1936

אִישׁ לֹא הֵבִין לְטַעַם הַבֹּשֶׂם

אֲשֶׁר לְמַגְנוֹלִית־בִּטְנֵךְ הַקּוֹדֶרֶת.

אִישׁ לֹא יָדַע, כִּי הָיִית מְיַסֶּרֶת

צִפֹּרֶת־אֲהָבִים בֵּין שִׁנָּיִךְ.

אֶלֶף סוּסֵי פָּרַס קְטַנִּים נִמְנְמוּ

בְּכִכַּר מִצְחֵךְ שְׁטוּף־אוֹר הַיָּרֵחַ

בְּעוֹד אֲנִי לַיְלָה־לַּיְלָה חִבַּקְתִּי

לִבְנַת־גֵּוֵךְ – אוֹיֶבֶת הַשֶּׁלֶג.

בֵּין הַיַּסְמִין וְהַגֶּבֶס הָיוּ עֵינַיִךְ

כְּנֵזֶר חִוֵּר עֲדוּי־זֶרַע.

אוֹתִיּוֹת־שֶׁנְהָב בְּחֵיקִי בִּקַּשְׁתִּי

כְּדֵי לִכְתֹּב לָךְ שַׁי, הָאוֹמֵר: לָנֶצַח.

לָנֶצַח, לָנֶצַח: גַּן־עִנּוּיִים לִי

גּוּפֵךְ הַחוֹלֵף וְנִמְלָט לָנֶצַח.

דַּם־וְרִידַיִךְ עַל שְׂפָתַי, – וּשְׂפָתַיִךְ

בְּלִי אוֹר לְהָאִיר לִי בַּמָּוֶת.

הַלַּיְלָה לֹא יָבוֹא

כְּדֵי שֶׁאַתְּ לֹא תָבוֹאִי

וַאֲנִי לֹא אוּכַל לָלֶכֶת.

אֲבָל אֲנִי אֵלֵךְ,

אֲפִלּוּ שֶׁמֶשׁ־עַקְרַבִּים תֹּאכַל אֶת רַקָּתִי.

אֲבָל אַתְּ תָּבוֹאִי

בְּלָשׁוֹן חֲרוּכָה מִגֶּשֶׁם הַמֶּלַח.

הַיּוֹם לֹא יָבוֹא

כְּדֵי שֶׁאַתְּ לֹא תָבוֹאִי

וַאֲנִי לֹא אוּכַל לָלֶכֶת.

אֲבָל אֲנִי אֵלֵךְ

וְשׁוֹשַׁנְתִּי הַנְּשׁוּכָה לַקַּרְפָּדוֹת אֶתֵּן.

אֲבָל אַתְּ תָּבוֹאִי

דֶּרֶךְ בִּיבֵי הַחֲשֵׁכָה הָעֲכוּרִים.

לֹא הַיּוֹם יִרְצֶה לָבוֹא וְלֹא הַלַּיְלָה

לְמַעַן אָמוּת בִּשְׁבִילֵךְ

לְמַעַן תָּמוּתִי בִּשְׁבִילִי.

עֶרֶב־עֶרֶב בִּגְרַנָּדָה,

עֶרֶב־עֶרֶב מֵת שָׁם יֶלֶד.

עֶרֶב־עֶרֶב מִתְיַשֵּׁב הַנַּחַל

וְעִם רֵעָיו הוּא מְשׂוֹחֵחַ.

שׁוֹכְנֵי־עָפָר כַּנְפֵי אֵזוֹב לָהֶם.

רוּחַ־עֲרָפֶל וְרוּחַ־צַפְרִיר הֵם צֶמֶד־

פַּסְיוֹנִים פּוֹרְחִים עַל מִגְדָּלִים,

וְאוֹר הַיּוֹם הוּא נַעַר פָּצוּעַ.

גַּם רָסִיס שֶׁל סְנוּנִית לֹא נוֹתְרָה בַּשָּׁמַיִם

כַּאֲשֶׁר פְּגַשְׁתִּיךָ בִּמְעָרוֹת־הַיַּיִן.

גַּם פֵּרוּר שֶׁל עָנָן לֹא נוֹתַר עַל הָאָרֶץ

כַּאֲשֶׁר טָבַעְתָּ בִּמְצוּלַת הַנָּחַל.

עַל הֶהָרִים יָרַד עֲנָק שֶׁל מַיִם

וְנַרְקִיסִים וּכְלָבִים אֶת הַגַּיְא הֵצִיפוּ.

