הַחֲרִישׁוּ תֹּף וּמְצִלְתַּיִם!

עִמְדוּ מִלֶּכֶת חַיָּלִים!

לָכֶם אֶמְכֹּרָה נַעֲלַיִם,

בָּהֶן רָצִים כְּאַיָּלִים!

כִּי הַחַיָּל עָמוּס עַד מָוֶת

רוֹבִים, כִּנִּים, שְׁאָר מַכּוֹת,

אַךְ אִם דִּינוֹ לִצְעֹד הַקְּרָבָה

תְּנוּ נְעָלִים לוֹ חֲזָקוֹת!

הֵעוֹר אָדָם! אָבִיב כָּעֵת!

רַק הַמֵּתִים בַּלָּאט נָחִים.

אַךְ כָּל שֶׁעוֹד אֵינֶנּוּ מֵת

שׁוּב מִתְרוֹצֵץ בְּרֹאשׁ דְּרָכִים!

שִׁמְעוּ קְצִינִים! תּוֹרָה נָאָה לִי,

אֲנִי אַטִּיף לָהּ לֹא לָרִיק:

חַיָּל אֵינוֹ צוֹעֵד הַמָּוְתָה

מִבְּלִי לִטְעֹם פְּרוּסַת נַקְנִיק

תּוֹתָח מָלֵא וְחוֹר בַּבֶּטֶן, —

זֶה לֹא בָּרִיא זֶה לֹא בָּרִיא!

פְּלֻגָּה שְׂבֵעָה בְּעֹז שׁוֹעֶטֶת

יָשָׁר אֶל לֹעַ הָאֲרִי!

הֵעוֹר אָדָם!…

מִקְּרָב אֶל קְרָב תָּדִיר דּוֹהֶרֶת

אִמָּא קוּרָאז' — יָדָהּ תִּכּוֹן!

הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה עוֹפֶרֶת,

הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה מָזוֹן,

אַךְ עוֹד דָּבָר יָקָר צוֹרֶכֶת:

הַבַּחוּרִים הַחֲמוּדִים!

כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶּחְדַּל מִלֶּכֶת

חִישׁ הִצְְטָרְפוּ אֶל הַגְּדוּדִים!

הֵעוֹר אָדָם!

מאת היינריך היינה

לְמַטָּה קְרָב. אַךְ בָּרָקִיעַ

עַל סוּסֵי־עָנָן יַבְקִיעוּ

וַלְקִירוֹת שָׁלשׁ, שִׁירָן

צְלִיל־שִׁרְיוֹן בּוֹ יְרוּנָן:

"נְסִיכִים אוֹ עַם כִּי רָבוּ —

הַשִּׁלְטוֹן הַכֹּל יִתְאָווּ;

אֵין טוֹבָה מִן הַשְּׂרָרָה,

אֵין בְּרוּכָה מִן הַגְּבוּרָה.

אַה! הַמָּוֶת לֹא יֵצֵּרוּ

גַּם קַסְדוֹת־פְּלָדָה גַּם חֶרֶב.

דָּם שֶׁל גִּבּוֹרִים נִגָּר,

יָד שֶׁל רְשָׁעִים תִּגְבָּר.

זֵר־דַפְנָה, תְּרוּעָה בַּשַּׁעַר!

חֲגִיגִי יוֹפַע בְּדַהַר, —

שֶׁנִּצַּח צַדִּיק וָתָם

בָּא לָרֶשֶׁת נַחְלָתָּם.

זְקַן־הָעִיר וְיוֹעֲצֶיהָ

יְקַדְּמוּ פְּנֵי מְנַצֵּחַ.

הוּא דַלְתֵּי הָעִיר יִפְתַּח,

יִכָּנְסוּ גְיָסוֹת בַּסָּךְ.

מִמְּרוֹמֵי חוֹמָה וּצְרִיחַ

קוֹל שׁוֹפָר וְתֹף יָרִיעַ,

בֶּחָלָל הֶמְיָה וּמְחִי,

הֶהָמוֹן יִקְרָא: יְחִי!

עַל גְּזוֹזְטְרוֹת נִצְבוּ בְּנוֹת־חֶמֶד,

כָּל אַחַת תִּשְׂחַק נִקְסֶמֶת

וְתִזְרֹק לוֹ פִּרְחֵי חֵן.

