מתוך “נגונים ראשונים” 1922

ארבע בלדות צהובּות

פדריקו גרסיה לורקה

[עַל פִּסְגַּת הַתֵּל]

פדריקו גרסיה לורקה

עַל פִּסְגַּת הַתֵּל, לְמַעְלָה,

עֵץ קָטֹן יָרֹק נָטוּעַ.

    רוֹעֶה, לְאָן?

    רוֹעֶה, מֵאַיִן?

רְדוּמִים כַּרְמֵי הַזַּיִת,

הַגּוֹלְשִים אֶל חֹם הָעֵמֶק.

    רוֹעֶה, לְאָן?

    רוֹעֶה, מֵאַיִן?

לֹא כְּבָשִׂים לְךָ, לֹא כֶּלֶב,

לֹא מַטֶּה, לֹא יַעֲלַת־חֵן.

    רוֹעֶה, לְאָן?

צֵל־זָהָב אַתָּה, הָעֶלֶם,

גָּז בֵּין שִׁבֳּלֵי־הַקַּיִץ.

    רוֹעֶה, מֵאַיִן?

[אַדְמַת הַקַּיִץ]

פדריקו גרסיה לורקה

אַדְמַת הַקַּיִץ

הִצְהִיבָה.

    (שְׂפַת נַחַל אֵיתָן,

    אֵי רוֹעִי הַקָּטָן?)

לֹא יָרֵחַ הֵגִיחַ,

לֹא כּוֹכָב בָּרָקִיעַ.

    (שְׂפַת נַחַל אֵיתָן,

    אֵי רוֹעִי הַקָּטָן?)

בּוֹצֶרֶת שְׁחַרְחֹרֶת –

דִּמְעוֹת הַגֶּפֶן קוֹטֶפֶת.

    (שְׂפַת נַחַל אֵיתָן

    אֵי רוֹעִי הַקָּטָן?)

[צֶמֶד שְׁוָרִים אֲדֻמֵּי פַּרְוָה]

פדריקו גרסיה לורקה

    צֶמֶד שְׁוָרִים אֲדֻמֵּי פַּרְוָה

    בָּעֲרָבָה הַזְּהֻבָּה.

הַשְּׁוָרִים נָעִים בְּקֶצֶב –

עַתִּיקֵי־פַּעֲמוֹנִים,

וּבְעֵינֵי צִפּוֹר יַבִּיטוּ.

לְבֹקֶר עַרְפִּלִּי נִבְרָאוּ,

עִם זֹאת, הֵם מֵיטִיבִים לִבְקֹעַ

תַּפּוּחַ־הַשָּׁרָב בַּקַּיִץ.

זְקֵנִים יָצְאוּ מֵרֶחֶם

וּבְלִי אָדוֹן לָהֶם

אֶת כַּנְפֵיהֶם זוֹכְרִים עוֹד,

שֶהִזְדַּקְּרוּ מִן הַכְּתֵפַיִם.

הַשְּׁוָרִים

נַפְשָׁם תָּמִיד נִכְסֶפֶת

אֶל שְׂדוֹתֶיהָ

שֶׁל רוּת מּוֹאֲבִיָּה, כְּדֵי לִמְצֹא שָׁם

מַעְבָּרָה שֶׁל נַחַל

מַעְבָּרָה נִצְחִית, –

שִׁכּוֹרִים מִכּוֹכָבִים

וּמַעֲלִים אֶת דִּמְעָתָם גֵּרָה.

    צֶמֶד שְׁוָרִים אֲדֻמֵּי־פַּרְוָה

    בָּעֲרָבָה הַזְּהֻבָּה.

[עַל פְּנֵי שָׁמַיִם]

פדריקו גרסיה לורקה

     עַל פְּנֵי שָׁמַיִם

     שֶׁל סַבְיוֹנִים טִיָּלְתִּי.

הָעֶרֶב, אֲנִי מְדַמֶּה־לִּי

כִּי הָיִיתִי קָדוֹש.

בְּיָדַי שֶׁלִּי הִנִּיחוּ

אֶת מְלֹא הַיָּרֵחַ.

וַאֲנִי

אֶת מְאוֹר־הַלַּיְלָה

לִמְקוֹמוֹ הֶחֱזַרְתִּי

וֶאֱלֹהִים נָתַן לִי

הִלָּה וַחֲבַצֶּלֶת.

     עַל פְּנֵי שָׁמַיִם

     שֶׁל סַבְיוֹנִים טִיָּלְתִּי.

כָּעֵת אָשִׂימָה

פָּנַי אֶל הַבִּקְעָה, לְמַטָּה

וְשָׁם אַצִּיל בָּנוֹת תְּמִימוֹת

מִידֵי מְחַזְּרִים שְׁלוּחֵי רֶסֶן

וּמַטְבְּעוֹת זָהָב אֶתֵּן

לְכָל הַבַּחוּרִים.

     עַל פְּנֵי שָׁמַיִם

     שֶׁל סַבְיוֹנִים טִיָּלְתִּי.

בֵּין עַנְפֵי הַחֹרֶשׁ

אֲחוּזֵי־רֶטֶט

נַעֲרָה מְהַלֶּכֶת

וְהִיא הַחַיִּים.

    בֵּין עַנְפֵי־הַחֹרֶשׁ

     אֲחוּזֵי־רֶטֶט.

בִּרְאִי קָטֹן שֶׁלָּה

הִשְׁתַּקֵּף הַשַּׁחַר,

שֶׁהָיָה בָּבוּאָה

שֶל מִצְחָהּ הַצַּח.

     בֵּין עַנְפֵי־הַחֹרֶשׁ

     אֲחוּזֵי־רֶטֶט.

בְּדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב,

תּוֹעָה וְאוֹבֶדֶת

הָיְתָה שְׁבוּיַת הַזְּמַן

דּוֹמַעַת טְלָלִים.

     בֵּין עַנְפֵי־הַחֹרֶשׁ

     אֲחוּזֵי־רֶטֶט.