בחוברת 8 של ‘סימן קריאה’ יכול היה הקורא העברי לפגוש בלמעלה מעשרים משירי יעקב גלאטשטיין הצעיר. לגבי רבים מן הקוראים, שלא הכירו את שירת גלאטשטיין, היה זה מפגש מהמם למדי. עתה אנו ממשיכים ממקום שהפסקנו אז, ומביאים שירים מן הספרים ‘שירי קרֶדוֹ’ (1929; “הענק לפני ביתי”); ‘שירי זכרון’ (1943; “מוסיקת לילה קטנה” עד “רעב נפל עלינו”); "יהודים קורנים' (1946; “נוקטורן לשופן”, “בלי יהודים”); ו’צל אבי' (1953; “דוסטוייבסקי”, “אלוהי אבותי”).

הכתיבה האישית המודרניסטית מפנה בשירים אלה את מקומה יותר ויותר לשירה לאומית מודרניסטית, המתרחקת מטון פאתטי – מן החזקות שיש לנו – שספגה לתוכה את עקרונות שירתו הקודמת. לתשומת לב מיוחדת ראויים השירים האותנטיים החשים את השואה בערב מלחמת העולם השניה (כגון “לילה טוב, עולם”).

“ספרי סימן קריאה” מכינים עתה קובץ מקיף משירי גלאטשטיין בתרגום ה. בנימין.

העורך

הָעֲנָק בָּא עַל קַבַּיִם לִפְנֵי חַלּוֹנִי,

וְשָׁבַר בְּקַבָּיו שִׁמְשָׁה בְּחַדְרִי,

וּפָרַץ בְּבֶכִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהָזִיז אֶבֶן:

בָּאתִי לְהֵאָבֵק בְּסַיִף.

אָז קֹדֶם־כֹּל רָאִיתִי שֶׁהָעֲנָק מְיֻבָּשׁ מֵרָעָב,

אָז זָרַקְתִּי לוֹ תַּיִשׁ, חֲזִיר, עֵז, וְכַלְבָּה,

אָז הָעֲנָק בָּלַע אֶת הַכֹּל וּבָכָה:

בָּאתִי לְהֵאָבֵק בְּסַיִף.

אָז נִגַּבְתִּי לוֹ דִּמְעָה בְּעֵינוֹ־מִזְּגוּגִית,

וְרָאִיתִי שֶׁמֵּרֹב־הֶרְגֵּל מִתְגַּעְגֵּעַ הָעֲנָק לְאִשָּׁה,

אָז נִחַמְתִּי אוֹתוֹ בְּפָסוּק מִפֹּה, בְּפָסוּק מִשָּׁם,

אֲבָל הָעֲנָק בָּכָה כְּבֵּיבָר:

בָּאתִי לְהֵאָבֵק בְּסַיִף.

אָז הִשְׁלַכְתִּי סֶל שֶׁל טוּב עַל רֹאשׁוֹ,

וְחָפַפְתִּי אוֹתוֹ בִּדְלִי מָלֵא יְדִידוּת,

אֲבָל הָעֲנָק רַגְלָיו כָּשְׁלוּ וְהוּא בָּכָה:

רַחֵם עָלַי! בָּאתִי לְהֵאָבֵק בְּסַיִף.

אָז נָתַתִּי לוֹ סְנוֹקֶרֶת בָּאַף

וּמְעִיכָה הֲגוּנָה בַּצֵּלָע,

אֲבָל הוּא נוֹפֵף בְּקַבּוֹ כְּבַחֲנִית,

רַגְלָיו כָּשְׁלוּ,

וְהוּא יִלֵּל:

בָּאתִי לְהֵאָבֵק בְּסַיִף.

א

הָצֵל עָלַי, הַאֲפֵל עָלַי, הַעֲלֵם.

אֲנִי קָטָן מִדַּי בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת גָּדוֹל.

תִּקְרֶה סְבִיבִי מַה שֶּׁפָּחוֹת,

רַחֵף מִסְּבִיבִי סוֹדוֹת שֶׁל הֲבָלִים.

תָּשִׁיב לִי אֶת חֶלְקִי בָּעוֹלָם

עַל צַלַּחַת קְטַנָּה,

וּפַרְפֵּר מִסְּבִיבִי זְרִיחוֹת־שֶׁמֶשׁ.

שְׁקִיעוֹת, גְּשָׁמִים, שֵׁנָה.

נְשׂב עָלַי נְשִׁיבָה קַלָּה

וְכַבֵּה אֶת הָאוֹר.

ב

מַשְּׁבֵי צִפֳּרִים הִגִּיעוּ,

וְעֶרֶב

בִּגְרוֹנוֹתֵיהֶן הַשָּׁרִים.

שָׁפָן קָפָא מֵאֵימָה,

מְגַלְגֵּל אֶת עֵינָיו.

הַשָּׂדֶה שׁוֹכֵב פָּתוּחַ

מוּל שָׁמַיִם בִּצְלִיפוֹת־אֲדֻמּוֹת.

כַּנָּר כַּפְרִי הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה

עֲמוּס שִׁירִים שֶׁתַּמּוּ.

הַלַּיְלָה מַגִּיעַ כְּפַעֲמוֹן דַּקִּיק.

ג

אוֹ, הִנְנִי, הִנְנִי.

עָצוּב הִנְנִי, וְקִמְעָא־קִמְעָא שָׁר.

הָאִיטַלְקֵי מוֹבִיל הַבַּיְתָה אֶת הַקּוֹף הַקָּטָן,

וַאֲנִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי בֵּיתִי

וְרוֹחֵץ בִּדְמָמָה.

לַקּוֹף הַקָּטָן זָנָב פִּקֵּחַ,

הוּא הוֹלֵךְ בְּזְרִיזוּת עַל שְׁתַּיִם.

הַלַּיְלָה מַצְמִיחַ עָלַי כְּנָפַיִם שְׁחֹרוֹת

וַאֲנִי נִרְתָּת כַּעֲטַלֵּף.

ד

עֲרִיסוֹת מִתְנַדְנְדוֹת, עֲרִיסוֹת שְׁקֵטוֹת,

עֲרִיסוֹת רְדוּמוֹת,

הַלַּיְלָה נִשְׁאָר תָּלוּי עַל גּוּשׁ בַּיִת.

חַלּוֹן מִתְגּוֹנֵן בִּמְעַט אוֹר.

לַיְלָדִים רָאשִׁים יְקָרִים –

אֲפִלּוּ בַּחֹשֶׁךְ הֵם יוֹדְעִים אֶת הַכֹּל.

יְלָדִים טוֹבִים עִם עֵינַיִם עֲצוּמוֹת

וּפְחָדִים מְאִירִים.

ה

אַל תֶּאֱסֹר עָלַי

לָשֶׁבֶת בַּחֹשֶׁךְ וְלַחְשֹׁב.

לֹא תָּבוֹא אֵלַי.

אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם

בְּעַקְשָׁנוּת לֹא תָּבוֹא אֵלַי.

אַל תְּדַבֵּר אוֹתִי בְּמִלָּה קָשָׁה.

אֲנִי אַמְצִיא אוֹתְךָ מֵרֹאשׁ עַד כַּף־רֶגֶל

וַאֲכַרְבֵּל אוֹתְךָ לְיָדִי

כַּחֲתוּלָה יְשֵׁנָה.

ו

רַב קָטָן, עָצוּב

שָׁפוּף עַל־גַּבֵּי סֵפֶר וּמְפַהֵק.

אִשָּׁה כְּסוּפָה קָפְאָה בַּפִּנָּה,

עִם עוֹף מְבֻשָּׁל בַּסִּיר.

הִיא שָׁרָה שְׁאֵלָה.

טְרָה־לָם.

הָרַב נִרְדָּם.

הָאִשָּׁה מִתְיַשֶּׁבֶת עַל סִיר־אֵשׁ

מָלֵא גֶּחָלִים מוּפָחוֹת, שְׁחֹרוֹת אֲדֻמּוֹת.

ז

נְזִירָה יְקָרָה, עִם רַגְלַיִם יַלְדוּתִיּוֹת

וְרֹאשׁ זָקֵן.

הַלַּיְלָה מַעֲמִיס עָלַיִךְ כִּצְלָב כָּבֵד.

אַתְּ פּוֹתַחַת דֶּלֶת קְטַנָּה

וְצוֹנַחַת עַל מִשְׁכָּב צַר.

בַּזָּוִית תְּלוּיָה מְנוֹרָה כְּבֵדָה, אֲדֻמָּה.

אַתְּ נַעֲשֵׂית קַלָּה, קַלָּה יוֹתֵר.

פָּנַיִךְ הַזְּקֵנִים

מְטֻפְטָפִים בְּחֵלֶב הַשֵּׁנָה.

ח

אֶשְׁנָב קָטָן, פֶּה בָּטוּחַ,

זָקָן רָגוּעַ.

הַלַּיְלָה הַזָּקֵן אֵינוֹ הָאַחֲרוֹן לוֹ.

שָׁר הַפֶּה הַבָּטוּחַ:

אָשְׁרוֹ שֶׁל חוֹטֵא

הוּא בִּנְיַן קְלָפִים,

אַךְ סִירָתִי הָעֲצוּבָה

תַּגִּיעַ לַחוֹפִים.

אֶת כֻּלָּנוּ תַּחְזִיר

לִנְמָלְךָ הַמֵּאִיר.

הַפֶּה הַבָּטוּחַ בָּטוּחַ בִּמְחָרוֹ.

ט

יֵשׁ כְּפָר עִם פְּרָחִים שַׁתְקָנִים,

שָׁם יוֹם וָלַיְלָה מִסְתּוֹבְבִים כַּנְפֵי טַחֲנָה קְטַנִּים.

שְׁוָרִים צְעִירִים שְׁפוּפִים לוֹעֲסִים עֲשָׂבִים מְתוּקִים

וְהָעֶרֶב מְצַרְצֵר בַּדּוּמִיָּה.

זֶה עוֹלָם שֶׁל אוֹתוֹת מְזַמְּרִים.

דְּלָתוֹת עוֹמְדוֹת פְּתוּחוֹת עֵת בּוֹא הַלַּיְלָה בִּרְכִיבָה.

אִישׁ מֻפְלָג־בְּשֵׂיבָה מַשְׁתִּיק אֶת כַּלְבּוֹ הַזָּקֵן,

הַשָּׁקוּעַ מִמֵּילָא בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

י

הַאִם אֶתְגַּעְגֵּעַ אֶל הַשִּׂמְחָה הָעֲצוּבָה הַהִיא,

אֲשֶׁר הֶחְשִׁיאָה אֶת הַבָּהִיר בְּטַנְדּוּיִים,

וְהִדְמִיעָה אֶת הַיָּפֶה בַּחִיּוּכִים?

חֹסֶר־בִּטָּחוֹן הָיָה תָּמִיד,

וּבַתָּמִיד הָיְתָה הַבְּרִית.

עַכְשָׁו הַשִּׂמְחָה הִיא מְלֵאַת־שִׂמְחָה

וּפֶלֶא הָעֶצֶב הַהוּא

הָפַךְ תִּינוֹקִי.

וְהַכֹּל נָהִיר

וְהַטַּנְדּוּ הוּא שִׁירָה.

אֲבָל הַתָּמִיד מְעֻנָּן

בִּשְׁקִיעָה.

יא

הָאִשָּׁה הָעֲצוּבָה מָנְתָה אֲגֹרוֹת קְטַנּוֹת

וְהֵבִיאָה לֶחֶם שָׁחֹר וְחֶמְאָה.

אֵדֵי הַתֵּה הַחַם הֵעִיבוּ

עַל הָאֵם הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת.

שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ הַקְּטַנִים.

הַלַּיְלָה חִכָּה בְּסַבְלָנוּת.

הִיא הִתְכּוֹפְפָה מֵעַל לַמִּטָּה

וְהֵסִירָה אֶת הַכִּסּוּי.

יב

סְמֹךְ עָלַי מִפֹּה וְעַד שָׁם

וְכַמָּה צְעָדִים הָלְאָה.

אֲנִי הוֹלֵךְ בְּעַצְמִי, לֹא אַעֲרִים עָלֶיךָ.

אָבִיא לְךָ אֶת פָּנַי הַגְּלוּיִים

וְאַתָּה תְּנַחֵשׁ אֶת כָּל הַמִּפְּנֵי־שֶׁ.

כֻּלִּי מְיֻגָּן בִּסְפָרִים,

וְשָׁתוּי מִיֵּין הַזְּמַנִים,

וַאֲנִי פְלֶגְמַ̖טִי כְּמוֹ חָתוּל,

הַחַי עַל הַמּוּכָן.

רְאֵה, אֵיךְ אֲנִי חוֹזֵר אֶל עַצְמִי,

אל פֶּלֶא הַנְּקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה.

סְגֹר אֶת הַחַלּוֹן, יָדִיד יָקָר,

וּשְׁמֹר עָלַי מִכָּל רוּחַ קַלָּה.

וּבַמַּחְשָׁךְ אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם,

מַה פָּחוֹת וְצָנוּעַ מִזֶּה?

לְכָל הַטוֹעֲמִים שֶׁלֹּא־יָדְעוּ־שֹׂבַע

אֲנִי הַמְאַחֵל מִכָּל־הֶחָזֶה.

הָבָה נָשִׂים אֻכָּף עַל הַשֵּׁנָה

וְנִרְכַּב בְּגַן שֶׁל עַצְמְנוּ.

וּבַחשֶׁךְ יִתְנַשְּׁקוּ

הַמֻּתָּר̖־יָם עִם הָאַל־תַּעֲשֶׂה̖־יָם.

לַיְלָה טוֹב, עוֹלָם רָחָב,

עוֹלָם גָּדוֹל, מַסְרִיחַ.

לֹא אַתָּה, כִּי אֲנִי טוֹרֵק אֶת הַשַּׁעַר.

בֶּחָלוּק הָאָרֹךְ,

בַּטְּלַאי הַצָּהֹב, הַלּוֹהֵב,

בַּפְּסִיעוֹת הַגֵּאוֹת,

כִּי שֶׁלִּי הֵן הַדִּבְּרוֹת –

אֲנִי הוֹלֵךְ בַּחֲזָרָה לַגֶּטּוֹ.

מְחֵה, רְמֹס אֶת כָּל הָעֲקֵבוֹת הַמְשֻׁמָּדוֹת.

בַּדֹּמֶן שֶׁלָּכֶם אֶתְגַּלְגֵּל,

הַלֵּל, הַלֵּל, הַלֵּל,

חַיִּים יְהוּדִיִּים מְגֻבָּנִים.

חֵרֶם, עוֹלָם, עַל תַּרְבֻּיּוֹתֶיךָ הַטְּרֵפוֹת.

וְאִם־כִּי הַכֹּל שׁוֹמֵם,

מִתְפַּלֵּשׁ אֲנִי בַּעֲפַרְכֶם,

חַיִּים יְהוּדִיִּים עֲצוּבִים.

גֶּרְמָנִי חֲזִיר, פּוֹלְיַאק עוֹיֵן,

עֲמָלֵק גַּזְלָן, אֶרֶץ הַשְׂבִיעָה וְהַזְּלִילָה.

דֶּמוֹקְרַטְיָה חֲלוּשָׁה,

עִם תַּחְבּוֹשׁוֹת־הַסִּימְפַּטְיָה הַקָּרוֹת שֶׁלָּךְ.

לַיְלָה טוֹב, עוֹלָם חָצוּף־חַשְׁמַלִּי.

בַּחֲזָרָה לַנֵּפְטְ שֶׁלִּי, לְצֵל הַחֵלֶב,

לָאוֹקְטוֹבֶּר הַנִּצְחִי, לַכּוֹכָבִים הַדַּקִּים,

לַסִּמְטָאוֹת הָעֲקֻמּוֹת, לַפַּנָּס הַמְסֻקָּס,

לַ“שֵּׁמוֹת” שֶׁלִּי, לַ’שְׂ־וַארְבֶּע,

לַגְּמָרוֹת שֶׁלִּי, לַסֻּגְיוֹת הַקָּשׁוֹת,

לָעִבְרִי־טַייטְשׁ הַמֵּאִיר,

לַדִּין, לַמּוּבָן הֶעָמֹק, לַחוֹבָה, לַצֶּדֶק,

עוֹלָם, בְּשִׂמְחָה אֲנִי צוֹעֵד

אֵל נֵר־הַגֶּטּוֹ הַשָּׁקֵט.

לַיְלָה טוֹב, אֶתֵּן לְךָ, עוֹלָם, כְּשַׁי

אֶת כָּל מְשַׁחְרְרַי.

קַח אֶת הַגִּ’יזוּסְמַארְקְסִים, הֵחָנֵק בְּעֻזָּם.

הִתְפַּגֵּר עַל טִפַּת דָּמֵנוּ הַמּוּמָר.

וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁאִם־כִּי יִתְמַהְמֵהַּ,

תַּעֲלֶה יוֹם־יוֹם צִפִּיָּתִי.

עוֹד יְרַשְׁרְשׁוּ עָלִים יְרֻקִּים

עַל אִילָנֵנוּ הַיָּבֵשׁ.

אֵין לִי צֹרֶךְ בְּנֶחָמוֹת.

אֲנִי חוֹזֵר אֶל דָּלֶת הָאַמּוֹת.

מִמּוּסִיקַת־הָאֱלִילִים שֶׁל וָאגְנֶר

אֵל נִגּוּן, הִמְהוּם. אֶל מַחֲשָׁבָה.

אֲנִי נוֹשֵׁק לָכֶם, חַיִּים יְהוּדִיִּים מְדֻבְלָלִים.

בּוֹכָה בִּי שִׂמְחַת הַשִּׁיבָה.

אפריל 1938

בְּאוֹתוֹת שְׁקֵטִים מִמֶּרְחָק

מַגִּיעוֹת עִם־עֶרֶב עֲגָלוֹת עֲצוּבוֹת.

הַדְּלָתוֹת פְּעוּרוֹת לִרְוָחָה,

אַךְ אִישׁ אֵינוֹ מְחַכֶּה לַבָּאוֹת.

הַכְּפָר שָׁלֵו, מְצַלְצְלִים פַּעֲמוֹנִי הַדְּמָמָה.

כָּל עֵשֶׂב קָטָן מִתְכּוֹפֵף בְּהַכְנָעָה

תַּחַת הַצֶּנֶן הַמֻּצָּת.

יְהוּדִים חוֹלִים אֲחָדִים

יוֹרְדִים מִן הָעֲגָלוֹת לְאַט

וּמִלָּה נְבוֹנָה מִתְבַּלְבֶּלֶת

בְּכָל רֹאשׁ מְהֻרְהָר.

אֱלֹהִים, עַל מֹאזְנֵי הַטּוֹב וְהָרַע

תָּשִׂים עַכְשָׁו קְעָרָה עִם תַּבְשִׁיל חַם,

אוֹ לְפָחוֹת תַּשְׁלִיךְ

חֹפֶן שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל לַסּוּסִים הַצְּנוּמִים.

הַמָּוֶת־שֶׁל־כְּפָר מַחְשִׁיךְ וּמַדְמִים.

דְּמָמָה אַכְזָרִית נוֹפֶלֶת עַל הַזְּקָנִים הַיְהוּדִיִּים

וְאֶחָד רוֹאֶה בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ

אֵיךְ תְּפִלָּה נֶחֱרֶדֶת בְּפַחַד עוֹרוֹ –

כְּשֶׁהַמָּוֶת יָבוֹא,

אַל תַּשְׁאִירֵנִי יְחִידִי לְחַכּוֹת.