גּוּפְךָ, בְּצִלּוֹ הַסְּגֹל שֶׁל יָדִי, שָׁכַב לוֹ

מֵת עַל הַחוֹף. הוּא הָיָה מַלְאָךְ שֶׁל קֶרַח.

יֵשׁ מִין שֹׁרֶשׁ מַר מִלַּעַן

וְעוֹלָם בֶּן אֶלֶף מַדְרֵגוֹת.

גַּם הַקְּטַנָּה מִכָּל הַיָּדַיִם

לֹא תִפְרֹץ אֶת שַׁעַר הַמָּיִם.

לְאָן פָּנֶיךָ? אָנָה? אָנָה?

יֵשׁ רָקִיעַ, שֶׁאֶלֶף אֶשְׁנַבִּים לוֹ –

• קְרָב שֶׁל דְּבוֹרִים כְּחַלְחַלּוֹת –

וְיֵשׁ מִין שֹׁרֶשׁ מַר מִלָּעַן.

מַר מִלָּעַן.

בְּעַד כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם

אֶת נִבְכֵי הַפָּנִים הוּא פּוֹצֵעַ.

וּפוֹצֵעַ גִּזְעוֹ הַיָּרֹק שֶׁל הַלַּיְלָה,

שֶׁנִּכְרַת זֶה עַתָּה בַּיָּעַר.

הַאָהֲבָה! רְאִי, אוֹיְבִי הוּא,

שֶׁנּוֹגֵס שָׁרְשֵׁךְ הַמַּר מִלָּעַן!

תְּנוּמַת הַתַּפּוּחִים לָנוּם חָפַצְתִּי,

מֵהֲמֻלַּת בָּתֵּי־קְבָרוֹת לִבְרֹחַ.

תְּנוּ לִי לָנוּם תְּנוּמַת הַיֶּלֶד,

שֶׁאֶת לִבּוֹ בִּקֵּשׁ לִדְקֹר בְּיָם פָּתוּחַ.

חִדְּלוּ מִלְּשַׁנֵּן לִי, כִּי מֵתִים דָּמָם

לֹא יִשָּׁפֵךְ לַתֹּהוּ!

כִּי פֶּה אֲשֶׁר נִרְקַב, יִדְרֹשׁ עוֹד מַיִם.

אַל תְּסַפְּרוּ לִי מָה עִנּוּיִים גּוֹרֵם הָעֵשֶׂב,

מַה דְּבַר־הַלְּבָנָה, שֶׂפֶּה כְּשֶׁל נָחָשׁ לָהּ,

וְשֶׁטּוֹרַחַת הִיא עַד דִּמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר.

שָׁעָה קַלָּה לָנוּם חָפַצְתִּי,

שָׁעָה קַלָּה, רַק רֶגַע, רַק שְׁנוֹת אֶלֶף,

אֲבָל דְּעוּ כֻּלְּכֶם, שֶׁאָנֹכִי לֹא מַתִּי,

שֶׁדִּיר־זָהָב עַל שִׂפְתוֹתַי נָטוּעַ,

שֶׁהִנְנִי קְטֹן יְדִידֵי הָרוּחַ,

וְצֵל־עָצוּם אֲנִי, שֶׁדִּמְעָתִי פּוֹרֶשֶׂת.

מִפְּנֵי הַצֵּל הַזֶּה

כַּסֵנִי בְּצָעִיף לְאוֹר הַשַּׁחַר,

פֶּן מְלֹא־חָפְנַיִם נְמָלִים יִזְרֶה בִּי.

הֶשְׁרֵה הֵיטֵב אֶת נְעָלַי בַּמַּיִם

שֶׁעֹקֶץ עַקְרַבּוֹ יַחְלִיק וְלֹא יִפְגַּע בִּי.

כִּי תְנוּמַת הַתַּפּוּחִים לָנוּם חָפַצְתִּי,

וָאֶלְמַד אֲנָחָה שֶׁמֵעָפָר תְּטַהֲרֵנִי.

כִּי לִחְיוֹת עִם הַיֶּלֶד הָאָפֵל חָפַצְתִּי,

שֶׁאֶת לִבּוֹ בִּקֵּשׁ לִדְקֹר בְּיָם פָּתוּחַ.

בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב

אַרְבָּעָה אַבִּירִים.

אַי, אַי, אַי, אַי.

בְּמוֹרַד הָרְחוֹב

שְׁלֹשָׁה אַבִּירִים.

אַי, אַי, אַי.

חוֹגְרִים חֲגוֹרָתָם

שְׁנַיִם אַבִּירִים.

אַי, אַי.

הִנֵּה, פָּנוּ לָהֶם

הָאַבִּיר וְהָרוּחַ!

אַי.

בֵּין שִׂיחֵי הַהֲדַס

אֵין אִישׁ מְטַיֵּל.

אֵצֶל שַׁעַר אֶלְוִירָה

עַד עָבְרֵךְ בּוֹ אֲחַכֶּה־לָּךְ

וְאֶדַּע מַה שֵׁם קוֹרְאִים לָךְ

וְאֶבְכֶּה־לִּי חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ.

אֵיזֶה־סַּהַר שֶׁל עוֹפֶרֶת

מִלֶּחְיֵךְ גָּנַב הַסֹּמֶק?

זֶרַע אֵשׁ לַהֲבוֹתַיִךְ

מִי אוֹסֵף עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג?

מַה סִּכָּה גוּצָה שֶׁל קַקְטוּס

בְּדֹלַח זַךְ שֶׁלָּךְ רוֹצֵחַ?

אֵצֶל שַׁעַר אֶלְוִירָה

עַד עָבְרֵךְ בּוֹ אֲחַכֶּה־לָּךְ

וְאֶגְמַע אֶת שְׁתֵּי עֵינַיִךְ

וְאֶבְכֶּה־לִּי חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ.

וּבַשּׁוּק קוֹלֵךְ כְּרַעַם,

עֹנֶשׁ הוּא לִי מִשָּׁמַיִם.

אֵי צִפֹּרֶן מְשֻׁגַּעַת

עַל גַּלֵּי חִטָּה מֻשְׁלֶכֶת!

עִם פְּגִישָה אֲנִי רָחוֹק לָךְ,

עִם פְּרִידָה אֲנִי קָרוֹב לָךְ!

אֵצֶל שַׁעַר אֶלְוִירָה,

עַד עָבְרֵךְ בּוֹ אֲחַכֶּה־לָּךְ

וְאָחוּשׁ בְּחֹם מָתְנַיִךְ

וְאֶבְכֶּה־לִּי חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ.

סָגַרְתִּי לִי אֶת הַמִּרְפֶּסֶת,

לְבַל אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַבֶּכִי.

אֲבָל בְּעַד כָּתְלֵי הַבַּיִת

דָּבָר לֹא יִשָּׁמַע זוּלַת הַבֶּכִי.

רַק מַלְאָכִים מְתֵי מִסְפָּר פּוֹצְחִים בְּזֶמֶר.

וְרַק כְּלָבִים מְתֵי מִסְפָּר נוֹבְחִים הַלַּיְלָה.

בְּכַף יָדִי – כִּנּוֹרוֹת אֶלֶף.

אֲבָל הַבְּכִי כֶּלֶב אַדִּיר הוּא,

הַבְּכִי מַלְאָךְ אַדִּיר הוּא,

הַבְּכִי כִּנּוֹר אַדִּיר הוּא

וְהַדְּמָעוֹת חוֹסְמוֹת אֶת פִּי הָרוּחַ:

דָּבָר לֹא יִשָּׁמַע זוּלַת הַבֶּכִי.

אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, יָד אַחַת רַק תִּתְּנוּ לִי,

אִם אֶפְשָׁר, זוֹ הַיָּד פְּצוּעָה תִנָּתֵן לִי.

אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, יָד אַחַת רַק תִּתְּנוּ לִי,

וַאֲפִלּוּ תָנוּס שֵׁנָה מֵעֵינַי אֶלֶף לָיְלָה.

הִיא תִהְיֶה־לִּי חֲבַצֶּלֶת שֶׁל סִיד חִוֶּרֶת,

הִיא תִהְיֶה־לִּי יוֹנָה אֶל לִבִּי עוֹגֶנֶת,

הִיא תִהְיֶה־לִּי מִשְׁמֶרֶת, שֶׁתִּמְנַע מִן הַסַּהַר

לְהוֹפִיעַ לְפָנַי בְּלֵיל הַמָּוֶת.

אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, זוֹ הַיָּד רַק תִּתְּנוּ לִי.

מִדֵּי יוֹם תִּמְשְׁחֵנִי בְּשֶׁמֶן

וּבִסְדִינֵי גְסִיסָה שֶׁלִּי תְכַסֵּנִי.

אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, זוֹ הַיָּד רַק תִּתְּנוּ לִי,

לְמַעַן אֶתְמֹךְ בַּכָּנָף שֶׁיּוֹשִׁיט לִי הַמָּוֶת.

כָּל הַשְּׁאָר חוֹלֵף וְאֵינֶנּוּ.

סֹמֶק שֶׁאֵין לוֹ עוֹד שֵׁם, כּוֹכָב מֵאִיר לָנֶצַח.

