְבַהּ צַוָּאר, וְיֶתֶר שְׂאֵת לוֹ, וְיֶתֶר הוֹד מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, כֻּלּוֹ אוֹמֵר: נֶשֶׁר נִשְׁרֵי הַנְּשָׁרִים.

וּמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה הַדָּבָר לְחֹק: בֹּקֶר בֹּקֶר יָבִיא הַנֶּשֶׁר אֶל הַגַּג מִכָּל-מַעֲדַנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִמּיטַב שֻׁלְחָנוֹ שְׁתֵּי מָנוֹת: מָנָה לַנָּפֶשׁ. וַיֵּשְׁבוּ נְתַנְיָה וְאִשְׁתּוֹ בַּמִּגְדָּל כְּתָאֳמֵי יוֹנִים בַּאֲרֻבָּתָם וַיִּרְאו בַטוֹבָה: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְעַלְסִים בַּאֲהָבִים. רַק הָאַחַת עָכְרָה אֶת-רוּחַ נְתַנְיָה וְאֶת-שְׁלוֹמוֹ: אֵת אֲשֶׁר לֹא בִצַּע עַד עַתָּה אֶת-זְמָמוֹ לְהֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי אֱלֹהִים וּלְשַׁלֵּם בְּמוֹעֲדָם אֶת-הַנְּדָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח אָבִיו בְּיָדוֹ, וְאַף כִּי עַתָּה בְשִׁבְתּוֹ כָלוּא בַמִּגְדָּל עַל אִי בּוֹדֵד, הוּא וְעוֹד נֶפֶשׁ אַחַת אֲהוּבָהּ עִמּוֹ, הֲלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ הַדָּבָר שִׁבְעָתַיִם, בְּאֵין לְאֵל יָדוֹ וּבְאֶפֶס תִּקְוָה לְרֶוַח וּלְהַצָּלָה קְרוֹבָה.

וְכַאֲשֶׁר אָרְכוּ הַיָּמִים – וַיִּתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ מְאֹד וַיֵּלֶךְ קוֹדֵר, וְאוּלָם קְצִיעָה נִחֲמַתְהוּ בִיגוֹנוֹ וַתְּחַזֵּק לִבּוֹ בְּדִבְרֵי שְׁלֹמֹה וּבְאִמְרֵי פִיו וַתֹּאמַר:

"הַאִם לֹא בָאוּ דִבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כְּתֻמָּם עַד הַיּוֹם? כֵּן יָקוּמוּ גַם יֶתֶר דְבָרָיו. אֵין זֹאת כִּי אִם קְרוֹבָה גְאֻלָּתֵנוּ לָבֹא. פָּקֹד יִפְקֹד מֶלֶך יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, הֶחָכָם וְהַנָּאוֶה בְמַלְכֵי אֶרֶץ, אֶת-בַּת אֲרָם הַקְּטַנָּה וְהַפּוֹתָה, אֲשֶר הִסְגִּירָה אֶת-נַפְשָׁהּ הַנִּקְלָה אֶל כַּף יָדוֹ הַצְּחוֹרָה וְדַקַּת הָאֶצְבָּעוֹת, וַתַּאֲמֵן לְמוֹצָא שְׂפָתָיו הַמְעֻדָּנוֹת וְהַנּוֹטְפוֹת נֹפֶת. הַיְכַחֵשׁ מֶלֶך יְהוּדָה, וְאִם מוֹשֵׁל יִשְׂרָאֵל יִבְגֹד?

וּנְבוּאַת הַנַּעֲרָה קָמָה וְנִהְיָתָה. גְּאֻלַּת כְּלוּאֵי הַמִּגְדָּל לֹא אֵחֲרָה לָבֹא, כַּאֲשֶׁר יַגִּידוּ הַדְּבָרִים הַבָּאִים.

טז

וְטַבָּחֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הִתְבּוֹנְנוּ יוֹם אֶחָד וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה נֶעְדְּרָה מֵאֲשֶר הֵכִינוּ לְשֻׁלְחַן הַמֶּלֶך עוֹד מָנָה אֶחַת, מִלְבַד מְנַת הַנַּעֲרָה, אֲשֶר יִשָּׂאֶנָּה הַנֶּשֶׁר, חֹק יוֹם בְּיוֹמוֹ, אֶל מְקוֹם פְּלוֹנִי בְּמִצְוַת הַמֶּלֶך. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַטַּבָּחִים, וּבְכָל-זֹאת לא שָׂמוּ לֵב, כִּי אָמְרוּ אַךְ מִקְרֶה הוּא. אוּלַי שָׁגוּ בַמִּסְפָּר, וְאוּלַי חֻלְדָּה גְרָרַתָּהּ. וְאוּלָם בְּהִשָׁנוֹת הַדָּבָר וּבְהִשְׁתַּלְשׁוֹ, וַיִּבָּהֲלוּ מְאֹד, וַיָּשִׂימוּ מְאָרְבִים – וְהִנֵּה נִתְפַּשׂ הַגַּנָּב. וּמִי הוּא? הֲלֹא הוּא הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְהַלָּבָן, רַבְנֶשֶׁר, עוֹף רְכוּב הַמֶּלֶךְ וּכְרוּב גַּאֲוָתוֹ. וַיּוּבָא הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וּשְׁלֹמֹה שָׁמִע אֶת-הַדָּבָר, וַיִּצְחַק בְּלִבּוֹ וּפָנָיו אֹרוּ, וְאוּלָם הִתָּמֵּם וַיֹּאמַר:

“אָכֵן דֶּרֶךְ עוֹרְבִים לְרַבְנֶשֶׁר וַאֲנִי לֹא יָדָעְתִּי, בֹּשְׁתִּי מִנִּשְׁרִי, בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלָמְתִּי עַתָּה אֲלַמְּדֵהוּ אֹרַח מֵישָׁרִים.”

וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה כְּמִתְעַשּׁת וַיֹּאמַר:

“וּבְכָל-זֹאת, תְּנוּהוּ וַיִּגְנֹב כִּלְבָבוֹ עַד אֶרְאֶה מָה אֶעֱשֶׂה לו. נִמְהָר בְּמִשְׁפַּט יְסַלֵּף צֶדֶק. כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת-נֶפֶשׁ הָעוֹף? יֵשׁ אֲשֶׁר קטן הַזְּבוּבִים יֶחְכָּם וְגַם יִצְדַּק מֵעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן בָּאָדָם. וְעוֹד גַּם זֹאת: הַאֵין יֵשׁ אֲשֶׁר יִשְׂכַּל יִצְרָם הָרַע מִשִּׂכְלֵנוּ הַטּוֹב? אוּלַי אֵת אֲשֶׁר יֵרָאֶה בְּעֵינֵינוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּחַטָּאת וּכְאִוֶּלֶת תֵּחָשֵׁב לָהֶם לְחָכְמָה וְלִצְדָקָה גְדוֹלָה.”

וְעוֹד בַּיוֹם הַהוּא הִבְהִיל שְׁלֹמֹה אֶת-הָרָצִים אֶל כָּל-בַּעֲלֵי דְבָרָיו מִן הַמְּלָכִים אֲשֶר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּשְׁתֶּה וַיְשַׁחֵר אֶת-פְּנֵיהֶם לִהְיוֹת עֲתִידִים לְיוֹם אֲשֶר יָעַד לָהֶם, וְיָרְדוּ אִתּוֹ אֶל הָאִי, הֵם וְנִלְוֵיהֶם, לִפְקֹד אֶת- הַמִּגְדָּל וּלְדֵעָה מַה-נַעֲשָׂה לַנַּעֲרָה בַּת מֶלֶךְ אֲרָם הַכְּלוּאָה בּוֹ.

ושְׁלֹמֹה וְכָל-הַמְּלָכִים אֲשֶר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּשְׁתֶּה, וְאֲבִי הַנַּעֲרָה מֶלֶךְ אֲרָם בְּתוֹכָם, הֵם וְנִכְבַּדֵּי שָׂרֵיהֶם וּגְדוֹלֵי חַכְמֵיהֶם וְרָאשֵׁי קוֹסְמֵיהֶם, נֶאֱסְפוּ כֻלָּם כְאִישׁ אֶחָד שֵנִית אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנָּם לְבוּשִׁים הָדָר וּמִכְלוֹל כֻּלָּם אִישׁ כְּמַדּוֹ וְכִלְבוּשׁוֹ, הַמְּלָכִים בְּעַטְרוֹתֵיהֶם וּבְאַדְרוֹת מַלְכוּתָם, מַעֲטֵה אַרְגָּמָן וְכַרְמִיל, הַשּׂרִים בִּצְפִירוֹת תִּפְאַרְתָּם וּבִמְעִילֵיהֶם שֵׁשׁ וְשָׁנִי; הַחֲכָמִים בְּכָתְנוֹת פַּסֵיהֶם וּבדֵּיהֶם הַלְּבָנִים, בְּמִצְנְפוֹתָם וּבִסְרוּחֵי טְבוּלֵיהֶם, בְּאַבְנְטֵיהֶם הָרְחָבִים וְהַמְצֻיָּצִים וּבְקַסְתוֹת הַסּוֹפְרִים אֲשֶר בְּמָתְנֵיהֶם, וְהַקּוֹסְמִים בְּפַאֲרֵי מִגְבְּעוֹתָם, תַּבְנִית מִגְדָּלִים גְּבוֹהִים וּבְצוּרִים, וּבַאֲפוּדֵיהֶם, מְעֲשֶׂה רִקְמָה רִקְמָתַיִם, חוּר, כַרְפַּס וּתְכֵלֶת יַחְדָּו. וּבַעֲלוֹת כָּל-הָעֵדָה הַנְּקֻדָּה וְהַבְּרֻדָּה עַל אַדֶּרֶת הַפְּלָאִים הִתְנַשְּׂאָה מֵעַל הָאָרֶץ וַתָּעָף אֶל הָאִי.

וְכָל פִּרְאֵי הָאִי לְמִינֵיהֶם, כָּל-הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה, מֵעוֹף הַבָּר וְעַד חַיְתוֹ יַעַר וְשָׂדֶה וְעַד רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, רָאוּ שֵנִית לְחֶרְדָּתָם וּלְפַחְדָּם בְּרֶדֶת מִשָּׁמַיִם פִתְאֹם עֵיִט פְּלָאִים, שַׂגִּיא וְנו­ֹרָא וּרְחַב בֶּטֶן. כְּכִבְרַת אֶרֶץ מְעוֹפֶפֶת לְמִדָּה,לֹא נִרְאָה כָמֹהוּ לְשֶׂגֶא וּלְרֹחַב מִיּוֹם הֱיוֹת עוֹף כָּנָף עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבַחֲנוֹתוֹ אֶת-פְּנֵי הַמִּגְדָּל, וְהִנֵּה שָׁרְצָה מִבִּטְנוֹ עֲדַת יְצוּרֵי פֶלֶא, בְּרוּאִים זָרִים וּמוּזָרִים מְאֹד, כֻּלָּם זְקוּפֵי קוֹמָה וְהוֹלְכֵי עַל שְׁתַּיִם, וְהִנָּם נִקְהָלִים ועוֹמְדִים אֲגֻדָּה אַחַת לִפְנֵי פֶתַח הַמִִּגְדָּל.

וְהַבָּאִים סַבּוּ אֶת-הַמִּגְדָּל וַיַּקִּיפוּהוּ וַיַּחְקְרוּ שִׁבְעָתַיִם אֶת-כָּל-קִירוֹתָיו מִסָּבִיב, חָקֹר וּמַשֵּׁש וְהָרֵחַ הֵיטֵב כָּל-אֶבֶן אֲשֶר בַּקִּיר וְכָל-כָּפִיס אֲשֶר בָּעֵץ וְכָל-אָרִיחַ וּלְבֵנָה, לִרְאוֹת הַאֵין בָּם פֶּרֶץ וָחוֹר? הַאִם לֹא חָלוּ בָם יָדַיִם? אַחֲרֵי כֵן סָבְבוּ וַיָּשוּבוּ אֶל שַׁעַר הַפֶּתַח וַיִּבְחָנוּהוּ גַם אוֹתוֹ עַל בְּרִיחָיו וְעַל מַנְעוּלָיו וְעַל חוֹתְמוֹתָיו – הַאֵין בָּם פְּחֶתֶת מְאוּמָה?

וּבְמָצְאָם אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים וְהִנָּם עַל מְכוֹנָם וְעַל מִשְׁפָּטָם, וַיְצַווּ לְהָסִיר אֶת-הַחוֹתָמוֹת וְלִפְתֹּחַ אֶת- הַמַּנְעוּלִים וּלְהַמִישׁ אֶת-הַבְּרִיחִים, וְדַלְתוֹת הַשַּׁעַר אֲשֶר הֶחֱלִיאוּ מֵרֹב יָמִים נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה בְּקוֹל שְׁרֵקָה וַחֲרֵקָה וְכָל-הָעֵדָה בָּאָה אֶל הַמִּגְדָּל פְּנִימָה.

וְהַסֻּלָּם הַשָּׁמוּט הוּקַם גַּם הוּא עַל כַּנוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְכָל-הַבָּאִים עָלוּ בוֹ אִישׁ אַחֲרֵי רֵעֵהוּ, אִישׁ כִּכְבוֹדוֹ וּכְעֵרֶךְ מַעֲלָתוֹ, הַגָּדוֹל הַגָּדוֹל רִאשׁוֹן וְהַקָּטֹן הַקָּטֹן אַחֲרוֹן, זוּלָתִי מֶלֶךְ אֲרָם הַמַּר וְהַנִּמְהָר, דַּק הַבָּשָׂר וּשְׁפַל הַקּוֹמָה, אֲשֶׁר גַּם בְּקָטְנוֹ נִדְחַף לַעֲבֹר בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, וְהַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, בְּכָל-קִנְאָתָם לִכְבוֹדָם וּבְכָל-הֱיוֹתָם לְהוּטִים גַּם הֵם לָדַּעַת אַחֲרִית דְבַר הַנַּעֲרָה בַּמִּגְדָּל, נָשְׂאוּ הַפָּעַם אֶת-פָּנָיו וְלֹא כִהוּ בוֹ, בְּהַכִּירָם כֻּלָּם כָּמֹהוּ אֶת-יִתְרוֹנוֹ הַגָּדוֹל עַתָּה עֲלֵיהֶם, כִּי עַל כֵּן אֲבִי הַנַּעֲרָה הוּא, וְנַפְשׁוֹ תֵצֵא אֶל בִּתּוֹ, וְהוּא כְּבַד רוּחַ וּקְצַר אַף וּשְׂבַע רֹגֶז, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מֻכֵּה טְחוֹרִים, וּמֵעוֹדוֹ לֹא יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֹ.

וּבַעֲלוֹתָם כֻּלָּם אֶל הָעֲלִיָּה – וַיַּעֶרְכוֹ כֻלָּם אֵלֶּה אַחֲרֵי אֵלֶּה טוּרִים טוּרִים, אִישׁ עַל מַעֲמָדוֹ וְעַל מַעֲרַכְתּוֹ, לְפִי כְבוֹדוֹ וּלְפִי מַעֲלָתוֹ; הַטּוּר הָאֶחָד – מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַנֶּאְדָּר מִזֶּה וּמֶלֶךְ אֲרָם הַנִּזְעָם מִזֶה וּשְׁלֹמֹה בְּשַׁלְוַת רוּחוֹ וּבִמְאוֹר פָּנָיו בַּתָּוֶךְ. הוּא הַטּוּר הָרִאשׁוֹן. אַחֲרֵיהֶם בַּטּוּר הַשֵּנִי כָּל-יֶתֶר הַמְּלָכִים הַקְּטַנִים וּקְטַנֵי הַקְּטַנִים. וְאַחֲרֵיהֶם – חֶבֶר הַחֲכָמִים יוֹ­דְעֵי בִינָה לְעִיתִּים וּמוֹשְׁכֵי בְּשֵבֶט סוֹפֵר, וְאַחֲרוֹנִים לְכֻלָּם לַהֲקַת הַקּוֹסְמִים וְהַהוֹבְרִים, יוֹ­דְעֵי חֲלוֹמוֹת לִפְתֹר וּמְַגֵּי עֲתִידוֹת. כָּכָה עָמְדָהּ עֲדַת הַנִּקְהָלִים בָּאֵי הַמִּגְדָּל בָּעֲלִיָּה הַמְרֻוַּחַת וְעֵינֵיהֶם מְשׁוֹטְטוֹת בְּכֹל-פִּנּוֹת הַבַּיִת לִמְצֹא אֶת-הַנַּעֲרָה הַכְּלוּאָה וְנַפְשָׁם כָּלָה לָדַּעַת מֶה הָיָה לָהּ וּמָה הִגִּיעַ אֵלֶיהָ בִּימֵי כִלְאָה: הֲיַּעַמְדוּ דִבְרֵי שְׁלֹמֹה אִם לֹא? וְאוּלָם בָּעֲלִיָּה לֹא נִמְצָאָה הַנַּעֲרָה, אֵין זֹאת כִּי אִם מִסְתַּתֶּרת הִיא בַּחֲדַר הַמִּשְׁכָּב, וְכֹל-הָעֵדָה נָשְׂאָה אֶת-עֵינֶיהָ אֶל דֶּלֶת חֲדַר הַמִּשְׁכָּב. וּבָרֶגַע הַזֶּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת – וְהָעֵדָה כֻלָּה הָיְתָה לְאָבֶן, עֵינֵיהֶם רָאוּ אֵת אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ: תַּחַת הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת אֲשֶׁר נִכְלְאָה בַּמִּגְדָּל, נָעֲרָה רַכָּה וַעֲנֻגָּה, בַּת מֶלֶךְ אֲרָם, – יָצְאוּ עַתָּה לִקְרָאתָם וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵיהֶם קוֹמְמִיּוּת וְרָמֵי מֵצַח בְּפֶתַח הַחֶדֶר נְפָשׁוֹת שְׁתַּיִם:

גֶבֶר ואִשּׁה.

אֶת-כָּל-הַבָּא אַחֲרֵי זֹאת, וְכֵן אֶת-יֶתֶר דִּבְרֵי הַיּוֹם הַהוּא עַל הֲמוֹנוֹ וּשְׁאוֹנוֹ וְעַל פָּרָשַׁת כָּל-מַעֲשָׂיו ואֶת-כָּל אֲשֶׁר עוֹלְלוּ הַדְּבָרִים לְנֶפֶשׁ רוֹאֵיהֶם וְשׁוֹמְעֵיהֶם, וְאַף כִּי מַרְאֵה פְּנֵי מֶלֶךְ אֲרָם וְשִׁבְרוֹן לִבּוֹ בְהִוָּדַע לוֹ בֶּן-מִי הוּא הָעֶלֶם אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֱלֹהִים לְבִתּוֹ – אוֹתָם יִלְאֶה לְסַפֵּר גַּם עֵט סוֹפֵר מָהִיר. יְשַׁוֵּם נָא אֵפוֹא לְנֶגְדוֹ אִישׁ וְאִישׁ כִּלְבָבוֹ.

יז

וּשְׁלֹמֹה וְכָל-הַמְּלָכִים הַהוֹלְכִים אִתּוֹ עַל הַנִּלְוַים עֲלֵיהֶם וְעַל שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַחֲדָשׁוֹת שׁוֹכְנֵי הַמִּגְדָּל שָׁבוּ כֻלָּם עוֹד בַּיוֹם הַזֶּה יְרוּשָׁלַיְמָה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶך לָשֶבֶת אֶל המִשְׁתֶּה אֲשֶר צִוָּהוּ שְׁלֹמֹה לִפְנֵי צֵאתוֹ, בִּצְפוֹתוֹ מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית.

וְרָץ מָהִיר בָּא אֶל מַלְכִּישׁוּעַ צִידוֹנָה בּדְבַר שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: “מַהֲרָה עֲלֵה יְרוּשָׁלַיְמָה לַחֲתֻנַּת בְּנֶךָ. חוּשָׁה, אַל תַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ.”

וּמַלְכִּישׁוּעַ הַזָּקֵן הוּבָא אֶל הַאַרְמוֹן, וּבְמָצְאוֹ שָׁם אֶת-בְּנוֹ נָפַל עַל צַוָּארוֹ וַיְחַבֶּק-לוֹ וֵיְנַשּׁק-לוֹ, נַשֵׁק וְלֹא יֶחְדָּל, עַל לְחָיָיו וְעַל מִצְחוֹ וְעַל קְוֻצּוֹתָיו וְעַל כְּתֵפָיו וְעַל כֹּל אֲשֶׁר מָצְאוּ פִיו וּשְׂפָתָיו, וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָּדוֹל, כִּמְעַט יָצְאָה נַפְשׁוֹ בִּבְכוֹתוֹ, וַיִּקְרָא בְקוֹל רָצוּץ וּבְלֵב נִשְׁבָּר, וְדִמְעָתוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף:

“אֲהָהּ, בְּנִי, בְּנִי, הַחֲרֵד הֶחֱרַדְתָּ אֶת-אָבִיךָ הַזָּקֵן, דַּכֵּא דִכֵּאתָ אֶת-שֵׂיבָתוֹ. כִּמְעַט יָרַדְתִּי אֵלֶיךָ בְיָגוֹן שְׁאוֹלָה.”

וְכָל-הַנִּצָּבִים עֲלֵיהֶם נָמוֹגוּ מִבְּכִי גַּם הֵם לְמַרְאֶה הַיָשִׁישׁ הָאֻמְלָל. וַיַּעַזְבוּ אֶת-הָאָב ואֶת-בְּנוֹ בַּחֶדֶר לְבַדָּם וְשָׁפְכוּ אֶת-נַפְשָׁם אִישׁ בְּחֵיק רֵעֵהוּ לְשָׂבְעָה בְאֵין רוֹאֶה וּבְאֶפֶס זָר בְּתוֹכָם.

יח

וּבְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נַעֲשָׂה מִשְׁתֶּה רַב וְגָדוֹל אֲשֶר לֹא נַעֲשָׂה כָמֹהוּ בְכָל אַרְמוֹן מֶלֶך מֵעוֹלָם, הֲלֹא הוּא מִשְׁתֶּה דּוֹדִים לִנְתַנְיָה וּקְצִיעָה.

וַיֵּשְׁבוּ הַקְּרוּאִים אֶל המִשְׁתֶּה, אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ הַנָּאוֶה לוֹ: הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְהַמַּלְכָּה בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה בְּרֹאשׁ, ונְתַנְיָה וּקְצִיעָה – הוּא מְעֻטָּר הֲדַסִּים וְהִיא כְלִיל שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת בְּרֹאשָׁהּ – מִזֶּה וּמִזֶּה, וְעַל יָדָם שְׁנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, מֶלֶךְ אֲרָם, עוֹדֶנּוּ בְזַעְפּוֹ, מֵעֵבֶר מִזֶּה, עַל-יַד בִּתּוֹ הַכַּלָּה, וּמַלְכִּישׁוּעַ, עוֹדֶנּוּ ביגונו, מֵעֵבֶר מִזֶּה, עַל יַד בְּנוֹ הֶחָתָן. וְאַחֲרֵיהֶם מִשּׁנֵי הָעֲבָרִים – מֶלֶך מִצְרַיִם וּמֶלֶךְ צֹר, הֵם וּגְבִירוֹתֵיהֶם הַמְּלָכוֹת, מְרֵעִים וּמְרֵעוֹת לֶחָתָן וְלַכַּלָּה, וְאַחֲרֵי אֵלֶּה כָּל-יֶתֶר הָאוֹרְחִים: הַמְּלָכִים וְנִלְוֵיהֶם מִבְּנֵי הַנֵּכָר וְרָאשֵׁי עָם מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ, כֻּלָּם אַנְשֵׁי שֵׁם נְשׂוּאֵי פָנִים וּקְרִיאֵי מוֹעֵד, אַלוּפִים וְשׁוֹעִים וְרוֹזְנִים וְשָׂרֵי צָבָא וְחַכְמֵי לֵב מִיּוֹעֲצֵי הַמֶּלֶך וְיוֹדְעֵי דָת וָדִין וּמְמַשּׁלֵי מְשָׁלִים וְדוֹבְרֵי צַחוֹת וּמַשְׂכִּילֵי הָרַבִּים וְזִקְנֵי עָם, לֹא נֶאֱסְפוּ עוֹד גְּדֻלָּה וְחָכְמָה וְתִפְאֶרֶת וְכָבוֹד וּצְדָקָה וּגְבוּרָה גַּם יָחַד וְאֶל שֻׁלְחַן אֶחָד כַּמַּתְכֹּנֶת הַזֹּאת מֵעוֹלָם.

