אַב הַמִּנְזָר מִוֶּלְתָּם נֶאֱנַח מִלֵּב
שָׁעָה שֶׁהַבְּשׂוֹרָה אֵלָיו הִגִּיעָה,
כִּי בְּצָרָה אָבַד הַרוֹלְד מַלְכּוֹ
בְּהַסְטִינְגְּס שָׁם, בִּקְרַב דָּמִים מַכְרִיעַ.
שְׁנֵי נְזִירִים, הֲלֹא הֵם אֶלְרִיק וְאֶסְגוֹד,
שָׁלַח הָאָב אֶל הַמָּקוֹם בְּרֶטֶט
לְמַעַן כִּי יִמְצְאוּ גוּפַת הַרוֹלְד
בְּהַסְטִינְגְּס זוֹ בֵּין חַלְלֵי הַקֶּטֶל.
בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה הָלְכוּ הַנְּזִירִים,
בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה אֵלָיו חָזָרוּ:
"אַב נַעֲרָץ, הֶחֱשִׁיךְ עָלֵינוּ הָעוֹלָם,
בְּאוֹר מַזָּל יָדֵינוּ לֹא הוּאָרוּ.
"בֶּן תַּזְנוּנִים נִצַּח, נִצַּח רָשָׁע,
וּבֶן טוֹבִים נָפַל, נָפַל בֶּן חַיִל,
לִסְטִים מְזֻיָּנִים עוֹשְׁקִים שָׂדוֹת
וּבְנֵי חוֹרִין נוֹתְנִים בִּנְחֻשְׁתַּיִם.
"הָמוֹן רְחוּשׁ כִּנִּים מִנּוֹרְמַנְדִּי
יִפְרֹשׂ אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל אִי הַבְּרִיטִים,
חַיָּט רָכוּב עַל סוּס עִם דָּרְבָּנוֹת
שֶׁל פָּז טָהוֹר בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי.
"אֲבוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁזַּכְּסִי הוּא שִׁבְטוֹ!
קְדוֹשֵׁי הַזַּכְּסִים, גַּם עֲלֵיכֶם הַכֶּתֶם,
כִּי עֲלֵיכֶם, שׁוֹכְנֵי מָרוֹם, לָדַעַת זֹאת:
הֵן מִחֶרְפָּה צוֹרֶבֶת לֹא נֻקֵּיתֶם!
"הִנֵּה נֵדַע מַה פֶּשֶׁר לוֹ בְּהָאִירוֹ
בְּשָׁמֵינוּ הַשַּׁתָּא כּוֹכַב הַשָּׁבִיט.
אָדֹם כְּעֵין הַדָּם בִּדְמִי הַלַּיִל עָבַר
רָכוּב עַל מַטְאֲטֵא אֲחוּז שַׁלְהֶבֶת.
"בְּהַסְטִינְגְּס נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ,
אֲשֶׁר נִבֵּא כּוֹכָב שׁוֹחֵר הַטֶּרֶף,
פָּקוֹד פָּקַדְנוּ שָׁם אֶת שְׂדֵה-הַקְּרָב,
אֶת גְּוִיָּתוֹ בִּקַּשְׁנוּ בֵּין מֻכֵּי הַחֶרֶב.
"הִפְלֵאנוּ לְחַפֵּשׂ גַּם פֹּה גַּם שָׁם
עַד אִם זִיק כָּל תּוֹחֶלֶת עֲזַבָנוּ,
גּוּפַת הַרוֹלְד, מַלְכֵּנוּ הֶהָרוּג,
בֵּינוֹת לַהֲרוּגִים שָׁם לֹא מָצָאנוּ."
הַנְּזִירִים כִּלּוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם.
וַיְּפָרֵךְ יָדָיו הָאָב, וַיֵּבְךְ הַגֶּבֶר,
וַיִּתְעַטֵּף לִבּוֹ הָגוּת כְּבֵדָה
וַיֹּאמֶר לְבַסּוֹף בְּקוֹל נְהִי וָשֶׁבֶר:
"סָמוּךְ לְגַרְנְדְּפִילְד בִּבְרַדְנְשְׁטַיְן,
עָמֹק עָמֹק בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל יַעַר
שׁוֹכֶנֶת לָהּ בָּדָד אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,
בְּתוֹךְ בִּקְתָּה שֶׁל עֲנִיּוּת וָצַעַר.
"וְלָהּ קָרְאוּ אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר
כִּי צַוָּארָהּ כַּלֹּבֶן וְהַטֹּהַר
אֲשֶׁר לַבַּרְבּוּרִים. וְלֶב הַרוֹלְד נִקְשַׁר
בְּאַהֲבָה אֶל הָעַלְמָה יְפַת-הַתֹּאַר.
"הוּא אֲהֵבָהּ מְאֹד, נָשַׁק לָהּ וְחָבַק לָהּ,
אַךְ לְיָמִים הִיא נִשְׁכְּחָה מִלֵּב וָעַיִן.
הַזְּמַן חָלַף-עָבַר, זֶה שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים
חָלְפוּ-עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם בֵּינְתַיִם.
"אַחִים, לַדֶּרֶךְ שִׂימוּ פְּעָמִים,
אֶל מְעוֹנָהּ הַדַּל שֶׁל הָאֻמְלֶלֶת,
לְהַסְטִינְגְּס עִמְכֶם תֵּצֵא וּמַבָּטָהּ
יִמְצָא לָבֶטַח אֶת גּוּפַת הַמֶּלֶךְ.
"בְּתֹם זֹה הַמְּלָאכָה הֲבִיאוּ-נָא
אֶת הַגְּוִיָּה אֶל וֶלְתָּם וּמִלֵּאנוּ
מִצְוַת קְבוּרָה נוֹצְרִית כַּדִּין
וּבִתְפִלָּה לְנִשְׁמָתוֹ נִתֵּן קוֹלֵנוּ."
וְאֶל בִּקְתַּת הַיַּעַר שְׁלִיחֵי הָאָב
הִגִּיעוּ בְּשָׁעָה שֶׁל חֲצוֹת לַיִל.
"הִתְעוֹרְרִי, אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,
אַחֲרֵינוּ בּוֹאִי-נָא כְּהֶרֶף-עַיִן.
"כִּי הַדֻּכָּס שֶׁל הַנּוֹרְמָנִים, הוֹ אִשָּׁה,
הֻכָּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ צִבְאוֹת מַלְכֵּנוּ
וְשָׁם בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב שֶׁל הַסְטִינְגְּס
מוּטָל הַרוֹלְד הָרוּג בֵּין שֶׁפַע הֲרוּגֵינוּ.
"עִמָּנוּ בּוֹאִי-נָא לְהַסְטִינְגְּס לְחַפֵּשׂ
גּוּפַת הַמֶּלֶךְ בֵּין אַלְפֵי מֵתֵינוּ,
לְמַעַן הֲבִיאָהּ אֶל וֶלְתָּם הַמִּנְזָר,
כִּי כָּךְ מִפִּי הָאָב הַנַּעֲרָץ צֻוֵּינוּ."
וּבְלִי לוֹמַר דָּבָר אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר
הִתְקִינָה שִׂמְלָתָהּ כְּחֶתֶף,
וְאַחֲרֵיהֶם הָלְכָה, מִקְלַעַת שְׂעָרָהּ
הַמַּאֲפִיר הָיְתָה בָּרוּחַ מִתְלַבֶּטֶת.
בְּרֶגֶל יְחֵפָה הָלְכָה הַמִּסְכֵּנָה,
עַל פְּנֵי בִּצּוֹת וּסְבַךְ קוֹצִים פּוֹצֵעַ,
עַד אִם בָּקְעָה שַׁחֲרִית וְשׁוּנִיּוֹת הַגִּיר
שֶׁל הַסְטִינְגְּס נִזְדַקְּרוּ לְמוּל עֵינֶיהָ.
הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב
בְּלֹבֶן תַּכְרִיכִים, לְאַט נִקְרַע הוּא
וְנָפוֹג. מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹרְבִים
וְקוֹל נִתְעָב שֶׁל עוֹף טוֹרֵף נִשְׁמָעוּ.
גְּוִיּוֹת לַאֲלָפִים הִתְגּוֹלְלוּ עָפָר
בַּאֲדָמָה שְׁקוּיַת דָּמִים לְמַעֲצֶבֶת.
הָיוּ הֵם לִמְשִׁיסָה — פְּגוּמִים וּמְרֻסָּקִים —
וְעַל יָדָם טְרֵפַת פִּגְרֵי סוּסִים רוֹקֶבֶת.
הִפְסִיעָה לְאִטָּהּ אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,
בְּתוֹךְ שׁוּחוֹת דָּמִים יְחֵפַת רַגְלַיִם.
וּכְמוֹ חִצִּים שָׁלְחָה לָעֲבָרִים
גִּצִּים בּוֹלְשִׁים מִבֹּהַק הָעֵינַיִם.
וְהִיא חִפְּשָׂה, הִפְלִיאָה לְחַפֵּשׂ.
נִטְרֶדֶת וְלֵאָה אֶת בְּנֵי הַשַּׁחַץ הַפּוֹרֵחַ
וּצְמֵא הַדָּם הֵנִיסָה בְּיָדָהּ.
דּוּמָם הַנְּזִירִים גָּנְחוּ מֵאֲחוֹרֶיהָ.
הִנֵּה כָּלָה הַיּוֹם בְּחִפּוּשֵׂי חִנָּם
וְעֶרֶב רַד עַל הָעוֹלָם, אַךְ פֶּתַע
מִתְּהוֹמוֹת לִבָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה יָצְאָה
מִין צְעָקָה פּוֹלַחַת וּמְבֹעֶתֶת.
כִּי לְבַסּוֹף מָצְאָה הַבַּרְבּוּר
גּוּפַת מַלְכָּהּ דְּקוּרַת הַחֶרֶב.
הִיא לֹא אָמְרָה מְאוּם וְלֹא בָּכְתָה,
אַךְ הִיא נָשְׁקָה לְמַסֵּכַת פָּנָיו זוֹ הַחִוֶּרֶת.
אוֹתָהּ שָׁעָה טָרְחוּ הַנְּזִירִים
בַּיַּעַר וְלִקְטוּ עֵצִים, שֶׁזֶּה לְזֶה חִבְּרוּ.
כָּךְ לְבַדָּם הִתְקִינוּ מִטָּתוֹ
וּבָהּ נָשְׂאוּ גּוּפַת הַמֶּלֶךְ הַמִּדְבָּרָהּ.
אֶל וֶלְתָּם הֵם נְשָׂאוּהוּ לְאִטָּם
וְשָׁם לִקְבֹּר אֶת הַגּוּפָה כַּדַּת וְדִקְדּוּקֶיהָ,
בְּעִקְבֵיהֶם הָלְכָה בַּת הַבַּרְבּוּר
לִטְמֹן בְּבֹר-צַלְמָוֶת אֶת דּוֹדֶיהָ.
תְּפִלַּת הָאַשְׁכָּבָה מִפִּיהָּ נִזְדַּמְּרָה
בְּמִין דְּבֵקוּת כֹּה יַלְדּוּתִית וּמְצַעֶקֶת,
עַד כִּי פִּלַּח הַלַּיְלָה קוֹל-אֵימִים
וְרַק הַנְּזִירִים הִתְפַּלְּלוּ בְּשֶׁקֶט.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות