א
יָפָה וַחֲמוּדָה הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר הָרִים סָבִיב לָהּ. דְרָכִים רַבּוֹת הוֹלִיכוּ אֶל הָעִיר, מִצָפוֹן וּמִדָרוֹם, מִמִזְרָח וּמִמַעֲרָב הָיוּ בָּאִים יוֹם-יוֹם מֵאוֹת וַאֲלָפִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
הַבָּאִים הָיוּ נִדְהָמִים לְמַרְאֵה הַהוֹד וְהֶהָדָר וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם רוֹחֲשׁוֹת תּוֹדָה לְבוֹרֵא הָעוֹלָם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם עִיר נִפְלָאָה.
“עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם!” הָיוּ הָאֲנָשִׁים קוֹרְאִים בְּחַבְּקָם אֶת אַבְנֵי הַחוֹמָה הַגְדוֹלוֹת, וּמֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת הָיוּ עוֹלֵי הָרֶגֶל גַם כּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם וְנוֹשְׁקִים אֶת עֲפָרָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, בִּירַת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
אוּלָם יָפָה מִירוּשָׁלַים כֻּלָהּ הָיָה בֵּית הַמִקְדָשׁ, עַל בִּנְיָנָיו הָרַבִּים וְעַל שְׁעָָרָיו הַגְדוֹלִים וְהָרַבִּים הַפְּתוּחִים יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא יִסָגֵרוּ. הָעוֹלִים הָיוּ מְמַהֲרִים אֶל בֵּית הַמִקְדָשׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹות לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּלְשַׁלֵם אֶת נִדְרָם אֲשֶׁר נָדָרוּ.
וּלְרַגְלֵי חוֹמַת בֵּית הַמִקְדָשׁ רָבַץ לוֹ עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הַנוֹפֵל אֶל נַחַל קִדְרוֹן, וּבֵינֵיהֶם הוֹלְכִים לְאַט מֵי הַשִׁלֹחַ, שֶׁהָיוּ מַשְׁקִים אֶת הַשָׂדוֹת וְהַגַנִים אֲשֶׁר מִסָבִיב. וּפְרָחִים וִירָקוֹת וַעֲצֵי פְּרִי וְנוֹי לָרֹב הָיוּ מְפָאֲרִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ. וְאֶל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶה הָיוּ נוֹהֲרִים יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם לְבַלוֹת אֶת זְמַנָם הַפָּנוּי מִלִמוּדִים.
מִדֵי שַׁבָּת בְּשַַׁבַּתּוֹ הָיוּ יוֹצְאִים הַיְלָדִים עִם הוֹרֵיהֶם אֶת שַׁעֲרֵי הַחוֹמָה וְיוֹרְדִים וּבָאִים אֶל עֵבֶר מַעֲיַן-הַשִׁלֹחַ הֶחָמוּד, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הָיָה מִתְגַלֶה בְּכָל הֲדָרוֹ הָעֵמֶק הַטוֹבֵל בִּשְׁלַל פְּרָחִים אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם לֹא נִרְאוּ מֵעוֹלָם בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ הַצָרִים שֶׁל הָעִיר. וּבַגַיְא הֶעָמוֹק, גֵי-בֶן-הִנוֹם, שֶׁנִתְפַּרְסֵם אַחַר כַּךְ לְרָעָה, הָיָה גַן-הַמֶלֶךְ. זֶה הַגַן אֲשֶׁר גַנָנֵי הַמֶלֶךְ טִפְּחוּהוּ וְרִבּוּהוּ לְמַעַן יִהְיֶה יָפֶה וְנֶהְדָר מִכָּל הַגַנִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם עוֹבְרִים לְיַד הַגַן הַזֶה וּמִבַּעַד לַחֲרַכֵּי הַשַׁעַר הֵם מִסְתַּכְּלִים בַּעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם הַנָאוֹת, בַּעֲצֵי הָאֹרֶן הַגְבוֹהִים וּבְשֶׁפַע הַיָרֶק. בְּעוֹנַת הָאָבִיב הָיָה נוֹדֵף רֵיחוֹ שֶׁל הַגַן לְמֶרְחַקִים. עֲצֵי הָאֱגוֹז, אֱגוֹז-הַמֶלֶךְ, שֶׁהָיוּ עֲרוּמִים וּרְדוּמִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, הִתְעוֹרְרוּ וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים יְרֻקִים. עִם מַשַׁב רוּחַ הָאָבִיב, עָטוּ עָלִים אֲדַמְדָמִים-יְרֻקִים, וְהֵם רֵיחָנִיִים מְאֹד, וּמֵרֵיחָם זֶה הָיְתָה מִתְבַּשֶׂמֶת יְרוּשָׁלַיִם כֻּלָהּ.
וּגְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶׁל הַיְלָדִים עֵת נִפְגְשׁוּ עִם יַלְדֵי בֵּית הַמְלוּכָה שֶׁיָצְאוּ לָשׂוּחַ בְּגַן הַמֶלֶךְ.
בַּיָמִים הָהֵם הָיוּ יַלְדֵי הַמֶלֶךְ יְלָדִים טוֹבִים וּשְׁקֵטִים, בְּרָצוֹן רַב הָיוּ מִתְחַבְּרִים עִם יַלְדֵי הַפַּרְבִָּרִים הַסְמוּכִים, פּוֹתְחִים לִפְנֵיהֶם אֶת שַׁעֲרֵי הַגַן וְיַחְדָיו הָיוּ מְשַׂחֲקִים בְּתוֹפֶסֶת וּבְמַחֲבוֹאִים בֵּין הָעֵצִים הַיָפִים וּבֵין הָעֲרוּגוֹת הָרַבּוֹת.
ב
וּבֶן-הַמֶלֶךְ, שְׁלֹמֹה, הָיָה יֶלֶד-חֶמֶד, וְהָיָה נִפְלֶה מִשְׁאָר אֶחָיו בְּנֵי הַמֶלֶךְ הַגֵאִים. וְיוֹתֵר מִכֻּלָם הָיָה מִתְרוֹעֵעַ וּמִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ. עִתִּים הָיָה שְׁלֹמֹה אוֹסֵף אֶת חֲבֵרָיו בְּנֵי גִילוֹ, מוֹשִׁיב אוֹתָם בַּחֲצִי-גֹרֶן וּמְסַפֵּר לָהֶם מִסִפּוּרָיו. יָפִים מְאֹד הָיוּ סִפּוּרֵי שְׁלֹמֹה וְעַל כֵּן הָיוּ הַיְלָדִים מְחַכִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם בְּפִתְחֵי הַגַן, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא בֶּן הַמֶלֶךְ הָאָהוּב וּמַזְמִין אוֹתָם אֵלָיו.
יֵשׁ וְהָיוּ יוֹצְאִים יַחַד לְטַיֵל בַּסְבִיבָה. הַקְטַנִים הָיוּ מְקַפְּצִים מִסֶלַע אֶל סֶלַע, מְטַפְּסִים עַל עֲצֵי הַזַיִת עַתִּיקֵי הַיָמִים וְאַחַר הָיוּ מְסַדְרִים לָהֶם זֵרִים יָפִים מִפִּרְחֵי הָעֵמֶק וּמְבִיאִים הַבַּיְתָה שַׁי לְהוֹרֵיהֶם.
וּפַעַם, בְּאַחַד הַטִיוּלִים הַלָלוּ רָאָה שְׁלֹמֹה פֶּרַח-חֵן מֵצִיץ מִבֵּין הַסְלָעִים. לְבַדוֹ, בְּאֵין אִישׁ אִתּוֹ, מִהֵר הַיֶלֶד, טִפֵּס וְעָלָה בַּסֶלַע הַזָקוּף וְעוֹד מְעַט וְהוּא הִגִיעַ אֶל מַטָרָתוֹ, אֶל הַפֶּרַח הֶחָמוּד אֲשֶׁר הֵצִיץ אֵלָיו מִגָבוֹהַ, וּכְבָר נָכוֹן הָיָה לְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְלִקְטֹף אֶת הַפֶּרַח. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע קָרָהוּ אָסוֹן. בְּעָמְדוֹ עַל הַסֶלַע הַמוּצָק, חָשׁ כְּאִלוּ הָאֲדָמָה מִתְנוֹעַעַת תַּחְתָּיו, נֶחְפַּז הַיֶלֶד לְהַעְתִּיק אֶת רַגְלוֹ אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ יוֹתֵר, וּבְהֵחָפְזוֹ נֶאֱחַז בְּזִיז סֶלַע רוֹפֵף. אַךְ רַךְ וְחָלוּשׁ הָיָה הַזִיז, וְהוּא נִשְׁמַט, וְאַחֲרָיו הִדַרְדֵר גַם שְׁלֹמֹה.
זַעֲקַת פְּחָדִים בָּקְעָה אֶת הָעֵמֶק הַשׁוֹקֵט. בִּרְאוֹת הַיְלָדִים אֶת בֶּן-הַמֶלֶךְ הַנוֹפֵל, נִזְעֲקוּ כֻּלָם לִרְאוֹת מַה קָרָה לַאֲהוּבָם, וְאַחַד הַיְלָדִים מִהֵר אֶל הַבְּאֵר הַקְרוֹבָה, הִיא עֵין-רוֹגֵל, שָׁאַב מְלֹא חֲרָסִים מַיִם וְהֵבִיא אֶל הַמִתְעַלֵף. בְּרָב-עָמָל הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים אֶת רוּחוֹ שֶׁל בֶּן-הַמֶלֶךְ. כַּאֲשֶׁר פָּקַח הַמִסְכֵּן אֶת עֵינָיו הַשְׁחוֹרוֹת וְהָעֲמֻקוֹת וְרָאָה אֶת הַיְלָדִים הַמְטַפְּלִים בּוֹ בִּדְאָגָה, אָמַר: חֵן חֵן לָכֶם חֲבֵרַי. עַתָּה כְּבָר הוּטַב לִי. אֲנִי כַּנִרְאֶה, הִתְעַלַפְתִּי עֵת נָפַלְתִּי אָרְצָה.
– וּמַה, הֲשָׁלוֹם לְךָ? הֲנִפְגַעְתָּ קָשֶׁה? – שְׁאָלוֹ אַחַד הַיְלָדִים.
– לֹא! – הֵשִׁיב בֶּן-הַמֶלֶךְ. רַק רֹאשִׁי כּוֹאֵב עָלַי בְּמִקְצָת וְרַגְלִי אַף הִיא אֵינָהּ, כַּנִרְאֶה, בְּסֵדֶר. מִלְבַד זֹאת הַכֹּל כַּשׁוּרָה. אָנָא, אַל תִּדְאֲגוּ לִי. הִנֵה אָשׁוּב הַבַּיְתָה, אָנוּחַ וְיִרְוַח לִי.
מִהֲרוּ שְׁנֵי יְלָדִים וְסִדְרוּ “כִּסֵא”-יָדַיִם וּבִקְשׁוּ לְהוֹשִׁיב עָלָיו אֶת שְׁלֹמֹה לְמַעַן הַעֲבִירוֹ לְבֵיתוֹ.
אוֹתָה שָׁעָה נָשָׂא שְׁלֹמֹה עֵינָיו אֶל פֶּרַח-הַסֶלַע הַנָאֶה וְאָמַר: לֹא, חֲבִיבַי, לֹא אָזוּז מִכָּאן עַד אִם אֶקְטֹף אֶת הַפֶּרַח הַלָז הֶחָבוּי בֵּין הַסְלָעִים. הֲלֹא תֵּדְעוּ כִּי בִּגְלָלוֹ קָרַנִי זֶה הַמִקְרֶה. רְאוּ, הִנֵהוּ שָׁם. אָנָא, רֵעַי, אִם טוֹב הַדָבָר בְּעֵינֵיכֶם, קִטְפוּ לִי אֶת הַפֶּרַח וַהֲבִיאוּהוּ אֵלַי. רוֹצֶה אֲנִי לְגַדֵל פֶּרַח-חֲמוּדוֹת זֶה בְּגַנֵי הַמֶלֶךְ שֶׁלָנוּ.
שָׁמְעוּ הַיְלָדִים אֶת דִבְרֵי בֶּן-הַמֶלֶךְ וְתָמָהוּ: מַה, בִּגְלַל פֶּרַח אֶחָד הִשְׁלַכְתָּ נַפְשְׁךָ מִנֶגֶד? אָסוּר הָיָה לְךָ לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה. הֵן יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר אַתָּה, וְלוּ, חָלִילָה, קָרְךָ אָסוֹן וָמַתָּ, הָיִיתָ מֵמִיט אָסוֹן עַל בֵּית הַמְלוּכָה וּמְכַבֶּה אֶת נֵר-יִשְׂרָאֵל. אָנָא, אַל תּוֹסֵף לַעֲשׂוֹת כֵּן.
וְשְׁלֹשָׁה יְלָדִים עַזֵי-נֶפֶשׁ עָלוּ בְּקִיר הַסֶלַע הֶחָלָק. אַךְ הֵם לֹא שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם, כִּי בִּזְהִירוּת וּבַלָאט עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם. גַם חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ מַדְרֵגוֹת בַּסֶלַע, כְּדֵי לְהַצִיג עֲלֵיהֶן אֶת כַּף רַגְלָם בְּבִטְחָה.
לְבַסוֹף הִצְלִיחַ אֶלְיָדָע. הַזָרִיז שֶׁבַּחֲבוּרָה, לְהַגִיעַ לְמַעֲלָה, אֶל הַמָקוֹם בּוֹ גָדַל הַפֶּרַח.
נִפְעָם וְנִרְעָשׁ עָמַד הַיֶלֶד מֵעַל הפֶּרַח הַנֶהְדָר. עָלָיו הַגְדוֹלִים דוֹמִים לְלֵב, וְצִבְעָם מִגַבָּם הָיָה אָדֹם כְּדָם רוֹטֵט. עֲלֵי-הַכֹּתֶרֶת שֶׁל הַפֶּרַח הִסְתַּלְסְלוּ וְהִקִיפוּ אֶת הַפֶּה הֶעָגֹל וְהֶחָמוּד. בִּפְנִים הָעִגוּל הָיוּ אַבְקָנִים נָאִים וּבַתָּוֶךְ הִתְרוֹמֵם עַמוּד הָעֱלִי.
– אֵיזֶה יֹפִי! אֵיזֶה מֹתֶק! – קָרָא הַיֶלֶד בְּהִתְפָּעֲלוּת – רְאוּ, פֶּה חָמוּד הַמוּכָן לִנְשִׁיקוֹת.
– אֶלְיָדָע! – נִשְׁמַע קוֹלָם שֶׁל הַיְלָדִים, הַכְּבָר הִגַעְתָּ אֶל הַפֶּרַח? הֶעָקַרְתָּ אוֹתוֹ?
דִבְרֵי הַיְלָדִים הֵעִירוּ אֶת אֶלְיָדָע מִתִּמְהוֹנוֹ. בֵּינְתַּיִם עָלָה וְהִגִּיעַ עוֹד אֶחָד אֶל הַנָקִיק הֶעָמֹק אֲשֶׁר בַּסֶלַע. עָמְדוּ הַשְׁנַיִם וְהִתְחִילוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הַצֶמַח בְּכָל כֹּחָם, וְלַשָׁוְא.
– יֵש לַחְפֹּר בַּסֶלַע – יָעַץ אְלְיָדָע, וּלְהוֹצִיא אֶת הַצֶמַח עַל שָׁרָשָׁיו, לְאַט לְאַט וּבִזְהִירוּת.
– הָבוּ אוֹלָר? – קָרָא בְקוֹל אֶל הַעוֹמְדִים לְמַטָה.
מִישֶׁהוּ זָרַק אוֹלָר וְאֶלְיָדָע הַקָטָן הִתְחִיל לַחְפֹּר בַּאֲדָמָה אֲשֶׁר בִּנְקִיק הַסֶלַע, וְחֲבֵרוֹ עוֹזֵר עַל יָדוֹ. לְאַט לְאַט הִצְלִיחוּ הַשְׁנַיִם לִשְׁלֹף אֶת הַצֶמַח כֻּלוֹ עַל שָׁרָשָׁיו.
עֲמוּסִים שָׁלָל יָקָר וְנוֹהֲרִים מִגִיל יָרְדוּ הַשְנַיִם וְהִגִישׁוּ לְמַלְכָּם הַצָעִיר אֶת הַשַי-פֶּרַח-הַסֶלַע מִמְרוֹמִים.
– הֶאָח! קָרְאוּ הַיְלָדִים כֻּלָם בְּתִמָהוֹן וָגִיל – מַה נֶחְמָד הוּא הַפֶּרַח!
– רְאוּ נָא מַה גְדוֹלָה הַפְּקַעַת אֲשֶׁר לַצֶמַח – הֵעִירָה אַחַת הַבָּנוֹת – אָכֵן אֵין פֶּלֶא שֶׁרַב כֹּחוֹ שֶׁל הַצֶמַח לִגְדֹל בֵּין הַסְלָעִים, אָמַר אַחַד הַבָּנִים, הֵן בִּפְקַעַת זוֹ אוֹגֵר הוּא מָזוֹן לָרֹב וְזֶה מַסְפִּיק לוֹ לְעוֹנַת הַגִדוּל וְהַפְּרִיחָה אֲשֶׁר בִּימוֹת הַחֹרֶף וּלְהוֹתִיר אֲפִילוּ לִימוֹת הָאָבִיב.
הָיָה זֶה פֶּרַח-הָרַקֶפֶת.
ג
וּשְׁלֹמֹה מָסַר אֶת הַצֶמַח, עַל הַפְּקַעַת וְהַשָׁרָשִׁים, לִידֵי הַגַנָן שֶׁל חֲצַר הַמֶלֶךְ.
שָׂמַח הַגַנָן לְמַרְאֵה הַצֶמַח הַמוּזָר וְאָמַר: בְּאַהֲבָה רַבָּה אֲטַפֵּל בְּפֶרַח זֶה, אַשְׁקֵהוּ מַיִם וְאֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ בַּאֲדָמָה טוֹבָה וּשְׁחוֹרָה. גַם זֶבֶל אֶתֵּן לוֹ, וְהוּא יִפְרֶה וְיִרְבֶּה וּבִמְרוּצַת הַיָמִים יִהְיוּ לָנוּ פְּרָחִים נֶהְדָרִים לָרֹב.
וְאָכֵן הַטִפּוּל הַטוֹב נָשָׂא פֶּרִי, הַפְּקַעַת עָשְׂתָה פְּרָחִים רַבִּים וְאַחַר הָפְכוּ הַפְּרָחִים לְכַדוּרִים מְלֵאֵי זְרָעִים. הַגַנָן אָסַף אֶת הַזְרָעִים, וְלִקְרַאת הַשָׁנָה הַחֲדָשָׁה הוּא זָרַע אוֹתָם שֵׁנִית.
עָבְרוּ שָׁנִים מִסְפָּר וְהָרַקָפוֹת רַבּוּ מְאֹד בַּגָן, הֵן הָיוּ מִתְרַבּוֹת לֹא רַק מִן הַזְרָעִים הָרַבִּים, אֶלָא גַם מִן הַפְּקָעוֹת. מִפַּעַם לְפַּעַם הָיְתָה אַחַת הָרַקָפוֹת נֶחֱלֶקֶת לִשְׁתַּיִם וְהַשְׁתַּיִם לְאַרְבַּע, וְכָכָה פָּרוּ וְרָבוּ וְאַדְמַת הַגַן מָלְאָה רַקָפוֹת עַד אֵין מּסְפָּר.
וּמִגַן הַמֶלֶךְ פָּשְׁטוּ הָרַקָפוֹת וְרַבּוּ בְּכָל הָעִיר. יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְגַדְלִים אוֹתָם בָּעֲצִיצִים וּבַכַּדִים אֲשֶׁר לָהֶם, לִפְרָקִים הָיוּ זַרְעֵי רַקֶפֶת בּוֹדְדִים נִתְקָעִים בֵּין חוֹמוֹת וּמְשׂוּכוֹת, מְקוֹם שָׁם מָצְאוּ מְעַט מַיִם וַאֲדָמָה טוֹבָה, וְעַד מְהֵרָה הָיוּ לִפְרָחִים, לְבָנִים וּוְרֻדִים לָרֹב.
וּשְׁלֹמֹה אָהַב אֶת פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת מִכָּל פִּרְחֵי הַשָׂדֶה.
– כַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה לְמֶלֶךְ, אָמַר שְׁלֹמֹה לַחֲבֵרָיו, תִּרְאוּ כִּי כֶּתֶר הַזָהָב אֲשֶׁר לְרֹאשִׁי יִהְיֶה עָשׂוּי בְּדיוּק כְּתַבְנִית הָרַקֶפֶת! –רְאוּ, הִנֵה הַטַבַּעַת אֲשֶׁר לַכֶּתֶר, וְהִנֵה הַכְּנָפַיִם מִסָבִיב לַטַבַּעַת, הַאִם לֹא יָפֶה מִכָּל כִּתְרֵי הַמְלָכִים יִהְיֶה הַכֶּתֶר אֲשֶׁר יָשִׂימוּ עַל רֹאשִׁי? – אָמֵן! – הִסְכִּימוּ חֲבֵרָיו, אָכֵן זֶה יִהְיֶה כֶּתֶר אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִרְאָה מֵעוֹלָם!
וְהַבָּנוֹת הִגְדִילוּ לַעֲשׂוֹת, הֵן הָיוּ קוֹטְפוֹת הַרְבֵּה רַקָפוֹת שֶׁעֻקְצֵי הַַפֶּרַח שֶׁלָהֶן אֲרֻכִּים וַאֲדֻמִים, אוֹתָם קָלְעוּ לְזֵר בִּדְמוּת כֶּתֶר, עֲנָדוּהוּ לְרֹאשָׁן וְהָיוּ מִתְהַלְכוֹת בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְקוֹרְאוֹת: כָּכָה יֵעָשֶׂה לִשְׁלֹמֹה בִּהְיוֹתוֹ לְמֶלֶךְ, וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ מַקְדִימוֹת אֶת שְׁלֹמֹה וּמַכְתִּירוֹת אוֹתוֹ בְּנֵזֶר הָרַקָפוֹת וְקוֹרְאוֹת:
– כִּי לְךָ נֶָאֶה, כִּי לְךָ יָאֶה!
וְהַיוֹם הַמְקֻוֶה בָּא, הַמֶלֶךְ דָוִד שֶׁהָיָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים הִנְחִיל לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת כִּסֵא הַמְלוּכָה לִבְנוֹ לִשְׁלֹמֹה.
תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת, תֻּפִּים וּמְצִלְתַּיִם בִּשְׂרָה לָעָם הַיוֹשֵׁב בְּצִיוֹן אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַגְדוֹלָה כִּי הָיָה שְׁלֹמֹה לְמֶלֶךְ.
וַהֲמוֹנִים נָהֲרוּ מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ לִירוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת בְמַחֲזֵה הַהַכְתָּרָה.
וְגַם מִחוּץ לָאָרֶץ וּמֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, בָּאוּ שְׁלִיחִים לִירוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִׂמְחָה וְכֻלָם נוֹשְׂאִים מַתָּנוֹת לְהָבִיא לַמֶלֶךְ הַצָעִיר.
וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים הָאֲנָשִׁים וּמְחַכִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹאוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ.
וְהִנֵה הוֹפִיעַ הַמֶלֶךְ הַצָעִיר וְהַנַעֲרָץ. חָמוּד הָיָה בִּלְבוּשׁוֹ, עֵינָיו מְאִירוֹת בְּאוֹר רַךְ וָטוֹב, חִיוּךְ אֹשֶׁר וָגִיל שָׁפוּךְ עַל פָּנָיו וּשְׂפָתָיו כְּאִילוּ דוֹבְבוֹת וּמְבַשְׂרוֹת שָׁלוֹם רַב, שָׁלוֹם לַקָרוֹב וְלָרָחוֹק.
אַךְ מַה זֶה? רְאוּ נָא אֶת הַכֶּתֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ הַצָעִיר! כַּדָבָר הַזֶה לֹא רָאוּ הָאֲנָשִׁים מֵעוֹדָם, כֶּתֶר מוּזָר הוּא זֶה, אַךְ הוֹד וְהָדָר לו!
וְרַק הַבַּחוּרִים, אֵלֶה שֶׁהָיוּ פַּעַם חֲבֵרָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה, הֵבִינוּ פִּשְׁרוֹ שֶׁל הַכֶּתֶר.
– הַבִּיטוּ וּרְאוּ! – קָרְאוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ – הַמֶלֶךְ זָכַר וְקִיֵם אֶת מַאֲמַר פִּיו מִימֵי יַלְדוּתוֹ. וּמִפִּיהֶם בָּקְעָה הַקְרִיאָה:
– יְחִי הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה לְעוֹלָם. – יְחִי נֵזֶר שְׁלֹמֹה, יִפְרַח וְיִגְדַל עֲדֵי עַד!
וְהַבַּחוּרִים סִפְּרוּ לָעוֹמְדִים סְבִיבָם אֶת אֲשֶׁר קָרָה לַמֶלֶךְ בִּנְקִיק הַסְלָעִים וְאֶת הַבְטָָחָתוֹ לַעֲנֹד לְרֹאשׁוֹ, בְּהַגִיעַ הָעֵת, כֶּתֶר בִּדְמוּת פֶּרַח-הָרַקֶפֶת.
הָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ וְקָרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: מֶלֶךְ טוֹב יִהְיֶה שְׁלֹמֹה. מֶלֶךְ חוֹבֵב צְמָחִים הַשָׂמֵחַ לְמַרְאֵה-פֶּרַח, מֶלֶךְ כָּזֶה יַצְהִיל פָּנִים גַם לִבְנֵי עַמוֹ הַנֶאֱמָנִים, הָאוֹהֲבִים אֶת מַלְכָּם כָּל הַיָמִים.
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע הֶהָמוֹן אֶת הַסִפּוּר עַל נֵזֶר שְׁלֹמֹה, וּבִרְאוֹתָם אֶת הַכֶּתֶר שֶׁעַל רֹאשׁ מַלְכָּם, הֵרִיעוּ כְּאִישׁ אֶחָד:
״יְחִי הַמֶלֶךְ וְכִתְרוֹ לְעוֹלָמִים״!
וּמֵאָז נִקְרָא הַפֶּרַח בְּשֵׁם “נֵזֶר-שְׁלֹמֹה”.
וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הִרְבּוּ לְגַדֵל אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶה וְהִשְׁתַּדְלוּ לְהָפִיץ אוֹתָם בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ.