אַל תִּפְסַח עָלַי בְּעַצְמוֹתַי הַדַּקּוֹת.

יוני 1938

רָעָב נָפַל עָלֵינוּ,

רָעָב עָצוּב.

חָסַכְנוּ חֲתִיכַת שָׁמַיִם מִשֶּׁלָּנוּ,

אֵין לָנוּ מַה לְּהִתְלוֹנֵן.

הַיָּרֵחַ מַבִּיט עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה

בְּמִשְׁקֶפֶת־שֶׁל־כֶּסֶף.

אָמְנָם נָכוֹן, לֹא כָּל הָאִחוּלִים

הִתְקַיְּמוּ מַמָּשׁ,

אֲבָל לְיַד הַרְבֵּה עֲרִיסוֹת

עוֹמְדוֹת עִזִּים זְהֻבּוֹת, מוּשָׁרוֹת.

רַק הָעֲצָמוֹת כּוֹאֲבוֹת.

לֹא, לֹא הַמִּטָּה נָאֶנְקָה,

שָׁמַעְתָּ אֶת קוֹל הָעֲצָמוֹת –

עַצְמוֹת־נְדוֹד.

אַתָּה נִכְנָס לְנַעֲלֵי־הַבַּיִת,

יוֹצֵא לַחוּץ הַשָּׁלֵו,

דּוֹרֵךְ עַל הָאֲדָמָה,

נֶעֱצָר בַּמָּקוֹם.

נִדְמֶה, מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר שֶׁלְּךָ

מִדָּלֶת אַמּוֹתֶיךָ?

אַתָּה מְמַשֵּׁשׁ אֶת עֵץ־הַתְּאֵנָה,

מְלַטֵּף לְבֵנִים שֶׁל הַבַּיִת.

הַשִּׁמְשָׁה הַמְּאִירָה רוֹצָה לְהַבְטִיחַ לְךָ בִּטָּחוֹן.

אַךְ הַבִּטָּחוֹן הוּא דַּק כְּעָשָׁן, שָׁקוּף.

נָטַעְתָּ? בָּנִיתָ מַסָּד?

כֵּן, אֲבָל מַשֶּׁהוּ נֶאֱנָק פֹּה שׁוּב,

הָעֲצָמוֹת הַמְנֻמְנָמוֹת –

עַצְמוֹת־הַנְּדוֹד.

הַשֻּׁלְחָן בַּבַּיִת עָרוּךְ כָּל־טוּב,

אֶפְשָׁר לַחְטֹף, לִתְמֹךְ אֶת הַלֵּב.

אֲבָל אֵיךְ תַּשְׂבִּיעַ אֶת הָרָעָב

שֶׁנָּפַל עַל כֻּלָּנוּ,

אֶת הָרָעָב הֶעָצוּב

לְמִלָּה, בְּטוּחָה מִלְּבֵנִים,

כַּאֲדָמָה מִתַּחַת לָרַגְלַיִם?

הָאִשָּׁה יְשֵׁנָה, הַיְלָדִים יְשֵׁנִים.

בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ מִסְגֶּרֶת לַשָּׁנִים.

רֶגַע, דַּקָּה, וְכִמְעַט

הַכֹּל נִרְגַּע.

לְפֶתַע נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת.

מַגִּישִׁים לְךָ נְיָר

יָשָׁר מִתַּחַת לָאַף.

עוֹד־אֵיךְ חֶשְׁבּוֹן־שֶׁל־צֶדֶק,

מַחֲרִימִים לְךָ אֶת כָּל אֲשֶׁר נֶחְסָךְ,

הַלְבֵנִים, הָאֲוִיר, הָאֲדָמָה,

הַזְּכוּת לְהִזְדַּוְּגוּת,

אֲפִלּוּ אֶת הָעֵז הַזְּהֻבָּה מִן הַשִּׁירִים,

אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת הַכְּסוּפָה שֶׁל הַיָּרֵחַ.

יִתָּכֵן, שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא בָּא,

אֲבָל עַצְמוֹתַי כְּבָר חוֹלוֹת בָּזֶה,

בַּלַּחוּת שֶׁל מֶזֶג־הָאֲוִיר הַיְּהוּדִי.

אֲנִי מַבְרִיחַ אֶת הַדֶּלֶת בְּבָּרִיחַ.

הַמַּרְאָה הַלֵּילִית שֶׁלִּי הִיא בָּרוֹמֶטֶר סְתָוִי.

נֶאֱנָקוֹת עַצְמוֹתַי הַמְבֹהָלוֹת –

עַצְמוֹת־נְדוֹד.

שַׁחַר.

הַחַיִּים קוֹרְאִים קוּקוּרִיקוּ.

עוֹד מְעַט יַתְחִילוּ לִטְחֹן טַחֲנוֹת־הַפַּרְנָסָה.

אֲבָל, סָפֵק אִם יַשְׂבִּיעוּ שׁוּב

אֶת הָרָעָב שֶׁנָּפַל עַל כֻּלָּנוּ,

הָרָעָב הֶעָצוּב.

אפריל 1939

א

תָּבוֹאִי בְּדִבּוּרִים זְעִירִים

וְעֵינַיִם מְנֻמְנָמוֹת,

תָּבִיאִי לִי אוֹצָרוֹת מְלֵאִים שֶׁל לַיְלָה.

רְאֵה, כַּמָּה חֶדְוָה בַּיְּשָׁנִית אֶל אֶצְבְּעוֹתֶיךָ

הֵבֵאתִי אִתִּי.

כָּךְ תַּגִּידִי

לְמַעֲרִיצֵךְ־בְּשִׁירִים בִּשְׁתִיקָה,

לַמְחַכֶּה לָךְ לַיְלָה לַיְלָה.

לַטֵּף אֲלַטֵּף

אֶת הַהֶעָזָה שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ הַיְחֵפוֹת,

כְּשֶׁתִּבְרְחִי מִבֵּית־אָבִיךְ,

אֶקְרָא לָךְ אֶת הַיָּפוֹת בִּדְרִישׁוֹת־הַשָּׁלוֹם,

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁלַחְתִּי לָךְ.

בִּנְשִׁימָה־אַחַת

רַצְתְּ וְעָבַרְתְּ אֶת הַגֶּשֶׁר הַשָּׁחֹר,

וַאֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶתֵּן לָךְ לַחְזֹר.

עִם־שַׁחַר, פְּתִיתֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹנִים

יְחַמְּמוּ אֶת הַשִּׁמְשָׁה הַקָּרָה.

יוֹנָה מְבֹהֶלֶת,

מְכֻסָּה אֲפֵלָה שְׁקֵטָה,

תִּפְקַח אֶת עֵינֶיהָ.

וַאֲנִי בְּקֹשִׁי אֶהְיֶה לְיָדֵךְ,

כָּל כָּךְ בְּקֹשִׁי, קִמְעָא־קִמְעָא,

שֶׁתְּחַפְּשִׂי אֶת קוֹלִי בַּדְּמָמָה,

וַאֲנִי אֶדָּמֶה אֶל־תּוֹךְ דִּמְיוֹנֵךְ

כְּאַגָּדָה מִימֵי־קֶדֶם.

וַאֲנִי אֶל־תּוֹךְ נִמְנוּמֵךְ אֶתְנַמְנֵם

כִּבְדִמְדּוּמִים אִילָן דּוֹמֵם.

כְּרֶטֶט עָנָף,

קִמְעָא,

כִּדְמוּת אִילָן רְדוּמָה.

ב

בָּעֲרָבִים בָּאִים חַיֵּינוּ זֶה מוּל זֶה

וְיוֹשְׁבִים בַּצֵּל.

אָנוּ שׁוֹתְקִים. הַדִּבּוּר

עָלֵינוּ אָסוּר.

הִרְהוּרֵךְ הַפִּקֵּחַ הוּא הַיַּיִן הַלָּבָן

שֶׁל הֱיוֹתִי בַּזְּמַן.

אֲנִי לוֹגֵם מִן הַמַּשְׁקֶה הַקָּר

וְרוֹשֵׁם כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁלָּךְ

כְּמִכְּבָר.

אוֹ, מֻפְלָא, מֻפְלָא.

אֵיךְ מִזְדַּוְּגִים יָמֵינוּ

וְנַעֲשִׂים לְלֵילוֹת.

מֵרָחוֹק שָׁר חוֹף שָׁקֵט. חֲרִישִׁי.

מֵעוֹלָם לֹא הֶאֱמַנּוּ בַּדֶּרֶךְ הַהִיא.

אוֹ, פֶּלֶא, פֶּלֶא־שֶׁל־לַיְלָה יָרַד,

אֲנַחְנוּ מִזְדַּקְּנִים בְּנִפְרָד,

מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה,

וְיַחְדָּו לְחֶדְוָה־צְעִירָה נִדְמִים.

כַּמָּה הֵיטֵב אַתְּ חוֹשֶׁבֶת אוֹתִי

עַל גַּלֵּי דִּבּוּרַיִךְ הָאִלְּמִים.

אָז מָה אִם אֲנִי אֵינֶנִּי?

אִם אַתְּ אֵינֵךְ?

רַק הַלַּיְלָה יֶשְׁנוֹ, הוּא לְבַד.

אֲנַחְנוּ שְׁתוּלִים בּוֹ

כְּצֵל אֶחָד,

כִּצְלָלִית אִילָן רְדוּמָה.

קִמְעָא, קִמְעָא.

בְּלִי יְהוּדִים לֹא יִהְיֶה אֱלֹהִים יְהוּדִי.

אִם, חָלִילָה, נֵלֵךְ מִן הָעוֹלָם,

יִכְבֶּה הָאוֹר בְּאָהָלְךָ הַנִּכְלָם.

מֵאָז שֶׁאַבְרָהָם הִכִּירְךָ בֶּעָנָן

עַל כָּל הַפָּנִים הַיְּהוּדִיִּים בָּעַרְתָּ,

מִכָּל עֵינֵי הַיְּהוּדִים קָרַנְתָּ,

עִצַּבְנוּ אוֹתָךָ בְּצַלְמֵנוּ.

בְּכָל מְדִינָה, בְּכָל עִיר

הָיָה אִתָּנוּ גֵּר

הָאֱלֹהִים הַיְּהוּדִי.

כָּל רֹאשׁ יְהוּדִי מְרֻסָּק

הוּא סִיר אֱלֹהִי, מְבֻיָּשׁ, נִסְדָּק,

כִּי הָיִינוּ לְךָ קַעֲרַת הָאוֹר,

אוֹת־הַמַּמָּשׁ שֶׁל נִסְּךָ הַטָּהוֹר.

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לִסְפֹּר בְּמִילְיוֹנִים

אֶת רָאשִׁינוּ הַמֵּתִים.

סְבִיבְךָ נִכְבִּים הַכּוֹכָבִים.

זִכְרְךָ הוֹלֵךְ וְקוֹדֵר,

מַלְכוּתְךָ עוֹד־מְעַט תִּגָּמֵר.

הַזְּרִיעָה הַיְּהוּדִית, מַה שֶּׁנֻטַּע וְנִשְׁתַּל,

נשְׂרַף.

עַל עֲשָׂבִים מֵתִים בּוֹכֶה הַטַּל.

הַחֲלוֹם הַיְּהוּדִי, הַבְּהָקִיץ הַיְּהוּדִי שֶׁחֻלַּל –

גּוֹוְעִים יַחְדָּו.

עֵדוֹת שְׁלֵמוֹת יְשֵׁנוֹת,

אֶפְרוֹחִים, נָשִׁים,

צְעִירִים, זְקֵנִים.

אֲפִלּוּ עַמּוּדֵי־הַתָּוֶךְ שֶׁלְּךָ, צוּקֵי־הָעִתִּים,

הַל"ו הַגִּזְעִיִּים,

יְשֵׁנִים שֵׁנָה מֵתָה, שְׁנַת־נֶצַח.

מִי יַחֲלֹם אוֹתְךָ?

מִי יִזְכֹּר?

מִי יַכְחִישׁ אוֹתְךָ?

מִי יִכְמַהּ?

מִי אֵלֶיךָ, עַל גֶּשֶׁר גַּעְגּוּעַ

יֵלֵךְ מִמְּךָ, כְּדֵי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה?

הַלַּיְלָה נִצְחִי לְעַם שֶׁמֵּת.

שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִמְחֲקוּ.

הָאוֹר כָּבָה בְּאָהָלְךָ הַדָּל.

הַשָּׁעָה הַיְּהוּדִית הָאַחֲרוֹנָה מַבְלִיחָה.

אֱלֹהִים יְהוּדִי, עוֹד מְעַט וְאֵינְךָ.

דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי שָׂם אֶת אֱלֹהִים

עַל שֻׁלְחָנוֹ

כְּבַקְבּוּק שֶׁל ווֹדְקָה

וְלָגַם.

הוּא הִמְהֵם וְהִתְפַּתֵּל,

הִתְפַּכֵּחַ,

וְשׁוּב נִמְשַׁךְ אֶל אֱלֹהִים כְּאֶל בַּקְבּוּק.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁדּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי הִתְגַּלְגֵּל עַל הָרִצְפָּה,

נִכְנַס אֵלָיו זָקֵן.

הַזָּקֵן נֶאֱנַח, הֵרִים אֶת דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי,

שָׂם אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה הַקָּשָׁה,

מָשַׁךְ אֶת הַמַּגָּפַיִם מְרַגְלָיו הַמְזֹהָמוֹת,

רָחַץ אֶת פָּנָיו,

סָרַק אֶת זְקָנוֹ הַמְסֻקָּס, הַמְדֻבְלָל,

לִטֵּף אֶת הַזֵּעָה הַקָּרָה שֶׁל מִצְחוֹ.

דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי פָּקַח אֶת עֵינָיו הַטַּטַארִיּוֹת

וְשָׁאַל:

מִי אַתָּה?

הַזָּקֵן נֶעְלַם.

בִּצְעָדִים מִתְנַדְנְדִים הוּא נִגַּשׁ לַשֻּׁלְחָן.

הַבַּקְבּוּק הָיָה רֵיק.

הוּא שָׁתָה אֶת אֱלֹהָיו עַד הַתַּחְתִּית.

אָז הוּא לָקַח אֶת הָעֵט בַּיָּד

וְכָתַב בְּלִי הֶרֶף.

הוּא חָשַׁשׁ לְהָרִים אֶת רֹאשׁוֹ

כִּי יָדַע,

שֶׁהַזָּקֵן עוֹמֵד מֵעָלָיו,

שׁוֹמֵר עָלָיו,

בְּפִכְּחוֹנוֹ הַטּוֹב, הָאֱנוֹשִׁי.

וְדוֹסְטוֹיֶבְסְקִי כָּתַב אוֹתוֹ אֶל־תּוֹךְ סְפָרָיו.

אֱלֹהִים עִם־שֵׂכֶל, אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי,

אַתָּה, עִם הָרֹאשׁ הַיְּהוּדִי עַל הַכְּתֵפַיִם,

הָיָה פַּעַם תַּעֲנוּג לְבַלּוֹת אִתְּךָ

שָׁעָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ.

הַפִּתְגָּמִים שֶׁלְּךָ, הַמַּגִּידוּת,

הַפֵּרוּשִׁים הַמְּאִירִים,

הַשִּׂמְחָה שֶׁשָּׂמַחְתָּ עַל כָּל מִלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה.

אָמְנָם נָכוֹן, לֹא נָטַף מִמְּךָ

רֹב טוּב.

לֹא הָיִיתָ מִן הַסַּלְחָנִים הַקַּלִּים.

אִם מִישֶׁהוּ עוֹרֵר אֶת זַעֲמְךָ,

רָאִינוּ זֹאת מִיָּד בִּנְחִירֶיךָ.

אֲבָל בְּכָל־זֹאת הָיִיתָ נוֹחַ־לַבְּרִיּוֹת,

לֹא יוֹתֵר מִדַּי הִתְנַפַּחְתָּ,

הָלַכְתָּ לַחֲתֻנּוֹת, לִבְרִיתוֹת־מִילָה,

נֶהֱנֵיתָ מִשְּׂמָחוֹת שֶׁל יְהוּדִים,

הִתְאַבַּלְתָּ בְּהַלְוָיוֹת יְהוּדִיּוֹת.

לא הָיָה טַעַם לָנוּס מִמְּךָ,

כְּדֵי לְחַפֵּשׁ אוֹתְךָ בִּדְרָכִים עֲקֻמּוֹת.

שׁוּם דָּבָר לֹא נִגְרַע מִמְּךָ

כְּשֶׁשָּׁלְלוּ אֶת קִיּוּמְךָ.

וּכְשֶׁתְּפִלְּלוּ אוֹתְךָ כֻּלְּךָ בֶּאֱמוּנָה,

גַּם־כֵּן לֹא עָשׂוּ לְךָ טוֹבָה גְּדוֹלָה.

לִיהוּדִים בְּלִי אֱלֹהִים

מִמֵּילָא הָיָה פַּרְצוּף שֶׁל צְחוֹק.

כְּשֶׁגִּלְחוּ אוֹתְךָ מֵאִתָּנוּ,

הִסְתּוֹבַבְנוּ כְּמוֹ יְהוּדִים נְעָרִים,

לֵיצָנִים שֶׁל קִרְקָס.

לא הָיִיתָ מִי יוֹדֵעַ

כַּמָּה מְתֻחְכָּם.

לֹא הָיָה צֹרֶךְ לִלְמֹד הַרְבֵּה עַד־אֵלֶיךָ.

יְהוּדִי הִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר,

פָּקַח אֶת עֵינָיו,

אָמַר מִלָּה יְהוּדִית –

וּמִיָּד שָׁמַע אֲנָחָה.

וְהָיָה עַלִּיז יוֹתֵר עִם אוֹתָהּ אֲנָחָה.

כָּכָה – יְהוּדִי נֶאֱנָח, אֱלֹהָיו נֶאֱנָח.

הַבֹּקֶר נֶאֱנָח.

הַשָּׁמַיִם נֶאֱנָחִים שִׁירָה לֵאלֹהִים.

אֱלֹהֵי־הַשֵּׂכֶל שֶׁל אֲבוֹתַי,

עַכְשָׁו מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ בְּכָל מָקוֹם,

מְגָרְשִׁים אוֹתְךָ הַרְחֵק,

וּמְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ.

מִתְאַמְּצִים לָדוּג אוֹתְךָ

בְּחַכּוֹת מְחַפְּשׂוֹת־אֱלֹהִים,

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לִמְצֹא אוֹתְךָ.

וְאַתָּה נִרְדָּף, מֻרְחָק.

נוֹדֵד בַּדְּרָכִים,

מְחַפֵּשׂ פָּנִים שֶׁל יְהוּדִי,

יָד יְהוּדִית שֶׁתּוֹשִׁיט שָׁלוֹם:

שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם, אֱלֹהִים יְהוּדִי.

וְאַתָּה תָּשִׁיב שָׁלוֹם,

תַּעֲנֶה בַּאֲנָחָה,

בְּאוֹתָהּ אֲנָחָה אֱלֹהִית־יְהוּדִית,

בְּאוֹתָהּ אֲנָחָה בֵּיתִית, מְלֵאַת־טַעַם,

שֶׁרַק יְהוּדִי יָכוֹל בָּהּ לִשְׁמֹעַ

אֶת כָּל הַפִּתְרוֹן לַקֻּשְׁיוֹת הַקָּשׁוֹת.