וְכָל-נוֹגְנֵי הַמֶּלֶך וְשָׂרָיו, מַנְעִימֵי זֶמֶר וּמֵיטִיבֵי נַגֵּן, נִקְהֲלוּ בַיוֹם הַהוּא עַד אֶחָד, מַקְהֵלָה גְדוֹלָה וְרַבָּה, אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה הַמֶּלֶך לְנַגֵּן וּלְזַמֵּר בִּכְלֵיהֶם וּבִגְרוֹנָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקְּרוּאִים מִמִּזְמוֹרֵי דָוִד וּמִשִּׁירַת בְּנֵי קֹרַח, וְהַמְחוֹלְלִים וְהַמְחוֹלְלוֹת בָּאוּ לְרַקֵּד וְלָחוּל מְחוֹלוֹת יָחִיד וּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם, לְהַגְדִּיל שִׂמְחָה וּלְהַאְדִּיר חֶדְוָה.

וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו וּמֶלְצָרָיו מַעֲלִים עַל הַשֻׁלְחָן בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב מִכָּל-מַעֲדַנֵי עוֹלָם וּמִמִּבְחַר הַמַּטְעַמִּים וּמִכֹּל-זְנֵי מֶרְקָחִים, דִּיג יַמִּים וּנְהָרוֹת וְצֵיד שָׂדֶה וָיָּעַר, נָא וְצָלִי וּמְבֻשָּׁל וּמְרֻקָּח וּמְתֻבָּלִ, מַעֲשֵׂה יְדֵי רַבֵּי הַטַּבָּחִים וּבְחִירֵי הָרַקָּחִים; וְשָׂרֵי הָאוֹפִים מַגִּישִׁים לֶחֶם חֲמֻדוֹת, פַּת סֹלֶת נְקִיָּה, מְנֻפָּה בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפוֹת, מֵחֵלֶב חִטֵּי מִכְמָס וְזָנוֹחַ וּמִנִּית; וְשָׂרֵי הַמַּשְׁקִים מְבִיאִים דַּם עֲנָבִים מִיִּקְבֵי הַמֶּלֶך, חָדָש וְיָשָׁן וְיָשָׁן נוֹשָׁן, יַיִן טָהוֹר, יַיִן מָזוּג וְיַיִן הָרֶקַח; וְהַנְּזִירִים מִן הַקְּרוּאִים מְשִׁיבִים נַפְשָׁם בַּעֲסִיס רִמּוֹנִים וּבְכָל-מִשְׁרַת מְגָדִים; אִישׁ אִישׁ כְּטַעְמוֹ וּכְמִשְׁאֲלוֹת חִכּוֹ יִנָּתֶן-לוֹ; טֶרֶם יִקְרְאוּ הָאוֹרְחִים – הַמְשָׁרְתִים יַעֲנוּם; אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בָּם וְאֵין מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ.

וּכְכָל אֲשֶׁר יַרְבּוּ הַקְּרוּאִים אֱכוֹל וּשְׁתוֹת כֵּן תִּרְחַב נַפְשָׁם וְיִשְׁאֲלוּ עוֹד וָעוֹד, כִּי כֵן מִשְׁפָּט מַעֲדַנֵי שְׁלֹמֹה: אוֹכְלֵיהֶם לֹא יֵדְעוּ שָׂבְעָה. הַחֲלֵק יַחֲלִיקוּ אֶל חַדְרֵי בֶטֶן וְלֹא יִוָּדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבָּם. הֵן לֹא דְבַר שָׁוְא הוּא אֲשֶר יֵאָמֵר: דְגֵי הַיָּם וְעוֹף כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְנֵי-בָקָר וְצֹאן נָהֹר יִנְהֲרוּ בַהֲמוֹנֵיהֶם וְנֶחְפְּזוּ בְשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב אֶל בֵּית הַמִּטְבְּחַיִם אֲשֶר לִשְׁלֹמֹה, בְּחָשְׁבָם לָהֶם לִצְדָקָה וּלְכָבוֹד לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹ וּלְמַלֵּא בֶטֶן קְרוּאָיו.

וּמֶלֶךְ אֲרָם הוּא לְבַדּוֹ מִכָּל-הַקְּרוּאִים עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב בְזַעְפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ וּפָנָיו הַיְּרֻקִּים וְהַצְּמוּקִים כִּגְרוֹגֶרֶת הוֹרִיקוּ וְצָמְקוּ מִשּׁהָיוּ. יָדוֹ לֹֹא נָגְעָה בְּכָל-הַמּוּשָׂם לְפָנָיו. לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה. מֵאָז נוֹדַע לו בַמִּגְדָּל בֶּן-מִי הוּא הָעֶלֶם לוֹקֵחַ בִּתּוֹ מָלֵא כֻלּוֹֹ מְרוֹרַת פְּתָנִים וַחֲמַת אֶפְעֶה: שְׁנֵי הָעַקְרַבִּים הַקְּטַנִּים וְהָרָעִים הַמְּצִיצִים מֵעֵינָיו כִּרְכְּרוּ כְמִשְׁתּוֹלְלִים כְּאִלּוּ אֲחָזָתַם עֲוִית. וְגַם מַלְכִּישׁוּעַ עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב כְּאָבֵל בֵּין הַחֲתָנִים וּפָנָיו קוֹדְרִים. שִׂמְחָתוֹ אֶל בְּנוֹ הָאוֹבֵד אֲשֶר הוּשַׁב לוֹ הַיּוֹם לֹא הֵפִיגָה עוֹד מִקִּרְבּוֹ אֶת-כָּל- יְגוֹנוֹ, וַיֵּשֶׁב דּוּמָם וְעָצֵב וְעֵינָיו שׁוֹכְנוֹת בְּאַהֲבָה וּבְרַחֲמִים עַל פְּנֵי בְּנוֹ הַיָּחִיד. וַיַּרְא הַמֶּלֶך אֶת-פְּנֵי שְׁנֵיהֶם וַיַּהָס אֶת-עֲדַת הַמְנַגְּנַים וְהַמְשׁוֹרְרִים וַיֹּאמֶר לִנְתַנְיָה פִּתְאֹם:

הֲלֹא תְסַפֵּר, בֶּן-מַלְכִּישׁוּעַ נֶגְדָהּ-נָא לְכָל-הַקְּרוּאִים אֵיכָה בָאתָ אֶל הָאִי וְאֶל הַמִּגְדָּל וְאֵיכָה הִשּׁיגָה יָדְךָ אֶת-יוֹנָתְךָ בַּאֲרֻבָּתָהּ ואֶת-צִפָּרְךָ הַבּוֹדֵדָה עַל הַגַּג. הֲלֹא תְסַפֵּר הַכֹּל, אַל תְּכַחֵד דָּבָר. וּבְקוֹל רָם – אַל תֵּבוֹשׁ."

וַיָּקָם נְתַנְיָה וַיְסַפֵּר בִּדְבָרִים בְּרוּרִים וּמְפֹרָשִׁים וּבִשְׂפַת אֱמֶת אֶת-כָּל-הַמֹּצְאוֹת אוֹתוֹ מִיּוֹם רִדְתּוֹ בָאֳנִיָּה וּבְיָדוֹ נִדְרֵי אָבִיו, לָלֶכֶת אֶל יָם עַכּוֹ לְמַעַן עֲלוֹת מִשָּׁם יְרוּשָׁלַיְמָה לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי יְיָ בְּחַג הַסֻּכּוֹת וְעַד בֹּאוֹ אֶל הַמִּגְדָּל פְּנִימָה וְעַד דָּבְקוֹ בִּקְצִיעָה. גַּם אֶת-פָּרָשַׁת הַבָּרֶקֶת וְהַפֶּתֶן ואֶת-כָּל-חֲלוֹמוֹתָיו סִפֵּר, לֹא כִחֵד דָּבָר. וּכְכַלּוֹתוֹ לְסַפֵּר וַיּוֹצֵא אֶת-הַבָּרֶקֶת וַיְשִׂימֶנָּה עַל הַשֻׁלְחָן לְעֵינֵי-כָּל-הַיּוֹשְׁבִים, לִהְיוֹת כְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה לִדְבָרָיו.

וְכָל-הַקְּרוּאִים מִבְּנֵי הַנֵּכָר וּמִבְּנֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל כְּשָׁמְעָם אֶת-כָּל-הַנִּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד, וּבְעֵינֵי הַגְּבִירוֹת הַיָּפוֹת, וּבִתְיָה, הַמַּלְכָּה הַיְפֵפִיָּה, בְתוֹכָן, נִקְווּ דְּמָעוֹת, אַף אִם עֵינֵיהֶן וְלִבָּן נִטָּיוּ בָּעֵת הַהִיא אֶל הַבָּרֶקֶת הַגְּדוֹלָה וְהַקּוֹרֶצֶת לָהֶן מֵעַל הַשּׁלְחָן בְּשִׁבְעִים וְשֶׁבַע עֵינֶיהָ וּמַזְהִירָה בְּאֶלֶף נְגֹהוֹתֶיהָ.

וּשְׁלֹמֹה חִכָּה אֶת-אוֹרְחָיו עַד פּוּג תִּמְהוֹנָם וַהֲמוֹן לִבָּם וַיֹּאמַר:

“אוֹרְחַי וְרֵעַי, אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם הִיּוֹם בְּאָזְנֵיכֶם אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַפְּלָאִים וּפִלְאֵי הַפְּלָאִים אֲשֶר סִפֵּר נְתַנְיָה וְאֶת-כָּל- הַמְסִבּוֹת אֲשֶר סִבֵּב אֱלֹהִים לְמַעַן הֲבִיאוֹ עֶלֶם עִבְרִי יוֹשֵׁב צִידוֹן הַכְּנַעֲנִית אֶל אִי שָׁמֵם וְנֶעְלַם לֹא יְדָעוֹ אִישׁ וְאֶל מִגְדָּל סָגוּר וּמְסֻגָּר לֹא יַבְקִיעֶנוּ גִבּוֹר בֶּגִּבּוֹרִים, וּמָצָא שם אַיֶּלֶת אֲהָבִים כְּלוּאָה וּבוֹדֵדָה, נַעֲרָה בַת אֲרָם, וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָׁה. אִמְרוּ נָא עַתָּה כֻּלְכֶם: הֲמִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים נַעֲשָׂה הַדָּבָר?”

וְהַקְּרוּאִים בְּעוֹד עֵינָם הָאַחַת רְתוּקָה אֶל הַבָּרֶקֶת הַנִּפְלָאָה, בָּרֶקֶת הַקְּסָמִים, עָנוּ פֶה אֶחָד וַיֹאמֵרוּ:

“אָכֵן יַד אֱלֹהִים עָשְׂתָה זֹאת, מֵאִתּוֹ יָצָא הַדָּבָר.”

וַיּוֹסֶף הַמֶּלֶך וַיֹּאמַר:

“כֵּן דִּבַּרְתֶּם, מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹאת, וְאוּלָם אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים דִּבַּרְתֶּם אֶת-הַדְּבָרִים הַאֵלֶּה וְאִם לִבְּכֶם כְּפִיכַם – הָבָה, ‘גַּדְּלוּ לַיְיָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו’.”

וּבַהֲרִימוֹ כּוֹס יַיִן מְלֵאָה קָם עַל רַגְלָיו וַיֹּאמַר:

"אֶת- הכּוֹס הַזֹּאת, כּוֹס הַיְשׁוּעוֹת וְהַבְּרָכָה, אֶשּׂא בְשֵׁם יְיָ, וְאַתֶּם עֲנוּ כֻלְּכֶם אַחֲרָי:

בָּרוּךְ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל-בָּשָׂר, הַנּוֹתֵן אִשּׁה לָאִישׁ."

וְכָל-הַקְּרוּאִים קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם גַם הֵם וּבְעוֹד הָאַחַת מֵעֵינֵיהֶם רְתוּקָה אֶל הַבָּרֶקֶת שָׁנוּ אַחֲרֵי שְׁלֹמֹה אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרָכָה מִלָּה בְמִלָּה וַיַּעֲנוּ אַחֲרֶיהָ " אָמֵן וְאָמֵן!" וְכֹל-מַקְהֲלוֹת הַנּוֹגְנִים וְהַשָּׁרִים, בְּשָׁמְעָן אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרָכָה, הֵרִיעוּ גַּם הֵן אַחֲרֶיהָ כֻלָּן יַחַד בְּכָל-כְּלֵיהֶן וּגְרוֹנוֹתֵיהֶן תְּרוּעָה רַבָּה וַחֲזָקָה, תְּרוּעַת עֹז לֵאלֹהִים לֵאמֹר:

בְּחֵיק יוּטַל הַגּוֹרָל, וּמֵיְיָ כָּל-מִשְׁפָּטוֹ

וּתְּרוּעַת הַמְנַגְּנַים וְהַשָּׁרִים שָטְפָה בִשְׁאוֹנָה אֶת-כָּל-הָאוּלָם כְּפֶרֶץ מַיִם כַּבִּירִים, וְאוּלָם הַקְּרוּאִים לֹא שָׂמוּ אֵלֶיהָ לֵב, כִּי כְתֹם בִּרְכַּת הַמֶּלֶך שָׁבוּ מַהֵר לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַבָּרֶקֶת בִשְׁתֵּי עֵינָיִם וְלִבְלִי הִנָּתֵק עוֹד. כָּל מַעְיְנֵיהֶם הָיוּ בָהּ. וּלְמַעַן הַשְׁעוֹת רֶגַע אֶחָד אֶת-עֵינֵי הַמְסֻבִּים אֶל הַכַּלָּה, אָמַר הַמֶּלֶך בִּשְׂחוֹק כִּמְהַתֵּל מִטּוּב לֵב:

“מַה-פָּג טַעְמְכֶם הַיּוֹם, מַלְכֵי אֲרָצוֹת וּנְדִיבֵי עָם, בַּהֲסִבְּכֶם עֵינֵיכֶם מִיַּעֲלַת חֵן לְשִׁיתָן בְּאֶבֶן חֵן.”

וְעֵינֵי כָל-הַקְּרוּאִים נָסַבּוּ פִתְאֹם אֶל הַכַּלָּה. אָז יִשְׁעֶה אֵלֶיהָ גַּם הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

“וְאַתְּ, יוֹנָה תַמָּה, בַּת מֶלֶךְ אֲרָם, כִּי שָׁמַעַתְּ לְקוֹל גּוֹרָלֵךְ וּלְקוֹל לִבֵּךְ וַתִּתְּנִי אֶת-דּוֹדַיִךְ לְעֶלֶם עִבְרִי בָּא מִמֶּרְחָק אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתּוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם – הֲיִי בְרוּכָה לַיְיָ. אַל תִּירְאִי וְאַל תֵּבוֹשִׁי. שִׂישִׂי בְּאַלוּף נְעוּרַיִךְ וּלְכִי אַחֲרָיו, וְנִלְוֵית עַל בֵּית אָבִיו וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְדָבַקְתְּ בְּאלֹהֵיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם. יָדַעְתִּי כִּי לֹא תִנָּחֵמִי. זְרוֹעַ אֱלֹהִים הִיא וִימִין עֶלְיוֹן הַמְקָרֶבֶת רְחוֹקִים בְּאָרְחוֹת פְּלִיאָה וְהַמְחַבֶּרֶת נִפְרָדִים בִּנְתִיבוֹת חָכְמָה נַעֲלָמוֹת, לְמַעַן מְסֹךְ דָּמִים בְּדָמִים וּמַעְיָנוֹת חַיִּים במַעְיָנוֹת חַיִּים, לְהַפְרוֹת שְׂדוֹת אֱלֹהִים הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים וּלְהָנִיב תְּנוּבָה עַל-פְּנֵי תֵבֵל, חֲדָשָׁה לַבְּקָרִים וְלּרְגָעִים. הַיָּד הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הִיא אֲשֶׁר הִפִּילָה אֶת-הַגּוֹרָל גַּם עָלַיִךְ וַתְּבִיאֵךְ מִמֶּרְחָק וַתִּכְלָאֵךְ בַּמִּגְדָּל לְמַעַן הַסְגִּירֵךְ בְּיַד מְבַקֵּשׁ נַפְשֵׁךְ וְאַהֲבָתֵךְ וּלְמַעַן נָטְעֵךְ עַל יָדוֹ בְּאַדְמַת עַם אַחֵר, בַּמָּקוֹם אֲשֶר נוֹעַד לָךְ מִימֵי עוֹלָם. וְיָדַעַתְּ גַּם אֶת-זֹאת – וְגַם אָבִיךְ הַמֶּלֶך יֵדָעֶנָּה וְשָׁכַח זָעַם – כִּי אָכֵן לֹא זְמוֹרַת זָר וְנֶטַע כִּלְאַיִם אַתְּ כֻּלֵּךְ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; וְאִם גַּם נִפְרַד אֲרָם מִיהוּדָה בְּקַּדְמַת הַיָּמִים, שְׁנֵיהֶם מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקָּרוּ, וְגַם אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, צוּרֵי מַחֲצַבְתֵּנוּ מֵחַלְצֵי אֲרָם יָצְאוּ כֻּלָּם ומִמִּשְׁפַּחַת אֲרָם לָקְחוּ לָהֶם נָשִׁים. יְהִי אֵפוֹא מְקוֹרֵךְ בָּרוּךְ וּבָרוּךְ שִׁבְעָתַיִם יְהִי הַיּוֹם הַזֶּה, יוֹם כְּלוּלוֹתַיִךְ, בְּבוֹאֵך לְעֵינֵי כָל-הַקָּהָל הַזֶּה וְנֶגֶד כָּל-זִקְנֵי עַמִּי לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל וְלָשֶבֶת בְּצִלּוֹ תָמִיד. אֲחוֹתֵנוּ אַתְּ, הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה.”

וְכָל-הַקָּהָל עָנָה אַחֲרֵי הַמֶּלֶך בַּהֲמֻלַּת שָׂשׂוֹן, וּמַקְהֵלַת הַנּוֹגְנִים וְהַשָּׁרִים מִלְאָה בִּתְרוּעַת שִׁיר:

“אֲחוֹתֵנוּ אַתְּ, הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה.”

וְהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה נָשְׁקוּ לִקְצִיעָה עַל מִצְחָהּ הַזַּךְ לְקוֹל תְּרוּעַת הָעָם וּכְלֵי הַזֶּמֶר. וּכְשֹׁךְ התְּרוּעָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך וְיָדוֹ עַל כֶּתֶף הַכַּלָּה:

“עוֹד לֹא תָמוּ דְבָרָי. אֶמֶת נָכוֹן הַדָּבָר כִּנְכוֹן הַיּוֹם וּבָרוּר כַּשָּׁמֶשׁ, וְאַתֶּם כֻלְּכֶם הָרְאֵיתםֶ זֹאת הַיּוֹם לָדַעַת כִּי רַק יַד אֱלֹהִים חוֹלְלָה אֶת-כָּל הַפְּלָאִים וְהִיא סִבְּבָה אֶת-כָּל-הַמְסִבּוֹת לְקָרֵב אָת-שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת וּלְחַבֵּר אֶת-הַנִּפְרָדִים, וְאוּלָם הֵן גַּם בִּי בָּחַר הַפָּעַם אֱלֹהִים לִהְיוֹת בִּבְלִי דַעְתִּי לְאֶחָד מִכְּלֵי יָדוֹ בַדָּבָר הַזֶּה וְאָנֹכִי סַבֹּתִי לֹא מְעָט בְּצָרַת נֶפֶשׁ הַנַּעֲרָה הַיְקָרָה הַזֹּאת, צִפּוֹר נַעֲלָסָה וְיוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקָה, בַּת חֲמֻדוֹת וְיַלְדַּת שַׁעֲשׁוּעִים לְהוֹרֶיהָ, בְּהִנָּתְשָׁה בְּחֹזֶק יָד מְשּׁוֹבַכָּה וּמֵאֲרֻבָּתָהּ לָבֹא בְרֹך יָמֶיהָ וּבְעֶצֶם תֻּמָּה לְהִכָּלֵא וּלְהִתְעַנוֹת בָּדָד עַל אִי שָׁמֵם לֹא אָדָם בּוֹ בְּתוֹךְ מִגְדָּל סָגוּר וּמְסֻגָּר. יָדֹע יָדַעְתִּי, בִּתִּי, אֶת-נַפְשֵׁךְ וְאֶת-כָּל-עֱנוּתָהּ וּמֵרָחוֹק הָמָה גַּם הָמֹה לִבִּי לָךְ, בִּתִּי. וְאוּלָם עַתָּה הִנֵּה בָא יוֹם כְּלוּלוֹתַיִךְ וְיוֹם שִׂמְחַת לִבֵּךְ, וּבְבֵיתִי הוּא, וָאֹמַר: אֲכֵפְּרָה פָנִיִךְ בָּאֶשְׁכָּר אֲשֶר הֲכִינוֹתִי לָךְ וְהָיָה לָךְ לְשִׁלוּמִים מְעַט וְלִגְמוּלָה קְטַנָּה עֵקֶב עֱנוּתֵךְ הָרַבָּה אֵין עַל עָפָר מָשְׁלָהּ, עֵקֶב אֹמֶץ לִבֵּךְ וְעֹז רוּחֵךְ אֵין עֲרֹך לָהֶם ועֵקֶב אֱמוּנָתֵך הָעַזָּה בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וּבְמוֹצָא פִיו.”

הַמֶּלֶךְ אַךְ כִּלָּה לְדַבֵּר, וְאֶחָד מֵעֲבָדָיו שַׂר וְגָדוֹל,הִגִּישׁ אֵלָיו קַעֲרַת כֶּסֶף מְכֻסָּה מַפַּת מֶשִׁי קְטַנָּה מְעֲשֶׂה רִקְמָה יְקָרָה ונִפְלָאָה מְאֹד. וַיָּסַר הַמֶּלֶך לְעֵינֵי הַקָּהָל הַצְמֵאוֹת אֶת-הַמַּפָּה וּמִתַּחְתָּהּ נִגְלְתָה תֵבַת זָהָב קְטַנָּה וּסְגוּרָה, מְשֻׁבֶּצֶת כֻּלָּהּ פְּנִינִים וְאַבְנֵי חֵן, תֵּבַת קְסָמִים מַעֲשֵׂי פְלָאִים, לֹא רָאֲתָה עַיִן כָמוֹהָ לִמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת. אָז יִפְתַּח הַמֶּלֶך בְּדֶרֶךְ נַעֲלָמָה אֶת-כַּפֹּרֶת הַתֵּבָה – וְעֵינֵי כָל-הַקָּהָל הֻכּוּ בַסַּנְוֵרִים. בְּתוֹך הַתֵּבָה עַל-פְּנֵי מַצַּע רַךְ, רֶפֶד מֶשִׁי יָרֹק, הִזְהִירָה בְאֶלֶף נְגֹהוֹת עַזִים וַתְּפַרְפֵּר בְּזַהֲרוּרֶיהָ כְּנֶפֶשׁ חַיָּה – בָּרֶקֶת גְדוֹלָה ונִפְלָאָה, עַיִן בְּעַיִן כַּבָּרֶקֶת אֲשֶר עַל הַשּׁלְחָן בָּרֶקֶת תְּאוֹמָה.

וְכָל-הַקָּהָל נִדְהַם בָרִאשׁוֹנָה לַמַּרְאֶה וַיְהִי כְּאִלֵּם. אַחֲרֵי כֵן בָּקְעָה וַתִּמָּשֵׁך מִבֶּטֶן כֻּלָּם הֲבָרָה סְתוּמָה, הוֹלֶכֶת וְגֹוַעַת בְאַחֲרִיתָהּ, מֵעֵין אַנְחַת תִּמָּהוֹן אֲרֻכָּה, כְּאִלּוּ מֵאָה נֹאדוֹת נְפוּחִים מְבֻתְּקֵי חֶרֶב הוֹצִיאוּ רוּחָם וַיִּפְּחוּ נַפְשָׁם כֻּלָּם כְּאַחַד, עֵינֵי הַקָּהָל הַמֻּכּוֹת בַּסַּנְוֵרִים רָקְדוּ חֲלִיפוֹת מִבָּרֶקֶת לִתְאוֹמָתָהּ וְלֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה. אָז תִּנָשֶׂאנָה כָל-הָעֵינַיִם אֶל שְׁלֹמֹה כשׁוֹאֲלוֹת: מַה-זֹאת?

וְהַמֶּלֶךְ הוֹצִיא אֶת-הַבָּרֶקֶת מִתֵּבָתָהּ וַיְרִימֶנָּה לעֵינֵי כָל-הַקָּהָל וַיֹּאמַר:

“אָכֵן גַּם זֹאת הִיא מִמִּפְלְאוֹת דַּרְכֵי אֱלֹהִים וְתַעֲלֻמוֹתָיו. אֶת-הַבָּרֶקֶת הַזֹּאת, יִקְרַת הַיְקָרוֹת, מַלְכַּת כָּל-אַבְנֵי-חֵן הִקְרִיב לִי אֶשְׁכָּר וּמִנְחָה אֶחָד מֵעֲבָדַי הַנֶּאֱמָנִים הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ–כָּל-זוֹחֲלֵי עָפָר, נְחַשׁ הַנְּחָשִׁים, בְּיוֹם עֲלוֹתִי עַל כִסֵּא הַמְּלוּכָה, וָאֶצְפְּנֶהָ בְאוֹצָרִי בְּמָקוֹם נֶעְלָם עַד עֵת מְצוֹא, וְאֶת-מֶלֶךְ הַנְּחָשִׁים הִפְקַדְתִּי שׁוֹמֵר עָלֶיהָ. הוּא עֲרָבָה לִי. עַתָּה הִנֵּה בָאָה פְקֻדָּתָהּ. אָחוֹת תְּאוֹמָה הִיא לַבָּרֶקֶת אֲשֶר עַל הַשֻׁלְחָן וַיִּמְצָא מִין אֶת-מִינוֹ. אֵין זֹאת כִּי אִם יַד הָאֱלֹהִים אֲשֶר חִבְּרָה לַאֲחָדִים אָת-שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַחַיוֹת, הִיא אֲשֶׁר קֵרְבָה אָת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-הַחֵן הָרְחוֹקוֹת. וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי נֶפֶשׁ חַיָּה גַּם לָאֲבָנִים הַדּוֹמֵמוֹת, וְאוּלַי צָמְאָה גַם הִיא וְנַפְשָׁהּ יָצְאָה אֶל אֲחוֹתָהּ אוֹ אֶל אָחִיהָ הָרָחוֹק מִמֶּנָּה וְאלֹהִים הוּא אֲשֶׁר סִבֵּב אֶת-פְּנֵי הַדָּבָר לָתֶת-לָהּ כְּתַאֲוָתָהּ וּלְהַשְׁלִים חֶפְצָהּ. הֵן לֹא רַק אֶת-הָאָדָם לְבַדּוֹ בָּרָא אֱלֹהִים שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה, כִּי אִם גַם אֶת-כָּל-הַחַי וְאֶת-כָּל-הַצּוֹמֵחַ – הֲיִגָּרָע מֵהֶם הַדּוֹמֵם? וְאוּלַי גַּם אֶת-כָּל-אֵיתָנֵי עוֹלָם וּמוֹסְדֵי כָל-הַיְקוּם, כַּגְּלוּיִים כַּנִּסְתָּרִים, כַּקְּרוֹבִים כַּרְחוֹקִים, כַּגְּדוֹלִים וְכַקְּטַנִּים, מצִּבְאוֹת שְׁחָקִים וְעַד שַׁחַק מֹאזְנַיִם, מִפְּרֻדּוֹת כָּל-גֶּשֶׁם וְעַד רוּחַ כָּל וְכֹחַ כֹּל, אֶת-כֻּלָּם עָשָׂה אֱלֹהִים שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה, וַיִּטַּע בְּתוֹכָם אֶת-הַתְּשׁוּקָה וְאֶת-הַחֵשֶׁק לְהִצָּמֵד אִישׁ אֶל אָחִיו אִישׁ אֶל אֲחוֹתוֹ וְהָיוּ לַאֲחָדִים, וּבְהִנָּהוֹתָם מֵרָחוֹק אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו – וְסוֹבְבוּ זֶה אֶת-זֶה וְרָדְפוּ וְנִרְדּפוּ תָמִיד ונָעוּ וְנָדוּ וְלֹא יֵדְעוּ מָנוֹחַ, הֲלֹא הִיא הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה, אַהֲבַת אֱלֹהִים אַדִירִים, אַהֲבַת עוֹלָם, נִשְׁמַת כָּל-יֵשׁ וְרוּחוֹ הַחַיָּה, הָעֲצוּרָה כָאֵשׁ בְּקֶרֶב תֵּבֵל וּבִמְלוֹא כָל-הַיְקוּם וְאֵין מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנָּה, וְלֹא אַחֲרִית לָהּ וְתִכְלָה, וּבְפָרְצָהּ לָצֵאת וּלְהִגָּלוֹת וּפִלְסָה לָהּ נְתִיבוֹת וּשְׁבִילִים נַעֲלָמִים לֹא צָפָם אִישׁ וְלֹא קִוָּם אָדָם מֵעוֹלָם.”

וּבְקָבְעוֹ אֶת-הַבָּרֶקֶת כְּטוֹטֶפֶת בִּכְלִיל הַשּׁוֹשַנִים הַלְּבָנוֹת הָעוֹטֵר אֶת-רֹאשׁ הַכַּלָּה, לְעֻמַּת מִצְחָהּ, הוֹסִיף וַיֹאמַר:

“הַבָּרֶקֶת אֲשֶר הוֹלִיךְ בֶּן-מַלְכִּישׁוּעַ בְּמִצְוַת אָבִיו לְבֵית אֱלֹהִים בָּרֶקֶת קֹדֶשׁ הִיא, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כִּי עַל כֵּן נֶאֶצְרוּ בְּתוֹכָהּ יְגוֹן אָב עָמֹק כִּתְהֹם וְאֵבֶל אֵם אֵין נֹחַם לוֹ, עֱנוּת-לֵב נֶאֱמָנָה וְדִמְעַת סְתָּרִים צְרוּפָה. וְאוּלָם גם הַבָּרֶקֶת הַזֹּאת, אֲשֶר אֶעֶנְדֶנָּה עַתָּה לִוְיַת חֵן לְתַלְתַּלַּיִךְ, אֶבֶן קֹדֶשׁ הִיא, כִּי עָלְתָה לִזְרֹחַ בְּמִצְחֵךְ הַזַּךְ בְּיוֹם כְּלוּלוֹתַיִךְ כְּשַׁחַר חַיִּים חֲדָשִׁים, וּבְאָצְלָהּ עָלַיִךְ מִיִּפְעַת נְגֹהוֹתֶיהָ וּזְהָרֶיהָ הָרַבִּים תִּשׂבַּע-תִּרְוֶה גַּם הִיא מִזֹּהַר הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה, לַפִּיד אֱלֹהִים וְשַׁלְהַבְתּוֹ, הַמֵּאִיר עַתָּה בְּכָל-חַדְרֵי נַפְשֵׁךְ והָעוֹבֵר בְשִׁפְעָתוֹ עַל כָּל-גְּדוֹתֶיהָ. קְחִי נָא אֵפוֹא אֶת-הָאֶבֶן הַזֹּאת בְּרָכָה מִיַּד הַמֶּלֶך וְלָךְ תִהְיֶה, כִּי לָךְ נְתַתִּיהָ.”

וְהַמֶּלֶךְ פָּנָה בְּתוֹךְ דְּבָרָיו אֶל מַלְכִּישׁוּעַ וַיֹאמַר:

“וּסְגֻלָּתְךָ, אַתָּה מַלְכִּישׁוּעַ הַזְּבוּלוּנִי איש צִידוֹן, תּוּבָא אֶל בֵּית אֱלֹהִים וְשֻבְּצָה בַּפָּרֹכֶת, כַּאֲשֶׁר פָּצִיתָ פֶה. וּבְהִלָּהּ מֵעַל מָסַךְ הַקֹּדֶשׁ כְּנֵר הַיָּגוֹן וּכְדִמְעַת אֵבֶל זַכָּה לְחַיֵּי אֵשֶׁת נְעוּרִים אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ פִתְאֹם וּבְלֹא עֵת, תָּאִיר אֲחוֹתָהּ תְּאוֹמָתָהּ כְּנֵר הָאַהֲבָה וְהַנֶּחָמָה עַל רֹאשׁ בִּתְּךָ הָחֲדָשָׁה וְכִרְסִיס שְׂשׂוֹן-אֱלֹהִים עַל קָדְקָדָהּ, בְּבוֹאָהּ עַתָּה אֶל בֵּיתְךָ לְהָאִיר קַדְרוּת צֵל קוֹרָתוֹ וּלְהַרְנִין כַּצִּפּוֹר פִּנוֹתָיו הָאֲבֵלוֹת, רַב לְךָ, אֵפוֹא, יָשִׁישׁ, מִצוֹת אֶת-כּוֹס הַיָּגוֹן עַל קֻבַּעְתָּהּ. קוּמָה הַשְׁלִיכֶנָּה אַרְצָה וְנַפְּצֶנָּה לִרְסִיסִים. רְאֶה הִנֵּה נָתַן אֱלֹהִים בְּיָדְךָ כּוֹס תַּנְחוּמִים גְּדוֹלִים. קָחֶנָּה וּשְׁתֵה וּבָרֵךְ שֵׁם אֱלֹהִים כִּפְלַיִם, כִּי עַל כֵּן גְּמָלְךָ הַיּוֹם גַּם הוּא חֶסֶד מִשְׁנֶה: הָשֵׁב הֵשִׁיב לְךָ אֶת-בִּנְךָ הָאוֹבֵד וְגַם הוֹסִיף לְךָ עָלָיו בַּת חֲמֻדוֹת. לֹא עֵת הִתְאַבֵּל עַתָּה, עֵת רְקֹד.”

וְהַמֶּלֶךְ נָתַן לַמְנַגְּנַים אוֹת – וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת שְׁאוֹן זִמְרָה: הֶמְיַת נְבָלִים וּתְּרוּעַת חֲצוּצְרוֹת וְרַעַשׁ תֻּפִּים וּמְצִלְתָּיִם. וְהַמְרַקְּדִים יָצְאוּ לְרַקֵּד, וַיְכַרְכְּרוּ וַיְפַזְזוּ בְּכָל-עֹז – נָעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים לְקוֹל דַהֲרוֹתֵיהֶם. וַתִּשְׁטֹף הַשִׂמְחָה אֶת-מְלֹא הָאַַרְמוֹן.

וְהַמֶּלְצָרִים הֶחָרוּצִים עוֹדָם מְבִיאִים מַטְעַמִּים אַחֲרֵי מַטְעַמִּים ומַעֲדַנִּים ומִגְדָּנוֹת לָרֹב וְכָל-יַיִן וּמַשְׁקֶה לְמִינֵיהֶם, לֹא יִיעָפוּ וְלֹא יִיגָעוּ. מִי לֹא שָׁמַע אֶת-שֵׁמַע מִשְׁתֶּה שְׁלֹמֹה? וְאוּלָם כַּשֶׁפַע הַזֶּה לֹא רָאֲתָה עוֹד עַיִן גַּם בְּיָמָיו.

וּבְהֻגֵּשׁ הַבָּשָׂר אֶל הַשּׁלְחָן, בָּשָׂר מִבָּשָׂר שׁוֹנֶה, בְּשַׂר צְבִי וְאַיָּל וְדִישׁוֹן, וְכָל עוֹף מַּאֲכָלִ לְמִינוֹ, עוֹף בַּיִת וְעוֹף צַיִד, וַיְּצַו הַמֶּלֶךְ לָשִׂים לִפְנֵי הֶחָתָן בַּקְּעָרָה בַּת אַיָּלָה עֲשׂוּיָה, רַכָּה וטוֹבָה, עָפְרָה שְׁלֵמָה, וּבְהַסּוֹתוֹ אֶת-הַקְּרוּאִים ואֶת-הַמְנַגְּנַים אָמַר:

" הִנֵּה הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר לִכְבוֹד הַכַּלָּה, הֲיֵצֵא הֶחָתָן מֵעַל פָנַי רֵיקָם? וְהוּא אָחִי הַיּוֹם, אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי. עַל רֹאשׁוֹ יָצִיץ נֵזֶר. הֲלֹא יְדַעְתֶּם: כְּחָתָן כַּמֶּלֶךְ. אַף כִּי בָּחוּר מֵעָם כָּמֹהוּ, עֶלֶם מוֹפֵת וּבֶן-חַיִל, לִמּוּד פְלָאִים וּבְרוּךְ גּוֹרָל, אֲשֶׁר הִפְלִיא עִמּוֹ אֱלֹהִים חַסְדֵי חֲסָדִים וַיַּעְתֵּר עָלָיו הֲמוֹן אוֹתוֹתָיו, מִרְבָּה מֵהָכִיל, וְהוּא עוֹדֶנּוּ רַךְ וְעוּל יָמִים. חֵי נַפְשִׁי אִם אֲשַׁלְחֵהוּ עַד אִם בֵּרַכְתִּיו גַם הוּא."

וְהַמֶּלֶךְ הוֹסִיף לְדַבֵּר בִּשְׁעוֹתוֹ אֶל הֶחָתָן, וַיְהִי רֵאשִׁיתוֹ כִּמְהַתֵּל בְּרוּחַ טוֹבָה וּבְאַחֲרִיתוֹ כִּמְדַבֵּר בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים:

“רְאֶה הִנֵּה צִוִּיתִי לָשִׂים בַּקְּעָרָה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ בַּת אַיָּלָה, כִּי מְצָאתִיךָ גִבּוֹר צַיִד וְרוֹבֶה קַשָּׁת נֶאֱמָן מֵאֵין כָּמוֹךָ. דָּלֹק דָּלַקְתָּ בַּיוֹם הַהוּא, כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתָּ, אִחֲרֵי אַיֶּלֶת יַעַר וַתַּדְבֵּק בִקְפִיצַת מוֹפֵת אַחַת אַיֶּלֶת בַּיִת נֶחְמָדָה, עָפְרָה רַכָּה וּנְעִימָה, מְשׂוֹשׂ עַיִן וְחֶמְדַּת לב. אָכֵן צַיָּד מָהִיר אַתָּה וְקַפָּץ מַשְׂכִּיל. יְהִי אֵפוֹא צֵידְךָ בָּרוּך וּמְבֹרָךְ. קַשְׁתְּךָ תֵשֵׁב בְּאֵיתָן וְאַשְׁפָּתְךָ לֹא תֶחְסָר חִצִּים שְׁנוּנִים מִנֹּעַר וְעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה. שְׂמַח בְּ אֵשֶׁת נְעוּרֶיךּ, אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דּוֹדֶיהָ יְרַווּךָ בְּכָל-עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כְּבוֹד בַּעְלָהּ וּמִתִּפְאַרְתָּהּ יְפֹאָר. תְּהִי הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵיתְךָ לִבְרָכָה וּלְשִׂמְחָה לְךָ וּלְנֶחָמָה גְדוֹלָה לְאָבִיךָ הַיָשִׁישׁ, וּבְנִיתֶם בַּיִת חָדָש ונֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל כְּבֵית רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֲשֶׁר בָּנְתָה אֶת-בֵּית מַמְלֶכֶת אָבִי בִּיהוּדָה וְכִשְׁלֹשֶׁת אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים לוֹקְחֵי בְנוֹת אֲרָם אֲשֶׁר בָּנוּ כֻלָם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל.”

וּבַהֲרִימוֹ כוֹס הַבְּרָכָה לְעֵינֵי כָל-הַקְּרוּאִים וַיֹאמֶר:

"וּלְבִלְתִּי יֵאָמֵר: פָּטַר הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת-הֶחָתָן בְּבִרְכַּת שְׂפָתַיִם, הֲכִינוֹתִי לְךָ עוֹד בְּרָכָה אַחַת; רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם עַל כָּל-סְחַר הַחוּץ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְהָיִיתָ עַל הָאֳנִיּוֹת וְעַל אָרְחוֹת הַגְּמַלִּים הַיּוֹצְאוֹת וְהַבָּאוֹת, וּפָקַחְתָּ אֶת-עֵינֶיךָ עַל סְחַר אַרְצֵנוּ, וְיָדַעְתָּ אֶת-יְצוּאוֹ וְאֶת-יְבוּאוֹ, וְכִלְכַּלְתָּ אֶת-דְּרָכָיו בְּמִשְׁפַּט ובֶּאֱמוּנָה. כַּאֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי אָבִיךָ כֵּן תַּעֲמֹד מֵעַתָּה לְפָנָי. אָמְנָם צָעִיר לְיָמִים אַתָּה וּבַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ לֹא נִסִּיתָ עוֹד, וְאוּלָם מִדַּעְתִּי אֶת-חָרִיצוּתְךָ וְאֶת-שִׂכְלְךָ הַטּוֹב, וְעֹז עֲלוּמֶיִךָ לא נִכְחֲדוּ מִמֶּנִּי, עַל כֵּן לא יָרֵאתִי מַתַּת עַל שִׁכְמְךָ אֶת-הַמִּשְׂרָה הַכְּבוּדָה הַזֹּאת. חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ –

לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב. וְגַם אֶת-אָבִיךָ הַיָשִׁישׁ הִפְקַדְתִּי עַל יָדְךָ לִהְיוֹת עִמְךָ לְעָזְרְךָ וְנָחֲךָ בַעֲצָתוֹ תָמִיד. הוּא בְּרֹחַב דַּעְתּוֹ ובְחָכְמָתוֹ הָרַבָּה יְהִי לְךָ לְעֵינַיִם וְאַתָּה בִתְבוּנוֹת כַּפֶּיךָ וּבְכִשְׁרוֹן מַעֲשֶׂיךָ תִּהְיֶה לוֹ לְיָדַיִם. וְשֵׁרַתֶּם שְׁנֵיכֶם אֶת-הַמֶּלֶך וְאֶת-עַמְּכֶם בִּתְבוּנָה וּבְמֵישָׁרִים וּבְעֹז וּבְחַיִל, וְהָיְתָה פְעֻלַתְכֶם לִבְרָכָה לָאָרֶץ וּלְמִחְיָה לְעַם רָב. יְחִי נְתַנְיָה בֶּן הַחַיִל! וִיְחִי בֶּן מַלְכִּישׁוּעַ הַסּוֹכֵן עַל סְחַר הַחוּץ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ חֲזָק וְאֱמָץ!"

וְכָל-הַקְּרוּאִים הֵרִיעוּ בִסְעָרָה לְרַעַשׁ הַתֻּפִּים וְהַמְּצִלְתַּיִם אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ:

יְחִי, יְחִי נְתַנְיָה בֶּן מַלְכִּישׁוּעַ חֲזָק וְאֱמָץ!"

וּנְתַנְיָה קָם לְקוֹל הַתְּרוּעָה וַיִּקֹּד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בַּעֲנָוָה וַיֹאמֶר:

הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לְהַכִּירֵנִי, וְאָנֹכִי קָטֹנְתִּי מִכָּל-חֲסָדֶיךָ."

וּבְהָסֵב הַמֶּלֶךְ אֶת-פָּנָיו אֶל מֶלֶךְ אֲרָם הוֹסִיף לְדַבֵּר:

“וְגַם אֵלֶיךָ, מֶלֶךְ אֲרָם, עוֹד דָבָר לִי, רַק דָּבָר אֶחָד, וְאַחַר אֶחְדָּל, הִנֵּה רְאִיתִיך יוֹשֵׁב כָּל-הָעֵת נִזְעָם וְזָעֵף וַעֲכוּר רוּחַ כְּיוֹשֵׁב אֶל עַקְרַבִּים. מִי הוּא זֶה הַחוֹתֶה גֶחָלִים עַל רֹאשְׁךָ וְהַצּוֹלֶה אֶת-בְּשָׂרְךָ חָי? מַה הִיא הָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר תְּבַעֶתְּךָ תָמִיד? מִי הִיא וּמַה שְׁמָהּ כִּי אֵדַע? יָדַעְתִּי גַּם יְדַעְתִּי כִּי לִבְּךָ עָלַי וְעַל בֵּית אָבִי מֵאָז וְנָמֵק אַתָּה כָּל-הַיָּמִים בְּשִׂנְאָתְךָ אֶת-זֶרַע דָּוִד וְאֶת-זֶרַע יִשְׂרָאֵל כֻּלוֹ. וְגַם זֹאת לֹא נִכְחֲדָה מִמֶּנִּי, כִּי רַע בְּעֵינֶיךָ, רַע מְאֹד הַצְּחוֹק אֲשֶׁר לְךָ אֱלֹהִים בְּתִתּוֹ לְךָ לֶחָתָן אֶת-בֶּן -מַלְכִּישׁוּעַ אִישׁ חֶרְמְךָ אֲשֶׁר שְׂנֵאתוֹ תַכְלִית שִׂנְאָה וַאֲשֶר צָדִיתָ לוֹ כָּל-הַיָּמִים; וְרַע עָלֶיךָ שִׁבְעָתַיִם אֶת אֲשֶׁר תֵּשֵׁב אִתּוֹ אֶל שֻׁלְחַן אֶחָד וְיָדְךָ קְצָרָה מֵעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה. מַה-כָבֵד לִבְּךָ ומַה-נְּקַלוֹתָ אַתָּה, מֶלֶךְ אֲרָם! הַאֻמְנָם כָּל-יְמֵי הַשּׁלוֹם הָרַבִּים הַמַּבְדִילִים בֵּינֵינוּ וּבֵין אֲבוֹתֵינוּ עוֹד לֹא הֵפִיגוֹ אֶת-הַמַּשְׂטֵמָה הָעַזָּה אֲשֶׁר הִתְנַחֲלָה לְךָ מִבֵּית אֲבוֹתֶיךָ מִדּוֹד דּוֹר? לוּ גַם חֵטְא דָּמִים חָטָא לְךָ אִישׁ – הֲלָעַד תִּטֹּר? הַאֵין שְׁנוֹת שְׁמִטָּה לַחֵטְא? הֲיִשּׂא אִישׁ אֶת-אֵיבָתוֹ בְּחֻבּוֹ מַשּׂא תָמִיד, עַד יַרְכְּתֵי בוֹר, כִּנְשׂוֹא הַמְּצֹרָע אֶת- הַרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו וְאֶת-נִגְעוֹ הַמַּמְאִיר בִּבְשָׂרוֹ? גַּל כָּנָף וַחֲשֹׂף מָתְנַיִם – הַאֵין חֶרֶב נוֹקֶמֶת זוֹמֶמֶת גַּם לִי מְצֻמֶּדֶת לְךָ שָׁם מִתַּחַת לְמַדֶּיךָ? אֲבוֹתֵינוּ צָרְרוּ איש אֶת-אָחִיו וְאֵינָם, גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבְדָה אִתָּם – הֲנִשְׁמֹר אֲנַחְנוּ, בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, אֶת-עֶבְרָתָם נֶצַח? וּרְאֵה גַּם רְאֵה: הִנֵּה צָהֳלַת רֵעִים וּמְשׂוֹשׂ דּוֹדִים יֶהֱמְיוּן מִסָּבִיב לְךָ וּמַעְיָנוֹת שָׂשֹׂון יִזְרְמוּ בְשָׁאוֹן עָלֵז כְּנַחַל אֵיתָן– הֲיַעֲמֹד לִבֶּךָ בִּפְנֵיהֶם? הַתִתְפָּאֵר לָשִׁית מַעְצוֹר לָהֶם? אָכֵן קָשָׁה כִּשְׁאוֹל שִׂנְאָה, חֲמָתָהּ חֲמַת פְּתָנִים אַכְזָרִיָּה, וְאוּלָם הָאַהֲבָה עַזָּה וַחֲזָקָה מִמֶּנָּה וְיָכֹל תוּכַל גַּם לָהּ. בִּשְׁפֹך הָאַהֲבָה אֶת-רוּחָהּ עַל הָאָדָם הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנוּ בִּן-רֶגַע לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן כַּאֲשֶׁר עָשָׂהוּ אֱלֹהִים וְלֹא יְבַקֵשׁ עוֹד חִשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים וּקְטַנִּים. אֶת-קִיר הַמַּשְׂטֵמָה אֲשֶׁר הֱקִימוּהוּ הָאָבוֹת נִדְבָּך עַל-פְּנֵי נִדְבָּך וַיַּגְבִּיהוּהוּ יָמִים עַל יָמִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין עַם לְעַם וּלְהַרְחִיק אָדָם מֵאָדָם – אוֹתוֹ יַהַרְסוּ בְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּלִי חֶמְלָה וּבְאֶפֶס יַד, הָרֹס עַד יְסוֹד, עַל אֲבָנָיו הַשּׁחוּקוֹת מֵרֹב יָמִים וְעַל טִיחוֹ הַתָּפֵל, בִּצְרוֹר אוֹתָם רוּחַ הָאַהֲבָה בִּכְנָפֶיהָ רֶגַע אֶחָד. עֵינֵי השִׂנְאָה הַזֵּידוֹנָה וְהַגְּאֵיוֹנָה כְּעֵינֵי הַצְּפַרְדֵעַ בְעָמְדָהּ קוֹמְמִיּוּת – אֶל אַחֲרֶיהָ תְסֻבֶּינָה, וְהָאַהֲבָה תֵישִׁיר עַפְעַפֶּיהָ נִכְחָה. לָמָּה הִבְרַחְתָּ אֶת-עֵינֶיךָ אַרְצָה? הֲלֹא תִשָּׂאֵן לְמָעְלָה וְרָאִיתָ אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ: הַאֵין שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַצְּעִירוֹת הָאֵלֶּה, רָאשֵׁי מְסִבֵּי הַמִּשְׁתֶּה, בִּתְּךָ אַתָּה, מֶלֶךְ אֲרָם, וּבֶן אִישׁ עֶבְרָתְךָ מַלְכִּישׁוּעַ הַזְּבוּלוּנִי – הַאֵין הֵם עֵדִים חַיִים וְנֶאֱמָנִים, ּכִּי גַם רַחֲבֵיֹ יַמִּים וְשִׁמֲמוֹת אִיִּים רְחוֹקִים וְקִירוֹת בָּתֵי כְלָאִים נְעוּלִים וחֲתוּמִים שִׁבְעָתַיִם – כִּי כָל-אֵלֶּה גַם יַחַד לֹא יָחֹצוּ וְלֹא יַעַמְדוֹ בִּפְנֵי עָצְמַת הָאַהֲבָה וּתְרוּעַת עֻזָּה, בְּהִסְתָּעֲרָה אֲיֻמָּה וְנָאוָה וּמְלֵאָה גְבוּרַת אֱלֹהִים אֶל מְשׂוֹשׂ דַרְכָּהּ וּבְפַלְּסָהּ לָהּ עַל אַף כָּל-הַמַּעְצוֹרִים נְתִיבוֹת נַעֲלָמוֹת לִמְחוֹז חֶפְצָהּ? הֶעָמֹד עָמְדוּ קִירוֹת הַמִּגְדָּל הַגְּבוֹהִים בִּפְנֵי הַנַּעַר הַיִּשְׂרְאלִי בְּהָרְסוֹ לַעֲלוֹת אֶל הַנַּעֲרָה הָאֲרָמִית? וְאֵיכָה תֹאמַר אַתָּה בְּשִׂנְאַת לִבְּךָ הַקָּטָן לַעֲמֹד כְּקִיר מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם? אוֹ אוּלַי לֹֹא טוֹב הַדֶּבֶק בְעֵינֶיךָ? הֲאִם לֹא נָאוָה אַיֶּלֶת אֲרָם לִצְבִי בַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל? אוֹ אוּלַי תִּמְצָא לך יָדֶךָ לְהַפְרִיד אֶת אֲשֶׁר הִצְמִיד אֱלֹהִים? רַב לְךָ, מֶלֶךְ אֲרָם, נְטֹשׁ מַּשְׂטֵמָה וַעֳזֹב חֲמַת נָקָם. שָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרֵיהֶן כְּשָׁרֵשׁ אַחֲרֵי סִלּוֹן מַ מְאִיר. בְּהַצְהֵל הָאַהֲבָה קוֹלָהּ – תֵּאָלֵם הָאֵיבָה דֹּם! אַל נְקוֹם וּנְטוֹר מֵעַתָּה וְאַל רִיב וּמָדוֹן. הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא תִזָּכַרְנָה עוֹד.”

וּבֶאֱחֹז הַמֶּלֶךְ פִּתְאֹם אֶת-הֶחָתָן בִּימִינוֹ וְאֶת-הַכַּלָּה בִּשְׂמֹאלוֹ הֵרִים קוֹלוֹ וַיֹּאמַר:

" הַיּוֹם יִוָּדַע מַה-גָּבְהוּ דַּרְכֵי אֱלֹהִים מִדַּרְכֵי אֱנוֹשׁ וְתַחְבּוּלוּת נְכָלָיו הַקְּטַנִּים וְהָרָעִים. כְּנָחָשׁ מֵאַחֲרֵי הַגָּדֵר וּכְנָמֵר מִסֻּבְּכוֹ יֶאֱרֹב גוֹאֵל הַדָּם לִזְעוּם נַפְשׁוֹ לְמַעַן הַכּוֹתוֹ בַּסֵּתֶר וְכִבָּה אֵשׁ חֲמָתוֹ בַּדָּם הַשּׁפוּךְ. שָׁנִים עַל שָׁנִים יֶאֱרֹב, וְלֹא דֳמִי לוֹ עַד הֲפִיקוֹ זְמָמוֹ הֵנִּתְעָב, וּבְבַצְעוֹ הַתּוֹעֵבָה וְנֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה וְלִגְבוּרָה גְּדוֹלָה. וְאוּלָם לְאלֹהִים עוֹד נְתִיבוֹת גְּאֻלָּה לֹא יְדָעָן אִישׁ. לֹא בְיַד הַשָּטָן יִתֵּן אֱלֹהִים גְּאֻלָּה לַדָּם, כִּי אִם בְּיַד הַטּוֹב בְּמַלְאָכָיו, בְּיַד הָאַהֲבָה. דָּם תַּחַת דָּם וְנֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ. וְאוּלָם לֹא בִשְׁפֹך דָּם וּבְהַכְרֵת נֶפֶשׁ יִגְאַל אֱלֹהִים, כִּי אִם בְּהָקֵם זֶרַע וּבְהַרְבּוֹת חַיִים עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, זֶרַע וחַיִים חֲדָשִׁים וְטוֹבִים מִן הָרִאשׁוֹנִים. רְאֵה הִנֵּה הֵם גוֹאֲלֵי דַם אָחִיךָ הַנֶּאֱמָנִים, מֶלֶךְ אֲרָם! הִנֵּה הֵם פֹּה לְפָנֶיךָ – בִּתְּךָ וּבֶן מַלְכִּישׁוּעַ! הַיּוֹם נִגְאַל דָּם אָחִיךָ גְּאֻלַּת שְׁלוֹמִים וּמַלְכִּישׁוּעַ וּבֵיתוֹ נְקִיִּים. אֵחַרְתָּ לָבוֹא, מֶלֶךְ אֲרָם. קְדָמְךָ אֱלֹהִים, הוּא נִקֶּם-לָךְ! קוּמָה בָרֵךְ אֶת-שְׁמוֹ, עֵקֶב אֲשֶרגָּאַל גַּם אֶת-נַפְשֵׁךָ עִם דָּם אָחִיךָ, בְּמָנְעוֹ אוֹתְךָ מִבּוֹא בִדְמֵי נְקִיִּים. כִּי אָכֵן נָקִי וְגַם נָקִי מַלְכִּישׁוּעַ מִדָּמִים, וְלֹא בְּמִשְׁפַּט רְדַפְתּוֹ עַד עַתָּה. אַךְ חִנָּם אֲיַבְתּוֹ מֵאָז וַתִּצְרְרֵהוּ עַל לֹא פָשַׁע. הֲמִמַּאֲרַב חֲצֵרִים שָׁלַח מַלְכִּישׁוּעַ חֵץ בְּאָחִיךָ? וְאִם בַּשּׂדֶה מְצָאוֹ? כְּגִבּוֹר במַעֲרָכָה הִתְרָאָה אִתּוֹ פָנִים, וְאָחִיךָ גַּם הוּא כְגִבּוֹר חַיִל נִסְפָּה בַקְרָב! אֵין דָּמִים לְמַלְכִּישׁוּעַ. אִישׁ הַכָּבוֹד הוּא, וְלוֹ נָאוֶה גְמוּל גִּבּוֹרִים, כִּי עָשָׂה בֶאֱמוּנָה דְבַר מַלְכּוֹ וְעַמוֹ וֵאלֹהָיו, כַּאֲשֶׁר יְהִי גַם שֵׁם אָחִיךָ לְזֵכֶר עוֹלָם בְּהַעֲרוֹתוֹ נַפְשׁוֹ עַל-כְּבוֹד עַמּוֹ הוּא. מִי אֵפוֹא אַכְזָר יַשֶׁה מֵרֵעֵהוּ מַשּׁה שָׁוְא, חוֹב אֲשֶר לֹא חָבָהוּ? אַף כִּי חוֹב יָשָׁן נוֹשָׁן, אֲשֶר עָבְרוּ עָלָיו שְׁנוֹת שְׁמִטָּה רַבּוֹת? אִם בְּלִי חֶסֶד לֹא יִכּוֹן כִּסֵּא, הֲיַעֲמֹד רֶגַע בְּלִי מִשְׁפַּט? קוּמָה הַבְלִיגָה, אֵפוֹא, וּרְאֵה אֶת-פְּנֵי מַלְכִּישׁוּעַ כִּרְאוֹת אִישׁ שָׁלוֹם, שָׂא מִיָּדוֹ אֶת-הַכֹּפֶר הַיָּקָר אֲשֶר הֵבִיא לְךָ, אֶת-בְּנוֹ הַיָּחִיד אֲשֶר בּוֹ יִתְפָאֵר, הֲיִמְעַט הַכֹּפֶר בְעֵינֶיךָ? וְאִם לֹא תִרְצֵהוּ? חַי אֱלֹהִים וְכָל-מַלְאָכָיו הַטּוֹבִים, אִם אֵצֵא מִזֶּה עַד אִם בֵּרַכְתָּ אֶת-הַדֶּבֶק ועַד אִם הִשְׁלַמְתָּ גַּם עִם מַלְכִּישׁוּעַ. הָבָהּ נִרְאֶה הֲתָקוּם בְּךָ רוּחַ אַחֲרֵי כָל-זֹאת לַהֲדֹף בְּאֵיבָה אֶת- הַיָּד הַשּׁלוּחָה אֵלֶיךָ לְשָׁלֹום."

וְהַמֶּלֶךְ קָם בְּדַבְּרוֹ וַיְבַתֵּר בַּמַּאֲכֶלֶת אֶת-הַכֶּבֶשׂ אֲשֶר לְפָנָיו בַּתָּוֶךְ לִשְׁנַיִם, וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת-הַבֶּתֶר הָאֶחָד לְמֶלֶךְ אֲרָם וְאֶת הָאֶחָד לְמַלְכִּישׁוּעַ הֵרִים אֶת-קוֹלוֹ עוֹד וַיֹאמֶר:

“אֶת-הַכֶּבֶשׂ הַזֶּה בִּתַרְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לְאוֹת בְרִית שָׁלֹום בֵּין שְׁנֵיכֶם, בִּדְבֹק בְּנֵיכֶם יַחְדַּו וַיִּהְיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, וִהְייתֶם גַּם אַתֶּם לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת תָּמִיד, וּשְׁלוֹם אֱמֶת יְשְׁכֹּן בִּלְבַבְכֶם כָּל-הַיָּמִים, וּבְרִיתְכֶם לֹא תוּפַר עוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. לָכֶם וּלְבֵיתְכֶם יֵאָמֵר: הָאַהֲבָה וְהַשּׁלוֹם נִפְגָשׁוּ. אָמֵן כֹּה יַעֲשֶׂה יְיָ, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, שָׁלוֹם וְאַהֲבָה וָחֶסֶד.”

וְעֵינֵי כָל-הַקְּרוּאִים נָסַבּוּ אֶל עֵבֶר פְּנֵי וּמַלְכִּישׁוּעַ, לִרְאוֹת הַהִצְלִיחוּ דִבְרֵי שְׁלֹמֹה לַהֲפֹך אֶת- לְבַב שְׁנַיִם אֵלֶּה לְטוֹבָה אִישׁ עַל רֵעֵהוּ. וְאָמְנָם מַלְכִּישׁוּעַ קָם מִמְּקוֹמוֹ וּפָנָיו לְמֶלֶךְ אֲרָם, וְאוּלָם מֶלֶךְ אֲרָם בּוֹשֵׁשׁ עוֹד, כְּנֶאֱבָק עִם יֵצֶר לְבָבוֹ וּכְעוֹמֵד עַל נַפְשׁוֹ, וּבַהֲרִימוֹ מְעַט מְעַט מִן הָאָרֶץ אֶת-עֵינָיו הַמֻּשְׁפָּלוֹת, וְהִנֵּה נֶעֶלְמוּ כִּמְעַט הָעַקְרַבִּים הַקְּטַנִּים מִתּוֹכָן, בָּאוּ בְחוֹרִים, רַק חֻדֵּי זַנְבוֹתָם עוֹדָם מְבַצְבְּצִים מִשָּם וּמְפַרְכְּסִים. אָז יָרִים הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת-כּוֹסוֹ וַיִּקְרָא בְּקוֹל נָגִיד וּמְצַוֶּה:

“גְּעַר בַּשָּׂטָן, מֶלֶךְ אֲרָם, מַלְאַךְ הַשּׁלוֹם מְחַכֶּה לָךְ!”

לְקוֹל הַקְּרִיאָה הַזֹּאת נִשְׁבָּר פִתְאֹם עֹרֶף מֶלֶךְ אֲרָם, הִצְטַמֵּק כֻּלוֹ וַיִּקְטַן עוֹד, וּבְהַבְלִיעוֹ בְחִפָּזוֹן, כִּכְפוּי שֵׁד, אֶת-כַּף-יָדוֹ הַצְּנוּמָה וְהַזְּעוּמָה בְּכַף מַלְכִּישׁוּעַ הָרְחָבָה וְהַחֲזָקָה הַשּׁלוּחָה לְעֻמָּתוֹ, הֵנִיס אֶת-פָּנָיו הַצִּדָּה, וַיְהִי כְּמַבְרִיחַ כְּלִמָּה. וַיִרְאֵהוּ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בִמְצוּקַת נַפְשׁוֹ וַיְעוֹדְדֵהוּ וַיֹאמֶר:

“שָׂא רֹאשֶׁךָ וּזְקֹף קוֹמָתְךָ, מֶלֶךְ אֲרָם, אַל יֶחֱרַף לְבָבְךָ! הַיּוֹם הֶרְאֵיתָ לָדַּעַת כִּי אָכֵן מוֹשֵׁל אֶמֶת אַתָּה וּמִמְשָׁל וּגְבוּרָה עִמָּךְ. הַיּוֹם שָׂרִיתָ עם נַפְשְׁךָ – וַתּוּכַל! גְּדוֹלָה בְעֵינַי הַגְּבוּרָה הַזֹּאת מִכָּל אֲשֶׁר הִגְדַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אֵין מוֹשֵׁל כְּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, וְאֵין גִּבּוֹר– כְּלוֹכֵד נַפְשׁוֹ. יְחִי מֶלֶךְ אֲרָם מוֹשֵׁל גִּבּוֹר! וִיחִי גַם מַלְכִּישׁוּעַ אִישׁ הֶחָיִל! תְּהִי הַבְּרִית הַכְּפוּלָה הַכְּרוּתָה בֵּינֵיכֶם הַיּוֹם בְּרִית הַחַיִים וְהַשּׁלוֹם לָכֶם וְלִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם עַד הָעוֹלָם. הַמְנַצֵּח עַל הַמְּחוֹלוֹת! מִזְמוֹר שִׁיר!”

מִי יְמַלֵּל אֶת-כָּל-הַנַּעֲשֶׂה בָּעֵת הַהִיא בְּאוּלָם הַמִּשְׁתֶּה. נִשְׁכְּחוּ רֶגַע אֶחָד כָּל-דָּתֵי הָאַַרְמוֹן וּמִשְׁטָרוֹ, גַּם הַבָּרָקוֹת נִשְׁכְּחוּ, וּמִכָּל-קצות הַשֻׁלְחָן הָרְסוּ הַקְּרוּאִים לָגֶשָׁת עַד מְקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּלֶך. כִּתְּרוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, אֲפָפוּהוּ, חָבְרוּ עָלָיו מִסָּבִיב. כָּל-קוֹמָה מְתוּחָה, כָּל-גָּרוֹן נָטוּי וְכֹל-יָד חוֹתֶרֶת. כָּל-אֶחָד מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת בְּעֵינָיו אֶת-מַעֲשֵׂה הַשּׁלוֹם בֵּין מֶלֶךְ אֲרָם וּמַלְכִּישׁוּעַ. וּבְצֵאת קְרִיאַת “יְחִי” מִפִּי הַמֶּלֶך, וַתִּפֹּל בָּאוּלָם תְּרוּעַת רַעַם וּגְבוּרָה, תְּרוּעַת כָּל-הַקָּהָל יַחַד לֵאמֹר: יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה שַׂר הַשּׁלוֹם לְעוֹלָם! יְחִי יְדִידְיָה בְּחִיר אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים! יִכּוֹן כִּסְאוֹ לָעַד וּמַמְלַכְתּוֹ תָּקוּם לְדוֹר וָדוֹר!

וְסוּפַת שִׂמְחָה, סוּפַת אֱלֹהִים, הִתְחוֹלְלָה בָּאוּלָם וַתִּצְרֹר בִּכְנָפֶיהָ הַלּוֹהֲטוֹת אֶת-כָּל-הַבָּא בִגְבוּלָהּ. שָׁאֲגוּ גְרוֹנוֹת, הָמוּ פִיוֹת, רָעֲמוּ כְלֵי זֶמֶר, הָלְמוּ פַעֲמֵי רַגְלַיִם – וַיִּבָּקַע הָאוּלָם לְקוֹל הַמְּחוֹלוֹת. עַד מְהֵרָה פִרְצָה הַשִׂמְחָה, עָבְרָה גְבוּל וַתָּצֶף אֶת-כָּל-הֶחָצֵר וְאֶת-סְבִיבוֹתֶיהָ. שִׂמְחַת הַמִּשְׁתֶּה בּשִׂמְחַת הַחַג נָגָעָה, וּמִכָּל-הָרְחוֹבוֹת וּמִכָּל-הַמְּבוֹאוֹת נָהֲרוּ הֲמוֹנֵי חוֹגְגִים עַלִּיזִים, מִבָּאֵי בֵית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וּבִתְשׁוּאוֹת שָׂשֹׂון אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּנַהֲרוֹת אֵיתָן, וּבְהִשְׁתַפְּכָם אֶל חֵיק הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְהַתּיכוֹנָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ הָיוּ עִם קְהַל קְרוּאֵי הַמִּשְׁתֶּה לְיָם אֶחָד הוֹלֵך וְסוֹעֵר, יָם חֶדְוָה אֵין קֵץ וְאֵין גְּבוּלוֹת לוֹ, וַתַּקֶּף הַשִּׂמְחָה אֶת-כָּל-רְחוֹב הַמֶּלֶךְ.

יט

שִׁבְעַת יָמִים אָרַך הַמִּשְׁתֶּה, הֵם גַּם שִׁבְעַת יְמֵי הַחַג. וּבְכָל-הַיָּמִים הַאֵלֶּה שְׁלֹמֹה וּקְרוּאָיו עוֹלִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת בְּבֵית יְיָ וּמַרְבִּים לְהָבִיא נְדָרִים וּנְדָבוֹת. שִׁבְעִים פֳּרִים הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל-יְמֵי הַחַג, כְּמִסְפָּר שִׁבְעִים עַמֵּי כָּל-הָאֲרָצוֹת, וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים הִקְרִיב כָּל-אֶחָד מִמַּלְכֵי הַנֵּכָר, כְּמִסְפָּר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּגְדַּל וַיִּכָּבֵד שֵׁם אֱלֹהִים בְּכָל-הַגּוֹיִם בִּימֵי הַחַג הַהוּא. וְלֹא הָיָה עוֹד כַחַג הַזֶּה לְשִׂמְחָה וּלְתִפְאֶרֶת וּלְכָבוֹד כָּל-יְמֵי עֲמוֹד בֵּית אֱלֹהִים עַל מְּכוֹנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם.

וּבַיוֹם הַשְׁמִינִי, בַּעֲצֶרֶת הַחַג, עָלוּ מַלְכִּישׁוּעַ וּנְתַנְיָה בְנוֹ וּקְצִיעָה כַלָתוֹ בֵּית יְיָ לְשַׁלֵּם אֶת-הַנְּדָרִים אֲשֶר נָתַן עַל-יַד בְּנוֹ בְּיוֹם שָׁלְחוֹ אוֹתוֹ מֵעָלָיו.

וַיְהִי בְּתֵת נְתַנְיָה אֶת-בָּרֶקֶת אָבִיו לִפְקִיד אוֹצַר בֵּית יְיָ, וַתּוֹרֶד קְצִיעָה גַם הִיא אֶת-הַבָּרֶקֶת מֵעַל פְּאֵר רֹאשָׁה, הִיא הַבָּרֶקֶת אֲשֶר עֲנָדָהּ לָהּ שְׁלֹמֹה, וַתְּשִׂימֶנָה עַל אֶבֶן הַחֵן אֲשֶר לִנְתַנְיָה וַתֹּאמֶר:

“תְּהִי נָא גַם האֶבֶן הַזֹּאת, מַתְּנַת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה קֹדֶש לַיְיָ, וְשֻׁבְּצָה גַם הִיא בַפָּרֹכֶת עַל יַד אֲחוֹתָהּ וּתְאוֹמָתָהּ וְהִזְהִירוּ שְׁתֵּיהֶן גַּם יָחַד לִפְנֵי יְיָ תָּמִיד. אֲחָיוֹת תְּאוֹמוֹת הֵן אֲשֶרהִצְמִידָן אֱלֹהִים. וְלָמָּה אַפְרִיד בּינֵיהֶן? יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִקְצֹף הַמֶּלֶךְ עַל כָּכָה, כִּי מִי כָמֹהוּ חָכָם וְרוֹאֶה לַלֵּבָב? הַאֵין זֹאת, נְתַנְיָה?”

וּבְדַבְּרָהּ זֹאת חָלְפָה אֶת-דַּל שְׂפָתֶיהָ-בַּת צְחוֹק מוּזָרָה מְאֹד. רַבַּת חִידָה, וְאוּלָם עֵין נְתַנְיָה לֹא תְפָשַׂתָּה, וַיִּפְרַח בּוֹ לְבָבוֹ כַּדֶּשֶׁא, בְּהַכִּירוֹ הַפָּעַם אֶת-צִדְקַת אִשְׁתּוֹ וְתֻמָּתָהּ, נוֹסָפוֹת עַל תִּפְאֶרֶת עֲלוּמֶיהָ וְעַל כָּל-חִנָּה וְחַסְדָהּ.

וּשְׁתֵּי הָאֲבָנִים בָּאוּ לָשֶבֶת בַּפָּרֹכֶת אִשָּׁה עַל יַד אֲחוֹתָהּ יַחַד, כְּחֵפֶץ קְצִיעָה וְכִדְבָרָהּ, וַתִּהְיֶינָה צֶמֶד אֶחָד תָּמִים לִפְנֵי יְיָ. וְהָיָה כָּל-הַבָּא אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים וְרָאָה אָת-שְׁתֵּי הַבָּרָקוֹת בְּהִתְנוֹסְסָן יַחַד מֵעַל הפָּרֹכֶת וְאָמָר: אֵלֶּה הֵן שְׁתֵּי דִמְעוֹת אֱלֹהִים, מַפַּל כּוֹסוֹ הָרְוָיָה וּמַתְּנַת יָדוֹ הַכְּפוּלָה, אֲשֶר חָנַן אֱלֹהִים אֶת-לֵב בְּנֵי הָאָדָם בְּעָבְרוֹ עַל גְּדוֹתָיו לְרַוְחָתָם וְלִגְאֻלָּתָם: דִּמְעַת הַיָּגוֹן וְדִמְעַת הַשָּׂשֹׂון.

וּבַיוֹם הַהוּא נֶחְפְּזוּ כָּל-הַמְּלָכִים קְרוּאֵי שְׁלֹמֹה, הֵם וְהַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וּמֶלֶךְ אֲרָם בְּתוֹכָם, לָשוּב אִישׁ לְאַרְצוֹ וְלִמְקוֹמוֹ, וְלֹא נוֹדַע גַּ ם עַתָּה מַה-בְּלִבָּם: הֲטוֹבָה עֵינָם בִּגְדֻלַּת שְׁלֹמֹה וְאִם רָעָה? הַשְׂמֵחִים הֵם וְאִם עֲצֵבִים? הַחֲרֵשׁ הֶחֱרִישׁוּ כֻלָּם בְּצֵאתָם וַיִּקְפְּצוּ פִיהֶם כּכְלָבִים אִלְּמִים.