בְּשֶׁקֶט גֵּא הוּא יְבָרְכֵן".

אַב הַמִּנְזָר מִוֶּלְתָּם נֶאֱנַח מִלֵּב

שָׁעָה שֶׁהַבְּשׂוֹרָה אֵלָיו הִגִּיעָה,

כִּי בְּצָרָה אָבַד הַרוֹלְד מַלְכּוֹ

בְּהַסְטִינְגְּס שָׁם, בִּקְרַב דָּמִים מַכְרִיעַ.

שְׁנֵי נְזִירִים, הֲלֹא הֵם אֶלְרִיק וְאֶסְגוֹד,

שָׁלַח הָאָב אֶל הַמָּקוֹם בְּרֶטֶט

לְמַעַן כִּי יִמְצְאוּ גוּפַת הַרוֹלְד

בְּהַסְטִינְגְּס זוֹ בֵּין חַלְלֵי הַקֶּטֶל.

בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה הָלְכוּ הַנְּזִירִים,

בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה אֵלָיו חָזָרוּ:

"אַב נַעֲרָץ, הֶחֱשִׁיךְ עָלֵינוּ הָעוֹלָם,

בְּאוֹר מַזָּל יָדֵינוּ לֹא הוּאָרוּ.

"בֶּן תַּזְנוּנִים נִצַּח, נִצַּח רָשָׁע,

וּבֶן טוֹבִים נָפַל, נָפַל בֶּן חַיִל,

לִסְטִים מְזֻיָּנִים עוֹשְׁקִים שָׂדוֹת

וּבְנֵי חוֹרִין נוֹתְנִים בִּנְחֻשְׁתַּיִם.

"הָמוֹן רְחוּשׁ כִּנִּים מִנּוֹרְמַנְדִּי

יִפְרֹשׂ אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל אִי הַבְּרִיטִים,

חַיָּט רָכוּב עַל סוּס עִם דָּרְבָּנוֹת

שֶׁל פָּז טָהוֹר בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי.

"אֲבוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁזַּכְּסִי הוּא שִׁבְטוֹ!

קְדוֹשֵׁי הַזַּכְּסִים, גַּם עֲלֵיכֶם הַכֶּתֶם,

כִּי עֲלֵיכֶם, שׁוֹכְנֵי מָרוֹם, לָדַעַת זֹאת:

הֵן מִחֶרְפָּה צוֹרֶבֶת לֹא נֻקֵּיתֶם!

"הִנֵּה נֵדַע מַה פֶּשֶׁר לוֹ בְּהָאִירוֹ

בְּשָׁמֵינוּ הַשַּׁתָּא כּוֹכַב הַשָּׁבִיט.

אָדֹם כְּעֵין הַדָּם בִּדְמִי הַלַּיִל עָבַר

רָכוּב עַל מַטְאֲטֵא אֲחוּז שַׁלְהֶבֶת.

"בְּהַסְטִינְגְּס נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ,

אֲשֶׁר נִבֵּא כּוֹכָב שׁוֹחֵר הַטֶּרֶף,

פָּקוֹד פָּקַדְנוּ שָׁם אֶת שְׂדֵה-הַקְּרָב,

אֶת גְּוִיָּתוֹ בִּקַּשְׁנוּ בֵּין מֻכֵּי הַחֶרֶב.

"הִפְלֵאנוּ לְחַפֵּשׂ גַּם פֹּה גַּם שָׁם

עַד אִם זִיק כָּל תּוֹחֶלֶת עֲזַבָנוּ,

גּוּפַת הַרוֹלְד, מַלְכֵּנוּ הֶהָרוּג,

בֵּינוֹת לַהֲרוּגִים שָׁם לֹא מָצָאנוּ."

הַנְּזִירִים כִּלּוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם.

וַיְּפָרֵךְ יָדָיו הָאָב, וַיֵּבְךְ הַגֶּבֶר,

וַיִּתְעַטֵּף לִבּוֹ הָגוּת כְּבֵדָה

וַיֹּאמֶר לְבַסּוֹף בְּקוֹל נְהִי וָשֶׁבֶר:

"סָמוּךְ לְגַרְנְדְּפִילְד בִּבְרַדְנְשְׁטַיְן,

עָמֹק עָמֹק בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל יַעַר

שׁוֹכֶנֶת לָהּ בָּדָד אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,

בְּתוֹךְ בִּקְתָּה שֶׁל עֲנִיּוּת וָצַעַר.

"וְלָהּ קָרְאוּ אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר

כִּי צַוָּארָהּ כַּלֹּבֶן וְהַטֹּהַר

אֲשֶׁר לַבַּרְבּוּרִים. וְלֶב הַרוֹלְד נִקְשַׁר

בְּאַהֲבָה אֶל הָעַלְמָה יְפַת-הַתֹּאַר.

"הוּא אֲהֵבָהּ מְאֹד, נָשַׁק לָהּ וְחָבַק לָהּ,

אַךְ לְיָמִים הִיא נִשְׁכְּחָה מִלֵּב וָעַיִן.

הַזְּמַן חָלַף-עָבַר, זֶה שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים

חָלְפוּ-עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם בֵּינְתַיִם.

"אַחִים, לַדֶּרֶךְ שִׂימוּ פְּעָמִים,

אֶל מְעוֹנָהּ הַדַּל שֶׁל הָאֻמְלֶלֶת,

לְהַסְטִינְגְּס עִמְכֶם תֵּצֵא וּמַבָּטָהּ

יִמְצָא לָבֶטַח אֶת גּוּפַת הַמֶּלֶךְ.

"בְּתֹם זֹה הַמְּלָאכָה הֲבִיאוּ-נָא

אֶת הַגְּוִיָּה אֶל וֶלְתָּם וּמִלֵּאנוּ

מִצְוַת קְבוּרָה נוֹצְרִית כַּדִּין

וּבִתְפִלָּה לְנִשְׁמָתוֹ נִתֵּן קוֹלֵנוּ."

וְאֶל בִּקְתַּת הַיַּעַר שְׁלִיחֵי הָאָב

הִגִּיעוּ בְּשָׁעָה שֶׁל חֲצוֹת לַיִל.

"הִתְעוֹרְרִי, אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,

אַחֲרֵינוּ בּוֹאִי-נָא כְּהֶרֶף-עַיִן.

"כִּי הַדֻּכָּס שֶׁל הַנּוֹרְמָנִים, הוֹ אִשָּׁה,

הֻכָּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ צִבְאוֹת מַלְכֵּנוּ

וְשָׁם בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב שֶׁל הַסְטִינְגְּס

מוּטָל הַרוֹלְד הָרוּג בֵּין שֶׁפַע הֲרוּגֵינוּ.

"עִמָּנוּ בּוֹאִי-נָא לְהַסְטִינְגְּס לְחַפֵּשׂ

גּוּפַת הַמֶּלֶךְ בֵּין אַלְפֵי מֵתֵינוּ,

לְמַעַן הֲבִיאָהּ אֶל וֶלְתָּם הַמִּנְזָר,

כִּי כָּךְ מִפִּי הָאָב הַנַּעֲרָץ צֻוֵּינוּ."

וּבְלִי לוֹמַר דָּבָר אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר

הִתְקִינָה שִׂמְלָתָהּ כְּחֶתֶף,

וְאַחֲרֵיהֶם הָלְכָה, מִקְלַעַת שְׂעָרָהּ

הַמַּאֲפִיר הָיְתָה בָּרוּחַ מִתְלַבֶּטֶת.

בְּרֶגֶל יְחֵפָה הָלְכָה הַמִּסְכֵּנָה,

עַל פְּנֵי בִּצּוֹת וּסְבַךְ קוֹצִים פּוֹצֵעַ,

עַד אִם בָּקְעָה שַׁחֲרִית וְשׁוּנִיּוֹת הַגִּיר

שֶׁל הַסְטִינְגְּס נִזְדַקְּרוּ לְמוּל עֵינֶיהָ.

הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב

בְּלֹבֶן תַּכְרִיכִים, לְאַט נִקְרַע הוּא

וְנָפוֹג. מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹרְבִים

וְקוֹל נִתְעָב שֶׁל עוֹף טוֹרֵף נִשְׁמָעוּ.

גְּוִיּוֹת לַאֲלָפִים הִתְגּוֹלְלוּ עָפָר

בַּאֲדָמָה שְׁקוּיַת דָּמִים לְמַעֲצֶבֶת.

הָיוּ הֵם לִמְשִׁיסָה — פְּגוּמִים וּמְרֻסָּקִים —

וְעַל יָדָם טְרֵפַת פִּגְרֵי סוּסִים רוֹקֶבֶת.

הִפְסִיעָה לְאִטָּהּ אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,

בְּתוֹךְ שׁוּחוֹת דָּמִים יְחֵפַת רַגְלַיִם.

וּכְמוֹ חִצִּים שָׁלְחָה לָעֲבָרִים

גִּצִּים בּוֹלְשִׁים מִבֹּהַק הָעֵינַיִם.

וְהִיא חִפְּשָׂה, הִפְלִיאָה לְחַפֵּשׂ.

נִטְרֶדֶת וְלֵאָה אֶת בְּנֵי הַשַּׁחַץ הַפּוֹרֵחַ

וּצְמֵא הַדָּם הֵנִיסָה בְּיָדָהּ.

דּוּמָם הַנְּזִירִים גָּנְחוּ מֵאֲחוֹרֶיהָ.

הִנֵּה כָּלָה הַיּוֹם בְּחִפּוּשֵׂי חִנָּם

וְעֶרֶב רַד עַל הָעוֹלָם, אַךְ פֶּתַע

מִתְּהוֹמוֹת לִבָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה יָצְאָה

מִין צְעָקָה פּוֹלַחַת וּמְבֹעֶתֶת.

כִּי לְבַסּוֹף מָצְאָה הַבַּרְבּוּר

גּוּפַת מַלְכָּהּ דְּקוּרַת הַחֶרֶב.

הִיא לֹא אָמְרָה מְאוּם וְלֹא בָּכְתָה,

אַךְ הִיא נָשְׁקָה לְמַסֵּכַת פָּנָיו זוֹ הַחִוֶּרֶת.

אוֹתָהּ שָׁעָה טָרְחוּ הַנְּזִירִים

בַּיַּעַר וְלִקְטוּ עֵצִים, שֶׁזֶּה לְזֶה חִבְּרוּ.

כָּךְ לְבַדָּם הִתְקִינוּ מִטָּתוֹ

וּבָהּ נָשְׂאוּ גּוּפַת הַמֶּלֶךְ הַמִּדְבָּרָהּ.

אֶל וֶלְתָּם הֵם נְשָׂאוּהוּ לְאִטָּם

וְשָׁם לִקְבֹּר אֶת הַגּוּפָה כַּדַּת וְדִקְדּוּקֶיהָ,

בְּעִקְבֵיהֶם הָלְכָה בַּת הַבַּרְבּוּר

לִטְמֹן בְּבֹר-צַלְמָוֶת אֶת דּוֹדֶיהָ.

תְּפִלַּת הָאַשְׁכָּבָה מִפִּיהָּ נִזְדַּמְּרָה

בְּמִין דְּבֵקוּת כֹּה יַלְדּוּתִית וּמְצַעֶקֶת,

עַד כִּי פִּלַּח הַלַּיְלָה קוֹל-אֵימִים

וְרַק הַנְּזִירִים הִתְפַּלְּלוּ בְּשֶׁקֶט.

חֲמוֹר אֶחָד שֶׁנֶּעֶצֶב

דִּבֵּר אֶל אֲשֶׁת נְעוּרָיו:

אֲנִי שׁוֹטֶה, שׁוֹטָה גַם אַתְּ

מוּטָב לָמוּת, נָמוּת מִיָּד.

וּכְפִי שֶׁבָּעוֹלָם נָהוּג

עוֹד חַי חַיֵּי שַׁלְוָה הָזוּג.

הוֹלֶכֶת בָּעוֹלָם בּוֹדֶדֶת.

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

הִיא לֹא אִילָן, לֹא אֹהֶל, לֹא צַמֶּרֶת

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

אָדָם הָיָה בְּמִלְחָמָה אַכְזֶרֶת

וְשָׁם בַּקְּרָב גּוּפוֹ רֻטַּשׁ רָטשׁ

אַךְ מִן הַקְּרָב שְׁלֵמָה יָצְאָה הַבֶּרֶךְ

כְּאִלּוּ הִיא הָיְתָה דָבָר קָדוֹשׁ.

מֵאָז הוֹלֶכֶת בּוֹדֵדָה הַבֶּרֶךְ

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

הִיא לֹא אִילָן, לֹא אֹהֶל, לֹא צַמֶּרֶת.

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.