וּבְיוֹם חַג כַּאֲשֶׁר הַמֶלֶךְ יָצָא מִבֵּיתוֹ עָטוּר בְּכִתְרוֹ וְהָלַךְ אֶל בֵּית הַמִקְדָָש, הָיוּ יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ עֲנוּדֵי זֵרֵי רַקָפוֹת, וְהָיָה הַמֶלֶךְ נוֹשֵׂא הַנֵזֶר הַגָדוֹל מְחַיֵךְ לְעֵבֶר הַקְטַנִים, מְחַיֵךְ וְקוֹרֵא:
– יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם, פִּרְחֵי הֶעָתִיד שֶׁלָנוּ, פְּרוּ וּרְבוּ כַּפְּרָחִים הַלָלוּ, אֶהֱבוּ אֶת אַרְצְכֶם וְאֶת עַמְכֶם.
– נִשְׁבַּעְנוּ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה וְלָעָם הַיוֹשֵׁב בְּצִיוֹן, כָּל חַיֵינוּ קֹדֶשׁ הֵם לְעַמֵנוּ וּמוֹלַדְתֵּנוּ – הָיוּ הַיְלָדִים מְשִׁיבִים בְּקוֹל וְעֵינֵיהֶם נוֹצְצוֹת וּפְנֵיהֶם קוֹרְנוֹת מִשִׂמְחָה וָגִיל.
ד
עָבְרוּ שָׁנִים, חָלְפוּ דוֹרוֹת, שְׁלֹמֹה הַמֶלֶךְ מֵת וּמְלָכִים חֲדָשִׁים עָלוּ עַל כִּסֵא הַמְלוּכָה בָּזֶה אַחַר זֶה. יָמִים קָשִׁים בָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל. הָעָם חָטָא שָׁכַח אֶת בְּרִיתוֹ עִם אֱלֹהָיו וְעָזַב אֶת תּוֹרָתוֹ.
רָאָה הַאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי יִשְׂרָאִל וַיִרְגָז. הוּא רָאָה כֵּיצַד הָעֲשִׁירִים לוֹחֲצִים אֶת הָעֲנִיִים, וְאֵלֶה נֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים וְאֵין לָהֶם מוֹשִׁיעַ. הוּא רָאָה כֵּיצַד פָּשָׁה הָעֹשֶׁק בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְלִבּוֹ בָּכָה בְּקִרְבּוֹ.
– לֹא! עַם כָּזֶה אֵינוֹ רָאוּי לָשֶׁבֶת בֶּטַח בְּאַרְצוֹ! וְהוּא שָׁלַח אֶת הַנְבִיאִים לְהוֹכִיחַ וּלְהַזְהִיר אֶת הָעָם, הַנְבִיאִים הוֹכִיחוּ וְהִזְהִירוּ: שׁוֹב תָּשׁוּבוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם, וְעֲשׂוּ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט – וְטוֹב לָכֶם! אַךְ שׁוֹמֵעַ לֹא הָיָה לָהֶם. לְהֵפֶךְ, עוֹד הָיוּ לוֹעֲגִים וּבָזִים לִנְבִיאֵי ה'.
אָז חָרַץ הָאֱלֹהִים אֶת מִשְׁפָּטוֹ: בָּנִים סוֹרְרִים אַחַת דָתָם – גָלוּת. יַעַזְבוּ הָרְשָׁעִים אֶת אַדְמַת הַקֹדֶשׁ, יָבוֹאוּ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, וּבִהְיוֹתָם בַּנֵכָר, סוֹבְלִים וּמְדֻכָּאִים, אוּלַי אָז יָבִינוּ עַד מֶה חָטְאוּ וְיִנָחֲמוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם.
וְהָאוֹיֵב בָּא, פָּשַׁט בָּאָרֶץ וְשָׂם מָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, הוּא הָרַס אֶת הַגַנִים מִסָבִיב, עָקַר אֶת הָעֵצִים וְהִשְׁחִית כָּל פֶּרַח וְכָל שִׂיחַ.
שָׁלֹשׁ שָׁנִים אָרַךְ הַמָצוֹר, וּבָעִיר הִתְהַלְכוּ הָאֲנָשִׁים כִּצְלָלִים. לֹֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת וְרַבִּים הָיוּ חַלְלֵי הָרָעָב מֵחַלְלֵי הַחֶרֶב.
וּבָא הַיוֹם הַמַר וְהַנִמְהָר. הָאוֹיֵב פָּרַץ אֶת הַחוֹמָה, בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר נִכְנְסוּ הַקַלְגַסִים, פָּשְׁטוּ בַּבָּתִים וְהָיוּ שׁוֹדְדִים וּבוֹזְזִים כָּל אֲשֶׁר מָצָאוּ.
– רְאוּ נָא רְאוּ! – קָרְאוּ הַחַיָלִים שִׁכּוֹרֵי הַנִצָחוֹן – מָה הֵם הַפְּרָחִים הָרַבִּים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם, בַּחוֹמוֹת וּבַגְדֵרוֹת?
– פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת הֵם, שֶׁהָיוּ אֲהוּבִים עַל מַלְכֵּנוּ שְׁלֹמֹה, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם – עָנוּ הָעִבְרִים הַשְׁבוּיִים.
– אָמְנָם פֶּרַח יָפֶה הוּא זֶה – קָרְאוּ הַחַיָלִים – הָבָה, אֵפוֹא, נִקַח אוֹתוֹ עִמָנוּ וְנְגַדֵל אוֹתוֹ בְּאַרְצֵנוּ. שָׁם עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל תִּהְיֶינָה הָרַקָפוֹת יָפוֹת שִׁבְעָתַיִם מֵאֵלֶה אֲשֶׁר בֵּין הַסְלָעִים, – אָמְרוּ הַבַּבְלִים.
וְהֵחֵל צֵיד הָרַקָפוֹת. אַלְפֵי פְּקָעוֹת שֶׁל רַקָפוֹת נֶעֶקְרוּ וְהוּבְאוּ אֶל בָּבֶל הַרְחוֹקָה…
אוּלָם, אֲהָה! אַף אַחַת מִן הַפְּקָעוֹת לֹא עָשְׂתָה פְּרָחִים בַּגוֹלָה. לַשָׁוְא טִפְּלוּ בָּהֶן בְּאַהֲבָה, לַשָׁוְא נָתְנוּ לָהֶם זֶבֶל וּמַיִם. הֵן לֹא עָטוּ פְּרָחִים. מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָיוּ עוֹלִים מִן הַפְּקַעַת עַלְעָלִים בְּצוּרַת לֵב, אוּלָם הָעַלְעָלִים הַיְרֻקִים הַלָלוּ הַיוּ מְכֻסִים כְּתָמִים לְבָנִים, עֲכוּרִים.
– כְּתָמִים אֵלֶה, אֶגְלֵי דֶמַע הֵן, – אָמְרוּ הָעִבְרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, בִּרְאוֹתָם כַּמָה שֻׁנוּ עֲלֵי הָרַקֶפֶת.
– רַקֶפֶת זוֹ תִּפְרַח אַךְ וְרַק בְּמוֹלַדְתָּהּ בֵּין הַסְלָעִים, – אָמְרוּ הַגַנָנִים אֲשֶׁר בְּבָבֶל.
וְהָרַקָפוֹת שֶׁנִשְׁאֲרוּ עֲזוּבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ לְנַפְשָׁן: מַה נַעֲשֶׂה פֹּה בְּאֵין רֵעַ וּמוֹדָע, דוֹאֵג וְאוֹהֵב? לא טוב הֱיוֹתֵנוּ לְבַדֵנוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכַאֲשֶׁר גָבְרָה הַשְׁמָמָה בְּעִיר הַבִּירָה יָצְאוּ הָרַקָפוֹת אַחַת אַחַת וְהִתְפַּשְׁטוּ בְּכָל גִבְעָה וּבְכָל נְקִיק סֶלַע, הַפְּקָעוֹת הִכּוּ שֹׁרֶשׁ, וְאַחַר עָשׂוּ עָלִים וּפְרָחִים.
מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה יִפָּתְחוּ פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת, אוּלָם לֹא כְּאָז בִּימֵי קֶדֶם יִהְיֶה מַרְאֵיהֶם עָתָּה.
הַפְּרָחִים תַּחַת אֲשֶׁר יִהְיוּ פְּתוּחִים וְנוֹטִים לְעֵבֶר הַשֶׁמֶשׁ, יִגְדְלוּ הַפַּעַם וּפְנֵיהֶם לְמַטָה, לְעֵבֶר אִמָא-אֲדָמָה. אֵין הֵן נוֹשְׂאוֹת רָאשֵׁיהֶן לְמַעֲלָה, כִּי אֲבֵלוֹת הֵן עַל גָלוּת יִשְׂרָאֵל וְעַל כִּי גָלוּ אַף הֵן מִמְקוֹם גִדוּלָן.
וּבְשׁוּב אֲדֹנַי אֶת שִׁיבַת צִיוֹן, וּמֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ יָשׁוּבוּ הַיְהוּדִים כֻּלָם לְאַרְצָם, יְחַדְשׁוּ גַם הַפְּרָחִים אֶת יְמֵיהֶם כְּקֶדֶם.
פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת יָשׁוּבוּ וְיִהְיוּ גְדוֹלִים וּרְחָבִים, יִזְקְפוּ קוֹמָתָם לְעֵבֶר הַשֶׁמֶשׁ הַבָּרָה בִּשְׁמֵי יִשְׂרָאֵל הַחָפְשִׁיִִים, הֵם יִגְדְלוּ חָפְשִׁים וְגֵאִים יַחַד עִם שְׁאָר הַפְּרָחִים אֲשֶׁר יְכַסוּ אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל הַמְשֻׁחְרֶרֶת.
א
הָיֹה הָיָה אִכָּר אֶחָד אֲשֶׁר חַי כָּל יָמָיו בּשַׁלְוָה וָנָחַת. אַךְ הִנֵה זָקַן הָאִישׁ וּבָא בַּיָמִים, וּפִתְאֹם הִרְגִישׁ כִּי כֹּחוֹ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, שׁוּב לֹא יוּכַל לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַבָּקָר וְלַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתוֹ בַּשָׂדֶה כַּאֲשֶׁר הִסְכִּין. הוּא נֶחְלַשׁ מִיוֹם לְיוֹם וְהָרוֹפֵא גָזַר עָלָיו לִשְׁכַּב בַּמִטָה. מִתְּחִלָה הִתְנַגֵד הָאִכָּר: לִשְׁכַּב בַּמִטָה? וְכִי חוֹלֶה אָנוּשׁ אָנִי? אַךְ כַּאֲשֶׁר תָּקְפָה אוֹתוֹ הַחֻלְשָׁה וְגַם חָשׁ כְּאֵבִים בְּגַבּוֹ וּבְרַגְלָיו, שָׁמַע בְּקוֹל הָרוֹפֵא וְשָׁכַב בְּמִטָתוֹ.
שׁוֹכֵב הוּא, מִתְהַפֵּךְ בִּכְאֵבָיו וְחוֹשֵׁב: מִקְרֶה הוּא זֶה וּבִמְהֵרָה יַחֲלֹף. עָבְרוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת וּכְאֵבָיו אֵינָם פּוֹסְקִים, אָז הֵבִין הָאִישׁ כִּי קָרְבוּ יָמָיו לָמוּת, וְנִצְטָעֵר צַעַר רַב עַל הַפְּרִידָה מֵעַל הַמַחֲרֵשָׁה וְיֶרֶק הָעֵשֶׂב. אַךְ מִיָד הִתְנָחֵם וְאָמַר: – לֹא עַרְעָר בַּעֲרָבָה אֲנִי, וְלֹא אָמוּת עֲרִירִי.
שְׁנַיִם בָּנִים לִי וְהֵם יִדְאֲגוּ לַנַחֲלָה שֶׁלֹא תֵּעָזֵב. הֵם יַעַבְדוּ אֶת הַשָׂדֶה, יְטַפְּלוּ בּוֹ בְּאַהֲבָה כָּמוֹנִי. וּפִתְאֹם חָלְפָה מַחְשֶׁבֶת עֶצֶב בְּמֹחוֹ: מִי יוֹדֵע מַה יִהְיֶה בְּסוֹפָם? אָמְנָם אַחֲרֵי מוֹתִי יָקוּמוּ הַבָּנִים וְיִירְשׁוּ אֶת נַחֲלָתִי, אַךְ כֵּיצַד יְכַלְכְּלוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם? אוּלַי יָרִיבוּ הַשְׁנַיִם עַל כֹּל שַׁעַל אֲדָמָה אֲשֶׁר הִשְׁאַרְתִּי לָהֶם. אֶפְשָׁר וְכָל אֶחָד יִרְצֶה בְּחֵלֶק גָדוֹל יוֹתֵר. מַה, אֵפוֹא, אֶעֱשֶׂה לְמַעַן לֹא יָרִיבוּ הַבָּנִים בֵּינֵיהֶם?
לְעֵת עֶרֶב נִכְנְסוּ הַבָּנִים וְתָמְכוּ אֶת הָאָב, מִזֶה אֶחָד וּמִזֶה אֶחָד, וְהָיוּ מְסֻבִּים אֶל הַשֻׁוּלְחָן. לְאַחַר שֶׁסָעַדוּ אֶת לִבָּם פָּתַח הָאִכָּר בְּקוֹלוֹ הָרוֹעֵד וְאָמַר: – בָּנַי! הִנֵה זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וְיָמַי סְפוּרִים. לְאַחַר מוֹתִי יִהְיֶה הַשָׂדֶה לָכֶם. אוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי פֶּן תִּהְיֶה מְרִיבָה בֵּינֵיכֶם, וְעַל כֵּן הֶחְלַטְתִּי לְחַלֵק אֶת הַשָׂדֶה בְּעוֹדֶנִי בַּחַיִים, וְאַחַר אָמוּת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.
– אָבִינוּ הַיָקָר! – הֵשִׁיבוּ הַבָּנִים בְּהִתְרַגְשׁוּת – וְכִי מַה זֶה עָלָה עַל דַעְתְּךָ? מְרִיבָה בֵּינֵינוּ? הֲשָׁמַעְתָּ, אִם רָאִיתָ פַּעַם אוֹתָנוּ עוֹלְבִים אוֹ פוֹגְעִים אִישׁ בְּאָחִיו? הַאֵין אָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מֵאַחִים אַחֵרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?
– אֵין סָפֵק – עָנָה הָאָב – כִּי אַךְ אַהֲבָה, אַחְוָה וְרֵעוּת בֵּינֵיכֶם תָּמִיד. וְאַף עַל פִּי כֵן מִי יוֹדֵעַ מַה יֵלֶד יוֹם? וַאֲשֶׁר עַל כֵּן טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נְסַדֵר אֶת הַדָבָר בְּעוֹד מוֹעֵד.
רַבָּה הָיְתָה הִתְרַגְשׁוּתָם שֶׁל הַבָּנִים. הֵם לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ לֹא עַל מוֹתוֹ שֶׁל הָאָב הַיָקָר לָהֶם וְלֹא עַל הַחֲשַׁד שֶׁאֲבִיהֶם חוֹשֵׁד בָּהֶם פֶּן תִּהְיֶה מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם לְאַחַר מוֹתוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהָאָב תַּקִיף בְּדַעְתּוֹ, שָׁאַל הַבֵּן הַצָעִיר:
– אַבָּא, וְאֵימָתַי יֵעָשֶה וְיָקוּם דְבַר הַחֲלֻקָה?
– מָחָר – עָנָה הָאָב, נֵצֵא אֶל הַשָׂדֶה וְנִרְאֶה כֵּיצַד יִפֹּל דָבָר.
ב
לְמָחֳרָת הִתְחַזֵק הָאָב וְיָרַד מֵעַל מִטָתוֹ וְהַבָּנִים נְשָׂאוּהוּ עַל כַּפַּיִם וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּתוֹךְ הָעֲגָלָה. כַּאֲשֶׁר הִגִיעוּ אֶל הַשָׂדֶה לָבְשָׁה רוּחַ חֲדָשָׁה אֶת הָאִכָּר הַחוֹלֶה. הוּא הִרְחִיב אֶת נְחִירָיו וְשָׁאַף בְּתַאֲוָה עַזָה אֶת רֵיחַ הַשָׂדֶה הַטוֹב. מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ הִשְׁחִירוּ הָרְגָבִים אֲשֶׁר זֶה עַתָּה יָצְאוּ מִתַּחַת הַמַחֲרֵשָׁה.
הַיָמִים יְמֵי סְתָיו. גִשְׁמֵי הַיוֹרֶה כְּבָר יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ וְהִרְווּ אוֹתָהּ. הָאִכָּרִים הֶחָרוּצִים חָרְשוּ אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וּכְבָר זָרְעוּ אוֹתָם, וּפֹה וָשָׁם צָצוּ גִבְעוֹלֵי־עֵשֶׂב יְרֻקִים וְנָאִים. מֵרָחוֹק נִרְאוּ אַדְמוֹת הַבּוּר, אֲשֶׁר לֹא נֶחֶרְשׁוּ וְלֹא נִזְרְעוּ, וְהָיוּ מְכֻסוֹת קוֹצִים וְדַרְדָרִים. מִבֵּין הַקוֹצִים נִרְאוּ צְמָחִים שֶׁעֲלֵיהֶם רְחָבִים וְדוֹמִים לְשׁוֹפָרוֹת. הָיוּ אֵלֶה עֲלֵי הֶחָצָב הַגְדוֹלִים.
–רוֹאִים אַתֶּם בָּנַי, עֲלֵי חָצָב אֵלֶה? – פָּנָה הָאָב אֶל הַבָּנִים – יֵשׁ לֶאֱסֹף אֶת הַבְּצָלִים שֶׁלָהֶם וְלִתְחֹם בְָהֶם אֶת הַגְבוּלוֹת.
–חידוֹת לִי דְבָרֶיךָ, אַבָּא! –נֶעֱנָה הַבֵּן הַצָעִיר.
–הָבָה וַאֲבָאֵר דְבָרַי–הִמְשִׁיךְ הָאָב–: אֶת בִּצְלֵי הֶחָצָב הָרַבִּים נַעֲקֹר וְנִשְתֹּל בְּתֶלֶם יָשָׁר לְאֹרֶךְ הַגְבוּל שֶבֵּין שְׁתֵּי הַחֲלָקוֹת. צִמְחֵי הֶחָצָב הָרַבִּים נַעֲקֹר וְנִשְׁתֹּל בְּתֶלֶם יָשָׁר לְאֹרֶךְ הַגְבוּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַחֲלָקוֹת. צִמְחֵי הֶחָצָב מַאֲרִיכִים יָמִים, הֵם מִתְרַבִּים וּמַעֲמִיקִים מְאֹד אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם בָּאֲדָמָה. קָשֶׁה מְאֹד יִהְיֶה לַעֲקֹר אֶת כָּל הַבְּצָלִים הָאֵלֶה, וּמֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם יְסַמְנוּ הַלָלוּ יָפֶה יָפֶה אֶת הַגְבוּל שֶׁבֵּין חֶלְקָה לְחֶלְקָה.
רֶגַע הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה, וְשׁוּב פָתַח הַבֵּן הַצָעִיר אֶת פִּיו וְהֵעִיר:–אֲבָל, אַבָּא, אֵין אֲנִי מַאֲמִין בַּדָבָר. דַיָהּ עֲבוֹדַת יוֹם אֶחָד בַּמַחֲרֵשָׁה, עֲבוֹדָה שֶׁל חָרִישׁ עָמֹק, וַהֲרֵי אֲנִי עוֹקֵר מִן הַשׁרֶשׁ אֶת כָּל הַחֲצָבִים–וַחֲסָל סֵדֶר הַגְבוּל.
–הַדָבָר לֹא יִצְלַח בְּיָדְךָ, בְּנִי! –הֵשִׁיב הָאָב. הֲתֵדַע מַאֲמַר פִּיהֶם שֶׁל הַחֲכָמִים? „הֶחָצָב קוֹטֵעַ אֶת רַגְלֵי הָרְשָׁעִים"–אָמְרוּ. זְכֹר, אֵפוֹא, וְאַל תִּשְׁכַּח: אֶת הַבְּצָלִים שֶׁל הֶחָצָב אִי־אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים לַעֲקֹר עַל שָׁרָשֵׁיהֶם הָעֲמֻקִים. וְהָיָה בְּיוֹם מְרִיבָה בֵּין הַשְׁכֵנִים יָבוֹאוּ הַשׁוֹפְטִים וְיִרְאוּ אֶת עִקְבוֹת הֶחָצָב וְיֵדְעוּ מִי הַצַדִיק וּמִי הָרָשָׁע.
בְּמִצְוָת אֲבִיהֶם הֵחֵלוּ הַבָּנִים לַעֲקֹר אֶת בִּצְלֵי הֶחָצָב אֲשֶׁר לְצִדֵי הַדֶרֶךְ, עַל גְדוֹת הַנַחַל הֶחָרֵב וּבְשֶׁטַח הַבּוּר הַסָמוּךְ. בִּרְאוֹת הָאָב אֶת עֲרֵמַת הַחֲצָבִים הַגְדוֹלָה אָמַר: וְעַתָּה, הָבָה נִגַשׁ לַמְלָאכָה. אָנָא, בְּנִי, –אָמַר לַבֵּן הַצָעִיר, –רְתֹם אֶת הַסוּס לַמַחֲרֵשָׁה וַעֲבוֹר בֵּין שְׁתֵּי הַחֲלָקוֹת. הִשְׁתַּדֵל כִּי יִהְיֶה הַנִיר עָמֹק לְמַדַי. אַחַר נִתֵּן אֶת הַבְּצָלִים בְּתוֹךְ הַמַעֲנִית וּנְכַסֶה אוֹתָם בְּעָפָר. כַּעֲבוֹר זְמָן־מַה יַכּוּ הַלָלוּ שָׁרָשִׁים לְמַטָה וּבַסְתָיו יַעֲלוּ פְּרָחִים לְמַעֲלָה.
בְּעֵינֵיכֶם תִּרְאוּ כֵּיצַד יַעֲלוּ הַגִבְעוֹלִים בְּחָדְשֵׁי אָב–אֶלוּל. הֵם יִהְיוּ נִצָבִים בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה, כְּחַיָלִים מַמָשׁ. וּלְפִי קַו גִדוּלָם שֶׁל הַחֲצָבִים תֵּדְעוּ תָּמִיד לְהַבְדִיל בֵּין חֶלְקָה לְחֶלְקָה. גְבוּל אֱמֶת יִהְיֶה זֶה לָכֶם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
הַבָּנִים עָבְדוּ בִּשְׁקֵידָה, הַצָעִיר בְּרֹאשׁ וְהַבְּכוֹר מְמַלֵא אַחֲרָיו בְּשֶׁקֶט. וְכַאֲשֶׁר כִּלוּ אֶת מְלַאכְתָּם, שָׁב הַבֵּן הַצָעִיר וְחָקַר אֶת אָבִיו: –אַבָּא, מִמִי לָמַדְתָּ סוֹד זֶה, סוֹד שְׁתִילַת חֲצָבִים כִּגְבוּל בֵּין חֵלֶק לְחֵלֶק?
–בְּנִי! –הֵשִׁיב הָאָב, –תּוֹרָה זוֹ לָמַדְתִּי מִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן כּוֹבֵשׁ כְּנַעַן. כַּאֲשֶׁר חִלֵק אֶת הָאָרֶץ בֵּין שִׁבְטֵי יִשׂרָאֵל סִמֵן אֶת הַגְבוּלוֹת בְּצִמְחֵי הֶחָצָב.
מִנְהָג זֶה נָהוּג עַד הַיוֹם אֵצֶל יוֹשְׁבֵי הַנֶגֶב מִבְּנֵי עֲרָב: הֵם מְגַדְלִים בְּצָלִים שֶׁל חָצָב לְאֹרֶךְ הַגְבוּלוֹת שֶׁבֵּין חֶלְקָה לְחֶלְקָה. הַבָּנִים שָׁמְעוּ אֶת דִבְרֵי הָאָב, וְעָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ, אַף כִּי בְּלִבָּם לֹא הֶאֱמִינוּ שֶיֵש עֵרֶךְ לַדָבָר. „אִם לֹא יוֹעִיל–אָמְרוּ–לֹא יַזִיק״. וְהַצָעִיר אָמַר לְנַפְשוֹ: יָמִים יַגִידוּ…
ג.
אַחֲרֵי הַדְבָרִים הָאֵלֶה גָבְרָה מַחֲלַת הָאָב, נֶאֱנַשׁ וָמֵת. הַבָּנִים הִתְאַבְּלוּ מְאֹד עַל מוֹתוֹ שֶׁל הָאָב הַטוֹב וְלֹא זָכְרוּ אֶת דְבַר הַחֶלְקָה וַיִשְׁכָּחוּהָ. אוּלָם אַךְ עָבְרוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל עָבְרָה רוּחַ רָעָה אֶת הַבָּנִים וְהֵחֵלוּ לְהִתְקוֹטֵט וְלָרִיב. וְכַאֲשֶׁר רַבּוּ הַחִכּוּכִים גָמְרוּ אֹמֶר לְחַלֵק בֵּינֵיהֶם אֶת הָרְכוּשׁ. כָּל אֶחָד יְקַבֵּל מַחֲצִית הַשָׂדֶה וְיִחְיוּ אִישׁ אִישׁ עַל חֶלְקָתוֹ שֶׁלוֹ. אָמְרוּ וְעָשׂוּ.
וְהִנֵה רָאוּ הָאַחִים שַׁרְבִיטִים אֲרֻכִּים שֶׁל חֲצָבִים עוֹלִים מִן הָאֲדָמָה וַעֲלֵיהֶם רְכוּבִים הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל פְּרָחִים זְעִירִים וַחֲמוּדִים.
אָחִי, הַבֵּט וּרְאֵה, אָמַר הַצָעִיר, הִנֵה הַתְּחוּם אֲשֶׁר תָּחַם לָנוּ אָבִינוּ. מֵעַתָּה יִהְיֶה חֵלֶק זֶה שֶׁמִיָמִין לִי וְהַחֵלֶק הַשֵׁנִי שֶׁמִשְׂמֹאל–לָךְ.
–יְהִי כַּךְ, הֵשִׁיב הַבְּכוֹר אֲשֶׁר בִּקֵשׁ בָּזֶה לְהִמָנַע מֵרִיב וּמָדוֹן. רְצוֹנְךָ, קַח אֶת חֶלְקָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וַעֲבֹד אוֹתָהּ, אַךְ זָכֹר תִּזְכֹּר כִּי אֵין אַתָּה רַשַׁאִי לַעֲבוֹר אֶת הַתְּחוּם שֶׁל הַחֲצָבִים.
–וַדַאי שֶׁכֵּן יִהְיֶה–אָמַר הַצָעִיר בְּשֶׁמֶץ רָגְזָה. וּמִיָד נָטַל אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְהִתְחִיל לַחֲרֹשׁ אֶת חֶלְקָתוֹ. הוּא עָבַד בַּחֲרִיצוּת וּזְרִיזוּת, וְעַד מְהֵרָה נִרְאוּ בַּשָׂדֶה תְּלָמִים נָאִים שֶׁהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָנִים לִקְלֹט אֶת מֵי הַיוֹרֶה אֲשֶׁר יַרְווּ אֶת הָאֲדָמָה.
גַם הַבְּכוֹר הִתְחִיל בְּמֶרֶץ רָב. וְהַבְּרָכָה הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּמַעֲשֵׂי הָאַחִים, גְשָׁמִים יָרְדוּ בְּעִתָּם וְהָאֲדָמָה נָתְנָה יְבוּלָהּ. הַחִטָה עָלְתָה יָפֶה יָפֶה, וּשְׁנֵי הָאַחִים קִווּ לִיבוּל רָב. הִגִיעַ הָאָבִיב עִם בִּרְכַּת הַמַלְקוֹשׁ וְאוֹר הַחַמָה. הַקָמָה כְּבָר הִצְהִיבָה וְהִיא כְּאִלוּ מִתְחַנֶנֶת: אָנָא, בּוֹאוּ וְקִצְרוּ.
הָאַחִים הִתְכּוֹנְנוּ בְּשִׂמְחָה לַקָצִיר, וְהָאָח הַצָעִיר הִגְדִיל לַעֲשׂוֹת וּבִקֵשׁ מֵאֵת הַטוֹחֵן כִּי יָכִין אֶת טַחֲנָתוֹ לִיבוּל הַחִיטִים הָרַב שֶׁל חֶלְקָתוֹ וְחֶלְקַת אָחִיו.
בַּלַיְלָה שֶׁלִפְנֵי הַקָצִיר הִתְעוֹרְרוּ הָאַחִים לְקוֹל צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים. צִלְצוּל נוּגֶה מְאֹד הָיָּה זֶה וְהֵדוֹ נִשְׁמַע לַמֶרְחַקִים.
הִשְׁקִיפוּ הָאֲנָשִׁים בְּעַד הַחַלוֹן וְרָאוּ אֵשׁ גְדוֹלָה בִּפְאַת מַעֲרָב. הֵבִינוּ כִּי קָרָה אָסוֹן. הָאֵשׁ אָחֲזָה בַּשָׂדֶה וְהִיא אוֹכֶלֶת וּמְכַלָה אֶת פְּרִי עֲמַל הָאִכָּרִים. שְׁנֵי הָאַחִים אָצוּ־רָצוּ אֶל מְקוֹם הַשְׂרֵפָה, בָּאוּ וְרָאוּ כִּי הָאֵשׁ אָכְלָה אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁל הָאָח הַצָעִיר, וּכְבָר הִיא לֹוחֶכֶת גַם אֶת הַחֶלְקָה הַשְׁנִיָה, אַךְ מִיָד שָׁקְעָה הָאֵשׁ וְהַנֶזֶק אֲשֶׁר נִגְרַם לַבְּכוֹר הָיָה מוּעָט. וְאוּלָם הַצָעִיר יָצָא נָקִי מִכָֹּל. לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ אֲפִילוּ סְאָה אַחַת שֶׁל תְּבוּאָה. חָזְרוּ הָאַחִים הַבַּיְתָה וּפְנֵיהֶם שְׁחוֹרִים מִן הָרֶמֶץ וְהַפִּיחַ אֲשֶׁר דָבַק בָּהֶם. וְאוּלָם עֵינֵי הָאָח הַצָעִיר הָיוּ יוֹקְדוֹת מִכַּעַס וְשִׂנְאָה.
–הַגִּידָה נָא, כֵּיצַד נִשְׂרְפָה חֶלְקָתִי כָּלִיל, וְאִלוּ שֶׁלְךָ נִשְׁאֲרָה שְׁלֵמָה? – כָּזֹה וְכָזֶה יִקְרֶה בִּשְׁעַת צָרָה–הֵשִׁיב הַבְּכוֹר כְּמִתְנַצֵל, –אוּלָם, אָחִי הַיָקָר, אַל תִּצְטָעֵר, נָכוֹן אֲנִי לַחֲלֹק עִמְךָ אֶת הַיְבוּל שֶׁלִי, חֵלֶק כְּחֵלֶק.
–חֵן חֵן, אָחִי, „שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה"–אַמָר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם. יְהִי לְךָ אֲשֶר לָךְ. אוּלָם נִבְצַר מִמֶנִי לְהָבִין כֵּיצַד מְלָאֲךָ לִבְּךָ לְהַבְעִיר אֵשׁ בְּחֶלְקָתִי? כָּךְ דִבֵּר וְהִתְרַחֵק מֵעִם אָחִיו בָּחֳרִי אָף.
הַדְבָרִים הָאֵלֶה הִפְתִּיעוּ וְהִכְאִיבוּ אֶת הָאָח הַבְּכוֹר. מְשֻׁנֶה מְאֹד: אָחִיו הַצָעִיר מַאֲשִׁים אוֹתו בְּמַעֲשֵׂה פֶּשַׁע, שֶׁיָדוֹ בַּדְלֵיקָה שֶׁנָפְלָה בַּקָמָה. מֵעַתָּה–חָשַׁב בְּצַעַר רַב–תִּגְדַל הַשִׂנְאָה בֵּינֵיהֶם, וּמִי יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן הַדְבָרִים יַגִיעוּ.
ד
הַמַחֲשָׁבָה שֶׁאָחִיו הוּא שֶׁהִבְעִיר אֵשׁ בְּקָמָתוֹ לֹא הִרְפְּתָה מִן הָאָח הַצָעִיר וְיָמִים רַבִּים הָיָה זוֹמֵם לְשַׁלֵם לוֹ רָעָה תַּחַת רָעָה.
וּפַעַם בְּלֵיל חֹרֶף אֶחָד, לְאַחַר שֶׁרָוְתָה הָאֲדָמָה מַיִם לָרֹב וְהַשָׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָנִים וּשְׁחוֹרִים כְּזֶפֶת, יָצָא אֶל הַשָׂדֶה וְהִתְחִיל לַעֲבֹד בַּמַחֲרֵשָׁה, שָׁעָה אֲרֻכָּה עָבַד הָאִישׁ וּבָזֶה אַחַר זֶה עָקַר אֶת הַבְּצָלִים אֲשֶׁר סִמְנוּ אֶת קַו הַגְבוּל, וּבְהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר אָסַף אוֹתָם וְהִשְׁלִיכָם אֶל מֵעֵבֶר לַשָׂדֶה.
–עַתָּה–אָמַר הָאָח–אֵלֵךְ אֶל הַשׁוֹפְטִים וַאֲסַפֵּר לָהֶם כִּי מַעֲשֶׂה רַע עָשָׂה אָחִי, טִשְׁטֵשׁ אֶת הַסִימָנִים כְּדֵי לְהַשִׂיג אֶת גְבוּל אַדְמָתִי. וּבֵינְתַּיִם אַעֲבִיר קַו חָדָשׁ שֶׁתַּגְדִיל אֶת הַחֶלְקָה שֶׁלִי.
שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת יָרְדוּ גְשָׁמִים עַזִים וּמָחוּ אֶת עִקְבוֹת הַמַחֲרֵשָׁה שֶׁל הָאָח הַצָעִיר וְאִיש לֹא יָדַע עַל מַעֲלָלָיו הָרָעִים. אַחַר יָצָא וְחָרַשׁ מֵחָדָשׁ גַם בְּחֶלְקוֹ שֶׁל אָחִיו.
–מַה זֶה, אָחִי? –שָׁאַל הַבְּכוֹר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאָח חוֹרֵשׁ בְּשָׂדֵהוּ שֶׁלוֹ, –לָמָה תַּסִיג גְבוּלִי? –וְכִי זֶהוּ הַשָׂדֶה שֶׁלְךָ? –תָּהָה הַצָעִיר בְּקוֹל מִתְגָרֶה–אַדְרַבָּה, הַרְאֵה לִי מְקוֹמָם שֶׁל הַחֲצָבִים אֲשֶׁר נִטְמְנוּ בָּאֲדָמָה.
הִתְחִילוּ הָאַחִים לְבַקֵשׁ אֶת בִּצְלֵי הֶחָצָב, וְהִנֵה אֵין זֵכֶר לָהֶם.> –חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, אָחִי הַבְּכוֹר וְהַטוֹב, כִּי אַתָּה, אֲשֶׁר שָׂרַפְתָ אֶת הַקָמָה שֶׁלִי, וַדַאִי שֶׁעָקַרְתָּ גַם אֶת הַחֲצָבִים, לְמַעַן תּוּכַל לִטְעֹן בִּפְנֵי הַשׁוֹפְטִים כִּי כָּל הַשָׂדֶה לְךָ הוּא, עַתָּה יָדַעְתִּי מָה רַע מַעֲלָלִים הִנֶךָ.
–שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר! –הִתְמַרְמֵר הַבְּכוֹר. לֹא אֲנִי שָׂרַפְתִּי אֶת הַתְּבוּאָה, נִשְׁבַּע אֲנִי לְךָ אָחִי, כִּי לֹא הָיִיתִי בַּשָׂדֶה בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, יַד הַמִקְרֶה הוּא. וַאֲשֶׁר לַחֲצָבִים, חִידָה לִי הַדָבָר. נִבְצַר מִמֶנִי לָדַעַת מִי עָקַר אוֹתָם.
–וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ,–טָעַן הָאָח כִּי כָּל עוֹד לֹא תִּרְאֶה מְקוֹמָם שֶׁל הַחֲצָבִים, לֹא אַאֲמִין לְךָ וְאוֹסִיף לַחֲרֹשׁ עַד הַמָקוֹם שֶצִיֵן אָבִינוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ.
–וּבְכֵן, נֵלֵךְ אֶל הַשוֹפֵט, קָרָא הָאָח הַבְּכוֹר. בָּאוּ שְׁנֵי הָאַחִים וְטָעֲנוּ לִפְנֵי הַשוֹפֵט אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם, –אֲנִי אוֹמֵר–טָעַן הַצָעִיר בְּחוֹם, כִּי אָחִי זֶה, הָאָרוּר, שֶׁשָׂרַף אֶת יְבוּלִי, רָצָה לְנַשֵׁל אוֹתִי כָּלִיל מֵעַל אַדְמָתִי, וְעַל כֵּן עָקַר אֶת סִמָנֵי הַגְבוּל. הוּא רָצָה לַחֲרֹשׁ גַם אֶת אַדְמָתִּי, אֶלָא, שֶׁאֲנִי, בִּרְאוֹתִי זֹאת הִקְדַמְתִּי וְהִצַלְתִּי אֶת חֶלְקָתִי. וְאָכֵן זוֹכֵר אֲנִי יָפֶה יָפֶה אֶת סִמָנֵי הַגְבוּל הַנְכוֹנִים.
וְהַשׁוֹפֵט הֶעֱמִיק לַחֲשֹׁב, חָקַר וְדָרַשׁ בִּדְבַר גִדוּלָם שֶׁל הַחֲצָבִים, וּלְבַסוֹף הֶחְלִיט: „טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶש״. הוּא יֵצֵא אֶל הַשָׂדֶה וְיִרְאֶה וְיִוָכַח עִם מִי הַצֶדֶק.
לְמָחֳרָת נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אִכָּרִים מִכָּל הָעֲבָרִים אֶל שְׂדֵה הַמְרִיבָה. דְבַר הַמִשְׁפָּט נוֹדַע בָּרַבִּים וְהַכֹּל רָצוּ לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה הַשׁוֹפֵט וְכֵיצַד יִפְסֹק בִּשְׁאֵלָה קָשָׁה זוֹ.
בְּבוֹאוֹ אֶל הַשָׂדֶה פָּנָה הַשוֹפֵט אֶל הָאָח הַצָעִיר וְשָׁאַל: –הֲתִזְכוֹר אֶת הַגְבוּל אֲשֶׂר שָׂם אֲבִיכֶם בֵּין הַחֲלָקוֹת? –זָכֹר אֶזְכֹּר! –הֵשִׁיב שִׁיב הַצָעִיר בְּבִטְחָה.
–וְאַתָּה, הֲתִזְכֹּר אֶת הַגְבוּל? –שָׁאַל גַם אֶת הַבְּכוֹר. –אֶזְכֹּר–קָרָא הַבְּכוֹר וְעֵינָיו מָשְׁפָּלוֹת אַרְצָה. וְהַשוֹפֵט נִגַשׁ תְּחִלָה אֶל הַמָקוֹם אֲשֶׁר הֶרְאָה הַצָעִיר, הִזְמִין כַּמָה פּוֹעֲלִים וְצִוָה אוֹתָם לַחְפֹּר לְאֹרֶךְ הַנִיר.
הַפּוֹעֲלִים חָפְרוּ וְחָפְרוּ עַד שֶׁעָיְפוּ, אַךְ לֹא נִמְצָא סִמָן וְזֵכֶר לֹא לֶחָצָב וְלֹא לְשָׁרָשֵׁי הֶחָצָב.
–מַה זֹאת? –שָׁאַל הַשׁוֹפֵט, הֲלֹא הֶעֱמַקְנוּ לַחֲפֹר וְלֹא מָצָאנוּ מְאוּמָה.
–הַדָבָר פָּשׁוּט מְאֹד, הִסְבִּיר הָאָח הַצָעִיר–אָחִי, זֶה הַבְּלִיַעַל, עָקַר אֶת הַבְּצָלִים עַל שָׁרְשֵׁיהֶם וְלֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד.
–לֹא טוֹב הַדָבָר, אָמַר הַשׁוֹפֵט, וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים.
–וְעַתָּה, הָבָה וְנִגַשׁ אֶל הַמָקוֹם בּוֹ עוֹבֵר הַגְבוּל לְפִי דַעְתְּךָ, הַבְּכוֹר, קָרָא השׁוֹפֵט.> וְשׁוּב הֵחֵלוּ הַפּוֹעֲלִים לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה. הֵם אַךְ הֶעֱמִיקוּ כְּדֵי כַּמָה טְפָחִים, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: פֹּה וְשָׁם נִגְלוּ שָׁרָשִׁים עָבִים וּמְפֻתָּלִים כְתוֹלָעִים. גַם בְּצַלְצָלִים זְעַרְעָרִים נִגְלוּ פֹּה וָשָׁם לְאֹרֶךְ הַתֶּלֶם.
בָּדַק הַשׁוֹפֵט אֶת הַשָׁרָשִׁים וְהִנֵה שָׁרָשֵׁי הֶחָצָב הֵם. –הֲתִרְאוּ–פָּנָה הַשׁוֹפֵט אֶל הַסוֹבְבִים אוֹתוֹ–הִנֵה הַהוֹכָחָה! וְהוּא הֶרְאָה אֶת שָׁרְשֵׁי הֶחָצָב לַנֶאֱסָפִים כֻּלָם, –שָׁרָשִׁים אֵלֶה מְעִידִים כִּי אֱמֶת בְּפִי הַבְּכוֹר, וְזֶה הַצָעִיר רָשָׁע, רַע מַעֲלָלִים.
–לֹא נָכוֹן הַדָבָר! –נִסָה הַבֵּן הַצָעִיר לְהִתְגוֹנֵן… אַךְ אִישׁ לֹא הָיָה שוֹמֵעַ לוֹ.
וְהַפּוֹעֲלִים הִמְשִׁיכוּ לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה לְאֹרֶךְ הַגְבוּל. וְעַד מְהֵרָה נִגְלוּ שָׁרָשִׁים רַבִּים רַבִּים וְגַם בְּצַלְצָלִים זְעִירִים.
וְהַשׁוֹפֵט פָּסַק וְאָמַר: „הֶחָצָב קוֹטֵעַ רַגְלֵי הָרְשָׁעִים״, כַּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, וְאָכֵן, דְבָרִים אֵלֶה נִתְאַמְתּוּ הַפָּעַם. לְעוֹלָם לֹא יוּכַל אָדָם לַעֲקֹר אֶת בְּצָלָיו שֶל הֶחָצָב עַל שָׁרְשֵׁיהֶם. וְאֶל הַנֶאֱשָׁם פָּנָה הַשׁוֹפֵט וְאָמַר: מַעֲשֶׂה רַע עָשִׂיתָ, וְעוֹד הֵעַזְתָּ לְגוֹלֵל אֶת הָאַשְׁמָה עַל אָחִיךָ הַחַף מִפֶּשַׁע, לָכֵן אַתָּה אֶת עָנְשְׁךָ תִּשָׂא. וְהָאָח הַצָעִיר הוּבַל אֶל הַכֶּלֶא. וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָם רָאוּ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁל הָאִכָּר הַזָקֵן וְאֶת רֹחַב יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הַשׁוֹפֵט הֶחָכָם.
א
בַּשְׁפֵלָה כְּבָר יָרְדוּ גִשְׁמֵי הַיוֹרֶה. טִפּוֹת הַמַיִם הָיוּ מְרַקְדוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַקָשָׁה וְעוֹשׂוֹת בָּהּ נְקָבִים, נְקָבִים, צַלָקוֹת צַלָקוֹת, מַעֲמִיקוֹת וְחוֹדְרוֹת פְּנִימָה וּמַרְטִיבוֹת אֶת הַגַרְגְרִים הַיְבֵשִׁים שֶׁהָיוּ כֹּה צְמֵאִים לַמָיִם.
הִתְעוֹרְרוּ רִבּוֹא רִבּוֹאוֹת הַזְרָעִים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים וְנָחִים בְּשָׁלוֹם בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה שָׁבוּעוֹת וִירָחִים. מֵרֹב הַמַיִם הַיוֹרְדִים נִרְטָבוֹת הַקְלִפּוֹת וְנַעֲשׂוֹת רְכִיכוֹת.
– הִגִיעָה שַׁעֲתְּכֶם לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם! – לוֹחֲשׁוֹת הַטִפּוֹת לַזְרָעִים. – הָקִיצוּ וּרְאוּ: יָמִים חֲדָשִׁים בָּאוּ לָאָרֶץ. חָלַף הַקַיִץ וּבָאוּ יְמוֹת הַגְשָׁמִים, מֵעַתָּה נֵרֵד אֲלֵיכֶם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, נַשְׁקֶה אֶתְכֶם וּנְזָרֵז אֶתְכֶם לִגְדֹל וְלִצְמֹחַ.
כָּכָה סָחוּ טִפּוֹת הַגֶשֶׁם וְהִפְצִירוּ בַּזְרָעִים כִּי יָגִיחוּ מִמַחֲבוֹאָם וִינַחֲמוּ אֶת אִמָא אֲדָמָה שֶׁהָיְתָה אֲבֵלָה וְשׁוֹמֵמָה קַיִץ כֻּלוֹ, יֵצְאוּ וִיקַשְׁטוּהָ לְמַעַן תַּרְהִיב עֵין רוֹאֶיהָ וְתַשְׂבִּיעַ נֶפֶש כָּל חָי.
– אָמֵן! – עָנוּ הַזְרָעִים –עָלֹה נַעֲלֶה. נַכֶּה שֹׁרֶשׁ לְמַטָה וְנוֹצִיא עָלִים וּפְרָחִים לְמַעֲלָה.
– עֲלוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, חָזְרוּ וְקָרְאוּ הַטִפּוֹת, עֲלוּ וְקַשְׁטוּ אוֹתָה בִּפְרָחִים, בְּמַרְבַדֵי בְּשָׂמִים וּקְסָמִים. עֲלוּ, עֲלוּ! כָּל הַקוֹדֵם־זוֹכֶה. כָּל הַמִתְמַהְמֵהַ וּמְאַחֵר סוֹפוֹ מַפְסִיד. מַהֲרוּ וּצְאוּ, אַתֶּם הַסַבְיוֹנִים, הַכְּתֵמוֹת, צִּפָּרְנֵי הֶחָתוּל, טוּרַיִם וּשְׁאָר פִּרְחֵי נוֹי הַחֲבוּיִים בָּאֲדָמָה.
הַטִפּוֹת הוֹסִיפוּ לַחֲדֹר וּלְהַעֲמִיק. יָרְדוּ גְשָׁמִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְחָדְרוּ עָמֹק עָמֹק וְעַד לַבְּצָלִים וְלַפְּקָעוֹת הַחֲבוּיִים בָּאֲדָמָה הִגִיעוּ. פָּגְעוּ הַטִפּוֹת בַּכַּלָנִיוֹת, הַלָּלוּ רַק פְּקָעוֹת לָהֶם. הָיוּ אֵלֶה גוּשִׁים אֲפוֹרִים, לֹא תֹּאַר וְלֹא הָדָר.
רָאוּ הַטִפּוֹת כִּי הַכַּלָנִיוֹת מִתְרַשְׁלוֹת וְגָעֲרוּ בָּהֶם: מַדוּעַ אַתֶּן מִתְמַהְמְהוֹת? הַאִם לֹא הִגִיעָה אֲלֵיכֶן בְּשׂוֹרַת הַגֶשֶׁם הַמַרְוֶה אֶת הָאֲדָמָה?
– אֲנַחְנוּ לֹא נַעֲלֶה, לִחְשְׁשׁוּ הַכַּלָנִיוֹת. הָאֲדָמָה עֲדַיִן קָשָׁה וְעָלֵינוּ כֹּה רַכִּים וַעַדִינִים וְאָנוּ מְפַחֲדִים לְהַעֲלוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. עוֹד מְעַט, עוֹד שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה הָאֲדָמָה רַכָּה יוֹתֵר, אוֹ אָז אוּלַי נַעֲלֶה.
כָּכָה סָחוּ הַכַּלָנִיוֹת וְאַגַב כַּךְ הֶרְאוּ אֶת עֲלֵיהֶם הָעֲלוּבִים.
– רְאו, עָלֵינוּ אֵלֶה קְרוּעִים וּשְׁסוּעִים. אֶשְׁתַּקֵד אָמַרְנוּ לְהַקְדִים וְלַעֲלוֹת, וּרְאוּ מָה עוֹלְלוּ לָנוּ רִגְבֵי הָאֲדָמָה הַקָשִׁים! קָרְעוּ אוֹתָנוּ, רִסְקוּ אוֹתָנוּ, וְעַד הַיוֹם דַל וְעָלוּב מַרְאֵנוּ – קְרוּעִים וּמְפֹרָצִים.
שָׁמְעוּ הַטִפּוֹת אֶת דִבְרֵי הַכַּלָנִיוֹת וְהִצְטַעֲרוּ מְאֹד. אַחַר פָּנוּ אֶל אַחַת הַכַּלָנִיוֹת וְאָמְרוּ:
– אֵין דָבָר, כַּלָנִית, עוֹד מְעַט תִּהְיֶה הָאֲדָמָה רַכָּה יוֹתֵר וְאָז תּוּכְלִי גַם אַתְּ לַעֲלוֹת, אָנוּ נְבַקֵש מֵאֵת גִשְׁמִיאֵל, שר המָטָר, כִּי יִפְתַּח אֶת אוֹצָרוֹ הַטוֹב עוֹד וְעוֹד לְמַעַן תּוּכְלִי אַתְּ וְחַבְרוֹתַיִךְ לַעֲלוֹת, וּבְהֶקְדֵם, וּבֵינְתַּיִם־שָׁלוֹם! וּלְהִתְרָאוֹת!
– שָׁלוֹם! שָׁלוֹם! – הֵשִׁיבָה הַכַּלָנִית הֵמְנַמְנֶמֶת, – לְהִתְרָאוֹת בְּקָרוֹב עֲלֵי אֲדָמוֹת!
וְהַטִפּוֹת הִמְשִׁיכוּ לָרֶדֶת וּלְהַעֲמִיק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בָּאֲדָמָה. הֵן פָּגְעוּ בַּהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל בְּצָלִים דוֹמְמִים הַלְבוּשִׁים בִּגְדֵי חֹרֶף חוּמִים וְהֵם עוֹרְגִים לִמְעַט מַיִם שֶׁיְחַיוּ אוֹתָם בַּחֹם הַגָדוֹל אֲשֶׁר בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה.
וְהִנֵּה פָגְעוּ הַטִפּוֹת בַּסִתְוָנִית.
– הֲשָׁלוֹם לָךְ, הַסִתְוָנִית? – קָרְאוּ הַטִפּוֹת בְּצָהֳלָה.
– שָׁלוֹם! – הֵשִׁיבָה הַסִתְוָנִית. – בְּשָׁלוֹם בּוֹאֲכֶן. יָדַעְתִּי כִּי בּוֹא תָּבוֹאנָה לִקְרֹא לִי. וַהֲרֵי אֲנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָנָה. הֵן לֹא לְחִנָם יִקְרְאוּ לִי סִתְוָנִית־הַיּוֹרֶה. כִּי בַּת הַיוֹרֶה
אָנִי, חֵן חֵן לָכֶן, הַטִפּוֹת עַל כִּי זְכַרְתֶּן אוֹתִי וּקְרָאתֶן לִי, הִנְנִי וְעָלִיתִי.
– מַהֵר, מַהֵר, הַסְתְוָנִית, – קָרְאוּ הַטִפּוֹת.
– אָנָא, אַל תִּשְׁכַּחְנָה לְהָעִיר גַם אֶת חַבְרוֹתַי הַחֲמוּדוֹת, אָמְרָה הַסִתְוָנִית, הִנֵה הֵן רְדוּמוֹת כָּאן בְּקִרְבָתִי. הֲרֵי הַכַּדָן, קְטֹן־הַפְּרָחִים, וַהֲרֵי בֶּן־הֶחָצָב הַסִתְוָנִי, אָנָא, הָעִירוּ גַם אֶת הַשָׁרָשִׁים הַמְעֻבִּים שֶׁל הַכְּתֵמָה, וְהַגִידוּ לָה כִּי הִגִיעָה הַשָׁעָה שֶׁתַּראֶה לָעוֹלָם אֶת פְּרָחֶיהָ הַצְהֻבִּים, הַכְּתֻמִים. הֲלֹא כֹּה גְדוֹלִים הֵם וְיָפִים מְאֹד.
– בְּרָצוֹן רָב! הַגֶד נַגִיד לָהֶם, אֶת כֻּלָם נָעִיר – הֵשִׁיבוּ הַטִפּוֹת. רַק מַהֲרִי אַתְּ, פִּקְחִי עֵינַיִךְ וְהוֹצִיאִי אֶת גִבְעוֹלַיִךְ וּפְרָחַיִךְ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, יִרְאוּ הַיְלָדִים וְיִשְׂמָחוּ, אַף יָשִׁירוּ וִיזַמְרוּ לַיוֹרֶה הַמְעוֹרֵר אֶת הַצְמָחִים. מִהֲרָה הַסִתְוָנִית וְעָלְתָה מִן הָאֲדָמָה.
עִמָה יַחַד עָלוּ פְּרָחִים רַבִּים אֲשֶׁר פָּתְחוּ גְבִיעֵיהֶם בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. הָיוּ הַפְּרָחִים גְדֵלִים זֶה לְיַד זֶה, עַד כִּי דָמָה הַשָׂדֶה לְשָׁטִיחַ וְרַדְרָד מַרְהִיב עָיִן. הָיוּ שָׁם הַסִתְוָנִיוֹת לְמִינֵיהֶן, שַׁלְשֶׁלֶת דוֹרוֹת, פִּרְחֵי הַכַּדָן, הַכְּתֵמוֹת וּבְנֵי הֶחָצָב. הֲמוֹנִי הֲמוֹנִים שֶׁל פְּרָחִים עָלוּ, וְהָאֲדָמָה עָטְתָה מַעֲטֶה צִבְעוֹנִין וְהָיְתָה נָאָה וַחֲמוּדָה.
יוֹצְאִים הַיְלָדִים אֶל הַשָּׂדוֹת, סוֹפְגִים לַחְלוּחִיתוֹ וְרֵיחוֹ שֶׁל הַיוֹרֶה, מְבוֹסְסִים בַּבּוֹץ, רוֹקְדִים וְשָׁרִים:
– “הַיוֹרֶה, הַיוֹרֶה, חַג לָעֵז וְחַג לַשֶׂה”.
ב
וּבַנֶגֶב, מִבְּאֵר שֶׁבַע דָרוֹמָה, חִכּוּ הָאֲנָשִׁים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹא הַיוֹרֶה הַטוֹב. שִׂיחִי הַלַעֲנָה, עֲצֵי הָאֵשֶׁל וּשְׁאָר צְמָחִים, מְעַטִים וּבוֹדְדִים שֶׁבַּנֶגֶב הָיוּ צִחֵי צָמָא וְיוֹמָם וָלַיְלָה הָיוּ עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִים לַגֶשֶׁם הַטוֹב כִּי יָבוֹא וְיַשְׁקֶה אוֹתָם, הֵם כְּבָר שָׁלְחוּ אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם לְמַעֲמַקֵי הָאֲדָמָה. יוֹנְקוֹתֵיהֶם פָּנוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ וּמָצְצוּ אֶת לְשַׁד הָאָרֶץ עַד תֻּמוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם פָּנוּי מִן הַשָׁרָשִׁים הַמִתְפַּשְׁטִים וּמַעֲמִיקִים וּמְבַקְשִׁים מָיִם. כָּל הַמַעֲיָנוֹת כֻּלָם אֲשֶׁר בַּנֶגֶב כְּבָר דָלְלוּ וְחָרָבוּ, וְאֵין עוֹד טִפַּת מַיִם לָאָדָם וְלַחַי אֲשֶׁר בַּנֶגֶב.
– הַאָמְנָם יָמוּתוּ אֵלֶה הַמְעַטִים הַדוֹאֲגִים וַחֲרֵדִים לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַנֶגֶב, לְהַחֲיוֹתוֹ
וּלְפָאֲרוֹ בְּמַעֲטֵה יֶרֶק?
– מָיִם! מָיִם! – עָרְגוּ וְשִׁוְעוּ אַיְלוֹת הַשָׂדֶה, כְּשֶׁהֵן שׁוֹעֲטוֹת בְּרַגְלֵיהֶן וְנִשָׂאוֹת
כְּעַל כַּנְפֵי רוּחַ מִמַעֲיָן לְמַעֲיָן.
וְהִנֵּה בָּאָה הָרוּחַ. תִּמְרוֹת אָבָק מִתְאַבְּכוֹת מַעֲלָה מַעֲלָה. הַשָּׁמַיִם כֻּסוּ דוֹק צָהֹב. וַהֲרֵי גַם נְשִׂיאִים. נְשִׂיאִים וְרוּחַ – וְגֶשֶׁם אָיִן. הָרוּחַ – לֹא בְּרָכָה בִּכְנָפֶיהָ. מִסְתַּחְרֶרֶת וּמִשְׁתּוֹלֶלֶת וְאֵין אוֹמֵר לָה: הַרְפִי! הָפְכָה וְהָיְתָה לְסוּפָה – סוּפוֹת בַּנֶגֶב! פַּחַד נוֹפֵל עַל כָּל שִׂיחַ וְכָל צֶמַח. נֶעֱקָרִים הֵם בְּזָעַם. מִטַלְטְלִים וְנִסְחָפִים עִם הָרוּחַ: בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, עִמִי תֵּצְאוּ בְּמָחוֹל!
וְהָאֲנָשִׁים וְחַיַת הַשָׂדֶה בּוֹרְחִים מִפְּנֵי הָרוּחַ וּמִפְּנֵי עַמוּדֵי הָאָבָק הַמִתְרוֹמְמִים אֶל עַל וּמְאַיְמִים לִבְלֹעַ וּלְהַשְׁחִית תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ.
– הָעַלְעוּל בָּא! קוֹרְאִים בֶּדְוֵי הַמִדְבָּר זֶה לָזֶה וּבוֹרְחִים אִישׁ לְעֶבְרוֹ.
הַגְמַלִים מוֹתְחִים צַוָארָם, מְרִיחִים אֶת הַסְבִיבָה, כִּמְבַקְשִׁים לָדַעַת מֵאַיִן תָּבֹא הָרָעָה, וּפֶתַע הֵם עוֹקְרִים מִמְקוֹמָם, נוֹשְׂאִים רַגְלֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת וְנִמְלָטִים כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם. מַכִּירִים הֵם יָפֶה יָפֶה אֶת רוּחַ הַזַלְעָפוֹת הַמְעַנָה, הַפּוֹצַעַת וּמַכְאִיבָה.
אַיְלוֹת הַשָׂדֶה מִתְלַקְטוֹת זוּגוֹת זוּגוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה בִּקְבוּצָה, וְיַחְדָו שְׁלוּחוֹת לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לָתוּר מְקוֹם מִבְטַחִים. יֵשׁ וְהֵן נֶעֱצָרוֹת לְרֶגַע קָט בְּרֹאשׁ גִבְעָה וְעֵינֵיהֶן הַנוּגוּת צָדוֹת מַרְאוֹת בַּמֶרְחַקִים: הָרָעָה הֵיכָן תִּמָצֵא וּמֵאַיִן הָעֶזְרָה תָּבוֹא. בּוֹחֲנוֹת הֵן וּבוֹלְשוֹת אֶת הַסְבִיבָה כֻּלָהּ. וּשְׁרִירֵי רַגְלֵיהֶן רוֹטְטִים מֵאֵימָה וּמִפָּחַד. וּפֶתַע, עוֹקֵר הָעֵדֶר רַגְלָיו וְנֶעֱלָם אֵי־שָׁם בַּמֶרְחַקִים.
וְרוּחַ הַמִּדְבָּר חוֹדֶרֶת לְמִשְׁכְּנוֹת בְּנֵי־אָדָם וְכוֹבֵשֶׁת אָהֳלֵי־קֵדָר וּמַכְרִיזָה: הִנֵּה בָּאתִי וַאֲנִי בְּתוֹכְכֶם. אֲנִי הַכֹּל, אֲנִי בַּכֹּל. שוֹמְעִים הָאֹהָלִים וּמַרְעִידִים, צוֹעֲקִים חָמָס – וְלַשָׁוְא. בִּן־רֶגַע מִתְגַלִים חוֹרִים וּסְדָקִים וְשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל אָבָק מְכַסָה אֶת הָאָדָם וְאֶת הַחַי וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.
מְמַהֲרִים הָאֲנָשִׁים וּמִתְעַטְפִים בְּסוּדָרִים רְחָבִים וְרַק עֵינֵיהֶם יֵרָאוּ.
צוֹחֵק הָרוּחַ: פְּחִי־פְּחָה! וְהָאָבָק הַדַק חוֹדֶר אֶל הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, הַפֶּה וְהַנְחִירַיִם, נֶאֱחָז וְנִקְלָט בְּשַׂעֲרוֹת הָרֹאש וְהַזָקָן. הָאֲנָשִׁים נֶחְשָׁבִים רֶגַע כְּמֵתִים וְרַק הָעֵינַיִם הַשְׁחוֹרוֹת וְהַיוֹקְדוֹת כְּגַחֲלֵי אֵש, הֵן הַמְעִידוֹת כִּי עֲדַיִן רוּחַ חַיִים בָּהֶם, וְהֵם עוֹד יַאֲרִיכוּ יָמִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה עַל אַף תַּהְפּוּכוֹת הָרוּחַ הַשׁוֹבֵבָה אֲשֶׁר בַּמִדְבָּר.
סוֹף סוֹף עָיְפָה רוּחַ הַזִלְעָפוֹת מִמְשׁוּבָתָה וְשָׁכָכָה. נִתְפַּזְרוּ עַנְנֵי הָאָבָק וְנִתְגַלוּ הַשָׁמַיִם הַטְהוֹרִים. רוֹבֶצֶת הָאֲדָמָה מוּל הַשֶׁמֶש הַלוֹהֶטֶת וּמִתְבַּיֶשֶׁת בְּעֶרְוָתָהּ וְשִׁמְמוֹנָהּ,
פִּתְאֹם גָלְשׁוּ מִן הֶהָרִים רוּחוֹת קַלִילִים וְהֵם מְלַטְפִים אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל הָאֲדָמָה הַמִסְכָּנָה,
– מַה נִשְׁמַע בֶּהָרִים? – שָׁאֲלָה הָאֲדָמָה הַצְחִיחָה – הֲיָרְדוּ כְּבָר גְשָׁמִים שָׁם לְמַעֲלָה? וְהָרוּחוֹת מְסַפְּרוֹת עַל גִשְׁמֵי הַיוֹרֶה, כִּי כְּבָר פִּלְחוּ הָאִכָּרִים אֶת לֵב־הַקַרְקָע וּפֹה וָשָׁם כְּבָר עָלְתָה שִׁכְבַת־יֶרֶק בֶּהָרִים וּפְרָחִים כְּבָר נִרְאוּ בָּאָרֶץ.
וְרוּחַ קַלִילָה אַחַת שֶׁבָּאָה מִשׁוּט בָּאָרֶץ הֵבִיאָה אִתָּהּ אֶת רֵיחָם הֶעָדִין שֶׁל פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית וְהַכַּרְכֹּם.
הֵרִיחָה אַדְמַת הַנֶגֶב אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים וְלִבָּה יָצָא מִגַעֲגוּעִים וְצָעַר.
– מַדוּעַ לֹא יָבוֹאוּ הַפְּרָחִים גַם אֵלַי? מַה חֶטְאִי וּמַה פִּשְׁעִי כִּי עָשָׂה אוֹתִי הָאֱלֹהִים לְמִדְבַּר שְׁמָמָה? כָּכָה מֵרְרָה הָאֲדָמָה וַתֵּבְךְ בְּכִי רָב. – אָנָא, הָרוּחַ, קַל הַכְּנָפַיִם! הָבֵא גַם אֵלַי מִן הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִים. עָיַפְתִּי לִרְבַּץ כָּכָה דַלָה וְרֵיקָה וְלִהְיוֹת הֶפְקֵר לְתַעֲלוּלֵי הַסוּפוֹת.
ג
הַמַלְאָךְ צִמְחִיאֵל עָבַר בִּיעָף אֶת הָאָרֶץ, רָאָה אֶת הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים וְקָרָא: בְּרוּכִים הַבָּאִים!
הוּא לִטֵף אֶת פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם וְאֶת הָרַקָפוֹת הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר פָּרְחוּ בְּמוֹדִיעִין וּבְהַר צִיוֹן וְאַחַר מִהֵר וְיָרַד לַשְׁפֵלָה. שָׁם שׂוֹחַח הַמַלְאָךְ עִם צִפָּרְנֵי הֶחָתוּל, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה פָּתְחוּ אֶת פִּרְחֵיהֶם, שָׁחָה וְסָח מַעֲדַנוֹת בְּאָזְנֵי הַמָרֵסִיוֹת הַזְעַרְעָרוֹת הַגְדֵלוֹת בֵּין הַכְּרָמִים וּבְצִלָן שֶׁל מְשׂוּכוֹת הַשִׁטִים.
מִן הַשְׁפֵלָה עָשָׂה קְפִיצַת הַדֶרֶךְ וְהָלַךְ הָלֹךְ וְנָסֹעַ הַנֶגְבָּה. בְּהַגִיעוֹ לִסְבִיבוֹת בְּאֵר־שֶׁבַע שָׁב הַמַלְאָךְ עַל עֲקֵבָיו, כִּי אָמַר: וַדַאי שֶׁאֵין פֹּה כָּל צֶמַח וְכָל פֶּרַח, וְלָמָה אֶסְתּוֹבֵב וְאוֹצִיא אֶת זְמַנִי לְבַטָלָה?
וּפִתְאֹם שָׁמַע הַמַלְאָךְ קוֹל בְּכִי בּוֹקֵעַ וְיוֹצֵא מִן הָאֲדָמָה. הָיָה זֶה קוֹל דַק וְנוּגֶה.
נִפְנֶה הַמַלְאָךְ לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה מִשְׁטַח אֲדָמָה רוֹבֵץ לְרַגְלָיו וַעֲנָן עֲרָפֶל עוֹטֵף אוֹתוֹ. וּמִבַּעַד לַעֲרָפֶל בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל הַמַלְאָךְ הַטוֹב:
– מִי הוּא זֶה הַבּוֹכֶה בַחֲצוֹת הַלָיְלָה? הַגִידָה נָא, מִי אָתָּה? צֶמַח הַשָׂדֶה, בֶּן־אָדָם, אוֹ בַּעַל חַיִים הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אוֹ שְׁתַּיִם?