אֶחָד הָיָה בְּתוֹכָם מֶלֶךְ צֹר אֲשֶׁר לֹֹא שִׁנָּה אֶת-טַעְמוֹ; עֵינָיו צָחֲקוּ צְחוֹק דַּק מִן הַדַּק כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אך לִבּוֹ, כְּלֵב הַיֶּלֶד, נְדִיבוֹת כֻּלוֹ וְלֹא יָדַע אָוֶן. יְדִיד נֶפֶשׁ הָיָה לִשְׁלֹמֹה וְגַם הִתְגָּאָה בוֹ וּבִגְדֻלָּתוֹ. וְאוּלָם עָרוּם הָיָה בְּעֵינָיו וַיֶּאֱהַב לְהִתְחַכַּם וּלְהָתֵל וּלְהֵרָאוֹת כִּמְנַתֵּק מוֹסֵרוֹת וְכִמְכַחֵשׁ בְּכָל-דָּבָר. לֹא הֶאֱמִין בִּלְתִּי אִם בְּאֶחָת: בְּאַהֲבָתוֹ אֶת-שְׁלֹמֹה אַהֲבַת אֱמֶת, אֲהֲבָה עַזָּה וַחֲזָקָה, אֲהֵבָה אֲשֶׁר לֹא תִשּׂא פָנִים וַאֲשֶר תִּשָׂא בְכָל-זֹאת לְכָל-פָּשַׁע עַל כֵּן הֵשִׁיב לוֹ גַם שְׁלֹמֹה אַהֲבָה כְאַהֲבָתוֹ, וַיִּבְחָרֵהוּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ לְאִישׁ סוֹדוֹ, הָבֵא הֵבִיא אוֹתוֹ בְסִתְרֵי נַפְשׁוֹ וַיִּתְּנֵהוּ לְהָצִיץ אֶל מֵאֲחוֹרֵי מָסֵכָּה. שִׂיחָתוֹ אִתּוֹ בְסֵתֶר חֶדֶר, בְאֵין זָר עִמָּם, הָיְתָה לוֹ לִשְׂשׂוֹן לֵב וְלִרְוָחָה גְּדוֹלָה. וְגַם עַתָּה בְּבוֹא לְפָנָיו מֶלֶךְ צֹר בְּתוֹךְ הַבָּאִים לְהִפָּרֵד מֵעִמּוֹ עֲצָרוֹ שְׁלֹמֹה בְּאַרְמוֹנוֹ עוֹד יוֹם אֶחָד. וּלְעֵת הָעַרְבָּיִם, עִם מוֹצָאֵי הַמִּשְׁתֶּה וְהַחַג, בַּעֲלוֹת רוּחַ הַיָּגוֹן עַל שְׁלֹמֹה וּבְהָצֵק לוֹ מַּשָׂא נַפְשׁוֹ, נִסְגְּרוּ שְׁנֵיהֶם חֶדֶר בְּחֶדֶר וְצִלְלֵי הָעָרֶב אָסְפוּ אֶת-שְׁנֵיהֶם אֶל תַּחַת כָּנָף אֶחָת. וְאוּלָם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נָפְלוּ בֵּין שְׁנֵי הָרֵעִים בְּתוֹךְ כָּתְלֵי הַחֶדֶר לֹא שָמְעָהּ אֹזֶן – עַל כֵּן תַּמוּ דִּבְרֵי הַמְגִלָּה הַזֹּאת.

---

ספר בראשית

מאת

חיים נחמן ביאליק

(אַגָּדָה מִדְרָשִׁית)

א

אִישׁ הָיָה בָאָרֶץ, וְהָאִישׁ חָסִיד וְיָשָׁר וְהוֹלֵךְ תָמִים, וַיִּתֶּן-לוֹ אֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים רַבִּים, אַךְ בָּנִים מָנַע מִמֶּנּוּ, וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ עֲרִירִי, וְהוּא זָקֵן וּבָא בַּיָּמִים.

וַיִּתְעַצֵב הֶחָסִיד אֶל לִבּוֹ וַיֵּרַע לו מְאֹד, כִּי אָמַר: מַה-בֶּצַע בְּעָשְׂרִי וּבֵן אֵין לִי. מִי יְהִי לִי לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ בְּזִקְנָתִי וּמִי יַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי אַחֲרֵי מוֹתִי?

וַתֵּכֶל מְאֹד נֶפֶשׁ הֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ לְבָנִים, וַיִּתְפַּלְלוּ לְאלֹהִים כָּל-הַיָּמִים, וּבָכֹה יִבְכּוּ. וְהָיָה מִדֵּי עֲלוֹת הֶחָסִיד לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבָא בְאָזְנָיו קוֹל יְלָדִים מְצַפְצְפִים וּמַהְגִּים בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר, וְהָמָה לִבּוֹ מְאֹד וְנַפְשׁוֹ תֵצֵא לְקוֹלָם.

וּבְצֵאת הַיְלָדִים מִבֵּית רַבָּם –– וְשָׁמַר לָהֶם הֶחָסִיד עַל הַפֶּתַח, וְהֶחֱזִיק בָּם בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְחִלֵּק לָהֶם אֱגוֹזִים וּקְלָיוֹת, וְחִבֵּק לָהֶם, וְנָשַׁק לָהֶם, וְשָׁאַל אוֹתָם לִפְסוּקֵיהֶם. וְחָבְרוּ עָלָיו הַיְלָדִים כְּצִפֳּרִים, וְכָל-אֶחָד יֶהְגֶּה בִלְשׁוֹנוֹ אֶת-הַפָּסוּק אֲשֶׁר שִׁנֵּן לוֹ רַבּוֹ הַיּוֹם. אָז תִּמָּלַאנָה עֵינֵי הֶחָסִיד דְּמָעוֹת וְקָרָא מִנַהֲמַת לִבּוֹ:

אַשְׁרֵיכֶם הָאָבוֹת שֶׁכָּכָה לָכֶם! אַשְׁרֵיכֶם וְטוֹב לָכֶם! אַשְׁרֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָכֶם בָּעוֹלָם הַבָּא!"

וַיְהִי כִּי הִרְבָּה הֶחָסִיד תְּפִלָה וְלֹא נַעֲנָה, וַיָּקָם יוֹם אֶחָד וַיְחַלֵּק אֶת-כָּל-נְכָסָיו לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וַיֹּאמַר:

“הִתְפַּלְלוּ אַתֶּם עָלָי. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יְרַחֲמֵנִי אֱלֹהִים וִיהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם בָּעוֹלָם הַבָּא.”

וַיַּּרְא אֱלֹהִים אֶת-לֵב הֶחָסִיד וַיִּתְעוֹרְרוּ עָלָיו רַחֲמָיו. וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה וְהִנֵּה נוֹלַד בֵּן לְאֵשֶׁת הֶחָסִיד. וַיָּשִׂישׂוּ מְאֹד הָאִיש וְאִשְׁתּוֹ, וַיַּעֲשׂוּ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, וַיְהַלְלוּ אֶת-אֱלֹהִים כִּי מִי פִלֵּל אֲשֶׁר יְבֹאֵם חֶסֶד אֱלֹהִים כָּזֶה לְעֵת זִקְנָה.

וְנֶפֶשׁ הַזְּקֵנִים נִקְשְׁרָה מְאֹד בְּעוֹלָלָם וַיֶאֱהָבוּהוּ כְנַפְשָׁם. הוּא שִׂיחָתָם, הוּא שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם וְהוּא נֶחָמָתָם כָּל-הַיָּמִים. לֹא שָׂבְעָה עֵינָם מֵרְאוֹת אֶת-זִיו פָּנָיו וְאָזְנָם לֹא מָלְאָה מִשְּׁמֹעַ אֶת-לַהְגּוֹ. בִּצְמֹחַ שְׂחוֹק עַל שִׂפְתֵי הַיֶּלֶד –– וְזָרְחוּ פְּנֵיהֶם, וּבְעָקְמוֹ אֶת-שְׂפָתָיו לִבְכִי –– וְלֹא נוֹתְרָה בָהֶם נְשָׁמָה. כָּכָה גִדְּלוּ וַיְטַפְּחוּ אֶת-הַיֶּלֶד וַיְהִי לָהֶם כְּרוּחַ אַפָּם וּכְבָבַת עֵינָם.

ב

וַיְהִי בִּמְלֹאת לַיֶּּלֶד חָמֵשׁ שָׁנִים וַיִּקָּחֵהוּ אָבִיו וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל כְּתֵפוֹ וַיִּשָׂאֵהוּ אֶל בֵּית הָרַב וַיֹּאמַר:

“רַבִּי, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת-בְּנִי, לַמְּדֵהוּ תוֹרָה וְחָנְכֵהוּ בְמִצְוֹת.”

וַיַּעַן הָרַב:

“יְהִי הַיֶּלֶד בָּרוּךְ לַיְיָ, יֵשֵׁב עִם תַּלְמִידַי וְהָיָה כְאֶחָד מֵהֶם, וְאלֹהִים יָאִיר עֵינָיו וְיִפְתַּח לִבּוֹ בְּתוֹרָה.”

וַיִּשְׁאַל הָאָב:

“וּמַה הַסֵּפֶר אֲשֶר יָחֵל בּוֹ בְּנִי?”

וַיַּעַן הָרַב:

“בְּסֵפֶר ‘וַיִּקְרָא’ כְּמִשְׁפָּט כָּל-הַיְלָדִים.”

וַיֹּאמֶר הָאָב:

“לא, אֲדוֹנִי הָרַב, כִּי בְסֵפֶר ‘בְּרֵאשִׁית’ יָחֵל, כִּי רֵאשִׁית דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה הֵם שֶׁבַח וּתְהִלָּה לֵאלֹהֵי עוֹלָם, בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם. יִקְרָא-נָא הַיֶּלֶד בַּסֵּפֶר הַזֶּה וְיֵדַע מַה-גַּדְּלוּ מַעֲשֵׂי אֱלֹהִים וּמָה רַבָּה תִפְאֶרֶת עוֹלָמו.”

וַיַּעַשׂ הָרַב כִּרְצוֹן הֶחָסִיד וַיְלַמֵּד אֶת-הַיֶּלֶד מִסֵּפֶר “בְּרֵאשִׁית”.

וַיְהִי הָאָב הזָקֵן מַרְכִּיב אֶת-הַיֶּלֶד עַל כְּתֵפָיו, בַּבֹּקֶר יְבִיאֶנוּ אֶל בֵּית הָרַב וּבָעֶרֶב יְשִׁיבֶנוּ. כָּכָה יַעֲשֶׂה כָל-הַיָּמִים.

וְהַיֶּלֶד הוֹלֵךְ וְגָדֵל וְטוֹב, וַיְהִי יפֵה תֹאַר וְטוֹב-שֵׂכֶל וּמְהִיר-תְּבוּנָה, וַיִּלְמַד בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בַדְבָרִים אֲשֶׁר קָרָא וַיֶּהְגֶּה בָהֶם תָּמִיד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר הַיֶּלֶד לְאָבִיו:

“אָבִי, עַד מָתַי תַּרְכִּיבֵנִי עַל כְּתֵפֶיךָ? תְּנֵנִי וְאֵלְכָה אֶל בֵּית רַבִּי; בְּרַגְלַי אֵלֵךְ, כִּי גָדַלְתִּי וְגַם יָדַעְתִּי אֶת-הַדֶּרֶךְ וְלֹא אֶתְעֶה.”

וַיֵּעָתֶר–לוֹ אָבִיו לְתִתּוֹ לָלֶכֶת לְבַדּוֹ, אֶפֶס כִּי הַזְהֵר הִזְהִירוֹ, לְבִלְתִּי יָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יַעֲבָר-בָּהּ יוֹם יוֹם, וּלְבִלְתִּי יֵלֵךְ אַחֲרֵי כָל-אִישׁ זָר אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ בַדֶּרֶךְ, פֶּן יֵלֵךְ –– וְקָרָהוּ אָסוֹן.

וְהַיֶּלֶד שָׂמַח מְאֹד, כִּי נִתְּנָה לוֹ שֶׁאֱלָתוֹ, וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וַיָּשֶׂם אֶת-סִפְרוֹ, סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ, וְגַם צֵידָה לָקַח בְּיָדוֹ, מֵאֲשֶר הֶעֱנִיקָה לוֹ אִמּוֹ, וַיִּשַּׁק אֶת-הַמְּזוּזָה, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ “שָׁלוֹם”, וַיֵּצֵא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

וְהָאִשָּׁה הִשְׁגִּיחָה מִן הַחַלּוֹן אַחֲרֵי הַיֶּלֶד וַתֹּאמֶר אֶל הֶחָסִיד:

“נַפְשִׁי תַּחְתָּיו, אִישִׁי. הֲרָאִיתָ מַה-צָּהֲלָה רוּחוֹ וּמָה אֹרוּ עֵינָיו הַיּוֹם?”

וַיַּעַן הֶחָסִיד:

“תוֹרַת אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ, אִשְׁתִּי, וְהִיא תָּאִיר פָּנִים וְתַצְהִיל לֵב.”

וַתֵּאָנַח הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר:

“לוּ יָשׁוּב הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם.”

וַיִּגְעַר בָּהּ הֶחָסִיד וַיֹּאמַר:

“אַל תֶחֶטְאִי בִשְׂפָתִיִךְ אִשָּׁה. הַתּוֹרָה מָגֵן וּמַחֲסֶה.”

וְהַזָּקֵן וְאִשְׁתּוֹ הִבִּיטוּ בְּחֶרְדַּת אַהֲבָה אַחֲרֵי הַיֶּלֶד הַהוֹלֵך וְשִׂפְתֵיהֶם לָחֲשׁוּ לו בִּדְמָמָה:

“יְבָרְכְךּ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ” –– עַד אֲשֶׁר נֶעְלַם מֵעֵינֵיהֶם.

ג

וְהַיֶּלֶד הָלַךְ לְבַדּוֹ בַדֶּרֶךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר וְלִבּוֹ עָלַץ, כִּי הָיָה הַפַּעַם בְּעֵינָיו כְּגָדוֹל, אֲשֶׁר יָצָא רִאשֹׁונָה בַּדֶּרֶך לְמֵרָחוֹק לַעֲשׂוֹת גְּדֹלוֹת וְלֹא יִירָא מִפְּנֵי כֹל. וַתִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וְצִפֳּרֵי הַבֹּקֶר צִפְצְפוּ לוֹ, וַיְהִי גַּם הוּא בְּעֵינָיו כְּאַחַת הַצִפֳּרִים הַקְּטַנוֹת בַּשָּׂדֶה.

וַיַּעֲבֹר מֵרְחוֹב אֶל רְחוֹב, וַיֵּצֵא מִמָּבוֹי אֶל מָבוֹי, וַתִּמְתַּק לוֹ הַדֶּרֶךְ מְאֹד, וַיְכוֹנֵן צְעָדָיו בֶּטַח, רוּחו קַלָּה וְטוֹבָה וּבְלִבּוֹ אוֹרָה וָעֹז, וְהוּא לֹא יָדַע כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו.

הוּא יָצָא אֶל מִגְרָשׁ שָׁמֵם –– וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה, רְתוּמָה לִשְׁלֹשָׁה סוּסִים אַבִּירִים, בָּאָה בִסְעָרָה פִּתְאֹם, יוֹרֶדֶת כְּעַיִט מֵעַל אַחַת הגְבָעוֹת, וּפָרָשִׁים עַזֵּי נֶפֶשׁ, אַנְשֵׁי בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, שׁוֹטְפִים בִּמְרוּצָתָם לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָרוֹת וּמַעֲלִים אָבָק הַשָּׁמָיְמָה.

הַיֶּלֶד טֶרֶם מָצָא אֶת-לִבּוֹ –– וְכַף פָּרָשׁ אָחֲזָה בוֹ, וַתְּרִמֵהוּ כְאֶפְרֹחַ לְמָעְלָה הָרֵם –– וְהַשְׁלֵךְ בְּחָזְקָה אֶל הַמֶּרְכָּבָה!

וְלֹא עָמְדָה הַמֶּרְכָּבָה בְּדַרְכָּהּ, כִּי בָלְעָה אֶת-טַרְפָּהּ כְּתַחְמָס בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָהּ, וַתַּהֲפֹך כְּרֶגַע וַתֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּח, הִיא וּפָרָשֶׁיהָ, וַתָּשָׁב בְּרַעַשׁ וּבְרַעַם כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּאָה, וּמִקֵּץ רֶגַע –– וְהִנֵּה אֵין מֶרְכָּבָה וְאֵין פָּרָשִׁים וְאֵין יֶלֶד וְאֵין כֹּל.

ד

וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב, עֵת הֵאָסֵף הָעֵדֶר מִן הַשָּׂדֶה, וַיַּרְא הֶחָסִיד כִּי בּוֹשֵׁשׁ בְּנוֹ לָשׁוּב, וַיִּדְאַג לוֹ מְאֹד, וַיֵּצֵא לִבּוֹ. וַיְמַהֵר וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וַיִּשְׁאַל לִבְנוֹ לֵאמֹר:

“אַיֵה בְּנִי? מַדוּעַ בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא? הֲלֹא שְׁלַחְתִּיו הַיּוֹם לְבֵית הָרַב.”

וַיֹּאמֶר הָרַב:

“לֹא בָא בִנְךָ הַיּוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ. אָמַרְתִּי, אַךְ מִקְרֶה הוּא.”

וַיֶּחֱרַד הֶחָסִיד חֲרָדָה גְדוֹלָה, וַיָּרָץ וַיְּבַקֵּשׁ בְּכָל-הַדְּרָכִים וּבְכָל-הַמִּשְׁעוֹלִים וַיִּשְׁאַל אֶת-כָּל-עוֹבֵר וָשָׁב:

" אוּלַי רְאִיתֶם אֶת-בְּנִי? כָּזֶה וְכָזֶה מַרְאֵהוּ וְכָאֵלֶּה אוֹתוֹתָיו."

אַךְ אִישׁ לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע. וַיֵּבְךְ הַזָּקֵן מְאֹד, וַיִּמְרֹט שְׂעַר רֹאשׁוֹ, וַיְהִי מְשׁוֹטֵט הֵנָּה וָהֵנָּה בְּכָל-פָּרָשַׁת דְּרָכִים וַיִּקְרָא בְמַר נַפְשׁוֹ:

“בְּנִי, בְּנִי, אַיֶכָּה? הֲלֹא תַעֲנֶה, בְּנִי! אֲהָה בְּנִי, מִי יִתֵּן מוֹתִי תַחְתֶּיךָ! אֵיכָה אָשׁוּב בִּלְעָדֶיךָ הַבַּיְתָה? וּמַה אֹמַר וּמַה אַגִּיד לְאִמֶּךּ?”

וְאֵשֶׁת הֶחָסִיד יָדְעָה אֶת-אֲסוֹנָהּ –– וַתִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וְלֹא נוֹתְרָה בָהּ נְשָׁמָה. וַיִּתְאַבְּלוּ שְׁנֵיהֶם, הַזָּקֵן וְאִשְׁתּוֹ, עַל בְּנָם, וַיִּבְכּוּ יַחַד בְּכִי גָדוֹל וַיִּתְפַּלְשׁוּ בָאֵפֶר, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם הַשָּׁמַיְמָה.

ה

והַמֶּרְכָּבָה חוֹטֶפֶת הַיֶּלֶד –– מִרְכֶּבֶת אֶחָד מֵאַלוּפֵי הַגּוֹיִים, גָּדוֹל וְתַקִּיף בַּמְדִינָה וּמִשְׁנֵה לַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יָצָא לָשׁוּט הוּא וּפָרָשָׁיו,בְּעָרֵי אֲחֻזָתוֹ, וּבְעָבְרוֹ עַל פְּנֵי נַחֲלַת אִישׁ רִיבוֹ, הָאַלוּף כָּמֹהוּ וַיֹּאמַר: “הָבָה אֲשַׂחֵק מְעַט בַּנָבָל”, וַיִּפְרֹץ פִּתְאֹם הוּא וּפָרָשָׁיו, בִּגְבוּל שְׁכֵנוֹ, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שְׁבִי וַיָּשָׁב, כָּכָה הָיָה מִשְׁפָּט אַלוּפֵי הַגּוֹיִים בַיָּמִים הָהֵם וְכֵן עָשָׂה הָאַלוּף הַזֶּה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוּבָא הַיֶּלֶד בֵּיתָה הָאַלוּף –– וְהָאַלוּף עָקָר, אֵין לוֹ בֵּן אוֹ בַת, –– וַיִּתְבּוֹנֵן אֵלָיו הָאַלוּף מִקָּרוֹב וַיַּרְא כִּי חֲמֻדוֹת הוּא, וַיַּאַסְפֵהוּ אֵלָיו, וַיְהִי הַיֶּלֶד בְּאַרְמוֹנוֹ יָמִים. וְאלֹהִים הָיָה אֶת-הַיֶּלֶד וַיִּתֵּן אֶת-חִנּוֹ בְּעֵינֵי הָאַלוּף וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֶאֱהָבוּהוּ מְאֹד. וְאַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן מְפַנְקִים אוֹתוֹ וּמְעַדְנִים אוֹתוֹ וּמְבִיאִים לו יוֹם יוֹם כְּלֵי צַעֲצוּעִים חֲדָשִׁים, לְשַׂמֵּחַ אֶת-לִבּוֹ וּלְנַחֲמוֹ מִיגוֹנוֹ, וְאוּלָם הַיֶּלֶד בָּעַט בָּהֶם וּבִכְלֵי שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם וַיִּמְאַס בְּאַהֲבָתָם, כִּי כָלְתָה נַפְשׁוֹ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, וַיַּזֵּר נַפְשׁוֹ מִן הַמַּעֲדַנִּים אֲשֶר הִרְבּוּ לוֹ עַבְדֵי הַבַּיִת יוֹם יוֹם, וַיֵּשֶׁב בָּדָד וּמַשְׁמִים. רַק נֶחָמָה אַחַת עוֹד הָיְתָה לוֹ בְצָרָתוֹ, הוּא סֵפֶר הַקֹּדֶשׁ, סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, אֲשֶר הֱבִיאוֹ עִמּוֹ הַיֶּלֶד אֶל אַרְמוֹן שִׁבְיוֹ, וַיִּטְמְנֵהוּ שָׁם בִּמְקוֹם סֵתֶר, וַיִּצְרֵהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. וְהָיָה מִדֵּי יִכְבַּד עָלָיו יְגוֹנוֹ וּבָא בַלָּאט אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, וְהוֹצִיא אֶת-סֵפֶר הַקֹּדֶש מִמַּחֲבוֹאוֹ, וְנָשַׁק לוֹ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וְקָרָא בוֹ פָּסוּק אַחַר פָּסוּק עַד תֹּם כָּל-פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, וְהֵשִׁיבוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים אֶת-נַפְשׁוֹ. אָז יִזְכֹּר הַיֶּלֶד אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְאֶת-רַבּוֹ, וְאֶת- כָּל-רֵעָיו הַקְּטַנִים יִזְכֹּר, וְנָזְלוּ פִתְאֹם הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו וּלְלִבּוֹ יֵחַם מְאֹד, וּפָרַשׂ בַסֵּתֶר אֶת-כַּפָּיו הַקְּטַנוֹת לֵאלֹהִים, וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו בְּרַחֲמִים:

“אָנָּא אֵל נָא, הֲשִׁיבֵנִי נָא אֶל אָבִי וְאֶל אִמִּי.”

וּכְכַלּוֹתוֹ לִקְרֹא וּלְהִתְפַּלֵל, וְנָשַׁק לַסֵּפֶר שֵנִית, וֶהֱשׁיבוֹ לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְאִישׁ לֹא יָדַע. כָּכָה יַעֲשֶׂה הַיֶּלֶד כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֶחָד מֵעַבְדֵי הָאַַרְמוֹן בָּא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת אֶת-מְלַאכְתּוֹ, וַיִּמְצָא אֶת-הַסֵּפֶר הַטָּמוּן, וְלֹא יָדַע מַה הוּא, וַיְפַנֵהוּ מִבְּלִי דַעַת, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אֶל אוֹצַר סִפְרֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַיֶּלֶד בָּא כְּמִשְׁפָּטוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶר יָדַע –– וְהִנֵּה נֶעְלַם הַסֵּפֶר וְאֵינֶנּוּ, וַיֵּרַע לו רָעָה גְדוֹלָה וַיֵּמַר לוֹ מְאֹד, וַיֵּלֶךְ כָּל-הַיּוֹם קְדוֹרַנִּית, לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה וַיְהִי כְנִדְהָם. וְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן לֹא יָדַע מֶה הָיָה לַיֶּּלֶד הַיּוֹם וּמָה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָכַר אֶת-רוּחוֹ, כִּי הֶחֱרִישׁ הַיֶּלֶד בִּיגוֹנוֹ וְלֹא הִגִּיד לִבּוֹ לְאִישׁ, וַיָּנוּדוּ לוֹ כָּל-רוֹאָיו בִּדְמָמָה, רַק בַּלַּיְלָה, בַּעֲלוֹת הַיֶּלֶד עַל מִשְׁכָּבוֹ, וַיִּשָּבֵר עָלָיו לִבּוֹ פִתְאֹם וּמְקוֹר דִּמְעָתוֹ נִפְתָּח. וַיֵּבְךְּ הַיֶּלֶד חֶרֶשׂ, וּפִיו בַּכָּר, וַיֶּמֶס עַרְשׂוֹ בִדְמָעוֹת, וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַתִּדַּד שְׁנָתוֹ מֵעֵינָיו כָּל-הַלַּיְלָה.

ו

וְאלֹהִים רָאָה אֶת-דִּמְעַת הַיֶּלֶד וְאֶת-כָּל-עֻנוֹתוֹ וַיֹּאמֶר לְהוֹשִׁיעוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וּמֶלֶך הָעִיר יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם וְכֹל-שָׂרָיו ועֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ, וַתְּבַעֲתֵהוּ פִתְאֹם רוּחַ רָעָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וַיֵּחַל וַיֵּאָנַש. וַיַּבְהִילוּ אֵלָיו אֶת-כָּל-חֲכָמָיו הָרוֹפְאִים, וַיְבַקְשׁוּ תְרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ וְלֹא מָצָאוּ. וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל הַשָּׂרִים הַנִּצָּבִים עָלָיו:

“יָבִיאוּ לְפָנַי אֶת-סֵפֶר הָרְפוּאוֹת!”

