הספר הזה נועד לשׁמשׁ ספר־עזר לתלמידים ולכל המתענינים בלמוּדי הטבע.

יסוֹד הלמוד הזה הוא ההסתכלות, ולכן הוּשׂם לב בבחירת־הנוֹשׂאים רק לאלה השׁכיחים והרגילים ביותר, שהלומד נתקל בהם ורואה אותם יוֹם יום.

הספר חֻבר על פי שיטת “רשׁוּיות־החיים”: השׂדה, גן־הירק, הכרם – כּל אחד מהם בתור “רשׁוּת־חיים” מיוּחדת, עם החי, הצומח והדומם שבו.

רבים הם הנושׂאים (למשׁל, האויר) שׁאפשר להכניסם לתוך “רשׁוּיות” שׁונות, והמורה יוּכל לאחר ולהקדים כפי שקוּל דעתוֹ.

בסדור החֹמר שמתי לב ל“תכנית בתי־הספר העממיים העירוניים”, שׁאֻשׁרה והוּצאה על ידי מחלקת החנוךְ של ההנהלה הציונית.

לא נמנעתי מלהביא בספר גם ספורים קטנים שישׁ בהם כדי לגלות לעיני הקורא מכל הנעשׂה בטבע.

קביעת הטרמינים נעשׂתה בזהירות רבה.

כמה וכמה טרמינים חדשׁים קבלתי מפי מר ח. נ. ביאליק.

הרבה מן המלים בפרקי הזואולוגיה, שנִתַּן להן בספר הזה פרוּשׁ חדשׁ (כמו: השׁלחוּפה, הצב), קבלתי מפי החוֹקר הידוע מר אהרֹני.

בפרקי הבוטניקה השׁתמשתי בהערותיו של חברי מר אביזֹהר.

לכל אלה אשׁר עזרו לי בעבודתי נתונה בזה תודתי הנאמנה.

עֵת עָלִים רְטֻבִּים רַעֲנַנִּים

יָפִיצוּ נִיחֹחַ הַמֹּר,

כְּמוֹ שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים, שִׁנְאַנִּים

יָרֹנּוּ הַזָּמִיר, הַדְּרוֹר.

עֵת חַכְלִיל יְכַסֶּה שׁוֹשַׁנִּים,

אֲהָבִים אַךְ יֶהְגֶּה הַתּוֹר –

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

בִּנְאוֹת דִּשְׁאֵי־עֹנֶג וָאוֹר.

ש. טשרניחובסקי

ע"פ ירדני

רֵאשִׁית הַסְּתָו. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד תַּכֶּה בְּחֻמָּהּ, אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב תִּשֹּׁב רוּחַ צֶחָה קְרִירָה. בִּפְאַת מַעֲרָב עִם הַשְּׁקִיעָה יִגָּלוּ הֶעָבִים וְהֵם שְׁטוּפֵי־אֹדֶם וּמְבַשְּׂרֵי־רָעַם.

בַּיָּמִים הָאַלָּה תָּקוּם לָצֵאת אֶת הָעִיר וּפָנֶיךָ אֶל הַשָּׂדֶה. כָּלָה קָצִיר. תַּם הַבָּצִיר. בַּשְּׁדֵמוֹת הָעֲזוּבוֹת תֵּתַע, בַּכָּרִים אֲשֶׁר יָבְשׁוּ בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ – וּבְלִבְּךָ יַעֲלֶה זֵכֶר הָאָבִיב שֶׁחָלָף. הֲדַר־הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נֶעֱלָמוּ. וּבְלֶכְתְּךָ כֹּה וָכֹה יֵרָאוּ לְךָ פִּתְאֹם פְּרָחִים חַיִּים, פְּרָחִים רַכִּים, שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ רַק זֶה מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה. אֵלֶּה הֵן הַסְּתָוָנִיּוֹת.

כְּמוֹ בְּמַגַּע־קֶסֶם הוֹפִיעוּ מִנְּקִיקֵי־הַסְּלָעִים. שָׂדוֹת קְטַנִים שֶׁל סְתָוָנִיּוֹת וְרֻדּוֹת, אַף עֲלֶה יָרוֹק אֶחָד לֹא יֵרָאֶה. הֲלָלוּ הִזְדָרְזוּ וְיָצְאוּ בִּמְלֹא גָדְלָן, הֲלָלוּ עוֹמְדוֹת עֲדַיִין סְגוּרוֹת, צְנוּפוֹת וּמְלֻפָּתוֹת. פֹּה וְשָׁם מְסֻדָּק קְרוּם־הָאֲדָמָה וְנִבְקָע, כְּאוֹתָהּ בֵּצָה בְּצֵאת הָאֶפְרֹחַ. כֹּה תּוֹפַעְנָה הַסְּתָוָנִיּוֹת אַחַת עַל יַד חֲבֶרְתָּהּ בַּכָּרִים וּבְצֵל־הַסְּלָעִים.

וּמַהֵר תְּמַהֵרְנָה לִפְרֹחַ. יוֹם יוֹמַיִם, וּבְרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ מִשִּׁשָּׁה עַד שְׁמוֹנָה פְּרָחִים. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן נְתוּנִים הֵם בְּחִתּוּל־קְרוּם דַּק הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּהִתְבַּשְּׁלָם יִקְרְעוּ אֶת הַחִתּוּל, יִתְאָרְכוּ וְיִשַּׁחוּ מֵרֹב כֹּבֶד.

[ציוּר 1 (הַסְּתָוָנִית) – קובץ 8]

פֶּרַח שָׁלֵם. הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן הַלְקֵט שֶׁנִּפְתָּח. שֶׁל הַצֶּמַח. עָלִים יְרוֹקִים וָפֶרִי. זֵרְעוֹן (מֻגְדָּל)

שִׁשָּׁה עֲלֵי־כוֹתֶרֶת וְרוּדִים לְכָל פֶּרַח, וּבְתוֹכָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים. הַמַּאֲבָק הַצָּהֹב מְחֻבָּר אֶל־רֹאשׁ הַזִּיר בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהוּא יָכוֹל לְהִתְנוֹעֵעַ הֵנָּה וָהֵנָּה. מִבֵּינוֹתָם תִּתְרוֹמֵמְנָה שְׁלשׁ צַלְקוֹת הָעֱלִי.

הֶעָלִים מְחֻבָּרִים בְּתַחְתִּיתָם כְּאַבּוּב אָרֹךְ וְאֵינָם מִתְפָּרְדִּים אֶלָּא בְּחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן.

בַּבֹּקֶר, בַּעֲלוֹת הַטַּל מִן הָאָרֶץ, יִתְבַּדְּרוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהַפְּרָחִים יַעַמְדוּ פְּתוּחִים לִקְרַאת שָׁמֶשׁ.

אָז יִתְלַקְּטוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים לָמֹץ אֵת הַצּוּף שֶׁבָּאַבּוּב וְלָקַחַת מִן הָאַבְקָה אִתָּם.

וְהַסְתָוָנִיּוֹת תַּעֲלֶינָה חֲדָשׁוֹת יוֹם יוֹם, בְּמִסְפָּר רַב תִּפְרֹצְנָה.

וּמַה גְּדוֹלָה יִרְאָתָן מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. אַךְ תִּפֹּלְנָה הַטִּפּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִסְגְּרוּ הַפְּרָחִים, הֶעָלִים יִתְקָרְבוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי וְהָיוּ לְמִסְתּוֹר לָאַבְקָנִים הָרַכִּים, לְבַל יְבֻלַּע לָהֶם. בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ יָשׁוּבוּ לְהִפָּתֵחַ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם בְּלִי חָשָׂךְ וְאֵין פַּרְפָּר וְאֵין דְּבוֹרָה לִפְקוֹד וּלְהֶאֱבִיק אֵת הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים. אָז יִגְדְּלוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מִשֶּׁהָיוּ וְלָחֲצוּ עַל הָאַבְקָנִים וְאֵלֶּה יִשְׁפְּכוּ אֶת אַבְקָתָם עַל הַצַּלָּקוֹת. הַפֶּרַח יָפְרֶה וְעָשָׂה פֶּרִי.

מְעַטִּים הֵם יְמֵי חַיֵּיהֶן שֶׁל הַסְּתָוָנִיּוֹת, כְּחֹדֶשׁ וָחֵצִי וּפָחוֹת מִזֶּה. רַבִּים מִפִּרְחֵיהֶן יֹאבְדוּ בַּגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר זֶרַע, וְהֵן מִזְדָּרְזוֹת לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, לַעֲשׂוֹת פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת.

פְּקַעַת הַסְּתָוָנִית פְּחוּסָה, כִּי הֶחָצָץ וְהַסְּלָעִים יִלְחֲצוּ עָלֶיהָ. עוֹטָה הִיא קְרוּמִים חוּמִים דַּקִּים, כְּגִלְדֵי הַבָּצָל, הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי חֹרֶב־הַקַּיִץ וּמִפְּנֵי הָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים שֶׁבָּאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תּוֹצִיא הַפְּקָעַת פְּרָחִים חֲדָשִׁים, כִּי מְכִילָה הִיא בְּתוֹכָהּ אֶת הַנֶּבֶט וְגַם חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן.

כִּנְבֹל הַפְּרָחִים יְבַצְבְּצוּ הֶעָלִים הַדּוֹמִים לִסְרָטִים.

יָמִים רַבִּים עוֹבְרִים וְהוֹפִיעַ פְּרִי־הַסְּתָוָנִית – הַלְקֵט בַּעַל שָׁלשׁ–לִשְׁכוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה תַּבְשִׁילוֹ עַד שֶׁיִּסָּדֵק וְיוֹצִיא אֶת זֵרְעוֹנָיו מִתּוֹכוֹ. זֵרְעוֹנֵי הַסְּתָוָנִית קְטַנִּים הֵם. בְּהֵרָטְבָם יַפְרִישׁוּ מִקִּרְבָּם רִיר צָמִיג, יִדְבְּקוּ בְּרֶגֶל הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה וְנִשְּׂאוּ לִמְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים.

בַּעֲלֵי־הַחַיִּים לֹא יִגְּעוּ בַּסְּתָוָנִית לְרָעָה, כִּי כָּל חֲלָקֶיהָ מְכִילִים רָעַל.

מאת ירדני

אַךְ תִּכְלֶה הַסְּתָוָנִית וְתוֹרוֹ שֶׁל הַכַּרְכֹּם הִגִּיעַ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, פִּרְחֵי־הַסְּתָוָנִית עִם פִּרְחֵי־הַכַּרְכֹּם, וְהָיָה מַרְאֵה הַשָּׂדֶה לָבָן־וָרֹד. אַךְ עֵין הַהוֹלֵךְ נִמְשֶׁכֶת בְּיִחוּד אֶל הַכַּרְכֹּם הַמַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ הָעֲדִינָה, הַמֵּפִיץ רֵיחַ נָעִים.

עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַכַּרְכֹּם גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, וְהֵם מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס קְטַנָּה. בְּתוֹכָם נִמְצָאִים שְׁלשֶׁת אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, כְּחַלְחַלִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם. אַךְ אֵין עֲרֹךְ לִיפִי־הַצַּלָּקוֹת הַכְּתֻמּוֹת, הַמְּפֻצָּלוֹת כְּעַנְפֵי־עֵץ אוֹ כְּקַרְנֵי הָאַיָּל. גַּם הֶעָלִים הָאֲרֻכִּים, הַזְרוּעִים בְּאֶמְצָעִיתָם פַּסִים וּבַהֲרוֹת־כֶּסֶף וְהָעוֹלִים יַחַד עִם הַפֶּרַח, יַגְדִּילוּ אֶת יָפְיוֹ.

[ציוּר 2 (הַכַּרְכֹּם) – קובץ 10]

פָּתוּחַ בַּיּוֹם סָגוּר בַּלַּיְלָה

מִן הַבֹּקֶר יִתְעוֹפְפוּ אֶל הַכַּרְכֹּם פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים, כִּי רֵיחוֹ הֶחָרִיף יַאַסְפֵם.

עַל בְּנֵי־הָאָדָם נִתְחַבֵּב הַכַּרְכֹּם לֹא רַק בְּיָפְיוֹ, כִּי אִם גַּם בְּתוֹעַלְתּוֹ. עוֹד מִימֵי־קֶדֶם יָדַע הָאָדָם לְהוֹצִיא מִן הַצֶּמַח הַזֶּה אֶת הַצֶּבַע הַמְּפֻרְסָם, צֶבַע הַכּוּרְכְּמָא אוֹ הַזַּפְרָן. הָיָה אוֹסֵף אֶת הַצַּלָּקוֹת וּמְיַבְּשָׁן עַד שֶׁתִּצְטַמֵּקְנָה כְּחוּטִים דַּקִּים. טַעֲמָם שֶׁל אַלָּה חָרִיף מְאֹד וְהַלּוֹעֵס אוֹתָם יְצֻבַּע רִירוֹ צְהֹב־מָזְהָב. עֵד הַיּוֹם שָׂמִים אֶת הַזַּפְרָן בְּמַשְׁקָאוֹת וּמוֹשְׁחִים בּוֹ אֶת הַחַלּוֹת וְהָעֻגּוֹת, שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם מַבְהִיק כְּזָהָב.

הַכַּרְכֹּם הַטּוֹב בָּא מִפָּרָס וּמֵאַסִּיָּה הַקְּטַנָּה, אַרְצוֹת מוֹלַדְתּוֹ. גַּם הַיְּהוּדִים גִּדְּלוּהוּ לְפָנִים וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

הַצֶּמַח הַזֶּה אֵינֶנּוּ מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי זְרָעָיו, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּקַעַת שֶׁלּוֹ, הַדּוֹמָה לְתַפּוּחַ־אֲדָמָה קָטֹן שֶׁתּוֹכוֹ לָבָן וּמְעֻטָּף מִבַּחוּץ קְרוּמִים חוּמִים. בְּאֲרָצוֹת אֲחָדוֹת יְגַדְּלוּהוּ לְתַעֲשִׂיַּת הַצֶּבַע וְזוֹרְעִים אוֹתוֹ שָׂדוֹת שְׁלֵמִים. מְחִיר הַצֶּבַע יָקָר מְאֹד, כִּי שִׁשִּׁים אֶלֶף פֶּרַח יְכוֹלִים לְהַסְפִּיק קִילוֹגְרַם צֶבַע.

הַפְּרָחִים נִקְטָפִים בַּבֹּקֶר. עֲבוֹדַת הַיִּבּוּשׁ נַעֲשֵׂית בַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹם לַפּוֹעֲלִים כְּאֵב־רֹאשׁ הַבָּא מִן הָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁל הַכַּרְכֹּם.

הַפְּרָחִים הָרַבִּים, הַמְּעַנְּגִים אוֹתָנוּ בְּצִבְעָם וּבְרֵיחָם – עַל מָה וְלָמָה הֵם?

שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי לְפֶתַע פִּתְאֹם חָדְלוּ הַצְּמָחִים לִפְרֹחַ וְלֹא יֵרָאֶה עוֹד פֶּרַח בָּאָרֶץ – צַר, צַר יִהְיֶה עַל יוֹפִי זֶה שֶׁחָלָף… רַק עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מוֹרִיקִים, רַק עֵצִים וְשִׂיחִים… יֶרֶק וְיֶרֶק בְּלִי קֵץ!

שַׁעֲרוּ עוֹד בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי הַפְּרָחִים לֹא נִכְחֲדוּ אָמְנָם כָּלִיל, אַךְ נַעֲשׂה נַעֲשׂוּ כֻּלָּם בְּנֵי צוּרָה אַחַת וְצֶבַע אֶחָד. הַאֻמְנָם תִּמְצְאוּ אָז בָּהֶם יוֹפִי אַף מְעָט?

בְּאֵין פְּרָחִים יֵעָלֵם הַיּוֹפִי. אָמְנָם כֵּן! אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבָד. בְּלִי הַפְּרָחִים לֹא יוֹסִיפוּ הַצְּמָחִים, נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים, לְהִתְקַיֵּם. יֶחְדְּלוּ הַפְּרָחִים – וְחָדַל כָּל עֵשֶׂב, וְנִכְחַד כָּל צֶמַח מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַצְּמָחִים רֻבָּם מִתְרַבִּים עַל יְדֵי הַזְּרָעִים. אֶת גַּרְגְּרֵי־הַזֶּרַע טוֹמְנִים אָנוּ בַּעֲרוּגָה בַּגַּן, מַשְׁקִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם וְהֵם גְּדֵלִים וְיִהְיוּ לִצְמָחִים. אַךְ גַּרְגֵּר־זֶרַע זֶה – מֵאַיִן הוּא בָּא וְאֵיךְ בָּא? הוּא הָיָה חָבוּי בַּפֶּרַח, בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָעֱלִי, בַּשַּׁחֲלָה. הַפֶּרַח נָבַל, הָעֱלִי שָׂרַד וַיִּגְמַל וַיְּהִי לִפְרִי נוֹשֵׂא זֶרַע. רוֹעִים אָנוּ, כִּי הָעֱלִי הוּא הַנִּכְבָּד מִכָּל חֶלְקֵי־הַפֶּרַח.

וְהָאַבְקָנִים – מַה מַעֲשֵׂיהֶם הֵם? לְפֵרוֹת לֹא יִהְיוּ – מַה־יִּתְּנוּ, מַה יוֹסִיפוּ הֵם לַפֶּרַח? הָבָה נְכַסֶּה אֶת הָעֱלִי בְּפִסַּת נְיָר דַּק אוֹ נִכְרֹת בְּאוּלָר אֶת הָאַבְקָנִים וּנְסִירֵם. לְתִמְהוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל, הָעֱלִי הַזֶּה לֹא יוֹסִיף לִגְדֹּל, נָבֹל יִבֹּל עִם הַפֶּרַח.

נִקַּח־נָא אַבְקָן אֶחָד וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ. שְׁנֵי חֲלָקִים לוֹ: הַזִּיר וְהַמַּאֲבָק. נַחְתֹּךְ אֶת הַמַּאֲבָק וּמָצָאנוּ בּוֹ גַּרְגְּרֵי אַבְקָה מְרֻבִּים דַּקִּים מְאֹד. כַּאֲשֶׁר יִגְמוֹל הַפֶּרַח מִתְפַּקֵּעַ הַמַּאֲבָק וְהָאַבְקָה הַבְּשֵׁלָה תִּזָּרֵק לַצְּדָדִים. בָּא גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת מִיָּד יִמָּתַח כְּחוּט וְעָבַר דֶּרֶךְ הָעַמּוּד וְהִגִּיעַ אֶל תּוֹךְ הַשַּׁחֲלָה.

בַּשַׁחֲלָה פְּנִימָה יִמַּס הַחוּט שׁוֹב. רַק קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן יִשָּׁאֵר וִיהִי לְגַרְגֵּר. וּבְחַיַּי הָעֱלִי תְּקוּפַת־חַיִּים חֲדָשָׁה מַתְחִילָה. גָּדֵל הוּא וְתוֹפֵחַ, כִּי גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה הִפְרָהוּ. הָעֱלִי הָיָה לְפֶרִי.

אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה אֵין עוֹד צֹרֶךְ בָּאַבְקָנִים וְיַחַד עִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת נוֹבְלִים הֵם וְנוֹשְׁרִים. שְׁנֵי אֵלֶּה, הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים, הֵם חֶלְקֵי־הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים וּמִשְּׁנֵיהֶם יַחַד יִוָּצֵר הַפְּרִי.

וְהַגָּבִיעַ?

אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַגָּבִיעַ נָבִין בְּנָקֵל. הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֶּרַח הָרַךְ בִּהְיוֹתוֹ סָגוּר וְיָגֵן עַל יֶתֶר חֶלְקֵי הַפֶּרַח שֶׁלֹּא תִּתְלְשֵׁם הָרוּחַ.

וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת – הֲגַם הֵם מְשַׁמְּשִׁים אֶת הַפֶּרַח?

מֵרָחוֹק, מֵרָחוֹק יֵרָאוּ עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת. יָפְיוֹ שֶׁל הַפֶּרַח הֵם, הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ. כָּלוֹל יִכְלְלוּ אֶת קֶסֶם־הַצְּבָעִים, אֶת עֶדְנַת־הַנִּיחֹחַ. בִּגְלַל עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יוֹצְאִים אָנוּ לִלְקֹט אֶת הַפְּרָחִים וּלְאַגְּדָם זֵרִים זֵרִים.

אַךְ הַאֻמְנָם הֵם נוֹצְרוּ אַךְ וְרַק לְהָבִיא לָנוּ עֹנֶג וְקוֹרַת רוּחַ?

כַּמּוּבָן, לֹא.

רָאִינוּ כִּי הַשַּׁחֲלָה תֵּהָפֵךְ לִפְרִי כַּאֲשֶׁר יִפֹּל גַּרְגֵּר הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת. אַךְ אִם תֹּאמְרוּ: עֲבוֹדָה זוֹ קַלָּה הִיא, הַמַּאֲבָק מִתְפּוֹצֵץ וְהָאַבְקָה נִזְרֶקֶת עַל הַצַּלֶּקֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרַח – אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים.

לִפְעָמִים, אָמְנָם, יִהְיֶה כָּכָה. הַפֶּרַח מַפְרֶה אֶת עַצְמוֹ בְּאַבְקָנָיו הוּא – זוֹהִי הַפְרָיָה עַצְמִית.

אַךְ הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ כִּי אִם יָפְרֶה הַפֶּרַח הַפְרָיָה עַצְמִית פַּעַם וּפַעֲמַיִם יֵלְכוּ פֵּירוֹתָיו וְיִתְמַעֲטוּ, זְרָעָיו יִדַּלּוּ וְגִדּוּלָּיו יִהְיוּ קְטַנִּים וְחַלָּשִׁים. לְהֵיפֶךְ, אִם נָשִׂים עַל הָעֱלִי שֶׁל אֶחָד מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה, לְמָשָׁל, גַּרְגְּרֵי־אַבְקָה מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה הַצּוֹמַחַת בְּרִחוּק מָקוֹם, הַזְּרָעִים יִרְבּוּ אָז וְהַפֵּירוֹת יִהְיוּ גְדוֹלִים וְטוֹבִים. זוֹהִי הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אֵיךְ יִמָּנְעוּ הַצְּמָחִים מֵהַפְרָיָה עַצְמִית?

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים לֹא יִבְשְׁלוּ אֶצְלָם בְּבַת אֶחָת. יֵשׁ אֲשֶׁר הָעֱלִי בָּשַׁל כְּבָר וְהוּא עוֹמֵד לְהֵאָבֵק, אַךְ הָאַבְקָנִים טֶרֶם בָּשְׁלוּ, עוֹד לֹא גָמְלָה אַבְקָתָם. בְּאוֹתוֹ זְמָן מִתְבַּשְּׁלִים הָאַבְקָנִים בְּפֶרַח אַחֵר, אֲשֶׁר הָפְרָה כְּבָר, וְאַבְקָתָם עוֹבֶרֶת אֶל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

וְאוּלָם מִי מַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח?

לִפְעָמִים יִשָׂאֶנָּה הָרוּחַ וְיַעֲבִירֶנָּה, אַךְ אִם הַצְּמָחִים מְרֻחָקִים אֶחָד מֵרֵעֵהוּ, אוֹ אִם לֹא תִּשֹׁב הָרוּחַ זְמָן רָב – מַה יִהְיֶה אָז?

הַחֲרוּקִים הַמְעוֹפְפִים בֶּהָמוֹן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הֵם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הֵם אֲשֶׁר יַעֲבִירוּ אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח.

יָשֹׁב תֵּשֵׁב הַדְּבוֹרָה עַל אַחַד הַפְּרָחִים וְאֶת חִדְקָהּ תִּנְעַץ בּוֹ לָמֹץ אֵת הַצּוּף. רֶגַע וְהִיא מִתְרוֹמֶמֶת וְעָפָה לְפֶרַח אַחֵר, אַךְ בְּגוּפָהּ הַשָּׂעִיר דָּבְקָה הָאַבְקָה הַצְּהֻבָּה שֶׁל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

בְּבוֹאָהּ אֶל הַפֶּרַח הַשֵּׁנִי יִגַּע גוּפָהּ הַמְאֻבָּק בָּעֱלִי – וְהַהַפְרָיָה הַהֲדָדִית נֶעֱשָׂתָה.

אַךְ מַדּוּעַ יְבַקְּרוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים? הַאֻמְנָם בָּאִים הֵם בְכַוָּנָה תְּחִלָּה לְהַפְרוֹתָם הַפְרָיָה הֲדָדִית?

אֵין הַחֲרוּק בָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאֲחֵרִים. אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְעַל יַעֲשֶׂה לְטוֹבָתוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ.

הַדְּבוֹרָה תָּכִין מִן הַצּוּף אֲשֶׁר אָסְפָה אֶת הַדְּבָשׁ וְאֶת הָאַבְקָה תִּשָּׂא לַכַּוֶּרֶת, לְהַאֲכִיל בָּהּ אֶת יְלָדֶיהָ.

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: הַצּוּף אֲשֶׁר בַּפְּרָחִים לֹא יָבִיא לָהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת. הוּא כְּאִלּוּ נוֹצָר לְכַבֵּד בּוֹ אֶת הַחֲרוּקִים־הָאוֹרְחִים.

וְלֹא רַק צוּף וְאַבְקָה יְחַפְּשׂוּ הַחֲרוּקִים בַּפְּרָחִים, כִּי אִם גַּם מְקוֹם־לִינָה, מִסְתּוֹר מִגֶּשֶׁם וּמִקֹּר.

רַבִּים הֵם הַחֲרוּקִים הַקְּטַנִּים הַלָּנִים בַּפְּרָחִים כָּל חַיֵּיהֶם. הַפְּרָחִים נִסְגְּרוּ – חַם וְטוֹב לָהֶם שָׁם! וְכַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ מִפֶּרַח לְפֶרַח יַפְרוּם הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אַךְ אֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים, אִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יַחְסְרוּ לָאֵלֶּה? הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים קְטַנִּים הֵם וּזְעִירִים. לְהֵיפֶךְ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים, עֲשִׁירֵי־הַצְּבָעִים, שׁוֹפְעֵי־הָרֵיחַ – עוֹד מֵרָחוֹק יַרְגִּישׁ בָּהֶם הַחֲרוּק וִימַהֵר אֲלֵיהֶם.

עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הֵם כְּעֵין “שֶׁלֶט”, הַמּוֹשֵׁךְ אֶת עֵינֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.

בִּסְבִיבַת יַם־הַמֶּלַח וּבְעַרְבַת־הַיַּרְדֵּן שׁוֹכֶנֶת צִפּוֹר קְטַנָּה, יוֹנֵק הַדְּבָשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צִפּוֹר זוֹ נוֹדֶדֶת כָּל הַיּוֹם מִפֶּרַח לְפֶרַח וּמוֹצֶצֶת בִּלְשׁוֹנָהּ הַדַּקָּה הַאֲרֻכָּה אֶת הַצּוּף שֶׁבָּהֶם. גַּם הִיא עוֹזֶרֶת לֹא מְעַט לְהַפְרָיָתָם הַהֲדָדִית שֶׁל הַפְּרָחִים הָאַלָּה.

נִפְלָא הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח – הָאֵין זֹאת?

הָאִכָּר יַחֲרֹשׁ אֶת שָׂדֵהוּ, יְפַלַּח אֶת הָאֲדָמָה תְּלָמִים תְּלָמִים. בָּרְגָבִים יֵרָאוּ פֹּה וְשָׁם שָׁרְשַׁי־צְמָחִים רַבִּים וְשׁוֹנִים וְתוֹלָעִים מְפַרְכְּסִים.

