משירי שִׁי קִינְג

יָקַרְתָּ כַּטּוֹב בִּידִידִים לִי, חַיָּל,

נִצְעַד, עֲקֵבֵנוּ בְצַד־אֲגֻדָּל,

צַו־קֹדֶשׁ הִיא לָנוּ אִמְרַת־הַקֵּיסָר

וְשָׁוְא עֲלָמוֹת וְחֶמְדַּת־הַבָּשָׂר,

יָקַרְתָּ כַּטּוֹב בִּידִידִים לִי, חַיָּל,

נִצְעַד, עֲקֵבֵנוּ בְצַד־אֲגֻדָּל.

כַּטּוֹב בִּידִידִים, הַחַיָּל, לִי תִיטַב,

וַיְּהִי כִי תֹאבֵד חַרְבְּךָ בְּיוֹם־קְרָב,

אֱהִי לְחַיֶּיךָ מָגֵן וּמֵזַח

וַתְּהִי כְּחוֹתָם־לַלֵבָב לִי, כָּאָח,

כַּטּוֹב בִּידִידִים, הַחַיָּל, לִי תִיטַב,

הַחֶרֶב אָבְדָה מִיָּדְךָ בְּיוֹם־קְרָב.

כַּטּוֹב בִּידִידִים, הַחַיָּל, לִי תִיטַב,

בִּהְיוֹת עַצְמוֹתֵינוּ בָרוֹת לְרָקָב,

כְּכֶתֶם־עָשָׁן הַיָּרֵחַ יָגַח,

בְּשִׁיחַ־הַבַּמְבּוּק¹ הַקּוֹף מַר יִצְרָח,

כַּטּוֹב בִּידִידִים, הַחַיָּל, לִי תִיטַב,

בִּהְיוֹת עַצְמוֹתֵינוּ בָרוֹת לְרָקָב.²

משירי שִׁי קִינְג

הַמַּצְבִּיא,

אֲנַחְנוּ סֻלָּם וּשְׁלַבִּים לַקֵּיסָר

גַּלִּים שֶׁהִפְלִיגוּ כְמֵי הַנָּהָר,

דָּמֵנוּ לְלֹא יוֹשִׁיעֵנוּ נִגָּר,

הַמַּצְבִּיא!

הַמַּצְבִּיא,

אֲנַחְנוּ אוֹחִים וּנְשָׁרִים לַקֵּיסָר,

לַטָּף – הָרָעָב, לַנָּשִׁים – מִסְפֵּד מָר,

נִפֹּל וְנִשְׁכַּב וְנִרְקַב בַּנֵּכָר,

הַמַּצְבִּיא!

הַמַּצְבִּיא,

עֵינְךָ בִּמְלֹא־זַעַם וָלַעַג תִּבְעָר,

הָיוּ אִמּוֹתֵינוּ שִׁפְחוֹת־לֹא־שָׂכָר,

אֵי אֵם וְלָהּ בֵּן לֹא נָפַל מִידֵי־צָר,

הַמַּצְבִּיא?