וַיָּרָץ הַמִּשְׁנֶה הוּא הָאַלוּף גּוֹנֵב הַיֶּלֶד, וַיְמַהֵר אֶל אוֹצַר סִפְרֵי הַמֶּלֶךְ לָקַחַת מִשָּׁם אֶת-סֵפֶר הָרְפוּאוֹת. וַיְמַן אֱלֹהִים לְיָדוֹ אֶת-סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וְהַמִּשְׁנֶה לֹא רָאָה, כִּי נֶחְפַּז, וַיָּבֵא אֶת-הַסֵּפֶר.

וֶיִּנָּתֵן הַסֵּפֶר עַל יַד הַחֲכָמִים, וַיְהִי בְּפָתְחָם אוֹתוֹ, וְהִנֵּה כְתָב זָר וּמוּזָר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּהוּ הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם, וַיַּעַמְלוּ לִקְרֹא בוֹ וְלֹא יָכֹלוּ. וַיַּעֲבֹר הַסֵּפֶר מִיָּדִ אֶל יַד –– וְאֵין פּוֹתֵר וְאֵין מַגִּיד, וַיַּעַמְדוּ הַחֲכָמִים בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבִרְכֵּיהֶם מַרְעִידוֹת מִפָּחַד.

וְאֶחָד הַשָּׂרִים מן הַנִּצָּבִים שָׁם הִכִּיר אֶת-הַכְּתָב, וַיֹּאמַר:

“חֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֵין זַה כִּי-אִם כְּתָב הַיְּהוּדִים. יָבִיאוּ יְהוּדִי הֵנָּה וְקָרָא לְפָנֵינוּ אֶת-הַכָּתוּב.”

וַיָּפוּצוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ בְּכָל-הָעִיר וַיְבַקְשׁוּ יְהוּדִי וְלֹא מָצָאוּ; כִּי כֵן הָיְתָה דָת הַמֶּלֶךְ בָּאָרֶץ הָהִיא מִימֵי קֶדֶם, לִבְלִי תֵת לַיְּהוּדִי מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל בְּכָל-גְּבוּלָהּ, וַיָּשוּבוּ הָעֲבָדִים רֵיקָם. וַיֹּאמֶר הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶך:

אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם, עָבֹר עָבֵרְתִּי עַל פְּנֵי עִיר קְטַנָּה וָאֵרֶא בָהּ יֶלֶד עִבְרִי, וַיִּיטַב בְּעֵינַי, וָאֶקָּחֵהוּ וָאֶאֶסְפֵהוּ אֵלַי, וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתִי עַד הַיּוֹם, יְצַוֶּה נָא הַמֶּלֶךְ וְיָּבֹא, אוּלַי יוֹדֵעַ סַפֶר הוּא, וְקָרָא בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר."

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“מַהֲרוּ אוֹתוֹ הֵנָּה.”

וַיָּרָץ הַמִּשְׁנֶה וַיַּבְהֵל אֶת-הַיֶּלֶד וַיַּצִיגֵהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְהַכָּר תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו, וּפָנָיו רָעִים וְזוֹעֲפִים מְאֹד. וַיְהִי אַךְ רָאָה אֶת-הַיֶּלֶד וְאֶת-חֶמְדַּת מַרְאֵהוּ, וַיָּסַר זַעְפּו וּפָנָיו אוֹרוּ מְעָט. וַיִּתְחַזֵּק וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-הַיֶּלֶד וַיֹּאמַר:

“יֶלֶד נֶחְמָד, הֲתֵדַע לִקְרֹא בַסֵּפֶר הַזֶּה?”

הַיֶּלֶד אַך שָׂם עֵינָיו בַּסֵּפֶר–– וַיַּכִּירֵהוּ כְרֶגַע, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וַיִפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אָרְצָה. וַיַּּרְא הַמֶּלֶך אֶת-חֶרְדַּת הַיֶּלֶד, וַיְדַבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וַיֹּאמַר:

“הֲנִבְעַתָּ מִפָּנַי יֶלֶד יַקִּיר? אַל תִּירָא, בְּנִי וְאַל תִּפְחַד, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְגַם הֵיטֵב אֵיטִיב עִמְּךָ, רַק כִּי תִקְרָא בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְפָנָי.”

וַיָּקָם הַיֶּלֶד וַיַעַן אֶת-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:

“לא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לֹא מִפָּנֶיךָ נִבְעַתִּי, כִּי אֶת-הַסֵּפֶר הַזֶּה רָאִיתִי וַיֵּצֵא לִבִּי, הֲלֹא זֶה סִפְרִי, סֵפֶר שַׁעֲשׁוּעַי, אֲשֶר אָבַד לִי, וְעַתָּה כַאֲשֶׁר נִמְצָא פִתְאֹם נִפְעַמְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי.”

וַיִּיטְבוּ דִבְרֵי הַיֶּלֶד בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“וּמִי אַתָּהּ הַיֶּלֶד? וְהַסֵּפֶר הַזֶּה מַה-הוּא?”

וַיַּעַן הַיֶּלֶד אֶת-הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! רַךְ וְיָחִיד הָיִיתִי לְאִמִּי, וְאָבִי זָּקֵן, כִּי נְתָנַנִי לוֹ אֱלֹהִים לשִׁבְעִים שָׁנָה, וַיְלַמְּדֵנִי אָבִי אֶת-תּוֹרַת הָאֱלֹהִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה. וְעַתָּה אִם טוֹב הַדָּבָר בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, הִנְנִי וְקָרָאתִי לְפָנֶיךָ אֶת-הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר."

וַיַּעֲמֹד הַיֶּלֶד וַיִּקְרָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְקוֹל רָם וְצָלוּל אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת דִּבְרֵי הַבְּרִיאָה, מִ“בְּרֵאשִׁית” עַד “וַיְכֻלּוּ”. וְהַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים שוֹמְעִים וְאֵין מֵהֶם מֵבִין בַּדְּבָרִים מְאוּמָה, כִּי זָרָה לָהֶם לְשׁוֹן הַסֵּפֶר. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך לַיֶּּלֶד:

“הֲתֵדַע גַּם לְפָרֵשׁ אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָאתָ?”

וַיַּעַן הַיֶּלֶד:

“אִם יְהִי אֱלֹהִים עִם פִּי.”

וְאלֹהִים נָתַן חָכְמָה בְּלֵב הַיֶּלֶד, וַיְפָרֵשׁ אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים בְּהַשְׂכֵּל וּבְדַעַת, וַיְדַבֵּר בִּתְבוּנָה עַל אֵל עֶלְיוֹן בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְעַל כֹּחַ מַעֲשָׂיו, וַיֶּעֶרְבוּ הַדְּבָרִים מְאֹד לַמֶּלֶךְ וַיָּבֹאוּ אֶל לִבּוֹ כִּצְרִי חַיִּים, וַיֵּשֶׁב בִּדְמָמָה ויַטֵּ אֲלֵיהֶם אֹזֶן.

וְהַמֶּלֶךְ עוֹבֵד אֱלִילִים מֵעוֹדוֹ, וְאֶת-אֱלֹהֵי אֶמֶת לֹא הִכִּיר. וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ עַתָּה אֶת-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, וַיֵּהָפֵךְ לִבּוֹ וַיְהִי לְאַחֵר; וּכְכָל-אֲשֶר הוֹסִיף הַיֶּלֶד לְפָרֵשׁ כֵּן הָיְתָה וְכֵן נָכוֹנָה רוּחַ הַמֶּלֶךְ בְּקִרְבּוֹ; וַיָּשָׁב אֵלָיו כֹּחוֹ פִתְאֹם, וַיָּקָם מֵעַל כִּסְאוֹ לְעֵינֵי כָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, וַיָּרֶם אֶת-הַיֶּלֶד וַיִּשָּׁקֵהוּ עַל מִצְחוֹ, וַיֹּאמַר:

“אָכֵן רְפָאַנִי הַיֶּלֶד הַזֶּה וָאֵרָפֵא. בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר שָׁלַח אֶת-דְּבָרוֹ וַיִּרְפָּאֵנִי וַיִּגְאַל מִשַּׁחַת חַיַּי, וּבָרוּךְ יְהִי גַם מַלְאָכוֹ הַטּוֹב, הַיֶּלֶד הַקָּטֹן הַזֶּה.”

וְאֶל הַיֶּלֶד אָמַר:

“שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶת-כָּל-חֶפְצֶךָ אֲמַלֵּא.”

וַיֹּאמֶר הַיֶּלֶד:

“לֹא אֶשְׁאַל מְאוּמָה, רַק הֲשִׁיבֵנִי אֶל אָבִי וְאֶל אִמִּי.”

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיָּבִיאוּ אֶת-הַיֶּלֶד אֶל בֵּית הָאוֹצַר, וָיַעֲנִיקוּ לוֹ כֶסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וחֲלִיפוֹת בְּגָדִים נִתְּנוּ לוֹ כְּיַד הַמֶּלֶךְ, וַיּוֹשִׁיבוּהוּ בְמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה, הִיא הַמֶּרְכָּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבָּה בָהּ, וַיְשַׁלְחוּהוּ בְּכָבוֹד וּבְהָדָר הַבַּיְתָה.

ז

וְהֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ עוֹדָם מִתְפַּלְשִׁים בְּאֵפֶר וּמְבַכִּים אֶת-בְּנָם הָאוֹבֵד, וַיָּבֹא הַמְבַשֵׂר וַיַּעֲמֹד עַל הַסַּף וַיִּקְרָא:

“הַזְּקֵנִים לָמָּה תִבְכּוּ? הִתְבַּשְׂרוּ וְהִתְנֶחָמוּ! כִּי נִמְצֹא נִמְצָא בִנְכֶם הָאוֹבֵד, וְגַם הִנֵּה הוּא מוּשָׁב אֲלֵיכֶם בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה.”

וַיָּרוּצוּ הַזְּקֵנִים הַחוּצָה, וַיְהִי כִרְאוֹתָם אֶת-בְּנָם וְאֶת-כָּל-כְּבוֹדוֹ הַגָּדוֹל וַיָּפָג לִבָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. וַיִּפְּלוּ עַל צַוַאר הַיֶּלֶד וַיְחַבְּקוּהוּ וַיְנַשְּׁקוּהוּ, וַיִּבְכּוּ מֵרֹב שִׂמְחָה, וַיִּשָׂאוּהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, מִן הַמֶּרְכָּבָה הַבַּיְתָה עַל כַּפָּיִם.

וְהַיֶּלֶד סִפֵּר לְהוֹרָיו אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ, אֶת-כָּל-עֻנּוֹתוֹ בְּבֵית הָאַלוּף וְאֶת-הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶר עָשָׂה לוֹ אֱלֹהִים בְּבֵית הַמֶּלֶך. וַיִּשְׁמְעוּ הַזְּקֵנִים, וַיִּשְׁרְקוּ וַיָּנִיעוּ רֹאשׁ וְעֵינֵיהֶם מְקוֹר דִּמְעָה. וּכְכַלּוֹת הַיֶּלֶד לְסַפֵּר וַיִּשָׂא הֶחָסִיד אֶת-עֵינָיו הַשָּמַיְמָה וַיֹּאמַר:

“אוֹדְךָ אֱלֹהִים, כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא לִבְנִי. אָכֵן אֵין כְּתוֹרָתְךָ מַרְפֵּא וְגַם מָגֵן וּמַחֲסֶה.”

---

אלוף בצלות ואלוף שום

מאת

חיים נחמן ביאליק

(בדיחה עממית בחרוזים)

א

בֶּן אַחַד הַמְּלָכִים יָצָא בָאָרֶץ לְשׁוּטוֹ, / לְמַעַן אֱסֹף חָכְמָה וָדַעַת וּלְשִׂימָן אֶל־יַלְקוּטוֹ, / כְּדָת לְכָל־בְּנֵי־הַמְּלָכִים, / הַשְּׁלֵמִים וְהַטּוֹבִים וְהַמְבֹרָכִים, / וַיַעֲבֹר בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּכָל־חֲמֵשׁ הַיַּבָּשׁוֹת, / וַיָּתָר אֶת־הָאֲרָצוֹת הַיְּשָׁנוֹת וְהַחֲדָשׁוֹת, / וַיִקְרַע אֶת־כָּל־שִׁבְעַת הַיַּמִים, / וַיִּצְלַח אֶת־כָּל־הַנְּהָרוֹת וְאֵת כָּל־הָאֲגַמִּים, / וְגַם אֶל־הָאִיִּים הָרְחוֹקִים הִגִּיעַ, / וְעַד מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶׁךְ הִבְקִיעַ, / וַיִּדְרֹךְ בִּנְעָלָיו צִיּוֹת וְאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, / וַיֶּאֱסֹף חָכְמָה וָדַעַת כֶּאֱסֹף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת, / לֹא הִנִּיחַ קְטַנָּה וּגְדוֹלָה אֲשֶר לֹא־אָסָף, / וַיֶּחְכַּם וַיִּשְׂכַּל מֵהֵימָן וּמֵאָסָף, / וּמִדֵּי צֵאתוֹ וּמִדֵּי בֹאוֹ, / דִּבֵּר בְּחָכְמָה עַל־עוֹלָם וּמְלֹאוֹ, / וַיְהִי חָכָם בַּיּוֹם וְחָכָם בַּלָּיְלָה, / יָדַע מַה־לְּמַטָּה וּמַה לְּמָעְלָה, / מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר, / וּלְהַבְדִּיל בֵּין־הַלָּבָן וּבֵין הַשָּׁחוֹר, / בֵּין חֲמוֹר בֶּן־אֲתוֹנוֹת וּבֵין חֲמַר־מְרָת, / וּבֵין יֵינוֹת קַפְרִיסִין וּבֵין מֵימֵי פְרָת, / סוֹף דָּבָר, בָּחוּר בֶּן־חַיִל וּבֶן פֹּרָת!

ב

וַיְהִי בִמְלֹאת שִׁבְעָה שָבוּעוֹת לְצֵאתוֹ, / וַיִּמָּלֵךְ עָלָיו לִבּוֹ לָשוּב אֶל־בֵּיתוֹ, / כִּי כְבָר מִלֵּא בְחָכְמָה כְּרֵסוֹ, / מַשָּׂא כָבֵד מִשֵּׂאתוֹ, / וְכָל־הָאַמְתָּחוֹת וְכָל־הַצִּקְלוֹנוֹת / מָלְאוּ מִשֶּׁבַע הַחָכְמוֹת וּמִשִּׁבְעִים הַלְּשׁוֹנוֹת, / וַיְצַו בֶּן־הַמֶּלֶךְ לָצֹר כֵּלָיו, / וְהִנֵּה־זֶה בָא הַמַּגִּיד וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

“אֲדוֹנִי בֶן־הַמֶּלֶךְ הַנֶּחְמָד וְהַנָּעִים! / שָמַעְתִּי כִּי־יֵשׁ בָּעוֹלָם אִי־פְלָאִים, / לֹא־שְזָפַתּוּ עֵין בֶּן־מֶלֶךְ מֵעוֹדוֹ, / וָאֹמַר: אֶגְלֶה אֹזֶן רוֹמְמוּת כְּבוֹדוֹ, / אוּלַי יְהִי עִם־לְבַב הֲדַר־תִּפְאַרְתּוֹ, / וְסַרְתָּ אֶל־הָאִי וַחֲקַרְתּוֹ. / הֵן אִי־פְלָאִים הָאִי וְאִיש לֹא־חֲקָרוֹ, / וְלֹא דָרְכָה רֶגֶל בֶּן־מֶלֶךְ עֲפָרוֹ, / וּמִי יוֹדֵעַ אֶת־הֶחָתוּם עוֹד בְּאוֹצָרוֹ, / אוּלַי יְהִי אֱלֹהִים עִמְּךָ, / לְהַשְׂגִּיא פָעָלְךָ וּלְהַגְדִּיל שִׁמְךָ, / וּמָצָאתָ שָׁם אֶת־הַיֵמִים אוֹ אֶת־הָאֹחִים.”

וַיֹּאמֶר בֶּן־הַמֶּלֶךְ: דְּבָרֶיך טוֹבִים וּנְכֹחִים!

בּוֹ בַיּוֹם וּבַשָּׁעָה הַהִיא / שָׂכַר לוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֳנִי / וַיֵרֶד הוּא וְכָל־הַכְּבֻדָּה עִמּוֹ אֶל־הָאִי.

ג

וַיְהִי בַעֲלוֹת בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַיַּבָּשָׁה, / וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי לֹא־מָצָא כָל־חֲדָשָׁה, / זוּלָתִי כִּי־נִפְלִים מְעַט אַנְשֵׁי־הָאִי בְמִינָם: / יְמִינָם שְׂמֹאלָם וּשְׂמֹאלָם יְמִינָם, / וּתְמוֹלָם מָחֳרָתָם וּמָחֳרָתָם תְמוֹלָם, / וְלֵילָם יוֹמָם וְיוֹמָם לֵילָם, / מְרֻבָּעָם עָגֹל וּמְרֻבָּע עִגּוּלָם, / וְהָפוּךְ נִצָּב בְּבֵיתָם הַסֻּלָּם, / וְעֵץ יַעֲרָם גָּדֵל מִנּוֹפוֹ, / וּתְחִלַּת מִנְיָנָם מִסּוֹפוֹ. / וַיִּזְעַף בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיָּנַּע בִּכְתֵפוֹ, / וַיֹּאמֶר: עַל־מֶה חָרַדְתִּי אֵפוֹא, / וָאָנִיעַ עַצְמוֹתַי עַד הֲלֹם? – / אַךְ שִׁקֶּר־לִי הָאִישׁ וַיַּחֲלֹם חֲלוֹם!

עוֹדֶנּוּ זֹעֵף וּפַרְתְּמִים גְּדוֹלִים וְרַבִּים / חָרְדוּ לִקְרָאתוֹ בְּכִרְכָּרוֹת וּבְצַבִּים, / בְּסוּסִים, בִּפְרָדִים וּבְשֶנְהַבִּים, / וּמַקְהֲלוֹת נוֹגְנִים עִם־שָׁרִים / רוֹכְבִים לִפְנֵיהֶם עַל־שִׁבְעִים עֲיָרִים, / וּכְלֵי־זֶמֶר בִּימִינָם וּבִשְׂמֹאלָם / מַרְעִימִים נוֹרָאוֹת בְּקוֹלָם, / מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד־סוֹף הָעוֹלָם, / וְהַשּׁוֹטְרִים בּוֹקְעִים בָּעָם וְקוֹרְאִים: שִׂימוּ רָוַח! – / עַם יוֹדְעֵי תְרוּעָה מִזֶּה וּמִזֶּה וְהֵם בַּתָּוֶךְ; / וַיּוֹלִיכוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאַרְמוֹנָה אֶל־הַזָּבַח, / אֲשֶר הֵכִין מֶלֶךְ הָאִי לָאוֹרֵחַ הַבָּא, / סְעֻדָּה גְדוֹלָה וְרַבָּה, / אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעוֹלָם הַבָּא.

הוּא בָא הָאַרְמוֹנָה וּמֶלֶךְ הָאִי הוֹפִיעַ, / וַיְמַלֵּא אֶת־יַד־הָאוֹרֵחַ בַּגָּבִיעַ; / וַיְהִי אַךְ־טָעָם מִדַּם־הָעֵנָב / וַתִּיפָּקַחְנָה עֵינָיו, / וַיַּרְא אֶת־שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ וְאֶת־הַסְּעֻדָּה, / אֶת־כָּל־הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וְאֶת כָּל־הַכְּבֻדָּה: / בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל־מַטְעַמִּים, / דְּגֵי נְהָרוֹת וּדְגַת יַמִּים, / צֶאֱצָאֵי קִישׁוֹן וּפִישׁוֹן וְאוֹקְיָנוֹס: / פַּלְמוּדָה וָעֳפִיאָן וְאוֹקָנוֹס, / שְׁפַרְנוּן וּקְבַרְנוּן וּצְלֹפַח, – / אֹרֶךְ כָּל־דָּג אַמָּתַיִם וָטֹפַח, / וְעֵין־הָרֹטֶב כְּעֵין־הַפִּטְדָה וְהַנֹּפֶךְ; / וּבְשַׂר־תַּאֲוָה, בְּשָׂרִים מִבְּשָׂרִים שׁוֹנִים: / שַׂלְוִים וְיוֹנים וּפַסְיוֹנִים, / נָא וּצְלִי־אֵש וּמְבֻשָּׁל בַּחֲלֵב צִפֳּרִים, / וְעֵגֶל־רְעִי וּמְרִיא וְאַלְיַת כָּרִים. / אֵין שֻלְחַן הַמֶּלֶךְ חָסֵר מְאוּמָה, / גַּם־קֻרְקְבָן שֶׁל־צְפִיר דָּנִיֵּאל וּלְשׁוֹן פָּרָה אֲדֻמָּה, / מִלְּבַד לֶחֶם חֲמֻדוֹת, עוּגוֹת וּרְקִיקִים, / מִקְלְעוֹת חַלּוֹת בְּכַרְכֹּם וּבְצִמּוּקִים, / צַפִּיחִיּוֹת בִּדְבַשׁ וְאֶסְפּוֹגִים מְתוּקִים, / וּמִלְּבַד צְבִי וְאַיָּל וְיַחְמוּר וְדִישוֹן, / וְיֵינוֹת עַתִּיקִים מִימוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן, / מִיִּקְבּוֹ שֶל־לוֹט וּמִגִּתּוֹ שֶל־נֹחַ­­ – ­/ וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשׂמֹחַ.

ד

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם וְאַחֲרֵי שָׁתֹה, / וּמֶלֶךְ הָאִי וְכָל־עֲדָתוֹ / יוֹשְׁבִים אֶת־אוֹרְחָם הַנַּעֲלֶה בִּמְסִבָּם, / מִתְעַטְּשִׁים מֵרֵיחַ קְטֹרֶת וּמְטִיבִים לִבָּם, / וְעֵינֵי כֻלָּם חֶצְיָן עֲצוּמוֹת / מִנְּעִימוֹת שׂבַע וּמִשּׂבַע נְעִימוֹת, / וַיִּתְעַטֵּשׁ הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁאַל אֶת־אוֹרְחוֹ כַּנִּימּוּס:

“הַגִּידָה־לִּי, אוֹרְחִי וּבֶן אָחִי! / הֵן חָכָם אַתָּה מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי / וְחִכְּךָ יִטְעַם כָּל־טָעַם, – / הֶעָרְבָה לְךָ אֲרוּחָתִי הָפָּעַם?”

וַיְזוֹרֵר בֶּן־הַמֶּלֶךְ גַּם הוּא וַיַּעַן / בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וּבְעַנְוַת נֹעַם:

“אֲדוֹנִי, אָבִי וּמַלְכִּי! / מִי־אָנֹכִי הַדַּל כִּי– / תָשִׂים בִּמְשִׁיבֵי טַעַם חֶלְקִי. / חֵי־נַפְשִׁי אִם־יָדַעְתִּי בְּכָל־מְדִינָה וָפֶלֶךְ / מַטְעַמִּים כְּמַטְעַמֵּי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. / כֻּלָּם מַמְתַּקִּים וּמַעֲדַנִּים כֻּלָּם, / אֵין־בָּם כָּל־סֶלֶף; אֶפֶס… וְאוּלָם…”

גִּמְגֵּם בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיְהִי כַחֲמוֹר הָעוֹלֶה בְסֻלָּם. / אֵין זֹאת כִּי־אִם־יָרֵא אוֹ בוֹש. / וְהַמֶּלֶךְ חִכָּה לְסוֹף פָּסוּק עַד־בּוֹש, / וַיַּרְא כִּי־אֵין סוֹף – וַיָּנֶד רֹאשׁ, / וַיֹּאמֶר בִּמְרִירוּת. וּפָנָיו לַעֲנָה וָרֹאשׁ:

“וְאוּלָם? וְאוּלָם?”

וּבֶן־הַמֶּלֶךְ הִתְגַּבֵּר / וַיְכַל לְדַבֵּר:

“וְאוּלָם בְּאָכְלִי אֶת־הַצָּלִי, / רֶגַע אֶחָד נִדְמָה־לִי, / כְּאִלּוּ הוּא חָסֵר תֶּבֶל מִן־הַתְּבָלִים, / וָאֶשְׁאַל אֶת־טַבָּחִי וַיֹּאמֶר: בְּצָ… בְּצָ… בְּצָלִים!”

וְלֹא הֵבִינוּ הַמֶּלֶךְ וּפַרְתְּמָיו מַה־שֵּׂחוֹ, / כִּי לֹא־גִדַּל הָאִי אֶת־הַבָּצָל וְלֹא־הִצְמִיחוֹ, / וְאִישׁ מֵהֶם לֹא־יָדַע מַה־מַּרְאֵהוּ וּמַה־טַּעְמוֹ וְרֵיחוֹ, / וַיֹּאמְרוּ אַךְ הִתְעַטֵּשׁ בֶּן־הַמֶּלֶךְ – וַיִּתְעַטְּשׁוּ גַם־הֵמָּה / עֲטִישָׁה שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ מִן־הֵא־הַשְּׁאֵלָה וְהֵא־הַתֵּמַהּ:

“הַבְּצָ… הַבְּצָ… הַבְּצָלִים?!”

וְלֹא יָדַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ מָה הַפְּלִיאָה וְהַתְּמִיהָה, / וַיִּתְעַטֵּשׁ בְּדָגֵשׁ חָזָק וּבְהֵא הַיְדִיעָה, / פַּעַם וּשְׁתַּיִם וּשְׁלִישִׁיָּה:

“הַבְּצָ… הַבְּצָ… הַבְּצָלִים!!!”

וַיִּתְמְהוּ הַפַּרְתְּמִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, / וְהַמֶּלֶךְ שָׁב וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“הֲזוֹרַרְתָּ אִם־דִּבַּרְתָּ? / וּמָה הַבְּצָלִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָמָרְתָּ?”

אַךְ הָגָה אֶת־הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו – וְחָטְמוֹ נַעֲוָה, / וְכָל־חָטְמֵי הַפַּרְתְּמִים הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, / וַיִּתְעַטְּשׁוּ וַיְזוֹרְרוּ שָׁלֹש רְגָלִים, / מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת וְהַבְּשָׂמִים וּמֵהַ-

בְּצָ… בְּצָ… בְּצָלִים!!!

וַיְזוֹרֵר בֶּן־הַמֶּלֶךְ גַם־הוּא וַיֹּאמֶר:

“יִשְׂגֶּה מַלְכִּי כְּאֶרֶז וְיִפְרַח כְּתֹמֶר! / הֲלֹא אַתָּה קֻפַּת הַמַּדָּע וְאֹסֶם הַבִּינָה, / וְאֵיךְ לֹא־תֵדַע אֶת־הַבָּצָל יֶרֶק הַגִּנָה, / וְהוּא פְרִי מִפְּרִי הָאֲדָמָה, / יֵדָעֵהוּ כָּל־עֶבֶד וְכָל־אָמָה, / פְּרִי עַז וּמַר וְאַכְזָרִי, מִבְּנֵי חָרִיף לְמִשְׁפַּחַת מְרָרִי, / עוֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ יִלְבַּשׁ מִכְנָסָיִם, / עוֹמֵד עַל־רֹאשׁוֹ וְרַגְלָיו לַשָּׁמָיִם, / כְּמִתְהַדֵּר: ‘רְאוּ, כַּמָּה גְדוֹלִים מעֲשָׂי / וְכַמָּה יְרֻקִּים מִכְנָסָי!’ / וּבְגָמְלוֹ יֵצֵא בְּתַכְרִיךְ זְהָבוֹ, / וְהַנָּחָשׁ מְקַנֵּן בִּלְבָבוֹ, וּבְשָׂרוֹ פְּצָלוֹת פְּצָלוֹת לְבָנוֹת / כְּמַעֲשֵׂי הַכֻּתֳּנוֹת בְּתוֹךְ הַכֻּתֳּנוֹת, / מֵהֶן לְבָנוֹת כֻּלָּן וּמֵהֶן לְבָנוֹת וּתְכֵלֶת, / וְטַעְמוֹ כְּטַעַם הַחֶלְבְּנָה וְהַשְּׁחֵלֶת, / כָּל־אוֹכְלוֹ חַי יִצְעַק: הוֹשַׁעְנָא! / מַר־לִי מַר, הִרְוַנִי לַעֲנָה! – / וְהַמַּפְשִׁיטוֹ וְהַמְפַלְחוֹ דָמֹעַ תִּדְמַע עֵינוֹ; / עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּהוּ הַשּׁוֹעִים בְּעֵינוֹ, / כִּי־מַאֲכַל דִּמְעָה לְאֶבְיוֹנֵיהֶם יִתְּנוּהוּ, / הֵם בְּפִתָּם עַל־מְרוֹרָיו יֹאכְלוּהוּ. / וַאֲשֶׁר יֹאכְלֶנּוּ חַי לְתֵאָבוֹן וּלְכֹסֶף, / יֹאכַל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת וְאַל יוֹסֶף, / פֶּן־יַעֲמֹד טַעְמוֹ בְּפִיו וְרֵיחוֹ לֹא־יֵאָסֶף. / וְאוּלָם חֵי־מַלְכִּי אִם־יֵש כַּבָּצָל בְּכָל־הַיָּרָק / נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח בַּמָּרָק, / וְכִי יֻתַּן מִמֶּנּוּ בִּצְלִי אֵשׁ – / וְעָרַב הַצָּלִי עַל־אַחַת שֵׁשׁ; / כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַפְּרִי הַזֶּה וְכֵן דָּתוֹ: / מַר הוּא בְּחַיָּיו וּמָתוֹק בְּמִיתָתוֹ. / וְעַתָּה אִם־טוֹבָה אַרְצִי בְעֵינֶיךָ לִטְעֹם מִפִּרְיָהּ, / יְצַו אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְעָשָׂה טַבָּחִי אֶת־הַבִּרְיָה, / צְלִי־קְדֵרָה וּצְלִי־אֵשׁ וְגֶחָלִים, / מְתֻבָּל וּמְפֻלְפָּל וּבָצֹל מְבֻצָּל בִּבְצָלִים, / וּבָרִיתָ אִתִּי לֶחֶם הַלַּיְלָה, / אַתָּה וְכָל־שָׂרֵי הַמַּעֲלָה; / כִּי בְהִצְטַיְּדִי לַדֶּרֶךְ צִוִּיתִי עַל הַפְּרִי הַזֶּה לְקַחְתּוֹ, / וְהָיָה עִם־טַבָּחִי וְעָשָׂהוּ לִמְלַאכְתּוֹ, / וְגַם הִנֵּה הוּא בְּאַמְתַּחְתּוֹ. / אַל־נָא יָשִׁיב אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָי, / וְטָעַמְתָּ הָעֶרֶב הַזֶּה מְעַט מֵעֲדָנָי, / וְהָיָה אִם־תִּכְשַׁר בָּרוּתִי לְפָנֶיךָ – וְהִכְשַׁרְתָּ, / וְאִם־תִּנְעַר מִמֶּנָּה כַּפֶּיךָ – וְנָעָרְתָּ.”

וַיֹּאמֵר הַמֶּלֶךְ: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּיבַּרְתָּ.

ה

וַיְהִי בָעֶרֶב בִּשְׁקֹט הֲמוֹן קִרְיָה, / וְהַמֶּלֶךְ וּפַרְתְּמָיו יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַבִּרְיָה, / אֲשֶׁר הֵכִין לִכְבוֹדָם בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאוֹרֵחַ: / גְּדִי מְקֻּלָס וּטְלֵה־חָלָב וְעֹפֶר רַךְ וָמֵחַ, / כֻּלָּם צָלִי מְבֻצָּל וּמְבֻשָּׂם מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, / מִתְבּוֹסְסִים בְּשֻׁמַּן זָהָב רוֹתֵחַ, / וּפֵרוּרֵי בָצָל דָּקִּים שְׂקוּפִים אֲטוּמִים, / צְרוּבֵי אֵשׁ וַאֲדַמְדַּמִּים־חוּמִים, / זְרוּעִים עַל־הַצָּלִי כְּגַרְגְּרֵי אַלְגֻמִּים / וּמְרַמְּזִים לְיֵצֶר הָאֲכִילָה בְּאֶלֶף עֵינֵי עֲרוּמִים / וְתוֹבְעִים בְּלִי לָשׁוֹן וּדְבַר שְׂפָתַיִם / אֶת־הַחֵךְ וְאֶת־בֵּית־הַבְּלִיעָה וְאֶת־הַשִּׁנַּיִם / וְאֶת־הַקֵּבָה וְאֶת־הַלְּחָיָיִם. / וְכַדֵּי יַיִן וּמִזְרְקֵי עֲסִיסִים / מִגַּפְנֵי אַסְפַּמְיָה וְאַשְׁכְּלוֹת אִיטַלְיָה וְקַפְרִיסִין / עוֹמְדִים עַל־פְּנֵי־הַשֻּׁלְחָן בַּתָּוֶךְ / כְּכֹהֲנִים עַל־דוּכָנָם בְּבִרְכַּת הַזָּבַח / וּמְשַׂקְּרִים לַבֶּטֶן: בֹּאִי וַאֲרַיָּוֶךְ!

וַיִשְׂאוּ הַקְּרוּאִים אֶת־עֵינֵיהֶם / וַיִּרְאוּ אֶת־הַמּוּשָׂם לִפְנֵיהֶם, / וַיָּבֹא בְּאַפָּם רֵיחַ צְלִי־הַנִּיחוֹחַ, / וַיֹּאחֲזֵם הַבֻּלְמוּס וַיֵּלְכוּ שְׁבִי בְּלִי־כֹחַ, / וְלֹא־מָצְאָה עוֹד בִּטְנָם מָנוֹחַ, / וַיָּעִיטוּ אֶל־הַמַּטְעַמִּים כְּעַיִט אֶל־הַפְּגָרִים / וַיִּקְרָעוּם וַיְשַׁסְּעוּם לַעֲשָׂרָה גְזָרִים, / נַקֵּר בַּמַּזְלֵג וְעָבֹר וָשׁוֹב בֵּין־הַבְּתָרִים, / גָּזֹר עַל־יָמִין וְאָכֹל עַל־שְׂמֹאל, / אֵין־אֹמֶר וְאֵין־דְּבָרִים זוּלָתִי קוֹל: / קוֹל לֶסֶת לוֹעֶסֶת וְקוֹל שֵׁן גּוֹרָסֶת, / קוֹל כּוֹס וְצִנְצֶנֶת נוֹצֶצֶת וּמְכַסְכָּסֶת, / קוֹל מַזְלֵג מְנַקֵּר וְשַׂכִּין קוֹרָצֶת / וְקוֹל שָׂפָה מוֹצֶצֶת וּמִתְמַצְמָצֶת; / כִּי אַכֵן בָּאוּ הַמַּטְעַמִּים כַּשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָם / וַיֹּאמְרוּ: לֹא־נָשׁוּב עַל־כַּלּוֹתָם! / וְהַפִּיקוֹת אֲשֶׁר בְּגַרְגְּרוֹתָם – / רָצוֹא וָשׁוֹב, עָלֹה וָרֶדֶת / כִּמְרוּצַת הָעַכְבָּרִים אֲשֶׁר בַּמַּלְכֹּדֶת. / וְלֹא־חָשְׂכוּ נַפְשָׁם מְעָמָל וִיגִיעָה, / וַיַּעֲבִידוּ בְּפֶרֶךְ אֶת־בֵּית־הַבְּלִיעָה, / עַד־אֲשֶׁר־זָרְחוּ פְּנִינֵי זֵעָה עַל־הַקָּרַחַת, / וַיֵּאָנְחוּ מִשֶּׁפַע תַעֲנוּג וָנַחַת, / וַיִּהיו פֶה אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת, / לֵאמֹר: כַּפְתּוֹר וַפֶרַח, כַּפְתּוֹר וַפָרַח! / לֹא־בָא כַבֹּשֶׂם הַזֶּה מִימֵי תָרַח!

וַיַרְא בֶּן־הַמֶּלֶךְ כִּי־עָרְבָה הַבִּרְיָה, / וַיִּלְבַּש עֹז וּגְבוּרָה כַּשִׁרְיָה, / וַיְעַר אֶל־פִּיו מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הָאִיטַלְקִי, / וַיִּקְרָא: כּוֹס־יְשׁוּעוֹת לְחַיֵּי אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי! / הִנֵּה כִבְּדַנִי הַמֶּלֶךְ נֶגְדָּה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ / וַיִּטְעַם מִפְּרִי אַרְצִי וְגַם רָצָה אֶת־טַעְמוֹ, / וְעַתָּה אוּלַי יִתְאַו הַמֶּלֶךְ גַּם לִרְאוֹתוֹ, / בָּצָל חַי וְתָמִים בְּמַלְבּוּשָׁיו כִּהְיוֹתוֹ, / יֵצֵא מִפִּיו דָּבָר וְצִוִּיתִי כְרֶגַע לְהָבִיא / מִן־הָאַמְתַּחַת אֲשֶר בִּמְזָוִי / מְלֹא הַטֶּנֶא מִפְּרִי־זְהָבִי; / כִּי חֵי־נַפְשְׁךָ, מַלְכִּי אָבִי! / אִם־לֹא כְטוּב טַעְמוֹ בַצָּלִי כֵּן נָאוֶה מַרְאֵהוּ, / וְאַתָּה אַךְ־תָּעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ – וְתַחְמְדֵהוּ, / וְאִם לִבְּךָ טוֹב אֵלַי וַהֲרֵחוֹתוֹ מִנְחָה / מִיַּד־עַבְדְּךָ וּבִנְךָ, / מִנְחַת זִכָּרוֹן מִזִּמְרַת אַרְצִי וְטוּבָהּ, / וְהָיָה לְךָ לְמַאֲכָל וְזַרְעוֹ לִתְנוּבָה.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: יוּבָא.

ו

אָז יְדַלֵּג הָעֶבֶד כְּעֹפֶר הָאַיָּלִים / לְהָבִיא בִדְבַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ מִן־הַבְּצָלִים, / וַיָּרֶם מִן־הַצֵּידָה אֲשֶׁר בַּמְּזָוֶה / כָּל־בָּחוּר בַּבְּצָלִים וְכָל־נֶחְמָד וְנָאוֶה, / וַיִּתְּנֵם אֶל־טֶנֶא זָהָב וַיָּבֵא, / וַיִּשְׁטָחֵם עַל־הַמַּרְבַד שָׁטֹחַ / לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ שַׁי רֵיחַ נִיחוֹחַ.

וְהַמֶּלֶךְ וּפַרְתְּמָיו רָאוּ אֶת־הַבְּצָלִים בִּמְעִילֵי זְהָבָם, / וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־הַמַּרְאֶה וַיָּפָג לְבָבָם, / וַיָּרִימוּ אִישׁ בָּצָל וַיִּתְבּוֹנָנוּ, / וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו: מָן הוּא? / כִּי מֵעוֹלָם לֹא־רָאוּ פְרִי־הָדָר כָּמֹהוּ / וְלֹא־יָדְעוּ מַה־הוּא, / וַיָּנִיעוּ רֹאשׁ וַיִּשְׁרְקוּ וַיִּתְמָהוּ.

וְשָׁם בְּתוֹךְ הַפַּרְתְּמִים יָשִׁישׁ אֶחָד הָיָה, / יָשִׁישׁ מֻמְחֶה וְחַכִּים וּבָקִי בְהַטָּיָה, / בִּטְנוֹ אוֹצָר בָּלוּם וּגְרוֹנוֹ קֶבֶר, / וַיִּקַּח בָּצָל וַיַּהַפְכֵהוּ מֵעֵבֶר אֶל־עֵבֶר, / וַיְמַשְּׁשֵהוּ וַיְמַעֲכֵהוּ כֹּה וָכֹה בְּכַפּוֹ, / וַיְרִיחֵהוּ אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּאַפּוֹ, / אַחַת בִּנְחִירוֹ הַיְמָנִית וְאַחַת בִּנְחִירוֹ הַשְׂמָאלִית, / וַיִּבְחָנֵהוּ בְּחִינָה דַקָּה כִּבְחֹן אֶתְרוֹג אוֹ מַרְגָּלִית, / וַיְנַסֵּהוּ נִסָּיוֹן כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ, / בִּשְׁנֵי זוּגוֹת מִשְׁקָפַיִם וּבִשְׁפוֹפֶרֶת וּבְאֶגְרוֹף מְפֻלָּשׁ, / וַיְפַצְלֵהוּ פְּצָלוֹת פְּצָלוֹת, / וַיַּפְשִׁיטֵהוּ אֶת־כָּל־הַשְּׂמָלוֹת, / וְאַחַר לְקָקוֹ בִּקְצֵה־הַלָּשׁוֹן וַיֹּאמֶר בִּזְהִירוּת: / אָכֵן יֶשׁ־בּוֹ מִן־הַמְּרִירוּת שֶׁבַּחֲרִיפוּת וּמִן־הַחֲרִיפוּת שֶׁבַּמְּרִירוּת, / וּמִן־הָרֹךְ שֶׁבַּקְּשִׁי ומִן־הַקְּשִׁי שֶׁבָּרֹךְ, / וּמִן־הַתּוֹךְ שֶׁבַּקְּלִיפָּה וּמִן־הַקְּלִיפָּה שֶׁבַּתּוֹךְ, / וּמִזְגּוֹ לֹא־קַר וְלֹא־חַם וְלֹא־יָבֵשׁ וְלֹא־לַח, / וְעֵינוֹ אֵינֶנָּה כְּעֵין הַבְּדֹלַח, / וְרֵיחוֹ אֵינֶנוּ כְּרֵיחַ הַקִּנָּמוֹן, / וְטַעְמוֹ לֹא כְטַעַם הַכַּמּוֹן, / וְיָצָא מִכְּלָל־צְנוֹן וְלֹא־בָא עַד־הַחֲזֶרֶת, / וְלֹא־נִמְצָא זִכְרוֹ בְּפִיטוּם הַקְּטֹרֶת, / וּלְפִי הַשְׁעָרָתִי, הַשְׁעָרַת מֻמְחֶה, / אֵין כָּמֹהוּ סְגֻלָּה יָפָה לְאִצְטוּמְכָא.

וַיֹּאמֶר בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמֻּמְחֶה: / יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמְךָ! / עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֵין־כָּמוֹךָ חַכִּים / חוֹקֵר לְכָל־תַּכְלִית וּמֵבִין בְּעִנְיָנִים דָּקִּים, / רְאֵה, כָּל־דְּבָרֵיךָ נְכוֹחִים וּבְרוּרִים / וּמִשְׁפָּטְךָ עַל־הַבְּצָלִים מִשְׁפַּט הָאוּרִים. / כִּמְעַט עֵינְךָ רָאָתַם / וַתָּבֹא עַד־חֵקֶר תְכוּנָתָם, / וַתַּעֲמֹד בִּשְׁתֵי רַגְלַיִם עַל־סוֹדָם, / כִּי לְךָ עֵין לֹא אָדָם, / וּבָרוּךְ שֶׁחָלַק מְחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם!

ז

וּמֶלֶךְ הָאִי, יְּבָרֵךְ אֱלֹהִים פֹּעַל יָדָיו, / קִבֵּל אֶת־הַמִּנְחָה וַיְצַו עָלֶיהָ אֶת־עֲבָדָיו / לְשִׂימָהּ לְמִשְׁמֶרֶת בְּמִבְחַר הָאֲסָמִים / עִם־צְרוֹרוֹת הַמּוֹר וְרָאשֵׁי הַבְּשָׂמִים. / וּמִמָּחֳרַת הַיּוֹם קָרָא לְשִׁבְעִים חֲכָמָיו הַמְחֻכָּמִים, / וַיֹּאמֶר: אַתֶּם רְאִיתֶם אֱת־הַגְּמוּלָה, / אֲשֶׁר גָּמַל בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת־אַרְצֵנוּ וּגְבוּלָהּ, / בְּהוֹסִיפוֹ פְרִי עַל־פִּרְיָהּ וּבְהַרְבּוֹתוֹ יְבוּלָהּ, / וְעַתָּה, דְּעוּ וּרְאוּ מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ יְקָר וּגְדֻלָּה, / וְשָׁמְעוּ הָאִיִּים וְיָדְעָה הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, / כִּי אֵין־כְּמַלְכְּכֶם נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שְׂכַר פְּעֻלָּה.

וּזְקַן־הַחֲכָמִים, יוֹעֵץ פֶּלֶא כַּאֲחִיתֹפֶל, / מֹחוֹ יוֹרֶה כַחֵץ וְשִׂכְלוֹ בָרָק בְּמוֹ־אֹפֶל, / אֲשֶׁר לוֹ הַבֶּטֶן הַמְלֵאָה וְלוֹ הַקָּרַחַת, / מִהַר וַיַּנַּח אֶצְבַּע עַל־הַפַּדַּחַת, / וּכְהִתְבּוֹנְנוֹ כְמוֹ־רֶגַע וַיִּקְרָא פִתְאֹם בְּשִׂמְחָה:

“יְגַדֶּלְךָ אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וִירוֹמִמְךָ! / אָנֹכִי טֶרֶם יָגַעְתִּי – וּרְאֵה זֶה מָצָאתִי, / אֵין־זֹאת כִּי אִם־הוֹפִיעַ אֱלֹהִים עַל־עֲצָתִי. / הִנֵּה הוֹאֵל הוֹאִיל בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, נֵרוֹ יִזְרַח וְיָאִיר / כַּשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם בָּהִיר, / וַיַּגֵּשׁ מִתְּנוּבַת אַרְצוֹ וּמִפְּרִי־גַנּוֹ / פְּרִי הָדָר וְחָדָשׁ מְלֹא־טַנְאוֹ / מִנְחָה לַאדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וּמַתָּת – / וּמְנַעְנוּהוּ מִכָּבוֹד וְלֹא־תֵחָשֶׁב־לָנוּ לְחַטָּאת? / כִּי־יָעַצְתִּי: יִשָּׁקֶל־נָא לְבֶן־הַמֶּלֶךְ עַל־פִּי־פָּעֳלוֹ / אֲדַרְכְּמוֹנֵי זָהָב מְלֹא־הַטֶּנֶא כְּמִכְסַת פִּרְיוֹ וּמִשְׁקָלוֹ, / וְנָקַל זֹאת בְּעֵינַי – וְנָתַתָּ בְיָדוֹ אִגָּרֶת, / כִּי מֵעַתָּה יִקָּרֵא לוֹ שֵׁם־כָּבוֹד וְתִפְאָרֶת, / לֵאמֹר: ‘הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הָאַלּוּף בַּצְלוּת!’ / וְהָיְתָה לוֹ בְּאַרְצוֹ לְעֵדָה וּלְהִתְנַצְּלוּת, / כִּי לֹא־שוֹטֵט לָרִיק וְלֹא־אָכַל לֶחֶם עַצְלוּת; / וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, כִּי לֹא־שִׁלַּחְתָּ אוֹרַחֲךָ רֵיקָם, / אֶת־מְכַבְּדֶיךָ תְּכַבֵּד וְתָשִׁיב שִׁבְעָתַיִם אֶל־חֵיקָם. / זֹאת עֲצָתִי – וְאֱלֹהִים יְצַוֶּה־לְךָ שְׁלוֹמוֹ, / כִּי חָכָם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּשְׁלֹמֹה, / וְאָנֹכִי מָה? הֲלֹא רַק פַּרְעֹש בֶּן־יוֹמוֹ, / מְלַחֵךְ עֲפַר נַעֲלֵי מַלְכִּי וְכַרְעֵי הֲדוֹמוֹ, / בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שֵׁם כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ מִמְּקוֹמוֹ.”

וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הָעֵצָה, / וַיַּעֲשֶׂנָּה בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, / וַיִּתֵּן לְבֶן־הַמֶּלֶךְ אֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הָאִגָּרֶת, / וְכָבוֹד גָּדוֹל עָשָׂה לוֹ וְתִפְאָרֶת, / וַיְשַׁלְּחֵהוּ עַד־הַגְּבוּל בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, – / וְכָל־הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת!

ח

וַיְהִי מִקֵּץ כַּךְ וְכַךְ יָמִים וְשָׁעוֹת וּרְגָעִים וְדַקִּים / (כִּי כֵן יִמְנוּ אֶת־עִתּוֹת בְּנֵי־הַמְּלָכִים הָעֲנֻגִּים וְהָרַכִּים / בְּצֵאתָם לְמַסְעֵיהֶם בַּמֶּרְחַקִּים) / וּבְכֵן וַיְהִי מִקֵּץ כַּךְ וְכַךְ עִתִּים לְצֵאתוֹ, / וּבֶן־הַמֶּלֶךְ שָׁב בִּתְרוּעָה לְבֵיתוֹ, / וְהוּא עָמוּס בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְכָל־מַסָּה / כְּדֵי־עֶשְׂרִים צִמְדֵי בָקָר לְמַשָּׂא, / וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה וַיִּקְרָא לִבְנֵי־הַמְּלָכִים מִשְּׁכֵנָיו, / וּבְשִׁבְתָּם עַל־גְּבִיעִים מְלֵאִים דַּם־עֵנָב, / סִפֵּר לָהֶם אֶת־כַּל־הַיְקָר אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו / בְּאִיֵּי הַיָּם וּבְכָל־אַרְצוֹת מַסָּעָיו, / וְאֶת־כָּל־פָּרָשַׁת קוֹרוֹתָיו וּפְגָעָיו, / וְאֶת־כָּל־הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶן שָׁאַב / מְלֹא דְלָיָיו חָכְמָה, אֲחוֹתוֹ אֲשֶׁר אָהַב, / וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – דְּבַר הַבְּצָלִים וְהַזָּהָב.