שִׁכְבַת־הֶעָפָר הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁצִּבְעָהּ לָרֹב כֵּהֶה, טוֹבָה לַצְּמָחִים יוֹתֵר מֵהַתַּחְתּוֹנָה. לְזוֹ הָעֶלְיוֹנָה יִקָּרֵא קַרְקָע. עָמְקָה כִּשְׁלשִׁים ס"מ. הַשְּׁכָבָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ הִיא הַשָּׁתִית. קַרְקַע שֶׁהַחוֹל מְרֻבֶּה בּוֹ – יִקָּרֵא קַרְקַע־חוֹל; שֶׁהַחֹמֶר מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־חֹמֶר הוּא אוֹ קַרְקַע מְטֻנָּן; שֶׁהַסִּיד מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־סִיד.

[ציוּר 3 – קובץ 15]

1) הַקַּרְקַע 2) הַשָּׁתִית

קַרְקַע־חוֹל מְמַהֵר לְהִתְחַמֵּם, וְהוּא נִקְרָא גַם אֲדָמָה חַמָּה. הַתְּבוּאָה אֵינָהּ עוֹלָה בּוֹ יָפֶה, רַק הַנְּטִיעוֹת תַּצְלֵחְנָה בּוֹ יוֹתֵר מִבְּאַדְמַת־חֹמֶר.

קַרְקַע־חֹמֶר הוּא הוּא קַרְקַע כָּבֵד. הַמַּיִם לֹא יִסָּפְגוּ בּוֹ מְהֵרָה כִּבְאַדְמַת־חוֹל, אַךְ הֵם שְׁמוּרִים בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַקַּרְקָעוֹת.

קַרְקַע־סִיד הוּא קַרְקַע קַל. פּוֹרִיּוּתוֹ מוּעֶטֶת. לְעֻמַּת־זֶה אֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בַּצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בּוֹ.

מִינֵי הַקַּרְקַע יִבָּדְּלוּ גַּם עַל פִּי הַצֶּבַע.

קַרְקַע אָדֹם – הוּא מֵכִיל בַּרְזֶל הַרְבָּה הַמּוֹסִיף לוֹ אֶת הַצֶּבַע הָאָדֹם.

קַרְקַע לָבָן הוּא קַרְקַע־הַסִּיד. בִּמְקוֹם־חֳרָבוֹת יִתְעָרֵב בּוֹ הָאֵפֶר שֶׁנִּצְבַּר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת. צִבְעוֹ יַהֲפֹךְ אָפוֹר וּפוֹרִיּוּתוֹ תִּגְדָּל.

קַרְקַע שָׁחוֹר – הוּא הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר. וְצִבְעוֹ הַשָּׁחוֹר מִנָּיִן?

עַל זֶה נְדַבֵּר בַּפֶּרֶק הַבָּא.

הָרֶקֶב

שָׁנָה תִּרְדֹּף שָׁנָה.

בַּחֹרֶף יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהָאָרֶץ תַּדְשֵׁא דֶשֶׁא.

יָבֹא הַקַּיִץ אֶל־קִצּוֹ – וְנֶחֶשְׂפָה הָאֲדָמָה, הַצּוֹמֵחַ יִבֹּל.

“נְבִילָה” זוֹ – מַה הִיא?

הַצֶּמַח יֶחְוַר, יִיבַשׁ וְיִשְׁקַע בָּאֲדָמָה.

וְאַחַר כָּךְ?

הֲלֹא נֵדַע מַה־יִּהְיֶה בּוֹ אַחַר כָּךְ: הַצֶּמַח יִבְלֶה וְיִרְקָב.

הֲמוֹן יַעֲרוֹת־עַד יַשִּׁירוּ אֶת־עֲלֵיהֶם שָׁנָה שָׁנָה. הֶעָלִים שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה וְהֵם רְקֵבִים.

וְלֹא רַק הַצְּמָחִים. גַּם בַּעֲלֵי־הַחַיִּים: הַנְּמָלִים, הַחֲפַרְפַּרוֹת, הַזְּבוּבִים, חַיּוֹת־הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר. אַלְפֵי־אַלְפֵי רִבְבוֹת מֵהֶם יָמוּתוּ.

אָנָה יָבֹאוּ? אָנָה יֵעָלֵמוּ?

בְּעָבְדְּכֶם בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן הוֹפֵעַ יוֹפִיעוּ לְעֵינֵיכֶם אֲגַב־עֲדִירָה עֶצֶם שְׁבוּרָה, גִּבְעוֹל רָקוּב אוֹ עָלֶה נִכְמָשׁ. שְׂרִידִים הֵם מִן הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ שֶׁחָיוּ וְצָמְחוּ לִפְנֵי זְמָן. דּוֹר חוֹלֵף הֵם. שְׁיָרֵי־הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ הָאֵלֶּה הָרְקֵבִים בָּאֲדָמָה יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם רֶקֶב.

הָרֶקֶב יוֹסִיף לַקַּרְקַע צֶבַע שָׁחוֹר. הוּא יִסְפֹּג אֶת הָרְטִיבוּת וְיִשְׁמְרֶנָּה יָמִים רַבִּים. גַּם מִתּוֹךְ הָאֲוִיר יוֹצִיאֶנָּה. כְּכָל אֲשֶׁר יִרְבֶּה הָרֶקֶב כֵּן יֵרַךְ הַקַּרְקַע וּתְנוּבָתוֹ תִּגְדָּל.

בְּקַרְקַע שֶׁכֻּלּוֹ רֶקֶב לֹא יַעֲשׂוּ הַצְּמָחִים פְּרִי לְמַכְבִּיר.

הַחֲרִישָׁה

וְאוּלָם בִּרְכַּת הַיְבוּל לֹא רַק בְּטִיב הַקַּרְקַע הִיא תְּלוּיָה, כִּי אִם גַּם בְּאֹפֶן עִבּוּדוֹ. אֲדָמָה חֲרוּשָׁה וּתְחוּחָה שָׁמֹר תִּשְׁמֹר אֶת הַלֵּחָה שֶׁבָּהּ מֵהִתְאַדּוֹת. מֵי־הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים יַחַדְרוּ לְתוֹכָהּ וְלֹא יִשְׁטְפוּ מֵעָלֶיהָ.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע וּתְפוֹרְרֵהוּ, וְהֶחֳמָרִים שֶׁבּוֹ, הַמְשַׁמְּשִׁים מָזוֹן לַצְּמָחִים, מִתְעָרְבִים יַחַד וּמִתְחַלְּקִים בְּשֵׁעוּר שָׁוֶה לְכָל הַזֵּרוּעִים.

עִבּוּד הַקַּרְקַע יִתֵּן לַמַּיִם וְלָאֲוִיר, לַקֹּר וְלַחֹם לִפְעוֹל וּלְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הַקַּרְקַע. עֵינֵינוּ לֹא תִּרְאֶינָה אֶת הַשִּׁנּוּיִים הָאַלָּה, אַךְ הַצְּמָחִים חוֹשׁ יָחוּשׁוּ אוֹתָם.

שְׁתֵּי חֲרִישׁוֹת נְהוּגוֹת בְּאַרְצֵנוּ: מִיָּד לְאַחַר הַקָּצִיר, זוֹהִי חֲרִישַׁת־הַקַּיִץ, הַבָּאָה לִשְׁמֹר עַל הָרְטִיבוּת מִפְּנֵי הַחֹם, וַחֲרִישַׁת־הַחֹרֶף, הַמְּכִינָה אֶת הַקַּרְקַע לִזְרִיעָה.

לִתְבוּאוֹת הַקַּיִץ יַכְשִׁיר הָאִכָּר אֶת שָׂדֵהוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. שָׁלשׁ־אַרְבַּע חֲרִישׁוֹת יַחַרְשֶׁנּוּ וְרַק עִם גִּשְׁמֵי־הַמַּלְקוֹשׁ יִזְרָעֶנּוּ.

הַכְּלִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נֶעֶבְדָה הָאֲדָמָה הָיָה, כַּנִּרְאֶה, בַּד־עֵץ עָקֹם. מָצָא לוֹ הָאָדָם בַּד־עֵץ שֶׁנֶּעֱקַר בַּסַּעַר וַיְרִימֵהוּ וַיְנַסֶּה לְתָקְעוֹ בָּאֲדָמָה וּלְפוֹרְרָהּ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שִׁכְלֵל אֶת הַכְּלִי וַיְחַדֵּד אֶת רֹאשׁוֹ. הַמַּחֲרֵשָׁה הָעַרְבִית דּוֹמָה מְאֹד לַמַּחֲרֵשָׁה הַקְּדוּמָה הַהִיא.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע רְגָבִים רְגָבִים, וְיֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים וְגַסִּים מְאֹד. שָׁרְשַׁי־הַצְּמָחִים הָרַכִּים וְהָעֲדִינִים לֹא יוּכְלוּ לְהֵאָחֵז וְלִחְיוֹת בָּהֶם.

הַצְּמָחִים יֵיטִיבוּ לִצְמֹחַ כְּכָל שֶׁתֵּרַךְ הָאֲדָמָה וּכְכָל שֶׁיִּישְׁרוּ פָּנֶיהָ. מִיָּמִים מִקֶּדֶם הִמְצִיא הָאָדָם כְּלִי מְיֻחָד לְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים וְלַהֲדִיקָם – הֲלֹא הִיא הַמַּשְׁדֵּדָה.

הַרְכָּבַת הַקַּרְקָע

חַיָּב אָדָם לְהַכִּיר אֶת טִיב־הַקַּרְקַע אֲשֶׁר יַעֲבֹד. וְכֹה יַעֲשֶׂה:

יִקַּח מְעַט עָפָר, יְנַפֵּהוּ בְּנָפָה, יִשְׁחָקֵהוּ הָדַק הֵיטֵב, יִשְׁקְלֵהוּ בְּמֹאזְנַיִם וְיִשְׁטְחֵהוּ עַל פְּנֵי נְיָר אוֹ עַל לוּחַ־עֵץ חָלָק. אֶת הֶעָפָר הַזֶּה יָשִׂים בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹ בְּמָקוֹם חַם אַחֵר. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר שׁוֹב וְהִנֵּה הוּא יָבֵשׁ מְאֹד וּמִשְׁקָלוֹ פָּחָת. יְבֹשֶׁת הֶעָפָר הִיא שֶׁהִפְחִיתָה אֶת מִשְׁקָלוֹ. כֵּן יֵדַע אֶת כַּמּוּת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ.

אֶת הֶעָפָר הַיָּבֵשׁ יָשִׂים בְּצַלַּחַת־פַּח וַיִּקְלֵהוּ בָּאֵשׁ. הֶעָפָר יַעֲלֶה עָשָׁן וְרֵיחַ־שְׂרֵפָה. הָרֶקֶב זֶה נֶחֱרָךְ וּבוֹעֵר בָּאֵשׁ. יָשׁוּב לִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר וְהִנֵּה מִשְׁקָלוֹ הָלַךְ פָּחַת – הָרֶקֶב אֵין בּוֹ עוֹד.

לְפִי מְעוֹט הַמִּשְׁקָל יִמַּד הָרֶקֶב.

נוֹתְרוּ עוֹד חֳמָרִים אֲשֶׁר לֹא יִיבְשׁוּ וְלֹא יְאֻכָּלוּ. אֵיךְ יַפְרִידֵם?

יָשִׂים אֶת הֶעָפָר בְּתוֹךְ כּוֹס מַיִם וְיִבְחָשֵׁהוּ יָפֶה יָפֶה. בְּשַׁעַת הַבְּחִישָׁה יִדְלְחוּ הַמַּיִם וְיֵעָכְרוּ, וּבְתַחְתִּית הַכּוֹס תֵּרָאֶה שְׁכָבָה שׁוֹקַעַת לְאַט לְאָט.

אֵין זֶה כִּי בֶּעָפָר יֵשׁ חֲלָקִים גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים, הַשּׁוֹקְעִים מָטָּה, וַחֲלָקִים זְעִירִים, קַלִּים וְדַקִּים, הַצָּפִים בְּתוֹךְ הַמָּיִם.

הַחֲלָקִים הַכְּבֵדִים הֵם – גַּרְגְּרֵי הֶחָצָץ אוֹ הַחוֹל, הַקַּלִּים מֵהֶם – הַחֹמֶר, וּמִלְּמַעְלָה צָף הָרֶקֶב.

ע"פ אהרני ואחרים

יְפַזֵּר הָאִכָּר אֶת זֶרַע־תְּבוּאָתוֹ עַל תַּלְמֵי־הַנִּיר וְעַל רֹאשׁוֹ הַיּוֹנִים לְהָקוֹת תִּתְעוֹפַפְנָה, יָרֹד וְלַקֵּט אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַם בַּקָּצִיר תָּבֹאנָה אֶל הַשָּׂדֶה לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָן.

חֲבִיבִים עַל הַיּוֹנִים הַצִּיצִים הָרַכִּים, גַּרְגְּרֵי הַלֶּפֶת וְהַדָּגָן, וְהֵן מַשְׁמִידוֹת אוֹתָם בְּכָל פֶּה, אַךְ גַּם תּוֹעֶלֶת רַבָּה תָּבֵאנָה, בְּכַלּוֹתָן הַרְבֵּה זְרָעִים מִזֶּרַע עֶשְׂבוֹת־הַבָּר, וְלָכֵן לֹא יְגָרְשֵׁן הָאִכָּר וְלֹא יִכְעַס עֲלֵיהֶן.

קַלָּה וּפְזִיזָה הִיא הַיּוֹנָה בְּהִנָּשְׂאָהּ בָּאֲוִיר, תְּנוּעוֹתֶיהָ מַה־נָּאוֹת, מַה־נֶּחְמָדוֹת. רֹאשָׁה הַקָּט, גוּפָתָהּ הַסְּגַלְגַּלָּה וְחָזָהּ הַבּוֹלֵט, כְּנָפֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַמְחֻדָּדוֹת וּזְנָבָהּ הָאָרֹךְ וְהָרָחָב – כָּל אֵלָּה יוֹסִיפוּ עֹז וּמְהִירוּת לִמְעוּפָהּ.

נוֹצוֹת כְּנָפֶיהָ רַכּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְהָרוּחַ עוֹבֶרֶת בָּהֶן וְהוֹמָה, וְלָכֵן תַּשְׁמִיעַ הַיּוֹנָה בְּעוּפָהּ מַשָּׁק עַז וְנָעִים. יֵשׁ אֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ אֶת זְנָבָהּ הָרָחָב וּבְלִי נִדְנוּד קַל תַּעֲבֹר מֶרְחָק רָב. בְּחֶפְצָהּ לָרֶדֶת תִּשְׁהֶה רֶגַע וּתְרַפְרֵף וְאַחַר תֵּרֵד וְתַעֲמוֹד.

יוֹנַת־הַבַּיִת עוֹבֶרֶת בְּשָׁעָה כְּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטְרִים. יוֹנֵי־הַדֹּאַר עוֹשׂוֹת בְּשָׁעָה עֵד שִׁבְעִים קִילוֹמֶטְרִים.

הַיּוֹנָה לֹא תִּלְעַס אֶת הַגַּרְגְּרִים הַקָּשִׁים כַּאֲשֶׁר נִלְעַס אֲנַחְנוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵם שְׁלֵמִים. הַגַּרְגְּרִים יֵרְדּוּ אֶל הַזֶּפֶק וּמִמֶּנּוּ אֶל הָאַצְטוּמְכָא. דַּפְנוֹת־הַזֶּפֶק וְהָאַצְטוּמְכָא מוֹצִיאִים מִקִּרְבָּם מִיץ מְיוּחָד הַמְרַכֵּך אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַּם חוֹל וּצְרוֹרוֹת־עָפָר תִּבְלַע וְהֵם יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הָאֹכֶל.

הִסְתַּכְּלוּ נָא בַּיּוֹנָה בִּשְׁעַת שְׁתִיָּתָהּ: אֶת כָּל מַקּוֹרָהּ מַכְנִיסָה הִיא אֶל הַמַּיִם, סוֹגֶרֶת אֶת נְחִירֶיהָ, מוֹצֶצֶת וְגוֹמָעַת. הַמַּיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר תִּשְׁתֶּה יְמַסְמְסוּ גַּם הֵם אֶת הַמָּזוֹן.

מִשִּׂיא־מְעוּפָה תִּרְאֶה הַיּוֹנָה בִּרְאִיָּתָהּ הַטּוֹבָה אֶת קְטַנֵּי־הַגַּרְגְּרִים. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת תְּהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כִּי־רַגְלַיִם חֲזָקוֹת לָהּ, אַךְ לֹא תּוּכַל לָרוּץ. אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת לָרֶגֶל, שָׁלשׁ מִפָּנִים וְאַחַת מֵאָחוֹר, וּבָהֶן תֵּאָחֵז בְּעַנְפֵי־הָעֵצִים.

הַאֻמְנָם לֹא רְאִיתֶם אֶת הַיּוֹנָה מַתְקִינָה קֵן לְגוֹזָלֶיהָ?

מִן הַבֹּקֶר יֶאֱסֹף הַזּוּג, הָאָב וְהָאֵם, חֹמֶר לְבִנְיָן: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ וַחֲתִיכוֹת־צָמֶר. אֶת כָּל אַלָּה תְּסַדֵּר הַיּוֹנָה בְּצוּרַת עִגּוּל וְהָיָה הַקֵּן עָמֹק בְּאֶמְצָעִיתוֹ. בְּעֵת הָעֲבוֹדָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל־הֲמִית רַךְ וְעָנֹג.

עִוְּרִים, עֵירֻמִּים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ הָאֶפְרוֹחִים, לֹא יֵדְעוּ דָבָר כִּי אִם פָּעֹר פֶּה וּבַקַּשׁ אֹכֶל, וְהוֹרֵיהֶם, הַדּוֹגְרִים עֲלֵיהֶם חֲלִיפוֹת, יְכַלְכְּלוּם בְּאַהֲבָה רַבָּה. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יַאֲכִילוּם מִין בְּלִיל גְּבִינִי אֲשֶׁר יִפְלְטוּ מִזִּפְקָם. הַיּוֹנָה תָּשִׂים אֶת מַקּוֹרָהּ בְּמַקּוֹר־הָאֶפְרֹחַ, תִּתְנַעֲנֵעַ וְתִתְעַוֵּת וְתַכְנִיס אֶת הַמָּזוֹן אל פִּי בְּנָהּ. גָּדְלוּ הַנִּפּוֹלִים – הֵם בְּנֵי־הַיּוֹנָה – וְהֶאֱכִילוּם הוֹרֵיהֶם גַּרְגְּרִים מְרֻכָּכִים. בְּנֵי חֹדֶשׁ יָמִים יַעַזְבוּ הַקְּטַנִּים אֶת הַקֵּן וְהִתְחִילוּ לָעוף.

רַב הוּא “צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים” וְאֵין הַיּוֹנָה מְטִילָה אֶלָּא שְׁתֵּי בֵּצִים.

מְכָּל הָעוֹפוֹת יֶאֱהַב הָאָדָם אֶת הַיּוֹנָה. וְאֵיךְ לֹא יֶאֱהָבֶנָּה? שְׁקֵטָה הִיא, תַּמַּת־נֶפֶשׁ וַחֲמוּדַת־תֹּאַר. נָאָה וּזְקוּפָה גּוּפָתָהּ. מְלֵאִים חֵן רֹאשָׁהּ הַקָּטֹן וְרַגְלֶיהָ הָאֲדַמְדַּמּוֹת. נוֹצוֹתֶיהָ דְבֵקוֹת בְּגוּפָתָהּ, חֲלָקוֹת וּמַבְהִיקוֹת. נָאוֹת לְהַפְלִיא הֵן נוֹצוֹת הַצַּוָּאר וְהֶחָזֶה. וּבְהַלֵּךְ הַזּוּג בֶּחָצֵר, מְנַשְּׁקִים וּמְלַפְּפִים זֶה אֶת זוֹ – מִי יִדְמֶה לָרֵעִים הַנֶּאֱמָנִים, לַיְּצִירִים הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה?

[ציוּר 4 יוֹנַת־הַבָּר – קובץ 20]

מֵאָז מִקֶּדֶם הָיְתָה הַיּוֹנָה לָאָדָם סֵמֶל הַטֹּהַר, הַשָּׁלוֹם, הַחֶסֶד וְהַתֹּם. הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַמַּבּוּל שָׁבָה רִאשׁוֹנָה אֶל הַתֵּבָה “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”, וְהֵבִיאָה עִמָּהּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה “כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ”.

אוֹרַחַת לֹא־קְרוּאָה הִיא בַּשָּׂדֶה וְלָכֵן יַרְבּוּ לְגַדְּלָהּ בֶּעָרִים, וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה הַיּוֹנָה לְ“בַת־כְּרָךְ”.

הָאָדָם יָכִין לָהּ שׂבָךְ לָשֶׁבֶת בּוֹ.

ע"פ אהרני ופר' האקא

זָעוֹת־בָּאוֹת רוּחוֹת הַסְּתָו הַצּוֹנְנוֹת וְיַחַד עִמָּן יֵרָאוּ הַזַּרְזִירִים.

בְּמִסְפָּר רַב יָבֹאוּ, יָפוּצוּ בְּכָל הָאָרֶץ. בַּשָּׂדוֹת יָשׁוּטוּ, אֶל הַחוֹרִים וְהַסְּדָקִים יָצִיצוּ לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. שַׁבְּלוּלִים וּרְכִיכוֹת, תּוֹלָעִים וַחֲגָבִים – אוֹתָם יָצוּד הַזַּרְזִיר בְּלֶכְתּוֹ וּבְעוּפוֹ.

יוֹדֵעַ הַזַּרְזִיר כִּי הַתּוֹלָעִים מְגִיחִים מִן הָאֲדָמָה בְּעֵת הַחֲרִישָׁה, וְהוּא מְלַוֶּה אֶת הַחוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו, בְּהִתְנַדְנְדוֹ עַל רַגְלָיו הַחֲזָקוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה.

[ציוּר 5 הַזַּרְזִיר – קובץ 21]

עוֹף נוֹדֵד הוּא. דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה־אֲרֻכָּה עָבַר. מֵאֶרֶץ־הַצָּפוֹן בָּא אֵלֵינוּ – וְכֹה רַב תַּאֲבוֹנוֹ, כֹּה גָדוֹל רַעֲבוֹנוֹ! עַד אַרְבַּע מֵאוֹת שַׁבְּלוּלִים וּשְׁרָצִים אוֹכֶלֶת מִשְׁפַּחַת זַרְזִירִים יוֹם יוֹם – צֵא וּלְמַד מָה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָבִיא הַזַּרְזִיר לָאִכָּר!

אַךְ לֹא רַק בִּשְׁבִיל תּוֹעַלְתּוֹ נִתְחַבֵּב הַזַּרְזִיר עַל הָאָדָם. אֵין בֵּין הָעוֹפוֹת עֵר וְעַלִּיז כָּמֹהוּ. צְלִילֵי־שִׁירוֹ הַצּוֹהֲלִים יְמַלְּאוּ אֶת חֲלַל־הָאֲוִיר, יִשְׁתַּפְּכוּ הַרְחֵק הַרְחֵק. כֵּן יוֹדֵעַ הוּא לְחַקּוֹת קוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים. יוֹדֵעַ הוּא לִרְעֹשׁ כִּרְעֹשׁ הַטַּחֲנָה, לִשְׁרֹק כְּרוֹעֶה, לִבְכּוֹת כְּיֶלֶד. וְכִי יַעֲבֹר אִישׁ בַּשָּׂדֶה וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת הָאַלָּה – וְעָמַד מִשְׁתָּאֶה וְהִקְשִׁיב לוֹ רַב קָשֶׁב.

הַזַּרְזִיר מַשְׂכִּיל לִלְמֹד “לָשׁוֹן” וּלְבַטֵּא מִלִּים שְׁלֵמוֹת, אַךְ מְמַהֵר הוּא לִשְׁכֹּחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ וְאָז יִלְמַד לְבַטֵּא מִלִּים אֲחֵרוֹת.

אַךְ לֹא רַק “אֳמָן־דַּבְּרָן” הוּא הַזַּרְזִיר – כֹּחוֹ רַב גַּם בְּלֵיצָנוּת. הִנֵּה נִזְדָּרֵז, טָס טִיסָה חֲטוּפָה, זִמֵּר לוֹ זֶמֶר מְסֻלְסָל וּפָנָיו אֶל הָעֵדֶר הָרוֹעֶה שָׁם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד עַל גַּב אַחַת הַכְּבָשׂוֹת. נִתְפַּחֲדָה הַכִּבְשָׂה, וְהַזַּרְזִיר עוֹמֵד וּמְזַמֵּר כְּחַזָּן וָתִיק… פִּתְאֹם – פִּיק פִּיק! הִנֵּה זְבוּב בְּצֶמֶר הַכִּבְשָׂה, קְרָדָה שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהּ בְּעֹז – וְזַרְזִירֵנוּ חוֹטְפָם וּמְזַמֵּר, בּוֹלְעָם וּמְזַמֵּר…

וְלִפְעָמִים יָבֹא לְלַמֵּד “הִלְכוֹת נִקָּיוֹן” אֵת הַבָּקָר וְהַצֹּאן: “לְעוֹלָם תִּהְיֶינָה הָעֵינַיִם נְקִיוֹת!” אוֹהֵב הוּא אֶת הַלִּפְלוּף שֶׁבָּעֵינַיִם וְהוּא מְנַקֵּר בּוֹ בְּמַקּוֹרוֹ. בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה יָרֵעַ הַזַּרְזִיר לֹא מְעַט, כִּי יַעֲבִיר אֶת הַמַּחֲלוֹת מֵעֵינֵי הָאֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי.

הַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב וְהַזַּרְזִירִים יִתְאַסְּפוּ מַחֲנֶה גָדוֹל וִיחַפְּשׂוּ מְקוֹם־לִינָה. אֶל שְׂפַת־הַנְּחָלִים וְהָאֲגַמִּים יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם, כִּי יֶאֱהָבוּ מְאֹד לִטְבֹּל בַּמָּיִם. בִּצְרִיחוֹת־צָהֳלָה יֵרְדוּ עַל הַסְּבָכִים וְהָעֵצִים, יִשְׁכְּנוּ עַל עַנְפֵיהֶם לִישׁוֹן שְׁנָתָם. רַבִּים מֵהָעֲנָפִים יִשָּׁבְרוּ מִכֹּבֶד־הַמַּשָּׂא.

עָלָה הַשַּׁחַר וְהַזַּרְזִירִים יָקוּמוּ יִתְעוֹרֵרוּ. כָּל הַמַּחְנֶה יִתְנַעֵר וּבִשְׁאוֹן־עַלִּיזִים יֵחָלֵק לִפְלוּגוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטוֹת לְכָל עֵבֶר, אֶל הַשָּׂדוֹת וְהָאֲפָרִים.

נוֹצוֹת הַזַּרְזִיר מַבְהִיקוֹת מִשְּׁחוֹר בַּחֹרֶף, וּבִקְצֵה כָּל נוֹצָה בַּהֶרֶת לְבָנָה קְטַנָּה. לְעֵת הַסְּתָו תִּגְדַּלְנָה הַבֶּהָרוֹת וְצֶבַע הָעוֹף יַהֲפֹךְ וְהָיָה לְבַנְבָּן־אָפוֹר.

בְּסוֹף אֲדָר יָשׁוּבוּ הַזַּרְזִירִים לְמוֹלַדְתָּם, אֶל הַצָּפוֹן.

מַה־יָּגִילוּ תּוֹשְׁבֵי הַצָּפוֹן לִקְרָאתָם! הָאִכָּרִים יִזְדָּרְזוּ לְהַתְקִין לָהֶם תֵּבוֹת־קִנִּים לָשֶׁבֶת.

אַךְ הַזַּרְזִירִים לֹא יְמַהֲרוּ לָסוּר אֶל הַתֵּבוֹת הָאֵלֶּה. מִסְתַּכְּלִים הֵם בָּהֶם מִתְּחִלָּה, בּוֹדְקִים הֵיטֵב, וְיֵשׁ שֶׁהַתֵּבָה פְּסוּלָה וְלֹא יֵשְׁבוּ בָּהּ. יֵשׁ שֶׁאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת וּמְהֻדֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ וְרוּחַ מְצוּיָה בָּאָה וְעוֹקַרְתָּהּ; יֵשׁ שֶׁהִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר וְהֶחָתוּל יָכֹל לִקְפֹּץ וְלִטְעֹם מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחִים. זָהִיר וְנָבוֹן הוּא הַזַּרְזִיר!

מִבְנֵה קִנּוֹ פָּשׁוּט מְאֹד: קְנֵי־קַשׁ וְגִבְעוֹלֵי־עֵשֶׂב הַמֻּנָּחִים בְּעִגּוּל וּבָאֶמְצַע נוֹצוֹת וָצָמֶר. בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תָּטִיל הָאֵם 5 – 7 בֵּצִים גְּדוֹלוֹת, בְּהִירוֹת־לִבְנוֹת, וְכַעֲבֹר יֶרַח־יָמִים יִבָּקְעוּ מֵהֶן הָאֶפְרוֹחִים.

הַזַּרְזִיר יָבִיא גַם נֶזֶק בְּהַשְׁחִיתוֹ גַּרְגְּרֵי־הַפֵּרוֹת בַּכֶּרֶם וּבַפַּרְדֵּס. אַךְ נִזְקוֹ זֶה מַה הוּא לְעוּמַת הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יָבִיא בְּהַשְׁמִידוֹ אֶת הֲמוֹנֵי־הַתּוֹלָעִים – הַזּוֹלְלִים הַמַּזִּיקִים.

בִּגְלִילַת יַם־הַמֶּלַח יִמָּצֵא מִין זַרְזִיר שָׁחוֹר וְגָדוֹל, הוּא הַשַּׁחֲרוּר. הָעוֹף הַזֶּה יַרְנִין אֶת מִדְבַּר־הַסְּלָעִים הַשּׁוֹמֵם בִּצְלִילֵי־קוֹלוֹ הָעֲרֵבִים. יְלִידֵי־הָאָרֶץ יְצוּדוּהוּ בְּמַעֲרוֹתָיו אֲשֶׁר יָלוּן בָּהֶן וְיַאַסְפוּהוּ אֶל בֵּיתָם לְהִתְעַנֵּג עַל נֹעַם־שִׁירָתוֹ.

הַכְּמָרִים אֲשֶׁר בְּמִנְזַר מַר־סַבָּא מַאֲכִילִים יוֹם יוֹם אֶת הַצִּפֳּרִים הַנֶּחְמָדוֹת הָאֵלֶּה: הֵם זוֹרְקִים צִמּוּקִים וְהַשַּׁחֲרוּרִים יִקְלְטוּם מִן הָאֲוִיר. כֹּה נַעֲשׂוּ שָׁם הַשַּׁחֲרוּרִים כִּמְעַט לִבְנֵי תַּרְבּוּת.

הָעוֹף הוּא קַל וְזָרִיז מִכָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם. חִישׁ מְהֵרָה יִנָּשֵׂא וְיָעוּף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הָעוֹפוֹת שׁוֹכְנֵי־הָהָר יֵשׁ יָבֹאוּ לִשְׁכֹּן בָּעֵמֶק, וּלְהֵיפֶךְ. נוֹדְדִים הֵם לַמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּזוֹנָם מָצוּי שָׁם בְּשֶּׁפַע. אַךְ עִתִּים יִתְאַסְּפוּ יַחַד, עֵדוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצֻמּוֹת, וּבְצִפְצוּף־תְּרוּעָה וּבִשְּׁאוֹן־אַדִּירִים יַעַזְבוּ אֶת אַרְצָם לָנוּד אֶל אֶרֶץ אֲחֶרֶת.

סוֹף הַקַּיִץ, בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הַחֹרֶף הָעָז. עוֹד מְעַט וּמַרְבַדֵּי־שֶׁלֶג צַחִים יְכַסּוּ כְּתַכְרִיכֵי־מֵת אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. הָרְמָשִׁים יִתְחַבְּאוּ עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶם, הַפְּרָחִים וְהַצִּיצִים יֻכּוּ בַּקֹּר. עוֹנָה זוֹ – מַה תַּעֲשֶׂינָה בָּהּ הַצִּפֳּרִים, שֶׁהָרְמָשִׁים וְהַצִּיצִים הָרַכִּים לֶחֶם־חֻקָּן?

וְהָיָה אַךְ יִתֵּן הַחֹרֶף אוֹתוֹתָיו וְהִתְאַסְּפוּ הָעוֹפוֹת וְנָדוּ לְ“אֶרֶץ חַמָּה וְיָפָה, הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים”.

[ציוּר 6 הָעוֹפוֹת בִּנְדִידָתָם –קובץ 24]

יְצִירִים זְעִירִים אֵלֶּה – מָה רַבָּה, מַה כְּבֵדָה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם! אַךְ בִּגְבוּרָתָם וּבִתְבוּנָתָם יִשְׂאוּ אֶת כָּל הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה וְיָבֹאוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז חֶפְצָם.

לְעֵת צֵאתָם לַדֶּרֶךְ תִּתְאַסֵּפְנָה כָּל הָעֵדוֹת, עֵדָה עֵדָה וּמַנְהִיגָהּ. הַמַּנְהִיגִים עוֹפוֹת זְקֵנִים הֵם, שֶׁשְּׁבִילֵי הַדֶּרֶךְ נְהִירִים לָהֶם, כִּי לֹא פַּעַם עָבְרוּ בָּהּ. הַמַּנְהִיג יֵלֵךְ בְּרֹאשׁ הָעֵדָה, יַתְוֶה לְפָנֶיהָ אֶת הַדֶּרֶךְ, יַרְאֶה לָהּ מְקוֹם־חֲנוֹת וּמְקוֹם־לִינָה. גַּם בְּשַׁעַת־הַמְּנוּחָה יַשְׁגִּיחַ הַמַּנְהִיג עַל עֲדָתוֹ צוֹפֶה הֲלִיכוֹתֶיהָ וּמַזְהִירָהּ לְכָל סַכָּנָה קְרֵבָה.

חֲשׂוּכֵי־דְאָגָה הֵם הָעוֹפוֹת בָּעֵת הַהִיא. בִּימֵי הַקַּיִץ הִסְפִּיקוּ כְּבָר לְגַדֵּל אֶת אֶפְרוֹחֵיהֶם, גַּם לִמְּדוּם לָצוּד חֲרוּקִים וּלְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

וּרְאוּ פֶּלֶא! הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה – דֶּרֶךְ תְּנוּדָתָם קְבוּעָה, שָׁנָה שָׁנָה יַעַבְרוּהָ, שָׁנָה שָׁנָה יָבֹאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד לַחֲרֹף בּוֹ. וּבַמָּקוֹם הַהוּא יֵדַע כָּל עוֹף אֶת מִשְׁכָּנוֹ וְיַכִּיר אֶת קִנּוֹ שֶׁבָּנָה לִפְנֵי שָׁנָה.

אֵיךְ הֵם מַכִּירִים אֶת דַּרְכָּם הַאֲרֻכָּה־הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? – חִידָה הִיא לָנוּ, חִידָה לְלֹא־פִּתְרוֹנִים.

יֵשׁ בָּהֶם הָעוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בַּיּוֹם. יְכוֹלִים לְשַׁעֵר אֵיפֹא, כִּי הֵם מַכִּירִים אֶת הַדֶּרֶךְ עַל פִּי הַזִּכָּרוֹן. אַךְ רֻבָּם עוֹף יָעוּפוּ בַּלֵּילוֹת, גַּם בַּעֲלָטָה גְדוֹלָה. לֹא יִרְאוּ אָז דָּבָר.

וּבְאַחַד הָעֲרָבִים תִּרְאֶה פִּתְאֹם עוֹפוֹת לְאֵין־סְפוֹר מְרַחֲפִים בְּאוֹר־הַסַּהַר – מַה־נִשְׂגָב הַמַּרְאֶה.

הַגָּדוֹל מִכָּל הַמִּכְשׁוֹלִים אֲשֶׁר יִמְצְאוּ הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה בְּדַרְכָּם הוּא הָרוּחַ. מוּזָר וְנִפְלָא! רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת נִכְחָם אוֹ מִן הַצַּד נוֹחָה הִיא לָהֶם. רוּחַ הַמְּלַוָּה אוֹתָם תַּכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת מְעוּפָם וְתַתִּישׁ אֶת כֹּחָם.

[ציור 7 הַמִּגְדָּלוֹר – קובץ 25]

הִנֵּה בָּאוּ אֶל יַמִּים רְחָבִים. אֲחָדִים מִן הָעוֹפוֹת יֵשְׁבוּ עַל הַגַּלִּים וְנִשְׂאוּ יַחַד עִם הַזֶּרֶם. אַךְ הֵן לֹא כֻּלָּם יֵדְעוּ לִשְׂחוֹת, וְרַק הַגִּבּוֹרִים יֵצְאוּ בְּשָׁלוֹם. רַבִּים מֵהֶם יֵחָשְׁלוּ, יִפְּלוּ הַתְּהוֹמָה, וְרַבִּים יִמְצְאוּ אֶת־מוֹתָם עַל יַד הַמִּגְדָּלוֹר וְתָרְנֵי־הַסְּפִינוֹת.

סוּפָה. הַשָּׁמַיִם – תְּהוֹם אֲפֵלָה. גֶּשֶׁם נִתָּךְ יַרְטִיב אֶת כַּנְפֵי־הַנּוֹדְדִים הַלֵּאִים. וְהִנֵּה הַרְחֵק הַרְחֵק שְׁבִיב נוֹצֵץ.