כָּל הַשְּׁאָר הוּא דְבַר־מָה אַחֵר: רוּחַ־עַצֶּבֶת

וְסִיעוֹת־סִיעוֹת שֶׁל עָלִים הַנָּסִים בְּיָחַד.

עַלְמַת־זָהָב זוֹהֶבֶת

רָחֲצָה בַּמַּיִם,

הַמַּיִם הִזְהִיבוּ.

עַנְפֵי עַרְבַת הַנַּחַל

בְּצֵל עָב עֲטָפוּהָ

וְהַזָּמִיר זִמֵּר לוֹ

עַל עַלְמָה צְחַרְחֹרֶת.

בָּהִיר יָרַד הַלַּיְלָה,

עוֹטֶה צָעִיף שֶׁל כֶּסֶף,

יָרַד עִם הַר קֶרַח

וְרוּחַ אֲפַרְפֶּרֶת.

הָעַלְמָה טְלוּלָה הִיא

וּלְבָנָה בַּמַּיִם.

הַמַּיִם הֶם שַׁלְהֶבֶת.

בְּלִי כֶּתֶם בָּא הַשַּׁחַר,

שֶׁפַּרְצוּפֵי־פָּרוֹת לוֹ,

וְתַּכְרִיכִים נוּקְשִׁים לוֹ

וַעֲטֶרֶת קֶרַח.

הָעַלְמָה דוֹמַעַת

בְּלֶהָבוֹת רָחֲצָה־לָּהּ.

הַזָּמִיר גּוֹנֵחַ

רוֹעֵד וּשְׂרוּף־כְּנָפָיִם.

עַלְמַת זָהָב זוֹהֶבֶת

כְּבַת־עוֹרֵב צְחַרְחֹרֶת,

בִּזְהָבִים טוֹבֶלֶת.

הַשּׁוֹשַׁנָּה

לֹא בִּקְּשָׁה אֶת הַשַּׁחַר.

כִּמְעַט בַּת אַלְמָוֶת

עַל הֶעָנָף שֶׁלָּהּ

הִיא בִּקְּשָׁה מַשֶּׁהוּ

שׁוֹנֶה מִשּׁוֹשַׁנָּה.

הַשּׁוֹשַׁנָּה

לֹא חָכְמָה בִּקְּשָׁה

וְלֹא צֵל.

גְּבוּל בֵּין בָּשָׂר וַחֲלוֹם,

הִיא בִּקְּשָׁה מַשֶּׁהוּ

שׁוֹנֶה מִשּׁוֹשַׁנָּה.

הַשּׁוֹשַׁנָּה

לֹא בִּקְּשָׁה שׁוֹשַׁנָּה.

תּלוּיָה לְלֹא נִיעַ

בִּשְׁמֵי הָרָקִיעַ

הִיא בִּקְּשָׁה מַשֶּׁהוּ

שׁוֹנֶה מִשּׁוֹשַׁנָּה.

עַל עַנְפֵי־דַפְנָה פּוֹרַחַת

זוּג יוֹנִים כֵּהוֹת רָאִיתִי.

הָאַחַת הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ,

הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה הַסַּהַר.

"הוֹ, שְׁכֵנוֹת טוֹבוֹת, שָׁאַלְתִּי,

אֵי קִבְרִי? קִבְרִי אַיֵּהוּ?"

“בִּזְנָבִי”, אָמְרָה הַשֶּׁמֶשׁ,

“בִּגְרוֹנִי”, אָמַר הַסָּהַר.

וַאֲנִי, כְּשֶׁהָלַכְתִּי

בֶּעָפָר עֲדֵי מָתְנַיִם,

צֶמֶד נְשָׁרִים שֶׁל שֶׁלֶג

וְעַלְמָה עֲרֻמָּה רָאִיתִי.

הָאֶחָד הָיָה מִשְׁנֵהוּ

הָעַלְמָה – לֹא אַף אַחַת.

"נְשָׁרִים טוֹבִים, שָׁאַלְתִּי,

אֵי קִבְרִי? קִבְרִי אַיֵּהוּ?"

“בִּזְנָבִי”, אָמְרָה הַשֶּׁמֶשׁ,

“בִּגְרוֹנִי”, אָמַר הַסַּהַר.

עַל עַנְפֵי־דַפְנָה פּוֹרַחַת

זוּג יוֹנִים עֲרֻמּוֹת רָאִיתִי.

הָאַחַת הָיְתָה הָאַחֶרֶת,

וּשְׁתֵּיהֶן – לֹא אַף אַחַת.