וּלְמַעַן דַּעַת כָּל־הָאוֹרְחִים הַנֶּחְמָדִים, / כִּי לֹא־מִלֵּא בֶן־הַמֶּלֶךְ פִּיו קָדִים, / וַיְצַו לְהָבִיא אֶת־שַׂק־הָאֲדַרְכְּמוֹנִים אֶל־הָאוּלָם, וַיִּשְׁטָחֵם עַל־הַשֻּׁלְחָן לְעֵינֵי הַקְּרוּאִים כֻּלָּם / וַיְמַשּׁשׁוּם הַקְּרוּאִים וַיַּאֲזִינוּ לְצִלְצוּלָם, / אַחֲרֵי־כֵן קָרְאוּ וַיִשְׁנוּ אֶת־כְּתָב־הָעֵדוּת, / (וְאִם מֵרֹב סְבֹא, לְשׁוֹנָם הִתְנַהֲלָה קְצָת בִּכְבֵדוּת) / וַיִּרְאוּ כִּי אַכֵן עָשָׂה בֶן־הַמֶּלֶךְ גְדוֹלוֹת, / וַיָּרִיעוּ לְעֻמָּתוֹ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת: / “יְחִי אַלּוּף בַּצְלוּת, כָּבוֹד וְהוֹד לוֹ! / הַלְלוּהוּ בִגְבוּרוֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גָּדְלוֹ!”

וְשָׁם בְּתוֹך הַקְּרוּאִים בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן / בֶּן אַחַד הַמְּלָכִים כָּמֹהוּ כְאַיִן, / כִּמְעַט לֹא־יֵרָאֶה לְעַיִן, / לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר, אַבְרֵךְ דַּל וְצָנוּם / אֲבָל לִבּוֹ עֵר וְשִׂכְלוֹ לֹא־יָנוּם, / וּכְשָׁמְעוֹ דְּבַר־הַבְּצָלִים לֹא־מָצָא עוֹד מָנוֹחַ, / כִּי־נִתְקְעוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ כְּמַסְמֵר בַּמֹּחַ, / וּכְכֹל אֲשֶׁר־הָגָה בָם כֵּן הִתְאוֹשֵׁשׁ וַיֹּאמֶר: / הִנֵּה הֵבִיא זֶה בִבְצָלָיו זָהָב כַּחֹמֶר, / וְלָמָּה לֹא־אֶעֱשֶׂה גַּם־אֲנִי כָּמֹהוּ? / הָבָה אֲנַסֶּה דָבָר – אוּלַי אוּכַל עֲשׂהוּ!

וַיַּעַשׂ בַּסֵּתֶר וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים חֶרֶשׁ, לַחְקֹר בְּאִי־הַפְּלָאִים כָּל־דָּבָר עַד־שֹׁרֶשׁ. / וּמִקֵּץ יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי הִתְמַהְמְהָם, / שָׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל־אַרְצָם וְאֶל־עַמָּם, / וּבְפִיהֵם לְבֶן־הַמֶּלֶךְ בְּשֹרַת נִחוּמִים / לֵאמֹר: “בָּאנוּ אֶל־הָאִי – וְהִנֵּה אֵין־בּוֹ שוּמִים!”

וַיִּשְׁמַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמוֹ / וַיֵּצֵא אֶל־הָאִי וּמְתֶי־סוֹדוֹ עִמּוֹ.

ט

וַיְהִי, וַיְהִי, וַיְהִי / כְּבוֹא בֶן־הַמֶּלֶךְ אֶל־הָאִי –

פֹּה יִקְרָא הַקּוֹרֵא אֶת הַכָּתוּב בְּבֶן־הַמֶּלֶךְ הַרִאשׁוֹן, / וְהַמְחַבֵּר, יִצְּרֵהוּ אֵל כְּאִישׁוֹן, / וְיֵט אֵלָיו שָׁלוֹם כִּנְהַר פִּישׁוֹן, / יֵלֶךְ־לוֹ לְפִי־שָׁעָה לִישׁוֹן, / כִּי מַה־יִּתְרוֹן בְּמִשְׁנֵה דְבָרִים וּבְכֵפֶל לָשׁוֹן? / סוֹף דָּבָר, גַּם לְבֶן־מֶלֶךְ זֶה, יַאֲרִיך אֱלֹהִים שָׁנָיו, / נַעֲשָׂה כַכָּבוֹד אֲשֶׁר־נַעֲשָׂה לְשֶׁלְּפָנָיו, / וַיְקַבְּלוּ אַנְשֵׁי־הָאִי בִּתְרוּעָה גְדוֹלָה אֶת־פָּנָיו, / וּמִשְׁתֶּה עָרְכוּ לוֹ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ הַנֶּהְדָּר, / הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, דָּבָר לֹא־נֶעְדָּר.

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכֹל וְאַחֲרֵי שָׁתֹה, / וּמֶלֶךְ הָאִי וְאוֹרְחוֹ וְכָל־עֲדָתוֹ / יוֹשְׁבִים יַחַד שֶׁבֶת נַחַת בִּמְסִבָּם, / מְשִׂיחִים נְעִימוֹת וּמְטִיבִים לִבָּם / כְּמִשְׁפַּט הַמְּלָכִים אַחֲרֵי־הַסְּעֻדָּה וּכְדַרְכָּם: / גּוֹמְעִים תְּמַד צוֹנֵן עַל־צַפִּיחִיּוֹת בְּכַרְכֹּם, / מְפַצְּחִים בָּטְנִים וְלוֹעֲסִים גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים, / וְעוֹד כָּאֵלֶּה זְנֵי מֶרְקָחִים וְתַפְנוּקִים, / וּבְפִיהֶם תְּקוּעִים קְנֵי־מִקְטָרוֹת אֲרֻכִּים, / וַעֲתַר עֲנַן־הַקְּטֹרֶת עוֹלֶה וּמְתַמֵּר, / מִסְתַּלְסֵל בְּהָדָר לְקוֹל מְנַגֵּן וּמְזַמֵּר – / וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת־אוֹרְחוֹ בְּחֵן וּבִידִידֹת:

“הֶעָרְבוּ לְךָ מַטְעַמֵּי הַמֶּלֶךְ, בֶּן־חֲמֻדוֹת?”

ויַּעַן בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָיוֹת וּבְקִדּוֹת:

“יָרוּם כְּבוֹד־הַמֶּלֶךְ עַד־שָׁמַיִם לָרוּם! / כְּלוּם חָסֵר שֻלְחַן הַמֶּלֶךְ מְאוּם? / כֻּלוֹ נָעִים וְעָרֵב אֵין בּוֹ פְּחֶתֶת וָמוּם, / וְאוּלָם לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי הֻמְ… הֻמְ…”

“מָה אָמַרְתָּ?” – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ וַיְהִי כְמֵקִיץ פִּתְאֹם מִנּוּם.

וַיַּעַן בֶּן־הַמֶּלֶךְ, וּפָנָיו הִשְׁתַּנּוּ כִּכְרוּם:

“אֲנִי? – לֹא־אָמַרְתִּי כְלוּם! / וְכִי מִי־אֲנִי כִּי־אֲדַבֵּר וְאֶנְאַם נְאֻם? / לֹא־אָמַרְתִּי כִּי־אִם לוּ־הוֹאִיל הַטַּבָּח שׂוּם / בְּתוֹךְ הַצָּלִי הַנִּפְלָא מְעַט שׁוּם, / כִּי עַתָּה נָדַף רֵיחוֹ מְלֹא כָל־הַיְּקוּם…”

וַיִּתְמַהּ הַמֶּלֶךְ: “אֵיךְ אָמַרְתָּ? שׁוּם?”

וְגַם הַשָּׂרִים שָׁמְעוּ וְלֹא הֵבִינוּ מְאוּם, / כִּי מְעוֹלָם לֹא־רָאוּ שׁוּמִים וְלֹא יָדְעוּ טַעְמָם, / לֹא שֵׁם לַשּׁוּם וְלֹא זֵכֶר לוֹ בְּאַרְצָם וּבְעַמָּם. / וַיַּרְא בֶּן־הַמֶּלֶךְ, כִּי לַשּׁוְא יַשְׁחִית דְּבָרָיו / בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאָזְנֵי שָׂרָיו, / וַיָּרֶץ אֶת־עֲבָדָיו אֶל־הַמְּזָוֶה, / וַיָּבִיאוּ מְלֹא־תַרְמִיל מִן־הַבֹּשֶׂם הַנָּאוֶה, / רָאשֵׁי שׁוּמִים נָאִים וּמֻבְחָרִים, / וַיִּשְׁפְּכוּם כְּרִי אֶחָד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים.

וְהַמְסֻבִּים מְמַשּׁשִׁים אֶת־הַשּׁוּם וּמִשְׁתָּאִים, / וְקוֹרְאִים: “פִּלְאֵי־פְלָאִים פִּלְאֵי־פְלָאִים! / רְאוּ שׁוֹקוֹ, רְאוּ בִטְנוֹ, רְאוּ זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ! / בָּרוּךְ שְׁכָּכָה־לּוֹ בְעוֹלָמוֹ!”

וְהַמֶּלֶךְ נָתַן עֵינוֹ בִּגְדָל הַחַרְטֻמִּים, הוּא חֲכַם הָרָזִים וַעֲרוּם־הָעֲרוּמִים, / אֲשֶׁר לוֹ הַחֹטֶם הַמְיֻבָּל, הַמַּצְמִיחַ גַּרְגְּרִים אֲדֻמִּים, / וְכָל־מִשְׁפְּטֵי־פִיו כְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים. / וַיָּרֶם הָאַשּׁף תְרוּמָה מִכְּרִי הַשּׁוּמִים, / קֶלַח נָאֶה וּמְשֻׁבָּח מְלֵא זָקָן וָכֶרֶס, / וַיַּנִּיחֵהוּ עַל־פִּסַּת יָדוֹ כְּהַשְׁכֵּב תִּינוֹק בָּעֶרֶשׂ, / וַיִּבְדֹּק אֶת־הַקֶּלַח בָּדֹק וְשָׁנֹה, / מַשְׁמֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ וּפַשְׁפֵּשׁ בִּזְקָנוֹ, / וּבָחֹן שִׁבְעָתַיִם יְרֵכוֹ, בִּטְנוֹ וְקָנוֹ; / וַתִּמְעַט בְּעֵינָיו כָּל־הַבְּחִינָה אֲשֶׁר בְּחָנוֹ, / וַיְפָרְדֶנּוּ גַּם־פָּרֵד לִפְרֻדוֹתָיו, / וּבְקַחְתּוֹ צֵלָע אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו, / וַיִּקְרַע מְעָלֶיהָ בְּצִפֹּרֶן אֲגֻדָּלוֹ אֶת־גִּלְדָּהּ, / וַיַּפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ, / מַחְשׂף הַלָּבָן וְעָרוֹת בְּשָׂרָהּ, / וַתִּגָּל הַצֵּלָע בְּכָל־זָהֳרָהּ, / יְחִידָה, תַּמָּה, נְקִיָּה וּבָרָה, / וְעֵינָהּ כְּעֵין הַפְּנִינָה הַיְקָרָה, / אוֹ כַשֵׁן הַתְּמִימָה בְּשִׂפְתֵי הָעֵז וְהַפָּרָה; / וַיְהִי אַךְ־עָלָה רֵיחַ נִיחוֹחָהּ בְּאַף הָאַשּׁף, / וַיְבַהֵל זֶה לִנְחִירָיו שַׁחַק טַבַּק וַיִּשְׁאָף, / מָנָה יָפָה, מָנָה אַחַת אַפָּיִם, / מִזֶּה וּמִזֶּה, מְלֹא שְׁתֵּי־הַנְּחִירָיִם, / וַיִּתְעַטֵשׁ וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו וַיֹּאמֶר לֵאמֹר:

“הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הוּא יִשְׁמֹר / אֶת־אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי וִינַשּׂאֵהוּ כְּהַר־הַמּוֹר, / וְהָיָה רֵיחוֹ כַלְּבָנוֹן וּכְמָר־דְרוֹר, / וּמִי אֲנִי, חֲמוֹר בֶּן־חֲמוֹר, / רֻם זֻלּוּת וְשַׁבְּלוּל תֶּמֶס יֵלֶךְ, / כִּי־אָבֹא לָדוּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ? / וְאוּלָם אַחֲרֵי דַקּוּת הָעִיוּן וְהַבְּחִינָה, / רְאֵה זֶה הֶעֱלֵיתִי בִּמְצוּדַת הַבִּינָה, / כִּי הַפְּרִי הַמְיֻחָשׂ הַזֶּה, עַל־פִּי סִמָּנִים לָרֹב, / אָח קָטֹן הוּא לַבָּצָל אוֹ שְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב, כִּי כֵן יִלְבַּשׁ גַּם־הַפְּרִי הַזֶּה מְעִילִים, / כְּמִשְׁפַּט הַבָּצָל, בֶּן־הַמְּלָכִים וְהָאֲצִילִים: / וְאִם הִמְעִיט־לוֹ אֱלֹהִים מֵאָחִיו הַבְּכוֹר בְּגָדִים וּגְלָדִים, / הֶעְדִּיפוֹ עָלָיו בְּיֶתֶר הַסְּגֻלּוֹת וְהַחֲסָדִים; / כִּי תַחַת הַקְּלִפּוֹת הִרְבָּה לוֹ “תּוֹךְ” / וַיִּתֵּן לִלְבָבוֹ צַחְצָחוּת וָזֹךְ, / וְהוֹד וְהָדָר שִׁוָּה עָלָיו, / בְּתִתּוֹ לוֹ בָּשָׂר צַח כְּחָלָב, / וַיַּעַטְרֵהוּ לְתִפְאֶרֶת בְּלֹרִית וּזְקַנְקַן; / וְאִם לֹא הָדוּר הוּא בִלְבוּשָׁיו – אַל־תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן; / הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם – לֹא כֵן אֱלֹהִים: / יֵשׁ מְלֻכְלָךְ מִבְּחוּץ וְנָאֶה מִבִּפְנִים; / גַּם־אֲנִי חָטְמִי יַגֶּד־לִי, וְהוּא מְנֻסֶּה וּבָקִי, / כִּי חָרִיף זֶה הַקָּטֹן מֵאָחִיו הַגֵּא וְהַנָּקִי. / סוֹף דָּבָר, שְׁנֵי אַחִים הֵם גַּם בִּפְרִידָתָם, / וְאִם לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה – אַחַת דָּתָם, / הַצַּד הַשּׁוֶה בִּשְנֵיהֶם – צַחֲנָתָם, / אֶת אֲשֶׁר־בָּחַנְתִּי וְחָקַרְתִּי וְלָמַדְתִּי, / אוֹתָהּ מְאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא־כִחַדְתִּי, / וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֶת־מַלְכִּי בֶאֱמוּנָה עָבָדְתִּי.”

י

וּדְבַר־הַמֶּלֶךְ נַעֲשָׂה מְהֵרָה, / וַיָּכִינוּ לְמָחָר אֶת־הַכֵּרָה, / וַיְנַסּוּ אֶת־הַשּׁוּם בִּצְלִי־הַקְּדֵרָה, / וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן דְּבַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאוֹרֵחַ: / לֹא־בָא כַבֹּשֶׂם הַזֶּה לְטַעַם וּלְרֵיחַ, / וּבֶאֱכֹל הַמֶּלֶךְ מִן־הַצָּלִי הַמְתֻבָּל בְּשׁוּמִים, / וַתִּפְרַחְנָה עַצְמוֹתָיו, וַיְהִי כְאִילוּ מָלְאוּ עֲלוּמִים, / וְגַם גַּרְגְּרֵי־הַשּׁנִי בְּאַף גְּדָל־הַחַרְטֻמִּים, / צָהֲלוּ מִדֶּשֶׁן וַיִּהְיוּ אֲדֻמִּים אֲדֻמִּים / וְעֵינָם כְּעֵין־אֶשְׁכּׁל הָאַלְגֻּמִּים / (וּכְבָר בְּדִבְרֵי חַכְמֵי קְדוּמִים / בִּכְתָב־אֱמֶת מְפֹרָשׁ רָשׁוּם: / עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בַשּׁוּם: מַצְהִיל הַפָּנִים וּמֵאִיר הָעֵינָיִם / וְהוֹרֵג אֶת־הַכִּינִּים בִּבְנֵי־מֵעָיִם, / וְגוֹמֵר וְגוֹמֵר וְגוֹמֵר אַחַת לְאַחַת, / עַיֵּן בְּדִבְרֵיהֶם וְתִמְצָא נָחַת).

וְלֹא אֵחַר הַמֶּלֶךְ מַעֲשֵׂהוּ גַּם־הַפָּעַם, / וְכָל־שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו שִׁבְעִים זְקֵנִים מְשִׁיבֵי טַעַם / נִכְנְסוּ בִדְבַר־מֶלֶךְ בּוֹ בַלַּיְלָה / לִישִׁיבָה גְדוֹלָה, לִישִׁיבָה שֶל־מַעְלָה, / לְהִוָּעֵץ מַה־יְּקָר וּגְדֻלָּה וְשִׁילּוּמִים / יִנָּתְנוּ לְבֶן־הַמֶּלֶךְ אִישׁ־הַשּׁוּמִים, / חֵלֶף הַפְּרִי הַנִּפְלָא אֲשֶׁר הֵבִיא בִגְבוּלָם, / לְבָרֵךְ־בּוֹ אַדְמָתָם וּלְהַעֲשִׁיר יְבוּלָם, / וְיָדְעוּ הָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת כֻּלָּם, / כִּי פֹעַל אָדָם – יְשֻׁלָּם.

וַיֵּשְׁבוּ הַזְּקֵנִים שֶׁבֶת דּוֹגֶרֶת עַל־בֵּיצָה, / וַיַּעֲמִיקוּ חֵקֶר וַיְבַקְשׁוּ עֵצָה, / וַיַּחֲלִיקוּ זָקָן מְהֻדָּר וּמְגֻדָּל, / וַיִּקְמְטוּ מֵצַח וַיַּחְתְּרוּ בָאֲגֻדָּל, / לָדַעַת מַה־דְּבַר־הַסְּגֻלָּה מִכָּל־סְגֻלָּה, / הָרָאוּי לְבֶן־הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת לוֹ גְמוּלָה, / וַאֲשֶׁר בְּלִי־צֵל־סָפֵק וּסְפֶק־סָפֵק / חֵפֶץ לִבּוֹ יַשְׁלִים וּרְצוֹנוֹ יָפֵק, / וַאֲשֶׁר יָאְדִּיר גַּם־כְּבוֹד־הַמֶּלֶךְ וְהָעָם / מִנָּהָר וְעַד־נָהָר וּמִיָּם וְעַד־יָם.

עוֹד הַזְּקֵנִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת וְעֶשְׁתּוֹנוֹת, / וּזְקַן הַחַרְטֻמִּים הִתְעוֹרֵר כְּמֵקִיץ מִשּׁנוֹת, / וַיֹּאמֵר: רַבּוֹתַי, מָה הַהִתְעַשּׁתוּת וּמָה הַשּׁטוּת? / וּמָה הָעֶשְׁתּוֹנוֹת וּמָה הָעַשְׁתּוּת? / הַדָּבָר פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת! / הִנֵה אִתָּנוּ פֹּה בָאִי דְּבַר־סְגֻלָּה, / אֵין־כָּמֹהוּ לִיקָר בְּתֵבֵל כֻּלָּה, – / הָבָה, נְשִׁיבֶנוּ מִנְחָה חֵלֶף הַשּׁוּם וְנִנָּצֵל! / הֲטֶרֶם תֵּדְעוּ מַה־הוּא? –

הֲלֹא הוּא הַבָּצָל!

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַחַרְטֹם – וְהַזְּקֵנִים כַּף מוֹחֲאִים: / שְׂפָתַיִם יִשּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים!

יא

וַיְהִי בַיּוֹם הַשּׁלִישִׁי וַיֶּהֶמוּ הַפַּעֲמוֹנִים, / וְכָל־אַנְשֵׁי־הָאִי הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, / מִתּוֹמֵךְ הַמַּטְאֲטֵא וְעַד־תּוֹמֵךְ הַפֶּלֶךְ, / נִדְחֲפוּ הַחוּצָה בִּדְבַר שַׂר חֲצִי־הַפֶּלֶךְ, / לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד וִיקָר לְבֶן־הַמֶּלֶךְ / וּלְשַׁלְּחוֹ מִן־הָאִי, עֵקֶב כָּל־הַגְּדוֹלוֹת, / בְּרַעַם תֻּפִּים וּבְסַעֲרַת מְחוֹלוֹת. / וַתַּעֲבֹר הָעֲבָרָה, וְכָל־הַקִּרְיָה הוֹמָה: / הָעָם מִזֶּה וּמִזֶּה נֶעֱרַם כְּחוֹמָה, / וּבֶן־הַמֶּלֶךְ – לְפָנָיו תִּשְׁתַּחֲוֶה כָל־קוֹמָה – / רוֹכֵב בַּתָּוֶךְ עַל־אֲתוֹנוֹ הַצְּחוֹרָה רוֹמָה, / וּמִסָּבִיב לוֹ שִׁבְעִים פַּחוֹת וּסְגָנִים / רוֹכְבִים עַל־שִׁבְעִים רְכָשִׁים וַאֲחַשְׁתְּרָנִים, / וּבְרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה בִכְרָה נָאוָה וְקַלָּה / צוֹעֶדֶת מַעֲדַנּוֹת מְקֻשּׁטֶת כְּכַלָּה, / מוּבֶלֶת לְאִיטָּהּ, נְהוּגָה בְאַפְסָר / בְּיַד־אֲחַשְׁדַּרְפָּן אוֹ בְיַד־טַפְסָר, / נוֹשֵׂאת בְּהָדָר מַשְׂאַת הַסְּגֻלָּה, מִנְחַת הַמֶּלֶךְ לַחֲתַן־הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה: / אַמְתַּחַת מֶשִׁי יְקָרָה בַּהֲדָרָהּ כְּלוּלָה, / רְקוּמָה זָהָב וּמְלֵאָה בְצָלִים כֻּלָּהּ, / מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, אֵיפָה שְׁלֵמָה וּשְׁקוּלָה; / וּמְגִלַּת־קְלָף, הִיא אִגֶּרֶת הַתְּעוּדָה, / חֲתוּמָה בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וּבְאוֹתִיּוֹת זָהָב רְפוּדָה, / אֶל־הַאַמְתַּחַת בִּפְתִיל תְּכֵלֶת צְמוּדָה, / וְעָלֶיהָ בִּכְתָב אָמָּן מְזֻיָּן וּמְתֻיָּג רָשׁוּם: / אוֹת־כָּבוֹד וִיקָר לְאַלּוּף שׁוּם! – / וְהַכָּרוֹזִים עוֹבְרִים בָּעָם עָבֹר וְקָרוֹא: / כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִיש אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ! / וְכָל־הָעָם מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם / מְרִיעִים לְעֻמַּת בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּקוֹלָם: / “יְחִי בֶן־הַמֶּלֶךְ אַלּוּף־שׁוּם לְעוֹלָם! / צֵאתְךָ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם!” – / וְהַפַּעֲמוֹנִים עוֹדָם הוֹמִים הָמֹה וְהָלֹם, / וּמֵרָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים מְנַפְנְפִים הַדְּגָלִים, / וּגְבִירוֹת מֵרָאשֵׁי טִירוֹת מַמְטִירוֹת בְּצָלִים, / וּבְרֹאשָׁן כְּלִילֵי־פְאֵר: מִקְלְעוֹת בְּצַלְצַלִים, – / וְהַתֻּפִּים מַרְעִימִים וְהַצֶּלְצְלִים מְצַלְצְלִים.

יב

וּבֶן־הַמֶּלֶךְ שָׁב אֶל־בֵּיתוֹ – וּבְיָדוֹ טוּבוֹ, / וְלֹא־יָדַע אִישׁ בְּצֵאתוֹ וּבְשׁוּבוֹ, / כִּי מֵאָז שָׁב מִדַּרְכּוֹ שַׂךְ בַּעֲדוֹ, / וַיִּלְבַּשׁ דְּמָמָה וָעֹצֶב כְּמַדּוֹ, / וְלֹא־גִלָּה לְאִישׁ בָּעוֹלָם סוֹדוֹ, / זוּלָתִי לְכוֹתֵב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְבַדּוֹ.