שמש בדרכים (מבחר)

מאת

רפאל אליעז

---

בשביל האבוד בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

ספור בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

שיר בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

עגלון כחול ושני סוסים שחורים על רקע זהב בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

תחנה אחרונה – פגישה עם ירושלים בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

מכתבו של ולדימיר בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

תשובה לולדימיר בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

אתה אולי אני בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

ליל נדודים בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

בלדה בלקנית בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

בלדה צפונית בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

ליד המפתן בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

אשה הרה בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

קרל ליבקנכט בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

קרל ליבקנכט בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

---

האנושות הזאת בכותר ‘שמש בדרכים’ תרצ"ט

אהבה במדבר (מבחר)

מאת

רפאל אליעז

---

הביתה

מאת

רפאל אליעז

מֵצַח־שַׁיִשׁ לְסוּסִי, מֵצַח־אוֹר!

אַדְמָתִי, קָפָא מִצְחִי מִדַּהַר.

כְּהֵדִים מְנֻשָּׁקִים בִּכְפוֹר,

כְּאַחִים לְזַעַם וּמָגוֹר

עַל קִבְרֵי בָּנַיִךְ נַעֲבֹר:

סֶלַע וּפַרְסָה וָסַעַר.

רוּחַ עֶרֶב וְעוֹרְבִים. רוּחַ קֹר.

עֲנָנִים חָסְמוּ מֶרְחָב וָדֶרֶךְ.

אַדַּרְתִּי קְרוּעָה.

רַעֲמָתוֹ עֲקֹר!

לֹא נִסֹּב הַצִּדָּה וְאָחוֹר.

לֵב שָׁחֹר, דַּרְבֵּן! סוּסִי, דָּהוֹר

אֶל עִירֵנוּ הַבּוֹעֶרֶת!

יַעַר. רֵיחַ אֳרָנִים. יַעַר־עַד.

בְּטִיסָה נִזְכֹּר סִרְפָּד וָשַׁיִת,

עֵת צִלֵּנוּ בֵּין צְלָלִים אָבַד,

עֵת לָרִאשׁוֹנָה עַפְעָף רָעַד

בִּרְאוֹתֵנוּ מִתְאַבֵּךְ לְאַט

סְלִיל עָשָׁן מֵעַל לַבַּיִת.

מֵצַח־שַׁיִשׁ לְסוּסִי, מֵצַח־אוֹר!

נְבוֹן־קְפִיצָה וִיקַר רַגְלַיִם.

יַיִן וְתוּגָה יִשְׁכַּח שִׁכּוֹר,

אַךְ סוּסִי נְקַם־דָּמִים יִזְכֹּר,

חֶרֶב לִנְדָנָהּ לֹא שָׁוְא תַּחְזֹר,

לֹא רֵיקָם נָשׁוּב אֵלַיִךְ.

אִם הָיָה וְגוּף נָפַל – אֶל מוּל בֵּית־אָב,

רְאִי: הִנֵּה סוּסִי

וּבֵין שִׁנָּיו הַשֶּׁלַח –

הוּא יִדְהַר אֵלַיִךְ בְּשָׁרָב

לְהָבִיא בְּרוּחַ נְחִירָיו

מְאוֹר עֵינַי שֶׁלְּמַעֲנֵךְ חָרַב

בְּלִי הָבֵן אִם הוּא יָאֶה לָךְ…

---

חלום היה המבול

מאת

רפאל אליעז

פְּצָעִים שֶׁלֹּא יָפִיקוּ עוֹד מַכְאוֹב – נְשִׁימָתָם קַלָּה.

כְּגַנָּנִים הוֹלְכִים הַזִּכְרוֹנוֹת וּסְתָו עָמֹק בַּלֵּב.

עָבַר הַקַּיִץ עַל גּוּפִי, טְעוּן רֵיחוֹת וַהֲמֻלָּה,

וַיֵּעָלֵם בִּקְצֵה הַדֶּרֶך.

טֻלְטַל אֵי־שָׁם פִּרְיוֹ.

וּבְעִגּוּלָהּ

שֶׁל הַדְּמָמָה נוֹתְרוּ הַכּוֹכָבִים, וְחִוְרוֹנָם לִבְלֵב.

פְּצָעִים שֶׁלֹּא יָפִיקוּ עוֹד מַכְאוֹב – נְשִׁימָתָם קַלָּה.

לַיְלָה בָּעוֹלָם.

הָלְכוּ הַגַּנָּנִים.

יִשְׁנִי, כַּלָּה!

דָּמִים – קוֹלָם שָׁקֵט. סוֹעֶרֶת פְּרִיחָתָם רַק לַמַּקְשִׁיב.

בְּבוֹא הַיּוֹם תִּשְׁמַע נְשִׁירָתָם, וְהִיא – שִׂיחַת־רֵעִים.

דְּמָעוֹת. וְאוֹר וּכְפוֹר.

וְאֵין יָדַיִם לְהוֹשִׁיט.

וְאֵין קְלָלָה לְהִתְנַחֵם. וְאֵין לִרְאוֹת אֶת הַבָּאִים.

דָּמִים – קוֹלָם שָׁקֵט. סוֹעֶרֶת פְּרִיחָתָם רַק לַמַּקְשִׁיב.

וְאַתְּ, כַּלָּה, רִדְמִי בִּבְלִי חֲלוֹם וּפַחַד חֲרִישִׁי.

תָּמִיד אֶהְיֶה כְּרֶגֶל עַל הַסַּף. כְּלֵב הַמִּתְדַּפֵּק עַל הַמַּנְעוּל.

פָּנַי פְּקוּחוֹת כְּאוֹר־מְנוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּדְעַךְ עַד יוֹם.

כִּי יֵשׁ עוֹד חֹם מִתַּחַת לַמָּגֵן שֶׁל הַצִּנָּה וְחֹפֶשׁ לַכָּבוּל.

כִּי חֲבוּיִים חַיָּיו שֶׁל זֶרַע בְּאָפְלוֹ, וְעוֹד תְּפִלַּת יְבוּל

עִם בֹּקֶר תְּפַרְפֵּר בְּטִיסָתָן שֶׁל צִפֳּרִים מוּל אוֹר וּתְהוֹם.

וְרַק אֲנִי כְּרֶגֶל עַל הַסַּף. כְּלֵב הַמִּתְדַּפֵּק עַל הַמַּנְעוּל.

הִתְעוֹרְרִי, כַּלָּה!

יוֹנִים עַל אֶשְׁנַבֵּךְ!

חֲלוֹם הָיָה הַמַּבּוּל…

---

סְתָו בִּשְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת

מאת

רפאל אליעז

סְתָו בִּשְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת

מאת

רפאל אליעז

---

קוֹל הַנַּעַר

מאת

רפאל אליעז

סְתָו כָּזֶה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם.

הַשֶּׁמֶשׁ הִרְעִיף עֲסִיס רִמּוֹנָיו. מְרִירוּתוֹ בָּשֵׁלָה!

עַל כֵּס־הֶהָרִים כְּשׁוֹפֵט הוּא בִּכְחוֹל הָאַדֶּרֶת. חָכְמָתוֹ הַלּוֹהֶטֶת!

עֲנָנִים לְמִשְׁפָּט נִקְרְאוּ וַיִּפְּלוּ עַל צִלָּם.

רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים יִפְרֹשׂ. עַל כֵּן שְׁתִיקָתָם – תְּפִלָּה.

עַל כֵּן נָמוֹג רַעֲמָם וְהָיָה לְרֶטֶט.

סְתָו כָּזֶה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם.

בִּמְרוֹמֵי הַשָּׂדוֹת זוֹ הַדֶּרֶךְ עוֹדָהּ אַרְגָּמָן, אַךְ בַּגַּיְא הִיא גְשׁוּמָה

רַק הַצַּעַד מוֹלִיךְ אֶל גָּדֵר וְאֶל שִׂיח רוֹעֵד,

שֶׁשִּׁבֵּץ בִּטְלָלָיו וְלָבַשׁ נְשָׁמָה.

לֹא אַתָּה הַמַּנְהִיג, לְבָבִי הַנִּדְהָם!

מֵעוֹלָם לֹא נִחַשְׁתָּ דָּבָר, לֹא אַתָּה הַמּוֹרֶה הַיּוֹדֵעַ!

רַק מְעוּף־הַצִּפּוֹר הַסְּחַרְחַר, רַק אִבְחַת הַצַּמֶּרֶת בָּעֵץ,

הַחוֹשְׂפִים לִקְרָאתְךָ זוֹ מַלְכוּת שֶׁבַּדָּם,

וּמַנְחִים אֶת עֵינַי לְטַפֵּס עַל טוּרֵי מִגְדָּלֶיהָ.

רָקִיעַ נִרְגָּשׁ וְשָׂעִיר. רָקִיעַ נוֹשֵׁם גְּבָהִים.

שֶׁמֶשׁ־גְּבוּרוֹת עַתִּיקָה מְצַלֶּקֶת בָּרָק עַל פָּנָיו.

אֲשֵׁמָה הִיא מְאֹד, עַל כֵּן יֵין תַּפּוּחִים מִזְדַּהֵב הַשְׁקוּהָ!

כִּי הֵיכָן יָלוּן הָרֹגֵז הַלַּיְלָה, אֵיכָה יְכֻרְסַם אֲוִירוֹ הַטָּעִים!

הָבָה פִּיו מִגְדָּנוֹת נְמַלֵּא, וְיַקְשִׁיב לַדְּשָׁאִים, כִּי דָּשֵׁן צְחוֹקָם.

וּלְאָזְנָיו נָבִיא אֶת צְלִיל הַכִּנּוֹרוֹת הַמִּתְנַשְּׂאִים בָּרוּחַ.

אָן נֵלֵךְ, אָן נֵלֵךְ עוֹד, הַסְּתָו, וְגַנֵּינוּ בִּפְרִי אֲסוּרִים.

כְּפָרֵינוּ שָׁכְרוּ מִתְּבוּאָה וּמִיַּעַר. הַלַּיְלָה רַב מִכּוֹכָבָיו.

עִירֵנוּ מְחַכָּה הֲגוּיָה בֵּין פַּנָּסֶיהָ. נְעִירֶנָּה בְּתוּגָה סוֹעֶרֶת

נִפְרֹץ חֲלוֹמָהּ וְחוֹמוֹתֶיהָ! נִשָּׂא אֶת לִבָּהּ כְּמוֹ גְּדִי בְּשִׁנֵּי הָאֲרִי,

כִּי אַתָּה הַצַּיָּד הַקּוֹסֵם, הַלּוֹכֵד בְּאַלְפֵי חֲלִילָיו. נֹאהַב, נֹאהַב –

וּבִנְשֹׁף נְחִירֶיךָ בָּאֵשׁ, וּפָרַח בַּרְזִלָּהּ הַצּוֹנֵן וְהָיָה בַּרְזִלִּנוּ וֶרֶד.

מָעֲטוּ צְעָדִים. כָּבֵד בַּהִרְהוּר הַמַּבָּט.

מֵעֵבֶר לָהָר חִוְרוֹנוֹ שֶׁל הַשַּׁחַר דּוֹהֵר.

כּוֹכָבִים אַחֲרוֹנִים נָחִים עַל כְּתֵפוֹ הַשְּׁחֹרָה.

כָּל הַלַּיְלָה שָׂמַחְתִּי בְּךָ, כָּל הַלַּיְלָה צָמַחְתִּי.

לְמַרְגְּלוֹת הָאוֹר פִּצְעִי כִּי יִבְעַר, עֵינִי הָעֲיֵפָה תָּשׁוּב תִּתְעוֹרֵר

לַחֲזוֹת בְּעִקְּבוֹתֶיךָ שֶׁאָבְדוּ, וְלִשְׁאֹל הַיַּלְדָּה הָעוֹבְרָה

עַל שִׁמְךָ הַמּוּזָר שֶׁלְּפֶתַע שָׁכַחְתִּי.

---

קוֹל הַסְּתָו

מאת

רפאל אליעז

נַעֲרִי הַיָּקָר, נַעֲרִי הַיָּקָר,

חֲלוֹמְךָ הַיָּפֶה בְּשִׁירִי מְזֻמָּר.

אָנָּא, שְׁלַח אֶת יָדְךָ אֶל יָדִי וְנִפְסַע.

הָעוֹלָם הוּא רַק שְׁבִיל. וְהַנֶּפֶשׁ – מַסָּע.

רְקִיעַי הַזּוֹלְפִים אֲפַלֵּס לִקְרָאתְךָ.

בְּעֵצַי הַנּוֹפְלִים אֲנַשֵׁק רַקָּתְךָ.

נַעֲרִי הַיָּקָר, נַעֲרִי הַיָּקָר,

בְּעֵינִי אֵין אֵיבָה, בְּיֵינִי אֵין נֵכָר.

כְּאַחַד הַקִּירוֹת שֶׁנִּתְּקוּ מִבֵּיתָם,

לְבָבְךָ הַשּׁוֹמֵט – אֶל רִכְבִּי יְרֻתַּם.

נַעֲרִי הַיָּקָר, נַעֲרִי הַיָּקָר,

הֶאֱדִימוּ פְּלָגִים בְּדָמְךָ הַנִּגָּר.

---

הַקּוֹל הַזָּר

מאת

רפאל אליעז

סְתָו בָּעוֹלָם. פִּרְחֵי בַּרְזֶל מְעֻנִּים רָאשֵׁיהֶם הִרְכִּינוּ.

יָדַיִם קָרוֹת לַגֶּשֶׁם. עֵינַיִם קָרוֹת לַפְּרִי בְּטֶרֶם נָשַׁר.

מִי יֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ בְּמַפֹּלֶת עִירִי אֶת לִבּוֹ הַזּוֹעֵק שֶׁל אָחִינוּ,

כִּי אָחִינוּ רָחוֹק, כִּי אָחִינוּ חָלַם בְּחֶדֶר שָׁקֵט וּמוּאָר.

שָׁרָשִׁים שֶׁיָּנְקוּ מִסְּלָעִים, אִילָנוֹת שֶׁצָּמְחוּ בַּשַּׁלְהֶבֶת –

גֵּאוּת אַדְמָתִי הַמְּרוּדָה, הֵם מֵתִים לְאִטָּם בָּרָקָב.

וְדַרְכִּי עֲצוּמַת־הַגַּנִּים בְּסַגְרִיר נֶעֶזְבָה וְנֶחְרֶבֶת,

גֵּוָהּ הֶחָזָק מִתְפּוֹרֵר מִפְּסִיעָה יְחִידָה שֶׁלַּסְּתָו.

כִּי הוּא בָּא בִּכְפִירָה וְחִלּוּל. בְּעָשְׁרוֹ הֶעָרִיץ, הַנּוֹגֵחַ.

לֹא בַּיַּיִן הִכָּה, כִּי בַּשֶּׁלַח. לֹא בַּזַּעַם חִבֵּק, כִּי בָּאֵשׁ.

בְּמִשְׂרֶפֶת הַשֶּׁקֶט צָמַח. מוּל תְּלִיּוֹת אֲפֵלוֹת הוּא זוֹרֵחַ.

נְשָׁמוֹת שֶׁתּוֹעוֹת בַּדֶּרֶךְ בִּטְחוֹנוֹ הַקַּר כּוֹבֵשׁ.

בִּמְסִלָּה לְלֹא תַּחֲנוֹת – קְרוֹנוֹת שֶׁל רַכֶּבֶת נוֹסַעַת.

רַכֶּבֶת אֵימִים בּוֹעֲרָה מוּל לַיְלָה עָמֹק וְתָמִים.

בַּתְּהוֹם הַסְּמוּיָה וּקְרֵבָה אוּלַי נוֹסִיפָה עוֹד צַעַד…

סְתָו בָּעוֹלָם.

וְהָעוֹלָם זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.

---

ח נ בְּיַאלִיק

מאת

רפאל אליעז

א

לְפָנִים –

חַיֶּיךָ הָיוּ לְבָנִים.

בּפְרֹחַ אָבִיב וְתִלְתָּן,

בְּרֶדֶת שְׁחָקִים עַד מִפְתָּן,

בִּגְאוֹת הַלֵּילוֹת מִכֹּבֶד הַנֵּטֶף –

הָיִיתָ אֲסִיר הַבְּרִיאָה הַנּוֹבֶטֶת.

אַךְ בִּכְפֹף הֶעָנָף אֶת פִּרְיוֹ הַנִּרְגָּן

הָיִיתָ שַׁלְהֶבֶת שֶׁל גַּן.

ב

בְּפֶתַע שָׁלִיחַ אֵלֶיךָ הוּרַץ

וּבְטֶרֶם יַכֶּךָּ הַסַּעַר שָׁבָץ,

הָלַכְתָּ בְּצֵל הֶעָנָן

וְזָרְעָה בִּינָתְךָ בִּשְׂדוֹתֵינוּ דָּגָן.

בְּבוֹא עֵת קָצִיר חִיּוּכִים עַל פָּנֵינוּ חָנוּ,

וְעֵינֵינוּ הַבָּר טָחֲנוּ,

עַד הָיָה זְהָבוֹ לְקֶמַח.

רְאִינוּךָ גְּבַהּ־מֵצַח, בְּרוּךְ־קֶמֶט.

רְאִינוּךָ גָדוֹל כִּזְכוּתְךָ הָאִלֶּמֶת.

ג

אַךְ בָּאוּ רוּחוֹת וְיָבְשׁוּ הַטְּלָלִים.

חַיֶּיךָ לָבְשׁוּ צְלָלִים.

בָּאִישׁוֹן – קִפְאוֹנָהּ שֶׁל תְּכֵלֶת.

בָּרִיסִים – נִקְשְׁרוּ גְּזִיזֵי־שֶׁלֶג.

שְׁעָתְךָ מִכָּל הַשָּׁעוֹת מְאֻחֶרֶת,

וּזְמַנְּךָ מִכָּל הַזְּמַנִּים הִגְבִּיהַּ –

יוֹנָתְךָ הָעִוֶּרֶת

בְּשׂוֹרָה אַחֲרוֹנָה נָשְׂאָה בְּפִיהָ.

אָז נוֹתְרוּ עֵינֵינוּ – טְחָנוֹת הֲרוּסוֹת

וּבָכָה הַנָּהָר. וְשָׁתְקוּ הַכּוֹסוֹת.

שָׁמַם לְבָבֵנוּ כְּבַיִת זָנוּחַ –

עַל סַף דִּמְעָתֵנוּ תָּנוּחַ.

---

אֶל הָאָבִיב 1945

מאת

רפאל אליעז

יָדַעְתִּי כִּי תִּקְרַב –

מוֹקֵד נָשׁוּף,

מִפְלֶצֶת!

כּחֵטְא שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר מִזָּהֳרֵי עַצְמוֹ.

יָרֵאתִי כִּי תִּקְרַב

בְּיֻהֲרָה וָחֶצֶף

מוֹחֵץ בְּשָׂרִי וַחֲלוֹמוֹ.

עֲשִׁיר־רָקָב,

עַתִּיר פְּגָרִים וָרֶסֶק.

עֲטוּר גִּצִּים חַיִּים.

קִלּוּחַ דָּם.

נִשְׁמַת בַּרְזֶל

עִוֶּרֶת וְדוֹרֶסֶת,

דּוֹרֶסֶת קוֹל מֵתַי בַּלֵּב,

קוֹלָם שֶׁלֹּא נָדַם.

נִחַשְׁתִּי כִּי תָּבוֹא,

יָרֵאתִי כִּי תָּבוֹא,

מִקְּרָב וְכִלְיוֹנוֹת

שְׂרוּף־אֱמוּנוֹת,

פָּרוּעַ.

מַפֹּלֶת שֶׁל גְּבִישִׁים,

שֶׁל טַל,

מַשַּׁק גְּבָהִים.

הוֹרֵס עָשְׁרָם שֶׁל אֶבְיוֹנִים,

עוֹקֵר אֶת אָהֳלָם בָּרוּחַ,

שָׂדוֹת בְּאִבֵּיהֶם,

כִּפּוֹת הָרִים

עִם אֱלֹהִים.

הוֹ זַעַם הָעִלְּגִים אֲשֶׁר הֵיטֵב יָדַעְתִּי!

פְּנֵיהֶם הַמַּדְמִיעוֹת בְּשֶׁבֶר לֹא־אִכְפַּת.

וְזִיו קְלָלוֹת שֶׁלּוֹ חָטָאתִי,

אֲשֶׁר חָטָאת גַּם אַתְּ,

חַמָּה יִשְׁרַת־מַבָּט.

אֲהָהּ! אָבִיב אַשְׁמַאי,

זָקֵן יָרֹק,

צוֹלֵעַ.

גְּנִיחַת שֵׁדִים

וּצְחוֹק רוֹעֵף תְּמִימוּת.

רִחְרַחְתָּ בְּגַנִּים דְּלוּקִים,

רָחַקְתָּ כְּאוֹרֵחַ,

וְלֹא יָדַעְתָּ:

הֲלִשְׂמֹחַ

אוֹ לָמוּת…

---

תְּמוּנָה שֶׁל אִשָּׁה

מאת

רפאל אליעז

לֹא אֵדַע כַּמָּה זְמַן נִשְׁתַּהוּ

בְּעִמְקֵי הָרְאִי יְגוֹנֶיהָ –

אִם אוּרֵי הָעֵינַיִם כָּהוּ,

אִם נִשְׂרַף חֲלוֹמָן הַגּוֹנֵחַ.

וּמִצְחָהּ הַנִּשָּׂא וּמְרֻסָּן –

גַּאֲוָה וּמְעוּף לֹא מִדַּעַת.

גַּבּוֹתֶיהָ בְּקַו מְלֻכְסָן

מְקַשְּׁתוֹת הָגוּתָהּ הַדּוֹמַעַת.

לֹא אֵדַע – צַוָּארָהּ הַזָּקוּף:

אִם הוּא גֶּשֶׁר אוֹ נַחַל שׁוֹפֵעַ

אֶל אוֹתָהּ אֶרֶץ־צְבִי שֶׁל הַגּוּף,

הַנּוֹשֵׂאת תְּהוֹמוֹת בֵּין כְּתֵפֶיהָ.

לֹא אִמִּי, לֹא נָכְרִית הָאִשָּׁה,

לֹא גַּם זוֹ שֶׁיָּעַד לִי אֱלֹהַּ,

אַךְ הָעָב הַקַּלָּה עַל רֹאשָׁהּ –

לִי הוּא חֶסֶד אַחֲרוֹן מִגָּבוֹהַּ.

---

שִׁיר עֶרֶב

מאת

רפאל אליעז

נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ.

לְאַט נֵלֵךְ, לְאַט.

אוּלַי שָׁבִיר הָאשֶׁר,

שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד.

עַתִּיר צְלָלִים וָישֶׁן,

קָרוּעַ וְנִרְעָד,

נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ.

נֵלֵךְ לְאַט.

עַל סֶלַע, עַל נְחשֶׁת,

עַל בְּאֵר, עַלְמָה וָכַד

נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ.

נֵלֵךְ לְאַט.

נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ,

וְאוֹר עֵינֵךְ נִבְעַת,

כִּי שְׁתֵּי דְּמָעוֹת שֶׁל אשֶׁר

קָפְאוּ לָעַד.

---

מִכְתָּב שֶׁל אִשָּׁה

מאת

רפאל אליעז

יְדַעְתִּיךָ כְּסֵבֶר הַיַּיִן הַטּוֹב –

כְּפִשְׁרוֹ הַמֻּפְלָא שֶׁל הַצֵּל עַל פָּנֶיךָ.

בְּעִמְעוּם הַדְּבָרִים שֶׁיָּקְרוּ עַד מַכְאוֹב,

יְדַעְתִּיךָ, מִלְחִי בַּדְּמָעוֹת וּבַלֶּחֶם.

כְּאַדֶּרֶת שֶׁל עֶרֶב קַלָּה, אַפְרוּרִית,

כְּעָנָן הַנּוֹגֵעַ בְּהַר וְצַמֶּרֶת,

כֵּן נָגַעְתָּ בַּלֵּב, לֹא מַגָּע לְהַכְרִית,

וְעַל כֵּן בִּרְכָתִי עַל שְׂפָתַי מְקֻמֶּרֶת.

בְּלֶכְתִּי נְבוֹכָה מִפְּגִישׁוֹת – מְהַמּוֹת

הַדְּרָכִים, נִפְתָּלוֹת לְמַעַן אֶתְעֶה עוֹד.

וְאַתָּה עַל יָדִי, וְעֵינֶיךָ רָמוֹת,

כְּאַגְמֵי הֶהָרִים עֲטוּרֵי אוֹרְכִידֵאוֹת.

שָׁם דְּמוּמִים הַסְּלָעִים, וְקָרָה דִּמְעָתָם,

בְּיָדְעָם עַד מְאֹד: לְלִטּוּף לֹא יֻלָּדוּ.

וְאַתָּה וַאֲנִי חֲתוּמִים לְעוֹלָם

בִּשְׁבוּעָה שֶׁל מִלִּים, מֵעוֹלָם לֹא הֻגָּדוּ.

וְאֵלֶיךָ סְמוּכָה כְּאֶל תְּהוֹם כְּנַף־הָעָב,

וְלִבִּי יִפָּעֵם שְׁכוּר נִיחוֹחַ וָשַׁחַת.

וְאַתָּה עַל יָדִי רֹאשׁ חָסֹן וְעָנָו

עֵת עַל קְצֵה בְּהוֹנוֹת בָּא אֵלֵינוּ הַשַּׁחַר.

---

מַסָּע קָצָר לִרְחוֹב הַיַּלְדּוּת

מאת

רפאל אליעז

מַסָּע קָצָר לִרְחוֹב הַיַּלְדּוּת

מאת

רפאל אליעז

---

עִירִי

מאת

רפאל אליעז

יְקָרָה, יְקָרָה כְּזִכְרוֹן נוֹשָׁנוֹת,

כִּי יָקַרְתְּ לִי מֵאֵשׁ הַכִּירַיִם.

שֶׁעָלַיִךְ דָּרְכוּ אֲהָבוֹת רִאשׁוֹנוֹת,

וְלִבּוֹת אַבְנוּנִים מֵאֲבָנַיִךְ.

אַתְּ נָשָׂאת בְּשַׁלְוָה גַּם יָדִיד גַּם אוֹיֵב,

וְגוּפִי – כְּדִמְעָה בְּעֵינַיִךְ.

אַתְּ שָׁתַקְתְּ בְּהַכּוֹת גַּם בָּרָק גַּם מַגְלֵב,

וּבָכִית עֵת בָּכוּ עֲנָנַיִךְ.

אֶת אוֹרֵךְ הָרָמוּס אֲלַקֵּט בְּרִיסַי

וְאֶמְשַׁח בַּשֶּׁמֶן פְּצָעַיִךְ.

לִמְחִיאוֹת הַסּוּפָה אֶפְתַּח אֶת תְּרִיסַי,

סְגוֹר־לִבִּי כִּי אֶפְתַּח – רַק אֵלַיךְ.

---

הָרְחוֹב

מאת

רפאל אליעז

זִקְנָתֵךְ כְּזִקְנַת הַבַּרְזֶל וְהָאֶבֶן –

חֲלֻדָּה וְשֵׂיבַת אֲבִיבִים יְרֻקָּה,

וּבַת־שְׂחוֹק רְחָבָה, סוֹאֲנָה, מְשֻׁלְהֶבֶת,

כְּשֶׁל עֶבֶד טוֹב־לֵב מִתְּקוּפָה רְחוֹקָה.

בְּלִבֵּךְ נִקְבְּצוּ גַּם תְּפִלּוֹת וְגַם לַחַשׁ.

רְכִילוּת שֶׁל תְּמִימוּת. רְעָמָיו שֶׁל הָרִיב.

בַּחֲשַׁאי שׁוּב עוֹלָה הַכְּלִמָּה בַּתִּפְרַחַת

וְחַיַּיִךְ יָפוּ בְּעָנְיָם לְהַרְהִיב.

טְלַאִי־רָקִיעַ סָחוּף יְפַרְפֵּר לוֹ מִמַּעַל,

וְתַחְתֵּךְ: אַפְרוּרִית, שִׁעֲמוּם, עֲזוּבָה.

אַךְ אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵעַ צְלִיל טֶפֶף שֶׁל נַעַל,

הַחוֹמְקָה עַל פָּנַיִךְ רְדוּפַת אַהֲבָה.

---

הַבַּיִת

מאת

רפאל אליעז

אַתָּה חוֹסֶה בְּסֵתֶר רוּחַ,

בֵּין סְעָרוֹת חָסוּ חַיַּי.

הֵם בָּאוּ כָּאן מְעַט לָנוּחַ,

כְּרוּחַ עֶרֶב אֶל הַגַּיְא.

כְּתָלִים לָבְשׁוּ בַּגְרוּת עוֹמֶמֶת,

וְגַג עָמַס רָקִיעַ סָב.

זָרוּת זַכָּה, זָרוּת קוֹסֶמֶת –

רַק אַתְּ עוֹד לֹא נָפַלְתְּ בַּקְּרָב.

מֵעֵבֶר לָאֶשְׁנָב רוֹחֶשֶׁת

יַלְדוּת אַחַת – שִׂמְחָה וּשְׁכוֹל.

וְרַק הַסַּף הוּא גְּבוּל לַפֵּשֶׁר

וּמַעֲנֶה אֶחַָד לַכֹּל.

---

הַחֶדֶר

מאת

רפאל אליעז

כְּבֹשֶׂם רָהִיטָיו נוֹשַנְתִּי,

כִּירִיעוֹתָיו קָמְטוּ פָּנַי.

עֵינִי שֶׁלִּי, הֲרַק יָשַׁנְתִּי

וּמְשׂוֹשׂ־חַיַּי פָּג בִּלְעָדַי?

חֲפוּי אָבָק כִּכְלִי נִשְׁכַּחְתִּי,

וְאַפְלוּלִית הוֹלְמָה בַּחֵיק.

לֹא מֶרְחַקִּים עִמִּי לָקַחְתִּי –

רַק אֵיזֶה הֵד – הַרְחֵק, הַרְחֵק.

אִוְשַׁת הַקֹּר. מַשַּׁב הָעֶצֶב.

פְּסִיעוֹת שֶׁל שִׁיר שֶׁלֹּא הֻקְשַׁב.

עֲצַת הָאֵם הַמִּתְנוֹצֶצֶת

לְהֶרֶף־עַיִן וְלַשָּׁוְא.

חַדְרִי שֶׁלִּי – קַמְּצָן פִּקֵּחַ,

לֹא בִּקַּשְׁתִּיךָ כָּל אֶתְנָן.

לִבִּי שֶׁבָּא לְהִתְאָרֵחַ,

גַּם הוּא, אוּלַי, אֵינֶנּוּ כָּאן.

אִם כִּסּוּפַי הָיוּ לָטֹרַח –

חֶמְדַּת נַפְשִׁי אֶתֵּן חִנָּם.

אֶת מְנַת אוֹרִי – לְעוֹבְרֵי־אֹרַח,

וְאֶת יוֹנַי – לְסַכִּינָם.

---

הֶחָצֵר וְעֵץ־הַדֻּבְדְּבָן

מאת

רפאל אליעז

בְּשֶׁל עֵץ דֻּבְדְּבָן יְחִידֵנוּ, אוּלַי,

לֹא הָיְתָה הֶחָצֵר מֵעוֹלָם עַתִּיקָה.

עֲלוּמֵי הָאֵזוֹב, שֶׁהִבִּיטוּ אֵלַי,

נֶאֶרְגוּ מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ וּשְׁתִיקָה.

גַּם זְקָנוֹ שֶׁל סָבִי, בְּחָלְפוֹ עַל פָּנַי,

הִתְבַּדֵּר מְלֻבְלָב וּפְתַלְתֹּל כְּעָרְמָה.

וְלוּלֵי שֶׁהָיִיתִי הַבְּכוֹר בֵּין אַחַי,

לֹא הָיָה מְהַתֵּל בִּי: “כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה…”

וַאֲנִי – תַּנְחוּמִים מִשְּׁנִינָה וְטוּב־לֵב

מְפֻרְקָד בִּקַּשְׁתִּים תַּחַת עֵץ דֻּבְדְּבָן.

בִּכְמִישַׁת הֶעָלִים שֶׁל סִפְרִי הַבָּלֶה

נִשְׁתַּיֵּר לְעוֹלָם מַה שֶּׁהוּא לֹא־מוּבָן.

וְעַל כֵּן בִּכְמִיהָה אָז נִתְלוּ שְׁתֵּי עֵינַי

בַּיָּרֹק הַנּוֹשָׁן שֶׁנָּשַׁם לְאִטּוֹ.

וּמִיּוֹם אֱלֵי יוֹם, כְּמוֹ טְלַאי לְיַד טְלַאי,

נִתְעַגֵּל בְּאָדְמוֹ פְּרִי זָעִיר כִּפְשׁוּטוֹ.

אַךְ עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁעָלַי לְהַבְהִיר –

לֹא פִּרְיוֹ שֶׁהִבְשִׁיל, לֹא טְרָפוֹ שֶׁנָּשַׁר,

כִּי אַחַת נַעֲרָה, לָהּ הָקְדַּשׁ זֶה הַשִּׁיר,

שֶׁשָּׁכַחְנוּ, אוּלַי. כִּי לִשְׁכֹּחַ אֶפְשָׁר.

לֹא אַיֶּלֶת תְּמִימָה, לֹא לִילִית אוֹ מַלְאָךְ

לֹא גְּמִישָׁה כְּיוּבַל, אוֹ זְקוּפָה כְּתָמָר.

רַק יָדֶיהָ אֶזְכֹּר, וּבְרִיתָן לֹא אֶשְׁכַּח,

אֶת בְּרִיתָן הַתַּמָּה לֶחָטוּב וּמֻגְמָר.

לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁל מִלִּים וְגִמְגּוּם,

אוֹ לִפְרֹק בְּנֵי־

דְּמֻיּוֹת וּפִלְאֵי צֵרוּפִים –

לֹא יִפְקַח אֶת עֵינְכֶם, הַשְּׁבוּיָה שְׁבִי עָגוּם,

בְּשִׁלְטוֹן הַצְּבָעִים הַטָּרוּף בַּטְּרוּפִים.

כִּי בְּקֶסֶם שִׂיחָה שֶׁבְּצֵל דֻּבְדְּבָן

עַל חִידָה וְסָתוּם בִּתְנוּעָּה וְצוּרָה

נִמְצְאוּ פִּתְרוֹנִים וְהֶסְבֵּר מְכֻוָּן,

זוּלָתִי הַפִּתְרוֹן עַל תִּפְאֶרֶת עוֹרָהּ.

וּבְעֶרֶב שֶׁל קַיִץ שׁוֹפֵעַ פְּרִיחָה

שֶׁל שְׁתִיקַת כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ מֻפְרָז –

מִי כְּפָאַנִי לִכְפּוֹת נְשִׁיקָה עַל מִצְחָהּ,

עַד כִּי נֶקֶשׁ־שִׁנַּיִם אֶת שְׁנֵינוּ אָחַז.

לֹא אֶשָּׂא שְׁבוּעָתִי בְּיָקָר וְקָדוֹש,

שֶׁאֱמֶת תֵּאָמֵר וּמִלִּים עַל נִיבָן.

אַךְ דּוֹמַנִי אֱמֶת כִּי אֻמְלַלְתִּי עַד בּוֹשׁ,

כְּמוֹ נִכְרַת מִלִּבִּי אוֹתֹו עֵץ דֻבְדְּבָן.

כַּמַּכְאוֹב הַנִּתָּק מִנִּי גּוּף, כֵּן גּוּפָהּ

שֶׁנִּתַּק מֵעֵינַי, כִּי הִגִּירוּ זִיוָן.

הִיא הָלְכָה, כִּי פָּחֲדָה, שֶׁאֵינֶנָּה יָפָה,

שֶׁעֵינֶיהָ אֵינָן כְּעֵינֵי דֻּבְדְּבָן.

מִנִּי אָז, שֶׁנָּבְלוּ כֹּה הַרְבֵּה שׁוֹשַׁנִּים,

מִנִּי אָז, שֶׁנָּשַׁר שֶׁפַע צֶמֶר וּפְרִי,

זֶה הַצַּעַר הַזַּךְ, הַמַּבְקִיעַ שָׁנִים,

מְהַלְּמֵנִי כְּגַל וְחוֹשֵׂף אֶת קִבְרִי.

כְּפָרִים קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים

מאת

רפאל אליעז

---

הַכְּפָר

מאת

רפאל אליעז

"לֵאלֹהִים הַטּוּב, – יְבָרֶכְךָ הַכְּפָר, – לֵאלֹהִים

הַגֶּשֶׁם וְהַטַּל!"

עֶגְלַת שְׁזִיפִים עָסִיס תִּרְעַף, רֵיחָם יַדְבִּישׁ שָׁרָב וָשֶׁקֶט.

וְנַעֲרָה בַּת יָ"ד תָּנִיף מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה וּזְהַב־תַּלְתַּל,

לֶחְיָהּ – תַּפּוּחַ מְעֻרְפָּל, שָׁזִיף כָּחֹל בְּתוֹךְ עֵינָהּ הַמִּצְטַחֶקֶת.

טוֹבִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים. אַף נְעוּרֵינוּ עֲבֻתִּים כְּיַעַר וּכְסִילוּת.

עַל הַגִּבְעָה מִגְדָּל עַתִּיק־יוֹמִין מַחְשְׁבוֹתָיו שָׁמַע הַנֶּשֶׁר.

עַל לַהַט רְגָבִים הָלְכוּ רַגְלַי, לְזַעַק הַפִּרְיוֹן הֶחְווּ סָלוּט,

עִם רֶטֶט גִּבְעוֹלִים וְזֶמֶר הַדְּבוֹרִים הָיוּ חַיֵּינוּ קֶשֶׁב.

זוֹ דְּמוּת־אִכָּר שֶׁרֹחַב בֵּין עֵינָיו. שֶׁצַּעֲדוֹ כָּבֵד וּמְחֻשָּׁב.

שֶׁתְּפִלָּתוֹ פְּשׁוּטָה, סְפוּגַת נִיחוֹחַ־שׁוּם וְלֶחֶם חוּם וָמֶלַח.

חֲלוֹמוֹתָיו רָבְצוּ עַל הָרִצְפָּה. וְלֹא הִבְדִּיל בֵּין צֹאן וָטַף.

עַרְמוּמִיּוּת לִבּוֹ בִּזְבֵּז עִם בְּנֵי־בָּקָר, דּוּמִיָּתוֹ – עִם סֶלַע.

"לֵאלֹהִים הַדִּין, – יְבָרֶכְךָ הַכְּפָר, – וְיִשְׁמָרְךָ הָאֵל

מִסַּעַר בִּיש.

תְּהֵא סוּגַת פְּגִישׁוֹת טוֹבוֹת הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ."

יֻתַּן נָא לִי, וְאֶזְכְּרֶנּוּ כָּךְ. אֶרְאֶנּוּ כְּזַרְעוֹ הַתָּם וְהַמַחֲרִישׁ,

הַכְּפָר שֶׁלִּי מוּטָל בֵּין חשֶׁךְ וְשַׁחְרִית,

מֻצָּל בְּמִגְדָּלוֹ, נִשָּׂא מִבִּינָתוֹ הַמְרַכֶּכֶת.

הַכְּפָר שֶׁלִּי עַל אוֹפַנָּיו אֶל גַּת הַשְּׁזִיפִים, אֶל

מְתִיקוּת הַטְּחָב,

זִמְרַת חָבִית צְרוּדָה וּבִעְבּוּעַ הַתִּירוֹשׁ. לַמֶּלֶךְ יַ"שׁ הָרֶנֶן!

יָבוֹא הָאֹפֶל בַּלֵּילֹות. יָבוֹא הַכֹּמֶר אַחֲרָיו.

מְנוֹרָה. וּבֵית־מַרְזֵחַ בַּסִּמְטָא. יְהִי הַכֹּל כְּלֹא הָיָה

זֶה בְּדוֹרֵנוּ.

---

שִׁיר לָאֲדָמָה

מאת

רפאל אליעז

אֲנִי עַל אַדְמָתִי אֶדְרֹךְ כְּעַל עָנָן –

לִבָּהּ נָבוֹךְ מִפֶּרַח הַשָּׂדֶה, מִנְּשִׁימַת הַדֶּשֶא.

כִּי הִיא כְּמַחֲשָׁבָה, – בְּלִי גֶּמֶר וְתַחֲנוֹת,

כִּי הִיא כֻּלָּהּ לְאָן,

כִּי הִיא בְּאֶפֶס קַו,

כִּי הִיא רַק צִפִּיָּה לְגֶשֶׁם.

עַל כֵּן קוֹלוֹת הָאוֹר בְּהִפָּגְשָׁם לְרֶנֶן מִתְפַּצְּלִים.

בֵּין שִׂיחַ וְגִבְעוֹל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית נִמְלֶטֶת.

וְהִיא אַךְ כָּאן – מִתַּחַת לְרַגְלַי, כִּי הִיא כֻּלָּהּ אֶצְלִי,

וּבְעַפְעַפֵּי עָלִים דִּמְעַת גַּעְגּוּעִים רוֹטֶטֶת.

וְאִם הַיּוֹם יַגְבִּיהַ אֶת מִצְחוֹ, וְשֶׁמֶשׁ סוֹעֲרָה

תַּצְלִיף לְתוֹךְ עֵינַי,

רַק מַבָּטִי יִמּוֹט לְמַטָּה.

גּוּפִי – מַגָּל מַבְהִיק יִקְצֹר שָׂדָהּ הַזְּהוּרה,

וּבְהֵעָרֵם פִּרְיָהּ, אֶשְׁמַע קוֹלָהּ:

מַה טּוֹב, מַה טּוֹב שֶׁבָּאתָ!

---

קִינָה לָאֲדָמָה

מאת

רפאל אליעז

כִּי דָּשַׁנְתְּ, אַדְמָתִי,

מֵאָסוֹן וְחַיִּים אֲפֵלִים וּשְׁתִיקַת שָׁרָשִׁים.

כִּי עָנַנְתְּ, אַדְמָתִי,

מִשְּׂרֵפָה וּקְצִיר־חֲרָבוֹת וְדָמִים עַל פָּנַיִךְ.

כִּי נָשַׁמְתְּ, אַדְמָתִי,

אֶת אֶנְקַת הַשָּׁרָב וְרֵיחוֹת בְּאַפֵּךְ רוֹחֲשִׁים.

כִּי אָשַׁמְתְּ, אַדְמָתִי,

וְלֹא קַמְתְּ עַל אוֹיְבֵךְ – אֲדֻמָּה הַשְּׁקִיעָה בְּעֵינַיִךְ.

כּי לַחְמֵךְ, אַדְמָתִי,

בּוֹ תְּשׁוּקָה וּמַכְאוֹב. כַּפָּרָה בְּדִבְשֵׁךְ הַחִוֵּר.

כִּי רַחְמֵךְ, אַדְמָתִי,

בּוֹ אוֹרָה וְרָצוֹן: – הַזּוֹרְעִים בָּךְ נוֹלְדוּ עִם לַחַן.

כִּי שָׁכַלְתְּ, אַדְמָתִי,

אֶת אָשְׁרֵךְ הֶעָמוּם! הִסְתַּנְוַרְתְּ כְּבָרָק הָעוֹבֵר,

כִּי הוֹבַלְתְּ, אַדְמָתִי,

אֶת צֹאנֵךְ בַּצָּמָא וְהִטְבַּלְתְּ פִּיוֹתֵיהֶן בַּנַּחַל.

כִּי הִרְכַּנְתְּ, אַדְמָתִי,

אֶת גַּפְנֵךְ וְעָדִית צַוָּארָהּ צִפֳּרִים וְאֶשְׁכּוֹל.

כִּי חוֹנַנְתְּ, אַדְמָתִי,

בִּפְרִיחָה וּפִרְיוֹן וְיָפִית בַּצְּמִיחָה הַסּוֹעֶרֶת.

כִּי חָדַרְתְּ, אַדְמָתִי,

אֶל חֲלוֹם הַדְּבָרִים וְצָלַלְתְּ אֶל לִבָּם הַכָּחֹל.

וְכָפַרְתְּ, אַדְמָתִי,

כִּי לְיַד תַּנּוּרֵךְ לֹא פָּגַשְׁנוּ דְּמוּתֵךְ הַמּוּאֶרֶת.

וָאֵלֵךְ, אַדְמָתִי,

וּבַדֶּרֶךְ מָטָר, וְהִנֵּה הָעַרְבַּיִם עָטִים.

וְאֶת שְׁמֵךְ, אַדְמָתִי,

אִם נָשָׂאתִי לַשָּׁוְא, נָא זִכְרִי לְטוֹבָה אֶת הַנַּעַר.

רְעוּתָם, אַדְמָתִי,

לָךְ נָתְנוּ הָרוֹעִים, לָךְ זָבְחוּ בִּינָתָם הַמֵּתִים.

תְּנִי דּוּמָם, אַדְמָתִי,

כִּי אָבוֹא אֶל לִבֵּךְ כְּאֶל קֶבֶר הָאוֹר וְהַסַּעַר!

---

רוֹעֵה הַבָּקָר הַגִּבֵּן

מאת

רפאל אליעז

בִּנְפֹל עַרְבִית כְּחֻלָּה עֲלֵי כִּפּוֹת הַכְּפָר,

עַל גַּב קָמוּר וְשַׁח כּוֹכָב בָּהִיר מַגְבִּיהַ.

בְּעַד קַשְׁתוֹת קַרְנֵי בָּקָר הַגַּיְא נִסְגָּר

כְּמוֹ גָּבִיעַ.

כַּפּוֹת מְגֻיָּדוֹת פּוֹתְחוֹת הַשְּׁעָרִים.

עָמוּס שְׁקִיעָה מַהְבִּילָה נִכְנָס הָעֵדֶר.

שִׁקְשׁוּק הָעֲטִינִים הָרַךְ.

רִגְשַׁת בְּשָׂרִים

דָּפְנֵי הַדִּיר מַרְעֶדֶת.

תּוֹכַחַת אֵימְתָנִית וּנְבוֹנָה כַּחֵץ.

תַּצְלִיל שַׁרְשְׁרָאוֹת עֲלֵי צַּוָאר.

וְרֵיחַ,

אֲשֶׁר תָּלְשׁוּ פְּרָסוֹת בְּהִתְרוֹצֵץ

בָּאָחוּ הַפּוֹרֵחַ.

חֵרוּק הַתֶּבֶן הַמּוּבָס. וְדוּמִיָּה.

עֵינֵי פָּרוֹת חֻתְּמוּ עַצְבוּת לַחָה וָחֶשֶׁד.

וְרַק אַחַת, שֶׁאַךְ הִבְכִּירָה, הוֹמִיָּה –

עֶגְלָהּ הַצַּח בּוֹלֶשֶׁת.

לְאוֹר עָשֵׁן, כָּהוּי, מַרְטֶטֶת פַּרְוָתָן.

חָלָב עָשׁוּק נוֹסֵךְ אֶת זִמְזוּמוֹ בְּקֶצֶב.

וְהַדְּלָיִים קוֹצְפִים. בְּמֵצַח הָרַפְתָּן

זֵעָה דַּקָּה נוֹצֶצֶת.

וְרֹאשׁ אִכָּר סוֹמֵךְ עַל הֶעָטִין הַחַם

וְחָשׁ תְּמִיהַת־חַיִּים וְיֶגַע אֵין‏־תַּרְעֹמֶת.

עִם שֶׁצֶף הַנִּיחוֹחַ הֶחָמוּץ וּמְיֻחָם

נִמְזָג הַלֶּטֶף בַּפִּטֹּמֶת.

וְכָךְ אוּלַי יָמוּת. גּוּפוֹ וְנַפְתּוּלָיו

יוּבְאוּ מְנוּחוֹת, וְאֶבֶן־צוּר עָלָיו סוֹגֶרֶת.

וְאִם חָלוֹם יַחְלֹם – יִרְאֶה רַק שְׁבִיל־חָלָב,

וְשִׁבֳּלִים שֶׁל בָּר צְמוּדוֹת לוֹ בָּאַדֶּרֶת.

---

הַסֵּכֶר הַיָּשָׁן

מאת

רפאל אליעז

א

שָׁנִים הַרְבֵּה, כִּשְׁנוֹת קָצִיר וָדַיִשׁ,

הָמְתָה בַּמִּסְתָּרִים נִשְׁמַת הַכְּפָר.

יוּבַל חָצָה אֶת לְבָבוֹ לִשְנַיִם,

וּשְׁתֵּי רָמוֹת חָבְקוּ לוֹ בַּצַּוָּאר.

עֲצֵי שָׁזִיף עָמְדוּ לוֹ לְמִשְׁמֶרֶת

וּלְרַקּוֹתָיו קָשְׁרוּ פְּרִיחַת כְּתָרִים.

וּבַעֲבֹר פָּרָשׁ נָכְרִי בַּדֶּרֶךְ,

נָשָׂא בְּרָכָה מֵעֹמֶק הַדְּבָרִים.

סִיעַת תְּרָזוֹת רָחֲצוּ בְּאוֹר יָרֵחַ,

רֹאשָׁן סָמְכוּ עַל כֶּסֶף שֶׁל לֵילוֹת.

וּבִנְשִׁיקָה הִקְבִּילוּ פְּנֵי אוֹרֵחַ,

הַבָּא לוֹ לֶאֱרֹשׂ כַּלָּה מִן הַכַּלּוֹת.

מַחֲרֹזֶת כּוֹכָבִים נָטְפָה בַּנַּחַל.

בְּנוֹתָיו עָטְרוּ בָּהּ אֶת שְׂעָרָן.

בְּהִתְפַּכַּח תֵּבֵל שְׁכוּרָה מִנַּחַת,

כּוֹבְסוֹת חָבְטוּ וְשָׁרוּ מִזְמוֹרָן.

ב

כָּזֶה הָיָה הַכְּפָר מִגַּיְא וְעַד רָמָה,

וְהֶמְיָתוֹ בַּמִּסְתָּרִים רוֹגֶשֶׁת.

אוּלַי גַּם אֱלֹהִים לָחַשׁ דְּבַר־מָה

אֶל הָרוֹעֶה, שֶׁהִצְטַלֵּב בַּגֶּשֶׁר.