הַמִּסְכֵּנִים יָשִׂימוּ אֵלָיו אֶת פְּנֵיהֶם, יַאַזְרוּ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵיהֶם וִימַהֵרוּ – רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים יְנֻפְּצוּ אָז בְּעֹז אֶל זְכוּכִיּוֹת־הַמִּגְדָּלוֹת הֶעָבוֹת וַהֲמוֹנֵי־הָאֻמְלָלִים יִפְּלוּ אֶל הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.

טוֹרְפִים אַכְזָרִים יִרְדְּפוּם תָּמִיד וְיַעֲשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת. הָאָדָם יָבֹא וְהִכָּה בָּהֶם בְּמַטֵּהוּ אוֹ יִלְכְּדֵם בְּרִשְׁתּוֹ.

וְהִנֵּה הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם.

שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת, אֲוִיר חַם, מֶרְחֲבֵי־שָׂדֶה רַעֲנַנִּים. בִּזְמָן קָצָר יָשׁוּבוּ הָעוֹפוֹת לְאֵיתָנָם. אוּלָם פֹּה, בְּנוֹף־הָעֲדָנִים, לֹא יִשְׁכְּחוּ אֶת הַצָּפוֹן הַקַּר וְהַזּוֹעֵם. וְעִם בֹּא הָאָבִיב יָשׁוּבוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת, אֶל מוֹלַדְתָּם הַחֲבִיבָה יָבֹאוּ.

מוֹלֶדֶת הַסּוּס – הָעֲרָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת עַד לְאֵין קֵץ. עוֹד עַתָּה יֵרָאוּ שָׁם עֶדְרֵי־סוּסֵי־הַבָּר, מוֹפִיעִים וְנֶחְבָּאִים, בְּתוּרָם אַחֲרֵי מַעֲיַן־מַיִם וּמְקוֹם־מִרְעֶה אוֹ בְּהִמָּלְטָם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

מִימֵי קֶדֶם כָּבַשׁ הָאָדָם אֶת סוּס־הַבָּר וַיְּאַלְּפֵהוּ וַיִּלְמַד לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת פִּתַּח מִמֶּנּוּ גְּזָעִים שׁוֹנִים, וְכֵן קָמוּ וְהָיוּ סוּסֵי־הָרְכִיבָה, סוּסֵי־הַמַּשָּׂא, וְעוֹד.

אֵין כַּסּוּס טוֹב לִרְכִיבָה. גַּבּוֹ הָרָחָב יְשַׁמֵּשׁ מוֹשָׁב נוֹחַ גַּם בְּאֵין הָאֻכָּף עָלָיו. שַׂעֲרוֹת־הָרַעֲמָה הָאֲרֻכּוֹת – בָּהֶן יֹאחַז הָאָדָם בַּעֲלוֹתוֹ לִרְכַּב וּבְרִדְתּוֹ. בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַחוֹתְכוֹת וְהַמַּלְתְּעוֹת יֶשְׁנוֹ רֶוַח גָּדוֹל, בּוֹ יִנָּתֵן הַמֶּתֶג. הָרוֹכֵב יִמְשֹׁךְ בַּמֶּתֶג וְיַטֶּנּוּ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהַסּוּס יַרְגִּישׁ כָּל נִיד וּלְפִיו יֵלֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ.

גַּם בְּיָפְיוֹ יִקַּח הַסּוּס אֶת לֵב הָאָדָם.

הֲלֹא רְאִיתֶם אֶת סוּסֵי־הָעַרְבִיִּים, בְּיִחוּד אֶת הַ“יַּחֲסָן” – מַה־נָּאָה גִזְרָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו מַה־נָּעָמוּ! הִנֵּה זָז מִמְּקוֹמוֹ, טָס כְּחֵץ. בְּגָאוֹן יחַץ אֶת הָאֲוִיר, צַוָּארוֹ נָטוּי, רַעֲמָתוֹ בֶּהָדָר תִּתְנוֹפֵף. רַגְלָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת בָּאֲדָמָה. לֹא לְחִנָּם יֶאֱהָבֶנּוּ אֲדוֹנָיו אַהֲבַת נָפֶשׁ!

הָבָה נִסְתַּכֵּל בְּמִבְנֵה רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס:

מִכָּל הָאֶצְבָּעוֹת הָאַמָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הַבֹּהֶן וְהַזֶּרֶת חֲסֵרוֹת וּמִן הָאֶצְבַּע וְהַקְּמִיצָה נִשְׁאֲרוּ שְׂרִידִים קְטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יִגְעוּ בָּאֲדָמָה.

בָּאֶצְבַּע הַיְּחִידָה הַזֹּאת, בָּאַמָּה, יִצְעַד הַסּוּס גַּם יִדְהַר בְּכֹחַ. הֲלֹא גַּם אָנוּ בִּרְצוֹתֵנוּ לִקְפֹּץ נַעֲמֹד עַל רָאשֵׁי־אֶצְבְּעוֹתֵינוּ. הָאֶצְבַּע הַזֹּאת עֲטוּפָה פַּרְסָה רְחָבָה וְקָשָׁה הָעֲשׂוּיָה קֶרֶן. עֲצַבִּים וְצִנּוֹרוֹת־דָּם יַחְסְרוּ בָּהּ וּבְלִי כָּל כְּאֵב תֵּחָתֵךְ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים תֵּלֵךְ וְתִשָּׁחֵק, לָכֵן יְהַדְּקוּ אֵלֶיהָ פַּרְסַת־בַּרְזֶל.

[ציוּר 8 הַסּוּס – קובץ 28]

חֲזָקוֹת הֵן רַגְלֵי־הַסּוּס. כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד, לֹא יִרְבַּץ, גַּם אֶת שְׁנָתוֹ יִישַׁן מְעֻמָּד. לוּלֵא כֵּן, אֵיךְ יוּכַל לִרְעוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַכָּרִים? גַּם עַל פִּי מַלְתְּעוֹתָיו הַשְּׁטוּחוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת נַכִּיר מִיָּד שֶׁחַיַּת־מִרְעֶה הוּא. אוֹכֵל־צְמָחִים. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת הַהוֹלְכוֹת וּמִשְׁתַּנּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, וְעַל פִּיהֶן אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. הַנִּיבִים חֲסֵרִים אֶצְלוֹ. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, הַקַּלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ, יַחֲטֹף אֶת מְזוֹנוֹ, וּבְלִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הַמִּתְנוֹעַעַת לִצְדָדִים, יִטְחָנֶנּוּ הָדֵק הֵיטֵב.

[ציוּר 9 גֻּלְגֹּלֶת סוּס – קובץ 29]

עוֹזֵר נֶאֱמָן הוּא הַסּוּס לָאָדָם. טוֹבוֹת וְנַעֲלוֹת הֵן תְּכוּנוֹת רוּחוֹ: דוּמָם יִתֵּן לָשִׂים בְּפִיו אֶת הַמֶּתֶג וְיִשְׁמַע בְּקוֹל הָרוֹכֵב. בְּסַבְלָנוּת רַבָּה יַעֲבִיר מַשָּׂא כָּבֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. סוּס־הַצַּיִד נָבוֹן עַד מְאֹד: אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יַכִּיר הֵיטֵב וְעַל פִּיו יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. גַּם בְּזִכָּרוֹן טוֹב חוֹנַן הַסּוּס: בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה יִמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן וְרַק בּוֹ יֵלֵךְ. אַהֲבָה רַבָּה יֶאֱהַב אֶת אֲדוֹנָיו: לֹא פַּעַם קָרָה לִרְאוֹת סוּס מֵת עַל קֶבֶר בְּעָלָיו מַעָצְמַת גַּעְגּוּעִים…

סוּס־הַבַּיִת אֵינוֹ צָפוּי לְאָסוֹן, כִּי עֵין הָאָדָם פְּקוּחָה לְשָׁמְרָה עָלָיו. לֹא כֵן סוּס־הַבָּר – אוֹיְבָיו רַבִּים וַעֲצֻמִּים, וְרַק חוּשָׁיו הַחַדִּים עוֹמְדִים לְהַצִּילוֹ. אֶת אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנָיו יִזְקֹף וְיוֹרִיד חֲלִיפוֹת – חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ מְפֻתָּח מְאֹד. עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, עֵרָנִיּוֹת, מְפִיקוֹת תְּבוּנָה.

בְּשַׁעַת צָרָה יִשֹּׁךְ בְּשִׁנָּיו, אַךְ כָּל כֹּחוֹ בְּפַרְסוֹת רַגְלָיו. בְּפַרְסַת־רַגְלוֹ יַבִּיעַ גַּם אֶת חֶפְצוֹ: אֵם הוּרַק הָאֵבוּס וְהַסּוּס עוֹדֶנוּ רָעֵב, וְהִכָּה בְּרַגְלוֹ, אוֹת לַאדוֹנָיו כִּי יוֹסִיף לוֹ אֹכֶל.

אוֹיְבָיו שֶׁל סוּס־הַבַּיִת הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת. אֶת אַלָּה יַבְרִיחַ מֵעָלָיו בְּהַכּוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ אוֹ בְּהַרְעִידוֹ אֶת עוֹר־גּוּפוֹ.

אַחַת בַּשָּׁנָה תֵּלֵד הַסּוּסָה סְיָח, הַיּוֹנֵק אֶת חֲלֵב אִמוֹ עֵד מְלֹאת לוֹ שִׁבְעָה יְרָחִים.