– לֹא צֶמַח אֲנִי וְלֹא הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם אוֹ אַרְבַּע – הֵשִׁיב הַקוֹל, – אָנֹכִי הָאֲדָמָה, אַדְמַת הַנֶגֶב הַצְהֻבָּה.
– מַדוּעַ תִּבְכִּי וְלָמָה זֶה תִּתְכַּסִי בְּאַדֶרֶת עֲרָפֶל?
– אֶבְכֶּה כִּי עֲרֻמָה אֲנִי וּמִתְבַּיֶשֶׁת וְעַל כֵּן הִתְעַטַפְתִּי בָּעֲרָפֶל הַזֶה. הַטְלָלִים הָרַבִּים הַבָּאִים מִן הַיָם, הֵם שֶׁרִחֲמוּ עָלַי וְכִסוּנִי בְּבֶגֶד חָמִים. אוּלָם, אוֹי וַאֲבוֹי לִי: הִנֵה הִגִיעָה אֵלַי בְּשׂוֹרַת הַסְתָיו, רֵיחוֹת פְּרָחִים מְטַפְּחוֹת עַל פָּנַי, וַאֲנִי דַלָה וַעֲלוּבָה, אֵין צֶמַח פּוֹקְדֵנִי וְאֵין פֶּרַח מְכַסֵנִי. לָמָה לִי חַיִים? אֶרֶץ מִדְבָּר אֲנִי אֲשֶׁר כָּל הָעוֹבֵר בִּגְבוּלִי יְמַהֵר לְהִסְתַּלֵק מֵעַל פָּנַי. הִנֵה גַם אַתָּה, הַמַלְאָךְ צִמְחִיאֵל, בִּכְבוֹדְךָ וּבְעַצְמְךָ, עָבַרְתָּ עַל פָּנַי וּמִהַרְתָּ לִבְרֹחַ. לָמָה תַּעֲשֶׂה כָּזֹאת? מַדוּעַ נָתַתָּ לְכָל הָאֲדָמוֹת הָאַחֵרוֹת אֲשֶׁר בַּשְׁפֵלָה וּבָעֵמֶק וּבֶהָרִים מַיִם בְּשֶפַע, שְׂדוֹת־בָּר גַנוֹת וּכְרָמִים, וְלִי לֹא נָתַתָּ מְאוּמָה? מַדוּעַ יַעֲלוּ פִּרְחֵי הַסִתְוָנִים בַּשְׁפֵלָה וּבָהָר, וְאֶצְלִי אֵין זֵכֶר לִפְרָחִים וְאֵין מְנַחֲמֵנִי וְאֵין מְבַשֵׂר בּוֹא הַסְתָיו וְהַגֶשֶׁם?
הַמַלְאָךְ רָאָה בְּצָרַת הָאֲדָמָה וְקָרָא: – צָדַקְתְּ אַדְמָתִי הַטוֹבָה, עוֹד מְעַט קָט וְתִהְיֶה עֶדְנָה גַם לָךְ. עוֹד הַלַיְלָה אֶגַשׁ אֶל הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶפְצֹר בָּהֶם כִּי יְמַהֲרוּ לָרֶדֶת גַם אֵלַיִךְ. בָּטוּחַ אֲנִי כִּי יַסְכִּימוּ לִהְיוֹת גְדֵלִים עָלַיִךְ, אַךְ זִכְרִי! עָלַיִךְ לִדְאֹג לַשְׁתִילִים הָרַכִּים וּלְהַשְׁקוֹתָם לָרְוָיָה.
הַמַלְאָךְ שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת וְאַחַר חָזַר וְאָמַר בְּעֶצֶב:
– אֲבָל, גְשָׁמִים אֵינָם יוֹרְדִים עָלַיִךְ כָּאן וּמַה נַעֲשֶׂה, אֵיפוֹא?
הָאֲדָמָה שָׁקְעָה אַף הִיא בְּמַחֲשָׁבוֹת. אַךְ פִּתְאֹם קָרְאָה בְּעֹז:
– אֲנִי אַשְׁקֶה אֶת הָאוֹרְחִים מַיִם לָרֹב. אֲבַקֵשׁ אֶת הַטַל כִּי יִתֵּן לִי מִן הַמַיִם אֲשֶׁר בְּאַדֶרֶת הַלַיְלָה שֶׁלוֹ, טַל זֶה מִן הַיָם הוּא בָּא, וְהוּא טוֹב וְרַחֲמָן. לַיְלָה לַיְלָה מְכַסֶה הַטַל אֶת גוּפִי, מְסַפֵר לִי סִפּוּרִים נָאִים וּמְנַחֵם וּמַרְגִיעַ אוֹתִי. מֵעַתָּה יִהְיֶה טַל זֶה לִבְרָכָה, הוּא יַשְׁקֶה אֶת הַצְמָחִים אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי. תִּרְאֶה, צְמָחִים אֵלֶה חַיִים טוֹבִים יִהְיוּ לָהֶם בִּגְבוּלִי. אָנָא, מַהֵר וּשְׁלַח אוֹתָם אֵלַי, נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֲלֵיהֶם.
ד
בַּלַיְלָה יָרַד הַמַלְאָךְ אֶל פִּרְחֵי הַסִתְוָנִים וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר:
– פְּרָחַי הַחֲבִיבִים! הִנֵה אַתֶּם פּוֹרְחִים פֹּה בְּאֶרֶץ הֶהָרִים וְהַשְׁפֵלָה, מִתְעַנְגִים אַתֶּם עַל כָּל טוֹב, מְבַשְׂרִים אַתֶּם בּוֹאָם שֶׁל יָמִים טוֹבִים לָאָרֶץ, כִּי הַיוֹרֶה מְמַשְׁמֵש וּבָא וְאַחֲרָיו גְשָׁמִים בְּשֶׁפַע יַשְׁקוּ וְיַרְווּ אֶת הָאֲדָמָה. וְאוּלָם, הֲיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי לֹא רָחוֹק מִכֶּם, בְּאֶרֶץ הַנֶגֶב, רוֹבֶצֶת אֲדָמָה גְדוֹלָה וּרְחָבָה, וְהִיא עֲצוּבָה וְשוֹמֵמָה מְאֹד מְאֹד? פֶּרַח אֵין שָׁם אֲשֶׁר יְכַסֶה אוֹתָהּ, וְלֹא צֶמַח וְלֹא שוּם יֶרֶק לָהּ, הַאִם לֹא תְּרַחֲמוּ אַתֶּם עַל אִמָא־אֲדָמָה זוּ? הַאִם לֹא תִּרְדוּ אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב לְקַשֵׁט גַם אוֹתָהּ?
– מָה? לָרֶדֶת אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב? – תָּהוּ הַסִתְוָנִיוֹת. כֵּיצַד אַתָּה שוֹלֵח אוֹתָנוּ אֶל זוֹ הָאָרֶץ אֲשֶׁר רוּחוֹת זַעַף מִשְׁתּוֹלְלוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיִל? הֵן אִם נוֹצִיא פְּרָחִינוּ יוֹם אֶחָד, מִיָד תָּבוֹא הָרוּחַ הָרָעָה וְתִקְרַע אֶת עֲלֵי־הַפֶּרַח שֶׁלָנוּ לִגְזָרִים וַאֲנַחְנוּ נִשָׁאֵר קְרוּעִים וּבְלוּיִים כִּסְחָבוֹת. זֹאת וְעוֹד, טָעֲנוּ הַצְמָחִים, הֵן עַנְנֵי הָאָבָק שֶׁהָרוּחַ מְבִיאָה בִכְנָפֶיהָ, יְכַסוּ אוֹתָנוּ כָּלִיל וְיִקְבְּרוּ אֶת כָּל פְּרָחֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם.
– אֲבָל, פְּרָחַי! – הִפְסִיק הַמַלְאָךְ אֶת הַסִתְוָנִית. הֵן אַתֶּם דֶרֶךְ שֶׁל חֲלוּצִים לָכֶם. תָּמִיד אַתֶּם מוֹפִיעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עוֹד בְּטֶרֶם יִצְאוּ פְּרָחִים אַחֵרִים עַל הָאָרֶץ. אַתֶּם גִבּוֹרִים אַמִיצִים הִנְכֶם, וְאֵינְכֶם יְרֵאִים אֶת הָרוּחוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַחוֹף, וְלָמָה תִּפְחֲדוּ מִפְּנֵי רוּחוֹת הַנֶגֶב?
– אָנָא, פְּרָחַי, חָזַר וְדִבֵּר הַמַלְאָךְ, שִׁמְעוּ לַעֲצָתִי: רְדוּ נָא אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב וְהַכּוּ בָּה שָׁרָשִׁים, אֲנִי כְּבָר לָקַחְתִּי דְבָרִים עַל כַּךְ עִם אַדְמַת הַנֶגֶב וְזוֹ הִבְטִיחָה לִי כִּי הַטַל יַשְׁקֶה אֶתְכֶם, כִּי תִּדְאַג לָכֶם וּתְמַלֵא תָּמִיד אֶת כָּל מַחְסוֹרְכֶם.
–וּבְכֵן, מַסְכִּימִים אַתֶּם? שָׁאַל לְבַסוֹף הַמַּלְאָךְ.
נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם שֶׁל פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית עַל אֶרֶץ הַנֶגֶב הַשוֹמְמָה וְקָרְאוּ בְּקוֹל:
– אָנוּ נֵרֵד!
– בְּרוּכִים תִּהְיוּ! –קָרָא הַמַלְאָךְ וְלִטֵף בְּרֹךְ וּבְחִבָּה אֶת הַפְּרָחִים.
וְצִמְחִיאֵל בָּחַר לוֹ כַּמָה עֲשָׁרוֹת צִמְחִי סִתְוָנִית וְאָמַר: אַתֶּם תֵּרְדוּ הַחֲלוּצִים אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב. וּלְמַעַן לֹא יוּכְלוּ הָרוּחוֹת לִפְגֹעַ בָּכֶם, הִנֵה זֹאת אֶעֱשֶׂה לָכֶם: הֶעָלִים שֶׁלָכֶם לֹא יִהְיוּ מְחֻדָדִים בִּקְצוֹתָם, כִּי אִם מָעֳגָלִים. סוּפוֹת הַנֶגֶב תַּחֲלֹפְנָה עַל פְּנֵיכֶם, אַךְ לֹא תַּעֲשֶׂינָה לָכֵן כָּל רָעָה. זֹאת וְעוֹד, –הוֹסִיף הַמַּלְאָךְ. אַתֶּם תִּהְיוּ יָפִים יוֹתֵר מִפִּרְחֵי סִתְוָנִית־הַיוֹרֶה. צֶבַע הַפְּרָחִים שֶׁלָכֶם יִהְיֶה עָנֹג וָרַךְ, צְהַבְהָב כְּצֶבַע חוֹל הַמִדְבָּר, צְהַבְהַב וּוָרֹד גַּם יָחַד. הַצֶבַע הָוָרֹד יִהְיֶה לָכֶם לְסֵמֶל. הֵן יָדוּעַ לָכֶם כִּי הַוָרֹד סִמָן טוֹב הוּא, – אוֹת לְתִקְוָה, לְחַיִים טוֹבִים וְיָפִים. יוֹם יָבוֹא, וְגַם אַדְמַת נֶגֶב זוֹ תְּשַׁנֶה אֶת פָּנֶיהָ. תַּחַת הַמִדְבָּר, יַהֲפֹךְ הַמָקוֹם לְאֶרֶץ יִשוּב וּבוֹ עָרִים וּכְפָרִים לַעֲשָׂרוֹת וּלְמֵאוֹת, הַנֶגֶב כֻּלוֹ יִהְיֶה אֶרֶץ חֶמְדָה.
וְלַיְלָה אֶחָד עָקְרוּ פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית וְיָרְדוּ מֵאֶרֶץ הֶהָרִים וְהֵם מִהֲרוּ וְהִכּוּ שֹׁרֶש בְּאֶרֶץ הַנֶגֶב. לְמָחֳרָת עָבְרָה הָרִנָה בָּאָרֶץ: – “סִתְוָנִיוֹת כִּסוּ אֶת עֵין הַמִדְבָּר”.
רוּחַ הַמִדְבָּר הַפּוֹחֶזֶת אָצָה־רָצָה לִרְאוֹת בַּפֶּלֶא וּבִרְאוֹתָהּ אֶת הַפְּרָחִים הֻכְּתָה בְּתִמָהוֹן. אַךְ מִיָד הִתְאוֹשְׁשָׁה וְהָפְכָה אֶת לִבָּהּ לְטוֹבָה. מִהֲרָה וּבָאָה אֶל הַיָם וְהִתְחַנְנָה לְפָנָיו כִּי יַעֲנִיק לָהּ מְעַט עֲנָנִים לִבְרָכָה –מַתָּנָה לְפִרְחֵי־הַסִתְוָנִית אֲשֶׁר פָּרְחוּ בַּנֶגֶב. נֶעְתַּר הַיָם לְבַקָשַׁת הָרוּחַ וְהֶעֱנִיק לָהּ עֲנָנִים בָּזֶה אַחַר זֶה. מִהֲרוּ הָרוּחַ וְהַנְשִׂיאִים וְהִגִיעוּ אֶל הַמִּדְבָּר,
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.