וְשָׁם, סָמוּךְ לַסֶּכֶר הַכָּעוּר,

עָמְדָה לָהּ עֲרָבָה. רֹאשָׁה אַפַּיִם,

מִקֶּשֶׁב רַב־שָׁנִים גַּבָּהּ קָמוּר,

וְעַלְוָתָהּ שְׁבוּיָה בְּאוֹב הַמַּיִם.

וְעִם כָּל זֹאת הַסֶּכֶר הִתְפָּעֵם

מִמַּעֲשִׂים יָפִים, שֶׁלֹּא יוּבָנוּ.

לֹא יַד הַזְּמַן הָיְתָה בּוֹ, לֹא נוֹקֵם –

מֵאֲהָבוֹת הַרְבֵּה וּפְרִי נִזְקַן הוּא.

מִכָּאן רָאוּ אֶת כְּנֵסִיַּת הַכְּפָר,

מִכָּאן שָׁמְעוּ קוֹל הֶחָרִישׁ בַּתֶּלֶם,

וְעִצְּבוֹנָן הַתָּם וְהַיָּשָׁר

שֶׁל הַבְּרִיּוֹת הָאֲפֹרוֹת הָאֵלֶּה.

וְגַם הָיְתָה שָׁעָה זַכָּה מִסּוֹד,

צְלִילִים כֵּהִים הָיְתָה נַפְשִׁי שׁוֹמַעַת.

אוֹתִי – מֵרוֹם פָּנָיו הַהֲרוּסוֹת –

הִסְפִּיד הַפַּעֲמוֹן כִּבְטֶרֶם מָוֶת.

---

הַכּוֹרֵם הַיָּשִׁישׁ

מאת

רפאל אליעז

שְׁמוֹנִים שָׁנָה חָלַם לְיַד הַכּוֹס,

שְמוֹנִים שָׁנָה הָמָה עִמּוֹ הַיַּיִן.

הֵם לֹא בִּקְשׁוּ אִישׁ מֵאָחִיו מָנוֹס.

הֵם נִפְתָּעִים מִפְּגִישָׁתָם עֲדַיִן.

עֵינָיו שׁוֹמְרוֹת גַּחֶלֶת הַתְּמִימוּת.

תְּנוּעוֹת יָדָיו לְלֹא בִּטְחָה. אַךְ קֶשֶׁב.

שְׁמוֹנִים שְׁנוֹתָיו נוֹטוֹת לָמוּת,

וְאַדְמָתוֹ עוֹטֶפֶת דֶּשֶׁא.

---

עִם עֶרֶב מִן הֶחָצִיר

מאת

רפאל אליעז

וְהַשֶּׁקֶט בָּשֵל לְאִטּוֹ

בְּלִבּוֹ שֶׁל אִכָּר לְעֵת עֶרֶב.

הוּא נוֹשֵׂא הַלֵּאוּת אֶל בֵּיתוֹ,

כְּלוֹחֵם בְּשׁוּבוֹ – אֶת הַחֶרֶב.

לוּא נָתְנוּ לוֹ לָנוּחַ בְּצֵל

הִרְהוּרֵי הַקָּמָה הַשּׁוֹקֶקֶת!

שֶׁאִם לֹא הִכְרִיעוֹ הַבַּרְזֶל,

יַכְרִיעֶנּוּ פֹּה הֹלֶם הַשֶּׁקֶט.

כִּי נָדַם פִּזְמוֹנוֹ הַמַּקְנִיט

שֶׁל מַגָּל מִתְהַפֵּךְ וּמַצְרִיחַ.

רַק כּוֹכָב יִתְקָרֵב וְיַבִּיט

אֶל כִּפַּת הֶחָצִיר וְיָרִיחַ.

וְהָעֶרֶב מָלֵא כְּמוֹ שָׁד

מְנֻמְנָם בֵּין תִּינֹקֶת וְקַיִץ,

וְהַסַּהַר עוֹבֵר כַּחֲשָׁד

וְטוֹבֵעַ בִּכְחוֹל עַד קַרְנַיִם.

וַאֲזַי מִתְאָרְכִים הַצְּלָלִים

וְרָצִים מִנִּי פֶּתַח אֶל פֶּתַח –

לְהַחֲרִיד מֵרִבְצָם אֱוִילִים,

הַחוֹלְמִים שֶׁהֶחְכִּימוּ לְפֶתַע.

---

הַגְּדִי

מאת

רפאל אליעז

הַמִּשְׁעוֹל, הַמּוֹבִיל מִן הָאָחוּ לַבַּיִת,

דִּמִּיתִיהוּ סַכִּין חֲבוּיָה לְרַגְלַי,

כִּי יָרְדָה עַל לִבִּי דִּמְמַת הָעַרְבַּיִם

וָאֶקַּח בְּיָדִי אֶת הָרַךְ בִּגְדָיַי.

וְאֶל רֵיחַ צַמְרוֹ – רֵיחַ גֶּזַע וָשֹׁרֶשׁ,

וְאֶל דֹּפֶק לִבּוֹ – דֹּפֶק לֵב שֶׁהֶחְשִׁיךְ.

וַנַּבִּיט לַשְּׁקִיעָה הַדּוֹלֶקֶת בַּחֹרֶשׁ,

כִּי מוֹתוֹ שֶׁל הַיּוֹם כְּמוֹתוֹ שֶׁל נָסִיךְ.

נִצְנְצוּ אֶשְׁנַבִּים. שְׁעָרִים אַךְ נִנְעָלוּ,

כִּי הִגַּעְנוּ בַּשְּׁבִיל עַד גְּבוּלוֹ שֶׁל הַכְּפָר.

וּבְטֶרֶם יֵלֵךְ, הִתְבּוֹנֵן לוֹ מִלְמַעְלָה

לְנַחֵשׁ, כִּבְיָכוֹל, מַה צָּפוּן לוֹ מָחָר.

אִם מָטָר, אוֹ חַמָּה עַלִּיזָה וְשׂוֹחֶקֶת,

וְאִם רוּחַ רָעָה הַמַּכָּה בְּאַדִּיר.

וּלְמַרְאֵה עוֹלָמֵנוּ שׁוֹקֵעַ בְּשֶׁקֶט,

הוּא חָמַק מִיָּדִי וְנִמְלַט אֶל הַדִּיר.

---

הָרוּחַ שֶׁלָּן בַּחֻרְשָׁה

מאת

רפאל אליעז

לֹא מַקֵּל נְדוּדִים, לֹא תַּרְמִיל עַל גַּבּוֹ,

וְלֹא סֵפֶר נוֹשָׁן לְמַזְכֶּרֶת.

רַק מַבָּט מְעֻרְפָּל, וְעוֹפֶרֶת לִבּוֹ,

וְהַצֵּל שֶׁלִּוָּהוּ בַּדֶּרֶךְ.

כֻּתָּנְתוֹ הַדַּקָּה מַרְעִידָה עֱפָאִים.

וְצַמֶּרֶת בַּלָּאט מִסְתַּלְסֶלֶת.

וְהַחֹשֶךְ יַקְשִׁיב לִדְבָרָיו הַכֵּהִים –

רֵיחָנִים כַּמֶּרְחָק וְכַסֶּלַע.

אַךְ אִם שַׁחַר יָנֵץ – הַחֻרְשָׁה בְּחַכְלִיל,

וּוְרֻדִּים הָרוֹעֶה וְהַצֶּמֶר.

וְהָרוּחַ יָקִיץ בְּגוּפוֹ שֶׁל חָלִיל,

וּתְהִי נִשְׁמָתוֹ לָנוּ זֶמֶר.

---

קָצִיר בָּעֵמֶק

מאת

רפאל אליעז

הַנִּיחִינִי לָלֶכֶת עַד עֶרֶב,

עַד קְצֵה עֲרָבָה וָגַיְא,

עַד יֵלֶא גּוּפָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ

מִטֹּרַח פְּסִיעוֹת רַגְלַי.

אֶרְאֶה נָא פְּשׁוּטֵי־הָרֶגֶשׁ,

יוֹדְעֵי נַפְשָׁם שֶׁל דְּשָׁאִים,

וְחַסְדּוֹ הַכָּמוּס שֶׁל רֶגֶב,

בְּנָפְלָם עַל לִבּוֹ מִשְׁתָּאִים.

עַל מַחְצֶלֶת חִטִּים רוֹגֶשֶׁת

יִפְסַע לוֹ בְּנַחַת גָּמָל.

עֲרָבִי קָטָן עַל דַּבֶּשֶׁת

יְרַחְרַח: הֲשָׁרָב הוּא אִם טַל.

וַאֲנִי אֲגַשֵּׁשׁ אַחֲרַיִךְ,

כַּלַּהַב בְּגִבְעוֹלֵי סוּתֵךְ.

שָׂדִי, עַל רֹאשֵׁךְ צָהֳרַיִם,

וַחֲלוֹם לִי – גָּדוֹל מִמּוּתֵךְ.

כִּי בָּשַׁלְתְּ בִּמְרוֹרִים וָפַחַד,

וְכָבֵד כְּדִּמְעָה הַגַּרְעִין.

לֹא הִכַּרְתְּ אֶת יָדִי הַבּוֹטַחַת,

לֹא הִכַּרְתְּ מַגָּעִי הַמַּקְרִין.

לֹא הָיִיתִי לָךְ אֹמֶן וָסַעַד,

אַךְ צִלִּי הִתְפַּרְקֵד עַל גֵּוֵךְ.

עֶגְלַת־בָּר אֶל הַגֹּרֶן נוֹסַעַת,

עֶגְלוֹנָהּ לְתֻמּוֹ מְחַיֵּךְ.

כִּי הָאֵשׁ נִכְנְעָה עִם הַמֶּלַח,

אַךְ יָמֵינוּ עָשׂוּ רִמּוֹנִים.

לִשְׂפָתֵךְ הַנִּחֶרֶת – פֶּלַח,

וּפֶלַח לְנוֹטְעֵי הַגַּנִּים.

הַנִּיחִינִי לָלֶכֶת עַד עֶרֶב,

עַד אֶפֹּל כְּנוֹדֵד עַל מַקְלוֹ,

לִהְיוֹת סִיסְמָתוֹ הַבּוֹעֶרֶת,

הָרוּחַ, הַמֵּנִיף אֶת דִּגְלוֹ.

וְלָחוּשׁ: מְנֻשֶּׁבֶת כְּזֶמֶר

בִּרְכַּת הַדְּמָמָה וְהַפַּת,

שָׁעָה עַל גְּבָעוֹת שֶׁבָּעֵמֶק

דּוֹלְקִים כּוֹכְבֵי הַשַּׁבָּת.

---

שָׂדֶה בְּטֶרֶם קָצִיר

מאת

רפאל אליעז

בִּרְכָתִי לְגוּפֵךְ הַנָּבוֹךְ –

כָּל גּוּפִי לָךְ מֵרֶגֶל עַד שֶׁכֶם.

בַּצִּנָּה הוּא אָהַב כָּמוֹךְ

וְהִגְבִּיהַ – גִּבְעוֹל שֶׁל לֶחֶם.

הוּא נִצָּב עֲרִירִי וְנִכְנָע

כְּהָגוּת עֲשׂוּיָה וּמֻשְׁלֶמֶת.

הוּא כְּאֶבֶן־הַגְּבוּל הַלְּבָנָה,

שֶׁצּוֹפָה לְאֵין־גְּבוּל אִלֶּמֶת.

גַּם בִּרְכָּיו, שֶׁכָּשְׁלוּ מִנִּי קַיִץ,

כְּבָר כָּבְדוּ וְדָשְׁנוּ כְּפִרְיֵךְ,

הַנּוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו אֶל קוֹצְרַיִךְ.

הוּא נִלְחַם בָּרוּחוֹת וּבָאֵשׁ,

עַד הִבְשִׁיל. וְעַתָּה יְחַיֵּךְ

וִיצַפֶּה לְלִטּוּף הַחֶרְמֵשׁ.

---

הַשּׁוֹאֶבֶת

מאת

רפאל אליעז

פְּגַשְׁתִּיהָ כְּשֵׁם שֶׁפּוֹגְשִׁים

בַּדְּרָכִים הַבָּאוֹת מִן הַגֹּרֶן.

עַל פָּנֶיהָ עָבִים רוֹחֲשִׁים.

רַקָּתָהּ מְעֻטֶּרֶת צִפֹּרֶן.

הִיא זָרָה וקְרוֹבָה כְּאַחַת.

הִיא שׁוֹבָה אֶת הַלֵּב כְּמוֹ נַחַל.

וְרַק אָז מִסְתַּבֵּר הַמַּבָּט

שֶׁל אִילָן, וְעַל מָה נֶאֱנָח הוּא.

פְּגַשְׁתִּיהָ בְּסֵבֶר נִדְהָם

בְּשֵׂאתָהּ קוֹמָתָהּ אֱלֵי עַיִן.

עַל רֹאשָׁהּ הִתְנוֹסֵס כַּד נִכְלָם,

כִּי עָלָיו הִתְרַפְּקוּ הַשָּׁמַיִם

---

הַשָּׁב מִנֵּכָר

מאת

רפאל אליעז

א

פּה הַשְּׁבִיל נִקְטַע.

פֹּה כָּרְעָה הַבֶּרֶךְ.

הֲרוֹאֶה אַתָּה

כְּפָר עַתִּיק בַּדֶּרֶךְ?

כּוֹכָבִים רַבִּים.

דְּמוּת צַיָּד עִם כֶּלֶב.

אֶלֶף אֶשְׁנַבִּים

וְעֵינַיִם אֶלֶף.

אִילָנוֹת גְּבוֹהִים.

וּפְטָלִים בַּגֶּדֶר.

וּבִקְתַּת־רוֹעִים,

וּמִרְבָּץ שֶׁל עֵדֶר.

פֹּה הַשְּׁבִיל נִקְטַע

בֵּין גִּבְעָה וּבֶקַע.

טַל בַּעֲלָטָה,

וְכִפָּה. וְשֶׁקֶט.

ב

נָע וָנָד בֶּן־כְּפָר,

כִּי הִרְחִיק מִשֵּׁבֶט.

מִשְׁעוֹלֵי נֵכָר,

מִשְׁעוֹלֵי שְׁנוֹת שֶׁבַע.

מְרַאֲשׁוֹתָיו הָהָר,

יְצוּעוֹ הַסֶּלַע.

אַךְ אֲשֶׁר נָדַר

לֹא שָׁכַח הַהֵלֶךְ:

כְּפָר עַתִּיק בַּגַּיְא,

רֵיחַ־בָּר וָזֶבֶל.

אַתְּ אָמַרְתְּ: אוּלַי,

וַאֲנִי: כּוֹזֶבֶת.

הַחִכִּית לוֹ אַתְּ

עַל גַּגּוֹת הָאֶבֶן,

כְּחַכּוֹת הַכַּד

אֱלֵי יָד שׁוֹאֶבֶת?

אוֹ בּוֹאוֹ נָאֶה

כִּבְקָצִיר הַגֶּשֶׁם,

אוֹ אָפִיק גּוֹאֶה

טֶרֶם קָם הַגֶּשֶׁר?

אוֹ אוּלַי, אֵחַר,

כִּי כָּרְעָה הַבֶּרֶךְ,

וְאֶל שְׁמֵי־נֵכָר

שׁוּב תִּרְמֹז לוֹ דֶּרֶךְ?

ג

חֲרִישִׁי הָלַכְתָּ,

עִם חִיּוּךְ תַּחֲזֹר,

דֶּמַע לִי הִבְטַחְתָּ

וְהֵבֵאתָ אוֹר.

לֹא בָּכִיתָ בֶּכִי

אֶת לִבִּי לִלְכֹּד.

דֹּם פָּרַסְתָּ לֶחֶם,

לֹא בִּקַּשְׁתִּי עוֹד.

ד

עֶרֶב נָפַל עַל לִבִּי,

עֶרֶב כְּבַד־נֵטֶף.

חֶרֶב נָשְׁקָה לְחַרְבִּי,

קַלָּה כְּחֶתֶף.

אוֹיָה, רוֹעֵי־הָאוּרִים

אֵיכָה נֶחְבָּאוּ?

אָנָה הָלְכוּ עֲדָרִים?

לָמָּה לֹא בָּאוּ?

מַה לִּי אִילָן כִּי יוּפַז!

מַה לִּי הַסַּהַר!

רֵיחַ שֶׁל מָוֶת נוֹעָז

כִּשְׂרָף מִיַּעַר.

כְּפָר פֹּה הִבְהִיק לְפָנִים,

שֵׂיבָה וָיֶרֶק.

אוֹיָה, בִּינַת הַזְּקֵנִים,

אֵיפֹה הַדֶּרֶךְ?

כְּפָר שֶׁל יוֹנִים, עֲלָמוֹת

עָמַד בַּסַּעַר.

לָמָּה כָּל־כָּךְ אֲדֻמּוֹת

עֵינֵי הַנַּעַר?

עֶרֶב נָפַל עַל לִבִּי.

הַכְּפָר אֵינֶנּוּ.

חֶרֶב נָשְׁקָה בְּחַרְבִּי.

סָמְאוּ עֵינֵינוּ.

---

שִׁיר רוֹעִים

מאת

רפאל אליעז

א

בֹּקֶר, בֹּקֶר כְּחֹל־רַגְלַיִם,

וְשָׁמַיִם רֵיקָנִים.

מְהַלְּכִים רוֹעֶה וָאַיִל

עַל טְלָלִים וּבַרְקָנִים.

סָח רוֹעֶה אֶל בֶּן־הָאַיִל:

רוּחַ רַךְ מַרְעִיד גַּבְּךָ.

סָח הָאַיִל אֶל בֶּן־חַיִל:

בַּת־זוּגִי לְאָן הָלְכָה?

סָח רוֹעֶה אֶל בֶּן־הָאַיִל:

בֵּין שְׁבִילִים טִפְּסָה אֶל־עָל.

סָח הָאַיִל אֶל בֶּן־חַיִל:

בַּת־זוּגִי רוֹעָה בַּטַּל.

סָח רוֹעֶה אֶל בֶּן־הָאַיִל:

עוֹד רוֹדֶמֶת יוֹנָתִי.

עַל סְלָעִים פּוֹרֵחַ זַיִת,

עַל לִבִּי – אַהֲבָתִי.

ב

עֶרֶב, עֶרֶב שְׁחֹר־עֵינַיִם,

וְעָבִים עֲלֵי חֻרְשָׁה.

מוּל גִּבְעָה מַחְרִישׁ הַבַּיִת,

וְיָרֵחַ – עַל רֹאשָׁהּ.

אֶל דִּירוֹ הָלַךְ הָעֵדֶר,

וְהָאַיִל אֶל רִבְצוֹ.

נָח רוֹעֶה בָּדָד בַּחֶדֶר

מֵאֲבַק דְּרָכִים וָצֹאן.

חַם הַצֶּמֶר, נָם הָאַיִל,

קַר וָרֵיק הוּא מִשְׁכָּבָהּ.

עַל פְּרָחָיו נוֹסֵךְ הַלַּיִל

בְּכִי שֶׁל נֶפֶשׁ עֲצֵבָה.

עַד בּוֹא שַׁחַר, עַד בּוֹא רוּחַ

שׁוּב יִשָּׂא רוֹעֶה עָנָו

אַהֲבָה וְגַעֲגוּעַ –

כְּסַכִּין בֵּין צַלְעוֹתָיו.

---

אִידִילְיָה

מאת

רפאל אליעז

הִיא:

מֵעֶרֶב וְעַד אוֹר

תַּחֲנוּן לִי חֲרִישִׁי:

שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁמֹר

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי.

הֵן קְשֵׁה־יוֹם אֲהוּבִי,

נְבוֹן תְּנוּעָה וָעַיִן,

וְאֵין עַל כָּל סְבִיבִי

חֲמוֹר כָּמוֹהוּ, אָיִן!

הוּא בִּנְתִיבַת בְּשָׂמִים

הוֹלֵךְ טָעוּן כַּדַּיִם.

וּבִנְתִיבַת בְּשָׂמִים

נוֹטְפוֹת טִפּוֹת שֶׁל מַיִם.

קִבֵּל לוֹ אֶת הַדִּין

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי.

מִתּוֹךְ לִבּוֹ יַקְרִין

רַק נֹהַם חֲרִישִׁי

הוּא:

וְאַתְּ, סוּסָה שֶׁלִּי,

צְחֹרָה וַאֲבִיבִית,

וְאַתְּ עָלַי מִשְׁלִי

מִבֹּקֶר עַד עַרְבִית.

אִם לַקָּצִיר דּוֹהֶרֶת,

אוֹ שָׁבָה מִקָּצִיר –

אַתְּ לִי מַתְּנַת תִּפְאֶרֶת

וְגַאֲוַת הַבְּעִיר.

עֵת גִּבְעוֹלֵי חָצִיר

נוֹשְׁרִים מֵעֶגְלָתֵךְ,

בְּעֹנֶג וּבְשִׁיר

אֲנִי לוֹקְטָם לַחֵךְ.

לְצִמְאוֹנֵךְ הַמַּיִם

אֶשָּׂא בְּנֹעַם־עֹל,

הֵן לָךְ הֵם הַכַּדַּיִם

וְלִי נִדְבַת גִּבְעוֹל.

---

אָבִי הַקַּדְמוֹן

מאת

רפאל אליעז

יָצָא לוֹ אָבִי לִנְדוּדֵי שַׁחֲרִיתוֹ,

פָּסַע בַּטּוּחוֹת, מֶרְחַקִּים הִבְקִיעַ.

בִּקֵּשׁ לוֹ אָבִי לַחֲזֹר אֶל בֵּיתוֹ

וְהִבִּיט בַּשָּׁעוֹן הַתָּלוּי בָּרָקִיעַ.

הוּא דִּרְבֵּן אֶת סוּסוֹ, אוֹ הִלֵּךְ לְאִטּוֹ,

לֹא נִבְעַת מִן הַזְּמַן, לֹא נִפְחַד מִן הַפֶּתַע.

לְיַד שַׁעַר־הַבַּיִת חִכְּתָה לוֹ בִּתּוֹ.

וְאִשְׁתּוֹ עִם הָעֵז חִכּוּ לוֹ בַּפֶּתַח.

הוֹ, אָבִי הַקַּדְמוֹן, הַבָּרוּךְ מִגְּבָרִים,

לְשִׁמְךָ הַנִּרְחָק נִשְׁמָתִי סוֹגֶדֶת!

לְאוֹתָם הַיָּמִים, שֶׁלָּבְשׁוּ בְּהִירִים

לְהָחֵם אֶת לִבִּי, זִכְרוֹנוֹ עֵדֶן.

---

זֶמֶר

מאת

רפאל אליעז

זָכַרְתִּי חֶסֶד־טַל הַמִּתְרַפֵּק עַל זֶרַע –

רָאשֵׁי הָרְסִיסִים הַנִּחָרִים פִּתְאֹם.

גּוּשׁ־רְגָבִים חוֹגֵג בִּלְבוּשׁ נִצָּה זוֹהֶרֶת –

בִּרְכַּת־הַיֻּהֲרָה שֶׁל כֶּתֶם וְאָדֹם.

זָכַרְתִּי חֶסֶד־קוֹל בְּאֶרֶץ מְנֻשֶּׁבֶת

וְגֶשֶׁם יְעָרִים גּוֹוֵעַ כְּמִזְמוֹר.

וְאַגָּדָה תְּמוּהָה עַל נַפְתּוּלִים שֶׁל שֵׁבֶט

אֲשֶׁר שָׁכַל עֵינָיו בְּהִצָּמְדָן לָאוֹר.

אוּלַי נִינָם אֲנִי, אֲשֶׁר אָרַר שָׁמַיִם,

בִּמְרִי שֶׁל רִאשׁוֹנִים בָּכָה עַל אַדְמָתוֹ.

וְהוּא, וּפְלִיאָתוֹ, וְקֶסֶם־אוֹב־הַמַּיִם

מוּל דְּמוּת שֶׁל דּוֹרְסָנִים: – אָדָם וּבְהֶמְתּוֹ.

---

שִׂמְחָה

מאת

רפאל אליעז

לֹא עוֹד. לֹא עוֹד

צִנַּת־הַזְּמַן תַּדְהִים

אֶת נְסִיכֵי הַחוֹל

הָרְדוּמִים!

הִנֵּה הֶחֱלִיק יָרֵחַ

אֶל חֲגָווֹ הָרָם,

בֵּין נְקִיקֵי עָבִים

וְעִבּוּרָם.

מִדְבָּר –

גִּבּוֹר הַמֶּתַח וְהַקַּו –

הִרְעִיד בִּצְחוֹק צָהֹב

אֶת מֶרְחַקָּיו.

בְּשִׁשְּׁבוֹנִי

כָּאִיתִי אֶת אָזְנוֹ,

וַיַּאֲזִין

בְּכָל גָּלְמֵי אוֹנוֹ.

מַפַּל־פְּרִיחָה כָּבֵד

יָרַד עָלַי,

נִיחוֹחַ יֵשׁוּתֵךְ

צָמַד עָלַי.

מְאוֹר־פָּנַיִךְ צַח

כְּאוֹר דִּמְעֵךְ,

נָגְהוֹ הַקַּר חֶשְׁכַת לֵילִי

תּוֹמֵךְ.

וְלֹא הָיָה רִבְצוֹ

שֶׁל הַמִּדְבָּר,

אֶלָּא פְּגִישָׁה

בְּאָהֳלֵי קֵדָר.

וּבְדִידוּתֵךְ הָיְתָה

לְאָהֳלִי,

וְצִפִּיַּת הָאֹזֶן –

טֶרֶף לִי.

כְּמוֹ נְצִיבֵי־צוּקִים

מוּל אוֹר דּוֹעֵךְ,

אֶתְהֶה עַל נִפְלְאוֹת

נַעֲרוּתֵךְ.

שָׁתְקָה דְּמוּתִי, עַד הֱיוֹתָהּ

לְצֵל.

חָזְקָה הָעֵת, עַד הֱיוֹתָהּ

לְחֵל.

בְּהִזְדַּקֵּף חַיַּת מִדְבָּר

גֵּאָה

וּבְטֶרֶם תְּזַנֵּק

וְנִכְנְעָה.

בִּנְשֹׁק שָׁרָב

בַּהֲדָרֵךְ הַבָּר,

בְּלֹא מֵשִׂים

אֶת מַפְרַקְתּוֹ שָׁבַר.

וּבָא הַלֵּיל

שֶׁקִּדַּשְׁתִּיךְ בְּתֹם, –

גְּמִישׁוּת גֵּוֵךְ

כָּבְלָה אוֹתִי עַד תֹּם.

וּפִיךְ בְּפִי.

יָדֵךְ לוֹפְתָה כֹּחִי.

וְאַתְּ נִדְרֵךְ –

בִּי! אַל נָא תִּשְׁכְּחִי:

כִּי אֵין, כִּי אֵין

עוֹד חֻפָּתֵךְ סְדוֹמִית –

זִכְרִי אֶת הַנָּחָשׁ

בְּלֶטֶף לְהָמִית!

---

שיר הסערה

מאת

רפאל אליעז

א

מִשְּׂרֵפַת חֲלוֹמוֹת לוֹחֲשִׁים

לֹא אֶמְשֶׁה אֶת גּוּפִי הַנִּפְעָם

אֶל זְרָמָיו הַשּׁוֹקְטִים שֶׁל הַלַּיְלָה.

כִּי עָמַק הַטַּל בְּעֵינַי

וְעָמֹק הַמֶּרְחָק הַחוֹמֵק

בִּרְסִיסָיו הַכְּבֵדִים.

כְּאַחַת הֶעָבִים,

שֶׁאָבְדָה מוֹלַדְתָּן

וְלִבָּן נִתְרַסֵּק בִּמְבוּכָה לְמַרְאֶה הַנֵּכָר,

גַּם אֲנִי תְּשׁוּקָה

לְהַגִּיד תּוּגָתִי הַחַמָּה.

כְּמָטָר הַיּוֹרֵד עַל טְרָשִׁים אֲבֵלִים

וְעֵצִים נִחָרִים,

אַךְ צָמֵא הַכּוֹכָב מֵעָלַי

וּבְחֶנֶק צָחִיחַ אוֹרוֹ

וְיָבֵשׁ כְּדִמְעָה עֲצוּרָה.

בּוֹאִי!

בֵּין צִלֵּי מַרְתְּפִי הֹעֲלוּ הַמְּנוֹרוֹת,

וְרֵיחוֹ שֶׁל הַיַּיִן בּוֹקֵעַ

בְּעַד חֶרֶס הַכְּלִי,

הַחוֹבֵק אֶת יֵינוֹ

כְּגוּפִי הַחוֹבֵק אֶת חַיַּי.

פֹּה נָשְׁמוּ לֵילוֹתי מְעֻנִּים

בִּגְסִיסַת תַּאֲוָה בְּהִירָה.

וְעַתָּה עִקְּבֵיהֶם דּוֹמְמִים בְּסִתְרֵי זָוִיּוֹת.

פֹּה רָחֲשׁוּ פַּעֲמֵי־חַטָּאתִי רוֹפְפִים וּבְאֵין אֶשְׁנַבִּים וּמוֹצָא

וַיִּתְעוּ בְּרִקְמַת הֶעָפָר –

מַעֲשֵׂה הַשְּׂמָמִית וְהַזְּמַן –

וּדְבוּקִים בְּמִשְׁקָע וְחָרִיץ נֶעֶלְמוּ וְנָדַמּוּ.

וְהִנֵּה – מַה נוּגֶה זִיו הָאֹדֶם

הָרוֹעֵף מִבָּקְרִי,

זֶה בָּקְרִי הַמַּבְלִיחַ,

וְנָמַק בָּרָקָב!

בִּגְדִי, בִּגְדִי בַּאֲהוּבֵךְ הָרוּחַ.

וְסוּרִי אֱלֵי מִשְׁכָּבִי

הַשּׁוֹקֵעַ מִכֹּבֶד לִבִּי!

בִּזְרוֹעוֹת יְעָרִים נֶעֶלְסוּ חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ,

וְעֵינַיִךְ שָׁתוּ מִיֵּינוֹת הַבָּרָק הַחִוְּרִים,

אַיָּלוֹת רִטְּטוּ

וּצְבָאִים צָהֲלוּ לְשֵׁמַע שֶׁבֶר־כּוֹסֵךְ בָּרַעַם.

שִׁכּוֹרָה גְּדֻלָּתֵךְ,

פְּסִיעָתֵךְ הָעִוֶּרֶת נָאָה,

כִּי יָפִית בַּכֹּחַ

וּבֶהָדָר עָצַמְתְּ!

הֲתֵדְעִי?

שְׁתִיקָתִי הַשּׁוֹאֶגֶת

בַּלַּיְלָה הַזֶּה אַחֲרִישֶׁנָּה.

קְרִיאָתִי הָאִלֶּמֶת

יְעִירוּהָ פִּצְעֵי שִׂפְתוֹתַי

לְמַעַן אֶשְׁלַח אֶת יָדִי

כְּעָנָף הַלּוֹפֵת גַּרְזִנּוֹ בַּלַּהַב,

לְמַעַן אֶפְרֹשׂ אֶת גּוּפִי

וְהָיָה לְמִרְמַס צְעָדַיִךְ.

בּוֹאִי!

עִטְפִינִי בְּעַרְפִלֵּךְ,

בְּמַחְשַׁכַּיִךְ הַכִּינִי,

וְדָמַע יוֹמִי נִיצוֹצוֹת־דָּם עַל צְעִיפֵךְ.

כְּפֶרַח שָׁחֹר וְעָצוּם רוֹדֶמֶת עִירִי הַשְּׁדוּפָה.

מָרְכָּנִים עַל פִּי תְּהוֹם־תּוֹחַלְתָּהּ – מִגְדָּלֶיהָ.

בְּנוֹת עִירִי נָמוֹת עַל כַּר לְבָבָן.

בַּחוּרֵי מוֹלַדְתִּי – טֶרֶף לְאֵימַת הָאָבִיב.

לַיְלָה זָנוּחַ וָעֵר.

לַַיְלָה בְּאֶפֶס יְלֵל עַל מֵתִים יְקָרִים.

בּוֹאִי!

בִּגְדִי, בִּגְדִי בַּאֲהוּבֵךְ הַיַּעַר!

מִצְחִי הַלּוֹהֵט בְּצֵל שְׂעָרֵךְ אַאֲהִיל,

וְשָׁאַף אַפִּי רֵיחַ שָׂדוֹת רְחוֹקִים,

וּפִי רָטַב אֵדֵי־נְחָלִים גּוֹעֲשִׁים.

הִנֵּה פָּשַׁטְתִּי יָדַי מֵאֹפֶל עַד אֹפֶל

לְבַקֵּשׁ אֶת יָדֵךְ הַחַמָּה.

עִבְרִי בִּיעָף

וְכָבוּ פַּנָּסִים אַחֲרוֹנִים בַּדְּרָכִים,

וְעֵינַיִם תְּשׁוּשׁוֹת־קִנְאָה יִמּוֹגוּ.

סוּרִי אֵלַי!

כָּל הַפֻּנְדָּקִים שׁוֹמְמִים.

כָּל בָּתֵּי־הַיַּיִן נָדַמּוּ.

בְּמַרְתְּפִי הֹעֲלוּ הַמְּנוֹרוֹת.

בּוֹאִי!

ב

הִכַּרְתִּיךְ:

רֹאשֵׁךְ עָדוּי אַרְגָּמָן וְשַׁלֶּכֶת,

פָּנַיִךְ אוֹרוּ כִּי דִּגְלֵךְ גַּאֲוָה.

בְּגַחֶלֶת הַיַּיִן זְהַב־מַבָּטֵךְ בָּשֵׁל

וְהוֹד־מָרוּתֵךְ מָתַק.

הִכַּרְתִּיךְ בַּכּוֹכָב שֶׁרָמַסְתְּ בְּדַרְכֵּךְ

וּבְזַעַק־אוֹרוֹ אֶל מוֹתוֹ הַחִוֵּר.

דּוֹרוֹת אֲבוֹתַי חָלָמוּ, וְנֵצַח רֻמּוּ,

וְשָׁפְלוּ עֲשׁוּקִים עַד עָפָר.

לֹא הִשְׁקִית בְּשָׂרָם זְרִיחוֹת־דָּמִים,

וְזִמְרַת מַכְאוֹבִים לֹא הִשְׁכִּירָה אָזְנָם.

סְנֶה עָקָר אַתְּ לִבִּית בִּלְבָבָם,

עַד הָיוּ לְפִגְרֵי־אֱמוּנָה חֲשֵׁכִים.

שָׁרָב וּכְפוֹר כִּרְסְמוּ זִכְרוֹנָם

עַד אַחֲרִית יֵשׁוּתוֹ,

וּבְחֶפְצָם לְקוֹנֵן עַל מְרוּרֵי־נַפְתּוּלִים

הֵם הֵשִׁיבוּ נַפְשָׁם כְּהָשֵׁב אֲסִימוֹן לַבּוֹרֵא.

וּבַשֶּׁמֶשׁ רָאוּ אֶת פִּצְעָם הַדּוֹלֵק,

חַבּוּרַת עֶלְבּוֹנָם – בַּיָּרֵחַ.

חֻפָּתָם עֲלֵיהֶם – מִדְבָּרוֹ שֶׁל כְּחוֹל,

כַּלָּתָם – תּוֹחֶלֶת־לְמַיִם מַדְבֶּרֶת.

כִּי דָּהַרְתְּ עַל תִּלֵּי קִבְרֵיהֶם

וְצִלְצַלְתְּ בְּפַרְסוֹת סוּסוֹתַיִךְ,

וְשִׁירֵךְ הַשּׁוֹעֵט לֹא שָׁמָעוּ.

וַאֲנִי – זֶהוּ בְּנָם־מַמְזְרָם,

שֶׁנָּטַע עֵץ־שִׂנְאָה בְּלִבּוֹ

וְהָיָה לְאִילָן מְהֻדָּר.

מֵעֹצֶם הַחֵטְא נִכְרָתִים עֲנָפָיו מִגִּזְעוֹ,

כִּי עָרְגוּ לְאִשֵּׁךְ הַשְּׁלוּחָה.

וְהִנֵּה בָּאת.

חֲגוֹרַת־אֳפָקִים נִתֶּצֶת,

קוֹל הַפְּלָדָה מִתְפַּצֵּל.

זִיקֵי הַבָּזָק נִצָּתִים.

הֲמֻלַּת שְׁעָרִים נִפְקַחַת.

נָשׁוּם לִרְוָחָה, חַגֵּךְ מַגְבִּיהַּ.

עוּרוּ, עֵינַי, הַכָּלוֹת לְחֻרְבַּן רְקִיעִים!

שׁוֹפַר הַדְּמָמוֹת, דֹּם!

נָפְלָה חוֹמַת הָאָבִיב לְרַגְלַי.

צְפִירַת נְהָרוֹת עוֹרְרִים עָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ.

דְּשָׁאִים דַּקֵּי־הַצַּוָּאר

מִפַּחַד פֶּן תְּלַטְפִים

כָּבְשׁוּ גִּבְעוֹלִים בַּקַּרְקַע.

תֻּפִּים סְמוּיִים מִן הָעַיִן הִרְקִידוּ עֵצִים.

פְּרִיחָתָם הַגּוֹלְשָׁה מוֹשִׁיטָה לִקְרָאתֵךְ תִּמְהוֹנָם: בָּאת!

כִּי יָדַעְתִּי יָדוֹעַ – תָּבוֹאִי.

צִלִּי שֶׁהָיָה לְמוֹקֵד־צִפִּיָּה נֶעֱקָד,

וְהִנֵּה הֻתְּרוּ מוֹסְרוֹתָיו.

וְהָיִיתִי כְּיַלְדִי הַתָּמִים.

כָּמוֹהוּ קָשַׁב לְבָבִי אֶל טֹהַר שִׁירֵךְ הַזָּעוּף.

וּשְׁנֵינוּ יָנַקְנוּ, אִישׁ־אִישׁ בְּעֵינָיו,

חֲלֵב הַתְּמִימוּת.

קַיִץ רְבִיעִי זוֹרֵם עַל תַּלְתַּלָּיו.

שְׂעָרִי מַאֲפִיר וְגוֹמֵעַ חֻמּוֹ.

בְּפִיו הַקָּטָן אֶרְאֶה יְגוֹנִי,

כִּי פֶּתַע נִתְקַל בְּעֵינַי.

יָדַעְתִּי –

גַּם עַל זֶה הַחִיּוּךְ, הָעוֹלֶה מִנַּפְשׁוֹ הַנּוֹבֶטֶת,

לֹא עוֹד תָּחוּסִי.

וְהָיָה כִּי נִצְבָּט לְבָבוֹ הַפָּעוּט,

וַתַּעַל עֲוִית רִאשׁוֹנָה עַל מִצְחוֹ הֶחָלָק,

וְיִשְׁאַל אַבָּא, מַה זֶה?

וַתִּגַּע יָדֵךְ הַנְּבוֹנָה בִּלְחָיָיו,

כְּמַגַּע הַצְּלִילִים מֵחָלִיל מִתְרַחֵק בַּיַּעַר.

וַיָּנוּם בַּשֵּׁנִית בְּעַרְשׂוֹ הַנִּרְעֶדֶת

וְהָיְתָה בִּרְכָתֵךְ בְּנַפְשׁוֹ.

וַאֲנִי לְרַגְלַיִךְ אֶשַּׁק,

וְלַטַּל הָאָדֹֹם הַנּוֹטֵף מִבְּהוֹנַיִךְ.

כִּי הִנְמַכְתְּ עוּף עַל בָּתֵי עִירִי,

וּלְיַד חַלּוֹנִי יִמָּזֵג צִלִּי בְּצִלֵּךְ

וְשָׁמַעַתְּ:

לִשְׁבוּעָתִי נֶאֱמַנְתִּי,

וְחֶרְמְשֵׁךְ יִקְצֹר,

כִּי גָּבְהוּ גִּבְעוֹלַי,

וּמָלְאוּ גַּרְעִינֵיהֶם לֶחֶם.

ג

הֲתַעַצְרִי טִיסַת מֶרְחַקִּים בַּשַּׁעַר

וְהֹלֶם־כִּנּוֹרוֹת – בַּלֵּב,

הַלּוֹחֶמֶת!

הֲיַעֲמֹד גַּם לִבֵּךְ בְּרֶגַע־פִּתְאֹם

בְּטֶרֶם תִּתְהַפֵּךְ חַרְבֵּך וְהִקְשַׁבְתְּ:

אֲהַבְתִּיךְ!

בְּקַדְמוּת יַלְדוּתִי בִּקַּשְׁתִּיךְ

וָאֵלֵךְ בְּעִקְּבֵי זְאֵבִים

לְמַעַן אֶכְאַב הֵעָדְרֵךְ.

אָז טִפְּסָה אֶל צוּקֵי הֶהָרִים מַחֲשַׁבְתִּי,

אֶל צַמֶּרֶת הַיּוֹם, אֶל לִבְנַת הַשִּׂיאִים וּרְכָסִים –

וְיָדִי עַל מִצְחִי,

כְּצוֹפֶה פְּנֵי גַּלִּים מִתְקַמְּרִים

בְּחָזְרָם מִן הָאֹפֶק.

אֲהַבְתִּיךְ מִדִּמְעָה צוֹנְנָה

וּמִכְּפוֹר נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת בַּדֶּרֶךְ.

אֲהַבְתִּיךְ מִבְּדִידוּת צְלוּלַת־דַּעַת.

מֵרִקְמַת חֲלוֹמוֹת מוּפַזִים.

רוּחוֹת מַתֶּכֶת־שְׁקוּפָה חָבְטוּ עַל חָזִי

וָאֶדְרֹךְ בַּאֲוִיר הַמּוּצָק, כִּבְשֶׁלֶג עָמֹק.

וְנַפְשִׁי שַׁכּוּלַת צְלָלִים וּסְפֵקוֹת.

וְנַפְשִׁי אֱמוּנָה אַכְזָרִית

בְּקִיּוּם הֱיוֹתֵךְ הַגְּזוּרָה כְּמִשְׁפָּט וְגוֹרָל.

וַאֲנִי עוֹדִי יֶלֶד.

וּמֻקַּף חֲבֵרִים פְּעוּטִים,

שֶׁצָנְחוּ עַל מִפְתָּן עִם עַרְבִית,

לְאַחַר מִשְׂחָקָם הַבָּהִיר,

וּבִקְּשׁוּ אַגָּדָה נִפְלָאָה,

שָׁם לְיַד הַפַּנָּס הָרָצוּץ

בִּרְחוֹב נָכְרִי וּבָלֶה.

וָאֶתֵּן עַל סוּתֵךְ הַפְּנִינִים,

שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱגֹר לְחוֹפוֹ שֶׁל חֲלוֹם יַלְדוּתִי.

שׁוֹדְדַי הַקְּטַנִּים לֹא יָדְעוּ,

כִּי הִגִּיעָה שְׁעַת נִקְמָתִי

עַל מַכּוֹת שֶׁסָּפַגְתִּי חִנָּם.

וָאַמְתִּיק סִפּוּרִי הַפִּלְאִי

עַל קוֹסֶמֶת אַחַת “סְעָרָה”,

שֶׁמּוֹשֶׁלֶת בְּלֵב מֶרְחַקִּים

מֵאַרְמוֹן־הַשְּׁלָגִים הַנִּשָּׂא.

וּבִכְלוֹת סִפּוּרִי הַשּׁוֹבֶה,

וַתָּבוֹא דּוּמִיָּה שֶׁל אַחֲוָה עַל פְּנֵיהֶם,

וַיֵּלְכוּ אִישׁ־אִישׁ לִמְחִלַּת חֲלוֹמו

לְבַקֵּשׁ אֶת דְּמוּתֵךְ.

רַק אֲנִי עוֹד נוֹתַרְתִּי אַחֲרוֹן

לְיַד הַפַּנָּס הַיָּשִׁישׁ,

שֶׁסָּמַךְ אֶת אוֹרוֹ עַל רֹאשִׁי

וּבֵרְכַנִי כְּסָבָא לָבָן,

וְיָדָיו רָעֲדוּ מִזִּקְנָה.

וְהִנֵּה כִּי גָּדַלְתִּי מִצֵּל יַלְדוּתִי.

רַק בְּאוֹר הַבְּרָקִים מְהַבְהֶבֶת לְפֶתַע

סִמְטַת הֶעָבָר וְכָבָה.

כִּי נִדְלַק הַבַּרְזֶל

וְסַדְנַת הָרָקִיעַ רוֹעֶמֶת,

וּרְצוֹן הַבַּרְזֶל מְצַלְצֵל.

רַעְמוֹת הַשָּׂדֶה רוֹחֲשׁוֹת,

וְקוֹלִי מְפַכֶּה מִגְּרוֹנִי

כְּשִׁיר הַקָּמָה שֶׁעוֹרֶגֶת אֵלַיִךְ,

וְשִׁיר הַקָּמָה מְדֻשָּׁן וְעָמֹק.

ד

זִכְרִי, אָמַרְתְּ:

"אִם אֶל הַחוֹף הַהוּא תַּגִּיעַ,

בּוֹ שֶׁקֶט הַזְּרִיחָה מַדְלִיק

עַל רֹאשׁ דְּקָלִים כְּתָרָיו,

וְלַיִל גְּבַהּ־מֵצַח מִתְרַפַּק בַּעֲיֵפוּת קַלָּה

עַל פְּנֵי הַחוֹל הַצְּהֻבִּים,

וּסְתָו כָּחֹל פּוֹרֵשׂ אַדֶֶּרֶת שֶׁל כְּרָמִים שְׁכוּרָה,

וְאֶל אַפְּךָ נִצְמָד הַפְּרִי

בְּכָל מַעֲרֻמָּיו וְנִיחוֹחָיו –

אִם אֶל הַחוֹף הַהוּא תַּגִּיעַ,

לְסִירָתְךָ פְּצוּעַת חַרְטוֹם וָצֶלַע –

אַל נָא מָנוֹחַ!

וְאַל מַרְגּוֹעַ לֶחָזוּת אֲשֶׁר נִסְעַרְתָּ בָּהּ

בְּשִׁפּוּלֵי הַמַּיִם.

בְּאֶרֶץ הַבְּרָכָה אַל תְּשַׁלְשֵׁל הָעֹגֶן,

כִּי הַדְּמָמָה הַמַּבְהִיקָה תָּעִיק עַל לְבָבְךָ

כְּשֵׁישׁ הַמַּצֵּבָה, שֶׁסִּתְּתָהוּ מָוֶת.

כִּי עוֹד אָבוֹא.

בְּרַעַם־נְשִׁיקָה אֶפְקַח עֵינֶיךָ,

הַצּוֹפִיּוֹת לִתְהוֹמָיו שֶׁל לַיִל אֶחָד־יָחִיד.

וְלַיְלָה זֶה יָבוֹא לִשְׁטֹף

אֶת הָעוֹלָם בְּדָם וָדֶמַע,

כִּי עוֹלָמְךָ שָׁכַח לִשְׂמֹחַ בְּנֵצַח־יַלְדוּתוֹ!"

וַתֵּעָלְמִי.

הִנֵּה רוּחוֹת תּוֹלְשִׁים אֶת שְׂעָרִי,

וְשֶׁלֶג הַשָּׁנִים נוֹשֵׁר.

וּמְצִלְתַּיִם מַקִּישׁוֹת בְּתוֹךְ טִיסַת הַיַּעַר הַסְּחַרְחַר.

אַדִּיר צְחוֹקוֹ כְּנֶפֶץ הַמַּתֶּכֶת.

וְאִילָנוֹת קְדוּמִים עוֹקְרִים עָצְבָּם מִשֹּׁרֶשׁ,

צוֹנְחִים בְּנַהַם.

לְאָן, לְאָן בּוֹרֵחַ

רֹאשׁוֹ הַלָּבָן שֶׁל הָחֹרֶף?

חָזְקוּ שְׁרִירַי מִמַּפָּלוֹת אֵין־סוֹף.

צֹרְפוּ דָּמַי בְּכוּר־תְּשׁוּקָה.

וּנְחָשִׁים מִתְהַפְּכִים בְּקִרְבִּי וּמֵתִים.

אַרְסָם נָפוֹג.

יָדַי פְּרוּשׂוֹת אֶל סִגְלִיּוֹת הָרֹחַק הַכָּחֹל

עַד אֵין־גְּבוּלִים לָגַעַת.

כִּי קָרַבְתְּ עֲדֵי מַכְאוֹב.

כְּרֵיחַ הַגַּנִּים הַנּוֹאֲקִים

בִּפְרֹעַ אֲבִיבָם –

כֵּן חֲרִיפָה הִיא קִרְבָתֵךְ.

הִנֵּה יָעוּף בֵּיתִי אֱלֵי הָרִים

וְיִתְנַפֵּץ אֱלֵי סְלָעִים…

חוּסִי עַל עֵינַי!

הוֹתִירִינִי בְּעַיִן אַחַת לְבַדָּהּ

לְמַעַן אֶרְאֵךְ נִשְׂגָּבָה מִתַּרְמִית וְזָהָב!

כִּי אֲמִתֵּךְ מוּצָקָה וּבְנוּיָה כְּשָׁדַיִךְ.

כִּי אֲפִלּוּ אִישׁוֹנֵי־בְּאֵרוֹת,

שֶׁמָּגוֹר חֲפָרָם.

מֵימֵיהֶם עֲמֻקִּים.

חֶרְדָּתָם מְתוּקָה.

כִּידוֹנֵי הַבְּרָקִים בְּעֵינֵינוּ הִשְׁחַזְתְּ,

וּנְשִׁיקָתֵךְ חַדָּה.

הִנֵּה דָּם עַל שִׂפְתוֹתַי.

סְעוּרָה כְּעָלֶה אֵלַיִךְ נִשְׁמָתִי נֶעֱקֶרֶת.

אֶל שְׁחוֹר תַּלְמֵי מָטָר

נוֹשֵׂא גּוּפִי אֶת מִדְבָּרוֹ.

כִּי אָצוּד אֶת קוֹלֵךְ

וְאֶפֹּל עַל בִּרְכַּי לְבַקֵּשׁ קִלְלָתֵךְ.

כִּי יָקַרְתְּ לִי מֵאֵם,

הַבְּרוּכָה בַּבְּרוּכוֹת.

יָם לָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי כְּלוּלוֹתָיו.

בְּעֻזּוֹ הַשּׁוֹקֵט,

בְּמִרְיוֹ הַלָּבָן,

בְּנִצְחוֹ הַצָּעִיר –

הוּא צוֹעֵד לִקְרָאתִי.

גַּל תָּלוּל,

מִזְדַּקֵּף עַל בְּהוֹנָיו

וּבְכַף מְסֻלְסֶלֶת

חוֹבֵק סִירָתִי הַשּׁוֹמֶטֶת.

בְּיַרְכְּתֵי הָאֵינְסוֹף עָמְדוּ חַיַּי,

וְחַיַּי קָטְנוּ לְתִפְאֶרֶת.

בְּמִשְׁבַּר צְלִילוּתֵךְ הַשְּׁבִירָה

שׁוֹקֵעַ אֲנִי עִם אָשְׁרִי

בְּשִׁכְרוֹן מְעַרְבֹּלֶת,

וּבְאוֹר סַנְוֵרִים וְאָבְדָן –

שׁוֹאֲלִים זִיקֵי־תְּבוּנָה אַחֲרוֹנִים:

אַיֵּנִי?

וְאַיֵּךְ?

שַׂרְעַפִּים וָאֵשׁ

מאת

רפאל אליעז

---

שרעפים ואש

מאת

רפאל אליעז

אָסַרְתִּי בִּמְצוּלַת לִבִּי

אֶת הָעוֹלָם,

כְּנֵטֶף טַל מַכְסִיף –

אֶת הַשָּׁמַיִם.

בְּיַרְכְּתֵי נַפְשִׁי

פָּתַחְתִּי אֶשְׁנַבִּים

לַנֵּצַח הַכָּחוֹל

שֶׁבְּקִרְבִּי נִרְדָּם.

מָוֶת וְחַיִּים

חֲלוֹם וָנֶהִי –

הַכֹּל:

הָפַךְ לְשִׁיר תָּמִים –

לְגַעֲגוּעַ.

חִידוֹת אֶתְמוֹל,

רָזֵי מָחָר –

שַׁעֲשׁוּעַ.

אֲנִי הָרוֹקֵד

בְּתוֹךְ הַמָּחוֹל.

הַמִּשְׁבָּרִים כְּעֵדֶר זְאֵבִים

יִגְלְשׁוּ עָלַי

וּצְהֻבִּים מֵרָעָב

יִתְרוֹסְסוּ בְּלַהַב

שֶׁל הַמֵּצַח הֶעָקוֹם

אֲשֶׁר לְקָדְקֳדִי –

וְאָנֹכִי אֲלַקֵּט צִיצֵי קִצְפָּם

וְהֵד צְחוֹקִי יִצְלֹל

בְּהֵד הָרְעָמִים.

שִׁרְבַּבְתִּי אֶת הַדְּלִי

לְתוֹךְ מֵימֵי הַבְּלִי –

שָׁלִיתִי אֶת פְּנִינֵי הַיֵּשׁ;

יָרַדְתִּי לְתוֹךְ הַדְּמִי –

חָזִי רוֹעֵם,

רֹאשִׁי בּוֹעֵר בְּשַּׂרְעַפִּים וָאֵשׁ.

---

תפילתי לשמש

מאת

רפאל אליעז

שֶׁמֶשׁ וַתִּיקָה כְּבִצַּת יָמִים…

נִכְנָע וּשְׁחוֹחַ אֶפּוֹל אַפַּיִם,

אֶשַּׁק רַגְלַיִךְ מְסֻרְבְּלוֹת זָהָב,

אֲנִי – קַבְּצָן בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.

שֶׁמֶשׁ – עֶרֶשׂ לַנְּצָחִים!

אַשְׁכִּים, אַקְדִים,

עַל סַף הַשַּׁחַר אֶשְׁתַּטַּח

וְאֶת פָּנַיִךְ אֲקַדֵּם.

וּבְיָדִי –

גְּדִישׁ דִּמְעוֹת הַלַּיִל

שֶׁנִּמְזְגוּ בְּדִמְעוֹתַי.

צָלְלוּ אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

בִּדְבַשׁ הָאוֹר.

בָּאַפְרוּרִית מְרַנֶּנֶת דַּק־דַּקָּה

נִימָה אַחַת

פִּזְמוֹן עָמוּם:

אֵלִי, אֵלִי,

אִם עוֹדֶנִּי חַי?

אָחַזְתִּי בְּקַרְנַיִךְ,

אָרִיתִי אֶת הַדְּבַשׁ

שֶׁסָּפְגוּ אֶצְבְּעוֹתַיִךְ…

אָהוּב, אָהוּב לִי עוֹלָמִי!

שֶׁמֶשׁ וַתִּיקָה

כְּבִצַּת יָמִים,

סַבְתָה שֶׁל דּוֹרוֹת,

בַּזְבְּזָנִית בְּטַבּוּר תֵּבֵל,

אֶת רוֹק זְהָבֵךְ שָׁכַחְתְּ!

בִּצַּת הַיָּמִים אָלוֹק

בִּלְשׁוֹנִי הָאֲרוּרָה.

אֲהַבְתִּיךְ, הַשֶּׁמֶשׁ,

אֵם וּבְתוּלָה,

אִמִּי־כַלָּתִי!

מִקֶּרֶב הַצַּלְמָוֶת

תִּרְעַף תְּפִלָּתִי

כְּאַגְמוֹן לַחַשׁ –

טַהֲרִי נָא אֶת דָּמַי!

הַצִּיתִי מִדְבַּר זָהָב בְּתוֹךְ לִבִּי!

אֶת חֲטָאַי אֲשֶׁר דָּהוּ בְּזֹהַר הַנְּצָחִים

שִׂימִי עַל מֵצַח הָאוֹר

בְּטֶרֶם אֵל

יָצַק בָּךְ אֶת הוֹדוֹ.

טַהֲרִי נָא אֶת דָּמַי!

כִּי יֶלֶד אֲנִי, בְּנֵךְ בֶּן יוֹמוֹ

כִּגְדִי צָחוֹר מִמֶּגֶד גְּדִיאֵל…

טִבְלִי בְיֵם שַׁלְהֲבוֹתַיִךְ

אֶת חֲטָאַי אֲשֶׁר דָּהוּ.

יָנֵצוּ כְּפִרְחֵי מֶשִׁי בְגַנִּי הַלּוֹהֵט!

אוֹי, שֶׁמֶשׁ כַּלָּתִי,

מַדּוּעַ אַתְּ שׁוֹקַעַת?!.

---

גדלתי

מאת

רפאל אליעז

גָּדַלְתִּי:

כַּנְּשָׁמָה בֵּין חִבּוּקֵי אֵל שַׁדַּי.

נָמוֹג מִשֶּׁמֶשׁ שָׁדַיִם,

רָעַדְתִּי,

כִּרְצוּעוֹת דָּם עַל שְׂפָתַיִךְ,

הַמַּדְמִיעוֹת אֶגְלֵי־צְחוֹק.

סִרְפַּד הַסֵּפֶק בֵּין רִיסַי לֹא לָן,

קַשְׁתּוֹת הָרְקִיעִים בְּאִישׁוֹנַי רָקָדוּ,

סָבְאוּ מִיֵּינֵךְ כָּל גִּידַי,

גַּם אֶחָד לֹא הִפְטִיר:

דַּי!

גָּמַעְתִּי מִכַּדֵּךְ חָלָב,

נוֹעַד לְאֵל־שַׁדַּי,

וְרִמּוֹנָיו, הָרְמוּצִים בִּתְכֵלֶת שְׁרָבַיִךְ,

בֵּין שִׁנַּי נִתְמַצּוּ.

תַּחַת סְכַךְ חֶטְאֵךְ נוֹצְצוּ חֲטָאַי

וְכֹה כְּלַפִּידֵי חַג רוֹמַמְתִּי –

יֶלֶד וַעֲנָק!

---

הפרולטריון

מאת

רפאל אליעז

בְּנִיד חָזִי הָרָגוּם

זָרוּעַ הַמָּחָר

כְּשֶׁמֶשׁ שֶׁנִּלּוֹשָׁה

בְּאַרְגָּמָן וָכֹחַ.

וְעַל כְּתֵפַי רָבַץ

אִילָן נִיחוֹחַ:

פַּטִּישׁ קוֹדֵר.

צָנוּעַ וְאַכְזָר.

יָדִי שְׁלוּחָה אֲלֵיכֶם –

כַּמִּפְרָשׂ!

צִלְצוּל מַתֶּכֶת צַח

מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי בּוֹקֵעַ –

רְקִיעַ יְגוֹנִים

קוֹרֵעַ,

וּלְנֶגְדְּכֶם – גִּזְרֵי שָׁמַיִם מֻצָּתִים

זוֹרֵעַ.

כְּקֶשֶׁת הַפְּלָדָה

מְלֻפָּדָה

גַּבִּי עָמוּס כּוֹרֵעַ:

לְרַגְלֵיכֶם –

כְּפֶסֶל וַחֲלוֹם

פָּרַקְתִּי מִטְעָנִי

קוֹל־רֶנֶן קַדְמוֹנִי

עֲלֵי מֵיתְרֵי חַשְׁמַל,

שֶׁבְּעִזּוּז פּוֹרֵט,

מַשְׁבִּיב וּמִשְׁתּוֹבֵב

הַיּוֹם הָאַלְמוֹנִי.

בְּנִיד חָזִי הָרָגוּם

זָרוּעַ הַמָּחָר

כְּשֶׁמֶשׁ שֶׁנִּלּוֹשָׁה

בְּאַרְגָּמָן וָכֹחַ.

אֲנִי אָבוֹא לִפְתֹּחַ

מֵאָה שַׁעֲרֵי פְּלָדָה:

יָדִי הַמְּצֻלָּקָה

מָרְדָה.

---

לדרך

מאת

רפאל אליעז

מִתֹּהוּ הַבַּלְקָן הַמִּתְפַּרְקֵּד עַל גַּב פָּצוּעַ

וְיַרְכְּתֵי כְּאֵב, אֲשֶׁר כְּרֶחֶם־אֵשׁ

צוֹלֶה עַל גֶּחָלָיו אֶת עֻבָּרָיו מֻכֵּי הָאוֹר

מָשַׁנִי אֲחֲשְׁוֵר

וְתוֹךְ שֵׁעוּל, לָחַשׁ לִי בְּאָזְנַי:

נִרְדַּמְתִּי עַל עֶרֶשׂ אַרְגָּמָן אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ

וְשִׁיר דָּמְךָ הִרְקִיד אֶת חֲזוֹנִי

אַךְ עֵדֶן שִׁכְרוֹנִי כְּבָר פָּג.

הִנֵּה:

מָה רַב הַשִּׁגָּעוֹן אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן בְּכָל מֶבָּט,

פֹּה הַנְּבִיאִים אוֹרְבִים מִכָּל סִמְטָא

וְאֶקְדָחִים יָגִיחוּ מֵחֵיקֵיהֶם אֶת קֶרַח הַפְּלָדָה

וְחָזֵיהֶם לְפֶתַע יִתְפַּלָּחוּ

וּמִלִּבָּם, כְּמֵרִמּוֹן פָּקוּעַ, יָרֹנוּ כַּדּוּרִים

וִיפַזֵּם הָרְחוֹב זִמְזוּם זִמָּה.

זָרַעְנוּ בִּדְמָמָה אֶת זֶרַע הַגָּפְרִית,

שְׁתִילֵי הַדִּינַמִיט שָׁתַלְנוּ לְבֵין נִקְרוֹת הַזְּמָן,

מִנְּמַלֵּי הַנֵּצַח פָּרַקְנוּ נֵטֶל הַדּוֹרוֹת

וְהִנֵּה עָצַמְנוּ כָּאוֹיֵב.

מְטַר־קְלָלוֹת וְשֶׁמֶשׁ הַשּׂוֹנֵא הִפְרוּ שַׁדְמוֹת הַנְּקָמָה.

וְכָל גִּדֵּם יָדַע לִקְצוֹר פֹּה אֲלוּמָה.

הָפְכָה קִרְיַת הַשַּׁיִשׁ לְגֹרֶן מְלֻפֶּדֶת

וֲחֲזִיזִים יַצְלִיפוּ עַל גַּב סוּסֵי סוּפָה

וַעֲרוּצֵי חוּצוֹת הָפְכוּ לְגַת.

אַשְׁכְּלוֹת־לַבּוֹת תִּבְצוֹר הַיָּד,

בְּנַעֲלֵי בַּרְזֶל נִדְרוֹס

נִדְרוֹךְ

נִרְמוֹס –

אַחִים, הָכִינוּ כּוֹס!

וַאֲחֲשְׁוֵר הֶחֱרִישׁ.

לֹא רָמַז: בּוֹא!

לֹא זַעֲקָה: שְׁלֹף עַצְמְךָ מֵרֶשֶׁת הַגִּידִים וְהִתְנַשֵּׂא עִמִּי

לְעֵבֶר חוֹמוֹת הַדְּמִי.

אָמְנָם, יָדַעְתִּי: טוֹב שָׁטוֹף דָּמַי בְּפֶלֶג כּוֹכָבִים,

טוֹב צְלֹל בִּבְאֵר־לַיִל לָצוּד אֶת הַיָּרֵחַ

וְטוֹב זַמֵּר:

אַתָּה לֵילִי כְּמִקְשָׁה עֲלוּפָה בַּכְּחֹל

וּמְלוּנַת אֱלֹהִים מְכוֹכֶבֶת

וְלִבִּי מְפָעֵם כְּמַקֶּבֶת

עַל סְדַן הָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

וְטוֹב הִתְיַמֵּר:

כִּי אֵצֵאָה לַדֶּרֶךְ הָעֶרֶב

כְּבָר יָדוּעַ לַכֹּל – וְנָכוֹן:

כָּל מַבָּט – פַּעֲמוֹן הַקִּנְאָה –

מְצַלְצֵל לִקְרָאתִי וְמַחְנִיף:

דַּרְכְּךָ צָלֵחָה וּמְבוֹרָךְ הַנָּתִיב!

וּמְלַבֵּב הֶחָזוֹן עַד בְּלִי דָּי:

זֶה הָאֹרַח אֲשֶׁר מִתְפַּתֵּל־נַחַל־אֵשׁ בְּחָזִי הַפָּלוּחַ

זֶה הָאֹרַח – נָחָשׁ־לֹא־יָנוּחַ שֶׁכָּפַת אֶת בִּרְכַּי

וְרֹאשׁוֹ יִזְדַּקֵּר עַד רֹאשִׁי הַמָּתוּחַ אֶל עָל:

אֶל מִדְבַּר הַפְּלָדָה שֶׁדָּעַךְ

וּמַפְלִיג כְּרַפְסוֹדָה כְּבֵדָה

טְעוּנָה בְּעוֹפֶרֶת־יָגוֹן

אֶל חוֹפִים גַּלְמוּדִים לְבַדָּהּ.

וְהַלַּיְלָה כְּמִקְשָׁה עֲזוּבָה לְנַפְשָׁהּ,

מַאֲוַי – שׁוּעָלִים רְעֵבִים וְעִוְרִים

יִתְפַּלְשׁוּ בְּשִׁלְגֵי הַסּוּפָה,

שֶׁזָּרָה אֱלֹהִים בֵּין כּוֹכָב וּמַזָּל לְהַטְעוֹת מַנְהִיגִי: הַמִּקְרֶא

אַךְ שָׁכַח אֲדוֹנִי, כִּי כֻרְבַּלְתִּי בְּעוֹז שֶׁל נֶשֶׁר סוּמָא

וָאַמְרִיא בְּרָקִיעַ שָׁחוֹר

וָאֶסְבָּא נֶחָמָה מִן הַזֶּרֶם הַסַּר הַשּׁוֹטֵף בַּדְּמָמָה. –

מִתֹּהוּ הַבַּלְקָן, הַמְּקַבֵּר בָּנָיו מוּל הַשֶּׁמֶשׁ,

הַמַּסְפִּידָם בִּבְכִי־זָהָב,

מָשַׁנִי אֲחֲשְׁוֵר

וְתוֹךְ שְׁעוּל רָטַן לִי בְּאָזְנַי:

גְּוִיּוֹת

אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה עוֹד תָּקוֹמְנָה כְּמוֹ נֵרוֹת שֶׁהִפִּילָם הָרוּחַ,

יָדַיִם מוּשָׁטוֹת –

הַמְּבַקְּשׁוֹת בְּלִי נוֹעַ הָרֹאשׁ שֶׁנֶּעֱקַר

וְדָם וְדָם,

אֲשֶׁר רוֹקֵד מְחוֹל־חַיִּים אַדִּיר

תָּמִיד –

יַרְקִידּו אֶת לִבְּךָ בִּמְעַרְבֹּלֶת זִכְרוֹנוֹת שִׁקּוּיֵי חַשְׁמָל.

מַה זָמַם אֲחַשְּׁוֵר לֹא יָדַעְתִּי

וּמַדּוּעַ לִי דַעַת כָּל פֶּשֶׁר־דָּבָר!

לִי נִדְמֶה כִּי הַשֵּׂכֶל צַעֲצוּעַ מוּזָר,

לִי נִדְמֶה כִּי שַׂחֵק בּוֹ שָׂבַעְתִּי.

הַלְּבָנָה מֵחֶבְיוֹן זְדוֹנִים הִנֵּה גָחָה

שִׁכּוֹרָה וּפִכַּחַת פִּקַּחַת מְאֹד

וַתִּירָק זַעֲמָהּ הַיָּרֹק בְּאַפִּי

תּוֹךְ פִּהוּק לַעֲגָהּ שֶׁל פִּלֶּגֶשׁ:

מַה לְךְ, הַתִּינוֹק, בְּמַלְכוּת הַלּא־רֶגֶשׁ,

פֶּרַח־עוֹז, הֵן תִּקְפָּא עַל סִפִּי,

הֵן תִּצְנַח בִּשְׁלוּלִית “כֹּל נוֹדָע”

וְתִרְפַּשׁ בַּעֲפַר “הַכֹּל הֶבֶל”

מְרֻשָּׁשׁ וְרָעוּעַ, בְּלִי חָזוֹן וּבְלִי נֵבֶל,

בְּלִי חָזוֹן וּבְלי נֵבֶל תְּגַמְגֵּם:

הֵן יָדַעְתִּי הַכֹּל: אַף הַסֵּבֶל הוּא הֶבֶל…

אַךְ אֲנִי לֹא אַקְשִׁיב אֶל פִּטְפּוּט שֶׁל פִּלֶּגֶשׁ

וְאַטְמִין מַחֲשַׁבְתִּי תּוֹךְ תַּרְמִיל שֶׁל הָרֶגֶשׁ

וְכִסְפִינַת־לֹבֶן גְּזוּרָה עַל רֶקַע־לַיִל כָּחֹל

מְעֻרְטָל כָּל שִׂמְחָה וַעֲצֶבֶת

וְעִם לֵב הַהוֹלֵם כְּמַקֶּבֶת

אֶפָּרֵד מִכֻּלְכֶם וְאַפְלִיג

לְדַרְכֵי הָעוֹלָם הַגָּדוֹל…

---

רעבנו לעפר מולדת וכלילה

מאת

רפאל אליעז

רָעַבְנוּ לַעֲפַר מוֹלֶדֶת וּכְלִילָהּ,

כְּמַלָּחִים נוּגִים לִבְשַׂר־אִשָּׁה לָהוּט.

הִתַּרְנוּ אֶת הַדָּם מִנְּחֻשְׁתֵּי קְלָלָה

מְסֻנְוְרֵי־צִחָיוֹן וַאֲכוּלֵי־מְרִירוּת.

חָתַרְנוּ מוּל זִרְמֵי הָעֶצֶב הַשָּׁחֹר

וְלַחַשׁ־פָּז נוֹעָז הִתַּזְנוּ בַּגַּלִּים

הִשְׁתַּקְנוּ בְּצִלֵּנוּ נִגּוּנֵי הָאוֹר,

כְּמוֹ כִּנּוֹר הַיָּם מַשְׁתִּיק קוֹלוֹת־דָּמִים.

וּמַהוּ הַכִּנּוֹר, אִם לֹא מִלְמוּל הַיָּם,

וּמַה הַיָּם, אִם לֹא כִנּוֹר זוֹעֵם, יָרֹק!

כְּשַׁבְּלוּלִים מִלִּים פּוֹלֵט לוֹ הָאָדָם,

אַךְ שִׁיר דָּמוֹ נִפְסַק וּבִגְרוֹנוֹ נָמוֹג.

וְשִׁיר דָּמֵנוּ הוּא: הִנֵּה קָרוֹב הַחוֹף,

גְּבָרִים רָמֵי קוֹמָה בַּחוֹל יַחְווּ קִדָּה.

נָשִׁים זְקוּפוֹת תִּרְעַפְנָה רֶטֶט: בֹּקֶר טוֹב!

וְזֶה יְהִי הַסּוֹף, כְּסוֹף שֶׁל אַגָּדָה.

אַךְ לֹא כִּבְאַגָּדָה גּוֹעֵר הַקַּבַּרְנִיט,

בּוֹקֵעַ בַּסּוּפָה וּמִתְפַּתֵּל הַקּוֹל:

לַעֲזָאזֵל, חֶבְרַיָּה, הִנֵּהִי הַתַּחְתִּית

פּוֹעֶרֶת אֶת חֵיקָהּ, וְהִיא תַּחֲבֹק הַכֹּל.

סְפִינָה זוֹ עֲמוּסָה עוֹפֶרֶת־אַהֲבָה,

אַבְנֵי־רָקִיעַ בָּה, יַהֲלוֹמֵי־שִׂנְאָה,

סְפִינָה תּוֹעָה הִיא זוֹ, גַּמֶּלֶת־עֲרָבָה,

שֶׁבָּהּ תִּגְוַע אִשָּׁה עוֹדָהּ בְּהֶרְיוֹנָהּ.

הַשְׁלִיכוּ הַמִּטְעָן הַמַּיְמָה – וַחֲסָל!

וָלֹא: נַצְלִיל הַתְּהוֹמָה אֶת גּוּפוֹת הַבְּדִיל,

גּוּפוֹת אֲשֶׁר עוֹרְגִים לַשֶּׁמֶשׁ הַמֻּגְדָּל,

כְּעַיִן שֶׁל מוֹלֶדֶת הַלַּחָה מִגִּיל.

הָאֵלֶּה יְדֵיכֶם הַשּׁוֹחֲרוֹת נָתִיב

לִקְרֹעַ מִסְתְּרֵי הַלּוֹט וּלְהִצָּמֵד

אֶל שְׁדֵי עַלְמָה פּוֹרַחַת בָּאָבִיב

לְתַנִּינֵי הַיָּם תִּרְצוּ פַּת־בָּג לָשֵׂאת?

מֵעֲטִינֵי דּוֹרוֹת אִם יְנַקְתֶּם מֻגְלָה –

אַל נָא תַּרְשִׁיעוּ אָב, אַל תַּאֲשִׁימוּ אֵם!

אִם עַכְבְּרֵי הַזְּמַן יִגְּשׁוּ בָּאֲפֵלָה, –

שְׂרִידַת לִבְּכֶם עַד תֹּם הָנִיחוּ לְכַרְסֵם!

הַשְׁלִיכוּ הַמִּטְעָן הַמַּיְמָה – וַחֲסָל!

וָלֹא: אֲנִי אֶהְיֶה קַבְּרָן וְאַשְׁמְדַאי –

אֶת סְפִינָתִי אַגִּישׁ בְּזֵר בּוֹעֵר לַגַּל,

כִּי בְּעַצְמִי אַדְלִיק תְּרָנַי וּמִפְרָשַׂי…

---

חיים ארלוזורוב

מאת

רפאל אליעז

הָאָדָם הַבּוֹעֵר בְּמִדְבַּר יְגוֹנוֹ קִלְלַנִי הַיּוֹם:

אִם דָּמִי הִתְבַּשֵׁל בִּמְדוּרַת הַמַּכְאוֹב וְנִצַּחְתִּי הַנֵּצַח

וְנִגַּר אַרְגְּמַן יֵשׁוּתִי עַל בַּרְזֶל וְתוֹתָח וְגַרְדּוֹם,

הֶהָגִיתָ אַךְ עֶֶרֶב, כֵּי מֵצַח אַרְכִּינָה לְנוֹכַח הָרֶצַח?

כָּל אֶחָי הַגּוֹעִים בָּאָסוֹן וְרוֹעִים תַּמְרוּרֵי הַשָּׁעָה

יְפַלְחוּ לְבָבוֹת נִפְחָדִים כִּגְבִיעִים שֶׁרוּקְנוּ מִתּוֹחֶלֶת,

וְהַתְּכֵלֶת תִּשְׁאַג בְּקָלְחָם עֶצֶב חָם וּבְשָׁטְפָם בְּזֵעָה,

חֲבֵרִים, הוּא כְּבָר מֵת, הַבִּנְיָן יִתְמוֹטֵט… פִּצְעֵיכֶם סַתְּמוּ מֵלֶט!

וְעָלוּ כָּל אֶחָד בְּלִי דִּמְעָה וּבְלִי חָת: הַפִּגּוּם הוּא מִקְלָט

וּמִשְׁעֶנֶת לַגֵּו הָרָעֵב כִּזְאֵב לְבִתְרֵי מְרַצֵּחַ,

הוּא יָבוֹא עוֹד, הַמֵּת, וְיִרְעַף אֶת דְּבָרָיו: "עוֹד אֵינֶנִּי נִפְרָד,

עוֹד אֵינֶנִּי בּוֹרֵחַ – לִבִּי מִתְפָּרֵץ מִקִּבְרִי הַזּוֹרֵחַ".

שָׁם הַדָּם שֶׁל הָעָם אֶל הַתֹּהוּ זָרַם וְאֵינוֹ הַמַּחְסוֹם,

וְהַסֵּכֶר הָרָם בֵּין אָפִיק הַנֵּכָר וַאֲפִיק הַמּוֹלֶדֶת,

אֶת הַגַּל הָאָדֹם אֶל גַּלְגַּל הַחֲלוֹם תְּרַסֵּן וְתִרְתֹּם

זוֹ הַיָּד הַשּׂוֹנֵאת וְאוֹהֶבֶת מְאֹד, זוֹ הַיָּד הַמּוֹרֶדֶת.

הָאָדָם הַבּוֹעֵר בְּמִדְבַּר יְגוֹנוֹ לֹא עָצַר בְּרוּחוֹ: –

הוּא פָּרַץ וָיֵּילִיל: – תֵּל אָבִיב, אַתְּ הָכְתַּמְתְּ, אַלְלַי, כְּעוֹשֶׁקֶת,

בְּסָפְגֵךְ לְתוֹכֵךְ דָּם חָלָל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת חָלְיֵךְ בַּחוֹל

וּבַלֵּיל תִּרְעֲדִי כִּמְנַשֶּׁקֶת דְּבַר מָה עוֹד אָיוֹם מִנִּי שֶׁקֶט.

---

נים וער

מאת

רפאל אליעז

הֲקִיצוֹתִי: לַיְלָה – עַל שְׂפָתַי עוֹד רֶטֶט שֶׁל שִׂיחָה לוֹהֶטֶת,

מִי שֶׁהוּא הָיָה פֹּה, אֲנִי רְאִיתִיהוּ אַךְ שָׁכַחְתִּי מִי הוּא,

וַאֲנִי שׂוֹחַחְתִּי בִּתְמִימוּת וְזֹהַר כִּבְיָמִים יָמִימָה

גִּמְגּוּמִים שֶׁל טֹהַר צֵרוּפֵי לֹא־רֹעַ: אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא…

עֲלָטָה לָעַסְתִּי וּסְפֵקוֹת גָּמַעְתִּי וְחָשַׁבְתִּי: אַתְּ אִי־

אַלְמֻגִּים טָבוּעַ בְּחָפְנֵי הָאֹפֶל וַאֲנִי כְּעוֹף אֵל,

כְּיַנְשׁוּף פָּצוּעַ שֶּׁכָנפוֹ גָּדוּעַ מִתְפָּרֵץ קָדִימָה

וְרוֹצֶה לִגְוֹעַ, כְּתִינוֹק בִּזְרוֹעַ, בְּסִנּוֹר שֶׁל אִמָּא.

הַסּוּפָה יוֹדַעַת בֵּין פֹּארוֹת הָאֶרֶז לְפַזֵּם שִׁיר עֶרֶשׂ,

וְהַדְּמִי – יָכוֹל הוּא בִּפְסִיעוֹת שֶׁל פֶּלֶד פְּרוֹץ לְפֶתַע דֶּלֶת,

וְדַלְתִּי פְּתוּחָה כְּבָר גַּם עֵינַי אֶפְקָחָה, וְכַפַּי אָרִימָה:

זוֹ אֲשֶׁר יוֹשֶׁבֶת עַל סִפִּי חוֹשֶׁבֶת מַחְשַׁבְתִּי: זוֹ אִמָּא.

---

התפנקות

מאת

רפאל אליעז

אִמָּא, מָה אָשַׁמְתִּי, אִם עַגְמַת הַנֵּצַח

עַל מִצְחִי רוֹבֶצֶת כַּעֲנַן חַשְׁמַל –

מֶבָּטִי הוּא שַׁחַר, אַךְ עֵינִי הִיא פֶצַע –

חַבּוּרָה תּוֹסֶסֶת בְּקִצְפּוֹ שֶׁל גַּל.

אִמָּא, מָה אָשַׁמְתִּי, אִם סִרְטֵי הַקֶּשֶׁת

אֶת גֵּוִי כָּבְלוּ, כְּצִפְעוֹנֵי טֻמְאָה,

גַּם זָרִים אָמְרוּ לִי: בְּלִבְּךָ חַי אֶשֶׁד

בְּכִי שִׁבְעִים לָשׁוֹן וְרֹן שִׁבְעִים אֻמָּה.

אִמָּא, מָה אָשַׁמְתִּי, אִם חָטְפוּ מְלֹא חֹפֶן

דְּבָשׁ מַכְאוֹב רוֹתֵחַ שְׁתֵּי כַפַּי חָטְפוּ,

וְאֶל פִּי הִגִּישׁוּ נֶתַח חָם שֶׁל תֹּפֶת

כְּמַמְתַּק לְיֶלֶד, עַל לֹא חֵטְא גִדְּפוּ.

אִם גְּרוֹנִי נִחָר – וְזַעַם לֹא זָעַמְתִּי,

אִם שְׂפָתַי נִכְווּ – וְלֹא גָּזְרוּ קְלָלָה,

אִמָּא, הֲתַּגִּידִי: לָמָּה כֹּה אָשַׁמְתִּי,

לָמָּה בְּעֵינַי גַּחֶלֶת נִתְגַחְלָה.

---

ליל נדודים

מאת

רפאל אליעז

מִתַּנּוּר עֲנָקִי וְשָׁחוֹר

תִּתְחַמֵּק הַכִּכָּר שֶׁלָּעֶרֶב –

גַּם אֲנִי אֲכַרְסֵם כְּשִׁכּוֹר

לֶחֶם חַם שֶׁל נִיחוֹחַ וְאֶרֶס.

וְאַדְלִיק הַפַּנָּס הָרִאשׁוֹן

בֶּחָזֶה הַכָּחֹל שֶׁל הַלַּיְלָה

וְאַדֶּה אֲבָנִים בְּמִדְרוֹן

מוּל יָרֵחַ חִוֵּר שֶׁבַּגַּיְא לָן.

וְאֶל עִיר הַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפָה

אֶתְקָרֵב בִּפְסִיעָה מְעֻקֶּמֶת

וְאֶטְרוֹף בַּיָּפוֹת הַיָּפָה

וְאֶחְטוֹף בַּחוֹלְמוֹת הַחוֹלֶמֶת.

כִּי מָה רָב הוּא הַנֵּטֶל, אִמִּי,

כְּמוֹ זֵכֶר אָבֵל, כְּמוֹ פֶשַׁע –

הִיא אָמְרָה בְּמַבָּט כֹּה אִלְמִי,

וְרַק לִי הוּא יָדוּעַ הַפֶּשֶׁר.

וְתָמִיד מֶבָּטָהּ יְרַחֵף

כַּחֲזִיז הַתְּמִימוּת וְהַפַּחַד,

כְּסַכִּין בְּשִׁנֵּי הָאוֹיֵב,

כְּחֵץ רַעַל בְּקֶשֶׁת נִמְתַּחַת.

אֵיךְ אוּכַל הֵרָדֵם פֹּה, אִמִּי –

אַל תֹּאמְרִי לִי: תַּם סַעַר וְשַׁעַט,

צוֹעֲנִי הִסְתַּתֵּר בְּדָמִי

וְקַשְׁתּוֹ אֶת גּוּפִי מְגַדַּעַת.

---

בוקר ביום חג

מאת

רפאל אליעז

בְּעֵת הֵעוֹר הַדָּם לְבֵין רֻכְסֵי בָשָׂר

הִרְנִינָה יַד נִסְתָּר מֵיתְרֵי כִּנּוֹר מַכְאִיב –

עוֹד לֹא הָגִיתִי נִיב – לִבִּי לַנֵּס הָפְקַר

יָדַעְתִּי, כִּי אָבִיב יוֹמִי בְזִיו יַחְרִיב.

כְּמוֹ שֻׁלְחַן דָּשֵׁן שָׂרוּעַ הַאֵין־סוֹף

וּכְמוֹ גִּבֵּן קָרֵב הָרֹחַק אֶל דַּלְתִּי.

וּפִי לוֹחֵשׁ: כָּל צְחוֹק מָזְהָב, בִּסְחִי הָרְחוֹב

וְכָל חִיּוּךְ אִשָּׁה אָלִיט בַּאֲדַרְתִּי.

מִפַּנָּסֵי שַׁחֲרִית נָטַף דְּבָשׁ עוֹקְצָנִי

עַל מִשְׁכְּבֵי מַדְוֶה לַהֲלוּמֵי הַלֵּב –

הוֹשִׁיטוּ לְשׁוֹנְכֶם, אוֹשִׁיטָה גַּם אֲנִי,

הִנֵּה: טִפְטֵף יֵינִי מִיֶּקֶב יוֹם צוֹרֵב.

הֶחָג לְנֶגְדְּכֶם – נִבְרֶשֶׁת עֶשֶׁת־עַד.

יָגֵעַ הַיָּגוֹן כְּמוֹ סוּמָא עָקָר,

כְּמוֹ קַבְּצָן אִלֵּם שֶׁתַּרְמִילוֹ שֻׁדַּד

וְכָל פְּנִינָיו דָּלָה מִשְּׁחֹר מֵימָיו אַכְזָר.

כְּשַׁיָּרַת גְּמַלִּים מֻכֵּי־צָמָא נִגְלֹש

בְּמִדְרוֹנֵי הַסּוֹד אֶל שֹׁקֶת־הַדְּמָמָה,

בַּת בְּתוּאֵל שְׁזוּפַת־הַלֵּב תַּשְׁקֶה תִּירוֹשׁ,

טַל־נֶצַח מְזֻכָּךְ בַּעֲלִיצוּת נִגְמָע.

כִּי עֵת הֵעוֹר הַדָּם כְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר,

נֻתְּצוּ אִסְמֵי בַּרְזֶל מִשַּׁאֲגַת רָעָב.

אָבִיב שִׁבֵּר עֻלּוֹ וּכְמוֹ מִבְצָר בָּהָר

מִרַעַם נִתְמוֹטֵט אֶל חֵטְא וְאֶל אַכְזָב.

---

שיר שחור

מאת

רפאל אליעז

שִׂגְשַׂגְתִּי מִנִּחוֹחַ הָאַשְׁפּוֹת,

בַּעֲרוּגַת הָרְחוֹב כְּפֶרַח־סְחִי גָּדַלְתִּי,

עֶרְוַת הַכְּרָךְ לָמַדְתִּי לְגַלּוֹת

וּמִחֵיקוֹ הַזָּר הֲלוּם־זְמָמִים נָפַלְתִּי.

תִּקְרַת שְׁמֵי־בְּרוֹנְזָה אֶת מִצְחִי דִּכְּאָה,

וְהַמַּכְאוֹב צִיֵּר עַל פַּרְצוּפִי מִפְלֶצֶת.

וּמָה רָעַבְתִּי כִּי חִיּוּךְ־מַלְכָּה

תַּפְקִיר לִי הִיא, אוֹ אֵם, אוּלַי פְּרוּצָה קוֹרֶצֶת.

מִפִּנָּתִי אֶל זֹהַר הָרָחוֹק

אוֹשִׁיט אֶצְבְּעוֹתַי לְהִתְפַּלֵּל כְּאִלּוּ,

אַךְ מִי שֶׁהוּא קוֹרֵא אִיּוּם: נְסֹג!

הַגִּידוּ: לָמָּה לַהֲבוֹת־כַּפַּי הִשְׁפִּיל הוּא?

וְכֹה אִכַּף בְּלִי נֵטֶל וּבְלִי גָּג,

אֶדְעַךְ כְּנֵר נִשְׁכָּח בְּלִי חִוָּרוֹן בַּלֶּחִי,

אֶשְׂמַח אִם יִטְרְפֵנִי הַבָּזָק

כְּעֵץ עָקוּר, אֲשֶׁר נִסְחָב מִדְחִי אֶל דֶּחִי.

---

שיר השכור

מאת

רפאל אליעז

אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד אֲשֶׁר הִשְׁתַּעְשֵׁעַ

בִּבְרַק כּוֹסוֹת הַיַּיִן, כְּמוֹ קָרָאתִי סוֹד:

אֲנִי תָּמִיד נָכוֹן פֹּה לִכְרֹעַ לְפָנֶיהָ,

בְּקָדְקָדִי לִמְזוֹג לָהּ דָמִי –

דָּמֶיהָ לְרַוּוֹת.

אֲנִי תָּמִיד נָכוֹן גַּם לִגְדּוֹעַ וּלְהַגְוִיעַ

חֲבַצְלוֹת הַלַּיְלָה אֲשֶׁר חָוְרוּ מִזֹּךְ –

הֲלֹא חָזִי קָמֵל, כִּי אֲנִי לֹא רְאִיתִיהָּ

בְּשֵׂאת זֵרִי לִרְעֹף חִיּוּךְ אֶחָד נָבוֹךְ.

אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד אֲשֶׁר הִשְׁתַּעְשֵׁעַ

בִּבְרַק כּוֹסוֹת הַיַּיִן, כְּמוֹ קָרָאתִי סוֹד –

עַתָּה אֵינִי תָּמֵהַּ, הַכֹּל אֲנִי יוֹדֵעַ:

הַיַּיִן מְשַׁגֵּעַ כָּל עוֹד הוּא בַּכּוֹסוֹת.

עַתָּה אֵינִי תָּמֵהַּ וְלֹא אֶשְׁאַל מַדּוּעַ

בְּקָדְקָדִי מָזַגְתִּי אֶת יֵין לִבִּי בְּרֹן:

כָּל עוֹד הַדָּם בָּעֹרֶק כָּלוּא, כִּבְתוֹךְ מַבּוּעַ

אֵין יָד אֲשֶׁר תִּרְתֹּם אֶת סוּסֵי הַשִּׁגָּעוֹן.

---

ליל רוצח

מאת

רפאל אליעז

נִתְלָה הַלַּיִל לִמְרָאשׁוֹת

כְּמַעֲרֶפֶת־נֵצַח אֲפוּרָה,

וְכָל הַנִּדּוֹנִים גָּמְעוּ דְמָמָה

כִּמְלֹא גָּבִיעַ.

בִּמְדוּרוֹתָיו שָׁאַג מַבָּט,

כָּאַב הַדָּם מִתּוֹךְ תִּקְוָה קָרָה:

אוּלַי עוֹד לֹא חָזְקָה יָדוֹ

לְזֶה שֶׁלַּהַב הַגַּרְדֹּם יָנִיעַ.

יָדוֹ־חֶרְמֵשׁ לֹא נְטוּיָה,

עֵינוֹ עוֹד לֹא הִדְמִיעָה

כּוֹכָב כָּחֹל וְלַהַג מָר

עַל אֵלֶּה שֶׁקָּדְרוּ מִסּוֹד:

אוּלַי בְּעֵת שֶׁלֵּיל־רוֹצֵחַ

אוֹרוֹתָיו עַד תֹּם יַגְוִיעַ

יֵצְאוּ כֻּלָּם לָאֳפָקִים

הַלְּבָנָה לִשְׁחֹט.

בְּדָם לָבָן יְרַוּוּ

חָבִית הַלֵּב הַמְּיֻבֶּשֶׁת

וְיֵרָדְמוּ מִשִּׁכָּרוֹן וְאֹשֶׁר זָךְ

בְּמַרְתְּפֵי חֲלוֹם.

---

לוא הייתי סומא

מאת

רפאל אליעז

אִם עֵינַי־רוֹעֵי־צֹאן בַּאֲפַר הָעוֹלָם הַקָּמֵל –

מֶבָּטִי – עֵדֶר דַּל, אֲיָלִים שֶׁהֻכּוּ בְצָמָא,

אִם נָכוֹן הַדָּבָר

כִּי הֵיטַבְתִּי לִרְאוֹת מִפּוֹזֵל –

שִׁבְעָתַיִם הוּטַב לְנַפְשִׁי

לוּא נוֹלַדְתִּי סוּמָא.

לֹא הָיָה לִי אִכְפַּת,

אִלּוּ הֵלֶךְ בָּרְחוֹב

לְמַרְאִי יְקַלֵּל אֶת הָאֵל

אוֹ יָדוֹ תְּקוֹנֵן עַל הָאוֹר

הָרוֹנֵן וְהַטּוֹב

וְיִלֵּל:

"הַאֶצְלוֹל בָּאֲגָם הַצָּלוּל שֶׁל הָאוֹר

כִּדְבוֹרָה בְּצִיצֵי הַמַּגְנוֹלְיָה,

כָּל עוֹד שָׁמָּה אָחִי הַסּוּמָא לֹא יִזְכּוֹר

לַעֲזֹב אֶת הַחוֹף שֶׁל הַלַּיְלָה

וְלִפְסֹעַ לְאַט

עַד הַתֹּף הָרוֹעֵם בֶּחָזֶה,

עַד הַגִּיד הָרוֹתֵת כְּמֵיתַר בַּלַּלָיְקָה".

לֹא הָיָה לִי אִכְפַּת,

לוּ אָדָם שֶׁעוֹדֶנוּ יָכוֹל לְהַקִּישׁ

בְּפַטִּישׁ־אַהֲבָה מְלֻפָּד

עַל סְדָנוֹ שֶׁל הַלֵּב, כֹּה הִשְׁמִיעַ:

"עַל שֻׁלְחָן הַלָּבָן שֶׁל הַיּוֹם

מוּטָל שֶׁמֶשׁ צָהוֹב,

כְּכִכַּר דְּבָשׁ וָאֵשׁ.

אַךְ אָסוּר לְלַחֵשׁ

וְאָסוּר גַּם לִרְמוֹז: אָח,

קְרָב נָא קָרוֹב,

עֵינֵיךָ פְּקַח,

עַל הַשֻּׁלְחָן מַזְהִיב הַדְּבָשׁ,

וּבְשֶׁבַע גְּוָנִים לוֹחֶשֶׁת

הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר בַּקֶּשֶׁת

וְנִשְׁמָתִי כֹּה מְבַקֶּשֶׁת

לָגֶשֶׁת הֵנָּה

אֶל קְצֵה מַפַּת הַתְּכֵלֶת –

לִטְעֹם מִן הַנָּזִיד

וְחִישׁ לַחְטֹף כְּיֶלֶד

גַּחֶלֶת דִּבְשׁוֹנִית…

אַךְ אָסוּר לְלַחֵשׁ

וְחָלִילָה לִרְמֹז:

אֵין מָנוֹס

מֵהַלּוֹט הַשָּׁחוֹר

שֶׁל יָמִים וְלֵילוֹת"…

וְהָאִישׁ שֶׁעוֹדֶנוּ יָכוֹל לְהַקִּישׁ

בְּפַטִּישׁ־אַהֲבָה מְלֻפָּד

יִתְנָעֵר וְיַחְרִישׁ

וּבִסְבַךְ הַדְּרָכִים

יִתְחַמֵּק.

וְהָאִישׁ הַמּוּזָר לֹא יֵדַע:

לֹא אֲנִי הַנּוֹאֵק,

כְּתִינוֹק הַיּוֹנֵק

שַׁד רֵיקָה.

וְגַם לוּ זֶה לֵילִִי

הַכָּלוּא בְּנַפְשִׁי

כְּיָתוֹם הִזְדָּעֵק

וְדָרַשׁ כּוֹכָבָיו הַגְּזוּלִים,

אָז גְּרוֹנִי יַאֲלִים

אֶת הַקּוֹל שֶׁמִּתּוֹךְ מַחְשַׁכַּי מִתְלוֹנֵן

וְיִגְזֹר: כּוֹכָבִים לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם!

לֹא הָיָה לִי אִכְפַּת –

אִם אַתָּה אוֹ אַחֵר

אוֹ אָחִי בְּעַצְמוֹ הִתְגַּנֵּב

אֶל אַדְמַת הַיָּגוֹן שֶׁל הַלֵּב

וְקָצַר בְּמַגַּל־רַחֲמָיו

הַזָּהָב הֶעָמוּם שֶׁל הַסְּתָו.

וְאַתָּה, אָח אוֹ זָר

בֶּן־בְּרִיתִי אוֹ מוּמָר:

עַל קֶבֶר עֵינִי אַל תִּבְכֶּה

וְיָדַעְתָּ:

זוּג שְׁמָשׁוֹת הַבּוֹכוֹת בַּחֲלַל הַפָּנִים

הֵן כְּשַׁחַר עָצוּב

שֶׁהִזְרִים חֲלָבוֹ הַוָּרֹד

עַל פְּנֵי מֵת אוֹ הָרוּג.

וְיָדַעְתָּ מְאֹד:

הֵן הַבְּכִי אֵינוֹ עֶצֶב,

גַּם שְׁלוּלִית לֹא שֶׁל עֶצֶב

וְלֹא גַּל הַמְּרִירוּת

וְגַלְגַּל הַדְּמָעוֹת לֹא הִדְעִיךְ מֵעוֹלָם

אֶת הַסְּנֶה הַשָּחוֹר שֶׁל הַדָּם –

הוּא נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ עַל הַזֶּרֶם

כְּמוֹ פֶּרַח זָרוּק בָּאָפִיק

אוֹ טִיף־דָּם שֶׁנָּטַף מִן הַפֶּצַע,

הֵן הַבְּכִי אֵינוֹ עֶצֶב –

הוּא רַק קֶצֶף שָׁקוּף

לְאַחַר שֶׁהַמֵצַח

הוֹבִיל אֶת הַגּוּף

אֶל הָעֹמֶק.

אַךְ כָּל זֶה הֲלֹא שֶׁקֶר צוֹרֵב הוּא

שֶׁמַשְׁכִּיר בְּיֵינוֹ אֶת הַלֵּב

וְיָדוּעַ הֵיטֵב,

כִּי עֵינַי – רוֹעֵי־צֹאן – טוֹעֵי דֶּרֶךְ

וַאֲפַר הָעוֹלָם כֹּה קָמֵל,

וּמֶבָּטִי: עֵדֶר דַּל מִתְאַבֵּל

וְצָמֵא מְצַפֶּה הוּא לָעֶרֶב…

---

כרך מסכן

מאת

רפאל אליעז

הִנֵּה: אֲנִי אָבוֹא מֵאֹפֶק הַגָּבוֹהַ

וּוֶרֶד הַחַמָּה מִבֵּית שֶׁחְיִי יִזְרַח,

וּוֶרֶד הַחַמָּה כְּלֶחֶם וְנִחוֹחַ

בְּבֵית שֶׁחְיוֹ הֶחָם שֶׁל בֶּן־עָמָל בַּכְּרָךְ.

אֲנִי אָבוֹא לָעִיר כְּמוֹ הַבֵּן לְאַבָּא,

לְאַבָּא טוֹב שֶׁהֶעֱלִילוּ כִּי רָצַח,

עֲלֵי כַּף יַד הַצְּנוּמָה שֶׁפָּגָה כָּל חֶמְלָה בָּהּ

אָנִיחַ כִּפְרוּטָה אֶת לְבָבִי הַזָּךְ.

וָאֲמַלְמֵל נָבוֹךְ כְּאִלּוּ אַשְׁמָתִי הִיא

שֶׁבְּעֵינָיו נִמְזַג הָרַעַל עִם הָאוֹר,

כְּאִלּוּ זֶה אֲנִי הַזָּר אֲשֶׁר הִגְוִיעַ

עַל סַף בֵּיתוֹ פַּרְפַּר אוֹ יֶלֶד אוֹ צִפּוֹר.

וְעַל בִּרְכֵּי הַמִּדְרָכָה אֵשֵׁב לָנוּחַ

וָאֲלַחֵשׁ שִׂיחִי לָאֹזֶן הָאַבְנִית:

מִתַּחַת לַמִּרְצֶפֶת פֹּה פָּרַח אֲשׁוּחַ

וְרוּחַ לִבְלְבָה לוֹ הַבְּלוֹרִית.

עַל הַגִּבְעָה הַזֹּאת טִפֵּס אֵי־אָז הָעֵדֶר

חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל מִי רָבְצוּ פֹּה בַּמִּרְעֶה

וְהֶחָלִיל סִפֵּר עַל מִי־שֶׁהוּא מִקֶּדֶם

פִּלְאִי וּמְאֻשָּׁר, רוֹאֶה וְלֹא נִרְאֶה.

עַכְשָׁו אַתָּה וַדַּאי מְאֹד רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ

לֹא הַצִּלְצוּל הָרָם שֶׁל שֶׁקֶר חַשְׁמַלִּי

וְלֹא סִלְסוּלֵי גַּרְגֶּרֶת הַקּוֹלְנוֹעַ

אַף לֹא וִדּוּי שֶׁל רַדְיוֹ אֱוִילִי.

כִּי אִם שַׁלְוַת הַכְּפָר שֶׁבְּהִוָּלְדָה הִסְמִיקָה

כְּיוֹם תָּמִים־וָרֹד עַל עֶרֶשׁ תַּכְלִילִי,

הִנֵּה: אֲנִי אָבוֹא וְאֶת זִכְרָה אַדְלִיקָה

כְּמוֹ פַּנָּס עֲנָק בֵּין נַנָּסֵי לֵילִי.

הִנֵּה: אֲנִי אָבוֹא וַאֲבַקֵּשׁ לִסְלֹחַ –

וָלֹא, עִיר הָאוֹרוֹת לַנֶצַח אֲרוּרָה –

אֲנִי אֶרְצֶה מְאֹד בְּתוֹךְ נַפְשֵׁךְ לִגְוֹעַ

כְּמוֹ נָחָשׁ בְּתוֹךְ הַמְּאוּרָה…

---

לאדמה

מאת

רפאל אליעז

כְּפֶצַע חַם פּוֹרֵחַ בְּדָמָיו

אֶכְבֹּש אֶת חֲלוֹמִי לְתוֹךְ גּוּשַׁיִךְ –

הִנֵּה: אֲנִי יוֹתֵר עָצוּב מִסְּתָו,

וְהוּא הַסְּתָו יוֹתֵר דּוֹקֵר מִשָּׁיִת.

הַפְנִי רֹאשֵׁךְ: פָּנַיִךְ סוֹעֲרִים.

אַתְּ לְפָנִים הָיִית שְׁקֵטָה כְּאִמָּא,

וּמִנִּבְכֵי שָׁדַיִךְ הַמָּרִים

נָטְפוּ נִטְפֵי־חֲלֵב־עֲצֶבֶת פְּנִימָה.

וְעַד נִּבְכֵי שָׁדַיִךְ הַמָּרִים

כָּל מַכְאוֹבַי עַכְשָׁו אַזְרִימָה, –

הֲתַכְנִיסִינִי בֵּין רְגָבַיִךְ הַשְּׁחוֹרִים?

הֲלֹא תָּמִיד טוֹבָה הָיִית כְּאִמָּא!

אֶת לַהַט שְׁתִיקָתֵךְ אֲנִי אֶגְמַע,

וְלֹא אֶבְכֶּה שֶׁמֵּת בְּאִישׁוֹנֵי הַשַּׁחַר:

מָתְקוּ נְשִׁיקוֹתַיִךְ מִמִּרְמָה,

וּבְחֶשְׁכָתֵךְ הַפּוֹרִיָּה אֶצְנָחָה.

וְאִם אָקִיץ וְלֹא אָחִישׁ אוֹרָה,

גַּם לֹא אֶרְצֶה סְבִיבִי שְׁבִיבִים לִזְרֹעַ,

אֶהְיֶה כְּמוֹ דְבוֹרָה שֶׁהִשְׁתַּכְּרָה

מִדְּבָשׁ מָרְעָל שֶׁלְּפִרְחֵי הָרֹעַ.

וְאִם אָקִיץ: לְתוֹךְ רַחְמֵךְ אֶחְתֹּר,

כְּאֶל מִנְהֶרֶת מֻצָּתָה רַכֶּבֶת.

אֶהְיֶה כְּמוֹ פַּרְפַּר עָרַג לָאוֹר,

אַךְ אֶת כְּנָפָיו שָׂרַף הוּא בַּשַּׁלְהֶבֶת.

כְּבֶצֶר שֶׁהֻתַּךְ רַבַּת בְּתַבְנִיּוֹת,

וְזָהֳרוֹ דָּעַךְ, טָהֳרָתוֹ הוּעַמָּה,

אֲנִי אֵרֵד אֶל לֵיל הַתְּהוֹמוֹת

עִם נֵטֶל נִשְׁמָתִי שֶׁלֹּא רֻחָמָה.

וְשָׁם אֶמְצָא סִיגַי הַמֻּשְׁלָכִים,

אֲשֶׁר רוֹדְמִים בְּזִיז טָמִיר שֶׁל אֵפֶר,

וְהֵם אוּלַי יוֹדְעִים: הַנְּצָחִים

צָנְחוּ אֶל עֲפָרֵךְ וְנִמְחֲקוּ כְּסֵפֶר.

שָׁם אִיּוֹבֵי־הַדָּם אֲשֶׁר נִפְּצוּ גֵּוָם,

וְיַיִן מְפֹאָר כִּתְמָד עָכוּר הִזְלִיפוּ,

הַיְּחִידִים שֶׁסַּם הַזְּמַן לֹא הֶחֱרִיבָם

יָרִיחוּ בְּרִבְצָם: כִּי עַל לֶחְיֵךְ אָבִיב הוּא.

יָרִיחוּ כִּי אֲנִי נִצְמָד כְּבֵן גּוֹסֵס

וְמְשָׂרֵג זְרוֹעוֹת אֶל זְרוֹעוֹתַיִךְ,

וְאֶל חֵיקֵךְ – אֲגַם לָעַד תּוֹסֵס –

צוֹלֵל לִבִּי כְּשֶׁמֶשׁ חַם שֶׁל קָיִץ.

---

תפילה

מאת

רפאל אליעז

תְּנָה, אֲדוֹנִי, עוֹד אֶלֶף שָׁנָה עֲצוּבוֹת וְאֶחְיֶה אֶת כֻּלָּן,

כִּי מָלְאוּ עֵינַי רָעָב, וְאֵין לְהַשְׂבִּיעָן מָוֶת,

כִּי תַדְלִיק כּוֹכָב מֵעַל שְׂדוֹתַי, וְאֵלֵךְ אַחֲרָיו כְּעָנָן,

כִּי תַשְׁלִיךְ אֵשׁ בִּשְׂדוֹתַי, וְאֶקְצֹר לֶהָבוֹת וְצַלְמָוֶת.

---

הרמוניה

מאת

רפאל אליעז

סָמַךְ אֶת יָדָיו עָלַי, וְיָדַעְתִּי: צְלָלִים.

סָמַךְ אֶת לִבּוֹ עָלַי, וְיָדַעְתִּי: קַיִץ.

שִׁקְשֵׁק נַחַל הַזְּמָן, וּבִזְרָמָיו הַכְּחֻלִּים

נִצָּב הָעוֹלָם כְּדַיָּג,

וְהִגִּיעוּ גַּלִּים עַד שׁוֹקַיִם.

אָמַר הָעוֹלָם: רָם קוֹלְךָ מֵאִילָן,

דִּמְעָתְךָ עֲמֻקָּה מִזֶּמֶר.

הִנֵּה אֶעֱמוֹד עַל חוֹפָהּ בְּצִלְּךָ מוּגָן

וְאָצוּד אֶת צֵידִי לְאֵיִן גֶמֶר.

---

לילה

מאת

רפאל אליעז

לַיְלָה מִלֵּיל, יָפִיתָ, יָפִיתָ,

עָמַקְתָּ מֵעַיִן רוֹאָה.

ּגָּבַהְתָּ, גָּבַהְתָּ, – הַבִּיטָה:

כִּתְרְךָ מִתְנוֹצֵץ עַל גִּבְעָה!

---

עינו של צייר

מאת

רפאל אליעז

ליצחק פרנקל

בְּשֶׁל תַּרְמִית הָאוֹר וְסַכִּינָיו,

בְּשֶׁל לִבּוֹ הַמִּשְׁתַּנֶה בְּסֵבֶר.

בְּשֶׁל רִכְבּוֹ הָרַב,

בְּשֶׁל עָשְׁרוֹ הָרַב –

תֵּרֵד עֵינְךָ אֶל חֲשֵׁכָה לוֹהֶבֶת.

וַתִּוָּתֵר הָעַיִן, – כּוֹס רֵיקָה,

גְּדוֹלָה בָּעִצָּבוֹן, בָּאַהֲבָה – דּוֹעֶכֶת.

כָּאֵפֶר עֲנָוָה, כַּנֶּפֶשׁ עֲשׁוּקָה.

תּוֹעָה וְנִכְלָמָה בֵּין מְדֻמֶּה וָזֵכֶר.

עַל כֵּן אַל נַעֲצֹם עֵינַיִם לְעוֹלָם!

עַד אִם יָבוֹא לְהַשִּׂיאָן הַמֶּרִי.

הֵן חֲפָצִים שְׂרוּפִים פּוֹרְקֵי עֻלָּם.

הֵן אִילָנוֹת הַמְּוַתְּרִים עַל פֶּרִי.

כִּי הָעוֹצֵם עֵינָיו יֻפְקַר בַּמִּלְחָמָה.

דָּמָיו יִבְכּוּ כַּעֲקוּרִים מֵחֶלֶד.

עַל כֵּן נִשָּׂא אוֹתָן כְּנֵזֶר וְחַמָּה,

נִשָּׂא אוֹתָן כְּנֵבֶל, וּגְזַר־דִּין וָפֶלֶא.

בַּהֲרָמַת רִיסִים יִפְתַּח צַיָּר הַשְּׁעָרִים

וּנְסִיכֵי עִנְבָּר, וּפָז, וּתְכֵלֶת,

וַעֲלָמוֹת, וֶאֱלִילִים. וְגִבּוֹרִים

יַקְדִימוּ אֶת פָּנָיו – פְּנֵי אֵל וָיֶלֶד.

צַיָּר קוֹרְאִים לוֹ, שֵׁם חִבָּה

בְּאֶרֶץ הַצְּבָעִים הַלֹּא־נִכְנַעַת.

כָּל דְּמוּת בַּת־צֵל אֵלָיו יוֹצֵא לִבָּהּ,

אֶל הַמַּבִּיט הַלָּז בְּהֶסַּח־דַּעַת.

הַבִּיטוּ גַּם אַתֶּם! עַל רִבּוּעוֹ שֶׁל גַּג אָדֹם

הוּא יַעֲמֹד עָיֵף מִתֹּם, בְּלִי כּוֹבַע.

אֶת הַגַּנִּים יִסְקֹר, עַלִּיז־חֲלוֹם,

וְיַעֲלֶה וְיַעֲלֶה.

כְּדֵי לִפֹּל מִגֹּבַהּ.

אֵיפֹה, אֵיפֹה? אֶל הַצַּמֶּרֶת הַשּׁוֹטָה…

אֶל הַיָּרֹק הָעַרְמוּמִי בַּמַּיִם…

אֶל הַקָּמָה הַזְּהֻבָּה הַמְּטַאטְאָה

אֶת הָאֲוִיר בְּעַפְעַפַּיִם.

כִּי הוּא הֲלֹא שָׁבוּי בְּאֶרֶץ שְׁכוֹל.

וּבְעָרִיצוּת גְּוָנִים יֻכֶּה עַד פֶּצַע.

עֲצֵי תַּפּוּחַ וְשָזִיף תְּלוּיִים בַּתְּכוֹל,

אַךְ הוּא טַנְטָל מִסְכֵּן.

יָדוֹ תִּקְצַר לָנֶצַח…

כָּל שֶׁרָאָה עֵינָם, עֵינָם שֶׁל צַיָּרִים,

רָאָה אוֹתָהּ פְּקוּחָה נִשֵּׂאת בְּדַהַר.

וְהִיא פְּקוּחָה תָּמוּת בְּעַב־הַיְּעָרִים, –

תּוֹעָה אַחַר צְלָלִים כְּרוּחַ וּכְנַעַר.

---

קול ביער

מאת

רפאל אליעז

לאורי

הָאֲפֵלָה דּוֹמַעַת –

מִכָּאן עָבַר הַמָּוֶת,

מִכָּאן עָבַר הַמָּוֶת

אִמִּי אֵינָהּ יוֹדַעַת.

אִמִּי אָפְתָה לִי לֶחֶם,

אִמִּי מָזְגָה לִי יַיִן,

אִמִּי מָזְגָה לִי יַיִן

בְּנֶפֶשׁ מִתְחַיֶּכֶת.

לֵילוֹת, לֵילוֹת, הַמְתִּינוּ:

רַגְלִי, רַגְלִי מָעָדָה.

לֵילוֹת, לֵילוֹת, הַמְתִּינוּ

עַד אִם לִבִּי אֶסְעָדָה.

אֶגְמַע מִכּוֹס הַיַּיִן,

אֶנְגֹס מִפַּת הַלֶּחֶם,

אֶנְגֹס מִפַּת הַלֶּחֶם

אֶשַׁק אִמִּי בָּעַיִן.

וְעוֹד אֹמַר לְאִמָּא:

סִלְחִי שֶׁרַק עַד בֹּקֶר,

סִלְחִי שֶׁרַק עַד בֹּקֶר

כִּי שְׁעָתִי הִקְדִימָה.

כִּי שָׁם בְּסֵתֶר יַעַר

כַּת בַּחוּרִים הָיִינוּ,

כַּת בַּחוּרִים הָיִינוּ

כֻּלָּם עוֹבְדֵי הַסַּעַר.

הֲיִי אַתְּ הַמְבָרֶכֶת,

כִּי לָךְ נִגְזַר חַכּוֹת לִי,

כִּי לָךְ נִגְזַר חַכּוֹת לִי

וְלִי נִגְזַר לָלֶכֶת.

כִּי לַלֵּילוֹת הִבְטַחְתִּי.

וְהֵמָּה יְכַסּוּנִי,

וְהֵמָּה יְכַסּוּנִי

בַּחֹשֶׁךְ שֶׁנִּצַּחְתִּי.

---

נער וסומא

מאת

רפאל אליעז

הַסּוּמָא:

מִי יִתֵּן וְאֵלֵךְ בְּעִקְבֵי הַהֵדִים,

שֶׁעוֹלִים מֵרַגְלַיִם קְטַנּוֹת,

כִּי גַּם אֵלַי, לְפָנִים הִתְחַיְּכוּ יְלָדִים

וְעֵינַי צָחֲקוּ מַקְרִינוֹת!

מִי יִתֵּן וְאֵלֵךְ בְּעִקְבֵי הַהֵדִים,

שֶׁעוֹלִים מֵרַגְלַיִם קְטַנּוֹת!

הַנַּעַר:

מִי יִתֵּן וְאֵלֵךְ, וּפָנַי לַזָּקֵן,

הַמּוֹצֵא אֶת שְׁבִילוֹ גַּם בַּיַּעַר הָעָב,

כִּי הָיוּ לִי הָיֹה אֵם, וְכֶלֶב, וְקֵן,

וּבַקֵּן שְׁתֵּי יוֹנִים, שֶׁקָּנָה לִי הַסָּב.

מִי יִתֵּן וְאֵלֵךְ, וּפָנַי לַזָּקֵן,

הַמּוֹצֵא אֶת שְׁבִילוֹ גַּם בַּיַּעַר הָעָב.

הַסּוּמָא:

קְרַב אֵלַי, נַעֲרִי, כִּנּוֹרִי וְקוֹלִי,

בְּעוֹרְקַי יֵשׁ נִגּוּן שֶׁנּוֹשֵׁק מֶרְחַקִּים,

שֶׁזּוֹכֵר מִשְׂחָקְךָ בִּלְבוּשׁוֹ הַפִּלְאִי

וּבוֹ שְׂפַת־חֲכָמִים וְשִׁיר מַיִם זַכִּים.

קְרַב אֵלַי, נַעֲרִי, כִּנּוֹרִי וְקוֹלִי,

בְּעוֹרְקַי יֵשׁ נִגּוּן שֶׁנּוֹשֵׁק מֶרְחַקִּים.

הַנַּעַר:

הַאֶחְלֹם כִּי הָיִיתִי אֶשְׁכּוֹל בַּמִּדְבָּר?

הַאֶחְלֹם כִּי הָיִיתִי כָּנָף שֶׁבַּזְּבוּל?

לוּא יָדַעְתָּ, סָבִי, פְּתֹר נִגְלֶה כְּנִסְתָּר

וְהָלַכְתִּי אִתְּךָ עַד אֵין־דַּעַת־וּגְבוּל.

הַאֶחְלֹם כִּי הָיִיתִי אֶשְׁכּוֹל בַּמִּדְבָּר?

הַאֶחְלֹם כִּי הָיִיתִי כָּנָף שֶׁבַּזְּבוּל?

הַסּוּמָא:

כְּבָר הַלַּיְלָה יוֹרֵד, טַל שָׁחֹר בִּבְשָׂרִי,

וְאָחוּשָׁה רַק זֹאת: אֵיךְ גָּדַלְתִּי עַד לֵב,

וְכִי עוֹד לֹא אוּכַל. בּוֹא אֵלַי, נַעֲרִי,

כִּי בָּקַע כְּבָר הַפְּרִי, עֲסִיסוֹ כְּבָר זוֹלֵף,

זֶה עֲסִיס הָאָסוֹן, שֶׁהֵאִיר לִי פָּנָיו,

וְהִרְחִיק אֶת קִבְרִי, כִּי נִכְסַפְתִּי אֵלָיו.

הַנַּעַר:

לֹא אָבִין לִדְבָרְךָ, אַךְ אָבוֹא וְאֶקְרַב.

כִּי צָמֵאתִי לַקּוֹל, רַק לַקּוֹל, רַק לַקּוֹל.

כְּבָר הַלַּיְלָה יוֹרֵד, כְּבָר שׁוֹתֵק הַכּוֹכָב,

וַאֲנִי מִתְיָרֵא מִסְּגֻלּוֹת שֶׁלַּכְּחֹל,

וַאֲנִי מִתְיָרֵא מִמּוֹתוֹ שֶׁל מֶרְחָב,

וַאֲנִי מִתְיָרֵא מִקְּרִיאַת תַּרְנְגוֹל.

---

גברת בדידות

מאת

רפאל אליעז

מַר הַבֹּקֶר נוֹלַד בַּחֲדַר־הָרַחְצָה

וּמִשָּׁם הוּא יָצָא מְסֻבָּן עַד הַמֵּצַח

וְאָז רוּחַ מָשְׁחֶזֶת גִּלְּחָה וּפָצְעָה

אֶת פָּנָיו, בְּמָקוֹם בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הֵנֵצָה.

כֶּתֶם דָּם הִצְטַיֵּר בְּסַנְטֵר הָרָקִיעַ,

כְּמַגֶּבֶת הֶחֱלִיק הַמִּפְרָשׂ הָרָטֹב,

וּצְפִירָה רְחוֹקָה שׁוּב חָזְרָה וְהוֹדִיעָה:

בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב!

לֹא נִדְהַמְתִּי מִזֶּה וְלֹא רַצְתִּי לִקְרַאת,

לֹא תָּלַשְׁתִּי פְּאוֹת־עֲנָנִים כִּטְרֹף טֶרֶף,

כִּי אֲנִי עוֹד כִּרְסַמְתִּי לֵילִי הָאֶחָד

מִכָּל אֶלֶף לֵילַי שֶׁנָּשְׁרוּ לִי בַּדֶּרֶךְ.

וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, הָאַחֲרוֹן מִכֻּלָּם,

הִתְרַפֵּק עַל שִׁכְמִי וְהִפְצִיר בִּי לָשֶׁבֶת,

הוּא רָקַם עַל פָּנַי חִיּוּכִים שֶׁל צַלָּם

וּבִקֵּשׁ סְלִיחָתִי בְּעֵינַיִם שֶׁל עֶבֶד.

זֶה לֵילִי הָאַחֲרוֹן הִתְרַפֵּס כְּכוּשִׁי

וְזֵרָה לְרַגְלַי אֶת עֵינָיו לְמַזְכֶּרֶת,

הוּא בִּקֵּשׁ לְהַגִּיד, כִּי חַיָּיו הֵם קָשִׁים

וְכִי שַׁחַר חִוֵּר יְמִיתֶנּוּ בְּלִי חֶרֶב.

אָז יָדַעְתִּי מְאֹד, כִּי הַחֶדֶר הוּא רֵיק

וְהַסַּף הָאִלֵּם יְקַדְּמֵנִי בְּשֶׁקֶט,

וְהַלַּיְלָה יָסֹב כְּצִיר־דֶּלֶת חוֹרֵק

הַיָּרֵא לְסַפֵּר לְעַצְמוֹ אֵיזֶה שֶׁקֶר.

אַךְ מֵעֵבֶר לַסַּף כְּבָר יָשְׁבָה הַבְּדִידוּת

כִּגְבֶרֶת פִּקְחִית חֲצוּפָה מוּל הַבֹּקֶר,

הִיא הִזְמִינָה אוֹתִי עַל בִּרְכֶּיהָ לָמוּת,

בְּלִי סִיגָרָה בַּפֶּה וּבְלִי רַעַל בָּעֹקֶץ.

בְּדַרְכֵּךְ אֶל חֶדְרִי לֹא הָיוּ מִכְשׁוֹלִים,

כִּי דַּלְתִּי הִיא פְּתוּחָה לְכָל שֵׁד וְיָרֵחַ

אַךְ גָּבוֹהַ מְאֹד הַמִּפְתָּן בִּשְׁבִילִי

וְאֵינֶנִּי רָצוּי לְעַצְמִי כְּאוֹרֵחַ.

לָךְ נִדְמֶה, הוֹ גְּבִרְתִּי, כִּי חָכַמְתְּ וְיָפִית,

לָךְ נִדְמֶה, כִּי אִמִּי כְּבָר וִתְּרָה וְאֵינֶנָּה,

אַךְ זִכְרִי, כִּי אִמִּי הִיא אִשָּׁה קַנָּאִית,

הַנּוֹשֵׂאת פְּרִי־נָקָם בְּמַבָּט כִּבְתוֹךְ טֶנֶא.

וּבְכָל זֹאת אֶכָּנֵס וְאֵשֵׁב לִי רָצוּץ,

וְאֶקְרָא לִי בַּסֵּפֶר שֶׁעוֹד לֹא כְּתָבוּהוּ,

הַגִּבּוֹר הוּא בַּרְנָשׁ, שֶׁתָּמִיד לָן בַּחוּץ,

וְשׂוֹנֵא אֶת חֶדְרוֹ וְאוֹהֵב אֶת הָרוּחַ.

לוּא פָּגַשׁ בְּמִקְרֶה אֶת כְּבוֹדֵךְ בַּדְּרָכִים,

וְשִׁסָּה אֶת עַצְמוֹ לִקְרָאתֵךְ כְּמוֹ כֶּלֶב,

עַל פָּנַיִךְ תִּפְּלִי מִתְפָּרֶצֶת בִּבְכִי,

בְּכִי עַלְמָה שֶׁנָּבְלָה שָׁם מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת.

וְאוּלַי יְחַיֵּךְ אִם עָיֵף הַגִּבּוֹר,

יִכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ וְיַרְשֶׁה לָךְ לִנְבֹּחַ,

הוּא יַטֶּה אֶת שִׁכְמוֹ וְיִפְרֹק מִגַּבּוֹ

כָּל שַׂקֵּי הַחִטָּה שֶׁל הָאוֹר וְהַכֹּחַ.

הוּא יָנוּחַ מְעַט בַּחֲדַר הָרַחְצָה,

וּמִשָּׁם הוּא יִבְרַח מְסֻבָּן כַּיָּרֵחַ,

הָרוֹכֵל הַמִּקְרִי יִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד

וְיִצְחַק בְּתֻמּוֹ וְיַחְשֹׁב: הִשְׁתַּגֵּעַ!…

---

איגרת לאחותי

מאת

רפאל אליעז

בְּדִידוּתֵךְ כִּי תִּסְעַר, בַּת־אִמִּי,

לֹא אֲנִי אֲבִיאֵךְ לְמִנְחָה לָהּ,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת הַבְּדִידוּת,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת.

וְהָיָה כִּי חָטָאתִי בָּזֹאת,

חֶטְאִי לֹא יִסְלַח הַסּוֹלֵחַ,

וְסָלְחוּ לִי רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

בְּעֵינַיִךְ כִּי יַעַל הַלַּעַן,

מֵעָלַי אֲסִירֵן, בַּת־אִמִּי,

מֵעָלַי אֲסִירֵן,

וְיוֹנִים אֲמַלְּאֵן,

וְיוֹנִים רוֹנְנוֹת הֲמֻלָּה וְהִגּוּי

וּצְחֹרוֹת־נְשָׁמָה־וְנוֹצָה.

וְהָיָה אִם פָּקַחְתְּ אֶת עֵינַיִךְ,

אָחוֹת,

אֶשְׁנַבִּים יִקָּרְעוּ בִּבְשָׂרֵךְ,

וַיָּרִיעוּ לָאוֹר.

אָז גָּדֵר, וְחוֹמָה, וּצְרִיחַ,

יִזְקְפוּ קוֹמָתָם

וְנָתַתְּ מַבָּטֵךְ

עַל צַלְעָם כִּי יָנוּחַ,

עַד הֱיוֹת הֶחָלָל שִׁיר אֶחָד

וְשָׁמַעְתְּ תְּפִלַּת אֲבָנִים

מִשְׁתַּלַּחַת כְּלַחַן־סוּפוֹת.

*

וְלָעֶרֶב יָצָאתִי, אָחוֹת,

וְהָעֶרֶב רֵיקָן,

וְלַלַּיְלָה יָצָאתִי, אָחוֹת,

וְהַלַּיְלָה שַׁכּוּל.

כִּי תֶּחְמַר עָגְמָתֵךְ, בַּת־אִמִּי,

לֹא אֲנִי מִלִּבֵּךְ אֶגְמָעֶנָּה,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת הָעָגְמָה,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת.

וְעַד בֹּקֶר צִפִּיתִי, אָחוֹת,

כִּי יָעוּף מִנִּי שֹׁבֶךְ מַבָּט,

וְעַד בֹּקֶר צִפִּיתִי, אָחוֹת,

וָאֶשְׁמַע פְּסִיעָתֵךְ הָרַכָּה,

וְהִנֵּה נִפְרְשׂוּ הַחַיִּים

כְּמִשְׁטָח שֶׁל צְלִילֵי־עוּגָבִים,

עֲלֵיהֶם תַּעַבְרִי, שׁוֹקֵטָה

עֲטוּפָה בְּצַמְרֵךְ הָאָדֹם,

וְהַקֶּרַח אֲשֶׁר בְּעִירִי

יְחַיֵּך כְּפָדוּי.

וּבְעָבְרֵךְ חוּצוֹתֶיהָ, אָחוֹת,

תִִּמָּלֵא הִיא כְּנָפַיִם זַכּוֹת,

וּבְעָבְרֵךְ חוּצוֹתֶיהָ, אָחוֹת,

יֶהֱמֶה שָׁם הַטַּף

כְּתִזְמֹרֶת שְׁכֵחוּהָ בָּרוּחַ

וְכוֹבְעֵי נְעָרִים יִרְהֲבוּ

כְּצִיצֵי הַשָּׂדוֹת בְּאִיָּר,

וּבִפְרֹחַ הַלַּיְלָה, אָחוֹת,

וַעֲלוֹת יְרֵחוֹ הַבָּשֵׁל

גַּם חֶדְוַת פְּשׁוּטֵי־יוֹם

אֶל שְׁמָשׁוֹת תַּעֲלֶה

וַתִּרְאִי אֶת בָּתֵינוּ מְלֵאִים

זֶמֶר צַח חֲתָנִים וְכַלּוֹת.

וְעַתָּה לִי בְּשׂוֹרָה, בַּת־אִמִּי,

זוֹ בְּשׂוֹרָה מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים,

מִיָּמִים, שֶׁאָדָם הִתְפַּלֵּא

אֶל מַרְאֵהוּ בַּמַּיִם

וַיִּצְחַק,

מִיָּמִים, שֶׁאָדָם הִתְפַּלֵּא

אֶל צִפּוֹר בַּגְּבָהִים

וַיִּקְרָא,

מִיָּמִים, שֶׁאָדָם הִתְפַּלֵּא

אֶל לִבּוֹ

וַיֹּאהַב,

וּמֵאָז לֹא חָדַל עוֹד מִלֶּכֶת

וּתְמֹהַּ,

כְּנִשָּׂא עַל כַּנְפֵי־אֱמוּנַת יְלָדִים:

כְּנִשָּׂא עַל אֱמֶת רִאשׁוֹנָה

(שֶׁהוּא חַי!)

עַד אֲשֶׁר יִתַּצַּב מוּל עַרְבּוֹ,

וְשָׁעוּן אֱלֵי סֶלַע־עֲנָק

הוּא יַבִּיט בַּכּוֹכָב הַגָּדוֹל

וַיִּרְאֶה בּוֹ גּוּפוֹ הַמּוּאָר –

זֶה הַפֶּלֶא עַצְמוֹ

שֶׁרָאָהוּ

רַבּוֹת

בַּדֶּרֶךְ…

זֶמֶר עַל הָרוֹעָה הַקְּטַנָּה

מאת

רפאל אליעז

---

זמר על הרועה הקטנה

מאת

רפאל אליעז

כַּאֲשֶׁר תֵּעָצַמְנָה עֵינַי

וְאֶשְׁכַּח אֶת עֶדְרִי וְיוֹנַי.

עוֹד אֶזְכֹּר, עוֹד אֶזְכֹּר, יְדִידַי,

הָרוֹעָה הַקְּטַנָּה מִן הַגַּיְא.

כּוֹכָבִים יִדְעֲכוּ מֵעָלַי

וְהַחשֶׁךְ יְכַס אֶת חַיַּי,

אַך אֲנִי עוֹד אֶרְאֶה לְפָנַי

הָרוֹעָה הַקְּטַנָּה מִן הַגַּיְא.

בָּאִילָן יֵאָלְמוּ צִפֳּרִים

וְהָרוּחַ יִדֹּם בֶּהָרִים,

יַחֲרִישׁ חֲלִילִי וְזִמְרוֹ,

אַךְ אֶשְׁמַע אֶת צִלָּהּ בְּעָבְרוֹ.

וְהָיָה כִּי אֶפְקַח אֶת עֵינַי,

וְהִנֵּה הָרוֹעָה מִן הַגַּיְא.

כִּגְדִיָּה שְׁחַמְחַמָּה בֵּין גְּדָיַי

הִיא פּוֹעָה וְשׁוֹאֶלֶת: “מָתַי?”

הִיא שׁוֹאֶלֶת: "מָתַי בַּחוּרִי

תְּבָרֵךְ אֶת אִמִּי בִּכְפָרִי

וְתֹאכַל מִפִּרְיָהּ בְּגַנָּהּ,

וְתִשְׁתֶּה עִם אָבִי מִיֵּינָהּ?"

וָאָשִׁיב לָרוֹעָה הַקְּטַנָּה:

לֹא אֶטְעַם מַפִּרְיָהּ בְּגַנָּהּ,

לֹא אֶשְׁכַּר מִיֵּינָהּ בְּגִתָּהּ,

רַק בִּקַּשְׁתִי לִשְׁכֹּחַ בִּתָּהּ.

כִּי מֵאָז רְאִיתִיהָ בַּגַּיְא,

נִסְתַּתְּרוּ הַשְּׁבִילִים מִפָּנַי,

וְאֵינֶנִּי שׁוֹתֶה אֶת מֵימַי,

וְאֵינֶנִּי נוֹשֵׁק לִרְחֵלַי.

---

דוניקה

מאת

רפאל אליעז

הַלַּיְלָה הוּא חִוֵּר כַּכּוֹכָב,

וְאַתְּ, דּוֹנִיקָה, עוֹד יוֹתֵר.

אִמְרִי, דּוֹנִיקָה,

מַה מֵּצִיק לָךְ?

חָלַמְתְּ חֲלוֹם וַיִּפָּתֵר.

לְבַת קַלָּה כָּאַיָּלוֹת

יִקְנֶה הָאָב אַנְפִּילָאוֹת.

אַנְפִּילָאוֹת שֶׁל מֶשִׁי רַךְ,

זוּג לְאִמֵּךְ, זוּגַיִם לָךְ.

אָבִי, אָבִי

מְצָא תְּרוּפָה לְמַכְאוֹבִי.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

בִּתְּךָ תֶּחְדַּל

לִהְיוֹת חִוֶּרֶת.

אַךְ מַה חֲבָל, אַךְ מַה חֲבָל,

שֶׁבְּחִיר לִבִּי אוֹהֵב אַחֶרֶת!

הַלַּיְלָה יְגוֹנִים, דּוֹנִיקָה,

עֵינַיִךְ לַיְלָה וְיָגוֹן.

אִמְרִי, אִיזִ’יקָה,

מַה מֵּצִיק לָךְ?

כֹּל שֶׁתִּרְצִי

לִי לְרָצוֹן.

---

זמר כלה

מאת

רפאל אליעז

לַיְלָה בְּלִי נִים.

רֶנֶן קְדוּמִים.

רוּחַ, רוּחַ מִגַּנִּים

פֶּתַע הֵבִיא

פֶּתַח נָוִי

קוֹל אֲהוּבִי.

לִבִּי, לִבִּי,

עַל סֶלַע נָטוּעַ

וּבְצִלּוֹ

מַבּוּעַ.

לַיְלָה בְּלִי נִים.

יְלֵל תַּנִּים.

דֹּמּוּ, אַחַי הַקְּטַנִּים!

דֹּמּוּ, אַחַי הַקְּטַנִּים,

עַד אִם עָלָה

קוֹל מִן הַדְּמִי:

בְָּאתִי כַּלָּה!

---

שיר התופרת

מאת

רפאל אליעז

א

חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ,

זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא

לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ,

יַעַר וּסְתָווֹ.

יַעֲמֹד מִנֶּגֶד

וְאֶרְאֶה עֵינָיו

וְאֶחְשֹׁב לִי רֶגַע:

הוּא עָצוּב כַּסְּתָו.

הוּא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ,

דֶּרֶךְ רְחוֹקָה.

לוֹ סִפֵּר כָּל פֶּרַח:

הִיא שָׁם מְחַכָּה.

כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת,

כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת.

וְלִבָּהּ – אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל –

כְּבָר צִפָּה לַלֵּיל.

וְלִבָּהּ – אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל –

בֵּין צְלָלִים הָיָה צוֹלֵל.

אֶל בֵּיתָהּ אַתָּה זוֹחֵל –

אוֹר בָּעֲרָפֶל.

ב

חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ,

זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא

לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ,

לַיִל וּזְהָבוֹ.

הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי,

בִּלְעָדַיִךְ מַר,

וְכָעֵת מוּזָר לִי

לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.

אַתְּ עָצַמְתְּ עֵינַיִךְ,

כִּי אַתְּ לִי, רַק לִי.

לוֹט אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ:

עֶרֶב חַכְלִילִי.

עוֹד יֹאמַר לִי: עוֹלָמֵךְ

סוֹד נִפְלָא שֶׁלֹּא הֻגַּד.

יוֹם הוֹלֵךְ וְאוֹר דּוֹעֵךְ,

לִי זוֹרַחַת אַתְּ.

וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ:

סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח,

לָאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי,

חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!

---

זמר הפרש

מאת

רפאל אליעז

כּוֹכַב שַׁחַר בָּעֲרָבָה.

דְּהַר סוּסִי בֶּן־סַעַר,

כַּלָּה צוֹפָה בַּשַּׁעַר.

כּוֹכַב שַׁחַר בָּעֲרָבָה.

זָהָב עַתִּיק כַּנֵּצַח,

נוֹטֵף נוֹטֵף עַל מֵצַח.

כּוֹכַב שַׁחַר בָּעֲרָבָה.

מִמֶּרְחַקִּים הַבַּיִת

פּוֹקֵחַ אֶשְׁנַבַּיִם.

כּוֹכַב שַׁחַר בָּעֲרָבָה.

מֵעַל כִּפַּת הַבַּיִת

רוֹחֵף צִלּוֹ שֶׁל עַיִט.

כּוֹכַב שַׁחַר בָּעֲרָבָה.

עֵינֵי פָּרָשׁ תִּבְעַרְנָה,

עֵינֵי הַסּוּס תִּשְׁחַרְנָה.

טְלָלִים אוֹרוּ בָּעֲרָבָה.

עַל גּוּף פָּרָשׁ בֶּן־חַיִל

בּוֹכִים כּוֹכְבֵי הַלַּיִל.

---

שיר זמר להגר

מאת

רפאל אליעז

דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ – אֵי אָבְדָה בַּמֶּרְחָבִים?

לוּא זָרְחוּ עַל הָגָר כּוֹכָבִים!

צֵל עֲנֶנֶת לוּא נִפְרַשׂ עַל הָגָר!

כְּנַף־צִפּוֹר לוּא חָלְפָה בַּמִּדְבָּר!

עוּרִי, הָגָר!

עוֹד הַלַּיְלָה יִפְרַח הַמִּדְבָּר.

עוּרִי, הָגָר!

עוֹד שֶׁקֶט לְשֶׁקֶט יְדַבֵּר

כִּבְאֵר אֶל בְּאֵר.

אָהֳלֵךְ מוּל הָרוּחַ יִנָּטַע:

לֹא תִּבְכֶּה שׁוּב הָגָר לְבַדָּהּ.

זֶמֶר נַחַל יֶהֱמֶה בְּכַדֵּךְ

וְחָלָב בְּשָׁדֵךְ.

טַל־בֹּקֶר בְּרִיסַיִךְ יָנֵץ

וְלִבֵּךְ יִתְמַלֵּא אוֹר־אֵין־קֵץ.

עוּרִי, עוּרִי, לֹא־נֻחֲמָה, עוּרִי, עוּרִי!

עוּרִי, עוּרִי, לֹא־רֻחֲמָה, עוּרִי, עוּרִי!

עוּרִי, עוּרִי, אֵשׁ רוֹדֶמֶת, עוּרִי, עוּרִי!

עוּרִי, עוּרִי, אֵשׁ נוֹקֶמֶת, עוּרִי, עוּרִי!

עוּרִי, עוּרִי:

נַעַר קָט צוֹפֶה אֵלַיִךְ!

לַהַט, לַהַט! רַחֲמוּהָ, הַסְּלָעִים!

אֵל נָקָם, אֵל נוֹרָא בַּגְּבָהִים!

לוּא טְרָפוּהָ תַּנִּים בַּמִּדְבָּר,

לֹא הָיָה אֱלֹהִים אַכְזָר.

עוּרִי, יָפָה!

הַפִּילִי תְּפִלָּתֵךְ זוֹעֲפָה!

עוּרִי הָגָר!

לֹא שֶׁמֶשׁ עוֹר פָּנַיִךְ עָמְמָה,

שִׁפְחָתִי הַתַּמָּה!

לֹא כְּפוֹר שְׂפָתֵךְ כְּסוּסָה;

לָךְ הָיְתָה אֲדוֹנִית מְאוּסָה.

עוּרִי, יָפָה!

הַפִּילִי תְּפִלָּתֵךְ חֲצוּפָה!

אִם לֵב־אֲבָנִים לֹא נִשְׁבַּר בִּזְעָקָה,

שִׁפְחָתִי הָרַכָּה,

עֹל־שָׁדַיִךְ הַשְׁלִיכִי אֶל דַּרְדַּר

וּבְשָׂרֵךְ – לַצְּבוֹעִים בַּמִּדְבָּר!

---

זמר אהבה לים

מאת

רפאל אליעז

א. זֶמֶר הַבֵּן לָאֵם

אִם עוֹד הַחשֶׁךְ רַב וְאֵין כּוֹכָב לִי

וְאִם הַיָּם גּוֹעֵשׁ,

עַל תֹּרֶן סְפִינָתִי הַדְלִיקִי, אִמָּא,

שׁוֹשַׁנָּה שֶׁל אֵשׁ.

וְאִם הֶחֱוִירוּ עַד בְּלִי שְׂחוֹק שָׁמַיִם

וְחוּט הַשַּׁחַר דַּק,

הוֹשִׁיטִי יָד חַמָּה, בָּרְכִינִי, אִמָּא,

וְלֵב אֶל לֵב יֶחֱזַק.

אִם כַּלָּתִי בַּחֲלוֹמָהּ תּוֹפֶרֶת

כֻּתֹּנֶת לָאָהוּב,

נַשְּׁקִיהָ חֶרֶשׁ עַל מִצְחָהּ, הוֹ אִמָּא,

אִמְרִי לָהּ כִּי אָשׁוּב.

וְאִם תִּשְׁאַל מָה הַנָּתִיב בַּיָּם לִי,

וּמַה לִּי אֲצוֹדֵד,

הַגִּידִי לָהּ, מִנְחַת פְּלָאִים, הוֹ אִמָּא,

לָרַךְ שֶׁיִּוָּלֵד.

ב. זֶמֶר הָאֵם לַכַּלָּה

רְאִי, בִּתִּי, מִפְרָשׂ בֵּין יָם וּתְכֵלֶת,

זוֹ בְּרִית אֵימָה וָתֹם.

עַל נֵזֶר הַגַּלִּים פּוֹסֵעַ יֶלֶד,

וּלְרַגְלָיו תְּהוֹם.

עַל נֵזֶר הַגַּלִּים סְפִינָה דּוֹהֶרֶת.

שָׁקֵט הַיָּם, שָׁקֵט.

אַךְ אִם לְפֶתַע מֵעֵינַי נִסְתֶּרֶת,

לִבִּי עָלַי כְּמֵת.

שִׁמְעִי, בִּתִּי, כִּנּוֹר הוֹמֶה בָּרוּחַ.

קוֹל בְּנִי וְקוֹל דּוֹדֵךְ.

רְאִי, בִּתִּי, אִם מִפְרָשׂוֹ קָרוּעַ,

יָנוּחַ עַל זְרוֹעֵךְ.

הֶחֱשִׁיךְ, בִּתִּי, אֵין יָם, אֵין גַּל, אֵין שַׁיִט.

תִּמְכִינִי וְנֵלֵךְ.

אַל תַּעֲלִי הַלַּיְלָה נֵר בַּבַּיִת,

פֶּן בֹּוכִיָּה אֶרְאֵךְ.

ג. זֶמֶר הַכַּלָּה לַחֲתָנָהּ

בְּלֶב־יַמִּים אִם יְסַפְּרוּ רֵעֶיךָ,

בְּלַחַשׁ רַב – סוֹדִי

שֶׁכַּלָּתְךָ נוֹשֶׁקֶת צְעָדֶיךָ, –

אַל תַּאֲמִין, דּוֹדִי!

אַל תַּאֲמִין שֶׁנֶּחָמָה פְּצָעַי לִי,

וְכִי אֶבְכֶּה עַד אוֹר,

אִם כִּי לִבִּי מְעַט שׁוֹמֵם הַלַּיְלָה

כִּכְלוּב בְּלֹא צִפּוֹר.

אִמְּךָ טוֹבָה עָלַי. וְעֹז שׁוֹפֵע

מִדִּבּוּרָהּ הַחַם,

אַף כִּי תִּמְצָא אֶת מֶלַח דִּמְעוֹתֶיהָ

בְּכָל טִפָּה שֶׁל יָם.

אַךְ יֵשׁ שֶׁהִיא צוֹחֶקֶת וְרוֹנֶנֶת:

"חוֹזְרִים כְּבָר הַבָּנִים!

רְאִי, בִּתִּי, רְאִי: עַל גַּג בֵּיתֵנוּ

מִתְעוֹפְפוֹת יוֹנִים!"

פִּזְמוֹן חוֹזֵר

כִּפַּת־זָהָב מֵעָל

תַּחְתַּי תְּהוֹם וּדְמִי.

שָׂאֵנִי גַּל,

שָׂאֵנִי גַּל

אֶל אֶרֶץ חֲלוֹמִי!

שָׂאֵנִי בִּתְבוּנָה

וְאַל תִּשְׁאַל־נָא מַה לִּי:

צִפּוֹר קְטַנָּה

צִפּוֹר קְטַנָּה,

בָּאֹפֶק מְחַכָּה לִי.

לָשִׁיר הִיא לֹא תֶּחְדַּל

וְלֹא תֶּחְדַּל חַכּוֹת.

שָׂאֵנִי גַּל,

שָׂאֵנִי גַּל

כְּנָפֶיהָ עוֹד רַכּוֹת!

כָּל עוֹד הַיָּם כָּחֹל

אָהוֹב הִיא תֶּאֱהָבֵנִי

הִיא לֹֹא תִּמְחֹל,

הִיא לֹא תִּמְחֹל

אִם פֶּתַע תַּעַזְבֵנִי.

כִּפַּת־זָהָב מֵעָל

תַּחְתַּי תְּהוֹם וּדְמִי.

שָׂאֵנִי גַּל,

שָׂאֵנִי גַּל

אֶל אֶרֶץ חֲלוֹמִי!

---

שיר העמק

מאת

רפאל אליעז

פְּלָדָה כְּחֻלָּה הֵם הַשָּׁמַיִם, –

כִּבְשָׁן אָדֹם הוּא לְבָבִי.

תִּשָּׂא נַפְשִׁי חֶדְוַת־עֵינַיִם

כְּשֵׂאת גּוּפִי אֶת מַכְאוֹבִי.

הַיָּד חוֹרֶשֶׁת,

הַדָּם גּוֹעֵשׁ, –

צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

עָלוּ בָּאֵשׁ.

אוֹר, אוֹר, אוֹר אוֹר, –

כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר;

הַגִּלְבֹּעַ

מִתְנַשֵּׁק עִם הַתָּבוֹר.

הַיָּד חוֹרֶשֶׁת

הַלֵּב יִקְצֹר, –

מַגַּל הַקֶּשֶׁת

מִי יַעֲצֹר.

שְׁזוּפַת יָגוֹן כָּאֲדָמָה אַתְּ,

אַךְ עַל פָּנַיִךְ אוֹר יָהֵל,

אוֹר הַתּוֹחֶלֶת הַדּוֹמַעַת

אֶל הַסּוּפָה שֶׁתִּשְׁתּוֹלֵל.

הַיָּד חוֹרֶשֶׁת…

כִּי בַּסּוּפָה נָעוּפָה שְׁנֵינוּ

כִּשְׁתֵּי רוּחוֹת זוֹ נֶגֶד זוֹ,

וְכֹה דְּבוּקוֹת כִּזְרוֹעוֹתֵינוּ

עוֹד שׁוּם זְרוֹעוֹת לֹא נֶאֶחְזוּ.

   הַיָּד חוֹרֶשֶׁת…

---

מדן ועד באר־שבע...

מאת

רפאל אליעז

מִדָּן וְעַד בְּאֵר־שֶׁבַע

יִרְחֲבוּ גְּבוּלִים.

אַרְצֵנוּ

תִּיף שִׁבְעִים וָשֶׁבַע,

תִּפְרַח בְּזֶמֶר

גְּאוּלִים.

מִדָּן וְעַד בְּאֵר־שֶׁבַע

הַקֵּץ לַיְשִׁימוֹן.

בַּשְּׁפֵלָה

וְעַל פְּנֵי גֶּבַע

נֹגַהּ זַיִת

וְרִמּוֹן.

מִדָּן וְעַד בְּאֵר־שֶׁבַע

מִשְׁכְּנוֹת אַחִים,

הַמּוֹלֶדֶת

חֵיק עָמָל וָטֶבַע –

הוֹרָתֵנוּ

לִנְצָחִים!

---

בואה דודי

מאת

רפאל אליעז

לַיְלָה יוֹרֵד

עַל הַפְּתָחִים

לָךְ מְחַכִּים

כָּל הַפְּרָחִים.

לָךְ מְחַיֵּךְ

טַל אֲבִיבִים,

בּוֹאִי, תַּמָּה,

אֶל כּוֹכָבִים!

לַיְלָה עָמֹק,

לֵיל הַפְלָגוֹת.

כְּבָר מַפְלִיגוֹת

כָּל הַתּוּגוֹת.

כְּבָר נִפְתָּחִים

הַמֶּרְחַקִּים,

כָּל הַדְּרָכִים

כְּבָר מְחַכִּים.

שֶׁבַע שָׁנִים פָּרְחוּ שׁוֹשַׁנִּים,

שֶׁבַע שָׁנִים

נָסְעוּ עֲנָנִים.

שֶׁבַע שָׁנִים

לֵילוֹת וְיָמִים

אוֹתָךְ לֹא שָׁכַח

נַעַר תָּמִים.

בּוֹאָה, הַנַּעַר,

אֲנִי בַּשַּׁעַר

סוּסְךָ אַתִּירָה

אוֹתְךָ אַשְׁכִּיר.

אֶשַּׁק לַחֶרֶב,

לִבְּךָ לִי טֶרֶף.

בּוֹאָה, הַנַּעַר,

בּוֹאָה, דּוֹדִי!

---

זמר חתן

מאת

רפאל אליעז

לֹא אֵדַע אֵיךְ אָבוֹאָה אֵלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר הָלַכְתִּי בַּיַּעַר הַלַּיְלָה,

וְהַלַּיְלָה כְּאֶלֶף שָׁנָה.

    יוֹנָה פְּצוּעָה עִוֶּרֶת.

    כְּנָפֶיהָ לוֹחֲמוֹת עִם רוּחַ.

לֹא אֵדַע אֵיךְ אָשִׂיחָה אֵלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי לִמְנוֹת לָךְ שְׁבָחַיִךְ,

אַךְ שְׂפָתַי קָפְאוּ בְּצִנָּה.

   יונָה פְּצוּעָה חִוֶּרֶת.

   מַלְאֲכֵי הָרָקִיעַ, שִׁמְרוּהָ!

לֹא אֵדַע אֵיךְ אֶסְגֹּדָה אֵלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר הִרְכַּנְתִּי לִבִּי לְרַגְלַיִךְ,

אַךְ לִבִּי שָׁב אֵלַי כִּסְפִינָה.

   יוֹנָה פְּצוּעָה עִוֶּרֶת.

   כְּנָפֶיהָ לוֹחֲמוֹת עִם רוּחַ.

לֹא אֵדַע אֵיךְ אֶחְלֹמָה עָלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר עָצַמְתִּי עֵינַי מוּל עֵינַיִךְ,

אַךְ עֵינַי נִפְקְחוּ כַּלְּבָנָה.

   יוֹנָה פְּצוּעָה חִוֶּרֶת.

   מַלְאֲכֵי הָרָקִיעַ, שִׁמְרוּהָ!

לֹא אֵדַע אֵיךְ אֶשְׁכָּחָה מַרְאַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר שָׁתִיתִי גָּבִיעַ שֶׁל יַיִן, –

אַךְ בְּפִי רַק עֲלֵי לַעֲנָה.

   יוֹנָה פְּצוּעָה עִוֶּרֶת.

   כְּנָפֶיהָ לוֹחֲמוֹת עִם רוּחַ.

לֹא אֵדַע אֵיךְ אָבוֹאָה אֵלַיִךְ,

רַק אֵדַע כִּי קָרָאת.

אוֹיָה לָךְ אִם אֶמְצָא מַחֲבוֹאַיִךְ,

וּמַפְתֵּחַ דְּלָתַיִךְ אָבַד!

   יוֹנָה פְּצוּעָה חִוֶּרֶת.

   מַלְאֲכֵי הָרָקִיעַ, שִׁמְרוּהָ!